- שנה: 1997
- מחבר: דודו רשתי
- מו"ל: סנונית
- פורמט: חוברת
- נמסר ע"י: ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- תגיות: אינטרנט חינוך והוראה
OCR (הסבר)
מרכז החישובים
האוניברסיטה העברית
7 מערכת מידע
סנונית
לחינוך והוראה
ו ו
בחלוף כשנתיים מהוצאת הספר הראשון, חברנו יחדיו, מספר רב של אנשים, לשם הוצאת מהדורה שנייה של הספר.
מצאנו לנכון להוציא ספר זה, על אף שקיימת ספרות רבה בנושא רשת האינטרנט, שכן אנו סבורים שייחודו הוא
בכך שהוא נכתב מראש בשפה העברית (לא תורגם), תוך שימת הדגש על ציבור העוסקים בתחום החינוך.
הספר שוּכתב מחדש למהדורה זו ונוספו לו פרקים חדשים ונספחים. הוא מכיל גם עשרות הצבעות לאתרים ברשת,
הנוגעים למידע הנזכר בספר ומאפשרים את הרחבתו.
הספר מחולק לארבעה חלקים:
מבוא כללי: מכיל מידע על סנונית, מהי רשת תקשורת וכיצד ניתן להתחבר לרשת מבחינה טכנית.
תקשורת: הסבר על דואר אלקטרוני, קבוצות דיון מסוגים שונים ומערכות שיחתה בזמן אמת.
מידע והשלכות חברתיות: שירותי מידע, ?'1=, הדמיית מסוף וחיבור לספריות, כיצד למצוא מידע ברשת, חינוך ברשת
האינטרנט, סוגיות חברתיות ברשת האינטרנט ווידאו ברשת אינטרנט.
נספחים: עברית ברשת, מודמים, תוכנת 680406צ1 ומילון מושגים.
לאורך הספר מופיעים מושגים שונים, אשר על-מנת להבינם רצוי לעיין במילון המושגים (נספח ד').
אנו מקווים שספר זה ישפר באופן משמעותי את הבנת רשת האינטרנט על-ידי המשתמש הישראלי, וכן יסייע
בהחדרת רשת האינטרנט לבתי-הספר, לאוניברסיטאות ולכל בית בישראל. אנו מודים לכל האנשים הרבים שסייעו
לנו בכתיבת ספר זה.
דודו רשתי, אלי קנאי
ות יוצרים
כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע (מלבד מאגרי האוניברסיטה
העברית בירושלים), לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר כל חלק שהוא מספר
זה.
שימוש מסחרי מַכל סוג בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת בכתב ממערכת המידע סמונית
שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
ניתן לרכוש ספר זה בחנויות האקדמון.
מידצ צל מצרכת המידצ סנונית
לקבלת מידע נוסף:
צוות ההדרכה - דואר אלקטרוני 12.11א.11מטת811.5ת 60018669
יהודית גלזר, רכזת מנהלה - דואר אלקטרוני 12.11א.ז1תטתפ [81ות 6 קתז01ט
דודו רשתי, מנהל משותף - דואר אלקטרוני [12.1א.נתטת8.ש שש 6 ,19800
פרופ' נאוה בן-צבי, מנהלת משותפת - דואר אלקטרוני 812.11.ז1תטמ5. 0411 8/8ת
אתר המידע בנושא השתלמויות בסנונית - //12.1א.11תגות56.5זטסס//:קזות
טלפון לשאלות (בין השעות 13:00 - 09:00): 02-6586488, פקס': 02-6586495
מערכת המידע סנונית
מרכז המעבדות לנוער ע"ש בלמונטה
האוניברסיטה העברית, גבעת-רם
ירושלים 91904
/
/
/,
הכ
/תסי
-
2 ו
פריה |
מערכת המידע סנונית מייסודם של:
מרכז החישובים, המרכז האוניברסיטאי למולטימדיה, המרכז להוראת המדעים,
מרכז המעבדות לנוער ע"ש בלמונטה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
ו
וניב סיטת חיפה
מערכת המידע סנונית נתמכת על-ידי:
/ + אגף בכיר למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך, התרבות והספורט.
ְּ + אגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך, התרבות והספורט.
+ מנהלת חינוך ירושלים, עיריית ירושלים.
+ הוועדה הלאומית לתקשוב ומידע, משרד המדע.
מידצ צל הכותבים:
עריכה: דודו רשתי.
| כותבי המהדורה הראשונה: גלעד גם, דודו רשתי.
כותבי המהדורה השנייה: יהבי בורובין (נספח אי), גלעד גם (פרקים 9-2, נספח ב'), מייק דהאן (פרק 12), איציק
0% ירחי (נספח ב', פרק 9), לאה פראוור (פרק 11), עמוס צ'יוודאלי (מילון מונחים), אלי קנאי (פרק 13), אהוד רגב
(נספח ג'), דודו רשתי (פרקים 10-1, נספחים אי די).
עריכה לשונית: אלי הירש
עריכה ועיצוב גרפי: גרניט אלבז
עיצוב הכריכה: דנה ברנע
איורים: דנה ברנע
הגהות והערות: אלי קנאי, גבי חיון, יוחאי שרון, דנה אולמרט
הדפסה: דפוס ארט-פלוס בע"מ
כל הזכויות שמורות
למרכז הארצי ללימודי תקשוב ומידע, מערכת המידע סנונית
ולמרכז החישובים, האוניברסיטה העברית בירושלים
יולי, 1997
תוכך צניינים
פרק 1 - מבוא למערכת המידע סנונית לע 7-0
וו מהי מערכת המידע סנונית ור
2 מטרות מערכת המידע סנונית | יי
3 רשימֶת מאגרי המידע בסנונית (נכון ליוני 1997) ]||
1 מאגרי מידע בתחומי דעת 5
2 מאגר כתבי עת ו[ / יי
3 מאגר מוזיאלי - תערוכות וירטואליות //-/-/00 ...]| .-
4 מאגר עלוני מורים הוור /-/<:
5 נווט למאגרי מידע בסנונית -- 136
4 פעילויות חינוכיות -...
1 יחידות מתוקשבות לבגרות ---
2 פעילויות בנושא המרכז - מאה שנות ציונות .- 2-כ 00-ב בלב לנ----נרננ-!]!
3 הסטמעה בבתי ספר ברחבי הארץ כ ו -נ-ק-כג--1101
5 מרכזי מורים ייוו ו
6 מרכז לנוער מחונן היוור .ה ררה
7 עיתון וירטואלי - פעילות בנושא תקשורת ב ור
8 אצלכם בבית וו || ------/-/-/-/-02,-ייי. ו
9 ששיעורי עזר וו --|-|].77//--/-/-/-/---/-/-/[|. ,
0 השתלמויות -.---
1 שירותי מערכת המידע סנונית
2 תמיכה במשתמשים - "הקו החם" וויהו | .| ור
3 שיתוף פעולה בין מערכת המידע סנונית לבין גופים נוספים .. הוה ו
4 מבנה אירגוני של מערכת המידע סנונית .. הו || 0 -]- >
פרק 2 - מבוא לרשת האינטרנט 03 6 0 1
41 רשת תקשורת מחשבים היוור ור הר וו
2 רשת האינטרנט ....
3 ההיסטוריה של רשת האינטרנט
1 לאן הרשת צועדת הוור ורוי
2 מדינת ישראל ורשת האינטרנט 0 23-00
3 ארגון משתמשי רשת האונטרנט (צ1ש5001 1166 - 15062)--חדדדדדדדדילידיללהו לדה ללהחלחלחחרקררוווווחהרהההטרטטורוודוה ה וררש 1213
4 ממשל זמין 0
4 השירותים שניתן לקבל מהרשת ... - 2
1 שירותי תקשורת
2 שירותי מידע אוו .ה | /- - ו
5 רשת האינטרנט לעומת מקורות מידע רחקים 0
1 רשת האינטרנט לעומת תקליטורים .. 30 9206
2 רשת האינרטנט לעומת מאגרי מידע מסחריים
3 רשת האינטרנט לעומת 886
0 לההההטרוהההררוה הרהה ההוההההההרהההההההרההרהההההההההרהההההההחרוחהִיי--
6 לימוד נוסף והעמקה של השימוש ברשת ההללהה"הההההההההההההההה"ההחההההה"הההההההההההההההההההםההטההה-=>-. 28
פרק 3 - התחברות לרשת האינטרנט הההההההההההדהההההדדההההרההההההההההההההדהדדדהדהדדהההההדההההההההההה77777------6---324
1 כיצד מתחברים לרשת האינטרנט כו שש בוה וט רהס טכר 2 3
1 חיבור סק ההלהההההדהההההדההההההההההההההההההרהדהדהדהיההההההההההההההההההההההההדהררה-------------- 32
2 חיבור רשת מקומית באמצעות קו נלין הזדהההההההההדהההדהההההרדההההדדהרררההההדרדדררר77------------330
3 חיבור א155 ה-ה-2--24הההחדתהההההההתההההההההההההללהההההההרההההההההרההההר-הרההטההההרההדה-ר---------.34
2 חיבור לרשת האינטרנט דרך 9אסשמו/ו זהההה-ההההלהלהדהההההההההההההההדההההרהההההההההההההלההההההההההההההרהררי
3 חבילות תוכנה מסחריות לעומת תוכנות חופשיות
4 תמיכה בעברית ו
פרק 4 - דואר אלקטרוני ה-ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההדההההההההההההההההההדהרדהדההדדה7ד77779777----------384
1 כתובות ברשת האינטרנט ש-ש20-205--525כ--לההההסכבלהבהה"ה-55-הטהטה-ההקחה-הסהההסהה-סהת=ההב-ה=-4ה16-5
2 כתובות מספריות ומילוליות ברשת האינטרנט 0-0 ש--=----40
3 כתובות במערכת המידע סנונית 252 26--2ש2523ש4ב2פ22שט=ם-בששק-52552בשכמםשטבם2=פקכ-2---2---ו40
4 שימוש במערכות דואר אלקטרוני ל ששב ששב ש 402
5 כיצד פועלות מערכות דואר אלקטרוני 0
6 תוכנות הדואר במערכת המידע סנונית
7 כללים לשימוש בדואר אלקטרוני 2 220 כב 40
8 תוכנות דאר אלקטרוני גרפיות ושירות ץס? ויו
9 עברית במערכות דואר אלקטרוני רו ורי
0 חיפוש כתובות דואר אלקטרוני טנ םב בב םב בש בבש == 2407
פרק 5 - מערכות שרת-לקוח טסה 2222 השבמ-סשםבםההםםהסתההקקטתההם קה שם-םבבבשב- 50
41 מערכות שרת-לקוח 50-20
2 סוגי השרתים ברשת םש בב 2 ישישב 26 כ 5
3 נוסח אחיד לפניה לשרתי מידע .ואט וו ו
פרק 6 - העברת קבצים באמצעות קז 00240 קנט טםברט סטב 5-ה תתה ק2 הפה בב-כשב 54
1 מהו לת ש4-שבשבבב-שב-=62קלהשם5-בשםהבפם 2220220222 =בה>הההההההתההםה- 25-25 בשה ה-22--4ב---- 54
2 שימוש ב-ק1ת לשם העברת קבצים בין חשבונות של משתמשים 22-22-20 ₪4
3 קבצים בינאריים וקבצים טקסטואלים טפ 2 51
4 שרתי קבצים ציבוריים ההההלההההה252055ה255%04225----2₪2422554224 2228055 -=בסר22שטמטםמטםםם בב בכםבשםםב-ב 55
5 חיפוש תוכנה בשרתי קבצים ציבוריים 5 256פ ככמש 25 ששב 2500525220 -ההקה-בפה-25----1---57
6 דחיסה של קבצים דהדהההההההרהההההההההרההההההההההההההרהההרהההההדהדרהההדההרהההההההההההררה--------------570
7 תוכנת חלונות המאפשרת גישה לשרתי (פזז 5 ו
8 6ומסומפאי - חיפוש בשרתי קז השהכםפמכפכהההםקהסההההם0קש-שהםם 2022462255 ששב 2 ב ₪8
9 וירוסים באתרי פזת הדההההההההההההההדההההההההההההדהרההההההרהההההההההההההרהההההרההרההההההררר------------ 60
פרק 7 - זח6!ג1 וחיבור למערכת "אלף" הדהההההההלהההההההרההההההרההררההההדהדההדרהההרהההההדההההההרדדהררדהררההרר---------12 61
ויד מהו )ם96ך הההההרהההתההמהההההההה=הה=בה==ההבקם5>המפלהקפמההההפפפההאהפההפההההבההההההההההרק הר ----1-25. 610
2 תגאם - תוכנת חלונות לשירות 1ח6|גך ההחה=--5₪252555בב52-סקה-מם-רק3קהה5בבכבההרהההההה----ם----2-7-- 81.22
3 חיבור לספריות בעולם להההדההדהההההההרהרלההדדההההההרהההההדרההההההדלההההרהדהרדדדדדהרדררררהרדרה------62022222
4 שימוש במערכת "אלף" של הספריות האוניברסיטאיות בישראל
1 התחברות למערכת "אלף"
2 עעברית במערכת "אלף" ו
4-2
3 פקודות במערכת "אלף" ההחרהם הש קבםם הסח השח שה הסה טס היהת םוקמש מה המחה =-ה--65
4 חיפוש כותרים במערכת "אלף" השתהה םל 66-20
5 מערכת "אלף" ושימוש בדפדפן טהר 2-ב ₪6
פרק 8 - קבוצות דיון ורשימות תפוצה ההההדהההההדההדדרההררהדהההההדהההדהההדדההההההדהההדהרהההההדההלההרההה77777----------.67
1 קבוצות דיון - וש 9 5 ושפתו בבוס שש סמ 5 קשחה = הום סל חשסת = -2----67
1 מבנה קבוצות הדיון 5 שלש המספה=2ה בה ----=-- 68
2 0 של קבוצות דיון
3 כללי נימוס ו
2 קבוצות דיון של מערכת המידע סנונית סמשפהההמהשבתההאה<פתת<התם5מ5= 2025022200 = ב 242-ל
3 רשימות תפוצה הדההההדדדדדדדההדהדהדהדהההההדההההההדהדההההההההההרהרהההרהההרהההההההההההדדההה------------.71
1 כיצד מצטרפים לרשימות תפוצה הדההדהדהדהדדהדדלדדהההדההדרההרהההההדההההההההההההההררר-------------720
2 פקודות שימושיות נוספות לעבודה עם רובוט הדואר שש שבוכה כ-- 713
3 חיפוש מידע אודות רשימות תפוצה =ששששפם מ שש ם=5בשש 2222425 טביכ ב בב ככ =-בב==-:78
4 כללי נימוס בעבודה עם רשימות תפוצה בשש ם שנב 2 כבכמטטמם ב טבטםםסכםם-משםב-=ב--74
5 רשימות תפוצה במערכת המידע סנונית 222009250 -הם-בבהםהם=ה-הה-22-2=--.04
פרק 9 - שימוש בזמן אמת ברשת (ססוא,א.41ד,086 לקה מה הס ם הלק הק 22הההאהה םס התה הרפהה == 2-מ
1 >גד - שיחה בין שני משתמשים דדלדדקהלְהההההההההההההרהההההההרההההההההההההההההההרהההההההררה-ררר---------75
2 ₪ - שיחה רבת משתמשים בששטמסקה=-ששאש-שב00-שם5ששפםטששההפללבבמספסתההבשסספהט-ב-בשה-=הטכשבם=-=-.75
1 שימוש בתוכנת לקוח של 186 22 בכש 32 520בפשםבבפשםשבםשההנשסה הכרב ההש =ם----.77
2 פקודות שימושיות ה<=פההחהה<=םהההההאסק=5הב9ת הההלק=כהתההכפהשאם2קכהפפסההההם5ההשפקהם2-2-=ב=--:77
3 הנחיות לשימוש ב- 186 20ב םשב ם2-0ם בבש -םבשם-- קש =-0ש-ב- ,80.22
4 שימוש ב- אד וב- סאז במערכת המידע סנונית 55005500 5פטס32 22ב 02ה-5ה-=--.80
3 קשוא ,ססוא ועולמות וירטואליים ש שב2ששםכש שש בשש בושש שטטב 2 בב שב שש כ 2ב בכ ט-2>=--81
פרק 10 - איתור מידע ברשת האינטרנט 806
1 מקורות מידע ברשת האינטרנט ובעיית איתור מידע 7
2 איכות המידע ברשת האינטרנט ששב בש טבמב 10 סב ששמ ששכ ששכ בב 80
3 בעיית איתור המידע - אסטרטגיית חיפוש מידע וו
4 שלב ראשון - הגדרת החיפוש 2ש-----87
5 שלב שני - חיפוש המידע - הכרת שיטות החיפוש ור יי
1 מנועי חיפוש גלובליים ("אספנים") 2252 =בםםםש םהמ ההםההתבהבםםסםהבם-בשבבם בב בכש 0 8
2 קקסטלוגים ויר ורוו יור ורוי יוו
3 קבוצות דיון, רשימות תפוצה, קובצי סָת ואתרי מומחים 55בש22בם45 בשש ב252שםם=הה--שב---..-----88
4 אתרים מתמחים 2 222 בה הםב מאה םסההםהבשם-ם0תםבשבב ה נטלבשט 800
5 איסוף כתובות שיטתי שש בש 90
6 אתרים העוסקים באיתור מקורות המידע ברשת 50-0225555 -שב5ש=בבהבכ-2=-=----:90
7 אסטרטגיית חיפוש המידע הבכשב | 9
6 שלב שלישי - מיון וסלקציה ב 82-22
7 שלב רביעי - הערכת המידע 2222220 בגשמ םש=םםטםכשט טבש בש4בששב .2ב םשכה-שבבש.--04
8 תפקיד המורה בתהליך חיפוש המידע ברשת האינטרנט 22 בה 22ב בב-5- 900
פרק 11 - שימושים חינוכיים ברשת האינטרנט
למה אינטרנט בחינוך? --ה-הההההדההרהההההההההדהההההההההההההההההההההההההההההההההדהההההההדהרהההההההה--
מיומנויות נרכשות 55-ב -4ל--הההה2ללל--5ה->הח-הההההההרהההקהההההמקההההההה-הההההההחהתההרההההה2הההבםם
ווו
12
13
14
155
146
17
פרק 12 - סוגיות חברתיות של תקשורת מתווכת מחשב
11
2
13
14
פרק 13 - אודיו ווידאו ברשת האינטרנט
141
12
13
14
15
6
מי מפחד מרשת האינטרנט 224-ה -השהההה-ה-ה-הה-ההה-ההההההכסטהההההההטהההההה ה 22ם:
למה להתאמץ הדההההדהדהההדדהדדלדהההההההההההההההההדהההההדהדהההדהדההדדדדדדדהההדהההדהההההההההההרר---6
הווה ועתיד בהוראה 0002222222 2530-ב ככככההטה-םהההה<-.
פעילויות ברשת, פרויקטים חינוכיים וקורסים 0220552235 2022ב בשש שב-שש 222 ==
1 ממהו פרויקט חינוכי? וו וו וו וו
2 מהו קורס לימודי שש
3 מהי מטרת הפעילויות החינוכיות ברשת?
דוגמאות מהארץ ומהעולם ב ב
תקשורת מתווכת מחשב אהת הפכם םהה ה 255 2-2 םכשב םב
"כלכלת מתנות" ותקשורת מתווכת מחשב ו
קהילות וקהילות וירטואליות ברשת האינטרנט שש ששכ שבכ ב 2
היבטים וסוגיות פוליטיות בסייברספייס ש0252בצשש2בב 2 שש שמ
בעיית הנפח והזמן 5202252054 בהא קשב םב 22 2226 כב שב
שיטות דחיסה לסרטונים 23-55 כההככמההההה 2222-2022 2222
שיטות שחיסה לקבצי קול 5
העברת קול ותמונה בזמן אמת
//
מבוא למצרכת המידצ סנונית
//
2
סנונית היא מערכת מידע חינוכית חדשנית ברשת האינטרנט. פרויקט סנונית כולל הפעלת
פעילויות חינוכיות, תְקשוב בין תלמידים, מורים ומומחים מכל רחבי הארץ, פיתוח מאגרי מידע
בעברית בנושאים המלווים את תוכנית הלימודים, פיתוח כלי תוכנה לשימוש חינוכי ברשת
האינטרנט ונווט המאפשר גישה נוחה לאלפי מאגרי מידע ברחבי העולם.
-"
.
,
ויו מהי מצרכת המידצ סנונית
-
-=
פרויקט סנונית מקדם את החינוך בישראל לקראת שנות האלפיים ומעבר להן בדרך של פיתוח
תפיסות לימוד והקניית ידע חדשניות, שהן מהמובילות בעולם כיום. תפיסות אלו יאפשרו לתלמיד
ולמורה ליישם חקר ולימוד עצמי וקבוצתי באמצעות תקשורת מחשבים בינלאומית, גם במסגרת
בית-הספר וגם מהבית. כתובת שרת המידע הראשי של מערכת המידע סנונית היא
ות אששיש//:קוות.
,
,
2 מטרות מצרכת המידצ סנונית
-
הכל מטרת על: הטמעת השימוש המושכל ברשת האינטרנט לצורכי חינוך והוראה, וזאת באמצעות:
. פיתוח פעילויות חינוכיות ייחודיות כלל-ארציות.
. פיתוח מערך הדרכה להטמעת השימוש ברשת האינטרנט.
. תמיכה בתלמידים ובמורים המשתמשים ברשת האינטרנט.
. פיתוח מאגרי מידע בעברית לשימוש תלמידים ומורים.
. הערכה ובקרה של תהליכי למידה מתוקשבים.
. יצירת שיתוף-פעולה לעבודה ברשת האינטרנט עם גורמים נוספים.
. מעורבוּת בפיתוח תוכנות עם מִמְשק עברי לשימוש חינוכי יעיל ברשת האינטרנט.
. מעורבוּת בפיתוח תשתית (תקשורת האינטרנט) לבתי-הספר, למורים ולתלמידים ברחבי
הארץ.
9 יצירת מעורבוּת של תלמידים ומורים מכל רחבי העולם בפעילויות סנונית.
₪4 ₪ ₪ ₪
מערכת המידע סנונית פועלת במספר מישורים ליישוּם מטרותיה:
. הקמת בית-ספר וירטואלי הכולל קורסים ופעילויות חינוכיות מתוּקשבות.
. בניית מאגרי מידע לימודיים בעברית.
. הקמת מרכזי מורים.
. העברת קורסי הדרכה והשתלמויות בכל רחבי הארץ ופרסום חוברות הדרכה.
. מתן שירותי תקשורת למשתמשים (דואר אלקטרוני, קבוצות דיון, רשימות תפוצה, ?)גז1,
ססוא).
6. תמיכה במשתמשים ("קו חם" טלפוני, חוברות הדרכה, באמצעות דואר אלקטרוני).
₪ ₪ = ש
ין
.
-
.
,
וו
-
ּ.
*
רשימת מאגרי המידצ בסנונית (נכון ליוני 1997)
מאגרי מידצ
במערכת המידע סנונית קיימים מאגרים ייחודיים בעברית ובלועזית העוסקים בתחומי דעת שונים,
החל בנושאים מתחום מִדעי הרוח והחברה ועד למאגרים בנושאי פיזיקה ואסטרונומיה. המאגרים
כוללים טקסט, תמונה וקול. השימוש במאגרי המידע מתבצע באמצעות תוכנת חיפוש מתקדמת
התומכת בחיפוש מחרוזות בעברית.
מסך הפתיחה של אתר סנונית
בתחומי דצת
כל המאגרים נגישים מהכתובת [וח/ת.60 תטת12.1/5א.זותטת5.אשוש//:קזות. להלן מאגרי המידע:
מאגר ספרות הקודש (תנ"ך, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה, תוספתא, משנה תורה
לרמב"ם), לרבות קישורים פנימיים.
מאגר מאה שנות ציונות - מאגר בנושא השנתי המרכז לשנת הלימודים תשנ"ז.
מאגרי מכון סאלד במדעי החברה (תקצירי מאמרים).
מאגרי מכון סאלד בנושא מחשבים בחינוך (תקצירי מאמרים).
מאגר מידע "אני מאשים" (מאגר עדויות ממשפט אייכמן).
מאגר אזרחות.
מאגר בנושא הבדואים (מאות מאמרים, תמונות, מוזיקה).
מאגר מידע "תולדות ההתיישבות בראי האתר".
מאגר "המוזאיקה הירושלמית" (היסטוריה של העיר ירושלים).
מאגר "חדשות יומיות" של משרד החוץ (תקצירי חדשות מן השנים 1994-1997).
מאגר מידע בנושאי איכות הסביבה.
מאגר "מסלולי טיול".
2 מאגר כתבי-צת
-
-- כל כתבי-העת נגישים מהכתובת [(זת.45 תטם12.1/5א.זנתטתפ.ושץש//:קזות. להלן מאגרי המידע:
- מאגר העיתון "מדע" (מאמרים בנושאי מדע שונים).
- מאגר העיתון "כמעט 2000" (מאמרים בנושאי מדע וטכנולוגיה).
- מאגר העיתון "גלילאו" (מאמרים בנושאי מדע וטכנולוגיה)
- מאגר העיתון "טבע וארץ" (מאמרים בנושאי טבע).
- מאגר העיתון "הביוספרה" (מאמרים בנושאי איכות סביבה).
- מאגר העיתון "קתדרה" (מאמרים בנושאי היסטוריה).
- מאגר העיתון "הליקון" (שירים).
2%
,
,
ו מאגר מוזיאלי - תצרוכות וירטואליות
--
כל התערוכות נגישות מהכתובת |מז)ח.ותטספטותץ/12.11א.זותטתפ.שששאי//:קזזת. להלן מאגרי
המידע:
- "קרעי הלם" - תערוכה לזכר יצחק רבין.
- תערוכה בנושא הִכָּאוס.
- תערוכה בנושא ציורי סלע.
תערוכה בנושא העלייה הגדולה עם קום המדינה.
תערוכה בנושא הבדואים 1950-1980.
תערוכה בנושא הדרוזים - מנהגים ומסורת.
9 4%
מאמרים, תערוכת צילומים, מילון, סירטונים, הקלטות קול ועוד..
5%
,
,
4 מאגר צלוני מורים
%
-
כל העלונים נגישים מהכתובת [8ח0ת.₪0 תטח2.11/5 1 א.ז1תטתפשששש//:קצות. להלן מאגרי המידע:
- מאגר העיתון "עלון מורי הביולוגיה" (מאמרים בנושאי ביולוגיה).
- מאגר העיתון "עלון מורי הכימיה" (מאמרים בנושאי כימיה).
2
,
5 נווט למאגרי מידצ בסנונית
%
₪
- ל
הנווט נגיש מהכתובת /812.1.ז1תטם5.ז4/4ת//:קוות.
הנווט הוא קטלוג מסוּוג לאתרים בעלי משמעות חינוכית או לימודית ברשת האינטרנט. האתרים
מסווגים במספר אופנים, כאשר לכל אתר יש הפניה ותיאור קצר של תוכן האתר, תוך התייחסות
לאופיו, לרמתו, לרקע הנדרש ולהתאמתו לתוכנית הלימודים. האתרים מתאימים במיוחד לתלמידי
חטיבת הביניים והחטיבה העליונה ולמוריהם, אך כמובן שישנם גם אתרים המתאימים לצעירים
יותר (עקב בעיית השפה ישנם פחות אתרים כאלו) ואתרים ברמה אוניברסיטאית למתעניינים.
הנווט פונה לשתי קבוצות עיקריות - מורים הרוצים לגוון ולהעשיר את שיעוריהם בעזרת
/ האינטרנט, ואנשים בכל גיל המעוניינים לרכוש מידע עדכני וחשוב במגוון עצום של נושאים בצורה
מעניינת וחדשנית. מטרת הנווט היא לאפשר למשתמש להגיע ישירות ובקלוּת לאתרים הנבחרים
בתחומי הדעת השונים.
- -
.,
,
4ו פצילזיות חינוכיות
-
-ר
כל הפעילויות נגישות מהכתובת: [ת:ת.12.1]/%61855א.:1תטת5.ששש//:ק)ות.
1 ּק גשס חומצי - השלכות זיהום סביבתי המתבטאות בחומציות הגשם
/ (היבטים כימיים, ביולוגיים, גאונרפיים ואיכות הסביבה)
רהומ צי
קודאים ומגיביס - דיון בסיפורים קצריס בקגוצות ודיוו מסכס ברשת
בנוכחות הסופר ומבקר ו
זכויות האדם והאזרת - דמוקרטיה. דילמות סביב חוק יסוד זכויות האדס.
דטוקדטיית. > לטות סגיג חוק ישו זכויות האוס
המחוקק הצעיר - שיתוך תלמידים בדיוני ועדות הכנסת ולווי הצעות חוק ו
תוך 7 ולימוד משותפים
קבוצת המומחים הפועלת במערכת המידע סנונית, בראשות פרופ' נאוה בן צבי מהמרכז להוראת
המדעים באוניברסיטה העברית בירושלים, מפתחת פעילויות חינוכיות המופעלות בבתי-ספר
על-יסודיים ובחטיבות הביניים בכל רחבי הארץ. לכל הפעילויות מכנה משותף אחד, והוא הקניית
ערך מוסף חינוכי ללומד באמצעות השימוש ברשת - כל פעילות בדרכה היא. להלן רשימה
חלקית של הפעילויות בשנת 1997:
+סמלים ואריות
פעילות הבוחנת את מוטיב האריה - באומנות, בטבע ובמקורות. מיועדת לגילאי חטיבת הביניים.
+ גשם חומצי
פעילות הדנה בהשלכות הזיהום הסביבתי, המתבטא גם בחומציוּת הגשם. הפעילות בוחנת
את הבעיה על הבטיה השונים (כימי, ביולוגי, גיאוגרפי ואיכות הסביבה).
+ זכויות האדם והאזרח - המפתח לדמוקרטיה
הכרת מושגים בתחום מקצוע האזרחות, תוך דיון בדילמות סביב חוק יסוד זכויות האדם
והאזרח.
| + המחוקק הצעיר
ן פעילות משותפת לסנונית וליחידה לדמוקרטיה ודו-קיום. תלמידים לוקחים חלק פעיל בדיוני
ועדות הכנסת ומלוּוִים הצעות חוק פרטיות של חברי-כנסת, תוך דיון ולימוד משותפים.
4 16018 16] 62 ות8118חזגוס1
פעילות בינלאומית בשפה האנגלית. לימוד אנגלית באמצעות בחינה מושכלת של העיתונות
העולמית המתפרסמת ברשת.
+ קוראים ומגיבים
פעילות בספרות. דיון בסיפורים קצרים המועלים לרשת וסיכום הפעילות, וזאת באמצעות
דו-שיח "בזמן אמת" עם סופר, מבקר ספרותי וכדומה.
% המורשת הדרוזית
הכרת המורשת הדרוזית על היבטיה השונים. פעילות המכוונת לתלמידי תיכון במגמות מזרחנות,
אזרחות, היסטוריה, לימודי ארץ-ישראל וגיאוגרפיה.
+ מטאורולוגיה
הכרת מושגים בסיסיים במטאורולוגיה, תוך פעילות עצמית של התלמידים, בעזרת הפניה
למקורות רלוונטיים ברשת האינטרנט.
ו4.ו יחידות מתוּקשבות לבגרות
היחידות הן:
+ יחידה חמישית במדעי החברה.
4 יחידה חמישית בתנ"ך בנושא נשים במקרא.
+ יחידות שישית ושביעית בתרגום אנגלית-עברית.
ב
*
/
2 נצילויות בנושא המרכז - מאה שנות ציונוּת
-
+ "החָברה החדשה של הרצל" - פעילות הדנה בכתבי הרצל ובמידת הרלוונטיוּת שלהם לימינו
אנו.
+ "מעולה לעולה כוחנו עולה" - צוותים הדנים במתחים הקיימים בחברה בין עולים ו"צברים".
4 "דרכו של מעפיל" - פעילות עצמית של הלומד באמצעות סימולציה של דילמות העומדות
בפני שארית הפליטה בדרכה לישראל.
ד"-
.
,
3 הטמצה בבתי-הספר ברחבי האר%
.
-
--
סנונית פועלת בבתי-הספר ברחבי הארץ באמצעות רכזי הטמעה איזוריים. רכזים אלו, שהם
מורים בהכשרתם ובעלי רקע בתחום רשת האינטרנט, מלווִים את הטמעת השימוש ברשת
האינטרנט בבית-הספר לאורך שנת הלימודים. ההטמעה מתבצעת במסגרת חבילת תמיכה
שסנונית מספקת לבית-הספר. מידע נוסף על חבילות התמיכה של סנונית ועל פעילות רכזי
ההטמעה ניתן לקבל מצוות החינוך של סנונית.
5 מרכזי מורים
--י בתוך מערכת המידע סנונית פועלים מספר מרכזי מורים וירטואליים, שחלקם נסמכים על מרכזי
מורים פיזיים (דוגמת המרכז למורי הביולוגיה). מרכזי המורים נבנים בשיתוף המפמ"ר (מפקח
מקצוע ראשי) לנושא וכוללים קבוצות דיון ותמיכה, מאגרי מידע ייחודיים, חדשות ועידכונים, מידע
על השתלמויות, הפניה למידע מתאים הקיים ברשת האינטרנט ועוד.
-*
,
,
6 מרכד לנוצר מחונן
./
-
-
- ניתן להתחבר למרכז לנוער מחונן מהכתובת 1).812.11תטת811166.8//:ק)ות.
תמונת פתיחה של מרכז למחוננים
המרכז לנוער מחונן בסנונית הוקם בשיתוף המחלקה למחוננים במשרד החינוך. המרכז שואף
לפתח פעילויות ייחודיות למרכזי המחוננים הפרוסים ברחבי הארץ כפעילות משלימה לנעשה
במרכזים אלו.
בין היתר מפתח המרכז קורסים למחוננים ברשת בנושאים הבאים: זמן, מוח וחשיבה יצירתית.
קורסים אלה אמורים לתת לילדים המחוננים הזדמנות ללמוד תוך שילוב יכולות הרשת בחיפוש
ן מידע ותקשורת עם ילדים מחוננים אחרים בארץ ובעולם.
מלבד זאת, המרכז מפעיל שירותי מידע בנושאי מחוננים, עומד בקשר עם המחלקה למחוננים
במשרד החינוך ועם מרכזי המחוננים השונים בארץ ומקיים פעילויות פנאי כגון חיבורים, תחרויות
.חאדו, תשבצים וחידות.
7 ציתון וירטואלי -פצילות בנושא תקשורת
.
צ
[1תזת.ז06ת8רח1/53[3ה והוטסן--/1. סה. ונטת. 3שעשעו//:קזות.
מערכת המידע סנונית מוציאה לאור עיתון וירטואלי - סלמנדרה. הכתיבה, העריכה וההפקה
מתבצעות על-ידי תלמידי בתי-ספר בליווי הדרכה של אנשי סנונית.
8 "אצלכם בבית"
2
,
9 שיצורי צזר
י
%
- *
4
4
יר השתלמויות
-
[הזות.6ז1 11תטת12.1/5 א.]נהטת5.ששש//:קוות.
פרויקט חדשני המשלב טכנולוגיה של שיחת ועידה ברשת האינטרנט. במסגרתו מנהלים תלמידים
ומורים מכל רחבי הארץ דו-שיח פעיל בעברית עם מגוון דמויות מהעולם הרוחני והציבורי בישראל,
כדוגמת טדי קולק, מאיר שלו, יזהר אשדות ומיכאל איתן.
[1חזת.ז0[6015/6267/620זק/2.11 1 א.1והטות5. 6עואוש//:קוות.
מערכת המידע סנונית מפעילה "קו חם" באמצעות הדואר האלקטרוני, המספק לתלמידי בתי-הספר
אפשרות להתייעץ בכל הנוגע למקצועות הלימוד בבית-הספר וכן למקצועות הנלמדים לבגרות.
סטודנטים ומורים המאיישים את תיבות הדואר האלקטרוניות משיבים תוך 24 שעות מרגע
קבלת השאלה לתיבת הדואר של התלמיד. הבקרה על הפרויקט מתבצעת עלצידי מורים
מבתי-הספר ומומחים מהאוניברסיטה. מקצועות הלימוד הנתמכים הם: פיזיקה, מתמטיקה,
אנגלית, כימיה, ביולוגיה, אזרחות, היסטוריה, סְפרות, תַלמוד ולשון. בכל אחד מהנושאים נבנה
מאגר של שאלות ותשובות שיעמוד לרשות התלמידים.
צוות ההדרכה במערכת המידע סנונית מפעיל מגוון רחב של השתלמויות במקומות שונים ברחבי
הארץ, בחדרי מחשב מתוקשבים. השתלמויות אלו מקנות גמול של משרד החינוך. רשימה מלאה
של ההשתלמויות המועברות ושל מועדיהן ניתן למצוא באתר בכתובת 12.11א.)נמטת96.5טס6//:כום.
רשימה חלקית של ההשתלמויות בסנונית:
% השתלמות מבוא לרשת האינטרנט
ההשתלמות מקנה ידע בסיסי אודות רשת האינטרנט, שימוש בדואר אלקטרוני, קבוצות דיון
ורשימות תפוצה, אסטרטגיות לחיפוש מידע ברשת ובעיקר מערכות מידע המשמשות לצורכי
הוראה וחינוך. משך ההשתלמות 28 שעות אקדמיות.
+ סדנאות במקצועות הלימוד השונים
סדנאות אלה מתקיימות באופן שוטף וכוללות סקירה של השימושים שניתן להפיק מעבודה
בתקשורת מחשבים וברשת האינטרנט במקצועות הלימוד השונים בהתאם לתוכנית הלימודים.
את הסדנאות מעבירים מורים בשיתוף אנשי טכנולוגיה ממערכת המידע סנונית. הסדנאות
מתקיימות בכל רחבי הארץ ובתדירות גבוהה.
+ השתלמות בנושא שפת ,1וא11 ובניית אתרים חינוכיים
ההשתלמות מקנה ידע כיצד לבנות אתר ברשת האינטרנט לבית-הספר או לצרכים לימודיים,
תוך שימת דגש על עברית ברשת האינטרנט. ההשתלמות מקנה בסיס לכתיבה בשפת
יאת המהווה שפה לבניית דפים ברשת האינטרנט. משך ההשתלמות 28 שעות אקדמיות.
+ השתלמות בנושא מידענות
ההשתלמות משפרת את יכולת איתור המידע ברשת האינטרנט והערכתו, ומקנה ידע בקטלוג
ובהקמה של מאגרי מידע בבית-הספר. משך ההשתלמות 28 שעות אקדמיות.
+ השתלמות בנושא גרפיקה ושימושיה ברשת האינטרנט
ההשתלמות מקנה ידע ומיומנות בסיסית בתוכנות של ציור ועיבוד תמונה, בעקרונות הטיפול
בקבצים גרפיים ברשת האינטרנט ובאנימציה ברשת. משך ההשתלמות 28 שעות אקדמיות.
+ השתלמות להורים ולילדים
ההשתלמות מיועדת להורה חסר הניסיון המגובה ו"מופרה" באמצעות ילדו. ההשתלמות מקנה
ידע בסיסי במבנה רשת האינטרנט וחשיפה לכלים השונים העומדים לרשות המשתמש ולסוגי
הטכנולוגיה החדישה ביותר. הדגשים המיוחדים של ההשתלמות מאפשרים הבנה של חשיבוּת
אוטוסטרדת המידע במערכת החינוכית ומקנים כלים אותם ניתן לנצל לצרכים אישיים בחיי
היום-יום ובעסקים.
+ השתלמות בנושא שפות 1808 ו-1קְח8450ץ13
ההשתלמות מיועדת למחנכים המעוניינים לפפתח תוכנה ברשת האינטרנט. ההשתלמות סוקרת
את השימוש בתוכנה ברשת האינטרנט ומקנה כלים בסיסיים לכתיבת יישומים ברשת. משך
ההשתלמות 28 שעות אקדמיות.
, 5
,
וו שירותי מצרכת המידצ טנונית
-
ב
מערכת המידע סנונית מספקת למשתמשים את שירותי התקשורת הבאים:
1. דואר אלקטרוני:
המשתמשים המחוברים לרשת (מורים ותלמידים) יכולים לפתוח תיבות דואר אלקטרוני פרטיות
ולהחליף מידע ביניהם ועם תלמידים ומורים בעולם. התיבות מאפשרות דו-שיח בעברית ובאנגלית
בתוך ישראל ומחוצה לה.
2. לוח מודעות אלקטרוני:
מאפשר פרסום ידיעות קצרות בתחומים המעסיקים מורים ותלמידים.
<> -..-......ההוו.ווההההההההההההההההההתהתתש--.. 0
. ה == תו כתות +6תז=זמו וכמערכת הפידוו סכוגית 0 >
3. קבוצות דיון אלקטרוניות:
מאפשרות דיונים בנושאים כלליים ולימודיים. הגדרת נושא הדיון בקבוצה כלשהי מתָעלת את הדיון
הנערך בה לאפיק מוגדר. תלמידים ומורים יכולים ליזום פתיחת קבוצת דיון חדשה בנושא המעניין
אותם. במערכת המידע סנונית קיימות כיום עשרות קבוצות דיון למורים ולתלמידים בנושאים
שונים.
- -
/
,
ו תמיכה במשתמשים - "הקו החם"
-
מערכת המידע סנונית מפעילה "קו חם" לעזרה טלפונית למשתמשים. הקו פועל חמש פעמים
בשבוע למשך חמש שעות בכל פעם, ובשאר הזמן נקלטות הודעות על-ידי משיבון. "הקו החם"
תומך בכל הקשור לפעילות בפרויקט סנונית, החל מבעיות חיוג ותוכנת תקשורת ועד למציאת
מידע בנושאים מסוימים. מספר הטלפון הוא 02-6584401. ניתן לפנות ל"קו החם" גם באמצעות
הדואר האלקטרוני לכתובת 12.11א.11תטת411.58ות ₪ ק61.
מערכת סנונית מפיצה עלון תלת-חודשי, "ממעוף הסנונית", להידוק הקשר עם המשתמשים.
העלון כולל מאמרים בנושאי חינוך ברשת האינטרנט וכן עצות למשתמשים.
מידע על נושאים הקשורים לשימוש ברשת האינטרנט נגיש גם מדפי המידע שבמערכת המידע
סנונית בכתובת [אזת.ק12.11/261א.)1מטת5.ששיאי//:ק)זת.
.*
,
,
ּוו שיתוף-פצולה בין מצרכת המידצ סנונית לבין גופים נוספים
-
5 מערכת המידע סנונית פועלת בשיתוף-פעולה עם מספר רב של גופים ברחבי הארץ על-מנת
להחדיר את נושא תקשורת המחשבים והשימוש ברשת האינטרנט למערכת החינוך. להלן מספר
גופים עִמִם מתנהל שיתוף-הפעולה:
א) אגף בכיר למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, התרבות והספורט.
ב) משרד המדע והטכנולוגיה - הוועדה הלאומית לתקשוב ומידע.
ג) המחלקה לתלמידים מחוננים - פעילות ייעודית של המחלקה דרך סנונית, פיתוח פעילויות
ותמיכה לכל בתי-הספר בארץ באמצעות סנונית.
ד) האגף לתוכניות לימודים - פעילות משותפת בהכנסת מידע שוטף ופיתוח פעילויות.
ה) המפקח על הוראת האנגלית - מרכז למורי האנגלית ברשת האינטרנט.
) מכון סאלד - מאגרי המידע של המכון נמצאים במערכת המידע סנונית ומתעדכנים באופן
שוטף.
ז) מֶנהלת חינוך ירושלים - כל בתי-הספר התיכוניים של מנח"י פעילים במסגרת פרויקט סנונית,
חלקם מחוברים בקווים מהירים וחלקם באמצעות מודמים. תלמידים ומורים יכולים להתחבר
מהבית.
ח) עיריית מעלות-תרשיחא - תמיכה בהטמעת התקשוב במערכת החינוך במעלות-תרשיחא.
ט) המרכזים הפדגוגיים - פעילות ארצית של האגף למרכזים פדגוגיים ושל מרכזים ברחבי הארץ
עם מערכת המידע סנונית בפיתוח מאגרים למורים.
) אורט - שיתוף-פעולה צמוד בין אורט למערכת המידע סנונית בפיתוח בית הספר הוירטואלי
הראשון: "אביב".
4 מבנה ארגוני של מצרכת המידצ סנונית
.
-
-
מערכת המידע סנונית פועלת במסגרת ארבעה צוותים: הצוות החינוכי, הצוות הטכני, צוות מאגריי
מידע וצוות ההדרכה והמֶנהלה. בראש הפרויקט עומדים פרופ' נאוה בן-צבי ודודו רשתי. כיווני
הפעולה של הפרויקט נקבעים בשיתוף-פעולה פורה בין הצוותים השונים, מנהלי הפרויקט וועדה
מייעצת המורכבת מאנשי אקדמיה ומאנשי חינוך, אשר מקיימים פגישות סדירות הן בצורה
ממשית והן בצורה וירטואלית תוך שימוש ברשת.
הצוות החינוכי:
מטרת הצוות החינוכי היא לגבש ראִיה חינוכית לשימוש ברשת האינטרנט ולבנות את התשתית
המתאימה בסנונית. הצוות עוסק במגוון תחומים כגון: פיתוח של מרכזי פעילות שונים, כמו מרכזי
פעילות לנוער מחונן הפועלים בשיתוף עם המחלקה לתלמידים מחוננים במשרד החינוך; פיתוח
של מרכזי מורים, כדוגמת המרכז למורי האנגלית, הפועל בשיתוף עם הפיקוח על הוראת האנגלית
במשרד החינוך; בנוסף, עוסק הצוות בבניית פרויקטים חינוכיים המופעלים ברשת האינטרנט
במגוון רחב של רמות ותחומי דעת, תוך שימוש מושכל במידע ובטכנולוגיות הקיימות בה.
הצוות הטכני: /
הצוות הטכני אחראי על פיתוח טכנולוגיות חדישות העוזרות הן בקביעת תקנים לטיפול בשפה
העברית ברשת והן בפתרון בעיות חיפוש במאגרי מידע בעברית. הצוות ממונה על תחזוקת
המחשבים והאתר של הפרויקט וכן על קליטת מאגרי מידע חינוכיים. העבודה נעשית בשיתוף
עם מרכז החישובים של האוניברסיטה העברית.
צוות ההדרכה והמנהלה:
צוות ההדרכה והמנהלה ממונה על טיפול בכל הנושאים המנהלתיים הנדרשים לשם הפעלת
הפרויקט, שיווּק ופרסום הפרויקט וכן הנחיה והעברת הדרכות, ימי עיון, השתלמויות והרצאות
העשרה בתחומי החינוך ברשת, הטכנולוגיות החדישות ודרכי השימוש בהן. בצוות פועלים מדריכים
מקצועיים מכל הארץ, שעוברים הדרכות והשתלמויות על-ידי אנשי הפרויקט.
צוות מאגרי מידע:
הצוות עוסק בפיתוח ובהקמה של מאגרי מידע ברשת האינטרנט. הוא כולל מעצבים גרפיים,
אנשי טכנולוגיה, המתכננים ומעצבים את מאגרי המידע, וסורקים, המעבדים את המידע לפורמט
דיגיטלי. הצוות עוסק בפיתוח גם עבור גופים חינוכיים חיצוניים, העובדים עם מערכת המידע
סנונית.
-
2.1 רשת תקשורת מחשבים
-
|
|
|
/
ל
/
/
/
רשת תקשורת בין מחשבים מורכבת מאוסף מחשבים המחוברים ביניהם למטרת העברת מידע.
כדי לנסות ולדמיין מהי רשת תקשורת, נסו לחשוב על רשת כבישים בין-עירוניים המחברת
מספר ערים. כל עיר מחוברת למספר ערים אחרות על-ידי כביש מהיר, ומכוניות נעות על
הכבישים מעיר לעיר. ברשת תקשורת בין מחשבים, המחשבים הם הערים, הכבלים המחברים
בין המחשבים הינם הכבישים, והמידע הזורם בין המחשבים דומה לזרם המכוניות הנעות על
הכביש. הרשת מורכבת מצמתים (מחשבים), כאשר כל צומת מחובר לצמתים נוספים.
כעת, נניח שהדרך הישירה הקיימת בין שתי ערים, למשל בין תל-אביב לירושלים, נחסמה לתנועה.
מכונית שרוצה להגיע מתל-אביב לירושלים עדיין יכולה להגיע בדרכים חלופיות. ברשת מחשבים
המצב דומה. ניתוק החיבור בין שני מחשבים ברשת לא יפגע, בדרך כלל, באפשרויות העברת
המידע, שכן הרשת מאפשרת מספר מסלולים חלופיים להעברת המידע. כך גם במקרה שחלק
מהקווים נותק או במקרה שחלק מהמחשבים אינו פעיל - הרשת ממשיכה לתפקד.
זרימת המידע ברשת מחשבים שונה מזרימת המידע ברשת הטלפונים וברשתות דומות, כמו
למשל טלוויזיה בכבלים. בשעה שברשת הטלפונים המידע מועבר בשלמותו מטלפון אחד למשנהו,
הרי שברשת מחשבים מחולק המידע ל"חבילות" (30%605/), המועברות כל אחת בנפרד מהמחשב
השולח למחשב המקבל, שם הן שבות ומורכבות להודעה המקורית. הדרך שבה מועברת כל
חבילה יכולה להיות שונה, וכל חבילת מידע יכולה לעבור דרך כל אחד מהמסלולים החלופיים.
במקרה של שגיאה בהעברה, ניתן לשוב ולשלוח רק את החבילה שנפגמה. שיטה זו מאפשרת
גמישוּת יחסית לשיטת ההעברה של כל המידע בחבילה אחת, למשל בתיקון שגיאות במהלך
ההעברה.
המידע הזורם ברשת יכול להיות תוצאה של קשר ישיר בין שני אנשים, של קשר בין אדם
למחשב או של קשר בין שני מחשבים. במקרה של קשר בין שני אנשים, מהווים המחשבים
ורשת התקשורת רק גורם מתָווך להידברות, בדומה לרשת טלפונים. דוגמא לקשר כזה היא
|
העברת מסרים בדואר אלקטרוני. במקרה של קשר בין אדם למחשב, משמש אחד המחשבים
כספק מידע, ואילו המחשב השני משמש להצגת המידע. דוגמא לכך היא השימוש במאגר מידע
על שערי מניות בבורסה: המחשב שבו נאגרים הנתונים משמש כספק מידע, והמידע המועבר
ברשת התקשורת מוצג לאדם על מחשב שני המחובר אף הוא לרשת. במקרה של קשר ישיר
בין שני מחשבים, אין כלל מעורבוּת של אדם. המידע מועבר ממחשב אחד לשימוש במחשב
אחר. דוגמא לכך היא העברה אוטומטית של מידע בין מחשבים בבנק בשעות קבועות במשך
היום.
כדי להעביר את המידע משתמשים המחשבים במעין *שפה"* הנקראת פרוטוקול תקשורת.
-.*
-
.
,
-
הפרוטוקול מגדיר את צורת העברת המידע, כך שהמחשבים השולחים את המידע והמחשביםז
המקבלים אותו "ידברו" כולם באותה השפה. הגדרת פרוטוקולים אחידים מאפשרת חיבור-
מחשבים מסוגים שונים ומדגמים שונים כך שיוכלו "להבין" זה את זה.
ניתן לצרף מספר רשתות מחשבים נפרדות על-ידי חיבורן באמצעות מחשבים המחוברים בו-זמנית:
לשתי רשתות או יותר. מחשב כזה מהווה שער בין הרשתות. "מחשב שער" (צ08108) מאפשר"
למחשב ברשת אחת להעביר מידע למחשב ברשת השנייה. צירוף של מספר רשתות יוצר רשת:
שהיא מורכבת יותר מהרשתות שיצרו אותה.
מספר רשתות מחשבים המחוברות בינהן
2 רשת האינטרנש
רשת האינטרנט היא צירוף של אלפי מחשבים ורשתות מחשבים. צירוף זה יוצר את רשת
התקשורת הגדולה ביותר בעולם. רשת האינטרנט גדַלה בקצב מסחרר של כ-5% מָדִי חודש
(נכון לתחילת 7. קשה לדעת במדויק מהו מספר המחשבים המחוברים לרשת ומהו מספר
המשתמשים בה, אולם נכון ליוני 1997, מעריכים שמחוברים אליה כמה מיליוני מחשבים וכמה
עשרות מיליוני משתמשים (ראו מידע נוסף בכתובת
.61/1115 160 הת 0א0581/24 08/20 1500 0 חג//: קוו ת, וכן בכתובת
/א06מוזתו/מז6].60אז8ותתסקס.אואוש//:קזח). הרשת כוללת עשרות אלפי מאגרי מידע בנושאים
שונים, וכמות המידע הזמינה ברשת היא עצומה. יותר מ-120 מדינות ברחבי העולם מחוברות
לרשת, וניתן לצפות שמספר זה ימשיך לגדול בזמן הקרוב. מעריכים שמספר המשתמשים
בישראל הוא כמאה אלף. למידע נוסף על מספר המחשבים והמשתמשים המחוברים לרשת
ניתן לפנות לכתובת /6ת.06116ת05.1//:קזות.
צחהצודסשאא60 . וגאסדוג את זאו
6 - 15 ח כו עפ ס/
]₪ =?
וה | ה 4 ואג ₪
(וש כצץ- , קכא) צוחס גשג) ך]
!פה <> 1[ ם
פריסת רשת האינטרנט בעולם, צבע כהה - מדינות המחוברות לרשת
כיום ניתן לחבר לרשת כמעט כל סוג של מחשב או מערכת הפעלה, החל ממחשבים אישיים
וכלה במחשבי-על. כל המחשבים המחוברים לרשת משתמשים בתוכנות אשר "מדברות" באותו
פרוטוקול תקשורת, ולפיכך ניתן לחבר אליה בקלוּת סוגים שונים של מחשבים. התוכנות
שמשתמשים בהן נחלקות לשלושה סוגים עיקריים: תוכנות המספקות מידע מתוך מאגר מידע
קיים (תוכנת שרת), תוכנות המקבלות את המידע ומציגות אותו למשתמש (תוכנת לקוח)
ותוכנות המשמשות להעברת המידע מהמחשב שבו נמצאת התוכנה המספקת אותו למחשב
שבו נמצאת התוכנה המקבלת את המידע (תוכנת רשת). המידע הקיים ברשת מקיף מגוון עצום
של נושאים שרובם אינם קשורים כלל למחשבים, למשל: פסיכולוגיה, חינוך, בישול, ספורט ועוד.
כמעט כל תחום מתחומי החיים היום-יומיים מיוצג בדרך כלשהי ברשת. כמו-כן, ניתן למצוא
ברשת גם מידע מדעי ומידע מחקרי. רשת האינטרנט מציעה מידע איכותי כמעט בכל תחום
עניין של משתמש כלשהו.
רשת האינטרנט מורכבת, כאמור, ממספר עצום של רשתות ומחשבים, ולמעשה לא קיימת
סמכות-על כלשהי המשליטה כללים וסדר ברשת. למרות זאת, הסדר ברשת נשמר, בדרך כלל,
תודות לשני גורמים. הגורם הראשון הוא כללי התנהגות שגובשו במשך הזמן ונשמרים, על-פי
רוב, על-ידי המשתמשים. דוגמא לכלל כזה הוא שלא מקובל לשלוח פרסומות (141/ אתט1)
בדואר האלקטרוני. הגורם השני הוא המנהלים של הרשתות המקומיות וסַפקי הגישה לרשת,
המונעים גישה ממי שמפר בצורה בוטה את כללי ההתנהגות. יברשתות מקומיות נהוגים, בדרך
כלל, כללי התנהגות ברורים, הנאכפים על-ידי מנהלי הרשתות. כללים אלו מכילים גם סעיפים
הנוגעים לגישה לרשת האינטרנט. בנוסף לכך, קיימים מספר גופים מרכזיים, אשר ממונים על
נושאים כמו חלוקת כתובות למשתמשים וקביעת פרוטוקולים וסטנדרטים טכניים, המאפשרים
תיפעול תקין של הרשת. קיימים גם חוקים מקומיים במדינות שונות בעולם הנוגעים לשימוש
ברשת, למשל בנושאי זכויות יוצרים. בסך הכול מתקבלת מעין *אנרכיה מסודרת", אשר מהווה
אולי את אחד הגורמים המרכזיים לפופולריוּת ולהצלחה של הרשת בשנים האחרונות.
ההיסטוריה
המימון לרשת מגיע כיום משני מקורות עיקריים: הראשון - תמיכה של ממשלת ארה"ב וממשלות
ברחבי העולם, והשני - גורמים מסחריים. ממשלת ארה"ב רואה ברשת האינטרנט חלק מחזון
עתידי של "מבנה-על למידע" שיקום בארה"ב ובעולם כולו, והיא משקיעה משאבים ניכרים בפיתוח
ובמחקר (ראו /ש01.858.20ו1סק1.ששש//:קצות). בשנים האחרונות נוספו כמה גופים מסחריים
הרואים ברשת האינטרנט עסק כלכלי ומשקיעים בה לשם כך כספים רבים. המימון משני מקורות
אלו מאפשר הרחבה של הרשת וכן מחקר ופיתוח של טכנולוגיות עתידיות שישולבו ברשת
בשנים הקרובות.
על המשתמשים ברשת כיום נמנים גופים וחברות מסחריות, אוניברסיטאות ומוסדות מחקר,
בתי-ספר, גופים ממשלתיים ואנשים פרטיים. הרשת משמשת הן ככלי עבודה רב עוצמה, הן
ככלי חינוכי והן כשעשוע ובידור בשעות הפנאי. קהל המשתמשים הוא מגוון ונבדל באופיו
ובמטרותיו. עם זאת, נוצרו ברשת תרבויות החוצות גבולות ויבשות, וניתן לפגוש מקרים רבים
של קבוצות חברים מרחבי העולם שמעולם לא נפגשו פנים אל פנים. ברשת נוצרה גם מעין
שפה הכוללת ביטויים ומטבעות לשון שהומצאו על-ידי המשתמשים. הדוגמא המוכרת ביותר
להמצאות כאלו היא אולי ציורי הסמיילי (הסתכלו על הציור הבא כשהדף מונח על צַדו הימני
(-: ותראו מעין פנים מחייכים). דוגמאות נוספות הן ראשי תיבות המקובלים ברשת, כדוגמת
1/0 שמשמעותו מסותוקל) 6|טותט11 ע]1א ת1 (ביטוי מקביל לביטוי העברי לענ"ד - לעניוּת דעתי),
ביטויים כגון ז\ 6מזג1, המשמש לציון התלהטוּת רוחות בדואר האלקטרוני, ושימוש בסימן
".*, המשמש בכתובות דואר לחיבור מילים כדוגמת 61.₪128:6ת. התרבות והשפה של הרשת
אף משמשות כיום נושא למחקרים סוציולוגיים.
רבים טוענים כי כל הקשרים ברשת אינטרנט הם קשרים בין בני-אדם. גם שימוש במאגר מידע
הוא למעשה קשר בין המשתמש לבין מקור המידע, ואופן חשיבה זה מגביר את השימוש ביכולות
הדיון בין המשתמשים לבין מקורות המידע.
רשת האינטרנט היא מכלול גדול המורכב מהרשת עצמה (המחשבים והתוכנות שמשתמשים
בהן ברשת), מהאנשים המשתמשים בה ומהמידע הנמצא ברשת.
של רשת האינטרנט
ראשיתה של רשת האינטרנט באמצע שנות הששים (למידע נוסף ראו
01 16160/1115001/1111ת1/ת8650/2860 /קזס. 1500 10תג//:קוות) והיא פרי יוזמת מחקר של
הסוכנות למחקר מתקדם של משרד ההגנה האמריקני (/צ0.גג.טאש//:קוות - קתה).
רשתות המחשבים באותה תקופה היו פשוטות מאוד והפסקת התיפקוד של מחשב אחד הייתה
גורמת לשיתוק של כל הרשת. מטרת המחקר הייתה לתכנן רשת מחשבים שתמשיך לתפקד
גם כאשר יש מחשבים ברשת שאינם מתפקדים. הסיבה לדרישה זו הייתה החשש ממה שיקרה
לרשת המחשבים במקרה של התקפה גרעינית על ארה"ב (יש לזכור שמדובר בימי שיא המלחמה
הקרה). המחקר בנושא בוצע על-ידי מספר אוניברסיטאות בארה"ב.
בשנת 1969 הוקמה הרשת הראשונה שיושמו בה תוצאות המחקר. הרשת נקראה 66ת
ושימשה אוניברסיטאות שעסקו במחקרים בעלי אופי ביטחוני. התברר שהרשת אכן פועלת
ומסוגלת להמשיך לפעול גם כאשר רק חלק מהמחשבים המחוברים אליה פועלים.
בשנת 1980 הורחב השימוש ברשת גם לשימושים אזרחיים, ומספר גופים אקדמיים בארה"ב
התחברו לרשת )48006 והחלו משתמשים בה לצורכיהם. באמצע שנות השמונים פוּתח
פרוטוקול תקשורת אחיד ברשת בשם 102/2, אשר איפשר חיבור סוגי מחשבים שונים לרשת.
פיתוח זה האיץ את קצב הגידול של הרשת.
בשנת 1989 הקים משרד המדע האמריקני, באמצעות הקרן למחקר מדעי [גתסנוגא - שפא)
(ת4)10תט1'0 06ת5016, רשת דומה ל-ו6ת3 בשם )6מפצז (ראו טספ.1פת.ישש//:קוות).
במהלך שנות השמונים התחברו מוסדות מחקר ואקדמיה רבים בארה"ב לרשת זו. בתוך כך,
חוברה רשת )56 לרשתות דומות שהוקמו במדינות אחרות ברחבי העולם. בשנת 1988
הוקם "עמוד השדרה" (6תספ340%) הראשון של הרשת, שכלל 13 צמתים שחוברו ביניהם על-ידי
קווי תקשורת מהירים (של 1.5 מגה ביט). בשנת 1989 נטמעה רשת )6ת 4 בתוך 6פעפא
תוך יצירת מערכת הסכמים לחיבור. חיבור זה בין הרשתות הוא שיצר את היישות שכונתה
רשת האינטרנט, כשבשלב זה כבר הקיפה הרשת מספר גדול של משתמשים ומדינות. בשנת
0 החלה אא לפתח תשתיות מהירות של 45 מגה ביט. כיום, לקראת סוף העשור, מונחים
בארה"ב קווים של יותר מ-100 מגה ביט, שאמורים להוות את עמוד השדרה החדש של הרשת
בארה"ב. תשתיות אלו מונְחות כבר על-ידי התאגדויות של חברות מסחריות (ביניהן - 18.7
ותסס.זז3.שאוש//:10וח, /מזסס.1סרת.שעואי//:קצות - 1021/, /מתסס.)תתק5.עטאיש//:קזות - זתחק6), אשר
מספקות את השירות הן לאוניברסיטאות והן ל-5א.
בשנת 1991 פותחה ב-ות06 (הס.וח6ס.שעשש//:קזות) בשוויץ מערכת בשם 65 66ג/ 6[תסע
(או/צ/), שאיפשרה קישור של דפי מידע ברחבי הרשת בצורה פשוטה. מערכת זו פישטה
במידה ניכרת את התיפעול של הרשת ולמעשה פתחה בפני משתמשים לא מקצועיים פְתַח
לגישה נוחה ופשוטה לרשת. מערכת ה-/ץ//ץ הפכה לנחלת הכלל ועל-מנת לשמר את הרעיון
שעומד מאחורי הכלי, הוקם ארגון בינלאומי בשם מזטגס5תס) ט6/ל 166 6!זס/ץ, הפועל מתוך
מטרה לקדם את השימוש בטכנולוגיות אינטרנט מתקדמות. (מידע על הארגון ניתן למצוא
בכתובת /קזס.3ש.ששטש//:קזות.) באותה השנה הוּתר גם שימוש מסחרי ברשת עם הקמת גוף
בשם 86ת008א2 ]6ה6)ח1 [618ז6רת201) (/קזס. אוס.אושאי//:קזות - 1%)), אשר הורכב ממספר
גופים מסחריים שהיה להם עניין ברשת. 61% קבעה נהלים לשימוש מסחרי ואיפשרה בכך
להזרים משאבים לפיתוח הרשת מצד גופים מסחריים שהחלו לגלות את הפוטנציאל הטמון
בה. בשני אירועים אלה ניתן לראות, למעשה, את נקודות המְפנה בהפיכת הרשת ממושג המוכר
רק למביני דבר לכלי לשימושם של עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם.
בשנת 1992 פוּתחה באוניברסיטת פוסתו111 תוכנת 1/105810 (/גו54.6סת.שי//:כות) . המאפשרת
שימוש במִמְשק גרפי ידידותי וקל לתיפעול כדי לנווט ברשת דרך מערכת /י//ץ. בשנת 1993
נצפו לראשונה הסימנים של הגידול העצום שעתיד להתחולל ברשת. נפח המידע ומספר
המשתמשים החלו לעלות בקצב מהיר. בשנת 1994 התחברו לרשת האינטרנט רשתות מסחריות
רבות, כגו| 6שז6פטקו0) (/ם6.60טז56טקו 60.שששש//:קוות) |-6ת1.1 תכ) 671608
(/תז801.60.שו//:קְזזת), והגבול בין רשתות התקשורת השונות הלך ונטשטש.
,
.
ו23
-
.
,
-
תמונת הפתיחה לאתר של חברת 50306ו6ח
בשנת 1995 יצאה הגרסא הראשונה של תוכנה בשם 80806ז6א1, אשר פותחה על-ידי צוותנ
שפרש מאוניברסיטת 5וסחו!11. תוכנה זו, שהפכה להיות שם נרדף לגלישה ברשת ולשימוש בה,,
הרחיבה ללא ספק את האופקים בכל הנוגע לאפשרויות השימוש ברשת (מידע על תוכנה זוו
ועל חברת 66806ו6א1 ניתן למצוא באתר החברה בכתובת ת56806.00)סח. טוחסם//:קזות). חברתת:
7 (/110705011.000/. שי עט//:ק11ח) יצאה בשנת 1996 עם גרסא משלה לתוכנת ניווּט '
לרשת, המבוססת גם היא על תפיסת מערכת ה-\/וץץ, ושמה זסזס!קא 050ז116א. בכך.
נפתח *קרב ענקים" בין חברת 6180406א1, שאליה הצטרפו חברות אחרות כמו תטפ5
(/מז0ס. מט8.שטוש//:קוזת) ו-181 (/חזסס.ותס1.שצצש//:ק1ה), לבין חברת 0808ז6ו]א על השליטה
בשוק רשת האינטרנט. קרב זה, שהמרוויח העיקרי מקיומו הוא הלקוח, מוליד מָדי יום מוצרים
חדשניים המקדמים את אופן השימוש ברשת.
וטוא 6 הו6וה! 146016 הסוו וסקוס:) 960000 - 10| ו/40סו6י4 בן
7 ויוי פוה | קוש | הווהת
- 1 ]50סוכ; ידיזת. זו התוכנה 0 שלט.
5
7 לד מיקרוסופני טי ישראל מציעה ללקוחותיה תיקון לבעית האקספלורר
₪ הסקסט מצמד לי | מ'קרוסופט ישראל מציעה ללקוחותיה תיקון לבעיה שהתעוררה השבוע בגירסאות
- לא רואה עבריתד - האקספלורר ל - 95 פאיסטתו// ו - זא פצוסטחו/
| זי יום העיון הט-טולוני הגדול בהסטוריה של מיקרוסופט!!
:
ארוע השנה בתחום התוכנה והאינטרנט, המתקיים ב-35 מדיםת ברחבי בעולם
| טרוט בהשתתפות כ-30,000 אנשי מקצוע - גם אצלם |!! בא והכר את טכטלוגיות התוכנה
החדשות ביותר בסביבת האינטרנט והאינטראנט, ואת סדרת כלי הפיתוח החדשים של
ביר חברת מיקרוסופט
מ הארוע יתקיים ב 97. .4, כ"ח באדר ב' במלון דן פםרמה, ת"א. לפרטים סספים וטופס
בשוי ורות טר סוזר ,59757 בה,
מסך תוכנת ה ו
לאן הרשת צוצדת
אינטרנט 1 (/6)2.500וחסותו.איאואי//:קזות) היא יוזמה חדשה שמגבש הממשל האמריקאי. מטרת
היוזמה היא להקים רשת חדשה, בפרוטוקולים משופרים, שתהיה מהירה בקצבים של עד פי
0 מהרשת הנוכחית ותאפשר לאוניברסיטאות ולמוסדות חינוכיים להשתמש בה להעברת
שירותי מידע מתקדמים, כגון וידאו, קול ועוד. יוזמה זאת נובעת בין השאר מהתסכול שחשות
כמה מהאוניברסיטאות מכך שרשת האינטרנט, שפעם הייתה מנת חלקן בלבד, הפכה להיות
רשת מסחרית ועמוסה. רשת אינטרנט ]זז תאפשר ליצור רשת מהירה יותר, לא מסחרית,
המתאימה את עצמה טוב יותר להתפתחות הטכנולוגיה. אנו צפויים לראות את מימושה של
רשת זאת בעשר השנים הקרובות.
=
4
,
12 מדינת ישראל ורשת האינטרנע
*%
-
ישראל התחברה לרשת האינטרנט בשנת 1988. בשנים הראשונות היה השימוש ברשת מוגבל
למוסדות אקדמיים, אולם אט-אט החלו גם חברות מסחריות, בעיקר חברות בתחום ההיי-טק
המייצאות לחו"ל, לגלות את פוטנציאל השימוש ברשת ולהתחבר אליה. עד שנת 1994 היה
החיבור מוגבל לגופים העוסקים במחקר ופיתוח, על-פי הוראת משרד התקשורת. בסוף שנת
4 התיר משרד התקשורת לכל החפץ בכך להתחבר באופן חופשי לרשת, ובתוך מספר
חודשים הפך שוק האינטרנט בישראל לשוק פעיל, שפועלות בו כיום מאות חברות. בישראל
קיימות כיום מספר רשתות המחוברות באמצעות קווים בינלאומיים ישירים לרשת האינטרנט.
המוסדות האקדמיים מחוברים ברשת הנקראת "אילן" (/40/-40.11:81/187861. ט8ז.ששש//:קזות).
רשת זו מנוהלת על-ידי מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מתחב"א -
[וחות. 180/01-[11/15786.סג. גו18. ששיצוו//:ק11). ומחוברת לחו"ל באמצעות שני קווים. בנוסף, ישנן
מספר חברות מסחריות בעלות קווים פרטיים לחו"ל, והן מנהלות רשתות של לקוחותיהן בארץ.
כל אזרח במדינת ישראל יכול לפנות לחברה המספקת שירותי חיבור לרשת |סות6וחז - 157)
(ז00166ז2 56106 ולקבל, תמורת תשלום, שירותי חיבור שיאפשרו לו שימוש ברשת האינטרנט.
רשימה מעודכנת של החברות המורשות לספק שירותי אינטרנט ניתן למצוא בכתובת
[0ת.11/190-1181 קזס. 1800 יא//:קות או באתר מפורט בכתובת |[18785/קזס.461)פץ6ת.שוציט//:קזת.
בשנת 1996 הוּקם בישראל איגוד של ספקי התקשורת לרשת האינטרנט (6וחסות1 157961 - 1%
6 והוא הקים צומת בין כל ספקי השירות בארץ, המאפשר להם לחסוך בתעבורה
על-ידי קישור הרשתות ביניהן. הקמת הצומת מהווה שלב נוסף במיסוד מעמדהּ של הרשת
בישראל. חברת בזק התחילה להפעיל בסוף שנת 1996 שירות חדש, שכינויו 135, המאפשר
למנויים מזרמנים להתחבר לרשת האינטרנט. שירות 135 מאפשר גם התחברות למערכת המידע
סנונית. בזק מפעילה מספר טלפון ירוק לשאלות - 1-800-022-0135, וניתן לקבל גם בפקסי
חוזר דפי הסבר על השימוש בשירות 135. מידע נוסף על השירות ניתן לקבל באתר חברת בזק
0 ברשת בכתובת /6260.00.1פ.שטש//:קז1ם או [חזת.ק61ת/6ה20ס/הזס626%.6ט. 144. אישישי//:קזות.
.
,
3 ארגון משתמשי רשת האינטרנט (צ50691 זשאאעדא - 1500
.
%
" ₪
סמל ארגון משתמשי האינטרנט
-72..957999999779799797797799999999799970959979979999555999999999595955790979999797 ₪
יי ילייר
/50016 6וח6ות1 הוא ארגון משתמשי רשת האינטרנט ומטרתו לתאם בין משתמשי רשות
האינטרנט בכל העולם (אנשים פרטיים, חברות, ארגונים וממשלות) ולקדם את השימוש ברשח.
הארגון פועל על בסיס התנדבותי ומפעיל קבוצות עבודה וסניפים בכל העולם. קבוצות העבודוה
מתכנסות ודנות בנושאים המאפשרים את קידום השימוש והטכנולוגיה ברשת האינטרנט. נושאינם
אלו כוללים: פרוטוקולים, אתיקה, זכויות יוצרים ועוד. בישראל פועל סניף של הארגון, הבוחור
מִדי שנה נציגים ומקיים כנס שנתי. מידע נוסף ניתן לקבל בכתובת /1800.0:2.1.אושיש//:ק)זהת
(בישראל) או /קז1500.0.שישש//:סזום (בעולם).
4 ממשל זמין
ממשל זמין (וחסמזוח6ש20) 6ת11-תכ)) הוא מונח חדש שנעשה בו שימוש לראשונה בתוכניחז
אוטוסטרדת המידע של הממשל האמריקאי (ראו /צס.זפוַת.11ח//:קצות). משמעות המושג הואא
שרשת האינטרנט מהווה את הבסיס לקשר בין הציבור לבין גופי השלטון, ובין גופי השלטון עצמםו.
נגישות רחבה ככל האפשר אל מאגרי מידע ממשלתיים, חנויות ושרותים ממשלתיים תאפשר-
לציבור לקבל שרות טוב יותר ולהיות מעורב יותר. נגישות זו גם מאפשרת לציבור לקבל אתז
המידע הדרוש לו, על מנת לממש את חופש הבחירה שהוא מיסודותיה של הדמוקרטיה. במדינותנ
מערביות רבות הוקמו פרויקטים עתירי ממון לשילוב טכנולוגיות המידע והתקשורת במערכותנ
הממשל (ראו רשימה בכתובת מטת.ו/ןיסם.ץס1!סכן1.אואיש//:קזוח). בישראל נמצא הנושא (נכוןון
ליוני 1997) בראשית דרכו. ניתן לראות מספר סנוניות ראשונות לנושא עם הקמתו של אתר-
הכנסת (/65561.80.1םא.ששש//:קוזת) והקמתה של ועדת האיטרנט הממשלתית1
(/1.שסם.ץסו[סקזו.יאישו//:קזות). ועדת האינטרנט הממשלתית: פועלת על מנת להחדיר את:
טכנולוגיות המידע למשרדי הממשלה וליצור תשתית הולמת שתאפשר כיום דו-שיח מעל גביי
הרשת עם הציבור. בשנים הבאות נושא זה יהיה ללא ספק בראש מערכות הבחירות במדינות:
שונות, ויהווה סממן לדמוקרטיה ולחופש.
4 השירותים שניתן לקבל מהרשת
.
שני סוגי שירותים ניתנים על-ידי רשת האינטרנט: שירותי תקשורת ושירותי מידע. שירותי
התקשורת מאפשרים התקשרות בין המשתמשים ברשת, ושירותי המידע מאפשרים גישה
למאגרי מידע שונים ושימוש במידע המצוי בהם.
2.41 שירותי תקשורת
1. דואר אלקטרוני ([81ח-2) - שירות זה הוא למעשה השירות הראשון שניתן על-ידי הרשת
מיד עם הקמתה. השירות מאפשר להעביר הודעת דואר הנכתבת על-ידי משתמש אחד למשתמש
אחר, לרוב תוך מספר שניות, בין קצוות תבל. אופן השימוש דומה לשימוש בדואר רגיל - כותבים
את המכתב ושולחים אותו לכתובת המתאימה. ההבדל בין שני סוגי הדואר הוא שבדואר
האלקטרוני הן הכתיבה והן המשלוח נעשים בדרך אלקטרונית, תוך שימוש במחשב המחובר
לרשת. בנוסף לכך, מכתב הנשלח בדואר האלקטרוני יכול להכיל מידע שאינו מלל, למשל סרטון
וידאו קצר או קול.
וה .= תתתת-תעע(ע/ע2---/₪דוווּרּ1ּ1ּּ ב-+24
= בוו לשה ז6תזססח! הלפטרכת ידור פכוית 0
2. קבוצות דיון (78ט0ז0 5אי6צ) ורשימות תפוצה (1.156 קַת:811]) - שני שירותים אלו שונים
מבחינה טכנית, אולם המשותף להם הוא האפשרות ליצור קשר עם קבוצה גדולה של משתמשים
בו-זמנית (בניגוד להודעת דואר הנשלחת למכותב אחד או למספר קטן של מכותבים). קבוצות
דיון מאפשרות דיון פתוח בין מספר לא ידוע של משתמשים, תוך מתן אפשרות לכל המעוניין
לקרוא את הנאמר בדיון ולהגיב. רשימת תפוצה מאפשרת לקיים דיון בקבוצת משתמשים ידועה
מראש על-ידי החלפת מכתבים בתוך קבוצה גדולה של אנשים הרשומים ברשימת התפוצה (ראו
אתר ובו תיאור של כל קבוצות הדיון ורשימות התפוצה בכתובת /מ1152:.00//:קזזת).
3. שירותי שיחה (כ]א 8ת02)) - באמצעות תוכנה מתאימה ניתן להצטרף לדיונים ולשיחות
"בשידור חי", המתנהלים ברשת ללא הפסקה. השיחות מתנהלות על-ידי מספר משתתפים במספר
ערוצים (חדרים), כשכל ערוץ שיחה מוקדש לנושא מסוים. במהלך הדיון ניתן לקרוא את הנאמר
על-ידי המשתתפים ולהגיב על כך מיד, ולמעשה מתנהלת בדרך זו שיחה של ממש בין המשתתפים.
רוב התקשורת מתבצעת על-ידי מלל כתוב, אולם ניתן כיום להשתמש גם ביישוּמים המאפשרים
העברה של קול ווידאו באמצעות שירותי השיחה. יש לצפות לכך שבעתיד הקרוב יהיו רוב השיחות
מבוססות על קול ווידאו ולא על מלל בלבד.
-"
+
,
2 שירותי מידצ
-
?-
1 שימוש במחשב מרוחק (60ת161) - גם שירות זה, בדומה לדואר האלקטרוני, היה אחד השימושים
הראשונים ברשת. באמצעות מחשב המחובר לרשת ניתן להתחבר למחשב אחר, המחובר אף
הוא לרשת, ולהשתמש במחשב המרוחק כאילו הוא נמצא בחדר הסמוך. לדוגמא, אדם הנמצא
בביתו יכול להתחבר למחשב של ספרייה אוניברסיטאית ולהשתמש בו כאילו הוא ממש יושב
בספרייה.
2. העברת קבצים ([0)000ז2 ז5/6ת174 116 - ץ1י1) - ניתן להעביר קבצים בין שני מחשבים
המחוברים לרשת. בדרך זו ניתן, למשל, להעביר קובץ מידע או תוכנה הנמצאים במחשב בצַדו
השני של העולם למחשב שאנו משתמשים בו, ואז לקרוא את קובץ המידע או להריץ את התוכנה
עליו.
3. מאגרי מידע כלליים - ישנם כיום אלפי מאגרי מידע המחוברים לרשת ואשר ניתן לגשת אליהם.
המידע במאגרים אלו מקיף מגוון עצום של נושאים, מאמנות ועד חדשות ספורט. יש מאגרי מידע
המאפשרים גישה חופשית ושימוש במידע ללא תשלום, ויש אחרים שניתן לקבל מהם מידע
תמורת תשלום. בכל מקרה, הגישה למידע היא דרך הרשת וניתן להגיע בקלות לכל מאגר ברחבי
העולם.
4. שירותי חיפוש מידע - בשל כמויות המידע העצומות הנמצאות ברשת, קשה, לעתים, למצוא
את המידע הדרוש. כדי להקל על החיפוש קיימים ברשת מספר שירותים המאפשרים חיפוש
במאגרי המידע השונים ומאפשרים למצוא קבצים ודפי מידע על-פי מספר קריטריונים של
חיפוש, לרוב על-פי צירוף של מילות מפתח או לפי קטלוגים מונחי תפריטים (ראו
ות 810 6-56 0/06/16 806.0 6150 ת. ו ס//:קת).
- 2
-
,
,
25 רשת האינטרנט לצומת מקורות מידצ אחרים
-
-
-
.
,
כאשר באים להשוות את רשת האינטרנט למקורות מידע אחרים, כגון תקליטורים ומאגרי מידע
מסחריים, חשוב לזכור שרשת האינטרנט היא הרבה יותר מאוסף של מאגרי מידע. הרשת
מאפשרת גם יצירת קשרים עם מספר עצום של משתמשים אחרים, ובכך היא עולה על מאגרי
מידע המכילים מידע בלבד. כמות הידע העצומה הנמצאת אצל המשתמשים מהווה תוספת
משמעותית לידע הנמצא במאגרים ממוחשבים, והאפשרות לשאול משתמשים אחרים שאלה
ולקבל עליה תשובה אינה קיימת ברוב מקורות המידע האחרים.
2.51 רשת האינטרנט לצומת תקליטורים
-
.-
רוב מאגרי המידע המסחריים מופצים כיום גם על-גבי תקליטורים (כדוגמת התקליטור החינוכי).
ניתן להשתמש בתקליטור בכל מחשב המצויד בכונן תקליטורים. למאגר מידע על-גבי תקליטור
כמה יתרונות:
> בניגוד לחיבור לרשת, אין השימוש בתקליטור כרוך בתקשורת כלשהי, ובכך נמנעות בעיות
תקשורת העלולות להפריע לשימוש במאגרי מידע ברשת.
% התקליטור מכיל כמות גדולה מאוד של מידע, אשר זמין מיידית, בעוד שבעבודה מול מאגר
מידע ברשת יש צורך בהעברה של המידע מהמאגר למחשב שמשתמשים בו. תהליך העברה
כזה נמשך זמן רב לעומת השימוש בתקליטור. כתוצאה מכך, עדיף להשתמש בתקליטור,
כאשר מדובר ביישומי מולטימדיה הכוללים גרפיקה וקול, משום שאלה דורשים זמני העברה
ארוכים במיוחד בעבודה ברשת.
> לרוב מכיל התקליטור כלִי חיפוש, אשר תוכננו בקפידה לעבודה נוחה ומהירה. חיפוש מידע
ברשת, לעומת זאת, הינו תהליך המצריך, לעתים, זמן רב.
לעומת זאת, לרשת האינטרנט כמה יתרונות על-פני התקליטור:
+ ניתן להתחבר לרשת מכל מחשב המצויד במודם, ואין צורך בכונן תקליטורים ובתקליטור המידע
עצמו. לאחר החיבור לרשת עומדים לרשות המשתמש כל המאגרים הקיימים בה (וישנו מספר
עצום של מאגרים), והמשתמש אינו מוגבל רק למאגר מידע אחד הנמצא על התקליטור במחשב
שלו.
+ השימוש ברשת האינטרנט זול מאוד (בממוצע עד דולר לשעה), בשעה שמחירו של תקליטור
איכותי יכול להגיע למאות ולאלפי דולרים.
+ המידע ברשת האינטרנט מתעדכן כל העת (לפחות במאגרי מידע המתוחזקים היטב), לעומת
המידע בתקליטור, המעודכן רק למועד הפקתו. תקליטור מתעדכן בדרך כלל פעם-פעמיים בשנה
ועבור העידכון יש צורך בתשלום נוסף.
+ ברשת האינטרנט ניתן להשיג מידע בכמה דרכים, למשל על-ידי קבלת עזרה או מידע
ממשתמשים אחרים. בתקליטור המידע מוגבל למה שנמצא עליו ולא ניתן לנצל ידע של אחרים.
+ ניתן ליצור בקלות רבה קשר עם מנהלי מאגרי המידע ברשת באמצעות הדואר האלקטרוני.
כתוצאה מכך, המידע הנמצא במאגרים מבוסס, לרוב, על מידע של משתמשים רבים. הקשר
עם החברות המפיקות תקליטורים הוא, בדרך כלל, קשה יותר ודינמי פחות.
+ למאגרי מידע רבים המופצים על-גבי תקליטורים ניתן להגיע גם באמצעות רשת האינטרנט, כך
שלעתים קניית התקליטור היא מיותרת.
לסיכום, במקרים רבים עדיף להשתמש ברשת האינטרנט כדי להשיג מידע, אם כי ייתכנו מקרים
שבהם תהיה עדיפות לשימוש בתקליטור, למשל כאשר יש חשיבות לאיכות העברת המידע או
- כאשר ידוע לנו כי קיים בו המידע שאנו מחפשים...
4
4
2 רשת האינטרנט לצומת מאגרי מידצ מסחריים
.-
-ר
בעולם קיימים כיום כמה מאגרי מידע מסחריים, המנוהלים על-ידי חברות מסחריות למטרות רווח.
חלקם מתמקדים בנושאים מסוימים, כגון מידע פיננסי, וחלקם מספקים מידע בתחומים שונים
ומגוונים. יש מאגרי מידע המספקים גם שירותי דואר אלקטרוני ושירותי שיחה בדומה לשירותים
ברשת האינטרנט. דוגמאות למאגרים כאלו הן: 65ת10-שסכ] ,6ת1.1-חכ) 64ת6ו1/ ,%6ז56טקותס)
ודומיהם (ראו /ותסס.65תס[;ו40.אשעט//:ק ,ב 60. רטק מסס. :קזח , החסס. 01ב.שעי//:כות).
בארץ פועלות מספר רשתות של מאגרי מידע מסחריים, דוגמת 6מו.1 ם00 15861 - ,101 (ראו
1 וועעט//:קזות).
יתרונות השימוש במאגרי מידע מסחריים:
+ קלוּת הגישה למידע - המידע ברשת האינטרנט אינו מסודר בצורה שיטתית ולעתים יש קושי
למצוא את הדרוש. לעומת זאת, מאגרי מידע מסחריים מאורגנים ומסודרים כך שהמשתמש
יכול למצוא את מבוקשו בקלוּת ובמהירות.
- 8 | ]₪ | רקרויוך ו
/ 7 6181092 שרשי / / : ק5 1 ] : ה004%56 .1
. | אפסו הסוא |
9 -ן .יי אסוזאקס?או חן
1 - 7
וכ 4655 ד
וז 0 005זס
ץח חס 8א]>
ביר
5
%אוז 5
5
8 ד40]א]
זא אסאקוצא?
₪ 00ס?
בי
זאו
צזםוקסמס
דאזוא אס
5 וו 0 5
מסך הפתיחה של חברת אַס|גועם המוכרת מאגרי מידע מסחריים
+ איכוּת וסוג המידע - לעתים יש צורך בהשקעה כספית ניכרת כדי לספק מידע איכותי ומעודכן,
למשל כאשר נדרשים נתוני בורסה בזמן אמיתי או כאשר נדרש בסיס נתונים גדול שיש לתחזקו
באופן שוטף. לא תמיד עומדים לרשות הגופים המספקים מידע לרשת האינטרנט המשאבים
הדרושים לכך, בניגוד לחברה מסחרית, אשר מרוויחה מהדבר ומקצה לכך משאבים.
+ אמינות המידע - למידע במאגרי המידע המסחריים יש "אבא", ולפיכך ניתן להניח שאמינותו
גבוהה.
יתרונות השימוש ברשת האינטרנט:
+ עלוּת השימוש במאגרים המסחריים גבוהה מאוד לעומת עלות השימוש ברשת האינטרנט,
והיא יכולה להגיע לעשרות דולרים לשעת שימוש.
+ מספר המשתמשים במאגרים אלו קטן יותר ממספר המשתמשים ברשת האינטרנט.
+ היקף המידע ברשת האינטרנט גדול יותר מאשר במאגרי המידע המסחריים, בשל הגודל העצום
של הרשת. למרות הקושי הכרוך בחיפוש, הסיכוי למצוא את המידע הדרוש ברשת האינטרנט
גדול יותר, בייחוד בנושאים שאינם מסחריים, כגון מדע וחינוך.
3 רשת האינטרנט לצומת 885
- סוג אחר של מאגרי מידע הוא ה-285 (567106 20816 מח1!6טפ). מערכות אלו הן מאגרי מידע
הנמצאים במחשבים של אנשים פרטיים, המאפשרים גישה בחיוג ישיר (מודם למודם) למחשב
ושימוש במידע הנמצא עליו, לעתים ללא תשלום ולעתים תמורת תשלום סמלי. ניתן להתקשר
באמצעות הדואר האלקטרוני עם משתמשים אחרים במערכת. ההתחברות מוגבלת למחשב
הברון כרות + 6זח וכפערכת המידוו מכוית
שמחייגים אליו ואין אפשרות להתחבר למחשבים אחרים. יתרונן העיקרי של מערכות 385 הוא
שכל בעל מחשב ומודם יכול להתחבר אליהן, בניגוד לחיבור לרשת האינטרנט, הדורש פנייה לספק
שירות והתקשרות עָמוּ. יתרון נוסף הוא המחיר הנמוך מאוד של שירותים אלו (שקלים בודדים
לחודש). החסרונות העיקריים הם המגבלה של שימוש במחשב אחד, וכן מספר המשתמשים
הקטן שניתן ליצור עִמם קשר (עשרות או מאות). היקף המידע ב-238 מוגבל לעומת היקף
המידע הקיים ברשת האינטרנט, וכמו-כן, סוג המידע ותוכנו נתונים לשרירות לָבו של מפעיל
המערכת. אפשר אולי לראות את ה-385 כ"אינטרנט לעניים", שכן השירותים שניתן לקבל במאגרי
מידע אלה מצומצמים הן בתוכנם והן בהיקפם.
5
/
4
26 לימוד נוסף והצמקֶה של השימוש ברשת
.
א
"₪
קיימים כיום מספר מקורות מידע באמצעי מדיה שונים, שניתן באמצעותם ללמוד אודות רשת
האינטרנט.
ספרים
ץֶו[0'61 - הוצאת ספרים אמריקאית המוציאה ספרים רבים וטובים בנושאי מחשבים ורשת
האינטרנט. ניתן לרכוש ספרים אלו בחנויות האוניברסיטאות וכן בכתובת מסס.גזס.ששטש//:קזות.
ח20גות/, - חנות הספרים הגדולה ביותר ברשת האינטרנט, כוללת מבחר ספרים בנושא רשת
האינטרנט. כדאי לבקר - /ממסס.תסקגותג.ששש//:קוות.
6 6חםג 38065 - רשת חנויות הספרים הגדולה בארה"ב ובעולם הקימה אתר ברשת
האינטרנט הכולל מאות אלפי כותרים. (0%09[6.60ת658ת:88.ששש//:קזות
הז ] !800% תז60. ה 20ם חחח 0) 2816006 :6156028א == ₪
5 [א|5| ₪ | םשו
9 0-7073909-91 71 1 / הט 2א 59 / 2551 / 006565 / 866 / רדוסם. וו | 1
8005 ד₪6655 5'והדת = סז 60/46 ופ
ז.ת סלג וו
ג ה 8 1
?7 וס 10 6 6 קת 60% 5 ה| :זי - ₪63 הסוח 2.5 ה 9ב
6 וע חס כל 261 - 200 )6 51,000 נפצל
3 0 ₪69 אס 9 סז = !500 היס6,חס2מדצ/ 6ח! וס 40%
ר-2-- )| !סכר וצ 5 ה 5 "קדוס). דד . תנחת
0 | ו
43 0% זו 6>60כן 85
= . 7 ועטוגא ן
ו
כ חס ו
סד מ | 6 לת
3 סייט פאססכ וושה 8 | ו
663 1,000 זא6ח 6תז וס |:עם 8
5 סיס
חנות הספרים ח20גנחג הגדולה מסוגה ברשת
עיתונות
"אינטרנט-עכשיו" - מגזין ישראלי היוצא לאור מָדי חודש וכולל סקירה על המתרחש בעולם
האינטרנט בארץ ובעולם. תקצירים של העיתון נמצאים בכתובת ותזהת.ז6ות60.1/1. 188ץ. שוצש//:קזות.
6 6ות6ם1 - מגזין חודשי בנושאי רשת האינטרנט. ניתן לרכוש אותו גם בחנויות העיתונים
בישראל. גליונות ישנים של העיתון נמצאים בכתובת /ת4.60!ז0ש)6תז6ותו.יששש//:קוזת.
[14ח10 060 166 6]זס/ל' - עיתון מקצועי העוסק בנושאים הקשורים לטכנולוגיות ה- או/וץ.
מידע נוסף בכתובת /ן[/10מו/מתס3.6זס.שעשעי//:קזות.
זו - מגזין חודשי בנושאי תקשורת, מידע ורשת האינטרנט. ניתן לרכוש אותו גם בחנויות
העיתונים בישראל. לעיתון אתר ייחודי הכולל גרסא אינטראקטיבית של העיתון בכתובת
06.001ת1אי.שישיש//:קזות.
טלוויזיה
זומביט - תוכנית טלוויזיה שבועית של הטלוויזיה החינוכית, הכוללת מידע על חידושים במחשבים,
על משחקי מחשב ועל רשת האינטרנט. לתוכנית אתר מידע בכתובת
ו 20--/1.11סת. 110 סת. שו י//:קזם.
פופ סנ" - תוכנית טלוויזיה של רשת 86א15א, המשודרת מדי שבוע וכוללת סקירה על המתרחש
בעולם בנושא רשת האינטרנט וכן דיון בנושאי טכנולוגיה ברשת האינטרנט. התוכנית נקלטת
בערוצי הכבלים. לתוכנית אתר שימושי בכתובת //[651:6.00ם1.ששש//:קוזת.
ו
/ סש 51 ).שרשי / / : ק4ח] : 1.0080
רחס6.ע6א הסוס סעש
.65 חן ששל זס) ₪106 0:-שוסח הס-05חההּח ה
ו
== 0 6 0 . 1 4 א
חיר לק .
.-% 0 0
- ו
5 1 זז סא[ הס "0 ]די שחת זא
מסך הפתיחה של אתר התוכנית ופ - 9 חברת ספא
1% - חברה המפיקה תוכניות לימודיות בנושא שימוש במחשבים וברשת האינטרנט. התוכניות
משודרות מָדי שבוע בערוץ -36א בכבלים. לחברה אתר שימושי בכתובת /ותסס.ץשסק.עועטש//:כזם.
אאס - חברת החדשות משדרת מָדִי שבוע מגזין קצר בנושאי מחשבים, הכולל גם מידע אודות
חידושים ברשת האינטרנט. התוכנית נקראת "ת0ס:6011תת0 6 ז6וטקותס6" וכלולה בין דפי האתר
של החברה בכתובת /ותסס.םתם6//:קות.
5 - רשת אמריקאית העוסקת בתקשורת במדיה הדיגיטלית המשודרת והמודפסת,
הרשת מפיקה מידע רב בנושא תקשורת מחשבים ורשת האינטרנט. אתר בכתובת
/הת26066.00. אויאש//:קזזת
רדיו
אינטר-בית - תוכנית רדיו שבועית של רשת ב'. כוללת מידע רב על המתרחש ברשת האינטרנט
בארץ ובעולם. לתוכנית אתר בכתובת )06:56ת6).11/1ת. ם1510ץ)6ת.ששש//:ק))ת.
גלי צה"ל - אתר כללי של התחנה, כולל גם אתר של התוכנית "ג'וק בראש" ואתרים נוספים
בכתובת /812.00.1.אייש//:כום.
שו16ש6 ו60ט6ת - עיתון אלקטרוני היוצא לאור מְדִי שלושה ימים וכולל מידע רב על חידושים
ברשת. ניתן להירשם אליו דרך אתר וססט6ם בכתובת /ט64000.66.ששש//:קזות.
חסקסת זט0ס5 - דף מידע יומי הכולל את רשימת האתרים ושירותי המידע החדשים ברשת. ניתן
לקבלו דרך אתר סואה6ם1 בכתובת 656000ת.10ות06ת/.5//:קום.
יום הרשת - ארגון אמריקאי שמטרתו חיבור בתי הספר בארה"ב לרשת האינטרנט, הארגון מקיים
ארוע הנקרא "יום רשת" (צ3 6א) במסגרתו מחוברים בתי ספר מכל רחבי ארה"ב לרשת
האינטרנט ונוטלים חלק בפעילות משותפת. לארגון אתר ובו מידע רב על אופן השימוש ברשת
בכתובת /שזס.ע6)03ת.ששי//:כם.
סיורים מודרכים - מספר אתרים ברשת הלוקחים את המשתמש לסיור מודרך ברשת האינטרנט.
רשימת אתרים קיימת בכתובת [161.00₪8ח16ת06-1ז-6/40001 1 0ם/ת 56806.60ו6ת.6התסה//:קסת וכן
בכתובת [משם.זטס] 66ות06מ:/2.11 1 א.]1תטת5.שוצ//:קוות.
₪ כ
"=
-*
₪
התחברות לרשת האינטרנט
ו כיצד מתחברים לרשת האינטרנש
-
,
,
וו.3 חיבור ץקץ
-
חיבור לרשת פירושו שימוש במחשב המחובר לרשת האינטרנט ואפשרות גישה לכל השירותים
שהוזכרו, או לפחות לחלקם. מחשב המחובר לרשת יכול להיות המחשב הנמצא על שולחנו
של המשתמש, ויכול להיות גם מחשב אחר שהמשתמש מתחבר אליו באמצעות מודם או רשת
תקשורת מקומית. להלן יפורטו כמה דרכים אפשריות לחיבור לרשת.
מחשב אישי של משתמש, המחובר בחיבור עקק, הופך באופן זמני להיות תחנה ברשת האינטרנט
(באמצעות שימוש בפרוטוקול 16/7 שהוזכר לעיל בפרק 2). המחשב מקבל כתובת זמנית
ברשת (על כתובות - בפרק הבא). בחיבור 2 ניתן לקבל שירותים מהרשת וניתן גם לספק
שירותים באופן זמני לרשת. החיבור מתבצע על-ידי שימוש במודם ובקו טלפון. כדי להפעיל את
התוכנות המיועדות לחיבור ?27 במחשב האישי של המשתמש יש צורך במחשב בעל עוצמה
(המינימום המומלץ הוא מחשב 486 עם 16 מגה ביט זכרון). את התוכנות המשמשות לעבודה
ניתן להוריד מהרשת או לרכוש במחיר של כ-8100 לחבילת תוכנה (כדוגמת תוכנת חס6|סתזג)
של חברת 66א438מ6)/]3א, הכוללת גם תמיכה בעברית. מידע בנושא ראו בכתובת
86.60 ה רתוסת. שאר //:קזת).
היתרונות של חיבור 222 הם היכולת להשתמש ביישומי מולטימדיה והיכולת לעבוד עם מספר
יישומים בו-זמנית (בסביבת חלונות או במחשב מקינטוש). החסרונות הם שההתקנה והתחזוקה
מסובכות במקצת (במערכת המידע סנונית הוכנה חבילה הכוללת מספר רב של יישומים עבור
חיבור ?22 וניתן להוריד אותה מהכתובת 1ותטת480/5אס23/טטק/%12.11.ז1תטת5.ק:1//:ק₪).
עלויות השימוש בחיבור כעמדה בודדת ברשת (נכון ליוני 1997): 7
> דמי שימוש המשולמים לספק השירות - כ-%1 לשעת שימוש.
+ רכישת מודם - 675-8300. יש צורך במודם במהירות 14,400 לפחות. אם רוכשים מודם חדש,
רצוי לרכוש מודם בעל מהירות 33,600 (למידע נוסף ראו נספח ב', העוסק בנושא מודמים).
+ תשלום לבזק עבור פעימות מונה - על-פי זמן השימוש, בדומה לשיחת טלפון רגילה.
חיבור ?2 ניתן לקבל אצל כל אחד מספקי החיבור לרשת האינטרנט או על-ידי חיוג לשירות
5 של חברת בזק (ראו 1מ6ת.ק61ת/)6ה003/52.א144.0626.שאש//:קוזת).
-
2 חיבור רשת
-
,
1
-
- וידה
הומסקק-
% 9% ות ולי
חיבור באמצעות מודם לרשת האינטרנט
מקומית באמצצות קו נל"
ו ו
בחיבור נל"ן (קו מנקודה לנקודה, נקרא גם קו ₪618 6ותגזי] ע"ש פרוטוקול התקשורת המופעל
בו) ניתן לחבר רשת מקומית לרשת האינטרנט. החיבור אינו דרך קווי הטלפון, אלא דרך קו
מיוחד המועבר מִסֶפק השירות לאתר שבו נמצאת הרשת אותה מחברים. הנל"ן מועבר על-ידי
בזק והתשלום על השימוש בו הוא חודשי ואינו תלוי במשך השימוש, אלא בנפח התעבורה בקו
(התשלום עבור הקו מתחלק בין חברת בזק, המניחה את הקו, ובין החברה המספקת את שירותי
רשת האינטרנט עבור תעבורת מידע לרשת באמצעות הקו). קצב העברת הנתונים בקו מסוג
זה מהיר יותר מאשר בקו טלפון, וחיבור כזה מאפשר למספר משתמשים לעבוד ברשת המקומית.
כדי לחבר את הרשת המקומית לקו יש צורך במחשב ובציוד מיוחד. מכיוון שחיבור זה הוא חיבור
קבוע, ניתן להקים שרתי מידע ברשת המקומית ולחברם לרשת האינטרנט, כך שכל משתמש
אינטרנט בעולם יוכל לגשת לשרתי המידע המקומיים. מספר גדַל והולך של בתי-ספר בארץ
ובעולם מחוברים בדרך זו ומקימים שרתי מידע המכילים מידע על בית-הספר, עבודות של
תלמידים ומאגרי מידע למורים. לכל מחשב המחובר לרשת המקומית ישנה כתובת ברשת
האינטרנט, והתוכנות לשימוש ברשת האינטרנט נמצאות במחשבים שברשת המקומית, בדומה
לחיבור עמדה בודדת לרשת האינטרנט.
היתרונות העיקריים של חיבור נל"ן הם היכולת לחבר מספר רב של משתמשים לרשת האינטרנט,
קצב העבודה המהיר יחסית לחיבור בקו טלפון והזמינוות של החיבור במשך 24 שעות ביממה.
כאשר מדובר בבית-ספר, למשל, מאפשר חיבור נל"ן לכיתה שלמה לעבוד במקביל במעבדת
מחשבים המחוברת לרשת בכל שעות היום. ניתן לתכנן וליישם מערכי שיעור לכל הכיתה וכן
לאפשר לתלמידים לעבוד עצמאית בזמן שהמעבדה פנויה. עלוּת החיבור קבועה ואינה תלויה
במידת השימוש שעושה בו בית-הספר. החסרונות הם העלויות הגבוהות בהשוואה לשיטות חיבור
אחרות והמורכבוּת הטכנית הדורשת התקנה ותחזוקה שוטפת על-ידי אנשי מקצוע.
"* ]
,
,
* מחיר הציוד המחבר את הרשת המקומית לקו - כ-84,000.
* עלוּות התקנת המערכת - כ-61,000.
* תשלום חודשי לסֶפק השירות - על-פי קצב ההעברה של הקו (מינימום %150 לחודש לקו
6%
* תשלום חודשי לבזק עבור הקו - כ-6100.
* תשלום חודשי לתחזוקה - %100-650.
מחירי החיבור והטכנולוגיה המועדפת משתנים מעת לעת. לעתים, בחיבור דרך לוויין ניתן להגיע
לתוצאות הדומות לחיבור בקו מסוג ₪618 6וחגזת. רצוי להיוועץ באנשי מקצוע לשם קבלת
הצעה שתתאים למעבדה המדוברת.
חיבור רשת מקומית לרשת האינטרנט
חיבור אפ
חיבור א0פ], הנמצא בניסוי כשנתיים, מאפשר לקבל מהבית קו במהירות של עד 128 קילו
ביט. עלויות השימוש ורכישת המודם גבוהות יותר מעלויות השימוש בקו טלפון רגיל. חברת
בזק אינה ערוכה עדיין לספק בכל האיזורים בארץ קו א15 ויש לפנות לבזק לקבלת מידע.
חשוב גם לברר אם סַפק השירות אליו הולכים להתקשר מספק שירותי 150 ומה הן עלויות
החיבור. מידע נוסף על השירות ניתן לקבל באתר חברת בזק ברשת בכתובת
/[620.00.1ס. אואוש//:קום.
2 חיבור לרשת האינטרנט דרך 8א60מו/
%
-
--
תוכנת ס6מו/ מהווה סביבת עבודה נוחה לעבודה מול רשת האינטרנט. היתרון העיקרי
בעבודה תחת פאיס6פו/ הוא היכולת להשתמש במספר יישומים במקביל. לדוגמא, ניתן לעיין
בדף מידע משרת או/ו/ ובו בזמן להעביר קובץ משרת 111 כמו-כן, ניתן להשתמש ביישומים
גרפיים ה| לצורך עבודה נוחה יותר והן לצורך הצגת מידע גרפי.
-
-
+"
,1
לצורך החיבור יש צורך בתוכנות שונות משני סוגים:
1. תוכנת תקשורת המאפשרת ל-5שספתו/ לדבר בפרוטוקול 102/17, שהוא, כאמור, פרוטוקול
התקשורת של רשת האינטרנט. בעזרת תוכנה זו מופעל המודם ונוצר הקשר הראשוני לרשת
האינטרנט. תוכנה זו נקראת, לעתים, "תוכנת חיוג" והיא מיישמת מִמְשק הנקרא %סספחו/ל,
המאפשר לתוכנות מהסוג השני (ראו להלן) לפעול. בסביבת חלונות 95 אין צורך בתוכנה מסוג
זה, שכן תוכנת חלונות עצמה כוללת בתוכה את כל השירותים הניתנים על-ידי תוכנת חיוג.
2. תוכנות לקוח לשירותי רשת האינטרנט השונים (דוגמת 80806ו6א), כדוגמת דואר אלקטרוני
או איאי/ו. תוכנות אלו פועלות יחד עם תוכנת התקשורת מהסוג הראשון ליצירת קשר עם
שרת המידע המתאים ברשת. ללא תוכנת תקשורת המספקת מְמְשק אסספתנ/ל תוכנות אלו
אינן יכולות לפעול.
|<1? וי
: 9 אוניברסיטה
| שממשתטש | א 777 ררה
: שיטמה: :
ה 7 שמורסיסמה 0
2 מספר טלפון: | [
> מתייג מ מיקום ברירת מחדל ] *] |מאפיינר החירג "
3 חבילות תוכנה מסחריות לצומת תוכנות חופשיות
₪
את התוכנות הדרושות לשימוש ברשת האינטרנט ניתן להשיג בשתי דרכים. דרך אחת היא
רכישה - או של חבילת תוכנות מסחרית, הכוללת לרוב את כל הרכיבים הנדרשים, או של מספר
תוכנות מסחריות נפרדות. הדרך השנייה היא איסוף או העתקה של תוכנות חופשיות הקיימות
בשפע ברשת ויצירת אוסף של תוכנות העונות על צרכי המשתמש (ראו מזסס.פטססנם.אועוא//:קזות
או /61.1ת.ת6)/1510ח.5ששססנט//:קזות).
קיים כיום בשוק שפע של חבילות תוכנה מסחריות הכוללות את כל הנדרש להתחברות לרשת
האינטרנט, לרבות תוכנת תקשורת ותוכנות לקוח לשירותי הרשת הרגילים - דואר, קבוצות דיון,
166 שד ו-ש/ל/ץ. עלוּת חבילת תוכנה יכולה לנוע בין עשרות למאות דולרים. דוגמאות
לחבילה כזו הן תוכנת תססות 6 של חברת 6קַבַת3]אוסצ1 או תוכנת "א30 8 תג ז6ותסותן"
של חברת עספ.
לרכישה של חבילת תוכנה כזו מספר יתרונות:
- התקנת התוכנות קלה ומלוּוה לרוב בהסבר מפורט. התקנת התוכנה היא חד-פעמית ומרגע
התקנתה יכול המשתמש להתחיל בעבודה.
- התשלום עבור התוכנה כולל לרוב גם צורה כזו או אחרת של תמיכה מצד מוכר התוכנה. עקב
המורכבוּת של התוכנות עשוי המשתמש להזדקק לסיוע, אשר במקרה זה יינתן לו על-ידי גורם
מוסמך ואמין.
החסרונות של חבילת תוכנה מסחרית הם:
- רכיבי התוכנה אינם תמיד המעודכנים ביותר. ברשת האינטרנט, בו מופיעה מהדורה חדשה
של תוכנה מָדי כמה חודשים, אין אפשרות לחברה מסחרית לשנות את הרכב החבילה הנמכרת
בכל פעם שרכיב כלשהו מתעדכן. לפיכך, ייתכנו מצבים בהם התוכנה לא תפיק את המירב
מהשימוש ברשת.
- מחיר גבוה עבור משתמש ביתי.
מלבד חבילות התוכנה המסחריות, קיימות ברשת, כאמור, תוכנות רבות המאפשרות הרכבה
של חבילה המקבילה באופיה לחבילות מסחריות. רוב התוכנות הינן תוכנות חופשיות, שאין צורך
לשלם עבורן, ומיעוטן תוכנות שיתופיות, אשר עבורן יש לשלם לאחר תקופת ניסיון. תוכנות אלו
אינן נופלות ברמתן מתוכנות מסחריות, ולעתים הן טובות יותר מכל תוכנה שנדרש עבורה
תשלום (ראו חבילת התוכנה של סנונית בכתובת 486אסאק/פטק/12.11א.1תטח8. ק10//:ו1).
את התוכנות ניתן להשיג במספר גדול של אתרי 12 ברשת, כולל האתר של סנונית. לאחר
העתקת התוכנה, יש להתקינה במחשב לפי ההוראות הנלוות לרוב לתוכנה בקובץ בשם
גת (או שם דומה).
היתרונות של תוכנות חופשיות:
- מחיר..
- תוכנות אלו מתעדכנות לעתים קרובות וניתן להחליף כל תוכנה בנפרד בתוכנה חדשה יותר.
החסרונות:
- אין תמיכה מסודרת בתוכנות אלו (למרות שלרוב ניתן למצוא מידע בקבוצות דיון ואף ליצור
קשר ישיר עם מפתח התוכנה).
- התקנת כל התוכנות הינה תהליך מורכב יותר מאשר התקנת חבילה מסחרית מוכנה מראש.
מספר אתרים לדוגמא שניתן להשיג בהם תוכנות חופשיות:
12/6 א זתטם5. 1:1
1070/15008מ/סוק/11. ס8. תסנתתס6.ק//:ק
סס.5אוססגם.אישואי//:קת או /1.11סת. ת1510ש60ם. פאוססנם//:קוות
מבו כרת | ובמערכת המיד פכוגית
-
.
,
4 תמיכה בצברית
.
-
-
כיום (נכון ליוני 1997) ניתן לרכוש בשוק רק חבילה אחת שיש בה תמיכה בעברית, והיא תוכנת
ת0660ת3ת?) של חברת 886תג]/6צ1. גם בחבילה זו יש מספר מרכיבים שבהם התמיכה בעברית
אינה מלאה (תוכנת ניווּט וקבוצות דיון), ולעומתם מרכיבים, כמו דואר אלקטרוני ו-61ם161,
התומכים בעברית.
חברת 116-050 יצאה לשוק עם תוכנת ניווּט לחלונות 95 התומכת בעברית, וניתן באמצעותה
לצפות בדפי מידע בעברית ברשת האינטרנט (ראו [0501).600/15786זסגמז.שיעש//:כוזת).
במערכת המידע סנונית נבנתה חבילה למשתמשים, הכוללת אוסף של תוכנות 6ז6/9זגת5 עם
תמיכה בעברית (לא כוללת דואר אלקטרוני בעברית). ניתן למצוא את החבילה בכתובת
]ות טת820/5אסגק/סטק/12.11א.ז1מטם5. ק1//:ק.
דף מידע מפורט על תמיכה בעברית ברשת האינטרנט נמצא בכתובת
[וזזם.ש6ת 12.11/060א.)1תטת5.אוטט//:קזות.
-
-
.
,
דוא
ה אלק
42
טךוני
4.1 כתובות ברשת האינטרנש
-
כאשר אנו כותבים מכתב לחבר, אנו מכניסים את המכתב למעטפה, מציינים על-גביה את
הכתובת ומשלשלים אותה לתיבת הדואר. רשות הדואר יודעת לאן להעביר את המכתב לפי
הכתובת הרשומה על המעטפה. גם כאשר שולחים מכתב בדואר אלקטרוני, יש צורך לציין בדרך
כלשהי את הכתובת שאליה אנו מעוניינים לשלוח את המכתב.
הדואר היבשתי מכונה ברשת האינטרנט [141א [5041
לכל משתמש המחובר לרשת האינטרנט יש כתובת ייחודית לו. בדומה לכתובת בדואר רגיל,
הכוללת את שם הרחוב, מספר הבית, העיר ושם הארץ, מורכבת כתובת המשתמש ברשת
האינטרנט משני חלקים - שם המחשב אליו מחובר המשתמש ושם המשתמש עצמו. שם
המחשב אליו מחובר המשתמש מחולק למספר חלקים הרשומים בצורה הירארכית. החלקים
מופרדים ביניהם על-ידי נקודה. החלקים מכונים בשפת האינטרנט רמות, והראשונה היא הנמצאת
בצד ימין.
הרמה הראשונה של הכתובת היא המדינה שבה נמצא המחשב אליו מחובר המשתמש. לצורך
סימון המדינה משתמשים בקוד הבינלאומי של המדינה. כך, למשל, הקוד של צרפת הוא ז],
של קנדה 68, ושל ישראל 11. הקוד של ארה"ב הוא פט, אולם בניגוד לשאר מדינות העולם, כמעט
שאין משתמשים בקוד זה. מכיוון שהרשת פותחה בארה"ב ובראשית דרכה לא היו עוד מדינות
מחוברות לרשת, לא כללו הכתובות את שם המדינה. הכתובות בארה"ב נשארו עד היום ללא
ציון קוד המדינה, ולמעשה הן שונות במקצת מהכתובות של שאר מדינות העולם.
הרמה השנייה בכתובת היא סוג הארגון אליו מחובר המחשב שהמשתמש נמצא בו. ישנם מספר
סוגים עיקריים:
4 86 (בארה"ב 660) - מוסדות אקדמיים.
4 60 (בארה"ב גחס6) - חברות מסחריות.
4 80 - משרדי ממשלה.
4 11 - מוסדות ביטחוניים.
ו 2
% 6 - ארגון המספק שירותים הקשורים לרשת, בעיקר שירותי גישה.
+ פַזס - ארגון ללא כוונת רווח.
+ 812 - מוסדות חינוך.
הרמה השלישית היא, בדרך כלל, שם הארגון שבו נמצא המחשב של המשתמש. בניגוד לשתי
הרמות הראשונות, כאן יש מגוון עצום של שמות, כמספר האוניברסיטאות, החברות והארגונים.
לדוגמא, האוניברסיטה העברית מכונה גוטת (ראשי תיבות של 16015868 /161510ם11 ש6זס116
1), הבית הלבן מכוּנה 6פטסת6ונת/ (די צפוי...) וחברת מוטורולה מכונה זס.
הרמה הרביעית יכולה להיות שם המחשב עצמו אליו מחובר המשתמש, אך לעתים היא משמשת
לציון רמה פנים-ארגונית, למשל פקולטה בתוך האוניברסיטה. במקרה כזה יכיל השם חמש
רמות, וישנם מקרים קיצוניים של שש רמות. אין כללים קבועים בנושא.
אם נצרף כעת את כל הרמות ונפריד ביניהן על-ידי נקודות, נקבל את הכתובת המלאה של
המחשב אליו מחובר המשתמש. להלן מספר דוגמאות:
1 .]ווח - כתובת מחשב הדואר של מערכת המידע סנונית.
- מחשב המספק דואר בארגון אורט בישראל.
1 - מחשב בשם 2001 באוניברסיטת תל-אביב.
1 - מחשב בשם ה15:86-45% במשרד החוץ הישראלי.
תת פוסת - מחשב בשם פש6ת בחברת מסנפוצו6צ1, המספקת שירותי חיבור לרשת
האינטרנט בישראל.
8.6תהו0ת.8ס.ששוש - מחשב בשם שיא במחלקה למדעי המחשב (05) באוניברסיטת גַחגו0ת1
בארה"ב.
ייתכנוּ מקרים חריגים של שמות קצרים במיוחד או ארוכים במיוחד. במקרה של שמות קצרים,
כמו וחסס.1פ, ייתכן שמדובר בחברה קטנה שיש לה רק מחשב אחד המחובר לרשת האינטרנט,
או שמדובר בחברה גדולה שבה כל הטיפול בדואר מרוכז במחשב אחד הנקרא בשם החברה
(ראו לדוגמא וחסס.תחס). קיימים גם מקרים של שמות ארוכים, המכילים חמישה או ששה חלקים,
למשל שמות של מחשבים במחלקה של מוסד. לדוגמא, 1.80.11[טת.06.ותטת5 - מחשב בשם
התטת5 במרכז החישובים (ז6ות6<) חסגז4וטקות 00 - 66) של האוניברסיטה העברית בירושלים.
.066.0 אפס (6 ומוס
חלוקה היררכית של כתובות הדואר האלקטרוני.
משתמש בשם דני, על מחשב בשם א80א80 בגן יוכבד בתחום החינוך בישראל
2 כתובות מספריות ומילוליות ברשת האינטרנט
--
-
-.
.
.1
כתובות המחשבים, כפי שתוארו לעיל, הן למעשה רק כינוי מילולי שמטרתו להקל על המשתמשים
לזכור את הכתובות. הכתובות שנעשה בהן שימוש במהלך ההתקשרות בין המחשבים ברשת
הן כתובות המורכבות ממספרים ולא ממילים. המספרים מסודרים בארבע קבוצות המופרדות
על-ידי נקודות. לדוגמא, הכתובת המספרית של המחשב 12.11א.זותטתפ.שושואי היא 132.64.3.13.
גם במְספוּר הכתובות בייצוג זה ישנו סידור הקושר את מספר המחשב לרשת או למוסד שאליו
הוא שייך. ברוב המקרים, המשתמש אינו צריך לדעת את הכתובת המֶספרית, והכתובת המילולית
מוּמרת ללא התערבותו (על-ידי מחשב המיועד לכך ונקרא ז%6ז56 6ותגאן או 5אכ) לכתובת
מְספרית שבה משתמשים המחשבים.
3 כתובות דואר במצרכת המידצ סנונית
+
-
-
-
,?
,
עד כה תיארנו כתובות של מחשבים. לכתובות אלו כשלעצמן ישנה חשיבות רבה, בעיקר כאשר
המחשב משמש כשרת מידע (על שרתי מידע - בפרק הבא). עם זאת, כאשר אנו שולחים מכתב
בדואר אלקטרוני, המכתב מיועד לאדם המשתמש במחשב ולא למחשב עצמו. אם מדובר במחשב
אישי המחובר לרשת האינטרנט, הרי שמשתמש בו, בדרך כלל, רק אדם אחד בזמן נתון, אולם
ייתכן שיש מספר משתמשים במחשב; ואם מדובר במחשב מרכזי, ישנם משתמשים רבים
בו-זמנית. לכן, יש צורך לציין את שם המשתמש שהמכתב מיועד אליו. שם המשתמש מופיע
לפני שם המחשב, כשביניהם מפריד הסימן 6₪, שמשמעותו באנגלית ]8 ובעברית "ב". דוגמא
לצירוף שם המשתמש ושם המחשב: 12.11א.1תטת411.5ות 6 81 הכתובת נקראת משמאל
לימין: משתמש בשם צגצג במחשב בשם 811 בגוף הנקרא )ומטח5 בתחום החינוך בישראל.
הדואר האלקטרוני נשלח לכתובות הכוללות את שם המשתמש ואת שם המחשב.
4 שימוש במצרכות דואר אלקטרוני
-
-
חשוב לציין שלא ייתכן מצב של שתי כתובות דואר זהות בעולם. ייתכנו שמות זהים של
משתמשים במחשבים שונים, אך לא ייתכן מצב של שני מחשבים בעלי אותה הכתובת, וכתוצאה
מכך לא תיתכן גם זהות בכתובות של משתמשים. אלמלא כך היה המצב, לא הייתה מתאפשרת
העברת דואר אמינה ומסודרת ברשת.
כפי שניתן להבין, שליחת מכתב בדואר האלקטרוני מהירה הרבה יותר משליחת מכתב הכתוב
על-גבי נייר בדואר רגיל (שירותי הדואר הרגילים מכונים על-ידי משתמשי רשת האינטרנט -50811
1 - "דואר-חילזון"). רשת האינטרנט מעבירה את המכתב בתוך שניות ספורות, גם לנמען
היושב בחדר הסמוך וגם לנמען הנמצא באלסקה. למעשה, ניתן לנהל התכתבות ענפה במשך
זמן קצר ולהחליף מכתבים רבים ביום.
בדרך כלל, הדואר האלקטרוני אמין כמו דואר רגיל, אם כי, לעתים, המכתב הנשלח מפוצל לכמה
קטעים הנשלחים בנפרד ליעד (זוהי דרך העברת המידע ברשת). בסופהּ של ההעברה יגיע
המכתב בשלמותו ליעד. מקרים שבהם חל שיבוש כלשהו בהעברת חלק מהמכתב או בהעברת
המכתב כולו הינם נדירים ביותר ובוודאי שאינם קורים בתדירות גבוהה יותר מאשר איבודי
מכתבים על-ידי רשות הדואר. אם הכתובת שהמכתב נשלח אליה שגויה, למשל עקב שגיאה
בכתיבה או היעלמות פתאומית של הנמען (ייתכן שחשבון המחשב שלו נסגר), תחזיר מערכת
הדואר של המשתמש את המכתב לשולח, לרוב בצירוף סיבת ההחזרה (מצב זה נקרא 6סחטוס
1.
השימוש בדואר אלקטרוני הוא, לעתים, נוח הרבה יותר מהשימוש בדואר רגיל. ניתן בקלות
לשלוח מכתב למספר נמענים עלידי ציון שמם וכתובתם במקום המיועד לכך. אין צורך לשכפל
את ההודעה ולשלוח מספר הודעות. ניתן גם לצטט קטעים מתוך מכתבים קודמים ללא צורך
להעתיקם ידנית.
המכתבים המתקבלים ממתינים ב"תיבת דואר נכנס" (א30-ת1) במחשב, בדומה להודעות במשיבון,
וניתן לקרוא אותם כשמעוניינים בכך. בתוכנות דואר מתקדמות ניתן אף להוסיף למכתב תמונות,
סרטים וקולות ולהפוך אותו למכתב מולטימדיה. נסו לעשות זאת בדואר רגיל...
את ההודעות המתקבלות בתיבת הדואר האישית ניתן לקרוא על-ידי התחברות לרשת מכל
מקום בעולם. אם משתמש כלשהו מבקר חבר בארה"ב שיש לו גישה לרשת, הוא יכול לקרוא
במחשב של חברו הודעות שהתקבלו בינתיים בארץ. בדומה לכך, ניתן לשלוח דואר לכל מקום
על-ידי גישה לרשת מכל מקום בעולם.
המחיר של משלוח דואר אלקטרוני נמוך מאד. שירותי הדואר האלקטרוני זמינים בכל סוגי החיבור
לרשת ולא נדרש עבורם תשלום נוסף. לרוב גם לא "שוקלים" את הדואר וניתן לשלוח ולקבל
דואר כמעט ללא הגבלה. תעריפי הדואר האלקטרוני הם זניחים בהשוואה למשלוח דואר או
פקסי, בעיקר כאשר מדובר בנמען הנמצא בחו"ל.
החיסרון העיקרי והמשמעותי ביותר של השימוש בדואר אלקטרוני הוא העדר פרטיות. מובן
שבעיה זו קיימת במידה מסוימת גם בדואר הרגיל, אך בניגוד לדואר הרגיל - ברשת האינטרנט
אין כל דרך לשלוח מכתב רשום או לחתום את המעטפה. במקרים רבים, הדואר אינו מועבר
ישירות למחשב שאליו הוא נשלח, אלא עובר מספר תחנות בדרך. משתמש מתוחכם או מפעיל
מערכת, הן במחשב שאליו מגיע הדואר והן במחשבים שבהם הוא עובר, יכולים לקרוא את
מכתב האהבה הנרגש ששלחתם, או חמור מזה (עבור רוב המשתמשים) - הם יכולים לדעת
מהו מספר כרטיס האשראי שלכם ולהשתמש בו. ניצול לרעה של הדואר האלקטרוני הוא מסוג
המעשים שאינם מקובלים ברשת, אולם לא ניתן לדעת בוודאוּת האם לא נמצא אי-שם בדרך
עבריין שכללי ההתנהגות הנאותה אינם בראש מעייניו.
כדי להימנע ממצבים לא נעימים, חשוב, בראש ובראשונה, להיות ערים להעדר הפרטיוּת בדואר
האלקטרוני ולהימנע משליחת מידע העלול לגרום לכם נזק כלכלי, ביטחוני או רְגשי. אין זה אומר
שרצוי לא להשתמש בדואר אלקטרוני, אלא רק שכדאי לחשוב היטב על תוכנו של כל מכתב.
ברוב רובם של המקרים אין כל בעיה, אך במקרים חריגים חשוב לזכור זאת. קיימים מספר
מנגנוני הגנה המאפשרים להגן על פרטיוּת המכתבים הנשלחים. מנגנונים אלו מצפינים את
מכתב הדואר אשר נשלח ורק נמען שיש בידיו המפתח המתאים יכול לקוראם. מנגנונים כאלו
מוכרים בשמות שונים - אחד מהם הוא 2007 (שסגץנזק 0006 ץו6זע) , הזמין להורדה ללא
תשלום מהרשת בכתובת קפק/סטקשסת.ספק//:ק.
וו
-=-- =...
כיצד פוצלות מצרכות דואר אלקטרוני
ניתן לחלק את מערכת הדואר ברשת לשלושה חלקים: תוכנות המשמשות לקריאה ולכתיבה
של דואר, תוכנות המשמשות למשלוח ולקבלה של דואר ותוכנות המשמשות להעברת המידע
(תוכנות אלו אינן משמשות אך ורק להעברת דואר).
ניהול מערכת הדואר האלקטרוני ברשת האינטרנט
המשתמש קורא את הדואר שנשלח אליו וכותב מכתבים למשתמשים אחרים על-ידי שימוש
בתוכנות המשמשות לקריאה ולכתיבה של הודעות. הדואר המגיע למשתמש נאגר עבורו על-ידי
תוכנה אחרת (שאינה נמצאת באותו מחשב דווקא), אשר מנהלת עבור המשתמשים "תיבות
דואר". כאשר המשתמש מעוניין לקרוא את הדואר שהתקבל, פונה התוכנה המשמשת לקריאה
לתוכנה המנהלת את תיבת הדואר, שולפת את המכתבים שהתקבלו ומציגה אותם בפני
המשתמש. כאשר המשתמש שולח דואר, מתבצע תהליך הפוך: התוכנה המשמשת לכתיבה
מעבירה את המכתב לתוכנה המנהלת את תיבות הדואר, וזו שולחת :את המכתב ליעדו.
מכתב שנשלח עובר דרך מספר מחשבים המנתבים אותו ליעדו. מצב זה דומה למצב שבו אדם
מחפש רחוב מסוים בעיר. אף שרוב עוברי-האורח שאותם הוא שואל אינם יודעים בדיוק היכן
הרחוב, הם מכוונים אותו לכיוון הכללי, כך שבסופו של דבר יגיע קרוב למָדי לרחוב ויוכל למצוא
מישהו שייתן לו הוראות מדויקות. בניגוד לבני-אדם, המכתב הנשלח ברשת מפוצל לעתים למספר
חלקים, וכל חלק מנותב בנפרד לִיעַד. במחשב היעד שָבה ההודעה ומורכבת לצורתה המקורית.
רוב התהליכים המתרחשים במהלך העברת ההודעה הם אוטומטיים ואינם ידועים למשתמש.
עליו לדעת רק להשתמש בתוכנה לקריאת הדואר ולכתיבתו.
תוכנת הדואר במצרכת המידצ טנונית
למערכת המידע סנונית יש תוכנה לקריאה ולכתיבה של הודעות דואר אלקטרוני. למערכת יש
גם תוכנה המנהלת תיבות דואר עבור המשתמשים, אך, כאמור, השימוש בתוכנה זו "שקוף"
למשתמש במערכת. משתמשי הדואר של סנונית יכולים להשתמש בתוכנות הדואר הקוראות
וכותבות מכתבים באמצעות פרוטוקול 202, כגון תוכנת הדואר של 6080826א.
0 וק
כדי להשתמש בשירותי הדואר של המערכת יש להגיש בקשה לפתיחת תיבת דואר. הבקשה
נבדקת על-ידי מפעילי המערכת ואם היא מכילה את כל הפרטים הדרושים, נפתחת עבור
המשתמש תיבת דואר אלקטרוני, שבאמצעותה ניתן להתכתב עם כל משתמש ברשת האינטרנט.
תיבות הדואר במערכת המידע סנונית מיועדות לשימושם של מורים ותלמידים ועבורם מאושרות
הבקשות לפתיחת תיבת דואר. את הבקשה ניתן למלא עם ההתחברות לתוכנת הדואר עלידי
הקשת הסְפרה "1" במקום שם משתמש. פרטים נוספים על נוהל פתיחת תיבת דואר ניתן
למצוא בתפריטי המערכת.
מכתב הנשלח בדואר אלקטרוני כולל שלושה חלקים (זה מתחיל להישמע כמו בצבא, לא? (-:
): הכתובת שאליה ממוען המכתב, נושא המכתב וגוף המכתב. נושא המכתב נכתב בשורה
אחת, אשר מופיעה ברשימת המכתבים המוצגת על-ידי תוכנת הדואר.
מכתבים הנשלחים בין משתמשים במערכת כוללים מידע מילולי על הנמען - שמו, כתובתו ושם
בית-הספר. מידע זה מוגבל רק למקרים שבהם התכתובת היא בין שני משתמשים במערכת
המידע סנונית, ובדרך כלל אין מידע זה מהווה חלק מהמכתב.
זי הדויור של לכן]ו נשותה
בי חש'יו0 ₪05 505[66% 0!! - הרש -
הן6|505אה|] |0ה0| פָ|סת שת1) ||35006| ה| ,22|ש פסת] |05ש56ה0 :36 - הדץ -
ה|6|585אה|) (22|₪)...61160| 2 צַ8 95| 5וה+ ,הופָם ₪6 5'+! 19-84-95
ה|6|585אה!1 | .(!0ה0| טָ|סה 6ת+) ||06ת5! ה| ,22|ש פסה] |5השספהם 19-81-95
. 05 .!1 מ 6 ה בַָהות6ט||₪6 705!655? - הדץ -
. פמטשחם .]1 6 0 פַה|ה6ט||66 655|פסת?ק 19-84-95
הו (22|₪)...ת6\6| 2 צָמ 5| פ|ה% ,הופָ0 ₪6 5':! 19-84-95
6|5|4אה|] (!8ה0| טָ|סת 6ה+) |!|5006| ה| ,22|₪ פסה] |95ש56ה0 19-84-95
6|4אה!] (22|₪)...ת6116| 2 ממ 5| 5וה+ ,הוספָם ₪6 5'+! 19-84-95
|ה|] |[פחס!)פטף שַה6מ 90 ה+|ש שהס שה+ %0 19-84-95
וו . וושדהפחת 5 05 19-84-95
02| 2 לאלון : תקרא את המכתב הזה. 5
33| חפזפ5% נא לקרוא - אי ידיעה לא תפטור 95
4 2 הי אביב!
א8ַנה למכתב
מסך תא הדואר של משתמש ששמו 122 במערכת הדואר של סנונית
כפי שניתן לראות בתמונה, המסך הראשי של התוכנה מציג את המכתבים הנמצאים בתיבת
הדואר, לרבות שם השולח, תאריך המכתב ונושאו, ואת הפקודות להפעלת התוכנה.
הפקודות שבהן ניתן להשתמש להפעלת התוכנה הן:
+ כתוב מכתב - פקודה זו מאפשרת למשתמש לכתוב מכתב תוך שימוש בתוכנת עריכה
המהווה חלק מתוכנת הדואר. כמו-כן, ניתן לטעון מהמחשב האישי מכתב שנכתב מראש במעבד
תמלילים ולשלוח אותו.
> קרא מכתב -פקודה זו מציגה את המכתב המודגש מבין רשימת המכתבים הנמצאים בתיבת
הדואר.
+ ענה למכתב - פקודה זו מאפשרת לכתוב מכתב תשובה וממענת אותו ישירות לכתובתו של
שולח המכתב שלו אנו עונים.
+ העבר מכתב - פקודה זו מאפשרת להעביר מכתב הנמצא בתיבת הדואר שלכם
ו 4
)| ₪ מממ ּ00₪₪0--₪----₪0₪.-=-
למשתמש אחר. המכתב יועבר בשלמוּתו ובכותרת יצוין שהוא הועבר על-ידכם.
> חפש מכתב - פקודה זו מאפשרת לחפש בכל המכתבים הנמצאים בתיבת הדואר לפי תאריך
או לפי מחרוזת חיפוש.
+ רשימת משתמשים - פקודה זו מאפשרת לעיין ברשימת המשתמשים במערכת המידע סנונית.
הרשימה כוללת את הפרטים הנכללים בבקשה לפתיחת תיבת דואר במערכת.
+ חותמת דואר - פקודה זו מאפשרת להכין מראש קטע טקסט קצר, אשר יתווסף לסופו של
כל מכתב באופן אוטומטי. החותמת יכולה לכלול כל טקסט, אך לרוב מקובל לציין את שם
המשתמש בתוספת פתגם או ציור כלשהו, המשמשים מעין תוספת אישית.
> ספר טלפונים - ניתן להכין רשימה של כתובות, אשר ישמשו לכתיבת מכתבים ולשיחה
(באמצעות הפקודה "שיחה ברשת").
+ מחק מכתב - פקודה זו מאפשרת למחוק מכתבים ישנים שהצטברו בתיבה. חשוב מאוד לרוקן
את התיבה מָדי פעם מכיוון שכמות המכתבים שיכולים להימצא בתיבה מוגבלת.
+ קרא ברצף - פקודה זו מאפשרת לקרוא מספר מכתבים לפי סדר הופעתם בתיבה.
+ עקוב אחרִֶי - אם למשתמש יש עוד תיבת דואר והוא מעוניין להעביר את המכתבים לתיבה
זו, ניתן באמצעות פקודה זו לציין את כתובת התיבה הנוספת. כל המכתבים שיגיעו לתיבה
במערכת המידע סנונית יועברו אוטומטית לתיבה שצוינה (עותק שלהם ישמר גם בתיבה בסנונית).
+ שיחה ברשת - פקודה זו מאפשרת לשוחח שיחה "חיה" עם משתמש אחר ברשת, או לקיים
שיחת ועידה. כאשר מתקשרים עם משתמש אחד, הפנייה היא על-פי כתובתו והשיחה תתקיים
רק כאשר המשתמש שעְמו רוצים לשוחח פעיל באותו הזמן ונמצא ברשת.
+ העבר ל-70 - פקודה זו מאפשרת להעביר מכתבים למחשב האישי שדרכו מתחברים לרשת.
מומלץ להשתמש בפקודה זו לשמירת מכתבים חשובים בטרם מחיקתם מתהתיבה.
+ צא - יציאה מתוכנת הדואר למערכת המידע סנונית.
כתובות הדואר של המשתמשים במערכת המידע סנונית מורכבות משם המשתמש ומשם
המחשב של מערכת המידע סנונית - 12.11א8.זוַחטוח11.5גות, לפיכך משתמש ששם המשתמש
שלו הוא צגצג יקרא [12.1א.11תט8. [1הות 6 טוץה.
שתי כתובות במערכת שכדאי לזכור הן אלו:
1 תות [41וח 6 בת5516 - כתובתו של מנהל המערכת.
1 תות 6ת!6ת - כתובת תיבת *הקו-החם" במערכת הדואר.
כללים לשימוש בדואר אלהטרוני
דואר אלקטרוני הוא כלי שימושי מאוד וניתן לבצע באמצעותו פעולות רבות ברשת האינטרנט
בנוסף להתכתבות "סתם". כך, למשל, ניתן להעביר תוכנות וקבצים דרך מערכת הדואר וניתן
להצטרף לרשימות תפוצה (על כך ועוד בהמשך). כדי להפיק את מלוא התועלת משירות זה
וכדי להימנע מגרימת מק כלשהו, מוּבאות להלן כמה עַצות לשימוש נכון בדואר האלקטרוני:
+ המהירוּת והקלוּת של ההתכתבות בדואר האלקטרוני יוצרות, לעתים, תחושה של שיחה
אמיתית. אך חשוב לזכור כי בניגוד לשיחה פנים אל פנים, לדואר אין שפת גוף. מה שבעיניכם
נראה כבדיחה, עלול להתפרש כעלבון אצל מקבל המכתב. כדי להימנע מכך חשבו פעמיים
לפני שאתם שולחים את המכתב. בנוסף, ניתן להוסיף סמיילי כדי להביע רגשות כגון: שמחה
- (-:, עצב - )-:, תמהון - 0-:, בדיחה - (-; ועוד.
(ראו 0/1 סח תס אצ ציא//: 0 ת)
+ לא ניתן להחזיר מכתב שנשלח. חשוב לזכור זאת ברָגעי כעס ולהימנע מהפיתוי של כתיבת
תשובה זועמת ושליחתה בתוך דקה. עדיף לשמור את המכתב המרגיז ולענות עליו לאחר
שנרגעתם קצת.
+ חשוב לזכור את בעיית חוסר הפרטיוּת. מעַבר לעבריינים הקוראים דואר שאינו מיועד להם,
כדאי לזכור שגם מי ששלחתם אליו את המכתב, יכול בקלות להעביר אותו לאנשים אחרים,
שאולי לא הייתם מעוניינים שיקראו אותו. כמו-כן, ניתן לשמור את המכתב בקובץ, ולהשתמש
בו כעבור זמן רב. זכרו: אל תכתבו מכתב שלא הייתם רוצים להיפגש בו בעתיד.
+ בדקו היטב מי שלח אליכם את המכתב. מכתבים רבים נשלחים על-ידי תוכנות אוטומטיות,
למשל תוכנה המתריעה כאשר תיבת הדואר מכילה מכתבים רבים מָדי. אין שום טעם לענות
למכתבים כאלה.
+ שמרו מכתבים חשובים בקובץ במחשב שלכם, כיוון שאם תמחקו בטעות את המכתב בתיבת
הדואר, לא תוכלו לשחזר אותו.
> כתובתו של מנהל הדואר במחשב המחובר לרשת האינטרנט היא לרוב 698116ז885)6זז5סק
(במקום 5166 יש לציין את כתובת המחשב הרלוונטי). במקרה של בעיה, למשל דואר הממשיך
לחזור מכתובת כלשהי, ניתן לנסות ולפנות ל-ז56גמ5סק כדי שיעזור לכם בפתרונה.
אבולוציה של שרותי הדואר עד היום
תוכנות דואר אלקטרוני גרפיות ושירות ?20
שירות 202 מאפשר למשתמש לקרוא את הדואר מתיבת הדואר שלו באמצעות תוכנת דואר
הנמצאת על מחשבו האישי. מצב זה שונה ממצב בו המשתמש מתחבר למחשב מרוחק באמצעות
6% וקריאת הדואר מתבצעת באמצעות תוכנת הדואר הנמצאת על המחשב המרוחק.
היתרון בקריאת דואר ב-002ע מתבטא בכך שהמשתמש אינו נדרש להתחבר לרשת לפרקי זמן
ארוכים לצורך קריאה וכתיבה של הדואר. כלומר, המשתמש יכול להתחבר לפרק-זמן קצר ביותר
% רוכרכ || 0
לצורך "משיכת" הדואר, בעוד שקריאת המכתבים וכתיבת תשובות ומכתבים חדשים ייעשוּ לאחר
התנתקותו מהרשת. החיסרון בכך הוא שהמשתמש נדרש לקרוא את הדואר מאותו מחשב אישי
כל הזמן. במידה שהוא קורא את הדואר ממספר מחשבים הנמצאים במקומות שונים, הוא יאלץ
להעביר איתו את תיבת הדואר שלו על-גבי דיסקט.
מערכת הדואר האלקטרוני של סנונית מאפשרת עבודה גם באמצעות )16186 וגם באמצעות
קסת. על-מנת להתחבר אליה באמצעות 202 יש לספק את הנתונים הבאים:
1 תפ קסק 6 (5/112) 311 פחןסקוטכס
1 יטטת.קסק 567 (2022) 1911 שתנותססחן
1 א.ת ח5. תל 6ב 56 כ זז קסע
1 ות 41 ל6 סרחה 56 [ות זטסצ
1 זתות5. 11 ל ה 56 5 61-00
5 %עו6 0 ]101 בת תש רייו ה
ל
כ יי או
--
שרפה
ו
1 ה *אואפום
| +
ן ו
500 5 הסג חס )הדותו ופט ך-]
וגו
ו ו ו
לש יס
ו
וז 304200 565 חקו 14 09חו196 1 : רפשי [ופוין
( 2 חס 160% 808 שת[ ג שא ) 0/6 5 גו
: הל , 005% [ גל 0 רפפ של ההוס ז] 6לקסס שרוג 140253065
ו ה 0 כ ו ו וה 6
ידו 69 6 : ספ ו 00 6%
5 שו
0 א
(3500 האתה) :71 .1000 ג 3% 140923065 :0
מסך הגדרות הדואר בתוכנת 60876
0/0 ב
9 צברית במצרכות דואר אלקטרוני
%
-
--
בדומה לבעיות אחרות הקיימות בשימוש בעברית ביישומים ברשת האינטרנט, גם במקרה זה
המצב מבלבל ואינו פשוט. הדואר האלקטרוני, שהוא כיום היישום השימושי ביותר בקרב משתמשי
רשת האינטרנט, עדיין מהווה בעיה קשה בקרב משתמשי הרשת בישראל. הבעיה השכיחה ביותר
היא כאשר שני משתמשים מחליפים ביניהם דואר וכל אחד טוען בפני חברו שהעברית שהוא
כתב היא הפוכה... מצב זה נובע מכך שאחד המשתמשים עובד במערכת דואר אלקטרוני בלתי
תְקנית (כגון סט או 6פַתגת6א2 116-050₪א). כדי להתגבר על כך לכך יש לעבוד במערכות
דואר אלקטרוניות תָקניות, שעדין לא נפוצות דַיין בשוק, או לשלוח קבצים הכתובים בעברית
כ-1ח16ת440. מצב זה מאפשר משלוח קובץ של מעבד תמלילים (כמו קובץ של 6זס/ט)
למשתמש בקצה השני. המשתמש שיקבל את המסר יצטרך להפעיל תוכנת 6זס/ על-מנת
לקרוא את המכתב שנשלח אליו.
לעומת נושאים אחרים שלא טופלו, נושא הדואר האלקטרוני טופל לעומק ומכון התקנים הישראלי
הוציא תקן הקובע כיצד יראה משלוח של מסר במערכת דואר אלקטרונית ברשת האינטרנט.
תקן זה מיושם אך במעט ממערכות הדואר האלקטרוני (כולל במערכת הדואר האלקטרוני של
סנונית) ובחבילת הדואר האלקטרוני לחלונות של חברת 6קַַּתג)/6א. מידע נוסף על הבעייתיוּת
בשימוש בעברית ראו בנספח א' של ספר זה. רשימה של תוכנות התומכות בתקן ניתן לקבל
בכתובת [ותזת.אשסת 12.1/865א.זותטת5.ששש//:קזות.
.,
,
0+ חיפוש כתובת דואר אלקטרוני
-
--
כדי לברר מספר טלפון של אדם כלשהו ניתן לחפש אותו במדריך הטלפונים או להתקשר לשירות
המודיעין. ברשת האינטרנט אין שירות מודיעין פשוט, וגם ספרי טלפונים עם שמות וכתובות של
משתמשים אינם ממש בנמצא. הסיבה לכך היא מבנה הרשת, שאינו מאפשר מעקב מדויק אחר
משתמשים. מָדי יום מצטרפים משתמשים רבים, אחרים משנים את כתובתם ויש אשר מפסיקים
להשתמש ברשת. קֶצב השינויים בכתובות ברשת האינטרנט מהיר בהרבה מקֶָצב השינויים
במספרי הטלפון, ובנוסף לכך המשתמשים נמצאים במדינות רבות.
למרות הקשיים הללו, ישנם מספר כלים המנסים לתת מענה, על-פי רוב חלקי בלבד, לבעיה
של מציאת כתובות ומשתמשים ברשת:
+ 24265 6ו1ת/ - רשימה ארוכה של כלים המאפשרים חיפוש כתובות דואר אלקטרוני של
אנשים קיימת בכתובת [1חז28265.8 1)6תש/ת0ז6156206.00/6508068/564ת.סותסג//:קזות. בין
הכלים המומלצים ביותר הוא שירות הנקרא 11זטס1 ונמצא בכתובת /תסס.11זטס].ושץש//:קוות.
שירות זה מכיל מאגר מידע ובו מספר מיליוני משתמשים, וניתן לאתר בו בקלות רבה כתובות
דואר של משתמשים לפי שמם הפרטי. שרות נוסף הוא 6ז6ח/ סח/ המספק גם הוא מידע
על כתובות הדואר האלקטרוני של המשתמשים, כתובת האתר /תסס.66תעסםט.שששט//:קזת.
הנרא אלל
| 16| צח/ף קסכאקם 02 9%5ה204 6 =-צ 29 *ם,
7 [6 |6]6]5|8|8 |/ |5]8|=.
טוה יו 3
₪ / | | | | 5 | 0 ?207 מה | 7 א 6% ש.
מל יי
!405000 +טסץ 05 !19
וצרא 1 שק-4/ = כיה סע וק 1 140 ה / ] סטיק? = 156
7 ומ הס אפ זש כ כל בוג וכו זכ וכ אוש
5 !גוא -= הב 4ח3]
[מחרוג א וד בג הו נפסֶסכו ו ע סד
וו כ ו[ שיש 31190
עוסוופזום וגו -] 563762 רייר רויכ
השנקט רע 944 8/ 4 נמץ /ע הארהש /0 24ם נם ₪ המחה 4ם שש
0% וס
ב == יו] עם 7-7 ] :אגא ובו
+ס0ד6!ג!5 גא |בצ]
ה עצוב 7" | המונצהגפזם
דש וג אסרגה או וג מ
בג דט 2 יי
| ה > סא שאר
!6.3 90 סהוגוא. וכז מ וו עס וע כ /
₪1 ו מש
וטזר סמ = | :הפוכ רפש 1 | שק 4 א מה ]| הפו רמל
מסך הכניסה לאתר 11זטס1
+ 500 - מאגר מידע הבנוי בצורה הירארכית ומכיל מידע על משתמשים ברשת. ההירארכיה
מבוססת על חלוקה למדינות, ובכל מדינה - לגופים ולמוסדות שונים, ובחלק מהמקרים גם
למחלקות בתוך המוסד. כדי למצוא משתמש מסוים צריך לדעת מהו הארגון או המוסד שדרכו
הוא משתמש ברשת. המאגר מכיל, בדרך כלל, מידע חלקי בלבד, והאחריות לעידכון השוטף היא
של המוסדות השונים. כתובת דף המידע הראשי של 8500 באוניברסיטה העברית היא
[מחת.16ק60ק/ש6תט/11. סג. ותש ש//: קם.
% 1616 - תוכנת מחשב המאפשרת סריקה של מחשבים ברשת כדי לאתר משתמש. החיפוש
מתבצע לפי שם כלשהו ומילות מפתח הקשורות בו. ברוב המקרים יתארו מילות המפתח את
מיקומו המשוער (ברשת או בחיי היום-יום) של המשתמש המבוקש. התוכנה מנסה לפנות לכל
המחשבים בבסיס הנתונים הקשורים למילת המפתח ולאתר בהם משתמש בעל שם (פרטי,
משפחה או קוד כניסה) הזהה לשם שניתן בפקודת החיפוש. כדי להשתמש בתוכנה יש להשתמש
ב-ז6ת161' למחשב שהתוכנה נמצאת בו וניתנת לשימוש חופשי, ואז לבחור בפקודות החיפוש
בתפריט המוצע. לדוגמא, כדי לנסות לאתר משתמש בשם 01136 באוניברסיטת תל-אביב יש
להשתמש בפקודת החיפוש "11 86 טגז 021186" (יש להחליף את הנקודה הקיימת בכתובת הרגילה
ברווח). אם יש מחשבים רבים מָדי, תציג התוכנה רשימה ותבקש מהמשתמש לבחור עד שלושה
מחשבים לחיפוש.
בנוסף לחיפוש משתמשים, ניתן גם לחפש שמות של מחשבים על-ידי שימוש באפשרות 68664"
"1.00 8130856. אם ידוע רק חלק מהכתובת, ניתן לקבל רשימה של מחשבים אשר יכולים
להתאים לחלקה הידוע של הכתובת. ניתן לגשת לשרת 6תו)ו6א בכתובת
[הוזזח. 563101-[081ת106תטם12..11/5 .)1 תטתפ.אואואו//:קוזת.
4 שרתי זטְפַחוז - אם יודעים את שם המשתמש ואת כתובתו, ניתן לברר עליו עוד פרטים על-ידי
שימוש בשרתי זספחו". שרתים אלו מספקים מידע על המשתמשים במחשב שבו מופעל השרת
או על המחשב עצמו. שרתים אלו אינם קיימים בכל מחשב המחובר לרשת האינטרנט,
כך שלעתים לא ניתן לקבל את המידע המבוקש. כדי לקבל מידע על מחשב יש להשתמש בשם
המחשב בפקודת זספחו וכדי לקבל מידע על המשתמשים יש להשתמש בכתובת הדואר המלאה
של המשתמש זסוטקות660ז6פט. תוכנת זספחויז כלולה, לרוב, בחבילות תוכנה הנרכשות לשם
חיבור לרשת, וניתן למצוא גרסא עבור מערכות הפעלה שונות בכתובת מחסס.פאוססנם.אשש//:קוות.
[!!.06. |[טת.%0.8506ט!כ]
ה00|0 |6וה00 :6+ו| |60ת ה[ ה0[0ף85 :6פסה הופ10
,, :0וה1 51!%6
ה%65/הו5/ :||576 ה0[0ף0/88ו05603!/500/ :טַת60%0תו0
₪
(9 68 2.04 טַ00פסטך
70
חווטו 6 |!וש ] | 8 - 17:38
ק0פא"סש 6%הפ16ה1 6ת% ו
+770(0
000 0
הס|00 |6|ה00 :6+!| |60ת ה[ ה8500|0 :6פסה חִוַפָס|
-
שר ווה [וור וא₪] רכה ₪₪] העס ₪1 7 ]ייםן
| -7---------------------------- .| 1 2 1 [ גר מו ,כ !ג | כ רוב | 500
שורות (54% ): 19/35 פריטים: 8
תוצאת חיפוש באמצעות תוכנת ז6קחות
+ אם אף אחת מדרכי החיפוש שצוינו לעיל לא נושאת פרי, ניתן לשלוח מכתב ל-ז5!1045)0סק
באתר שבו אמור המשתמש המבוקש להימצא, או להשתמש בקבוצת הדיון המיועדת לחיפוש
בשם 60016ק-61ת.506 ולבקש סיוע באיתור המשתמש.
כדי למצוא משתמשים במערכת המידע סנונית ניתן להשתמש באפשרות "רשימת משתמשים",
המהווה חלק מתוכנת הדואר. אפשרות זו מציגה רשימה של כל המשתמשים במערכת המידע
סנונית, וניתן לחפש בה על-ידי שימוש בפקודת "חַפש". רשימת המשתמשים מוצגת בעברית
וכוללת פרטים על כל המשתמשים. בסנונית מופעל גם שרת זשפתני1 המאפשר לחפש שמות
של משתמשים ואת כתובת הדואר שלהם.
כדי למצוא משתמשים אחרים ברשת ניתן להשתמש בתפריט המיועד לכך (כתובת
[החזות. 56910 [781ת1/6תטת2.11/5 1 א.)1תטת5.ואש//:קוות).
-
ואי לשירותי מידצ ברשת האינטרנע
53 מצרכות שרת-לקוח
-
מערכת שרת.-לקוח (:1-56/6ת2116)) היא מודל של מערכת מידע שנוטלים בה חלק שני מחשבים:
מחשב אחד משמש שרת ותפקידו לספק את המידע, והמחשב השני הוא הלקוח ותפקידו לקבל
את המידע ולהפוך אותו לזמין למשתמש. כדי לקבל את המידע הדרוש לו מפעיל המשתמש
תוכנה הנמצאת במחשב שהוא משתמש בו (הלקוח), והתוכנה הזו פונה לתוכנה הנמצאת
במחשב השרת ומבקשת את המידע. תפקידה של התוכנה הנמצאת בשרת הוא לענות לפניות
כאלו. אם המידע קיים, התוכנה במחשב השרת מעבירה אותו למחשב הלקוח. התוכנה במחשב
הלקוח הופכת את המידע לזמין למשתמש על-ידי הצגתו או שמירתו בקובץ. השרת יכול לספק
שירותים למספר גדול של לקוחות ולאפשר בכך שיתוף משאבים וריכוזם בנקודה אחת.
ברוב המקרים, השרת והלקוח הם שני מחשבים שונים המחוברים ביניהם ברשת תקשורת
כלשהי. עם זאת, ייתכן מצב שבו תוכנת השרת ותוכנת הלקוח נמצאות שתיהן באותו המחשב.
תהליך הגישה למידע הוא זהֶה.
מערכת שרת לקוח
ברשת האינטרנט קיימים מספר סוגים של שרתי מידע שניתן להשתמש בהם. השרתים נבדלים
זה מזה בסוג המידע שאותו הם מספקים ובדרך שבה הם עושים זאת. לכל סוג של שרת מידע
יש פרוטוקול מיוחד המשמש ליצירת הקשר בין תוכנת השרת לבין תוכנת הלקוח.
בדומה לפרוטוקולים אחרים הקיימים ברשת, גם הפרוטוקולים לגישה לטרתו מודוע הם אחדים
לכל שרת מידע, וכתוצאה מכך ניתן באמצעות תוכנת לקוח המיועדת לסוג מידע מסוים להשתמש
בכל מאגרי המידע ברשת השייכים לאותו סוג.
ד 8
] אוניברסיטת חיפה
ב ₪ מו ו ורש
4 *ש 3 2
.ו
-
,
2 סוגי השרתים ברשת
.
-
מבחינת המשתמש, השימוש בשרתי המידע ברשת הוא בעצם שימוש בתוכנות הלקוח המתאימות.
השגת המידע מהשרת נעשית, לרוב, ללא התערבות המשתמש, אשר כל שעליו לעשות הוא
לציין את המידע שבו הוא מעוניין. לכל סוג של שרת יש תוכנת לקוח אחת או יותר מצד
המשתמש, אולם כולן יודעות איך "לדבר" עם השרת. כיום נפוצות תוכנות לקוח היודעות להתקשר
לכל השרתים ולדבר בכל סוגי הפרוטוקולים. תוכנות אלו נקראות בלועזית 5ז6פשסז2. בעברית
מקובלים שני מונחים: "תוכנות ניוּט" או "דפדפנים".
סוגי השרתים הקיימים ברשת:
> ל (ס6\ 166/ 6[זס/צ) - שרתי מידע המספקים מידע במתכונת היפרמדיה (שילוב
המילים היפרטקסט ומולטימדיה). המידע המסופק על-ידי שרתים אלו הוא דף מידע שיש בו
מלל, תמונות, קטעי קול ואף סרטים קצרים. דפי מידע בשרתי המידע /י// מקוּשרים
באמצעות היפרטקסט לדפי מידע אחרים, למשל כדי להבהיר מושג או כדי להציג תמונה שאינה
חלק מדף המידע. הגישה לדפי מידע אלו היא על-ידי בחירת הקישור הרצוי, שהוא, לרוב, מילה
או מספר מילים מודגשות. דף המידע המקושר יכול להימצא בכל מקום ברשת האינטרנט ואינו
נמצא בהכרח באותו מאגר מידע. כדי להשתמש בשרתים אלו יש צורך בתוכנת ניווט מתאימה,
כג|| 615086צ1 א! זסזס[קא 11020508
> 12 ([2701000 ז516ת178' 1116) - שרתי מידע המספקים קבצים. שרתים אלו מאפשרים
העברה של קבצים, הכוללים תוכנות ומידע, ממאגרים של קבצים הקיימים ברשת למחשב
המשתמש. לדוגמא, קיימים מספר מאגרי תוכנות חופשיות למחשבי 26, שניתן להשתמש בהם
ללא הגבלה. כל מאגר קבצים מנוהל על-ידי שרת :1ת. על-ידי שימוש בתוכנת לקוח מתאימה
או בתוכנת ניווּט, יכול המשתמש לגשת למאגר הקבצים ולהעביר תוכנה שהוא מעוניין בה
למחשבו האישי.
% 15666 - שרתים לקבוצות דיון. שרתים אלו מאפשרים קריאה של הודעות בקבוצות הדיון
השונות הקיימות ברשת וכן הוספת הודעות חדשות. השרתים השונים ברשת מעדכנים זה את
זה לגבי הודעות חדשות.
4 1/5150 - שרתים לרשימות תפוצה. שרתים אלו מפעילים רובוטים המנהלים רשימה של
משתמשים השייכים לרשימת התפוצה ומשגרים אליהם, בדואר אלקטרוני, כל מכתב המתקבל
על-ידי השרת. השימוש בשרת זה אינו מצריך תוכנה מיוחדת.
+ שרתים לחיפוש מידע - עקב גודלה של רשת האינטרנט ומורכבוּתה, יש קושי באיתור מידע
מסוגים שונים: קובץ, שם משתמש או דף מידע של מערכות //יץ/ו. כדי להקל על החיפוש
קיים מבחר גדול של שרתים לחיפוש מידע. תוכנת הלקוח פונה לשרת בשאילתא, הכוללת
מילת מפתח או שם, והשרת מנסה למצוא את המידע בתוך רשימות המידע שהוא מנהל.
+ 202 - שרתי דואר. שרתים אלו מאפשרים למשתמש "למשוך" דואר שנשמר עבורו במחשב
של הארגון המספק לו שירותי דואר, באמצעות תוכנת לקוח מתאימה (כגון תוכנת הדואר של
6
וו ו ₪2 יור
בי
נוסח אחיד לפנייה לשרתי מידצ תא
.1 (1,00810 650106 [4ז6ץות12) היא שיטה של פנייה לשרתי מידע, אשר מאפשרת נוסח
אחיד ומסודר של ההתייחסות לשרתי המידע השונים. השיטה מאחדת את הגישה למקורות
המידע (שרתי מידע נקראים, לעתים, גם משאבים - 106ט650) והופכת אותה לאחידה וקלה
לשימוש. תוכנות לקוח המאפשרות שימוש ב-.1181 (לרוב תוכנות ניווט דוגמת 6150926א)
מאפשרות למשתמש לבצע את כל עבודתו באמצעות תוכנה אחת. בכך נחסך מהמשתמש
הצורך ללמוד כיצד להשתמש במספר גדול של תוכנות שונות.
נוסח ה-,281 מורכב מכמה חלקים: סוג שרת המידע המבוקש, שם המחשב שבו נמצא שרת
המידע, הערוץ שדרכו מתחברים לשרת ולעתים גם מיקומו של המידע במערכת הקבצים במחשב
השרת.
צורת כתיבת ה-, 1₪1ז:
(*שם הקובץ ומיקומו*)/(*מספר ערוץ":)"כתובת מחשב השרת ברשת"//;"סוג השרת"
[) - סוגריים מסולסלים מציינים תוספת שאינה הכרחית.
יש להקפיד על רישום הכתובת באותיות קטנות או גדולות.
+ סוג השרת מזוּהה על-פי הקידוד הבא:
קזום - שרתי מידע מסוג שו ([2:00000 ז510ת1:8 )א6ךזסקץ11 - פוות).
קז - מאגרי מידע מסוג 117 ([2101060 ז5)6תגזד 13116)
סקסא - מאגרי מידע מסוג זסהקסג).
5 - גישה לשרתי מידע של 118506 (במקרה זה שיטת הכתיבה שונה במקצת - ראו דוגמא
5 להלן).
- התחברות למחשב מרוחק ושימוש במאגרי מידע בו שאינם מהסוגים שצוינו לעיל.
6 - גישה לקובץ על מחשב מקומי (מחשב אישי שעליו יושבת תוכנת הלקוח).
+ שם המחשב השרת - זוהי למעשה כתובת המחשב ברשת האינטרנט והיא זהה בצורתה
לרישום שם המחשב בכתובת דואר.
> מספר הערוץ - מציין למחשב את הדרך אל תוכנת השרת (ניתן לחשוב על המחשב שבו
נמצא השרת כעל משדר רדיו עם מספר ערוצים. כדי לקלוט את הערוץ - השרת - שהמשתמש
מעוניין בו, עליו לציין זאת כחלק מהכתובת). לכל שרת ישנו ערוץ סטנדרטי, לדוגמא - הערוץ
המשמש שרתי איאוא מספרו 80. ברוב המקרים אין צורך לציין את הערוץ במפורש, מכיוון ו
שהשרת נמצא בערוץ הסטנדרטי. רק במקרים שבהם ישנן חריגות, או במקרה של שרת ללא
מספר ערוץ מקובל, יש לציין זאת כחלק מכתובת המחשב. דוגמא למחשב המשמש שרת
שראו/ ללא צורך לציין את מספר הערוץ הוא שרת אוא/א של האוניברסיטה העברית בירושלים
- 86.11 ו[טת.שאא. דוגמא לשרת שששע שבו יש צורך לציין את מספר הערוץ -
0.01 אואואו (שרת /// של המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת -6ופוחג-)
מ6[0, הנמצא בערוץ 8001 ולא 80 כמקובל).
ו
+ שם הקובץ מציין את מיקומו המדויק של הקובץ במערכת הקבצים (6זגחסנהו5 600017זוכ)
של מחשב השרת. לעתים, אין צורך לציין את שם הקובץ ובמקרה זה יעשה שימוש בקובץ
המהווה ברירת מחדל ונועד להיות הקובץ הראשון או דף המידע הראשון שיוצג למשתמש.
להלן כמה דוגמאות לשימוש ב-,81ז:
3 "דף הבית" (2886 6ו[ס11) של האוניברסיטה העברית בירושלים (שרת עועשש)
ג(טות.איאיש//:קזות
2 "דף הבית" (2886 6ותס11) של מערכת המידע סנונית
ו טת8.אוש//:קצות
3 שרת התוכנות של מערכת המידע סנונית
ות :1
4. רשת המחשבים של הספריות האוניברסיטאיות
1//:)סח[6
5. גישה לקבוצת דיון בנושא התרבות בישראל
ות
6. קובץ בשם גזות.3 במחשב המשתמש
[ותזו. ג:1116:///0
7. חבילת התוכנה של סנונית למשתמשי רשת האינטרנט
]ותטת826/5אסגק/סטק/12.11 א.]1תטת5. ק//:קת
כפי שניתן לראות, השימוש ב-.081 מאפשר הגדרה ברורה של משאבים ברשת, ללא צורך
בתיאור מפורט ומסורבל. במקום לומר - מאגר התנ"ך במערכת המידע סנונית נמצא בתפריט
"ספרייה" ולאחר מכן בתוך תפריט "מאגרי מידע בסנונית", ניתן בפשטוּת להציג את ה-,1א
(ת0665א/2.11 1 1).8תטות5.אווש//:קותן), והמשתמש המכיר את המינוח יוכל להבין מיד במה מדובר.
ניתן גם לנסות לנחש את כתובתם של "דפי הבית" של גופים ברשת האינטרנט. לדוגמא, רשת
אא מפעילה שרת מידע בכתובת /ותסס.םתסט//:קות. לא קשה במיוחד לנחש כתובת זאת,
מכיוון שרשת אא היא רשת מסחרית הפועלת בארה"ב, ולפיכך כתובת המחשב שלה יסתיים
בסיומת 0011.
בדרך זו ניתן לנחש כתובת אחרות כמו:
20 056ת116ת שט.ששעצש//:קזות - הבית הלבן בארה"ב.
פע ש//: קת - כנסת ישראל.
תפן.אש//:קות - שער הכניסה למשרדי הממשלה.
בת00086018.00.אואיש//:קות - אתר חברת קוקה-קולה.
התסס.1פקסק.אואיש//:קות - אתר חברת פפסי.
השימוש ב-,031 הופך לנפוץ יותר ויותר ומספר רב של אנשים מציינים את כתובת האתר
שלהם גם במודעות פרסומת וגם בכרטיסי ביקור. "דפי בית* אישיים נבדלים לרוב מ"דפי בית*
של חברות וגופים בכך שבכתובת האתר מופיע הסימן גל "-". סימן זה מציין שהאתר שוכן
בחשבונו האישי של המשתמש. סביר להניח שלא ירחק היום ובנוסף לספר הטלפונים יחזיק
כל אחד מאיתנו גם ספר כתובות של אתרים ודפים של אנשים איתם הוא בקשר.
העברח קבצים באמצצות קיךץ
17 ([100000ק ז510ת17 1116) הוא שם של שירות ברשת האינטרנט, המאפשר העברה של
קבצים בין מחשב המשתמש למחשבים ברשת האינטרנט. שירות זה פועל באמצעות תוכנת
- שרת ולקוח. תוכנת הלקוח, הנקראת לרוב 112, נמצאת על מחשב המשתמש ופונה לשרת
0 עזת, הנמצא על מחשב כלשהו ברשת. לאחר ההתחברות יכול המשתמש להעביר קבצים בין
יְ שני המחשבים. ל
ישנן תוכנות לקוח ייעודיות, אך ניתן גם להשתמש בתוכנות לקוח של /י/ל/ץ, כמו 50906ו6צ.
קידומת ,11 של שרתי 1 היא "//:קא". שרתי ?1 קיימים ברשת האינטרנט שנים רבות
ומהווים את אחד השירותים הוותיקים והפופולריים ביותר ברשת.
התקשרות בין מחשבים מרוחקים לצורך העברת קבצים
".
,
,
2 שימוש ב-עדע לשם הצברת קהְבצים בין חשבונות של משתמשים
ניתן להשתמש ב-12ת על-מנת להעביר קבצים בין חשבונות של משתמשים ברשת או מהמחשב
האישי למחשב אחר ברשת. לצורך העברה זו יש להצטייד בשם המשתמש ובסיסמא של החשבון
במחשב המרוחק אליו רוצים להעביר את הקבצים.
4
3 הְבצים בינאריים וקְבצים טקסטואליים
.
"=
בזמן העברת הקבצים יש להבדיל בין שני סוגי קבצים - קבצים בינאריים וקבצים טקסטואליים.
קבצים בינאריים הם כל הקבצים אשר מכילים בתוכם סימנים בלתי דפיסים (לא בתחום האותיות
או המספרים), ולעומתם קבצים טקסטואליים הם קבצים המכילים סימנים דפיסים בלבד. רוב
הקבצים הנוצרים כיום על-ידי מעבדי תמלילים ותוכנות במערכת החלונות הם קבצים בינאריים,
ורק מיעוט הקבצים טקסטואליים.
ניתן להעריך את סוג המידע הנמצא בקובץ לפי הסיומת של שמו. הסיומות הנפוצות של קבצים
טקסטואליים הן אלו:
1 - קובץ טקסט סטנדרטי.
85 - קובץ טקסט סטנדרטי, מכיל בדרך כלל רשימה כלשהי.
8 - קובץ טקסט סטנדרטי, מכיל בדרך כלל רישום של תעבורה בתוכנות מחשב.
הסיומות הנפוצות של קבצים בינאריים הן אלו:
1 - קובץ המכיל לרוב מידע של בסיס נתונים.
2 - קובץ דחוס הדורש תוכנת ק24את לפתיחתו.
(ג - קובץ דחוס הדורש תוכנת [48 לפתיחתו.
2 ,2 ,182 ,135 - קבצים דחוסים השייכים לרוב למערכת ההפעלה אות!ז ודורשים תוכנות 210
ו-ז9) לפתיחתם.
0/1 - מסמך של מעבד התמלילים 4זסעט.
שקות ,ש6קות ,יסנת ,6 - קובץ המכיל קטע סרט. כדי לצפות בסרט נדרשת תוכנה מתאימה.
הטא ,10 ,1116 ,שק( ,סק( 815 - קבצים המכילים תמונות בפורמטים שונים. לרוב נדרשת תוכנה
מתאימה כדי להציג את התמונה.
13 ,גר ,שו ,ו - קבצים המכילים קטעי קול. כדי לשמוע אותם נדרשים תוכנה וכרטיס קול
דוגמת ז2313500 6תטספ.
שרתי קבצים ציבוריים
אחד השימושים העיקריים בשרת 12 הוא הפצת תוכנה ברשת האינטרנט. הפצת התוכנות
מתבצעת באמצעות חשבון "אורח* על מחשב השרת. ההתחברות לחשבון מתבצעת על-ידי
תוכנת 12 או תוכנה התומכת בפרוטוקול ?1 (דוגמת תוכנת 809406ו6א). בזמן ההתחברות
יש להזין כשם המשתמש פטסמץתסמג ובתור סיסמא את כתובת הדואר האלקטרוני של
המשתמש (כאשר מתחברים באמצעות תוכנת 6)60406א1, החיבור מתבצע באופן אוטומטי).
הקבצים הנמצאים בשרת מסודרים במבנה הירארכי של מחיצות (66065זוכן), בדומה למבנה
הקיים במערכת ההפעלה 025כ. כל מחיצה מוקדשת, בדרך כלל, לנושא מסוים, וככל שמתקדמים
ברמות ההירארכיה הופך הנושא לספציפי יותר. במקרים רבים מרוכזים הקבצים שיש בהם עניין
במחיצה הנקראת פטס. כדי להקל על ההתמצאות במבנה המחיצות בשרת, נמצא במחיצה
הראשית של השרת (זו שאליה מגיעים עם החיבור לשרת) קובץ המסביר בקצרה את ההירארכיה.
שמו של קובץ זה הוא לרוב 35/2/85 או א06ת1 או 55856סות. בנוסף, לעתים קיים קובץ בשם
%, המכיל את רשימת כל הקבצים הקיימים בשרת. במחיצות השונות נמצאים, לעתים, קובצי
א66ם] נוספים שיש בהם הסבר מפורט יותר על הקבצים במחיצה הספציפית.
המעַבר בין המחיצות דומה לשימוש במנהל הקבצים של תוכנת 5שס6תג/ץ. ניתן לבחור קבצים
או לעבור ממחיצה למחיצה על-ידי שימוש בעכבר, ממש כשם שמדפדפים בקבצים הנמצאים
במחשב של המשתמש.
קיימים אלפי שרתי קבצים ציבוריים ברשת האינטרנט, חלקם כוללים תוכנות מסחריות וחלקם
כוללים תוכנות שהן בגדר תוגותסכ סו[סטו או 6ז64זג8ת5. על-מנת להתמצא במספר העצום
של שרתים אלו, ניתן להתחבר לאחד מהאתרים הבאים:
ו. אתר בכתובת ₪81ח]ת.618406ות1-ק)/ט60. סטגט.58סח. ססתססם//:קוות, המכיל רשימה לפי סדר
שמי של כל שרתי הקבצים הציבוריים ברשת האינטרנט.
2. רשימה נוספת של אתרים, הממוינת לפי מספר שיטות, ניתן למצוא בכתובת
[ם. קנ 60 5ב . גב 56. 15רח. 1 15 רמז רדז//:כזז].
3 הצבא האמריקאי מחזיק את שרת הקבצים הגדול בעולם ושמו ,זט דוא51. שרת זה כולל
תוכנות למחשבים אישיים וניתן להתחבר לאתר, הכולל תיאור של התוכנות, בכתובת
0 851.65 60.אוש//:זת.
4. במערכת המידע סנונית קיים שרת קבצים ציבורי בכתובת [812.1.ז1תטח8.ק8//:ק. שרת זה
כולל תוכנות תקשורת למשתמשים ברשת האינטרנט עם תמיכה בעברית.
5. בטכניון קיים שרת הקבצים הציבורי הגדול בישראל. שרת זה כולל "ראי" של שרתי קבצים
אחרים בעולם וניתן להתחבר אליו בכתובת [40.1.תסותהסטו.ק//:.
6. שרת קבצים נוסף נמצא בכתובת /0ס.6ז8164ת5.ששו//:כות. שרת זה כולל הפניות
לעשרות אלפי תוכנות 416ש16ז34ת5.
7 שרת קבצים גדול של חברת /6ת) נמצא בכתובת /1046.60ת/ש40.אועוש//:קזזת. שרת זה
כולל הפניות לעשרות אלפי תוכנות 816ש816ת8.
:8 ]8 ה וש 10 6 חח 10 פע 8 ת] -- 8.004 500 :461465 כ====== מש
.3|215| 5]8|8|2|8[ 9[ :
0/6 וה] ופ |
וו וד ו
נוי
ל שי
ה
2 2
18 20 טושה לגע תוליעי ילע
כב [
י|פפזק 2|0 +ג! 1.2 -
הזיו 505 לאהטיס כוה! 21 עוסץ חווד [ 0 ]
פון .400008 49 ה 0 רג פייכצרל/ וטו ( ה )
גב עפ :מ 1 א א
|| 4 ועפץ :2:5
או של ת| והוגרקיכרוקן פתוחוטת9ו/6 פסוסיוב! אסיץ 08 7611 -
פוקס 41| 5 [משחח. 56
- 6 ש ט צשוק קט שס יוא ₪ צעה א
> ג 0 9 0
ששמ 2
7
מסך הפתיחה של אתר מחסס.86או31ח3
-*
-
-
,
חברות תוכנה רבות מחזיקות שרת קבצים ציבורי על-מנת לאפשר לקהל לקוחותיהן לקבל
עידכוני תוכנה וגרסאות הדגמה של מוצרי החברה. ניתן בקלוּת לנחש את שם אתרי הקבצים
על-ידי הוספת הקידומת 82//:קו1 לשם החברה. לדוגמא, שרת הקבצים הציבורי של חברת
+ נמצא בכתובת 0₪₪סס.116070501א.ק//:ק, חברת 16קק מחזיקה שרת בכתובת
גת16.60קק8.ק)1//:ק11 וחברת 6060826 בכתובת -(650826.00ה.ק)1//:ק)].
ברשת האינטרנט קיימת גם רשת של שרתים בשם 11100%/8. שרתים אלה מכילים אוסף
של תוכנות מנגנתסכ] סו[טגו] |-816/ש50816 וכן דוגמאות של תוכנות מסחריות הקשורות לעבודה
ברשת האינטרנט. אם אתם זקוקים לתוכנה כלשהי ליצירת דפי ,11111 או לתחזוקת אתר,
ניתן למצוא אוסף רב של תוכנות בשרתי 1116005 כתובת קטלוג השרתים היא
בתסס.פוססגם. שש אי//:כת או [1.)סת. ת60/1510ת.5אוססנח//:קצות.
5 חיפוש תוכנה בשרתי קְבצים ציבוריים
יי
4
,
דרך נוספת לחפש תוכנות היא באמצעות שירות חיפוש הנקרא 6ותסזג.. שירות זה מחזיק תיאור
של מספר אלפי שרתי קבצים ציבוריים ברחבי העולם, ועל-ידי חיפוש במאגר המידע שלו ניתן
לאתר תוכנות לפי שם הקובץ בו הן נשמרו. ניתן להתחבר לשירות זה דרך רשימה של שירותי
86 בהרחבי העולם בכתובת 1[()ת.%:6/ז0016/56ז110/8סטק/אט. 60.זסא6ם.שששישש//:קוות.
ףח ]פ-טש.ק)] �9
5 5-] | 80/< | ה//86/פטק/ :ה1060%|0
0 4:23| 27 טסא 2848 א-8א-6א40₪ 01850108
הס.ה55|)6.ק)) )פס
תסת9ת|א/ :ה1060%[0
0 19:19 9! הס( 512 א-תאש9אשה4 01860108%
8, טפט 05%!]
8 :1000%!00
50[0080 88:88 4! טסא 1824 א>-תא-6א406 01850108
6.ה!|ת58-ט].ק)] )פס
יש ג 1וור א₪] [דוכה ת₪] השס - % ציי
וב
8
נה (22% ): 19/84 פריטים: 8
תוצאת חיפוש באמצעות 1016
6 דחיטה של הְבצים
-
%
כדי לצמצם את נפח האַחסון ואת זמן ההעברה של קבצים, פותחו מספר תוכנות המאפשרות
"לדחוס" את הקובץ, כך שיתפוס פחות מקום. תוכנות אלה משתמשות במספר שיטות דחיסה
שלא יפורטו כאן. קובץ שנדחס אינו כשיר לשימוש מיידי, מכיוון שהמידע הנמצא בו מקוּדד כדי
לאפשר את הדחיסה. על-מנת להשתמש בקובץ יש *לפתוח" אותו חזרה למצבו המקורי באמצעות
התוכנה שביצעה את הדחיסה. חלק גדול מהקבצים הנמצאים בשרתי 11 הינם קבצים דחוסים.
תוכנות דחיסה נפוצות הן אלו:
קולתטואק/ק21אק - תוכנת הדחיסה הנפוצה ביותר למחשבי 6ק. רוב הקבצים הדחוסים ברשת
האינטרנט נדחסו על-ידי תוכנה זו (סיומת ק21).
ג - תוכנת דחיסה נפוצה למחשבי 6ק (סיומת חָג).
קוק - תוכנת הדחיסה הנפוצה למחשבי אותש. קיימת גם גַרסא ל-0ק.
7 תוכנת חלונות המאפשרת בישה לשרתי קדץ (קד 8ש)
-
- -
/
ניתן למצוא עותק של תוכנה זו בכתובת /מזסס.פשססגט.אוט//:ות או /61.1ת. תס151/ס6ת.5/טססגח//:קחת
או ]גתטת30%426/5ק/סטק/12.1א.ז1תטת5. ק//:ס1.
תוכנת קא א מאפשרת גישה נוחה לשרתי 177 והעברת קבצים מהם. התוכנה מאפשרת
למשתמש לבנות רשימה של שרתים ולהתחבר לכל שרת ברשימה ללא צורך בהקלדה. בין
השאר, התוכנה מאפשרת בחירה של קובץ או מספר קבצים בשרת מתוך רשימה והעברתם
למחשב המשתמש.
התקנת התוכנה פשוטה מאד. יש ליצור מחיצה שתכיל את התוכנה ובה לפתוח את הקובץ
הדחוס בעזרת תוכנת ק21תטאק. לאחר מכן, ניתן להוסיף את האייקון של התוכנה לקבוצת
יישומים כלשהי על-ידי פקודת ש6ם במנהל היישומים של פשסחו/ץ. קיימות שתי גרסאות
לתוכנה זו - לחלונות 3.11 ולחלונות 95 (32 ביט).
בחירת השרת וקביעת נתוני החיבור
השלב הראשון בשימוש בתוכנה הוא בחירת השרת הרצוי והתחברות אליו. מיד עם הפעלת
התוכנה מוצג מסך המאפשר בחירה מתוך רשימה של שרתים, הנשמרת על-ידי התוכנה. כדי
לעיין ברשימה ניתן לגלול את תיבת 016זע בה מוצג תיאור קצר של כל שרת. לאחר בחירה
בשרת הרצוי, ניתן ללחוץ על 0% והתוכנה תנסה להתחבר לשרת.
אם המשתמש מעוניין בשרת שאינו ברשימה, ניתן להשתמש בכפתור ש6אז ולהקליד תיאור
חדש בתיבה זו. בנוסף, יש למלא את כתובת השרת בתיבה +110%. כדי להתחבר בשם פטסוחץחסתג,
יש למלא את תיבת פוּפָס1 פטסותץחסתג. שם המשתמש המופיע בתיבת 2888016 נקבע
בתפריט פמסטפס, שהגישה אליו מהמסך הראשי של התוכנה. המשתמש יכול לבחור את המחיצה
אליה הוא מעוניין להתחבר וכן את המחיצה במחשב המקומי, שאליה וממנה יועברו הקבצים.
לשמירה של הגדרות השרת החדש ניתן להשתמש בכפתור 6ש58.
גישה לקבצים בשרת המרוחק
לאחר החיבור, תופיע בצְדו הימני של המסך רשימת הקבצים והמחיצות הנמצאות במחיצה
בשרת שאליו התחברה התוכנה. שם המחיצה מופיע בראש הרשימה, מתחתיה מופיעה רשימת
המחיצות הנמצאות מתחת למחיצה זו, ובחלון התחתון רשימה של הקבצים הקיימים במחיצה.
בצד שמאל תופיע רשימה דומה עבוּר המחשב המקומי.
כדי לנוע בין מחיצות ניתן ללחוץ לחיצה כפולה על שם המחיצה אליה רוצים לעבור או להשתמש
בכפתור זוסשַת6. ניתן ליצור ולבטל מחיצות בעזרת זוס8]א |-זנסות בהתאמה.
| ה ---- - -9%50 1-05" החדהה ה -. ו
8 תוחחפ ב אסםק/ טגיכו ?0 נו ,
%ף. קט 59| | >
קג6.2ם95םטם9 |< .₪
94 סג םטם8| 3
1מזב.1+נתטםפ
ק1+95.21מטםפ
מסך של תוכנת קז 5
כדי לבחור בקובץ יש ללחוץ עליו פעם אחת. בחירה של מספר קבצים תיעשה על-ידי לחיצה
תוך שימוש בעכבר, כשמקש ,6181 לחוּץ במשך כל זמן הבחירה. ניתן לבצע מספר פעולות
עם הקובץ הנבחר - הצגתו, הפעלתו, שינוי שמו וביטולו. כמו-כן, ניתן להציג רשימה מפורטת
של תוכן המחיצה או לעדכן את הרשימה. כדי להעביר קובץ או קבצים שנבחרו, יש ללחוץ בכיוון
המתאים על החץ הנמצא בין שני החלונות המציגים את רשימות הקבצים. בזמן ההעברה תציג
התוכנה את ההתקדמות ואת קצב ההעברה. עם סיום ההעברה יופיע הקובץ ברשימה במחשב
שאליו הוא הועבר.
נקודה שיש לשים לב אליה היא שבמקרה של העברת קבצים ששמם ארוך מָדי ואינו תואם את
הפורמט של 05כ, מקצרת התוכנה את שם הקובץ כך שניתן יהיה לשמור אותו במחשב
המקומי. במקרים מסוימים, עלול להיווצר מצב בו שני קבצים שונים מקוצרים לאותו השם, ואז
השני מוחק את הראשון. במקרה כזה יש להעביר קובץ אחד, לשנות את שמו ואז להעביר את
השני.
כדי להתנתק מהשרת יש להשתמש בכפתור 601056 שבתחתית המסך, ההופך עם הניתוק
לכפתור 66חח0), אשר ניתן להשתמש בו כדי להתחיל חיבור נוסף. כדי לבטל פעולה ניתן
להשתמש בכפתור [06ח08. כפתור 5מסוזק00 מאפשר קביעה של מספר אפשרויות הנוגעות
להפעלת התוכנה, כגון שם המשתמש אשר ישמש כ-0:6ש455ק בחיבור אנונימי.
-
.
,
8 5810216 - חיפוש בשרתי קדת
.
-
= ל
ניתן למצוא עותק של תוכנה זו בכתובת /תתסס.פאוססגט.אשאי// קת או 1-ה ת1510/שת.פשוססגט//: כ
או סטק/12.11א.ז1תטת5.ק//:.
תוכנת 6וסז58אי הינה תוכנת לקוח המאפשרת גישה קלה לשרתי 6וחסזג לצורך איתור קבצים
הנמצאים בשרתי שא. התוכנה מהווה מִמְשק נוח לשימוש ומאפשרת בחירה של השרת וסוג
החיפוש הרצוי. זוהי תוכנה חופשית הנמצאת בשרתי 112 רבים תחת השם ק09.21ת0ז54
(המספר 09 משתנה בהתאם לגרסא).
-
,
9
-
השלב הראשון בביצוע חיפוש הוא הקלדת שם הקובץ בו מעוניין המשתמש. שם זה יכול להיות
שם מלא של הקובץ או חלק משם. את שם הקובץ יש להקליד בשדה זסי ת0ז568. לאחר מכן,
יש לבחור את סוג החיפוש - האם מדובר בשמו המלא של הקובץ או בשם חלקי והאם יש
חשיבות לאותיות גדולות וקטנות. ניתן לבחור במשבצת 11זו"] א כדי למיין את התוצאה כך
שההתאמה המדויקת תופיע בראש.
לאחר הקלדת שם הקובץ, יש לבחור את השרת בו מעוניינים לחפש מבין רשימת שרתי 6ותסז1ג,
המוצגת על-ידי התוכנה. לבחירת השרת ישנה חשיבות משני היבטים. ראשית, אין חפיפה מלאה
בין השרתים, כך שחיפוש בשרתים שונים יביא לתוצאות שונות (מידת השוני אינה קבועה).
שנית, חלק מהשרתים עמוסים והחיפוש עלול להימשך זמן רב. במקרה כזה ניתן לעבור לשרת
פחות עמוס.
ניתן להגביל את החיפוש לחלק מהרשת על-ידי מילוי השדה חוגותסכ] בחלק היחסי של הכתובת
שבה מעוניינים. לדוגמא, הקלדת 11 תגביל את החיפוש לשרתים הנמצאים בישראל.
כאשר כל הפרטים מלאים, יש ללחוץ על הכפתור 564102 לתחילת החיפוש. התוכנה תנסה
להתחבר לשרת ולקבל את המידע המבוקש. במהלך הפעולה מציגה התוכנה הודעות על
התקדמות החיפוש. במידה וההודעה המוצגת היא זטס 1₪66ז ת60)10תת60, וזאת במשך זמן רב,
פירוש הדבר שהשרת עמוס ושלא ניתן ליצור עמו קשר. במקרה כזה יש לבחור בשרת אחר.
עם תום החיפוש, יוצגו התוצאות במרכז המסך על-פני שלושה טורים: שם שרת ה-קזית, המחיצה
ושם הקובץ. פרטים מלאים על הפריט שנבחר (מופיע בצבע הפוך) מופיעים בתחתית המסך.
את הקובץ עצמו ניתן לקבל בשתי דרכים. ניתן להפעיל באופן אוטומטי תוכנת לקוח של שת
להבאת הקובץ על-ידי לחיצה כפולה על הקובץ הרצוי. כדי שאפשרות זו תְפעל יש לאתחל בצורה
נכונה את השדות בתפריט 56 ;1ין/יתסנטוקכ0). לחילופין, ניתן לרשום את פרטי הקובץ
ולהשתמש בתוכנת 17 בנפרד כדי להביאו.
וירוסים באתרי קדק
באתרי 12 נמצאים בין היתר קבצים בינאריים אותם אנו רוצים להפעיל על המחשב האישי
שלנו. הורדת קובץ של תוכנה מסוימת והפעלתו על המחשב האישי דומה להעתקת קובץ
מדיסקט של חבר. בדיוק כשם שניתן להדביק את מחשבנו האישי האהוב בווירוס מדיסקט, עלולה
הורדת תוכנה מאתר שאינו מוכר לנו כאתר אמין להסתיים בלא מעט כאב... רבים מפעילים
תוכנות להגנה מפני וירוסים המגיעים על-גבי דיסקטים. תוכנות אלו סורקות את הקבצים
המועתקים מהדיסקט ומזהירות מפני וירוסים שנמצאו באופן אוטומטי. כדאי להפעיל תוכנה כזו
באופן יזום על כל קובץ שמקורו באתרי אינטרנט בלתי מוכרים.
חברת 6166 מפיצה תוכנה המאפשרת הגנה מפני קבצים הנושאים וירוסים ונטענים מאתרים
ברשת האינטרנט או באמצעות הדואר האלקטרוני, ניתן לקבל עותק של התוכנה בכתובת
/ה60. 8106 סרת. אר אראו //: ק.
-
.
4
1 וחיבור למצרכת "אָלַף"
7 מהו )6ם161
-
-
,ָ
1
שירות 66ת161 (הדמיית מסוף) מאפשר למשתמש להתקשר למחשב המחובר לרשת האינטרנט
ולעבוד ישירות מול המחשב המרוחק. המחשב המרוחק אינו חייב להיות רחוק פיזית דווקא,
כשם שאינו חייב להיות קרוב. עליו רק להיות מחובר לרשת האינטרנט. מרגע שנוצר הקשר
בין המחשבים, הופך החלון דרכו התחבר המשתמש למחשב המרוחק להיות מסוף של אותו
המחשב, והשליטה מועברת במלואה למחשב המרוחק. החלון דרכו התחבר המשתמש משמש
רק לקֶלט ולפֶלט המועברים מן המחשב המרוחק ואליו.
חיבור מסוג זה יוצר עומס ברשת והוא איטי בפעולתו, מכיוון שהוא דורש העברת מידע רב
על-מנת לדָמות את המסוף של המחשב המרוחק. כמו-כן, ברוב המקרים ניתן לבצע פעולה זו
רק אם למשתמש יש חשבון עבודה על המחשב המרוחק. לחילופין, קיימים מחשבים בעלי
חשבונות ציבוריים שקוד הכניסה אליהם ידוע (דוגמאות יובאו בהמשך).
שירות 161561 היה אחד השירותים הראשונים שסופקו על-ידי רשת האינטרנט. האפשרות
להשתמש במשאבים של מחשב אחר, המרוחק, לעתים, אלפי קילומטרים מהמחשב שבו עובדים,
הייתה ועודנה אחד מהתיפקודים החשובים של רשת האינטרנט, ולמעשה של כל רשת תקשורת.
לדוגמא, דבר זה מאפשר להשתמש בעת נסיעה לחו"ל במחשב שבו משתמשים יום-יום (בתנאי
שהוא מחובר לרשת), אם יש גישה לרשת האינטרנט בזמן השהייה בחו"ל. מכיוון שכל המשאבים,
למעט קלט/פלט, נלקחים מהמחשב המרוחק, אין במקרה זה עבודת שרת-לקוח אמיתית,
והתוכנה המשמשת להתקשרות אינה פונה לקבלת מידע למחשב המרוחק, אלא המחשב
המרוחק מספק את כל המידע לתצוגה. עקב כך, השימוש ב-16186 גורם לעומס תעבורה רב
יחסית לעבודת שרת-לקוח אמיתית, שבה מועבר רק מְקצת המידע ומָקצתו קיים מלכתחילה
בתוכנת הלקוח. לשם המחשה - בשיטת ]6ה[16 (הדמיית מסוף) כל אות שמוקלדת עוברת
למחשב המרוחק, ורק לאחר מכן חוזרת ומוצגת על המסך בהתאם להוראות שחזרו מרחוק.
למעשה, המחשב המקומי משמש כמסך וכמקלדת של המחשב המרוחק.
2 חגאם - תוכנת חלונות לשירות /6מ61ך
-
*
ניתן למצוא עותק של תוכנה זו בכתובת /מזסס.פאוססנם.אואוא//:קטות או 61.1 חסופמתסת. 5אוססגם//:כסות
או ]1תטת%826/5ס4ק/סטק/12.11 א.ז1תטת0.8///:ק.
תוכנת תגּשם מאפשרת גישה נוחה למחשבים ברשת האינטרנט באמצעות ]6ח161. חבילת
התוכנה, שנמצאת באתר 112 של סנונית, כוללת גם תמיכה בעברית. יש להקפיד ולבחור את
חבילת התוכנה המתאימה למערכת ההפעלה הקיימת - חלונות 95 או חלונות 3.11.
התקנת התוכנה פשוטה מאד. יש ליצור מחיצה שתכיל את התוכנה ובה לפתוח את הקובץ
הדחוס בעזרת תוכנת קו?תטאק. לאחר מכן, ניתן להוסיף את האייקון של התוכנה לקבוצת
יישומים כלשהי על-ידי פקודת ש6ח במנהל היישומים של 8ששס4חו/.
בחירת השרת וקביעת נתוני החיבור
השלב הראשון בשימוש בתוכנה הוא בחירת השרת הרצוי והתחברות אליו. מיד עם הפעלת
התוכנה, מוצג מסך המאפשר בחירה מתוך רשימה של שרתים, הנשמרת עלצידי התוכנה. ניתן
גם להגדיר 0816ז2 קבוע לחיבור הכולל צבע, סוג גופן, גודל מסך וכתובת המחשב אליו מתחברים.
לבסוף, כדי שהמעבר בין תוכנת 6150406צ1 לבין תוכנת )6ח161/תגש יהיה אוטומטי, יש לקבוע
באופציות של 6080406 את המסלול לתוכנת תאשם.
606160663 ]23|
| 6פנוחט | | 166 | = .= 65פמהו! | 65 | 5 | ססחט סקא :
ומנ ה ד רו וידי 087 וק 5
|[ סאשתשאי))סת36ס9! חש עסו ] = :חכמםספסם וסהוסך. |
ו -070707070707070700000000000]] אשםסשסק0 ס327אד |
= >ששחצ| |
קוא 0/5 אי | עסו עוסוססות6 ד |
|
|
|
[
- ₪
| אשד | | ביטול / עזרח .
הגדרת תוכנת תגאום כברירת המחדל בתוכנת 0806ו6אן
3 חיבור לספריות בצולם
- אחד השימושים הנפוצים ב-)16186 הוא התקשרות עם מחשבים של סֶפריות בעולם. ספריות
בארץ ובעולם מאפשרות גישה חופשית למאגרי המידע שלהן על-ידי חיבור באמצעות |6ת161.
גישה זו מאפשרת חיפוש ספרים בקטלוג הממוחשב והזמנת ספרים, אם למשתמש יש אפשרות
לשאול ספרים מהספרייה. חשוב לזכור שבדרך כלל הגישה מוגבלת לקטלוג הספרייה, בעוד
שהספרייה עצמה אינה נמצאת ברשת. לכן, כדי לשאול ספר יש להגיע לספרייה ממש.:
דוגמא לכך היא מסך הכניסה לספריית אוניברסיטת 6:גיז118. ניתן להגיע לספרייה זו גם דרך
-
.
,
מערכת המידע סנונית. כדי להשתמש בקטלוגים השונים של הספרייה יש להקיש את קוד
הכניסה, כפי שמתואר בהוראות.
טםם .פמ עתחוו.ו וו
צזו 5 שלט| אל ם ה ה טל א
+56006ז אסו|זהאהסתא! 08 07|05
=
( 545168 0058%|08)ה] שי!| 081/56 00029806 5|.הא ה
ה
(+0|66ת56 86116 ש|+פ6טוה/ 6ת00090) סלוו סל
5% פאק 95%
כ%4ו!|1/ ה0ו56%ה0)ה!|6)
( 86| 56% ש8ה|:6550ה!ז 5א0%/א/)
** 5א0וז6|חז5ש]ה 800255 זעסאזוון עופה|!|הטה 5| 0:]|5א **
ה566 3496 ₪36 +|4/0/600מ/ 16 51%664|| +| צת56%|0||קק 0496 %0 865622
.ה50י6ק 80%300/184 תה על ה605/55|0ק 0614|5ק2 664תסוט
4 6ה% הפ 6תסה +%| 6קצ% ,0905 +ה50%|0|!קק0 56 )0 006 20|6% פך
.אמעז;]/ 655קק ₪86 ,82| יספט יופסט צַל 0!!9954) 5ה||
*> מותץ?5ט ה תהועחקה זסה 8085 ₪0)1|5 **
כההעז8 652תק) 4|ת6צט 5פטא 55 <אתעזשה 0455ק) 1|5ןסת
מסך הכניסה לספריית 114/40 המתקבל לאחר התחברות ב-ז6ת61ך
אחת הספריות החשובות ביותר שניתן להגיע אליהן היא ספריית הקונגרס בארה"ב
(צ1.0015.1./00.00). זו הספרייה הגדולה ביותר בעולם כיום. כמו-כן, ניתן להגיע לספריות
רבות הנמצאות בבתי-ספר, בעיקר בארה"ב. הגישה לספריות ברחבי העולם מתבצעת דרך
התפריטים של מערכת המידע סנונית.
רשימה של כל הספריות שניתן להתחבר אליהן באמצעות שירות :1656 ניתן למצוא בכתובת
[הזום. 1101317 סת4הת/2.11 1 א.זותטום5. 1 שישיש//:קזות.
4 שימוש במצרכת "אלף" של הספריות האוניברסיטאיות בישראל
ר
-
הספריות במוסדות האקדמיים בישראל מחוברות ביניהן ברשת תקשורת. רשת זו נגישה
למשתמשי רשת האינטרנט על-ידי שירות )6ת161, המאפשר להתחבר לאחד ממחשבי הרשת.
ניתן להתחבר לכמה מחשבים באוניברסיטאות שונות, ולאחר החיבור ניתן לגשת לקטלוגים של
כל אחת מהספריות וכן לקטלוג מאוחד. רשת המחשבים בספריות האוניברסיטאיות נקראת
גם רשת "אלף".
מערכת "אֶלַף" הוקמה לפני יותר מעשור כדי לאפשר חיפוש ממוחשב בקטלוגים של הספריות
האוניברסיטאיות בארץ. כיום מחוברים לרשת "אלף" כל המוסדות להשכלה גבוהה וכן מוסדות
ציבוריים אחרים שמְחשבו את הקטלוג הנמצא בסֶפרייתם. מלבד מאגרי מידע ביבליוגרפיים, ניתן
למצוא בספריות "אלף* גם מאגרי מידע המכילים טקסט.
רשת "אלף" מאפשרת גישה לרשימות מאוחדות המכילות את הקטלוגים של הספריות המרכזיות
בארץ:
- רשימה מאוחדת של ספרים בספריות בישראל. ניתן לחפש ברשימה זו לפי שם מחבר
ו/או כותר ולקבל הפניה לספריות בארץ שהספר נמצא בהן.
ו
58 - רשימה מאוחדת של כתבי-העת בספריות בישראל. ניתן לחפש לפי שם כתב-העת
ולקבל את רשימת הספריות האקדמאיות שבהן הוא נמצא ומידע לגבי אילו כרכים (שָנִים)
נמצאים בכל אחת מהן.
-=
,
,
ו.7 התחברות למצרכת "אלף"
-
--
ניתן להתחבר לרשת ספריות "אלף* באמצעות רשת האינטרנט. הפקודה 16155" מקשרת לאחד
המחשבים הנמצאים בספריות האוניברסיטאיות בארץ. עבור שם המשתמש יש להקיש מק6!.
להלן כתובות מחשבי הספריות המאפשרות התחברות לרשת "אלף":
1 האוניברסיטה העברית בירושלים
6 אוניברסיטת בר-אילן
1 סג. טפס סנ[טפס אוניברסיטת בן-גוריון
]1 סה 4118 ת. 11 אוניברסיטת חיפה
11.6 הטכניון
אה אוניברסיטת תל-אביב
]1 תת 18110.6 | מכון ויצמן למדע
מכל אחד ממחשבי ספריות "אלף" הרשומים מעלה אפשר לעבור לספריות "אלף" אחרות
באוניברסיטאות השונות.
--
.
,
2 צברית במצרכת "אלף"
+
-
--
כדי להבטיח עבודה נכונה ושימוש בעברית, במידת הצורך, יש להגדיר את סוג המסוף שממנו
מתחברים.
רשימת סוגי המסופים מופיעה בעת ההתחברות:
1. 1881 5
21100
2
4. /18081 0
צדדך.5
6
0 שונס1ם .10
(.610 ,18081603 77420 717340 ,1220/7320 ) [000)סזק 220 ידש .11
:5 50% זס] 68ק/) [8תנההח
17.0
10
3 ו .19
27.0
20
3 |9ט6ו .29
-
/
4
למתחברים למערכת "אלף" באמצעות תוכנת התקשורת )ומח66 ומחשב אישי, או באמצעות
תוכנת הדמיית מסוף כגון תגשם המכרת לעיל, מומלץ לבחור במסוף 11. אחרים, המתחברים
באמצעות מסופים תואמי 7100/, צריכים לבחור במסוף מסוג 2, 5 או וו.
3 פקודות במצרכת "אלף"
₪
-
-
-
.
,
4
.
-
מערכת "אלף" תומכת בכמה פעולות בסיסיות של חיפוש. פרט לסמלי החיפוש קיימות כמה
פעולות בסיסיות והן:
07 - יוצא מספריית "אלף".
ספ או 1/8 - מציג את רשימת הספריות ברשת "אלף" ומאפשר מעבר בין הספריות השונות.
צא או 2171 - חוזר לספריית האם לאחר פעולת "ספ" או "₪,1".
חפ או 55 - חוזר לתפריט הכניסה לספרייה.
7 - מאפשר בחירת תפריטים בעברית.
7 - מאפשר בחירת תפריטים באנגלית.
קז - מציג את מסך ההדרכה המתאים בכל שלב בעבודה (תפריטי ההדרכה שונים מספרייה
לספרייה).
חיפוש כותרים במצרכת "אלף"
אפשר להתחיל בחיפוש מכל מסך. אין צורך *לנקות" את המסך. מיקום הסָמָן המואר מתחת
לקו המרוסק קובע את כיווּן ההדפסה: בצד ימין - להדפסה בעברית, בצד שמאל - להדפסה
באנגלית.
סמלי החיפוש העיקריים הם:
מח/ או /(81 - מחבר, עורך, מתרגם וכיו"ב.
כת/ או //11' - כותר.
מל/ או /ס/ - מילים מתוך כותרים, נושאים, מחברים.
מכת/ או /11/ץ - מילה מתוך כותר.
ממח/ או /(זו - מילה מתוך מחבר, תאגיד וכיו"ב.
נש/ או /5 - נושא - מתאים לרשימת הנושאים של ספריית הקונגרס (8תו11640 66(סט5 1.0).
בכל ספרייה, על-פי המאגרים הקיימים וצורת הקטלוג, נוספו או בוטלו סמלי חיפוש, ולכן יש
לבדוק בתפריט הכניסה לספרייה מהם סמלי החיפוש הקיימים.
הוראת החיפוש מורכבת מסמל חיפוש, לוכסן או סימן "=* והשם או הטקסט המבוקש (לדוגמא:
מח/כהן אהרן או כת/באהלי ספר).
על המסך תופיע רשימת פריטים בסדר א"ב ובראשה הפריט הקודם לפריט המבוקש.
+ לבחירת הפריט המבוקש, יש להקיש פ/מס' שורה (לדוגמא: פ/2).
> לקבלת תיאור ביבליוגרפי מלא - מקום ההוצאה, תאריך פרסום הספר, מספר העמודים או
הכרכים וכדומה, יש להקיש ב/מס' שורה (לדוגמא: ב/1).
+ לקבלת נתונים על מספר העותקים ומקומם בספרייה, יש להקיש ע/מס' שורה (לדוגמא: ע/1).
אם נמצא רק פריט אחד, ניתן לדלג על שלב הקשת ה"פ" ויש להקיש ב/ע מס' שורה או ע/ע
מס' שורה, ללא רווח אחרי ה"ע" (לדוגמא: ב/ע2 או ע/ע3).
ספריה ר מאוחדת
רח"ימה מאוחדת *צל מונץך+ גרפיות
רשימה זו כוללת את הספרים הנמצאים בספריות האוניברסיטאיות בישראל.
הפרטים הניתנים לכל ספר תם:
עם מחבר, כותר, שנת פרסום, קוד הספריה, ומספר המערכת.
קודים לחפוש : או
כדי לחפש את הפרטים המלאים בספריה המסוימת, הקש: שפה/!, ולאחר מכן:
מספר מערכת/6006/8. 18/0006 או מספר מערכת/0006/8. 18/0006
הקש את הסמל הבא עבור מידע נוסף
ושימה אלפביתית של סמלי הספריות
ופימת הספריות המשתתפות
דברי מבוא
עדכון אחרון: מרס 1995
מסך הכניסה לספריית םק416 המתקבל לאחר התחברות ב-ז6תו6ך
-
/
,
465 מצרכת "אלף" ושימוש בדפדפך
-
"=
מערכת *אלף* יצאה בשנת 1997 עם ממשק משתמש חדש המאפשר חיפוש מתוך דפדפן.
ניתן להתחבר לכתובת: [מ₪ת.60.11/81065.מקט!4.ווש//:קטות מתוך ממשק הדפדפן לביצוע החיפוש.
-
-
.*
1
ו
קבוצות/דיזן ורשימות תפוצה
6/
עד כה תוארו שירותי מידע, אשר ברובם נמצא מחשב מול המשתמש, וכשמדובר בהודעות דואר
נמצא בצדו השני של הקשר משתמש אחד או לכל היותר קבוצה קטנה מאוד של אנשים.
השירותים שיתוארו בפרק זה - קבוצות הדיון ורשימות התפוצה - מאפשרים גישה קלה לקהל
גדול מאוד של משתמשים, והשימוש בהם הוא אחד המרכיבים היוצרים את התרבות שאליה
מתכוונים בביטוי ₪16[טכ) זסטץ).
8.1 קבוצות דיון - ₪966
.
קבוצות דיון, המכונות בלעז 25661 או רק 5או6א, הן אוסף של הודעות שנכתבות על-ידי
המשתמשים ברשת האינטרנט ומסודרות לפי מַדרג של נושאים. מגוון הנושאים הוא עצום -
מספרם מגיע כיום (יוני 1997) ליותר מ-20,000 - והם כוללים כמעט כל נושא שניתן להעלות
על הדעת. לא בכל מקום זמינות אותן קבוצות, שכן יש קבוצות איזוריות או קבוצות שנחסמו
על-ידי סֶפקי שירות מסוימים (ראו רשימה מלאה בכתובת /מ 1152).600//:ק]ות)
הדיון מתנהל בדרך של העלאת נושאים ורעיונות על-ידי משתמשים הכותבים הודעות. הודעות
אלו מתפרסמות ברחבי הרשת על-ידי שרתים האוגרים אותן ומאפשרים למשתמשים לקרוא
אותן ולהגיב עליהן. השרתים מעבירים ביניהם את ההודעות שהמשתמשים מפרסמים, כך שבדרך
כלל ניתן לקרוא בכל שרת את ההודעות שנכתבו בנושא מסוים (גם אם הדבר התבצע בשרתים
אחרים). כדי למנוע עומס יתר של הודעות, ההודעות נמחקות לאחר מספר ימים, בדרך כלל
בין שבוע לשבועיים.
כל משתמש יכול להגיב על הודעה של משתמש אחר, וכך נוצר דיון רב-משתתפים. שרשרת
של הודעות בנושא מסוים בתוך קבוצת דיון ספציפית מכונה 1644ם1' (חוט או שרשרת).
ניתן להתחבר לשרתי קבוצות הדיון על-ידי תוכנה מיוחדת לנושא או על-ידי שימוש בנווט מסוג
6
העברת ההודעות בין שרתי קבוצות הדיון
< ו
-*
.,
,
וו.8 מבנה קבוצות הדיון
-
-
ל קבוצות הדיון נחלקות לנושאים לפי הירארכיה הדומה במקצת למבנה הכתובות ברשת.
ישנם כמה נושאים עיקריים המהווים את הרמה הראשונה בהירארכיה (רשימה חלקית):
2 (655ת23851) - קבוצות דיון בנושאי עסקים.
קנתסס (פז6)טקותס)) - קבוצות דיון בנושאי מחשבים (נושא זה כולל מספר גדול של קבוצות).
1 (06מ5016) - קבוצות דיון בנושאים מדעיים (פיסיקה, כימיה, מתמטיקה ועוד.
0 (ע5001010) - קבוצות דיון בנושאי סוציולוגיה ותרבות.
6 (860164100) - קבוצות דיון בנושאי פנאי, תחביבים ובידור.
5 - קבוצות דיון המשמשות לפרסום הודעות ומידע כללי (לא חדשות במובן המקובל.
0 (6015ת111506118) - קבוצות דיון בנושאים שונים ללא קטגוריה מוגדרת.
2 - קבוצות דיון בנושאי חינוך.
1 (4106713116/) - קבוצות דיון בנושאים שנויים במחלוקת או בנושאים שאינם נכללים בכל
מסגרת אחרת.
הרמה השנייה בהירארכיה מתארת את הנושא הספציפי במסגרת הקבוצה. כאן כבר אין מספר
מוגבל ומוגדר של נושאים, אלא המגוון הוא גדול מאוד. ייתכנו קבוצות דיון בעלות שתי רמות
הירארכיה בלבד. לרוב קיימות מספר רמות נוספות התוחמות את מסגרת הדיון לנושאים צרים
יותר.
להלן מספר דוגמאות לקבוצות דיון:
וסשת 6סתטסתת6/5.3ח - קבוצת דיון המכילה מידע שימושי רב עבור משתמשים חדשים
ברשת וכוללת תשובות לשאלות רבות שמשתמש חדש עשוי לשאול.
5 - קבוצת דיון בנושאי לימוד השפה הצרפתית.
16000 שו-15ת.05. קותסס - קבוצת דיון בנושאים כלליים סביב מערכת ההפעלה חלונות של
ו
85 - קבוצת דיון בכל הקשור בספרים.
648 - קבוצת דיון המכילה הצעות עבודה. קבוצה זו היא הקבוצה הנקראת ביותר
מבין כל קבוצות הדיון.
858 9 [[31).50015.085%6108 - קבוצת דיון המוקדשת לקבוצת הכדורסל בוסטון
סלטיקס.
6 - קבוצת דיון המכילה תקצירי חדשות מהמתרחש בישראל.
6גסס-1155.1. 13361 - קבוצת דיון לפרסום מודעות בישראל (מעין לוח מודעות של קנייה, מכירה,
דרושים וכו').
בדוגמאות ניתן להבחין שמספר הרמות אינו קבוע ויכול לנוע בין שתי רמות (המינימום) לחמש
- רמות ולעתים אף יותר. ברוב קבוצות הדיון אין כל הגבלה על תוכן ההודעות וכל משתמש יכול
לכתוב הודעות כראוּת עיניו. ישנן כמה קבוצות דיון המנוהלות על-ידי מנחה (ז310ז1066א), אשר
מחליט אילו הודעות יפורסמו ואילו לא. על-פי רוב משמשות קבוצות אלה להודעות ולהכרזות
כלליות, כדוגמת ספטאוסח.6סתטסמתג./וסת. משתמש המעוניין לפרסם הודעה בקבוצה, שולח
אותה לפרסום, אך בטרם פרסומה היא נבדקת על-ידי המנחה, אשר מחליט אם לפרסמה.
רוב קבוצות הדיון מתפרסמות בכל העולם, וכל משתמש יכול לקרוא את ההודעות. בנוסף אליהן,
ישנן גם קבוצות דיון מקומיות המוגבלות בתפוצתן ומיועדות לאיזור גיאוגרפי מוגבל. לדוגמא,
קבוצת דיון בשם 181861.11818.11-8065 משמשת לפרסום מודעות לקנייה ולמכירה של חפצים מיד
שנייה בישראל, והיא אינה מופצת ברוב שרתי 11566 בעולם, אלא בישראל בלבד, בה נמצא
קהל היעד של ההודעות.
השימוש בקבוצות הדיון אינו דזרש מהמשתמש להיות מנוי בקבוצה או לעבור תהליך הרשמה.
עובדה זו הופכת את קבוצות הדיון לרבות-משתתפים, וכפועל יוצא מכך יורדת רמת הדיונים.
בקבוצת דיון רבות שאין בהן מנחה יכולות אותן השאלות לחזור מספר רב של פעמים ורמת
השאלות היא בסיסית ביותר. אף-על-פי-כן, השימוש בקבוצות הדיון יכול להיות יעיל ביותר
במקרים של חוסר יכולת למצוא מידע, שכן באמצעות תשובותיהם של אלפי משתמשים ברחבי
העולם ניתן למצוא מידע שלא ניתן לאתרו בדרך אחרת.
ו .7 4816 - +61 אי6ופ+!! 6 פוסו! :!הווסזו4 ] +60ק] > :46 26 1-62
מ
:0 וטע - ------- -- אח5אאא]
= ! מסז] 5011803 ] ו 5 ם | | צאוסר 00/0.4] 1 5 מר! צייוסת | > 3
]8 1/ ואקט!5 % = ...2168ק2)שומקו סח - 225 חסכ! 0 5 טסה. ז סה
ואקט51 :8 8 כו פיה 4 | מ 6 הפיסוה
56% 1 :86% 4 = ...7 80% 9!! הד שו ₪ א 0
159%] צ: 8181 1/" :סקס % י ננץומת/ הפא 5!! ₪
> 001וס)) נמפום!] :07061 3% > נווקומת3 זחסא 5!|
88 וספ 01 |
7 סו וסז] חס 04 = 0 6 15
] 886% 6 1 :₪86%800 % ...= 886% 5!! 6
|| פוסו! :440% = :סקס 5 = ונקומת/ צחיסא פון | -
| ] 886% 6 1 :28687800 3 > ...?] 886% 5!! סד הו
- הסיכ סהאוחס חן 6 5% 8 א ו
7 ₪04.84 8והה%ם ה ז0 |גצו:זו זם).סן )10/0 ה ו
4 17 7 ||ופ ננסת עוהה09 ,תפ[1נע/10 הו |ופ| 6פעעו1 ו( תצפ 141 7 ו
|ס |האמה/וצסם /15 66הו: ,|גפאה ה| הג5! 0:!||09|!]/). וו ו
"ו |ו 1610 הס ]0 ו 0 00% |סח-0| 4001604 :אא |%ג]תו
|ווש נוסה .66ה%!ס|צ !0 עגש 18% )0ה40הגעם וגג |8!8)ג וות] 666ה| אה
- /-* 0066 ,10 |46ז:| )10 עגש שה) בֶהותפקס ו 19 ו 3
| 5 - .. +26הגםם 58| מה|4,5/₪81 ]ה 120184 . ה:האה.'1!ה40ה40!0 אג! הה |8: :ג .הו248.. -
₪7 0 הב 18 /" 2
8
חלון קבוצות הדיון של תוכנת 16150406
0 של הקבוצות דיון
לפני פרסום שאלה בקבוצת דיון, כדאי לקרוא את רשימת השאלות והתשובות עת6טףסוין - (1340)
(8ח206500) 66א45 שנשלחה לקבוצה. רשימה זו מוחזקת על שרת בכתובת -018.0₪10.אואט//:קזות
[תזת.151. 61/1/09-1ת86ט/180/)א66ק עב/ט51816.60 (לחילופין, קיים אתר דומה בכתובת
טק ט6.)ות. ת1//:קא). לא בכל קבוצה ניתן למצוא רשימת שאלות ותשובות, אך
בחלק גדול מהן, בעיקר בוותיקות יותר, ניתן למצוא רשימות ארוכות ואיכותיות של שאלות
ותשובות.
בחלק מהקבוצות קיימים ארכיבים, השומרים דיונים שנערכו בקבוצה בשבועות האחרונים. רשימה
של ארכיבים ניתן למצוא באתר בכתובת .0/0561 00/50 00/50 0 ות מ סר//:קדותת.
בין הארכיבים הבולטים נמצא ארכיב בשם סא גן26 בכתובת וח5.00/ש6ת66[3.אושץ//:קוות,
ווו מו
והוא כולל תעבורה בנפח של 70 גיגא מקבוצות הדיון. כמו-כן, מנועי חיפוש רבים, כגון 0566%!ח]
(/ת00.א10566תו.ששש//:קוות) או 3108/1508 (/0ת418/1514.60.אושעו//:קזות). מאפשרים חיפוש
של הדיונים האחרונים בקבוצות הדיון (בעניין זה ראו פרק 10).
3 כללי נימוס
אסור לתת לבלאגן לחגוג
השתתפות בדיונים הנערכים בקבוצת דיון דומה מאוד להשתתפות בדיון או בוויכוח "אמיתיים".
המשתתפים בדיון הם בעלי מגוון דעות והם יכולים להתרגז, להעליב או להיעלב מתוכנם של
הדברים הנאמרים במהלך הדיון. במשך הזמן התפתחו דפוסי התנהגות וכללי נימוס המקובלים
על המשתתפים בדיונים והמאפשרים לקיים דיון תרבותי וחיובי. להלן מספר כללים:
+ ניתן לפרסם הודעה למספר קבוצות דיון במקביל (שחוופסק 055ז03)). לפני שמפרסמים לעשרות
או למאות קבוצות, כדאי לחשוב פעמיים האם תוכן ההודעה רלוונטי לנושאים הנידונים בקבוצות
השונות. רצוי לפרסם הודעה רק בקבוצות שבהן יש בה עניין אמיתי.
+ ברוב קבוצות הדיון לא מקובל לפרסם פרסומים מסחריים, וגם בקבוצות שבהן הדבר מקובל,
יש לציין בנושא ההודעה את העובדה שמדובר בפרסומת.
+ לעתים גולש הדיון לרמה של השמצות ועלבונות. מצב זה נקרא 8חווזגו. כדאי להשתדל שלא
להגיע למצב כזה ולגלות אורך רוח לפני שעונים להודעת 6וזג1/. רוב המשתתפים בדיונים אינם
מעוניינים לקרוא מריבות קטנוניות (לאלו שכן מעוניינים, קיימת קבוצת דיון בשם 6חג7.ז81 שזו
מטרתה היחידה).
+ הדיונים מתנהלים מתוך הנחה שלכל משתתף יש חופש דיבור מלא. לא מקובל להגיב על
עצם הזכות של משתתף להביע דעה כלשהי. במקרים מרגיזים במיוחד, הדרך הטובה ביותר
לתגובה היא פשוט להתעלם, ובדרך כלל העדר התגובה גורר את היעלמות המשתתף המפריע,
שכל מה שרצה היה תשומת-לב.
+ במקרה של תשובה לשאלה מסוימת של משתתף כלשהו, שאינה מעניינת את כל המשתתפים
בדיון, מקובל להעביר את התשובה ישירות לאותו אדם ולא לפרסמה בקבוצת הדיון. הפרסום
בקבוצות הדיון מיועד להודעות שסביר להניח שחלק מהמשתתפים ימצאו בהן עניין:
+ בנוסף, רצוי לתת את הדעת גם להמלצות שהוצגו לגבי כתיבת הודעות דואר (ראו לעיל פרל
4), ובייחוד להכנסת הוּמור על-ידי שימוש בסמיילי.
,
..2
-
-
,
-
4
7
קבוצות דיון של מצרכת המידצ סנונית
בנוסף לקבוצות הדיון העולמיות, קיימות במערכת המידע סנונית גם קבוצות דיון מקומיות
המיועדות למשתמשי המערכת. קבוצות אלה אינן מוּפצות לשרתים אחרים, וניתן לקרוא את
ההודעות רק מתוך מערכת המידע סנונית. ישנן קבוצות דיון נפרדות לתלמידים ולמורים ולפרויקטים
שונים המתקיימים במסגרת סנונית. חלק מהקבוצות דורשות מהמשתמש להזדהות באמצעות
סיסמא ושם משתמש.
ההתחברות לקבוצות הדיון מתבצעת דרך תפריט שירותי התקשורת במערכת המידע פנונית
בכתובת [חחה.ות3ח12.11/00 א.זנתטת5.טש//:קוות.
במידת הצורך, ניתן ליצור קבוצות דיון חדשות על-ידי תיאום עם מנהלי המערכת (יש לכתוב
מכתב לכתובת 12.11א.ז1מטח5. 311 6 1ת67506).
בקבוצות הדיון המקומיות של סנונית הדיונים מתנהלים בעברית, וזאת בניגוד לקבוצות הדיון
העולמיות, שבהן הדיונים מתנהלים באנגלית בלבד. כיום לא ניתן לנהל קבוצות דיון עולמיות
בעברית עקב מגבלות טכניות הקשורות לאופן הצגת העברית.
תורפם- רבםסח ירבד 65 :81:68
הירוסו
4 צפידה (נא רן-יבוע), יום ה, 6 בפבדואר 1997, 17:06:54
תגובות והדזה
4 צפירה %
4 בגיית הגוער ב'מגו (שדד תבדז), יוט א, 2 בפברואר 1997, 14:41:47
4 כיום (רוגן אטולין), יום שבח, 1 בפ'ברואר 1997, 2:53:37
]| 4 קצבה (ארל), זט ה 30 בתואר 1997, 10:58:18
קבוצות דיון במערכת המידע סנונית
3 רשימות תפוצה
-
₪
רשימות תפוצה הן קבוצות של משתמשי רשת האינטרנט המתעניינים בנושא משותף ומעוניינים
בהתכתבות קבוצתית בנושא זה. כיום קיימות ברשת כמה אלפי רשימות כאלה (ראו אתר
בכתובת 0סס.1182//:ק1ום). הרשימה נמצאת במחשב כלשהו, המפעיל לצורך ניהולה תוכנת
שרת מתאימה ("רובוט דואר"). משתמשים המעוניינים לשלוח מכתב לאנשים שברשימה, שולחים
את המכתב למחשב בו שוכן רובוט הדואר המנהל את הרשימה, הדואג להפיץ את המכתב לכל
ל 1 ...]||
דיון ברשת האינטרנט
המשתמשים הרשומים. כל המכתבים המועברים לרשימת התפוצה נשלחים לתיבות הדואר של
המשתמשים הרשומים, והם יכולים לקרוא אותם בדומה לכל מכתב רגל.
-*
.,
,
8.31 כיצד מצטרפים לרשימות תפוצה
א
-
כדי להצטרף לרשימת תפוצה יש לשלוח מכתב לרובוט הדואר המנהל את הרשימה ובו בקשה
להצטרפות. על-פי רוב, הבקשה מעובדת על-ידי הרובוט ללא התערבות כלשהי ומאושרת מיד.
עם זאת, יש מספר קטן של רשימות שבהן המאָשר הוא אדם הבודק את פרטי הבקשה ומחליט
אם לאשרה. בקרה זו מהווה, לעתים, יתרון על-פני קבוצת דיון שבה יכול להשתתף כל משתמש
ללא הגבלה.
בדומה לקבוצות דיון, גם כאן יש לא מעט רשימות תפוצה מפוקחות. ברשימות אלו המפקח
(ז3)0ז1006/) קורא את כל המכתבים לפני הפצתם למנויים ברשימה. בניגוד לקבוצות דיון, כאן
אין קושי לנהל רשימת תפוצה שהתכתובת בה תיעשה בעברית, כשם שאין בעיה עקרונית
לשלוח מכתבים בעברית. חשוב רק לזכור שעל כל המנויים ברשימה לדעת לקרוא ולכתוב עברית
(ראו מידע נוסף בפרק 4 הדן בדואר אלקטרוני).
כדי להירשם או לבטל רישום יש לשלוח מכתב לרובוט ובו הפקודה שאותה מעוניינים לבצע.
ברוב המקרים, ההתייחסות לרובוט היא על-ידי שימוש בשם +ז115089 או סוס6זסוגות כשם
המשתמש בכתובת, לדוגמא - [812.1.ז1תטח8.או אא 6 סהז60זס[8ר או 40.11 גו8) וע 6 1181501.
השם הוא למעשה שם רובוט הדואר המנהל את הרשימה, אולם השם 180866 הפך להיות שם
כללי לרובוטים המנהלים רשימות תפוצה.
2
432 פקודות שימושיות נוספות לצבודה צם רובוט הדואר
-
-
-
,
,
את הפקודה לרובוט יש לכתוב בגוף המכתב. את שורת הנושא ניתן להשאיר ריקה (הרובוט
אינו מתייחס אליה). להלן מספר פקודות חשובות:
86 - פקודה זו משמשת לרישום ברשימה. הפורמט של הפקודה הוא זה:
(6ג1,25181 1311511036 ) 6בת3צ1.151-1 505006
מכיוון שהרובוט יכול לנהל מספר רשימות, יש לציין את שם הרשימה שבה מעוניינים. כתובת
הדואר של המשתמש נמצאת ממילא במכתב ואין צורך להוסיפה.
86 א! 6צסת26 - פקודה זו משמשת לביטול הרישום. הפורמט הוא זה:
6ות8-)1.15 06ת50סט5תט
5% - פקודה זו גורמת לרובוט לשלוח חזרה בהודעת דואר את רשימת הקבוצות שהוא מפעיל.
הפורמט הוא זה:
6
616 - פקודה זו גורמת לרובוט לשלוח את רשימת המשתתפים בקבוצת הדיון. הפורמט הוא
זה:
6ותג-151. 1 סע
שת - פקודה זו גורמת לרובוט לשלוח הודעה מפורטת שיש בה הסבר על השימוש בתוכנת
הרובוט וכן רשימת הפקודות המלאה של הרובוט.
זמן קצר לאחר ההרשמה (או הביטול) שולח הרובוט הודעת דואר המאשרת את ההרשמה
ולעתים מכילה גם את רשימת הפקודות והסבר קצר על הרשימה הספציפית שאליה נרשם
המשתמש.
ברובוט מסוג 188066 לֶפקודות תחביר שונה במקצת מהמתואר כאן. אם יש בעיות בשימוש
ברשימת התפוצה, כדאי להיעזר בהודעת העזרה ק[6ו.
3 חיפוש מידצ אודות רשימות תפוצה
-
₪
כאמור לעיל, קיימות אלפי רשימות תפוצה ברחבי העולם וקיים קושי אמיתי לאתר את רשימת
התפוצה שבה מעוניינים. לעזרת המשתמש עומדים מספר כלים לאיתור רשימות תפוצה.
במספר מחשבים מנוהלות רשימות של רשימות תפוצה, אשר מסודרות לפי נושאים או בסדר
לוגי אחר. רשימת רשימות התפוצה מכילה מידע על הנושאים הנידונים בכל רשימה ואת הכתובת
שבה ניתן להירשם. על-מנת למצוא רשימה בנושא מסוים יש צורך בגישה לרשימת רשימות
כזו כדי לחפש בה.
0 תכ רא ה ביכר
ניתן לגשת לרשימה כזו דרך הכתובת
/[מת3ק/16ת6זת1/נתסס.011 5 ס6.ששש//:קזות או /ותסס.1152//:קזות.
קיימת גם רשימה נפרדת, קצרה יותר, של רשימות תפוצה בנושאי חינוך. רשימה זו כוללת רק
רשימות תפוצה שיש להן נגיעה למורים, וניתן להתחבר אליה מהכתובת
[מזזום.2-11515/71818 [ /קזס.ז16ה12.6//:קזות. בסנונית קיימת גרסא נוספת של רשימת תפוצה
למורים בכתובת [מ8ת.1151567% 2.1/0640001% 1 א.זותטת5. ששעש//:קזת.
שירות נוסף, הנמצא בכתובת /06.00ת01000ז.ששוש//:קזום, מאפשר חיפוש מידע שנשלח
ברשימות תפוצה שונות ברשת. שירות זה שימושי ביותר ומאפשר לאתר את רשימת התפוצה
המעניינת אותנו לפי מילות מפתח.
- -
4 כללי נימוס בצבודה צם רשימות תפוצה
%
-
==
רוב כללי ההתנהגות שהוזכרו בנוגע לקבוצות דיון חלים גם על רשימות התפוצה. להלן כמה
נקודות נוספות:
% ישנן רשימות תפוצה שבהן נפח התעבורה גדול מאוד ומגיע לעשרות או למאות הודעות ביום.
רשימות כאלו יכולות למלא מהר מאוד את תיבת הדואר של המשתמש. רצוי לבדוק כמה שעות
לאחר ההרשמה מהי כמות ההודעות שמגיעה ולהיזהר מרשימות עמוסות, אלא אם המשתמש
מעוניין לבלות את כל זמנו בקריאת הודעות.
+ מצב דומה יכול להתרחש אם נרשמים למספר גדול של רשימות, העלולות יחדיו למלא את
תיבת הדואר. מומלץ להירשם ל-5 עד 10 רשימות במקביל ולא יותר (תלוי בנפח התעבורה בכל
רשימה).
+ רצוי לשמור את ההודעות שהרובוט שולח לאחר ההרשמה כדי להכיר את הפקודות הרלוונטיות
לכל רשימה וכדי לזכור את הכתובת שאליה יש לשלוח הודעה לביטול ההרשמה.
+ הכתובת שיש לשלוח אליה מכתבים להפצה ברשת שונה מהכתובת שאליה יש לשלוח הודעות
הרשמה. הכתובת למשלוח הודעות מצוינת בהודעה ששולח הרובוט לאחר ההרשמה. התגובה
למכתבים המיועדים לפרסום ונשלחים אל הרובוט היא הודעת שגיאה, שכן הרובוט מנסה לשווא
להבין את תוכן המכתב כפקודות. לדוגמא, כאשר שולחים הודעה לפרסום ברשימה [-%681 (רשימה
למורים לאנגלית), יש לשלוח אותה לכתובת ט66.ותטס.ותצותט1681-166 ולא לכתובת
ג וטס ות צןתטס 6 1150567%, שהיא הכתובת להרשמה.
% סטייה מהנוסח המדויק של הפקודות שנשלחות לרובוט תגרור הודעת שגיאה דומה. לדוגמא,
אם בנוסח מכתב ההרשמה כתוב: "שוח 6טתספטט5 16886ק", הרובוט יודיע שיש שגיאה, משום
'-, שהוא אינו מכיר את הפקודה "16986ק".
,
5 רשימות תפוצה במצרכת המידצ סנונית
-
-
- השימוש ברשימות תפוצה במערכת המידע סנונית מתבצע דרך מערכת הדואר. למעשה, אין
צורך בתוכנת לקוח ייחודית כמו זו הנדרשת עבור קבוצות דיון או או//או. ההרשמה וקבלת
המכתבים נעשות בדומה לעבודה עם דואר אלקטרוני רגיל.
במערכת המידע סנונית קיימת תוכנת סותס0זס[גוח לניהול רשימות תפוצה, והמערכת תומכת
כיום במספר רשימות, למשל פַת11-6 - רשימת תפוצה למורים לאנגלית. כתובת רובוט רשימות
התפוצה היא [12.1א.ותטת8.אואואו 6 סהזס6זס[8חז. ניתן ליזום פתיחת רשימות תפוצה נוספות
על-ידי פנייה למנהל המערכת בכתובת 12.11א.ז1ומטת8 ות ות8516.
| ו ו
---------.-|(-----ל4ר7הדההדההרהדררהההררררהרדרדדדדדרהההדההדהקהדהההדררטרהרקהרהההקררהרררהלההפררהההחשהחה--22 2222-2222 =
/ 1
ש"הת בזמן אמת ברשת (ססוא ,א זגד ,0186
2
- -
,
4
ורפ 1918 - שיחה ביך שני משתמשים
י
- 9
שירות א191 נועד לאפשר לנו לתקשר עם משתמש אחר המחובר לרשת האינטרנט במקום
כלשהו בעולם. המסך נחצה לשניים, כך שכל מה שאנו כותבים מופיע בחצי המסך העליון, בעוד
שמה שכותב המשתמש השני מופיע בחלק התחתון של המסך. כך למעשה מתבצעת שיחה
בזמן אמת.
מהרבה בחינות, שירות זה מקביל לשיחת טלפון. כדי "לחייג" משתמשים בכתובת הדואר
האלקטרוני המלאה של המשתמש. שירות ה-א191' מנסה לאתר את המשתמש, ואם באמת
כתובתו נכונה והוא אכן פעיל ברשת באותו הרגע, מתבצע ניסיון ליצור עמו קשר. ידידנו מעברו
השני של הקו יקבל מעין "צילצול" והודעה תופיע על מסך המחשב שלו. בשלב זה, על-מנת
ליצור את השיחה, על המשתמש המקבל את השיחה לאשר את ההתקשרות, ואז מתחילה
השיחה.
שיחה באמצעות א181 היא דרך שימושית לבצע שיחות פרטיות עם משתמשים ברחבי העולם.
קשר כזה נוצר רק בין שני משתמשים, ואף משתמש אחר אינו יכול לקרוא את שנכתב או
לדעת שהשיחה מתקיימת.
.סש 560% |
₪8 פות שט|ת שָ|סספסיוק |!וש %| ,!|50-| |0ח5 (ם
1 | ל65%0 ה66%|0הה00]
?7 5 שסו] ,| | מס | ,וה|]
.)| 5600 גוס 10 תפר , סו
דו-שיח בין שני משתמשים באמצעות 741.8
2 80 - שיחה רבת-משתמשים
(41ת:) ₪618 )6מחט6זם1) הוא יישום המאפשר למשתמשי רשת האינטרנט לקיים שיחות
ועידה עם משתמשים אחרים ברחבי רשת האינטרנט בזמן אמיתי. השיחה מתנהלת על-ידי
כתיבה וקריאה של הודעות המשתמשים האחרים. לכל הודעה מצורף שמו של הכותב, וכך ניתן
לקרוא הודעות מכמה משתתפים בו-זמנית.
שירות 1:6 פועל במתכונת שרת-לקוח. שרתי 186 רבים ברחבי העולם מחוברים ביניהם ויוצרים
רשת, המאפשרת העברת כל הודעה של כל משתמש לכל משתמש אחר המחובר לשרת
כלשהו ברשת. שרתי 186 מהווים רשת בפני עצמה בתוך רשת האינטרנט. למעשה, קיימות
מספר רשתות של שרתי 186, אך ברוב המקרים ההתייחסות היא לרשת בשם ְסאַזם, שהיא
הרשת העיקרית והגדולה ביותר.
כדי להשתמש ב-0א1, המשתמש מתחבר לשרת כלשהו שיש לו גישה אליו (לדוגמא, במערכת
סגונית המשתמש מקושר דרך שרת 180 של אוניברסיטת תל-אביב), ובאמצעות שימוש בתוכנת
הלקוח המתאימה ל-186 הוא מסוגל להתקשר עם שאר המשתמשים תוך שימוש בשרת.
השימוש ב-186 נעשה באמצעות הצטרפות לערוץ שיחה. ערוץ שיחה הינו מעין חדר שבו
מתקיימת שיחה בנושא מסוים. המשתמש המצטרף לערוץ נכנס לאותו החדר ויכול לראות מי
הם שאר הנוכחים ולשמוע את כל מה שנאמר.
קיימים כמה מאות ערוצים בכל רגע נתון, ולכל נושא (כמעט) קיים ערוץ של שיחה. קיימים
ערוצים למדינות כגון [0ג:815, טא וכו' (כל שמות הערוצים מתחילים ב-א), ובנוסף לכך קיימים
- ערוצים לתחומי עניין, להיכרויות עם אנשים, למשחקים, ערוצים פרטיים ועוד. כל משתמש יכול
להקים ערוץ משלו או להצטרף לרוב הערוצים (למעט ערוצים פרטיים או ערוצים שההצטרפות
אליהם נעשית באמצעות הזמנה בלבד). לערוץ כלשהו יכול להיות מחובר משתמש אחד (למשל,
המשתמש שפתח את הערוץ ומחכה למשתמשים אחרים) או משתמשים רבים.
כל משתמש ב-1%0 מזוהה על-ידי כינוי הנקרא אסוצ1, קיצור של סותגתאסוצ. הכינוי נתון לבחירתו
של המשתמש והוא יכול להיות השם האמיתי, שם דמיוני או כל שם אחר. חשוב לזכור שהשם
הנבחר הוא הרושם הראשון המתקבל מן המשתמש, ועל כן מומלץ לא לבחור בשם אשר עלול
לפגוע באנשים מסוימים. לדוגמא, הכינוי גטגפצ אינו מקובל בערוץ [86ז%15 והמשתמש בו צפוי
להיבעט מהערוץ מיד עם הצטרפותו. בכל רגע נתון יכול להיות רק משתמש יחיד עם כינוי
מסוים, וכדאי לחשוב על כינוי נוסף או על כינוי שאין סיכוי שישתמשו בו גם משתמשים אחרים,
למקרה בו הכינוי החביב על המשתמש תפוס על-ידי משתמש אחר.
מפעיל ערוץ (פ0) הוא משתמש שרשאי לבצע פעולות מיוחדות, כגון לשנות את נושא הערוץ,
להעניק למשתמש אחר את הסמכות להיות מפעיל ערוץ, לבעוט (לנתק זמנית) משתמשים
מהערוץ ואף לנדות משתמשים מהערוץ באופן קבוע. משתמשים שהסימן 6 מופיע לפני שמם
(ברשימת המשתמשים הנמצאים בערוץ, לא בהודעות) הם מפעילי ערוץ באותו הערוץ (משתמש
שפותח ערוץ חדש מקבל 002 אוטומטית). למעט במקרה של פתיחת ערוץ חדש, הדרך היחידה
בה יכול משתמש להפוך למפעיל היא באמצעות הפיכתו למפעיל בידי מפעיל אחר. מגבלה זו
מאפשרת בקרה על הערוץ ומונעת מצב בו משתמשים בערוץ מביעים דעות הנוגדות את
המקובל בערוץ (שוב, דוגמא טובה לכך היא מצב של הבעת דעות אנטישמיות בערוצים הלשורים
לישראל). מפעילי הערוץ דואגים להשלטת סדר בערוץ.
בערוצים הקיימים לאורך זמן, למשל ערוץ 818:861, יש לרוב מספר גדול של משתמשים אשר
מכירים זה את זה ודואגים לסדר בערוץ. כדי למנוע מצב של השתלטות על הערוץ, מופעלות
ב ב
בו תוכנות רובוט (₪סט), המהוות מעין מפעילים אוטומטיים. תפקידן של תוכנות הרובוט הוא
למנוע כניסה של משתמשים לא רצויים לערוץ, לתת זכויות מפעיל למשתמשים הוותיקים ולבעוט
החוצה משתמשים שאינם מתנהגים בצורה נאותה. תוכנת הרובוט נראית אמנם כמו משתמש
רגיל, אולם כמובן שהיא אינה משתתפת בשיחה ופעילותה מתרכזת בדאגה לסדר.
."
,
,
9.21 שימוש בתוכנת לקוח של 186
-
" -
תוכנות לקוח של 186 הן לרוב תוכנות ייעודיות. ?16 (כמו גם א141) הוא אחד השירותים
המעטים שאינם נתמכים על-ידי תוכנות לקוח של /ר/א/ט, ויש צורך בחבילת תוכנה נפרדת
כדי להשתמש בו. גם כאן קיימות תוכנות לקוח מבוססות-מלל, כגון התוכנה שבה משתמשים
במערכת סנונית, ותוכנות גרפיות, כדוגמת תוכנת 186 5/ או 146 לסביבת 5שסשמג/.
רוב תוכנות 186 אינן תומכות כיום בעברית, והשיחות מתנהלות, לרוב, באנגלית. לעתים, ניתן
להיתקל בערוצים שמתנהלות בהם שיחות בשפות זרות אחרות, אולם הכתיב הוא באותיות
לטיניות. למשתמשי מערכת הדואר בסנונית יש גישה למערכת 186 הפועלת בעברית.
למרות האמור לעיל, ישנם מספר אתרים בהם יש מערכות שיחה דומות ל-1802, אשר כתובות
בשפת 188 ומאפשרות שיחה בשפות שונות מתוך 6060406צ1 (ראו לדוגמא אתר בכתובת
2 .הק 6110 ע. שש שאי//:כת).
בכניסה ל-186 ניתן להבחין בשני חלונות עיקריים - חלון הפלט, שבו מתקבלות ההודעות
והשיחות (והוא תופס את רוב המסך), וחלון הקלט, שבו ניתן לכתוב פקודות ומסרים (והוא נמצא
בשורה התחתונה של המסך). בין שני החלונות מפרידה שורת סטטוס המציגה מידע הכולל
את שם הערוץ שהמשתמש מחובר אליו, את הכינוי ועוד.
. |5|5706 |שההסת6 66ה!0[ 05( (!/|.06.|[טת.60,הספה00ת?|א7) 2ת|ח ---
ס||יסף 5סהקס!0א8 870808 ה6ה8%6 סהס|6 0!6|] 22|ש :|8/5706 הס 05605 ***
5 שמפוסה)5|ת ]0
.| 55ח₪/ ]0 0הם :|06ת0|5 55%
"ה+" 5| |59|5006 |6תהסת6 ת0] 006 ***
1 שס4 6!6 ה80 086ה₪ - ה530%50 <16|ת%00
>610805 0
פ|( |טתפ טסט 6!4 טָהט ל
.|5|5006 |שההטת6 60ה!0[ 305 (60.600שט.0%ט5ה6%000ה6ט80) 10568 ---
|פּמָסל 6)!ח'ף <0ת%610
ת086) <ה608/>
|ח <ת086]>
7 680]6] 0 ת0 50|6 0 טסן 086 - א60%ת] <0[|ת90>
.0ח6|0 �ף!ה 1915%0082>
.ה076א |ה <ת10₪67>
.065ה₪0 ש6) 0 305 70560 *
.6 >סקקס....0|ס|טקסק ה5|ש6. )טספם <10₪68>
[|65) 66ה36 ,הם6|0 %סה בה6|0 ,הסמסש 180% <0ה6|0>
- 0 [ ו
2% שיח רב משתמשים במערכת 146
.
1,
2 פהקודות שימושיות
.
-
= ל
הפקודות לשימוש בתוכנת הלקוח מתחילות כולן בסימן */". כל מה שנכתב על-ידי המשתמש
ואינו מכיל את הסימן "/" בתחילתו, יישלח כהודעה לערוץ הנוכחי. הפקודות השונות, בדומה
לכינויי המשתמשים, יכולות להיכתב באותיות אנגליות גדולות או קטנות (6ש56518₪ח1 62856)),
-----779999997779995779799999997999797757052200059999900222 7-ה הידד ירררדדודדדדרדודררדדררד---ד
וכך 16%א/ ו-אסוח/ מתייחסים לאותה הפקודה בדיוק.
+ ק61/ - הסברים על השימוש בפקודות השונות
+ %סוח/ - קביעה או שינוי של הכינוי.
לדוגמא: 3186%8056 א6נח/.
הערות: יש לשים לב לכך שמאחר שאנשים רבים (בין 2000 ל-7000) נמצאים ב-02א1, פעמים
רבות עלול לקרות מצב שבו השם הרצוי תפוס על-ידי משתמש אחחר. מכיוון שאין כל דרך
לשמור אסוח, הדרך היחידה למנוע מצב כזה היא להשתמש בכינוי לא נפוץ או בשם שיוכנס
בו שינוי קטן שיהפוך אותו לייחודי, כגון 616ת/68ת.
4 וט - סיום השימוש ב-180.
+ ז/56/ - מאפשר בחירה או החלפה של השרת אליו מתחברים. שרתים רבים מגבילים את
הגישה ואינם פתוחים לכל משתמש.
+ - קבלת רשימה של ערוצים.
שימוש: <56:6 נתטתת אה רת> א8נת- <115615 הזטותןתנרת>תנגרת- ז118/.
השימוש ב-תנות וב-אגוח מאפשר לקבל רשימה של הערוצים העונים על הדרישה למספר מינימלי
או מקסימלי של משתמשים.
דוגמא: 10 אגו- 2תנות- 1151/.
+ מוס[/ - הצטרפות לערוץ.
שימוש: <6וחבּם [סְתתבּת6> תוסן/.
הערות: שמות כל הערוצים מתחילים ב-"א". יש ערוצים שאינם מאפשרים להצטרף למקצת
מהמשתמשים או למשתמשים מסוימים. כשנכנסים לערוץ מקבלים כמה פרטי מידע על הערוץ,
כגון רשימת הכינויים בערוץ והנושא שעל הפרק. אם המשתמש בוחר שם של ערוץ שעדיין
אינו קיים, ייפתח ערוץ חדש.
דוגמא: 8151361 מוסן/.
% 636 - עזיבת ערוץ מסוים.
שימוש: פנזסחא 16846
+ פָצגז/ - כתיבת הודעה פרטית למשתמש. ההודעה מועברת למשתמש שכינויו מופיע בפקודה,
גם אם אינו נמצא באותו הערוץ שבו נמצא שולח ההודעה.
שימוש: <םג1ס ת8]ט תג01> <>10ח> שח
דוגמא: (: 116110 ב6שותג2100) פפוח/.
+ 6זסח15/ - התעלמות מהודעות הנכתבות על-ידי משתמש מסוים. פקודה זו מאפשרת להתעלם
ממשתמש המנסה להטריד או מביע דעות מרגיזות במיוחד. ניתן להתעלם מכל ההודעותת,
-
מהודעות פרטיות או מהודעות לערוץ.
שימוש: <6קץ) 58וח> <ס6בתהתא10ח> 6זסחפו/.
דוגמא: [[4 13007 016ח18/.
+ סות/ - מאפשר תיאור פעולות שהמשתמש מבצע בגוף שלישי. 16 יחליף את המילה 6ח/
בכינויו של המשתמש.
2 שימוש: <ת0ו00 6650 ה86110> 6ח/.
דוגמא: 16 118 0ז 131866 )פטן סגת/.
המשתמשים בערוץ יראו את ההודעה באופן הבא: 116 15 10 181860 זפטן ת55ות01108 *.
+ פוסתש/ - קבלת פרטים על המשתמש בכינוי. הפרטים המתקבלים כוללים את כתובתו של
המשתמש, השרת דרכו הוא מחובר והערוצים בהם הוא נמצא. שם המשתמש וכתובתו אינם
מהימנים וניתן בקלות להשתמש בכתובת בדויה. כדי לברר פרטים על משתמש שעזב את הערוץ
לפני זמן קצר, ניתן להשתמש בפקודה פששסהאי/ במקום 8וסםאי/
שימוש: <אסוח> פוסת/ו/.
דוגמא: 018681056 פ1סת/ו/.
+ סתש/ - רשימה של שמות המשתמשים בערוץ.
שימוש: <6וזגת [6תתג8תס> סתש/. שימוש ב-% משמעותו התייחסות לערוץ הנוכחי. .
דוגמא: 41519461 סתשש/.
+ 1006ז/ - שינוי מצב הפעולה של המשתמש או הערוץ. לפקודה זו מספר גדול של אפשרויות,
הכוללות בין השאר מתן מעמד של מפעיל למשתמש, חסימת גישה של משתמש לערוץ, הפיכת
הערוץ לערוץ סגור שהגישה אליו לפי הזמנה בלבד, הגבלת מספר המשתמשים בערוץ ועוד.
חלק ניכר מהאפשרויות ניתן להפעלה עלצידי מפעילי ערוץ בלבד.
שימוש: <066ג1>-/+ <10%ת>6[<01תתבת0> 1066/.
להלן מספר פקודות שהשימוש בהן מוגבל למפעילי ערוץ בלבד. חשוב לזכור שהשימוש בפקודות
אלו צריך להעשות בשיקול דעת וללא ניצול לרעה של מעמד המשתמש כמפעיל.
+ 108א/ - בעיטה של משתמש אל מחוץ לערוץ. המשתמש יכול לחזור ולהצטרף לערוץ. פקודה
זו מופעלת לרוב במקרה של משתמש המפריע לערוץ אך לא באופן קיצוני. מקובל להוסיף
הסבר לפעולה בסוף הפקודה כדי לתת למשתמש הנבעט מושג מדוע נבעט.
השימוש: <ת169450> <6בתהתא10ח> <[6תתהת0> אסןא/.
+ 0016)/ - שינוי הכותרת של נושא הדיון בערוץ. שינוי הכותרת מתבצע לרוב למטרות בידור,
ובמקרים רבים הכותרת של הערוץ אינה משקפת את נושאי הדיון. כל משתמש יכול לתת את
הפקודה ללא כותרת חדשה על-מנת לראות מהי הכותרת הנוכחית.
השימוש: <תג1ס 018 ז014> <[6חת038> סוקסו/.
3 הנחייות לשימוש ב-186
*
-
יותר מאשר בכל כלי אחר ברשת האינטרנט, ישנה בשימוש ב-186 חשיבות גדולה להתנהגות
המשתמש. התנהגות זו נבחנת בזמן אמיתי על-ידי שאר המשתמשים, אשר מגבשים את דעתם
בהתאם לה. התנהגות בלתי הולמת זוכה לתגובה מיידית - החל מהתעלמות ועד נידוי מהערוץ
ואף חסימת גישה לשרתי :186. התנהגות התואמת את ציפיות המשתמשים בערוץ הינה דרך
בטוחה לרכישת חברים ומעמד באותו הערוץ.
כללי ההתנהגות משתנים מערוץ לערוץ, כך שדעות הנחשבות בערוץ מסוים בלתי-נסבלות יכולות
להיות דעת הרוב של המשתמשים בערוץ אחר. עם זאת, ישנם מספר כללים שכדאי לנהוג
לפיהם בכל ערוץ:
- עם הכניסה לערוץ חדש, כדאי להמתין מעט לפני ההצטרפות לשיחה ולנסות להבין את הלך
הרוח ואת אופיו של הערוץ. בכל מקרה, אין לנסות ולכפות נושא או צורת דיבור על ערוץ.
- שימוש בכינויי גנאי, העלבה והטרדה של משתמש אחר אינם מקובלים בשום ערוץ. חריגה
מכלל זה גוררת לרוב בעיטה מהערוץ ואף נידוי.
- שימוש באותיות גדולות נקרא 8חו%ק04, והוא אינו מקובל במהלך שיחה שוטפת בערוץ.
(רובוטים רבים בועטים משתמש כזה אוטומטית). גם ציפצופים (8ח(ק366 - שימוש בצירוף
המקשים 261-0)) והצפה של הערוץ במספר גדול של הודעות תוך זמן קצר מאד (שמו6סס1)
אינם מקובלים.
- למעט במקרים בהם מצוין בפירוש אחרת, שפת הדיבור ב-186 היא אנגלית. שימוש בשפות
אחרות מוגבל לרוב לערוצים המציינים זאת בפירוש בשם הערוץ או בנושא.
- כל פעולה שמטרתה השגה של מעמד מפעיל בערוץ בדרך לא חוקית, למשל התחזות
למשתמש אחר, אסורה בתכלית וגוררת נידוי קבוע מהערוץ.
-
,
,
4 שימוש ב-א!גד וב-186 במצרכת סנונית
-
= =
השימוש בשירותי השיחה ברשת במערכת סנונית מתבצע דרך תפריט תוכנת הדואר. משתמש
שאין לו תיבת דואר במערכת אינו יכול להשתמש בשירותים אלו. השימוש נעשה באמצעות
פקודת "שיחה ברשת". לאחר ביצוע הפקודה, ניתן לבחור לעשות שימוש ב--186 או ב-א1ד.
כל הפקודות שתוארו לעיל לגבי 16 תקפות וניתן להשתמש בהן בזמן העבודה. כדי להתנתק
יש להשתמש ב-1א6//, ב-180 וב-6₪1-6 בעת השימוש ב-א|4ד.
תוכנת ה-:180 בסנונית מאפשרת לנהל שיחות בעברית. לחיצה הלוך וחזור על 7-ו מחליפה
בין כתיבה בעברית ובאנגלית. כמו-כן, שימוש ב- צ-6₪1 מאפשר למשתמש לבחור בין הצמדת
ההודעות לימין או לשמאל. יש לזכור שלא כל המשתמשים ב-180 יכולים לקרוא הודעות בעבריתי
פטזא, ססוא וצולמות וירטואליים
משמעות המלה "מאד" (תסוזמסותוכ/הוגותסכן ז56 גז[טא - שטוא) היא: עולמות וירטואליים
רבי-משתתפים. זהו כינוי כללי למגוון רב של עולמות וירטואליים אינטראקטיביים ברשת האינטרנט.
מהם מאדים?
ראשיתם של המאדים היא אי-שם בדור קודם של מחשבים, בהמצאתו של משחק מחשב שנקרא
שת משחקי ה"הרפתקה" יצרו עולם דמיוני בו המשחק היה מנווט, נקלע למלכודות,
מוצא אוצרות ופותר חידות בלשיות. המשתמש היה נותן למחשב פקודות, כמו "פתח דלת",
"צפון", "קח מפתח" וכדומה, והמחשב היה מבצע את הפקודות ועונה במשפטים קצרים. כאשר
המחשבים נעשו חזקים יותר, עלה הרעיון לאפשר למספר שחקנים לשחק יחדיו, וממשחק
הרפתקה פשוט יחסית נוצרו משחקים דמויי משחקי קובייה, כמו מבוכים ודרקונים 5ת0ס6פתטש)
(05ח880: 6, בהם שיחקו המשתמשים אחד נגד השני בעולם וירטואלי משותף.
כאשר נוצרו רשתות התקשורת, נכתבו המאדים הראשונים ועד מהרה הפכו ללהיט! המאדים
השתכללו ואיפשרו לבצע פעולות ותגובות מורכבות יותר, לבנות עצמים חדשים ולהוסיף חדרים
חדשים, דבר שהפך אותם לעולם חי בפני עצמו.
מגוון האפשרויות והאטרקטיביוּת של המאדים הביאה למימוש כיווּנים חדשים. כיום משתמשים
במאדים בתחומי החינוך, החברה, המדע והכלכלה, ומתבצעת בהם עבודה רצינית. משתמשים
יכולים לשתף אינפורמציה ממקומות מרוחקים, לנהל ישיבות, להעביר שיעורי לימוד בכיתות
וירטואליות או סתם להכיר אנשים חדשים.
למרות השימושים הרבים, מרבית האנשים עדיין רואים במאדים סתם משחק, הגוזל זמן ומשאבים
רבים, ומשתמשי מאדים (הרואים את עצמם כאנשים רציניים) משקיעים מאמצים רבים כדי
להביא לשינוי תדמית זו.
6 4000 קוו ניוצוה!! ק וצו ו יפס א +
1 מ סס סהוופטוו דו4ם 3 ומצזצאה עוצזואס סו ₪ טטור
01 עדויו כמוג מ פזטה נהב , 6ז תק סמונג עונהשוזו נתג הבס
רוגס ₪ 6510 מחד .6 זום במלט בס 0 5 חס 6כצספ
וו | ,ה סק כו עטמוז 8 וסץ הוחא 50 ח סח הונעו5
וס מו עס זועסו ותו זט
בגו וז כ 01 ץובה והט5 אסוטף ג זסו ומהו! ץ ודו פד
.5 גצ 9 טס
מסך של תוכנת ססגז
קיימים ברשת האינטרנט מספר אתרים מעניינים של מאדים:
עוופזסותז עזופזסצוסם - זהו בית-ספר וירטואלי עצום עם כיתות לימוד לכל נושא נלמד. מורים
ותלמידים מכל רחבי העולם נפגשים בו, מעבירים שיעורי לימוד, עורכים ישיבות, בונים כיתות
וחדרים חדשים, יוצרים עצמים חדשים או סתם מתרועעים. האווירה הכללית היא בהחלט רצינית,
ושלא כמו ב--180, כללי הנימוס נשמרים בקפידה. האתר נמצא בכתובת /8:8888ז6.ט6.ססתז//:קזות,
וכל אחד רשאי לבקש להיות חבר בו.
וו סה ומות :66 נוזונמט] = הו ש!
ה ש-ן 3%
2
- זהו פרויקט חדמ המועלה ע"יי סגונית במטרה לקדם את החינוך המדע והחגרה ברשת
:| האינטרנט .
'. לתגובות הערות ודיווח על תקלות :!ו86.![טח. 18/6691 -
-/ או פמוט יותר, מלכו םכתב ל: איתי וו₪8.
7 כל מצליך לצמות הוא לתקתק י'צלהיי כדי לצאת לעוכם.
1 זס) '0680186 ק|6ור 6ק/ 86!6זטטעץ 06561156 סו וחמצו זתף!ז טסעץ ,6ז6הצוץח8 שַה!₪0 6זסו6
. .[[ז06ח6ף ק!6ה'] ז46ח6ך 8 561 8!50 ץזפמ פסזק 50010 טס .חפ!ום חהוסוהן
קט
58 מצר כניסה
7
0 אתה נמצא מול רחנה ענקית םוקפת בגדר מבמרכזה יסחדות מל ניניין שיהיה צצום.
, פועלי בניין עובדים במרץ בכל מקום, הם יחדצים את החשיבות של הקמת בית וירטואלי
' ויעטו הככ כדי שיהיה םוכן תוך חודמיים .
, הנכם מודמנים לסייר בין ו והמצט מכבר נבנה, הסתכלו מסגיב אך אל תפריצו
. צובדים.
% הקבכן הראמי מבקש כדווח לו צכ כל גציה או הצעה למיפור.
4' מצפון נראה ביניין הממרדים מל סגונית.
אתה רואה רואה פה כו קם וברווד צצצוצ.
| ץפוק שופ טא :5וטא
מסך של תוכנת 6טנח המתחבר לשרת של סנונית
וחור מידצ מעות האינטרנ ₪
/ ,
₪
שש -₪ % 1
בפרק זה יוצגו הדרכים לשימוש נבון ויעיל במגוון שירותי המידע הניתנים ברשת האינטרנט.
למשתמש ברשת חשוב לדעת כיצד להשתמש בשירותים אלו כדי להשיג את המידע הדרוש
לו בזמן הקצר ביותר.
-*
/
,
סו מקורות מידצ ברשת האינטרנט ובציית איתור המידצ
-
-
יתרונה החשוב של רשת האינטרנט טמון בגודלה ובכמות המידע העצומה הנגישה למשתמשים.
למרבה הצער, במקרים רבים המידע אינו קל להשגה ויש צורך להכיר כלים ושיטות שיקלו על
החיפוש. כמו במקרים אחרים בחיים, גם כאן יש חשיבות רבה לניסיון, ובמשך הזמן היכולת
לאתר מידע במהירות משתכללת ומשתפרת. עם זאת, ללא היכרות עם הכלים העומדים לרשות
המשתמש, החיפוש הוא כמעט בלתי אפשרי.
מאמצים רבים מושקעים כיום על-ידי גופים שונים כדי לפתח כלים ותפיסות שיקלו על חיפוש
המידע ברשת. במערכת המידע סנונית מרוכז מידע רב בנושא זה, ושימוש במערכת יכול להקל
על תהליך החיפוש. מאמציה של סנונית מתרכזים בפיתוח נָווט המשמש קטלוג למאגרים
חינוכיים ברשת, וניתן להתחבר אליו מהכתובת 12.11א.וַתטתא.)4צ8ם//:קזות.
מורכבות איתור המידע ברשת האינטרנט
2% יתור פיד ברו הור --.-/.-]- - -/-/// יי
2 איכות המידצ ברשת האינטרנע
+
-
--
ברשת האינטרנט קיימת כמות עצומה של מידע, אשר מהווה חלק מהותי מהידע האנושי העדכני.
מידע זה כולל בתוכו גם מידע שלא עבר סינון או בדיקה והוא בבחינת מידע לא מדויק ולעיתים
אף מסולף. לעומת ספרי הלימוד העוברים בקרה, אין כיום מערכת בקרה מרכזית היכולה או
מוסמכת להעביר ביקורת איכותית על מקורות מידע הקיימים ברשת האינטרנט. גם הגורם
הכלכלי, שלא איפשר בעבר לכל החפץ בכך לפרסם מידע מודפס ובתפוצה גבוהה, אינו קיים
ברשת האינטרנט - עלות הפרסום והפצת המידע היא נמוכה ביותר (בהשוואה לכל מדיה אחרת)
ומאפשרת לכל המעוניין בכך לפרסם את אשר ברצונו. אין כל מניעה לפרסום מידע, אשר
מהימנותו המדעית או החברתית נמצאים בספק, ובמקרים חמורים מכך פרסום חומר השמצה
ותעמולה. חשוב להבין שהמידע ברשת האינטרנט הוא פרי עמלם של מיליוני אנשים מכל רחבי
העולם שלחלקם יש אינטרס מסחרי או אחר בפרסום המידע, אינטרס כזה אינו משתלב בהכרח
עם האמת המדעית. מידע מהימן מקבל אותו גודל ומימד (כמעט) כמו מידע שאינו מהימן, ועל
המשתמש לבצע את ההחלטה והמיון בעצמו. כמות המידע ברשת האינטרנט היא עצומה ומכאן
גם הקושי לאתר בה מידע, קרי - למצוא את המידע המתאים בתוך מבוּל המידע שאינו מתאים
או איכותי.
למרות זאת, רשת האינטרנט מהווה כיום מקור מידע שאין לו תחליף. כמות המידע הרבה
והמגוּונת והיכולת להחליף דעות ולאמת מידע בין מקורות שונים הינן ייחודיות. מספר רב של
כתבי-עת, שבעבר הודפסו, מופקים היום רק במדיה מגנטית ומופצים דרך רשת האינטרנט,
ובדומה להם קיימים מאגרי מידע שמפותחים וקיימים רק ברשת. כמות המידע שניתן לעשות
בה שימוש גדולה לאין שיעור מכמות המידע הבעייתי הקיים ברשת. על-מנת לאתר את המידע
שניתן לעשות בו שימוש, יש ללמוד כיצד לחפש מידע וכיצד להעריכו.
- -
,
,
3 בציית איתור המידצ - אסטרטגיות חיפוש מידצ
-
--
לאחר שהגדרנו את הקושי הקיים באיתור מידע ברשת, נציע כעת מסלול (אסטרטגיה) לחיפוש
מידע ברשת. אסטרטגיה זו באה לענות על הקושי באיתור מידע, שבו נתקל המשתמש בבואו
להשתמש ברשת האינטרנט.
נציין מספר שלבים בחיפוש המידע:
1. שלב ראשון - הגדרת החיפוש - מה מחפשים, אופי החומר המבוקש, הגדרת מילות המפתח.
2 שלב שני - חיפוש המידע - הכרת שיטות החיפוש.
3 שלב שלישי - מיון וסלקציה בין מקורות מידע שונים שאותרו.
₪0 4. שלב רביעי - הערכת המידע שאותר לפי מספר פרמטרים איכותיים.
+
,
14 שלב ראשון - הגדרת החיפוש
-
7 -
שלב זה הוא מהותי ויכול לחסוך זמן יקר. המשתמש נדרש לאפיין את אופי המידע שאותו הוא
מחפש, להגדיר מילות מפתח ולהרכיב מהן את מחרוזת החיפוש. ניתן לחזור לשלב זה מספר
פעמים משלבים קודמים אם מסתבר שהגדרת הפרמטרים אינה מדויקת מספיל:
יש להקפיד על מספר כללים בעת הרכבת מחרוזת החיפוש:
1+ אם מחפשים מושג או ערך, חשוב להקיפו בגרשיים. לדוגמא, אם מחפשים מידע על 6סתופו
8100 ,יש לחפש את המחרוזת "ת008010 6סתגופו".
2. ניתן להשתמש באופרטורים בוליאנים כגון זס |-וסת בין מילים שונות. לדוגמא,
"חסוזט![סק ז81" 6ת8 "תסגנוט[!סק זסוגאי" יחפש דפי מידע שבהם מוזכר נושא זיהום האוויר וגם
זיהום המים.
3 כדאי לקרוא את הוראות השימוש בכל אחד ממנגנוני החיפוש. הוראות השימוש יכולות לעזור
רבות ולייעל את תהליך החיפוש. השימוש באופרטורים בוליאנים וטכניקות חיפוש מתקדמות
שונה במקצת בין מנוח חיפוש אחד למשנהו.
שלב שני - חיפוש המידצ - הכרת שיטות החיפוש
בבואנו לחפש מידע ברשת האינטרנט, עלינו להכיר מספר מנגנונים וכלים לחיפוש מידע ברשת:
מנוצי חיפוש גלובליים ("אספנים")
קיימים ברשת מספר מנועי חיפוש גלובליים. מנועים אלו מבצעים עבודה של איסוף ובנייה.
האספן "זס]ש8ז)" הוא אותו חלק במנוע, הנודד ברשת ואוסף את תפריטי המידע הראשיים
של שרתי המידע. לאחר עבודת האיסוף, מתבצעת עבודת בנייה של מאגר מידע המכיל תפריטים
אלה והכולל תמונה כמעט מלאה של התפריטים הראשיים של אתרים ברשת האינטרנט.
משתמש הניגש לאחד ממנועים אלו מבצע חיפוש על מאגר המידע שנבנה לאחר האיסוף.
החיפוש במאגר לא מתבצע ברמה של מאמרים בודדים אלא ברמה של תפריטים ראשיים של
שרתי מידע. חלק מהמאגרים מאפשר חיפוש על מאמרים מקבוצות דיון ציבוריות או על שרתי
מידע שעברו ביקורת אנושית ולא רק איסוף אוטומטי.
להלן מספר דוגמאות של אספנים:
4 41 (התסס.[3.018119ז15ש2ז81//:קזזת) - מנוע חיפוש המכיל כ-36 גיגא של דפי מידע, אשר
הוקם על-ידי חברת גגּזוּקָום. היתרון במנוע זה הוא הכמות העצומה של דפי מידע שכלולים
במאגר המידע שלו, אך דבר זה מהווה גם חיסרון עקב כמות המידע הלא רלוונטי המתקבל
בתגובה לשאילתת חיפוש. מנוע זה מאפשר חיפוש על מאמרים בקבוצות דיון ציבוריות ומכיל
בנוסף טזאורוס ואפשרות גרפית לעצב מחרוזות חיפוש באמצעות הטזאורוס.
566% 0/ת1 (מז0566%.60!תו.שעו₪//:קזות) - מנוע חיפוש שהוא קטן יותר בהיקף דפי המידע
הכלולים במאגר המידע שבו, אך מצטיין באיכות החיפוש ובתוספת של טזאורוס, המאפשר
למשתמש לעיין בערכים נרדפים למילות החיפוש שהוגדרו. מנוע זה מאפשר חיפוש על מאמרים
בקבוצות דיון, מאגרי 30 ומאגרים שעברו ביקורת.
18 (הת1/605.00אואוש//:קטת) - מנוע חיפוש הנמצא באוניברסיטת 08ס[19/-5פַות0, המתמחה
בחיפוש מידע המאופיין גם בפרמטרים של סוג ואופי הקובץ. לדוגמא, ניתן לחפש תמונות בנפרד
מקובצי מידע. למעשה, 1603 הוא משפחה של אתרים בנושאי חיפוש, כפי שנראה בהמשך
-
,
,
1 (01001.601ת.אועשט//:קת) - אספן הכולל כ-54 מיליון דפי מידע ומיועד לאיתור אתרים,
אנשים וקבוצות דיון. מאפשר חיפוש לפי סוג קובץ, תאריך, ארץ ועוד. מנהליו טוענים שהוא גדול
יותר מ-158/ 18 .
גז606/ (מסס.זס[שוגתסל6ש//:קזות) - אספן לחיפוש אתרים, קטן מקודמיו אך מהיר ואיכותי.
רשימה נוספת של מנועי חיפוש ניתן למצוא בכתובת
[ז. 661-5610 6/1 0 1/ת 26.60 61808ת. שרח סר//: קת
8 :06מ6:!אא 5
[8] [8 ]5 58 [2 | [ 15 1
[ יולש
ל 0 0. ש שישו/ ]ה 0
וו
ב יידמ" ויר ו
4-2
ל "יבקי
ו תפ תוסרט 0 ה הל הכמויר הטספ יפ א
8( ביציאו
₪509 יח( 95בח :6 פה סט גודט! רוכ 5 שלך1 -ח₪5-! אוסות
> סכר נ' כוטיל' ס! סוס קא0 כ אק 3 016%
ה
ץ/ 2008 090% תו שרערי/ /: כסת
מסך הפתיחה של אתר א10566%ח1
2 הטלוגים
-
-
ניתן לבצע חיפוש מוּנחה תפריטים בקטלוגים מסווגים הממפים את האתרים ברשת האינטרנט
לפי הנושא בו הם עוסקים. המיפוי הוא לרוב גס ולא ממוקד בתחום מסוים, ובנוסף לכך אין
אחריות לרלוונטיוּת או לאיכות של המידע המופיע בקטלוג.
היתרון הגדול של קטלוגים הוא נוחוּת השימוש. ניתן לנוע בין הסיווגים השונים בקטלוג ואין צורך
לחבר מחרוזות חיפוש מסובכות. בנוסף לכך, תוך כדי השיטוט ניתן למצוא מידע נוסף שכלל
לא נדמה היה שנכלל במסגרת הנושא. לעומת זאת, החיסרון הגדול הוא שקצב העידכון של
הקטלוג איטי יותר מאשר של מנועי החיפוש ולרוב גם אינו מקיף באותה המידה. יתר-על-כן,
הזמן הדרוש לחיפוש יכול להיות ארוך, משום שלעתים נדרש המשתמש לעבור מספר גדול של
דפי מידע בקטלוג עד שהוא מוצא את מבוקשו. חסרון נוסף של קטלוגים הוא המבנה הקשיח
שלהם - הקטלוג מאורגן לפי צורת החשיבה של יוצריו ולא בהתאם לצרכים וצורת החשיבה
שלנו.
ברשת קיימים כמה קטלוגים, חלקם מקיפים ומעודכנים וחלקם פחות מעודכנים. למעשה. כל
משתמש בעל גישה לשרת מידע יכול לפתח קטלוג משלו, ואכן קיימים קטלוגים אישיים
המדגישים, בדרך כלל, את טעמו האישי של מחברם. אנו מבדילים בין שלושה סוגים: קטלוג
מסונן שבו נערכת בדיקה וסינון של האתרים לפני קיטלוגם (ראו לדוגמא /ותסס.זתוסק.ששיש//:סזות),
קטלוג ענק שבו כמעט שאין סינון וכל אתר מקוטלג (ראה לדוגמא /תסס.ססתגץ.שושישי//:קזות)
וקטלוג מתמחה שבו הקיטלוג הוא בתחום דעת מסויים (ראו רשימה לדוגמא
/ותס68500106.6ז1ו. עשאועש//:קוזת)
המידע הנמצא בקטלוגים השונים אינו זהה, ולעתים חיפוש הנמשך זמן רב בקטלוג אחד יכול
להסתיים במהירות בשימוש בקטלוג אחר. הבחירה באיזה קטלוג להשתמש היא עניין של טעם
אישי ושל ההתאמה בין הנושאים המעניינים את המשתמש לנושאים שעליהם הוּשם הדגש
בבניית הקטלוג.
מן הקטלוגים נציין כמה בולטים:
ססת גל (וחסס.ססתגץ.צשש//:קזום) - קטלוג ענק המכיל מגוון אתרים בכל תחום ומאורגן בצורה
מוּפלאה. הקטלוג מכיל גם קטלוג-בן בשם יהוליגנים (/וז5.00ת1188ססמ3ע.שששו//:קזות) לאתרים
לילדים. בכל דף ניתן למצוא גם קטלוגים מתמחים בנושא מסוים תחת השם 66ס0ותו. חסרונו
בחוסר הסינון ובכך שהוא פונה לכולם, כך שקשה לדעת אם האתר טוב ומתאים לנו בלי לבדוק
אותו. ניתן גם לחפש בקטלוג בעזרת מילות מפתח.
תג[[806]/ (/התסס.6[ת1אסרת.ועוש//:קות) - קטלוג מסונן חדשני המופק על-ידי חברת עשותואס)/1
קטסז). ייחודו הוא בכך שכל אתר המופיע בו עבר ביקורת והערכה לפני פרסומו. למרות טענה
זו של עורכי הקטלוג, ניתן להבחין, לעתים, בחוסר מקצועיוּת או בשיקולים בלתי ענייניים בבחירת
האתרים.
תוס (/מז60.ותססו)תנסק.שצש//:קוזת) - קטלוג מסונן המכיל 5% של האתרים הטובים ברשת
(לפחות מתיימר לעשות זאת). האתרים מסווגים לפי תחום התוכן שלהם, בדומה ל-00ם8צצ.
לכל אתר מצורפת סקירה של כעמוד וציון לפי אמינות (ותק), תוכן ומראה, וזאת בסולם של
0. קסטלוג זה הוא חלק ממערכת 1605 (ראו לעיל) ומהווה נקודת מוצא מצוינת לגולשים
ברשת.
6 (/ב106.608ו6050תועו.אוי//:קזת) - קטלוג לאתרים מתמחים מצוין המכיל שילוב
של אתרים נבחרים במיוחד (כמה מאות בלבד, אבל כל אתר פיצוץ), קטלוגים מתמחים בתחומי
תוכן ספציפיים ומנועי חיפוש. כל אתר מתואר בכמה משפטים. עוד נקודת מוצא מצוינת לגלישה
וללימוד נושאים ברשת.
1 (ותסס 2:8.אייש//:קזזת) - קטלוג מסונן מצוין למגוון עצום של אתרים טובים, הממוינים לפי
עץ מסועף (לדוגמא, ספורט: כדורסל: 4 8א).
?סג (/902.60.1).אאוש//:קזונ]) - קטלוג מתמחה אך לא מסונן המופעל על-ידי חברה מסחרית
בישראל ונועד לקטלג את האתרים בעברית לפי קטגוריות שונות.
הנווט של סנונית ([612.1.זותטת5.געגת//:קם) - קטלוג מסונן אשר כולל אלפי אתרים בהם קיים
מידע חינוכי בעולם. אתרים אלו מוערכים לפי מספר פרמטרים איכותיים ומסווגים לפי מפתח
ייחודי שפוּתח באוניברסיטה העברית. הערכת האתרים כוללת גם התייחסות להתאמתם לתוכנית
הלימודים לפי גילאים שונים. כל האתרים עוברים בקרה של מורים ואנשי מקצוע אחרים.
רשימה נוספת של קטלוגים ניתן למצוא בכתובת
[הזזם. 661-5691001 ת6/1 ב 0 ם/רת 6.60 61508ת. רת סר//:קזת.
3
3
נחם המכינזיזה טולנ יכנ מאפנטר כ'כם גיבוה קלה כפפינזיות חיוכיזת ומאגרי מידע באתגדם
הנתם טאוד כני תחזמי רעת, א יג המעילוון. הגוזם נמצא בתהגיך בניה מואץ וככן
יהוכן הלק מההפיניוח כא קינחה, וכוחדק מהאחדים אין רקע והמכצה אם יז ככם העדות או
המיצה צר אתרדים מענינים נוספיים בדשוה כיחבז כו כ-!ו 2 1 א ז הח5. !החל בלו -
0 ו
ו / 2.97 14122רח / ג 0 7/ ח. ספ [ .6 שרשי / / ק
יראל ומד 8
. אנרשסיו
טדש , מחטובה ול . לעו הפרות עבר
מסך הפתיחה של אתר הנווט של סנונית
-
4
,
3 הבוצות דיון, רשימות תפוצה, הובצי (0גת ואתרי מומחים
-
9 -
קבוצות דיון ורשימות תפוצה העוסקות בנושאים שונים. יש להבחין בין קבוצות דיון פתוחות
והמוניות, בהן בדרך כלל רמת הדיון היא נמוכה ומיועדת למתחילים, לבין רשימות תפוצה, אשר
מספר החברים בהן הוא, לרוב, ידוע ונמוך יחסית ורמת הדיון היא, לרוב, גבוהה ומיועדת לאנשי
מקצוע. לחלק מקבוצות הדיון יש מאגר שאלות ותשובות (0ַת), שממנו ניתן לקבל מידע על
שאלות שנשאלו ונענו בנושא מסוים. כאשר לא ניתן למצוא מידע בנושא מסוים, כדאי לנסות
לשלוח שאלה לאחת מקבוצות הדיון או לרשימות התפוצה הרלוונטיות לנושא (על השימוש |
בקבוצות הדיון וברשימות התפוצה ראו פרק 8).
קובצי ()4ת מתפרסמים אחת לתקופה בקבוצות הדיון הרלוונטיות לתוכנם של הקבצים. כמו-כן,
קיימת קבוצת דיון בשם מטאופתג.פ/וסח, המיועדת לפרסום קובצי (0גת, ורוב הקבצים מתפרסמים |
גם בה, בד בבד עם פרסומם בקבוצות הרלוונטיות. |
אתרי מומחים כוללים רשימה של מומחים בתחומי דעת שונים המוכנים לענות באצעות הדואר
האלקטרוני, תוך זמן סביר על שאלות. דוגמא לכך הוא אתר אזסשז16 )50160016 סגא 6 |
בכתובת /א18א/50ץ927/ט1.60[פנאו. 10ה601רת//:כת1. |
מלבד הפרסום בקבוצות הדיון, ניתן למצוא את כל קובצי )א בשרת בכתובת 66 )גח //:ק1
-
,?
1
וכן בכתובת 01ת.:1,15-(6///0ת1/180/056א6)ז6ק ץת/ט57906.60-ס1תס. 615 ושש//: קז ת.
החיסרון העיקרי של קובצי (0ַת הוא שלא לכל נושא קיים קובץ מתאים. גם אם הקובץ קיים,
לא תמיד נמצא בו המידע הדרוש. במקרה כזה ניתן, לעתים, לשאול את מחבר הקובץ אודות
המידע הדרוש, מתוך הנחה שהוא בקיא בנושא שבו עוסק הקובץ.
כלים נוספים בהם ניתן להיעזר בתחום זה:
וס 126[8 (נח00. פאו6ת46[8.אושץט//:קזות) - כלי למציאת מידע במאמרים מקבוצות דיון בתחומים
שונים, וכן לחיפוש בקבוצות דיון.
הסקא תג 45% (ותס6. הסקא6ת85%3.שושש//:קזות) - קטלוג לאתרי מומחים ברשת האינטרנט.
כ-300 אתרים כאלו ממוינים ב-12 קטגוריות. זהו כלי נפלא למציאת עזרה אנושית ברשת
האינטרנט. בין השאר, יש מומחה שעוזר למצוא אתרים ברשת האינטרנט.
אסא 1151ת5016 1.12 שגד (/א64/907550/51. ופט 10תו6סות//:קטת) - אתר של מדענים
מומחים מכל העולם, המשתמשים יכולים לשלוח שאלה בכל אחד מהנושאים המוצעים ולקבל
תשובה.
4 אתרים מתמחים
-
₪
בין האתרים ברשת, קיימים אתרים רבים המתמחים בנושא ספציפי. אתרים אלו כוללים מידע
רב ומקיף באותו נושא. השימוש בהם יכול לחסוך זמן רב של שיטוט וחיפוש, ופרט למידע מקורי
הם מרכזים גם הפנייות סלקטיביות לאתרים אחרים ברשת. יתרונם הוא בכך שהם נבנו על
ידי מומחים בתחום התוכן והמידע המופיע בהם עבר סינון מקצועי.
על-מנת למצוא אתרים מתמחים שניתן להיעזר בהם, יש להשתמש תחילה בקטלוגים או במנועי
החיפוש שהוזכרו. לאחר איתור אתר שכזה, ניתן לחזור אליו בכל פעם שמחפשים מידע בנושא
הרלוונטי לתחום התמחות האתר.
קיימים מאות ואף אלפי אתרים מתמחים טובים. נציג להלן שלושה אתרים כאלו:
569810 1/10510 (הת60.ת0ת810568טומת.אוו/9//:ק0ו]) - אתר בנושא מוסיקה, המאפשר למצוא אתרים
של זמרים ולהקות, הופעות ברשת ובעולם, קובצי קול ודברים רבים נוספים.
61ם.ע010//:קזות - אתר המכיל ריכוז מידע גיאוגרפי ברשת אודות כמעט כל עיר בעולם, ובעיקר
בארה"ב.
מ 0ס.ז3שש//:קזות - אתר המכיל ריכוז אתרים בנושאי מוזיאונים ואומנות.
לצורך איתור אתרים מתמחים, קיימים מספר קטלוגים המרכזים אתרים מתמחים ובסיסי נתונים
ברשת לפי נושאים:
תסס.1516001.ואוש//:קוזת - הבלש ברשת האינטרנט. קטלוג מצוין לאתרים מתמחים ולבסיסי
"
נתונים. מאוּרגן בצורת עץ נושאי ומאפשר לחפש באתרים המתמחים באמצעות מילות מפתח.
ן 661.1 88[8%7//:קזות - קטלוג המשלב מתמחים ואתרים רגילים. ממוין כעץ נושאי ומכיל מספר
גדול של אתרים מתמחים.
סטש שש-115/:ק11ת - קטלוג 6תגתזס!ח1 המשלב מתמחים ואתרים רגילים, מעל 8.500
אתרים.
בא=------======== 280|6 [0ם |6שמ] 6%א.[1|) :48156806
106 8,"
1 6 ,א
הרבפ ץ 8 וש 9) שו אנצכ) 384 4%
94702 9/7 5,000 2772292
4 5/8 7
6 / לו 8 = :
.וסץ 0] 900196 ₪ ₪ 60,,),
4 | שא
.06 391ש כקס! סו
9 ד 2 : 4
ה
. מסך הפתיחה של אתר )6ח עו
-,
,
5 איסוף כתובות שיטתי
/
-
--
₪ וו
מומלץ לכל משתמש להכין לעצמו ספר כתובות, בדומה לספר הטלפונים האישי שלו. ספר זה
יכול להישמר על המחשב, כדוגמת ה-41%8וח800% בתוכנת 6180806א1. באמצעות ספר הכתובות
יוכל המשתמש לבנות לעצמו רשימה מסווגת של אתרים איכותיים בהם הוא נתקל ולחסוך חיפוש
וזמן יקר בחיפוש חוזר. לצורך כך, רצוי להשקיע זמן-מה בהיכרות עם מבנה מערכת ה-8אז300%08.
על-מנת לייעל את בניית הרשימה האישית, ניתן לבנות מחיצות ותיקיות ואף להוסיף הערות
אודות האתרים שנאספו. יש חשיבות גדולה לבניית הרשימה האישית בסדר לוגי מסויים על מנת
שיהיה קל לאתר את הכתובות בקלות.
-"*
.
,
6 אתרים הצוסקים באיתור מקורות המידצ ברשת
= קל ישנם אתרים העוסקים בחקר מקורות המידע ובאיתורם ברשת. ניתן למצוא במסגרתם רשימות
של מקורות מידע בתחומי תוכן רבים. מקורות מידע אלו נאספו על-ידי מומחים בכל תחום וכוללים
גם בקרת איכות של המידע ושל מקורו.
7-ו
-
.
,
ניתן למנות מספר אתרים:
]616 86 215609617 ת8110הה10ת1 60אזסאוסצ זס] 06067 6ודך (אזכאנ6) - גוף שהוקם
על-ידי ה-52א בארה"ב ועוסק בחקר מקורות המידע ובעיצובם. הגוף מחזיק אתר בכתובת
/קזס.ז61ם6//:קזות ומתחזק גם אתר משנה בנושא מקורות מידע חינוכיים ברשת בכתובת
/פזס.זו6ת12.6>//:קצות.
6 - גוף המספק מידע על מקורות מידע בנושאים שונים ברשת. הגוף מחזיק אתר
בכתובת ש6ת.0056ת8 מת616.עושוש//:קזזת.
== 0056 זרז פטזם |פ] ורוו
ב ]8 |
קפ
| זתאדפ עהשג א6!!6 ה 5! 5!)9 פטצו השס זטסצ
ץזסזטו | 8656076 ז6וח6זק ג'וסחזסוח! 6
|60ו10 01 ה0ו201!561) 6ש:561561 0
וננ
6 הס!וט !יס א
דוו ₪ ו כזיסז0 !2016
סקוה 5 בסחופטם = 0506 0חת6/ה56 פתוטהו
!טר רחס
סח 7 סו רדוס ח! 3 זט קרס
הס!!נט וח זס]ה! 6ו51
מסך הפתיחה של אתר 6ט10קתת0163
אסטרטגיית חיפוש המידצ
משתמש המחפש מידע צריך לנקוט אסטרטגיית חיפוש הכוללת מעבר על מגוון הכלים שהוצגו
כדי לאתר את המידע הרלוונטי לנושא בו הוא מעוניין.
כמובן שלא ניתן לעבור על כל הכלים, אך מוּמלץ לעבור לפחות על מנועי החיפוש הגלובליים
ועל הקטלוגים בשלב הראשון.
אם ידועה מראש כתובתה של מערכת מתמחה, יש לפנות אליה רַאשית, לפני השימוש במנועי
החיפוש הגלובליים ובקטלוגים.
לחיפוש מעמיק, יש להתחיל קודם כל ב"אתרים העוסקים באיתור מקורות המידע ברשת",
ובעזרתם לתוּר אחר המידע המתאים. תהליך זה אורך זמן רב ואינו מתאים למשתמש הממוצע
המעוניין להשיג את המידע במהירות המירבית.
קבוצות הדיון עשויות להיות לעזר אם לא ניתן היה לאתר את המידע באף אחד מהכלים שהוזכרו
יי
ב 1
- *
-
,
,
6 שלב שלישי - מיזן וטלקציה
א
קבלת תשובה באמצעותן יכולה, לעתים, לארוך מספר ימים ואינה מתאימה למצב בו המשתמש
זקוק למידע מיידית. שימוש במנוע חיפוש על קבוצות הדיון יעיל בנושאים הנמצאים בחדשות,
שבהם אתרים גדולים טרם הספיקו להתעדכן.
לבסוף, מומלץ לכל משתמש לנהל רשימה של האתרים שהוא מצא כשימושיים, ובכך לצבור
ניסיון ונקודות מוצא בחיפוש מידע ברשת.
במקרים בהם המשתמש רוצה ללמוד ולהעמיק בתחום מסוים, החיפוש יכול להוות בסיס לקשר
אישי עם מנחה שכבר כתב חומרים בתחום. במצבים אלו כדאי לשקול פנייה מראש לאתרי
מומחים או לשלוח מכתב לאנשים העומדים מאחורי המידע שנמצא בחיפוש. במקרים רבים,
לקשר האנושי שנוצר ערך רב יותר מאשר למקור שנמצא.
חיפוש במנועי החיפוש הגלובליים יכול להביא לתוצאה של עד מיליון פריטי מידע המתאימים
למחרוזת החיפוש של המשתמש. כמובן שאין זה סביר לעבור על כל פריט לחוד, וניתן לנקוט
במספר שיטות מיון:
1. מיון נוסף של המידע שנמצא על-ידי חזרה לשלב הראשון, איפיון החיפוש ומילות המפתח
והגדרת מחרוזת חיפוש ספציפית יותר, לצד שימוש באופרטורים בוליאנים ("מחרוזת-1" וגם
"מחרוזת-2* וגם "מחרוזת-3").
2. לרוב, הפריטים הראשונים שעלו בחיפוש קיבלו את מספר הנקודות הגבוה ביותר. דבר זה לא
מצביע בהכרח על מידת הרלוונטיוּת לנושא שאותו אנו מחפשים, אך יכול לרמז על כיווּנים
אפשריים להמשך החיפוש.
3. כדאי תמיד להבחין בין פריטים אשר מצביעים עמוק לתוך אתר כלשהו (כתובת אשר כוללת
מלבד שם האתר גם שם מדריך וקובץ, לדוגמא [ז0ת.60/0005/81155100ת. 2056 תתהס61.שועעי//:כת)
לבין פריטים אשר מתארים אתר שלם (כתובת הכוללת רק את שם האתר, לדוגמא
ש6ם.20056 תתג16ס.אואיאי//:קזזם). פריטים אלה יכולים להצביע על אתר אשר מכיל מידע רב
הרלוונטי למחרוזת החיפוש שנמצאה.
4. שיקולים של קירבה גיאוגרפית או ארגונית - ניתן בצורה גסה לערוך את המיון גם לפי שם
המדינה שמצוינת כמקור המידע (מופיע בכתובת האתר) וסוג הגוף באותה מדינה.
5. בעלות על האתר - אנחנו מסווגים את הבעלות על האתרים לפי ארבע חלוקות עיקריות:
בעלות פרטית, בעלות של מוסד אקדמי, בעלות של גוף מסחרי, בעלות של ארגון. כשהעומד
מאחורי האתר הוא אדם פרטי - לעתים, מופיע הסימן - בתוך כתובת האתר. קיימת חשיבות
למיהו בעלי האתר כאינדיקציה לסוג ואיכות המידע.
לאחר מיון ראשוני של המידע וצמצום פריטי המידע הרלוונטי לחיפוש, ניתן לעבור לשלב הרביל"
שלב רביצי - הצרכת המידצ
בבואנו לבדוק אם המידע שנמצא רלוונטי, עלינו לשים לב למספר פרמטרים איכותיים בפריטי
המידע:
ו. האם עומד חוקר או גוף כלשהו מאחורי הפרסום, האם זהו גוף אקדמי מוכר או גוף חינוכי
ידוע, מהי המוטיבציה העומדת מאחורי הפרסום ברשת - פרסומת, מחקר וכדומה.
2 האם יש תאריך לעידכון המידע. מידע חסר תאריך עידכון נחשב כבלתי מהימן או שאיכותו
ומהימנותו אינם ברורים.
3 האם המידע עומד בסתירה למידע אחר הידוע לנו בנושא. במקרה שכן יש לבדוק בקפידה
רבה יותר את מהות הגוף העומד מאחורי הפרסום.
קיימים "כללי אצבע" רבים, וכל מחפש מסגל לעצמו כללי חיפוש ובקרה משלו. כמובן שבסקירה
זו לא כללנו את כל "כללי האצבע" המכרים במקורות השונים.
לאחר מעבר על שלבי בדיקה אלו וסינון מידע שלא עמד בשלבי הבדיקה, ניתן לאתר את אותם
פריטי מידע שהם רלוונטיים לנושא.
תפקיד המורה בתהליך חיפוש המידצ ברשת האינטרנע
תפקיד המורה בתהליך זה הוא לעזור לתמיד ולכוון אותו בכל שלבי החיפוש - החל בשלב הראשון,
בו נדרש התלמיד להגדיר את סוג המידע שהוא מחפש, את מילות המפתח ואת מחרוזת החיפוש,
וכלה בשלב האחרון, בו נדרש התלמיד לבצע מיון נכון ואיכותי של המידע. למורה כלים טובים
יותר (כמותית ואיכותית) לבצע את איפיון החיפוש ואת תהליכי הבקרה, ולפיכך תפקידו הוא לכוון
את התלמיד ולסייע לו בדרך לאיתור המידע.
/חינוכיים ברשת האינטרבט
/
4
ז.וד למה אינטרנט בחינוך?
המפתח להבנת השאלה "למה אינטרנט* נעוץ בהבנה שהשימוש ברשת האינטרנט אינו מטרה
בפני עצמה אלא אמצעי להשגת מטרה, והיא - חינוך והוראה. החברה המערבית נמצאת בעיצומה
של מהפכה תקשורתית, המביאה לשינויים דרסטיים בחברה האנושית. ביכולתנו להפעיל את
כוח רצוננו ולהתנגד לכוחות האבולוציוניים המניעים אותנו בכיוון זה, אך החלטה כזו כמוה
כהחלטה שלא לנצל את מנוע הקיטור עם המעבר לעידן התעשייתי.
אל לה למערכת החינוך לעמוד מנגד! או בלשונו הציורית של פרופ' שוקן, הממשיל את מהפכת
רשת האינטרנט לרכבת הדוהרת לכיווּננו במהירות של שלושים מיליון סיביות לשנייה ומעמידה
בפנינו כאנשי חינוך שתי אפשרויות: לעמוד על הפסים ולנופף בשלטי עצור בעברית, או לקפוץ
על הרכבת ולהשתדל להגיע אל הקטר ולנווטו למחוז חפצנו. מוסד חינוכי שלא יעשה שימוש
בטכנולוגיית המידע יהיה מוסד המלמד אנשים לחיות בעולם שכבר לא קיים.
החברה האנושית של שנות האלפיים נמצאת במצב של הֶשתנות מתמדת ומאופיינת בתחרותיות
רבה. כדי להגיע להישגים בתנאים כאלו, מאיצים בנו להמשיך ללמוד כל החיים ולשפר בהתמדה
את ההון האנושי שלנו, על-מנת לשמור על יכולת התחרות שלנו בשוק העבודה. בנוסף לשמירת
הפרנסה, ישנן עוד שתי סיבות טובות ללימוד מתמיד: אזרחות והתפתחות עצמית.
לימוד מתמיד מאפשר לכולנו לעשות את הדבר שמורים טובים עשו מאז ומתמיד - להישאר
פתוחים לרעיונות חדשים ולחקור את העולמות החדשים שרעיונות אלו חושפים. לימוד מתמיד
חשוב גם לאזרחות. כדי להמשיך לקיים את הדמוקרטיה שלנו, יש צורך בהשגחה מתוחכמת
של האזרח על השלטון, במטרה לשמור על האינטרס הציבורי. הטלקומוניקציה יכולה למלא כאן
תפקיד מפתח.
חינוך ברשת
2 וו
,
-
-"-
/
,
.
₪
מיומנויות נרכשות
המשתמש לומד לנצל את רשת האינטרנט כאמצעי תקשורת רב-ערוצי ולאסוף מידע רלוונטי
עבורו. השימוש ברשת האינטרנט מסייע בפיתוח תלמיד אוטונומי בעל מוטיבציה עצמית והופך
את הלומד למחפש מידע יצירתי. בנוסף, רשת האינטרנט מסייעת בפיתוח כישורים קוגנטיביים
ומיומנויות למידה כגון:
- הצגת שאלות.
- הגדרת מושגים.
- ניצול גילויים מקריים.
- פנייה אל מומחים ואחרים העשויים לעזור.
- ניפוי, צמצום ו'זריקת', חומר מיותר.
- בניית מודלים ובדיקת היפותיזה.
הערכת מידע מבחינת אמינות, מהימנות, תקפות ורלוונטיוּת.
13 מי מפחד מרשת האינטרנט
-
/
,
-
₪
אין ספק כי שינויים מעוררים חששות. המוכר והידוע הוא חוף מבטחים. אך בעידן זה של חידושים
ושינויים מתמידים נשאלת השאלה האם זהו באמת חוף בטוח.
בכנס מורים לגיאוגרפיה שנערך בארה"ב בנושא ניצול מאגרי מידע מתוּקשבים בהוראה, תיארה
מורה מבית-ספר תיכון בווירג'יניה בפני הקהל את האומץ הרב שנדרש ממנה כדי לעשות הסבה
ממורה "כל-יודעת" למַנחֶת למידה. ראשית, היה עליה להכיר בעובדה שכמה מתלמידיה מתמצאים
יותר ממנה ברזי המחשב ושעליה לבטוח בהם ולהישען עליהם. שנית, היה עליה להכיר וללמוד
לחיות עם העובדה, שבמרחב הקיברנטי יש מידע רב מכדי שתוכל לגדור אותו, ולתלמידיה יש
נגישות למידע זה גם בלעדיה. שלישית, היה עליה להגדיר מחדש את תפקידה: לעודד את
תלמידיה לחקור, לסייע בידם להיות יצירתיים בחיפוש נתיבים חדשים למידע ולעזור להם להבין
ולנתח את ממצאיהם.
4וו למה להתאמץ
%
-
-
,
.
5וו
-
ּ.
-
מורה אמיתי הוא מורה לחיים. הקניית מיומנויות הלמידה הנרכשות תוך שילוב רשת האינטרנט
בהוראה מאפשרת הסתגלות טובה יותר בעולם משתנה. זהו המטען שיישאר בידי התלמידים
זמן רב לאחר שיסיימו את חוק לימודיהם.
חינוך ברשת האינטרנט מפנה למורה זמן איכותי לעסוק בדיונים משמעותיים ומאפשר לו לסייע
בידי הזקוקים לטיפוח ולהנחותם בשבילי הידע. אך יותר מכל הוא מאפשר למורה למלא את
תפקידו האמיתי - לעזור לתלמידיו להפוך מָידע לידע.
הווה וצתיד בהוראה
בשנים האחרונות מרבים להשתמש במילה "הנחיה" כתיאור לתפקיד המורה בעידן המחשב
והתקשוב בחינוך. באופן כללי, ניתן לומר כי המורה יהפוך ממקור הידע לשותף בתהליך הלמידה
בדומה להורה או לספרן, השותפים בתהליכי למידה רבים למרות שאינם מורים בכיתה.
בטבלה הבאה מובאים בצורה סכימטית ההבדלים שבין הוראה פרונטלית לבין הוראה מִנחֶה.
הוראה
| פעילות כיתתית מורה במרכז דידקטי
תפקיד המורה מוסר עובדות,
תמיד מומחה
תפקיד התלמיד מקשיב, תמיד לומד
ה
דגש ההוראה עובדות
שינון
מצבור של עובדות
!| מדידת הצלחה כמותית
|| השגת הידע
| הערכה ביצוע מבחנים
| שימוש בטכנולוגיה אימון ותירגול
הנחיה
תלמיד במרכז אינטראקטיבי
=.
שותף ללמידה
שותף, לפעמים מומחה
תהליכים ומידע
חקירה, העברה
ויצירת הָקשרים
איכותית
4 פורטפוליו - תיק עבודות
תקשורת, שיתוף-פעולה
מידענות, ביטוי
עושר המידע ברשת פותח עולמות חדשים לתלמיד ולמורה
6.וו
[6.וו
2
-
.,
,ָ
2 וו
*
-
פצילויות ברשת, פרויקטים חינוכיים וקורסים
מהו פרויקט חינוכי?
זהו מערך פעילויות מוּבנה, המנצל באופן מושכל את יתרונות הרשת למטרות לימוד וחינוך.
הפעילות מונחית על-ידי איש חינוך מתחום הדעת הרלוונטי. המנחה מרכז את הלומדים -
תלמידים, מורים, חוקרים ושותפים אחרים - לפעילות בעלת יעדים ולוחות זמנים מוגדרים. לעומת
מסגרת של קורס, מסגרת הפרויקט אינה מחליפה את המתרחש בכיתה אלא משלימה ומעשירה
אותה.
: דברי הסבר -ספרות :8156808
ו
/וזוה/ לס זק/ 2.7 | % | הת 6שישרש / /. 61| . 100400
דברי הסבר
דאיון ום הסוכרות חביזן ביברנט כסים לספיחות בקספות הדית
סביב הסישר "תפורים בן ה דבר" שרך ב 15.5 בפתה 20:00
1 האתר מציע ככם, הקוראים, אפעורזת כדון בדילסזת הלות מתוך טיפוד קצד.
מדי חודש יתחכף הסיטר שם גדון
)|| הסיפוד התדון כעת הוא תפוהים מן המדבד שכ סביון כיברכם
במהלך החזדנו תוצפה דילמחת בסיטיות לריון , והקודאים מחכתים להיכנס
]|| לקבוצת הדיון תלהביע את קתנ בסוף כל תקונית דית, תישרך ברנשת יחת ועידה, 0ה],
בה נארת את הסופר ו , בדיזן בסיטד. קיימת אפדות
₪[ 700 >אתעצצטצ/20|צהתח ,ררש//יעטת |(לו
מסך פתיחה של פרויקט ספרות ברשת
מהו קורס לימודי?
זוהי מסגרת למידה חלופית למסגרת הכיתה, המאפשרת למידה עצמית של תלמיד בודד או
של כיתה שלמה. מסגרת לימוד זו מבטלת את "אחדות הזמן והמקום".
בקורס נלמדת יחידת לימוד בצורה שיטתית. קורס נבנה על-פי תוכנית לימודים ומקנה ציון מוכר.
על-מנת לזכות בהכרה בקורס חייב הלומד להשתתף בפעילויות מוגדרות ולעמוד במטלות
המחייבות הפגנה אישית של ידע ושליטה במיומנויות.
וה
ה
-
+
1
6 חומזם :6136006
5
וו
6% הז | 042 | 3000 4% סו |3"ב/070;| | 810%
מהעבות על המוח
קורס מבוא לבוי ווער
במסגדת קדס זה נגסה (למעת בכמה המ עואלות הנמחות הקעוודזת לחקר המוח, ונותדל לעשות
זאת בניכזב ניטני דיון והרבה הנאה ניחן לכסור את הקורס כמ שתתף הגרשם, סגיש סטכות,
נומל חכק בקבוצות הדיון ופיגם בי הרבה (נגיעחת וידמואליות כמובן). מי נוסטונין במטכזב
חה יכז ככחוב נ' עד סוף ינואר 97, ואעומח כצרף אוום. האפעורוח הנוניה היא ננצד את
דפי המידע עול הקורט לפי עויקוליכם. ניחן גם כהתעלם מדפי הסידע מכתבנו, תהגמר בנווט
המלזה את הקורס. הגופ סכיל הפניות לאתדים באתטרנם, העוסקים בנושאי הקזרס,
הביגי ה הראנוזה בקורט תתחיכ במהכך חודטו יתואר, ותארך כשכועוה שבועות (הכוונה היא
מהדיתים הגכזוים לנגינטה, והגמות המטכות יארכו זמן זה, וכל אחד יעבור בששת תוחות
כו א לה). לאחד פרק זמן זה תועלנה רמות הפגישות הבאת.
להתדאת, ובהצלחה
תמוצה .-2: 0
תמוצה 2% "טנצו- "
בש 0
2 קברצה הדדון נודט מוח
מסך פתיחה של קורס המוח
3 מהי מטרת הפצילויות החינוכיות ברשת?
-
-
מטרות הפעילויות החינוכיות ברשת הן להגביר הנאה אצל התלמידים וליצור חוויית לימוד
אפקטיבית. ההנאה קשורה לתחושת בעלוּת של הלומד על הלימוד, ומחקרים רבים מצאו מַתאם
גבוה בין הַשתתפות בפעילות לבין תחושת הבעלות על הלימוד.
פעילויות חינוכיות ברשת יכולות לקבל גוונים שונים ולהיות מעוצבות על-פי סגנונו הייחודי של
המורה ובהתאמה לצורכיהם ולרצונותיהם של התלמידים בכיתתו. הבסיס התיאורטי המנחה את
החשיבה הפדגוגית והטכנולוגית בעיצוב פרויקטים ופעילויות לימודיות ברשת הוא קהילות התנסות.
מטרת הפעילות החינוכית ברשת היא לקרב את הלומדים אל קהילת המדע והחוקרים. פרויקט
מספק ללומדים כמה מהכלים והנתונים המצויים בידי החוקרים בשדה ומשתף אותם בתהליך
החקירה המדעית. תהליך זה הופך אותם "לשותפים פריפריאליים" לגיטימיים בקהיליית המדע.
דוגמאות מהאר> ומהצולם
אזרחות: זכויות האדם והאזרח
פעילות זו מאפשרת הבנה משמעותית של ההבחנה בין דמוקרטיה פורמלית ודמוקרטיה מהותית:
התלמיד יבין כי שם המשחק הוא פשרה. הפעילות מאפשרת לתלמיד להיות לומד פעיל וחוקר
ולא רק משנן.
| 9
הז | רז | 5 | 3 | 8 |
[חטת 2+ ו 6 12 ווהנות1. 6 ערו / / : כ%[] : הכ1964%%
זבויוח האדם והאר - המפתח לדמוקרטיה
1 ב ] חוררח ההחדה ריחידה - זרזיזח האדח והיפדת החדיתח רדחוהרפית
1] ביבליזגרפיה
8 חונירות הכבוצות
6 מו יותצים
8 כהתחבר כקבוצת הריון טול רפרזיקט עכעוץ
8 ההקבוצות הם תוהתטות בפרויהָם
וו ו
מסך פתיחה של פרויקט זכויות האדם והאזרח
המשימה המוטלת על התלמידים היא לנסח הצעת חוק יסוד: "זכויות האדם והאזרח", בדרך
של רב-שיח בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות. כך יתנסה ויבין התלמיד כי המחוקק חייב
לאזן בין הזכויות השונות וכי הוא תמיד חייב לוותר, ולו באופן חלקי, על זכות אחת למען הגנה
על זכות אחרת (וזהו מרכיב מהותי בדרך הפוליטית הדמוקרטית). למעשה, הפעילות כולה היא
סימולציה של תהליך החקיקה בכנסת על שלביו השונים (מקריאה טרומית ועד קריאה שלישית
ופרסום החוק ב"רשומות").
הפעילות כוללת ארבעה צירי מחלוקת
- מתח בין חירויות הפרט לביטחון המדינה.
- מתח בין זכויות האדם והאזרח וזכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה.
- זכויות המיעוט במדינה יהודית.
- חופש הדת ומקומה במדינה.
משאבים העומדים לרשות התלמיד:
- מאגרי מידע ואתר הכנסת. (ראו /63561.80.1מא.שטשעש//:ק1)
- קבוצות דיון בעברית ובאנגלית.
- שיחות ועידה עם חברי כנסת ומומחים למשפט קונסטיטוציוני ולמדע המדינה.
- דואר אלקטרוני.
מטאורולוגיה
בלָבו של פרויקט זה עומדות פעילויות שבהן מנתחים התלמידים תמונות לוויין ומפות מטאורולוגיות
המתעדכנות תדיר. במסגרת זו לומדים התלמידים לקרוא תמונת לוויין ומפה סינופטית, ומתוודעים
למושגים ולתופעות מטאורולוגיות. כמו-כן, מתבקשים הלומדים לערוך תחזית מזג אוויר, כאשר
ביכולתם להשוותה ל-אא או לערוץ 2. מטרת פעילות זו היא לנצל את האפשרויות המיוחדות
שיש ברשת האינטרנט להעשרה ולהוראה מתקדמת של נושא המטאורולוגיה. פעילות זו מתבססת
על ידע שנרכש בכיתה והיא מאפשרת תירגול בדרך שלא נתאפשרה עד היום.
00| )א :1560708פא ==
כ 1-1
₪ 4 +חרזק | 865 | 6044 6% סו [300--04 !| 8268
-[ /אאח/0/ע/120הת6/רי//:קוו :10040
פעילויות במטאוהולוגיה -. 0 ְ
מידע כללי 5
| % מבוא בפסירות 4
||5] 0 כחובוח אלקסרוניות מו בתי-הספר המעותתפים בתכנית 7
||()] 69 הסבד: חמותוח כחין לסיד מטאורונוגי חמן בינכאוםי 5
||/2] 9 מקודות ברח דפי אתנדנם על סטאורולוגיה |
/ -*י ק
;| עתי אתרים חעזבים
אוסף מניות הוחיח חטוגיה טוניה רזוח הימיחו ההרובים מאתיברסינות מדיננד
9 היה מחג-האיר עול עדוץ 2
מסך פתיחה של פרויקט מטורולוגיה
בעולם (60%15)
כיום 0202015 הוא קהילה של אלפי סטודנטים, מאות מורים ותריסרי חוקרים, אשר עמלים כולם
יחדיו למצוא דרכים חדשות לחשוב ולתרגל מדע בכיתה. בין השאר, ניתן למצוא תוכנית אב
לשנת לימודים קרובה. משך הפעילות בנושא נתון הוא כעשרה ימים וכל לומד או כיתה יכולים
להצטרף לפעילות המעניינת אותם.
באתר זה ניתן למצוא פעילויות רבות, כמו, לדוגמא, בנושא התחממות כדור הארץ - האם
האקלים משתנה? האם החורף שאנו מכירים ייעלם במהלך חיינו? המדענים חלוקים בעניין זה:
מהם המימצאים שיצביעו על כיוון זה או אחר בסוגייה?
מא
בארה"ר'
(תסותתסזוטתם ה0ו81זקסוה1 16686אוסתא) הוא אתר של אוניברסיטת ברללי א
העושה שימוש ברשת במטרה להקנות ללומדים עין ביקורתית למדע. אחד הפרויקטים ל
ית ב
ב ווּמִים:
זה הוא *בתים במדבר". זהו פרויקט מובנה יישומי, שבו נדרשים הסטודנטים לעצב
שיספק נוחוּת מירבית בתנאי טמפרטורה קיצוניים תוך ניצול יעיל של משאבי אנרגיה 7
התלמיד נדרש ליישם ידע בתחומי התרמודינמיקה, הבידוד ותורת החומרים. הפרויקט מצריך
חשיבה יצירתית לצורך פתרון בעיות אמיתיות מהחיים שאין להן תשובת מלומדים.
זהו פרויקט חקר מהנה לתלמיד ולמשפחתו. עיקרו סיור וירטואלי במדינה כלשהי בעולם בה
הלומד חפץ לבקר. עליו להתמקד בעיר מסוימת במדינה זו, לבדוק פרטים על ערך המטבע
המקומי, מזג האויר, דרכי התעבורה ועוד, ולתכנן מסלול טיול בעיר. המשאבים העומדים לרשות
הלומד הם קישורים ל"נווטים מתמחים" כמו [מאצץן0.
ערוץ בתי-המשפט
5
אתר זה מאפשר לבני-נוער להיות מעורבים בפעילות ציבורית סביב שיפוט נוער. באתר ישנו
מידע על מועדי הקרנה של סרטי וידאו ממשפטים שנערכו באותה תקופה, ובני-הנוער יכולים
לקבוע את פסק דינם. מכיוון שבמשפטים אלה כבר נקבע גזר הדין, הם יכולים להשוות את
דעותיהם עם אלה של השופטים וחבר המושבעים. הפעילות כוללת נגישות למאגרי חוקים
מפורשים וקבוצות דיון.
ערוץ דיסקברי
מ
דוגמא לניצול משאבים בלמידה רב-ערוצית. באתר זה מערכי שיעור וקישורים לאלפי מאגרי מידע
רלוונטיים סביב נושא שנסקר בתוכנית הטלוויזיה. לדוגמא, תוכנית בדיסקברי אודות העיר האסורה
בסין, הכוללת פעילות בכיתה לפני הצפייה ודיונים בעקבות הצפייה. באתר יש בית-ספר אלקטרוני
- ת00.ץ502001.61500961//:ק11 - ובו רשימה של פרויקטים חינוכיים מרתקים המקיפים כל
תחום בנושאי הלימוד בבית-הספר, ואף פינה קבועה לעידוד יוזמות מורים חדשות.
/2/300196ז61.0ת105//:קזות
אתר חינוכי הנקרא "קשר הכיתה" - ת60000תתס") וחססז2!858) - ובו מערכי שיעור לקראת צפייה
ולאחריה, פעילות ילדים סביב תוכניות שונות, עידוד פעילות לצריכה ביקורתית ועוד.
אא ([1694ו6 8006 2156067 תסוזתחס1ח1 160סאס6א זס1 ז6ות))
2.011 1 א/שתס.ז10תס//:קוות
/שזס.ז0ות12.6>//:קוות
המרכז לחקר מקורות מידע ברשת מחזיק אתר ייחודי למקורות מידע בתחום החינוך. האתר
כולל מידע על רשימות תפוצה, פרויקטים ואתרים חינוכיים. :
06
/שזס. 4560.ששיש//: קזות
/
₪
]₪ 10 8ה8]60] :6156808
רורו
ב
וס /0-וש. 18 ו!ואו מס!זטוהזס!מ! הס!וטא20
1 שי 6
-]] 8 ה56 | ה /פצן |סשו/ | 8 הסועסטכ) ונס
לוס [תשהוכסוסייסל) | עו)וסיותאסצ סופ )] 560066 זמואפהג | 0570
|
| 2 |[ | 5 | ₪
8 של | 2-1 ו ]| | א0ג
/ 00 88790 85-ו שרוש / 1:7 ]> 8400 1/0
מסך פתיחה של אתר 0ח6א88
אתר ייחודי מסוגו המכיל מידע רב למורים ולאנשי חינוך. במסגרתו ניתן למצוא מערכי שיעור,
מאגרי מידע, מאמרים וקבוצות דיון בנושאי חינוך, שימוש ברשת האינטרנט בחינוך ועוד.
אא זס
/שזס. %תג%161.טאוש//:קזות
5 חן)ט0 ז10 ה ה|אזסעו61א !6000 :אא011]א :6130020א --=======ם
| (ם
8 2 -
|
/ זט או 0 רורי/ /. 1 :ו 89% 10
- ו
₪9
| מ%צד | ב+פחסופך | רח[ס | | ב5+906% | אמג | |[תגא | 096טסט0וסק | |סצפקפם | מצצג | 5
התה וריא הפי / ו
מסך פתיחה של אתר את:161
ארגון בינלאומי שהוקם בשנת 1991 בנורבגיה ומקיים מסגרות רבות של פעילויות ל ומות
בגילאים 10-15. הפעילויות מונחות על-ידי מבוגרים. הארגון גם מתחזק מספר רב ש
תפוצה בשרת קבוצות בכתובת 08%.600סח. 1 וצ ת118066.
-
.
,
| 1
/
/
/
/
סווות חברתיןת של תקשורת מתווכת מחשב
/ 7
7
ו.12 תקשורת מתווכת מחשב
-
-
"סייברספייס. הזיה בהסכמה שנחווית על-ידי מיליארדי מפעילים בכל אומות העולם, על-ידי ילדים
שלומדים מושגים מתמטיים... הצגה גרפית של מידע שנמשה מכל מאגרי המחשב במערכת
האנושית. מוּרכבוּת שמעבר לדמיון. קווי אור מסודרים באינחלל של המוח, אשכולות ותבניות
של מידע. כמו אורות הכרך..".
כך תיאר וויליאם גיבסון בספר המדע הבדיוני "נוירומנסר", מ-1984, את המרחב הקיברנטי, ואגב
כך טבע מטבע לשון חדש - סייברספייס. המונח סייברספייס מתייחס למרחב שקיים בתקשורת
בין מחשבים. דוגמא מוחשית - כאשר מנהלים שיחת טלפון, הסייברספייס הוא המרחב שקיים
בין שני המשוחחים בקו. דברים רבים נכתבו על ההשלכות של תקשורת מחשבים על הכלכלה,
העבודה וכדומה, אך אנו נתמקד בהשלכות החברתיות והפוליטיות של "מהפכת המידע", כפי
שאלו באות לידי ביטוי ברשת האינטרנט.
על-מנת להבין את החשיבות החברתית של רשת האינטרנט, רצוי לאפיין את התקשורת המתווכת
מחשב (תמ"מ). ניתן לזהות שלושה סוגים של תקשורת: "אחד לאחד" או "נקודה לנקודה* (דוגמת
הטלפון, מכשיר הפקסי, פגישות פנים מול פנים וכיו"ב) - סוג זה של תקשורת מקשר בין נקודת
שידור אחת לנקודת קליטה אחרת בכל רגע נתון; הסוג השני של תקשורת הוא "אחד לרבים",
אשר מקשר בין נקודת שידור אחת לנקודות קליטה רבות (דוגמת הרדיו, הטלוויזיה והעיתון);
תמ"מ, אשר מאפיינת את אופי התקשורת ברשת האינטרנט, שייכת לסוג השלישי: "רבים
לרבים", המקשר בין נקודות שידור רבות לנקודות קליטה רבות. תמ"מ מוזילה בצורה ניכרת
את עלוּת התקשורת ומאפשרת לאדם בודד או לאנשים רבים לתקשר עם אנשים רבים בעלוּת
אפסית. אם היכולת לשדר לרבים הייתה בעבר נחלת בעלי העיתונים ותחנות הטלוויזיה והרדיו,
כיום אנו עדים לתהליך של דמוקרטיזציה של התקשורת.
קבוצות דיון או רשימות תפוצה שמתנהלות ברשת האינטרנט באמצעות דואר אלקטרוני מדגימות
את היתרונות של תמ"מ. לקבוצת הדיון יש כתובת דואר אלקטרוני ורשימה של כתובות אחרות.
כאשר מכתב נשלח לכתובת של קבוצת הדיון, המחשב משדר את המכתב אוטומטית לחברים
בקבוצה. מכיוון שכל אדם ברשימה יכול לשלוח מכתב או מסר לחברים בקבוצה, קבוצת הדיון
מקשרת בין אנשים רבים. אדם יחיד יכול להיות הן משגר, בדרך של יצירת קשר עם אנשים
בודדים בקבוצה, הן תחנת קליטה, בעצם קריאת המסרים של האחרים, והן משדר, כאשר הוא
מפיץ מכתבים לקבוצה כולה. תקשורת "רבים לרבים" משלבת את התכונות האישיות
והאינטראקטיביות של תקשורת מסוג "אחד לאחד" עם יכולת השידור של תקשורת מסוג "אחד
לרבים".
למרות שקבוצות דיון המתנהלות בדואר אלקטרוני מהוות מדיה אסינכרונית, תקשורת מהסוג
של "רבים לרבים" יכולה להיות סינכרונית ומאפשרת למשתתפים רבים להשתתף ברב-שיח
-777777779777777777777799997779979797977-ק- הרדה דדדר-ד-
דוגמא לכך הוא האתר שהוקם לקראת הבחירות בשנת 1996 לכנסת ולראשות הממשלה.
האתר איפשר למבקרים הרבים להשתתף ברב-שיח בנושא הבחירות והפוליטיקה הישראלית
בזמן אמת. באמצעות תמ"מ מצטמצמים המכשולים הפיזיים (מרחק וזמן) והחברתיים בתקשורת
"רבים לרבים".
תמ"מ משפיעה הן על עלות התיאום בין אנשים והן על עלות המידע. אנשים יכולים להציג
שאלות בנוסח "האם מישהו יודע?", כדי לנצל ידע ומידע הטמון בקהילות מכוונות. קבוצות של
אנשים יכולות להשתתף בדיונים ללא קשר למרחק ולזמן. מקורות מידע יכולים להיות מקושרים
על-מנת ליצור בסיס ידע דחב ודינמי, אשר מייצג את הידע והניסיון המשותף של הקהילה. דברים
אלו מביאים אותנו לסוגייה הבאה - "כלכלת המתנות" של רשת האינטרנט.
2 "כלכלת מתנות" ותקשורת מתווכת מחשב
הכוח המניע את הכלכלה הלא פורמלית של רשת האינטרנט זכה לכינוי "כלכלת מתנות'.
השאלה "האם מישהו יודע?", המוצגת בקבוצת דיון, היא המאפיין הבולט ביותר לסוג זה של
כלכלה. בניגוד לכלכלת השוק הקלאסית, לא מדובר במטבע קשה אלא בידע אישי או בידע
המצטבר של הקבוצה או של הקהילה. אנשים מנדבים מידע אחד לשני מתוך תחושה של תרומה
או בניי ה משותפת. יש מין הסכם חברתי לא כתוב, כמו רבים מהכללים ברשת האינטרנט,
שמחייב את המשתמש לספק משהו בעתיד בתמורה לקבלת מידע החשוב לו. הקלוּת של הפצת
מידע ברשת מאפשרת למשתמש לחלוק אותו עם אחרים בעלות אפסית ובמינימום של טירחה.
העדוּת המובהקת לכך היא הפיתוח של חלק מהתכונות שמניעות את הרשת - חלקן הגדול
פותח ללא תמורה זולת הערכה מצד המשתמשים. כמו-כן, אדם או קבוצה שמספקים מידע,
ידע וכדומה, מתוגמלים בעיקר בתחושה שתרמו משהו לנחלת הכלל. עם זאת, יש איזה בונוס
צדדי לאותו אדם שתורם מהידע שלו - יוקרה וסטטוס. בחוויה הישראלית אפשר אולי להתייחס
למונח "ארץ ישראל היפה" כדוגמא ליחסים כאלו מחוץ לרשת. כיום, עם הצטרפות מסיבית של
אנשים לרשת, ניכרת נסיגה זמנית של "כלכלת המתנות" הן מצד המשתמשים החדשים והן
מצד הוותיקים. החדשים עדיין לא הפנימו לגמרי את כללי ההתנהגות ברשת והוותיקים מרגישים
שנוצלו. בשנתיים האחרונות ניתן להצביע על ירידה מסוימת בשאלות "האם מישהו יודע?" ובעלייה
במספר שאילתות כאלו שנותרו ללא מענה בקבוצות הדיון. למרות נסיגה זו, הפריחה באתרים
ברשת האינטרנט שמספקים מידע בנושאים שונים ומשונים מצביע על כך ש"כלכלת המתנות"
עדיין שורדת, אם כי בצורה שונה במקצת ופחות אינטראקטיבית מבעבור.
3 הרהילות וקְהילות וירטואליות ברשת האינטרנט
קהילה וירטואלית או מדומה נוצרת מתוך סדרה של אינטראקציות רבות-פנים, שמתרחשות
בעיקר ברשתות תקשורת של מחשבים, או במילים אחרות - בסייברספייס. קהילות אלו הו
תופעה חדשה למדי המתפתחת במהירות רבה, ככל שעוד ועוד אנשים מתחברים לרשתות
תקשורת של מחשבים וככל שהנגישות לרשתות אלו, בעיקר לרשת האינטרנט, מתרחבת:
המרחבים והחללים הווירטואליים שנבנים על-'ד' אנשים שמשתמשים בתמ"מ הם לא רק חדשיטי
אלא שונים במהותם מהמרחבים היומיומיים שאנו מכירים. מרחבים וירטואליים משנים את סיג'
התקשורת שניתן להעביר בין אנשים. כתוצאה מכך 'ש להתאים את התהליכים החברתי"ף
הוותיקים לסביבה הווירטואלית החדשה. חלק מתהליכים אלו אינו עובר בקלות למרחבים החדשיםי
עם זאת, אספקט אחד של אינטראקציה נשאר קבוע: קהילות וירטואליות, כמו קהילות רגילות,
עומדות בפני הדילמה החברתית שבה התנהגות רציונלית של היחיד עלולה להוביל לתוצאות
קולקטיביות שאינן רציונליות במסגרת הקבוצה הרחבה.
חשוב ביותר לפתח הבנה של יצירתה של הקהילה הווירטואלית, כיצד נשמרת הקהילתיות ואיך
שומרים על השיתוף בקבוצות שמתקיימות בסביבה החדשה, שהיא חסרת גבולות פיזיים של
מרחק או זמן. תפקידה של תמ"מ וטכנולוגיות תקשורתיות אחרות בהתפוררות המשטרים
הקומוניסטיים ברוסיה ובמזרח-אירופה, הדרך שבה הטלוויזיה מתערבת בתהליך הפוליטי בארה"ב,
ובמידה מסוימת גם בארץ, העוצמה של הפקס' ושל תמ"מ בתקופות של דיכוי פוליטי במקומות
כמו מקסיקו או כיכר טייאנאנמן בסין, ניסיון ההפיכה ברוסיה, העוצמה של עיתונות אלקטרונית
הנכתבת על-ידי אזרחים - כל אלו מצביעים על החשיבות המיידית והעתידית של קהילות
וירטואליות ותמ"מ בהתפתחויות חברתיות ופוליטיות.
עד כה קהילות וירטואליות זכו להתייחסות מינימלית מאנשי מדעי החברה. שאלות רבות לגבי
קהילות אלו נותרו ללא מענה. אך בדומה לאחיהן בעולם הפיזי, ניצבות הקהילות הווירטואליות
בפני האתגר של שמירת ההתחייבות של היחיד לקבוצה, שמירה על ההתנהגות בתוך הקבוצה,
הבטחת המשך הייצור של משאבים משותפים וארגון התפוצה של משאבים אלו.
קהילות פיזיות רבות יכולות לארגן את חבריהן על-מנת ליצור תוצר משותף, אשר לא היה ניתן
ליצור אילו פעלו האנשים לבד. חלק מהמשאבים הללו הם ממשיים - שדות מרעה משותפים
ומערכות השקיה הם דוגמא אחת. מדינת הרווחה היא דוגמא בקנה מידה גדול יותר. חלק אחר
של המשאבים, כגון רצון טוב, אמון וזהות, הם פחות גלויים לעין אך חייבים להתקיים כדי להבטיח
את הקיום המתמשך של הקהילה. קהילות וירטואליות מייצרות תוצרים משותפים רבי-פנים.
הן מאפשרות לאנשים בעלי אינטרסים זהים להתאגד בעלות נמוכה, להחליף ביניהם רעיונות
ודעות, לתאם את פעילותם ולספק את תחושת הזהות והחברוּת שקיימת בקהילות פיזיות.
במסגרת תהליך זה הן ניצבות בפני אותן הבעיות שעומדות לנגד עיניהן של הקהילות הפיזיות:
..
.
4
-
,
-
בעיות של עריקה מהקבוצה, פתושת 6] ("אוכלי חינם"), מאבקים פוליטיים וצורות שונות של
פעילות הרסנית (כגון קַתנותג11 - צורה של התבטאות חריפה ופוגעת באמצעות הדואר האלקטרוני).
חברי הקהילה אף מפעילים סנקציות חברתיות ופעולות ענישה נגד אחרים בקבוצה, שלדעתם
סטו מכללי ההתנהגות הנאותה או התנהגו בצורה בלתי הולמת. אם להגדיר את הקהילות
הווירטואליות במשפט אחד, ניתן לומר שאלו קהילות וולונטריות המבוססות על אינטרסים
משותפים בתוך סביבה נטולת סמכות מרכזית וחסרה גבולות פיזיים.
היבטים וסוגיות פוליטיות בסייברספייס
בצ'כוסלובקיה, בשלהי שנות השמונים, נכנס יפני עם מזוודה גדולה לאחת האוניברסיטאות
בפראג. הוא הגיע לאחד החוגים באוניברסיטה ובלי לומר מילה הניח את המזוודה ויצא. הסטודנטים
לפיזיקה ולהנדסה שפתחו את המזוודה נדהמו לגלות מספר רב של מודמים חדשים ומהירים.
עד אז ניסו הסטודנטים לתאם הפגנות בעזרת מערכות 885 פשוטות ומודמים איטיים מאוד.
בעזרת המודמים החדשים הפיצו הסטודנטים עצומות והצהרות ותיאמו הפגנות. עם הזמן,
האינטליגנציה הוותיקה הצטרפה להפגנות, הציבור יצא לרחוב והמשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה
נפל. סיפור זה תפס מימדים של אגדה בקרב משתמשי המחשבים ורשת האינטרנט בצ'כוסלובקיה.
ספק אמת, ספק אגדה עירונית - הסיפור מצביע על החשיבות של חופש הביטוי והנגישות
למידע, הן בחברות דמוקרטיות, אך במיוחד במדינות לא דמוקרטיות.
מצד אחד, על-מנת ליהנות מהיתרונות של מהפכת המידע, מדינות רבות בעולם נדרשות להרחיב
את השימוש ברשתות תקשורת מחשבים, כגון רשת האינטרנט. מצד שני, הרחבת השימוש
ברשתות אלה מהווה איום ממשי על יציבותם הפוליטית של משטרים לא דמוקרטיים. המשטרים
הדמוקרטיים, לעומתם, נדרשים להתמודד עם הפצה של פורנוגרפיה, בעיקר של ילדים (אומנם
במימדים זעירים), והתארגנויות של קבוצות פוליטיות קיצוניות מהשמאל ומהימין במרחבים
הווירטואלים החדשים. מדינות אלה מנסות לחוקק חוקים על-מנת להתמודד עם התופעות
החדשות, אך עד היום לא הצליחו לנסח חוקים שלא יפגעו בזכויות הפרט של אזרחיהם. דוגמא
טובה לכך היא חוק ה-)0 ץ0ח12606 811005ס1תטוותותסכ), שנחקק בשנת 1996 בארה"ב ואשר
נועד להגביל בצורה ממשית את חופש הביטוי ברשת האינטרנט. אך החוק לא עמד במבחן
החוקה האמריקאית. שופט פדראלי, שדן בתביעה שהגישה האגודה האמריקאית לזכויות האזרח,
קבע כי "ניתן לראות את רשת האינטרנט כשיח עולמי ללא קץ... הצורה ההשתתפותית ביותר
של שיח המוני שהתפתחה עד כה". השופט פסק שיוזמת החקיקה של הממשל האמריקאי
עומדת בסתירה לחוקה האמריקאית.
לאורך ההיסטוריה האנושית היו שני גורמים שטענו ל"בלעדיות" על המידע. הכנסייה או הדת
הממוסדת, לרוב הכנסייה הקתולית, ולאחר מכן המדינה. הפרוטסטנטים נפרדו מהכנסייה הקתולית
בתקופת הרפורמציה סביב הנושא של פרשנות הברית החדשה ומהוּת הנצרות. המדינה גם
היא טענה, ומדינות רבות עדיין טוענות, לבלעדיות על המידע והידע. ההתפתחות של הדפוס,
העיתונות החופשית, הרדיו והטלוויזיה כירסמה לאורך הזמן בבלעדיות זו, אך יש מדינות שבה!
ניתן לסגור עיתונים ותחנות רדיו וטלוויזיה. כמו-כן, בעלי העיתונים ותחנות הרדיו והטלוויזיה אינם
מחויבים להשמיע את מגוון הדעות בציבור. ישנם "שיקולי עריכה", "צמזורה עצמית" ואינטרסים
כלכליים של בעלי העיתונים ותחנות השידור. בברה"מ לשעבר, נהגו מתנגדי המשטר להפי?
את דבריהם בעזרת ה-)58101263, אך השלטונות היו מגלים את בתי-הדפוס המאולתרים, סוגרים
אותם ועוצרים את הפעילים. אולם, מה עושים נגד אדם יחיד הנושא עמו מחשב נייד, אשר תוקף
את הממשל ומפרסם את דבריו ברשת העולמית למיליוני אנשים?
ישנן שתי תפיסות עיקריות של חופש הביטוי במדינות דמוקרטיות: האמריקאית והאירופאית.
האמריקאית היא הקיצונית יותר: החוקה מגינה כמעט על כל צורות הביטוי, במיוחד בכל מה
שקשור לביטוי פוליטי. באירופה, לעומת זאת, יש הגבלות חמורות נגד ביטויים פוליטיים קיצוניים,
כגון תמיכה בפאשיזם וביטויים של השמאל הקיצוני. בארה"ב ובאירופה מבדילים בין חומר משודר
וחומר מודפס, כאשר באופן כללי יש הגבלות קשות יותר על חומר משודר. מצד אחד, המדינה
חייבת להתגונן מפני איומים על ריבונותה ופגיעה אפשרית בממשל התקין. מצד שני, מדינות
דמוקרטיות מחויבות לעקרונות של הדמוקרטיה הליברלית, שטומנת בתוכה את ההתחייבות
לזכויות הפרט בחברה.
המדינות הלא דמוקרטיות, לעומת זאת, שואפות למנוע חופש דיבור וחופש התארגנות, הן
במרחבים פיזיים והן במרחבים וירטואליים. יש דוגמאות רבות לכך:
- בסין כל משתמש אינטרנט מחויב להירשם בתחנת המשטרה המקומית ולחתום על מסמך
המגביל את פעילותו ברשת האינטרנט.
- בבורמה העונש המקסימלי על החזקת מודם או מכשיר פקס' לא מורשים עומד היום על 15
שנות מאסר.
- משתמשי אינטרנט בסינגפור צפויים למאסר בגין הסתה, הפצת פורנוגרפיה, סיכון שלום
הציבור, פגיעה בביטחון הלאומי ופגיעה בממשל, במקרה שעברו על הכללים הנוקשים של
השימוש ברשת. ויש אינספור דוגמאות נוספות.
- בישראל היינו עדים למקרה מבחן של הצנזורה ורשת האינטרנט. ב-14 במרץ 1995, הופיע
מכתב אנונימי במספר קבוצות דיון ברשת האינטרנט שציין את שמו וכתובתו של ראש השב"כ
דאז, כרמי גילון:
<61.1ת6ק. ת0תג 6 1233112.14031995> :כ1/1655886-1
.105.6 516 6.6 מק קז תת! 4617 ! בת 1108111 סג. גו]. 111911540 .61ת. ת1510/ז6צ1 :הזג
1 תגו6. שמשת 1317 1 7 תה 026 66. 210-611 46. רס 10025 0616005
ת.05וז1[סק. 110216.15186[,191%ו0. 800 :8קטסדש5איטצן
תס ת0תה 2178929תג :ותסז
1 [15780. 1110 500.0 :10'-ע51טסבתץמסת ג -
006 גוס תסת/ :ת128110תה8ז 0
. 9 217892תג :10 -ץ1קסת
0 12:27:34 1995 זג]א 14 ,16 :סג
8% :60[טטפ
1/1068: 2
566 ת03 וס .תס[21) [הדג-) 54088 01 686 שסת 16 סז טס) [1/1326
:5 10181105 תסס 01 161015
תס[21) 1חדוג")
18 13005
ת210 ]6/85616/
1516
העיתונות מיהרה לדווח על העניין, תוך השמטת השם והכתובת. כעבור זמן-מה הוסר החיסיון
על פרסום שמותיהם של ראש השב"כ וראש המוסד. לדעת רבים, הפרסום ברשת האינטרנט,
ערוץ תקשורת שקשה מאד לצמר, תרם רבות לחשיפת שמותיהם בכך שעזר לשבור את
המוסכמות בעניין זה. במדינות אחרות, כמו מקסיקו, המתנגדים למשטר עושים שימוש בתמ"מ
כדי לפרסם את מאבקם ולגייס תמיכה בקרב אוכלוסיות בתוך גבולות המדינה ומחוצה לה.
בניסיון ההפיכה ברוסיה עשו תומכי ילצין שימוש נרחב בתמ"מ על-מנת להעביר דיווּחים בזמן
אמת על המתרחש במדינה.
במדינות הדמוקרטיות עלה הנושא של דמוקרטיה ישירה על סדר-היום הציבורי. הכוונה לכך
שבניגוד לדמוקרטיה הייצוגית, בה האזרחים מצביעים בבחירות עבור נציגים שיבטאו את רצונם
ויבצעו מדיניות לרוחם, יוכל כל אזרח ואזרח להביע את העדפותיו באמצעות תמ"מ. תומכי הרעיון
של דמוקרטיה ישירה טוענים שכל הנושאים שעומדים על סדר-היום הלאומי והמקומי יוכלו לבוא
לידי הכרעה על-ידי שימוש האזרחים במחשב האישי.
כמו-כן, חוקרים רבים משערים שהשימוש הנרחב בתמ"מ יביא להרחבת החברה האזרחית -
הזירה שקיימת בין האזרח למדינה, רשת של מנהגים חברתיים, תרבותיים וכלכליים, המבוססת
על ידידות, משפחה, השוק, והתאגדות וולונטארית. זירה זו חשובה מאוד להתפתחות של ארגונים
וולונטאריים שעוסקים בנושאים על-מדינתיים, כגון איכות הסביבה או זכויות האזרח.
למעשה, ניתן לראות ששני העולמות הללו, הסייברספייס והעולם הפיזי, נושקים זה לזה בתחומי
החיים השונים - הכלכלה, הפוליטיקה והחברה - ואף משפיעים זה על זה. כאשר גיבסון כתב
את התיאור שלו לסייברספייס בספרו "נוירומנסר", הוא לא יכול היה לשער בנפשו עד כמה
בהירה הייתה תחזיתו למציאות העתידית הנראית לעין. בימים אלו ממש אנו עדים להתפתחות
של עולם חדש, עולם מקביל לזה שאנחנו חיים בו, עולם שונה ובעל אתגרים רבים עבור רבים
המצטרפים אליו מָדִי יום. הסוגיות וההיבטים שמכרו לעיל יעסיקו חוקרים רבים בתחום של מדעי
החברה בשנים הבאות וישפיעו במידה כזו או אחרת על החיים של כולנו, הן בסייברספייס והן
בעולם הפיי.
למידע נוסף ראו:
1) 60ת.123100תהקזס-[8נגץ.ששש//:קו - 12301085ת8קזכ) [גטחו/ר
2) /60/6)/500191[--/ט05015.60.זק ת6.טשש//:קזות - סוגיות חברתיות בתקשוב.
3) 5[1/ו8.60ת018ת5118.1.אוועש//:קוו - 105וגתחס1ת1 [50018
4 /1.ץ0פ.ץסו[סקן1.אישיש//:קוות - מטה אינדקס לאתרים של טכנולוגיות המידע.
-
.
,
---7777779799997999979997997997777597979797997999500--------
17
/ ברשת האינטרנש
1 /
פרק זה עוסק בשימושי רשת האינטרנט בתחומי העברת קול וַסֶרטונים. תחילה הוא דן בהעברת
קובצי קול וסרטונים במערכות /י//ץ, ולאחר מכן בשימושים מתקדמים, שירותי שיחה קולית
וועידת חוזי (066ם6ז16ת0) ס6שוי) מעל-גבי הרשת.
13.1 בציית הנפח והזמן
-
-
-
+,
,
כפי שראינו, מערכות המידע /ש/ש/ץ מאפשרות העברת קבצים באשר הם. כבר בתחילת הדרך
שילבו יוצרי דפים ומאגרים קטעי קול שהוקלטו מראש, כמו גם סרטונים. בדיוק כשם שניתן
להעביר מלל או תמונה בודדת, השמורה בקובץ, ולהציג אותה בעזרת תוכנת הניווּט (כגון
6 כך ניתן להעביר קובץ המכיל קטע קולי מוקלט. כך הוקלטה החתולה "סוקס" מהבית
הלבן משמיעה יללה, ועכברים בכל העולם ברחו לחוריהם...
הבעיה המרכזית היא הזמן הדרוש להעברת קובצי קול וסרטונים. לשם הדגמה, סרטון שאורכו
כעשר שניות, בגודל שמינית מסך, ללא קול, השמור בפורמט 4/1 המקובל במערכת ההפעלה
5 מו /), תופס נפח של יותר משני מגה ביט. אולם, כאשר דוחסים את הסרטון בעזרת שיטות
דחיסה המקובלות ברשת האינטרנט, ניתן להגיע לנפחים נמוכים יותר של כמחצית ואף פחות.
2 שיטות דחיסה לסרטונים
-
-
על-מנת להתמודד עם בעיית הנפח, פותחו שיטות דחיסה שונות. הנפוצה יותר כיום היא שיטת
6וזואסנטל) של חברת 16קק4, (ראו /מ6.60קקג. סותגזאסוטף//:קזות). שיטה זו מאפשרת, לדוגמא,
לדחוס סרט אנימציה, שיש בו בדרך כלל פחות צבעים ומסכים (15 מסכים לשנייה במקום 25)
מסרטון רגיל, בגודל שמינית מסך, באורך של דקה, הכולל קול, לקובץ בנפח של 1 מגה ביט
בלבד. לקבצים השמורים בפורמט זה ניתנת הסיומת 10%א. בעולם קיימים אתרים רבים הכוללים
מאגרי סרטונים בפורמט 6( א16ט2), והמפורסם ביניהם הוא האתר של דיסני בכתובת
/הז00.ץ6ת015.אואואי//:קות.
שיטה נוספת, אם כי נפוצה פחות בשלב זה, היא שיטת א (קטסזנ) סקא ו
ראו 6/1/00 8/6 וק 6/0 8116 גמ ס. 18ס. אצ 9//: קת ). שיטה זו
מאפשרת דחיסה משופרת, תוך אפשרות לצפות בסרטון בגודל של מסך מלא. כרטיסי מסר
הנמכרים כיום תומכים בפורמט 86/]א בחומרה, כלומר מסוגלים לפענח את הקובץ הדחוט
במהירות גבוהה. אתר ובו מאגר של סרטונים בפורמט 0פוא ניתן למצוא בכתובת
.11 1 11/00 1 ס הגנו סט. ה סק צאא//:קו1.
11
3 שיטות דחיטה לקזבצי קול
-
-
-
.,
,
בדומה לבעיה הקיימת לגבי סרטונים, גם בקובצי קול קיימת בעיה של נפח הקבצים. קיימות
מספר שיטות מקובלות לשמירה ולדחיסת קובצי קול, המאפשרות להגיע לקובץ בגודל של 500
קילו ביט עבור כל דקת דגימה לערך (קובצי 414 וקובצי גאו). מידע נוסף על שיטות דחיסת
קול ראו בכתובת
וז 180/60 8/0 הד6-1116-10 650 ת180/56/ססק עמ/60. 516- 10 ס. 15ס.שעשעש//:כת.
שיטה מתקדמת יותר בשם 101 מאפשרת לשמור יצירות קוליות בדומה לתווים הניתנים
לתזמורת. זהו פורמט יעיל במיוחד, משום שהוראות הנגינה הן המועברות, ולא תיאור הצלילים
עצמם. אך לא כל צליל נשמע ניתן לשמירה בפורמט 01]וא, ובפרט לא ניתן להעביר קול אנושי
של אדם מסוים. למידע נוסף ראו מ60.600שו:6ומ.ששש//:קוות וגם
/[זא/6860ת6) ז6)טקות 10510/00/ת6ת מ167)81ת2/ת סס. ססתגץ.ש שיש//:קוזת.
4 הצברת קול ותמונה בזמן אמת
י
-
-
החיסרון של כל השיטות שהוזכרו הוא שבכולן מדובר בקובץ ארוך, לעתים מעל מגה אחד,
המועבר למחשב של המשתמש בשלמותו, ורק בסיום העברתו ניתן לשמוע אותו או לצפות
בו. מובן, אם כן, שלעתים תהליך "משיכת" הקובץ משרת המידע יארך דקות רבות ואולי אפילו
שעות. שיטה זו אינה מאפשרת צפייה מסודרת בסרטונים באורך של יותר מכמה דקות, שידור
חי של שידורי טלוויזיה או בדיקת יישומים כמו וידאו לפי דרישה (0ת4וח26] םכ) 060ו/י). בעקבות
זאת, באמצע שנות התַשעים התפתחה גישה חדשה להעברת קובצי קול וסרטונים. לפי גישה
זו, לא מעבירים קבצים קבועים מהשרת אל המחשב המקבל, אלא מזרימים מידע מהשרת אל
מחשב הלקוח, כאשר תוך כדי קבלת המידע, מחשב הלקוח מציג (מנגן) את המידע המועבר
אליו (גת69זו5). תוכנת הלקוח מותאמת לשרת, וניתן לומר שמחשב הלקוח מנגן קובץ הנמצא
במחשב השרת. בדרך כלל, לא ניתן לשמור את המידע בכונן הקשיח של המחשב המקבל,
משום שלא מדובר בקובץ, אלא בזרימה של הוראות ביצוע עבור תוכנת הלקוח המתאימה לשרת
מיוחד. בשיטה זו אין צורך לחכות זמן רב עד שסרטון ארוך יגיע ממחשב מרוחק, כקובץ אחיד,
לשם הצגתו. המחשב המרוחק מפעיל תוכנת שרת מיוחדת, הדוחפת הוראות ביצוע לתוכנת
לקוח מקבילה במחשב המקבל. תוכנת הלקוח מבצעת את ההוראות מיד עם קבלתן. בדרך כלל,
בתחילת התהליך צובר המחשב המקבל כמה שניות של הוראות ביצוע כאלה, ואחר כך מתחיל
בו-זמנית לנגן את המידע שקיבל ולקבל מידע נוסף ממחשב השרת לשניות הבאות.
בתחום שרתי המידע הקולי, ניתן להצביע על שיטת סו4ט4 [863, הפועלת על בסיס קובצי
]א (ראו /מז164[30010.00.אראט//:קוות). בשיטה זו מעבירים כיום בשידור חי את דיוני הכנסת
לכל העולם (ראו אתר הכנסת בכתובת 65560.20%.11תא.ושעט//:קוום). בתחום שרתי הווידאו,
נפוצה כיום שיטת 74016 (ראו /ותסס.סטץ.ששאי//:סום), וקיימות שיטות נוספות המפותחות
בחברות גדולות וקטנות, כגון אינטל, 1א ,18 0308ז0ו/1 ואחרות. בדרך כלל, ניתן להוריד את
תוכנת הלקוח המאפשרת צפייה והאזנה בחינם מאתרי החברות השונות, אך בניית המידע
ושידורו בשיטות השונות מצריכים קניית תוכנות שרת מיוחדות. למידע נוסף כדאי לפנות לאתר
/הזס6. 5 ססגו). שוש שי//:ק)ות, אשר מרכז ומעריך תוכנות המשמשות ברשת האינטרנט.
-
5
-
,
.
-
שירותי וצידה
שיטת העבודה בזרימה של מידע מתאימה במיוחד למידע המשתנה בכל שנייה, או במילים
אחרות - לשידור חי. לכן, היה זה טבעי שחברות רבות שפיתחו טכנולוגיות של עבודה עם זרימות
מידע יצעדו צעד נוסף קדימה ויציעו מערכות לדיון בזמן אמת, בשידור חי, בקול ובתמונה. תחילה
הופיעו שירותי השיחה הקולית, המאפשרים שיחה בין שני מנויים ברשת האינטרנט באמצעות
כרטיסי הקול שבמחשביהם. דוגמא לתוכנת כזו היא תוכנת [6616ז, המחולקת חינם משום
שבצד המסך מופיעות פרסומות (ראו /1166/6.60.אושש//:ק1ום). בהמשך התפתחו מערכות
אלו לשני כיוונים: שירותי טלפוניה מוזלים אעידת חוזי (66ת6ז16ת60 660ג) ברשת האינטרנט.
שירותי הטלפוניה מאפשרים למשתמשי רשת האינטרנט לצלצל לחבר הנמצא אי-שם בעולם,
תוך שימוש בקווי הרשת עד כמה שהדבר ניתן. לדוגמא, תוכנת 6תסתק60צ1 מאפשרת למשתמש
רשת אינטרנט לחייג לכל מספר טלפון בעולם ולשלם לפי תעריף זול באופן משמעותי מתעריפי
חברות הטלפון (ראו /6.60₪₪חסה6)20תששטט//:קום). במשך הזמן צופים שרשת אינטרנט תציע
חלוּפה לרשת הטלפונים וניתן יהיה לחייג מטלפון לטלפון תוך שימוש בקווי אינטרנט, וכן לחייג
מטלפון למנוי אינטרנט.
שירותי ועידת החוזי מציעים מהפכה אחרת: שיחות בהן אנו שומעים ורואים את בני שיחנו
שבצד השני, ולפעמים אפילו עובדים יחד על מסמך משותף. מובן שכדי שיראו אותנו, צריכה
להיות ברשותנו מצלמה המחוברת למחשב. חלק מתוכנות ועידת החוזי המקצועיות (שמחירן
כיום מגיע לכ-%1500 בארה"ב) מגיעות יחד עם כרטיס וידאו לחיבור מצלמה ביתית למחשב.
בתוכנות אחרות ניתן להשתמש במצלמות זולות יחסית (עד %200 בארה"ב), המתחברות ישירות
למוצא המקבילי של המחשב, זה המחובר בדרך כלל למדפסת (ראו מחסס.א6)1סתתסס.אועוץעט//:קזות).
וז 186 ו 016 60-50 581 0%18 60-56
, 5
1 4
ט ,
₪ | ₪
9 / (ק03 12) 5קלא || >0שקקסד99
/ (קג3ס 26) 0805 0 0 |
ווק
8 :
0 45 > 10 :5קלא 5600
0+ 1 > 10 :קפא ₪60
0 : 6510
(0קק) ה13010405]
סח , 6ז3/צ+501 6חו 6+וח/
וז ] 18010
הדות
צי יל 5
ֶ ויו 4 501 01 חש1056] ווח 8ו1יז
טו'זקסיזק קט זו 5061 6צבּח ו זו זס6חסאו : צטמזו |:
... צסח "163 1 ח3ח 6"זסוח 10 1% הגח , חס 1 : 6ח16ו] סוִשַב1] |:
חווף
?? ? סח -ז26%%6.... חס : טָוו6 |
6 ... סח 6זנ סוק וטס 00% 1 ,61( : 6ה16]] 0וף13]
(2) 5615 ה11066] שי
שופ ||[
קפ | [פ ב
(4) 5ו6אזט| שי
חלונות של תוכנת 566₪6-ש0
התוכנה החלוצה בתחום זה היא תוכנת 86ח211-565) (הנקראת 866-186 ,וס0ע-566), שפוּתחה
באוניברסיטת קורנל (ראן /ט16[1.60ח16.00ת00-506//:כ)ת). גרסת חינם של תוכנה זו מאפשרת
דיון בשידור חי אך ללא צבע. ישנה גרסא מסחרית, שגם אותה ניתן להוריד מהרשת, הנקראת
הו ₪
הקדה ההה------------------- בכ בב בב ער 7 ה >
21-506) 660סת8חתת. זוהי גרסא צבעונית, הכוללת גם כלי לדיון במסמכים יחד, כאשר כל צד
מקבל סָמן משלו, ויכול להצביע, לצייר או לכתוב על לוח משותף למשתתפי השיחה (ראו
/הת16.60ת565-טסשואו₪//:קות). כיום קיימות תוכנות נוספות שהתפתחו, כאמור, משיטות הטיפול
השונות בזרימות מידע. כך ניתן למצוא את 6תסת?0ט0ו/" מבית 6ש:.7601 (ראו /מנסס. סטץ.אראש//:כות)
ואת 6תסתק )6וח6ות1 מבית 0081160/' (ראו /מתסס.ת60ו[בססץ.שעט//:קות). מידע אודות התוכנות
השונות ניתן למצוא באתר ותסס.פאוססגם.אועוש//:קות.
-<"
,
,
6 טכנולוגיית םפטק
-
-
מרבית הטכנולוגיות ושיטות העברת המידע ברשת האינטרנט דרשו את שיתוף הפעולה של
המשתמש בהבאת המידע, חברת >אזסשסא 105146קסזק (ראו /ותסס.תסק.ששש//:קוות) היתה
חלוצה בתחום כאשר פיתחה יישום רשת בשם )6:33 ותוס? המשדר את המידע אל המשתמש,
יישום זה מזכיר במקצת מסך טלוזיה.
1 24 0 4 וו ו ו חס 7 וגם)ותוסי) ב
- יי [
ול ישנ פראעיש :]ורא /יל הסוב 88 | ו[
00 שתום ל ס סעגב) סיה 544 סח ] |
0 תל חס 55 טסט ₪ הרשו ה /
5 6 הו 13.0 עו ומ גו ₪ | 1
| :1
(0 18 - [זפותות5 5/0165 707 1
1 ותפה |;
תאש דשה
שוג קַמנממזג / 17131 85גג] מפזת:1 | |
ונדש 1721 ה לג 631% 15 מע זכ צגקו 6ב 10627 ₪6 מסעמנ) 2ם66 216 | |
םסם6!66 .17.5 6 סמו ע6מסגת [6מבנח 10 זט זבום אתוגן) !גב פס זצג1
6 6 ,100 231861 עמשו 4ס 6םם 0! קַמחרט שוסם 02 םג ,פא קנ
16 0 6 6מג של 121 5 זז קז 1014 קהג) 06( 0065( מגנחפ%סקת
4 ג 00 6מט1 1פג] [וטמוס ) קהנו566 [גםסטג 11 6מ1 ג גר 6ק?
מ לשה של ",63603168 ו סי 0 [6מנ" סו םגו 6
מסך של תוכנת 0431 וחוסק
יישום זה פועל בצורה של "שומר מסך" (58/6 ם66ז56) ונכנס לפעולה כאשר המשתמש אינו
מבצע כל פעולה עם המחשב במשך מספר דקות, ניתן כמובן גם להפעילו בצורה מכוונת. המידע
המועבר באמצעות שרות זה הוא חדשותי בעיקרו (חדשות מהעולם, חדשות בתחום הספורט
וחדשות בורסאיות).
בעקבות הצלחת יישום זה יצאו לשוק מספר יישומים המבצעים פעולה דומה ביניהן מוצר ישראלי
של חברת 240%%%60 (ראו /מתסס.60עואסגפ.ששיש//:קוום).
טכנולוגיה זו שזכתה מאז לכינוי טכנולוגיית תפטש, משתלבת כיום במיגוון הפעולות המוצעות
על ידי הדפדפנים השונים וכבר בגירסאות הבאות של תוכנות 146150826 |-ז6זס1קא /1/01050
אנו צפויים למצוא יישומים המעבירים מידע למשתמש בצורה רציפה וללא התערבותו.
צְדַרֶית ברשת האינטרנט
מהי בצצם הבציה?
*עברית שפה קשה...", כידוע, וזהו התירוץ הנפוץ להעדר תמיכה עברית מספקת במערכות
המחשבים. תירוץ זה נכון רק חלקית, שהרי יש כבר מערכות העובדות בעברית, והמחסור נגרם
בעיקר עקב חוסר דרישה. מכיוון שיש להשקיע זמן בעיברוּת יישומים ומכיוון שלשם עבודה נוחה
בעברית דרושה התאמה של מספר תוכניות שירות בסיסיות שונות, הרי שנוצר כאן מעגל
קסמים: אין תמיכה מספקת ולכן לא עובדים כמעט בעברית, ומצד שני אין פיתוח יישומים
בעברית כי כמעט לא עובדים... ננסה לבחון את הבעייתיוּת בעברית ולאחר מכן את היישומים
הבסיסיים הדורשים עיברוּת, מה נעשה בתחום ומה יש לעשות (נכון, הרבה).
לעברית שתי בעיות אשר גורמות לכל הקשיים: הצגת התווים (ויש מספר הצגות אשר מגבירות
את הבלבול) והכיוון ההפוך (ליתר דיוק, דוזכיווניוית, כי אנו רוצים לערב עברית עם אנגלית ועם
מספרים).
סוי תזוים
קיים מספר רב של מערכות תווים עבריות, אשר התפתחו עם הזמן בעיקר כדי לפתור בעיה
קיימת ולרוב ללא מחשבה מעמיקה לעתיד. נסקור כאן את הסוגים העיקריים בלבד.
רוב המחשבים הנמצאים כיום בשימוש (פרט למחשבי 1א18 גדולים מהדור הישן) שומרים את
כל קובצי הטקסט (וגם התקשורת) בתקן הנקרא 50611/. לפי תקן זה, לכל תו ייצוג מספרי
הנע בין אפס ל-255. בתחילת שנות הששים והשבעים נוצלו למעשה רק 127 תווים (אנגלית,
ספָרות, תווי בקרה וכדומה). היות שמספרים בין אפס ל-127 מנצלים רק שבע סיביות מתוך
השמונה האפשריות בכל תו, הייתה הסיבית העליונה (השמינית) אפס תמיד. רבות מהמערכות
ניצלו עובדה זו והתעלמו ממנה לחלוטין (או איפסו אותה). כעת בא תור העברית (וגם שפות
אירופיות רבות סבלו מבעיה זו): כדי להוסיף עברית היה כדאי לנצל את התווים הפנויים מעל
7, אולם כל המערכות אשר התעלמו מהסיבית השמינית באותה התקופה מנעו זאת. כדי
לאפשר עבודה במצב הקיים הוחלט שהתווים העבריים יבואו במקום האותיות האנגליות הקטנות.
הדבר נעשה על-ידי שינוי במסוף בלבד, כך שיציג עברית במקום אנגלית. שני חסרונות היו לדבר:
ראשית, אין אפשרות לערב יחדיו עברית ואותיות לטיניות קטנות, ושנית, אין אפשרות להבדיל
בין קובץ באנגלית לבין קובץ בעברית (המחשב אינו מבדיל ביניהם, רק אדם יבחין שאחד קריא
והשני הוא רצף אותיות חסר משמעות). לשימוש זה קוראים כיום 0066 018), משום שהוא ישן
ופרימיטיבי וכמעט שאינו נמצא בשימוש כיום.
מכיוון שבעיית הסיבית השמינית החסרה העיקה לא מעט על כל העמים האירופיים (אשר יש
להם מספר תווים מיוחדים שאינם מיוצגים בין 127 התווים הראשונים), בא לציון גואל. מכון
ההותתתתתתתרכרהככוו, '
*
התקנים הבינלאומי (150) יצא עם סדרת תקנים (סדרה 8859) המנצלת את כל 256 התווים
ומגדירה לכל שפה את מיקום האותיות המיוחדות שלה (127 התווים הראשונים זהים לכל
הסדרה). התקן העברי נקרא 150-8859-8 ושמו הוא 6066 שוסאן. התווים העבריים ממוקמים
החל מהמקום ה-224. בדרך כלל נקרא קוד זה בשם 6:066)-שסא 1500. מדוע התוספת? מכיוון
שחברת 1א13, בהוציאה לשוק את המחשבים האישיים הראשונים, החליטה להתעלם מתקני
9, אשר היו אז בשלבי התהווּת, וקבעה את העברית מהמקום ה-128 והלאה. התקן
הזה נקרא בשפת היום-יום 20066) שסאן ]א18. בתקן העברי 1500-8859-8 משתמשים במערכות
החלונות 60₪53.11ח1/, 6008595ת1/ ובמערכות מקינטוש. ראו מידע נוסף בכתובת
]5 ,, 12 א.]ותטת:.6שטא.//:ק:זת
|- 1א).2.11/000156/1061556 1א.ז1תטת6.5ששעט//:קוות, [ותזת.6ותסס[6ש/ת150.6.שועושי//:קוות.
לאחרונה, אוּשר תקן בינלאומי חדש הנקרא ₪2 160אנ. בתקן זה ניתן למצוא את האותיות
העבריות, ניקוד עברי ובעתיד גם טעמי מקרא. התֶקן בנוי על 16 ביט ומקצה לכל תו ייצוג מספרי
הנע בין אפס ל-65536, ובדרך זו ניתן לייצג מספר סוגי תווים בו-זמנית ולכתוב מסמכים בשפות
שונות בו-זמנית. תקן זה עדיין לא מיושם במרבית מערכות המחשב, אך הוא עתיד להיות התקן
המחייב בשנים הקרובות. למידע נוסף ניתן להתחבר לכתובת /קזס.66ססנתט//:קזות.
ובכן, יש לנו לפחות ארבעה סוגי תווים עבריים. מה נעשה? נכון להיום אנו משתמשים במערכת
תווים אחת, 1502-8859-8, ובעתיד יהפוך השימוש בתקן ה-16025אעט לנפוץ יותר ויותר.
בעיה חריפה יותר הינה כיוון הכתיבה. על המסך עלינו להכניס ולהציג את החומר הכתוב בצורה
בה אנו רגילים לראותו בחיי היום-יום. אולם, כיצד נציגו במחשב בצורה בה יהיה לנו נוח לטפל
בו? קיימות שלוש אפשרויות לשמור את החומר בקובץ: ראשית, השיטה "המשתמעת" (4סּקַס/1),
בה החומר נשמר הפוך מהכיוון בו הוא נראה על המסך (כאילו היה טקסט אנגלי). חסרונה הגדול
טמון בקושי בעיבוד ממוכן של החומר הכתוב, היות שכיוונו בקובץ הפוך לכיוון בו ניתנת משמעות
לחומר הכתוב; השיטה השנייה היא החזותית (15041/), הקובעת שהחומר יישמר בכיוון בו אנו
קוראים אותו (כלומר בכיוון בו עוברות עינינו על הטקסט), שהוא גם הכיוון הטבעי לעיבוד החומר.
נכון שלאנגלית ולמספרים כיוון הפוך, אולם היות שניתן להבדילם בקלות מעברית אין כאן בעיה;
בשיטה השלישית מצוינים חילופי הכיוון על-ידי סמני בקרה מיוחדים.
שלוש השיטות הללו אינן חופפות אחת לשנייה (אלא יש לעשות המרה ידנית ביניהן), אך התקן
(תקן מכון התקנים מספר 1489) מאפשר שימוש בשלושתן וכל יישום יכול לבחור את הנוח
לו, דבר אשר גורם ללא מעט בעיות בהעברת קבצים מיישום אחד למשנהו.
צברית בתקשורת (דואר אלהטרוני, אמולציית מסוף, תוכנות ניווע)
יי
מה ערכהּ של העברית אם אין לנו מסוף מתאים שיתמוך בה? ובכן, מסתבר שזו הבעיה הגדולה
ביותר. על המסוף לתמוך לא רק בתווים העבריים אלא גם בהפיכת הכיוון ובשינוי מיפוי המקלדת
כידוע, קיימים קשיים בעבודה ברשת האינטרנט בעברית. כך, למשל, משתמשי 83.1שס4חו/
(אפילו עם תמיכה בעברית) נדרשים להתקין גופנים מיוחדים כדי לראות עברית "נכון".
ברשת האינטרנט השתרש השימוש בעברית חזותית (1541/) לפי התקן העברי 150-8859-8.
השימוש בעברית חזותית מיושם במערכות דואר אלקטרוני (לפי תקן של מכון התקנים - "משלוח
מסרי דואר אלקטרוני בעברית ברשתות 1027" מספר 1904), במערכות לאמולציית מסוף
(61מ161) ולאחרונה גם בתוכנות ניווט (3:05613).
השימוש בעברית חזותית, שהיא "הפוכה* מעברית המיושמת במערכות חלונות (עברית משתמעת),
נובע מהרצון לאפשר לכל משתמש בכל מקום בעולם לראות עברית - כל שעליו לעשות הוא
להתקין גופנים בעברית. אין צורך בתמיכה בשפה העברית של מערכת ההפעלה כפי שנדרש
בשימוש בעברית משתמעת (1.0810941). כמו-כן, מערכות מחשב רבות (15א/י ,אזאט) אינן
תומכות באופן רגיל בעברית משתמעת, אלא בעיקר בעברית חזותית. לפיכך, השימוש בעברית
חזותית מאפשר תמיכה הן במשתמשים בארץ והן במשתמשים בעולם במערכות הפעלה שונות.
החיסרון בשימוש בעברית חזותית הוא בעצם העובדה שהדבר מנוגד לאופן השימוש בעברית
במערכות חלונות (5א60%ת:/ל וגם מקינטוש). כתוצאה מכך, נתקלים משתמשים בעלי מערכת
הפעלה בעברית בקשיים בהדפסת דפים מרשת האינטרנט ובבעיות של העתקת מלל מחלון
לחלון (ולכך קיימים היום פתרונות).
הפתרון לבעיה זו ייתכן רק בתוכנה, ואנו עלולים להמתין עוד מספר שנים עד שיכתבו תוכנות
אשר יתמכו בעברית כפי שהיא קיימת ברשת. התמיכה צריכה להיות מוטמעת בתוכנה ולא
מבוססת על מערכת הפעלה מסוימת. התמיכה צריכה להיות גם בעברית חזותית וגם בעברית
משתמעת.
לגבי מערכות דואר אלקטרוני ותוכנות אמולציית מסוף, קיימים מספר פתרונות מסחריים. פתרון
לדואר אלקטרוני ולתוכנת אמולציית מסוף הוצא על-ידי חברת 6קַ4ח8]/ו6א1 ומאפשר עבודה
בדואר אלקטרוני תקני (עברית חזותית) במערכת חלונות. למידע נוסף ניתן לפנות לכתובת
826.00 ההות)סת.שואוש//:קת.
פתרונות לבעיית הדפסת דפים בעברית ממערכת החלונות ניתן למצוא בדף מקיף המביא הסבר
על פתרונות עברית ברשת האינטרנט בכתובת [ומחזם.אוסת 60ם//812.1.)ז1הוח5.אושט//:קוות. מידע
בנושא בניית דפים בעברית ניתן למצוא בספר "מדריך לכתיבת , זוא1111" בהוצאת מערכת המידע
סנונית (ראה /808326ק/12.1א.ז[תטתפ.אושואו//:קות). וכן באתר של ועדת האינטרנט הממשלתית
ראה: 80.11.ע0110כם1.איאוא//:קזות.
על-מנת להוריד גופנים בעברית ניתן להתחבר לאתר ה-קשדק של סנונית בכתובת
5זם0ס1/סטק/12.11 8.זותטח10://80.5. כמו-כן, ניתן להוריד חבילה המיועדת לעבודה בעברית במערכת
חלונות מהכתובת 11תטח386/5אסגק/סטק/12.11א.ז1תטתפ. ף1//:ק.
נספח %
מודמים
תיאור כַלָלִי
המודם הינו הָתקן חומרה המשמש להעברת מידע בין מחשבים דרך קווי טלפון. למעשה, מודם
יודע להמיר מידע ספרתי לצלילים ולהיפך, כך ששני מודמים משני צָדיו של קו הטלפון מאפשרים
מעבר של מידע ספרתי על-גבי קו טלפון רגיל. המודם מבצע את ההמרה הנדרשת ומכאן שמו
- 10000110 כ-זסוג1ו100/. כדי להעביר מידע בין שני מחשבים יש צורך, כמובן, ששניהם
ישתמשו במודמים.
את סוגי המודמים הקיימים בשוק ניתן לחלק לפי שתי קטגוריות עיקריות - סוג החיבור (מודם
חיצוני או פנימי)+ ומהירות המודם (כמות המידע שהמודם מסוגל להעביר בשנייה).
מודם פנימי הינו כרטיס חומרה המותקן בתוך המחשב, בעוד שמודם חיצוני הינו התקן עצמאי
המתחבר ליציאה הטורית של המחשב. המודם החיצוני ניתן לניתוק ולהעברה בקלות והוא מתאים
לכל מחשב. לעומת זאת, עקב הצורך בקופסא ובאספקת מתח נפרדת, מודם חיצוני יקר יותר
ממודם פנימי. אופן הפעולה של שני המודמים זהה לחלוטין. הבחירה ביניהם היא בעיקר על
בסיס הצורך בניידוּת של המודם.
קצב הפעולה של המודם נמדד במספר יחידות המידע שהמודם מסוגל להעביר בשנייה. יחידת
המידע הבסיסית שמעביר המודם היא זול שערכו 0 או 1. מודם המעביר :51 אחד בשנייה פועל
בקצב של 1 8₪₪. המודמים הקיימים בשוק פועלים בקצב של 14,400 540 או 28,800
כ או 33,600 כ 83. מודם מהיר יותר יהיה כמובן יקר יותר, אך השימוש בו יהיה מהנה
יותר.
בנוסף ליכולת להעביר מידע בין מחשבים, מסוגלים רוב המודמים המשווקים כיום לפעול גם
כמכשירי פקס', המקבלים ושולחים הודעות כמו מכשיר פקס' רגיל.
כדי להתקשר למחשב אחר אין די בהתקנת מודם, יש צורך גם בתוכנה שתוכל להפעיל את
המודם ולדאוג להעברת המידע דרכו. תוכנות כאלו נקראות תוכנות תקשורת. תוכנת התקשורת
מסוגלת להעביר למודם פקודות המווסתות את פעולתו. פקודות אלו כוללות, למשל, בחירה
בין חיוג מתקפים לחיוג צלילים, פקודה לחיוג מספר טלפון ופקודה לניתוק הקו. לכל המודמים
ישנה ערכת פקודות בסיסית משותפת (פקודות 81 עליהן יורחב הדיבור בהמשך), כך שכל
תוכנת תקשורת יכולה לפעול עם כל מודם. לעתים, נדרשת בחירה מדויקת של סוג המודם
על-מנת להשתמש בפקודות שאינן כלליות, למשל פקודות אַתחול, השונות במקצת בין סוגי
המודמים השונים.
תוכנות התקשורת המשמשות לחיבור לרשת האינטרנט מבצעות עוד מספר תפקידים בתהליך
הקישור מלבד הפעלת המודם. תוכנות אלה מאפשרות למחשב בו הן מופעלות "לדבר* בשפה
האחידה של רשת האינטרנט, כך שניתן יהיה ליצור קשר עם כל מחשב אחר ברשת. בנוסף,
מאפשרות תוכנות אלו לתוכנות הלקוח אותן מפעיל המשתמש להעביר מידע דרכן למודם ומשם
לרחבי הרשת.
כדי להשתמש בשירותי רשת האינטרנט יש צורך, אם כן, בשתי תוכנות - תוכנת תקשורת
ותוכנת לקוח עבור השירות בו מעוניינים. תוכנת הלקוח משתמשת בשירותים שתוכנת התקשורת
מעמידה לרשותה כדי להעביר מידע לרשת האינטרנט. תוכנת התקשורת מתווכת בין תוכנת
הלקוח לבין המודם ושאר הרשת (למידע נוסף ראו פרק 3).
כל המודמים פועלים על-פי מספר תקנים שנקבעו על-ידי גופים שונים והתקבלו אצל יצרני
המודמים. חשיבותם של התקנים האחידים רבה, שכן יש לזכור שהמודם צריך ליצור קשר עם
מודם אחר, ובמקרה ששני המודמים אינם משתמשים באותם תקנים הם לא יוכלו ליצור ביניהם
קשר. את התקנים לתקשורת מודם ניתן לסווג לשלוש קבוצות:
- טכניקות איפנון.
- בקרת-שגיאה.
- דחיסת נתונים.
מכל תקני המודם, החשובים ביותר הינם אלה העוסקים בטכניקת האיפנון, אשר קובעת למעשה
את אופן הקידוד של המידע הספרתי כאותות שמע. לכל מהירות עבודה יש שיטת איפנון שונה.
רוב טכניקות האיפנון מאפשרות העברה של מידע בשני הכיוונים בו-זמנית (א16פטכ 11טיז), וכן
העברה של מידע מתוזמ| (פטסתסזג6תץ5) ולא מתוזמן (פטסתסזתסתץ45).
כדי לתָקשר חייבים שני מודמים להשתמש באותה טכניקת איפנון. לצד עיבודם של תקנים
חדשים התפתח מערך מורכב של חוקים הדואגים לנסיגה מסוג איפנון אחד לאחר (411980%6).
למשל, מודם שמסוגל לעבוד ב-28,800 סל"ש (סיביות לשנייה) יגיב למודם איטי יותר שיוצר
איתו קשר, קודם ב-14,400 סל"ש ואחרי כישלון הקשר יעבור ל-9,600 סל"ש.
תקני האיפנון העקריים:
> 32 מודם 4,800/9600 סל"ש, מתוזמן/לא מתוזמן, דו-כיווני מלא.
4 32018 הרחבה של 32 כתוספת פעולה של 7,200, 12,000 ו-14,000 סל"ש.
> 34 התקן החדש ביותר, כולל מספר גדול של מהירויות, עד 28,800 סל"ש.
עקב פעולת האיפנון והעברת המידע כאותות שמע, עלולות להיווצר שגיאות, למשל בשל איכות
ירודה של קווי טלפון. תפקידם של תקני בקרת-שגיאה הוא לפקח על קיום שגיאות בקו העברת
הנתונים.
הפרוטוקולים אינם יכולים למנוע שגיאות ואף לא לתקנן, אך על-ידי חשיפת השגיאות ובקשה
לשידור חוזר של חבילת נתונים פגומה, יכולה תוכנה התואמת את הפרוטוקולים של בקרת-שגיאה
להבטיח שידור שטפי נתונים וקבצים שהינם נקיים, למעשה, מכל שגיאה. מודמים מהירים רגישים
יותר להפרעה מרעש הקו יחסית למודמים איטיים. פרץ רעש, אשר עלול לגרום לאיבוד סיבית
אחת ב-14,000 סל"ש, יגרום לאיבוד נתונים גדול ביותר ב-28,800 סל"ש. כדי לפצות על כך
כוללים מודמים של 14,000 סל"ש והמודמים המהירים יותר סוג כלשהו של בקרת-שגיאה. ללא
בקרת-שגיאה יפורר כל פרץ רעש בקו הטלפון את התקשורת. התפוררות זו מופיעה, בדרך
כלל, כתווי "זבל" אקראיים על הצג. אם מתרחש הרעש תוך העברת קובץ, יהיה צורך בשידור
חוזר של אותו חלק מהקובץ. מודמים מִבַקָרי-שגיאה דואגים הדדית לפתרון בעיה זו ללא התערבות
של המשתמש או של תוכנת התקשורת. כאשר קיים רעש או מתרחשת בעיה אחרת במודם
מבוקר-שגיאה, כל שרואה המשתמש הוא האטה קצרה או הפסקה בתקשורת.
תקני בקרת-שגיאה עקריים:
+ אא מ-1 עד 4 ו-10שאחא מתארים טכניקות בקרת שגיאה.
+ אא נעשה נפוץ מאוד והפך לתקן למודמי 2,400 סל"ש.
+ 10אא הינו פרוטוקול בקרת-שגיאה קשוח מאוד שהינו שימושי בסביבות רועשות, כגון
מעברי קשר של טלפון סלולרי.
+42 מַפרט המגדיר טכניקה לבקרת-שגיאה עבור מודמים של 1,200 סל"ש ומעלה.
12 כולל 4אחא כפרוטוקול חלופי. כלומר, מודם 7.42 ינסה להשתמש ב-42., ואם המודם
המשיב אינו תומך ב-7.42, הוא יוחלף ב-4<צח/.
+ שא וגם 42./ דואגים לנסיגה (80%פ!1גי1) אם מספר השגיאות נעשה גבוה מדי. לאחר
שמספר שגיאות קבוע מראש מתרחש תוך פרק-זמן זמן מוגדר, יסכימו המודמים ביניהם
לרדת למהירות איטית יותר. לעתים מצליח הדבר, לעתים לא. אם איכות קו הטלפון נעשית
ירודה, מבזבזים המודמים (ובעקבותיהם המשתמש..) את זמנם לריק על נסיונות הידברות.
רוב המודמים המהירים כוללים צורה כלשהי של דחיסת נתונים. פרוטוקולים של דחיסת נתונים
מצופפים את הנתונים לפני העברתם למודם בקצה האחר של הקו. בצורה זו עולה תפוקת
המודם. פעולה זו מתבצעת על-ידי צפייה בגושי נתונים חוזרים ונשנים ושליחתם למודם המרוחק
כמילות קוד. כאשר מקבל המודם האחר אחת ממילות הקוד האלה, הוא מרחיב את הקוד חזרה
לגוש הנתונים המקורי.
ישנם שני סוגי דחיסה נפוצים:
+ 4200 (דד1)) - פרוטוקול דחיסת נתונים לשימוש הצמוד לפרוטוקול תיקון-שגיאה 42./.
פועל טוב במיוחד עם קובצי טקסט ואינו פועל באופן שלילי על קבצים דחוסים מלכתחילה.
+5סאזא - משתמש בשני סוגי אלגוריתמים של דחיסת נתונים כדי להעביר סוגי קבצים מסוימים
במהירות כפולה מזו שהיו עוברים בקווי התקשורת באופן רגיל, אם היו משודרים ללא כל
פרוטוקול תוכנה או חומרה של דחיסת נתונים. שתי הטכניקות הללו הן שַת001סח3 תגות11טד1
ו-7ת6001ח: 218ה6 1 תטות.
כשבאים לבחור מודם יש להתחשב כמובן בצרכים ובדרישות מהמודם, ואז ניתן לבחור מתוך
ההיצע הקיים את המודם עם התכונות המתאימות ביותר במגבלות המחיר. נספח זה ינסה
לעזור במציאת המודם המתאים ביותר לצרכים שהוגדרו על-ידי המשתמש ולתת תמונת מצב
על המודמים הנמכרים כיום.
רשימת תכונות ציקריות של מודמים
ברשימה מוצגות תכונות עיקריות המאפיינות מודמים ושיקולי קנייה. הרשימה יכולה לשמש
להערכה של מודם ספציפי או להשוואה בין דגמים שונים על סמך הקריטריונים המופיעים בה.
לרשימה הוכנסו תכונות ושיקולים רבים על-מנת שכל משתמש יוכל לבחור את אלה הרלוונטיים
לגביו ואת סדר העדיפויות המתאים לו.
שיקולי ערך
וי האם מצאת את המחיר הנמוך ביותר עבור מודם זה?
2. האם כלולה איתו התוכנה? ייתכן שלתוכנה לא יהיו כל התכונות להן אתה זקוק, אך מאידך
היא תעבוד בתיאום עם המודם.
3 האם כלול מודם זה ברשימה של התקנות המודמים הנתמכת על-ידי התוכנה בה ברצונך
להשתמש?
שימושיוּת המודם
1. האם קיים וסת עוצמה ידני? ניתן לשלוט בעוצמת הרמקול של המודם (אם קיים רמקול)
באמצעות פקודות תוכנה, אך וסת עוצמה ידני יכול להיות שימושי יותר.
2 האם קיים שקע טלפון כדי לחבר קו טלפון?
3 האם שקעי הטלפון והקיר מתאימים? אם לא, איזה מתאם יש לרכוש?
4. האם כלל הסָפק מידע על ההתקנה בתחתית המודם או בגוף המודם? מידע זה עשוי להועיל
אם ספר העזר אבד או אם המודם נלקח לנסיעה ללא ספר העזר.
5. האם יכולה היציאה הטורית במודם לפעול ב-57,600 ביט בשנייה? יציאה טורית מהירה זו
מאפשרת למודם להשיג את תפוקתו הפוטנציאלית המירבית בעת העברה של קבצים הניתנים
לדחיסה. תכונה זו חשובה במיוחד במודמים מסוג 0.32015.
6. האם יכול המודם לזהות קול?
תכונות של בקרת-שגיאה
ו+ האם כולל המודם 4אוזא? 4א/א כלול בדרך כלל במודמים עם דחיסת 42918 ודחיסת
5את
2. האם כולל המודם בקרת-שגיאה 42018.%? בקרת-שגיאה 42918./ כלולה בדרך כלל במודמים
עם דחיסת 42..
תכונות של דחיסת נתונים
1. האם כולל המודם 42018 %?
2. האם כולל המודם 5שאא? 5א/ כלול בדרך כלל ב-42918./.
תכונות אבטחה
ו האם מספק המודם תכונת אבטחה של תשובה חוזרת (240% [[04)?
2 האם מספקת האבטחה הגנת סיסמא?
שיקולי שירות ותמיכה
31 האם כולל התיעוד מדור איתור תקלות?
2. האם כולל המוצר מספר חיוג-חינם בָארץ המיועד לתמיכה טכנית?
3 מה כוללת האחריות? האם היא כוללת הן את החלקים והן את העבודה?
4. היכן נמצא מרכז השירות?
מודם פנימי מול מודם חיצוני
מודם פנימי - יתרונות:
ו משתמש במאָרז ובסְפק הכוח של המחשב (לרוב, מחירו נמוך במעט ממודם חיצוני).
2. שימוש בספק הכוח הפנימי של המחשב ללא צורך בספק נפרד.
3 חיסכון במקום ובסבך של כבלים חיצוניים.
4. לא ניתן לטילטול בקלות - אבטחה מפני גניבה ואובדן.
מודם פנימי - חסרונות:
1. חיסרון של מכווני מצב, שמספקים נתונים כמו זיהוי צליל תקשורת (ז1180 05גו5), קבלת
נתונים, שידור נתונים ועוד. נתונים אלה יכולים לעזור באיבחון תקלות. עם זאת, ישנן תוכנות
שמדמות את לוח המכוונים גם עבור מודם פנימי.
2. תפיסה של חריץ הרחבה במחשב.
3 לא ניתן לטילטול בקלות - משמש למחשב אחד בלבד.
4. ניתן לשימוש במחשבי 26 בלבד. במודם חיצוני ניתן להשתמש גם במחשב מקינטוש ובתחנות
עבודה.
מהירות ותקנים
תכונה בסיסית ומרכזית של מודם היא המהירות בה הוא פועל. ההחלטה על מהירות המודם
היא בעצם ההחלטה המרכזית בתהליך הבחירה.
מודם מהיר - חסרונות:
1. מחיר גבוה.
2 יש מדינות אשר מגבילות, בשיחות מעָבר לים, את הסוג, התוצרת והדגם של המודם המותר
בשימוש בקווי הטלפון שלהן.
3 חלק מספקי השירותים המקוונים, כמו 235, או חלק מספקי הגישה גובים מחיר שימוש
גבוה יותר עבור מודמים מהירים.
4. תשתית הטלפונים - כבר במהירויות של 28,800 אין ניצול מלא של יכולת המודם, כתוצאה
מתשתית קווי הטלפון הקיימת. ניתן להזמין קווים מיוחדים עבור תקשורת מחשבים (כמובן
בתמורה לתשלום מתאים).
יתרונות:
1. נוחוּת שנובעת מעבודה מהירה בהעברת קבצים.
2. חיסכון בזמן שמתורגם לחיסכון בכסף: תשלום עבור שיחות טלפון, תשלום עבור שירותי
מידע (שגובים תשלום עבור זמן חיבור). חיסכון זה הוא משמעותי במיוחד אם המודם משמש
לשיחות בין-עירונית או לשיחות מעבר לים.
סיכום (נכזן ליוני 1997)
במצב העניינים הנוכחי, מודם 28,800 עם תקני הדחיסה הסטנדרטיים יכול עדיין לשמש כפתרון
סביר למשתמש הממוצע מבחינת המחיר. למשתמש המעוניין במודם שיהווה פתרון לטווח ארוך,
מומלץ יותר להשקיע עוד קצת ולקנות מודם 33,600, אשר הופך אט-אט לסטנדרט בשוק. כיום
מוצעים למכירה גם דגמים ראשונים של מודמים במהירות של 56,000. מודמים אלו נמצאים
עדיין בפיתוח, אך הבעיה העיקרית הקיימת בשימוש בהם היא מהירות קווי הטלפון. קווי הטלפון
הרגילים שמספקות לנו חברות הטלפון אינם מסוגלים לעמוד, נכון להיום, במהירות 56,000
ולפיכך המודמים צפויים להיכשל ביצירת קשר במהירות זו. הפתרון לכך הוא לחכות עד שקווי
הטלפון ישופרו או להזמין קווי טלפון מיוחדים לתקשורת נתונים שחברות הטלפון מציעות.
צבודה צם פקודות 4
פקודות 81 הן אוסף פקודות המאפשרות למשתמש לשלוט ישירות במודם, למשל לצורך
פעולות חיוג, ניתוק ושינוי הגדרות. הפעלת המודם מתבצעת כאמור על-ידי שימוש בתוכנת
תקשורת. רוב התוכנות מאפשרות תיפעול של המודם מתוך תפריט או על-ידי פקודות של
התוכנה (שהינן, לרוב, ברורות יותר מפקודות 41), כך שהמשתמש לא צריך להכיר את פקודות
המודם או להקלידן ישירות.
יחד עם זאת, פעמים רבות תוכנת התקשורת עצמה דורשת ידע בסיסי של המשתמש בפקודות
חא, או שידע כזה נדרש כאשר המשתמש מעניין לבצע פעולה שלא מופיעה בתפריט של תוכנת
התקשורת. הכרת הפקודות עוזרת, בין השאר, להבין את דרכי הפעולה הבסיסיות של המודם.
פקודות 41 המקוריות הן ערכת פקודות שתוכננו עבור מודמים מסוג וה1066/זגוז5 65עג11,
אשר הפכו במרוצת השנים למעין תקן שכל המודמים מתנהגים לפיו. ערכת פקודות זו מכילה,
כאמור, פקודות בסיסיות המאפשרות חיוג, ניתוק, שינוי נתוני הפעולה של המודם והצגתם.
----
מתן פקודות 81 למודם מתבצע לרוב מתוך תוכנת התקשורת. ברוב התוכנות קיים מצב הנקרא
"מצב מסוף" (1066/ [8תנמת16), המאפשר קשר ישיר בין המשתמש למודם. כדי לברר האם
התוכנה נמצאת במצב זה והאם המודם קולט את הפקודות, יש לנסות להקליד 41 וללחוץ על
זסותם. אם מתקבלת על המסך תגובה מהמודם בצורת 0 או הספרה 0, סימן שניתן לתת
פקודות למודם.
מצב מקוון (6ת1.1-תכ)) לעומת מצב בלתי מקוון (6ת011-1,1))
לפני שאפשר יהיה לתת פקודה למודם, הוא חייב להיות מוכן לקבלת הפקודה. מצב זה קרוי
מצב פקודה (51816 6חגותותס)) ובו יפרש המודם כל הקלדה של המשתמש כפקודה. כאשר
המודם אינו מחובר דרך קו הטלפון למודם אחר, הוא נמצא במצב פקודה. אם מודם נמצא במצב
מקוון (מחובר למודם אחר), כל מה שמוקלד בלוח המקשים יישַלח למודם המרוחק. כדי להכניס
פקודות למודם יש להעביר אותו למצב פקודה. לשם כך, יש לשלוח למודם רצף תווים מיוחד
הנקרא "רצף בריחה" (06ת6ט660 1350826). רצף הבריחה עבור מודמים תואמי 68ע118 הינו
שלושה סימני + להם קודמת שנייה של חוסר פעילות. במילים אחרות, יש להפסיק לתקתק
למשך שנייה אחת לפחות ואז להדפיס +++. המודם יישאר מקוון (מחובר למודם המרוחק),
אך יחזור למצב פקודה. השנייה בה אין פעילות נחוצה, כי בלעדיה יעבור המודם למצב פקודה
בכל פעם בה הוא מקבל רצף של +++ המיועד למשלוח למודם המרוחק. ההפסקה בת השנייה
מאשרת למודם כי אכן רצף ה-+++ מסמן בקשה לתשומת-לב ואינו מהווה חלק מידיעה הנשלחת
למודם המרוחק.
מיד לאחר קבלת התגובה 0%, יש לתקתק בתוך שנייה פקודת 41 כלשהי, אחרת המודם יחזור
שוב למצב פעילות וייצא ממצב פקודה. ניתן להבחין ברצף הזה (בצירוף הפקודה 111 שנוספת
אחריו בשביל הניתוק) בזמן ביצוע קט2ח113 בתוכנת התקשורת.
מבנה פקודות 41
פרט למקרה אחד מתחילות כל פקודות ה-41/ ברצף שתי האותיות 81 ומסתיימות בהקלדת
זסותת. החריג היחיד של כלל זה הינו הפקודה לחזרה על הפקודה האחרונה שבוצעה - /8.
הפקודות הפשוטות ביותר משתמשות באות בודדת לאחר 41, לדוגמא - הפקודה 8111 מורה
למודם לנתק את הטלפון.
פקודות מסוימות דורשות כי לאחר הפקודה יהיה תו נוסף הנקרא "קוד פעולה". קוד הפעולה
משנה או מכוון את צורת הפעולה של הפקודה. לדוגמא, הפקודה 1121 מורה למודם לחייג
([18ם) באמצעות חיוג צלילים (106). לעומתה, הפקודה 8122 מורה למודם לחייג בחיוג
מתקפים (1568ע).
אחרי שניתנת פקודה למודם, הוא משיב בקוד תוצאה. הקוד יכול להיות מילה באנגלית, כמו
%, 61אא 600 או 808ם, או תשובה מספרית, כגון 1, 0, או 4. פקודת /41 קובעת את
סוג קוד התוצאה שיציג המודם - הפקודה 1/0 קובעת תשובה לא מילולית, ואילו 1
קובעת תשובה מילולית.
כדי להגדיל את מספר הפקודות מעבר ל-26 הפקודות האפשריות על-ידי האותיות 4-2. הוסיפו
יצרני המודמים את הסימנים 6 ו-% לפני קוד הפעולה. ערכת הפקודות המורחבת אינה אחידה
ולעתים ישנה משמעות שונה לפקודה אצל יצרנים שונים. |
7"
ניתן לתת למודם פקודות מרובות בשורת פקודות יחידה, שבתחילתה מופיעות האותיות 41.
אורך שורת הפקודות יכול להיות עד 40 תווים, כולל 41. ניתן להשתמש ברווחים להפרדה בין
הפקודות, אך אין זה הכרחי.
מקודות 41 בסיסיות
55595557999955---7-7-.-
להלן יפורטו מספר פקודות 01 בסיסיות ונפוצות. הרשימה המלאה של פקודות 841 למודם
מסוים נמצאת לרוב בחוברת ההסבר הנלווית למודם וניתן לעיין בה כדי להכיר פקודות נוספות.
גא - פקודה זו מורה למודם להשיב לשיחה נכנסת.
זססותטוה כ11ג, - פקודה זו מורה למודם להתחבר לקו ולחייג את מספר הטלפון המצוין בפקודה
כ-זססמזטת. ניתן לציין במפורש האם נדרש חיוג צלילים או מֶתקפים על-ידי הוספת האות ד
או 2 לפקודה בהתאמה. לדוגמא, הפקודה 1026584999'כ411/ תגרום למודם לחייג את המספר
של מרכזיית המודמים של סנונית.
1 - פקודה זו מורה למודם לנתק את קו הטלפון ולהפסיק את ההתקשרות. כאמור, יש צורך
להגיע עם המודם למצב פקודה על-ידי הקלדת +++ לפני-כן.
א 11 - הגדרה של עוצמת הרמקול של המודם. ערכים אפשריים ל-א הם 0-3, כאשר0 מנתק
את הרמקול ו-3 גורם לעוצמה מירבית.
א]% - משמשת לניתוק הרמקול במצבים שונים. כאשר 0=א הרמקול מנותק תמיד. כאשר
1=א הרמקול מופעל בזמן החיוג, ומתנתק לאחר יצירת קשר. כאשר 2=א הרמקול מופעל תמיד.
כאשר 3=א הרמקול מנותק בזמן החיוג ומופעל עד גילוי צליל תקשורת.
2 - פקודה זו משמשת לאַתחול כל משתני הפעולה של המודם למצב ברירת המחדל שלהם.
מצב זה מתואר לרוב בחוברת ההסבר של המודם.
צחיד המודם.
כיום מתחילות חברות הטלפונים להפעיל מרכזיות טלפונים ספרתיות, דבר שהופך את התרגום
לאותות אנאלוגיים למיותר לכאורה. הסיבה לכך שהמודם עדיין נחוץ היא שהקו המקשר בין
הטלפון לבין המרכזייה הוא עדיין אנאלוגי והתרגום המתבצע על-ידי המודם נחוץ כדי לאפשר
למידע לעבור את הקטע שבין המחשב למרכזייה. כיום יש אפשרות בחלק מהאיזורים בעולם
וגם בישראל להתחבר לקווי אכ15 ולקבל תקשורת יעילה ומהירה יותר. קווי א8כ15, שחברת
הטלפונים מחברת לצרכן המזמין אותם, מקשרים בין מכשיר הטלפון לבין המרכזייה ובכך
מאפשרים קשר ישיר בין מחשבים שכולו העברה של אותות ספרתיים. 152 מאפשר שירות
ספרתי "מקצה לקצה" ללא צורך במודם "רגיל". במקומו יש צורך במודם 150 שתפקידו שונה
הוא אינו מתרגם את המידע לאותות שמע, אלא מאפשר העברה של המידע על קו ספרתי תוך
שימוש בפרוטוקול א15. מודמים כאלו מאפשרים כבר כיום להעביר מידע בקצבים של עד
8 כנזג 3א, יותר מפי 4 מהמודם הרגיל המהיר ביותר.
כבר כיום מחירו של מודם אכ15 זהה למחירו של מודם מהיר, וגם מחיר העלות התיפעולית
(פעימות מונה) והתקנת הקו כמעט זהים. כך שלא מדובר בעלויות מוגזמות. יש לחזור ולהדגיש
כי יש צורך, כמובן, שספק התקשורת יתמוך אף הוא ב-א150. ניתן להניח שתוך מספר שנים
יחליף ה-א152 את המודם הרגיל ככלי הסטנדרטי להעברת מידע בקווי טלפון.
למידע נוסף ראו:
1) [םזת.ק5/)0ת046ת/61ת1/140/056א6)ז6ק 7ץ0210-51816.600/2. 015 שי איש//:קזזת
2) 111ת.ק0ז/180-ת61/156ת1/180/056א6716ק 618.0210-50816.600/27.ששש//:קזות
0 ג'
מ | תוכנת 6180806א1?
ו
תוכנת 650406א, או בשמה המלא זסְ8פ1גא! 6150806א, היא תוכנת מִמְשק גרפי (דפדפן)
לגישה לרשת האינטרנט, המבוססת על תוכנת 6ו1059א. התוכנה מפותחת על-ידי חברת
0ו61ומטותותס-) 146050406 מארה"ב וניתן לעשות בה שימוש חופשי לצרכים לא מסחריים (נכון
לשנת 1997).
3.
ג ופא
3 דצ
א פוז 6אוזא6וצהא סז 6 הטפזק
+ 5%
מסך הפתיחה בכניסה לאתר חברת 600306
התוכנה מאפשרת גישה למאגרי מידע מסוגים שונים ברשת האינטרנט. כמו כן, ויתן לצפות
בעזרתה בדפי מידע הכתובים בשפת ה-]א1. התוכנה מפענחת את פקודות ה- זואדת
ומציגה על המסך דפים גרפיים המשלבים בתוכם טקסט, תמונות, קובצי קול, וידאו, אנימציה
ועוד. מה שנראה על המסך מהווה למעשה מצגת מולטימדיה עשירה ומגטנת. בעולם קיימים
מיליוני שרתים המספקים דפי מידע ומקושרים אלו לאלו באמצעות קשרי היפרמדיה, אשר
מאפשרים לגלוש מדף לדף ברשת בלחיצת כפתור. בנוסף, התוכנה מסוגלת. להציג מידע
השמור בפורמטים אחרים, כגון זתוסץזסאוסק, תלת-מימד, יישומי 188 ופורמטים ייחודיים של
קול ותמונה (באמצעות מנגנון המכונה ח1-פטות), וכן להתחבר לשרתי מידע מסוג ש1א, דמאספז
וכו'. בעזרת התוכנה ניתן גם לשלוח ולקרוא דואר אלקטרוני ולהתחבר אל קבוצות דיון, וכן
להעביר קבצים בעזרת פרוטוקול 1.
התוכנה קיימת בכמה גרסאות - החל בגרסא מספר 1.0 ועד הגרסא האחרונה (יוני 1997) מספר
0. הנפוצה ביותר כיום היא גרסא 3.0 והתיאור המובא להלן מתאים לה ביותר, למרות שרבים
מן הפרטים מתאימים, במידה זו או אחרת של זהות, גם לגרסאות האחרות. התוכנה מתאימה
למערכות הפעלה שונות: חלונות 3.11 ו-95, מקינטוש ו-אוחש.
להלן יוצגו עקרונות השימוש בתוכנת 80806ו6צ1. אין הבדל גדול בין השימוש בתוכנה זו לשימוש
בתוכנות גרפיות אחרות, ולפיכך גם משתמש העושה שימוש בתוכנת 105916 מקורית או
בתוכנה מקבילה אחרת, כגו| זסזס1קאם |1070506]א, יוכל להיעזר בנאמר כאן.
יישום של 83[ באתר סנונית, יישומי 3+3[ מאפשרים ליצור משחקי סימולציה ויישומים מתקדמים)
כיצד ביתן להעויג את התוכנה ולהתקינה?
כדי להשתמש בתוכנת 16080806 יש צורך במחשב שמותקנת בו מערכת הפעלה גרפית, כגון
"חלונות", ונדרש מחשב מהיר מספיק כדי לטפל בתוכנות גרפיות. בנוסף, על המחשב להיות
מחובר לרשת האינטרנט בחיבור 51.1/222 או בחיבור רשת ישיר (ראה פרק 3).
את התוכנה ניתן להוריד משרת 12 של חברת 600826 (ראו מידע בכתובת
/הת6150806.00ת.6ותסת//:קוות) או משרתי ה-זסחו!א ברחבי העולם. יש להקפיד להוריד את
הגרסא המתאימה למערכת ההפעלה שברשותכם. ניתן להשיג תוכנה זאת גם משרת שי
של סנונית בכתובת //12.11א.)ותטת5.ק8//:ק).
כדי להתקין את התוכנה יש ליצור מחיצה חדשה. ניתן לקרוא לה 50406ו16:ס, אך אין זה הכרחי.
יש לפתוח את הקובץ שבו מופצת התוכנה (זהו קובץ דחוס הנפתח מעצמו, ולכן כל שנדרש
הוא להריץ את הקובץ ואין צורך בתוכנה נוספת). לאחר שפעולת הפתיחה הסתיימה, יש להריץ
את תוכנת חלונות, להפעיל את הקובץ 6א6.ק5600 ולעקוב אחר הוראות ההתקנה הפשוטות.
בסוף תהליך ההתקנה תוכלו להפעיל את התוכנה ולהתחיל לגלוש, אם המחשב מחובר לרשת.
השימוש בתוכנה
השימוש בתוכנת 16180406 קל ופשוט. מִמְשק המשתמש דומה לכל תוכנת חלונות אחרת
ומבוסס על בחירת פריטים על המסך באמצעות העכבר.
/2 1 חנה רש / / + 43| : ח1.008100
ָ 4 ב
,
4
5
4%
=
1
.,
ָ
/
,
2
חלון תוכנת 7
1. חלון העבודה - חלון זה תופס את מירב שטחו של המסך ובו יוצגו דפי המידע שאותם נטען.
בחירת הפריט הרצוי תיעשה על-ידי סימונו באמצעות העכבר ולחיצה על הכפתור השמאלי.
2. 8 16 - שורה זו מופיעה בחלקו העליון של המסך והיא מציגה את כותרת הדף בו אנו
צופים.
3. שורת תפריטים - כולל מספר תפריטים, להלן תיאור קצר של תפריטים אלו:
6 - תפריט זה מאפשר פתיחת ,1181, גישה לקבצים מקומיים, שמירת דפי מידע שהובאו
והדפסתם וכן יציאה מהתוכנה.
- תפריט זה מאפשר פעולות גזירה והעתקה של קטעים מדף המידע המוצג וכן חיפוש
מילים בדף מידע זה.
ש6נ - תפריט זה מאפשר טעינה חוזרת של דפי מידע, למשל כאשר הטעינה הופסקה קודם
לכן, טעינת תמונות, אם הן אינן נטענות אוטומטית, והצגת דף המידע בצורתו הגולמית כקוד
, חאדז.
0 - תפריט זה מאפשר תנועה קדימה ואחורה בין דפי מידע שנטענו, בחירת דף מידע שנטען
מתוך רשימה, הפסקת טעינה של דף מידע (זהה לשימוש באייקון ק0ז5) וטעינה של דף המידע
המוגדר כ-6ח110 על-ידי המשתמש.
300% - תפריט זה מאפשר ניהול רשימה אישית של .1181 שבהם כבר ביקר המשתמש
.-- 0 -|--///// ו לההודקרדד -6
בעבר. ניתן להוסיף את ה-085 הנוכחי לרשימה, לערוך את הרשימה ולבחור פריט מתוך
הרשימה ועל-ידי כך להגיע אליו מיידית (ללא צורך בהקלדת ,0₪1).
ווק - תפריט זה מאפשר קביעה של משתני פעולה שונים של התוכנה ובחירה באפשרויות
שונות של תצוגה על המסך. לדוגמא, הוא מאפשר להחליט האם תמונות נטענות אוטומטית.
משתני הפעולה של התוכנה נקבעים על-ידי מספר תפריטים תחת הפריט 06ת0ז610ז וכוללים
מספר רב של משתנים, כגון: הגופנים שבהם משתמשת התוכנה, כתובת הדואר של המשתמש,
כתובת שרת קבוצות הדיון, קביעת יישומי עזר (למשל לצורך הצגת סְרטוני פַסַ!/) ועוד. בנוסף,
ניתן לקבוע הגדרות לגבי הופעת שורות כפתורים ורתפריטים שונים על המסך. דבר זה מאפשר
לווסת את רמת נגישותם של תפריטים על המסך ואת גודל המקום שנשאר לצורך הצגת דף
המידע עצמו. על מספר הגדרות שימושיות יובא פירוט בהמשך.
ץוע - תפריט זה מכיל מספר פריטים המאפשרים גישה ישירה לדפי מידע הנמצאים
בחברת 60806א. מטרת פריטים אלה היא לרכז מידע שימושי למשתמשים ברשת בכלל
ולמשתמשי 16180406 בפרט. לדוגמא, הפריט [600 415/ מכיל רשימה של אתרים מעניינים
במיוחד (לפי דעתם של יוצרי דף המידע).
שס6םג/ - מאפשר מעבר בין חלקי התוכנה השונים, כגון: הדפדפן, תוכנת הדואר, תוכנת
קבוצות הדיון, חלון ה-300%081%5 וחלון ההיסטוריה של דפי המידע בהם ביקרנו בעבר.
ק[19 - דפי מידע לשימוש בתוכנה. בניגוד לעזרה ברתוכנת חלונות, דפי מידע אלו אינם נמצאים
בדיסק של המשתמש, אלא בחברת 6/860826צ1. כדי להביא את דף המידע המבוקש ולהציגו יש
לפנות דרך הרשת. היתרון בשיטה זו הוא שדפי המידע עצמם יכולים להיות מעודכנים ללא צורך
בעידכון של התוכנה. אופציה נוספת היא צפייה ב-5חו-אַט[ת המותקנים במערכת.
4. 91 1001 - כאן מצויים כפתורים מאויירים המאפשרים ביצוע מהיר של מספר פעולות ניווט
בסיסיות. באמצעות לחיצה על כפתורים אלו ניתן לרוזור לדף המידע הקודם בו היינו (324.2%),
להתקדם לדף מידע הבא (כ48/ו20), לחזור לדף הבית שלנו (840%), לטעון מחדש את
הדף בו אנו צופים (81.04), לבקש כתובת .81 חדשה (אשקס), להדפיס (1אאק),
לחפש מילת מפתח בדף (שא1ע) או להפסיק את טעינת הדף הנוכחי (510%2).
5. ם0ו)1/004 - מציין את כתובת ה-₪51 המדויקת של הדף בו אנו צופים.
6 :84 51305 - שורה זו מופיעה בתחתיתו של המסך ומציגה את מצב העבודה של הדפדפן.
כלומר, מידע לגבי מצב העברת דף המידע המב'₪7 וְעוד. בנוסף, בחלקו השמאלי התחתון של
המסך מופיע אייקון של מפתח שבור לשניים: ''לשמעות של סימן זֶה היא שהעברת המידע
אינה מאובטחת ושניתן לצותת למידע. במצר כזה לומלץ שלא להעביר מידע חשוב, כמו מספר
כרטיס אשראי. 2 0
אם השרת שאליו מתחבר ה תומך ב / 7 מאובטחת של מידע (ה 0
6 תומכים בכך), יופיע ציור של מפת ן 2. במצב זה התקשורת / 8
וסביר שלא ניתן לפענח את המידע המועברי = ליתן להעביר כל מידע ללא ו
בצד ימין ניתן לראות שני כפתורים המא 7ים הלת מהירה של תוכנת
עם הפעלת תוכנת 8406ו6א1 תפנה התוכנה אוטומטית לשרת המוגדר על-ידי המשתמש כדף
הבית. דף זה ייטֶען באופן אוטומטי עם הפעלת התוכנה וכן בעת לחיצה על הכפתור 1₪את.
בזמן העברת הנתונים (דף מידע, קובץ או הודעה בקבוצת דיון), תופיע אנימציה של האות א
וכוכבים נופלים, ומצב ההעברה יצוין בתחתית המסך. ה-.1181 של דף המידע המוצג יופיע בחלון
בחלק העליון של המסך. אם מועבר דף מידע הניתן להצגה על המסך, הרי שלאחר שהועבר
חלק ממנו, תציג התוכנה חלק זה על המסך בשעה שההעברה נמשכת. כדי להפסיק את העברת
הנתונים ניתן להשתמש באייקון שעליו מופיע סימן של תמרור עצור.
7
הקישורים בדף מידע יצוינו בצבע שונה מאשר שאר המלל ויהיו מודגשים בקו תחתי. לחיצה
על המילים המודגשות תטען את הדף המקושר. יש לזכור שקישורים אינם חייבים להיות מלל
ופעמים רבות אובייקט הקישור יהיה תמונה. לעתים, בתמונה מסוימת יהיו קישורים למספר
מקומות, כך שלחיצה על איזור ייחודי בתמונה תקשר לקישור ייחודי. צורה זו קרויה כג]/ 886חח1.
כדי לנווט בין דפים שביקרנו בהם ניתן להשתמש בכפתורי הניוּט הפשוטים הנמצאים בחלקו
העליון של המסך.
הוספת אתרים לרשימת פאזגת00%
כלי שימושי הוא הסימנייה - 91%5ות200%. בעזרתה נוכל ליצור לעצמנו רשימה אישית של אתרים
בהם אנו מרבים לבקר או כאלה החביבים עלינו. בדרך זו נוכל להגיע אליהם במהירות וללא צורך
להקליד את הכתובת בכל פעם מחדש. כאשר אנו מצויים בדף אותו אנו רוצים להוסיף לרשימת
ה-200%18785, כל שעלינו לעשות הוא לבחור מהתפריט 8אז9ות00% שבראש המסך את
האפשרות א1זגות300% 406 (או ללחוץ על צירוף המקשים כ-608) וכתובת האתר תתווסף.
כדי לראות את רשימת האתרים יש לבחור בתפריט 2008109188 ושֶם היא תופיע. כדי לטעון
דף מסוים יש להקיש על שמו. אפשרויות עריכה מתקדמות יותר של רשימת האתרים (כמו
מחיצות ותיקיות) ניתן לבצע באמצעות בחירת האפשרות 4185( 300% מתפריט 8ששס6םג).
5 האס
5 שגה וג ן) שי
זפאךי) ש
הנרס ] +זא שחו ||
ו ו + ךר
>< חאה פודס -
חוקב חפה ד ב שי
סאגו ך
רו וא ך
לחהש סוד רד |
וי .א ד סוזווז = ך
+ א סרוד = ךְ
הווז< טאוד שרד [[
ופחו רוגס זא ך0) כ
8
חלון הסימנייה של 680806א1
בנוסף לדפדפן (ז0₪56ז2), מכילה תוכנת 60:0906צ1 תוכנה המאפשרת שליחה וקבלה של דואר
אלקטרוני (וַגות-5). כדי להפעילה יש ללחוץ על הכפתור בצורת מעטפה הנמצא בצדו הימני
התחתון של המסך. דרך שנייה היא לבחור מתוך התפריט שסשתו את 1/1911 50806ו6צ.
השימוש בתוכנה פשוט למדי ולהלן יובאו עיקרי הדברים. תוכנה זו מאפשרת קריאת דואר
אלקטרוני בעברית, אך אינה מאפשרת כתיבה בעברית.
בעת השימוש הראשון בתוכנה, יש לבצע מספר הגדרות חשובות שיאפשרו שליחה וקבלה של
מכתבים. כדי להגיע לתפריט ההגדרות יש לבחור את האפשרות 660065 5ש6צ תג [1/181
מתוך התפריט פתסוזק0. כאן ניתן למצוא מספר הגדרות לגבי תוכנת הדואר וקבוצות הדיון.
ראשית, יש להגדיר את זהותנו וכתובתנו האלקטרונית בסעיף עז0ום166. כאן יש למלא את שמנו,
כתובתנו, כתובת למשלוח דואר חוזר וכו'. פרטים אלו יופיעו מעתה בראשו של כל מכתב
שנשלח. בנוסף ניתן להגדיר קובץ חתימה (116-] 16ז8ת518), שיצורף באופן אוטומטי בתחתיתו
של כל מכתב. בקובץ זה נהוג לציין את שמנו, כתובתנו, מספר הטלפון וכל פרט אחר שנרצה
שיופיע בכל מכתב. כעת, יש להגדיר את כתובות השרתים שדרכם נשלח את הדואר ושבהם
מתקבל הדואר שלנו. יש להגדיר שרת ?11א5, שהוא המחשב דרכו נשלח את הדואר שלנו.
בדרך כלל, זהו המחשב עליו מצויה כתובת הדואר האלקטרוני (למשתמשי סנונית הכתובת היא
1 וטתפ.קסק). כדי לקבל דואר יש צורך להשתמש בפרוטוקול תקשורת מיוחד הנקרא קסס.
לשם כך, יש להגדיר את השרת בו אנו מקבלים את הדואר שלנו (לדוגמא, אם כתובתי
1 56.0 6 6רתה8תיות, הרי ששרת ה-2002 שאגדיר הוא [80.1.ז6/ת56עות ושם המשתמש
6וזתעוחז). עבור משתמשי סנונית יש להגדיר את השרת כ:-12.11א.)ותטתפ.קסק ואת שם המשתמש
1 א.זנחטת690081[.5בתהוחספטו. בנוסף, ניתן לבצע הגדרות שונות לגבי עיצוב המכתב, שימוש
בסיסמאות ועוד (ראו מידע נוסף בפרק 4).
₪ 5 6הטפ :181 ב
רזר]
הבז || ה ₪ ו הור גו 3 | 5
... 7:52 4/2297 ...5 0 5471608 98 *
.. 7:53 4/2297 ...05% 30031683 + -* ג 31 (ם?
.1:35 5/2387 ששל * + [:6ש]] 3
.. 7:35 4/2287 ספ * > ..2.0 הסנצ] :4ש]] (?
.. 6:37 4/2497 008200ק606/00040 * -* וז [ם
[] 9:22 5/3917 5 ...0 נט קרא > אטוחו ה
כ 7
0 19:32:25 1997 זא 22 , אוד :פומ
<ו. 86 ו[ 05 עתר הכ צחס]
וקלפ 5 הסטגרחסוח! !ה 680 חח 5 :סמות גנ
0).חט 51954095סחו- 9 פחט5 :סד
|פגז!! מד|5הצ5
תק.. |-ש] | ץז 02%
- 166% ה .ה שה ₪5 שי
. הי 5 3 43 > 0 :א )א
. 1 ץק
ומו. נטוק או זו ץ
ו :ה ץ
* --3600 16068 :6
י 0 לי
- או 690-: הט
- - א 660 :ה
= - 600 :ה
5
= -|8:76604070ק
-.4 5/5197 --04ו0)₪ =
| --5 515797 ה9 :תה ראוה1
--8 5/5/97 .4 0
-. 8 515/97 -. 45 ה 49093409
-- 1 5/5297 -- 0095 כורוכ4 0
-! 5/5197 ו +
2 צסתוו]
וע זרא
הח
השס
4 > המר
>
.
%
*
-
%
%
%
.
-
4
.
חלון תוכנת קבוצות הדיון של 1630806
חלק מספקי החיבור לרשת האינטרנט דורשים שהמשתמשים יגדירו שרת 608 בתוכנת
5 שרת זה חוסך בנפח התעבורה בקו הבינלאומי על ידי כך שהוא מאחסן את הדפים
הפופולריים ביותר שנטענו על ידי המשתמשים בדיסק גדול הנמצא אצל ספק השרות. בדרך זו
משתמש שמבקש לטעון את אתר החדשות של חברת אא:6 אינו נדרש לחכות עד שהדף יעבור
דרך הקו הבינלאומי אלא הדף מגיע ישר משרת ה-צ80%ת הנמצא אצל ספק השרות.
למשתמשי סנונית הגדרת שרת 280% נעשת עלצידי כניסה לתפריט "פתסנוככ)", בחירה בפריט
".. .068ת1610:6 אזסעו60אן" ובסעיף "65ואסזק". יש לבחור את החלון צאסזק [טםג]א"
"ח0ו78גוק11תס) ובחלון לרשום כתובת של שרת 28008 כדוגמת 8080 חסק [1.סג.ו[טת.ץאסזק.
0 והשחם1א:65ואסזץ:אזסעו61א ===
שו[ 01 גר "וס זילרוטה + "וק ג (אס"אן ג ט"זט1חסס גו טסיל
. צ)"זסקקט3 6126806)] +4ת+ 06015+סחוק +6תו))ת
:סק : (אסזק קד]
אא ך--- ]טלשש
= ו
>[ ]טס שחתש
5 6סתע 6ק0)202 )3 ח פתוגחח00 01 1:4 2 רוסזק ו טסל
| אסוכ 6ת) 14 חפת 8106" , ע(60661
ל
"0 1 06456206 תד 116 ")חס 60%5פ' ג 1806ק 2156 חג6 טסל
.1005+ק0 50065 [3041%!003
ו[ ...הנומט --ם
דף הבית הוא דף שנטְען עם הפעלת התוכנה. מומלץ לבחור בדף שממנו ניתן לגלוש ברשת
לכיוונים שונים או דף שימושי במיוחד. כדי להגדיר את דף הבית יש לבחור מתוך התפריט פתסטוקכ)
את הסעיף [618ת26). כעת, בסעיף 06ת8ז63קקג/, בחלון גוו 15ג)5 זספאוסז,
יש למלא את כתובת ה-,081 של הדף בו נבחר לשמש כדף הבית.
התוכנה הבסיסית שברשותכם אינה מסוגלת להציג עברית. לרוב, כאשר תנסו להציג דף מידע
עברי הוא יופיע בכיוון הפוך. כדי להציג עברית יש צורך להתקין במחשב ובתוכנה גופנים (5חסי1)
עבריים. את הגופנים יש להוריד מהרשת או מחבילת התוכנות של מערכת סנונית. הוראות
מדוּיקות להתקנה של עברית וכן את הגופנים עצמם ניתן למצוא בכתובת
= ₪
[חזות.12.11/060 א זותטת5.שאיש//:קוות. לאחר הורדת הגופנים והתקנתם במחשב, יש להגדירם
בתוכנת ה-6180426א1. כדי לעשות זאת בחרו בתפריט פחסוזק0 את האפשרות [018ח26)
...066ח6166ז. כעת, בחלון פתס:] לחצו על הכפתור זחסי] 56ססה2) ובחרו בגופן העברי שהתקנתם.
חיזרו על פעולה זו גם בסעיף ה-8וחס 66א1. כעת תוכלו לצפות הן בעברית והן באנגלית.
חוספות למצרכת (מ1-פָו?)
6 מאפשרת לנו לצפות בדפי ,]1111 המכילים מלל ותמונות. כדי להפוך את חוויית
המולטימדיה למלאה יש צורך בתוספים לתוכנה (ת1-קט1?), אשר מרחיבים את יכולתה ומאפשרים
לנו לצפות בסרטי וידאו ובאנימציות, וליהנות מקול ומשידור חי ברשת. תוספים אלו הם רבים
ומגוונים ומסופקים לרוב כתוכנות חופשיות (716649:6) או תמורת תשלום מועט (816/ש50816)
על-ידי חברות שונות. כאשר תגיעו לדף המכיל מידע הדורש צפייה באמצעות תוסף מיוחד, תופיע
הודעה שתציין את שם התוסף ותשאל מה לעשות. התוכנה תאפשר לכם ללחוץ על כפתור
שיפנה אתכם לאתר של חברת 1%66406, בו מופיעות הכתובות מהן ניתן להוריד את ה--אָטוק
תז, במידה שהוא קיים ומתאים למערכת ההפעלה שברשותכם. יש לעקוב אחר הקישורים, להוריד
את התוכנה ולהתקינה על-פי ההוראות המצורפות. כעת, תוכלו להנות ממגוון אמצעי המולטימדיה
שמציע הדף. חז-קטוק נפוץ הוא ה-16צ10/ 6מז1ו1 אסוטכ), המאפשר צפייה בסרטים בפורמט של
6ותוך אסוטל), שהוא הפורמט הנפוץ ברשת לסרטים. תוסף זה מופץ כחלק מתוכנת ה-6)56406צ1.
כדי לצפות ברשימת התוספים המותקנים במחשב יש לבחור את האפשרות פ5תנ-שט[ק וטסס ה
מהתפריט קן116.
נספת ד'
לו מונחים
המונחים שבמילון זה הם מונחים נפוצים ביותר ברשת האינטרנט. יש ביניהם מונחים טכניים, שמות של ארגונים
ותוכנות ברשת האינטרנט, מושגים הקשורים לתרבות רשת האינטרנט וקיצורים שמשתמשים בהם לעתים קרובות
ברשת. בדומה לדברים רבים בעולם התקשורת האלקטרונית, גם מונחים אלו מתחדשים חדשות לבקרים, ולפיכך
גם מילון מונחים מעין זה נותר מעודכן רק לזמן קצר לאחר כתיבתו (יוני 1997, במקרה זה). עם זאת, משתמש
המתחיל את דרכו בשיטוט ברשת האינטרנט, נתקל פעמים רבות במונחים שאינם מוכרים לו, בעוד שלמשתמשים
ותיקים יותר הם ברורים ומובנים מאליהם. במקרים כאלו, יכול מילון של מונחים נפוצים להיות לעזר רב.
איל"א
אילן
אספן
אתר ראי (5166 זסיזזו]א)
בזקנט
גופן
ראשי התיבות של "איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה". זהו איגוד ללא כוונת רווח
שמאגד את בתי התוכנה והמשתמשים ופועל בנושאי מְחשוב רבים בארץ. במסגרת
פעילותו מתקיימות הרצאות רבות בנושא רשת האינטרנט, וכן כנס שנתי ששמו
כנס איל"א.
רשת האינטרנט של האוניברסיטאות בישראל. הרשת מקשרת את האוניברסיטאות
ביניהן בקו מהיר ומשם לעולם בשני קווים (אחד ימי לאירופה ואחד לווייני לארה"ב).
ראו מידע נוסף בכתובת /1.ס4.שאיש//:קזות.
מינוח עברי לתוכנה המשוטטת ברשת ואוספת מידע (ז6שוגז)). לאחר איסוף
המידע, התוכנה בונה אינדקס עליו מבצע המשתמש חיפוש. ראו דוגמא בכתובת
ותס1502.0ש3[)8. אואוש//:קזת.
אתר מידע המהווה העתק מושלם של אתר אחר. לרוב נעשה שימוש באתרי ראי
על-מנת לחסוך את הצורך להתחבר לאתרים מבוקשים ועמוסים הנמצאים מעברו
השני של הקו הלווייני.
רשת פנימית הפועלת בפרוטוקולים של רשת האינטרנט ומאפשרת גישה לספקי
שירות בתוך ישראל. ניתן להתחבר מרשת זו גם לרשת האינטרנט (תמורת תשלום
מיוחד) וגם למערכת המידע סנונית (ללא תשלום נוסף). הגישה לרשת בזקנט
נעשית עלידי חיוג 135 מכל טלפון ללא צורך להיות מנוי. למידע נוסף ראו
[ותזת. ק[61/16תף2ט/תתס6. 626%ט. 144.שואי//:קזזת.
התרגום העברי למילה הלועזית זחסי. הגופן מאפשר לנו לצפות בדפי מידע במחשב
ולהציג אותם על המסך. קיימים עשרות גופנים בשפה העברית ואלפים בלועזית.
על-מנת לצפות בעברית ברשת האינטרנט יש להצטייד בגופן מיוחד, אשר ניתן
0ותקהוקוריט ויר יד ---
דחיסה
דף הבית
דפדפן
היפרטקסט
היפרמדיה
זומביט
זכויות יוצרים
(תוכנת) לקוח
מודם
מחב"א
להורידו מאתר סנונית בכתובת 18םס1/פטק/12.11א.ז1תטת5.ק)1)2://1.
דרך להקטנת נפח הזכרון שדורש מידע המאוחסן בקובץ. שיטות שונות של דחיסה
מאפשרות הקטנת גודלן של תמונות וקבצים המועברים באמצעות מודם. באמצעות
דחיסת מידע ניתן להגיע לחיסכון רב בכמות המידע המועבר בקווי התקשורת. ראו
מידע נוסף בכתובת
.10/00 -ת5510 קת 00 80/0566 1/ 10-5066616 ס. 615. אשט//: כ
מינוח עברי למונח הלועזי 36? 6וח110. הכוונה היא לדף הראשי של מערכת מידע
או לדף אישי של משתמש.
מינוח עברי לתוכנת הלקוח ז86ש2:0 המאפשרת גישה למאגרי מידע ברחבי
הרשת. לדוגמא, תוכנת זסז3ק1צג 6186406צ1 או תוכנת ז6זס01א 0501זסו]/.
מינוח המתאר דפי מידע, אשר מילים מתוכם מצביעות לדפי מידע אחרים. בדרך
זו ניתן ליצור קשר לוגי ותוכני בין דפי מידע. מערכות מידע מסוג //ש/ץ מאפשרות
קישורי היפרטקסט בין דפי מידע.
שילוב של היפרטקסט עם מולטימדיה. דפי מידע אשר הקישוריות ביניהן היא לא
רק בין מילים אלא גם בין תמונות, קובצי קול ווידאו. מערכות מידע מסוג איש
מאפשרות גם קישורי היפרמדיה בין דפי המידע.
תוכנית טלוויזיה ישראלית המשודרת מָדִי שבוע ועוסקת בנושאי חידושים במחשבים,
משחקי מחשב ורשת האינטרנט. לתוכנית אתר בכתובת
6111/20 661510ם. ו ארש//:קוות.
נושא המעסיק משתמשים רבים ברשת האינטרנט. קיימים ברשת דיונים רבים
בנושא. מידע עדכני ניתן למצוא בכתובת זם5.תפת ץקס6/ותסס.פותסזפק.שאו//:קזות
וכן בכתובת /1.שסש.ץס11סכ1.שאוא//:קזות.
תוכנת מחשב המשמשת לקבלת שירות או מידע ממערכת אחרת (שרת) ומציגה
אותו למשתמש (ראו דפדפן).
התקן חומרה במחשב, המאפשר למחשב לנצל קווי טלפון כדי להתקשר עם מחשב
אחר ולהעביר מידע. לכל מודם מהירות עבודה מקסימלית נתונה הנמדדת ביחידות
של ביטים לשנייה (לדוגמא, מודם 28,800). מהירות העבודה האמיתית של המודם
נקבעת על-פי מהירות העברת המידע בין שני המחשבים. קיימים מודמים חיצוניים
למחשב ומודמים המורכבים ככרטיס פנימי. למידע נוסף ראו נספח ב' בספר זה
או מידע ברשת בכתובת
[תזת. ק15/00ת1006ת/6ת180/056/ 66/6168 51816- 10תס. 15ס. א אוי//: קסזת.
ראשי התיבות של *מרכז החישובים הבין אוניברסיטאי", האחראי לצרכי המחשוב
ממשל זמין
(4 תיז 20) 6תו.1-ת0)
ממְשק (306]ז0)ח])
מערכת שרת-לקוח
נתב (:0066ג[)
סוכן (0מ426)
סמיילי
סנונית
קבוצות דיון (056%61)
קו נליין
של האוניברסיטאות בישראל. גוף זה אחראי גם על רשת אילן. ראו מידע בכתובת
[זות. 80/01]-11/157261. סב. טום). אואוש//:קות
תפיסת רשת האינטרנט כבסיס לקשר בין הציבור לבין גופי השלטון, ובין גופי
השלטון עצמם. הקשר באמצעות רשת האינטרנט מאפשרת לציבור לקבל את
המידע הדרוש לו, על מנת לממש את חופש הבחירה שהוא מיסודותיה של
הדמוקרטיה. (ראו אתר בכתובת /1.צ80.ץ011:6ק11.טשש//:קזות).
כינוי למסך התוכנה ולפעולות המוצעות על-ידי מסך זה למשתמש.
מערכת הפועלת תוך שיתוף-פעולה בין שתי תוכנות. תוכנת הלקוח שולחת בקשה
לתוכנת השרת, תוכנת השרת מבצעת את הפעולה המבוקשת ומעבירה את
התוצאות לתוכנת הלקוח, ותוכנת הלקוח מציגה את התוצאה למשתמש.
רכיב חומרה המעביר מידע ברשת האינטרנט ומכוון אותו ליעדו.
תוכנת לקוח המבצעת פעולות ברשת בצורה עצמאית. סוכנים יהיו נפוצים יותר
ויותר בעשור הקרוב ויאפשרו לנו לאסוף מידע מהרשת ללא צורך לשבת מול
המסך ולחכות. לדוגמא, הם יאפשרו למצוא את המחיר הנמוך ביותר לתקליטור
החדש של החיפושיות בין כל חנויות המוזיקה ברשת. למידע נוסף ראו
[ותזת. ק0ו/6181ת0ק [11/1805/31/8ת1ת/1 5//3קטסז2)/ו60. גוותס. 8ס.עואוש//:קזות וגם
60/05/35 ]1רת. ב01סרת. אועועו. 18ת386//:קזת.
סימנים המשמשים להבעה של מצב-רוח או טון דיבור בעת תקשורת באמצעות
מחשב. כדי לראות את הסמיילי יש להטות את הראש שמאלה ב-90 מעלות.
סימנים אלו מכונים גם פתססווסמזת, וקיימים ברשת האינטרנט קובצי מילון ארוכים
לאוצר הסימנים הזה. בין הסימנים הנפוצים - קריצה: (-; , עצב: )-:, צחוק: כ-:
או <-:. (ראו [מ1.ץ50116/ה101160ת6/אסתא101/סת. 56תקת6ות6. אישו אי//:קזזת)
מערכת מידע ייעודית לחינוך ולהוראה ברשת האינטרנט. חלק ממערכת המידע
מסוג ש/ש/ו שבאוניברסיטה העברית בירושלים. ראו אתר בכתובת
1 .זותטות5-אואו//:כות.
קבוצות המקיימות דיונים באמצעות פרסום הודעות בשרתים המיועדים לכך. הדיונים
מתקיימים בין משתמשים שונים מכל העולם שיש להם עניין משותף בתחום
כלשהו. קיימות אלפי קבוצות דיון שונות העוסקות במגוון עצום של תחומי עניין.
ניתן לקבל את רשימת הקבוצות על-ידי בקשת הכתובת *:5ששם בתוכנת 14680926
ראו גם רשימת קבוצות דיון בכתובת
[זת. 265/56910/05601 3 1/0650 806.00 6150 ם. רתס רת
וכן בכתובת נתסס.)110:/₪152.
(נקודה לנקודה) קו ייעודי לתקשורת מחשבים המחבר מחשב או רשת מחשבים
7 0%
רשימות תפוצה
(תוכנת) שרת
תקשוב
1
[ סנב הברה )
(10511011)6'5 03165מ5)3
6
צמאגיתה
116563101 050מ3ל0//)
(1160078 4266 6665[סקי]
ג
6) 6תב1)מ9)3 ה163ז6הז4)
(616300)מ1 ה10ובנד01]ם1 ז10
6
עזג
מקומית (א1.4) לצומת הקרוב ברשת האינטרנט.
קבוצות לדיון בתחומי עניין רבים בין משתמשים ברחבי העולם. לעומת קבוצות
הדיון, רשימות התפוצה אינן מנוהלות באמצעות שרת אלא דרך תיבת הדואר
האלקטרוני של המשתמש, כך שכל המנויים של רשימת תפוצה מקבלים בדואר
אלקטרוני את כל המכתבים הנשלחים לאותה רשימה. פעולות הרישום וההפצה
ופעולות אחרות מתבצעות על-ידי תוכנת רובוט המיועדת למטרה זו, למשל: 1806
6, סת00זס[חז, :115056 ועוד. לרשימות תפוצה רבות יש מנהל אחראי
(6679101סות), שממדר את המידע המועבר בקבוצה.
תוכנה שתפקידה לספק שירותים למשתמש על-ידי מענה לבקשות המועברות
דרך תוכנת לקוח. קיימים שרתים מסוגים שונים: שרתי קבצים, שרתי חיפוש,
שרתי דואר, שרתי מידע ועוד.
תקשורת מחשבים - מינוח הכולל את הטכנולוגיה המאפשרת תקשורת בין מחשבים
ואליהם (באמצעות מודמים, למשל..
ארגון בארה"ב האחראי לקביעת תקנים בתחומים רבים, לרבות תקנים בנושאי
מחשבים ותקשורת. תקנים אלו נקראים תקני 51א8. ראו אתר בכתובת
קזס. ו5תב. אוש//:כז.
שרת חיפוש המיועד למציאת קבצים באתרי 10 אנונימיים. תוצאת החיפוש
מציינת, בדרך כלל, מספר רב של מאגרים המאפשרים העתקת קבצים באמצעות
זיז אנונימי ואת הספריות שבהן נמצא הקובץ המבוקש באותם המאגרים. ראו
מידע נוסף בכתובת 10/870016/567/618.90₪[טוק/אט. 00.זסא6ת.איאישי//:קוות.
רשת מחשבים חלוצית שהוקמה על-ידי מוסדות המחקר של משרד ההגנה
האמריקא'י בשנת 1969 והיוותה את הבסיס העיקרי לפיתוחה של רשת האינטרנט.
ראו אתר בכתובת /וגות.4סתג.ששט//:קוות
שיטת הקידוד המקובלת לצורך הצגת אותיות, ספרות וסימנים במחשב.
עמוד השדרה של הרשת - קבוצת:מחשבים המחוברים ביניהם בחיבור מהיר מאוד.
כל הרשתות המחוברות לרשת האינטרנט מתחברות בדרך כלשהי ל-6ת0ס340%.
יחידות המידה לציון מהירות העבודה של מודם. 2806 אחד שווה למהירות העברה
של סיבית (ביט) אחת בשנייה. --
868
(5017166 508101 מ1!6+1גו)
וו
מקוהקותב3?) מ00 15ב 6טן
66תנוס
יפס
0 0 ז2616))
(166201087 חפ
ו
ות זגו מ 20))
(ג1631 13650056 ,
ופא
1-ו 0 '101ת26))
7ז1215606 מ10)הנמזס)ת
([16/8ז)₪6 )מה
א
זס] 050 ))
(שמגאזסאו)146 5611001
6
יס
אחגם
מערכת מידע על מחשב מקומי (בדרך כלל), המספקת שירותי מודעות ומאגרי
קבצים. בדרך כלל מדובר במערכות המופעלות על-ידי אנשים פרטיים בביתם או
על-ידי ארגונים.
רשת מחשבים בינלאומית המחברת מחשבים במוסדות אקדמיים ומהווה אחת
מהרשתות המרכיבות את רשת האינטרנט. שמה נגזר מראשי התיבות של הביטוי
אזסש)6 116 115 13608056
התארגנות של מספר גופים, שמטרתה לאפשר את חופש הדיבור ברשת האינטרנט.
אתרים התומכים בהתארגנות זו כוללים סמל דמוי סרט כחול בדפי האתר שלהם.
למידע נוסף ראו [ותזת. מסססתסט[ס/קזס./6.אועתט//:קוות.
החזרה של הודעת דואר אלקטרוני לשולח בשל אי-יכולת להעבירה ליעדה. דבר
זה מתרחש כתוצאה מכתובת שגוייה או מהעובדה שהמחשב אליו נשלח המכתב
אינו פועל.
גוף ללא כוונת רווח המקדם את נושא חופש המידע ברשת. הגוף מרכז את המידע
באתר ברשת בכתובת שס.)60.שעוש//:קזזת.
גוף הממומן על-ידי ממשלת ארה"ב ועוסק בנושא אבטחת המידע ברשת האינטרנט.
הגוף מחזיק אתר בכתובת אַזס.ח6ס.אאיש//:קזות.
גוף הממומן על-ידי ממשלת ארה"ב ועוסק בנושא איתור מידע ואיחזורו ברשת
האינטרנט. הגוף מחזיק אתר בכתובת קזסו0תס//:קזום. גוף נוסף העוסק בנושא
זה ממוקם באוניברסיטת מישיגן ומחזיק אתר מידע בכתובת
00156.6 מ11ה616. עששש//:קז.
גוף העוסק בנושא חיבור מוסדות חינוך לרשת האינטרנט. הגוף מקיים כנסים ופועל
במסגרת מספר קבוצות עבודה. ניתן להשתתף במספר קבוצות דיון הפועלות
במסגרתו. הגוף מחזיק אתר בכתובת 8זס.ת3סס.ששש//:קוום, ראה גם מידע נוסף
בנושא בכתובת /שזס.6604ת.שטשטץש//:קזות.
מונח שטבע סופר המדע הבידיוני וויליאם גיבסון ברומן "זססתנתסזט6צן" לתיאור
העולם של רשתות מחשבים והחברה הנוצרת בו, כאשר המקום שבו קיימת
המציאות אינו המרחב הפיזי אלא המרחב הקיברנטי שנוצר ברשתות המחשבים.
העתקה (הורדה) של קובץ ממחשב בָרשת אל המחשב האישי או ממחשב מרוחק
ברשת האינטרנט למחשב המקומי.
רשת המחברת מחשבים של מוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר באירופה ומהווה
= הד אוחדר ההשחיה
>< ימ מוני..--
]טס
לק
ז16) מס 16מ121600)
(מ04)10מטסץ
1 151661016 (311 חזך)
"זק
ץרו 16016
(ת6)מ6?) ם10)הּנמדוס+ת1
סזאם
16505 [1200680103)
(ע16מ6<) 3010 תדו0+ם]
שסס|סא
8 ון1 66
(5מ2₪65010)
עסשתו
את ה-6ח286%00 האירופי. ראו מידע נוסף בכתובת /6ת.ת68 ששש//:ק)ות.
ארגון ללא כוונת רווח העוסק בחקר השימוש בחינוך ברשתות מידע ותקשורת
במוסדות להשכלה גבוהה. הוא מקיים קבוצות עבודה, מפרסם דפי מידע ועיתונים
ומקיים כנסים בנושא. הארגון מחזיק אתר בכתובת ט66.ג640001.ושוץש//:קוזת.
גוף ללא כוונת רווח המקדם נושאים אלה: פרטיוּת המשתמש ברשת, חופש הביטוי,
הצפנת מידע, זכויות יוצרים וגישה חופשית למאגרי מידע ציבוריים באמצעות הרשת.
הוא מפרסם חומר לימודי בנושא רשת האינטרנט על-מנת להגביר את מוּדעות
הציבור לאפשרויות השימוש ברשת, המהווה בראייתו כלי חשוב ליישום מטרותיו.
הגוף מרכז את המידע באתר ברשת בכתובת 8:ס.]61.אאא//:ק)ות.
דואר אלקטרוני, אחד השימושים הנפוצים ביותר ברשת האינטרנט. מערכת הדואר
ברשת מחשבים מאפשרת לכל משתמש לשלוח מסרים לכל משתמש אחר ברשת,
כאשר לכל משתמש יש כתובת דואר בלעדית המורכבת משם המשתמש שלו
ומשם המחשב שבו הוא משתמש. הצירוף של שם המשתמש ושל שם המחשב
הוא ייחודי. ראו חיפוש כתובת דואר אלקטרוני ברשת האינטרנט בכתובת
[(תז8ת.865ק 01)6/ת6156876.0010/6508765/564:0ת.6ותסת(//:קות.
גוף ללא כוונת רווח המקדם את נושא פרטיות המשתמש ברשת. הגוף עוסק
בנושאים כגון: יכולתם של משתמשים לא מזוהים לקבל תיבת דואר אלקטרונית,
הצפנת מידע ועוד. הגוף מרכז את המידע באתר ברשת בכתובת שזס.סנסס.ששששש//:כות.
גוף ללא כוונת רווח המקדם את נושא החינוך ברשתות מידע. הארגון נתמך על-ידי
ממשלת ארה"ב וחברות מסחריות ומחזיק אתר חינוכי ייחודי מסוגו בשם 45%:16,
הכולל מערכי שיעור, מאגרי מידע ועוד. האתר נגיש בכתובת קס.ס6א8ג.איאש//:קות.
תוכנה לניווט ברשת האינטרנט. תוכנה זו פותחה על-ידי חברת )1:670501א. ראו
מידע נוסף בכתובת ג1ס1070501).60]/.שאואי//:קוות. מידע על הגירסא העברית
בכתובת [15736/מ501].601סתסנות. אואואו//:קזות
קובצי ?)1 מכילים תשובות לשאלות שכיחות, לרוב ביחס לקבוצות דיון, אבל גם
בנוגע לשירותים אחרים ברשת האינטרנט. ראו אתר בכתובת
זז 1.151-()-60/1ת1/180/₪56א16ז6ק 60/3 50916 - 10םס. 615 ואישש//:קז6.
תוכנה המאפשרת לקבל מידע על משתמש מסוים שיש לו חשבון במחשב כלשהו
המחובר לרשת האינטרנט, או על כל המשתמשים במחשב כזה. המידע המתקבל
כולל את הפרטים הבאים: שם מלא, שם המשתמש במחשב (שוזגצ חגפס.1),
האם המשתמש במחשב המרוחק עובד כרגע על המחשב או לא, ואם כן מהו
מספר המסוף שממנו הוא עובד ומהו מיקומו. במקרים מסוימים מקבלים גם את
הזמן המדויק שבו התחבר אותו המשתמש בפעם האחרונה למחשב ומתי קרא
|| הג ב כ
36
קטסו!סץ
קד
([12704060 15167 116
[צן
(ה3010נז0]מ1 עטסצ יזסי)
166 165 כהי))
(34 גנ סי
) 0
ב
0) 6
יהאדות
קנזה )16% זסקעזד)
(6קהנקחה,]
לאחרונה דואר. כמו-כן, מציגה התוכנה קובץ מידע שנכתב על-ידי אותו המשתמש,
אם אכן קיים קובץ כזה.
הֶתקן תוכנה או חומרה ברשת מחשבים ארגונית המחוברת לרשת האינטרנט.
התקן זה מאפשר לחסום חדירה של גורמים לא רצויים לרשת הארגונית באמצעות
מערכת סינון מתוחכמת הפועלת ברמת פרוטוקול רשת האינטרנט. ראו מידע
נוסף בכתובת
.8115-1818 19/5661 שק עת/0ו60. 10-51010מס.15ס. שש שעט//:כזת.
התלהטות רוחות בדואר האלקטרוני, ברשימות התפוצה או בקבוצות הדיון, הבאה
לידי ביטוי בהחלפת מסרים תוקפניים במיוחד. שלבים יותר מתקדמים של מצב
כזה נקראים זג 186 ואחר כך פצג/ל ע[0ז].
שליחת מסר לקבוצת דיון כתגובה למסר קודם. רצף תגובות כאלו נקרא 696תמד.
פרוטוקול המאפשר למשתמש במחשב מסוים להעתיק קבצים למחשב מרוחק
וממנו. קיימים ברשת האינטרנט אתרים מיוחדים להפצת תוכנות, הנקראים אתרי
זז פטסותץתסתג/ מכיוון שההתחברות אליהם דורשת הזדהות כמשתמש בשם
פטסותתסת. באמצעות אתרים אלו מופצות תוכנות ברשת האינטרנט. ראו רשימת
אתרים בכתובת 1.מ]1]866.2ז16ת1-ק)1/ט106.66ט.58סת. ססתססם[//:קוות.
קובצי [צ₪ מספקים מידע כללי על נושאים הקשורים לרשת האינטרנט. לכל קובץ
כזה מספר סידורי. ראו אתר בכתובת //:ץ//61ם.10ת167ת482.1//:קוזת.
פורמט לשמירת תמונות ואלמנטים גרפיים. פורמט זה נפוץ ביותר ברשת האינטרנט
במיוחד בשל היכולת ליצור בעזרתו אנימציה (תסנוגוזות *02). יתרונו של פורמט
זה טמון בכך ששיטת הדחיסה שהוא מפעיל על אלמנטים גרפיים אינה גורמת
לאיבוד מידע. מצד שני, דבר זה מהווה חיסרון עקב חוסר היכולת להגיע ליחס
דחיסה גבוהה. ראו מידע נוסף בכתובת /03תקגת2)//ל ל /סטק/קחס. 3 אראעש//:קת.
שרתי מידע ותוכנות לקוח מתאימות המאפשרים למשתמש גישה למידע דרך
מערכת הירארכית של תפריטים. תוכנות לקוח של ז6ק0) יכולות ליצור קשר
עם שרתים מסוגים שונים. ראו מידע בכתובת /ט60.תותט.סזסגומ. אססנתססט//:סתקסם.
כינוי למחשב המחובר בקשר רציף לרשת האינטרנט.
שמו של מחשב המחובר בקשר רציף לרשת האינטרנט.
שפת תגיות המשלבת פקודות לעריכת דף המידע ולהצגתו על המסך. בשפה זו
נכתבים דפי מידע המיועדים להצגה על-ידי מערכות היפרמדיה מסוג שאו
תוכנות לקוח כדוגמת 14600806 מפענחות את הפקודות ומציגות את דף המידע
בהתאם.
עדדו
1 זססע)
([000060/] ז516מג-1
5-6
0235 +61116+מ151661010/1)
וו
קתזס6תוק מ +6דו16ם1)
(0706/ 735%
ובוצ כו |
6%)ת
ה-1%םז (ב-1 רבתי)
2
6 +6)+66+מ
)ה
יח
12040601 +16ד1+61)
6
(2[131) 11618 +6ז6)מ1)
אפפ
>< ₪ יו ₪ןְווווווווס .]|[ ו
ראו מידע נוסף בכתובת 12.1//280%426א.]ותטת5.אישיש//:קוות וגם בכתובת
גא א //סטוק /קזס. 3או.ויאיש//:קזות.
פרוטוקול התקשורת שבו משתמשות תוכנות שרת ותוכנות לקוח מסוג אועוץ).
ראו מידע נוסף בכתובת /0%06015:ק/ או /ל/ץ/סטק/קזס. ₪3.ששש//:קוות.
כסף אלקטרוני הקיים ברשת האינטרנט ומאפשר למשתמשי הרשת לסחור. נושא
זה עומד להתפתח בעתיד הקרוב, ולא רחוק היום שבו לכל אחד מאיתנו יהיה
חשבון ברשת האינטרנט שדרכו נוכל למכור ולקנות מוצרים. למידע נוסף ראו
/5ות6 ץגק/ש שו/טלטק/קזס.3.ששש//:קוות וכן באתר
/0ם.ץס1[סכ)1.אוששיש//:קזות.
גוף הפועל במסגרת ארגון משתמשי רשת האינטרנט (/500160 )06ח16ח1) ומשמש
כקבוצת חלוץ בהגדרת פרוטוקולים וטכנולוגיות חדשות ברשת. ראו מידע נוסף
בכתובת [וחת.16ת4.08/00ץ. מ65)0. נזחס. 1661 אועשקט//:קרן.
רשת (מחשבים) המהווה צירוף של רשתות הקשורות ביניהן.
רשת רשתות המחשבים הגדולה בעולם. מקשרת מחשבים ותוכנות מסוגים רבים,
המתקשרים ביניהם בפרוטוקול (שפת-תקשורת) אחיד.
יוזזמה חדשה שמגבש הממשל האמריקאי, שמטרתה להקים רשת חדשה, שתפעל
בפרוטוקולים משופרים ותהיה מהירה בקצבים של עד פי 100 מהרשת הנוכחית.
רשת זו תאפשר לאוניברסיטאות ולמוסדות חינוכיים להשתמש בה להעברת שירותי
מידע מתקדמים כגון: וידאו, קול ועוד. ראו מידע בכתובת /612.6000ות6ותו.אועש//:כזת.
כתובתו של מחשב כלשהו ברשת מחשבים (ברשת האינטרנט). כתובת זו יכולה
להיות מיוצגת כצירוף של ספרות או כצירוף של אותיות. לכל מחשב ברשת כתובת
ייחודית.
רשת (מחשבים) פנים-ארגונית הפועלת בפרוטוקולים של רשת האינטרנט. משמשת
לתקשורת פנימית ולהעברת מידע בתוך הארגון.
אחד הפרוטוקולים שבהם משתמשים המחשבים המחוברים לרשת האינטרנט.
תוכנה המאפשרת למשתמשי רשת האינטרנט ברחבי העולם לנהל שיחות ועידה
עם משתמשים אחרים. ב-1%6 יש מספר רב של ערוצים המוקדשים לנושאי שיחה
שונים, והמשתמש יכול להצטרף לערוץ שנושא השיחה בו מעניין אותו. ראו מידע
נוסף בספר זה ובכתובת
.661-100 תט/0/170ת 10/50 א 66/6 5016- ס1תס. 15ס. ציצעץ//:קוות.
פרוטוקול תקשורת המאפשר למחשב המחובר באמצעות מודם וקו טלפון להתחבר
םומה זכ) [הה10המז6)מ1 6 )
(מ081012300מ5)3 זס]
1%
((500160 +6716)מ1)
|
(ז1?0/106 5617166 6164)+מ1)
חח
(ל0108מ166[1' מ3)10מיזס)מ1)
138
הד
לרשת האינטרנט. פרוטוקול זה מאפשר עבודה בקצבים מהירים ביותר (עד 128
קילו ביט), אך הוא מותנה בתשתית מיוחדת שחברת הטלפון צריכה להעמיד
לרשות משתמש. ראו מידע נוסף בכתובת
[ותזת. ק180/0- ת1/180/08660/150א6)ז6ק עת/010-51416.60. 015 וש שש//:כזוזם.
ארגון שנוסד בשנת 1946 ואשר אחראי לקביעת תקנים בינלאומיים במספר רב
של תחומים, לרבות תקשורת ומחשבים. חברים בו ארגוני תקינה של 89 מדינות.
התקנים שנקבעים על-ידי ארגון זה נקראים תקני 150. ראו מידע בכתובת
[הזזת. 36ת6[60ע/6. 150.אשיעש//:קות.
אגודת משתמשי רשת האינטרנט העולמית. ארגון ללא כוונת רווח, שמטרתו לסייע
בהתפתחות הטכנולוגית של רשת האינטרנט ולעורר עניין בקרב הקהילות האקדמיות,
הכלכליות, התעשייתיות והמדעיות בכלים ובשימושים השונים של רשת האינטרנט.
בין פעילויות האגודה: קיום פורום לדיונים ולשיתוף-פעולה בעניין השימוש בתשתית
העולמית של רשת האינטרנט ופיתוחה; קיום כנס שנתי; פרסום רבעון חדשותי
ששמו פש6צ1 500160 )סוחסוח1 6ו'; פיתוח תקנים טכניים לתוכנה ולחומרה ברשת
האינטרנט. ראו מידע נוסף בכתובת /2:ז10.1500.0תנ//:כות.
חברה מסחרית או ארגון המספקים שירותי גישה לרשת האינטרנט.
טכנולוגיית המידע - מונח זה מתייחס לטכנולוגיית המידע והתקשוב. ממשלת
ארה"ב מחזיקה אתר ובו מידע בנושא טכנולוגיית המידע בממשל הפדרלי בכתובת
288.80 ע1)00116.אושש//:קזות, וממשלת ישראל מחזיקה אתר בכתובת
.0 ע16[סקז1-שצעצעש//: ו ת.
שפת תיכנות בעלת אוריינטציה גרפית, אשר פותחה מראשיתה ליישומי רשת
דינמיים ולעבודה מהירה מאוד בכמות זכרון קטנה. תוכניות 188 יכולות לעבור
בין מכונות או רשתות ללא צורך בהתקנה מיוחדת. יישומי 8וג1 יכולים להיטען
דרך הרשת ישירות למחשב האישי של המשתמש ולבצע פעולה על המחשב עצמו.
ראו מידע נוסף בכתובת ותסס.גץגן.אושי//:קזות. בסנונית קיימת תערוכה וירטואלית
הבנויה על יישומי 138 בכתובת /805ת0/מתט6פטנתץ/2.11 1א.)נתטת5.אעוש//:זת.
שפת תיכנות הבנויה כהרחבה לשפת התגיות ,זואזו. השפה מתקשרת עם
תוכנת הניוו של המשתמש ומפעילה בה פונקציות שונות בהתאם לפעולות
המשתמש. בעזרתה הופכים דפי המידע לאינטראקטיביים יותר. יש לשים לב לעובדה
שבניגוד לשפת 8ש14, שפת )0קח18456 מתקיימת אך ורק כחלק משפת .אד
ואינה יכולה לפעול בצורה עצמאית. ראו מידע נוסף בכתובת
50 8[/ש ש6ז80-/קז62.0.ששש//:קזות. עוד מידע קיים בכתובת
/0 1/0 110/ר 306.00 6150ת.זסק06610//:קות.
8 להדקדההחההההלהלהטרהדהההההחוקוההההוהוהההההההלהההההההההההוהוהוהיההרהיההההדההדהההריההרהורדודודי-
2
006 +מוס1)
(ק210) 6118א
]ומד
ץז
1310010
1068007
06
6
3 6)56406אן
תי בו
זא
4
(67)מ36) מ3)10הדוס]ח
חא
30 מדז0)ת1 [המ0גו3צ])
(1600116ר35)1- 1
פורמט לשמירת תמונות ואלמנטים גרפיים. פורמט זה נפוץ ביותר ברשת האינטרנט,
במיוחד לאור היכולת להגיע ליחס דחיסה גבוה בעזרתו. ראו מידע נוסף בכתובת
כל טוק /קזס. 3 אי אישיעש//:כות.
תוכנת תקשורת המדמה מסוף ומשמשת לתקשורת בין מחשבים, כאשר המחשב
שבו מופעלת התוכנה משמש כמסוף של המחשב שאליו הוא מחובר. ראו מידע
נוסף בכתובת 11חזם.12.11/5010/816 א.זותטת5.ישששי//: קת
מערכת תוכנה לניהול רשימות תפוצה. במקור פותחה לעבודה ברשת )6חז81.
מערכת תוכנה לניהול רשימות תפוצה. ראו מידע נוסף בכתובת /0ס.163101016פ//סות.
משתמש או קבוצת משתמשים המנהלים רשימת תפוצה או קבוצת דיון ומפקחים
עליה. ה-ז910ז1/1066 מעיין בהודעות לפני פרסומן וקובע אלו מהן יפורסמו. ראו
מידע נוסף ורשימת קבוצות דיון בכתובת
[ה. 10 1 ק 6107-1150 0 18/0566 שק עם/ 51106.6 סג ס. 615. רוע //:כות.
תוכנת הלקוח הגרפית הראשונה למערכות מידע מסוג אואו/ו. פותחה
ב-5?)א (קתו)טקותס?) זסקט5 זס] 6616 [8תסוזפצן 6מיד) שבאוניברסיטת פוסחזו!1
בארה"ב. שמה הפך למושג, וכיום משתמשים במונח 1105816 ביחס לכל מערכת
מידע המשלבת קול, תמונה וטקסט. ראו מידע נוסף בכתובת
[מזזת. [678ה2/2005/130-86) 5 /ט66. סטנט. הפסת. יאועי//:קזות.
נורמות ההתנהגות המקובלות (האטיקט) ברשת האינטרנט. ראו מידע נוסף בכתובת
[הזם.2165ת611006010/0020ה/ותסס. תסג[8. עטש//:כות.
מִמְשק גרפי מתקדם למערכות מידע מסוג ///). 30806ו146 היא גם חברה
המייצרת תוכנות ויישומים מתקדמים לשימוש ברשת האינטרנט. ראו מידע נוסף
בכתובת 6)50806.00₪ת.6מתסה//:קו.
קבוצת דיון של 256%6. קבוצות דיון אלו פתוחות לכל משתמש ללא צורך בהרשמה
מוקדמת. ניתן להתחבר לקבוצות הדיון על-ידי תוכנת ניווט כגון 6/80826צ.
גוף שתפקידו לספק מידע, תמיכה ושירותים למשתמשי הרשת. ראו מידע נוסף
בכתובת ש6ת.010ח06ת100://45.1.
חזון אוטוסטרדת המידע של הממשל האמריקאי. למידע נוסף ראו
/ש0ש.258. ץסו[ס1. אוראוש//:קסזת וכן /ש86.80ות.ג1ם//:קות.
עצאא
5 60
([12700060 5)6מה3 ו
עפא
6 |
(מ0)10תטסק
06
ז6)גו מ 0<) 6מו[מכ))
(ע6+מ26) עה זטו,1
צד6סץ
אסץ
(5עו16 62854 +מוס1)
צ)אח
(ש06י21) 611164+מ1 +46%0)
+
05) 35001
קקק
([1-04060 +01 40 +ם17701)
פרוטוקול התקשורת המשמש את שרתי קבוצות הדיון 1256%61. באמצעותו הם
מעדכנים זה את זה במסרים שהתחדשו אצלם.
קרן המדע הלאומית, שהיא סוכנות ממשלתית אמריקאית. הקרן מממנת פרויקטים
ופיתוח של תשתיות במטרה לשפר את איכותו של המחקר המדעי. במסגרת
פעולותיה מימנה הקרן את הקמת ₪1א5א - רשת מחשבים של מוסדות מחקר
בארה"ב ואחת מרשתות *עמוד השדרה" של האינטרנט. ראו מידע נוסף בכתובת
0ם.)פת.שוש//:קוו.
ארגון המציע שירותי מֶחשוב לספריות ולמוסדות חינוך. רשת המידע לספריות של
0 מחברת אלפי ספריות ברחבי העולם ומאפשרת שירותי קטלוג, ביבליוגרפיה,
חיפוש והשאלה בין ספריות. ראו מידע נוסף בכתובת שזס.ס!סס.ושש//:קוות.
חברה העוסקת בהפצת סרטי הדרכה בנושאי מחשבים וטכנולוגיית המידע. התוכניות
המופקות על-ידי חברה זו משודרות מָדי שבוע ברשת 86א הנקלטת בישראל.
לחברה אתר עשיר ובו מידע על סרטי ההדרכה וכן הפניות לאתרים ברשת הקשורים
לתוכניות בכתובת /ממתסס.)סכ.אושיש//:קזות.
תוכנה המאפשרת לקלוט ערוצי מידע מיוחדים המשדרים מידע חדשותי שוטף.
התוכנה מציגה את המידע בצורה המזכירה את פעולתו של מכשיר הטלוויזיה. ניתן
להתקין תוכנה זו על מחשבי חלונות ומקינטוש ולהשתמש בהם במקום שומרי
המסך (ז6ש58 ת66ז50). למידע נוסף ניתן להתחבר לאתר החברה בכתובת
ותסס.0851)תוסק.אואט//:קות או לאתר של חברה ישראלית המייצרת מוצר מתחרה
בכתובת /נתס6.ס6שואסגט.שושואי//:קזות.
תוכנה במחשב מקומי השולחת יחידת מידע למחשב אחר ברשת האינטרנט כדי
למדוד את מהירות התקשורת בין שניהם.
פרסום מסר או הודעה לקבוצת דיון. מסרים הנשלחים לקבוצות דיון נקראים
5
האדם שתפקידו לנהל את הדואר האלקטרוני במערכת המחוברת לרשת. לכל
מחשב ברשת האינטרנט יש ז456מ51סק. ניתן לשלוח לכתובת ]4506762205ותו5סק
שאלות ותלונות על המשתמשים במערכת שהוא אחראי לה.
פרוטוקול תקשורת המאפשר למחשב המחובר באמצעות מודם וקו טלפון להתחבר
לרשת האינטרנט. המחשב הופך להיות צומת זמני ברשת ויכול להפעיל מספר
רב של יישומי תקשורת בו-זמנית. המחשב מקבל מספר 1 מזדמן שבעזרתו הוא
יכול להעביר ולקבל מידע מהרשת. רוב ספקי השירותים לרשת (152) מציעים
כיום למשתמשים חיבור לרשת האינטרנט באמצעות פרוטוקול זה. ראו מידע נוסף
5 ככ ד- מ"מו פוכתי
מנ3 0 6ו[פטק
6מזו 1 2016%)
אכ
סעת
(5)מ6גת 020 101 +165ון1160)
6
4
06 [8מ66634010)
([61מ0<) 0115017
6
6ז ו הו
6 6
בכתובת [מ0ת.ק0ו/80)-קקק/64ה10/056/א66ק וטס 10-5006תס. 015 שי ארי//: קת
תוכנות ציבוריות. תוכנות שניתן למצוא במאגרי קבצים ברשת ואשר הגישה אליהם
היאי חופשית והשימוש בהן הוא ללא כל תשלום.
פורמט לשמירת סרטונים ואנימציה. ראו מידע נוסף בכתובת
ה16.60קקג. 6בת1)%סוגוף//:קסזת.
קובצי 254218 נמצאים בעיקר בשרתי קבצים ציבוריים ?1/. הם מספקים
הסברים על הקבצים במאגר או על הקבצים באותה ספרייה במאגר שבה נמצא
הקובץ.
קובצי :3% הם מסמכים המספקים מידע בעיקר על ההיבטים הטכניים של רשת
האינטרנט. קיימים אלפי מסמכים כאלו, אשר שמותיהם מורכבים מהצירוף 6
וממספר סידורי. מידע נוסף נ'יתן למצוא בכתובת
וז 1600 61/65/0520 ם. 161 ו או א //: כ
המסלול שעוברת יחידת מידע מנקודת המוצא לנקודת היעד שלה ברשת.
חברה העוסקת בהצפנת מידע ובהעברתו ברשתות מידע. המוצרים שלה הם כיום
מן הנפוצים ביותר בעולם בתחום הצפנת המידע, ובמספר רב של אתרים ברשת
האינטרנט ניתן למצוא את סמל החברה כעדות לאופן העברת המידע בשרת. מידע
על החברה ועל התקנים, וכן מוצרים להורדה חופשית, ניתן למצוא בכתובת
58.00 אואוא//:כות.
ארגון ללא כוונת רווח, שמטרתו לדרג תוכנות ושרתי מידע ברשת האינטרנט לפי
קריטריונים הכוללים את מידת האלימות, המיניוּת ועוד. הארגון מחזיק אתר בכתובת
/שזס.580ז.ואוש//:קוות. דוגמא לשימוש בתקן שקובע הגוף ניתן למצוא, למשל,
באתר של פלייבוי בכתובת ומסס.ץספע3ג1ק.אוש//:קוות.
תוכנות שיתופיות. תוכנות המופצות באופן חופשי ברשת ואשר משתמשים רשאים
לנסותן במשך פרק-זמן כלשהו (לרוב 45-21 יום) כדי להחליט אם לרוכשן. לאחר
פרק-הזמן שנקבע יש לשלם בעבור המשך השימוש.
מספר שורות בהודעת דואר אלקטרוני אשר משמשות כ"חתימה" אישית של
השולח ומספקות מידע כללי אודותיו. לעתים נלווים לפרטים אלו גם ציטוט של
אימרה כלשהי ו/או איור.
תוכנית טלוויזיה שבועית של רשת 15%86א, המביאה חידושים בנושאים שונים
ברשת האינטרנט. התוכנית נקלטת גם בישראל בערוץ 6מא. לתוכנית אתר עשיר
ובו מידע על נושאים הנידונים בתוכנית מֶדי שבוע בכתובת /10ז1105100.00.שתאת//:כסות.
-=]/=/ץ]ץ]/]7]₪]7-מ-ח-"ח"-" "7 .-
)50118[ 1.16 17(
553
(4.0711501-3008, בז57516)
9%
קד
מ15510ת5 תה
([1704000 +406ת010001/1]
7%
10 [3 מ ונמז ד
ד
ץד
מפססזא
אנא
פרוטוקול תקשורת המאפשר למחשב המחובר באמצעות מודם וקו טלפון להתחבר
לרשת האינטרנט. המחשב הופך להיות צומת זמני ברשת ויכול להפעיל מספר
רב של יישומי תקשורת בו-זמנית. המחשב מקבל מספר 12 קבוע שבעזרתו הוא
יכול להעביר מידע לרשת ולקבל ממנה מידע.
אדם המפעיל מערכת מחשב ברשת האינטרנט.
ראשי התיבות של :02061400 ג61וז5ע5, אדם המפעיל מחשב ומתחזק אותו.
פרוטוקול המאפשר לשני משתמשים בשני מחשבים המחוברים לרשת האינטרנט
לנהל ביניהם דו-שיח בזמן אמיתי.
אוסף הפרוטוקולים לתקשורת בין מחשבים ברשת האינטרנט.
פרוטוקול המאפשר להתחבר למחשב מרוחק ולהשתמש בו, כאשר המחשב
המקומי משמש כמסוף.
הדמיית מסוף - תוכנה המאפשרת למחשב המקומי להפוך למסוף של מחשב
מרוחק. יש להגדיר לתוכנה לאיזה סוג של מסוף עליה להידמות, כדי שתדע כיצד
להפעיל את לוח המקשים ואת המסך.
קבוצת מסרים ברשימת תפוצה או בקבוצת דיון העוסקים כולם באותו נושא, ובדרך
כלל הם רצף של תגובות למסר אחד (ראו קטשסן01-).
רשת של שרתים ברחבי העולם המאחסנים תוכנות תוגותסכ 6נ[טגוק, 6/16זגת5
ודוגמאות לתוכנות מסחריות המתאימות לעבודה בסביבת רשת האינטרנט. האתר
המרכזי נמצא בכתובת /תסס.פשססגם.ששטש//:קזזת. בישראל קיים אתר ראי בכתובת
1 שת 5 אוססנט//:קזות.
שיטת קידוד חדשה לצורך הצגת אותיות, ספרות וסימנים במחשב. שיטה זו בנויה
על 16 ביט (לכל תו יצוג מספרי הנע בין אפס ל-65536). בדרך זו ניתן לייצג מספר
סוגי תווים בו-זמנית וניתן לכתוב מסמכים בשפות שונות בו-זמנית (כולל האותיות
העבריות והניקוד העברי). שיטה זו עדיין לא מיושמת במרבית מערכות המחשב,
אך אמורה להיות מיושמת בהן בעתיד. למידע נוסף ניתן להתחבר לכתובת
/שזס.6006ותט//:כז.
מערכת הפעלה נפוצה לתחנות עבודה. מחשבים רבים ברשת האינטרנט הם
מחשבי אזאנז. למרות חוסר הידידותיות שלה, הופכת מערכת הפעלה זו לנפוצה
יותר ויותר ברשת. ניתן כיום למצוא גרסאות רבות של מערכת הפעלה זו גם עבור
מחשבי ?). אחת ממערכות ההפעלה הפופולריות ביותר מסוג אזאש היא מערכת
4
,זוז
(1,062407 1865001106 [3ז6ענמ(1)
יבצ |
סז
שפס)א
פא
5
8ס, 166
(5ת567/6 ם3)010גז0)ת]
שש
(65/' 166 10זס/0)
30
6 166 6[זסעש)
(תו205011)
אנא הפועלת על מחשבי 6ת. ראו מידע נוסף בכתובת
[זם. 190/10 /180- את /60ת180/₪56/ אד 60/6 51916- סג ס. 15ס. איאיש//:כזת.
העתקה (העלאה) של קובץ מהמחשב האישי למחשב ברשת או מהמחשב המקומי
למחשב מרוחק ברשת האינטרנט.
מציין את כתובתו של קובץ או של שרת מידע כלשהו ברשת האינטרנט ואת
הפרוטוקול בתוכנת הלקוח שבו יש להשתמש כדי לגשת לאותו קובץ או לאותו
שרת (כלומר, כתובת האינטרנט של המחשב שבו נמצא המידע ושל מסלול
הספריות אל הקובץ).
הרשת של שרתי קבוצות הדיון הציבוריות, של קבוצות הדיון השונות ושל המשתתפים
בהן. קיימות כ-10,000 קבוצות דיון העוסקות במגוון עצום של נושאים.
תוכנה המפענחת קובץ אשר קוּדד בתוכנת סאמ וממירה אותו מקובץ
לקובץ הבינארי המקורי.
תוכנה המקודדת קובץ בינארי והופכת אותו לקובץ 45011. קידוד כזה מאפשר
שליחה של קבצים בינאריים בדואר אלקטרוני.
מערכת הפעלה נפוצה למחשבים של חברת (זוקָוכם. מחשבים רבים ברשת
האינטרנט הם מחשבי 15]אי. מערכת 15א/ הייתה בעבר פופולרית ביותר, אך
עקב כניסת מערכות %]א חלקה בשוק הולך וקטן. ראו מידע נוסף בכתובת
00 12131 .שש //:כהת.
שפת תגיות המשלבת פקודות לעריכת מידע גרפי תלת-מימדי ולהצגתו על המסך.
תוכנות לקוח, כדוגמת 6180406א1, מפענחות את הפקודות ומציגות את דף המידע
בהתאם, אם מצורף אליהן אָטוק מיוחד. ראו מידע נוסף בכתובת /ותסס .591 [מחץ//:קות.
שרתים המבצעים חיפוש במאגרי מידע. ניתן להשתמש במילות מפתח לשם ביצוע
החיפוש, וכן ניתן להשתמש בפעולות לוגיות לשם ביצוע חיפושים של צירופי מילים.
בעבר היו שרתים אלו נפוצים ברשת האינטרנט, אך כיום נדיר למצוא אותם ברשת.
ראו מידע נוסף בכתובת /מז₪81.00.שאוש//:קזות.
רשת של שרתי מידע המספקים מידע בפורמט המאפשר שילוב של גרפיקה וקול
בדף מידע (מולטימדיה), וכן קישור מיידי לדפי מידע אחרים (היפרטקסט). השילוב
של שני האלמנטים יוצר מערכת היפרמדיה. הגישה למידע היא באמצעות תוכנות
לקוח מתאימות, כדוגמת 680306 ראו מידע נוסף בכתובת /שזס.3או.שטש//:קות.
גוף בינלאומי שמטרתו לקדם את השימוש בטכנולוגיית ה-//ץ/ ברשת האינטרנט.
הגוף הוקם על-ידי המרכז הטכנולוגי ב-267) (/הס.וח66.צשצו//:קות). והמכון
הטכנולוגי 111 (/ט60.זוחו. ססשי//:כףום). הגוף מפעיל קבוצות עבודה בנושאים רבים
5
טאסת
שודת
0%
ג
6 3 06)
סדתת
ת6אוט
ת6).))126צ
אצ
ו[ מ650ק.)6
6 א
הקשורים לטכנולוגיית ה-איאושץ. ראו מידע נוסף בכתובת /קזס.3א.ואש//:קזות.
מאגר שניתן לחפש בו מידע על משתמשים אחרים ברשת האינטרנט. אפשר
למצוא בו פרטים כגון: כתובת הדואר האלקטרוני, כתובותיהם ומספרי הטלפון של
משתמשים ועוד.
ביטויים וראשי תיבות המקובלים ברשת האינטרנט (הסלנג של משתמשי
האינטרנט):
ראשי התיבות של הביטוי טסצ 'ת5061 86.
ראשי התיבות של הביטוי עג\ 16 ע8.
משתמשים ותיקים ובעלי ניסיוןן ברשת האינטרנט קוראים לנקודה המפרידה 4
המילים המרכיבות כתובת של מחשב ברשת - ]40, ולא 606ק. הרוצה ליצור
רושם של משתמש ותיק, יבטא את הכתובת [12.1א.ז1תטח5.שששו בדרך זו: -ששש
0-11 -11-0תטת01-5.
קיצור מקובל של הביטוי 8866 סז 1806, כלומר: פגישה פנים אל פנים. הדבר אמור
בייחוד כאשר מדובר בפגישה עם אדם אחרי התכתבות עמו ברשת.
ביטוי שנאמר למי שמבלה יותר מדי זמן מול המחשב בשיטוט ברשת האינטרנט.
ראשי התיבות של הביטוי תסותוק 0 6!סותט11] ע]א ת1 (לעניוּת דעתי).
השתתפות פסיבית ברשימות תפוצה ובקבוצות דיון. דהיינו, אדם הקורא מסרים,
אך לא שולח דבר. ז6אזט1 השולח מסר בפעם הראשונה לקבוצה מסוימת רואים
בו כמי שהצהיר על עצמו שיצא מהארון, או בלשון האינטרנט - ביצע 8תואזט[06.
ראו ם20))סצז.
משתמש ותיק בעל ניסיון רב ברשת האינטרנט. מישהו שהיה ברשת האינטרנט
מראשיתה.
ו. אישיות או דמות מוכרת ברשת האינטרנט. אדם השולח מסרים רבים לקבוצות
דיון רבות, או שבדרך זו או אחרת נעשה מוכר לרבבות משתמשים ברשת האינטרנט.
2. הזהות האישית שמפתח המשתמש במהלך השימוש ברשת האינטרנט, אישיות
האינטרנט שלו.
מונח שלילי המתייחס למשתמשים אשר מנסים לכפות את הסטנדרטים שלהם
על אחרים.
הוור הש
+
0% צאט
).ו
26
6 וא
ו
]ד
]א [ו3מ5
תהמז
ו
משתמש ותיק ברשת האינטרנט.
"אזרח הרשת" או תושב ב-0680806).
משתמש חדש ברשת האינטרנט. לעתים, אם כי לא תמיד, נלווית למונח זה נימה
שלילית. הצירוף 916ש6ת 01861655 הוא תמיד ביטוי מלגלג ומעליב.
ראשי התיבות של הביטוי קתווקט4 1 זססה] 106 תס 8ַתו[1סא. משמש כתגובה להערה
או למסר מצחיקים במיוחד.
ראשי התיבות של הביטוי [גּטםג]/] ***] 106 686, כאשר ***= יכול לייצג את
המילה 85110זח1'] או ע61ח6ח, אך בדרך כלל הכוונה הוא למילה אחרת לגמרי..
השימוש בקיצור הזה נעשה כאשר משתמש שואל שאלה פשוטה או שאלה שכיחה
מאוד, שהתשובה עליה נמצאת בקובצי הדרכה או בספרי הדרכה, ואז המשתמשים
מציעים לו בנימוס לעיין באותם המדריכים.
דואר זוחל. כינוי לעגני של משתמשי דואר אלקטרוני לדואר קונבנציונאלי.
הפולקלור של רשת האינטרנט. סיפור כלשהו שבראשיתו היה בו אולי גרעין של
אמת, אך במשך הזמן השתנה, התנפח והפך למיתוס, לאחר שהופץ בקבוצות דיון
וברשימות תפוצה רבות. מיתוסים כאלו אינם נעלמים לעולם, שכן מעת לעת הם
שבים ועולים מחדש באחת מקבוצות הדיון או ברשימות התפוצה, כאילו היו חדשות
טריות.
ראשי התיבות של הביטוי 10 ₪656 חוו.
