- שנה: 1991
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: עזבון כתריאל צימט
- תגיות:
OCR (הסבר)
י
מעעה
חושב =
כרך י"ח גליון 5 6 אוקטובר 1991 % חשון תשנ"ב
- -
(5) האיגודהישראלילעיבוד אינפורמצוה
וא 06 0 ".1 סוט
/ מחות
/
600 8
=וסא. קש 256 !ו₪וש), טש
5-1 5979 )60(
ו 7 | |]
|0ו₪ 8 ₪6 שואסאם )טסו --
8 .ב שחש וו 626 שוא
)]
ו 6
הההמלעשה דרש
כרך י"ח גליון 4-5 > אוקטובר ופפו > חשוון תשנ"ב
> 42%
עורכת ראשות: בת-עמי סדן
עורכת: אלינוער רבין
מערכת: רוני בריזון
אוד גונדר
אליהו הכהן
שאול לביא
חברי מועצת מערכת "מעשה חושב":
פרופ' ישראל בורוביץ
פרופ' ניב אחיטוב
ד"ר גדעון הלוי
מיכאל הדס
גרי ספיר
ד"ר יונה לביא
ד"ר מיכה חנני
מזכירת המערכת: רותי קופרמן
מתרגמים: רלה מזלי, יעקב מיטב
כתובת המערכת: איל"א ת.ד. 919
כפר המכביה 52109
טל. 03-715770 03-715772
משרדי איל''א בירושלים: ת.ד. 13009
טל. 02-420257 02-415032
פרסום: יצחק שלזינגר
טל. 03-9248064 03-5616879
דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א
כל הזכויות שמורות
המודעות על אחריות המפרסמים בלבר
תוכן הענינים
תכנית הכינוס
תקצירי ההרצאות
הדקל בקצה התודעה
אילן עמית
הנדסת גורמי אנוש בתכנון ועיצוב מערכות מומחיות
ד'ר דן זכאו
לשכת המדען הראשי - צומת מפתח בדרכם של יזמים מקומיים
רונית אדלר
שאלת האחריות בפיתוח ויישום תוכנה
רב"-שיח בהשתתפות פרופ': י. אגסי, פרופ' מ. בן בסט, עויד ל. חורב,
דר י. שטייף, יו"ר בת-עמי סדן
בעית הסוכן הנוסע
נחמן גבעולי
גשר של נייר
אוד גונדר
קליטת עולים במחשוב - הצלחות וכשלונות
כתריאל צומט
פרסי איל"'א
סיווג המידע ומערכות המידע על-פי רמת החשיבות והרגישות של
המערכות לארגון
אברהם הים
המלצות לסטנדרטים של זמינות וטיב השירות של חברת 'בזק
יצחק איש-הורוביץ
עליתו ודעיכתו של הוידאוטקס )ח6ותת01511108:0 40 518טת)ת6 וחסי]
שאול לביא, מנחם שלגי
אא ץס א0וזג5501ג מְאומֶ59 7806 אסווגואאס:א! = האיגוד הישראלי לעיבור אינפורמציה
17
23
27
212
45
50
2
54
59
יום
קרו ל
10
10
4685
1465
תכנית הכינוס
י, 22 באוקטובר 1991
יוזר: יצחק איש-הורביץ, יו*ר הכינוס הארצי ה-26
ברכות
* יצחק איש-הורביץ, יו*ר הכינוס
* פרופ' ישראל בורוביץ, יו"ר הנהלת איל"א
* יורם אלסטר, נשיא איל"א
הרצאת פתיחה: יזמות טכנולוגית
אריה פיינגולד, מרקורי אינטראקטיב (ישראל)
הפסקת קפה
אולם שוורץ
רכוז לעומת ביזור
יוזר: עזרא בן-כוכב, ברוידא ושות'
הרצאה מוזמנת:
אסטרטגיית המעבר מסערכי מירע מרכזיים
למערכים משודבי רשת
צבי עבר, רפא"ל
הפסקת צהרים
אולם שוורץ
ב שיח - השפעת שיוויים
בטכנולוגית המירע על הארג\
שיטות הניהור
מנחה: עמירם שור, מ.ל.ל. מחשבים
ומערכות
משתתפים: משה אורטס,
התעשיה האוירית לישראל
תא"ל אלי גונן, צה"ל
יעקב סלמן, פרויקט ממס"ח
יצחק קאול, בזק, החברה
הישראלית לתקשורת
הפסקת קפה
אולם שוורץ
סוגי מערכות מירעץ בארג\
יו"ר: דליה אבן-צור, פומולה
הרצאה מוזמנת:
סיווג מערכות סירע: גיתוח משמעויוד
פרופ' פיליפ עין-דור ופרופ' עלי שגב,
אוניברסיטת תל אביב
מרכז-מירע ומחטוב משתמטי הְצה כגורם
בהצלחת מערכות-מזירע בארג\
משה אור-גד, פורמולה
מושב מליאה חגיגי -- אולם שוורץ
יו"ר: יורם אלסטר, נשיא איל*א
אולם 500
הנרסת תוכנה
יו*ר: יצחק עמיהוד, הודעמי
הרצאה מוזמנת:
בליעת מטה הקסם: לקראת עתיר ורוד
יותר בפיתח מערכווד
פרופ' דוד הראל, מכון ויצמן למדע
שילוב אבות טיפוס במחזור החיים של
מערכות עתזירות תכנה
חד סהר, צה*ל ואוניברסיטת בן גוריון
בנגב
אולם אשכול 2
חומרה תקשורת
יו"ר: פרופ' מרטין גולומביק,
מדע וטכנולוגיה -- יבמ ישראל
גיתוח תכוגות מחשבי א ?גוו
בעזרת טכניקת זס 600
ד"ר ישי ספקטור ועדי רווה,
האוניברסיטה העברית בירושלים
רן גלעדי, אוניבוסיטת תל אביב
+ 96 8+ -- טכנולוגיה חרישה
לסישור יעיל של תשתת מקומיוז בקצב
גבה
מנשה שחחר, תדיראן תקשורת
אולם אשכול 2
מערכות מירע בחינר
יו"ר: מרדכי שורק, מכללת לוינסקי
תקנסורת, חיווך וחאגרי מיתו בםוף
בשיפור ררבי הרחירה
ד"ר ד. מילין וס. קפלן,
משרד החינוך והתרבות
השפעת הטשינויים בטכנולוגית המירע עד
הארגו ושיטות הניהר
יפה גב, שמעון סויסה ואהובה
פיינמסר, משרד החינוך והתרבות
- חלוקת פרסים ומלגות של איל"א לשנת תשנ"א, 1991
- הרצאת אורח:
מיבהל ציבורי: גישת המערבוד
אלוף (מיל.) יעקב (ג'קי) אבן, מנכ"ל משרד התחבורה
- קטעי נגינה: רביעית הבארוק הישראלית
הבל פנים חגיגית מפג רעי -- אולם דולצ'ין
| 11000930 מושב מליאה -- אולם שוו
אולם אשכול 2
מהפכת המחשוב בניהל החיגר
יו"ר: דן גבעול, החברה לאוטומציה
הרצאה מוזמנת:
סריגיות מערכת החיבור בעיר הרצ
אלוף (מיל.) ד"ר אלעד פלד,
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
מערכת איבטגרציה של המירע למגהלי משרד
החינר
ד"ר משה כהן, אהובה פיינמסר,
שמואל אופנהיימר, ובנימין אמיר,
משרד החינוך והתרבות
אולם 500
מערכות ממחה סיוצ
יו"ר: פרופ' פיליפ עין"דור,
אוניבוסיטת תל אביב
מקורות הסזירץ למערכות ₪5
יורם לוין, מערכות החלטה
5%> -- הָליפת מערכת ממחה לפת\
בעיות ההצאת משאבים
ד"ר אהוד גודס וד"ר אמנון מייזלס,
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
החררת טכנולוגית הפעלה אוטטית למרבז
מחשבים
סרן 0 גרובר וסא"ל ד"ר יצחק קניגשטיין,
צה"
אולם 500
סיס לציה
יו"ר: ד"ר יואל אדיר, רפא"ל
כתיבת סימלציה בשפה כלליתי
פרופ' משה פולטשק,
הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל
מערכת סימולציה דסיוץ הערכת בתי חולים
לסצבי אס\
ד"ר דוד ברגמן, פרופ' ליאון אפשטיין,
ד"ר יצחק שמר, ד"ר חנה גבע, ד"ר שי לין,
תא"ל ד"ר מיכאל וינר ופרופ' משה רווח,
מרכז רפואי רמב"ם והטכניון-מכון טכנולוגי
לישראל
ום רביעי, 23 באוקטובר 1991 |
.0-09 אולם שוורץ
ביהול בהֶרוד סערכות ירע
יו"ר: ד"ר זאבה לוי, המכללה למינהל
ואסטרטגיות לניהול מידע
הרצאה מוזמנת:
כיצר יכודה הבהלה כדדית דנהל את המוהל
המקצועי של מערכות ירע בארג\
פרופ' ניב אחיטוב, אוניברסיטת תל אביב
תמחור חיוב טרותי מזירעצ
מתי מנור ושחר פרלמן, אוסם
המהפסקת קפה
.13.00-11 אולם 500
ב שיח - שידב סערכות -
מיתס לעומת סציא\ד
מנחה: ד"ר יצחק שמר, בנק דיסקונט
לישראל
משתתפים: אלי אלרואי, יבס
אלדד בר-אדון, ג'ון ברייס
רוני צור, דיגיטל
עמוס שטנר, נילית
+ המהפסקת צהרים
.4 אולם שוורץ
בסיסי גתגים (א
יו"ר: ד"ר אהוד גודס, אוניברסיטת בן גוריון
בנגב
הרצאה מוזמנת:
גושאים עכשוויים במחקר על בסיסי נתוגים
מונחי אביקֶטים
פרופ' כתריאל בארי,
האוניברסיטה העברית בירושלים
יפוי סכמה רדציונית למורל הקנספטואלי
הבירי
נילי שרייבר ופרופ' פרץ שובל,
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
6 הפסקת קפה
.16 אולם שוורץ
בסיסי בתונים |ב
יו"ר: סא"ל ד"ר יצחק קניגשטיין, צה"ל
פרדס -- ממסר גתוגים ססנטי פעיר
ד"ר עופר עציון,
הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל
עיבור גתגים מנחה אובייקטים --
הלכה למעשה
יהושע קליין, סאפינס טכנולוגיות
אולם אשכול 2
רב שיח -- שרירות מערכות המיר
וגיביי בזנן רגיה בתקופת חרום
מנחה: אברהם הים, אבטחת מערכי
טכנולוגית המידע
משתתפים: עוזי ברלינסקי, משרד
הכלכלה והתכנון
אילן למדן, משרד האוצר
זאב פריי, קסלמן שירותי
ניהול
יונתן קורפל, מכללת קדם
אולם שוורץ
מהפכת המחשב בתעשיה
בתעפה
יו"ר: ד"ר ישעיהו לנג, ל.ד. מחשוב
ויועצים
היצאה מוזמנת:
. .חטב המהפכה התעשייתית החתצה
פרופ' קנת פרייס,
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
הרצאה מוזמנת:
מהפכת המחצב בחברות התעופה
פרופ' ישראל בורוביץ, אוניברסיטת
תל אביב וארקיע קוי תעופה ישראליים
אולם אשכול 2
יישמי מערכות סיר
איבטגרטיביד
המושב ימשך עד השעה 16.20
יו"ר: רוממיה הלוייסגל, אגד
הליך המחשוב -- הכרח לקיבוץ
שמעון הישראלי, קבוץ גבעת חיים איחוד
שימש בטכנולוגית המירע בעירית תל אביב
כסנף לשיפור תהליכים עירוניים
יעקב נויבירט (נוי), עירית תל אביב-יפו
תו" - מערכת עזר לשליטה בקֶרה
פיננסית בבית חלים
מנחם אלון וד"ר דוד ברגמן,
החברה המרכזית לתכנה ואוטומציה
65 כמנוף לאינטגרציה במפער
מאיר דוידוביץ,
די.אס.די. -- דטה סיסטמס דיזיינרס
אולם 500
60 אבטחת נתונים
יו"ר: ד"ר נאוה פליסקין, אוניברסיטת
בן גוריון בנגב
הרצאה מוזמנת:
ס> הגררה, חשיבות הצרדֶה כדכדיות
גרי ספיר, מלם מערכות
שילוב ס> - זו בתעשיה
חיים קמחי, תרכובות ברום
יצירת מססכים בעלי ערות עצסית עד
אמיתתם זהז מזחברם
פרופ' בנימין ארזי, אוניברסיטת בן גוריון בג
אולם 500
מחשוב בנושאו עם ישראל התפצו
יו"ר: מר אבי כהן, אוניברסיטת תל אביב
הכשרה ַתִעְסוּקָה בענף המחשוב בברה"כ
דוד פינקלמן, עידו מערכות ממוחשבות
רשת תקטורת יהרית ביבלאמיתי
צבי אילני, משרד התקשורת, דב וינר,
סיבם -- מקש
אופקים חרשים בחקר תקומות ישראד'
ד"ר טוביה פרילינג ושמואל גרובר,
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
אולם אשכול 2
רב שיח - הליטה מקצועית של עולים:
הצלחת בשדוגות
מנחה: כתריאל צימט, תכנון מערכות
מידע
משתתפים: ז'אנה גדולין, יבמ ישראל
אילן טמיר, אר.טי.אס.
מוטי סדובסקי, דיגיטל
אורי עופל, סאפינס טכנולוגיות
מיקי קמין, מלם מערכות
אולם 500
רב שיח - ליברליזציה ותחרות בשו
התקֶשורת והשפעותיה על המשק
הישראדי
המושב ימשך עד השעה 16.30
מנחה: ד"ר בט ארז, קו מנחה
משתתפים: רמי אורפז, חברת סגנון
יצחק איש-הורביץ, המרכז
הבינתחומי לניתוח ולחיזוי
טכנולוגי
דוד בועז, הממונה לשעבר על
התקציבים
אבי כהן, אוניברסיטת תל אביב
יואב קריל, בזק,
החברה הישראלית לתקשורת
אולם אשכול 2
רב שיח - תקינה לאוי ביגלאוסית
בנושאי תקשב
מנחה: דניאל רוזן, בזק החברה הישראלית
לתקשורת
משתתפים: יצחק איש-הורביץ, המרכז
הבינתחומי לניתוח ולחיזוי
טכנולוגי
מיכאלה אורן, מכון התקנים
הישראלי
מאיר לייזר, כלל תעשיות
יורם אלסטר, נשיא איל"א
גב
+71 תקשורת - אולם 210
יו"ר: צבי אילני, משרד התקשורת
הרצאה מוזמנת:
ההשפעה ההשלכת של עבורה מרחוק
ד"ר יעקב בעל-שם, המרכז הבינתחומי לניתוח ולחיזוי טכנולוגי
8 הבדת פנים חגיגית ומפגש רעי - אולם דולצ'ין
1 סופע אמנותי - אולם שוורץ
הסימפונט של רעננה -- בקטעי מוסיקה קלסית קלה. מנצח: ירוחם שרובסקי
=
5 . ,
שת
= הרושס הוא, שחברות רבות מציגות את
עצמן כייפתוחות" בתחום
המיחשוב. המציאות
היא - דיגיטל הולכת על
פתוח, ולא מהיום.
אצלנו, י"הולכיס על פתוח'י
איננה סתם סיסמה.
"הולכים על פתוח",
היא תפיסת עולס. זוהי,
פתיחות אשר מתחילה באנשי
דיגיטל עצמס, ומתבטאת
בכל תחומי הפעילות שלנו.
טכנולוגיה פתוחה
תפיסת המיחשוב של דיגיטל
שומרת על כל ההשקעות
שכבר עשית ומשלבת בין
כל המערכות הקיימות.
אבל, הטכנולוגיה שלנו
פתוחה כדי להבטיח ."
שגם בעתיד יהיה לך
חופש מלא לבחור בכל
פתרון שיתאים לך, = 0%
מכל ספק שהוא.
שירות פתות
דיגיטל נותנת לך הקשבה ותשומת לב,
4
בכדי להבין במדויק את הצרכיס
ובהתאס לכך - לגבש את
הפתרונות. שירות מקיף
מכתובת אחת, אשר מבוסס
על כלים, ידע ונסיון שאין לאף חברה אחרת.
ו
בדיגיטל פתוחים לסייע לאנשיך
ולתמוך בכל המערכות שברשותך -
לכל אורך הדרך.
צל פתות|
פתיחות עיסקית
ערוצי המכירה והסיוע, בתוך החברה
ומחוצה לה, משתפים פעולה גס
בכדי לתפור לך עסקה טובה.
גמישות, יוזמה, חופש פעולה והרבה
רצון טוב - הס אצלנו חלק טבעי מהפתרון.
בדיגיטל פתוחיס ללכת לקראתך,
פטוט מפני ששביעות
הרצון שלך היא הבסיס
לעסקים שלנו.
"הולכים על פתוח" זו
המציאות של דיגיטל, אבל כל
הפתיחות הזו מיועדת לעבוד
בשבילך. לכן, כשמדובר
בפתרונות מיחשוב - עדיף
ללכת איתנו ביחד. על פתוח.
ו
אסטרטגית המעבר,
ממערכי מידע מרכזיים,
למערכי רשת 6
צבי עבר, מנהל טכנולוגיות המידע ברפ
ההרצאה מתמקדת באסטרטגית המעם
ממערכי מידע מרכזיים, המופעלים ע;
מחשבים מרכזיים, למערכות המשלבות
ביזור לרשת מחשבי שולחן.
מוארים השיקולים והסיבות המביאים
לאימוץ האסטרטגיה, מצד התפתחות
טכנולוגיות המידע ומצד השפעת
ההתפתחות הארגונית, עקב התחרותיות
שתפקיד מערכות
בהתפתחויות אלו.
מאפייני הניהול של חברה, על ארגו
והשינוי הנדרש בהגדרת תפקידו, בצד
הקמת תפקידים מבוזרים במרכזי הרווח.
מפורטות| בקצרה טכנולוגיות | המידע
המבוזר, שאומצו לצורך ביצוע
האסטרטגיה, מבחינת ארכיטקטורת הציוד
ותוכנות ממשק המשתמש (₪00 וחסז=) בצד
מערכות התמיכה בתשתית (0ח= א6ג8).
מתוארות | הבעיות הנובעות משנוי
התפישה והכנסת טכנולוגיות חדשות וכן
הטכניקות שאומצו להחדרת האסטרטגיה
והקשיים בהצלחת התהליך.
ההרצאה מבוססת על הנסיון הנצבר
בתהליך שעובר בימים אלה על רפא"ל.
בליעת מטה הקסם:
לקראת עתיד ורוד יותר
בפיתוח מערכות
פרופ' דוד הראל, מכון ויצמן למדע
במאמר רחב תפוצה וכתוב היטב, שהופיע
ב"1987 (הכותרת שלו בעברית היתה: "ללא
מטה קסם"), תאר צאססזם .7 את עתיד
הנדסת התוכנה בצבעים קודרים. הוא טען
שאין כיוונים אשר יובילו ב-סו השנים
מוסברות השפעות ביצוע האסטרטגיף על |
תקצירי ההרצאות
ה
ו
הדרא
הבאות לפתרון הבעיות האמיתיות בהנדסת
תוכנה. גם 4%חזגץ .ע פרסם סדרת מאמרים
ברוח זו, בעקבות התפטרותו מוועדת העל
של פרויקט "מלחמת הכוכבים" ב-1985. שתי
הגישות פסימיות מאד, והשורה התחתונה
בהן היא שאין "מטה קסם" לפתרון הבעיות
המרכזיות
בפיתוח מערכות תוכנה
מורכבות.
בהרצאה הנוכחית
אשתדל לסכם את
טיעוניהם של >אססז₪ והפגחזגץ ואטען
שהעתיד נראה טוב יותר מכפי שהם
מתארים. אפרט מקצת מהרעיונות שהועלו
בשנים האחרונות (ושלא היו בידי 00%%ז3
ודצחזג? בזמן כתיבת מאמריהם) ואצביע
על חשיבותם בתהליך הפיתוח של מערכות
תגובתיות מורכבות.
שני הכיוונים העיקריים שאליהם רעיונות
אלה מובילים הם:
(א) תאור מערכת באמצעות מודל בהיר
אך מדויק, שהוא בחלקו הגדול גרפי.
(ב) הרצה, או ביצוע של מודל כזה
באופנים שונים, וכן תרגומו לתוכנה
בשפת תכנות גבוהה.
המאמר המלא עומד להופיע בעתון
זטזטקוחס) (יוצא לאור ע"י םםם!) בחודש
ינואר או פברואר 1992.
שילוב אבי טיפוס
במחזור החיים של
רב
ל
/ לת ל
0 קקובלת לפיתוח מערכות עתירות
0% גל פי
%, מבוצעת ברובה על פי תקני
על מחזור החיים של
ההיקף והמורכבות של
בהגדרת הדרישות /? הזמנים הארוך
לפיתוח, מציב בעיות שת בפני מאפיני
המערכת ומפתחיה ביכולת להשיג את
מטרות המערכת.
בין הגישות המודרניות לפתרון בעיות אלו,
מקובלת ביותר כיום גישת פיתוח מבוססת
אבי טיפוס מתוך מטרה עיקרית לאפשר
תקשורת טובה יותר בין המשתמשים
למנתחי המערכות ולאפשר קבלת היזון
חוזר מהמשתמש, לפני שהושקעו במערכת
סכומי כסף גדולים. אולם מחקרים מצביעים
על חסרונות הגישה בתחום הניהול והבקרה
של מערכות גדולות ובמגבלות הגישה
בניתוח התהליכים הלוגיים ובזרימה דרך
הממשקים, אשר פוגעים בסופו של דבר
בשילוב המערכתי וביכולת | תחזוקת
המערכת.
המורכבות והסיבוכיות הגבוהות במיוחד
במערכות עתירות תוכנה גדולות, כגון
מערכות שליטה ובקרה (6%) צבאיות
והקושי המיוחד שבהגדרת הדרישות
למערכות אלו, מחייבים את השימוש בשתי
הגישות על מנת לאפשר תהליך פיתוח עקבי
ומסודר של פרויקטים גדולים ומתן הכלים
הנאותים לניהול ולבקרה שלהם וזאת תוך
אבטחת המעורבות הגבוהה של המשתמש
וההיזון החוזר שלו לאורך כל תהליך
הפיתוח.
בהרצאה יוצג השילוב בין הגישה
ה"פורמלית", | המבוססת | על תקנים
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 5
6
ו ּ והההה-
האמריקאי 510-21607%-.1ו1א = למערכות
= צבאיות (כאשר הוא מורחב מעבר לגבולות
התקן לשלבי האופיון המבצעי והטכני -
המפרט) ועל פי נוהל מפת"ח למערכות
במגזר הממשלתי בישראל. ההרצאה
תתמקד בפירוט הבעיות העיקריות הקיימות
בשלבי הפיתוח הראשוניים (מהגדרת הצורך
המבצעי ועד סקר תיכון-על), בהגדרת סקרי
משתמש במהלך הפיתוח (כתוספת לסקרי
התיכון המוגדרים בתקן) ובהצגת היעדים,
התוצרים וצורת המימוש האפשרית לאבי
הטיפוס הנדרשים. הנקודה המרכזית היא
השילוב של מספר שלבים של אבי טיפוס
תוך שימוש באיסטרטגיות שונות למימוש
שלהם בשלבים השונים של הפיתוח על פי
התקן, וזאת כמענה לבעיות ולצרכים
האופיינים לכל שלב.
השילוב | המוצג בק תקני הפיתוח
המנדטוריים וגישת אבי הטיפוס, מאפשר
לנצל את היתרונות הקיימים בכל אחת
מגישות אלו לחוד ותוך התגברות חלקית על
חסרונותיהם: מחד, נשמרת היכולת להגדיר
שלבים ברורים ולאפשר ניהול של תוכנית
פיתוח מורכבת, ומאידך, מנוצלת היכולת
לקבל החון חזר מהיר מהמשתמש
ומעורבות גדולה יותר שלו בפיתוח, כל זאת
תוך מטרה משותפת של שני הצדדים
המעורבים, להשלים פיתוח מערכת העונה
לצרכים האמיתיים והמתאימה לסביבת
התפעול שלה.
מדיניות מערכת החינוך
בעידן המידע
ד"ר אלעד פלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
הרצאה זו באה להציג, לתאר ולהסביר
עיקרים למדיניות החינוך בישראל, העונה
לאתגרי ה"גל השלישי" (טופלר). עיקרים
אלה גובשו ועוצבו ע"י ועדה שמונתה לשם
כך ע"י עזי צוק, ראש האגף למדע
וטכנולוגיה במשרד החנוך והתרבות.
הדברים הם תוצאה של עבודת צוות במשך
תשעה חודשים.
שמונה עיקרי המדיניות המוצעת:
= "הגל השלישי" - מהפכת טכנולוגיות
המידע - פותח אפשרויות לעידן חרש
בחינוך. מערכת החינוך נצבת מול תרבות
טבנולוגיות המידע, המתפשטת בכל תחומי
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
-ה-דדהודה'וו ו ודדד-הההדקה-לו- א .
החיים | והפעילות | האנושית, וחייבת
להתמודד אתם.
= במערכת החינוך גישות שונות ואף
מנוגדות | לתפישת | הוראה | ולמידה.
טכנולוגיות המידע פותחות אפשרויות
חדשות למגוון תפישות אלה: א. הן
מאפשרות לשפר וליעל דפוסי הוראה
קיימים; ב. הן מאפשרות לחולל שינויים
וחידושים בדפוסי ההוראה והלמידה; ג. הן
מאפשרות לפתוח אופקים ותחומים חדשים
בהוראה ובלמידה.
= התמודדות עם אתגר ה"גל השלישי"
מחייבת האצת תהליך תכנון וביצוע של
שילוב טכנולוגיות המידע בכל תחומי
הפעילות החינוכית (תכנים, שיטות וארגון).
+ טכנולוגיות המידע אינן באות להחליף את
המורה, נהפוך הוא, הם כלי רב עוצמה בידי
המורה. לפיכך חייבת המערכת להכשיר את
כל מורי המערכת במיומנויות וביכולות
הנדרשות להתמודדות זו.
> משרד החינוךך והתרבות, הרשויות
המקומיות ורשתות החינוך, נדרשים להקים
תשתית חומרה ותקשורת, שתאפשר מיצוי
הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות המידע.
= שילוב טכנולוגיות המידע בכל שלבי
החינוך, בכל מקצועות הלימוד ובמירב
פעילויות ההוראה והלימוד, מחייב הקמת
רשת ארגונית, שתתמוך במורים ובבתי
הספר, | בהפעלת | המערכת (בתכנים,
בשיטות, באמצעים ובטכנולוגיה).
= טכנולוגיות המידע ושילובן בהוראה
ובלימוד | פותחים אפשרויות | חדשות
ותחומים חדשים, שתוצאות רבים מהם
עמומות, בלתי ברורות ולא ידועות. לפיכך,
מחקר, הערכה ופיתוח מתמיד ורצוף הם
צורך חיוני.
+ עידן טכנולוגיות המידע מקפיץ את רמת
הוצאות החינוך לרמה חדשה וגבוהה מזו
של עידן "הלוח והגיר". כשם שבתעשיה,
במדע, ברפואה ובצבא הותאמה רמת
ההוצאות לרמת הטכנולוגיה המודרנית, כך
חייב להיעשות גם בתחום החינוך.
מערכת אינטגרציה של
המידע למנהלי משרד
החינוך
אהובה פיונמסר, שמואל אופנהיימר, בנימין
אמיר, ד"ר משה כהן, משרד החינוך
והתרבות
לאחרונה גובר העניין במערכות מידע
למנהלים, המוכרות יותר כ-₪18 (טצווטסטא=
%ו6ו%ץ5 | תסוזהתוזס/ה]). | מערכת | מידע
למנהלים מאפשרת למשתמש להפיק, מתוך
מאגר המידע הקיים במערכת, דוחות
וניתוחים המאפשרים לו לעמוד על תמונת
המצב הכללית, ולסייע לו בקבלת החלטות.
בהרצאה נציג מהדורה ראשונה של מודל
למערכת אינטגרטיבית למנהלים במערכת
החינוך, המתמקדת בפרופיל של מוסדות
חינוך וישובים.
מנהלים העומדים בראש ארגונים גדולים
ומורכבים שואפים לקבל מידע על ארגונים
בעזרת מספר קטן של מדדים, שהם זמינים
ועדכניים. ההתקדמות בשנים האחרונות
בטיב, בכמות ובארגון המידע במערכת
החינוך בישראל מאפשרת לפתח מדדים
כאלה, שבעזרתם ניתן לאבחן את תיפקוד
המערכת החינוכית בכללותה.
טכנולוגיית המידע
מפתח להישרדות
השפעת השינויים
בטכנולוגיית המידע על
הארגון ושיטות הניהול
רב שיח בהנחיית עמירם שור, מ.ל.ל.
מחשבים ומערכות.
משתתפים: יואל אופיר, משרד האוצר;
משה אורטס, התעשיה האווירית לישראל;
תא"ל אלי גונן, צה"ל; יעקב סלמן, פרויקט
ממס"ח
טכנולוגיית המידע, ענף תעשייתי שנולד
בשלהי המחצית השניה של המאה העשרים,
קרם עור וגידים והתפתח בתנופה שאין לה
אח ורע בכלכלה המודרנית. אין עוד ענף
תעשייתי שהשקיע משאבים כה רבים במו"פ
והצליח להביא שפע כזה של מוצרים
ומהפכות טכנולוגיות, ששינו את מושגינו
ביחד לאפשרויות הניתנות בידי האדם
והחברה האנושית, להשיג ולהגשים יעדים
ומטרות שהציבו לעצמם בתחום המדע,
התעשיה, הניהול, ההוראה והחברה, כפי
שעשתה זאת טכנולוגיית המידע. טכנולוגיות
שנראו לפני 30 שנה וגם לפני 20, 15 ו-סו
שנים בלתי אפשריות הן בבחינת מציאות
היום, מציאות שמי שנולר לתוכה, לא יכול
לשער איך ניתן היה לבצע את מטלות החיים
בלעדיהם ועוד היד נטויה והחידושים
רודפים אחד את השני וטכנולוגיה "רוצחת"
לבקרים את קודמתה, בקצב מדהים. |
בכלכלה המערבית המודרנית, רווית
הטכנולוגיות, תעשיות וענפי מסחר שונים,
אין כיום מחסור במשאבים הבסיסיים
המאפשרים | את המשך ההתפתחות
הכלכלית, מה שאנו חסרים הוא משאב
המידע, האינפורמציה. הכוונה היא למידע
במובן הרחב של המילה, אותו מידע
המאפשר לנו זרימה שוטפת של הייצור
התעשייתי, או הניהול העסקי, או התומך
בתהליך קבלת ההחלטות שלנו בזמינות
ועדכניות גבוהים (זמן אמת) המיצגים את
הנתונים העובדתיים בשטח, כך שנוכל
לעמוד מול האתגרים הניהוליים של
הדינמיקה הכלכלית והחברתית של סוף
המאה העשרים. בעוד שאנו מאד ערים
ומודעים לכך שללא אנרגיה, חומרי גלם,
תובלה, ואמצעים אחרים, לא ניתן לקיים כל
פעילות כלכלית, אין אנו עדיין רגישים
מספיק, או חשים מספיק, את הזק,
שבהיעדר המידע ואת המימד הקריטי של
הנזקים האפשריים מחסרונו.
הדבר שיח את כלכלת סוף המאה
הנוכחית היא מלחמת ההישרדות. במלחמה
זו כלי המלחמה הוא האינפורמציה
והמנצחים בה הם אלה שהמידע מצוי
בידיהם כשהוא זמין, אמין, עדכני ומשמש
בסיס בתהליך קבלת ההחלטות של דרגי
הניהול השונים, בדרך להשגת המטרות
והיעדים, הכלכליים, הארגוניים, החברתיים
וכה
הימצאותה של האינפורמציה אין בה די,
היא חייבת להיות אמינה, עדכנית וזמינה.
טכנולוגיית התקשורת שהתפתחה בצורה
דרמטית בעשור האחרון (שנות ה-80)
הביאה בכנפיה מימד חדש לזמינות המירע
ויכולת ההסתמכות עליה. אמצעים שהפכו
את הגלובוס כולו לכפר לילק
ההתמודדות הכלהל
בסטרוקטורה החדש חן
ותגובה במהירות יְסוְמי
תהליך הביזור בייצות וְהִזֶה/שפ)
ו
והוא יחצה גבולות ותְרְבוְות, כך יתארג
תעשיות האלקטרוניק ה (ש המזון,
ההלבשה וכל יתר התִעָשּנֶת, או השירותים
בעולמנו. ₪
הכלכלה על פעילויותיה השונות תהיה
שלובת אמצעים של טכנולוגיות המידע.
טכנולוגיית התקשורת והתיקשוב תאגד את
כל אמצעי הטכנולוגיה, ליחידת מידע
אינטגרטיבית אחת שאין לה גבולות
ומגבלות.
שאלת העלות מול התועלת הופכת להיות
גורם חשוב נוסף בתחום אחריות ההנהלה
ואחריותו של מנהל מערכות המידע ומרכז
החישובים בארגון,| נוסף | לאחריותם
להימצאות המידע התומך בארגון. כאשר
הצלחה משמעה העמדת המידע על אותה
דרגה המקנה לארגון את היכולת לעמוד
במשימותיו במעמד של מנצח ונשרד
במלחמת העולם הכלכלית.
הנהלות ארגונים והעומדים בראשם חייבים
לאמץ את כל הטכנולוגיות החדישות
המיישמות את רעיון ביזור הבינה ואת
טכנולוגיות התקשורת והתקשוב, כדי
להוריד | את העלויות ולתת אתגרים
ומעורבות חדשים ליחידות הקו, וכדי להביא
להגשמה שלמה יותר של אמצעי המיחשוב
ושיטותיו, כך שהארגון הנתמך על ידי
מערכות המידע יוכל לעמוד באתגריו
ובמשימותיו.
על מנהל ענ"א לאמץ את השיטות
הטכנולוגיות החדישות, כדי לחסוך בעלויות
ולתת לארגונו את היתרונות האסטרטגיים
והטקטיים, להם הוא זקוק במלחמת
ההישרדות.
העשור הבא יהיה שייך לטכנולוגיות
התקשורת והתקשוב, כאשר החלק הארי של
התוצר הגולמי העולמי יהיה בתחום
הטכנולוגיה | של המחשבים האישיים,
/
א /
רש | ₪
שעוצמתם תגיע לעוצמות שישנו את
מושגינו | מהקצה | אל הקצה ביחס
לאפשרויות הגלומות בהם.
רעיון הביזור ישלוט ולוויני התקשורת יהפכו
את העולם כולו לכפר עוד יותר קטן.
הטכנולוגיות המהפכניות ישנו במובנים
רבים את חינו העסקיים, התרבותיים
והטכנולוגיים. שנת 2000 תהיה ראשיתה של
תרבות חדשה, תרבות הידע תחליף את
תרבות המידע, תרבות בה חיינו בארבעים
השנים האחרונות.
ניתוח תכונות מחשבי
5 )וזא בעזרת
טכניקת 60710
ד"ר ישי ספקטור, עדי רווה, האוניברסיטה
העברית, ירושלים
רן גלעדי, אוניברסיטת תל-אביב
קבוצת המחשבים במחקר התחלקה לארבע
קבוצות עיקריות: קבוצת יבמ ותואמיו,
קבוצת דיגיטל, קבוצת סידי.סי. וקבוצת
יוניסיס. המחקר מנתח את המאפינים
המייחדים כל קבוצה מהאחרות ואת
מאפייני המודלים השונים בתוך הקבוצה.
המחקר מנתח גם את הקשרים בין תכונות
המחשבים ומוצא באופן סטטיסטי את
ההשפעות ההדדיות בין מאפייני המחשבים.
המחקר מראה שניתן לצמצם את מרחב
התכונות מ-14 במודל הבסיסי ל-5, זאת תוך
איבוד מינימלי של מאפייני המחשבים כפי
שהם מופיעים במודל המורחב המייצג את
התכונות "האמיתיות" של המחשבים. בכך
יוצר המחקר כלי לצמצום מרחב המשתנים,
ממ-מָינמלי של מידע. המחקר יוצר בכ
<- = ע ן ךר
65 ונומטרי הקלסי.
מוצא למחקרים נוספים בסגנון
מודל ה-זס|607, שבו נעשה שימוש במחקר
זה, ממפה כל תצפית מהמרחב ה" מימדי
(ץ שווה למספר התכונות) לגרף דו-מימדי
בטכניקה של מינימיזציה של סכום הסטיות
בין גרף ה-ק מימדי והגרף הדו-מימדי. הגרף
הנוצר מכיל נקודות, נקודה עבור כל מחשב,
כך שמחשבים "דומים" יימצאו קרובים אחד
לשני על גבי הציור. בשלב השני המודל
מעביר צירים, ציר עבור כל תכונה, שוב
בטכניקה של מינימום סטיות בין הגרף
במרחב ה" מימדי (המרחב המקורי) לאלו
המוצגים בגרף הדו-מימדי.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 7
8
: .
גרף זה מאפשר לנתח בצורה נוחה ביותר
את הדומה והשונה בין מחשבים, משפחות
המורכבים בין תכונות המחשבים.
סט הנתונים שנבחר במחקר זה הוא קבוצת
מחשבי ה767גח:ג]א שהיו בשימוש משנת
8 ועד 1990. המחקר עוסק במחשבים
עכשוריים ובאסטרטגיות עכשוויות של יצרני
מחשב עכשוויים. מקור הנתונים הוא סקר
שנערך על ידי הירחון 4!זסאתטוטקוחס6 בשנת
0. ירחון זה הפך במרוצת השנים למקור
הנתונים הסטנדרטי למחקרים בתחום ביצועי
המחשבים. במחקר זה החלטנו להיצמד לסט
נתונים זה, למרות הבעיות הקיימות בו.
ץ%6|3] סוחגזץ -
טכנולוגיה חדישה
לקישור יעיל של רשתות
מקומיות בקצב גבוה
מנשה שחר, תדיראן תקשורת
הדרישה להעברת נתונים בקצבים גבוהים
בין אתרים מרוחקים הולכת וצוברת תאוצה
בשנים האחרונות. זאת עקב הפריסה
המהירה של רשתות מקומיות. (אג.1)
הפועלות בקצבים גבוהים בתוך האתר
(מבנה, קמפוס) בעוד שביצועי רשתות
ה-א עדיין מוגבלים בעיקרם לקצבים
הנהוגים ברשתות א0517 (עד 9600 סל"ש),
מהווים צוואר בקבוק תקשורתי ואינם עונים
לצרכים.
ניתן אמנם כיום לשכור קווי נל"נ בקצבים
של עד 2 מס"ש לקישור רשתות מקומיות אך
העלות הגבוהה של קווים אלה מרתיעה את
המשתמשים במקרים רבים והם נאלצים
להמשיך וליישם פתרונות תקשורת אג /
בקצב נמוך.
יצוין כי תקשורת בין רשתות מקומיות היא
בד"כ בעלת אופי של פרצים ושימוש בנל"נ
בעל רוחב סרט קבוע איננו יעיל לצורך זה.
טכנולוגית עג!₪6 6וחגזם תאפשר לראשונה
קישור רשתות מקומיות, תוך מתן רוחב סרט
לפי דרישה (עד 2 מס"ש כיום ובעתיד גם
קצבים גבוהים יותר). ברשתות ציבוריות
פירוש הדבר ביצועים גבוהים למשתמש,
תוך חיובו רק על התנועה שהוא מעביר
בפועל (בדומה לרשת מיתוג מנות).
ברשתות פרטיות פירוש הדבר ניצול טוב
יותר של הרשת (ביצועים משופרים ברשת
נתונה או הוזלת רשת חדשה).
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
מקורות המידע
למערכות ₪18
יורם לוין, מערכות החלטה
מכל התוכנות | העיקריות | המותקנות
לאחרונה, הדור החדש של מערכות מידע
למנהלים (515) הוא, אולי, בעל הסיכוי
הגבוה ביותר להכניס שינוי מהפכני בשיטות
העבודה של מנהלים בכירים.
אחד התנאים הבסיסיים להצלחתה של
מערכת ₪185 היא יישום ארכיטקטורה
פתוחה בגישה אל הנתונים. בראשית ימי
ה-₪15 רווחה הגישה של "תיק נתונים"
(00% אשוש46). בגישה זו היתה מערכת
5 חיקוי אלקטרוני של המערכת הידנית
הקיימת. הדור השני של מערכות ₪18 יצר
אינטגרציה בין מערכות ה-₪55 וה-515.
המערכת קולטת במישרין נתונים ממקורות
שונים, לתוך בסיס הנתונים שלה, וממנו הם
זמינים למנהל.
אחת התכונות המודגשות של מערכות 518
היא "העמקת החקר" - המנהל רואה נתון
ברמה המצרפית, ובעזרת המערכת עוק
אחרי הגורמים לו. אבל, המידע במערכת
הוא ניהולי, ולעתים העמקת החקר מחייבת
את המנהל לרדת לפרטי פרטים של הנתונים
- ואלו מצויים בבסיס הנתונים התפעולי,
ואילו במערכת ה-5]₪ ישנם רק נתונים
מתומצתים. הדור השלישי של מערכות 518
נותן תשובה לצורך בגישה למקורות המידע
הראשוניים.
4 - קליפת מערכת
מומחית לפתרון בעיות
הקצאת משאבים
ד"ר אהוד גורס, ד"ר אמנון מייזלס,
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
הקצאת משאבים ידועה כבעיה קשה
לפתרון, יחד עם זאת קיים בכל ארגון הצורך
היומיומי | להתמודד ולפתור אותה.
ההתמודדות עם בעית הקצאת המשאבים
תובעת | זמן ומומחיות מרובים. בין
הווריאציות השונות לנושא ניתן למנות:
הרכבת מערכת שעות לבי"ס, איוש צוותים
למשימות, הקצאת אמצעי הייצור של
מפעל, תכנון העמסת מטוסי מטען ועוד.
כבר במספרים קטנים של פעלויות
ומשאבים, מרחב האפשרויות גדול עד כדי
כך שלא ניתן לבחון את כולו בפרק זמן
סביר, אפילו לאחר צמצום הבעיה לפתרונות
העומדים באילוצי הבעיה. מגוון הבעיות,
הקושי להתמודד עימן והצורך היומיומי
בפתרונן הביאו לנסיונות מרובים לפיתוח
כלי עזר להתמודדות. ביותר ויותר נסיונות
עושים שימוש בכלי אינטליגנציה מלאכותית
לצורך פתרון בעיות ספציפיות. המטרה
העיקרית בפיתוח כלים אלו היא מציאת
פתרון טוב בזמן סביר, ולאו דוקא פתרון
מיטבי. כיוון שבחיי יומיום נעשית המלאכה
באופן ידני על ידי מומחים, קל יחסית
להעביר את הידע שלהם למערכת מומחית.
למערכות מומחיות יש יתרון באפשרות
ייצוג הידע המצטבר של המומחה האנושי
בצורה מפורשת, ובמתן כלים נוחים לממשק
עם המשתמש.
גישת מערכת מומחית לפתרון בעיות
הקצאת משאבים שונה מגישת חקר
ביצועים. בעוד בחקר ביצועים המטרה היא
פישוט הבעיה ומציאת מודל מתמטי
ואלגוריתם | המאפשר לפתרה בצורה
אופטימלית, לדוגמה "מיפוי" הבעיה לבעיות
"צביעת גרף", הרי מטרת מערכת מומחית
היא לפתור את הבעיה בצורתה המקורית,
עם האילוצים בניסוחם המקורי, ע"י שימוש
בידע של המומחה באופן דומה לגישה
האנושית לפתרון הבעיה. שיטת הפתרון
מבוססת יותר על נסיון המומחה מאשר על
מודל אבסטרקטי.
מערכת מבוססת-חוקים עושה שימוש
במומחיות המומחה בעזרת "חוקי אצבע"
המנחים אותו בעבודתו. דרך זו מונעת
חיפוש עיוור אחר פתרון ומביאה, תוך חיקוי
דרך עבודת המומחה, למציאת פתרון סביר
במהירות. הגדרת החוקים והפעלתם נעשית
בדרך הדומה לתהליך קבלת ההחלטות של
המומחה האנושי. יתרונה הגדול של דרך זו
הוא גמישותה - לשם שינוי, שיפור או תיקון
דרך פעולתה אין צורך לתכנתה מחדש, די
לשנות חוק או מספר חוקים והשינוי בוצע.
מערכת כזו מסוגלת להסביר את התנהגותה
ע"י פרוט דרך ההגעה לפתרון, החוקים
והאילוצים אשר הינחו לפתרון זה. כך ניתן
לעקוב אחר דרך ההגעה לפתרון ולהשתכנע
בנכונותו, דבר שהוא בלתי אפשרי אם
מתקבל פתרון בלבד. ללא הסבר, מעורר
פתרון ממוכן רתיעה ואף גורם להתעלמות
מן המערכת אם אינו מובן מיידית ע"י
המשתמש.
בספרות הוצגו כמה מערכות מומחיות
הפותרות | בעיות | הקצאות | משאבים
ספיציפיות, לדוגמה, מערכת להקצאת
מטוסים לשערים בשדה התעופה קנדי.
מאידך, קיימות בעולם המסחרי קליפות
מערכות מומחיות (61ו51 וחטוץ5 תטקאם)
המסוגלות לייצג בעיות בשטחים שונים
ובעיקר בשטח החלטות
ודיאגנוסטיקה. בקליפות || 2 כ כלל
לנסח בעיית הקצאת מש;) 0 וש
קהש
לכן הוא קליפת מערכת מ ו
7
ּ, [₪ ו
קצף 777777
: הכרה
וממוקדת | בתחום
והמסוגלת לייצג ולפת
בתחום זה.
החדרת טכנולוגיתָ |
הפעלה אוטומטית"
למרכז מחשבים
יצחק קניגשטיין, גיל גרובר, צה"ל
הפעלה אוטומטית (או מפעיל אוטומטי)
היא שם כולל לתפישה שמטרתה למכן
פעילות מפעיל מחשב. אידאל התפישה הוא
הפעלת מתקן מחשב ללא מפעילים. גם אם
האידאל אינו בר-מימוש - בכלל או בטווח
קצר עד בינוני, יש במימוש החלקי של
הפעלה אוטומטית תועלת רבה. סינון
הודעות לא נחוצות, הפעלת תגובה נכונה
באופן אוטומטי והפעלת מתקן מחשב
מרחוק, עשויים להקטין טעויות אנוש,
לאפשר תגובה מיידית על מצבים חריגים,
לחסוך בכח-אדם (מפעילי מחשב בעיקר)
ולהשאיר למפעיל רק את המקרים ה"קשים"
באמת.
ישנם כמה מוצרי מדף המשמשים ליישום
מפעיל אוטומטי. היישום עצמו מיוחד לכל
מקרה ומקרה ותלוי בסביבת הארגון, תמהיל
המוצרים, פיתוחים עצמיים בתחום ההפעלה
האוטומטית שנעשו כבר בארגון, סוג
העבודות הרצות ועוד.
גם מוצר מדף נותן רק מסגרת וכלים. כדי
לפתח במפעיל אוטומטי תכונות שהן יותר
ממיידיות וכלליות, יש להכניס לתוכו בינה
מלאכותית, כאשר למעשה מדובר במערכת
מומחית שתכיל עשרות, ואולי אף מאות
רבות של כללים שנלמדו מהעבודה
האנושית של מפעילי המחשב באותו ארגון.
בתהליך הגדרת הכללים ויישומם משתתפים
גורמים טכניים וניהוליים: תוכניתני מערכת
ההפעלה, תוכניתני התקשורת, מנהלי מסדי
הנתונים, תוכניתני אפליקציות ומפעילים
ברמות השונות.
המערכת המפותחת צוברת ידע בתהליך
אבולוציוני של "מוטציות" בכללים ובהגדרות,
ו
ו
בהתאם להתרחשויות, בכל פעם מחדש. יחד
עם זאת, ראוי לציין שהרכיב של למידה
עצמית, כלומר שהמפעיל האוטומטי ייצור
כללים לבדו, כתוצאה מניתוח הארועים
במחשב והכללים הקודמים, אינו נכלל עדיין
בתחום של הפעלה אוטומטית (לפחות
ביישום בפועל) והוא כנראה קרקע למחקר
עתידי.
סיווג מערכות מידע:
ניתוח ומשמעויות
פרופ' פיליפ עין-דור, פרופ' עלי שגב,
אוניברסיטת ת"א
שבעה עשר סוגים עיקריים של מערכות
מידע זוהו והוגדרו ע"י וקטורים של תכונות
ושל פונקציות. נתונים אלה נותחו כדי
להסיק על התפתחות מערכות המידע.
הממצא העיקרי הוא שניתן לתאר פיתוח
של סוגים חדשים של מערכות מידע כתהליך
אבולוציוני. כל סוג חדש של מערכת
מתפתח ממערכות קודמות ע"י תהליך
הדומה להפריה הדדית. מערכות מתפתחות
בשני כיוונים עיקריים: כיוון האינטליגנציה
המלאכותית היישומית וכיוון הקשר עם
המשתמש. מערכות העתיד המסתמנות
בכיוונים אלה הם רובוטים עצמאיים
ומחשבי הדור החמישי.
הוסקו מסקנות בנוגע לתועלת | של
הגדלה והולכת בין כיווני
ורציונליזציה של נסיונות
הדיסציפלינה | של
- י קצה כגורם
גורמים רבים יכולים להשפיע על הצלחתן
או כשלונן של מערכות מידע (מ"מ) בארגון.
פרופ' | עלי | שגב ופרופ' עין-דור
מאוניברסיטת ת"א ריכזו עשרות משתנים
כאלה במסגרת פרדיגמה. המשתנים חולקו
לקבוצות הראשיות הבאות: סביבה, מבנה,
תהליך, התנהגות והתאמה.
בהרצאה זו תיבחן ההשפעה החיובית של
הפעלת מרכז מידע ושל מחשוב משתמשי
קצה ותוסבר תרומתם להצלחת מ"מ בארגון
במונחים של הפרדיגמה.
תקשורת, חינוך ומאגרי
מידע - מנוף לשיפור
דרכי הלמידה
ד"ר ד. מילין, ס. קפלן, משרד החינוך
והתרבות
חידושים | טכנולוגיים | דוגמת | המעבר
לתקשורת ספרתית, שילוב תקשורת
ומחשבים, לווייני תקשורת וסיבים אופטיים
הביאו לדור חדרש של שרותי תקשורת.
שילובם של שרותים אלה במערכם החינוך
וניצול הציוד הטכנולוגי, המצוי בבתי הספר
ובבתי התלמידים, יש בו כדי לסייע וליעל
את תהליכי ההוראה הקיימים.
בחלקה הראשון של ההרצאה יתוארו
התפתחויות התקשוב בתחום החינוך בעולם
והיישומים בשנים האחרונות בישראל.
נסקור את פעילותם של מספר פרויקטים
מרכזיים, המתבצעים בשנים האחרונות
בארץ ונבחן את תרומתם לתהליך הלמידה
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
9
אוכלוסיות ייחודיות, | שילוב הלימודים
מהבית במסגרת רשות מקומית שלמה,
שילוב מאגרי מידע מרכזים בתהליכי
הוראה בזמן אמת.
נסכם בבחינת האספקטים הטכנולוגיים,
הארגוניים, הפדגוגיים והתקציביים
והמשמעויות של שילוב התקשורת במערכת
החינוך בהיקף רחב.
השפעת השינויים
בטכנולוגיות המידע על
ביה'"ס - חדירת המנהל
הבית-ספרי הממוחשב
ופה גב, מנהלת חטיבת מערכות מידע
בחינוך, האגף למיכון ומערכות מידע,
משרד החינוך והתרבות
שמעון סויסה, מנהל תפעול המנב"ס,
המרכז לתקשוב וארגון במערכת החינוך
אהובה פיינמסר, סמנכ"ל, מנהלת האגף
למיכון ומערכות מידע, משרד החינוך
והתרבות
בית ספר, למרות היותו בעל היקף קטן, מכיל
את המרכיבים של ארגונים גדולים: ניהול
ביה"ס מקיף, מלבד תחום הפדגוגיה
והלמידה, גם תחומים של ניהול תלמידים,
מורים, כתות, ציונים, ותחומים "רגילים" כמו
הנה"ח ומלאי. ההיקף הקטן והמשאבים
המצומצמים עיכבו את ביה"ס מלהצטרף
באופן נרחב למסגרת הארגונים
הממוחשבים.
השינויים הטכנולוגיים שהובאו לבתי הספר
חוללו | "מהפכה זוטא" הן במישור
הפדגוגי/חינוכי והן במישור המינהלי/אוש"י.
במעט בכל בתי הספר חל שינוי בתחום
ביעול
האופרטיבי, המוצא את ביטויו
תהליכי הוראה ולמידה וביעול תהליבי
המינהל, ע"ר הפחתת העול
האדמיניסטרטיבי ושינויי או"ש.
בחלק הולך וגדל של בתי ספר מתחוללים
שינויים בתחום הניהול וקבלת ההחלטות,
עם חשיפתם למערכת מידע ולזמינות נתונים
וניתוחים סטטיסטיים.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
8
וו וי רטיר |
+
"א
.
הלא | ישום תקשורת נתונים (.0.1.₪ דואר
אלקטרוני) חושף תחום נוסף המביא לשינוי
מהותי בתהליכי העברת מידע בתוך
המערכת, המאופיינת בריבוי "עבודות
ניירת", חוזרים, דיווחים וכדו'.
כתיבת סימולציה בשפה
כללית
פולטשק משה, הפקולטה להנדסת תעשיה
וניהול, הטכניון
הדעה הרווחת בין כותבי תוכנות סימולציה
היא שכדאי לכתוב בשפות מיוחדות (כגון:
5) | קןוז0צוחו5 .ג!טוחו5 .הגוחופ וכו'). כי
סימולציה כתובה כללית (.חגזוזס] .7641
.6) נוטה להיות ארוכה ומסובכת
לעומת המודל המנוסח בשפת סימולציה.
בניגודך לדעה זו, אנו מדגימים שאפשר
לכתוב בשפות כלליות תוכנות שאורכן
פחות מהכתובות ב-זקוזטיוחו5 וברורות כמו
בכל שפה מיוחדת. התפנית התאפשרה
הודות לפיתוח ספריה לסימולציה מחד
ולדיסציפלינת כתיבה מאידך. התוכניתן יכול
עכשיו לכתוב בשפה הידועה לו היטב
ולהשתמש בכל עזרי הפיתוח והספריות
שהתרגל אליהם. החסכון והנוחיות עוד
יותר גדולים בתוכנות גדולות, שלפי הנסיון,
רק כ"20% מהשורות אפשר לכתוב בהן
בשפות סימולציה מיוחדות, היתר (קריאת
נתונים, בדיקתם, ארגונם, הפקת דוחות,
לוגיקה של בחירות) ממילא נכתב בשפה
כללית.
מערכת סימולציה לסיוע
הערכות בתי חולים
למצבי אסון
ברגמן ד., אפשטיון ל., שמר ו., גבע ח., לון
ד., וונר מ., הווח מ. - המרכז לחקר
הטראומה, מרכז רפואי רמב"ם והפקולטה
לרפואה, בשיתוף הפקולטה להנדסת
תעשיה וניהול, הטכניון, מכון טכנולוגו
לישראל
במסגרת המחקר פותח אב-טיפוס של
מערכת סימולציה, המאפשרת החקיית
מגוון ארועי אסון ותפקוד בי" במצבי
אסון. המערכת פותחה ע"י צוות בין-תחומי.
מטרת המערכת לאפשר תכנון הערכות
בי"ח למצבי אסון, לימוד הנושא ע"י מקבלי
החלטות, תרגול בקבלת החלטות במצבי
לחץ, וסיוע בהפעלת ביה"ח במצבי אמת;
המערכת בוללת. מסד נתונים וידע, המכיל
נתונים על ארועי אסון שונים ועל מאפייני
בתי חולים. כמו כן כוללת המערכת תוכנת
סימולציה וממשק-משתמש, המאפשרים, בין
השאר תצוגה גרפית ואנימציה דינמית.
כיצד יכולה הנהלה
כללית לנהל את המנהל
המקצועי של מערכות
המידע בארגון
פרופ' ניב אחיטוב, אוניברסיטת ת"א
בכל ארגון קיימת פירמידה מקצועית של
פונקציות מערכות מידע אשר בראשה עומד
מנהל מקצועי. מנהל זה מדווח למנהל בכיר
יותר שאיננו איש מקצוע במחשוב. בנקודת
הממשק בין שני מנהלים אלה נוצרת בעיה:
כיצד לנהל ולבקר את המנהל המקצועי?
כיצד להבטיח שתהליך מחשוב הארגון
תואם | את מדניות | ההנהלה ואת
האסטרטגיה של הארגון? כיצד להבטיח
שהמחשוב יעיל ותכליתי (806 |חטו86]ס
שצוזס6]]ט)?
לצורך זה נוצרו מספר כלי בקרה המחולקים
לשני סוגים: כלים אדמיניסטרטיביים וכלים
כלכליים. הכלים ניתנים למיון גם לפי סוג
הבקרה הנדרש: בקרת מאקרו של היחידה
כולה, ובקרת מיקרו של פרויקטים
מסויימים.
תמחור וחיוב שרותי
מידע באוסם
מתי מנור, שחר פרלמן, אוסם
ארגונים מוצאים עצמם נבוכים בשל
ההוצאה ההולכת וגוברת לצרכי מחשוב,
כאשר יכולתם לבקר הוצאות אלו ולמדוד
את תרומתם לארגון הולכת ופוחתת.
כתוצאה מכך מתגבר הצורך במערכות
מידע ניהוליות שיספקו נתונים על עלות
מערכות המידע שעבור אספקתן מועמד
תקציב ליחידת המחשב.
יחידת המחשב של אוסם החליטה להתמודד
עם האתגר ופיתחה מערכת המשלבת את
השכבות הבאות:
ניהול תקציב ותמחור שרותי
המחשב, חיוב לקוחות עבור שרותי המידע,
יחידת
איסוף נתונים על תשומות נצרכות ומעקב
ובקרה של תקלות.
המערכת עובדת באוסם כשלוש שנים
ומהווה חלק בלתי נפרד ממערך יחסי
העבודה בין יחידת מחשב לארגון.
שרידות מערכנתהמ
וגיבויין בזמן רגיעה
ובתקופת חרום 74
גר צד |
|מד |
רב-שיח בהנחיית אברהם הים, --זועץ
אולן למדן, מנהל רשת תקשורת ממשלתית:.
משרד האוצר 3
זאב פריי, קסלמן שירותי ניהול
וונתן קורפל, מכללת קדם, חבר ועדת
הביקורת של איל"א
מטרות הרב-שיח:
+ להציג את הצורך בתכנון ובתרגול של
כלל הפעולות הדרושות לשרידות
מערכות וגיבויין בתקופת רגיעה כהכנה
לתקופת חרום בכל ארגון.
ברב-שיח יידונו ההיבטים לגבי מגזרים
עסקיים, תעשייתיים וציבוריים.
+ להציג פעולות מעקב לתיקון ממצאי
מבקרת המדינה.
+ לדון בצורך של הקמת אתרי גיבוי
חליפיים ומתן שרות במקרה של תקלה
או אסון למערכות המידע של ארגון
במושגי עלות/תועלת; לדון באפשרות
של הקמת אתרי גיבוי מרכזיים, וכן
לעמוד על המשמעות של ביטוח
מערכות מידע נגד מצבים של אסון
רבתי.
+ לדון בהיבטי אבטחת המידע הקשורים
לתוכניות שרידות וגיבוי מערכות.
+ לעורר את דעת קהל העוסקים במערכות
עיבוד נתונים ומידע ממוחשבות להקדים
תרופה למכה, להעברת משקל הכובד
מהמודעות והדיונים לצורך בפעולה
לתכנון וביצוע תכליתיים של ההערכות
למצב תקלה או אסון, וכן לדון בהצעות
לקידום הנושא.
י צן
?|
לאבטחת מערכי טכנולוגית המודע | .7-4 |-7%)
1
| בל 8 / ון|
משתתפים: עוזי ברלינסקי, המפקח ההבְללוּ דוו |
משרד הכלכלה והתכנון רד
דודש וש וווווצי אצי
-+דד+ | ושוֶ .
2
הכשרה ותעסוקה בענף
המחשוב בברה"מ
דוד פינקלמן, עידו מערכות ממוחשבות
ההרצאה תתאר את הכשרת כהח האדם
ותעסוקתו בענף המחשוב (בעיקר תוכנה)
בברה"מ, תוך הדגשת ההבדלים בין אלה
למקובלים בישראל.
ההרצאה ניתנה בכנס ה-22 של מנתחי
מערכות, ב-4 ביוני ו199, ועוררה ענין.
ההרצאה תורחב לשני נושאים: א. מחשוב
כגורם לשינוי המבנה החברתי בברה"מ; ב.
נתונים ולקחים משילוב עולים בתחום
המחשוב בארץ.
חשיבות הנושא היא כפולה. מצד אחד
חשוב לעולה להבין את ההבדלים בגישה
להכשרה ולתעסוקה, כדי להתאים את עצמו
לררישות השוק ולמצוא עבודה ההולמת את
השכלתו ואת נסיונו. מצד שני חשוב
לישראלים ובמיוחד לאלה המחליטים על
קבלת עולים לעבודה, להבין את ההבדלים
ואת הרקע, כדי להתייחס נכון לנתונים של
עולה ולראיון עמו. יתרה מזאת, ההבנה
תעזור גם בהערכת ההשלמות שהעולה
יצטרך לעבור ובהערכת יעילותו בתקופה
'
( 77
הְשת. תקשורת יהודית
/ ה /
| | ביָנלאומִית
"יצו יירו ,
צְבִי, אולני,:-האש יחידת התקשוב, משרד
/
(//|% דב וינר, מקש לקידום יישומי תקשורת
% מחשבים
משרד התקשורת, על פי החלטת ממשלה,
יזם הקמת רשת תקשורת יהודית
בינלאומית, שמטרתה לקשר את כל
הקהילות היהודיות ברחבי העולם ברשת
תקשורת של מחשבים. מטרת פרויקט זה
היא ליצור אפשרות להעברת מידע, דואר
אלקטרוני וגישה למאגרי מידע בעלי ענין
יהודי משותף, ולהעביר ברשת זו שירותי
חינוך והוראה בטכנולוגיה משולבת של
העברת נתונים אודיו ווידאו.
תפיסת הרשת מבוססת על רשת מרכזית
אחת גלובלית שתקשר בין מחשב גישור
מרכזי (עְפא6ו0) בישראל לבין מחשבי
גישור ארציים בתפוצות. כל מחשב גישור
יקושר לרשתות מקומיות.
הגישה לרשת מכל תחנת קצה בקהילה
יהודית תתבסס על ממשק אחיד (שחטזחטז!)
בשפה המקומית, שיתרגם את שאילתות
המשתמש לכל מערכות החומרה והתוכנה
המגוונות המשולבות ברשת.
חקר תקומת ישראל
בעזרת טכנולוגיות
מחשוב חדשות
טוביה פרילינג, שמואל גרובר, אוניברסיטת
בן-גוריון בנגב
אופקים חדשים בחקר תקומת ישראל
מתאפשרים | בעזרת| שיטות | מחשוב
מתקדמות. בשיטות אלו ניתן להקים מאגר
מידע טקסטואלי המכיל את המסמכים
העיקריים | מ-"ארכיון | המכון למורשת
בן-גוריון" תוך כשנה, ולהעמידם באופן
אינטראקטיבי לאחזור החוקר.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
11
4
1
ו
ו
12
את עיקרי שיטת הפעולה, ואת תוצאות
עיקרי בדיקת החלוץ (פיילוט) שנערכה
בארכיון.
שילוב מערכות - מיתוס
לעומת מציאות
רב שיח בהנחית ד"ר יצחק שמר
משתתפים: אלי אלרואי, יבמ; אלדד
בר-אדון, ג'ון ברייס; רון צור, דיגוטל; עמוס
שטנר, נילית
המושג | "שילוב | מערכות" | (ח6ץ5
הסוז3זקטוה]) הפך כמעט למיתוס בתקופה
האחרונה. ארגונים נוטים להתקשר עם ספק
יחיד/מוביל/ראשי ולדרוש מספקיהם שרותי
שילוב מערכות, וספקים רבים מציגים עצמם
כמשלבי מערכות. עם זאת קיימת עמימות
רבה באשר למהות היחסים בין הארגון
הלקוח לבין משלב המערכות.
השאלות העיקריות שיוצגו בפני משתתפי
רב השיח:
- מהו ה"ערך המוסף" של משלב המערכות
(להבדיל ממפתח תוכנה)?
- מהו הרקע הרצוי למשלב המערכות (מהו
ה"מטען" בו הוא מצוייד)?
- האם הארגונים הישראליים (הלקוחות)
בשלים ליישום מוצלח של שילוב מערכות?
- האם הגופים המקצועיים הישראליים
(הספקים) בשלים ליישום מוצלח של שילוב
מערכות?
- האם השוק הישראלי שונה מהשוק
העולמי בהקשר שילוב המערכות?
המחשוב והמהפכה
התעשייתית החדשה
פרופ' קנת פרייס, הקתדרה לתיב"מ ע"ש סר
ליאון בגרית, המחלקה להנדסת מכונות,
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
עולם התעשיה משתנה במהירות. מאפיינו
העיקרי, | הנובע | מתחרות | גוברת
בלל-עולמית, הוא עליונות הלקוח. התעשיה
בעולם נערכת לאספקה מהירה ביותר של
מוצר בעל תצורה ייחודית ללקוח מסויים,
באיכות מעולה.
מרכיב בולט במערכת זו הוא הקשר
המתמיד בין מפעלים בעולם באמצעות
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
התקשוב ואספקה מיידית של סחורות מאחד
לשני, על בסיס "משיכה" ולא על סמך
הערכות וחיזוי.
מהפכה תעשייתית זו מביאה לשינוי מבני
עמוק בסוגי תעסוקה, במשמעות המושגים
משרה ועבודה, ובמבנה החברתי והכלכלי
בעולם.
המפתח לשינוים אלה הם המחשוב
והתקשורת. הם אשר מזינים את המהפכה
התעשייתית החדשה, מאידך, דרישות
המהפכה | עצמה מביאות | לאתגרים
והזדמנויות לתעשית המחשוב.
ההרצאה תסקור דוגמאות ממשיות קיימות
של תעשיות העוברות שינויים אלה, ותנתח
את המשמעויות לתחום המחשוב.
מהפכת המחשוב
בחברות התעופה
פרופ' ישראל בורוביץ, אוניברסיטת ת"א
וארקיע, קווי תעופה ישראליים
ההרצאה תעסוק בשתי נקודות מבט על
השפעת טכנולוגיית המידע על חברות
תעופה:
ו. השפעת טכנולוגיית המידע על הניווט
וההפעלה של חברות תעופה.
2. השימוש בטכנולוגיית | המידע
אסטרטגי/תחרותי.
נוסף לכך ייעשה נסיון לחזות את כיוון
ההתפתחות של השימוש במערכות מידע
בחברות תעופה, והשפעתם של תעשיית
התעופה והתיירות.
בבלי
קליטה מקצועית של
עולים: הצלחות
ובשלונות
רב-שיח בהנחיית כתריאל צומט
משתתפים:
ז'אנה גדולין, י.ב.מ.
עולים חדשים וותיקים
אנשים בכירים מתחום העשיה
השאלות לחברי רב
השיח:
- מה יודעים
המועצות?
- ביצד להעריך מועמדים:
לפי תעודות?
לפי כושר לימודי?
העיקריות שיוצגו
אנשי | מחשב מברית
- מה דרוש להשלמת הידע לדרישות
השוק?
- ביצד לקלוט עולים.
- נסיון ולקחים של חברות ומוסדות.
נושאים עכשוויים
במחקר במערכות מסדי
נתונים מבוססות
אובייקטים
פרופ' כתריאל בארי, המחלקה למדעו
המחשב, האוניברסיטה העברית, ירושלים
המגמה בהתפתחות מערכות ניהול מסדי
נתונים היא העשרה והרחבה של השרותים
שהן מספקות. הרחבות אלו כוללות:
מערכות טיפוסים עשירות, ובפרט היכולת
לאחסן ולטפל במגוון מבני טיפוסים; מנגנוני
סיווג; ישויות עם זהות (אובייקטים); אריזה
של מבנה והתנהגות. מערכות המציעות
רמה סבירה של שרות בכיוונים אלו נקראות
בד"כ "מבוססות אובייקטים". מערכות מסדי
נתונים מבוססות אובייקטים מתקבלות או
כהרחבת מערכות קלסיות ע"י תוספת
אפיונים מהרשימה הנ"ל, או כפיתוחים
חדשים. בכל מקרה, פיתוח מערכות אלו
הוא יותר מתרגיל שגרתי. הרעיונות
והמושגים שונים במידה ניכרת מאליו של,
למשל, המודל הטבלאי.
בהרצאה יתוארו כמה מהנושאים בהם
מתמקד המחקר בתחום זה. אלו כוללים
שפות תשאול הצהרתיות, וקשריהן
למושגים, כגון אובייקטים בעלי זהות, מנגוני
יצירת השקפות, מושגים עיליים ופרדיגמות
תכנות.
מיפוי סכמת מסד נתונים
רלציוני למודל
הקונספטואלי הבינארי
נילי שרייבר ופרופ' פרץ שובל, אוניברסיטת
בן גוריון בנגב
הנדסת תוכנה לאחור (טוטטט%] זה או]50
פחוזטטתועַהם) היא שטח מחקר העוסק
בשיטות וכלים לניוד ו/או שינוי של תוכנות
קיימות לחדשות, ללא התחשבות במצב
התוכנה הקיימת ובתיעוד העומד מאחוריה.
הנדסת תוכנה לאחור של מסד נתונים קיים
הוא תהליך אשר בסופו מתקבל טמטצט
1 (200] 6סזטטהועתם (]אכן5), שהוא
סכמה קונספטואלית של מסד הנתונים.
סכמה זו יכולה לשמש לאחר מכן ליצירת
מערכת יעילה יותר, לביצוע ניתוח המערכת
לצורך הרחבות פיתוח עתידי, ולסיוע
במעבר למערכות ניהול מסדי נתונים
אחרות. ההרצאה תציג מתודולוגיה למיפוי
סכמת מסד נתונים רלציונית לסכמה
קונספטואלית | עליפי מודל | הקשרים
הבינאריים (קו%חסווג1561 צְזגחו3).
תהליך המחשוב הכרח
לקיבוץ
שמעון הישראלי, קיבוץ גבעת חיים איחוד
הקיבוץ הוא קהילה הצריכה לספק את
הצרכים של כל חבריה, צרכים פרטיים
וקהילתיים. מדובר במאות משפחות, על
טפם וזקניהם.
בחיי היומיום מתקשה הקיבוץ לבנות
מערכת קבלת החלטות שתעמוד במשימה:
"איך לחלק את העוגה ולא יותר ממה שיש
בה"?
איך מחליטים ואיך מבצעים החלטות
מורכבות הנוגעות לצרכים רבים כל כך, ע"י
מערכת מנהלית "קיבוצית"?
יתרה מזו, לא רק הצרכים רבים ומגוונים, גם
מקורות הפרנסה רבים ויכולים להתרחב ע"י
הוספת ענפים או ע"י הגדלת רווחיותם של
הענפים הקיימים.
בהרצאה יובהר שללא רמה מספקת של
מחשוב ומערכות מידע לא יוכל הקיבוץ
להתקיים.
עדיף לעתים מצבו של קיבוץ פחות עשיר
עם רמה גבוהה של מינהל, ארגון ומערכות
מידע, על קיבוץ יותר עשיר ללא כלים אלה!
שכן, בחברה המודרנית - הצרכנית ביסודה,
המעבר ממצב מבוסס למצב של פשיטת רגל
יכול להיות מהיר מאד.
עלינו לזכור את מגוון הצרכים והיקפם,
ולעומתם את המגבלות הקימות על
השליטה באמצעי הייצור ובמקורות
ההכנסה.
כדי שמקבלי ההחלטות יוכלו לעמוד
במטלה, לספק צרכים אך לא מעבר ליכולת
הכלכלית, הם נזקקים למידע ולשליטה רבים
במידע וחשוב שתהיה להם מערכת אחת
המספקת מידע עדכני ואמין, ולא מספר
מערכות | שאין ביניהן | קשר. חשוב
שהמערכת | תרכז | נתונים | כספים
וטקסטואליים (למעקב אחר החלטות).
אינטגרציה כזאת של מערכות המידע
בהכרח תביא לאינטגרציה ארגונית.
ההרצאה תתאר את מערכות המידע
הקיימות בקיבוץ ומה הן באות לפתור.
שימוש בטכנולוגיית
המידע בעת"א כמנוף
לשיפור תהליכים
עירוניים
ועקב נויבירט (נוי), עיריית תל-אביב
אגף מחשוב ומערכות מידע הוקם בעיריית
ת"א בקיץ 9, עת הוכרזה ע"י הנהלת
העיריה מה שמכונה "מהפכת המחשוב
בעיריה".
מאפייניה העיקריים של "מהפכת המחשוב":
שינוי ההערכות הארגונית של מערך
המחשוב בעיריה.
= שינוי תפישת המחשוב ממערכת ריכוזית
לחלוטין למערכת מבוזרת בשליטה
מרכזית.
בחירת סביבת פיתוח חדשה למחשב
המרכזי לצורך פיתוח | המערכות
המרכזיות (.501 .657 . ץכ וכו').
= שימוש בטכנולוגיות המידע ליצירת
מהפך בשיטות עבודה ותהליכים
ביחידות השונות.
שימוש בדוחות מנהלים לדרג מקבלי
החלטות והקמת מערכת מידע עירונית
למנהלים.
= הפצת מידע לציבור, הן עירוני והן אישי,
באמצעות תחנות מידע, קשר ממחשבים
אישיים למאגרי העיריה, פקס ממוחשב
וכרי
במסגרת ההרצאה יוצגו מספר דוגמאות
למערכות שכבר יושמו בשנתיים האחרונות
בטכנולוגיות מידע חדשות.
תו"ת - מערכת עזר
לשליטה ובקרה פיננסית
בבית חולים
אלון מנחם, ברגמן דוד, החברה המרכזית
לתוכנה ואוטומציה (.6.8.4)
בימים אלו, בהם מתארגנים בתי החולים
הכלליים לקראת הפיכתם לתאגידים, נודעת
חשיבות יתרה לשימוש בכלים ממוחשבים
המסייעים לפעילות הניהולית, בסביבה
כלכלית.
מערכת "תו"ת" המוצגת בהרצאה פותחה
כדי לסייע לבתי החולים לקבל החלטות
ניהוליות המבוססות על שיקולים כלכליים.
המערכת מורכבת משלושה מודולים
עיקריים - מערך ניהול תקציבי, המאפשר
ניהול יחידות כמרכזי עלות או כמרכזי רווח,
מערך תמחור פעילויות - תמחיר תקן
ומערך דיווח ואיסוף הנתונים, הכולל
ממשקים למערכות חיצוניות.
8 כמנוף
לאינטגרציה במפעל
מאיר דוידוביץ, די.אס.די. - דטה סיסטמס
דיזיינרס
58 בשמה המלא:
"זזטקקטפ
6 זט טוט"
מטוזובוטן6 | הינה
אסטרטגיית הרכשה של משרד ההגנה
האמריקאי, שנועדה להשתמש באינטגרציה
של מידע טכני דיגיטלי לצרכי הרכשה בכל
שלבי הפרויקט. דרישה זו של משרד ההגנה
האמריקאי מחייבת את מפעלי התעשיה
להערך בצורה חדשה. משמעות ההערכות
החדשה היא אינטגרציה מלאה של הסביבה
שוזרועט.1 | תג
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 13
:
2
14
הפונקציות המפעליות שמשתמשות במידע
הנדסי - פיתוח, ייצור, אבטחת איכות, רכש,
מלאי ותמיכה במוצר. המידע שיופק ע"י
קבוצות הפיתוח יהיה זמיקן כבר בשלב
מוקדם לכל הפונקציות האחרות, כולל
פונקציות אחרות של פיתוח. תהליך בקרת
השינויים יהיה ממוכן אף הוא וישתלב
בהערכות החדשה.
ליברליזציה ותחרות
בשוק התקשורת
והשפעותיהם על המשק
הישראלי
רב שיח בהנחיית ד"ר בט ארז, קו מנחה,
בהשתתפות: רמי אורפז, סגנון; יצחק
איש-הורוביץ, אוניברסיטת ת"א; דוד בועז,
לשעבר הממונה על התקציבים; אבי כהן,
אוניברסיטת ת"א; יצחק קאול, בזק, החברה
הישראלית לתקשורת; יואב קריל, בזק
העולם המערבי וישראל בתוכו, צועד היום
לקראת עידן חדש בתקשורת אלקטרונית
וליברליזציה של שרותי התקשורת. זאת
בניגוד למדיניות ההגבלות והרשיונות
שיושמה בעבר ברוב ארצות העולם. מטרת
הפאנל לבחון את מדיניות ממשלת ישראל
מההיבט הכולל, ולהעריך מה מידת
השפעתה על סוגיות שונות במשק הישראלי.
תכנית רב השיח:
ז. ביוונים חדשים במדיניות התקשורת
בישראל - יצחק איש-הורוביץ (המרכז
לניתוח וחיזוי טכנולוגי ליד אוניברסיטת
תל אביב).
התארגנות בסקטור הציבורי למדיניות
התקשורת החדשה - אבי כהן (מרכז
חישובים בינאוניברסיטאי).
סיכויים וסיכונים בשוק תקשורת פתוח -
רמי אורפז (חברת סגנון).
התארגנות בזק לעידן חדש בתקשורת -
וואב קריל (חברת בזק).
השפעות מדיניות התקשורת על המשק
הישראלי - דוד בועז (לשעבר ממונה
על התקציבים).
דוון וסוכום - כל המשתתפים.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
פרדס - מסד נתונים
סמנטי פעיל
דיר עפר עציון, הטכניון, מכון טכנולוגי
לישראל
פרויקט פרדס הינו פרויקט מחקרי אשר נועד
לבדוק ישימות של רעיונות מתחום הבינה
המלאכותית ושילובם בתחום מסדי הנתונים
ובמערכות מידע מסוגים שונים. ההרצאה
תסקור את הפרוייקט כללית ותשים את
הדגש על מודל סמנטי לייצוג קשרים בין
נתונים, שימוש בשפת נוסחאות ע"מ לייצג
תלויות בין נתונים, וטיפול במידע לא שלם
ולא ודאי.
עיבוד נתונים מונחה
עצמים - הלכה למעשה
יהושע קליין, סאפיינס טכנולוגיות
אין דרך טובה יותר להוכיח את התועלת
שבשימוש ב"הכוונת עצמים" | (66ן00
חסוז3זחשוזכ)) מאשר מערכות עיבוד נתונים
הפועלות היום בייצור. מושגי ה"עצמים"
(טושטן00)) | מובנים יותר ונפוצים יותר
במערכות זמן-אמת (06ו60-0ז) | ואמנם
יישום שיטות אלו בעיבוד נתונים הביא
למהפכה בעיצוב, הפעלה ותחזוקה של
מערכות גדולות הפועלות על >טוחוגז/חוג1א.
החלוקה ליחידות עצמאיות (66₪ן00) נתנה
תוכן חדש לאב הטיפוס (טקעוסוטזק) שנהיה
אבר אמיתי של המערכת המוקמת, הנבנה
והנבדק בשיתוף פעולה הדוק עם המשתמש.
תהליכי ההפעלה המסורבלים נעלמו בזכות
החוקים (:61896ו) המתעוררים אוטומטית
על ידי הצגים (פטפפוזו) תוך יצירת שרשרת
מסקנות מנוהלת על ידי המערכת, המחליפה
את כל העיבודים הקלסיים.
דוגמה מחיי היוס-יום של ענ"א עם השוואת
הפתרון ה"קלסי" עם המונח "עצמים"
ויישומה במסכי סאפינס תמחיש את
משמעות המהפכה.
1 - הגדרה, חשיבות
והצדקה כלכלית
גרי ספיר, מל"מ מערכות
בתהליך הבלתי פוסק של תחרות עסקית בין
חברות, מאבק מתמיד לצמיחה, לגידול
בנתח השוק ולשיפור ברווחיות - הופכת
סביבת העסקים יותר ויותר לסביבה של
מסחר ותקשורת אלקטרוניים. תקשורת בין
מחשבים היא מגמה ההולכת ומתחזקת
בעולם העסקים, ככל שעולם זה מעמיק
בתהליכי האוטומציה וההתמחשבות שלו.
מערכות הצורכות ומייצרות כמויות אדירות
של ניר ומסמכים, הופכות מסורבלות ויקרות
לסביבת העסקים הדינמית, כשמהפכת
השימוש בפקס רק מאיצה את הקצב ואת
כמות הניירת.
בסביבה מתקדמת זו של מסחר אלקטרוני
ותקשורת מתקדמת, מהירה וזמינה, נדרשת
הקטנה משמעותית ודרסטית של כמות
הניירת הזורמת בין ארגונים ובתוך ארגונים.
אין זה אומר כי המסמך העסקי המודפס על
נייר ככלי בניהול עסקים ייעלם לחלוטין,
אולם הוא יהפוך במהרה למסמל אלקטרוני
מקובל, אמין, מהיר ונגיש. הקטנת כמות
הניירת, לצד צמצום משמעותי ברמת
השגיאות והטעויות, ובמקביל - שיפור
היעילות העסקית וזמינותו המיידית של
המידע - זוהי הבשורה של עידן ה-501.
1 הינה טכנולוגיית מידע אסטרטגית,
הצוברת תאוצה בשנים האחרונות וצופים
לה השפעה רבה על התפתחות התרבות
העסקית של ארגונים ועל הדרך בה ארגונים
יסחרו ביניהם. ₪01 נתפסת לעתים ככלי
ליישום אוטומציה של תהליכים ונהלים
ידניים בארגון, ואכן ₪₪1 עשויה לשפר
ולהגביר את היעילות. אולם, [₪= היא
בעיקרה טכנולוגיית מידע אסטרטגית בעלת
יתרונות ותועלות, אשר יכולה להקנות
לארגון ולהנהלתו יתרון יחסי והזדמנויות
עסקיות בטווח הארוך. ₪1= יכולה לשמש
זרז | ותמריץ | לאינטגרציה | ארגונית
ולהתייעלות תפעולית, ובו בזמן לשנות את
יחסי החברה עם לקוחותיה בתחום המוצר,
זמינותו ואיכותו.
השאלה ביום איננה האם יש מקום ל-501,
אלא איך ומתי יש ליישמה בארגון, על מנת
להפיק את מירב התועלת מהיישום.
בהרצאה מספר נושאים מרכזיים
ובהם:
+ יתרונות עסקיים
ב-[סם.
שיטות עיקריות ביישום 801, תוך
הדגשת התפתחות התקנים הבינלאומיים.
הצגת המאפיינים העיקריים להצדקה
הכלכלית לשימוש ב-₪01.
יוצגו
וחשיבות השימוש
שילוב ₪51 ו-ד11
בתעשיה
חיים קמחי, תרכובות ברום בע"מ
ההרצאה תציג את מהותה ואופיה של
תמיכת התקשוב (מחשוב ותקשורת) בתזמון
מערכות ייצוריות ומסחריות בינלאומיות,
ותרומתו של שילוב זה בייעול מערכות
אלה.
תפיסת ה-11! בתהליכי
הייצור והסחר
ובאיכות | הנדרשת. אחת
ומעקב אחר תנועות המלארר בבל" -אחת
מהתחנות בשרשרת, מתוך מגמִה לשמוך על /
העקרון של "אפס מלאי".
מערכות המידע הנדרשות למימוש צורך/זה/
הינן עתירות בתעבורת נתומטם
את התשתית התואמת לישוְמְהָ-. של
5
מדגישה את היתרונות והתועלות הנרב
מאספקת המוצרים והשרותים אל המ
הנכון, במועד המבוקש, בכמות הממנתב
המשמע כ
הישירות מכך היא הצורך בניהולר-פלקוס רת
(כמות /
ותדירות), ומטבע הדברים הן מחייבות רְמֶת(/ |
מורכבות גבוהה של תקשורת ביןמחשבים) =
יתאם בינו מראש מפתחות סודיים. על
האימות להתבצע לכן תחת ההנחה
המעשית שאין בידי מקבל הידיעה
(והאחראי על אימותה) מידע סודי המשותף
לו ולשולח. ההרצאה סוקרת גישה חדשנית
לפתרון בעית האימות, לפיה יישא המסמך
על גבו את אינפורמציית
על אמיתותו ואמיתות
על
ה ה /
ה / שש ,
הר
ד /
/ 5
רד 7
תאוריית ה-11! מספקת טכנולוגיית הדזס | [ | ,בל
אשר מהותה קביעת תקנים מוסכמים ביך
השותפים לתהליכי הסחר, להעברת מידע
לוגיסטי רלבנטי ביניהם, באמצעות מערכות
מחשב יישומיות ורשתות תקשורת.
יצירת מסמכים בעלי
עדות עצמית על
אמיתותם וזהות מחברם
פרופ' בנימין ארזי, | המחלקה להנדסת
חשמל ומחשבים, אוניברסיטת בן-גוריון
בעיה הצפויה בסביבה הארגונית/עסקית
העתידית, עתירת תקשורת המחשבים, אשר
תדרוש פתרון מעשי, הינה אימות ידיעות
הנשלחות באמצעים אלקטרוניים. (דוגמה
למערכת עכשווית בה כבר קיימת בעיה היא
[סם). ייווצר צורך בשני סוגי אימות: א.
אימות שלא נעשה שינוי בידי גורם חיצוני
בידיעה שהועברה בין שני גופים; ב. אימות
שידיעה אשר לגביה נטען שנשלחה ממקור
מסויים אכן נשלחה משם (המקור יכול
להיות אדם, מסוף או מתקן). מידע סודי
משותף לשולח ולמקבל, בצורה של מפתח
הצפנה/פענוח, אמנם יכול לפתור את בעית
האימות, אך אין זה מעשי להניח שכל זוג
משתמשים אפשרי ברשת תקשורת מחשבים
תקינה לאומית
ובינלאומית בנושאי
תקשוב
רב שיח בהנחיית דניאל רוזן, בזק
משתתפים: יונדב פרי, טכם; יהושע
פואסצקי, | אוסי,או. טלקום; | יצחק
איש-הורוביץ, המרכז לחיזוי טכנולוגי; אלי
הדר, מת"י; מאיר לייזר, כלל תעשיות; יורם
אלסטר, נשיא איל"א
תקינה היא נושא בעל השפעה דומיננטית
על פיתוח מוצרים, חדירה לשווקים חדשים
ושכלול התחרות בענף התקשוב. למדינת
ישראל הישגים חשובים בפעילות תקינה
לאומית ובינלאומית ותכניות להעמקת
העיסוק בנושא חשוב זה. רב השיח יציג
בקצרה את ההישגים והתכניות לעתיד וידון
בהשפעת התקינה על ענף התקשוב
בישראל.
תכנית רב השיח:
א. הישגי התקינה הישראלית בנושאי
תקשוב - יונדב פרי (טכם): על הפעילות
בישראל בשנים האחרונות, ההישגים
בפיתוח תקנים ישראליים בנושאי תקשוב
ג. פעילות תקינה
ובמתן מענה לצרכי הטבת מערכות
תקשוב לעברית בתקינה בינלאומית.
ב. תכנית עבודה רב-שנתית בנושאי תקשוב
- דניאל רוזן (בזק): תכניות לקידום
התקינה הישראלית ולהשתתפות גורמים
מישראל בתקינה הבינלאומית.
בינלאומית כמנוף
תחרותי - יהושע פיאסצקי (אי.סי.אי.
טלקום): על ארוע של פיתוח מוצרים
חדשים וחדירה לשווקים חדשים, כאשר
פעילות בגופי תקינה בינלאומיים
משמשת כמנוף מרכזי לקידום הפעילות.
ד. תקינה בתקשוב במדינת ישראל - רב
שיח בהשתתפות:
- יצחק איש-הורוביץ, המרכז לחזוי
| שכְנולוגי - חשיבות התקינה ככלי
/לש ל התחרות בענף התקשוב
ֶר, מכון התקנים הישראלי -
/ הערכות, מבון התקנים לקראת תחרות
/
משוכללת בענף התקשוב
= מאִיה לויזה, כלל תעשיות - תקינה
| בכלי ליצירוץ יכולת תחרותית
- יורם, אלסטר/ נשיא איל"א - תקינה
1
כמנוף לקידום/ התקשוב בישראל
/
/
ההשפעה וההשלכות של
עבודה מרחוק
ד"ר י. בעל-שם, המרכז הבינתחומי לניתוח
ולחיזוי טכנולוגי ליד אוניברסיטת תל-אביב
"עבודה מרחוק" משמעותה שיגור העבודה
אל העובדים במקום הבאת העובדים אל
העבודה. בחלק מהמקרים פעילות זו
מסתייעת בטכנולוגיות תקשורת ובמערכות
עיבוד מידע.
בשנים האחרונות אנו עדים להתפשטותה
של העבודה מרחוק, לרוב תוך שילוב
בעבודה רגילה בחלק מן הזמן. תחזיות
מצביעות על מגמת התרחבות התופעה
לקראת סוף העשור.
ההרצאה מנתחת את הרקע להתפתחות
העבודה מרחוק ואת דפוסיה וסוקרת את
ההשלכות הצפויות מהנהגת עבודה מרחוק
- על העובד, על הארגונים ועל המערכת
הלאומית. נבחנות השלכות ייחודיות למדינת
ישראל - כגון אלה הקשורות בקליטת עליה
ופיזור האוכלוסין. ההרצאה מתארת את
הפעילות המתבצעת כיום לחקר הנושא
בישראל ומצביעה על צעדים נדרשים לאור
המגמה שנצפית ביחס לחדירת העבודה
מרחוק.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 15
אוליבטי 5000 5%!. מחשב שמבין בתחום שלך
לפחות כמו שהוא מבין במחשבים...
ה
מי כמוך מכיר את הדרישות ש "7" ₪ ספק כוח +0-8א/51 הנתמן = מערכות 5000 8% ודדםעטו!0 ₪
המיוחדות, את המידע המורכב ואת 4 ל במערכת הפעלה א1א/) ומבטיח את = מעמידות לרשות המפתחים שפות - ₪
הבעיות הספציפיות לתחום המקצועי . שלמות המידע וסגירת המערכת תכנות, מערכות ניהול מאגרי נתונים 5
שלך? : בצורה מסודרת. ומערך משרד ממוחשב. מ
תתפלא: אנחנו מכירים! הטכנולוגיה המתקדמת והביצועים ₪ אבחון ואיתור תקלות מרחוק 8958 סד ח6םזאו -5ץ818| - =
חברת אוליבטי באה לקראתך עם | המשופרים של 5%5000! מבטיחים 6051105 גוס ומד שדסואשח - ששז55 אסודהוומס;או. =
סדרת 5%5000.!, הנותנת פתרון לך את הפתרונות הטובים ביותר, עס ₪ בקרים לחיבור מסופים 154 ות 5000 (5.! משתל 5
מיחשובי אופטימלי לתחום הייחודי = אפשרויות גמישות של הרחבה ר15=, המאפשרים חיבור של עד 6 | משרכ שת
שלך. והתאמה תוך שימור השקעות מסופים לבקר. בארכיטקטורת מערכות פתוחה
מערכות אוליבטי 5%5000. 1 מהוות דםאמשחדם, 6אוח אשאסד ו /
תשתיות מיחשוב אידיאליות לפיתוח מערכות 5000 15% כוללות את לרשתות 11ש/0א, 6 גא א
ע שו
והתקנת יישומים מתוחכמים ומערכי התצורות הבאות: ר6זא-סן/ט0ד. 2 0
מיחשוב מתקדמים. כל זאת בהתאם ₪ מעבדי 486 .וםדאן 25, 33 .| 5 בקרי תקשורת לרשתות 5% = ₪ עמדת עבודה.
לתקנים המקובלים בחומרה, תוכנה = ₪ הרחבות זכרון עד 8 64. ר25א לצורך קבלת פרטים
ותקשורת, עם מגוון פתרונות ₪ מיגוון כונני דדסקים המאפשרים ומידע נוספים נא
ויישומים למגזרים ושימושים שונים. יצירת נפח אחסון בן 1208 מערכות 5000 א5.! ודדםטו.!ס | לפנות ל"אוליבטי
מערכות 1.5%5000 מבוססות על ה ב מעוכות | תומכות במעדכות הפעלה: ה ל
מעבדי 48 1 דא!, ארכיטקטורת = ₪ כונני קסטות עם נפת גיבוי של = ₪ ש 5%/5 אוא מהדורה 4 מחלקת השיווק,
4 וממשק !85051. עד 2308 ₪ אואט 500 טלי 03-7516879,
₪ דיסקים אופטיים ₪00/ה0/ ₪ 6.005 פקס. 03-7511039.
5 ודטא 8 5ואשד5צ5 ודדסטו01
הרהורים על מדע ושירה
אילן עמית
הדקל בקצה התודעה
איך מבדילים בין משורר ומדען? אולי לפי
העמדה כלפי המוות המתקרב. ק.פ. גאוס,
מגדולי המתמטיקאים בכל הדורות, שחי
במאה הקודמת, הציג, בפיסקה האחרונה
של יומנו המדעי, את הפתרון של בעיה
שעבד עליה בימיו האחרונים: מהו מספר
הפתרונות של המשוואה
ק%+1=*ץ"א+"ץ+*א. גאוס גילה דרך לחישוב
מספר הפתרונות השלמים א ו-ץ של משוואה
זו, לכל מספר שלם ראשוני ק מסוג מסויים,
כאשר א הוא מספר שלם כלשהו. המשוואה
של גאוס נראית מוזרה ומלאכותית, אבל
התוצאה שמצא נחשבת להישג מעמיק,
המוביל לרעיונות מתחום תורת המספרים
החדישה. ימה שמעניין, לגבי ההבחנה בין
משורר למדען, אינו התוכן הספציפי של
הרשימה האחרונה ביומנו של גאוס, אלא
עצם היותה רשימה מתמטית, המעידה על
הדברים| שהעסיקו את גאוס בימיו
האחרונים, ואולי אף בשעותיו האחרונות.
הסופרת הצרפתיה נטלי
באחד הקטעים של
"טרופיזמים":
תז, מה פירוש? אלו מילים
גרמניות, שמשמעותן 'אני מת'. אבל
מאין, ומדוע פתאום?... הן באות
מרחוק, הן חוזרות, כמו בביטוי "זה
חוזר אליי, מראשית המאה, מעיר
מרחצאות גרמנית. למעשה, אף מרחוק
יותר... בראשית המאה הזאת, ליתר
דיוק ב-1904, בחדר-מלון של עיר
מרחצאות גרמנית, הזדקף במיטתו איש
גוסס. הוא היה רוסי. אתם מכירים את
שמו: צ'כוב, אנטון צ'כוב. הוא היה
סופר מפורסם מאוד. אך לכך היתה
חשיבות מועטת באירוע זה. תוכלו
ה=להיות בטוחים, שלא חשב להשאיר לנו
סארוט כותבת
ספרה הראשון
5)"
אימרה חגיגית של מי שהולך למות.
לא, לא הוא, ודאי שלא. זה לא היה
כלל הז'אנר שלו. לפרסומו אין כאן
חשיבות אלא בכך, שאיפשר לאותן
מילים| שלא להישכח, כמו שהיו
נשכחות אילו ביטא אותן סתם מישהו.
איזשהו אדם הנוטה למות. אך בכך
מסתיימת חשיבותו. יש עוד עניין ראוי
לציון. צ'כוב, אתם יודעים זאת, היה
רופא. הוא סבל משחפת. הוא בא לעיר
המרחצאות כדי לטפל במחלתו. אך
למעשה, כפי שהודה באוזני חברים,
באותה אירוניה המכוונת כלפי עצמו,
אותה - ציעות | חריפה, | אותה
נמיכות-רוח מוכרת - בא לכאן כדי
להתפגר. 'אני נוסע להתפגר שםי, אמר.
ובכן, הוא היה רופא, וברגע האחרון,
כשאשתו מצד אחד של מיטתו, ומהצד
האחר רופא גרמני, הזדקף, התיישב
במיטתו, ואמר, לא ברוסית, לא
בשפתו"הוא, | אלא בשפתם | של
האחרים, בגרמנית, אמר בקול רם,
כשהוא מבטא היטב את המילים א6!
06ז0ו5, ואז צנח ומת".
האם צ'כוב מתפקד כאן, על-פי סארוט,
כרופא או כסופר? תשובתה: הוא מדבר
כאדם, הרואה את המתרחש ברגע המכריע,
ועליו לתת לו ביטוי. מבחינה זו הוא עדיין
אמן, איש המילים, גם בשעת מותו, כשם
שגאוס הוא איש המספרים והנוסחאות.
איננו יודעים מה הרגיש גאוס ברגעיו
האחרונים. יתכן שהרגיש, כמו צ'כוב, את
עובדת מותו. אבל ביומנו אין סימן לכך.
היומן מבטא, כך אנו מניחים, את מה שהיה
חשוב לגאוס להשאיר אחריו, את מה שראה
כקבוע ועומד נוכח החיים הגשממים
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון
17 ב"נשת
18
החולפים - עוד פתרון של בעיה. בעיניו היה
חשוב להוסיף עוד אבן אחת לבנין
המתמטיקה, שהיה לו בו ממילא חלק ניכר.
החיים הפרטיים, ובעקבותיהם גם המוות
הפרטי, היו כביכול עניין משני.
גם אצל צ'כוב לא עמד המוות הפרטי
במרכז. הרי אמר, כלאחר יד, שהוא הולך
להתפגר בעיר המרחצאות הגרמנית. מה
שביטא היה דבר שונה, שסארוט, בהמשך
דבריה, רואה בו מסר לדורות הבאים: ראיית
הקץ, הבא על עצם היכולת לראות. זוהי
מצד אחד תגלית כמו-מדעית. קביעה
אובייקטיבית, שאינה קשורה לאישיותו של
הצופה. מן הצד השני, משמעותה נובעת מן
האישי, מכך שהיא מבשרת לדובר-הצופה
את קיצו.
מקום למשהו אמיתי
התגלית | המדעית נבחנת באמיתותה,
באפשרות לגזור אותה מתוך הנחות
ראשוניות מוגדרות ומוסכמות, על-ידי בל מו
שיש לו הידע הנחוץ. היא נבחנת גם
במסקנות שאפשר להסיק ממנה לגבי
המציאות, בתהליך הניתן לשחזור בכל עת,
ואשר אפשר להעמידו במבחן תצפיתי. האם
גם השירה נדרשת לעמוד במבחנים כאלה,
או שהיא בגדר ביטוי אישי, שאינו כפוף
לחוקים.
המשוררת האמריקנית מריאן מור, בת דורם
של אליוט ופאונד, כותבת על השירה:
"גם אני לא אוהבת אותה. אבל
כשקוראים אותה, מתוך בוז גמור
כלפיה, מגלים שיש בה, בסופו של דבר,
מקום למשהו אמיתי".
הביטוי האנגלי, של מור, חזק יותר:
ססג/ק 3 ]]8 :800 1 תו פזס%ססצו שחסל
"שחוטתסט 6חז זס)
אין קנה-מידה ברור לאותו "משהו אמיתי".
בנראה שהקשבה לשירה דורשת הכנה,
מיומנות תרבותית, כמו הקשבה למוזיקה.
לבן קשה להעמיד אותה למבחן פומבי,
הניתן לשחזור. השירה מחנכת את קוראיה,
והיא עושה זאת בצורה שונה מתקופה
לתקופה ומארץ לארץ.
לגיתה יש שיר פשוט, בן שמונה שורות,
שכתב אותו בפחם על קיר אכסניה, בסיום
מסעו לאיטליה. איך יוכל להתרשם ממנו מי
שאינו קורא גרמנית? לפני שנים פרסם דב
סדן מאמר, שסקר כ-20 תרגומים של השיר
לעברית, רובם לא היו קולחים גם בשעתם,
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
וכיום הם נשמעים אנכרוניסטיים יותר
משירו של גיתה. "בכל הפסגות - שלווה.
בצמרות לא תשמע איוושת רוח. הציפורים
דוממות ביער. חכה, עוד מעט, גם אתה
תנוח".
גורלה של שירת ביאליק קשה יותר. בין
עשרות מיליוני דוברי הגרמנית, יש ודאי
אלפים המסוגלים להתרשם גם כיום, באופן
בלתי אמצעי משירו של גיתה. קהל קוראי
העברית מצומצם יותר, וגם הם אינם
מסוגלים לקרוא כיום את שיריו של ביאליק
בהטעמה האשכנזית, שבה דיבר וכתב
בגולה. ההטעמה הספרדית הופכת את
השירים לכבדי משקל, כמו עלגים:
"לראשונה שם בחורשה חרש ראיתיה. הלוך
הלכה בין צאלים חרש ופגשתיה..." רבבות
לומדים את השירים. יש מורים הקוראים
אותם בהברה המקורית, אך מעטים יכולים
להתרשם מהמשקל הנכון ומטבעיות השפה
בעת ובעונה אחת. כשהחל ביאליק לכתוב
בהברה ספרדית, הוציא מתחת ידו רק שירי
ילדים: "האוטו שלנו גדול וירוק...".
ובכל זאת. יש כעין חוש פנימי לאותנטי,
ל"משהו האמיתי" של מריאן מור, למרות
המחיצות התרבותיות והלשוניות. אותה
תשתית בסיסית משותפת גורמת לנו
להתרשם מציורי המערות הקדומים, משירה
עתיקה, ממוזיקה של תקופת הרנסנס
ומספרות הכתובה בלשונות שאיננו שולטים
בהן שליטה מלאה.
פאתוס קיומי ומטאפורה
האותנטי הוא אמיתי, אבל לא כל אמירת
אמת מפעמת בנו תחושה של אותנטיות.
"הצרעה טורפת הדבורים, אינה טורפת
דבורים. מאכלה הוא צוף ואבקת פרחים. אך
היא זקוקה לגופן של דבורים כמזון
לצאצאיה. בראותה דבורה היא עטה עליה
מלמעלה, אוחזת בגבה ומטילה בה ארס,
המשתק את הדבורה ואינו ממית אותה.
כשהדבורה בין רגליה עפה הצרעה אל
איזור הקינון, שבו חפרה מחילה באדמה
תחוחה, באותו איזור שבו קיננו אמה, סבתה
ואלפי דורות של צרעות שקדמו להן. היא
פותחת את פתח המחילה, נכנסת פנימה
וסוגרת את הפתח אחריה. בדופן המחילה
היא חופרת תא חדש, מטילה בו ביצה
ומכניסה לתוכו את הדבורה המשותקת.
אחר כך היא חותמת את פתח התא ויוצאת
מהמחילה למסע ציד חדש. את צאצאיה לא
תראה לעולם. הזחל, שיפקע מהביצה, ימצא
דבורה, שמערכותיה החיוניות המשיכו
לפעול וגרמו להשתמרותה. הוא יטרוף
אותה בכל פה ואחר כך יתגלם לתקופת
החורף. באביב תבקע מן הגולם צרעה, זכר
או נקבה. הזכר יקדים לבקוע ויצא לכבוש לו
שטח, שבו יפיץ ריח, למשוך את הנקבות
ולדכא זכרים מתחרים. הנקבה, כמו גם
הזכר, תחיה שלושה שבועות. לאחר
שתזדווג עם זכר, תצא לחפור מחילה חדשה
ולהביא טרף ל-סו עד 15 תאי ביצים".
זהו קטע מתומצת של מאמר מדעי, העוסק
ביתרונות ובחסרונות של התנהגות הצרעה
מנקודת-מבט התפתחותית. חוקרי
האתולוגיה (התנהגות בעלי חיים), מזהירים
מנטייתנו ליחס לבעלי חיים תכונות אנושיות
בכל זאת קשה להתעלם מהפאתוס הקיומי
של הצרעה, המקדישה את כל חייה לאיסוף
מזון לצאצאים, שלא תראה אותם לעולם.
ייחוס תכונות אנושיות לבעלי-חיים הוא
נשמת המטאפורה הפיוטית. "מה אמך
לביאה בין אריות. רבצה בתוך כפירים,
ריבתה גוריה. ותעל אחד מגוריה, כפיר היה.
ותלמדהו לטרוף טרף, אדם אכל", אומר
הנביא. השירה המודרנית עשתה בשטח זה
צעד, שאולי ניכרת בו השפעת המדע, אך גם
השפעת תורות מן המזרח הרחוק, הגורסות
שהדברים הם כמות-שהם. "הורד הוא ורד
הוא ורד", בדברי גרטרוד שטיין. יש זרמים
בשירה| המודרנית,| שניסו| להשתחרר
מהמטאפורה ולהגיע אל הדבר עצמו,
ל"ככות" (9%16[1688). משורר זן-בודהיסטי
כותב: "ההר לוּ בערפילי גשם. הנהר צ'ה
בגאון גליו. הגעתי לשם וחזרתי. שום דבר
מיוחד: ההר לו בערפילי גשם, הנהר צ'ה
בגאון גליו"
וואלאס סטיבנס אומר בשירו האחרון, "על
הוויה גרידא": "הדקל שבקצה התודעה,
מעבר | למחשבה | האחרונה, | מתנשא
בתפאורת ברומזה. ציפור זהובת נוצה
מזמרת בדקל, ללא פשר אנושי, ללא רגשות
אנוש, שיר נוכרי. אז תדע, שלא השכל גורם
לנו שמחה או עצבות. הציפור מזמרת.
נוצותיה מתנוצצות. הדקל עומד על שפת
המרחב. הרוח נעה לאטה בענפים. ציצת
נוצות | האש של הציפור מתטלטלת
מתדלדלת".
דווקא ההקפדה שלא לייחס לשירת הציפור
משמעות אנושית ורגשות של בני-אדם,
מביאה את סטיבנס אל הנוף הדמוני
שבקצה התודעה, שם מתנשא דקל. בגבול
המרחב, במפגש חלומי בין הפנים והחוץ,
מתברר שלא המחשבה גורמת אושר או
צער. הצופה כאילו נעלם והציפור, שיש בה,
כמו בדקל עצמו, קווים תיאטרליים עם גוון
של גיחוך, נשארת כדבר שלעצמו.
המדע כפווט
יש פיוט קיומי בצרעה הטורפת דבורים, ויש
חומרה מדעית בשירו האחרון של סטיבנס.
בשניהם אפשר למצוא מקום ל"משהו
אמיתי", כדברי מריאן מור. במדע זהו
מקום יותר חבוי, חסר הכרה רשמית, שאינו
רשאי להתייחס לעצמו במפורש. שי
ביותר למדידת קרינת גלי-מיקרו. כדי לכייל
את המכשיר מחוץ להשפעות סביבתיות,
הציבו אותו על גג בית גבוה, כשהוא מכוון
לרקיע. בניגוד למצופה, קלט המכשיר קרינת
גלי-מיקרו. שני החוקרים הניחו שנתקלו
במקור ארצי בלתי צפוי, והפנו את המכשיר
לכיוון אחר. מאז חזרו אחרים על הניסוי
פעמים אין-ספור. מכשירים דומים הועלו על
לוויינים וסקרו בשיטתיות אזורים שונים של
הרקיע. בכל המקרים התקבלה קרינת
גלי-מיקרו בעוצמה שווה, מכל כיוון בחלל.
מכשירים המסוגלים לגלות הפרשים של
אחד למיליון, לא הצליחו למצוא הפרש
כלשהו בין עוצמות הקרינה המגיעות
מכיוונים שונים. כיום מכנים את התופעה
"קרינת הרקע של 3 מעלות קלווין", משום
שהיא באה ממקור המקיף אותנו מכל עבר,
בחלל החיצון הרחוק, אשר הטמפרטורה
שלו גבוהה ב-3 מעלות (ליתר דיוק - 2.7
מעלות) מן האפס המוחלט. אין כמעט
עוררין, שמקור זה הוא כדור האש של
המפץ הגדול הבראשיתי, שבתוכו פרוס
המרחב כולו, ואשר תוך כדי התפשטות
איבד בהדרגה את הטמפרטורה המקורית
העצומה שלו. במרוצת 0ו-20 מיליארדי
השנים שחלפו מאז המפץ הגדול, התפשט
כדור האש לממדים עצומים, מעבר לכל
הכוכבים, שבילי החלב וצבירים של שבילי
חלב, שמהם מורכב היקום, והתקרר ל-3
מעלות קלווין.
פיוטי? למדען אסור להתייחס לכך, כאשר
הוא מתפקד כמדען. השאלה המעסיקה
אותו היא, איך קרה שהיקום מורכב
מיחידות גושיות בתוך מרחבים ריקים,
כאשר כדור האש הראשוני היה כה אחיד
וחלק. החוקרים משוכנעים שיצליחו לגלות,
בסופו של דבר, הבדלים זעירים בקרינת
הרקע, שיעידו על הזמן שבו החל היקום
להיות לא אחיד. בשלב זה החיפוש נמשך.
היו תקופות שבהן מותר היה לשירה להיות
פיוטית, ולהתייחס לכך במפורש. שלמה אבן
גבירול אומר: "אני השר והשיר לי לעבד.
אני כינור לכל שרים ונוגנים. והנני ו167
שנותי, ולבי בֶּן כלב בן ה-80". המשקל
הפנימי של שיר זה אינו מתגלה בהטעמת
הדיבור שבה אנו קוראים אותו כיום. הבעיה
איננה, כמו בשירת ביאליק, שדיברו אז
בהטעמה אחרת. בהשפעת השירה הערבית
המציאו משוררי ספרד העבריים בימי
הביניים הטעמה מיוחדת, שבה כל הברה
מורכבת, הנקראת 'יתד' (אני, והז, לע וכו')
- מוטעמת, וכל הברה פשוטה, הנקראת
ששל אנ"
%
=
לשל הר
: / <%שסיל"ד<;, יּ
מדענים אמריקניים בנו ב-1964 מכשיר רגיש 'תנועה' (ה, שר, שיר וכו") - אינה מוטעמת.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 19
20
| להתעורר מחלום אל תוך חלום
בשירה בת-זמננו אין כביכול לגיטימציה
/ = לפיוטי לשמו. למשורר, כמו למדען, אסור
להתייחס לכך, אבל דורשים ממנו בכל זאת
את התוצאה - הפרוסודיה, המוזיקליות.
למה, אם כן, צריך המשורר להתייחס?
התשובות שונות, מפלגות את השירה
לזרמים. זרם אחד קיים המיד - בעולם
העתיק, | בימי | הבינחם, | ברומנטיקה
ובמודרניזם - המבע האישי, המודע לרגשות
הלב.
כותבת נורית זרחי: "הגשם חושף את שמם
הסמוי של העלים. לבי חם כמו נרחץ בדם.
עונה חדשה. אהבה שטה בתוך לבנו הזעיר
כבתוך אוקינוס, אף פעם לא נוגעת. אם תלני
בי, דבר ראשון הייתי מוותרת על הגעגועים
כעל מחלה, רק אז - אני חולה עוד יותר.
וכשזה כבר רק קורה, מיד אני נזכרת בשמו
הסמוי של לבי, באילו הוא יתום. לא, אפילו
זה חשוף מדי. עלי לקרוא לו אזרח במעיל
גשם ארוך, כשבאמת שמו הצרוב הוא ילד
מטורף. אף אחד אחר לא היה רוצה בו
במקומי, עם כבוד עצמי כשל ציפור רטוב.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
א
| וזה דווקא בארץ שכולם מוכרחים להיות בה
חזקים ויפים. יותר מכל אני רוצה לנהוג על
פי הלוח האמיתי של דברותיו, אבל מה
לעשות והוא רוצה שאתפשט לעין-כל,
אראה מה שחסר. ברור שהוא גורר אותי
לאבדון. ואני מרדימה אותו - שן שן, לב
מפגר, הכל או מיד תקבל רק במוות".
השיר הוא מעין מחקר מדעי בעולסםביניים
חמקמק, שבינינו לבין עצמנו. אי אפשר
לשנות שם הרבה, ובעצם אי אפשר לשנות
דבר. ההחלטה לוותר על הגעגועים, רק
מגבירה אותם, והניסיון להתעורר מחלום,
מוביל שוב לתוך חלום. הלבטים העיקריים
בעולם זה הם בשאלת ההתייחסות כלפי
הלב. מצד אחד, חייבים להסתיר אותו,
מפחד שמא יש בו משהו ממבייש. אסור
להגיד שהוא יתום, ומוטב לקרוא לו "אזרח
במעיל גשם". שם מצוי ויום-יומי, שאינו
מושך תשומת לב. מן הצד השני, רוצים
באמת לחיות על פי דברותיו, להיות נאמנים
לו, אבל זה לא כל כך אפשרי. השם האמיתי
שלו, הצרוב בו, הוא "ילד מטורף". הוא אינו
מתחשב במה שיגידו, הוא מוכן להיחשף
לגמרי, בלי פשרות, גם אם הדבר יוליך
לאבדון. כמו ילד, הוא רוצה סיפוק מיידי:
הכל ועכשיו. הפתרון הארעי הוא ליישן
אותו. הנסיון להתעורר מתגלה כמסוכן מדי.
הוא מקים לתחיה את האל הפנימי, 8
להישמע לדברותיו, אבל אינו מבטל אות |
שלטון האל החיצוני, האוסר לעשות מעשיגם
מביישים על פי משפט הרבים. רק במווות
ימות האל החיצוני, ולהרף עין תהיה חירותג
לאל הפנימי, שיאמר: טטזטזג ח16.
השיר כתוב בגוף ראשון ומשתמש בלשון"
פרטית, שבה אפשר לבטא דברים באמצעות
שמות, המוענקים לאנשים ולעצמים, כמו
בתרבויות שבטיות. אבל "המשהו האמיתי"
שבו הוא בעל תוקף כללי, כמו מדע. לא
מתוקף | "הוכחה", | הגזורה | מהנחות
ראשוניות, ולא בגלל ניבוי שהתאמת. כל
קורא בוחן אותו מחדש, כשהוא מקשיב
להד המתעורר בו.
לחדור בין הכאב וביטויו
ויטגנשטיין שלל את אפשרות קיומה של
לשון פרטית, ומאז נטוש הוויכוח הפילוסופי
בנושא. "יצור אנושי יכול לעודד את עצמו,
לתת לעצמו פקודות, לציית, להאשים
ולהעניש את עצמו. הוא יכול לשאול את
עצמו שאלה, ולהשיב עליה. יכולנו אף
להעלות בדמיוננו יצורי אנוש, המדברים
במונולוגים בלבד, המלווים את פעילויותיהם
בדברם אל עצמם. נוסע"חוקר שהיה מתבונן
בהם ומקשיב לדיבורם, יכול היה להצליח
לתרגם את לשונם ללשונו. (הדבר היה
מאפשר לו לצפות מראש בצורה קולעת את
פעולותיהם של אנשים אלה, משום שהיה גם
שומע את מה שהחליטו). אך כלום יכולנו
לתאר לעצמנו לשון, שבה יכול אדם לכתוב
או לתת מבע קולי לחוויותיו הפנימיות -
רגשותיו, מצבי-הרוח שלו וכל השאר -
לשימושו הפרטי? ובכן, האם איננו יכולים
לעשות זאת בלשון הרגילה? אבל לא לכך
כוונתי. | המילים הבודדות בלשון זאת
צריכות להתייחס למה שיכול להיות ידוע
רק לדובר. לתחושותיו הפרטיות המיידיות.
כך, שמישהו אחר אינו יכול להבין לשון זו".
ובהמשך הוא אומר: "כי איך אוכל להרחיק
לכת עד כדי כך, שאנסה להשתמש בלשון
כדי לחדור בין הכאב וביטויו"?
האם "טטזטוצ וש!" של צ'כוב מפריך את
טענת ויטגנשטיין בדבר אי קיומה של לשון
פרטית? צ'כוב משתמש אמנם במילים מתוך
הלשון הרגילה, אבל המשמעות שהוא מקנה
להן ברגע זה, אינה יכולה להיות נחלתם של
השומעים. בכל זאת הוא בוחר לומר את
הדברים, ולא רק לחוש בהם בקרבו. האין
הוא דומה לאותם יצורי אנוש, שמזכיר
ויטגנשטיין, המלווים את מעשיהם במונולוג?
ויטגנשטיין טוען, שהם אינם נוקטים לשון
פרטית, למרות דיבורם המונולוגי, משום
שנוסע-חוקר יכול ללמוד את שפתם ולתרגם
אותה, ואף לבסס על כך תחזיות לגבי
פעולותיהם בעתיד. הפסוק של צ'כוב אינו
טעון תרגום. הוא נאמר בלשון רגילה. אך
במובן אחר - אי אפשר לתרגמו. השירה
האישית, החותרת ומגיעה אל מעבר לאישי,
נמצאת בגבול שבין לשון פרטית וכללית,
מנסה לחדור לתפר שבין הכאב וביטויו.
יתכן, שלגבי אנשים מסויימים לשון פרטית
אפשרית משום שבתוכם מתקיימות, כביכול,
שתי מהויות נבדלות, זו בצד זו. מן העבר
האחד - הלב הפרטי, שיש לו תחושה
מיידית של רגשותיו. מן העבר האחר -
התודעה הצופה במתרחש, שאיננה נחלתו
הבלעדית של האני הפרטי, וגם אינה שותפה
מלאה למשמעות תחושותיו. לתודעה זו יש
ודאות על-אישית, המשמשת גם בסיס
להתקשרות עם אחרים. אפשר שלכך כיוון
ויטגנשטיין באומרו: "הסתכל בכחול השמים
ואמור לעצמך: כמה כחולים השמים.
כשתעשה זאת באופן ספונטאני, ללא כוונות
פילוסופיות, לא יחלוף בראשך הרעיון,
שרושם זה של צבע הוא נחלתך בלבד. ולא
יהיה לך היסוס להשמיע זאת באוזני מישהו
אחר".
לשון כמציאות קונקרטית
במודרניזם יש גם זרמים אחרים, המתרחקים
מטבע אישי ואינטימי לעבר לשון מכנית,
המשקפת את המכני שבחיים, במוזיקה ואף
במחשבה, הרצופה חזרות אסוציאטיביות,
מכניות, | חסרות | משמעות. | הלמוט
האיסנביטל, משורר גרמני בן זמננו, הנמנה
עם המשוררים הקונקרטיים, כותב: "את
הניתן להאמר לומר, בניתן להתנסות
להתנסות, את הניתן להכרעה להכריע, את
הניתן להשגה להשיג, על הניתן לחזרה
לחזור, את הניתן לסיום לסיים. את שאינו
ניתן להאמר, את שאינו ניתן להתנסות, את
שאינו ניתן להכרעה, את שאינו ניתן
להשגה, את שאינו ניתן לחזרה, את שאינו
ניתן לסיום. את שאינו ניתן לסיום לא
לסיים". (תרגום: ב. הרשב).
שירו של האיסנביטל הוא ואריאציה על
אמרתו של ויטגנשטיין הצעיר, המסיימת את
ה"טרקטאטוס": "על אשר לא ניתן לדבר, על
כך יש לשתוק". באמירה זו מקופלת
הפילוסופיה של ויטגנשטיין הצעיר, הגורסת
שחלקים גדולם מן המחשבה העונית -
הפילוסופיה, הפסיכולוגיה, הדת - שייכים
לתחום שלא ניתן לדון בו, בלי להסתבך
באמירות חסרות פשר ובסתירות. תחום זה
נמצא מעבר לדיון, ולכן אין לדון בו.
הפילוסופיה, אומר ויטגנשטיין
ב"טרקטאטוס", משולה לסולם, שלאחר
שעלית בו, שוב אין לך בו צורך. האיסנביטל
אינו מתייחס, בוואריאציות שלו, למשמעות
דבריו של ויטגנשטיין, אלא לתבניתם
הלשונית החריגה, הדומה, כביכול, למצווה
חסרת שחר: אל תעשה את אשר אינו ניתן
להעשות, ובמשתמע - עשה רק את אשר
ניתן להעשות. השיר מציג מימושים של
התבנית הכללית של המצווה, תוך הבלטת
היסוד החריג והכמעט-נלעג שבה. הטיפול
הלשוני, שאינו מתייחס כביכול לתוכן,
משרה, כמו בהיסח הדעת, קו של כניעה,
של השלמה עם חוסר אפשרות וכשלון.
תוצאה זו נגרמת על-ידי מהלך טכני: הצבת
המשפטים השליליים בחלקו השני של השיר
אחרי המשפטים החיוביים.
גנים דמיוניים וקרפדות אמיתיות
הלבטים לגבי עצם זכות הקיום מאפיינים את
העידן המודרני. ויטגנשטיין שולל את זכות
הפילוסופיה לדבר. מריאן מור אינה אוהבת
שירה וקוראת בה מתוך בוז גמור. גם
המתמטיקה, תשתית הסלע של המדעים
המדוייקים, מגיעה לפרדוקסים ולסתירות
פנימיות, על סף המאה העשרים. הנסיון
לשקם את הבטחון המוצק ולהיפטר
מהפרדוקסים, הוביל את המתמטיקה לתורת
הקבוצות המודרנית, א גם למשפט
אייהאפשרות של גדל, שניתן לפרשו
כשלילת יכולתה של המתמטיקה להגיע
לבטחון שלם. רוב הפילוסופים, המשוררים
והמתמטיקאים, התעלמו מהלבטים ברובד
הקיומי והמשיכו במלאכתם. אחרים
התמקדו בלבטים כנושא למחקר וליצירה.
המשבר המשותף יצר קרבה, אך גם הבליט
את ההבדלים. המשוררים (והפילוסופים)
היו חופשיים לבטא את מצבם, ואפילו את
יחסם זה לתחומו של זה, אם לא היו שייכים
לזרם כלשהו, שהגביל נחרצות את תחום
הביטוי האמנותי. המדענים היו רשאים
לעסוק בכך רק מחוץ לשעות העבודה.
הסתגרות המדעים המדוייקים בפני דו-שיח
עם תחומים אחרים, כמו השירה, נמשכה גם
לאחר שהפיזיקה המודרנית העמידה בספק
את האוביקטיביות של המציאות והוכיחה
בניסוי מעבדתי, שמדידה המתבצעת כאן
יכולה להשפיע על מצבם של אלקטרונים
במרחקי שנות אור, לפני שהמידע על עצם
קיומה של המדידה יכול היה להספיק לעבור
את המרחק העצום. במשך שנים האמינו
מדענים ופילוסופים, שהפרדוקסים בתפיסת
המציאות, הנובעים מתורת הקוונטים,
קיימים רק במישור התיאורטי, ואינם יכולים
לבוא לידי ביטוי מוחשי. אך ב-1984 ערך
אלאן אספקט ניסוי, שאישר את העובדה
שחלקיקים אלמנטריים כדוגמת האלקטרונים
אינם נשמעים לאי-השיוויון של בל. פירוש
הדבר, שאלקטרונים שנוצרו באותו אירוע, אך
נעים בכיוונים שונים, מוסיפים לקיים קשר
מסתורי. כאשר מודדים תכונה של אחד
מהם, ובכך "מקבעים" אותה לראשונה, גורם
הדבר ל"קיבוע" משלים אצל בן הזוג
המרוחק, שלגביו לא התבצעה המדידה.
היתה זו הוכחה מוחשית לטענה,
שהמציאות הבלתי מובנת, המשתקפת
בפרדוקסים של תורת הקוונטים, מתקיימת
בפועל וניתנת לאישור ניסוני. | מתברר
שכולם, לרבות הפיזיקאים והמתמטיקאים,
מוצאים את עצמם, כדברי מריאן מור, בונים
עולם של "גנים דמיוניים, שבתוכם יש
קרפדות אמיתיות".
לפיזיקאים התברר, שמודלים תיאורטיים
"דמיוניים", שהשתמשו בהם כדי להבהיר
צדרים מסויימים של התנהגות העולם
האטומי | והתת-אטומי, | מנבאים | את
המציאות לאשורה. כמו מטאפורה העוברת
את גבולותיה. | המשוררים, | שידעו
מלכתחילה כי הם לשים את חומרי הדמיון,
גילו שפה ושם, ברגעים נדירים, הם יוצרים
מציאות פנימית, תרבותית ונפשית, ולא רק
משקפים אותה.
האלכסון כוואריאציה של הניצב
במקום סיכום נחתום בשיר מוזר, של מריאן
מור, "בימי הצבע הפריזמטי": "לא בימי
אדם וחוה, אלא כשאדם היה לבדו, כשלא
היה עשן, והצבע היה עדין, לא בעידון של
האמנות הקדומה, אלא בשל מקוריותו. שום
דבר לא שינה אותו, מלבד הערפל המיתמר.
האלכסון היה אז ואריאציה של הניצב,
פשוט לראותו ולמסור עליו דין וחשבון: הוא
פברי" לא""כזה "גמ"סרטי הלהט
הכחול-אדום"צהוב, אשר היה הצבע, לא
שמר את פסיו. גם זהו אחד מאותם עניינים,
שאפשר לתלות בהם הרבה מן המוזר. סיבוך
אינו פשע, אך אם תתמיד בכך עד לעכירות,
שום דבר לא יהיה פשוט. יתר על כן, סיבוך
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
21
22
שהפקיד עצמו ברשות האפלה, במקום
להכיר שהיא מגיפה, נע לכל עבר כמו
לבלבל אותנו בשקר המדכא, שעקשנות היא
קנה"המידה להישג, ושכל אמת ח"בת
להיות אפלה. התחכום, שהוא ביסודו עניין
גרוני, נשאר כמו שהיה תמיד, הקוטב הנגדי
לאמיתות הראשוניות הגדולות".
המשוררת עוברת כאן לתיאור תנועתו של
בעל-חיים מיתולוגי בלתי מוגדר, שיש לו אין
ספור רגליים והמשמיע גרגור בהתקדמותו.
מה הוא מסמל בעיניה? את הציוויליזציה,
את הקידמה, או גם את המשטרים האפלים
באירופה של סוף שנות ה-30, מועד בו
כתבה את השיר. היא מסיימת ואומרת:
"לשם מה? האמת אינה אפולו מללבווידיר,
אינה עניין פורמאלי. הגל יכול לכסות עליה,
אם ירצה. דע, שהיא תהיה שם אם היא
תאמר: אהיה שם אחרי שהגל יחלוף".
הכשרת
* מנהלי פרוייקטיס
+ מנתחי מערכות
* מפתחי ומעצבי מערכות
במתודולוגיית 21 554
* ממוניס על בטחזן מערכות מידע
* מבקרי מערכות ענייא
* מפעילי מחשב
* מנהלות משרד ממוחשב
לאיפיוני הארגון המזמין
רז זוי יי ויו יע וו
המקצוע בענ"א בישראל .
,ווהץ רי: הו
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
קורס מתקדם למנהלי מרכזי מיחשוב
קורסים מוסדיים בהתאם
דומה שהמשוררת מאמינה, שפעם היה עידן
בראשיתי, טהור בפשטותו. הצבע היה
פריזמטי והעקום היה רק ואריאציה של
הישר. מאז נוספו הרבה רבדים. המעודן
תפס את מקומו של העדין, התחילו לשפוט
דברים על פי המאמץ, ולא על פי התוצאה.
ההסתבכות העכירה את האמת וגרמה
לאמונה, שזו חייבת להיות מטושטשת
ואפלולית, לא בהירה ופשוטה. התחכום
המילולי, שהמשוררת מכנה אותו "גרוני",
הפך למוקד של התרבות, אך הוא נמצא
מהעבר השני של אותו מקום שבו מצויות,
לדעתה, האמיתות הראשוניות הגדולות.
האמת הפשוטה נתונה במשבר. כאילו גל
שוטף אותה, או כאילו חולף על פניה יצור
מיתולוגי מבחיל ומגרגר, בעל רגליים
אין-ספור. | המשוררת מאמינה לאמת
ו
לפריו
המרכז הלאומי לענ"א
הכשרה ויעוץ במערכות מיחשוב ומינהל
השתלמויות, סמינרים וימי
* לאצשי מקצוע בעני"א
* למנהלים ולסגל ניהולי
* לאגשי אחיש ומינהל
יעוץ וסיוע במיחשוב
א בחירת מערכות מיחשוב
* הכנת מכרזים ובדיקתם
* הכנת תכניות אב למיחשוב
*ניתוח ותכנון מערכות מידע
* שימוש במתודולוגיית 01 554
לפיתוח מערכות
א בוררות בין לקוחות וספקים
ואנעוי
פרטים נוספים
שדרות *הודית 30, תל אביב 67016, ₪ 03-5618251-9 פקס' 03-5616956, ₪ לאחר שעות העבודה 03-5621247
המבטיחה להיות שם, לאחר שהגל יחלוף.
נסיון זה של שיבה לאחור ושל ציפיה
קדימה, לאיחוד מחודש בין הישגי התרבות
לבין הפשטות הבראשיתית, חוזר ומופיע
באמנות. קשה, ואולי בלתי אפשרי, לגלות
אותו במדע. יצירת המדע היא מעשה גדול
ומורכב, הדומה לבניה מתמדת. לפעמים
צריך להרוס חלקים של הבניין, שיסודותיהם
התערערו, כדי לבנות במקומם חדשים
מעשה הבניה נראה מרשים, כשבוחנים
אותו במבט לאחור, אך יתכן שהוא זעיר
במידה מייאשת מול המרחב. האם השירה
חופשית יותר, כמו תיאטרון, שבו מוקמות
ומסולקות תפאורות, או שכל יצירה
מצטרפת לקודמותיה בתהליך של בניין איטי,
וגם מחאתה של מריאן מור כלפי התרבות
נעשית לאבן נוספת בבניינה?
ו
יעוץ במינהל
* אבחון ארגוני והיערכות מינהלית
* ייעול תהליכים ניהוליים וארגונייס
*תכנון מערך פיזי- משרדי
* ארגונומיה ותכנון תחגות עבודה
0 מידע
*אפרסומיסם והוצאה לאור
* הפצת מידע לאגשי מיחשוב
* קשרים עס מוסדות וארגוניס
בל !מ וו /
הקדמה
תחום מערכות מומחיות (פוחשזפצץ ]זסקאט),
הינו ענף של האיטנליגנציה המלאכותית
(41), ענף הזוכה כיום לתשומת לב רבה
והמתפתח במהירות. הנדסת גורמי אנוש
הינה עיסוק בין תחומי הנשען על יסודות
הפסיכולוגיה, הפיזיולוגיה וההנדסה ויעודו
להבטיח התאמה מיטבית בין מערכות לבין
המשתמש האנושי,. | תוך התחשבות
בתכונותיו של המשתמש.
מטרת המאמר הנוכחי לתת סקירה
תמציתית של הקשר והשילוב בין שני
התחומים, וליתר דיוק - מהי התרומה
הייחודית של הנדסת גורמי האנוש בתכנון
ועיצוב מערכות מומחיות.
תחילה יוצג התחום של מערכות מומחיות,
ומתוך הבנת הדרישות הנגזרות תוצג
תרומתה של הנדסת האנוש.
מערכות מומחיות
מהי מערכת מומחית - ניתן להגדיר
מערכות מומחיות באופנים שונים, אך לא
כאן המקום להיכנס לעובי הקורה.
אנו נסתפק בהגדרה ממוקדת יותר שניתנה
על ידי 61/₪ (6) לפיה מערכת מומחית הינה
תכנית מחשב המסוגלת לפתור בעיות, אשר
פתרונן בידי אדם דורש אינטליגנציה.
מערכת מומחית מכילה ידע לגבי תחום
מוגדר ומטרתה לסייע בידי משתמשים,
שרמת מומחיותם באותו תחום אינה גבוהה,
לקבל החלטות ברמה של מומחה. מערכת
מומחית מאפשרת ניצול הידע של מומחים
גם בלא נוכחותם ועל ידי כך מאפשרת
השבחת החלטותיהם של משתמשים אחרים.
מערכות מומחיות מתופעלות בתחומים
שונים ומגוונים כרפואה, חקלאות, איתור
תקלות במכשירים אלקטרוניים ועוד.
מבנה מערכת מומחית
שלושת המרכיבים המרכזיים של מערכת
מומחית הם: בסיס ידע (0456 6086|שסחא),
הנדסת אנוש
מנגנון הסקה (שחועחש טסחטזט]חו) וממשק
מערכת-משתמש
באיור 1.
קיימים סוגים שונים של מערכות מומחיות
(למשל - חט)זצא סקאס 6שפה 6|שז ו-
(466)זזהו זספט) כמוצג
פוחט)ע5 |זסקאט 04566 |₪066) אךְ לא כאן
המקום להיכנס להגדרת ההבדל בין שני
הסוגים.
לצורך ענינו של מאמר זה, הרי מבחינת
עקרונות הנדסת אנוש ההתיחסות דומה.
בסיס הידע הוא לב המערכת. ידע זה מייצג
את הידע הפורמלי והעובדתי שניתן למצוא
בספרים, מסמכים ודוחות, ונוסף לכך את
הידע האינטואיטיבי שנרכש על ידי מומחים
במרוצת שנות נסיון רבות, ידע שלא ניתן
לבטאו בצורות אלגוריתמיות, אלא בעיקר
בצורה של היוריסטיקה (פטטצוזטטוו). | אף
המומחה עצמו אינו מודע תמיד לידע זה
שלו, ועל כן יש לדלות אותו בשיטות
מיוחדות.
כדי להמחיש את שלושת סוגי הירע, אביא
דוגמה מ"עוזר המדריך האינטליגנטי". זוהי
מערכת מומחית אשר פותחה לאחרונה
בישראל בחברת "סימטק" ומהווה מדריך
"אינטליגנטי" הצמוד לסימולטור מסוים. על
סמך ניתוח ביצועי החניך ומאפיינים נוספים
שלו, יודע ה"מדריך" להמליץ על תהליך
הדרכה אופטימלי - כאילו היה מדריך
מומחה, בשר ודם.
הידע העובדתי - (66086]שסמא 6צו00014731)
מכיל עובדות כגון - כדי לבצע מטלה
מסוימת יש לבצע פעולה א', ולאחריה ב'
1. מרכיבי מערכת מומחית
בסיס נתונים:
ידע עובדתי -
ידע תהליכי -
ממשק
מערכת
משתמש
משתמש
מנגטון הסקה:
(ידע אינטואיטיבי -
הנדסת גורמי אנוש בתכנון ובעיצוב
מערכות מומחיות
בסדר מחייב. ידע זה מצוי למשל בספרי
הדרכה של התחום הנדון. הידע התהליכי
(6080|שסח% |הזטשטססזק) - מיוצג כחוקים
היוריסטיים מטיפוס של "אם-אז". ידע זה
יכול להיות מצוי בחלקו בספרי ההדרכה -
למשל - "אם חניך אינו מבצע נכון פעולה
א', אסור ללמד אותו פעולה ב'". הידע
מתייחס גם להגדרת הקריטריונים המעידים
על ביצוע נכון של פעולה א'. "אם חניך
השיג רמת דיוק א, סימן שהוא שולט
בפעולה א'". ואולם חלק מהידע התהליכי
יש לדלות ממדריכים מנוסים על סמך
נסיונם. למשל, "אם פעולות א' ודד' לא
מתבצעות נכון סימן שהחניך אינו מבין את
".| קיימים | גם חוקיהעל (₪614-106)
הקובעים את התנאים להפעלת החוקים
הרגילים.
הידע האינטואיטיבי מהווה חלק מהידע
התהליכי, כפי שהודגם קודם לכך.
מנגנון ההסקה (6חוקת6 66ח6ת6/חו)
מנגנון זה מתבסס בעיקרו על הידע
האינטואיטיבי של המומחה, וכולל חוקים
וקביעות שונות. למשל, בהתייחס לנושא
ההדרכה - יכול חוק כזה להיראות כך -
"אם חניך לא התאמן 3 חודשים והוא מבצע
שגיאות לפחות 3 פעמים רצופות בפעולות
א' ו"ד' יש לאמן אותו באמצעות תרחיש
אימון המאופיין על ידי פרמטרים 2, ו-'".
באמצעות הממשק, תציע המערכת תרחיש
מתאים למדריך האחראי.
הממשק
הממשק הינו חלק חשוב בכל מערכת
שק0ש]אוסחא שצוזג זו |שטכן
טקטט[אסחא [גזטטטטסזע
סקטט]שוסםא [4ווחשוזטקא)
שחועת:] ששתטזטש)ה1
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 23
לנוחות השימוש ולקבלת המערכת על ידי
המשתמש, כדי לסייע בהתגברות על נוגדנים
טבעיים המאפיינים את יחסם של משתמשים
למערכות מומחיות.
הממשק צריך לאפשר למשתמש לתאר
למערכת את בעייתו ולמערכת לתת את
תגובתה. במערכת מומחית, מצופה גם כי
4 תוכל להסביר למשתמש את הסיבות
1 להמלצתה.
+ מובן, כי ב הגדרת הבעיה על ידי
₪ | המשתמש לבין מתן ההמלצה על ידי
/ המערכת, מתקים דיאלוג של שאלות
ותשובות לשם השלמת אינפורמציה נדרשת.
כאשר מדובר במערכת מומחית, התקשורת
מתנהלת בדרך כלל בשפה טבעית כלשהי
(6ח6 זהסז] שפהטפהג] [בזטובּה).
המפגש בין תחום הנדסת האנוש
לבין פיתוח ועיצוב מערכות
מומחיות
יקל להבין את הנחיצות של שילוב הנדסת
אנוש בתהליכי הפיתוה והעיצוב של
מערכות מומחיות, אם נבחן את הדרישות
ממערכת מומחית טובה, כפי שהוגדרו על
ידי מפתחי ה-תו1%6א .תגהההטטם ר67ו|חסח5.
(ה-חו0ע/א הינה אחת המערכות המומחיות
הראשונות אשר פותחו בשנות ה-70,
ויעודה סיוע באבחון זיהומים בקטריאליים
בדם):
1 המערכת צריכה להיות שימושית, בכך
שהיא מאפשרת סיוע למשתמש בתחום
רלבנטי.
2. המערכת צריכה להיות קלה לשימוש,
כך שגם משתמש שאינו איש מחשבים
מומחה יצליח להשתמש בה.
3. המערכת צריכה להיות מחנכת, כך
שהמשתמש בה מגדיל את מומחיותו
בנושא תוך כדי השימוש.
4. המערכת נדרשת להסביר את המלצותיה
ולנמקן תוך תיאור התהליך שהוביל
להמלצה, זאת כדי שהמשתמש יוכל
לקבוע עד כמה הוא מוכן לסמוך על
ההמלצה. פונקצית ההסבר הינה קריטית
| לסיבויי השימוש הממשי במערכת.
5 המערכת צריכה להגיב לשאלות, לגבי
נקודות שאינן ברורות למשתמש.
6. המערכת צריכה להיות מסוגלת ללמוד
ידע חדש רלבנטי.
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
| נעוצות באיום שמערכת כזו
7. בסיס היהדע של המערכת צריך להיות
ניתן לשינויים באופן גמיש וקל, כדי
לאפשר רמת ידע עדכני ואורך חיים ניכר
למערכת.
מימוש מרבית הדרישות מחייב שיקול דעת
של הנדסת אנוש והופך את איכות הממשק
לגורם קריטי בחריצת דינה של מערכת
מומחית לשימוש או לניוון. המבחן האמיתי
למערכת מומחית הוא נכונותם של
משתמשים להשתמש בה במציאות ולקבל
את המלצותיה.
הנדסת גורמי אנוש
הנדסת אנוש הינה תחום המנצל ידע אודות
התנהגות ויכולת אנושית מחד וידע הנדסי
מאידך כדי להבטיח תפעול מיטבי של
מערכת תוך מינימום טעויות אנוש. הנדסת
האנוש רואה את המשתמש כמרכיב בתוך
מערכת כוללת אדם-מכונה ומנסה להשפיע
על תכנון ועיצוב המרכיבים הלא-אנושיים
של המערכת בצורה שתתאם את תכונות
האדם, כישוריו, מגבלותיו ונטיותיו.
שימוש בעקרונות יסוד בתכנון מערכת על
סמך שיקולי הנדסת אנוש נכונים, יאפשר:
* הקטנת העומס המנטלי הנדרש להפעלת
המערכת.
* הקטנת העומס על זכרון המשתמש.
* מתן משוב על כל פעולה.
+ תואמות בין גרויים ותגובות.
+ תיקוני שגיאות בצורה פשוטה וקלה.
+ ידידותיות המערכת.
* מסכים מאורגנים בצורה קלה ונוחה
לתפיסה.
+ שימוש בשפתו הטבעית של המשתמש.
התוצאה המקווה תהיה:
> הקטנת ההסתברות לתקלות במערכת.
* התאוששות מהירה מתקלות.
* קבלת המערכת ויצירת עמדה חיובית
כלפיה מצד המשתמש.
+ זמני תגובה מהירים.
כאשר מדובר במערכות מומחיות, שמירת
עקרונות אלו חשובה במיוחד בגלל מורכבות
המערכת ומשום שהנסיון מראה כי בקרב
משתמשים רבים עלולה להיווצר עמדה
שלילית כלפי מערכת מומחית. הסיבות לכך
מציבה
לתחושת המומחיות והעהך העצמי של
המשתמש היכול לחוש הפחתה בחשיבות
תפקידו. חשוב לזכור כי הנטיה להתנגד לכל
חידוש ושינוי הינה טבעית ומשקפת חרדה
מפני הלא נודע (1).
מאידך;
קיימת סכנה מנוגדת | של
הסתמכות-יתר על המערכת וקבלתה ללא
עוררין, תוך איבוד שיקול הדעת האנושי,
שעדיין אין לו כל תחליף.
סוגיות הנדסת אנוש בתכנון
ועיצוב מערכות מומחיות
1
בחירת הבעיה - כדי שמערכת מומחית
תשיג את מטרותיה, היא צריכה להיבנות
סביב בעיה מתאימה. בעיות שפתרונן
דדוקטיבי ומסתמך על גוף ידע מוגדר
וצר מתאימות יותר מאשר בעיות
שפתרונן אינדוקטיבי וכאלו הדורשות
מידה רבה של הגיון (%6ח56 הסחוחסט).
בחירת הבעיה מחייבת ניתוח אופן
החשיבה הטבעי בו משתמש האדם
לפתרון הבעיה. ניתוח זה יכול להיעשות
בעזרת הידע הפסיכולוגי הקיים לגבי
חשיבה ופתרון בעיות.
ווצוג המשימה שעל המערכת המומחית
לבצע
כדי | שהמערכת| המומחית תהיה
שימושית היא צריכה לסייע למשתמש
בביצוע | משימה מציאותית,| כפי
שהמשתמש נוהג לבצעה. לשם כך יש
לנתח את המשימה ולהציגה בתרשים
זרימה המפרט את כל שלביה, את
התפוקות המתבקשות ואת הקריטריונים
באמצעותם ניתן לקבוע אם תפוקה
מוגדרת אמנם הושגה. הדבר מחיב
פרוק היררכי של המשימה בשיטות של
ניתוח עיסוקים (ו5ץ!04 א45)). אחת
השיטות המתוחכמות אשר פותחו
לצורך זה נקראת
5% [הסוהסזהז6ו1] ותטפחוזהס) (021115)),
(3).
דוגמה להמחשת הרעיון מובאת באיור
2
חלוקה פונקציונלית (ח0ג81!061 ח0וו6וזנח)
בכל מערכת, הקביעה מה תעשה
המערכת ומה יעשה האדם הינה מרכיב
מכריע, על אחת כמה וכמה במערכת
מומחית. בין השיקולים הקובעים איזו
פונקציה להקצות למחשב ומה להותיר
בידי המשתמש:
- באיזו מידה מדובר בפונקציה שניתן
לייצגה באופן אלגוריתמי.
- עד כמה תוכל המערכת להסביר את
פעולתה. לגבי פונקציה מסויימת
()..... .ב 0
.2
.4
[ה6116שו11
מטרת משנה - 2
פעולה (תהליך) 3
זמן
באופן שמשתמש לא מומחה יוכל
להבין את ההסבר.
- מידת תחושת השליטה הנדרשת שיש
לתת בידי המשתמש, במובן של
הכנסת פרמטרים ושינויים, | כדי
לאפשר לוו תחושה נוחה מול
המערכת.
- שיקולים של מציאות מקצועית: ישנן
החלטות, שגם אם המערכת מסוגלת
לקבלן לבד, לא סביר להניח
שמשתמש יסכים לכך. תחושת
ההחלטה הסופית, בדרך כלל, צריכה
להישאר בידי המשתמש.
- שיקולי ניצול יכולת המחשב מחד,
מול יכולת האדם מאידך.
בחירת רמת האוטומציה
רמת האוטומציה צריכה להיבחר על
סמך שיקולים של איפיוני המשתמש,
סביבת העבודה (לחצי זמן וכו') וסוג
המטלה.
יש לקחת בחשבון
הסתמכות-יתר | על
משתמשים מסויימים.
גם סכנה של
המערכת | מצד
ש6? (5) מציע את הסולם הבא:
רמה נמוכה של אוטומציה
1
)2
)4
)5
האדם מחליט בעצמו.
המערכת מציעה מספר חלופות החלטה.
המשתמש בוחר אחת מהן או מתעלם
מהן.
המערכת מציעה מספר חלופות החלטה
ומדגישה את המועדפת על ידה. על
המשתמש לבחור באחת מהתחלופות.
המערכת מחליטה ומודיעה על כך
למשתמש מראש.
למשתמש יש זכות
המערכת מבצעת.
המערכת מחליטה ומבצעת. מודיעה
למשתמש לאחר ביצוע.
"וטו" אחרת
מטרה סופית
פעולה (תהלוך) 2
מטרת משנה - 1
פעולה (תהליך) 1
66) המערכת מחליטה ומבצעת. מודיעה
למשתמש רק במידה והוא שואל.
רמה גבוהה
לשם | המחשה,| במערכת | ה"מדריך
האינטליגנטי" רמה 6 פרושה שמדריך אנושי
למעשה אינו נוכח כלל בעת האימון. ברמה
5 - המערכת מתפקדת כיועץ למדריך אנושי
הנוכח במקום. ישנן מערכות מומחיות שבהן
יכול המשתמש לבחור את רמת האוטומציה
כרצונו.
5. תכנון הממשק
באופן עקרוני, תכנון הממשק עצמו אינו
מציב בפני מהנדס אנוש דרישות שונות
לעומת תכנון כל ממשק אחר של מערכת
ממוחשבת - ואולם ברור כי בגלל
חשיבותו המכרעת של הממשק, כפי
שהוסבר קודם לכן - מוטלת על מהנדס
אנוש אחריות רבה יותר בקטע זה.
עם זאת, מספר שאלות הינן יחודיות
למערכות מומחיות.
א. תכנון מסכי ההסבר
קביעת כמות האינפורמציה שתוצג
למשתמש על ידי המערכת במסכי
ההסבר. יש למנוע יצירת עומס-מידע
אך להבטיח הסברים המספקים את
המשתמש. חשיבותו של נושא זה
רבה מאחר והסבר הולם הוא תנאי
הכרחי לקבלת מערכת מומחית ע"י
המשתמש.
ב. שיטת הכנסת הנתונים על ידי
המשתמש
רצוי ששיטה זו תהיה תואמת ככל
האפשר את דרך העבודה הטבעית
של המשתמש. למשל - במערכת
רפואית, צריכה להיות התאמה
לכרטיס הרפואי אליו רגיל הרופא.
עם זאת יש להיזהר מפני העתקה
סתמית של טופס למחשב, מבלי לנצל
את היתרונות האפשריים הגלומים
במחשוב.
ג. רמת עזרה (ק!06)
יש לקחת בחשבון משתמשים ברמות
שונות של מומחיות, הן בנושא
הבעיה והן בשימוש במחשבים. נוסף
לכך, יש להניח כי תוך כדי השימוש
במערכת, | משתמשים | רוכשים
מומחיות בשני התחומים, שהרי אחת
מהדרישות של מערכת מומחית הינה
הדרכת המשתמש. משום כך יש
לאפשר רמות עזרה מודולריות,
כאשר בידי המשתמש האפשרות
לבחור את הרמה הנוחה לו, החל
ממערכת המוליכה אותו צעד אחר
צעד (פחווזקותסזק) ועד למערכת
המאפשרת קיצורי דרך ניכרים.
ד. סגנון קוגניטיבי (51%86 6ו600011₪)
סגנון קוגניטיבי מתיחס לאופן בו
מוצגת האינפורמציה למשתמש. ניתן
לחשוב על צורת הצגה מילולית,
באמצעות טבלה, באמצעות גרף,
בסגנון "לעוס", הדורש מן המשתמש
קריאת הנתונים בלבד, או בסגנון
מופשט יותר - הדורש מן המשתמש
הפעלת חשיבה אנליטית וכו'. ידוע
היום, כי אנשים שונים מאופיינים על
ידי סגנונות קוגניטיביים שונים -
כלומר, אסטרטגיות עיבוד מידע
פנימיות. סגנונות קוגניטיביים אלו
אינם מודעים לאדם ואולם במידה
והנתונים מוצגים בצורה שאינה
תואמת את הסגנון הקוגניטיבי -
נוצרת תחושת איינוחות ויכולה
להיות גם השפעה על זמני תגובה
ועל הסתברות לשגיאה. באופן
אופטימלי, קיימת שאיפה ליצור
מערכות "מסתגלות" (6צו1ק40
פוחטוצץ) | הלומדות | את סגנונו
הקוגניטיבי של כל משתמש ובהתאם
בוחרות צורת הצגת נתונים תואמת.
אולם מימושו של רעיון זה קשה
ורחוק למדי. עם זאת, חשוב לאפיין
את הנטיה הרווחת והמאפיינת את
המשתמשים הטיפוסיים של מערכת
מומחית ולהתאים לסגנונם
הקוגניטיבי את מבנה המסכים.
6. איסוף המידע ודלייתו
תחום זה הינו מרכזי וקריטי כדי להבטיח
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב | 25
- | ב. התגברות על התנגדותו האפשרית של
= המומחה ל"הסגרת" הידע שלו, שכן הוא
26
יכול לראות במערכת המומחית איום על
מעמדו המקצועי.
ג. עצם חשיפת הידע האינטואיטיבי
בצורה נכונה, שהרי למומחה עצמו אין
מודעות רבה לגביו.
השיטות בהן משתמשים "מהנדסי הידע"
(פזסטהועה6 טפסט|איסחא) מגוונות, אולם
הפעלה נכונה שלהן מצריכה ידע
פסיכולוגי.
בין השיטות ניתן למנות:
= ראיונות עומק עם המומחים.
> בניית שאלונים.
= עריכת סימולציות.
= שיטת ה"חשיבה בקול" (6טס!3 אח:ח))
- לפיה מציגים בפני המומחה
ארועים | (06ו5106 | 6456) | שנבחרו
מראש, והוא מתבקש לפתור אותם
תוך כדי חשיבה בקול רם. כל מה
שאומר המומחה מוקלט ומתקבל
"פרוטוקול מילולי" ([סטטזטזק [צפזט).
בשיטות ניתוח מוגדרות ניתן לנתח
את הפרוטוקול ולהקיש ממנו על
הידע | האינטואיטיבי בו עשה
המומחה שימוש.
בעיה מיוחדת עלולה להתהוות באשר
קיימות דעות מנוגדות בין מספר
מומחים. במקרה כזה יש לנהל תהליך
המאפשר להם להגיע לכלל הסכמה. גם
לצורך זה ניתן להשתמש בטכניקות
מוגדרות כגון וחקוטט. או
6טשוחת60ז קטסז2) |בחווחסא.
7. בדיקות קבלה ובדיקות תוקף
לפני הכנסתה של מערכת מומחית
לשימוש יש לערוך ניסויים בהם מושווים
ביצועי המערכת לביצועי המומחים.
המערכת תחשב כתקפה אם אמום
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
איתור מומחי תוכן
(וזטק%= הוגוחסכש)
דליית מידע ממומחי התוכן
(קחחש6הוקה= 086ט|איסהא)
ירצוג המידע באופן פורמלי
עיצוב המערכת
תיקוף בסיס הידע הפורמלי
על ידי מומחי התוכן
תכנון הממשק
בחינות קבלה
החדרת המערכת לסביבתה
הטבעית
אנוש לפי שלבי הפיתוח של מערכת מומחית
תפקיד הנדסת אנוש
סיוע בהגדרת הבעיה בצורה משמעותית עבור המשתמשים תוך
שימוש בשיטות כניתוח עיסוקים (טטףוחת6ט1 )ח6שושחו [גשוווז")) וכר'
הגדרת "מיהו מומחה"
סיוע בדליית המידע, הגדרת המידע שיש לדלות לסוגיו על ידי
שימוש בשיטות כמו פרוטוקולים מילוליים, חשיבה בקול וראיונות
עומק. בעיקר בהתיחס ל-שע6ט|שסח% |גווחטוזטקא6 המייצג את
האינטואיציה של המומחה
חלוקה פונקציונאלית (ח0ו41!0631 |[החסוז6חט))
סיוע בתיקוף על ידי שימוש במתודולוגיות מחקר המתאימות לעריכת
ניסויים
תכנון כל פרטי הממשק, שפת הדיאלוג, מבנה המסכים, מבנה
הדיאלוג, כדי להבטיח זמני תגובה, מובנות, קלות תפעול וקבלה על
ידי המשתמש. פיתוח מסכי הסבר משכנעים
סיוע על ידי שימוש במתודולוגיות מחקר מתאימות
סיוע באיתור עמדות של משתמשים כלפי המערכת, איתור סיבות
לדחייתה, שימוש במתודות של שינוי עמדות ושילוב המערכת
בתהליכי העבודה הטבעיים של המשתמשים
הערה: סדר השלבים במציאות מורכב יותר, שכן ישנם שלבים המתבצעים במקביל וישנן איטרציות רבות.
ביצועיה | אינם נופלים מאלו של 6
מתודולוגית ניסוי
נכונה הינה קריטית בשלבים אלו, שכן
התבססות על בסיסי ידע שאינם תקפים
יכולה להכריע את גורל המערכת לשבט,
המומחים. קביעת
ולא לחסד (7).
סיכום
ניתן לסכם ולומר, כי מערכת מומחית יכולה
להיבנות ללא שילוב תחום הנדסת אנוש,
אולם התוצאה, קרוב לוודאי, תהיה מערכת
אשר לא תנוצל והשימוש בה יהיה מועט.
לדבר אין כל קשר עם תחכומה הפימי
מבחינת ארכיטקטורה מחשבית וחכמת ].
עדויות לכך ניתן למצוא במחקרו של שואסג]א
(4), אשר בדק את גורלן של מערכות
ממוחשבות חדשות בצי ארה"ב. ממצאיו
העלו כי רבות מהן עמדו כ"פיל לבן" משום
הליקויים מבחינת הנדסת אנוש.
מקורות
חסוזזט6וחס 6
)1982(.
זטוטקוחסש ]0 תסו)ג)הטוחט!קוהו | שהו
חגוחט]] טו!] ]0 פשחושטטססז | קחוזטזסה]טחהוו
-שחוזשט1 [הטתח 2618 .צוסוס50 >זסו6ו-]
(.0ם) .2.11 .6]]ו!וזסו5 6ח3 ..13.02 .הרחתה השש 2
-9חו0ה56] .543/00 ]זסקא=] 66צגק-6]נוא .(1984)
56 \-ח80ו00 :4 1א
ג .8 .ח8ו42ק4/ ,.\. .אס .]א .שחוט!סו] - .3
1. - )1987(. ש"וס|ש
0 ות -ר(צאז))
111115 00ג0001/ , 106 6%וחסזוקטטזסע
זס) גוחטווז6 תקוצטכ] (1980) .6.4 .טואסה]א | .4
.שאוזששקצזטק | זטפצט שן! -- 46%
[חטטו!!טוח] .וט
6ס8]זט)ח1
600
]טס עחווסט]1 |הטחתג (241 סז 01 פעחוטטסטסזק
.ץזטוטס5 צזסזטור1. תגתזט1] סתז
חו פשטצ5] %ז46)0] ההווט1] .(1988) .\.5 .אש | .5
.(.6ם) .]א .זס0הגט]] :הן
.חסוז676)ח] זטוטוקוחט 6 הגוחנו1] 01 אססטשחהן]
פוחטז3ץ5 )זטקא
-%זט5ו01 0 שטחטו56 זסוצ5150 :ה 6זטופוח,
אסא .טסחטט!]101ח] 81ו3]/00 -(1983) .ם .תסל .6
16001 :אזס צר
הסוזהווזט]ח: ]0 עזו[וטהוו6 .(1982) .כ .צְא 23 .7
1 ץווווסהוקטסטג הז 10 והסזת! |הווהטוסק ה %ב
1735 1555 .פהחטופצ3 וזסקקט% חסופוטס6
הוחו 2 = ששתזספ 6 שחה תה]( וחטו9ע5 חס
חו 30105] [64וקס[סת6צבק-50610 שחג [גטווחסהססט
120.
רונית אדלר
לשכת המדען הראשי צומת מפתח
בדרכם של יזמים מקומיים
יגאל ארליך, המדען הראשי של משרד
התעשיה והמסחר, הוא ללא ספק איש
בר-מזל - פקיד ממשלתי המצהיר בפה מלא
כי משרדו אינו סובל מבעיות תקציב. למי
שאינם בקיאים בנושא, הצהרה כנה זו באה
ללא ספק כהפתעה: כיצד יתכן שבמדינת
ישראל, הבונה עצמה יותר ויותר כמרכז
בינלאומי של מחקר וידע, נותרים תקציבי
מחקר ופיתוח לא מנוצלים?
למדען הראשי יש תשובות והסברים, ויש
להודות כי הם מספקים למדי. עם זאת
נותרת השאלה: אולי בכל זאת אפשר
לעשות יותר?
לשכת המדען הראשי הוקמה לפני כ-ו2
שנים, במטרה לעודד מחקר ופיתוח בחברות
תעשייתיות. כבר בתחילת הדרך, בתקציבים
של 2 עד 5 מיליון דולר בשנים הראשונות,
התגלתה בעיה בהחדרת הקונספציה של
השתתפות ממשלתית במחקר ופיתוח של
חברות. התקציבים בשנים הללו לא נוצלו
במלואם. מאוחר יותר, כאשר הקונספציה
כבר נקלטה, השתנתה התמונה - הביקוש
למענקים עלה על גודל התקציב, והחברות
הגדולות "גזלו" חלק ניכר מהאפשרות לעזור
ליזמים קטנים עם פרויקטים חדשים.
עד היום, כ-459%07 מן התקציב מועבר
לפרויקטים של חברות גדולות. "חוק
אלסינט" נוצר במטרה לנסות ולענות על
בעיה זו, על ידי מתן אפשרות לחברות לגייס
כסף מן הציבור,. כאשר ההשקעה מוכרת
כהוצאה פטורה ממס, חוק זה נוצל לרעה
לצורך השתמטות מתשלום מס הכנסה והוא
בוטל בשנת 1985.
עם ביטול חוק אלסינט הוגדל תקציב המדען
הראשי, שהוא חלק מתקציב משרד
התעשיה והמסחר. יגאל ארליך מספר כי עם
כניסתו לתפקיד בשנת 1984 עמד התקציב
השנתי על 30 מיליון דולר, ואילו בשנת 1990
התקציב היה כבר סוו מיליון דולר, עליה
משמעותית. ב-ו199 התקציב הגיע ל-150
מיליון דולר.
בשנת התקציב 90/91 (תחילת אפריל ספפוּ
עד סוף מרס ו99ו1) התקבלו במשרד 976
בקשות חדשות לסיוע בפרויקטים. מתוך אלו
אושרו 705 פרויקטים ו2007 בקשות נדחו.
לדברי יגאל ארליך הדחיה נעשתה על בסיס
של אי-עמידה בדרישות ובתנאים של חוק
מחקר ופיתוח ולא מסיבות תקציביות.
המענקים שאושרו מסתכמים ב-234 מיליון
שקל, לעומת 193 מיליון שקל בשנת התקציב
הקודמת.
4 מהפרויקטים שאושרו הם בהשתתפות
ממשלתית של 6ססו.
6 פרויקטים אושרו בהשתתפות ממשלתית
של 66%6.
4 פרויקטים בהשתתפות של 60%6.
8 פרויקטים בהשתתפות של 50%.
0 פרויקטים ב309%7.
ו-3 פרויקטים של קבלנות משנה בהשתתפות
של 209%.
למעשה, לשכת המדען הראשי נוקטת היום
במדיניות ענינית ותכליתית יותר מבעבר.
מענקי הלשכה מהווים תמריץ לחברות
תעשייתיות לבצע מחקר ופיתוח, כבשהמטרה
הסופית היא הגדלת יכולת התחרות של
מוצריהן בשוק העולמי, וכתוצאה מכך
הגדלת היצוא. אם בעבר נטתה הלשכה, גם
אם לא כמדיניות רשמית אלא כמדיניות
בפועל, להסכים עם התעשינים כי הם
מבינים טוב יותר את תחום התעסקותם,
והיא שלשלה את כספי המענקים לידיהם,
גם אם הניירת שהגישו לצורך זה לא היתה
מושלמת, הרי שכיום המצב שונה.
ההתיחסות היא למידת החדשנות של
הפרויקט וליכולת היצוא של החברה, אשר
חייבת להוכיח באמצעות חקר ישימות של
חברה ניטרלית ומוסמכת, כי למוצר
פוטנציאל יצוא. יגאל ארליך מציין כי הסינון
הראשוני נעשה על ידי סקרי הישימות הללו,
שבתחילה הורו על אי כדאיות של כמחצית
מהפרויקטים שהוגשו ללשכה. עם הזמן,
כאשר התברר כי התיחסותה של לשכת
המדען רצינית, גם החברות מתיחסות
לנושא באותה מידת רצינות וקיים שיפור
בטיב הפרויקטים המוגשים לבדיקה.
אם זאת, הויכוחים מתעוררים כאשר
חברות מגישות פרויקטים אשר אינם
מושלמים בעיני הרפרנט הבודק מטעם
המשרד, והוא דורש מהן להשלים פרטים
נוספים. טענת החברות במקרים כאלה היא
כי המשרד "מנדנד" להן ללא צורך. אולם,
כאשר טופס הבקשה מוכן ומושלם על פי
דרישות המשרד, התהליך מהיר יחסית:
נכתבת המלצה והיא מועברת לוועדת
מחקר. אם הוועדה מאשרת, היא מעבירה
לחברה כתב אישור לתשלום מקדמה
ראשונה. וכל זאת תוך חודש עד חודשיים
לכל היותר.
משרד המדען תומך בחברות גם בתקופות
השפל שלהן, ודוגמאות לכך הן אלסינט,
תדיראן בחלק ממחלקותיה וסאיטקס.
לטענת יגאל ארליך, ה"שמנת" שמפיקה
סאיטקס היום היא מדורות חדשים של
מוצריה, אשר פותחו בתקופת השפל
בתמיכת המדען.
יגאל ארליך מודה כי הוא שמח יותר לתמוך
במוצרי אלקטרוניקה תעשייתית ובמיקרו
אלקטרוניקה (60% מן התקציב מושקע
באלקטרוניקה), ופחות מתלהב מהתמיכה
במוצרי ציוד רפואי או מוצרי תוכנה. הסיבה
לכך נעוצה לדבריו בבעיתיות של ענפים
אלה. לדבריו "ביחס לענף התוכנה, היצוא
של הענף אינו מרשים וזו הרי מטרת
הלשכה. אני מסופק אם יוכל להשיג מטרה
זו בקרוב, אבל הרפרנטים של נושא התוכנה
במשרד המדען ממשיכים להאמין ולדחוף
את הנושא. עם זאת, ענף התוכנה הוא ענף
קלאסי לקליטת עולים אקדמאים, כך
שלפחות מסיבה זו יש הצדקה להמשיך את
התמיכה, אם כי במגבלות מסויימת".
חוסר האימון בענף בא לידי ביטוי לא
בהצהרות בלבד אלא גם בפועל. משרד
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 27
28
המדען הראשי גובה תמלוגים ממכירות
החברות אשר קיבלו את תמיכתו. גובה
התמלוגים הוא 2% מן המכירות, עד אשר
מוחזר המענק בערכים ריאליים. מענף
התוכנה, לעומת זאת, נגבים 3% מן
המכירות, עד אשר ההחזר מגיע לגובה של
מענק וחצי. יגאל ארליך מסביר כי זהו מעין
קנס על כך שהתוכנות משווקות בסופו של
דבר לשוק המקומי ולא ליצוא.
אחד מן התומכים הנלהבים, המאמינים
עדיין בענף התוכנה הוא זאב אדלמן, איש
לשכת המדען הראשי מזה עשר שנים,
המרכז את פעילותם של שלושת היועצים
המקצועיים בתחום התוכנה. לדבריו "הבעיה
הגדולה גם של ענף האלקטרוניקה, אך
בעיקר של ענף התוכנה, היא בעית השיווק.
ענף התוכנה צעיר יחסית, כמעט אין מחסום
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
כניסה למי שמעונין לפתח מוצר כלשהו -
בפועל מספיק בעצם רק 6? ואפשר להתחיל
פרויקט, אין צורך בציוד ובחומרים כמו
במקרה של פיתוח חומרה".
זאב אדלמן סבור כי קל יותר למכור חומרה
שהיא מוצר מוחשי מאשר תוכנה, אותה
ניתן למכור לאחר שכבר נוצרו יחסי אמון
עם הלקוח. אמנם תחום התוכנה מתקדם,
היצוא גדל ב-50%, ל-20 מיליון דולר, אך
במספרים מוחלטים אין זה סכום מרשים,
ותחום זה עדיין מפגר אחר תחום התוכנה.
אין שום "סאיטקס" בענף התוכנה בארץ.
עם זאת, התמונה מתחילה להתבהר. אם
בעבר היו מעט מאוד הצלחות בתחום
התוכנה, הרי שכיום, לאחר שמשרד המדען
עושה סינון גדול יותר ומקפיד על אספקט
השיווק על מנת להגיע לאחוז סביר יותר של
הצלחות בפרויקטים, המצב באמת השתפר.
דוגמה להצלחה היא חברת רובקד, שהיא
חלק מקבוצת עוש"פ. לפני כ-6-7 שנים הגיע
ללשכת המדען צוות קטן ונמרץ: שלמה
דברת, שאול שני ואיש הפיתוח אשר קוטנר,
הרעיון שלהם היה פיתוח תוכנה לתחנות
עבודה אשר מאפשרת לתכנן ולתכנת תא
רובוטי ותאים תעשייתיים אחרים.
מאחר ובארץ היו אז מעט רובוטים, הובעה
בלשכת המדען מידה לא מבוטלת של חוסר
אמון ביכולת הצוות לפתח מערכות
שיאפשרו למקם ולהפעיל ציוד רובוטי. כיום
החברה היא מהמובילות בעולם בתחום
ספציפי זה, הצלחתה נזקפת במידה רבה
מאוד לזכות הדבקות של היזמים. לחברה
היתה תוכנית מכירות אמביציוזית מאוד,
אשר כבר בתחילת הדרך היה קשה להשיג
את יעדיה. כמו כן לא מומש הסכם שהיה
לחברה עם חברת ג'נרל מוטורט. לשכת
הקמת מסגרות לעידוד יזמות טכנולוגי
במסגרת חיפוש מסגרות תעסוקה לעולים החדשים הוכנה על ודי
סגן ראש הממשלה ושר התעשיה והמסחר משה ניסים, תוכנית
חדשה שמטרתה לנצל את הידע והרעיונות שמביאים מדענים
ומהנדסים עולים, על מנת להפיק מוצרים עסקיים ברי-תחרות בשוק
העולמי.
המסגרות הללו קיבלו את השם "חממות". "חממה" היא התארגנות
שבה מעורב גוף ציבורי והיא מאורגנת כישות משפטית עצמאית,
עמותה או מלכ"ר. ה"חממות" מספקות למדענים העולים את כל
השרותים הלוגיסטיום והמינהליים הדרושים להקמת הפרויקט.
ועדת היגוי, בראשותו של המדען הראשי, שהוא גם הממונה על
ביצוע הפרויקט, מאשרת את מינויים של מנהלי "חממות", לאותם
פרויקטים הנראים רצויים, ופוסלת פרויקטים שנראים לא מתאימים.
ה"חממה" מלווה את הפרויקט מתחילתו, ופירושו הכשרת מבנה,
איתור פרויקטים לפיתוח, קבלת חוקרים, מתן שרותי תחזוקה
וניהול, יעוץ משפטי, הדרכה, גיוס כספים, הכנת תקציב ושיווק.
מסיבה זו ניתנת עדיפות לאותן "חממות" בהן מעורבים באופן פעיל
מוסד מחקר או חברת תעשיה עסקית, שיכולים להעמיד לרשות
החממה ציוד, מקורות מימון משלימים וכן מאגר ראשוני של
פרויקטים לעבודה מוידית.
תמיכת המדען מיועדת לכיסוי הוצאות התפעול השוטפות של
ה"חממה". בין התנאים לאישור פרויקט מוזכר כי חייבים לייצר
מוצר המיועד ליצוא. כמו כן חייב להיות לפחות מלווה ישראלי
אחד.
נקודה מענינת היא כי לחוקרים בפרויקט תינתן בעלות על לפחות
% בהון המניות של הפרויקט וכך יוצרים לעולים הזדמנות
ממשית לבנית עסק עצמאי.
כמו כל הפרויקטים האחרים הנתמכים על ידי המדען הראשי, גם
המדען החליטה להמשיך בכל זאת בתמיכה.
זאב אדלמן מסביר: "בין כל הכללים שאנו
מונחים לפיהם צריך לזכור כי פיתוח איננו
בניית בית עם לוח זמנים מוגדר, וצריך
לבדוק כל נושא לגופו".
כיום החברה מספקת את מוצריה לחברות
כמו פולקסווגן ופורד והעתיד נראה ורוד.
גם עוש"פ, שרובקד היא חלק ממנה,
התפתחה מאז, והיא נכנסה לתחומי עיסוק
חדשים. לשכת המדען כבר מקבלת בחזרה
תמלוגים.
באשר לתמלוגים, אלו הולכים וגדלים עם
השנים, מ-1.5 מיליון דולר בשנת 1985 ל-17
מיליון דולר בשנת 990ו. עם זאת, מאחר
והתמלוגים נגבים רק כאשר יש כבר
מכירות, קשה לבדוק לאיזה תקציב שנתי
המענק שלהם מתיחס, ולמדוד לפיהם את
הצלחת המשרד. מלבד זאת, המשרד גילה
עולים
כאן יחויבו הפרויקטים להחזיר 2% מתמורת המכירות לקרן המדען
הראשי, עד השלמת סכום התמיכה בערכים ריאליים, לשימוש חוזר |
למימון "חממות".
מסגרת התמיכה עליה הוחלט היא 30 מיליון ש"ח לשנה הקרובה,
ופוטנציאל המועסקים המקווה הוא 500 מדענים עולים.
מבין הבקשות הנמצאות בעיון אושרו
"חממות":
1 מ.ט.ע. - בפארק תעשיות תמ"ד ליד דימונה.
2 מ.ל.ע.ט. - המרכז ליזמות עולים בטכניון.
3 חממה טכנולוגית בהר החוצבים בירושלים ע"י הרשות לפיתוח
ירושלים וחברת יישום.
מ.ט.י. גולן בקצרין.
חממה טכנולוגית בערד.
9 ₪ 90008
ירושלים.
סו. מרכז למחקר גרעיני - נחל שורק.
בקשות נוספות לאישור חממות נמצאות בשלבי הגשה ובדיקה.
ה"חממות" המאושרות תפעלנה עד תום שנת הפעילות הראשונה
שלהן כעשרה פרויקטים, ובשנה שלאחריה עד 10 פרויקטים נוספים.
שהייתו של פרויקט בחממה היא זמנית ולתקופת מעבר שלא תעלה
על שנתיים. במשך התקופה הזו הפרויקט אמור להתגבש ולהגיע
למצב בו יפעל באופן עצמאי ויהיה מסוגל לענין משקיעים או
שיהיה זכאי לתמיכה במסלולים הרגילים של לשכת המדען.
חממה טכנולוגית בקרית ת.ע.מ. ליד מכון ויצמן.
מעין - מרכז טיפוח יזמות בנגב - באר-שבע.
חממה טכנולוגית באור יהודה.
מרכז קליטה טכנולוגי ליד ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה -
כי החברות אינן ששות לשלם את
התמלוגים, וכאשר נשלח בודק מטעם
המשרד, הרי ככל שהוא נמרץ יותר -
התמלוגים שהמשרד מצליח לגבות גבוהים
יותר.
ובחזרה לסיפורי ההצלחה, סחם אחר
שהצליח יפה הוא חברת מימד רביעי. היזם
הקטן פנה ללשכת המדען עם בקשה לפיתוח
בתחום מסדי נתונים. המשרד, לאחר בדיקה,
החליט לא לתמוך. בפעם הבאה שפנה אותו
יזם, נושא הפיתוח היה בתחום הפעלת
מחשבים במרכזי חישוב גדולים. לשכת
המדען השתתפה בהשקעה, שהיתה קטנה
יחסית, וכיום חברת מימד רביעי מקיימת
מחזור של כמה מיליוני דולרים, ולא מכבר
רכשה חברת שיווק בחו"ל.
קיימים כמובן גם כשלונות. דוגמה לכך הן
שתי חברות מתחילות עם מערכות להבנת
/
בחודש הראשון 10
דיבור שהגיעו אל לשכת המדען. שתי
המערכות קיבלו את תמיכת המדען. הנסיון
הראשון התחסל לאחר כשנה. החברה
השניה א.141-.641.1, רצתה לפתח מערכת
להבנת דיבור אדם עם אחוזי הבנה גבוהים.
היזם היה בעל אורינטציה של איש פיננסים
והשקעות, וגילה כי הקשיים הטכנולוגיים
רבים משהיה צפוי. החברה לא הצליחה אם
כן להמשיך בפעילותה וחיפשה את דרכה.
בשלב מסוים רכש אותה ישראלי החי
בארה"ב, ולאחר שינוי כיוון לעבר תכנון
שבבים המכילים את טכנולוגית הדיבור ?₪5
- שחופפסססז? [הח9ו5 |גזופוכ הפכה החברה
להצלחה. היום החברה קשורה לחברות
יפניות וצומחת במהירות. כך שגם אם
הפרויקט המקורי ירד לטמיון כמוצר, הרי
נוצר בסיס טכנולוגי וידע שאיפשרו לחברה
להמשיך ולהיכנס לתחום קרוב.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
29
המדיניות הרשמית של לשכת המדען היא
למעשה מדיניות פסיבית. ההנחה היא בי
הממשלה אינה יודעת ליזום פעולה עסקית,
וכך, למרות ויכוחים פנימיים, המדיניות היא
לא לכוון את הפיתוח לתחומים מסוימים
ולא להתערב, אלא להניח לחברות לחפש
כיוון ולהגיע ללשכת המדען עם בקשות
לפרויקטים ספציפיים.
זאב אדלמן מודה כי בתעשיה הישראלית
קיזמות רק מעט חברות שהן גדולות מספיק
כך שהן מגיעות למה שמכונה "המסה
הקריטית", כלומר כמות גדולה מספיק על
מנת שיוכלו להתמודד עם נושא השיווק
הבינלאומי בצורה יעילה. לחברות או
ליזמים הקטנים, עלויות גימור המוצר הבודד
- רים
שפיתחו בחו"ל יוצרים בעיה
מהותית.
ושיווקו
באופן טבעי נראה היה כי לשכת המדען או
מכון היצוא היו יכולים ליזום פעילות כלשהי
לצירוף חברות לקבוצה או להקמת גוף
מטפל, שיעזור בנושא זה.
זאב אדלמן טוען: "לשכת המדען לא רואה
כחלק מתפקידה ליצור חברות אלא לעודד
חברות. האחריות לכך היא על הסקטור
הפרטי ולא הממשלתי." עם זאת, באופן
מעשי הלשכה מנסה לעודד שיתוף פעולה,
מתוך הכרה כי הדבר יגביר את יכולת
השיווק. גם התמיכה גדלה במקרים של
שיתוף פעולה. יזמים קטנים, בלא תמונה
שיווקית ברורה, מופנים לביצוע חקר
ישימות ולשכת המדען משתתפת במימון.
תשומת הלב מופנית גם לאחר מכן, בעיקר
| לצד השיווקי, מתוך הכרה במצב הקיים:
------0800
הישראלים טובים בפיתוח אך לא תמיד-
בהיבטים העסקיים והשיווקיים.
כדוגמה טובה להצלחה עסקית ולחברה;
שהצליחה לפרוץ את מחסום מחזורי
המיליונים הבודדים נותן אדלמן את חברת
רד של האחים יהודה וזהר זיסאפל. המבנה
העסקי של רד הוא קיומה של חברת-אם
מבוססת, כאשר לכל רעיון פיתוח חדש
מוקמת חברת-בת נפרדת. בדרך זו נהנית
החברה החדשה משני עולמות: התלהבות
של יוזמה חדשה ובגרות עסקית של חברת
האם, שהיא גם המשקיעה.
זאב אדלמן מדגיש כי המטרה היא לראות
את החברות עוברות ממחזורים של כמה
מיליוני דולרים, בהם הן עדיין נחשבות
לחברות מתנדנדות ולא בטוחות, למחזורים
של כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה, ובכך
טמון הפוטנציאל האמיתי.
עידוד פיתוח בתחומים חדשניים - מו"פ גנרי
5 ;.10אג205א
7418₪166 160 3
אחד ממסלולי הסיוע החדשים שהוכנסו ע"י לשכת המדען הראשי
במסגרת תכנית סגן ראש הממשלה ושר התעשיה והמסחר משה
ניסים הוא המו"פ הגנרי בתחום מוליכי-על או "על-מוליכות".
המסלול מיועד לסייע לתעשיה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות שלא
ניתנות לרכישה מחו"ל.
בעולם מושקעים מדי שנה מליארדי דולרים על פיתוח בתחום זה.
הסיבה לכך היא פוטנציאל היישומים הרחב של "על-מוליכות"
והציפיות כי יוביל למהפכה טכנולוגית בדומה למהפכה בעקבות
הופעת שבבי הסיליקון לפני כ-25 שנה. היישומים עשויים להיות
מגוונים ביותר: מחשבים, זכרונות מהירים, מנועים בעלי עוצמה
אדירה, רכבות מרחפות, אגירת אנרגיה חשמלית, תקשורת ומכ"ם.
לפני 4 שנים חל מהפך גדול בתחום זה, הידוע כבר מאז תחילת
המאה, כאשר התגלו חומרים חדשים מהם ניתן לייצר מוליבי-על
הפועלים ביעילות גבוהה בטמפרטורה הרבה יותר גבוהה, המושגת
באמצעים זולים (אויר נוזל או מקררים זעירים).
בישראל, הפיתוח בכיוון זה מצטמצם לתחום היותר צנוע של
מערכות קטנות המבוססות על שכבות דקות וזרמים קטנים מאוד -
כמו מערכות במיקרו אלקטרוניקה - ולא על פיתוח רכבת העתיד.
שלושה מכוני מחקר ישראליים ושלושה מפעלים תעשייתיים חברו
יחד במסגרת קונסורציום לפיתוח התשתות: אוניברסיטת תל-אביב,
הטכניון ובית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, וכן אקסיריוס,
גלר"ם (רפאל) ואלישרא, המהווים את הגרעין ההתחלתי של
הקמ"ע - הקונסורציום למוליכות-על.
הציפיות הן להצטרפות חברות תעשייתיות ומוסדות אקדמיים
נוספים.
6+ א .
2 . למ
?7 / ש 7
- ל ץ2
א ו
0 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
אם עדיין אינך חבר באיל"א חבר אישי באיל"א זכאי "מעשה חושב",לכתובתו
אנחנו מזמינים אותך להצטרף לבחור ולהיבחר למוסדות האישית
כחבר אישי. האיגוד. להיות מעורב ופעיל בהצבעות
לקבל את פירסומי איל"א, כולל בהחלטות ובעשיה.
לכבוד
מזכירות איל"א
כפר המכביה
רמת גן מיקוד 52109
טופס בקשה להצטרף לאיל"א ו/או איגוד מתמחה באיל"א
כ) ברצוני להתקבל כחבר אישי באיל*א (ראה הערה בסוף הטופס).
ב ברצוני להתקבל כחבר אישי באיגוד מתמחה באיל"א כדלקמן:
ם מו"ח | - מחשבים בחינוך.
ם איב"מ - איגוד ישראלי לבינה מלאכותית.
ב אמיא | - משתמשי אואעט בישראל. ם א א. - איגוד ישראלי לארגרונומיה.
ם איר"מ - ראיה ממוחשבת וזיהוי צורות. ם איתים - איגוד ישראלי לתיכון וייצור באמצעות מחשב.
רצ"ב דמי חבר בסך שה לשנתיופטוי מו"ח = 50 שיח
דמ' החבר ישולמו לפי הטבלה הבאה:
+ חברות באיגוד המרכזי 0 ש"ח.
+ חברות משולבת באיגוד המרכזי
ובאיגוד מתמחה אחר ססו ש*ח.
+ חברות באיגוד מתמחה בלבד (ראה טבלה).
איבמ = 50 ש"ח
איר"מ = 50 שזתח
אמיא = 50 שזתח
א.'.א. 0 ש"ח
איתים 0 שיח
חברות באיל"א או באיגוד מתמחה של אילז*א מקנה אפשרות להשתתף בקבוצות העבודה והדיון הבאות (נא ציין את בחירתך):
ב הנדסת תוכנה.
ם היבטים משפטיים בענ"א.
ם בסיסי נתונים.
ם תקשורת נתונים.
ב בלשונות חישובית.
ם ניהול פרוייקטים.
ם בטיחות מערכות מידע.
ם יישומי המשרד הממוחשב.
ם אוס - מערכת ייצור אינטגרטיבית בעזרת מחשב.
ם מידע ככלי אסטרטגי בניהול.
פרטים אישיים:
שם המשפחה. שם פרטי. מסי ת"ז.
מקום עבודה. כתובת. מיקוד.
תפקיד/תאור. מחלקה. טלפון.
כתובת פרטית. טלפון. מיקוד.
נא סמן ב-א לאן לשלוח חומר.
הערה: בהתאם לתקנון איל"א, בקשה לחברות אישית באיל*א צריכה להיות נתמכת בהמלצת שני חברי איל-א.
נא לציין את שמות הממליצים:
3
שם.
. שם.
כתובת.
כתובת.
כשי/
09%
227
משתתפים (לפי סדר הא"ב): פרופ'
י. אגסו, פרופ' מ. בן בסט, עו"ד ל.
חורב, ד'"ר י. שטייף, יו"ר בת-עמי
סדן.
* רבישיח זה נערך במסגרת הכינוס
הישראלי החמישי להנדסת מערכות
ממוחשבות ולהנדסת תוכנה, שהתקיים
במלון דניאל ב-28-29 במאי 1991.
רב השוח הוקלט באישור ועדת התכנית
לצורך פרסומו ב"מעשה חושב".
האיורים המלווים את המאמר מתוך "ספר
המפלצות השלם" של דני ואורי קרמן
בהוצאת ספרית מעריב
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
יו 8
- בת-עמי סדן: נושא הפנל הוא פיתוח
תוכנה ושאלת האחריות. ראשית
| ברצוני להציג את המשתתפים: חברי הפנל
| הם פרופ' אגסי מאוניברסיטת יורק בקנדה
| ואוניברסיטת ת"א. פרופסור לפילוסופיה
וסוציולוגיה והטכנולוגיה של המדע. ד"ר
שטייף, סמנכ"ל לתכנון ופיתוח בהסתדרות
מדיצינית הדסה, התחום העיקרי שבו הוא
עוסק הוא תחום המיחשוב. עו"ד ליאור
חורב מסר רשימה ארוכה של תפקידים
שהוא נושא, אבחר רק כמה מהם,
הרלוונטיים. הוא חבר ועדת האתיקה של
מחוז ת"א וחבר המועצה הציבורית
המייעצת לשר המשפטים בענייני חוק הגנת
הפרטיות ורישום מאגרי מידע. פרופ' משה
בן-בסט מאוניברסיטת ת"א, עוסק גם בתחום
האקדמי וגם בתחום התעשייתי, מתמטיקאי
ומדען מחשבים, נשיא חברת אינטליג'נט
אלקטרוניקס, שעוסקת ביישומי תוכנה
מתקדמים המשלבים גם בינה מלאכותית.
בהרצאה של סם סיגל, שמענו את המושג
אבטחת המוצר. אבל מה המוצר שאנחנו
דנים בו בתחום המחשוב? האם המוצר הוא
מחולל היישומים באמצעותו אנחנו מפתחים
תוכנה? האם המוצר הוא התוכנה שאנחנו
כותבים באמצעות מחולל היישומים? האם
המוצר הוא התוכנה, מחולל היישומים
והחומרה שעליה אנחנו מריצים את
התוכנה? והאם המוצר הוא גם המשתמשים
באפליקציה שרצה על התוכנה שאנחנו
פיתחנו באמצעות מחולל היישומים, על
המחשב שאנחנו קנינו. בקיצור, מוצר
בתחום זה יכול להיות מאד מורכב. ודבר
6
אפ]אסקנזם א ]זאג זאס
מפלצת סיבובית.
מה שנראה כמו שתי הכנפיים שלו, הן למעשה
אזניו של האוקלריר - שבעזרתן הוא מתעופף.
נקודת התורפה של האוקְלָרִיד, היא העקב - אם
תופסים אותו בעקב, וצועקים לו באוזן בכל
הכוח שישים פעם את המלה "אבילס" - הופך
האוקְלָריד לחרש ועיוור-צבעים, לכל ימי חייו.
אורך-החיים של האוקְלָרִיר, עשוי להגיע בתנאי
רטיבות אופטימליים לשש דקות. ואף הרבה
יותר מכך!
מורכב עוד יותר, הוא שאלת האחריות לגביי
כל אחד מהאספקטים שציינתי כרגע, אם זה:
חומרה ואם זו תוכנה, או מחולל היישומיםז
שבאמצעותו אנחנו מפתחים, ואם אלו"
הספקים או הקונים או מקבלי ההחלטות של'
הארגון, וקיימים המשתמשים עצמם, ולכל'
אחד כמובן יש איזו שהיא אחריות ביישום
ובשימוש במוצר עליו אנחנו מדברים. ישנם
גם משתתפים פאסיביים רבים מאד, זהו כל
הציבור המושפע מהשימוש באותו מוצר.
לכל אחד מהמשתתפים, שציינתי יש מידה
מסוימת של אחריות, וזה הנושא שעליו
אנחנו רוצים לדבר. מה זה מוצר מספיק טוב
בהיבט האחריות? זו שאלה שקשה לנו מאד
לתת עליה את התשובה.
אפתח בשאלה לפרופ' אגסי: בספרך
"ץשס|סהמס6זיי, | אתה דן בצורך בבקרת
איכות. אתה אומר שלכל מוצר שיוצא
לשוק, יש צורך בבקרת איכות, ואתה עושה
גם הבחנה בין אמינות והדירות. איך היית
מנסח את שאלת האחריות בטכנולוגיה?
פרופ' אגסי: אינני יודע אם אפשר לנסח את
התשובה באופן כללי, אולי צריך לנסח
אותה בכל מקרה לגופו. אנסה להסביר
מדוע יש הכרח ביצירת סטנדרטים. אזכיר
שרייצ'ל קרסון, חלוצת התנועה לשימור
הסביבה, דרשה בספרה המפורסם טודי
"שחוזק% זחט!ו> שהתנאי לבניית מפעל כלשהו,
יהיה אבטוח הסביבה, היא לא נתנה
סטנדרטים והדבר גרם לאי ביצוע הדרישה
הנבונה שלה. פעמים רבות פשוט לא יודעים
את הסיבה, כמו האיסור על השימוש
בספריי, במתיזים של פלורו קרבונט, בהנחה
שזה מגדיל את חור האוזון באנטארקטיקה.
היום מקובל שחור האוזון גדל, לא ידוע
מדוע, אבל לפני כעשר שנים, כשהכניסו את
הכלל הזה, לא היה ברור כלל. הנהיגו זאת
כי אפשר להסתדר גם בלי ספריי. הדוגמה
הזאת מראה, שכאשר דנים בנושא שאינו
בעייתי, אפשר להיות זהירים. אבל כאשר יש
משהו בעייתי, שכל החלטה היא קשה ואין
מספיק מידע, קשה מאד לדון בה.
יתר על כן, יש לפעמים מקרים שבהם אין
סטנדרטים וידוע שאין זה כשורה. הדוגמה
הידועה ביותר היא של שיחוד ממשלות של
מדינות זרות. בארה"ב לא היה חוק נגד
התופעה, אבל היה ברור שאינה מוסרית,
ולכן אין לבצעה. אין זה הוגן לרעתי, באשר
שני מתחרים באותה חברה, או בשתי
חברות שונות, האחד משחד כי זה מותר,
והשני לא משחד, ברור מי יצליח - המשחד
- 2
שכן זו מטרת השוחד. יש אי הגינות כלפי
הסוכן הנדרש להיות מוסרי, הנענש משום
שמתחרהו לא מוסרי ולא ייפגע משום שאין
חוק שאוסר זאת עליו. בארה"ב וביפן
נעשתה חקיקה נגד שוחד.
מכאן, הצורך בסטנדרטים מגן לא רק על
הלקוח, אלא גם על המשווק וגם על המייצר.
אם כך, השאלה אילו סטנדרטים נדרשים,
תלויה באפשרות של תלונה על נזק. בדרך
כלל לא ידוע מראש מה התלונה. ברגע שיש
תלונה על נזק, ומחוקקים נגד הנזק, חלה
העלאה בבטיחות. לשם כך צריך לוודא
שהנזק נגרם ע"י המוצר, ולא במקרה. זאת
אפשר לוודא רק אם אפשר לחזור על
הניסוי. ועל-כן כל ניסוי חייב להיות הדיר
לפני שאפשר לעשות בו שימוש.
יו"ר בת-עמי סדן: ברצוני להמשיך באותו
כיוון, אולם מאספקט שונה במקצת ולשאול
את פרופ' בן-בסט בשני תחומים, גם בתחום
האקדמיה וגם בתחום הפרקטיקה. בתחום
האקדמיה הנושא שמטריד אותי הוא מה
עלינו ללמד את אנשי המחשבים כדי שיבינו
את האחריות המוטלת עליהם בפיתוח
תוכנה. ובתחום הפרקטיקה, מה אתה עושה
כדי שהמוצרים שלך יהיו יותר אמינים?
פרופ' בן-בסט: בתחום האקדמיה יש לנו
קודם כל בעיה אם ללמד קורס נוסף ביוניקס
או עוד קורס בחשבון דיפרנציאלי
ובהסתברות. רק חסר שזו תהיה חובה ללמד
קורס בנושא אחריות. בתחום מדעי המחשב,
כשאנשים לומדים הם צעירים מכדי להבין
מה חשיבות הנושא, וקשה להאמין שנצליח
לשכנע את העמיתים לוותר על מבוא
לסטטיסטיקה, לדוגמה, ובמקום זאת נלמד
קורס בנושא אחריות. בוודאי לא בתואר
ראשון, אך גם בתואר שני, אין להניח
שהאקדמיה תוכל להציע פתרון.
בתחום התעשיה, הבעיה יותר אקוטית,
לדעתי, לכן יהיה עלינו לטפל בנושא.
ומשהו מנסיוני הפרטי, התחלתי לעסוק
בבינה מלאכותית בנושאים של דיאגנוסטיקה
רפואית בעזרת מחשב. בסוף שנות השבעים
- תחילת שנות השמונים, כאשר הוכחנו
שאפשר להגיע לדיאגנוסטיקה רפואית
בעזרת מחשב, עלה הרעיון לחפש
משקיעים, ליצור מוצר ולמכור אותו.
נושאים שונים עלו לדיון, כמו אספקטים
אלגוריתמיים, | ארכיטקטורת | החומרה
הדרושה, שיווק וכו'. כמעט בכל פגישה עם
משקיעים | פוטנציאליים, | עלה | נושא
האחריות. האם כשהרופא טועה והחולה
מת, המשפחה יכולה לטעון בבית המשפט
שהמחשב הורה לנקוט בפעולה מסוימת
והרופא לא ביצע? או לחילופין, אם המחשב
טעה, האם הם יכולים לבוא למפתח התוכנה
ולומר, אתה אשם בדיוק כמו הרופא.
המשקיע הצביע על הקושי - נוסף
למשכורת היה עליו להשליש בארה"ב מדי
שנה בין 30 ל-50 אלף דולר, לביטוח של
מפתח התוכנה נגד שטוזסגזק!גוח, כפי שנהוג
אצל רופאים.
בעת קביעת סטנדרטים, צריך יהיה להבחין
בין כמה מרכיבים של המערכת, מעבר
לחומרה. המרכיב הראשון יהיה תכנית
המחשב (חגזטסזק). השני יהיו הנתונים
(8ו03), ואם המערכת כוללת גם בינה
מלאכותית, יהיה מרכיב נוסף, הקשה ביותר
להערכה, מרכיב הידע, (טפשט!אוסחא).
להעריך אם נתון הוא מדויק או לא מדויק,
קל יחסית, להעריך אם תוכנית עונה לציפיות
- מאד מורכב ומאד קשה. כולנו מכירים את
הבעיה של בדיקת כל מסלולי התוכנית. גם
להעריך את מידת הידע בלבד, מסובך, כי
ברוב המקרים לא מדובר בשחור/לבן,
בוודאי לא במרכיבים
כשמדובר
הסתברותיים, כמו, כאשר סימפטום א
מצביע על מחלה צ בהסתברות 70%.
כשמרכיבים את שניהם, מה שאנו מכנים
מנגנוני ההסקה של התוכנית, הפועלת על
מסדי הידע במטרה להגיע להמלצות, הענין
נהיה יותר מסובך שכן כל העקרון של בינה
מלאכותית הוא להתגבר על אותם מצבים
שבהם אינך יכול לתכנת הכל מראש.
בהמשך לדברי פרופ' אגסי, תהיה דרושה
עבודה רבה מאד, כנראה שתימשך שנים,
בעבודה תאורטית, להגיע להערכת אמינות
בנושאים האלה. הפיתוח לא פשוט.
מכל מקום, בענין חלוקת האחריות, יש לי
תחושה שבמקרים רבים מאד אנחנו דורשים
מהמחשב הרבה יותר מכפי שאנחנו דורשים
מבן אדם, לפני שמניחים לו לעבוד. נניח
שבעת עריכת סטטיסטיקה על רופאים,
מוצאים שב-2% מהמקרים טועים בהגדרת
מחלה א' וב7-5% מהמקרים טועים בהגדרת
מחלה ב', וכו' וכו'. ונניח שהצלחת לפתח
תוכנית מחשב שמבצעת לפחות טוב כמו
רופא ממוצע, האם ירשו לך לצאת לשוק עם
תוכנית כזו?
אני יכול לומר שרבות מתוכניות המחשב
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 33
₪ | -
| עד שלא נסכים שהמטרה העיקרית של מתן
| רשיונות היא למנוע התנהגות פרועה, לא
,%
+4
דיאגנוסטיקה ברפואה ומיחשוב לצורך
דיאגנוסטיקה, ברצוני להפנות שאלה לפרופ'
אגסי, שזה עתה פירסם ספר בשם |166/64א+
2138008187 יחד עם פרופ' נתי לאור, ולברר
מה הסיכונים במיחשוב רפואי.
פרופ' אגסי, ראשית, אני מסכים שהמצב
ממש פרוע. כשחושבים על כך שלא רק
לפרקטיקה רפואית צריך רשיון, אלא גם
להרדמה, ובו בזמן ישנם בביה"ח מחשבים
הרבה יותר מסוכנים, ומפקחים עליהם
טכנאים שעומדים לרשות הרופא, ואחראים
₪ כלפי הרופא, והבעיה היא, שהרופא או
1 ביה"ח מחליטים אם כישוריהם מספיקים. כל
| | הדיון בבעיה, למי צריך לתת רשיון ומדוע,
היא בעיה פתוחה. לדוגמה, בבלגיה ניסו
להתיר לכל אזרח לנהוג, אלא אם כן ביצע
| עברה ונתפש. או ישנן ארצות שבהן דרוש
רשיון כדי לפתוח חנות שעונים ובאחרות
לא. השאלה היא מה מטרת הרשיון, ועל כך
מתנהל ויכוח פילוסופי נוקב. אויב הקדמה
בשטח הרפואה הוא אגודת הרופאים.
אגודת הרופאים לא מעונינת בביטוח,
באחריות וברמת יעילות. היא מעונינת
שיהיו מעט רופאים, כדי להבטיח שיקבלו
תשלום גבוה. הרופאים אוסרים, למשל,
לקנות פניצילין או אנטיביוטיקה אחרת בלו
רשיון מהרופא. אגב, ישנן ארצות כמו
איטליה ומכסיקו, בהן הדבר מותר. מדוע
אסור? לדברי הרופאים אי אפשר לסמוך על
האזרח שיקח אנטיביוטיקה במינון הנכון,
וכך יגרום לחיידקים שלו לחיסון נגד
האנטיביוטיקה, לכן על הרופא לפקח. אין
בנושא מעקב, אבל עד כמה שאני יודע
רופאים אינם מפקחים. הם מקבלים את
שכרם עבור האישור למכור לאזרח את
האנטיביוטיקה, ומכאן הוא נוהג כרצונו.
וכשהאזרח מבקש אנטיביוטיקה נגד נזלת
והרופא אומר, אנטיביוטיקה לא תעזור,
התשובה היא, או שתתן לי מרשם, או שאלך
לרופא השכן. הוא מקבל את המרשם. מכאן
1
4 4 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
יהיה בידינו קנה מידה כיצד לחלק רשיונות.
אביא דוגמה נוספת מרשיונות נהיגה:
המטרה של חלוקת רשיונות נהיגה בארצות
תרבות, היא למנוע מאדם מסוכן לנהוג.
המטרה של מתן רשיון בישראל היא לדאוג
שאדם שנוהג יודע מהי מכונית ויודע לנהוג.
ז.א. שהוא מיומן במידה זו או אחרת. אלה
שתי מטרות מנוגדות, בפילוסופיה יש להן
שני שמות: ליברליזם ופטרנליזם. ליברל דואג
שלא יזיקו לשכן, הפטרנליסט דואג שהשכן
ידע ויפעל טוב, תחת פיקוח וכו'. אם נסכים
לגישה הליברלית, נגיד, אנחנו דורשים
רשיונות רק כדי למנוע צרות, ולכן לא
ממהרים להכניס מחשב לשוק, כי אין
סטנדרטים. אם יהיו סטנדרטים יהיה יותר
קל.
יו"ר בת-עמי סדן: אנחנו מרבים להטיל
אחריות על היצרנים. ברצוני להשתמש
בדוגמה של פרופ' אגסי בענין הנהג.
כשמישהו עולה על הכביש, קיימת שאלת
אמינות המכונית, וכן כל הסטנדרטים
הקשורים למכונית. אבל כמובן קיימת גם
שאלת אמינות ומיומנות הנהג, האם להעניק
לנהג את התעודה, שתתיר לו לנהוג
במכונית. זו דוגמה שד"ר שטייף העלה
בשיחה בינינו, עם השלכה על המשתמש
בנושא פיתוח תוכנה. מה האחריות המוטלת
על המשתמש?
7
5 ]טא
המפלצת בעלת התיאבון
הגדול.
אגדה מזרחית מספרת בי יום
אחד, כשהיה הבְּלוּנְזוו רעב,
אכל את כל החיות הגדולות
שבאיזור סהרה, ואחר-כך קינח
בשתיית כל האגמים והנהרות
- מאז האזור הנזכר לעיל הוא
מִדבר שומם.
למרות זאת, ידוע כי הבְּלונְזו
מסוגל להתקיים שנים רבות
ללא מזון - מה שמסביר את
העובדה שכבר שלושים שנה
לא נמצא איש הטוען שנאכל
עלידי בְּלונזו(().
דייר שטייף: תחילה ברצוני להגדיר תחום
של מערכת מחשב כמשולש של חומרה,
תוכנה ומשתמש. במציאות הדגשים, לפחות
בקרב אנשי מקצועות החומרה והתוכנה,
הם על צד החומרה והתוכנה, ופחות על צד
המשתמש. את המשולש הזה חשוב לזכור
כי הבעיה העיקרית כיום בתחום האחריות,
היא כמובן השימוש במוצר ולא ההדירות
או האמינות שלו, אלא הכישורים והדרישות
מהמשתמש בעת ההפעלה.
ברצוני להדגיש היבט נוסף שהוזכר כאן,
בנושא התקנים הנדרשים. גם כאן, ישנם
דגשים רבים על תקנים בחומרה, על תקנים
בתוכנה בסיסית, אך מעט מאד שומעים על
תקינה בתחום התוכנה היישומית. מקרה
קיצוני הוא כמובן הסטנדרטים הנדרשים
במערכת מומחית ברפואה, אבל אפשר
לשאול גם מה הסטנדרטים הנדרשים
במערכת מידע בבנקים. בוודאי
שהסטנדרטים הקיימים היום ספציפיים מאד,
מוכתבים ע"י כל ארגון וארגון, ואף איגודי
משתמשים, למשל איגוד רואי החשבון,
מנסה לאחרונה להתוות דרישות מינימום
מתוכנה שעוסקת בהנהלת חשבונות. נוסף
לכך, בתחום התוכנה היישומית, לבד
ממבחני קבלה אנחנו עושים מעט מאד
מבחנים במהלך התחזוקה של התוכנה,
וכולנו יודעים שתוכנות, בפרט גדולות,
נוהגות להתדרדר באיכות, ואין נוהג
וסטנדרטים קבועים לבחינתם. זהו התחום
הפרוץ ביותר. ככל שמתקרבים למרכיב
המשתמש/הארגון במשולש המוצר אנו
מוצאים פחות ופחות סטנדרטים ובקרה.
למשל השלב של הטמעת מערכת בתוך'
ארגון. | אפשר להביא דוגמה | מאד
טריוויאלית: בבי"ח הדסה, למשל, יש
מערכת מידע שמופעלת במעבדות ביה"ח.
תוצאות בדיקות המעבדה מופצות במאה
תחנות ברחבי ביה"ח, במחלקות השונות.
התוכנה נחשבת אמינה, אך כמובן הפתעות
תמיד צפויות. התוכנה עובדת כבר מספר
שנים. הבעיה בהיבט של אחריות, היא האם
עדיף שהרופא או האחות המשתמשים
במערכת ידפיסו את תוצאות בדיקות
המעבדה, או יסתפקו בראייה על המסוף.
כמובן שמבחינת חומרה/תוכנה, הינו
המערכת, הצמד אדיש לשאלה, אבל זו
שאלה מאד קשה. אפשר כמובן לחסוך נייר
רב, וזה רצוי, כדי לשמור על סודיות, אבל
הנסיון במקומות רבים בעולם במשך השנים,
מראה שרופא שמסתפק בראיית תשובות
של בדיקות מעבדה על המסך, ומייד אחרי
כן מקבל החלטה, נוטה לפעמים לשכוח מה
שראה, וטוב שיהיה לו מסמך מודפס.
בהדסה נוהגים לא לאפשר הצגה על מסך,
מבלי ללוות אותה בהדפסה. מצד שנ,
העובדה שמדפיסים היום תשובות של
בדיקות מעבדה בכמויות בלתי ניתנות
לשליטה, גורמת לכך שרופאים משתמשים
הרבה במערכת, אך זורקים את הניירות
לאשפה, ואלו מסתובבים בבית החולים,
משמשים כטיוטה בגני ילדים, ויש מקרים
שמדובר שתשובות שנחשבות לבעייתיות
מהיבט של פרטיות, סודיות, כמו תשובות
של המכון הפתולוגי. עד היום לא הצלחתי
להתמודד עם שאלה זאת לשביעות רצוני
בסטנדרטים שקבעתי למערכת. בקלות רבה
יותר התמודרתי עם השאלות של אמינות
התוכנה. וזו נקודה שאני מדגיש. אנחנו
נוטים להפחית גם בערכם של שלבי
ההדרכה, ההטעמה, הדרכה של המשתמש,
החינוך שלו ברמות השונות, ולא להשקיע
בהם מספיק משאבים. יש משתמשים שונים,
בפרט בדוגמה של בי"ח, פקידים, אחיות,
טכנאים ורופאים בכירים וזוטרים, מיגוון
רחב של משתמשים שכל אחד הופך את
המשולש תוכנה-חומרה-משתמש לשונה
מהמשולש של השכן שלו, על ההשלכות
שיש לכך. לדעתי הסטנדרטים בתחום זה
חשובים. גם הביקורת חשובה, וכולנו
ממעיטים בה וגורמים כמובן נזקים.
פרופ' אגסי: דבריו של ד"ר שטייף נראים לי
חשובים וקשים. הוא מדבר בשפה כה רכה
וידידותית, שלא רואים עד כמה התלונה
שלו חמורה. בענין שימוש במחשב, או
במינון אפילו בלי מחשב, ידוע שרופאים
מווסתים מינון תוך מחשבה על חברת
הביטוח. הם חוששים ממינון-יתר, ועל כן
הם זהירים. כמובן שהנטיה למינון נמוך מדי,
עלולה גם היא להזיק. יש תרופות שבהן
הכמויות הן העיקר, וכמות פחותה לא
עוזרת. אגב, אנטיביוטיקה זה דוגמה כזאת,
אבל זו רק דוגמה אחת. ישנם דיונים גם
בנושא המגוויטמיס. השאלה של כמויות
חמורה, ואם הרופא זהיר ומעדיף כמויות
נמוכות מדי, רצוי שהחולה ידע שעיין
הרופא הוא לנהוג זהירות.
בספרנו פרופ' לאור ואני, ממליצים על
שימוש במחשב ברפואה, לרעתנו זה יהיה
שוק עצום, בעל ערך רב. אנחנו ממליצים
שחלק מהמערכת יאפשר ללקוח להתייעץ
בצד התאורטי של המחשב, כדי להבין יותר
איזה רופא מתאים לו. לדעתי זו בקרה
מצטיינת. אחר הכל המשתמש הוא לא
הרופא, אלא הלקוח. הרופא משרת את
הפציינט ולא את עצמו. חשוב מאד על כן,
שלחולה תהיה אפשרות גישה למידע כזה,
אני חושב שהרופאים לא מוכנים לכך,
שהרופאים רוצים להשאיר את המידע סגור.
אחת הדוגמאות הקלאסיות היא כתב היד
המרושל של הרופאים שאיננו מקרי. הם
מעדיפים שהחולה לא יהיה ביקורתי, אלא
יקבל דבריהם כלשונם. עדיף שתהיה בקרה.
ובשאלת הסודיות, אם יהיה שימוש רחב
במחשב, כפי שלאור ואני סבורים, אזי לכל
חולה יהיה פנקס חולה אלקטרוני, ובכך
סודיותו תהיה מובטחת, וכן רציפותו.
רציפות של פנקס חולה הינה בעייתית מאד,
במשך שנים כותבים על הבעיה ולא נעשה
דבר. המחשב מאפשר קידמה עצומה
בנושא. אלא שמרבית הרופאים, בעיקר
בישראל, רואים בפנקס החולה רכוש פרטי
שלהם. של הרופא ולא של החולה. וכאן
שוב, הבעיה של המשתמש חמורה מאד.
יו"ר בת-עמי סדן: עכשיו לצד החוקי של
הבעיה. מה אנחנו יכולים לעשות בחוק, כדי
לטפל בכל הבעיות שהוצגו כאן?
עו"ד חורב: כשקיבלתי על עצמי להופיע
כאן היום, חששתי. עכשיו אני פוחד,
ומיודעי יודעים שאני פחדן קטן מאד. למה
אני פוחד? משום שבמסגרת פנל מסוג זה,
אני עלול להרגיז ואף לגלוש ליותר מעשר
דקות. יחד עם זאת אולי אצליח לעניין
אתכם. בזמן שהוקצב, לא אוכל לגעת אפילו
בקצה קצהו של הקרחון ששמו "אחריות"
בנושא מוצרי תוכנה. קודם כל, מפני
שהמושג "אחריות" בעולם המשפט הוא
כל"יכול. הוא ציר שסביבו סובב הכל, או
כמעט הכל, במובנים אזרחיים ופליליים
כאחד. שנית, משום שאני גאה על כך
שבמשך שנים רבות הייתי בין הקוראים
והצועקים בשטח זה של המיחשוב, רבותי,
היזהרו, שימו לב מה קורה בנושא
"האחריות".
אשתדל, מחוסר זמן, להצטמצם לשתיים עד
שלוש נקודות עיקריות בנושא האחריות.
קודם כל, אנשים בענף אינם מדייקים:
מדברים למשל במושג של אחריות ל"בגים"
וכו' וכו'. באנגלית משתמשים במונח
ץזחגּזזהאי: אתן לך "אחריות" לשנה, אתן לך
אחריות לתשעים יום וכו'. רבותי, לא על
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב | 35
המקר
0-0 ו אני מציע לכולם
| להיזהר. קיימת תופעה לפיה כתבתָ או לא
כתבתָ בחוזה, אתה אחראי, או עלול להיות
אחראי, וזוהי אחריות בדיני חיובים היכולה
להיות נזיקית כמו גם חוזית. כל זאת למה?
משום שהתפיסה היא שהעקרון השליט
במושגי אחריות כלליים, הוא עיקרון
ה"ציפיות", צפיה לנזק, ובקשר לכך חל איזה
שהוא יסוד אובייקטיבי מסוים. כלומר, לא
השאלה אם צפית שיארע נזק או לא צפית
בפועל, אלא השאלה: אם היית צריך לצפות
או לא היית צריך לצפות. אם היית צריך
לצפות - שא באחריות! על מה מבוסס
למעשה הענף? על מה מדבר בן-בסט ועל
מה מדברים מומחים אחרים? הם מדברים
על מצב שבו חושבים מאד מאד עמוק על
תהליכים שלכאורה נראים פשוטים וברורים,
מנסחים אותם עם הפנים קדימה. במילים
פשוטות: יש בענף המיחשוב אלמנט ברור
מאד של ניתוח וכתוצאה ממנו של צפיה
1 קדימה, על כל ההשלכות שצריכות להיות
| נובעות מהתוצאה.| מכאן, שמבחינה
משפטית הסיכון של "היית צריך לצפות
נזק", הוא בטוח!!! זוהי ה"סכנה" העיקרית
של בעיית האחריות במובנה הרחב. כתבתי
על כך לפני מספר שנים ב"מעשה חושב",
ואני לא יכול להרחיב על זה כעת את
הדיבור, אבל בתפיסת היסוד של הדברים
(בהיבט של : היית צריך לצפות) היתה סכנה
אדירה לענף, וזה אלמנט שהיה עלול לכרות
את הענף כולו. החברות הגדולות מכירות
את זה, היום מכירות זאת גם החברות
הקטנות. הצרכנים הגדולים ודאי מכירים את
זה, אבל יודעים שהתנגדות לא תעזור להם,
בי זה כבר מעין נוהג ומנהג.
היום התופעה ידועה, לפיה הספק, בין אם
הוא יצרן ובין אם הוא משווק, פוטר את
עצמו מאחריות. לקח לנו שנים רבות להרגיל
| גם את הציבור לקיום הפטור הזה מאחריות
| וגם את בתי המשפט. אני לא יבול לומר
שבתי המשפט בישראל הזדקקו לבעיה
הזאת באופן ישיר וספציפי או שיש הלכה
66 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
השופטים יודעים שקיים דבר כזה.
ר לא נבהלים ממנו. וכאן באה הבעיה
| השניה, משום שמערכת החקיקה והפסיקה
בעולם המערבי יצרה חבויות נוספות, או
פיתחה חבויות ישנות שהיו אולי רדומות.
אתם מכירים את זה אולי במושגים של "עם
הפנים לצרכן". הצרכן בארה"ב כמעט תמיד
צודק, וכתוצאה מכך התפתחו כל מני
גישות לענין.
עכשיו "אקשור" את הנושאת כדי לא
להתפרס. אני לא נכנס לשאלה מהו "מוצר"
וזו תמיד בעיה רצינית. בתחום שלכם זו
בעיה רצינית עוד יותר, משום שנושא
המיחשוב כורך בחובו מושגים ערטילאים
(חשיבות, הסתברויות וכל מיני דברים מסוג
זה) עם מושגים מוחשיים. החל מ"הברזלים"
של החומרה וכלה במדיה שהיא בסופו של
עניין דבר מה שאתה לא יכול לראות אותו.
לכאורה אתה יכול לראות אותו (את
המדיה) בעין אנוש ולקרוא אותו בעין
מכונה. פה השינוי. בעין אנוש ניתן לראות
לא את הכל, אלא רק את הכיסוי החיצוני.
לקרוא במכונה משמעו למעשה ביטוי של
רעיון או תרגום לפולסים חשמליים וכו' של
דבר מה שהוא למעשה רעיון של מישהו. זו
בעיה משפטית סבוכה, האם עניין ערטילאי
הוא "מוצר"?
לצורך הדיון נצא מנקודת מוצא שיש לנו
"מוצר". וכאן אני מגיע למה שאמרו חברי
האחרים: הנושא הזה של המחשב חודר
היום לכל תחומי החיים. אזכיר שתי נקודות
שצוינו כאן, והן עניינים רפואיים ועניינים
?/720
!אסכ הסאססאצא
מפלצת מתקפלת.
האָבְקָונַד ניחן בעקשנות רבה, ואין
הוא נרתע מפני שום בעיה, להוציא
אולי, בעיות קשות.
האָבְקוּנד, מתקשה מאוד בעבודות
הבית, משום שהוא בעל שתי ידיים
שמאליות - שהן למעשה שתי רגליים
ימניות עם פגם גנטי.
האַבְקוְנֶד מתנייע על האדמה בעזרת
הקצב בו הוא מתקדם משביע רצון,
אם כי הוא יכול להשתדל יותר,
צבאיים. ראשית הבעיה של המיחשוב:
בענפים רפואיים. ענף המיחשוב גאה בזה;
שהוא מייצר מוצרים, ולנוכח זה היתה לוז
אפילו סיבה טובה לא לשלם מס מעסיקיםז
(מי שזוכר את הוויכוח המפורסם). הנימוקן
היה שיצרן תוכנה הוא עובד תעשיהז
ותעשיה יש לה "מוצר". ובכן, בכלל זה ישו
מוצרי תוכנה רפואיים. כולם יודעים, כולםז
דיברו על כך שהקשר בין מוצר תוכנהז
רפואי לגוף האדם ולנזק גופני אפשרי, הואנ
חד משמעי וברור.
אבל רבותי, יש גם מה שקוראים "תוכנותז
צבאיות". אנחנו כבר ערים לכך שיש תוכנותז
שפותחו בהתחלה למטרות צבאיות ואחרד
כך הותרו לעבודה יום-יומית - זה מתחילל
להיות די ברור. הצבא לקח על עצמ
סיכונים (כל הצבאות, האמריקאים בראשט
ובראשונה) לפיתוח מערכות תוכנה ומחשב:
לצרכים צבאיים. היום מתחיל העניין להיותז
מיושם גם ביומיום. בהיבט הצבאי, הסכנהק
לגוף ופגיעה בגוף ברורים בתכלית, ומדה
לגבי כלל היישומים?
למה אני מדגיש את הדבר הזה? ציינו אתז
נקודות המוצא הבאות: יש לנו מוצר, יש
בעית אחריות, יש סעיפי פטור מאחריות..
עכשיו כך: יש במדינת ישראל פס"ד כמעטש
נשכח, משנת 1950, חברת צים נגד מזיאר..
זהו פס"ד על רקע רפואי של אדם אשר עלהק
על אניה של צים למסע תענוגות וקיבל, שלאנ
נדע, הרעלת קיבה ממזון מקולקל. הוא הגישט
תביעה, (הוא וכנראה עוד כמה נוסעים) נגדד-
צים. צים אמרה, בכרטיס שלנו יש סעיףם
פטור מאחריות. אמר לה בית המשפט, פטור-
מאחריות זה דבר נהדר, אבל פטור-
מאחריות על נזקי גוף, לא אצלנו. תכתבו מדק
שאתם רוצים בחוזה, אבל אצלנו לא יוכר-
פטור כזה. זה היה במישור נזיקי מובהקק
וכללי, אבל כשאנחנו מדברים על תוכנות.,
הרי יש התקשרות - בדרך כלל מי שקונה אוו
מזמין מוצר, יש לו התקשרות חוזית, שהיאג
במישור כביכול מסחרי. יתכן שייטען, אנם
במישור כביכול מסחרי עסקינן, עלול%
להיווצר מצב שבתי המשפט יסתכלו עשי
הדברים האלה באור אחר משל פס"ד-
מזיאר, אבל זו עלולה להיות טעות. העקרון
הוא שבתי משפט אינם מסתכלים בעין יפדה
על סעיפי פטור מאחריות. אני רוצה גנז
להזכיר לכם את התקופה שבה החברותנ
האמריקאיות היו כותבות בסעיפים שלהם,,
בחוזים, בצורה חד-משמעית, בעיקר בקשר-
לחומרה, שבציוד לא ישתמשו לצרכים!
צבאיים ולא ישתמשו בו לצרכים רפואיים.
בתקופה מסוימת הכניסו גם סיפורים שונים.
על רדיואקטיביות ושאר דברים מסוג זה.
היום פחות כותבים על כך, מפני שזו
אווילות, בגלל הסטנדרטיזציה בענף. אתה
לא מוכר היום "מחשב רפואי". אתה מוכר
היום (אני לא מדבר על חריגים) ציוד לכל
השוק, גם לרופאים, גם לצבא וכו'.
לא אוכל להרחיב יותר מדי מקוצר זמן, אך
אפנה את תשומת לבכם בעניין האחריות
למוצרים בכלל ולנזקי גוף בפרט, לנושא
מסוים: במדינת ישראל יש חוק ספציפי
משנת 1980. חוק זה היה במקור נגד ספקים
של ציוד ביתי, כמו תנורים. זוכרים את
התקופה שתנורי חימום חשמליים גרמו
לדלקות? אנשים נשרפו. התוצאה היתה
שהעבירו חוק והוא נקרא חוק "האחריות
למוצרים פגומים". החוק אומר בצורה מאד
מאד פשוטה: קיימת אחריות בגין מוצר
שגרם לנזק גוף! אגב, זה יכול להיות גם נזק
מנטלי וזה לא חייב להיות רק חתך או
כריתת יד (למשל: מישהו השתגע בגלל
משהו שקרה עם המוצר). תכתוב בחוזה מה
שתכתוב, תתנה בכתובים מה שתתנה -
אתה אחראי! עכשיו באה השאלה "מה זה
אתה", או "מי זה אתה". ה"אתה" הזה יכול
להיות רחב ביותר לפי החוק האמור - כגון
הספק שסיפק מוצר שהוא בעצמו לא ייצר
אותו, זה יכול להיות גם היצרן עצמו,
היבואן וכו' - פירוט מופיע בחוק והוא רחב
מאד. זיכרו כמה תוכנות אנחנו מייבאים
מחו"ל, משלבים אותן בתוכנות שלנו
ומוכרים מוצר סופי - ואח"כ לך תגיד: אני
לא אחראי כי קניתי מאחר. כדוגמה: קניתי
מוצר, שהוא מנהל בסיס נתונים מחברה זו
וזו. מוצר זה למשל "מערבב" ומשבש את
הנתונים, מי אחראי? יש לנו בעיה! החוק
מחייב אחריות רחבה על מוצר פגום.
וו"ר בת-עמי סדן: ברצוני לנצל את דברי
עו"ד חורב ולשאול את כל חברי הפנל. אקח
דוגמה מהמלחמה האחרונה. בכל פיתוח
תוכנה אנחנו יודעים שקיימת הסתברות
מסויימת לטעות. האם אנחנו יכולים לשפוט
את הישראלים שלקחו על עצמם לשפר את
תוכנת הפטריוט? מי בעצם צריך לשלם
עבור הטעות הזו?
פרופ' בן-בסט: היכן מתחילות הבעיות
בתוכנה? כאשר התוכנה שלך, בצורה זו או
אחרת, מעורבת בקבלת החלטות. אם אחזור
לדוגמה בתחום הרפואה שכאשר גמרנו את
הפיתוח הטכנולוגי, ורצינו לקחת את
המחשב לחדר מקרי חרום, כדי לבדוק אותו
על חולים, היתה הכתבה חד-משמעית מצד
ו
הנהלת בית החולים, שבאותה משמרת יהיו
שני רופאים. רופא שיטפל בחולה ורופא
נוסף שיפעיל את המחשב, ובין שניהם יפריד
וילון כך שהרופא המטפל לא יכול לראות
את מסך המחשב, כשהדגש היה: אנחנו לא
רוצים שאי פעם ייווצר מצב שבו הרופא
שטיפל בחולה, יוכל לבוא ולומר הושפעתי
מהמחשב בצורה זו או אחרת.
הבה נבחן את האופציות שהיו לי כמפתח
תוכנה. בסה"כ מהי דיאגנוסטיקה רפואית?
אתה מקבל ממצאים ועליך לדרג את
הדיאגונוזות האפשריות. אם אני מדרג 50
דיאגנוזות, אף אחד לא יוכל לבוא אלי
בטענה. היצעתי לו את כל האופציות
שיכולות להיות נכונות. אבל אז כמובן
התוכנה שלי לא שווה.
יתר על כן, אם אני מדרג את הדיאגנוזות,
עם הסתברות מסויימת ליד כל אחד, זו
הסתברות 80% או 30% או 70% וכו', יש
סיכוי שיתבעו אותי, לכן אוריד גם את
ההסתברויות. אם כך, מה עשיתי?
ניקח מערכת צבאית, שצריכה להחליט על
הקצאת מיירטים אוטומטיים להתקפה נגד
טילים. התוכנה באה לעזרת האדם בהקצאת
המיירטים באופן שיישארו גם להגנה נגד
הגל הבא של הטילים וכל זאת בחלקי שניות.
כל דבר כזה הוא הסתברותי, כי יש לצפות
גם איך האויב יתנהג בעתיד. ברגע שאמרתי
על משהו שהוא נכון בהסתברות של 80%,
עדיין יש הסתברות של 20% לטעות. אלו
שלמדו הסתברות, מכירים את הנושא של
הערכות עם תוחלות, כאילו אתה אומר:
ערכתי אלף נסיונות, ובממוצע נראה
שהמערכת מתפקדת כפי שמצפים ממנה.
בית משפט דן במקרים פרטניים, כלומר
ממוצע שבו גודל המדגם הוא אחד. אין
מודלים מתמטיים שיתנו על כך תשובה
בבית משפט. יש מודלים מתמטיים
למתמטיקאים, אבל בבית משפט אי אפשר
יהיה להוכיח דבר שהוא בהסתברות, אלא
אם כן יהיה מדגם מספיק גדול, וזאת קשה
לקבל.
אולם, שורש הבעיה עמוק יותר. שאלת
מחשבים המעורבים בקבלת החלטות, נוגעת
בעצם גם לבני אנוש. כשראש ממשלה מקבל
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב | 37
ונוצר בתחום- הרפואה בארה"ב. כל רופא
ל שם מדי שנה לפחות 20 אלף דולר
= לביטוח. שימו לב, הוא עוד לא התחיל את
| השנה, עוד לא התחיל להרוויח אגורה,
וכבר הוא משלם 20 אלף דולר. מנתחי לב
פתוח משלמים 200 אלף. הוא והם הרי לא
משלמים זאת, בסיכומו של דבר החולה
משלם. עלינו לפעול בנושא זה במסגרת
התקינה, כדי לא להגיע למצב כזה בתחום
התוכנה, שכן העלויות תעלינה אז ואיני
בטוח שהדבר יתרום לשיפור הרמה
הממוצעת. שכן, תמיד יימצא אותו מקרה
שיהיה בתוך אותם 20 האחוזים של
ההסתברות לטעות.
עו"ד חורב: נחזור לענין הסקאדים: אני לא
מאמין שאזרח במדינת ישראל, יוכל להגיש
| תביעה. אין הוכחה שנעשתה טעות ע"י
ו המפתחים הישראלים. האם נוכל לבוא
| הלו ולומר: "נתבע, כי כולם יודעים"? אין די
בשמועות כדי לתבוע.
ב ואם נניח שאכן נעשתה טעות. הרי זו
ו נעשתה ע"י לובשי מדים, במסגרת תפקידם.
ו אני לא מאמין שתהיה תביעה של אזרח
נגדם. בארה"ב אולי מישהו ירצה להגיע
לכותרות, ועו"ד ייצג אותו, אך לא כאן.
לעומת זאת, אם נניח שמשרד הבטחון פנה
ל-.1.5.1 או לכל גוף אחר, על מנת שיסייע
לו בענין ויציע תוכנה, הרי לגוף האזרחי
עלולה להיות בעיה. מפני שהגוף האזרחי
הוא לא המדינה. על כל פנים הוא יותר
חשוף. לשאלת ההסתברויות פרופ' משה
בן-בסט אולי הופתע לשמוע שהיום במדינת
ישראל (בוודאי תחת עטו של מ"מ נשיא בית
המשפט העליון, השופט ברק), המושג
"סבירות" הפך להיות מילה נרדפת או ברמת
שימוש, למושגי משפט שונים. כל מי שיקרא
פס"ד, יראה שהמילה "סבירות" מופיעה
פעמים רבות בפסקי הדין וגם בחקיקה
המודרנית. אבל "סבירות" זו אינה סבירות
מתמטית, במפורש לא. קודם כל, מפני
1 שעורכי דין לא יודעים מתמטיקה. שנית
8 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
הרי בהקשרים משפטיים שונים
להיראות שואף להיות סובייקטיבי אך
במובן שהוא ישתנה עם הנסיבות!
מה סביר היום, לא היה סביר אתמול,
וברור שגם לא חייב להיות סביר מחר, אבל
המילה "סביר" תישאר בחוק או בפס"ד. זוהי
הגנה שניתנת למעשה לאנשים.
הנסיבות הן שתכתבנה את התשובה
לשאלה אם נעשתה כאן התרשלות שהנתבע
יחוייב בגינה אם לאו. אם נחזור לדוגמה של
פרופ' בן-בסט: אם היו לו חמש דקות
להחלטה, ובמשך זמן זה לא יכול היה
לסרוק או לבדוק יותר מכמה אפשרויות, אזי
בית המשפט יקח זאת בחשבון לטובת
הנתבע, למרות שהיתה תוצאה מזיקה.
מצד שני, אם יש לו מערכת בקרה (והיום יש
כלי פיתוח תוכנה, וכלי בקרה ומעקב אחרי
הפיתוח, וכלים תוכנתיים ממוחשבים, לכל
תהליך של ייצור תוכנה) ומסתבר שאותו
אדם לא השתמש בה, אזי רבותי,
ההסתברות המשפטית אומרת שהוא
התרשל, רק בגלל שלא השתמש בכלים
שלרשותו, והם חלק מהמערכת. נדמה לי
שיש פתרונות, אבל הם לא ברורים, כי אם
היו ברורים, לא היה צורך ללכת לעורכי דין,
ולא היה צורך לשלם להם.
ד"ר שטייף: יש הבדל בין טעות בפיתוח
תוכנה או בייצור מוצר, שכולנו יודעים שאין
בטחון מלא באמינותו ובהדירות שלו, לבין
טעות בהחלטה האם להכניס מוצר לשוק או
לא. השאלה הראשונה שאולי היו צריכים
לשאול בענין הפטריוט, היא מה היתה
?י/70
ד פאז
מפלצת צועדת.
עד שהדִּינְסֶר לא מתחיל ללכת,
איהאפשר לדעת לאן הוא וגיע.
שלושרהעיניים של הַדִּיִנְסֶר עשויות
להטעות את המסתכל. למעשה,
רואה הדִּינְסֶר בשלוש-העיניים
בדיוק את אותו הדבר(ו) - וזו גם
הסיבה, שלפעמים נראה הדִּינְסֶר
פוזל במקצת.
צעד אחר של הִדִינסֶר שווה שבעה
צעדים של חתול-בית, או תשעה
מלפפונים קלופים - לא פחות.
האלטרנטיבה. ז"א, מה הסיכון והמחרי
באלטרנטיבה שלא להכניס את התיקון הזה;
בתוך התוכנה. לגבי הפטריוט, זו שאלה;
שבוודאי הציבור כאן אינו יכול לתת עליה;
תשובה. אינני יודע אם מקבלי ההחלטות.,
כששקלו את האלטרנטיבות, היו להםם
קריטריונים ברורים. אני חושב שמהסיבה;
הזאת אי אפשר יהיה לשפוט אותם, לא רקק
אנחנו שהפרטים אינם בידינו, אלא גם מיי
שהפרטים בידו. זה דבר שאננו ניתן
לשיפוט. אני מדגיש זאת, כי לדעתי בשאלתז
האחריות בהכנסת תוכנה לשימוש, אחדי
הכלים הטובים לטפל בשאלה הוא לבדוקן
את המחיר ואת הסיכון של האלטרנטיבהה
שבאי הכנסתה.
פרופ' אגסי: מה שאמר פרופ' בן-בסט חשוב:
מאד. כאשר מדברים על הכנסת סטנדרטים,,
אי אפשר להתעלם מהסטנדרט המקובלל
אודות סטנדרטים בחברה מסויימת. הדבר-
התרבותי הנבון שהיה צריך לעשות בעניןן
הסקאדים, בלי להחליט אם ממשלה צודקתת
או לא, אם היו פה פאשלות או לא, זוה
להקים ועדת חקירה, כדי להבהיר אחתת
ולתמיד אם היתה פאשלה, ואם כן מדה
עושים. ואם הממשלה לא ממנה ועדתת
חקירה, אזי אגודה לזכויות האזרח יכולדה
לבחור בוועדת חקירה משלה, ולהזמיך
אנשים נכבדים, אישי ציבור, כמו פרופ""
בן-בסט, להעיד. אבל בארץ שבה דו"ח
אגרנט עדיין לא פורסם, לדבר על ועדתז
חקירה ציבורית על הצבא, זו בדיחה. אנחנוד
נמצאים בארץ ברברית, בה גנרלים יכוליםז
לעשות מה שהם רוצים, ואין פוצה פדה
ומצפצף ולכן אין לדבר היום על סקאדים:,
זה דבר כל כך בעייתי, וב"ה לא נהרגו ממנוו
רבים והנזק כמעט רק חומרי, יש דברינם
חשובים יותר על סדר היום.
הדבר הזה מוביל לדברי פרופ' בן-בסטט
אודות ביטוח הרופאים. נכון שרופא משלבט
סכום עצום לביטוח מייד כשהוא מתחיע!
לעבוד. אך אין צורך לרחם על הרופא,,
הרופא מקבל הלוואות לא רק כרופא, אלאנ
גם כסטודנט לרפואה. ברגע שבאמריקה;
מישהו נרשם כסטודנט לרפואה, הדואר שלו:
תופח בהזמנות ללוות כספים מהבנק. כך שזו
אינה בעיה עבורו, אלא כפי שאמר פרופ'
בן-בסט, זו שאלה של השקעה של המשק
הלאומי. והמשק הלאומי מוכן לשלם משום
שבסה"כ, למרות הנזקים הגדולים שנוצרים
ע"י פעולה זו או אחרת, בסה"כ הפעולה
ברוכה. למשל, כ80%"7 מהחוקרים המדעיים
באוניברסיטאות (מחוץ לאוניברסיטאות אין
לי מספיק מידע) מבזבזים כסף לשווא. הם
אינם יודעים ומבינים מה הם עושים. אך איני
נגד תופעה זו, אלא בעדה, כיוון שלמרות
% ביזבוז במחקר, עדיין המחקר הוא אחת
ההשלקעות הטובות ביותר בעולם המודרני.
כלומר, יש לשקול את הדבר מנקודת מבט
של המשק הלאומי, וזה קשה, כי צריך, כפי
שאמר ד"ר שטייף, לעשות חישובים של
אלטרנטיבות, מה שנקרא 6031 עזוחטזזסקקס.
כדי לעשות זאת, צריך לעשות קוסט
אפקטיבנס, ולשם כך יש לקבוע סטנדרטים,
מה שנקרא הוח טסחהוחזס!זטק. איני יכול
לפרט את כל אלה, אם תקנו את הספר של
לאור ושלי, אקבל כמה פרוטות, יגדל שמי
ואתם תלמדו.
אבל ללא ספק, מה שנדרש פה כשמדברים
על סטנדרטים, הוא חוש פרופורציה. ולכן,
ד"ר שטייף צריך להמשיך.
עו"ד חורב: אני מוכרח להתיחס לשאלת
הקוסט אפקטיבנס. במילה פשוטה: איני
יודע אם אתם מכירים, אבל כבר שנים רבות
קיים בארץ, ועוד קודם לכן באנגליה, המושג
של "גידור לבטח". אותן מכונות ערכאיות
של פעם, לתוכן הפועל היה מכניס את ידיו
על מנת להפעילן. מספר התאונות שקרו
לעובדים, עריפת ראשים וקטיעת ידיים
ותאונות מסוג זה, היה גדול מאד מאד. אז
יצא כלל שקרא ואמר: גידור לבטח, הדגש
על ה"לבטח". הביטוי 'גידור לבטח" הוא
ישראלי, אבל יש לו מקבילות באנגליה. ובכן,
באו ואמרו: אתה, המעביד, צריך לגדר את
המכונה בצורה כזו שהעובד יהיה בטוח. בא
המעביד ואמר: יש פה שתי נקודות, א. האם
אני יכול? אולי המכונה הזאת לא תעבוד אם
אסגור אותה ואי אפשר יהיה להכניס דבר
פנימה? ב. ופה הנקודה, הרי הגידור לבטח
יעלה יותר מכל המכונה. נימוק כזה הוא
שטויות בהקשר למושגי עלות תועלת, על
מה אנחנו מדברים? התשובה באנגליה,
והתשובה החד-משמעית בישראל היתה:
ידידי המעביד היקר, קח את המכונה וזרוק
אותה. ממש כך, תזרוק אותה! זו היתה
פסיקה חד"משמעית. מספר המקרים בהם
זרקו מכונות היה כנראה קטן, כי פיתחו
מהר מאד דורות חדשים של מכונות ומספר
הנפגעים קטן. ובמושגים של היום, בתחום
המיחשוב, אתם ודאי מכירים את חוק הגנת
הפרטיות וכל הנושא של במ"מ שהתעורר
בעקבותיו. | בנושא במ"מ, באים היום
למועצה להגנת הפרטיות, שאני חבר בה,
בשאלות ובטענות, הן גופים ציבוריים והן
גופים פרטיים, גדולים וקטנים וטוענים:
רבותי, אתם שמים עלינו עול אדיר בנושא
במ"מ ומגדילים את העלויות בצורה
פנטסטית, ללא כל פרופורציה למעשה
שצריך לעשות. המדיניות היום, שהיא לא
מדיניות פסיקתית אלא של מועצה ציבורית
שיושבים בה עורכי דין ואנשים מהענף, יחד
עם אנשי ציבור, היא חד-משמעית: המחיר
לא מעניין אותנו! הגנת הפרטיות אין לה
מחיר. אם אין לך כסף להשקיע בבמ"מ,
תסגור את העסק.
פרופ' בן-בסט: אני רוצה לחזור לנושא
קבלת ההחלטות, ואין צורך בהבדל רב
באופן עקרוני בין אותם חוקים וסטנדרטים
שיהיו ישימים לגבי בני אדם, שהם מקבלי
החלטות, ובין תוכנות, התומכות או יוצרות
החלטות ומציעות אותן לשימוש אדם.
יש ביטוי בעברית שאני לא מכיר לו מקבילה
באנגלית, והוא פאשלה. אני מפרש אותו
כטעות שמקורה ברשלנות. כל אדם עובד
עושה טעות, אבל יש להימנע מטעות
שנובעת | מרשלנות, | כלומר להימנע
מפאשלות.
כעת, אם נחזור לענין הקודם, אם ישנן שתי
המלצות להחלטות, להחלטה א' ההסתברותת
6 ולהחלטה ב' ההסתברות 70%, אקבל
החלטה לפי ההסתברות. אם עשית את
עבודתך נאמנה, ותוכל לעמוד לפני שופט
ולומר: יש לי בעיה, הייתי צריך לסרוק
להחלטה 32 מיליון אלטרנטיבות, והיו לי רק
5 שניות. תוך 15 שניות, עם המעבד הנתון,
אני יכול לסרוק רק ססו. האלגוריתם
שעשיתי, וכל בעל מקצוע בתחום יוכל
להעיד שזה אלגוריתם טוב כמו כל
אלגוריתם אחר לסריקה, כלומר ההסתברות
לטעות נעוצה בחוסר האפשרות המעשית
לסרוק את כל האלטרנטיבות במגבלות הזמן
הנתון והמחשב הנתון, אם זה המצב, אני
מרגיש על קרקע די מוצקה. כי לא נוכל
לחסום את ההתפתחות בנושאי מיחשוב
בגלל נושא האחריות. קרוב לוודאי שזה
יגבה את המחיר שלו, כמו שעו"ד חורב
אמר, אבל יחד עם כל זאת, אין להיכנס
לפאניקה. | אם אתה מקצוען ושכרת
מקצוענים, ואתה עושה את עבודתך נאמנה,
אין כל סיבה שתפחד. הגן על עצמך, עבוד
טוב, אבל אין סיבה לפחד.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 39
רטי על מהירות נסיעה למשל,
| דומות. נדמה לי שאני קצת
שאלה: אנחנו עוסקים במשהו מעין בגדי
המלך החדשים. עוסקים היוס ברעיון
ותוכנה. למעלה מעשוים שנה אנחנו
מפעילים מערכות עתירות תוכנה, לרבות
א באחריות משפטית. אולי הוא יועמד | בתחום הרפואה. מיקרוסקופ אלקטרוני,
לדין, תוכח הרשלנות, אבל עדיין לא יחייבו | שעון יד וכדומה, הם מכשירים עתירי תוכנה
אותו. מתי הוא כן יחויב? אם תהיה 20% | במידה זו או אחרת. אנחנו מדברים על
שסחטפ!!עשח, הביטוי שאוב מהמשפט האנגלי. | כמות, יש יותר תוכנה במערכות שאנחנו
כלומר, הטעות שלו "גדולה", מעל הנורמה. | מפעילים. כשאני מגן על מכונית, אני מגן על
הבעיה היא הגדרת המונח "רשלנות בגדול", | עצמי מפני תאונה, וכל כמה קילומטרים אני
לעומת "רשלנות" והגדרה זו משתנה עם | בודק בלמים. אני מכניס מפסק פחת
הזמן. היום, כשלרשות הרופא כלי עזר | למערכת החשמל בבית. אני לא כל כך מבין
אבחוניים ממוחשבים, ימצאו אותו לדעתי | מה הבעיה. אנחנו נמצאים כבר היום בעידן
בחזקת אחראי על טעות באבחנה מוקדם | עם מערכות עתירות תוכנה, ועלינו להגן
בהרבה בהשוואה למה שהיה נהוג לפני 40 | עליהן, כפי שאנחנו מגנים על עצמנו בכל
שנה. דבר אחר בחיים. ואין משהו מיוחד בשטח
זה.
פרופ' אגסו: יורשה לי להדגיש נקודה
שאמנם עו"ד חורב עמד עליה, אבל לא | שאלה: פיתחו בארה"ב מערכת הגנה בגלל
בהדגשה מספקת. מקור חוק רשלנות זה | בעיות תוכנה, מפתחי תוכנה חייבים גם להגן
הוא ב-אוג.] חסוחוחס6 האנגלי. יש סיבה לכך | מפניה. השאלה היא אם אותו מתכנת של
שמדגישים פרט זה, והיא שהנוהג ממלא | התוכנה יכול לפתח גם הגנה מפניה.
תפקיד של סתימת חורים בחוק. אם הנוהג
הקיים קובע שרופא יכול לטעות בניתוח | שאלה: בעית החוקים שיטילו את האחריות
// תוספתן עד 20%, זאת לא אומרת שאנחנו | על המתכנת, יתכן שתפחיד ותעצור את
2% שמחים על כך ומקבלים זאת. להיפך, ברגע | הפיתוח.
34 שמתפתחות שיטות חדשות ואפשר להקטין
את אחוז הטעות, והוא אגב יותר גבוה | שאלה: ברצוני להתיחס לדבריו של פרופ'
בניתוח אבן בכליה מאשר בניתוח תוספתן,
מיד נדרש מכל מומחה בשטח לשפר את
₪ הסטנדרט שלו, כדי שהסטנדרט הקבוע לא
יהווה מגן על אי התקדמות. הדבר אינו
מקובל בארה"ב וגם לא בבריטניה. בארץ זה
מקובל.
קְ סואד וא מפדטותטוא
מפלצת הררית אמיצה, הניזונה
ד"ר שטייף: הבעיה היא כמובן איך קובעים בעיקר מאוכל.
את הקומיוניטי סטנדרט. הכנסת המחשב = ב
4 | לתחום הרפואה יכולה לתרום גם לחישוב = בדיוק (תקופה המכונה בפי
ו הסטנדרט הזה, וזו אחת הסיבות שבמקרים הלולוטים "יְבוּע"), מתכנסים
0 = . הלוּלוטים ויוצאים בריקוד פרוע,
רבים הרופאים מתנגדים להכנסת מחשב. אחר-כך שותים קפה, ולוקחים
אוטובוס חזרה הביתה.
| שווייצים עקשניים נוהגים לספר
ו עו"ד חורב: מדברים לא אחת, גם בישראל, על לולוט שנפל מהצוק בלומון
]| על נסיון להכניס מחשב לעזרת השופטים, וגרם לשקע - שהוא המקום
ו" ובתוצאה מכך גם לציבור, על מנת לקבוע --רק לפ
ם :
' סטנדרטים לשיפוט ע"י כל מיני הסדרים - אולם, האמת היא שפרח כזה
למשל: לאסוף את החלטות השופטים מכל ו | בי
4% הארץ, לעשות איזה שהוא ממוצע, ולקבוע !
0 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
;
אגסי, שקשר את הנושא של היחיד עםף
האחריות, בנושא פרקטיקה ובנושא תכנוןן"
לדעתי כולם יודעים, לפחות מפתחי תוכנוד,
למחשבים, שאין כל קשר בין עמידה בתקניבף
לבין שיפור הבעיה הזקוקה לפתרון. תוכנדה
יכולה לעמוד בכל התקנים ולא להיות שווד?
כלום. לדעתי התקנים מפגרים היום מספחר
שנים אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות1.
הנסיון מראה שאי אפשר לקשור את צירל
הזמן לשני הנושאים יחד, או שייווצר מצבר
שלא נוכל להשתמש באמצעים מתקדמיםו.
או שלא נוכל להשתמש בתקנים.
תשובות הצוות:
עו"ד חורב: לדעתי החברים בעולבס
המיחשוב לא מספיק מודעים לבעיחנ
האחריות. אולי בגלל שלא מלמדים זאת..
אולי בגלל שאין מספיק משפטים או פסקיי
דין אשר יורו כיצד לנהוג. יש להניח שעפם
המשפטים הראשונים, אנשים יתחילו להיותת
יותר מודעים. אני לפחות איני יודע על קיוםז
מודעות. לדוגמה, כשיש מכרז, כולם ניגשים.,
בין אם הם מומחים בנושא ובין אם לא.
ד"ר שטייף: הטלת אחריות, או הגברת מושגכ
האחריות, אין כוונתם, או לא צריך-
להשתמע מהם, שמטילים איסור על אנשיבט
לפעול. להיפך, הרעיון של סטנדרטים, למשלל
ברפואה, צריך לבוא יחד עם רעיון, שאינוד
שלי והופיע בספרו החדש של אגסי, שלל
הגנה על הרופאים, זאת יחד עם הגברת1
הסטנדרט ופתיחת הסטנדרט לציבור, כך-
שיהיה ידוע לכולם. יש להעניק לרופאיםסז
הגנה מקסימלית שכן, כמו כולנו הם בניד
אנוש שטועים.
פרופ' אגסי: בכל פעם שמופיעה בשוקן
תוכנה חדשה, או מערכת מומחית אחרת,,
תמיד | יימצא אחד | המשתמשיםו
הפוטנציאליים שיגיד, כי יש בכך סכנה:
שאנשים יפסיקו לחשוב. יש סכנה שרופאים:
יפסיקו לחשוב. יש סכנה שאותו איש צבא.
במסגרת תפקידו יפסיק לחשוב. למה? כיי
לפני שיכניסו מחשב לשימוש מבצעי, יערכו
בו מספיק בדיקות; ברוב המקרים הוא יפעל
כשורה, אחרת לא יוכנס לשטח. לאחר מכן
האדם הממוצע יימצא נוטה להזניח את
האחריות האישית שלו ויסמוך על המחשב.
לכן צצה מייר שאלה, כיוון שכל מפתח
תוכנה רוצה למנוע עצלות מחשבתית, רצוי
במקרים רבים לא לפתח מערכת אוטומטית
לגמרי, אלא מערכת שבה אדם ומחשב
יתפקדו יחד יותר טוב מאשר כל אחד
בנפרד. לשם כך רצוי לעודד אחוז רב יותר
של משתמשים להתייחס גם בביקורתיות
לביצועי המחשב. במידה רבה זה עניין של
הסתברות. | כאשר אומדים הסתברות
ומקבלים את האומדן כעובדה, התהליך
מביא לתוצאות בלתי-אמינות לחלוטין, אך
יש הליכים ממוחשבים שבהם תהליך זה
מתאים. אי אפשר למנוע הליכים כאלה אך
ברגע מסוים על המחשב להזהיר את
המשתמש ולהמליץ על בדיקת אפשרות
אחרת.
דיר שטייף: יש ספקטרום של יישום מוצרים,
והאידיאל, שכל מוצרי התוכנה, מערכות
המחשב למיניהן, החל מטומוגרף ממוחשב
וכלה במערכת הנהלת חשבונות, או
במערכת מידע בבי"ח, יהיו כפופים לאותה
רמה של סטנדרטים המוכרים לנו. אני הייתי
מצפה, או חותר לכך, שמרבית מוצרי
התוכנה יעברו את הסטנדרטים של מכון
התקנים, בדומה למכון התקנים שאלסינט
מחויבת לעבור. וזאת בדיוק הבעיה. כי
כשאתה לוקח מוצר, אפילו שעבר בדיקת
סטנדרטים, היישום שלו יוצר במציאות
בעיות חדשות. אבל ודאי שהתנאי הראשון
הוא סטנדרטים למוצר. ואני חייב להגיד
שמרבית מערכות עיבוד הנתונים, אין להן
כל סטנדרט. לא ע"י היצרן, בין אם הוא ספק
תוכנה, ובין אם זו יחידת מחשב (בפרט אם
זו יחידחת מחשב באיזה שהוא ארגון). יש
במקצוע שלנו מיגוון רחב של מוצרים
שאפשר לקרוא להם טכנולוגיים-מדעיים. אך
יש גם מוצרים שאפשר לקרוא להם מוצרים
של בית מלאכה, שיש בהם גם הרבה מן
האומנות והאמנות, ועליהם אנחנו מדברים.
יש לדאוג שיהיו יותר מדעיים ויותר
מבוקרים. כדי להגביר את האחריות, את
האמינות ואת האיכות של מוצר בתוך בי"ח,
היצרן באלסינט מעסיק גם רופאים ויש לו
גם צוות מחקר ופיתוח בבי"ח, למשל,
בהדסה. יש פה רעיון של צוותים בין
תחומיים, וגם רעיון זה הולך ומתפתח.
הדבר הזה נפוץ בתחומים של תכנון ערים
למשל והולך ונעשה נפוץ יותר ויותר גם
בתחומי מיחשוב.
פרופ' אגסי: אינני חושב שהוגשה בארץ
תביעה משפטית רצינית נגד כותבי תוכנה.
אבל אם תוגש כזו, ויהיה צורך לשלם, אפילו
אם חברת הביטוח תשלם, הדבר יגן על
אזרחי ישראל, כי הנוהג המקובל בארה"ב
ובבריטניה אינו תופש כאן: א. יש בארץ
סטנדרטים שלא נהוגים מאז חוק כנוביץ. ב.
יש בארץ פסקי דין שמיישמים סטנדרטים
באופן רטרואקטיבי, למרות שברור כשמש
שזה לא בסדר.
יש לי דוגמאות של שיפוטים בבתי דין
בישראל, לכן ענין האחריות מסוכן בישראל
יותר מאשר במקומות אחרים, כי כאן המצב
פרוע. מצד אחד, אדם יכול לעשות דבר
במתכוון סתם כך ולא להענש, ומצד שני,
אפשר לשגות בתום לב, כפי שכולם עושים,
ולהענש. לכן כדאי שיהיו סטנדרטים בכל
ענין של פעילות בשוק.
כיום ברוב המקרים הסטנדרטים נעשים
אדיהוק, בהתאם לבעיות המקומיות של
המוצר והצרכן. אם לא מתכננים היטב,
קודם קורה אסון, ואח"כ מתקנים. יש מימרה
הנפוצה בין טייסים, שאין מתקנים מסלול
תעופה עד שלא נשפך עליו דם. אם זה נכון,
זה סקנדל.
דבר ידוע הוא שכשהכניסו מכונות של
צילום בקרני רנטגן, חולים נכוו בזמן
הראשון, עד שגילו שצריך להיזהר במינון.
לקח דור או שניים עד שגילו שאפילו במינון
נמוך יש סכנת סרטן. אבל לפחות לא היה
כאן חוסר אחריות. הערך של שימוש
בצילום רנטגן היה כה גבוה, שהסיכון היה
סביר. בשטח המיחשוב הדברים עדיין לא
חושבו. אפשר להעלות את דמי הביטוח,
ובינתיים הציבור מסתכן, לא הרופא, ולכן
הציבור והרופא זקוקים להגנה. זה מה
שנקרא סדר אזרחי. בארץ אין מספיק סדר
אזרחי. יכול להיות שהכנסת המחשב בקנה
מידה גדול בשטחי חיים רבים, תשפר את
איכות החיים בארץ, ואם כן, תבוא עליהם
הברכה.
עו"ד חורב: אוכל להביא דוגמאות רבות
לבעית האחריות: כמו אותו רמטכ"ל שסיים
את תפקידו, בעוד שהשר מעליו לא הועמד
לדין, ואף קיבל שבחים, ואותם מנהלי בנקים
שנושלו מרכוש שמשפחתם צברה במשך
דורות, בעוד השר הממונה לא נענש. אותי
מענינת הנקודה המשפטית. הוזכר כאן
החוק האנגלי. רבותי, באנגליה קיים העיקרון
המנחה בדיני מסחר, שאומר: "יזהר הקונה".
והדברים מכוונים לד"ר שטייף. אתה קונה,
עליך לבדוק מה הסחורה. המחוקק מוכן
לתת לך אפשרות בדיקה כזאת, אבל
בעיקרון תבדוק, תדע להגדיר את הצרכים
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
|11
שלך, תקנה ואתה אחראי למה ששקנית.
התפיסה הכללית שם היא, להטיל אחריות
על הקונה. התפיסה הישראלית השתנתה.
זה היה כך פעם, אנשים רבים חושבים שזה
עדיין כך גם היום. אבל כבר שנים שלא כך.
בישראל התפיסה היום היא לכיוון של:
"יזהר המוכר". אך בציבור לא מודעים לכך.
"יזהר המוכר" - נא לקחת זאת לתשומת לב!
ודוגמה נוספת, היום מוכרים של מכשירים
חשמליים מתהדרים בתו תקן. למעשה אסור
להם למכור שלא על פי תקן. אס למשווק
של מוצר מסוים שארעה בו תקלה, אין תו
תקן, בשעה שלמתחריו יש תו תקן, הוא
בבעיה, כמעט בטוח שהפסיד את התיק.
לעומת זאת, אם יש לו תו תקן ונגרם נזק, זה
עדיין לא מבטיח שיצא "נקי" מהסיפור. כך
שלהסתמך אך ורק על סטנדרטים לא
בהכרח בטוח. נוסף לכך, בנושא תקנון
[סה את
קיוסְרֶה
ו
מדפסות לייזר
ףסא 2
להזמנת הדגמה
טלפן עכשיו:
"1
(רב קווי)
קיוסְרֶה
כי כ 2
12 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
...יושב על סיכות?*
מדפסת הלייזר היפאנית הנמכרת באירופה,
מציעה לך הרבה יותר מכל מדפסת לייזר:
₪ כל הפונטים חינם
₪ כל האמולציות חינם
₪ הדפסת לוגו חינם
₪ תוכנת הוצאה לאור חינם
₪ תוכנת "=₪56₪18 הק" חינם
* או 5סהחד על מדפסת
הסיכות שלך
הצוות המקצועי של "יזמקו" מלווה אותך
בשרות מושלם ונותן לך בטחון!
רח' גאולה 12, תל"אביב ת.ד. 4767
מיקודד 61047, פקס: 03-5101531
טלפון: 664702, 03-664701
בעניני מיחשוב (ואני יושב בוועדת תקנים
כזאת במכון התקנים, בהתנדבות) אין תקן
מספיק בארץ, ולמעשה אין תקן במ"מ
בחו"ל, להבדיל מכל מיני המלצות כלליות
ודוגמאות אלה אינם תקנים שמחייבים,
אפילו בארה"ב. אולי הנושא יתפתח, אבל
כיום זאת בעיה.
פרופ' בן-בסט: אחזור לאקדמיה. הסיבה
שאין תקנים, פשוט משום שהבעיה שלנו
בתחום הגדרת תקנים בתחום התוכנה היא
הרבה הרבה יותר קשה מאשר בתחומים
אחרים. אתיחס לשתי נקודות, תחילה לענין
בגדי המלך החדשים. עשרים שנה אנחנו
עוסקים בפיתוח. כל זמן שפיתחנו תוכנות
שאחסנו במסד נתונים, שלפו ממסד נתונים,
חישבו משכורות וכו', העסק היה די פשוט.
ענין המחויבות גבר בשנים האחרונות, בגלל
דגם 800-] מעכשיו גם בתקציב שלך
אייל בר
וזמחו:
קריטיות היישומים. למעשה היום כמעט ב-כי -
מוצר נמצא רכיב של תוכנה וכל הדוגמאתור
שהובאו נכונות.
וסיפור אישי, בין השנים 1976 197971 ניסיינו -
כמה וכמה פעמים, להגיש הצעות ל-.11.11. אי
בארה"ב, כדי להגיע לדור השני של אטוז" >
שחוזסזוהס1א 6זגי), כלומר, אותם חדרי בקורה
ביחידות לטיפול נמרץ בבתי-חולים. הצווות
כלל את אותה קבוצה ב-.8.0.( שבשונת
5 היתה הראשונה שבנתה מערככת
מחשב, שבה מחברים לחולה המון חיישנייים
שמודדים לחץ דם ונשימות ומקבלים תמוננת
מצב. את זה אנשים קיבלו. היגשנו הצענה
נוספת, ובה ביקשנו להגיע באמצעות בדיקקה
זו לתוצאות נוספות, כמו, לווסת יותר טחוב
את האינפוזיה, הכמות, הקצב והתכולה. אעך
הצעת מחקר זו לא אושרה. 5 פעמים
היגשנו בקשה, אך היא נדחתה בכל פעם ללא
בגלל סיבות טכניות, אלא בגלל ענין אחריו"ת
המחשב. וזה מדהים, כי בסה"כ בשעה 5
בלילה, מי המווסת את האינפוזיה אצצל
החולה? מווסת אותה אדם שמידות
ההכשרה והניסיון המקצועיים שלו בוודאאי
לא של רופא מומחה. כלומר, מצד אחד תפש
לנו פה ענין של הצדקה אמיתית לשימוטש
במחשב, ומצד שני, ישנה הרתיעה. ולרעתיי
הרתיעה נובעת מהדרישות היותר גבוהוות
שלנו מעזרים ממוחשבים לעומת הדרישוות
מאותה אחות, או אפילו מאותו רופא צעירד.
לכן, הנושא אינו בגדי המלך החדשים, זוה
מתחיל להיות קריטי, כי אנחנו מאמינינם
שמחשבים יכולים | לבצע, ומתחיליכם
להשתמש בהם. אנחנו נהנים מפעולרת
המחשב באווירון ובמעלית, מדוע לא נניר]ז
למחשב לעזור לחולה. ההחלטה קשה כיי
הסבירות לתביעות בפעילות מלפני עשרינם
שנה, בתחום עיבוד הנתונים, היתה נמוכה:
ונחזור לענין לימוד נושא האחחריותת
באקדמיה. לא נראה לי שבעתיד הקרוב הואת
ייכנס לתכנית הלימודים, בגלל עומסט
הקורסים הנהוג.
יו"ר בת-עמי סדן: עלינו לסיים. אני מודה;
לקהל ולחברי הפנל ומשאירה אתכם עםו
סימן שאלה נוסף: דיברנו כל הזמן על'
סטנדרטים, ואני שואלת את עצמי, איך:
נפעיל סטנדרטים על תחום מקצועי כמו
שלנו, תחום מאד דמוקרטי, וכל אחד, מילך
בן 8 עד פרופסור באוניברסיטה, יכולים
לפתח תוכנה, בכל מקום, מבית מלאכה קטן
ועד מוסך קטן, עוד יותר איך נפתח
סטנדרטים לקבוצה זו? וקשה עוד יותר, איך
נאכוף סטנדרטים אלה?
נחמן גבעולי
נדון הפעם בבעיה מפורסמת, שלכאורה אין
כמוה מתאימה לפתרון ע"י מחשב, ולמעשה
המחשב נכשל בה. הכוונה לזו המכונה
"בעית הסוכן הנוסע".
סוכנה של חברה יצרנית צריך לצאת מעירו,
לבקר בערים מסויימות לצורך שיווק מוצרי
החברה, ולחזור בסוף הסיור אל עיר
המוצא; סדר הביקורים צריך להיות כזה,
שהאורך הכולל של המסלול יהיה קצר ככל
האפשר.
לדוגמה, נניח שעליו לצאת מירושלים ולבקר
בבאר-שבע, באשקלון, ברמלה, בתל-אביב
ובחיפה, ולאחר מכן לחזור לירושלים. סדר
הערים שציינו מהווה כנראה את המסלול
הקצר ביותר. אם אינך בטוח בכך (לדוגמה,
אם אתה סבור שעדיף להגיע לרמלה לפני
הירידרה לבאר-שבע), תוכל לברר זאת ע"י
עיון בטבלת מרחקים, כמו זו המצויה
בהרבה יומנים משרדיים. אם מספר הערים
גדול יותר, קשה, גם בעזרת טבלה, לאתר
את המסלול הקצר ביותר. במקרה זה יוכל
המחשב, לכאורה, לעזור לנו. לאחר שנזין
למחשב את טבלת כל המרחקים שבין
הערים הנתונות, יוכל המחשב לבדוק את כל
המסלולים | האפשריים ולהשוות | את
אורכיהם. האמנם?
מתברר שמספר ערים לא גדול ביותר הופך
את המחשב לחסר תועלת לחלוטין. לדוגמה,
כשמדובר ב-20 ערים - ואין זה מספר
בלתי-סביר לגבי אירופה או ארה"ב - מוטל
על המחשב להחזיק טבלה בת 190 מרחקים.
זהו מספר צנוע למדי, אבל מספר המסלולים
האפשריים במקרה זה (כשעיר המוצא
קבועה מראש) הוא !19. העצרת של 19 הוא
מספר התמורות של 19 אברים, והוא שווה
למכפלת כל המספרים השלמים מ-1 עד 19.
זהו מספר בן 18 ספרות: למעלה
ממאה-מיליון מיליארדים. גם אם בדיקת כל
מסלול תארך רק חלק המיליון של שניה,
יזדקק המחשב למאההמיליארד שניות, שהן
3171 שנים, כדי לבדוק את כל המסלולים.
מרבית המסלולים אינם באים בחשבון,
כמובן, ואדם לא יעלה על דעתו לבדוק
אותם. לדוגמה, איש לא יהרהר לרגע
בעית הסוכן הנוסע
במסלול היוצא מירושלים לבאר-שבע, משם
עולה לחיפה, משם יורד לאשקלון, וכן
הלאה. נשאלת השאלה, האם אפשר לנסח
כלל פשוט, הקובע מראש מהו המסלול
הקצר ביותר, ללא צורך בהשוואה של
מסלולים שונים? לדוגמה, מה בדבר הכלל
האומר, שכדאי לעבור מכל עיר אל העיר
הקרובה ביותר?
בציור מס' 1 מופיעה "מפה" של שש ערים:
העיר א' היא נקודת המוצא והסיום.
המסלול המצוייר הוא זה הנובע מן הכלל
האמור לעיל, אבל ברור לעין שזה אינו
המסלול האופטימלי.
הבה ננסה אפוא שיטה אחרת: נמצא את
העיר הרחוקה ביותר מ-א', ונעביר קו דמיוני
בינה ובין א'. קו זה אינו חלק מהמסלול,
אלא הוא מבדיל בין שתי קבוצות ערים,
הנמצאות משני עברי הקו. על הנוסע לעבור
(110,60)ד
(110,40)ה
10 200
100
ציור מס' 1. המסלול היוצא מעיר א' עובר תמיד אל העיר הקרובה ביותר, וחוזר לבסוף
אל א'. סדר הערים הוא: א-ב-ג-ד-ה-ו-א. האורך הכולל הוא 614.
מעיר לעיר בקבוצה האחת לפי הכלל
האמור לעיל עד שיגיע לעיר הרחוקה
ביותר. משם עליו לחזור דרך הערים של
הקבוצה האחרת, שוב לפי הכלל דלעיל.
ציור מס' 2 מוכיח שגם מסלול זה אינו תמיד
הקצר ביותר, שכן מוטב לעבור מהעיר ו' אל
ג', ולא אל ב', אף כי ב' קרובה יותר.
בציור מס' 3 מופיע המסלול האופטימלי,
שאותר ע"י המחשב רק לאחר השוואת כל
0 המסלולים האפשריים בין אותן שש
הערים. אדם, ללא עזרת המחשב, היה
בודאי מאתר מסלול זה בקלות. מה הם
אפוא הכללים המנחים אותנו
אינסטינקטיבית, שהודות להם אנו חוסכים
מעצמנו את בדיקת מסלולי ההבל? כיצר
ניתן לנסח כללים אלה למחשב?
איש לא הצליח לנסח כלל או אלגוריתם,
המבטיח את גילוי המסלול הקצר ביותר תוך
200 |
(ססו,ס)ג
(0,0)אן
0 50
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 43
150 |
|
|
|
(0,100)ג
ן 100
|
(20,90)ב |
ן
ו
| 50
|
|
|
|
|
0 50 100
ציור מס' 2. הקו המרוסק מחלק את אותן הערים לשתי קבוצות. המסלול עובר תמוד אל
העיר הקרובה בקבוצה התחתונה, ואח"כ חוזר באותה שיטה דרך ערי הקבוצה העליונה.
מתקבל הסדר א-ה-ד-ו-ב-ג-א. האורך הכולל הוא 556.
| 200
|
(150,170)ר |
|
| 150
|
(0,100)ג |
ן 100
(20,90)ב |
(110,60)ד |
|
| 50
(10,40ו)ה |
|
|
|
200 ספו ססו 50 0 |
צוור מס' 3. לאחר השוואת כל 120 המסלולים האפשריום הודיע המחשב שהמסלול
הקצר ביותר הוא זה המופיע כאן, דהיונו א-ה-ד-ו-ג-ב-א, שאורכו הכולל 529.
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
זמן סביר. נכתבו אמנם תכניות מחשבב
מחוכמות, שאינן צורכות זמן מחשב מעבר-
למידה, אבל אף אחת משיטות היוריסטיוחת
אלו אינה מבטיחה את גילוי הפיתרוןן
האופטימלי. מה שאפשר להוכיח, במקריםז
מסויימים, הוא שהמסלול המתגלה בשיטהק
כזו אינו יכול להיות רחוק מאד מהפיתרוןן
הטוב ביותר.
*
אם יש לך רעיון בדבר שיטה כללית למציאתנ
מסלול טוב, הדרך לבדוק אותו היא ע"
בחירה אקראית של מיקום כמה ערים על צג:
המחשב. שש ערים (כולל עיר המוצא)י
מספיקות לצורך ניסוי השיטה, בתנאיד
שהמחשב ימקם את הערים באורח אקראי..
בכל פעם במקומות שונים. תוכל לתכנת את1
המחשב לציר את המסלול המתקבל'
בשיטתך ולחשב את אורכו. ההשוואה בין.
אורך המסלול הזה ובין האורך הקצר ביותר"
תבהיר לך מה מידת ההצלחה של שיטתך.
אם נראה לך שמצאת שיטה אידאלית, חזור
והרץ את המחשב שוב ושוב, בכל פעם עם
קבוצת ערים חדשה, וחזקה עליך שתיווכח
כי במקרים מסויימים השיטה אינה מושלמת.
אוד גונדר
משרד ממוחשב
גשר של נייר
הטלוויזיה לא חיסלה את הרדיו. הרדיו לא חיסל את העתון. העתון לא חיסל את השמועה. כל
מדיה חדשה אינה מחסלת את המדיות שקדמו לה - אלא מביאה למיקודן בתחומי טיפול
מסויימים. כך למשל, הותיר הספר המודפס את הקלף לשימוש בספרי קודש, כשם שהקלף לא
חיסל את החריטה באבן - אלא הותיר אותה לאנדרטאות ולבתי קברות. הנייר, כך מתברר,
עתיד להישאר עמנו - למרות חזון העולם האלקטרוני. וכאשר יש נייר - יש ארכיב. וכאן, אנו
חוזרים אל המחשב.
הפקסימיליות הראשונות היו בגודל של
מכונת כביסה קטנה, ועלו כמו מכונית
משומשת במצב טוב. כאשר הוצגו המכונות
האלה, היו לא מעטים שפקפקו בסיכויי
ההצלחה שלהן. עוד מעט, עוד מעט ויש לנו
מחשב על כל שולחן, עוד מעט נעשה קניות
ונזמין מקום בקולנוע בדואר אלקטרוני -
ואתם מנפצים לנו את חלום המשרד ללא
נייר עם דינוזאור מחובר לקו הטלפון.
אלא שעובדה היא, שמה שהצטייר כמעקף
בלתי הכרחי בדרך אל עולם שכולו
אלקטרוני הוא כיום מדיום תקשורתי מרכזי.
הכלל המוכר בעולם העתונות, לפיו תמונה
אחת שווה אלף מילים, נכון בכל מקום. אלא
שהבעיה היא שמחיר קליטתה ואחסנתה של
תמונה אחת היה זהה לעלות הטיפול בכמה
אלפי מילים.
גם בשיאו של עידן המחשוב, שמור מקום
של כבוד למסמך המודפס. קבלות, תעודות
משלוח, טפסים ושרטוטים, שמורים בתיקים,
במגירות, בארונות ובבתי גניזה. עלויות
הטיפול בארכיבי נייר גבוהות. שטח האחסון
גדל וזמני הגישה הולכים ומתארכים. תיקים
נוטים להיות מונחים במקומות לא-להם, מה
שדורש זמן איתור במקרה הטוב והשקעה
בשחזור במקרים הפחות נעימים. הוצאות
הצילום של מסמכים הנדרשים בו-זמנית
במספר מקומות אינן מבוטלות - והמעקב
אחר מצב הטיפול בכל פריט מצריך
לוגיסטיקה מורכבת.
זמינות מכונות בעלות כושר עיבוד משופר,
הוזלת מחיר הדיסקים האופטיים והבשלת
טכנולוגיית | סריקת תמונות ודחיסתן,
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 45
/ 62
,)
.
16
הבגרות שלה - ומציבות בפני ארגונים
עתירי נייר תשובה אמיתית לבעיות עימן הם
מתמודדים.
ראשית חשוב להבהיר, כי ארכיבאות
אופטית אינה עניין לפי-סי בודד, המחובר
לסורק מצד אחד ולמדפסת לייזר מן העבר
השני. מי שמבקש לשמור מספר לא גדול של
מסמכים, על גבי דיסק של תחנה בודדת,
יוכל למצוא שפע מוצרים - במחירים
שהולכים והופכים שווים לכל כיס. התחום
היותר מענין הוא זה של הארגנים
הגדולים, | כאלה המאופינים בעשרות
ובמאות עובדי ארכיב וטיפול בניירת.
מכאוס ליוניקס
הארכיבאות האופטית החלה ככאוס של
תקנים. חברות קטנות יחסית שנכנסו לשוק
ראשונות, הציגו לעולם פתרונות י=יחודיים -
חלקם אף מרשימים בזמנם. הבעיה
האמיתית של מי שהתפתו ללכת בדרך
הזאת הגיעה בשלב השני: יצרנים אחדים לא
שרדו - ומערכות אחרות מן הדור הראשון
נותרו ללא אופציית גידול והרחבה, ובעיקר
ללא אפשרות שילוב במערכות המידע
הכלליות של הארגון. הארכיון, האמור
לשרת כמעט את כל מחלקות הארגון, סגור
כאי מאחורי חומות מחשוב שקשה להפילן.
מי שמשקיע כיום במערכות מחשוב כלליות,
מתכנן לטווח של חמש עד
הניסיון מלמד עד
שבע שנים.
לחזות את
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
ההתפתחויות הטכנולוגיות. לא בכדי, אתה
מוצא החלטות הנשענות יותר על זהות
הספק והאמונה בחוסנו, ופחות על מהות
הציוד המוצע על ידו.
אלא שמקרה הארכיון ראוי לבחינה נוספת.
כאן מדובר למעשה במערכת שתחיה לנצח.
ארכיבאות, | מעצם מהותה והגדרתה,
מיועדת לטווח ארוך - וקשה יהיה למנהל
מחשוב להצדיק בעוד חמש עד שבע שנים
מהפכה נוספת בתחום הארכוב. ברור גם, כי
בטווח הרחוק תידרש מערכת הארכיון
לעבוד בשילוב עם מערכות מידע אחרות
בארגון: מי שעוסק במכירות ירצה לראות
את ההסטוריה של הלקוח, מי שמטפל בכוח
אדם יהיה זקוק לתיק האישי של העובד
שעה שהוא בוחן את מבנה השכר שלו כפי
שהוא מופיע במחשב אחר.
הפתרון הבלתי נמנע, לדעת רבים, הוא
יוניקס. נתוני המכירות הגואים ומומחי
השוק המתאמצים לחזות את העתיד,
מעידים כולם על מקומה המרכזי של
מערכת ההפעלה הפתוחה הזאת. וכאשר גם
ספקים הנשענים על מערכות הפעלה
קנייניות משלהם נענים לתכתיבי השוק - אין
ספק כי מי שמתכנן עם הפנים לעתיד, מי
שזקוק למערכת ארכיון שלא תותיר אותו
תלוי במקור אחד ובעיקר תהיה פתוחה
לעולם החיצוני - ייטה יותר ויותר לבחור
ביוניקס כסביבת העבודה לשרת. אשר
לתחנות הקצה - כאן נופלת הבחירה באורח
טבעי על אחת מסביבות החלונאותת
הסטנדרטיות.
החזון היותר מתקדם הוא זה של מערכתת
לשימושים כלליים, המשתלבת במסגרותת
מחשוב קיימות, ומתוכננת לשיפור האחזור"
והשליפה | ולתהליכי | עיבוד | מסמכיםם
בארגונים עתירי נייר.
המערכת האידאלית תהיה פתרון משולב --
חומרה ותוכנה - המאפשרת סריקת מסמך.,
עיבודו והפצתו בארגון. המערכת צריכהה
להיות מבוססת על תקני התעשיה, ולפיכך-
ניתן לגשת אליה ממערכות קיימות, תוך-
שמירה על השקעות קודמות בציודי
ובתוכנה. השימוש בתקנים רשמיים ובתקניסט
דה-פקטו בתחומי מערכות ההפעלה.,
התקשורת ופורמט | האחסון, יבטיחור
אפשרות שילובה של מערכת הארכוןן
האופטי במערכות אחרות - ובמאמץ מזערי..
ארכיון אופטי טוב מאפשר למשתמש לגשת1
ביעילות ולארגן בקלות סוגים שונים של*
מידע - על מסך אחד. כך למשל ניתן לשלב:
ולהציג מסמכים האגורים בארכיון האופטיד
עם מידע רלוונטי לגביהם, האגור במחשב:
מרכזי תחת מערכת הפעלה שונה.
עולם הארכיבאות האופטית מושפע כמובן"
מהנטיה המסתמנת בעולם המחשוב לעבור-
לארכיטקטורת שרתרלקוח. היכולת לבזר את1
היישום, בין שרת המטפל באחסון ובשליפה;
ובין לקוחות המבצעים קליטה, פריסה:
ודחיסה של התמונה, מוצעת כבר במוצריהן
כך:
של חברות אחדות. ניתן להריץ
ו
במערכות מסויימות יותר מיישום ארכוב
אופטי אחד על כל שרת. כך, נפתחת גם
הדרך לשלב במערכת עמדות מסוגים שונים:
מכונות מתוגברות בכרטיסי עיבוד תמונה
ובמסכים בהפרדה גבוהה לעמדות בהן
מתבצעת עבודה מסיבית, ומסכי /60ש
ומכונות סטנדרטיות בתחנות הניגשות
למערכת באורח אקראי בלבד. אגב מכונות
הקצה: יישומים אופטיים, על נפח המסמכים
הגדול שלהן, מהווים מקרה מבחן מעניין
בקרב בין תקני הערוץ הפנימי במחשב:
מיקרו-ערוץ ו518//7 החדשים והמהירים
יותר, או /15 הוותיק.
מי שמבקש להשתלב בסביבות מחשוב
קיימות, חייב להציע יכולת לקשור למערכת
הארכיון האופטי לקוחות מבוססי כל ערוץ,
כאלה הפועלים תחת דוס ומריצים גרסת
%ו₪60ו\. תחנת העבודה של המערכת
צריכה לאפשר גישה לכל שרותי הטיפול
בתמונה - אחזור, הדפסה, משלוח וקבלת
פקס ומשימות תקשורת. המשתמש יכול
לסובב את התמונה, לחתוך אותה, לשכפלה
ולהפיצה. | במקביל לעבודה במערכת
הארכיון האופטי, ניתן לפתוח גם חלון
הדמייה למסוף 3270 - ולגשת באמצעותו
אל המחשב המרכזי. בהיות תחנת העבודה
מכונת דוס, נפתח בפני המשתמש עולם
תוכנה בלתי מוגבל כמעט.
שלל הציוד ההיקפי הזמין כיום כולל סורקים
במגוון רחב של גדלי נייר ומהירויות סריקה,
מדפסות לייזר, אמצעי אחסון מגנטיים
ודיסקים אופטיים - החל מדיסק בודד ועד
קופסאות המחליפות באורח
אוטומטי פלטות תקליטים אופטיים -
ומאחסנות מאות ג'יגה-בייט של מסמכים.
אסטשאוו1,
בעית קצב התקשורת
התקשורת היא בעיה מרכזית במערכת
ארכיון אופטי: הבעיות כאן הן של מהירות
ושל תקן. טיפול בתמונה מציב בפני רשת
התקשורת נפחי מידע שאין היא רגילה
לעסוק בהם. עמוד בפורמט 434 (עמוד
קוורטו רגיל) דורש משהו כמו 1.588
כאשר הוא מועבר בפורמט לא דחוס, כמו
למשל פורמט א6ץ, המשמש בתוכניות
גרפיקה פופולריות דוגמת וצטז3 זחוג?. מי
שינסה לשלוח עמוד כזה להדפסה במדפסת
לייזר, דרך יציאת 85232 רגילה, יגלה כי
המהירות התיאורטית של המדפסת -
ארבעה, ששה או שמונה עמודים בדקה -
כלל אינה משנה: הבעיה היא בהעברת
החומר אליה. גם השימוש בערוצי תקשורת
מהירים יותר בדרך למדפסת, דוגמת 50681
או 2 56%81, איננו נותן תשובה מלאה בכל
המקרים - ומעמיס עדיץן את קוו
התקשורת, בעיקר בעת השימוש במשאבים
מחלקתיים: דיסק אופטי או מדפסת מרכזית.
הפתרון הבלתי נמנע הוא העברת התמונה
ברשת בפורמט דחוס ופריסתו בתחנות
הקצה. הפורמטים המסתמנים כיום כתקן
הם אלה של 63 60177 647 וד06,
שיובאו אל עולם הארכיבאות האופטית
מתחום הפקסימיליה - ושל ::11, שהגיע
אלינו מעולם התוכנות הגרפיות. את הבעיה
הספציפית של העברת החומר למדפסת יש
מי שפותרים באמצעות טעינת תוכנת פריסה
אל המדפסת עצמה - כך שגם בקטע הזה
מועברת תמונה דחוסה, בזמן קצר יותר.
רשתות התקשורת מהוות פרק בפני עצמן.
למרות הפופולריות של פתרונות המבוססים
על רשתות אתרנט, קימת עדיפות
תיאורטית למהירות התעבורה הגבוהה
יותר, אותה מסוגלת להציע רשת מסוג
טבעת-אסימון. בכל מקרה, ראוי להתחשב
בתשתית הקיימת כבר באתר: ארכיב אופטי
אינו בדרך כלל מערכת המחשב הראשונה
בארגון, וכך יש להניח כי תהיה נטיה לבחור
ברשת הקיימת כבר ממילא.
הטיפול בבסיס הנתונים נעשה כמעט תמיד
באמצעות שפת השאילתות המובנית - .501
- שהפכה זה מכבר לתקן התעשיה. בפני מי
שמפתחים מערכות כאלה עומדות שתי
אופציות תפעוליות: האחת - מפיתוח
במקום אחד ושמירת אוסף התמונות במאגר
אחר, אליו מצביע מאגר המפתח, והשניה -
בניית מאגר אחד, כאשר כל רשומה כוללת
גם את שדה התמונה, למרות גודלו.
האפשרות הראשונה מציגה במסד נתונים
שטוח לחלוטין, בו ניתן להבטיח אמינות
נתונים. אותה לא ניתן להשיג במבנה מסדי
נתונים כפול. המחיר כאן הוא הצורך לטפל
במסד כבד יותר - הדורש עוצמת חישוב
נוספת. | הצניחה במחירי כל %ק1א,
המאפיינת את הענף, מותירה אותנו עם
יתרון שקשה לערער עליו.
כרטיסי עיבוד התמונה הזמינים כיום
מציעים עד ארבעה מעבדים נפרדים, ועד 16
מגה-בייט זכרון עצמאי משלהם. באורח זה,
מבוצעות משימות עיבוד תמונה באורח
מקבילי, תוך שיפור הביצועים ושחרור
הזיכרון המרכזי של תחנת העבודה
למשימות אחרות.
משתמשים בתדירות נמוכה יותר יכולים
להמיר את כרטיס הדחיסה-פריסה-עיבוד
בתוכנה, | הפועלת גם על מחשבים
המצויידים במסכי +/0/.
הבדל מהותי בין מערכות ארכוב אופטי
שונות הוא באיכות כלי הפיתוח: אותן
מערכות תוכנה המאפשרות את הקמת
היישום עצמו, ותפירתו לצרכי המשתמש
המסויים. | כאן קיים יתרון למוצרים
המשלבים סביבת פיתוח תוכנה מתקדמת:
שימוש בשפות דור רביעי ויכולת לשלב
שפות דור רביעי, 6, ממשקים גרפיים
וממשקים למערכות מרכזיות המתבצעים
באורח שקוף למשתמש.
כלי פיתוח יעיל הוא כזה שאינו דורש
שליטה בשפות התוכנה או במערכות
ההפעלה או הכרת החומרה לעומק. כלי
כזה מאפשר למשתמש ליצור אוטומטית
קוד 6 או יישומי >אטשמו למערכת
הארכיון האופטי. מערכת הפיתוח היעילה
תשלב כלים לניהול עבודת הארכיב: הבטחת
זרימת חומר על פי תחנות טיפול קבועות
מראש, ומעקב אחר ביצוע המטלות ברמת
העובדר והמחלקה. הכנסת מערכת ארכיב
אופטי מחייבת ניתוח מדוקדק של נהלי
העבודה הקיימים, כאשר במקרים רבים
יהיה צורך בשנוי ובעדכון, בהתאם
לאפשרויות הרחבות יותר אותן פותח
בהשוואה לעיבוד
העיבוד האלקטרוני,
הנייר.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב | 47
שמותיר עדיין לא-מעט ארגונים כשהם
שבויים בכבליה של טכנולוגיה מיושנות
ויקרה.
עקב אכילס של התקליט האופטי הטא
המגבלות הקיימות כיום על קבלותתו
המשפטית. תקנות שמירת המסמכים
המקוריים מחייבות אגירה מתמשכת שיל
מסמכי מקור מ-7 שנים (רשויות המס) ועוד
0 שנים ויותר (רשויות בטחוניות וְמסמככי
כוח אדם). הרשויות השלטוניות מכירות :-
ללא עוררין - במזעור צילומי (מיקרופילבם.
מיקרופיש) כשווה ערך - חוקית - למסמוך
המקור. הרשויות השלטוניות אינן מכירותת.
עדיין, בקבילות המשפטית של התקלטט
האופטי.
אלא שהחיים חזקים יותר מהחוק היבש, וכנן
הולכת ונפתחת הדרך בפני הכרה במסמכיום
שאורכבו בארכוב אופטי כבראיות לכל דברד.
האבחנה המרכזית, על פי החקיקה ההולכות
ונוצרת בעולם, היא בין פלט מחשב שהוזא
פרי אחסון בלבד - ובין פלט מחשב שהוזא
תוצאה של עיבוד. כאשר מדובר בפלוט
שהוא פרי אחסון, דוגמת ארכוב אופטיי
קבלת הפלט כראיה עניין קל ביותר. שונזד
כמובן הוא המצב כאשר מגיעים לפלנכ
שהוא פרי עיבוד, אלא שפלט כזה אינו
מענייננו כאן.
יהיה לסרוק טופס ולהורות למחשב לקרוא
41 ולמפתח את המסמך לפי נתוני שדות
אלה.
מערכות הזיהוי בהן מדובר יתנו, בשלב
הראשון והקרוב, פתרונות לזיהוי טקסט
מודפס. בעתיד הנראה לעין, מבטיחים לנו
ו | כבר הרחבת המסגרת לקליטת ספרות
הכתובות בכתב י7 - כמו למשל שרה
הסכום בהמחאה.
לא פחות מעניינת היא האופציה לזהות
טפסים. הטכנולוגיה הזמינה כיום מאפשרת
כבר לדבר על מכונה המזהה את סוג הטופס
המגיע אליה - קבלה, הוראת משלוח או
דוח במבנה קבוע - ולשלוח אותו לטיפול
בתחנה המתאימה. אמצעי נוסף עליו
תשתלט המכונה הוא הברקוד. מערכות
ארכוב אופטי יזכו ליכולת קריאת ברקוד,
ללא צורך בסורק נוסף לצורך זה - גם כאן
במגמה להפנות טפסים מסויימים לכתובות
מוגדרות מראש.
₪
המשפט האנגלי נזקק לחקיקה מיוחדת, אשור
החילה על פלט מחשב את מערכת הדינינם
החלה על ראיות של מכשירים (דוגמות
רדאר משטרתי במשפט מהירות). במקבילל
הותאמה מערכת הדינים העוסקת בקבילווה
ראיות שהן בגדר עדות שמיעה, כןן
שתכשיר את פלט המחשב - שהוא, ביסודוו
מיקרוגרפיה, אופטוגרפיה והחוק עדות בלתי ישירה.
בטרם היות הארכיבאות האופטית - היה
המיקרופילם והמיקרופיש. עבור לשכות
השרות בתחומים האלה, העושות כיום
עסקים טובים במכירת שרותי מזעור -
מהווה הארכיבאות האופטית איום של
ממש. לפני חמש שנים, כאשר ארכיבאות
אופטית נראתה עדיין כחזון רחוק - ויקר,
נהגו לשכות המזעור לבטל את החידוש,
שבו ראו איום ברור על מעמדם. כיום,
כאשר פרויקטים רבים של ארכיבאות
אופטית בוצעו בהצלחה ברחבי העולם,
נאלצים רבים להודות בטעותם.
מה שמאפשר כיום את המשך קיומן של
טכנולוגיות הפילם הוא, למעשה, החוק. אם
לחדד עוד יותר את הקביעה הזאת, נאמר בי
הפיגור המאפיין את החקיקה, המתקשה
להדביק את התפתחות הטכנולוגיה, הוא
במדינות מסויימות בארה"ב, מתקבל פלוג
מחשב כראיה באמצעות הגמשת כללונ
קיימים במשפט המקובל. במדינות אחרווו
נעשו כבר מעשי חקיקה שהכשירו את פלוג
המחשב. אבן יסוד בפסיקה האמריקאיוו
הוא פסק דין פַחוא, המתיר קבלת פלוג
מחשב על ציוד סטנדרטי, כשהרישום נעשזד
במהלך העסקים הרגיל, ובתנאי שניתנזד
עדות בסיסית לגבי אמינות הנתונים. לענייזן
זה, ברור כי עצם הסתמכותו של גוף עלל
פלט המחשב במהלך הרגיל של עסקיו תהידה
עדות טובה לאמינות הפלט.
מי שהכינו את תזכיר הצעת חוק המחשביםז
הנרונה כיום בישראל, הלכו בעקבות הניסיוןן
בחו"ל. כך, קובעת הצעת החוק כי
31. (א) חזקה לכאורה היא לגבי פלט מחשב:
8 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
ו"
-"%
=
האחסון האופטי חודר במהירות
במה מאות מבקרים ענו לסקר שנערך בכנס ]א411/ - (שח חסווחס1ח1 זט הסוווטסגב ה
והטוחסקההג1א טטגוהו]) שהתקיים ביוני 1990 בשיקגו, לשאלה "כיצד אתה מאחסן
מסמכים ושרטוטים כיום?"
הושבו התשובות הבאות: מדיה מגנטית - 8%6, מיזעור - 29%, ניירת - 46%6, מדיה
אופטית - 1%ו. עובדה ברורה היא שתוצאות אלו הינן מוטות ואינן מייצגות את
המצב בארגון הממוצע - שכן לכנס מגיעים בייחוד בעלי מודעות גבוהה לנושאי ניהול
מידע, וביניהם חלק מחלוצי טכנולוגיות הדיסקים האופטיים. יחד עם זאת, אנו
מקבלים מתוצאות אלו אינדיקציה חזקה לחדירה המהירה של טכנולוגיות הדיסקים
האופטיים.
על השאלה, "מה אתה חוזה כעתיד מערכות ניהול המסמכים?" הצביעו, באותו סקר,
% על הטכנולוגיה העדיפה בעיניהם - מדיה אופטית לקריאה/כתיבה רב-פעמית
(26 |שוזקכ) 6וטגווז/\₪6). 17% נוספים הצביעו על טכנולוגיית 06% כטכנולוגיה
העתידה להתפתח במהירות. 16% הצביעו על יישומי תוכנה משולבים כתחום העתיד
להתפתח במהירות. מכאן אנו למדים שאל הדיסק האופטי לכתיבה חד-פעמית
ואס התיחסו הנשאלים כאל טכנולוגיה קונבנציונלית - לא "עתידית", וכי
זוז ר-%:20) צופנים בקרבם הבטחות לעתיד.
מעבר לאתגרי המחשוב המקובלים, אתגר אחסון המידע הוא האתגר השני בחשיבותו
לאחר איתור המידע, לדעת משיבי הסקר. 39% סבורים ש'איתור מידע' הוא האתגר
הכבד ביותר של ענף המחשבים כיום. 27% סבורים כי 'אחסון המידע הוא האתגר
המעיק ביותר על הענף'. רק 13% סבורים כי 'שילוב טקסט וגרפיקה' הוא הצורך
המעיק ביותר על הענף.
אומיקרון דלתא (1927) בעיימ
רחוב קרליבך 10
תל"אביב 67132
טלפון: 5615151 (03)
סד (1927) 4דשס אסתאוואס
ךז 586 6 10
5 ,67132 עועא- ופד
1 (03) :םאסק
9ק: 5612962 3 972 :%א]
דפ צ1-5ו5 > 100 פה
מחשבים מהירים לסימולציה בזמן אמיתי של מערכות דינמיות רציפות. סימולציות
007 )-שהד-או-6ח ב סאה ררקסס ו-6הד-או-אגוא. מתוצרת
האסוזה אחשדאו 5ס6וואהאצס ססשו וקקה.
מאות התקנות בתעשיית ה-6805466ה, תעשיית הרכב, תעשייה גרעינית,
תעשייה כימית ואחרות.
1
(65 00| אסודה וטואו5 5טסטאוד 60 ספסאה עס
שפת הסימולציה הנפוצה ביותר למערכות דינמיות רציפות. בשימוש נרחב
ברפאייל, התעעשיה האוירית, צהייל ומפעלים רבים אחרים. ל" 4651 גרסאות לרוב
המחשבים ההנדסיים, החל מ667 ועד צגא6.
וזו
חוכנה מתימטית הנדסית אינטראקטיבית ליישומים רבים בהנדסה ובמדע.
עיבוד אותות + אופטימיזציה
ניתוח ותכנון מערכות בקרה * 8 ועואו5 - תוכנת
זיהוי מערכות סימולציה גרפית
כימומטריה
נמ 7-7
(ו) כשפלט הוא תוצאה של הזנה - ב-
נתוני ההזנה שבו הם כפי שנרשמו
במקור שממנו הוזן המחשב, אם הוכחו
אמינות ההזנה, הקליטה והפליטה של
המחשב.
אימוץ הקריטריון של "מהלך העסקים
הרגיל" נעשה בסעיף הבא:
2 (א) שימש מחשב לרישום ולעיבוד
נתונים או להערכה, על ידי גוף ציבורי
במילוי תפקידו, או במהלך הרגיל של
מסחר או עסק אחר כשאותו שימוש
הוא חלק מהמהלך הרגיל כאמור, עומד
הפלט של אותו מחשב על חזקתו כאמור
בסעיף 31 (א) אף ללא הוכחת הפרטים
האמורים לפי הענין.
(ב) נתקיימו במחשב התנאים האמורים
בסעיף קטן (א) והיה זה המהלך הרגיל
של אותו גוף או עסק להתבסס על
אמיתות רישומים מסוג זה - יהא
הרישום קביל גם כראיה לכאורה
לאמיתות תוכנו.
הצעת חוק המחשבים (עבירות, הגנת תוכנה
וראיות) התש"ן - 990ו1, שינתה את נוסח
הדברים - אך לא את משמעותם ככל
שהדברים נוגעים לארכיבאות אופטית:
20. (א) פלט קריא אדם ייחשב כראיה ישירה
בכל הליך שיפוטי בתנאי ש-
(ו) כאשר הפלט הוא תוצאה של הזנת
נתונים בלבד, בין אם הזנה חיצונית ובין
אם עצמית, מבלי שמתלווה לכך תהליך
של עיבוד נתונים - הוכחו אמינות
ההזנה ואמינותו של תהליך הקלט
והפלט של המחשב.
2. פלט אשר נערך על ידי רשות ציבורית,
במהלך הרגיל של מילוי תפקידה, ייחשב
כראיה ישירה גם ללא הוכחת התנאים
הנזכרים בסעיף 20.
ארכיבאות אופטית היא, אם כן, העתיד.
אפילו לשכות השרות בתחום המיקרוגרפיה
מכירות בכך, והן מציעות כיום שרותים
בתחום הארכוב האופטי. בטווח הנראה
לעין יש לצפות לפופולריות גבוהה של
מערכות תרגום והסבה, שיאפשרו המרת
ארכיוני מיקרופיש לדיסקים אופטיים.
השוק הישראלי מצוי אף הוא בשלב
התעוררות בתחום הארכוב האופטי. לאחר
ניסיון ראשון בארכיון צה"ל, הקים הבנק
הבינלאומי יישום ארכיון אופטי משלו -
ובצנרת עומדים על פי ההערכה עשרה עד
חמישה עשר פרוייקטים, בהשקעה ראשונית
חזויה של מאות אלפי דולר בכל אחד.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 49
ה
מק
כתריאל צימט, יו"ר הצוות לועוץ
0 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
צועי לעולים, יו"ר הנהלת איל"א לשעבר
קליטת עולים במחשוב
צלחות וכשלונות
צומחות.
קבוצות שונות מתארגנות, יוזמות רבות
המפורסם
זה מה שקורה בארץ בתחום העזרה לעולים.
"ויפרחו אלף פרחים",
מתחילים ב
אינם מספיק
הליבראלית שלו.
שמותיהם למטרת עזרה לעולים חדשים אבל
מאו-טסה-טונג,
וחוסר התמדה, כל אלה גורמים לכשלונות.
אנשים בעלי רצון טוב מתגייסים אך נתקעים,
מי מהר ומי אחרי זמן מסויים.
בעבודה האפורה, היום-יומית.
בתק
1
אמר מנהיג סין
תנופה אך מתעייפים ונושרים.
קשיי שפה, משאבים מצומצמים, ארגון לקוי
קיימות גם קבוצות שונות של אנשים
מפורסמים ובעלי שם, שנותנים את
"משוגעים לדבר" שמתמידים
אין להסתיר: דרושים מאמץ, זמן, תשומת
לב, פסיכולוגיה שימושית, ידיעת השפה,
ופה
/ = / 7 ב ו 8-2
ב ו : 5 6 /
6
ל
יר
ל 60 : -
כ
=
וי
הכרת הרקע בברית המועצות וידיעה טובה
של המציאות הישראלית בתחום התעסוקה
בשטח המחשוב.
מה ניתן ללמוד מהנעשה עד כה?
התרומה המעשית ביותר היא זו של בתי
הספר כמו "סיוון", | "קדם" ואחרים,
שהכשירו | בעלי | מקצוע לטכנולוגיות
הנהוגות בארץ.
גם ארגונים כמו יבמ, דיגיטל, סאפיינס,
.5.1 ואחרים, ארגנו קורסים ברמה טובה
והכשירו אנשים לעצמם ולשוק, במידת
הצלחה לא מבוטלת.
מאידך, הכנת והפצת רשימות יבשות של
מועמדים, כפי שנעשה ע"י מספר מוסדות
וארגונים, לא השיגה תוצאות משמעותיות.
ארגון בירוקרטי לא מסוגל אלא למלא
טפסים ורשימות שסופם בסל. תוכן הטפסים
חסר משמעות, לא פעם משום שהנתונים
וההגדרות מברית המועצות לא מתאימים
לקריטריונים הנהוגים בארץ.
ה"צוות ליעוץ מקצועי לעולים" שהוקם ע"י
איל'א, תקף את הבעיה מזווית אחרת.
מספר מתנדבים, עולים לשעבר מרוסיה
אשר נקלטו בעבודה ונמצאים בארץ כבר
עשר שנים, משקיעים זמן ומרץ כדי לטפל
באופן אינדיבידואלי בכל עולה.
שיחה מעמיקה במשך כשעה מאפשרת
למראיין להגדיר דיוקן מפורט של הכישורים
והנסיון של העולה.
לאחר ראיון מעמיק ומפורט ניתן לתרגם את
המושגים | מחו"ל | למושגים | המובנים
ומקובלים בארץ. נוסף לכך דרוש טיפול
אינדיבידואלי בעולה.
הכרת הסביבה המקצועית והמציאות
בברית המועצות מסייעת למראיין לתהות
על קנקו של האדם, לעזור לו לכתוב קורות
חיים בצורה המקובלת בארץ ולייעץ לו איך
"למכור" את עצמו בשוק העבודה.
תענוג לצפות בתהליך הראיון, הכנסת
הנתונים על המסכים הצבעוניים של המחשב
והבעת הפנים של העולים בסיום הדפסת
קורות החיים בעברית.
הנתונים מועלים על בסיס נתונים ממוחשב
ומאפשרים:
- הדפסת קורות חיים בו-במקום.
- הפצת נתונים לפי מיומנות ולפי נסיון
ספציפי.
- חיפוש אדם מתאים לפי דרישה.
לדוגמה:
פניה של מעסיק המחפש אנשי 24835
העלתה תוך כמה דקות מספר שמות של
אנשים מתאימים.
חיפושים נוספים במחשב איפשרו לצמצם
את מספר המועמדים לפי הפרופיל הרצוי
למעסיק ונוצר מגע עם
המתאימים.
המועמדים
פעילות המתנדבים-המראיינים לא נגמרת
בפגישה הראשונה. הקשר עם העולה נמשך
לפעמים שבועות ואף חודשים, במטרה לנצל
את כל המידע והקשרים, כדי למצוא מקום
עבודה מתאים לעולים אשר בטיפולם.
השילוב של עבודת יחידים המתמסרים
לטיפול הפרטני בכל עולה, נתמך ע"י מסגרת
ארגונית, וניהול נכון, הניבו תוצאות טובות
יותר.
חובה נעימה לי לציין את מידת ההתמדה
של המראיינים-המתנדבים.
שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש, הם
לא מפסיקים ולא מתעייפים מלעסוק
בפעילותם הברוכה לטובת העולים.
יבואו על ברכה כל אלה אשר תרמו
להצלחת הצוות: המראיינים - המתנדבים,
הגופים שתרמו (יבמ - מחשב; משוב -
יישום מאג'יק; דביר - מעבד תמלילים
זאמזס, הגוינט והסוכנות - תרומה
כספית).
כדי להקל על העולים לצעוד את צעדיהם
הראשונים במקצוע, הוכנה חוברת בשפה
הרוסית, מעין "מורה נבוכים", המעלה מידע
מגוון על המחשוב בארץ, מילון מקצועי
מקוצר של המונחים הנהוגים בארץ, עצות
מעשיות וכתובות שימושיות. החוברת
התקבלה בהתלהבות על כל קוראיה והופצה
בארץ ובקרב מועמדים לעליה שנמצאים
עדיין בברית המועצות.
ניתן לציין בסיפוק שיותר מ-30% מהעולים
שטופלו ע"י צוות איל"א כבר נקלטו
בעבודה.
יש גם הדים חיוביים מאוד על המקצועיות,
המסירות והתרומה של עולים שנקלטו
בעבודה.
הנוסחה שפותחה ע"י ה"צוות ליעוץ
מקצועי לעולה" באיל"א יכולה לשמש דגם
למסגרת גדולה בהרבה גם בתחומים אחרים.
אפשר כמובן להמשיך בקנה מידה הנוכחי
ולטפל בעשרות ומאות. אך עם השקעה
מתאימה ניתן להרחיב את הפעילות
לממדים הדרושים לטיפול יעיל במספרים
הגדלים של בעלי מקצוע בין העולים, אלה
שכבר באו ואלה העומדים לבוא.
כה הרבה ניתן להשיג אם יאחדו את כל
הכוחות, יקדישו את האמצעים הדרושים
ויתקיפו את הנושא בגדול.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
1
2
החלטות ונימוקי ועדת
הפרסים של אול''א
לשנת 1991
ועדת פרסי איל"א לשנת 1991 בראשות צבי
שחר ובהשתתפות יצחק מלאך, דוד אייזנר
ושמעון אגסי התמנתה ע"י נשיא איל"א.
הוועדה החליטה על הקריטריונים הבאים
לבחירת הזוכים:
א. קריטריונים ראשיים, כפי
בפניה להגשת עבודות:
- חדשנות העבודה
- תרומת העבודה והישגיה 14%
- צורת הגשת העבודה 2000
ב. הוועדה החליטה על קריטריוני משנה:
- עומק
- תרומה להפצת ידע
- שימוש בטכנולוגיות חדישות ושליטה
בהן
- תיעוד
- הרחבה נוספת אפשרית בעתיד
- יצירתיות, קלות הפעלה
- יישום מלא של העבודה
שהתפרסמו
200%
הוגשו וו עבודות. הוועדה בדקה אותן
וקיימה דיונים מפורטים עם מגישי 5
עבודות.
הוועדה החליטה באחדות דעים על הענקת
הפרסים וציון לשבח כדלקמן:
פרסי איל"א
פרס בתחום מערכות מידע מנהליות ע"ו
יונתן ושדי ז"ל הוענק למשטרה ולמפתחו
העבודה: מערכת ממוחשבת לאיתור
עבריונים.
הנימוקים:
הפרס ניתן על פיתוח מערכת אינטגרטיבית
חדשנית, שעל סמך תאור מילולי של עבריין,
מאפשרת:
- לאתר קבוצה מצומצמת של עבריינים
הדומה ביותר לתאור הניתן ע"י עד
לעבירה.
- לשלוף ולהציג את תמונות הקבוצה הנ"ל
על צג, מתוך מאגר אלפי תמונות
המאוחסנות במחשב, לפי סדר יורד של
דמיון העבריין לתאור שניתן.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
פרסי איל"א
איתור העבריינים להקרנה נעשה בעזרת
אלגרית ותוכנה ייחודית, שפותחו ע"י אנשי
המשטרה המצליבים פרטים שנמסרו ע"י
העד לפי קריטריוני זיהוי, מול קובץ מאפייני
העבריינים, תוך שקלול יחסי לכל מאפיין,
ע"מ להתגבר על רמת אי הוודאות בתיאור
העבריין ע"י העד.
העברת נתוני התשאול, איתור התמונות
להקרנה ושליפתם להצגה על צג, מבוצעים
בתקשורת. על ידי כך ניתן לספק ליחידות
המשטרה השונות מידע ותמונות דרושות,
תוך פרק זמן מהיר ביותר.
המערכת מעמידה בפני חוקרי המשטרה כלי
חדשני יעיל ומהיר ביותר אשר יתרום
למלחמה בפשע.
ציון לשבח של איל"א
ניתן לצוות עובדי "אגף המיכון ומערכות
המידע בעיריית פתח-תקוה" בראשות ש.
בוקשפן, על פיתוח "עמדות | מידע
ממוחשבות".
הנימוקים:
הפרויקט מטפל בפיתוח ויישום של מערכת
עמדות מידע עירוניות ממוחשבות, במטרה
לספק לקהל הרחב בקשות מידע ממאגרי
הרשות העירונית ומגופים ציבוריים אחרים.
המסרים יינתנו בשפות שונות תוך שילוב
אחזור מידע, עיבוד תמונה/דיבור ומוסיקה.
כן ניתן יהיה לקבל עותק מודפס של המירע
הנדרש.
כיום מופעל אב-טיפוס של מערכת מידע
בבנין העיריה ובכוונת המפתחים להתקין
עמדות נוספות ברחבי העיר.
המערכת מפותחת בעיריית פתח-תקוה
כאב-טיפוס לאומי בשיתוף ובחסות השלטון
המקומי, החברה למשק וכלכלה והחברה
לאוטומציה במינהל השלטון המלומי,
במגמה לאמץ פרויקט זה ע"י עיריות
אחרות.
הפרויקט מאפשר שילוב מהיר של מאגרי
מידע חדשים, בהתאם לצרכי ציבור
אקטואליים.
פיתוח פרויקט זה מאופיין ע"י חדשנות
וגישה מהפכנית בתפיסה השלטונית של מתן
שירותי מידע ידידותיים זמינים ועדכניים
לרווחת האזרח. שילוב של חומרה ותוכנה
מתקדמים יאפשר מתן שירותים ברמה
ואיכות מהגבוהים בארץ.
ציון לשבח של אול"א
ניתן לעופר אלבק מחברת "טסקום" על
פיתוח מערכת 41066 ח6)טקוח60 - 6476
וח55)6 קה:16%1
הנימוקים:
מערכת 641% הינה תוצאה של תפיסה
ופיתוח חדשניים המספקים כלים ומסייעים
בביצוע אחד השטחים הרגישים של פיתוח
מערכת תוכנה והוא תחום תכנון וביצוע
מבחני קבלה.
מערכת 61% מלווה את תהליך הפיתוח
החל משלב האפיון ועד סוף הפיתוח. כבר
בשלב האפיון מתחילים בקביעת מספר רב
של "מקרה בדיקה" והגדרה חד-ערכית של
התוצאה הצפויה, שיבוצעו על כל נושא
שהוגדר כמחייב בדיקה.
ביצוע הבדיקה נעשה עם סיום של כל
תת-שלב ושלב של פיתוח הפרויקט. ביצוע
מוקדם זה מגלה שגיאות כבר בשלבים
הראשונים של הפיתוח ומצמצם את הצורך
בתיקונים בגין השגיאות.
מערכת 6415 מושתתת על מתודלוגיה
הנעזרת בכלים ממוחשבים לתכנון, עדכון
וביצוע יעיל/מובנה וסטנדרטי של הכנת
מפרטים ויישום בדיקות קבלה למערכת
תוכנה.
בעזרת 61% מפרקים את תהליך הכנת
מפרטי בדיקות הקבלה לתת-מערכות,
בצורה המאפשרת עדכון גמיש ואינטגרציה
ממוכנת ומהירה ביניהן, תוך שימוש בבסיס
נתונים מרכזי.
הגדת "מקרה בדיקה" והתוצאה הצפויה
החל משלב האפיון, תורמת להגדלת ההבנה
על הדרישות מהמערכת בין מאפייני וצרכני
הפרויקט ובין מפתחיו, עובדה זו מביאה
לחסכון בזמן וביעילות פיתוח הפרויקט.
פרס בתחום מדעי המחשב
הפרס הוענק לצוות אגף מדע וטכנולוגיה
של יבמ ישראל - יוג'ן וולך, איון סרגי',
חביון דן, גילת איתי, הלפר אנדרי, כגן
אורן, זורין אלכסנדר, אייל יאיר, בנושא
עובוד | אוטומטי של מידע במיפקד
האוכלוסין השוויצרי בשנת 1991.
המערכת לקליטת | נתונים | אוטומטית
שפותחה ע"י אנשי אגף מדע וטכנולוגיה של
יבמ ישראל מאופיינת ע"י:
- חדשנות ומקוריות בפתרון הבעיה.
- שילוב
בפתרון.
המערכת באה לענות על אילוצים שעמדו
בפני מפתחי יישומים מזה זמן רב.
הפתרון כולל:
ו. קליטת נתונים אוטומטית, של מידע
הכתוב בכתב יד ונמצא על טפסים הנהוגים
בחיי יום יום, ואחסונם במתכונת המקורית
במאגרי המחשב בלי השקעת עבודה ידנית
רבה בקידוד, ניקוב/הקלדה ואימות.
2. דחיסת המידע במתכונתו המקורית,
ואחסונו בצורה חסכונית ביותר במאגרי
המחשב. התהליך מופעל על המידע "נטו"
תוך השמטת שלד הטופס המקורי.
3. קיצור משך הזמן לקליטת המידע למחשב.
4. שליפת המידע והצגתו מחדש במתכונת
הכוללת את הקטעים שנכתבו בכתב יד ואת
מבנה הטופס המקורי.
5. אלגוריתם לפענוח כתב היד המקורי
והסבתו לתווי מחשב (הקטע האלפאדביתי -
בלועזית בלבד).
המערכת מהווה אבן דרך בהתפתחות
המאפשרת פיתוח יישומים חדשניים רבים,
תוך ניצול התוכנה נשואת הפרס להתגברות
על אילוצים שהיו קיימים עד כה.
חומרה ותוכנה מתקדמים
החלטות ונימוקי ועדת
המילגות של אול"א
לשנת 1991
ועדת המילגות בראשות צבי שחר
ובהשתתפות ד"ר ר. אמיר, ד"ר א. פרנק,
ד"ר ב. רונן החליטה להעניק השנה שתי
מילגות.
ליאיר הלוי, בנושא: "יסודות מערכת
מומחית בגיאומטריה פרויקטיבית".
הנימוקים:
תחום המחקר - יסודות מערכת מומחית
בתחום הגיאומטריה הפרויקטיבית עם
היבטי בניית לומדה בתחום הגיאומטריה
במישור, אאוקלידית ופרויקטיבית.
המחקר עוסק בתכנון הצגת הידע, טכניקת
ההיסק ואמצעי המחשה גרפית של פתרון
בעיות להוכחה אוטומטית, מלווה בהסברים
על המשפטים בשימוש ודרך הפתרון, וזאת,
בתחום המורכב של גאומטריה פרויקטיבית.
טכניקת היישום של מערכת מומחית בתחום
הגיאומטריה הפרויקטיבית ניתנת להכללה
לתחומים מתמטיים אחרים החשובים אף
אוטומטית ודינמית, ולכן חכמה ויעילה, של
הם.
העבודה למרכיביה המבוזרים.
המחקר עצמו נעשה במודל התכנות
הפונקציונלי ויש לו השלכות על הבעיה של
אחת ממטרות המחקר היא מימוש לומדה
בתחום של הוראת הגיאומטריה והבנתה
בכל הרמות. חלוקה בכללותה. המחקר מיושם בסביבה
מתקדמת של מערכת הפעלה אזא(1 מבוזרת
לאהרוני גד, בנושא: "הרצת תוכנות אזפסוא.
פונקציונליות במערכת מבוזרת".
הנימוקים: פרס איל"'א למאמר מצטיין
ב"מעשה חושב"
הפרס מוענק בשנת תשנ"ב ופפו לעמנואל
גרינגרד מחב' יבמ, על מאמרו:
"מהמלאכותי לטבעי: בינה נאורונים וחיים"
תחום המחקר - חישוב מקבילי במערכות
מבוזרות הינו בחזית המחקר במדעי
המחשב. המחקר תוקף את אחת הבעיות
הקלסיות והבלתי פתורות של חלוקה
מוצרי איכות
למחשבים
אישיים
מבית אזטק
7
* יבוא יחודי של כל
תוכנה אמריקאית
בב (0 וו 6
[הןוסן55ט)סזל] =[ 111 זס] שו 111111 15501111
23 24% 2 4 :
1-4
לפרטים, יעוץ
וקבלת חומר הסברה
אנא פנה אלינו
דוד דדנו ורוד אוה
וג 13 ]ודו )
סו 5
אזטק מערכות בע"מ דרך השלום 7 ת.ד. 36528 תל אביב 61364
טל. 037-6952406, 03-218767. פקס. 03-218771,
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 53
אברהם הים, יועץ לאבטחת מערכי טכנולוגית המידע
סיווג המידע ומערכות המידע על פי רמת
החשיבות והרגישות של המערכות לארגון
וח אבנחת
* הלד רורדו הדטררררר
ההדדוקי הדדרד הח דד
- השאר צב<
> ->7-; <לכשל.
הטדדה הטרה הרה
- = ₪-- שר -
שצדת ךס 707 ששה )קל
רו 0 רררררר, הרי ררר הרד
'500=ו. < ו .
אבטחת מידע
שיעור הפגיעה והנזק אשר "גרמ למדי;!
כתוצאה ממעשה או מחדל, שמקורט בע
נקיטת אמצעי אבטחה, או הפרה ועקיעה
של מכלול אמצעי האבטחה
ברמת סיווג זו. מכאן גם שבמקביל לסולם
הסיווג, הוגדר סולם של
בקרה וביקורת המיושם
רמת הסיווג.
1
במגזר ה"אזרחי".החלה לחדור יותר ויותר
זודעות מנהלים, ה
ארגונים ומנהלי
מערכות ממוחשבות. מערכות המידע של
המגזר הממשלתי והמגזר העסקי מורכבות
לעתים ממספר הב של מחשבים המקושרים
ברשתות תקשורת, ואלה, עשויות להכיל
מידע ברמות שונות של רגישות וחיוניות
גבוהה ביותר. מצב זה עשוי להיות תוצר של
צבר (חסוזגשטזפעג) של מידע. מידע רגיש
בתחום הכלכלה, הבריאות. החברה. סודות
עסקיים, סודות מסחריים. מידע אודות
הפרט וכו'. באשר לחיוניות. לזמינות המידע
ולזמינות המשאבים, למערכות מידע
רשרידותן עשויה להיות משמעות ברמות
שונות בהיבט התפעולי של הארגון.
אולם, בעוד שתרבות האבטחה של נושאי
הבטחון הלאומי יצרה את התשתית והכלים
לאבטחה ומקיימת גם פעילות מדעיוז
רטכנולוגית רציפה לפיתוחה. הרי שבמגזר
האזרחי תמונת המצב שונה. לחלמה
ולמעשה כאחד, טרם גובשה תרבוו או
מדיניות אבטחה של המידע ושל פעצרכווו
המידע במגזר הממשלתי ובמגזר העט
אומנם קיימת פעילות ברמות | שונווו
באבטחת מערכות מידע במגזריט או אן
פעילות זו ינה מתטאת על בשיט
מתודולוגיה | ותקינת | אגט)) | אואריט
ומוסכמים על דע כל ווורייט
הגורם המפריע העיקרי *יצירת הר\וו
ותורת אבטחו בטגיבה ארווי וו
בעובדה שטרם הוקמה רשות לאומית
לאבטחת | מערכי טכנולוגית | המידע,
האחראית לפיתוח תורת האבטחה, תקינה
והנחייה של המגזר הממשלתי והמגזר
עסקי. בארצות שונות קיימת רשות או
עבדה לאומית האחראית על הנושא.
₪
₪
כדוגמה למעבדה לאומית (הקיימת על פי
חוק) אפשר לציין את ה- טוטזוזצח] |החסווגא
86 6%ז008גז9 זס) בארה"ב,
המקיימת פעילות ענפה בכל הקשור בנושאי
נבטחת המידע ומערכות המידע של גורמי
המימשל הפדרלי (לא בנושאי הבטחון
הלאומי) ומגזרים מסויימים במגזר הפרטי.
/
|
->".ה;
מוסד זה פועל על פי חוק (טוזד .145 .8.זו
7 468 ץ':וחטסטפ חטוטקותסט) ואחראי על
אבטחת מידע בלתי מסווג אך רגיש. המונח
מוגדר בחוק כלהלן:
"מידע רגיש" פרושו כל מידע שאובדנו,
שימוש בלתי הולם בו, גישה בלתי מורשית
אליו או שינויו, עלולים לפגוע באינטרסים
של המדינה או בביצוע תוכניות המדינה או
בצנעת הפרט, אך לא הוגדר על פי אמות
המידה שנקבעו בפקודת ביצוע או חוק של
הקונגרס, כמידע שיש לשומרו בסוד על מנת
להגן על בטחון המדינה או על מדיניות
החוץ שלה.
אחד ממרכיבי היסוד של תורת האבטחה
הוא סולם הערכה או סיווג מידע ומערכות
מידע אחיד ומוסכם, בדומה לסולם סיווג
המידע הנהוג בהקשר לנושאי הבטחון
הלאומי. טרם הוגדר סולם דומה לסביבה
האזרחית. לעובדה זו אפשר לייחס באופן
חדי-משמעי את הקושי הקיים בכל ארגון
במתן מענה לסוגיות, כגון:
+ כיצד יש לקבוע או לסווג את רגישות
וחיוניות המידע ומערכות המידע.
+ מה התבחינים לקביעת מדיניות אבטחת
המידע.
= מה הם אמצעי האבטחה והבקרה
הדרושים להגנה על המידע ומערכות
המידע.
+ מה הן אמות המידה לבחינה והערכה
של רמת ההגנה המסופקת באמצעי
האבטחה הקיימים "על המדף" ביחס
לרגישות וחיוניות המידע.
רגישות וחיוניות
החשיבות של סולם סיווג רגישות וחיוניות
המידע ומערכות המידע לארגון אינן רק
תולדה של רמת התלות המירבית של כל
ארגון במערכות אלו. החשיבות בסולם זה
עולה ככל שמתפתחת ומיושמת המגמה של
"מערכות פתוחות" ומתן שרותים מקוונים
ע"י המגזר הממשלתי לגורמים עסקיים
שונים בארץ ובחו"ל, קשר מקוון בין גורמים
עסקיים ומתן שרותים מקוונים על ידי שני
המגזרים לאזרח.
משטר העבודה של מערכות מבוזרות
ומערכות פתוחות מחייב הגדרה ברורה
וחד-ערכית של המידע ומערכות המידע
הרגישים והחיוניים לארגון, שכן במשטר זה,
במקביל ל"פתיחות", יש להעלות את רמת
האבטחה והבקרה הלוגית על ידי שיטות
ואמצעים מתקדמים.
אחת הדוגמאות המובהקות להמחשת
הבעייתיות האבטחתית בהקשר זה היא
המעבר התפעולי והניהולי לשימוש ב-- 51
ששתהת6זטזח1 122318 שוחסזוסט|=. האבטחה של
מערכת ה-₪21, צריכה לענות בו בזמן על
דרישות כגון:
> לספק | מעטפת | אבטחתית למידע
ולמערכות המידע בתוך הארגון, על פי
רמות הרגישות והחיוניות, במערך הגנה
מוגבר ומעובה נגד חודרים חיצוניים,
+ לאפשר לממש, ברמת סיכון נמוכה ככל
האפשר, את ה"פתיחות" הנדרשת
לקישור בין הארגון ללקוחות, ספקים,
גורמים ממשלתיים וכו',
+ להגן על המידע שבתקשורת על פי רמת
הרגישות והחיוניות.
האבחנה בין המונחים רגישות וחיוניות
מקובלת ובעלת חשיבות בעולם האבטחה.
בעוד שהמונח רגישות או סיווג המידע הוא
ברור בעיקרו ובמשמעותו הבסיסית להיבטי
אבטחת חשאיות המידע, גם בהעדר סולם
סיווג, הרי שהמונח חיוניות דורש הבהרה,
בעיקר בשל היותו בעל שתי פנים:
= שימור ותחזוקת השלמות של מערכות
המידע הממוחשבות בהיבט האבטחתי
בכל התחומים, ללא פגיעה בביצוע
היעדים ובמשימות המערכות.
+ הגנה נגד מניעת שרות - ארוע הנגרם
כתוצאה מפעילות בלתי מורשית או
פעילות בלתי חוקית המונעת פעולה
תקינה של המערכות ופוגעת ברמות
חומרה שונות באספקת המידע ובשרותי
המערכות.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 55
יו
תבחין
חיוניות
|
מידע יעודי
מידע של שליטה ובקרה
תהליכי עיבוד
| האבטחה חשיפה אובדן שלמות
5 0 ות
| תוגדר על פי השילוב בין רמת הרגישות ממע שי
| ורמת החיוניות, וזאת, על פי סולמות סיווג מידע רשמי בעלות על מידע (9שוזקטזי)
| ותאימות אמצעי האבטחה. המות רגיש חיוני
יי 1 רגיש ביזתר חיוני ביותר
ושרות חלוקה לתחומים) (אפשרות חלוקה לתחומים)
גישות ליצירת סולם סיווג לרגישות 7
וחיוניות המידע ומערכות מידע
הצורך הבסיסי של טיווג מידע ומערכות
מידע במגזר האזרחי מצא את פתרונו
ב"אימוץ" של מונחי סיווג המשמשים
להגדרת סודות מדינה. לא אחת אפשר
במקביל לשוני המהותי בין לוחות הסיווג | פיתוח ההגדרות לרמות הסיווג של רגישות
של סודות מדינה למידע חסוי או חשאי | המידע היא פעולה מורכבת החורגת
להיתקל בארגונים שאין להם קשר כלשהו במגזר האזרחי יהיה בהתאמה גם שוני | מתיחום הדיון במאמר זה. בפעולת הפיתוח
עם נושאי הבטחון הלאומי, המגדירים את בדרישות לאמצעי האבטחה והבקרה יש להתחשב בחוקים, תקנות וגורמים
לכל רמת סיווג. נוספים שהובאו לעיל ובמשמעות של
המידע, המוגדרים כ-סודי, סודי ביותר וכו".
שיטד; זר אינה נכונה מסיבות רבות, ביניהן: | ההנוה הבסיסית העומדת ביסוד הגישה חשיפת מידע על ידי גורם בלתי מוסמך,
עות ליצירת סולם סיווג לרגישות הפצת מידע בטרם עת, פגיעה בבעלות
= הצורך להבחין באופן ברור וחד-משמעי 2%
בין המונחים המקובלים לרמות הרגישותת וחיוניות המידע למגזר האזרחי היא שיש | (שגוטחקטזק) על המידע, פגיעה באינטרס
לשאוף ליצירת סולם אחיד או
והסיווג של המגזר העוסק בבטתחון דומה ככל | לאומי, פגיעה בניהול תוכנית ממשלתית
האפשר למגזר זה ובמועד קרוב ככל הניתן, | וכו'. אי לכך תובא בטבלה להלן הצעה
לאומי ובמגזר האזרחי,
ההגדרות של הסיכונים והנזק למידע | במיוחד לאור ההתפתחות המואצת של | סכמתית לשמות רמות סיווג לסולם רגישות
ולמערכות | המידע במגזר האזרחי | קישור בין מערכות מידע, קיומן של מערכות | המידע, במקביל לשמות לרמות סווג
| תהיינה (לאחר יצירתן) שונות במהותן | מידע פתוחות ושרותים מק ונים לגורמים חיוניות המידע.
ו לנהשאים המטופלים עסקיים ולפרט. לסולם הסיווג של חיוניות המידע ומערכות
במערכות אלג. | בגישה זו יש צורך לאתר תחילה את המכנה | המידע לארגון אפשר לקבוע רמות שונות
המשותף ואת השוני בין המגזר הממשלתי כנגזרת מרמת התלות של הארגון במידע
והמגזר העסקי. בבחינה ראשונית של
משותף ושונה בהקשר לרגישות המידע
= המכנה המשותף הינו גדול יחסית ומצוי
בחוקים, תקנות ומדיניות, כגון:
החוק והתקנות להגנת הפרטיות,
- תקנות ייחודיות לשמירת חשאיות
המידע בפעילויות מסויימות של
משרדי הממשלה,
- הצורך להגן על חשאיות של תוכניות
עסקיות ובלכליות,
- הקודים המקצועיים של רופאים,
עורכי דין, פסיבולוגים ובו',
- הגנה על פטנטים, זכויות יוצרים
ונבסים רוחניים.
+ במגזר הממשלתי קיימת הגדרה של
"מידע רשמי" (הנתמך גם עליידי תקנות
הגנה מסוימות) העשויה לשמש, כפי
שיוצג בהמשך, כאחת הרמות בטולם
סיווג רגישות המידע. לא קיימת הגדרה
קבילה לבך במגזר העסקי.
66 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
ובמערכות המידע,
ובנזק שעלול להיגרם
כתוצאה מפגיעה בשלמות ובזמינות המידע
והמערכות. במגזר הממשלתי הדבר עלול
לפגוע באפשרות של ביצוע תוכניות, כגון
מניעת היכולת לנהל פעילות מוניטרית.
במגזר העסקי אפשר לקבוע את רמת הנזק
בערכים כספיים כתוצאה משיבוש הפעלת
מערכות ייצור ממוחשבות או מערכות
הרכשה בשיטת 111, וכתוצאה מכך תהיה
פגיעה בתוכניות הייצור ובעמידה במועדי
אספקה.
בד בבד עם הגדרת לוחות סיווג אחידים
(למעט הבדלים מינוריים) לרגישות וחיוניות
המידע ומערכות המידע במגזר האזרחי, יש
צורך להגדיר גם את דרישות האבטחה לכל
רמת סיווג בשני התחומים. דרישות אבטחה
בדרוג של 8 רמות נקבעו לראשונה
ב"אססט 6פהגז0" של המרכז לאבטחת
המחשבים של משרד ההגנה של ארה"ב.
בשנים | האחרונות | פותחה באירופה
המתודולוגיה לניתוח והערכת האמינות
האבטחתית של מערכי טכנולוגית המידע.
במתודולוגיה זו, שיסודותיה הם קיום
חשאיות המידע, שלמות, אמינות וזמינות
המידע ותפעול המערכות, יש הגדרות
למספר רמות של תפקוד תקין והגדרות של
מספר רמות לאישור האמינות. על פי
סולמות אלו ניתן לנתח ולהעריך את רמת
האבטחה וכן את רמת ההגנה שניתן להפיק
מכל אמצעי אבטחה.
מערכות מומחיות לתהליכי ניהול הסיכונים
(1חשוחשפה תהוח אפות) הניתנות לרכישה כיום
מ"המדף", כוללות כלים ושיטות העשויים
לסייע לכל ארגון בקביעה ראשונית של
סולם סיווג רגישות וחיוניות | המידע
והמערכות, ורצוי איפוא להסתייע בכלים
/
- "ו
: 27 47
+ 0 /
80
2 / שי מ | /
/ / , 2 ,
2
ב-א 7
אלו עד יצירת לוחות סיווג על ידי רשות
לאומית.
תרבות ותורת האבטחה והשפעתן
על הארגון
יצירת לוחות הסיווג תהיה אחת מפעולות
היסוד הנדרשות לפיתוחן של תרבות ותורת
האבטחה במגזר האזרחי. השילוב של
אבטחת מערכי טכנולוגית המידע על פי
מדיניות האבטחה בניהול ותפעול הארגון
יבוא לידי ביטוי בכל מרקם החיים בארגון
ובמערכות תקשורת המידע שבין הארגונים.
הבסיס של מדיניות האבטחה ותוכנית
האבטחה יהיו רמות הסיווג של רגישות
וחיוניות מערכות המידע, אשר יאפשרו
לקבוע באופן ריאלי ובחלוקת משאבים
נכונה במושגי עלות/תועלת את הפעולות
המפורטות להלן:
= הכנת תוכנית אבטחה ובקרה על פי
רמות רגישות וחיוניות המידע ומערכות
המידע, ורמת הנזק הקביל על הארגון,
אשר הופקה בתהליך ניהול הסיכונים.
+ קביעת הגורמים האחראים לסיווג
המידע והמשאבים.
= חובת סימון כל מידע, משאב ומערכת
מידע ברמת הסיווג שנקבעה בתהליכים
שיוגדרו. בצד רמת הסיווג תופיע גם
זהות (כינוי/סימון) של הגורם המסווג.
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 57
-
=88
ששחטז0]ת60 שם1 .02%ו06660ז :הן שצו)טטק זכ
קביעת רמת הסיווג ושינויה תורשה אך סיכום 5 , ל 2 0 3006 0001 5127 . ץזוזט506 זטוטקוחטט מס
ורק לגורמים שיוסמכו למטרה זו בכל פיתוח תורת האבטחה הלאומית של המידע ח60ח1.0 .209-215 .קק .1990 60186
ארגון. ומערכות המירע למגזר הממשלתי ולמגזר 6 08 צ56607 | .הוסזפהוש .!] .3
קביעת "בעלי המידע" האחראים על העסקי, הפכו זה מכבר לצורך חיוני. אחד זט טקוח60 [אתסווהת 91 :ה] .%ות6]%צ5 זס!טק ו 60
יירשומים והגדרת פרופילי הרשאות של מאמצעי התשתית החיוניים לפיתוחה של 6 .>שחו00606זק ססחטזט)תסס 1 ט0ט3
משתמשים. תורת האבטחה הוא סולם או לוח הערכה 1 4077 ץווזטסטא זטזטקותסש 76 .הוטזפתוש" .ז] - .4
ארגון פרופילי הרשאות של משתמשים וסיווג של רמות רגישות וחיוניות המידע .5 .1987
במידע ובמשאבים. ומערכות המידע שעל פיו יוכל כל ארגון 360 הזו 6סחוו![קוחסט - 506001 זטוטקות 6 .5
ץזוזטסט4 זטוטקותס6 6ו(! ]0 >1הטוה6זוטףטז הגו
סימון נתונים, מידע, משאבים וכר', על פי לסווג את המידע ומערכות המידע.
.9 ,89-55 6 11א280/1) .0280 .8 6
סולם ההערכה לחשיבות ורגישות במאמר זה הוצגו העקרונות, היתרונות
[6ו1וז6 חסופפווח / .צְווְ33 .1.12 .הסצההס1 .11 06
המידע. והמשמעות המעשית בפיתוח סולמות סיווג
6 8%חו7706600 .506001 אזסצוזשח 10 ה6סזקקג
יישום ותפעול של מכלול השיטות אחידים של רמות רגישות וחיוניות המידע
קש .66ח6ז6]ה60 זטוטקוחס6 |התסווהה גו10
ואמצעי האבטחה - אמצעי אבטחה למגזר האזרחי, וכן נדוט גישות והצעות 4 .פס .1987
2 .סק .87
פיסיים, | אמצעים בחומרה ובתוכנה ראשוניות לנושא. : 2 -
חסוזהט[צ+6 שת] זס] 8 0!וז6 - גזסוז6 ץ)תטסס5 /
להגנה על המידע במערכות האבטחה, | עד לביצוע הפעילות המתוארת לעיל, על כל ה שק וסתה-5). הסנופהוזכותו ]0
בקרה וביקורת. ארגון לנתח את רגישות וחיוניות המידע 4 - 3 א58 , צְחוחז00) צ .1989 הסופזטצ
ניהול פעילות התחזוקה של חומרה, | ומערכות המידע בשיטות ובאמצעים משלו, 6 = 200
תוכנה ויישומים על פי נוהלי אבטחה כאשר רמות סיווג המידע ייגזרו מדרישות 8 הים א. היבטי אבטחת מערכות טכנולוגית
שייקבעו למטרות אלו, בהתחשב ברמות חשאיות והגנה על פי חוקים ותקנות, ורמת המידע והשפעתן על מדיניות הניהול
רגישות וחיוניות המידע והמערכות, הנזק לארגון במקרה של פגיעה במידע והתפעול של הארגון. הוגש לכינוס הארצי
הגורם המתחזק וכו'. ובמערכות. ה-26 לעיבוד נתונים - איל"א, 23-22
באוקטובר 1991, ירושלים
9 הים, א. הפעלת מערכות מומחיות (וזשקא=
צוחטוגץ5) באבטחת מערכי טכנולוגית המידע
- מצב קיים. הכנס השנתי ה-5 למערכות
אבטחת תקשורת הנתונים ברשתות
הארגון ובקישור למערכות חיצוניות.
קיום מערך מתוכנן ומתורגל של נושאי | מקורות
הגיבוי וההתאוששות למקרה של תקלה
, ו הים א., שף ע., הערכת חשיבות המידע מידע ניהולי, 25 באפריל ו199, המכון
בתי ב 0 ב ר
רבתי במערכות. בתהליכי | קבלת כבסיס לניתוח סיכונים ותכנון האבטחה למערכות מידע ניהוליות ע"ש מרסל ואני
ההחלטות בתכנון תינתן עדיפות במערכי חישוב מתקדמים. מחשבים, דצמבר אדמס, הפקולטה לניהול, בית הספר
0 /. 0 ר ירְנֶר 1 . 0
למערכות מידע על פי רמת חיניותן 9, עמ" 28-27. למוסמכים המינהל עסקים ע"ש ליאון
לארגון. [הטוח6קבתבו %/ :צוהטסש3 2021 .אסתש] .6 2 רקנאטי, אוניברסיטת תל-אביב.
הפסקות חשמל?
מתח רשת לא סדיר?
6 ציוד מתקלקל...
6 מידע נעלם...
= תוכנה מזדהמת...
* נהגנה על המחטב וציודו ההקפי, מרכזיות טלפון, פקס וטלקס
מפני םכוח חעוםל, ברקים ררעשים"
* להגנה על התוכנה וקבצי הנתונים
םפני אובדן םידע ושיבושים שסקורם ,
בהפסקח חשסל *לא סדירה-
+ נהמשך עבודה סדיר
בעח הפסקח העסל - חסכון בכסף וזםן
* להארכת תוחלת חיי המחשב
ושיפור אסינוחו
-רררר-ר--ררר--- ₪
סוסטיינר בע"מ רח' בר-כוכבא 8, בני ברק
נול. 035-5708575/4 035795686 פקס. 05-5708775
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
** ₪ , ו
המלצות לסטנדרטים של זמינות וטיב השירות של חברת "''בזק''
וצחק איש-הורוביץ, יו"ר המועצה המייעצת לשר התקשורת
ההמלצות המובאות כאן אושרו כלשונן ע"י
שר התקשורת.
בגיבוש המלצות אלה היתה מעורבות
פעילה של ועדת התקשורת של איל"א,
באמצעות נציגיה במועצה המייעצת.
רקע
המועצה המייעצת לשר התקשורת קיימה
לאחרונה מספר דיונים בשאלת הסטנדרטים
של הזמינות וטיב השירות של שירותי "בזק"
שבמונופול.
כמו בכל שירות או מוצר המוצע ללקוחות
תמורת תשלום, כך גם בשירותי "בזק", צריך
שבצד המחיר הנקוב ללקוח, ייקבע גם
המפרט או הסטדנרט של השירות אותו
יקבל הלקוח תמורת המחיר שישלם.
בשירותים מונופוליסטיים, בהם אין ללקוח
חלופה אחרת, יש חשיבות"יתר לקביעת
סטנדרטים מתאימים ופרסומם לציבור
הלקוחות.
התקנות הקיימות כיום בנידון מיושנות מאד
ומחייבות השלמה ועדכון.
בדיוניה האחרונים הגדירה המועצה מספר
שירותים. בעדיפות ראשונה, אשר לגביהם
יש לבחון ולקבוע סטנדרטים חדשים:
א. התקנות והעתקות.
ב. תיקון תקלות.
ג. מענה מרכזות השירות.
לבקשת המועצה, הגישה חברת "בזק" את
הצעותיה לסטנדרטים לשירותים אלה, אולם
התגלו פערים, לפעמים משמעותיים, בין
הסטנדרטים הרצויים לדעת חברי המועצה,
לבין אלו שהוצעו על ידי חברת "בזק". נציגי
החברה טענו כי אין אפשרות מעשית לעבור
בבת-אחת, כבר בשנה זו, לרמת שירות
גבוהה יותר מזו המוצעת על ידם.
לאחר דיון החליטה המועצה לאמץ כנקודת
מוצא לשנת 1991 את הסטנדרטים המוצעים
על ידי חברת "בזק".
כן החליטה המועצה לקבוע יעדים לשנת
5, אשר יענו לצרכי המשק החזויים, תוך
מטרה לסגור את הפערים ברמת השירות
בינינו לארצות המערב המתקדמות. יעדים
ארוכי טווח אלה, שאינם מוכתבים על ידי
אילוצים של הטווח הקצר, יאפשרו לחברה
להתארגן למימושם מבעוד מועד. כן
החליטה המועצה לחזור ולבחון יעדים אלה
מחדש בשנת 1993, כדי להתאימם
להתפתחויות, כפי שייראו אז.
המלצות המועצה, שיפורטו להלן, מציגות
תפיסה חדשה וכוללת יותר לגבי הטיפול
בסטנדרטים. על פי תפיסה זו יכללו תקנות
שר התקשורת בעניין התקנות ותיקון תקלות
את הפרקים הבאים:
א. עמידה בסטנדרטים - סטנדרטים אלה
יגדירו את משך הזמן המירבי לביצוע
ההזמנות.
ב. זיכויים ללקוחות - זיכוי כספי ללקוחות
בגין איחורים בביצוע מעבר לזמן
המירבי שנקבע בסטנדרט.
ג. אישור חריגים - מנגנון שמטרתו לאפשר
לחברה לקבל אישורים לחריגה מהזמן
המירבי שנקבע, וזאת במספר מוגבל של
מקרים בהם יש לכך הצדקה מיוחדת.
ד. הודעות ללקוחות - מידע אשר "בזק"
תהיה מחוייבת למסור ללקוחותיה באשר
למימוש הזמנתם.
ד. דיווח ופרסום - דיווחי חובה תקופתיים
לשר ולמשרד התקשורת אודות ביצועי
החברה, אשר עיקריהם יפורסמו על ידי
המשרד לציבור.
את הסטנדרטים המגדירים את משך הזמן
המירבי לביצוע ההזמנות צריך יהיה משרד
התקשורת לעדכן מדי שנה, במגמה לקרבם
ליעדים המוצעים לשנת 1995. אופן הזיכויים
וההודעות | ללקוחות | נקבעו באורח
פרופורציונלי לזמן המירבי הנ"ל, ויהיה
צורך לעדכנם מדי שנה, בהתאם לסטנדרטים
המתוקנים.
המועצה משוכנעת כי אימוצם של
סטנדרטים אלה, כמו גם סטנדרטים נוספים
שמשרד התקשורת ישלים עם הזמן, ימלאו
חסר חשוב ובסיסי במנהל התקין של מתן
שירותים ציבוריים חיוניים אלה, ותנאי
הכרחי לקיום פיקוח ממלכתי על השירותים
שבמונופול.
המועצה מייחסת חשיבות רבה לדיווחים
התקופתיים שהחברה תצטרך להגיש לשר
התקשורת, המיועדים לאפשר לשר לעקוב
באופן שוטף וצמוד על עמידתה של החברה
ברמת| השירות | המינימלית| שנקבעה
כסטנדרט, כן רואה המועצה חשיבות
מיוחדת בפרסום עיקרי הממצאים על ידי
משרד התקשורת לציבור הרחב.
המועצה רואה בסטנדרטים אלה התחלה,
שמטרתה לקבוע רמת שירות מחייבת, אך
מינימלית בלבד, לשנת !1991. המועצה
מצפה שחברת "בזק" תקיים שירותים
לציבור ברמה גבוהה יותר כבר בשנה זו,
ותמשיך לשפרם בשנים הבאות, כך שיתאימו
לצרכי המשק והחברה במדינה מתקדמת
בעידן המירע.
להלן פירוט המלצות המועצה:
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 59
אוטומטי, על איחורים בביצוע שלא אושרו
| על ידי ועדת החריגים.
| שיעור הזיכוי בחיבור קווי טלפון ונתונים
לרשתות הציבוריות, יעמוד על 8% מדמי
ההתקנה לכל חודש איחור או חלק ממנו.
שיעור הזיכוי בגין איחור בהתקנת קה"נים
יעמוד על 4% מדמי ההתקנה לכל חודש
טלום איחור או חלק ממנו.
| | ג. הלקוח משלם עבור ההתקנה.
2% הזיכוי המצטבר יוגבל לתקרה של 50%
| ד. חברת "בזק" מתקינה, כעבור זמן מסויים,
מדמי ההתקנה.
2-7 איחורים בביצוע שהגיעו או יימצאו מעבר
---- לתקרת הזיכוי, וטרם הותקנו, יועברו
0 ו לטיפולו של מנכ"ל "בזק" וידווחו לשר
(1) את הזמן המירבי המותר ל"בזק"
התקשורת.
מהגשת הבקשה עד להודעת התשלום,
על פי ב' לעיל.
9 חריגים
(2) את הזמן המירבי המותר ל"בזק"
ממועד התשלום עד לביצוע ההתקנה,
על פי סעיף ד' לעיל.
ועדת חריגים, שמונתה על ידי השר, תוסמך
לדון בבקשות של חברת "בזק" ולאשר
דחייה במועדי הביצוע, מעבר לתקופות
המירביות שנקבעו בסטנדרטים.
קיימות עדיין תקנות ישנות, המתייחסות
הזיכויים שנקבעו לגבי איחורים בביצוע לא
לקווי טלפון בלבד, וקובעות כי הקווים
יותקנו תוך 5 שנים מהגשת הבקשה. פרק
זמן זה איננו סביר יותר כמובן, ואמנם
במקרים רבים מתקינה "בזק" קווים תוך
שבועות ספורים בלבד.
כן שוקלת "בזק" לאחרונה שיטה חדשה,
ללא צורך לתשלום מראש ואפשרות
לפריסת תשלומים. על פי שיטה זו יגישו
הלקוחות הזמנה שתכלול מראש גם
התחייבות לתשלום. בדרך זו ייחסך הזמן
המתואר בסעיף (1) לעיל.
הסטנדרט המוצע לשנת 1991 הינו לכן על
פי השיטה הנוכחית, ואילו הסטנדרט לשנת
5 הינו לפי ההזמנות בשיטה החדשה:
סטנדרטים לשנת 1991 (1) סטנדרטים לשנת 1995 (2)
הודעה לתשלום:
התקנת קווי טלפון 80% עד 2 חודשים מהבקשה --הד-
וקווי נתונים היתר עד 4 חודשים מהבקשה -ההדר-
התקנה והעתקה: התקנה והעתקה:
% עד 3 חודשים מהתשלום % עד שבועיים מההזמנה
היתר עד 6 חודשים מהתשלום היתר עד חודשיים מההזמנה
הערות:
הסטנררטים ל-1995 נקבעו על פי תחזית של
כ-200 אלף עולים בשנה, בשלוש השנים
הבאות.
(1) | הזמן המירבי להתקנת קה"נים שיחמנו לפני | (2)
ו בינואר 1992 יהיה ארוך ב-3 חודשים
מהרשום בטבלה, ויקטן בהדרגה כך שהחל
מ-1 באפריל 1992 יהיה זהה למצויין בטבלה
[ לעיל.
0 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
יחולו על התקופה שאושרה על ידי ועדת
החריגים.
הוועדה תאשר חריגים רק במקרים שייראו
לה מוצדקים, ומתוך מגמה שכמות
האישורים לא תעלה על 2% מהבקשות או
ההזמנות.
הוועדה תדון רק בבקשות לאישור חריגים
אשר הוגשו על ידי "בזק" לפחות חודש אחד
לפני המועד המירבי לביצוע ההזמנה.
הודעות ללקוח
במקרים בהם טרם נמסרה ללקוח הודעה
לתשלום, תודיע "בזק" ללקוח, תוך חודשיים
מהגשת הבקשה להתקנה או להעתקת קו,
על סיבת האיחור ומועד משוער להודעת
התשלום.
חברת "בזק" תודיע ללקוח תוך חודשיים
ממועד תשלום החשבון, אם עד אז טרם
בוצעה ההתקנה או ההעתקה, על החודש בו
צפוייה ההתקנה.
בכל מקרה של בקשה לאישור חריג, תודיע
על כך "בזק" מיידית ללקוח, כן תודיע "בזק"
ללקוח על החלטת ועדת החריגים מיד עם
קבלתה.
/
6%
6
דיווח ופרסום
"בזק" תדווח אחת לחודש לאגף הפיקוח
במשהת"ק ותביא לידיעת השר על ביצועיה
בחודש הקודם. דיווחים אלה יתייחסו
לנושאים הבאים:
ו. כמות האיחורים במסירת ההודעות
לתשלום ובביצוע ההתקנות.
כמות החריגים המאושרים.
אחוזי הביצוע בהשוואה לאלה שנקבעו
בסטנדרטים.
משרד התקשורת יפרסם לציבור פעמיים
בשנה את אחז הביצוע והחריגים
בממוצעים ארציים ובהשוואה ליעדים
שנקבעו.
ב. תיקון תקלות
סטנדרטים לתיקון תקלות (בכל סוגי הקווים)
סטנדרטים ל-1991
% עד למחרת קבלת ההודעה על התקלה
היתר תוך 4 ימי עבודה
מקבלת ההודעה על התקלה
סטנדרטים ל-1995
% ביום קבלת ההודעה על התקלה
היתר למחרת קבלת ההודעה על התקלה
הערה: ספירת הימים בטבלה מתייחסת לימי עבודה.
זיכויים ללקוחות
"בזק" תזכה באופן אוטומטי את הלקוחות
על תקלות שלא תוקנו במסגרת ארבעה
הימים שנקבעו בסטנדרט.
בגין תקלה הנמשכת בין ארבעה לעשרה
ימים יזוכה הלקוח בסכום השווה לתשלום
החודשי הקבוע מחולק ל-30, כפול מספר
הימים הקלנדריים בהם נמשכה התקלה.
החל מהיום ה-11 יזוכה הלקוח בסכום כפול.
הזיכוי המצטבר יוגבל לתקרה של עד סכום
דמי השימוש החודשיים.
אותם מקרים שיגיעו או יימצאו מעבר
לתקרת הזיכוי, וטרם תוקנו, יועברו לטיפולו
של מנכ"ל "בזק" וידווחו לשר התקשורת.
כל האמור לעיל אינו חל על מקרים של
שברון כללי במערכת התקשורת.
הודעות ללקוח
יומיים אחרי קבלת ההודעה על התקלה
תודיע "בזק" לאותם לקוחות שפנייתם טרם
טופלה, על היום בו יתבצע התיקון. מידע זה
יינתן ביוזמת החברה ככל שהדבר יתאפשר,
ובתשובה לשאלות הלקוחות.
מפיצים מורשים:
"כלנית", חומה ומגדל 16 תל אביב טל: 03-5372929
"חיון מחשבים", הבונים 2, רמת גן, טל. 03-5751399
"קוליזאב", דורות הראשונים 3, ירושלים טל. 02-227828
דיווח ופרסום
"בזק" תדווח לאגף הפיקוח במשרד
התקשורת, לוועדת חריגים ולידיעת שר
התקשורת, אחת לחודש, על תיקוני התקלות
בחודש הקודם.
ו. כמות התקלות שתוקנו, לפי משך הזמן
לתיקון התקלה.
כמות האיחורים בתיקון התקלות.
אחוזי הביצוע בהשוואה לאלה שנקבעו
בסטנדרטים.
משרד התקשורת יפרסם לציבור פעמיים
בשנה את אחוז הביצוע בממוצעים ארציים
ובהשוואה ליעדים שנקבעו.
אחוז תפוש מירבי
זמן המתנה ממוצע
זמן המתנה מירבי
דיווח ופרסום
חברת "בזק" תדווח לאגף הפיקוח במשרד
התקשורת ולידיעת השר, אחת לחודש, על
העמידה של כל אחת ממרכזות השירותים
בסטנדרט שנקבע. עיקרי הממצאים יפורסמו
לציבור פעמיים בשנה.
סיכום
המועצה רואה בהמלצות אלה שלב חשוב
והכרחי בשיפור טיב השירות של "בזק"
ורואה בסטנדרטים המוצעים מינימום מחייב
בלבד, אשר יתוקן ויעודכן מדי שנה לקראת
היעדים שהוצבו לשנת 1995.
המועצה מודעת לכך כי הסטנדרטים
שנקבעו לשנת 1991 אינם עונים עדיין באופן
מלא לצרכים של משק מודרני, ונקבעו תוך
התחשבות במגבלות של המצב הקיים, תוך
כוונה ותקווה שטיב השירותים בפועל יהיה
טוב יותר, וימשיך להשתפר בהדרגה
ובעקביות.
המועצה ממליצה לכן לשר:
ו. להורות על הוצאת תקנות חדשות לאלתר
בהתאם לסטנדרטים והכללים המוצעים כאן.
2. להורות על בחינה ועידכון של התקנות
מדי שנה, במגמה להשלים את החסר,
ולהתאים את הסטנדרטים לקראת היעדים
לשנת 1995.
ג. סטנדרטים למענה מרכזות השירות
המועצה ממליצה, כי לגבי כל מרכזות השירותים ייקבעו הסטנדרטים הבאים:
15 1
ער 20% עד >פסו
עד 25 שניות עד סו שניות
עד 50 שניות עד 30 שניות
הערה: לבקשת "בזק" סוכם כי יערד זה לשנת 1995 יחול בסוף השנה.
דביר מוצרי תוכנה
ד.נ. הנגב 85330
פקס: 057"914507
זוזי
בגירסה 4.0 החדשה
מעבד התמלילים המובן מאליו
לקבלת מידע או לתאום הדגמה פנה אל:
טל: 057"914202, 0577914282
מרכז שיווק ותמיכה בצפון
חיון מחשבים בע"מ
יפו 30 חיפה
טל: 047677677
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
1
תפכה
1 אמנם רק כ-40
, אולם במרוצת תקופה זו התרחשו
לט עיבוד הנתונים מהפכות לא מעטות.
| היו ביניהן מהפכות אמיתיות, כגון הופעת
, המחשב האישי ששינתה את פני עולם
המיחשוב באופן משמעותי, והיו אחרות,
שבמבט לאחור ניתן לכנותן מהפכות
מדומות, שבהכרזותיהן התכוונו לשנות את
פני טכנולוגיית המידע, אך יומרתן עלתה על
מימושן והן התנפצו כבועת סבון.
דומה כי השימוש התכוף במושג מהפכה
החל להשתרר יותר ויותר בתחום עיבוד
הנתונים, מבלי שיתלווה אליו בכל מקרה
כיסוי עובדתי בשטח.
כל פיתוח טכנולוגי חדש מוצג כמפנה וכל
מגמה חדשה המבוססת על חידושים
5 טכנולוגיים | מוצגת במהפכה חדשנית
המסמנת כיוון חדש בעולם המיחשוב
והמידע.
אם יש את נפשך לדעת אימתי נושא מסוים
מתחיל להסתמן כמהפכה, צא ובדוק את
האינדיקטורים האופייניים לכך: מספר ימי
העיון והכינוסים המוקדשים לו, היקף חקר
השווקים מסביב לו, כמות המאמרים
הנכתבים אודותיו, מספר יועצים המתמחים
בו, וכן הסקרים, הפרסומים המקצועיים
למיניהם ותדירות הופעתו בכתבי העת
השונים.
| דומה כי האינדיקטור הטוב מכל אלה הוא
"מבחן הזמזומילה" ("זצטו 6זסאו2קטס טחדיי) ".
מבחן זה מניח כי כאשר תופעה מסויימת
מפתחת סביבה לפחות חמש קלישאות
חדשות, או אז ניתן לראות בתופעה זו
מגמה. הזמזומילה היא תאור קצר וקולע, בן
מילה אחת או אחדות, של תכונה או חידוש.
* ראה מאמרו של קלינטון ווילדר, מעורכיו
הבכירים של ה-"60417675₪1/081.0*" במאמר
בגליון 16.11.90.
2 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
2% 0%
שת טבנולוגיה
ליתו ודעיכתו של הוידאוטקס
1 0 (ג6+00151 שח
זמזומילים | כמו "מערכות פתוחות",
6%7א4] 6זסוח סח'', "אנחנו מוכרים פתרונות"
וכיוצא | באלה, הן אמנם קלישאות
המשאירות רושם כלשהו ויוצרות תהודה,
אך הן נוהגות פישוט-יתר בעובדות ותחושה
של סיסמתיות עודפת.
כך ארע גם לטכנולוגיית הוידאוטקס עם
הופעתה. מה לא נאמר עליו: הוידאוטקס
הוא תחום העתיד, הוא יחדור לכל בית, זוהי
טכנולוגיה חדישה מתקדמת ומהפכנית
שתסחוף את כל השוק: תוך זמן קצר תגיע
להיקף אדיר של מילארד דולר וכו'.
מהו הוידאוטקס?
וידאוטקס היא שיטה הידברותית להפצה
אלקטרונית של מידע לקהל רחב מאוד של
צרכנים, המתבססת על:
> מידע טקסטואלי וגרפי.
> אינטראקציה, בעיקר בבחירת המירע
הנשלף.
> ידידותית וקלות שימוש למשתמש
הקצה.
* עלות זולה לכל מרכיבי הציוד.
אינטראקציה מועטה יחסית בהזנת
מידע.
טכנולוגיית הוידאוטקס מאפשרת
למשתמשים רבים נגישות לבסיסי נתונים
רבים, באמצעות תפריטים סטנדרטיים.
טכנולוגיה זו הומצאה בשנת 1972, ברשות
הבריטית לטלגרף וטלפון, ע"י 60/03 חג5,
שעמד בראש קבוצת חומרה ותוכנה.
במהלך עשור שנים, השקיעו חברות רבות
בטכנולוגיה זו, בגלל הפוטנציאל שנראה
טמון בה. בין היתר, נזכיר את חברת יבמ,
7 זאהזס)ה], 0735, זסו/א %שהוך
ואחרות. עובדה זו אף יצרה ציפיות.
בתחילת הדרך העריכו כי תעשייה זו תעמוד
על 30 ביליון דולר. החוקרים גם האמינו כי
חדירה זו תשנה את האופן שבו האנשים
משתמשים במידע וכן את דרך חשיבתם.
להלן תרשים סכמטי של פילוסופיה זו:
באספקת שרותי המידע באמצעות
הוידאוטקס משתתפים, בדרך-כלל, ארבעה
מרכיבים:
- הטלפון הביתי.
- מפעיל שרותי הוידאוטקס.
- ספק המידע (זששוטסזץ הסוזגוחזס)מ1).
- מסוף הוידאוטקס (מסוף יעודי זול,
מכשיר טלויזיה או מסוף רגיל עם
מתאם).
ממציאי טכנולוגיה זו הועידו אותה
למשתמש, אשר מאפיניו הם:
- הוא אינו בהכרח מיומן בשימוש
במערכת.
- המידע הדרוש לו מגוון ולאו דווקא
ספציפי ויעודי.
- הוא אחד ממשתמשים רבים מאוד
שאינם בהכרח מאוגדים במסגרת
כלשהי.
במה, אם כן, שונה טכנולוגיה זו מעיבוד
נתונים מסורתי?
- הוידאוטקס תוכנן בעיקר להפצה
ואספקת מידע ממאגרים מרכזיים לקהל
גרול של משתמשים.
- בדרך-כלל, משתמשים אלה אינם מזינים
את המערכת במידע והאינטראקציה
שלהם עם המערכת מסתכמת בבחירת
המידע הנשלף.
- הוידאוטקס מאופיין בדרך-כלל בהזנת
קלט מועטה וקבלת פלט מרובה
מילת הקסם - וידאוטקס
המושג וידאוטקס החל לצוץ בסוף שנות
השבעים ובמשך כל שנות השמונים
המוקדמות כבש בסערה את דמיון
המשתמשים, יצרני הציוד וספקי המידע.
"בעולם מתרחשת כיום מהפכה בתחום הופיעו מאמרים שהזהירו מפני אופוריה
וידאוטקס בישראל ולמתן שרותים
התקשורת בכלל ובתחום תקשורת הנתונים | בנושא. נוסחו משפטים זהירים כגון:
נלווים הכרוכים בכך".
בפרט" הכריז ספק אחד. "בארה"ב מכונה | "למרות כל ההתלהבות העתיד של - הומצאו סטנדרטים חדשים בתחום זה:
הנושא "ץזזפטשחו זג!1ס0 חסו!!וט 6וידיי, הכריזה הוידאוטקס והטלטקסט נראה בכלל לא באנגליה - פרוטוקול .85511 ושיטת
חברה ישראלית שהוקמה במיוחד כדי | בטוח".*** וכן "הוידאוטקס הביתי עדיין לא תצוגה אלפא מוזאיק.
להיות חלוצה באספקת שרותי וידאוטקס. פרץ את דרכו".**יי. באירופה - פרוטוקול 6877 ושיטת
אחת הסיבות שהובילו למחשבה כי טכניקת
תצוגה אלפא מוזאיק עם 586%.
הוידאוטקס תתפשט, נבעה מתוך ההנחה בי | המרוץ אחר הוידאוטקס בצפון אמריקה - פרוטוקול 71.45א
הציבור | מפחד ממחשבים" (טוטקוחס> | למרות האזהרות והספקנות, נראה השוק ושיטת תצוגה אלפא מוזאיק וגאומטרי.
וטסוק). אולם הטלויזיה חדרה לכל בית-אב | מאוד מבטיח ורבים התרשמו מן העתיד בקנדה - פרוטוקול א151.1208 ושיטת
בעולם כולו (ובארצות מתקדמות יש כמה | הוורוד והשליכו את יהבם על הטכנולוגיה תצוגה גיאומטרית ו-271].
מכשירי טלויזיה בכל בית). כלומר הציבור החדשה. דוגמאות אחדות: בלפן = פרוטוקול א]%קג) ושיטת
לא רק שאינו חושש מטלויזיה אלא שהוא | - חברת הדואר הבריטית הציעה שרותי תצוגה אלפא תמונה.
להוט אחרי מכשיר זה וקשור אליו ומוכרת וידאוטקס לציבור הבריטי כבר בשנת בצרפת | - פרוטוקול | "מדם]מך
תופעה של התמכרות לטלויזיה אצל ילדים 8. מקסזדאג ושיטת תצוגה אלפא מוזאיק
ומבוגרים כאחד. אם נושא הוידאוטקס יהיה | - חברת הטלפון הצרפתית חילקה מאות (ברמת שני בתים).
קשור לטלויזיה הביתית הרי מובטחת לו אלפי מכשירי וידאוטקס חינם לבתי-אב | - נכתבו ספרים לעשרות, מאמרים למאות,
הצלחה, כמו לטלויזיה. בצרפת, במגמה להכניסם לשימוש רחב נוסד| ירחון| מיוחד בנושא | זה
בשנת 1983 התפרסמה כתבה שלפיה: בציבור ובכך לחסוך בהפקת ספרי טלפון (יואסש | אפדסמסוצי) | ונערכו
"הוידאוטקס | ממריא כאמצעי המידע ולצמצם את מספר הפניות למודיעין עשרות ימי עיון, בין היתר ע"י כותבי
הראשי שיאפשר למליוני צרכנים לערוך שרותי הטלפון. מאמר זה.
קניות ולבצע פעולות בנקאיות בצורה | - בישראל התפרסם כי "חברת אלנט בע"מ | - ב-1985 הודיעה יבמ על הקמת שותפות
אלקטרונית". * הוקמה בארץ בינואר 1984 על-ידי שני יחד עם ₪גשפ ו6857 לאספקת שרותי
בכתב עת ישראלי למחשבים נתפרסם אז כי גופים מובילים בתחום האלקטרוניקה וידאוטקס ברחבי ארה"ב.
"טכנולוגית הוידאוטקס היא נושא חדש והמיחשוב בישראל", וכי "יעוד החברה | - בסוף שנת 1984 היו בישראל מספר רב
יחסית, אבל לא נושא בחיתוליו. פועלות הוא להפוך לגוף המוביל להפעלת שרותי של חברות שהתחרו באספקת שרותי
היום בעולם אלפי מערכות וידאוטקס
ביישומים רבים ומגוונים".*י
קוראי הירחון חסוז3ו4ם התבשרו אז כי פילוסופית הוידאוטקס
היפנים | נכנסים לשימוש בטכנולוגיית
הוידאוטקס במלוא המרץ.*י:
מנהלת בכירה בחברת 3181 צפתה עתיד
גדול לטכנולוגיה זו. היא ספרה כי בעקבות
מחקרים ונסיונות התברר כי השוק מוכן
לקלוט את הטכנולוגיה החדישה הזו. היא
שפעה הבטחות חיוביות ואופטימיות על
עתיד הוידאוטקס ומחוייבות 1%1 להיכנס
לעסק.
[הח!חחז6ד א דש
"מוחטס",1/6פחסק גת
קולות נגד
5
למען האמת, לא כל העולם היה מוכן לרוץ
בתלם הזה. היו (מעטים) שהעזו לשחות נגד
הזרם. הופצו כמה קלישאות נגד:
= זוהי טכנולוגיה שמחפשת שוק. חסו|הוחזס!ח!
< זוהי טכנולוגיה שמחפשת שימוש. 5
+ זה רעיון מענין, אך מי יקנה זאת?
* 25.4.83 1!זטזט1טקוחט)
'אנשים ומחשבים" 2.10.84
* "אנשים ומחשבים" 15.4.85
*'** 25.4.83 ]|!ז0 ותשזטקוח )
*'ז'ז 15.9.85 חסווגוחאווש
"מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב 63
וידאוטקס, ביניהן (לפי א"ב):
- אינפומדיה
- אלנט
- אנ.סי.סי.
- דיגיטל
- יבמד
- כלל מערכות
- מידן
- סי (ברביעית) אס.
- רשת זהב
- תדיראן
התחזיות לא התגשמו
= הבריטים שציפו להיקף של למעלה
ממיליון משתמשים בשנים 1980 ו19817,
נאלצו להסתפק בשנת 1983 בעשרים
אלף משתמשים בלבד.
> הצרפתים לא עברו את קו מליון
המשתמשים.
= 4787, יבמ ועוד חברות ענק - לא
פרסמו נתונים.
* מי כן משתמש כיום בוידאוטקס?
- דיגיטל העולמית, כיישום פנימי.
- הקרנת הודעות בשדות תעופה.
- חברות להפצת נתונים בורסאיים.
- עשרות יישומים קטנים נוספים.
בשנים האחרונות אנו שומעים מעט מאוד
על הנושא הזה. בספרות המקצועית לא
גילינו אף לא מאמר אחד המתאר מה קרה
לבל אותן עשרות חברות ויישומים שעסקו
בטכנולוגיה זו.
לסיכום, טכנולוגית הוידאוטקס לא חדרה
ולא כבשה בסערה את השוק. אם כן, אין זה
קול ענות גבורה... אלא קול ענות חלושה.
נשיאים ורוח - ויישומים חדשים אין.
מדוע לא התממשו התחזיות
עתיד הוידאוטקס נראה בשעתו מבטיח:
הטכנולוגיה היתה פשוטה, זמינה וזולה,
השוק נראה ערוך לקליטה, ספקים היו
מוכנים לשווק והעתונות ניבאה הצלחה.
ובכל אופן הוידאוטקס לא "פרץ" ולא
הצליח.
מדוע?
מכל המאמרים שנכתבו בנושא - לא מצאנו
אף אחד שדן בסוגיה - מדוע הוידאוטקס
לא הצליח. מכאן ניתן להסיק שאיש אינו
יודע בוודאות מדוע הוידאוטקס נכשל. יכול
להיות שהגורמים לאי ההצלחה מקורם
בסיבות שאינן קשורות דוקא בטכנולוגיה
עצמה | אלא | בימוקים | סביבתיים,
4 "מעשה חושב" אוקטובר 1991 חשוון תשנ"ב
סוציו-אקונומיים, | חברתיים, פסיכולוגיים
ואחרים. בין ההסברים השונים ששמעו
ממומחים בנושא, ניתן למנות את הסיבות
הבאות:
> הוידאוטקס עם כל הפשטות שלו - לא
מדבר לבני האדם. "לא מענין שאני יכול
לראות המון מידע טקסטואלי ולדפדף בו
- אין לזה שום סקסאפיל. הטלויזיה היא
משהו חי ודינמי, והוידאוטקס הינו
משהו יבש ומשעמם".
> הוידאוטקס מתאים אולי לקהל ספציפי,
הזקוק למידע ספציפי, כגון ברוקרים
בבורסה או סוכני נסיעות. רק גורמים
כאלה יטרחו ללמוד להשתמש בו. ואכן,
רוב | השימושים | שעדין | נותרו
בטכנולוגיות הוידאוטקס הינם מסוג זה.
*+ חסר בוידאוטקס המימד האינטראקטיבי.
כל מה שיש בו זה הצגת מידע
והאפשרות לבחור מידע. אך אם אני
רוצה להשתמש במידע ולעשות בו
מניפולציות, או לעבד אותו או לראותו
בחתכים אחרים - אינני יכול.
* חדירת ה-6? לבתים "שברה" את אחד
העקרונות הבסיסיים של הוידאוטקס -
מתן פתרון פשוט ו"טיפש", עקב פחד
הקהל ממחשוב. המשתמשים במחשבים
אישיים התרגלו לסטנדרטים גבוהים של
גרפיקה וממשקי משתמש והוידאוטקס
ביל
נראה בעיניהם כבלתי אטרקטיבי ומיושן.
> סיבה נוספת יכולה לנבוע מהעדר הצורך
בטכנולוגיה, כפי שציין רקס ויינברי -
"יש כאן טכנולוגיה שמחפשת שימוש".
כלומר, לא היה כאן צורך, אך היתה כאן
טכנולוגיה ואנשים רצו ליצור צורך ואף
דמיינו שיש כאן צורך אמיתי, אבל
כנראה שלא היה.
חיוב הוידאוטקס היה צריך להיות
חודשי. אנשים לא היו מוכנים לשלם
עבור שרות זה שלא נראה להם כתורם
ערך מוסף משמעותי ששווה את
התשלום.
אפילוג
הוידאוטקס שעלה בקול תרועה רמה הלך
ודעך בשקט. יש כיום מספר יישומים
הפועלים בטכניקות של הוידאוטקס, אך
ההילה שאפפה את הנושא נעלמה. אין עוד
הכרזות על מיליוני משתמשים והשוק פינה
מקום לזמזומילים חדשות ול"מהפכות"
אחרות, הפוקדות אותנו חדשות לבקרים.
לסיכום, נצטט פסוק של חברת היעוץ
האמריקאית (שדן ב"מפנה" או ב"מגמה" אם
כי בנושא אחר לחלוטין):
- 69101 ]0 עב 106 חו וס חסופוט' ז6| חס
חסופוט 106 6צו801ז11 טוסח זסוזהוח סח
אוניברסיטת בר אילן
המרכז להעותלמות בניהול
וביתוח בע"
בר אילן ה :
₪ | החברה למחקר
המרכז להשתלמות בניהול מציע קורס
מיוחד במינו, המשלב לימוד תיאורטי עם
פיתוח מיומנות וכישורים בשלושה רכיבים
עיקריים של התהליך הניהולי:
הרכיב המיקצועי - ניהול משימות ענ"א.
הרכיב הארגוני - ניהול כללי.
מחוזור די
הרכיב האנושי -- תפעול המערכת האנושית.
מועד בתיחת הקורט - נובמלבר 1991.
בדבר פרטים נא לפנות לת.ד. 1530 רמת-גן מיקוד 52115
טלפון: 747262, 343613, 1362 037-535
ר\>% טניפים
קול הקוער
ואוו הקו החד
ישראנת של בזק. הכלי האמין ביותר לייעול הניהול
5 ספקים ונותני שירותים עובדים איתנו. לכולם יש היוס מחשב. ישראנת יוצרת קשר מהיר ואמין בין המחשבים שלנו.
אני מקבל ומוציא הזמנות, נתונים, עידכוני בנקים ומידע על מוצרים בארץ ובעולם, בקלות ובכל רגע. ישר כאן אצלי על המסוף.
הקשר בין 8 סניפי המכירות שלנו והמפעל היה מרוכז בטלפונים, מדפסות, פקסים, מודמים - עם כל הבעיות שלהם.
ישראנת מספקת קשר ישיר למפעל, למחסנים, לגזברות, למחלקת כ"א-ואפילו ממסופים רבים בו זמנית.
גם הלקוחות בחו"ל מתייחסים אחרת. אנחנו הופכים לחלק בלתי נפרד מהם. הסחורה במחסן לידם בפריז
והסחורה במחסן אצלי בתל-אביב נמצאים תמיד על המסוף שלהם במשרד. ה
לייעל צריך תמיד. הפרמטרים החשובים שבדקנו היו איכות ומהירות העברת הנתונים, זמינותם, שיפור
יכולת הניהול והבקרה במשרד, קבלת המידע ושיגורו בזמן אמיתי ורמת אמינות ללא פשרות. גילינו
שהרמה שישראנת מציגה אינה דומה לשום צורה שהיינו עובדים בה קודם.
הפעילות שלנו עם ישראנת מתרחבת כל הזמן. זה יעיל, אמין וכדאי מאד כלכלית. פעם חששתי מ"תקשורת . / 2 בו 2 2 1 / 0 / /2 .
בר
5 מחשבים". היום זה פשוט כמו טלפון.
8 לקבלת מידע ולהזמנת שירותי ישראנת נא פנה:
5 במחוז ירושלים והדרום | טל. 2301 177-022 במחוז המרכז טל. 8301 177-022
- במחוז ת"א והשרון טל. 3301 177-022 במחוז חיפה והצפון טל. 4301 177-022
אגף השיווק
יבמ מציעה לך עכשיו פתרונות עיסקיים התפורים
בדיוק לתחום העיסוק שלך ויכולתך התקציבית
ומבוססים על טכנולוגיה מתקדמת ביותר במחיר
ללא תקדים!
אחד עשר דגמים חדישים במשפחת מולטי מחשב יבמ
0 יאפשרו לך ליישם פתרונות עיסקיים
לשיפור וייעול תהליכי הניהול ויעניקו לך יתרונות
תחרותיים נוספים.
דגמי המחשבים השונים, בטווח רחב של מחירים
ועוצמה, מתאימים למגוון רחב של צרכים
5 34
יבמ 5/400/ עוצב כדי לאפשר פיתוח תוכניות
יישום במהירות ובקלות. המחשב מספק את הכלים
לפיתוח יישומים אלה.
)%6.
יבמ 45/400. עוצב כדי לשלב פונקציות משרדיות
רבות כגון: טיפול בדואר, תיוק, ניהול יומנים וכו'
המשתלבים בקלות עם יישומים עסקיים.
₪ 6%
"5/400. מאפשר לנו להקטין משמעותית הוצאות
תפעול, הודות לקיומם של יישומים זמינים לענף'
הביטות." דבורה מטרני - "סהר" חברה לביטוח
16
4
כדי להפיק את מירב התועלת מיבמ 45/400
קיימים במרכז ההדרכה של יבמ מגוון רחב של
אפשרויות להדרכת עובדיך.
2734.
ליבמ 5/400/ אפשרויות גיבוי להגנה על נתונים
חיוניים במקרה של תקלת חשמל ויכולת ליצור
אוטומטית העתקי גיבוי של הנתונים על התקליטים.
[רשבסקי פריליך דובר / שג |6ך 3036
בניהול העסק הקטן והבינוני בתחומי הייצור, השיווקו
ההפצה, כח האדם, השרות והפיננסים.
מחשבי יבמ 48/400 מתקדמים בעיצוב ובטכנולוגיה
ועם זאת פשוטים בתכלית וקלים להפעלה ולתחזוקה.
למערכת תמיכה אלקטרונית מושלמת, יכולת
תקשורת מתותכמת ואלפי תוכניות יישום.
עבור מאות עסקים ואירגונים בישראל ואלפים בעולם-
מעסק קטן ומקומי ועד מערכות עיסקיות מורכבות-
מולטי מחשב יבמ45/400. כבר מהווה חלק בלתי נפרד
בניהול העסק ויש לכך לפחות 400 סיבות טובות!
3
הוצאות האחוקה של יבמ 45/400. נמוכות ביותר,
הודות לאמינותם של המערכת, מרכיביה השונים
והטכנולוגיה בה עוצבו.
יבמ מציעה לך, מהנדסי מערכות מומחים ליבמ
0, שיוכלו לסייע לך בפיתוח הפרוייקטים שלך.
% 4
מערכת יבמ 45/400 יכולה לפעול באופן עצמאי
וללא איוש מפעיל.
בוא וגלה גם אתה את הסיבות המיוחדות לך
טלפן אלינו על חשבוננו
0 0
או מלא ושלהח את התלוטץ
מומחה יבמ לתחום העיסקי שלך יתקשר אליך.
4
התמיכה בפקסימיליה שיש ביבמ 45/400 מאפשרת
לקבל, לתייק ולשלוח בצורה אלקטרונית פקסים
למשתמשים אחרים ברשת.
₪ 1
"5/3400 נותן לעסקים מה שהמחשב האישי היה
לבית: פריצת דרך אמיתית בטכנולוגיה ובמחיר".
מיגל הס - "אזימוט" תעשיות תוכנה
לכ' יבמ ישראל בע"מ - מרכז קידום השיווק
רח' ויצמן 2 תל-אביב 64239
אבקש מידע נוסף על מחשבי יבמ 45/40 לעסק שלי.
שם.........-.......... משפתה:.
שם החברה/ תפקיד: .
כתובת:
כ בס= ה
