השימוש בתיב"מ בישראל

.. +. 3 השימוש בתיב"מ - בישראל [ולטה לגיהול ניב אחיטוב גרי ספיר דו"ח מחקר מס' 995/88 דצמבר 1988 . דוחות מתקר של המכון למחקר עסקים מיועדים לתפוצה של ממצאי מחקר. הערות מתקבלות בברכה, ויש להפנותן ישירות למתברים. המחברים מודים למכון למחקר עסקים בישראל על סיועו במימון המחקר.. השימוש בת'ב"מ בישראל פרופ' ניב אחיטוב גרי ספיר תכנית מערכות מידע, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת ת"א מטרת המחקר ‏ היא להציג ולנתת את אופי השימוש בתיב"מ בישראל. המחקר בא לבחון מספר השערות ודעות מקובלות לגבי אופי השימוש בתיב"מ בישראל, היקפו ודפוסי ההחלטה וההחדרה של תיב"מ לארגונים בישראל. במהלך המחקר מוצגות מספר תאוריות מקובלות וממצאים לגבי תחומי השימוש, מימדי השימוש, ‏ מאפינים ומרכיבים בתהליך קבלת ההחלטות ובהערכות הארגונית לקליטת טכנולוגיות התיב"מ באוגון. במחקר זה מוצג מודל המחלק את משתמשי התיב"מ למספר ‏ רמות עומק שימוש. המחקר ‏ כולל ‏ דוח מפורט על ממצאי סקר שבוצע בקרב ארגונים ומפעלים בארץ ב-1987, ניתוח סטטיסטי של תוצאות הסקר, השוואה לסקרים ומחקרים דומים בתו"ל, ומסקנות והמלצות ברמת המפעל וברמה לאומית. שאלון המחקר ‏ הופץ בקרב ‏ כ- 1200 ארגונים, והניתות הסטטיסי ‏ מתבסס ‏ על מדגם של 79 ארגונים המשתמשים בתיב"מ, ‏ ו 92 ארגונים שאינם משתמשים בתיב"מ. מילות מפתח: מחשבים, תיב"מ פרק א - מבוא תוכן הענינים 1 רקע כללי לתיב"מ ו 2 מטרת העבודה - 0 פרק ב - מהות התיב"מ ובעיות אופיניות ביישומו 1 מהו תיב"מ 0 2 הטכנולוגיה א 3 מרכיבי חומרה ותוכנה ל 4 יתרונות כלכליים - 0 5 התפתחות טכנולוגית התיב"מ ‏ +...'*.... 6 תחומי שימוש בתיב"מ ומושגים מקובלים 7 מיקומו והשפעתו של התיב"מ על הארגון פרק ג - מבנה ומהלך המחקר 1 תאור הסקר - ו 2 מבנה השאלון ל ... 3 המדגם - גודלו ומבנהו - 0 4 התפלגות כללית של נתוני המדגם ...... פרק ד - מודל עומק השימוש בתיב"מ 1441 עומק השימושט בתיב"מ בארגון +....... 5-62 00 41 90 4! 41 = 12 12 12 13 17 8 2 הגורמים המגדירים עומק שימוש בתיב"מ ... 3 מרכיבי תהליך קבלת ההחלטות המאפיינים כל רמה בעומק השימוש בתיב"מ +'..:......... ברק ה - נ'תות חד-מימדי של ממצאי הסקר תה תת ת) ת) ת) ת) ת) ת) .. א = ת) 0 41 כס כ 6 4+ 4. פרק ו - ניתות פדק ח - מחקדים 5.1 5.2 פרק ט - מסקנות ביבליוגרפיה חלוקה ענפית של משתמשי תיב"מ .... תחומי השימוש בתיב"מ 8 אופי השימוש בתיב"מ - ו שימוש בלשכת שרות 5 מספר תחנות עבודה 4 מספר שנות שימוש בתיב"מ . היקף השקעה מצטברת בתיב"מ . ... מספר שעות תעסוקה של תחנת עבודה ביום . שביעות הרצון מביצועי התיב"מ בארגון .. משך הזמן הנדרש להדרכה ותרגול משתמשים ניתוח דרגי המלצה ואישור בארגו[ .+......... מספר מהנדסים וטכנאים המעורבים בתהליך הבחירה סבות עיקריות בהחלטה ליישם מערכת תיב"מ מסוימת מידת מעורבותה של יחידת הענ"א ++........... אינטגרציה של מערכות תיב"מ - תיכון, יצור ועבוד נתונים 0 תכנית אב לתיב"מ, הגדרת דרישות והשוואה בין ספקים 0 משך תהליך קבלת ההחלטה 1 הרחבות נדרשות ותכגיות הצטיידות . סיכום הממצאים הבולטים והמסקנות בניתות החד-מימדי .*+*... דו-מימדי של ממצאי הסקר ניתוח הענף התעשייתי ...... ניתוח רמת עומק השימוש בתיב"מ ... ניתוח משתנים שונים בחתך של קבוצות מחזור שנתי ניתוח מספר תתחנות העבודה בארגון . מתאמי שביעות רצון וציפיות שהתאמתו סיכום הגיתוח הדו-מימדי רב-מימדי ..*.. ניתוח רב מימדי של היקף ההשקעה בתיב"מ .. ניתוח רב מימדי של גורמי שביעות רצון ועמידה בציפיות ניתוח רב-מימדי בחלוקת משנה לרמות עומק השימוש .. .+.......:... 5. נתונים מאפיינים לארגון בכל רמת עומק שימוש מקבילים בתו"ל ותתזיות תחזיות בשוק התיב"מ ...יי מחקרים 1 כלליות והמלצות 0. 2 2 23 24 25 26 26 27 28 29 10 31 31 2 22 33 33 34 44 17 8 41 42 44 155 46 166 17 50 2 4 56 5 דומע‎ פרק א -‏ מ ב ו א 1 רקע כללי לתיב"מ בתחום התיב"מ - תיכון וייצור בעזרת מחשב, ‏ קיים פער ‏ גדול בין הטכנולוגיה המוצעת בשוק לבין היישום והשימוש בפועל. מצד אחד ‏ קיימים מוצרים מתותכמים ביותר המאפשרים כיום, מיחשוב מלא של כל תהליך התיכון והייצור ‏ - עיצוב, שרטוט, אנליזה, סימולציה, רשימות חומרים, פיקוד ופיקות על מכונות, רובוטיקה וכדומה. מצד שני השימוש הנפוץ ביותר במערכות תיב"מ הוא כמערכות שרטוט ממוחשבות (להוציא את תעשית האלקטרוניקה). במקביל יש לזכור כי רמת המיחשוב בכלל בתעשיה הישראלית ‏ - נמוכה (ראה: א. רגובסקי, 1986), ולפיכך תיב"מ מלא - מהתיכון עד הייצור -‏ הוא עדיין בגדר חזון בארץ (כמו גם ברבות ממדינות העולם המערבי). יחד עם זאת התהליך של שילוב התיב"מ הינו בלתי נמנע - וארגון שלא ישתמש בתיב"מ, יאבד בתוך מספר שנים את כושר התחרות שלו בעיקר משום שלא יוכל לעמוד בזמני הפיתוח של מוצרים חדשים, בדיוק הנדרש, ברמת הסיבוכיות, בכושר הייצור וההרכבה ובבחינת איכות המוצר (ראה: י. יסקי, נובמבר 1986). לקחים שהופקו מנסיונן של חברות תעשיתיות ביישום אינטגרציה מלאה של מערכות תיכון וייצור משולבות (66028684ת1 מפסטקתסס -‏ 014 שת1עטססה+טתהא), מצביעים על קשיים שונים ובהם, חוטר הבנה וחוסר מודעות מצד הנהלות המפעלים, בצד קשיים אוביקטיביים. אפילו חברות שהצליתחו ביישום א061 מצהירות על הצ;חה שמקורה ביעדים מוגדרים ומצומצמים (ראה: ד. בניה, 1987). גורם משמעותי נוסף ביישום תיב"מ בארגונים הוא חדירתם בשנים האחרונות של המחשבים האישיים לתחום התיב"מ, והתחרות המחריפה עם תחנות העבודה ההנדסיות. חדירה זו של מחשבי ה- 0ע לשוק היא בעלת עוצמה ‏ רבה ביותר, ומה שנתפס בתחילה כ"צעצוע" הפך במהירות למערכות שרטוט, ומערכות תיכון. האבחנה הראשונית בין מחשבים אישיים ותחנות עבודה הגדירה מחשבים אישיים ‏ - כמחשבי 16 סיביות חסרי זכרון וירטואלי המוגבלים בנפתי אחסון. ואילו תחנות עבודה הנדסיות הוגדרו כמחשבי ‏ 32 סיביות בעלי ‏ זכרון רב ויכולת השתלבות ברשתות. אבחנה זו הולכת ומטשטשת (ראה: 2/86 א8 12/86 תתטסאסתא 622). לתהליכים אלו השפעה רבה על תחום התיב"מ והשימוש בו. הופעתן של תחנות העבודה ברמות השונות איפשרה למפעלים וארגונים קטנים להשתמש בהן, בעלות נמוכה ובהצדקה כלכלית גבוהה. אולם הדינמיות של ההתפתחויות הטכנולוגיות זרעה בלבול, וגרמה להווצרותם של תהליכים משובשים בקבלת החלטות להכנסת תיב"מ לשימוש בארגון. (ראה: 2/86 א8 12/86 אסטסתסגא תתתס). 6 דומע‎ 12 מטרת המחקר מטרת המחקר היא להציג ולנתח את אופי השימוש בתיב"מ בישראל. המחקר ‏ בא לבחון מספר השערות ודעות מקובלות לגבי אופי השימוש בתיב"מ בישראל, היקפו ודפוסי ההחלטה וההחדרה של תיב"מ לארגונים בישראל. במהלך המחקר מוצגות מספר תאוריות מקובלות וממצאים לגבי תחומי השימוש, מימדי השימוש, מאפינים ומרכיבים בתהליך קבלת ההחלטות ובהערכות הארגונית לקליטת טכנולוגיות התיב"מ בארגון. במחקר ‏ זה מוצג מודל המחלק את משתמשי התיב"מ למספר רמות עומק שימוש. המחקר כולל דוח מפורט על ממצאי סקר שבוצע בקרב ארגונים ומפעלים בארץ ב-1987, ניתוח סטטיסטי של תוצאות הסקר, השוואה לסקרים ומחקרים דומים בחו"ל, ומסקנות והמלצות ברמת המפעל ‏ וברמה לאומית. שאלון המחקר ‏ הופץ בקרב ‏ כ- 1200 ארגונים, והניתות הסטטיסי מתבסט על מדגם של 79 ארגונים המשתמשים בתיב"מ, הו 92 ארגונים שאינם משתמשים בתיב"מ. תרומתו המדעית/אקדמית של המחקר מתבטאת בכמה רמות: א. עצם ראשוניותו של המחקר. למחברי המחקר לא ידוע על מחקר אקדמי דומה אשר ‏ נערך בישראל. סקרים אחרים בנושאי תיב"מ נערכו בארץ למטרות מסחריות ושווקיות, וכן למטרות פנימיות בארגונים גדולים. ב. חלק ממסקנות המחקר הן בעלות ערך מדעי בהיבט הכלכלי ובהיבטים של התנהגות ארגונים ברכישה והכנסת תיב"מ. ג. פרק מיוחד (פרק ח') מוקדש להשוואה בין תוצאות מחקר זה לבין מחקרים דומים שנערכ בחו"ל, וחשיבותו של מחקר ‏ זה היא בהשוואה לתחום התיב"מ בתו"ל. חשיבותו של מחקר זה הינה גם במישור הארגוני ובמישור הלאומי. כל ארגון יוכל למצוא את מאפייניה ולנתח את נתוניו בהשוואה לממוצעים השונים ולמסקנות המתיחסות לענף, גודל הארגון, ורמת עומק השימוש בתיב"מ בארגון. במישור הלאומי מספק מחקר ‏ זה ומסקנותיו נתונים המאפיינים את מפעלי התעשיה המשתמשים בתיב"מ על רמותיו השונות, מידת קליטתה של הטכנולוגיה, ותהליכי קבלת ההחלטות ביישום תיב"מ. 7 דומע‎ פרק ב - מהות התיב"מ ובעיות אופיניות ביישומו 1 מהו תיב"מ תיב"מ ‏ הם ראשי תיבות ל - "תיכון וייצור בעזרת מחשב" ובאנגלית - צתנעטסס8טתה3א 21840686 עס6טקת00/תק651ע 218684 ע66גמקת0סס - אתס/סגס. המונח מבטא את השימוש במחשב לצרכי תיכון הנדסי, ‏ ייצור תעשייתי וטיפור התפוקה. המונח תיב"מ מורכב (הן בעברית והן באנגלית), משילוב שני מונחים: תב"מ - תיכון בעזרת מחשב ‏ (כ02), ויב"מ ‏ - ייצור בעזרת מחשב ‏ (אג0). לכל אחד מן המונחים בנפרד משמעות עצמאית - האחד בתחום התיכון, ומשנהו בתתום הייצור בעזרת מחשב. אולם ההתיחסות לתיב"מ כוללת בדר"כ רמה כלשהי של שילוב ביניהם. כשם שמחשבים בתחומים מסחריים מעבדים מידע נומרי, כך מערכות התיב"מ מאחסנות, מאחזרות, מעבדות ומציגות מידע גרפי ‏ - במהירות ובדיוק ‏ רב. בסיוע מערכות אלו ניתן לנצל טוב יותר את זמנו של המהנדס, לשפר את איכות התיכון ההנדסי, לחסוך ולנצל טוב יותר משאבי אנרגיה, חומרים וכוח-אדם מקצועי. 2 הקטכנולוגית ליבה של כל מערכת תיב"מ היא תחנת העבודה הגרפית. בתתנת העבודה מפתח המתכנן ‏ את פרטי המוצר באופן אינטראקטיבי, ע"י שימוש בפקודות והצבעות. בגמר התכנון ניתן לייצר שרטוט של התכגנון על גבי ‏ נייר (באמצעות תווין או מעתיק), או לשלוו את התכנון לרצפת הייצור למכונה נשלטת-מחשב אשר תייצר את החלק המתוכנן. 3 מרכיבי חומרה ותוכנה מערכות תיב"מ הן מודולריות מטבען, הן במישור התומרה והן במישור התוכנה. המשתמש יכול לבחור ‏ את המערכת החישובית, ‏ את התקני התצוגה הגרפית המתאימים לדרישותיו, ואת מרכיבי התוכנה הדרושים לו. קיימים אילוצים שונים ודרישות מסוימות לגבי הממשק וההיתכנות של שילוב מרכיבים שונים של חומרה ותוכנה - אולם באופן כללי ניתן למזג מרכיבים שונים לכלל מערכת אחת. מערכות ‏ תיב"מ שלמות הנמכרות כמכלול אחד נקראות 48שלפצפ צמא-אתטץ. מערכת תיב"מ ‏ אופינית תכלול: מעבד + זכרון ממשי ודיסק, מסוף גרפי או תחנת עבודה גרפית אחת לפחות, אמצעי קלט גרפי (כגון: מספרת(א8ע2161112), עכבר וכדומה) אמצעי פלט (כגון: תווין, צפסססתגא וכדומה). % * *% *% 4 ייתרונות כלכליים היתרונות הכלכליים והתרומה לתפוקה שיכולות מערכות תיב"מ לספק לארגון קשים וסבוכים למדידה וכימות אוביקטיביים, (ראה: 1986 ,אסה5עח .ם .ת) אולם קיימת תמורה איכותית במספר מישורים: 8 דומע‎ א. שיפור איכות השרטוט, ‏ ניהול מערכת שרטוטים ותחזוקתה. יעילותן של מערכות התיב"מ ‏ ניכרת במיוחד כאשר ‏ קיימים סטנדרטים טכניים לשרטוט ונוהלי עבודה. ‏ השימוש בתיב"מ מתחייב הגדרה מדויקת של קלט, פלט ונוהלי עבודה. ב. הקטנת כמות השגיאות ואיתורן המוקדם. - דיוק השרטוט בתיב"מ גדול מהדיוק הידני. - רכיבי ספריה חוזרים אינם משורטטים מחדש. - פעולות חצי-אוטומטיות - דוגמת טיפול חצי-אוטומטי במתן מידות. - דיוק ואיכות מהלכי מכונה בשלב הייצור. ג. ‏ תיכון משולב. מסד נתונים יתחיד ומרכזי המהווה חלק אינטגרלי של מערכת התיב"מ ‏ ומשמש ‏ הן כבסיס לתכנון והן לאנליזה. מסד הנתונים מגביר את כושר השילוב והתמורה מן המערכת. יתרון נוסף לתכונה ‏ זו הוא העידוד לשימוש חוזר ברכיבים ותת-מערכות שכבר תוכננו. ד. סימולציה של תהליכים חשמליים, או של מהלכי מכונה. ה. חסכון בזמן. הייעול והתמורה המושגים במערכות תיב"מ לעומת מערכות ‏ ידניות הם בטווחים של פי ‏ 2 עד פי 15. החסכון בזמן מושג ברמת התיכון ע"י השימוש בספריות רכיבים וסמגולים סטנדרטיים, וע"י איתור מוקדם של בעיות וסטיות (ואה: 18108002 .₪ם, 5). חסכון ניכר מושג גם ברמת הייצור ‏ - שכן ניתן לודא מהלכי מכונה באופן גרפי ולחסוך שעות מכונה ותחומרי גלם יקרים בטרם הוחל בייצור סדרתי. ו. ‏ הכשרה והדרכה מסודרת בסיוע מחשב. ז. שיפורים ניהוליים. מערכות תיב"מ מתאפיינות בשליטתן בזרימת המידע, ועקב כך מתאפשר ‏ פיקוח הדוק יותר על עלויות, אבטחת המידע ותחזוקת הנתונים. 5 תהתפתחות טכנולוגית התיב"מ יסודותיו הראשונים והאיתנים של התיב"מ מונחים בתעשית המטוסים. לוקהיד, מקדונאל-דוגלס, בואינג, דאסו והתעשיה האוירית הישראלית הם מחלוצי השימוש בתיב"מ, ועוסקים בו הן כמפתתים והן כמשתמשים כבר למעלה מ- 15 שנ"ם. בשנים הראשונות פותתו המערכות על מחשבים גדולים וביצועיהם היו מוגבלים. ריכוז המאמץ העיקרי היה בתחום התיכון - 02 - וזאת משתי סבות: א. ‏ התיכון נראה בעייתי יותר. ב. פתרון בעיות הייצור בעזרת מחשב ‏ הוא שלב מתקדם ומסובך יותר מפתרון בעיות הנדסיות ובסיסי נתונים. 9 דומע‎ עד לתתילת שנות ה- 80, השתמשו במערכות תיב"מ רק ארגונים ומפעלים גדולים מאד, במיוחד בענפי התעופה, תעשית המכוניות ומפעלי אלקטרוניקה גדולים. הסיבה העיקרית נעוצה בעובדה שמערכות התיב"מ היו מבוססות מחשבים גדולים ותמכו במספר קטן של תתגנות עבודה, כך שעלות "כסא" הגיעה לכ- 150 אלף דולר ואף יותר, ‏ ורק ארגונים ומפעלים ‏ גדולים ‏ יכלו למצוא הצדקה כלכלית להשקעה כזו. (המונת "כסא" מוגדר - כעלות הכוללת של המערכת ובכלל זה הוצאות התקנתה והכנסתה לארגון מחולק במספר תחנות העבודה הפעילות). בשלהי שנת 5 היו בעולם למעלה מ- 20,000 מערכות תיב"מ גדולות ולהן כ- 80,000 תחנות עבודה. מבחן הכדאיות הכלכלית של מערכת בסדר גודל כזה מחייב מחזור שנתי של בין ‏ 50 ל- 100 מליון דולר! (ראה:1985 -2.10108₪072, 2/86 -תמטסתסגא .6). מן המחצית השניה של שנות ה- 80, במיוחד עם התרחבות השימוש ‏ ב- 58 ובתחנות עבודה, ‏ נפוץ השימוש בתיב"מ גם במפעלים בינוניים וקטנים ליישומים שונים ברמות שונות של השפעה ומעורבות. מערכות אלו נמכרות בעלויות של בין 15-30 אלף דולר ל"כסא". מספר המסופים הגרפיים שהיו בשימוש בשנת 1964 היה כ- ‏ 100. ב- 1977 כבר היו כ- 50,000 מסופים גרפיים מותקנים, ומספרם בשנת 5 היה קרוב ל- 9 מליון (כולל מחשבי 206 בעלי יכולת גרפית). בישראל נחשבת התעשיה האוירית לחלוצת השימוש בתיב"מ. בשנת 1974 ערכה ‏ חטיבת ההנדסה בתעשיה האוירית בדיקת היתכנות, שבמרכזה עמדה השאלה האם לישם תיב"מ אינטגרטיבי, ואם כן, באיל תחומים. בדיקה נוספת התמקדה בשאלה האם לרכוש טכנולוגיה מוכגנה או לפתתח תוכנת תיב"מ בתעשיה האוירית. (1974 ,.8 ,אסַאכ). בשנות השבעים השתמשו בתיב"מ בישראל ‏ רק ארגונים מעטים, תוך שימוש במחשבים גדולים. ארגונים אלו עסקו בעיקר בפיתוח עצמי של תוכנת גרפיקה ותב"מ לתחום המכני ולהנדסה אזרחית. כמו כן נעשה שימוש מצומצם בתיב"מ בתחום האלקטרוניקה (תדיראן, משהב"ט) ושרטוט מפות. בשנת 1979 הוקם באוניברסיטת באר-שבע, ביוזמתם של מספר פעילים מבאר-שבע, תעש"א ורפאל, האיגוד הישראלי לתיכון וייצור בעזרת מחשב (איתי"ם). הקמת האיגוד, ועריכת כנס שנתי המלווה בתערוכה ‏ גדולה של ציוד גרפי, מערכות תיב"מ ורובוטיקה, גרמה להעלאת רמת המודעות בקרב המשתמשים הן בתחום התיכון, והן בתתחום הייצור. כמו כן גברה התחרות בין המשווקים השונים על מילוי דרישות המתמשים. כיום מיוצגות בישראל מרבית החברות האמריקאיות המשווקות מערכות תיב"מ או מסופים ותחנות עבודה הנדסיות, עובדה היוצרת תחרות חריפה ומודעות גבוהה מאד. 10 דומע‎ 6 תחומי שימוש בתיב"מ ומושגים מקובלים בין התחומים האופיניים בהם נעשה שימוש בתיב"מ נמצאים: * תיכון הנדסי (בשטחי החשמל, אלקטרוניקה, מכניקה ומתכת, עבוד שבבי, ארכיטקטורה (0ע8(ג), תכנון צנרת (כ2812), תכנון מפעלים, ועוד). אופטימיזציה של תיכון הנדסי (אנליזות וסימולציות). שליטה ובקרה על תהליכים ומכונות. סימולציה של תהליכים ומהלכי מכונה. עריכת מעגלים (אלקטרוניקה). ייצוג מוצקים (6א1ת₪כ0א פ9001). מיפוי, קרטוגרפיה ותכנון אורבני. % * % % % % המושגים 68 ,08 ,פספתס ,פגס ו-א018 משמשים כיום במקביל כדי לתאר מערכות שרטוט, תיכון, הנדסה וייצור בעזרת מחשב. להלן באור ראשי התיבות: תש681ק 2186866 עספטקתסס - סת6 שתנ1עוס580טתהא 218686 עס6גקתסס - את0 שת1געס6ת1שתת 21868 עססוקת0ס - מתס 4תנעטססהתטת8א 8%60ע60סת1 עססטקתסס - 61% אַת161העת 8 םש651כ 21866 עססגטקתסס - ססתס בתרשים ‏ 2.1 מתואר מרחב הישומים והשימושים בתיב"מ, והאינטגרציה של פונקציות התיכון, השרטוט, ההנדסה והייצור. 5 4 וטו / וגווס ו קפטס 1 ץוגום סט ה מ ות וו ו 1 00 בגו ה ו / 9 5חסוזסהט! 50635 טם צַהוז 3961 הווחש סוט 019.1 .לס 213 ]סוחס חסי] 166קה )3‏ חוזפע5 שח טוסה)טחבתז 66 הועַח6 66ב וקסוה! ‏ 2.12 שזטטוץ תרשים 2.1 - מרתב היישומים והשימושטים בתיב"מ (המקור: 1985 ,א00ספסאתא 0%8/פ02) 11 דומע‎ 7 מיקומו והשפעתו של התיב"מ על הארגון התיב"מ במפעל מודרני מהווה כלי תכנון ואמצעי ‏ ייצור. המעבר משיטות עבודה סטנדרטיות לשימוש בתיב"מ בפעם הראשונה הוא מהפך משמעותי ביותר - להנהלה, לעובדים ולארגון כולו ‏ - וקשה לאמוד ולהעריך את תגובת העובדים והארגון כולו לשינוי (ראה: אסטדגתגכ, 4)). משך תהליך ההכרות הראשונית עם המערכת הפוטנציאלית, נבנות ציפיות רבות באשר לקיצור זמני התכנון והייצור, ובאשר לשיפור ביכולת המקצועית ‏ ובאיכות המוצר. כאשר מתוכנן שינוי ארגוני כזה, נשאלות שאלות רבות - הן אנושיות והן פסיכולוגיות - ובהן: - האם יש צורך להעזר בשירותי יועץ/מומחה ארגוני או תיב"מי? - מי צריך להיות הגורם האחראי לתהליך הבחירה? לתהליך הקליטה וההטמעה של המערכת בארגון? לניהול ולתפקוד השוטף של המערכת בארגון? - מהו משך הזמן הדרוש להדרכת עובדים? / מהי מידת המעורבות והפיקוח הנדרשים מצד ההנהלה? הנהלה המתכננת הכנסת תיב"מ לארגון אינה יכולה להתעלם משאלות בנושא הארגוני ובנושא המקצועי, והערכות נכונה מהווה מרכיב תחיוני וקריטי בהצלחת השינוי. ששת התודשים הראשונים להתקנת המערכת והרצתה הם קריטיים ביותר להצלחת השימוש בה. ‏ (ראה: 1984 ,נסשלתתתכ). 12 דומע‎ פרק ג - מבנה ומהלך המחקר 1 תאור הסקר הממצאים שיתוארו בהמשך מבוססים על סקר שנערך באמצעות שאלון. השאלון הופץ בתודשים אוגוסט-ספטמבר 1987, והתשובות התקבלו משך החודשים אוקטובר 1987 - פברואר 1988. בשאלון 47 שאלות והוא הופץ בין מפעלים, ארגונים ומוסדות מענפים שונים ללא בדיקה מוקדמת ‏ אם הם משתמשים בתיב"מ. המטרה ‏ העיקרית בהפצת השאלון גם למי שאינם משתמשים בתיב"מ היתה לסקור את המצב בתחום זה בכל ענפי התעשיה והמוסדות, וכן לקבל אינדיקציה לגבי כוונות יישום תיב"מ בעתיד. 2 מבנה השאלון עמודו הראשון של השאלון מכיל, כאמור, פרטים כלליים על הארגון ושלוש שאלות המיועדות לארגון שאינו משתמש בתיב"מ. הארגונים אשר אינם משתמשים בתיב"מ התבקשו לענות על 3 שאלות: 1. האם יש כוונה ליישם תיב"מ בארגון? 2. האם כבר נבדקה ישימותה של מערכת תיב"מ בארגון? 3 מהו היקף ההשקעה אותה מתכוונים להשקיע בתיב"מ? חלקו השני של השאלון נחלק למספר תחתומים: א. פרטים הנוגעים למהות השימוש בתיב"מ בארגון. ב. ‏ נתוני כמות ועלות. ג. פרטים איכותיים המתארים את תהליך הבחירה וההחדרה של תיב"מ לארגון. ד. ‏ פרטים לגבי התרחבות עתידית נדרשת והמועד הצפוי להרחבה זו. 3 המדגם - גודלו ומבנהו המדגם אליו נשלח השאלון אינו מקרי, וכלל את האוכלוסיה הרחבה ביותר אליה ניתן לפנות, במגוון רחב של סקטורים, וגדלים שונים של ארגונים. המקורות לקביעת אוכלוסית היעד במשלוח השאלונים כללו: * התאחדות התעשיינים באמצעות חטיבת האלקטרוניקה והתוכנה, ספקה את רשימות כל חברי ההתאחדות, ולאחר מיון, נשלחו השאלונים אל כ - 70% מהם. אגוד התעשיה הקיבוצית אשר לכל חבריו נשלח שאלון. רשטימת משרדי הממשלה ורשימת כל החברות הממשלתיות. הפצה בין מפעלי כור. רשימת חברי איתים - (האיגוד הישראלי לתיב"מ). רשימות של לקוחות אשר סופקו ע"י מספר ‏ טספקי מערכות ‏ תיב"מ, ובהם: סימטרון, מקיט, איסטרוניקס, דיגיטל, יבמ ‏ ו- 6כ6. * רשימות אישיות של מפעלים וגופים שונים המשתמשים בתיב"מ. * א א א% * השאלון הופץ בדואר ל- 1150 ארגונים, ובאופן אישי ל- 30 ארגונים, ובפועל השיבו 171 ארגונים. 13 דומע‎ 4 תהתפלגות כללית של נתוני המדגם אוכלוסית המדגם כללה 171 תשובות ובהם: 9 ארגונים המשתמשים בתיב"מ שהם 46% מן המשיבים. 2 ארגונים שאינם משתמשים בתיב"מ שהם 54% מן המשיבים. חשוב להדגיש כי למרות היחס הכמעט שווה בין כמות המשיבים משתמשי התיב"מ לבין המשיבים שאינם משתמשים, אין ביחס זה כדי להצביע ‏ על היחס הכולל באוכלוסיה בין משתמשים לשאינם משתמשים, ובודאי לא על היחס ‏ בתוך כל ענף וענף. התיחסות לענפים השונים ועומק השימוש בתיב"מ בהם כלולה בפרקים הבאים בעבודה זו. בין נתוני המדגם קיים מפעל תעשייתי גדול מאוד, המשתמש ‏ בתיב"מ, ואשר נתוניו במספר שאלות, היטו בצורה משמעותית את תוצאות הניתות הסטטיסטי. למרות עובדה ‏ זו, החלטנו להשאירו במסגרת מתקר זה, ולציין אותם מקרים בהם השפעת נתוניו היתה משמעותית, שכן לא ניתן לדון ולחקור את מצב התיב"מ בישראל תוך התעלמות ממפעל זה. כמו כן הסתבר, שהטיית התוצאות נוגעת בדרך כלל לנתוני היקף ועלות, ואילו בשאלות אחרות הנוגעות לתהליך קבלת ההחלטות, ולשביעות הרצון, אין גודל המפעל והיקפו מהוים גורם מטה לכוון זה או אחר. 1 חלוקה ענפית לצורך ניתוח סטטיסטי של החלוקה הענפית קובצו %6 העונפים השונים אשר הוגדרו בשאלון ל - 7 ענפים, עפי הפרוט כדלקמן: ענף התעופה (6 משיבים) - נשאר כענף עצמאי על אף מספרם הקטן של המפעלים (בעיקר בשל חשיבותו ‏ וראשוניותו ביישום תיב"מ, והיקפו הכלכלי של הענף). ענפי החשמל, האלקטרוניקה ו- 28( 81082808 משיבים) - אוחדו לענף אחד, כשאוכלוסיתו העיקרית היא אלקטרוניקה ו- 7801א10א. ענף זה ייקרא לאורך העבודה כולה - אלקטרוניקה. ענף המתכת (44 משיבים) - סווג כענף עצמאי. ממשלה ‏ וצבא ‏ (13 משיבים) - גופי הממשלה, הרשויות והצבא אוחדו לענף אחד. ענף הבנין והארכיטקטורה (16 משיבים) - סווג כענף עצמאי. ענף הפלסטיק והגומי (23 משיבים) - סווג כענף עצמאי. כל שאר הענפים (מזון, כימיה, רהיטים, טקסטיל, ‏ נייר, אופטיקה, עיצוב ודפוס) (41 משיבים) - סווגו כענף - "שאר הענפים". אם ‏ נבחן את החלוקה הענפית של המשיבים לפי חתך של משיבים המשתמשים בתיב"מ ומשיבים שאינם משתמשים עדיין בתיב"מ, ‏ נמצא ‏ את היחסים הבאים, כפי שמשתקפים בטבלה 3.1 ובתרשים 3.1. 14 דומע‎ טבלה ‏ 3.1 - התפלגות עופית של אוכלוסית המדגם על פי חלוקה של שימוש בתיב"מ סה"כ גומי בוין ממשלה | מתכת חשמל תעופה |שאר פס ופלסט. |[וארכיט. |וצבא ואלקט. ענפים אגס 2 38 2 6 23 7 2 34 סגוסם ₪1 1% 6% 2.2% 5% 0% 7.65% 2.0% 5%% אגס/סגס 19 5 14 7 21 21 4 7 ם5:ח 1% 5%%|:- 1% 15.0% 6% 26.6% 5.1% 1.0% אגס/כגס 171 23 16 3+ 44 8 6 41 מס. מוחלטים % 13.55 9.0% 7.5% 5% 16.4% 3.5% 2.1% אחוזים מטבלה ותרשים 2.1 עולה כו רוב משתתפ י הסקר הם מענפי האלקטרוניקה, המתכת וענף הבנין והארכיטקטורה. כצבפוי אלו הם הענפים המסורתיים והותיקים בשימוש בתיב"מ, ואולם אין להסיק מתוך היחסים בטבלה זו לגבי אחוז הארגונים בכל ענף המשתמשים בתיב"מ, אלא רק לגבי המגמות בכל ענף. טבלה 3.2 - ריכוז נתונים סטטיסטיים על התפלגות המחזור הכספי השנתי משתנה סטטיסעי מחזור שנתי ‏ (במליוני דולרים) בל משתמשי * ב"מ המדגם בלבד ממוצע 29 020 (*) סטית תקן 8 13 (*) חציון 20 6 : שכית 5 1-5 (*) הערה: ‏ ללא נתוני המפעל התעשייתי הגדול, ממוצע המחזור הכספי השנתי בקרב המפעלים המשתמשים בתיב"מ הוא 41 מליון דולר וסטית התקן היא 97 מליון דולר. המסקנה העיקרית העולה מניתוח הנתונים בטבלה 3.2 היא כי המחזור הכספי השנתי הממוצע של המפעלים משתמשי התיב"מ הוא אמנם גבוה יותר מממוצע כלל המפעלים, אולם סטית התקן הגבוהה מצביעה על פיזור גדול מאד ולמעשה להבדל ‏ בין הממוצעים אין כל משמעות סטטיסטית. מבחן ?7 מראה כי ממוצע המחזור הכספי השנתי בין אוכלוסית המפעלים המשתמשים ושאינם משתמשים בתיב"מ אינו שונה באופן מובהק. 2 המהתפלגות אוכלוסית המדגם בין התעשיה הקיבוצית והכללית טבלה ‏ 3.3 להלן מציגה את התפלגות אוכלוסית המדגת לפי השתייכות לתעשיה הקיבוצית והלא קיבוצית. כשליש ממפעלי התעשיה הקיבוצית השיבו לסקר, ומתוכם 30% הם מפעלי גומי ופלסטיק. 5 ו 185 9ל ₪ צג א%ןזעתותזוןע 12ץא: ל 006 00-08 8 2 8 6027 11 5 5|=+ 8 ו 1 6 5 ב כו כו 15 דומע‎ % מן המפעלים המשתמשים בתיב"מ בתעשייה הקיבוצית שייכים לענף המתכת. כ-שליש ‏ מן המפעלים אשר ‏ אינם משתמשים בתיב"מ בתעשיה הקיבוצית הם מפעלי גומי ופלסטיק. הניתוח מפרט את התפלגות כלל האוכלוסיה, ואת ההתפלגות בין משתמשי תיב"מ לשאינם משתמשים. טבלה 3.3 - התפלגות אוכלוסית המדגם לפי השתייכותה לתעשיה הקיבוצית סה""ב קיבוץ לא קיבוץ 2 1 41 אין שימוש בתיב"מ 22.0% 20.0% 5% 19 15 4 נעשה שימוש 2% 1.0% 2.51% בתיב"מ 171 6 15 ס ה " כ -|51% 22.0% 10% מבחינת הנתונים בטבלה 3.3 מתבררות מספר מסקנות: 1. קיימת תלות בין השתייכות המפעל לקבוץ לבין השימוש בתיב"מ. 2. תלות זו הינה שלילית, כלומר, כמות המפעלים בתעשיה הקיבוצית המשתמשים ‏ בתיב"מ קטנה בהרבה מן היחס של שימוש בתיב"מ בכלל האוכלוסיה הנדגמת. 4. מבט קצר על הנתונים מורה ‏ כי היחס בין מפעלים קיבוציים לשאינם קיבוציים בין משתמשי התיב"מ הוא כמעט 80%-20%, בעוד שהיחס הכולל באוכלוסיה הנבדקת הוא 61%-39%. במחקר שנערך במכון לחקר ולימוד הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה (ראה: שמעון שור ודוד מיטלברג, 1986), נמצא כי ב- 94% מן הקיבוצים אשר ענו לסקר (196 קיבוצים השיבו), קיימת רמה כלשהי של מיחשוב, ובסה"כ מעריכים עורכי המחקר, כי רק ל- 15% מן הקיבוצים איןן כל מיחשוב. עוד מצאו עורכי המחקר כי "דפוט תפוצת המיחשוב בקיבוצים דומה מבחינה מסוימת לדפוס התפוצה של התיעוש בקיבוצים". לאור ממצאים אלו ניתן היה להניח כי השימוש בתיב"מ בקיבוצים יימצא דומה בתפוצתו לתפוצת המיחשוב והתיעוש. אולם ממצאי המחקר (שור ומיטלברג, 1986) מראים כי בקרב מפעלי התעשיה הקיבוצית נמצא שימוש בפועל בשרטוט בעזרת מחשב או בתיכון מוצרים באמצעות מחשב רק ב- 9%-8% מן המפעלים ועוד 22% המתכננים שימוש כזה. לעומת זאת, ‏ הייצור בעזרת מחשב ובמיוחד השימושט ברובוטים - מגיע לכ- 17%. 16 דומע‎ תוצאה זו (9%-8%) שנמצאה במתקרם של שור ומיטלברג, מזדהה עם ממצאי מתקד זה - 8.8% (ראה טבלה 3.3 לעיל), ומאשרת את הממצאים כי רמת השימוש בתיב"מ לשרטוט ותיכון במפעלי התעשיה הקיבוצית נופלת מן הרמה בכלל התעשיה הישראלית. מן הראוי לסייג מסקנה זו לגבי תחום השימוש במחשב לייצור ‏ - שכן נמצא במחקרם של שור ומיטלברג, כי כ- 17% ממפעלי התעשיה הקיבוצית משתמשים ברובוטים. 3 מסקנות מניתום כלל המדגם פרק זה התמקד בתאור המדגם ומהלך הסקר, ‏ ובניתוח התפלגותם הכללית של נתוני המדגם כולו ‏ - הן משתמשי התיב"מ והן הארגונים שאינם משתמשים בתיב"מ. הניתוח התרכז בנתונים הכללים של המפעלים ‏ - ענפים, מחזור, מספר עובדים ומהנדסים, השתייכות למפעלי התעשיה הקיבוצית. כמו כן עסק הפרק בניתוח נתוני הכוונה ליישם תיב"מ באותם ארגונים שאין בהם כיום שימוש בתיב"מ. המסקנות העיקריות מפרק זה הן: 1. המפעלים המשתמשים בתיב"מ לעומת המפעלים שאינם משתמשים בתיב"מ אינם נבדלים באופן מובהק בממוצע מספר העובדים, המהנדטים או מחזורם השנתי. : 2. קיימת תלות שלילית בין השתייכותו של מפעל לתעשיה הקיבוצית לבין השימוש בתיב"מ. היקף השימוש בתיב"מ בתעשיה הקיבוצית נמוך בהרבה מהיקף השימוש ‏ בתיב"מ בכלל האוכלוסיה הנבדקת. היחס בקיבוצים הוא - 0, בעוד היחס בכלל המדגם הוא - 39:61. 3. 50% מן המפעלים אשר אינם משתמשים בתיב"מ וענו לסקר - הצהירו על כוונה ליישם תיב"מ. % מן המפעלים אשר ‏ אינם משתמשים בתיב"מ בחנו את ישימותו. 4. מרבית הנסקרים אשר מתכוונים ליישם תיב"מ(75% מהם), נכונים להשקיע לא יותר מ- 50,000 דולר ביישום התיב"מ בארגון. מן הראוי להדגיש שהמסקנות שלהלן מתייחסות אך ורק לאוכלוסית המדגם ואין אפשרות להכלילן לכלל התעשיה בישראל. ‏ מאידך אין סיבה להניח שהן אינן משקפות מצב קיים בתעשיה הישראלית. 17 דומע‎ פרק ד -- מודל עומק השימוש בתיב"מ 1 עעומק השימוש בתיב"מ בארגון מודל ‏ עומק השימוש בתיב"מ משמש ‏ מדד למידת המעורבות והחשיבות שמייחס ארגון לשימוש בתיב"מ בתהליכי התיכון ו/או הייצור. בהמשך ינותחתחו ויאופינו הגורמים הדומיננטיים ותימדד מידת שביעות הרצון והתועלת המופקת ע"י הארגון מהשימוש בתיב"מ. עומק השימוש בתיב"מ מוגדר ב- 3 רמות. אין קשר היררכי בין הרמות, ואין בקביעת הרמה משום "ציון" לארגון כי אם הגדרה בדידה של 3 רמות שונות. רמה 1 - שימוש בתיב"מ, או מרכיב של תיב"מ, ככלי עזר טכנולוגי. הכוונה היא בעיקר לאותם ארגונים המשתמשים במרכיבים בסיסיים כגון שרטוט, ואשר משתמשים בתיב"מ ככלי טכנולוגי מתקדם להפקת שרטוטים, כשם שארגון אחר משתמש במעבד תמלילים. ברמה זו נעשה בעיקר שימוש בשב"מ (שרטוט בעזרת מחשב). רמה 2 - ניצול מלא ‏ או חלקי של התיב"מ בתהליך התכנון, וביסוס התהליכים והנהלים לתכנון על מערכת התיב"מ. ארגון המוגדר ברמה זו אינו משתמש במערכת לצורך ייצור או תכנון הייצור. רמה זו מגדירה למעשה תב"מ (תיכון בעזרת מחשב ‏ - כת0), או הב"מ (הנדסה בעזרת מחשב ‏ - 8ג0), או תיכון ושרטוט בעזרת מחשב - ככת6). רמה 3 - אינטגרציה מלאה של מערכת ‏ או מערכות התיב"מ בכל תהליכי התיכון והייצור בארגון. אינטגרציה מלאה מוגדרת הן כתיב"מ (4ת022/0), והן כ- 01% - (0ת580%021טת8 60028600ת1 מעסס6טקתסס), אולם יש לזכור ‏ כי המושג 01% משלב בתוכו גם את ניהול הייצור - תחום התחורג ממסגרת מחקר זה. 18 דומע‎ 2 הגורמים המגדירים את עומק השימוש בתיב"מ בסעיף זה יתוארו הפרמטרים המגדירים כל רמה של עומק השימוש בתיב"מ, ובמהלך ניתוח תוצאות המחקר, יאופינו הארגונים/מפעלים בכל רמה, הן במישור של קבלת ההחלטות ומשך התהליך, והן במישור של שביעות הרצון ועמידה בציפיות. לצורך סווגו של ארגון ברמה 3 - אינטגרציה מלאה - נדרשים להתקיים חלק ניכר מהפרמטרים הבאים: - תחום שימוש בתיב"מ - אחד לפחות (מבלי לכלול גרפיקה) - אופי שימוש בתיב"מ - כולל לפחות מרכיב תכנון ומרכיב ייצור. - מספר תחנות עבודה גדול מ- 1. - מספר משתמשים גדול מ- 1. - מספר שעות התעסוקה של תחנה ביום הוא גבוה (מעל ל- 6 שעות). - אחתוז השימוש במחשב לצרכי תיב"מ בארגון הוא למעלה ‏ מ- ‏ 80% מכלל השימוש במחשב (ובפרט אם זהו מחשב ייעודי לתיב"מ). - פותתו ע"י הארגון יישומים ייחודיים, לפחות במידה מועטה. - קיים שילוב בין מערכות התיכון והייצור בארגון, ובמידה וקיימת יותר ממערכת תיב"מ אחת בארגון ‏ - קיים שיתוף מידע ביניהן. ; - הוגדרה בארגון תכנית אב לתיב"מ, בוצע סקר דרישות והוגדר מפרט. יש להדגיש כי שילובן של פונקציות התיכון (כג0) ופונקציות הייצור (אג0ס) בארגון מהווה (עפ"י 1987 ,כ01תםתתטע .ג.ע ‏ 8 התמתכת .58.כ) את רמת התפקוד המתקדמת ביותר כיום בניהול מפעל יצרני. רמה זו מוגדרת כתהליך היררכי הכולל: 1. העברת נתונים ישירה בין מסדי הנתונים של התיכון (2896 8%68כ2 - כ2ג0) לסביבת הייצור. 2. הכללת כללים, קריטריונים ומודלים לתכנון תהליך הייצור במסד נתוני התיכון ובכך מובטחת אמינות ומהימנות המידע המועבר לייצור. 3 הכללת תהליך של תכנון ייצור אוטומטי במסד נתוני התיכון, ובכך להרחיב את יכולת המתכננים להתחשב בתהליכי הייצור. 4. הכללת ‏ ידע לאיתור שגיאות כך שתקלות וארועים בתהליך הייצור יזוהו אוטומטית, ויתוקנו או יסוכלו. לפי תספתעת ו- כ001עשא מעטים מאד הארגונים אשר ‏ הגיעו מעבר לשלב ‏ (3), ומרבית התעשיות המיישמות תיב"מ ברמת עומק שימוש 3, היא רמת האינטגרציה המלאה, מתחבטות עדיין בשלבים (1) ו- (2), כשהבעיות המרכזיות ‏ אינן קשורות לקשר שבין ‏ כ2ג0 ו- א%ג0, אלא טמונות בשינוי ובהשפעה על המבנה הארגוני. 19 דומע‎ לצורך סווגו של ארגון ברמה 2 - ניצול מלא או חלקי בתהליך התכנון ייעדרו מרמה 3 מרכיבי האינטגרציה: - לא נדרש מרכיב ייצור באופי השימוש. - לא נדרש פיתוח עצמי. - תכנית אב ליישום תיב"מ אינה נדרשת, אם כי היא רצויה אם ‏ יש בדעת הארגון להגיע לאינטגרציה מלאה. - מספר עמדות, ומספר משתמשים יכול להיות גם 1. - שעות תעסוקת תחנה ואחוז השימוש במחשב לצרכי תיב"מ יכול להיות נמוך יותר. לצורך טווגו של ארגון ברמה 1 - שימוש בתיב"מ ככלי עזר טכנולוגי - נדרשים הפרמטרים הבאים: - אופי שימוש - שרטוט 20 או פ3. - כל כמות של תחנות, משתמשים ואחוז שימוש. - אין כל דרישה לגבי תכנית אב, סקר דרישות או מפרט דרישות. בהמשך יסווגו הארגונים שנסקרו על פיי רמת עומק השימוש שלהם בתיב"מ, וייבחנו הפרמטרים המאפיינים כל קבוצה וקבוצה במונחים של היקף ההשקעה, מספר ‏ שנות שימוש, מספר משתמשים והיקף שימוש, שביעות רצון, עמידה בציפיות ודרישות ההתרחבות. 3 מרכיבי תהליך קבלת ההחלטות המאפינים כל רמה בעומק השימוש בתיב"מ. לאור מאמרים וספרים שונים (ראה: 1986 8 1985 ,אתטסאסתא מתתס; 5, 7010800 .ם; 1983 ,אנמצפתתת .1.ת; 1980 ,אתסת .60.ת5), אשר נכתבו על יישום תיב"מ בארגון, ועל בעיות היסוד בהכנסת תיב"מ לארגון, ניתן לאמר כי תהליך קבלת ההחלטות הוא< מהותי וקריטי בהצלחת השימוש בתיב"מ ובהטמעתו כחלק מן המבנה הארגוגני של המפעל. הפרמטרים בתהליך קבלת ההחלטות, מידת מעורבותה של ההנהלה, ועוצמת השינוי הנדרש במבנה הארגוני שונים מרמת עומק אחת לשניה. ככלל, מעורבותה של ההנהלה בנושא התפתחות התיב"מ בארגון דרושה בעיקר מנקודת מבט אסטרטגית, שכן השימוש בתיב"מ בארגון יצרני הוא בעל השלכות ומשמעויות אסטרטגיות רבות. * השקעה בתיב"מ (ברמות 2 ו-3 של עומק השימוש בתיב"מ), היא השקעה משמעותית הן מבחינת ההוצאה ומימונה, והן מבחינת הצגתה כנכס של הארגון במאזן. * חברות לא מעטות הצליחו להפוך את יכולת התיב"מ בארגון ליתרון מסחרי חשוב, ‏ על ידי תכנון מדוקדק ומפורט בתכנית-אב למספר שנים. 20 דומע‎ ההצלחה הטכנית והכלכלית של יישום טכנולוגית תיב"מ בארגון תלויה (ראה: 1983 ,א188181גת .2.1) בעיקר בפרמטרים הבאים: * | תכנון ארוך טווח של יעדי הארגון. * - אופי הפעילות ההנדסית/תכנונית בארגון. *‏ אופי המערכת הממוחשבת. * ניהול שלב ההערכות וההתדרה של תיב"מ בארגון. רוב החומר והנסיון המתועד נוגע לאינטגרציה מלאה ‏ (א61) ולמפעל העתידי, ‏ ומנסה להגדיר את הדרישות והבעיות המתעוררות עם כניסתו של מפעל לתיב"מ ולניב"מ מלא, ומהן הסבות שכה מעטים עד כה הצליחו ליישם תהליכים אלו במלואם וראו ברכה (ורוות) בעמלם. משך השנים האתרונות נוצר רושם שמיצוי מלא של טכנולוגית התיב"מ בארגון ‏ יתכן רק באינטגרציה מלאה (רמה 3). ייתכן שרושם זה נוצר בשל נסיונם של ארגונים גדולים מאד, אשר משתמשים בגרפיקה ממוחשבת ותיב"מ מאז ימיה הראשונים, או ע"י הפרסום הרב של יצרני מערכות הגרפיקה והתיב"מ בשל רצונם להגדיל את היקף מכירותיהם, והתחרות הרבה בשוק זה. לדעת מחברי מחקר זה, כל רמה של שימוש בתיב"מ נמדדת על פיי צרכי הארגון. נתיב היישום של תיב"מ בארגון הוא אבולוציוני ולא רבולוציוני. לפיכך כדאי לבחון את המטרות שמציב כל ארגון לעצמו בשימוש בתיב"מ, מהי התמורה שצופה הארגון להשקעתו ומהי מידת מעורבותו של כלל הארגון בתיב"מ. הגדרת עומק השימוש בתיב"מ באה לייצג רמות שונות, לגיטימיות, של שימוש ‏ בטכנולוגית המוצעת בשוק, ומתקדמת בקצב מהיר ביותר. כל ארגון צריך לסווג עצמו מראש לרמה הרצויה והמתאימה לו. על סמך החלטה יטסודית זו יש לבתחון את מרכיבי תהליך קבלת הַהחלטות, ואת מידת שביעות הרצון של הארגון מהישגיו, 21 דומע‎ טבעי וברור שארגון יכול להעמיק ברמת השימוש בתיב"מ ולעבור מרמה 1 לרמה ‏ 2 ואח"כ לרמה ‏ 3, ואולם אין השארות ברמה 1 או 2 כדי להצביע על אי מיצוי יכולתו, או על תהליך פגום של הכנסת ‏ תיב"מ לארגון. הסיבה העיקרית שבגללה אין אנו רואים מעבר של ארגונים רבים מרמה 2 (תיכון) לרמה 3 (61%) היא הפחד מפני שינוי והפרעה בתהליכי העבודה המוכרים בארגון. (ראה:1985 ,8ת88₪118 .4 8 0ע86%260ת .כ) מס 8 8ע2₪%%00 מסבירים כי החשש מן השינוי הנדרש גדול. למרות היתרונות העצומים הטמונים ב א61, בהם: שיפור ‏ איכות המוצר, קיצור משך התכנון והייצור, ויתרון תחרותי בשוק - מעדיפים ארגונים ‏ רבים להשאר ברמת התיכון (היא רמה 2 על פי הגדרת עבודה זו). ארגונים אחרים פונים ליישום 01% ללא קו מנחה ותכנון מוקדם ועקב כך נכשלים. דוגמאות אלו מגבירות את החשש. מסקנתם: נדרש לימוד מעמיק והכרת נושא ה- א01%, ותכנון מוקדם של תהליך הכנסתו לארגון. 22 דומע‎ פרק ה.. - ניתות חד-מימדי של ממצאי הסקר מטרת פרק זה היא לאפיין ולנתח כל גורם באופן בדיד מבלי לתהות מהי השפעתו על גורמים או החלטות אחרות. כמו כן משמש פרק זה מעין "צילום מצב" לגבי השימוש בתיב"מ בישראל. 1 חלוקה ענפית של משתמשי תיב"מ. בחלוקה הבסיסית של השאלון סווגו המפעלים לפי ‏ 16 ענפים (כפי שהוגדר בפרק ‏ ג'). על סמך תוצאות הסקר, ועל מגת שמצד אחד תשמר חלוקה פונקציונלית של ענפים לגבי אופי שימוש בתיב"מ, ‏ ומן הצד השני ‏ יכלול כל ענף כמות מספקת של נדגמים - אוחדו מספר ענפים והוגדרו 6 ענפים וענף נוסף הנקרא "שאר הענפים". חשוב להדגיש כי ישנם מספר מפעלים וארגונים אשר שייכים למעשה ליותר מענף אחד. במקרים כאלו שוייך המפעל לענף אחד מתוכם עפ"י אחד מהקריטריונים הבאים: 1. ניתן ליחס לארגון ענף מרכזי אחד. 2. השימוש בתיב"מ בארגון משויך לאחד הענפים בו. 3. במקרים מאד מסוימים כאשר יש לארגון ענף מרכזי, והוא גם גוף ממשלתי - שוייך הארגון לענף התעשייתי. לדוגמה: התעשיה האוירית שויכה לתעופה למרות היותה חברה ממשלתית. לאחר החלוקה ל- 6 ענפים עיקריים נמצא כי מספר הארגונים והמפעלים בכל ענף הוא כדלקמן: תעופה 4 בנין וארכיטקטורה 14 חשמל ואלקטרוניקה 21 גומי ופלסטיק 5 מתכת 21 שאר ענפים 7 ממשלה, וצבא 7 סה"כ 79 ארגונים ומפעלים המשתמשים בתיב"מ בכל הרמות. 2 תתומי השימוש בתיב"מ במקביל לסווג הענפי, ניתן למצוא בין משתמשי התיב"מ תחום אחד ‏ או יותר האופיניים לשימוש בתיב"מ. תחום או תחומים אלו מקבילים בדר"כ לתחום העיסוק העיקרי של המפעל, אולם קיים לעיתים תחום שימוש שונה, או שארגון כלשהו מיישם תיב"מ ליותר מתחום שימוש אחד. מקובל לסווג את תחומי השימוש בתיב"מ עפ"י החלוקה הבאה: (1985 ,16102012 סבעע ‏ ו- 1985 ,תתא1אע5 עסטסםסהא 1ע08) *‏ גרפיקה ממוחשבת - כשהכוונה היא בדר"כ לשרטוט בסיסי או גרפיקה עסקית, או תכנות עצמאי ברמה בסיסית. 23 דומע‎ * תיכון מכני. * עבוד שבבי ובקרה ספרתית. * תיכון אלקטרוני. * ארכיטקטורה ובנין. * תכנון והקמת מפעלים - בדר"כ בשימוש חברות הנדסה * תכנון תהליכים - בדר"כ בתחומי הכימיה ועבוד חומרים. *‏ מיפוי וקרטוגרפיה. * תיכון ותווט חשמלי. * אחר. בחינת משתנה זה נערכה בשני מישורים. האחד - מספר תתומי השימוש, והשני - ניתוח היקף השימוש בכל אחד מן התחומים. תרשימים ‏ 5.1 ו- ‏ 5.2 מתארים את מספרם של תתחומי השימוש בתיב"מ והתפלגותם, מתוך הסווג לעיל, באוכלוסית הארגונים משתמשי התיב"מ. מתוך ריכוז הנתונים מן הראוי להוסיף ולהדגיש מספר מסקנות: 1. למעלה מ- 60% מן הארגונים מתמקדים בתחום שימוש אחד או שניים, למרות שהממוצע הוא ‏ 2.19. מבדיקת מידת הקרוב של ההתפלגות לנורמלית ניתן לקבוע כי.מרבית הנדגמים נמצאים למטה מן הממוצע, ומתפלגים חד יותר מעקומה נורמלית. 2. פחות מ- 10% מן המפעלים הנדגמים פרושים על פני 4 תחומי שימוש או יותר. בפרק ו' - ניתוח דו מימדי, נבחן את הפרמטרים המאפיינים ארגונים אלו. 3 אופי השימוש בתיב"מ אופי השימוש בתיב"מ נחלק למספר קטגוריות המבטאות סוגים שונים של שימושים, ואשר חלקן תלויות בתחום השימוש בתיב"מ (סעיף 2 לעיל), וחלקן ישימות בכל תחום שימוש. למשל, ‏ שימוש בתיב"מ לעריכת מעגלים מודפסים או לתכנון 1פעט קשור קשר הדוק עם תחום התיכון האלקטרוני. מאידך שרטוט בשני מימדים או בשלושה מימדים ישים לכל ו תחום תיב"מ. הקטגוריות השונות לשימוש בתיב"מ שהוגדרו בסקר הן: * שרטוט בשני מימדים (6א1צעגתכ כ22). * שרטוט בשלושה מימדים (6א1לעגתכ כ3). * תיכון הנדסי (פג0 / כג6). .)628( ייצור ובקרת ייצור‎ * א !5 .0 :3.1 632 5 + .מה ל > 6% >.%?%%%0 /% 0% 5 % % % ל 2 8 >? 5 בצ 75 0538675 01 .פה ו ןו :5.2 (עגת) 8 ל ל 00 ל 48 .ספת 0 : 9 105ועבתם % 600 ₪6 00 ל א ל > > > << ><] 0 ] 030 ,סב|ת 0000 606 טעה 06519 )תגןץ הג[ע 00655ע צת1עעג צהועןא .0186 תו[+0 וו וו מו עו מ עמ שרי 5 5382165414 01 386]ה66ע6ע עמוד אנליזות ייצוג מוצקים סימולציות תכנון דפתט 24 (18פ8צתתא). (סא1תטססא כ8001). (א81401110). (א8106טס 281). * עריכת מעגלים (6א1צטסת 116גאסצטת). * שרטוט אלקטרוני (8ת0עק6 16עתאטתס5). * אחר (01388). נערכה בשני מישורים. האחד ‏ - מספר קטגוריות ניתוח היקף השימוש בכל אחת מן הקטגוריות. בחינת משתנה זה השימוש, והשני תרשים 5.3 מתאר את מספר קטגוריות השימוש בתיב"מ. מתוך ריכוז הנתונים מן הראוי להדגיש מספר מסקנות: 1. כ- 60% מן הארגונים מתמקדים בשימוש אחד ‏ עד שלושה שימושים שונים, על אף שהממוצע הוא סביב 3.4. מבדיקה של פרמטרים סטטיסטיים נוספים לגבי קרוב ההתפלגות לנורמלית, ניתן לקבוע כי ההתפלגות קרובה לנורמלית. 2 פחות מ- 10% מן המפעלים הנדגמים פרושים על פני 6 קטגוריות שימוש או יותר. תרשים 5.4 מתאר את תדירות קטגוריות השימוש השונות בקרב הארגונים משתמשי התיב"מ. מן התרשים עולה כי השימוש הנפוץ ביותר הוא שרטוט דו-מימדי (79%). 4 שימוש בלשכת שרות ארגונים רבים התלו את השימוש בתיב"מ ובמיוחד אנליזות, סימולציות וחישובים תכנוניים אחרים בלשכת שרות. הסיבות האופיניות שהצדיקו את הפניה ללשכת שרות היו בעיקרן: צורך במחשב חזק וגדול, שימוש בתכנה ייחודית ומעל הכל - העדר הצדקה כלכלית להשקעה בתיב"מ פנים-ארגוני. כמו-כן, השימוש בשרותי לשכת שרות אפשר לארגון ללמוד ולהכיר את היתרונות של תיב"מ לארגון. ההתפתחות האופינית היא, בדומה להתפתתות המוקדמת ‏ יותר בנושא לשכות השרות לעיבוד נתונים. השימוש בשרותי לשכת שרות גובר עד אשר היקף ההוצאה החודשי בלשכת השרות מצדיק ‏ את ההשקעה העצמית ברכישת מערכת תיב"מ לארגון. אולם לא תמיד אפשרי מעבר לשימוש עצמאי בתיב"מ במלואו, במיוחד כאשר מדובר בתכנות ייחודיות ויקרות לאנליזות וסימולציות. במקרים כאלו נמשך השימוש בלשכת שרות במקביל לשימוש העצמי בתוך הארגון. מנתוני המדגם מתברר כי 18 ארגונים, שהם 23%, משתמשים בשרותיה של לשכת שרות, ואולם אצל כולם זהו שימוש מקביל להשקעה והתפתחות פנים-ארגונית בתחום התיב"מ. 2 0 0 0% % / 0% 7 כם ג = בו ב * בגו ב = - ב גצ = -" בש כ=ש וש שס' 0[ ה9865 פט[58[8089 = = = ==" כמ <כצם בו ד כמ -שם 5 = == ב"יב שב רכ ובש בו = ב-. צ] ככש = ב - די כ 1% 1] 0411 1 7 1-0 90 80 ל %( 57 5.40: ל ל > 6060600 4% 0-00 > 0% - 2% 9 ש %- % 10 0 6 % 0% > > (%2%0%0%7%0% ה 0 0" 5% ה 8 7 ל ו 0 - 0% 08 9 4 9% 28 30 (9 5 538018688 01 %6ב%ה66עפע (עְג1) 2( 12 3( 3 5 .6פןת [חג+סת .6+ /6 501114 ה13+10 51 405 ]00% תו 25 דומע‎ 5 מספר תתנות עבודה נושא מספר תחנות העבודה נמדד במדגם בשתי רמות. * מספר תחנות העבודה החכמות הנמצאות בשימוש הארגון, כאשר הכוונה בתחנות חכמות היא לתחנות עצמאיות בעלות כוח חישוב מקומי (8א1110פ5-אתסח 6א1תעעא61אם) החל מ -- 26 ועד לתחנות מסוג א10עת1פאגט ,0םתססג ,אש5 ודומיהן. * מספר המסופים הגרפיים הנמצאים בשימוש הארגון. נושא תחנות העבודה עומד כיום במרכז של ויכוח בין המומחים השונים במסגרת הדיון על "מלחמת ה- 05ע ב- 5א10עתעפאתסח". ארבעת המרכיבים העיקריים בתתנת עבודה הכמה הם: * כושר עיבוד מקומי. * כושר אתחסון ואחזור מידע מבסיסי נתונים מבוזרים. * ערוצי תקשורת למערכות אחרות. * מערכת הפעלה. במאמר הדן בעתידם של המסופים הגרפיים, אשר הופיע בשבועון פשפא 6דַאסאצ6פעע, מתאריך 18/8/86, נטען כי עתידם של המסופים הגרפיים הוא בשוק הדורש כושר-הפרדה ‏ גבוה מאד (8058א1%ע 2000 ומעלה), שוק בו לא יכולים עדיי תחנות העבודה ומחשבי ה-20 להתחרות. אלא שפוטנציאל השוק של מסופים אלו קטן מאד לעומת שוק תחנות העבודה. תחנות העבודה מובילות לשתי התפתתויות חשובות, האחת - הביזור של כוח-חישוב אל שולחנו של כל מהנדס ומתכנן, ‏ יחד עם אינטגרציה אירגונית של מידע וגרפיקה. השניה ‏ - שקיעתו של דור מערכות ה- צעא-אתסך במערכות תיב"מ. (ראה: 1987 ,פַא28העסתס .א.כ). 35 בספרו, מפריד בין תחנות עבנדה המיועדות למנהל ובין תחנות עבודה המיועדות למהנדס. תחנת עבודה הנדסית תתבסס על סופר- מיקרו, ‏ ותיועד למטרות תכנון. היא תכלול תוכנה לתיכון ולניסוי, לאנליזות, ותהיה בעלת יכולת גרפית גבוהה. למעשה מיטשטש ההבדל בין תחנות עבודה ו-205, שכן נעלם היתרון ביחס עלות/תועלת שהיה למערכות מבוססות 20. מצד אחד הוכרזו מערכות דוגמת שתתקעעגת - מערכת 1084א01גא מבוססת אזאט, ‏ ו- 184 -- 2, מבוססות ‏ 32-512. ומן הצד האחר הוכרזו תחנות עבודה זולות דוגמת אש80. הופעתם של מחשבי 6ע מבוטסי 32 סיביות יצרה מרחב חדש של מערכות זולות, וגרמה להרחבת היקפו של שוק תחגות העבודה. לצורך ניתוח התוצאות ייבחנו הן תחנות העבודה והן המסופים הגרפיים, וכן סכומם. בפרקים הבאים ‏ ישמש סכומם כמדד מצרפי למספר תחנות העבודה והמסופים הגרפיים שבשימוש הארגון, מבלי להבדיל בין מסופים ותחנות עבודה. 26 דומע‎ ממוצע מספר המסופים (ללא המפעל התעשייתי הגדול) הוא ‏ - 12, והשכיח שוה ל- 2. ממוצע מספר תחנות העבודה החכמות הוא - 5, ושכיח השוה ל- 1. ל -- 75% מן הארגונים המשתמשים בתחנות עבודה חכמות יש עד 4 תחנות עבודה ול- 73% מן הארגונים המשתמשים במסופים גרפיים יש עד 0 מסופים גרפיים. תחנת עבודה יחידה - בדר"כ 20 - יש לכ- 43% מן הארגונים, בעוד שמסוף גרפי יחיד יש לכ- 7% מהם. מספר ‏ הארגונים המשתמשים בתחנות עבודה חכמות הוא - 64 שהם 82%, בעוד שמספר הארגונים המשתמש במסופים גרפיים הוא ‏ 30 בלבד שהם %. כלומר מרבית משתמשי התיב"מ מבססים את מערכותיהם על תחנות עבודה גרפיות. מספר משתמשי התיב"מ אשר מתבססים רק על מסופים גרפיים הוא 13, היינו 16%. כאשר מאחדים את תחנות העבודה החכמות והמסופים למשתנה יתיד הנקרא תתנות עבודה, ממוצע מספר תחנות העבודה הוא - 8.8. תרשים 5.5 מתאר את התפלגות מספר תחנות העבודה במדגם. 6 מספר שנות שימוש בתיב"מ השאלה בסקר התיחסה לשנת הרכישה של המערכת הראשונה. נתון זה תורגם ל- מספר השנים מאז החל הארגון לעסוק בתיב"מ, כאשר שנת הייחוס היא 1988. למשתנה זה משקל נכבד בניתוח עומק השימוש בתיב"מ, ולהבנת תהליכי קבלת ההחלטות בארגון. אין דומה התעשיה האוירית עם 18 שנים של שימוש בתיב"מ, למפעל או ארגון אשר נכנס לתחום התיב"מ בשנה האחרונה. תרשים 5.6 מתאר את התפלגות מספר הארגונים עפ"י מספר שנות השימוש בתיב"מ. ממוצע מספר שנות השימוש בתיב"מ הוא 3.9 שנים. 7 היקף השקעה מצטברת בתיב"מ היקף ההשקעה המצטברת בתיב"מ הוא משתנה בעל משקל ‏ נכבד בניתות עומק השימוש בתיב"מ, ובהבנת תהליכי קבלת ההחלטות בארגון. אחת ‏ הבעיות הקשורה במשתנה זה היא ש- 16 ארגונים לא דווחו נתון זה אם בגלל היותו מסווג, ואם בגלל חוסר מידע. ההיקף הממוצע של ההשקעה המצטברת בתיב"מ בארגון הוא כ- 0 דדולר (הממוצע כולל המפעל התעשייתי הגדול מגיע לכ- 0 דודולר). ההתפלגות איננה נורמלית, ונראה כי קרוב ל- 50% מן הארגונים המשתמשים בתיב"מ השקיעו בחומרה, תוכנה, ובבחינת המערכת לא יותר מ- 50,000 דולר. שני שלישים מן הארגונים השקיעו פחות מ- 100,000 דולר. צשצל 215111108 50205 :5.5 09 הסן+ג+15עסא 1 5 787 0% 0000 7 8 5 15 תפטם "- 1% 5 8 67 . יה 22 5 11% 3 802/5%+3+1085 ₪ 1% 1 תל 10 505 :5.6 התגע0 25 77 5 1 . | 006 5 5 1% 2 5 5 ו 1% 17% 27 דומע‎ המחיר הממוצע ל"כסא" (כש"כסא" מוגדר כסןך כל ההשקעות ביישום התיב"מ מחולק במספרן הכולל של תחנות העבודה בארגון), כפי שעולה מנתוני מחקר זה הוא - 38.25 אלף דולר. המחיר הממוצע ל"כסא" ללא המפעל התעשייתי הגדול הוא - 47.3 אלף דולר. בהשוואה לנתונים המבוססים על עתונות מקצועית - בה מוגדר בדר"כ רק המחיר השולי של תחנת עבודה נוספת - נמצא כי מחירה של תחנת עבודה חכמה ‏ ירד מ- 24.2 אלף דולר בשנת 1986, ל- 22.0 אלף דולר בשנת 1987. על פי התחזית ירד המחיר לכ- ‏ 12.85 אלף דולר בשנת 0. (ראה: 1987 תמאא50% , אעדטסעת 05זאפתתס אמעטקאסס). מחיריהן של תחנות עבודה מבוססות 6ע הוא נמוך עוד יותר, ונע בתחום שבין 0 - 5 אלף דולר. ניתן להעלות מספר סבות אפשריות להבדל הגדול בעלות ‏ "כסא" בארץ ובארה"ב: 1. הפרש מחירים של כ- 5-20%‏ בין מחירון היצרן עבור ארה"ב, ומחירון היצרן לשוק הבינלאומי. 2. שעור המס הגבוה על ציוד מחשבים בישראל ‏ (כ- 35%) בתוספת עלויות הובלה אוירית וביטוח, ומע"מ. 3 מאחר ובתמחיר ‏ "כסא" כלולות ‏ גם השקעות בתחום התשתית הארגונית, הדרכה, כות-אדם ועלויות תקורה נוספות - ייתכן ועלויות אלו בישראל גבוהות יותר. 4. ההבדל בין מתחיר "כסא" בכלל המדגם, ‏ לבין מחירו ללא המפעל התעשייתי הגדול, נובע מן הכמות הגדולה של מסופים גרפיים במפעל - כאשר עלותו של כל מסוף נמוכה. 8 מספר שעות תעסוקה של תחונת עבודה ביום מספר שעות התעסוקה של תחנת עבודה ביום בממוצע משקף את רמת הניצול של המערכת. כל השקעה בציוד תיב"מ ייעודי, הן חומרה והן תוכנה, הינה במהותה השקעה ‏ הונית, ולפיכך ‏ יש לצפות לניצול מירבי של הציוד, בעיקר כאשר זו מערכת תיב"מ גדולה בעלת מספר תחנות. משתנה זה יכול להצביע על רמת השימוש במערכת ובהתאם ‏ גם על רמת הציפיות בארגון משימוש וניצול משאבי התיב"מ בארגון. משתנה זה מהווה מרכיב חשוב בקביעת עומק רמת התיב"מ בארגון. התפלגות המדגם קרובה לנורמלית, עם ממוצע הקרוב מאד ‏ ל- ‏ 8 שעות תעסוקה של תחנה ליום. על פי מדדי 10818ת0א ו- פפמאאם 5% אנו מזהים כי ריכוז הנתונים סוטה מעט מהתפלגות נורמלית אל עבר התחום הקטן מ- 8 שעות. נראה כי כמו במספר גדול של מפעלי תעשיה, שיעור הניצול של הציוד הוא בגבול משמרת אחת ביום. רק כרבע מן הארגונים - 26% מנצל את הציוד מעבר ל- 8 שעות ביום, ופחות מ- ‏ 10% מנצלים את מערכות התיב"מ למעלה מ- 12 שעות ביממה. אם ‏ נבחן את מספר השעות בהן עובד משתמש יחיד ליד תחנת עבודה, (מכפלת מספר השעות במספר התחנות וחלוקה במספר משתמשים), נמצא כי ממוצע זמן השימוש של משתמש ‏ יחיד בתחנה הוא ‏ 3.72 שעות ליום בהתפלגות קרובה לנורמלית. 28 דומע‎ 9 שביעות הרצון מביצועי התיב"מ בארגון שאלת שביעות הרצון מביצועי התיב"מ בארגון, הינה אחת מן השאלות המרכזיות בעבודה זו. נושא זה נבחן בכמה מישורים. האחד, שביעות רצון מן המערכת בכלל וממרכיביה, כפי שיפורט בהמשך. השני, שביעות הרצון משמשת פרמטר חשוב בבחינת תוצאות תהליך קבלת ההחלטות בארגון להכנסת מערכת תיב"מ. השלישי, שאלת שביעות הרצון נבחנה שנית בנוסח אחר בסוף השאלון, ‏ ונתונים אלה - עמידה בציפיות מן המערכת - יפורטו בסעיף זה. שאלת שביעות הרצון חולקה לחמש שאלות משנה: * שביעות הרצון מביצועי המערכת בכללותה. *‏ שביעות הרצון ממרכיב החומרה. * שביעות הרצון ממרכיב התוכנה. * שביעות הרצון מרמת הבקיאות וההכרות של ספק המערכת. * שביעות הרצון מרמת השירות של ספק המערכת. התשובה לכל שאלה דורגה בסולם בן חמש דרגות, כאשר ‏ 1 - מביע אכזבה, 2 - מביע שביעות רצון נמוכה, ‏ 3 - בינוני, ‏ 4 - שבע רצון, ו 5 - מעולה. פרוט התוצאות מפורט בתרשים 5.7. התפלגות המדגם קרובה מאד לנורמלית, עם ממוצע של קצת למעלה ‏ מ- 5 ושכית של 4, כלומר מרבית המשתמשים מרוצים מן המערכת ומביצועי התיב"מ בארגון בכלל. הערות: 1. ההתפלגות הנצפית לגבי רמת שביעות הרצון מבקיאותו של ספק המערכת, והכרותו עם המערכת, נופלת מרמת שביעות הרצון הכללית מן המערכת וממרכיביה (חומרה ותוכנה). אמנם מרבית המשתמשים מרוצים מן התמיכה הנתנת למערכת ע"י הספק, אולם רבים מביעים שביעות רצון נמוכה. עפ"י הנתונים - בנושאי המערכת בכללותה, חומרה ותוכנה, הביעו כשליש מן הנדגמים שביעות רצון נמוכה ‏ או בינונית. ואילו בנושא תמיכת הספק - מחצית מן הנדגמים אינם שבעי רצון. 2. עפ"י 4 ,תאסעלגעאגתת ‏ - בפרק הדן בבתירת הספק, נאמר כי למרות שעיקר תהליך הבחירה של מערכת תיב"מ מתבסס על בחינת יכולת הציוד ועל יחס עלות/תועלת, הרי מעבר לנתוני הביצוע הפיזיים יש לבחון גם את מהימנות הספק, יכולתו לתמוך בציוד לאורך ‏ זמן, ומעל הכל - מחויבותו לשוק התיב"מ ואתריותו ורצונו בהצלתת המערכת. גישה זאת אף מקבלת משקל יתר כאשר עומד מולנו סוכן ולא יצרן, והדרך הכמעט יחידה לבחון ולאמת ‏ את כושר התמיכה והשרות שמעניק הספק למערכת היא באמצעות בדיקה עם קהל משתמשי המערכת. ף89] ף'/ = ו ב'ש 3ב- בש - בכ ם - - = = ב = = בי בש באש ג"י <ב 3- ה ב'עש בא <=ש ב ב - = = 5 0% 5פטפגטן ]וט טץנאטטס 5 גה 5 5ה8ן 1 5 08095]ט (] אטפןןפטן ₪ 5 |] אפק 5נְזֶּדָטוְוטט |] [0א פפטןז5נְטננָזָטט | ץז [| 5 29 דומע‎ כאמור, נשאלו בשאלון שתי שאלות נוספות הנוגעות לעמידת המערכת בציפיות הן במישור ביצועי המערכת והן במישור העלויות. התשובות לשתי שאלות אלו, אשר הוצגו בשאלון לקראת סופו, נענו בארבע רמות: - ציפיות התאמתו במלואן. ציפיות התאמתו במידה רבה. - ציפיות התאמתו במידה מסוימת. - אכזבה. / ₪ ₪ % % % * התשובות שניתנו לשאלה ‏ זו מושפעות בחלקן מרמת שביעות הרצון מביצועי התיב"מ בארגון, ובחלקן משקפות ריאליזם בציפיות ממערכת ממוחשבת, ומן העלויות הכרוכות בהחדרת טכנולוגיה מתקדמת לארגון. התפלגות התשובות לעמידה בציפיות - ביצועים קרובה מאוד לנורמלית. ניתן להסיק כי יש עקביות בתשובות המדגם לגבי שביעות הרצון הרבה מביצועי המערכת, והעמידה בצפיות מביצועי המערכת. התפלגות התשובות לעמידה בצפיות מבחינת עלויות המערכת, מגלה פיזור רחב יותר של התשובות, כך שארגונים רבים יותר מציינים כי צפיותיהם התאמתו במלואן, ולעומתם רבים יחסית מציינים כי התאכזבו במישור זה (מבלי שהתאכזבו מן הביצועים). כלומר, העלויות בפועל המושקעות בהכנסת מערכות תיב"מ לארגון, עולות על הצפיות. 0 משך הזמן הנדרש להדרכה ותרגול המשתמשים משך זמן זה נמדד בחודשים קלנדריים, והוא משקף את זמן ההדרכה המינימלי הנדרש על מנת שהמשתמש יבין את אופן השימוש במערכת, ויהיה מסוגל להפעילה בכוחות עצמו. מעצם אופיין, המערכות החדשות, במיוחד אלו המבוססות על מחשבי 6ק, דורשות זמן הדרכה קצר לעומת המערכות המורכבות, רבות התחנות. מניתוח נתונים אלו נראה כי פרק זמן זה הוא קצר מאד - 3 חודשים בממוצע עם סטית תקן של חודשיים. כרבע מכלל המערכות נלמדות בחודש אחד, ורק כ- 10% מן המערכות דורשות תקופת הכשרה של למעלה מחצי שנה. 30 דומע‎ 5.1 ניתום דַרגי ההמלצת והאישור בארגון במסגרת הערכת תהליך קבלת ההחלטות, נבחנה שאלת הגורמים בארגון אשר ‏ המליצו על מערכת התיב"מ המתאימה לארגון, והגורמים בארגון אשר אישרו את ההחלטה. רשימת הגורמים שנכללו בסקר כללה: - מנכ"ל (כאשר הגדרה זו כללה גם הנהלה חיצונית לארגון - כגון חברת אם, או מועצת מנהלים). - סמנכ"ל - מהנדס ראשי - מנהל פרויקט - צוות בדיקה - מנהל מרכז חישובים/מנהל ענ"א - אחר ברור כי שאלת הדרג וסמכויותיו שונה בין ארגון וארגון, ובמיוחד שונה בין ארגון גדול מאד לקטן, ממשלתי או פרטי וכדומה. שאלת הגורמים בארגון אשר המליצו ואישרו את המערכת, כרוכה במטספר משתנים נוספים אשר יפורטו להלן: א. מספר המהנדטים והטכנאים אשר היו מעורבים בתהליך הבחירה. ב. מידת המעורבות של יחידת הענ"א/מערכות המידע בכל התהליכים הקשורים בבחירה וביישום של מערכת התיב"מ. ג. הגורם בארגון האחראי לתפעול המערכת. ד. הכפיפות הארגונית של מערך התיב"מ. טבלה 8 - הגורמים בארגון אשר המליצו ואישרו את מערכת התיב"מ גודרם בארגון ממליץ מאשר מנכ"ל 200% 2.0% סמנכ"ל 46% 1% מהנדס ראשי 1.5% 20.0% מנהל פרויקט 156% 1.0% צוות בדיקה 2% 168% מנהל ענ"א 5% 2.5% אחר 1.5% 115% הערה: האתחוזים בטבלה זו מסתכמים בלמעלה מ- 100% כיוון שבארגונים רבים קיים יותר מגורם ממליץ או מאשר אחד. מטבלה זו ניתן להסיק מספר מסקנות: 1. במרבית המקרים קיים יותר מגורם אחד בארגון השותף להמלצה ולאישטור הרכישה. 2. הגורמים הדומיננטים בהמלצה הם בדר"כ מהנדס ראשי וצוות בדיקה. 3. רק במיעוט קטן מן המקרים מעורב מנהל הענ"א בתהליך, אם כי ייתכן מאוד שהוא נכלל בצוות הבדיקה. 4. ברובם המכריע של המקרים מאשר המגכ"ל או מועצת מנהלים או הנהלה של חברת האם את הרכישה - 75%. ב- 57% מן המקרים בהם אישר המנכ"ל - היתה זו החלטה שלו בלבד. 31 דומע‎ 12 מספר המהנדסים והטכנאים המעורבים בתהליך הבתירה מספר האנשים המעורבים בתהליך הבחירה הוא בדר"כ פונקציה של גודל ואופי הארגון מחד, והיקף ההשקעה הצפויה מאידך. כמו כן, כאשר מתוכננת מערכת תיב"מ ברמת עומק שימוש גבוהה, ‏ יהיו מעורבים בתהליך הן אנשים מצד התיכון והן אנשי ייצור. תרשים ‏ 5.9 מציג את התפלגות המדגם על פי מספר המעורבים בתהליך הבחירה של מערכת התיב"מ לארגון. מניתוח הנתונים עולה כי מספר המשתתפים בממוצע בתהליך הבחירה הוא אמנם בין 4 ל- 5, אולם ממוצע זה אינו משקף כלל את המציאות, שכן בשני-שליש מן הארגונים (66%), משתתפים בתהליך בין אדם אחד ל- שלושה, ובקרוב ל- 20% מן הארגונים משתתפים בתהליך למעלה ‏ מ- ‏ 6 אנשים. כמו ‏ כן נמצאו ארגונים בהם מספר המעורבים הגיע ל- ,25 ,15‏ 30 ואף ל- 40! 3 שבות עיקריות בהחלטה ליישם מערכת תיב"מ מסוימת תהליך הבחירה וההחלטה על רכישת מערכת מסוימת יכול להיות קצר או ארוך, אולם בסופו של דבר קיימת סיבה אחת או יותר, מרכזית, אשר משפיעה יותר מכל האחרות על הבחירה של מערכת מטוימת. במחקר זה נעשה נסיון לעמוד על הסבות הללו ולנתחם בתתכים שונים של אוכלוסית משתמשי התיב"מ. טבלה 5.10 - ניתום הסבות העיקריות בהחלטה מחיר 55%נ יצרןהמערכת או התאמה לדרישות הלקות %. הסוכן המקומי בארץ 20.0% הכרות קודמת עם המערכת בארגון 1% אוכלוסית המשתמשים בארץ 1% קיומה של מערכת דומה בארגון 12.0% קשר עסקי עם חברת האם או עם ספק בחו"ל 1.0% סבות אחרות 15% הערה: האחוזים מסתכמים בלמעלה מ- 100% כיוון שתיתכנה מספר סבות. ברור הוא כי בארגונים רבים אין סיבה אחת מכרעת, כי אם שילוב של מספר סיבות. מספר הסיבות הממוצע הוא קרוב ל- 2 (1.97). מאחר והסיבות העיקריות הן מחיר, יצרן וסוכן מקומי, נבחן בכמה מקרים היה שילוב בין סיבות אלו. . מחיר ויצרן המערכת -‏ ב- 25% מן הארגונים. * מחיר והסוכן המקומי ‏ - ב- 13% מן הארגונים. ./ יצרן המערכת/התאמה לדרישות והסוכן המקומי ‏ - ב- 16% מן הארגונים. ס' 50 : ל 65 7 .-"- % 5 0 % ָ ט' 0[ 8]8094 [ָ800]הפק זע 85ז1|58םט ?-₪ 8 = - בש בו בש -- ב == ב-+ + > == = כ בד ב = בד וי | בים - = = = = ב=₪ בש 2 0 זה 505 1 1 1 דע :5.10 ועבעס ([3ע5800 70551214) 5ה50ג6ע חגבּא 0 0% 0 . || || וע 8 0 ]ו תג ל , . 0 | %5ה886ע!04%ת +ן] ו סו 0 . . 7 0 8 10685טשעע "ליצי % : 8 0 7 ל 4 7 ול 7 (152881) 61865 05805 בצ 9% 17 8 א [3ה001%10ג 11 0 .60 8ה181סת 0+ אהו 15 0 5 תפוס זווווו שוורו ומר וד עה 188ע538 01 6הַה%ה66ע6ץ (/) 32 דומע‎ 4 מידת המעורבות של יחידת ענ"א/מערכות מידע במערכת התיב"מ בחינת משתנה זה נבנתה בשתי רמות: האחת ‏ - האם קיימת או לא קיימת יחידת ענ"א בארגון. השניה - מהי מידת מעורבותה של יחידת הענ"א (במידה וקיימת). נמצא כי ב- 49 ארגונים שהם 66% מכלל המשיבים קיימת יחידת ענ"א בארגון. מניתוח הנתונים עולה כי קצת למעלה ממחצית הארגונים להם יחידת ענ"א אינם מערבים אותה כלל ביישום מערכת התיב"מ בארגון. ובקרוב ל- 25% נוספים מעורבות זו מצומצמת ביותר. רק בכ- ‏ 12% מן הארגונים קיימת מעורבות רבה של יחידת הענ"א במערכת התיב"מ. 5 אינטגרציה של מערכות תיב"מ - תיכון, ייצור ועבוד נתונים אינטגרציה בין מערכות היא אחת מאבני הבוחן החשובות לעומק השימוש בתיב"מ, ולרמה המקצועית אליה הגיע הארגון ביישום תיב"מ, ובהפקת המירב ‏ ממנו. אולם ‏ יש לזכור ‏ כי 01% אינו יעד, אלא אסטרטגיה להבטחת שרידותו של היצרן. השאלה המרכזית העולה בכל פעם שדנים ב - 61% היא בעית האינטגרציה. הטענה המקובלת היא שיישום תיב"מ ‏ איננו אינטגרטיבי עדיין, אלא מתבטא באיים של אוטומציה ומיכון. א1ס היא, כאמור, אסטרטגיה הכוללת ארגון וקישור מרכיבי חומרה ותוכנה שונים, ובהם: רובוטים, מערכות ראיה, את0 ,כת ,6‏ ו- ספת (6א1אאתתע 500800עא 6א1תט1סגעטאתא), היוצרים ביחד מערכת עובדת. לא קיימת נוסחה מדעית ‏ ל- ‏ א ,61‏ ולא ניתן לרכוש מערכות 01% ג'נריות, אלא רק כלי 61% אותם יש להרכיב ולהתאים לארגון. הרכבה והתאמה של מרכיבי ה- 01% בארגון איננה רק אינטגרציה של רכיבי חומרה ותוכנה, אלא תהליך של שינוי מבנה ארגוני והתאמה לתפיסת ה- א01%, ולפיכך מעורבותה של ההנהלה היא קריטית להצלחה. (ראה: 1987 ,אתע?8 .₪ פתגאסת). מבין הארגונים שנסקרו, רק 16% מקיימים רמה כלשהי של שילוב בין מערכות התיב"מ והענ"א בארגון. ואם ניקח בחשבון שרק 66% מהם ציינו כי קיימת בארגונם יחידת ענ"א - אזי עולה כי פתות מ- 25% מן הארגונים להם יחידת ענ"א מקיימים רמה של שילוב בין המערכות. חשוב לציין כי שילוב כזה לא תמיד ‏ נדרש, ‏ וכי אם מדובר במשרד תכנון אשר לו מספר מחשבי 6פ שתלקם משמש למטרות שרטוט ואחרים להנה"ח או עבוד תמלילים - הצורך באינטגרציה מוטל בספק. אינטגרציה בין מערכות התיכון ובין מערכות הייצור ‏ קיימת ב- ‏ 40% מן הארגונים. 33 דומע‎ 6 תכנית אב לתיב"מ, הגדרת דרישות והשוואה בין ספקים בכל ‏ יישום של מערכת ממוחשבת מומלץ להכין תכנית אב למיחשוב. כך הדבר בעיבוד נתונים, ובודאי שכך הוא גם במעבר לשימוש בתיב"מ בארגון (ראה: 1986 ,אאבגאטעא ₪ טשצזחת). תהליך הבחירה הוא מורכב ובשל מספרם הרב של הספקים - אורך תהליך הבחירה תקופה ארוכה. על מנת לקצר את התהליך ככל האפשר, וע"י כך גם להוזילו מבלי להתפשר על תוצאות הבחירה, יש לבצע, קודם לתחילת תהליך הבחירה, סקר דרישות. על יסוד סקר הדרישות יש להכין מפרט דרישות מדויק ומקיף. מפרט הדרישות יכיל גם משקל יחסי לכל מרכיב כדי שניתן יהיה לשקלל את הצעות הספקים השונים. מפרט הדרישות ‏ יסייע ‏ - בשלב הראשון ‏ - לצמצום רשימת הספקים הפוטנציאליים לכדי 2-3, כאשר שאר הספקים לא יכללו עקב אי התאמה לדרישות ‏ יסוד מרכזיות, ובכך טמון יתרונו העיקרי של מפרט הדרישות. (ראה: 1984 ,נ6שעלתתתקת) במחקר זה נבחגו ארבע שאלות: ונמצאה ההתפלגות הבאה: 1. האם הוגדרה תכגית אב לתיב"מ בארגון? ב- 31% מן הארגונים. 2. האם בוצע סקר דרישות? ב- 69% מן הארגונים. 3 האם הוגדר מפרט דרישות מהמערכת? ב- 66% מן הארגונים. 4. האם בוצעה השוואה בין ספקים? ב- 90% מן הארגונים. כלומר, כמעט בכל המקרים בוצעה השוואה בין ספקים, אולם סקר דרישות בארגון, והכנת מפרט דרישות מבוצעת רק ב- שניים מכל שלושה ארגונים המיישמים תיב"מ. תוצאה זו (1 מ-3 שאינו מכין מפרט דרישות) מעוררת תמיהה באשר לטיבה של ההשוואה בין הספקים, כאשר אין כל מפרט דרישות. רק כ- שליש מן הארגונים מכין תכנית אב לתיב"מ. השימוש בשירותיו של יועץ חיצוני לצורך אפיון או בחירת מערכת נמצא רק ב- 30% מן הארגונים המשתמשים בתיב"מ. 7 משך תהליך קבלת ההחלטה בממוצע אורך תהליךך ההחלטה לרכישת מערכת קרוב ל- ‏ 15 חודש, כשבמחצית מן הארגונים מתקבלת החלטה תוך פחות משנה, אף כי נדגם גם ארגון שהתהליך בו ארך 44 חודשים! תרשים 5.11 מתאר את התפלגות משך תהליך קבלת ההחלטה. ' 0[ סאפטטזָס1וְן500 פ'לך / 1 - / א 0 8% 0% 0% 0 = - 2 . 2 5 0 0 2 5 2 / - 0 -- -- 7 2 0 .- -- . 20 . 1 ל 5 % %. -- 0% 0 8 0 : לעייל 2% ל פ ?2 1 ולְַזָ50 בָ0ַ55890 (זָ0 |51100) = - בי 3-ו בש ממ בס == ב - גב == ב בוו במ ב ברם - ג'ישו + = == - = שב ב --- ר--=] ו" בדי ב בש -- = וכ 06 8900 06 - 7 | 0 .-- 0] 8 34 דומע‎ 8 הרחבות נדרשות ותכניות הצטיידות רק כמחצית מן הארגונים הנסקרים סיפק מידע באשר להרחבות ‏ הנדרשות ותכניות ההצטיידות. מספרן של התחנות הנוספות הנדרשות בארגונים אשר דווחו על צורך, נע בין 1 ל- 300 עפ"י החלוקה הבאה: % מן הארגונים 2 תחנות נוספות. % מן הארגונים 5 תתנות נוספות. % מן הארגונים בין 6 ל- 12 תחנות נוספות. % מן הארגונים בין 15 ל- 25 תחנות נוספות. % מן הארגונים למעלה מ- 40 תחנות גוספות. רק 30% מן הארגונים הגדיר תקציב מתוכנן להצטיידות נוספת. תקציב זה נע בין 6,000 דולר לבין 100,000 דולר ב- 70% מן הארגונים. משך הזמן הצפוי עד להרחבה הנדרשת נע בין 6 חודשים ל- 4 שנים. 9. סיעכום הממצאים הבולטים והמסקנות בניתוח התד-מימדי בפרק זה נידונו שאלות הסקר בניתוח חד-מימדי, כשכל שאלה נבחנת באופן עצמאי. עיקרי הממצאים והמסקנות בפרק זה הם: * | כ- 60% מן הארגונים משתמשים במערכת ב 1 עד 3 מתוך קטגוריות השימוש הבאות: שרטוט, תיכון, ייצור, אנליזות וסימולציות, ייצוג מוצקים, תכנון 81תט, ועריכת מעגלים. * כ- 80% מן הארגונים משתמש במערכת התיב"מ לשרטוט דו-מימדי, וכ- 46% לשרטוט תלת-מימדי. * 20% מן הארגונים נעזרים בשרותי לשכת שירות, בדר"כ בנוסף לשימוש עצמי במערכות תיב"מ בארגון. * מספר תחנות העבודה הממוצע בארגון (להוציא מפעל תעשייתי גדול) הוא ‏ - 8.8, כשממוצע ‏ זה כולל תחנות עבודה חכמות ומסופים גרפיים. ב- 43% מן הארגונים נמצא שימוש בתחנת עבודה יחידה ‏ - בדר"כ 0. לעומת זאת מסוף גרפי יחיד נמצא רק ב- 7% מן הארגונים הנסקרים. ב- 82% מן הארגונים נמצא שימוש בתחנות עבודה חכמות, כלומר, מרבית משתמשי התיב"מ מבססים את מערכותיהם גם על תחגנות עבודה חכמות. . ממוצע ההשקעה בתיב"מ בארגון (ללא המפעל התעשייתי הגדול) הוא למעלה מ- 400 אלף דולר, אולם קרוב למחצית מן הארגונים השקיעו פחות מ- 50 אלף דולר, וכשני-שליש השקיעו פחות מ- 100 אלף דולר. רק 17% מן הארגונים השקיעו למעלה מ- 500 אלף דולר בחומרה ותוכנה לתיב"מ. 35 דומע‎ המחיר הממוצע ל"כסא" בישראל (כש"כסא" מוגדר כסך כל ההשקעות ביישום תיב"מ מחולק במספר הכולל של תחנות העבודה בארגון) הוא -‏ 38.25 אלף ‏ דולר. המחיר הממוצע ‏ ל"כסא" ללא המפעל התעשייתי הגדול הוא - 47.3 אלף דולר. לשם השוואה, מחיר "כסא" בארה"ב גע בין 22-25 אלף דולר. בלמעלה מ- 50% מן הארגונים משתמשים במערכת התיב"מ ‏ עד 5 משתמשים פעילים בלבד, בעוד הממוצע הכללי הוא 25. מרבית הארגונים (כ- 75%) משתמשים במערכת התיב"מ במשמרת אחת בלבד ביום, ורק מיעוטם (17%) משתמש במערכת למשמרת וחצי. בארה"ב מפעילים כ- 50% מן הארגונים משמרת שניה. משתמש ‏ יחיד מפעיל את תחנת העבודה במשך ‏ 3.7 שעות ביום בממוצע, כלומר, כ- 3 משתמשים בכל תחנת עבודה. כ- 85% מן הארגונים מצויידים בתווין. שביעות הרצון הכללית ממערכת התיב"מ בארגונים הנסקרים היא טובה. שביעות הרצון מהידע ובקיאות הספק נמוכה מן הרמה הכללית. מרבית המערכות עמדו בציפיות הביצועים, אולם אכזבו בציפיות העלות. כלומר, ‏ יישומה המלא של מערכת תיב"מ בארגון חורג במקרים רבים מן האמצעים הכספיים שהוקצו למערכת. כמחצית מן הארגונים המשתמשים בתיב"מ מעשירים את המערכת בפיתוח עצמי של תוכנות ויישומים. הגורמים בארגוןן הממליצים על מערכת התיב"מ הם בעיקר צוות בדיקה (43% מן הארגונים) ו/או מהנדס ראשי (42%). לעומת זאת ברוב המקרים (75%) הגורם המאשר ‏ את הבחירה והרכישה ‏ הוא המנכ"ל, וב- 20% מן המקרים מאשר המהנדס הראשי. ב- ‏ 42% מן הארגונים נושא אגף ההנדסה והתכנון באחריות התפעולית למערכת התיב"מ. ב- 51% מן הארגונים כפוף מערך התיב"מ לאגף ההנדסה. : ניתוח מספר המהנדסים והטכנאים המעורבים בתהליך הבחירה מגלה תופעה מענינת. בשני-טליש מן הארגונים משתתפים בתהליך בין 3 אנשים, ואולם בכ- 20% מן הארגונים משתתפים בתהליך למעלה מ- 6‏ אנשים ונדגמ גם ארגונים בהם השתתפו עד 40 (!) איש בתהליך הבחירה. מטספר המעורבים בתהליך נמצא בפרק ז' - ניתוח רב-מימדי ‏ - כגורם בעל השפעה רבה על היקף ההשקעה בתיב"מ בארגון. הסיבה הדומיננטית ביותר לבחירה המערכת היא המחיר -‏ 54% מן הארגונים. הסיבה השניה היא יצרן המערכת והתאמתה לדרישות (49%). סבות נוספות הן הסוכן המקומי (20%) והכרות קודמת עם המערכת (19%). בדר"כ נמצאה יותר מסיבה אחת לבהחירת המערכת. 36 דומע‎ רק 31% מן הארגונים מכין תכנית אב ליישום תיב"מ. כ- ‏ 70% מן הארגונים מכין מפרט דרישות, וכמעט כל הארגונים (90%) מבצע השוואה בין ספקים אם כי לא תמיד על יסוד מפרט דרישות. רק 30% מן הארגונים שוכר את שירותין של יועץ חיצוני. ב- 66% מן הארגונים קיימת יחידת ענ"א, אולם ברובם (75%) אין יחידת הענ"א מעורבת ביישום ותפעול התיב"מ, או שמעורבות זו מצומצמת ביותר. רק ב- 7% מן הארגונים נמצאה יחידת הענ"א אחראית לתפעול מערך התיב"מ. , בממוצע אורך תהליך קבלת ההחלטה לרכישת המערכת קרוב ל- 15 חודש, כשבמתצית מן הארגונים מתקבלת התלטה תוך פחות משנה. עמוד 7 פרק ו - ניתוח דו-מימדי של ממצאי הסקר מטרת פרק זה היא לבהחון את התלויות השונות בין המשתנים שנבחנו בסקר, במטרה לעמוד על הגורמים המשפיעים או מושפעים במידה רבה מרמת עומק השימוש בתיב"מ בארגון, ומאפיינים את עצם השימוש בתיב"מ בארגון. במהלך ‏ ניתוח הנתונים התברר כי קיימים מספר משתנים אשר להם משמעות רבה, או שהם סיבה או תוצאה לתהליך קבלת ההחלטות ליישום תיב"מ בארגון. 6.1 ניתות הענ התעשייתי המסקנות העיקריות אשר נמצאו בניתוח הדו-מימדי של נתוני הסקר בחתך של חלוקה ענפית הן: * השימוש בלשכת שירות בולט בענף הגומי והפלסטיק (80%), ובענ [ הממשלה (43%). * לא נמצא קשר מובהק בין הענף התעשייתי אליו משתייך הארגון לבין מספר תחנות העבודה בארגון. כמו כן נמצאה שונות גבוהה בין הממוצעים בענפים השונים: אלקטרוניקה 1 תחנות בממוצע מתכת 3 תחנות ממשלה וצבא 4 תחנות בנין וארכיטקטטורה 3 תחנות גומי ופלסטיק פחות מ- 2 תחנות בממוצע. * הענפים בעלי מספר שנות ותק גבוה בענף התיב"מ הם: ממשלה, תעופה, אלקטרוניקה וארכיטקטורה. הענף הצעיר ביותר הוא ענף הגומי והפלסטיק. * קיימת שונות רבה מאד בין ממוצעי ההשקעה בתיב"מ בענפים השונים (ראה תרשים 6.1): תעופה 9 מליון דולר לארגון. אלקטרוניקה 3 מליון דולר מתכת 150 אלף דולר ממשלת 100 אלף דולר ארכיטקטורה 1-0 אלף דולר גומי ופלסטיק 120 אלף דולר לארגון. כאשר ‏ בוחנים את המפעלים הקטנים והבינוניים בכל ענף בעלי מחזור שנתי שבין 1-25 מליון דולר, נמצא כי היקף השקעתם בתיב"מ נע בין 22 - 12 אלף דולר בלבד. היקף ההשקעה בתיב"מ במפעלים בינוניים (100 - 25 מליון דולר בשנה) נע בין 97 - 36 אלף דולר. * הענף הבולט במספר המשתמשים הגבוה הוא ענף האלקטרוניקה -‏ 65 בממוצע. ענף זה בולט גם במספר שעות התעסוקה של תחנה ביום, העומד על 9.7 שעות. במפעלי האלקטרוניקה הבינוניים מגיע ממוצע זה גם ל- 11 שעות ביום. 8% הג 62/0 ה ודע 068 - :6.1 % 0 0 0 0 0 7 0 0 7 %ן ?> ו 2 ?> - % ל % > 0 ל 7% , 0 > > > 0707507507 5 9% >? 0% 0 8 0% - וו וו ורדושו וו עור ו 5% ח1]10!א ה1 )ה6א+5פטהן [ה+0+ 8 5+ )סא | 8+( 5 עמוד 8 * שביעות הרצון מביצועי התיב"מ בחלוקה לענפים זהה לממוצע ‏ כלל המדגם. יש להדגיש את שביעות הרצון הנמוכה מן השרות ובקיאות הספק שנמצאה בענף הממשלה. יש לתהות האם ממצא זה נובע מיחס שונה שנותן הספק לגופים ממשלתיים, או ממבנהו של ענף הממשלה ונהליו, כמו גם מתחלופה גבוהה של משתמשים. * הענפים השונים נבדלים בממוצע שונה של מספר המעורבים בתהליך הבחירה. מספר המעורבים הממוצע בענף הממשלה והצבא הוא -‏ 9, ובענף האלקטרוניקה - 7. * מפעלי אלקטרוניקה שמחזורם השנתי למטה מ- 100 מליון דולר, אינם מכינים כלל תכנית אב ליישום תיב"מ. מפעלי האלקטרוניקה הקטנים, אינם מבצעים השוואה בין ספקים 7 כלומר, הם יודעים מראש איזו מערכת תרכש. נמצא גם כי אותם מפעלי אלקטרוניקה זריזים מאד בתהליך הבחירה של המערכת - פחות מ- 5 חודשים. גיתוח נתוני הסקר על פי חלוקה ענפית של הארגונים הנדגמים, איננו מוביל למסקנות ברורות המפרידות או מבליטות ענף מסוים. כמו-כן, לא השפיעה החלוקה הענפית על הקטנה משמעותית בסטיות התקן של הממוצעים הענפיים, לעומת הממוצע הכללי. כצפוי, הענפים הותיקים בתחום התיב"מ (תעופה, אלקטרוניקה, ממשלה וארכיטקטורה) הינם הבולטים בניצול משאבי התיב"מ שלהם. לתשומת לב מיוחדת ראוי ענף הגומי והפלסטיק שהינו ענף צעיר יחסית בתחום התיב"מ, עם ותק של כ- שנתיים ורבע, והשקעה ממוצעת ‏ של כ- 0 אלף דולר לארגון. 2 ניתוח רמת עומק השימוש בתיב"מ עומק השימוש ‏ בתיב"מ מוגדר כרמות 1 עד 3 עפ"י האפיון הבא: (ראה פרק ד') רמה 1 7 שימוש בתיב"מ ככלי עזר טכנולוגי ובעיקר שרטוט. רמה 2 - ניצול מלא או חלקי של תיב"מ בתהלי התכנון. [ רמה 3 - אינטגרציה מלאה, או כמעט מלאה, של מערכות התיב"מ בכל תהליכי התיכון והייצור. ההתפלגות הכללית של הארגונים במדגם על פי רמת עומק השימוש, היא: רמה -‏ 20 ארגונים (25.3%) 1 רמה 2 ל 6 ארגונים (58.2%) רמה 3 -‏ 13 ארגונים (16.5%) עמוד 19 1-כ ניתוח ענפי התעשיה בחתך רמת עומק השימוש מרבית הענפים נמצאו דומים לממוצע והתפלגו ביחסים דומים ליחס במדגם כולו, למעט ענפי הממשלה והארכיטקטורה בהן לא נמצאה כלל רמה 3. ההתפלגות של כל ענפי הממשלה והארכיטקטורה בין רמות 1 ו- 2 שונה מהממוצע בכך שכל ההפרש האחוזי מהעדר רמה 3 התוסף ברמהת 1, כדלקמן: ממשלה בנין וארכיטקטורה רמה 1 2.0% 2.0% רמה 2 5% 5% ממצאים אלו אינם מפתיעים, לפחות לגבי ענף הבנין וארכיטקטורה, בו רוב המשתמשים הינם משרדי ארכיטקטים ומשרדים הנדסיים שאינם עוסקים בייצור. לגבי המפעלים הממשלתיים (הכוללים גם צבא) יתכן ומיעוט הנתונים במדגם (7 בלבד) עלולים לשקף תמונה מקרית שאינה משקפת מציאות, אם כי יתכן והעדר אינטגרציה מלאה של מערכות תיב"מ היא אכן המציאות בענף זה. בענפי האלקטרוניקה והמתכת נמצא כי היחס בין מספר הארגונים ברמה 3 לעומת הממוצע הכללי הוא גבוה, בעיקר על חשבון רמה 1. היחסים בענפים אלו הם כדלקמן: אלקטרוגיקה מתכת רמה 1 115% 1.0% רמה 2 %%- 2% רמה 3 20.0% 20% המסקנה הנובעת מנתונים אלו היא שענפים אלו - הותיקים והמנוסים בתחום התיב"מ - הגיעו לבשלות המאפשרת אינטגרציה מלאה של מערכות התיב"מ באחוזים ניכרים. כמו כן בענפים אלו הוכחה הכדאיות הכלכלית ביישום מלא ואינטגרטיבי על מנת לחסוןך בשעות יקרות של מכונות הייצור. 22 ניתוח גדלי ארגונים בחתך רמת עומק השימוש ניתוח ‏ גדלי ארגונים המשתמשים בתיב"מ בחתך ‏ רמת עומק השימוש בתיב"מ מרמז על קשר ‏ לינארי בין גודל של הארגון (עובדים, מהנדסים ומחזור שנתי) לבין רמת עומק השימוש בתיב"מ. טבלת 2 = גודל הארגון בחתך רמת עומק השימוש בתיב"מ מספר מספר מחזור שנתי עובדים מהנדסים (באלפי 5) ממוצע ממוצע ממוצע כלל המדגם 2 200 5,122 רמה 1 12 0 5 רמה 2 42 9. 21.7 רמה 3 2,112 19 175"5 ניתוח השונות מצביע על קשר לינארי ברור בין הממוצעים לבין רמת עומק השימוש בתיב"מ ברמת מובהקות קטנה מ- 0.01. עמוד 259 3 היקף ההשקעה בתיב"מ, מספר התחנות ומספר המשתמשים בחתך ‏ של רמת עומק השימוש בתיב"מ ניכר מניתוח הנתונים כי קיים קשר לינארי בין החלוקה לרמות עומק השימוש בתיב"מ לבין היקף ההשקעה בתיב"מ, מספר תחנות העבודה ומספר המשתמשים. טבלה 3 - היקף השקעה בתיב"מ, תחנות ומשתמשים בחתך רמות עומק השימוש היקף מטפר מספר מספר משתמשים עלות--ממוצעת השקעה תחנות משתמשים לתתנה לתחנה למשתמש אלפי פָ (אלפי דולרים) כלל מדגם 19 24 00 2.06 8 15 רמה 1 91 4 6 1%|08 23 15 רמה 2 207 7 21 12.06 44 14 רמה 3 08| 114 200 2.7 6 14 4 מידת המעורבות של יתחידת הענ"א בארגון בחת ומק השימועשע לא נמצא קשר מובהק בין רמת המעורבות של יתידת הענ"א/מערכות המידע בארגון לבין רמת עומק השימוש בתיב"מ, ובסה"כ במרבית הארגונים (כ- 81%), אין כל מעורבות או שהמעורבות היא נמוכה ביותר. יחד עם זאת, קיימת מידה מסוימת של מתאם חיובי בין רמת עומק השימוש לרמת המעורבות. בחינת הנתונים מצביעה על מגמה של מעורבות גבוהה יותר ברמת עומק שימוש גבוהה יותר. כלומר, ככל שנדרשת אינטגרציה גבוהה ‏ יותר של מערכות התיב"מ בארגון, גדלה מעורבות יחידת הענ"א בארגון בפעילות התיב"מ. 5 מסקנות מניתות רמת עומק השימוש בתיב"מ רמת עומק השימוש בתיב"מ נמצאה כמשתנה היחיד אשר חלוקת אוכלוסית המדגם על פיו הפחיתה בצורה משמעותית את סטית התקן בממוצעי המשתנים השונים בכל רמה. המסקנות העיקריות מניתוחה נתוני המדגם עפ"י רמת עומק השימוש בתיב"מ הן: * בענפי האלקטרוניקה והמתכת ניכר שיעור גבוה של רמת אינטגרציה בין תיכון וייצור (רמה 3), בהשוואה לממוצע הכללי. לפיכך ניתן להסיק ‏ כי ענפים אלו בשלים ומנוסים יותר ליישום אינטגרטיבי של מערכות התיב" בארגון, תוך ניצול הכדאיות הכלכלית של אינטגרציה זו. עמוד 41 קיים קשר לינארי מובהק בין רמת עומק השימוש בתיב"מ לבין גודל הארגון - כשגודל הארגון גמד הן במונחים של מספר מהנדסים וטכנאים והן במחזור השנתי. קיים קשר לינארי מובהק בין רמת עומק השימוש בתיב"מ לבין היקף ההשקעה בתיב"מ בארגון. היקף ההשקעה הממוצעת בתיב"מ של מפעלים המסווגים ברמה 2 (תיכון) גדול פי 3 לעומת המפעלים המסווגים ברמה 1 (כלי עזר לשרטוט). היקף ההשקעה הממוצעת של מפעלים המסווגים ברמה 3 (אינטגרציה מלאה של תיכון וייצור) גדול ‏ פי ‏ 40 (!) לעומת המפעלים המסווגים ברמה 1. ככל שעולה מספר שנות השימוש בתיב"מ בארגון, גדלה ההסתברות שרמת עומק השימוש בתיב"מ בארגון תהיה גבוהה יותר. ככל שעולה ‏ רמת עומק השימוש בתיב"מ בארגון, עוברת האחריות התפעולית מגורמי ההנדסה והתכנון אל מנהל ‏ התיב"מ וקבוצת המשתמשים. ייתכן והסיבה נעוצה בעובדה שתפקיד מנהל תיב"מ אינו קיים בארגונים המסווגים ברמת עומק שימוש נמוכה יותר. 3 ניתות משתנים שוגים בחתך של קבוצות מחזור שנתי ניתן להצביע על מספר מסקנות עיקריות מניתוח המשתנים השונים בחתך של קבוצות המחזור השנתי: .1 .2 .3 קיים מתאם חיובי ברור בין היקף המחזור השנתי של הארגון ובין השקעתו בתיב"מ, מספר שנות שימוש, מספר התחנות ומספר המשתמשים. היקף מתזור שנתי ממוצע השקעה בתיב"מ בקבוצה (במליוני דולר) (באלפי דולרים) פחות מ- 1 56 (11 ארגונים) 5 - 1 88 (15 ארגונים) 0 - 6 77 (13 ארגונים) 00 - 21 14 (6 ארגונים) למעלה מ- 100 6 (9 ארגונים) לא התגלה מתאם ברור בין היקף המחזור השנתי לבין מספר השעות שבו מועסקת כל תחנה ביום. לא התגלה מתאם ‏ ברור בין היקף המחזור השנתי לבין מספר החודשים הכולל שארך תהליך ההחלטה ‏ לרכישת מערכת התיב"מ בארגון. עמוד 412 4. מבין קבוצות המחזור בולטת במיוחד קבוצת הארגונים שמחזורם השנתי נע בין 5 -- 20 מליון דולר. המאפיין קבוצה ‏ זו הוא שבכל ‏ אחד ‏ מן המשתנים שנבתחנו היא חרגה כלפי מעלה, ועלתה בממוצע שלה על הקבוצה הבאה אחריה של מפעלים בעלי מחזור של 0 - 100 מליון דולר בשנה. במיוחד התבטא ההבדל בותק הממוצע של קבוצה זו בשימוש בתיב"מ (4.31 שנים לעומת 3.83 שנים), בהיקף ההשקעה הממוצע ‏ בתיב"מ (597,000% לעומת 484,000%), ובמספר המשתמשים הממוצע (52 לעומת 21). בניתות נתוגי הוצאות ענ"א עפ"י גודל ארגונים (ראה: חגו1בסת, 8 נמצא כי תופעה דומה קיימת גם בהוצאות הענ"א אצל ארגונים בעלי מחזור שנתי של 10 - 100 מליון דולר. 5. קיים מתאם חיובי בין מספר המשתתפים בתהליך הבחירה ‏ לבין קבוצת המחזור השנתי. ממוצע המדגם = 4.72, ובתלוקה לקבוצות מחזור ‏ נע הממוצע ‏ בין 1.78 לבין 13.86 בהתאמה, כאשר שוב בולטת קבוצת המחזור 20 - 5 לעומת הקבוצה הבאה אחריה. 6. השימוש ביועץ חיצוני בהגדרה, בבחירה וביישום מערכת התיב"מ בארגון נמצא בכל המדגם אצל 30% מן הארגונים בלבד. אחוז ‏ זה גבוה מאד -‏ 73% - בקבוצת הארגונים הקטנים בעלי מחזור של עד 1 מליון דולר בשנה ויורד במתאם שלילי ככל שעולה המחזור השנתי בארגון. 4 ניתוח מספר תחנות העבודה בארגון 1 מספר תחנות העבודה כפוקציה של מספר שנות שימוש בתיב"מ קיים קשר לינארי חיובי ומובהק בין מספר תחנות. העבודה בארגון לבין מספר השנים מאז הוכנסה לארגון מערכת התיב"מ הראשונה. קשר זה הוא הגיוני וטבעי, שכן בכל הכנסת טכנולוגיה לארגון מקובל לזהות תהליך אבולוציוני המתבצע בשלבים, וככל שגדל מספר שנות השימוש גדלה המודעות וגדל מספר תחנות העבודה בארגון, אולם אין לראות שני משתנים אלו כזהים. הקשר ‏ הלינארי מופר בשנה השלישית לשימוש בתיב"מ בארגון - כאשר מספר התתחנות הממוצע יורד למינימום. תופעה זו של "השנה השלישית" חוזרת גם במשתנים נוספים כגון: היקף השקעה בתיב"מ, מספר משתמשים ומספר חודשי התלטה. ההסבר לתופעה זו נובע כנראה לא מעצם היותה השנה השלישית לשימוש, אלא כנראה מהיותה שנת 1985 - שנה בה חלו תהפוכות רבות בכלכלה הישראלית: אינפלציה גבוהה ביותר אשר נקטעה ביולי בתכנית כלכלית דרסטית ‏ - ועקב כך השתנתה מערכת השיקולים בתכניות הצטידות ובהשקעות הוניות. קו הרגרסיה של מספר תחנות העבודה כאשר מספר שנות השימוש הוא המשתנה המסביר היחידי הינו: --4 1.5 הקבוע ‏ - 2 השיפוע - מ בלומר, שנת "ותק" משמעותה תוספת של כ- 2 תחנות עבודה בארגון. עמוד 43 2 נתות מספר תחנות העבודה, היקף ההשקעה ומספר המשתמשים קיים קשר ‏ לינארי חיובי מובהק בין מספר תחנות העבודה לבין סך היקף ההשקעה בתיב"מ. היקף ההשקעה בתיב"מ, כפי שהוגדר בפרק ה', כולל את סך ההשקעה בחומרה, בתוכנה, בבחינת המערכת, בהדרכה ובשימוש ביועצים חיצוניים. קשר ‏ לינארי ‏ זה אינו מפתיע, שכן מקובל ‏ בתיב"מ לשקלל את כל העלויות למחיר "כסא" המשקף את העלות הממוצעת הכוללת של כל תחנת עבודה. (ראה: 1986 8 1985 ,תעטסאסתא .0) קו הרגרסיה של היקף ההשקעה בתיב"מ כאשר מספר התחנות הוא המשתנה המסביר היחידי הינו: 0-06 20.08 ו 2 - עובקה‎ 8 - השיפוע‎ המסקנה הנובעת מקשר זה היא שב- 95% מן המקרים קיימת עלות סף אשר נעה ‏ בין 15 ל-110 אלף דולר, ומחיר כל כסא הוא בין 20 ל- 34 אלף דולר. מסקנה זו מבוטסת על 62 תשובות במדגם בכל רמות עומק השימוש. במקביל לקשר זה נמצא מתאם לינארי חיובי ומובהק בין מספר תחנות העבודה בארגון לבין מספר המשתמשים בתיב"מ בארגון. ניתוח הנתונים מורה כי לאחר שקיימות בארגון שתי תתנות עבודה, כל משתמש | נוסף ‏ צורך בערך רבע תתנת עבודה. או - תתחנה נוספת תרכש לאתחר שיהיו כ-4 משתמשים נוספים. ניתוח נתוני מספר המשתמשים מורה כי קיים מתאם לינארי חיובי ומובהק בין היקף ההשקעה בתיב"מ ובין מספר המשתמשים במערכת (החל מן המשתמש הרביעי), כפי שמורה הטבלה:. מספר משתמשים בארגון ממוצע השקעה בתיב"מ לארגון (באלפי דולרים) משתמש יחיד 2.000 2 2006 3 2020 4-5 112 0 - 6 20.0 0 - 11 25-.2 למעלה מ- 50 (ללא המפעל התעשייתי הגדול) 20002 המסקנה מנתונים אלו היא כי בארגונים בהם 1 עד 3 משתמשים, ‏ קיים יחס הפוך בין היקף ההשקעה הממוצע בארגון לבין מספר המשתמשים. החל מ- ‏ 4 משתמשים ומעלה נמתח יחס ישר-עולה בין מספר המשתמשים והיקף ההשקעה הממוצע בארגון, כאשר קבוצת הארגונים בהם ‏ 4 עד 5 משתמשים (15% מן המדגם) בולטת מעל לקו הרגרסיה. עמוד 44 3 ניתוח היקף ההשטקעה ביתס למספר המעורבים בתהלי הבתירהת 1 מתאם ‏ לינאר' תיוב' ומובהק נמצא בין היקף ההשקעה בתיב"מ לבין מספר המעורבים בתהליך הבתירה של מערכת התיב"מ. קשה מנתונים אלו לקבוע מיהו המשתנה התלוי ומיהו המשתנה המסביר, שכן יתכן ומספר המעורבים משפיע על גודלה של ההשקעה בפועל ויתכן, שכאשר מתכנן ארגון השקעה גדולה בתיב"מ מעורבים בתהליך הבחירה מספר גדול יותר של אנשים בעלי תפקידים שונים. נקודה זו תבחן בפרק ז' בניתוח הרב-מימדי. קוו הרגרסיה המתאר ‏ את היקף ההשקעה בתיב"מ כאשר מספר המעורבים בתהליך הבחירה הוא המשתנה המסביר היתידי הינו: ו 04 הקבוע ‏ - ג :ו 13 השיפוע - ו מנתונים אלו, המבוטססים על 59 מקרים, עולה כי כל משתתף ‏ נוסף בתהליך הבחירה עשוי להוסיף בין 110 ל-200 אלף דולר להיקף ההשקעה בתיב"מ. חשוב להדגיש כי מדובר בעיקר במערכות הגדולות, כאשר מעורבים למעלה ‏ מ-4 אנשים בתהליך. 5 מתאמי שביעות רצו וציפיות שהתאמתו בשאלון נכללו מספר שאלות אשר נגעו לשביעות הרצון מביצועי המערכת מרמת החומרה, התוכנה, בקיאות ושרות הספק ורמה כללית של שביעות רצון מביצועי התיב"מ בארגון. כמו כן נכללו בשאלון שתי שאלות אשר נגעו לרמת הציפיות מביצועי המערכת ומן העמידה בציפיות העלות שלה. שאלות שביעות הרצון דורגו מ-1 עד 5 בסדר עולה של שביעות רצון, ושאלות העמידה בציפיות דורגו מ-4 ל-1 בסדר יורד. הנחת המוצא במחקר ‏ זה היא שקיים מתאם שלילי מובהק (בשל המדרג ההפוך) בין רמת שביעות הרצון לבין רמת הציפיות, שכן שתי קבוצות השאלות ‏ נוגעות למדדים של שביעות רצון מהשימוש בתיב"מ בארגון הן במישור הביצועי והן במישור של התאמה בין תכנון לביצוע. בבדיקת המתאם בין רמת שביעות הרצון הכללית מביצועי המערכת ‏ לבין רמת הצפיות מן הביצועים ומן העלויות נמצאו הקשרים הבאים: 1. קיים מתאם לינארי שלילי בין שביעות הרצון הכללית מביצועי התיב"מ בארגון לבין העמידה בצפיות מביצועי התיב"מ. כלומר, ככל שגדולה רמת שביעות הרצון מביצועי התיב"מ בארגון (וברוב הארגונים - רמת שביעות הרצון היא גבוהה), כך התאמתו הצפיות מביצועי המערכת במלואן או ברובן. 2 לא קיים מתאם לינארי בין רמת שביעות הרצון הכללית מביצועי התיב"מ בארגון לבין העמידה בציפיות באשר לעלויות המערכת. המסקנה הנובעת מעובדה ‏ זו היא שבעוד רמת שביעות הרצון היא גבוהה במרבית הארגונים ממרבית המעדכות - הרי קיימת מידה רבה של אכזבה באשר לעלויות. ואכזבה בעלויות משמעותה - עלויות גבוהות מן התכנון. עמוד 5 מסקנה זו ניתן לתרגם למספר משמעויות: 1. ייתכן ותחזיות העלות הנעשות בשלב התכנון נמוכות/אופטימיות מידי. או - 2. קיים תהליך של המשך השקעה והוצאות על מרכיבים בלתי צפויים אשר ‏ גורמים לייקור המערכת בפועל, ולמרות שביעות הרצון, וההרגשה שהמערכת ממלאת ‏ את הציפיות ממנה ‏ - נוצרת תחושה שהעלויות חורגות מן התכנון. 6 סיכום הניתותם הדו-מימדי. לסיכום פרק הניתות הדו-מימדי, ניתן לאמר כי הגורם בעל ההשפעה הרבה ביותר, והמבדיל בצורה ברורה בין מאפייניהם השונים של משתמשי התיב"מ הוא - רמת עומק השימוש בתיב"מ. מטקנות מרכזיות נוספות הן: 1. הענף התעשייתי אליו משתייך הארגון כמעט ואינו משפיע על מאפייגי התנהגותו והחלטותיו בתתחום ‏ יישום התיב"מ. ייתכן והעדר ההשפעה הענפית נובע מגודל הכולל של המדגם - 79 חברות, אשר בחלוקה ענפית אינו מהווה גודל מדגם מספיק למציאת מאפיינים מובהקים. יחד עם זאת, אין כל ספק כי הענף הבולט ביותר בשימוש וניצול משאבי התיב"מ הוא ענף האלקטרוניקה. בענף זה גם נמצאה רמת אינטגרציה גבוהה בין תיכון לייצור. 2. קשר לינארי חשוב נמצא בין היקף ההשקעה בתיב"מ בארגו ובי 1 , מספר המעורבים בתהליך הבחירה של מערכת התיב"מ. 3 שביעות הרצון הכללית ‏ מביצועי המערכת נמצאה גבוהה בכל הענפים. אולם, מאידך, בולטת האכזבה מהתממשות ‏ הציפיות באשר לעלויות המערכת, וההערכות לגבי היקף ההשקעה הצפוי נמוכות מן ההשקעות בפועל. : כנראה שבארגונים ‏ רבים, מוערך היקף ההשקעה בתיב"מ באופן לא ריאלי, והעלות בפועל עולה על התכנון. יש לקחת נקודה זו בחשבון כאשר מעריכים ומתקצבים ‏ יישום של מערך תיב"מ חדש בארגון, או מרחיבים מערך קיים. עמוד 46 פרק ז 0 ניתוח רב-מימדי מטרת ‏ פרק זה היא לבחון ולנתח מספר משתנים בעלי השפעה הדדית חזקה, או משתנים שסביר לצפות קיום קשר ביניהם. הניתוח הוא כלפי כלל אוכלוסית המדגם, ועל פי רמת עומק השימוש בתיב"מ. כדי לבדוק את השפעתו היחסית של כל משתנה מסביר על המשתנה הנבדק (המשתנה התלוי), בוצעה הרצה של רגרסיה בשלבים (158טק810). בבדיקה כזו נמצא אחוז השונות של המשתנה התלוי המוסבר ע"י כל אחד מן המשתנים המסבירים, כאשר נבדקת ונמדדת גם השפעתם ההדדית של המשתנים. 1 ניתוח רב-מימדי של היקף ההשקעה בתיב"מ המסקנה מניתוח רב-מימדי של היקף ההשקעה בתיב"מ היא שמספר המעורבים בתהליך הבתחירה הינו משתנה חשוב ביותר בקביעת השונות המוסברת של היקף ההשקעה בתיב"מ (וזאת לאחר שמוציאים את מספר המשתמשים ומספר התתנות מרשימת משתני הרגרסיה בשלבים). כמו כן גם ל"ותק" בתחום התיב"מ יש השפעה מסוימת על היקף הההשקעה בתיב"מ. ההסבר להשפעת מספר השנים מאז הרכישה הראשונה על היקף ההשקעה בתיב"מ יכול להיות מנומק בשתי סיבות: 1. עצם הכניטה לתחום התיב"מ הינה נתיב חד סטרי של השקעות ותמורות, וככל שמשך השימוש בתיב"מ גדל, גדל היקף ההשקעה בתיב"מ. 2. ציוד התיב"מ מוזל משנה לשנה וביצועיו משתפרים משנה לשנה, כלומר, היחס עלות/תועלת משתפר משנה לשנה. לפיכך ניתן בכל שנה להשקיע פחות על מנת לקבל את התפוקה והתמורה עבורה הושקע יותר, שנה קודם לכן. במילים אחרות, ‏ הוזלת מתיר ה"כסא", מותירה את הותיקים בהשקעות גדולות יותר מן המצטרפים החדשים למעגל משתמשי התיב"מ. בחינת השפעת הוספתו של המחזור השנתי של המפעל לרשימת המשתנים המסבירים את היקף ההשקעה בתיב"מ העלתה כי קיים מתאם לינארי חיובי חזק מאד בין היקף ההשקעה בתיב"מ לבין המחזור השנתי. 7.2 ניתום רב-מימדי של גורמי שביעות רצון ועמידה בצפיות בניתוח רב-מימדי של גורמי שביעות הרצון, נבדקו משתני שביעות רצון כללית מביצועי התיב"מ בארגון ורמת השרות של הספק כפונקציה של משתנים שונים כשאת המשתנים: היקף השקעה, מספר תחנות ומספר משתמשים מייצג רק משתנה היקף ההשקעה בתיב"מ. מבין כל המשתנים המסבירים האפשריים לרמת שביטות הרצון הכללית משימוש בתיב"מ בארגון נמצא רק משתנה מסביר אחד בעל רמת מובהקות מתקבלת, והוא - מספר החודשים שנדרש להדרכה ותרגול המשתמשים. עמוד 17 אולם מספר חודשי ההדרכה מסביר רק 9.65% מן השונות ברמת מובהקות של 0.025 ולפיכך המסקנה מתוצאה זו היא ששביעות הרצון איננה ניתנת להסבר על סמך נתוני מדגם זה. היקף השימוש, מספר שנות שימוש בתיב"מ, מספר השימושטים ומשתנים אחרים אינם מובהקים ‏ דיים כדי להסביר את שביעות הרצון. (כזכור, נמצאה שביעות הרצון הכללית הממוצעת - גבוהה). המסקנה השניה היא כי אתוז השונות הניתן להסבר מתמקד במספר חודשי ההדרכה והתרגול ביחס הפוך - כלומר, ככל שתהליך ההדרכה הוא קצר יותר, כך רבים הסיכויים שרמת שביעות הרצון מן המערכת תהיה גבוהה יותר. מסקנה זו מתישבת עם הדעה כי ששת החודשים הראשונים להכנסת תיב"מ לארגון הם הקריטיים ביותר להצלתת השימוש התיב"מ בארגון. (ראה: 1984 ,1₪08תתתק 8 1985 , תמתטסאסגא .60) בחינת העמידה בציפיות נחלקת לציפיות מביצועי התיב"מ, ולציפיות בנושא העלות. בניתוח ‏ רב מימדי של עמידה בציפיות ביצועי מערכת התיב"מ נמצא, כצפוי, מתאם לינארי שלילי מובהק ‏ בין העמידה בצפיות מביצועים לבין שביעות הרצון הכללית. כלומר, שני המשתנים הללו, למרות שנוסתחו בסדר הפוך, נמצאו מתואמים ועקביים בתשובות לשאלון המחקר. לעומת זאת, בניתוח רב-מימדי של עמידה בציפיות העלות של מערכת התיב"מ ‏ נמצא מספר המעורבים בתהליך הבתירה כמשתגה המסביר 14.54% מן השונות ברמת מובהקות = 0.0058. המסקנה הנובעת מתוצאה זו היא כי מספר המעורבים בתהליך הבחידה אשר נמצא כזכור גם כגורם החשוב ביותר בהסברת השונות של. היקף ההשקעה | בתיב"מ, ‏ הוא משתנה אשר ככל שערכו גבוה יותר כך גדלת ההטתברות שההשקעה תהיה גדולה, והעמידה בצפיות העלות מן המערכת יכזיבו. בלומר, ככל שמעורבים יותר אנשים בתהליך בתירת מערכת התיב"מ, ‏ גדל הפער בין העלות המתוכננת לעלות המושקעת בפועל. 7.3 ניתוח ‏ רב מימדי בחלוקת משנה לרמות עומק השימוש החלוקה לרמת עומק השימוש מגדירה סוגים שונים של ארגונים, בכל הענפים, אשר להם יעדים שונים בשימוש בתיב"מ בארגון. במטרה לאפיין כל רמה, ולאתר את הקשרים והמתאמים המאפיינים כל רמה, חולקה אוכלוסית המדגם על פי רמת עומק השימוש בתיב"מ, ובוצע ניתוח דו-מימדי ורב מימדי בכל רמה. הניתות בוצע רק על חלק קטן מן המשתנים שנותחו בפרקים ה' ו-ו', וכמו-כן קטנה האוכלוסיה הנבדקת בכל רמה למימדים אשר מתייבים ‏ את מחברי המחקר להצהיר כי אינם מובהקים ברמה מספקת. טבלה ‏ 7.1 מפרטת את תמצית הממוצעים של המשתנים העיקריים בכל רמת עמוד עומק שימוש ובמדגם כולו. הערה: ברמה 3 ובממוצע הכללי, בסוגריים, המבטאים את הממוצע ללא המפעל התעשייתי הגדול. טבלה 7.1 - תמצית ממוצעים לרמות עומק השימוש בתיב"מ משתנה רמה 1 רמה 2 רמה 3 מספר עובדים 12 411 2111 (1609) מספר מהנדסים וטכנאים 0 9:9 19 (465) מחזור שנתי (מליוני )9‏ 9.2 3 7 ((101) תחומי שימוש: גרפיקה 10% 1% 2% תיכון מכני 4% 0% 8% עבוד שבבי 105% 20% 5% תיכון אלקטרוני 10% 15% 1% בנין וארכיטקט. 10% 22% 6% מספר שנים בתיב"מ 2.9 14.9 5 (4.7) השקעה בתיב"מ (אלפי ף) 91 107 18( (1373) מספר תחנות עבודה 4 7 14 (24) מספר משתמשים 6 21 200 (68) מספר שעות תחנה ביום 8 5.9 3 7 אחוז שימוש במחשב לצרכי לתיב"מ 8% 7% 1% שימוש בתווינים 1% 0% 5% שימוש ב- צפסססתתת 1% 21% 5% שימוש במספרתים 2% 20% 2% שביעות רצון כללית 3 26 3.7 חומרה 2.7 14.6 1.9 תוכנה 43 2.7 38 בקיאות ספק 2.9 33 4.5 שירות ספק 521 25 43 חודשי הדרכה 2.7 24.1 24.2 מקבלי החלטות רכישה -מנכ"ל/הנהלה 10% 2% 2% -סמנכ"ל 15% 1% 25% -מהנדס ראשי 1% 22% 1% -צוות בדיקה 10% 0% 15% -מנהל ענ"א 5% 4% 0% 18 נבללן מן המשתנים מספרים ממוצע כללי 2 20 4 10% 5% 12% 10% 20% 1.9 109 24 9 )607( )127( )41( )417( )9( )25( משתנה רמה 1 רמה 2 רמה 3 ממוצע כללי קיום יתידת ענ"א 0% 6% 7% 2% רמת מעורבות יחידת הענ"א בתיב"מ - (1-לא, 5-מעורבת) 1-3 1-7 2.1 1-7 שילוב תיב"מ וענ"א 1% % . 2% 1% שילוב תיב"מ וייצור 1% 10% 1% 1% שילוב תיב"מ שונים 0% 2% 5% 20% סבות עיקריות בהחלטה לרכישה = מחיר 0% 5% 2% 5% - יצרן/התאמה 20% 6% % 1% - נציג מקומי 1% 22% 2% 20% - מערכת שניה 5% 1% 1% 1% - משתמשים בארץ 1% 1% 1% 1% - הכרות קודמת 20% 22% 5% 1% - קשר לחברת אם/ספק 0% 1% 5% 1% - סבות אחרות 200% 5% 2% 1% תכנון מוקדם - הכנת תכנית אב 20% 13% 21% 10% - סקר דרישות 20% 5% 0% 0% - הכנת מפרט דרישות 5% 5% 5% 8% - השואה בין ספקים 0% 1% -1: 208% מספר מעורבים בבחירה 4.2 49 5 7[-14 משכי החלטה ‏ (בחודשים) בין הגדרה לרכישה 1-7 10 13 14 עמוד 0 4. 7 נתונים מאפיינים לארגון בכל רמת עומק שימוש ממוצעים רמה 1 רמה 2 רמה 3 (ללא מפעל תעשייתי גדול) התפלגות המדגם 2% 4% 17% מספר עובדים 100 520 10 מהנדסים וטכנאים 0 00 1400 מחזור שנתי 10 10 100 (מליוני דולר) השקעה (אלפי דולר) 00 200 100 מספר שנים 3 4 5 מספר תחנות 4 7 24 מספר משתמשים 6 21 08 שעות תעסוקה ביום 6 9 7.5 מעורבים בבחירה 3 5 6-7 שימושים עיקריים שרטוט מכני עבוד שבבי מכני אלקטרוני מכני ארכיטקט. שרטוט אלקטרוני לסיכום, קיימים ערכים מאפיינים לכל רמה של עומק שימוש בתיב"מ, ואין ספק שרמה גבוהה יותר של עומק שימוש במשאבי המערכת ‏ ויצירת אינטגרציה ביןן תיכון וייצור, מחייבים תשתית של ארגון גדול ומבוסס, בעל מחזור שנתי גדול, מסורת ותיקה ומנוסה של שימוש תיב"מ, ומבנה ארגוני מתאים. עמוד 1 הנתונים מורים כי קיים קו מגמה עולה. ככל שעולה רמת עומק השימוש בתיב"מ בארגון, כך - - נדרש ארגון גדול יותר. - קיים הבדל בתחומי השימוש בתיב"מ. - עולה מספר שנות השימוש בתיב"מ. - גדל באופן משמעותי היקף ההשקעה בתיב"מ. - גדל מספר תחנות העבודה ומספר המשתמשים. '- משתנה הרכב השותפים לתהליך ההחלטה והאישור של רכש תיב"מ, ומשתנה הרכב הסיבות העיקריות לרכישה. - גדלה מעורבותה של יחידת הענ"א בארגון בתתום התיב"מ. - גדל מספר האנשים המעורבים בתהליך הבתירה. - מתקצר מספר החודשים התולף מן ההגדרה ועד לרכישה. 52 דומע‎ פרק ח ‏ - מחקרים מקבילים בתו"ל ותחזיות מספר רב של מחקרים בנושאי תיב"מ נערך מידי שנה בעיקר בארה"ב, אשר ‏ בה נולד התיב"מ וקצב התפתחותו הוא המהיר והאינטנסיבי ביותר. 1 תחזיות בשוק התיב"מ 1 תחזות לשוק שת0/ס2ג6 לשנת 1988 יצרני התיב"מ בתחומי התיכון (2ג0) וההנדטה ‏ (08) לשוק האלקטרוניקה צופים כי שנת 1988 תהיה שנה נוספת של גידול אם כי מתון יותר משנת 1987. תחזיתם ‏ היא כי שוק התב"מ (כ2ג6) וההב"מ (8ת0) כולו (ארה"ב) יגדל בשנת 1988 בכ- 29% להיקף של 1.7 מליארד דולר, לעומת גידול של כ- % בשנת 1987. (היקף השוק האמריקאי בתחומים אלו בשנת 1987 היה כ- 1.3 מליארד דולר, ובשנת 1986 כ- 1 מליארד דולר). ההערכה היא כי הגידול המוערך בתחומים השונים הוא: מכירות ציוד וחומרה ‏ - 19% גידול (לעומת 22% בשנת 1987) מכירות תוכנת - 41% גידול (לעומת 42% בשנת 1987) ומתוכם - מערכות מבוססות 6ק2 -‏ 31% גידול (לעומת 46% בשנת 1987) מערכות מבוטסות 1%מ32-2 20% גידול (כמו בשנת 1987). טבלה 8.1 - תחזית גידול במכירות ציוד תיב"מ לתעשית האלקטרוניקה בארת"ב אתוז גידול אתחוז גידול שנת 1987 שנת 1988 סה"כ חומרת 020/08 21.0% 15% סה"כ תחנות עבודה 20.00% 115% :0 1.1% 200% 2-0%ך 20.00% 1.0% 4 ספסתע 5% 0% ציוד תיב"מ ייתודי 1.0% 20% סה"כ תוכנת תיב"מ 2.1% 0.0% תכנת ת6516כ 208 200% 11.5% תכנה לניהול פרויקטים 00% 1 סה"כ אגס/עגס/פגס 220% 20.02% 53 דומע‎ 2 תתזית לשוק התיב"מ מבוסס 26 בכנס א560עח האחרון בסן-פרנסיסקו, הוצגה תחזית של המשך גידול יציב בביקוש למערכות תיב"מ מבוססות 6ע, אולם לא עד תפיסת מקומם של מחשבי ה- שאתתעא1גא. להיפך, הביקוש הגובר למערכות מבוססות במשך השנים הקרובות לא רק שלא יחליף את המחשבים הגדולים, אלא יתרום להגברת השימוש בהם. בהתבסס על מחקרים של: סעסקפת תספעפבתת 6ם2, תס8>1תססגות קעסס ב0ע8508ת ‏ ו - ת1108610עטת 8תפע2 10ת0ע₪180% עולה כי גובר השימוש במערכות תיב"מ מבוססות ‏ 26 במקביל לגידול הכללי בשוק התיב"מ. התתזית היא כי במהלך שנת 1988 יעבור מספר מערכות התיכון המבוססות 26 בארגונים גדולים, את מספרן של מערכות התיכון מבוססות מחשב ‏ בינוני וגדול. (במונח 'ארגונים גדולים' הכוונה לארגונים בהם למעלה מ- 1000 עובדים) נתח השוק למערכות כ2ג6-0ע בארגונים אלו יגדל בשיעור שנתי של 43% לעומת גידול של 31% בכל שאר סוגי המערכות. ממצאים נוספים במחקר: "השימוש בתיב"מ מבוסס 6ע בארגונים גדולים" כפי שפורסם ב- לתסעפת כ2ג6 - ינואר 1987. א. מספרם של מערכות התיב"מ מבוססות 6ע יוכפל תוך שנתיים. ב. ‏ 208 מהווים כיום (סוף 1986) % מכלל תחנות העבודה לתיב"מ. תחנות עבודה הנדסיות מבוססות 32-21%, אשר מחירן למעלה ‏ מ- 10,000 דולר לתחנה מהוות כ-12% מסה"כ תחנות העבודה ההנדסיות. מסופים ותחנות עבודה המחוברים למחשב ‏ גדול מהווים כ- 59%. ג. בבחירה של תוכנת תיב"מ ל- 26 מוקנית חשיבות רבה יותר לתאימות עם מערכות מבוטסות מחשב מרכזי מאשר למחיר או לביצועים. ד. האחריות לתפעול מערך התיב"מ נופלת על מנהלי תיב"מ ומנהלי הנדסה ולא על מנהלי הענ"א בארגון. ה. 42% מתחנות העבודה מבוססות 6ע מועסקות פחות מ- שעתיים ליום. רק 25% מועסקות למעלה מ- 6 שעות ליום. 3 תתחנות עבודה לעומת 65ע2 המאבק המחריף בין תחנות עבודה הנדסיות ובין מערכות מבוססות ‏ 26 נמשך מאז הוצגה תוכנת פגססעצש לראשונה בנובמבר 1982. החרפת המאבק נובעת משיפור ביצועיו של ה- 56 במקביל לשיפור מהותי בכות החישוב של תתנות העבודה והוזלתן. ‏ רבים מבין המומחים בענף (ראה: , מתמטסתסגא תת02) טוענים כי למעשה מטשטשים קוי ההפרדה בין 0 ל-8א812210א08ח. עם הופעתם של 208 מבוססי 32-811 צפוי ההבדל להעלם לחלוטין. 54 דומע‎ מחקר מקיף שנערך לאחרונה ע"י עסשסטקתס6 תס ע816568טסא ת161א .8 ב ואשר נקרא: 6280105 בה 205 05 ע6שע6א 6םם6 חְתְגְחְהתא מב עג6/כגס שַת1נ>עססקטפ5 64מ8 [ם88111 10 00186 ת :פ5ת3%8%10אעסט 6סמפת 50,0008 60 15,0008 6ם6 טוען כי תחנות העבודה ההנדסיות יפסידו ל- 8 בשל מגמה של שינוי העדפות. השינוי נובע מעלותם הנמוכה ‏ יותר של 058ע, ועלות נמוכה של תוכנה למערכות מבוססות 6ק, שרות, הדרכה, ותמיכה. (ראה: 1988 ,תתת2ת1). טבלה 8.2 ותרשים 8.3 מפרטים תתזית זו של שינוי מגמה בשוק תחנות העבודה וה-6ק. טבלה 2 - תחזית שינוי חלוקת שוק בין תחנות עבודה ל-65ס יישום 6 8 9 1 0 9 9 1 55 תש 258 תתא 5% תיכון ואנליזה 0% 10% 5% 15% שרטוט 20% 10% 5% 5% ייצור 5% 5% 10% 0% תעוד טכני 1% 1% 5% 4% 2 מחקרים מספר מחקרים ומודלים הוגדרוּו בתחום השימוש והיישום של מערכות תיב"מ בארה"ב ובגרמניה. 8.2.1 מחקר שנערך בקרב חברי המכון האמריקאי לתיכו ושרטוע מחקר זה נערך ע"י בםת8 א516מכ עס אעטע1צפא1 את6זתסאג - ספת סא1עעתתס. המחקר נערך בקיץ 1985, והקיף כ- 160 משיבים, כולם משתמשי סכ62. המשיבים השתמשו ‏ ב- 230 מערכות ככג6, כלומר 1.5 מערכות לחברה. מערכות אלו כללו 37 סוגים שונים של חומרה, ו- 40 חבילות תוכנה שונות - 25% מן המערכות מבוססות סק. חשוב ‏ לציין כי נתוני המחקר בארה"ב נאספו בשנת 1985, ונתוני המחקר הזה נאספו בשנת 1987. הבדל השנים יכול להסביר הבדלים בממוצעים מסוימים. ו 5 (1990 .ופט 1986) 205 .פט 0157011085 :8.3 תקגת6 פהוץ זע 5 85 602 % 4% ל % == 2 0% ל עמוד ‏ 55 חח טבלה 8.4 - נקודות השואה בין תוצאות מתקר 210 וישראל מחקר ספצבת ישראל ממוצע שנים מאז רכישת מערכת ראשונה 9 שנים 9 שנים ממוצע תחנות עבודה 7 תחנות 7 תחנות 5 מסופים מספר תווינים בחברה 2 תווינים 7 תויין שעות תעסוקת תחנה ביום 8 שעות 9 שעות - פחות מ-8 שעות ביום 10% 2% - הפעלת משמרת שניה 212% 17% - הפעלת משמרת שלישית 10% פחות מ- % הדרכה ותרגול משתמשים 2 חודשים 0 חודשים - בתוך חודש אחד 15% 2% - חודש עד 3 חודשים 15% 1% - למעלה מ- 3 חודשים 2% 20% קיום יחידת ענ"א בארגון 1% 2% - מעורבות ענ"א בתיב"מ 12% 1% פיתוח עצמי של יישומים 1% 8% אחריות ניהולית לתיב"מ - הנדסה/פיתוה/תיב"מ 1% 5% - ענ"א 1% 2% 2 סקר של חברת 216618 .כ מטםפמת משנת 1983 נתוני הסקר משקפים סטטיסטיקה מ- 43,309 משתמשי תיב"מ ויצרנים שאינם משתמשים בתיב"מ. הממצאים מצביעים על המסקנות הבאות: * מחירה הממוצע של תחנת עבודה לתיב"מ - 79,000 דולר (1983). / % מן הנסקרים משתמשים במערכות תיב"מ מ- 2 ספקים או יותר. * העלויות הנגבות ע"י לשכות שרות נעות בין 45 - 33 דולר לשעת תחנה. * רק 25% מעבודות התיכון והשרטוט מבוצעות במערכות תיב"מ. לא ניתן להשוות ממצאים אלו עם ישראל, שכן במחקר בארה"ב סווג ‏ כל ארגון רק בתחום שימוש אתחד, בעוד שבמחקר זה ניתן לכל ארגון להגדיר מספר תחומי שימוש. 56 דומע‎ פרק ט ‏ - מסקנות כלליות והמלצות בישראל נעשה שימוש בגרפיקה ממוחשבת ‏ ותיב"מ כבר למעלה מעשרים שנים. בעשור האחרון בגר והתעצם השימוש בתיב"מ. הצטבר נסיון רב בקרב המשתמשים בתיב"מ ממנו ניתן ללמוד ולהסיק על תהליך ההחדרה והיישום של תיב"מ בארגון. מחקר זה הינו הראשון מסוגו בישראל. המחקר בונה תשתית של עובדות ונתונים באשר להיקפו, אופיו ומאפייניו של תחום התיב"מ בישראל. הלקחים וההמלצות ממחקר ‏ זה מתמצים למספר מישורים, אשר נית / ו לראותם כמחזור חיים של מערכת תיב"מ בארגון: -‏ ייזום השימוש בתיב"מ בארגון. -‏ ניצול ושימוש בתיב"מ בארגון. - פוטנציאל השימוש והגידול בתתום התיב"מ. במסגרת המחקר נשלתו קרוב ל- 1200 שאלונים לארגונים ומפעלים בכל הענפים. 171 ארגונים השיבו לשאלון, ובהם 79 ארגונים המשתמשים בתיב"מ. ייזום השימוש בתיב"מ בארגון במחקר לא נמצאו מאפיינים ארגוניים מובהקים על פיהם ניתן להגדיר לכל ארגון את פוטנציאל השימוש בתיב"מ האופייני לו. גודל הארגון (מספר עובדים, מהנדסים או מתזור שנתי) אינם יכולים לשמש מדד מובהק לשימוש בתיב"מ בארגון ‏ - ארגונים מכל ‏ הגדלים משתמשים בתיב"מ בכל הרמות (ראה פרק ג'). כמו ‏ כן נדגמו ארגונים רבים אשר מתכוונים ליישם תיב"מ, ואף בתנו את האפשרות, אולם הם משהים את ביצוע היישום מסיבות רבות, ולא נמצאה אף תכונה ארגונית מובהקת המאפיינת ארגונים אלו. תהליך מסודר ליישום תיב"מ בארגון כולל מספר שלבים מומלצים, ובהם הכרות וניתוח המצב הקיים, הכנת תכנית אב ליישום תיב"מ, והערכת הכדאיות הכלכלית שביישום תיב"מ בארגון. כמו-כן משולב תהליך היישום בשינויים ארגוניים, מעורבות ההנהלה וקביעת הכפיפות הארגונית. (ראה פרק ב'). במחקר זה נמצא (פרק ה'): */ רק כ- 30% מן הארגונים מתווים ומכינים תכנית אב ליישום התיב"מ בארגון. * כ- 66% מן הארגונים עורכים סקר דרישות וצרכים, ומכינים מפרט דרישות. * כמעט כל הארגונים (90%) מבצעים השוואה בין ספקים. נתונים אלו מצביעים על כך כי ב- 2 מכל 3 ארגונים אין תכנון לטווח ארוך ליישום ושימוש בתיב"מ. יותר מכך, אחד מכל שלושה ארגונים עורך השוואה בין ספקים מבלי להכין כלל מפרט דרישות. כמו-כן ‏ נמצא כי 30% מן הארגונים מסתייעים בשירותיו של יועץ חיצוני, מרביתם ארגונים אשר מכינים תכנית אב. 57 דומע‎ חשוב להדגיש כי תהליך ההשואה בין הספקים הינו רק אחד המרכיבים (ולא המרכזי) בתהליך הבחירה וההכנסה של מערכת תיב"מ לארגון, ואין הוא מבטיח את הצלחת יישום התיב"מ בארגון. לפיכך, יש לעבור את כל שלבי ההגדרה והתכנון, כולל הכנת תכנית אב ומפרטי דרישות. במרבית הארגונים בהם קיימת יחידת ענ"א, אין היא מעורבת ‏ ביישום התיב"מ או שמעורבותה מצומצמת ביותר. . לשם השוואה, רק ב- 15% מן הארגונים המיישמים תיב"מ בישראל מעורבת יחידת הענ"א בתהליך, כשיחידת ענ"א קיימת ב- 62% מן הארגונים הנדגמים. בארה"ב מעורבת יתידת הענ"א ב- 32% מן הארגונים המיישמים תיב"מ, ‏ כשיתידת ‏ ענ"א קיימת ‏ ב- 91% מן הארגונים. כלומר, בישראל מעורבת יחידת הענ"א באחד מכל 4 ארגונים להם יחידת ענ"א, בעוד שבארה"ב היחס הוא 1:3. במהלך הבדיקה וההחלטה על יישום תיב"מ בארגון, ניתן להבחין ב- ‏ 3 [ אבני דרך עיקריות: - תהליך בחינה ראשוני המסתיים בהגדרת דרישה. - החלטה עקרונית. - רכישה. במחקר ‏ זה נמדד משך התהליך בין מאורעות אלו ונמצא כי משך הזמן הממוצע בין הגדרת הדרישה ועד להתלטה העקרונית הוא 9 חודשים. משך הזמן הממוצע אשר חולף בין ההחלטה העקרונית והרכישה הוא ‏ כ- ‏ 6 חודשים. סה"כ ‏ אורך כל תהליך ההחלטה מרגע הגדרת הדרישות ועד לרכישה כ- שנה ורבע בממוצע. אין נתונים להשוואה בארץ ‏ או בארה"ב, ‏ אולם ברור כי ארגונים הסוטים מממוצע זה ומגיעים עד שנתיים, שלוש ואף ארבע ‏ שנים, מאבדים את התנופה והסיכוי ליישם כראוי את בחירתם, שכן בטכנולוגית התיב"מ, 2 - 3 שנים מהווים כמעט דור של התפתחות. נמצא כי הסיבה הדומיננטית ביותר בבחירת מערכת של יצרן מסוים היא מחיר המערכת (54% מן הארגונים), ורק לאתחר מכן ביצועי המערכת. 9 בתהליך הבחירה מעורבים בממוצע 5 - 4 אנשים, אולם בקרוב ‏ ל- ‏ 20% מן הארגונים מעורבים בתהליך למעלה מ- 6 אנשים (ראה פרק ה'). בניתות דו-מימדי ורב-מימדי (פרקים ו' ז')נמצא כי למספר המעורבים בתהליך הבחירה (בעיקר כאשר מספר זה גדול מ- 4), יש השפעה חזקה וישירה על היקף ההשקעה בתיב"מ, והוא גם משתנה המסביר חלק מאי העמידה בציפיות העלות של המערכת. כמו-כן ‏ נמצא ‏ כי מספר המעורבים בתהליך בענף הממשלה והצבא הוא גבוה משאר הענפים ושוה בממוצע ל- 9 מעורבים. היקף ההשקעה הממוצעת בתיב"מ בארגון היא כ- 400 אלף דולר, אולם קרוב למחצית הארגונים משקיעים פחות מ- 50 אלף ‏ דולר, ‏ ושני-שליש מן הארגונים משקיעים פחות מ- 100 אלף דולר. מחירו הממוצע של "כסא" בישראל הוא קרוב ל- 40 אלף דולר, ומחירו השולי של "כסא" נע בין 22 ל- 34 אלף דולר. לשם השוואה, ‏ מחירו הממוצע של "כסא" בארה"ב נע בין 20 ל-25 אלף דולר. 58 דומע‎ ניצול ושימוש בתיב"מ בארגוךב במחקר זה הוגדר ונבחן מודל הנקרא עומק השימוש בתיב"מ, אשר משמש כמדד למידת המעורבות של תיב"מ בתהליכי התיכון ו/או הייצור. עומק השימוש בתיב"מ הוגדר ב- 3 רמות: רמה 1 - , שימוש בתיב"מ ככלי עזר טכנולוגי (שרטוט למשל). רמה 2 - תב"מ (כג0) - תיכון בעזרת מחשב או הב"מ (68) - הנדסה בעזרת מחשב. כלומר, ניצול מלא או חלקי של התיב"מ בתהליך התיכון. רמה 3 - אינטגרציה מלאה של התיב"מ בכל תהליכי התיכון והייצור בארגון (018). הגדרת ‏ עומק השימוש בתיב"מ באה לייצג רמות שונות, לגיטימיות, של שימוש וניצול הטכנולוגיות המוצעות בשוק. כל ארגון מסווג עצמו ברמה המתאימה ובהתאם ‏ לצרכיו ודרישותיו. מחקרים ומאמרים שונים (ראה פרק ד') מדגישים כי ההשקעה בתיב"מ (ברמות 2 ו-3) הינה השקעה משמעותית בחיי הארגון הן מבחינת היקף ההוצאה והן מבתינת משמעותה כנכס כלכלי ואסטרטגי של הארגון. חברות לא מעטות הצליחו לתרגם את יכולת התיב"מ בארגון ליתרון מסתרי חשוב, וזאת ע"י סווג ברור, הגדרת ‏ יעדים ותכנון מדוקדק ומפורט לטווח ארוך. במחקר זה נמצאו מספר מאפיינים המגדירים את אופי הניצול והשימוש בתיב"מ בארגון. נמצא כי בכ- 80% מן הארגונים נעשה שימוש בשרטוט דו-מימדי, ‏ ובכ- 6% מן הארגונים נעשה שימוש בשרטוט תלת-מימדי. שימושים אלו מצויים בכל קטגוריות השימוש, ובהן: תיכון מכני, תיכון אלקטרוני, בניה וארכיטקטורה, מיפוי ועוד. מספרן הממוצע של תחנות העבודה ‏ הוא ‏ 8.8, כשביותר ‏ מ- הארגונים נעשה שימוש גם בתתנות עבודה חכמות. 0 מן בלמעלה ממחצית הארגונים משתמשים במערכת עד 5 משתמשים פעילים בלבד (בעוד הממוצע הכולל הוא 25), אלא שמספר השעות הממוצע ביממה שמערכת התיב"מ בישראל מנוצלת הוא נמוך מאוד, ו- 75% מן הארגונים משתמש במערכת פחות ממשמרת אחת ליום. לשם השואה, בארה"ב משתמשים למעלה ממחצית הארגונים במשמרת ‏ שניה מלאה או חלקית במערכות התיב"מ. מספר ‏ מצומצם של שעות שימוש יחד עם עלות גבוהה ל"כסא" - מייקרים ביותר את עלות ההון המושקע במערכות תיב"מ בארץ, מטילים ספק באשר לכדאיות הכלכלית של השקעות אלו, ומעמיקים את אכזבת המנהלים מן ההצדקה הכלכלית והמסתחרית שבשימוש בתיב"מ. 59 דומע‎ אם ‏ נוסיף לכך את העובדה שבשני-שליש מן הארגונים אין מכינים תכנית אב ליישום התיב"מ - אזי נוצר מצב המרתיע ארגונים נוספים מהשקעות בתחום התיב"מ. המסקנה וההמלצה המתבקשת מעיון בממצאים אלו, ולאור מודל עומק השימוש בתיב"מ, היא - שעל הארגון להציב לעצמו מטרות ויעדים בתחום השימוש בתיב"מ ולגבש תכנית אב ליישומן. כל רמת שימוש חייבת להמדד ולהשקל על פי צרכי הארגון. במקביל ‏ חייב הארגון להערך ארגונית ליישום התיב"מ, הן מבחינת השינויים במבנה הארגוני והאחריות התפעולית והן ע"י הפעלת משמרת שניה (חלקית לפחות). תהליך היישום כולו חייב להתבצע בשלבים ובאופן אבולוציונגי, כלומר, רכישה מדורגת, הכשרת ‏ אנשים מושכלת ומסודרת, ומעורבות גבוהה של ההנהלה בשלב ההערכות וההחדרה של תיב"מ לארגון. משך השנים האחרונות נוצר רושם שמיצוי מלא של טכנולוגית התיב"מ בארגון ייתכן רק ע"י אינטגרציה מלאה של תהליכי התיכון והייצור (רמה 3), וכי על הארגון להכנס לתחום התיב"מ ביישום מלא של א1ס. הנסיון המצטבר ‏ ביישום אינטגרציה מלאה בארגונים מראה כי בצד הצלחות לא מעטות, רבים גם הכשלונות, ולפיכך יש לשקול את צרכי הארגון בקפידה ולהתאים את רמת עומק השימוש לצרכים אלו. היקף האינטגרציה המלאה בישראל (כלומר, ארגונים המסווגים ברמה 3), כפי שנמצאה במחקר זה הוא כ- 16%. לא נמצא ענף שבו רמת שביעות הרצון מביצועי התיב"מ בארגון היתה גבוהה באופן מובהק מענפים אחרים. פוטנציאל השימוש והגידול בתחום התיב"מ במחקר ‏ זה נבחנו נתוניהם של 79 ארגונים המשתמשים בתיב"מ. קשה להעריך מהו מספרם הכולל של ארגונים המשתמשים בתיב"מ בישראל. לדעת מחברי מחקר זה, מספר הנדגמים במחקר זה מהווה אחוז משמעותי מכלל הארגונים המשתמשים בתיב"מ בישראל, ובודאי כלולים במדגם מרבית הארגונים הגדולים המשתמשים בתיב"מ. אין ספק שקיים פוטנציאל של הרחבת היקף השימוש בארגונים המשתמשים בתיב"מ, ופוטנציאל בקרב ארגונים אשר עדיין אינם משתמשים בתיב"מ. פוטנציאל זה מתמקד במספר מגזרים: א. התעשיה הקיבוצית - במחקר זה ובמקורות נוספים (ראה פרק ג'), נמצא כי היקף השימוש בתיב"מ בתעשיה הקיבוצית נמוך לעומת כלל התעשיה. (20:80 בקיבוצים לעומת 39:61 בכלל המדגם). ( ְ ב. ענף הממשלה והצבא - הפוטנציאל הקיים בענף ‏ זה גבוה, עקב הפרשי ‏ זמנים בהחדרת טכנולוגיות חדישות בין הטשוק הפרטי לממשלתי. 60 דומע‎ ג. התעשיה והשרותים בענפי המתכת, גומי, פלסטיק, טקסטיל, עץ, עיצוב מוצר ונוספים. עלות הסף להחדרת תיב"מ לארגון נמצאת בירידה מתמדת, ועם הצטברות הנסיון ‏ ייכנסו למעגל המשתמשים ארגונים קטנים יותר מענפים אלו. ד. פוטנציאל התרחבות השימוש בארגונים המשתמשים בתיב"מ. אם ‏ ננסה לערוך חישוב גס וספקולטיבי של היקף הגידול הצפוי בקרב הארגונים אשר השתתפו במחקר זה, על סמך ממצאי המחקר, נמצא כי: - בממוצע ירכוש כל ארגון ‏ 2 תחנות עבודה נוספות לשנה. - העלות השולית ל"כסא" היא בין 22 ל- 34 אלף דולר. - 79 ארגונים השתתפו במדגם. לפיכך, פוטנציאל הגידול השנתי בארגונים שנדגמו ‏ נע בין שלושה וחצי וחמישה מליון דולר. אם ננסה להרחיב את בסיס החישוב גם למגזרים האחרים שצוינו קודם - נגיע להיקף כולל של בין חמישה וחמישה-עשר מליון דולר לשנה. כאמור, זהו חישוב תאורטי וספקולטיבי מאוד, אשר אינו יכול להיחשב כתחזית. חישוב שמטרתו לעמוד על סדר הגודל הכלכלי של תחום התיב"מ. גם אם קיימת סטיה גדולה בחישוב זה, עדיין מטתבר שתחום התיב"מ הוא בעל היקף כספי שנתי נמוך, והפסקתו של פרויקט ה"לביא", אשר נחשב למטוס ה"מתוב"מ" ביותר, מקטינה עוד יותר את התרחבותו של שוק זה. כמו כן אין לשכותח כי גם ההשקעה הקיימת איננה מנוצלת כראוי. לעומת זאת, ההתקדמות הטכנולוגית, ‏ וירידת מחיר הכניסה לשימוש בתיב"מ, יחד עם הקטנת עלותה של כל תתנת עבודה, כל אלו מעודדים כל פרויקט הנדסי חדש להשתמש בתיב"מ וגרפיקה ממוחשבת. במחקר נבחנו גם תכניות ההצטיידות של הארגונים הנדגמים. אם ננסה לערוך חישוב גס של ממוצעי דרישות ההצטיידות המדווחים. (תוך הסתייגות כי בארגונים רבים תכנית זו עדיין לא תוקצבה) נמצא כו * פוטנציאל ההשקעה הנוספת הצפוי בארגונים הנמצאים ברמת עומק שימוש 1 הוא כ- 22 אלף דולר לארגון לשנה (כלומר, כחצי מליון דולר בארגונים שנדגמו). א פוטנציאל ההשקעה הנוספת הצפוי בארגונים הנמצאים ברמת עומק שימוש 2 הוא כ- 90 אלף דולר לארגון לשנה (כלומר, כ- 4 מליון דולר בארגונים שנדגמו). * פוטנציאל ההשקעה הנוספת הצפוי בארגונים הנמצאים ברמת עומק שימוש ‏ 3 הוא כ- 260 אלף דולר לארגון לשנה (כלומר, כ- 3 מליון דולר בארגונים שנדגמו). עפ"י חישוב זה עולה כי פוטנציאל הגידול בארגונים שנדגמו הוא ‏ כ- 5 מליון דולר לשנה. 61 דומע‎ בקרב הארגונים המשתמשים בתיב"מ ואשר נדגמו במחקר זה בלטה קבוצת הארגונים בעלי מחזור שנתי של 20 - 5 מליון דולר. קבוצה זו עלתה בהיקף פעילות התיב"מ שלה על קבוצת הארגונים הגדולים ‏ יותר המשתמשים בתיב"מ, בעלי מחזור שנתי של 100 - 20 מליון דולר. קבוצה ‏ זו בלטה בהיקף השקעותיה בתיב"מ, במספר המשתמשים ותחנות העבודה, בשעות התעסוקה ביממה ובשנות הנסיון. קבוצת ארגונים זו בלטה במיוחד בענף האלקטרוניקה. סיכום והָמלצות במחקר נבחן היקף ואופי השימוש בתיב"מ בישראל, ותהליך קבלת ההחלטות להחדרת תיב"מ לארגון. במחקר הוצג מודל רמת עומק השימוש בתיב"מ, אשר על פיו נבחנו משתמשי התיב"מ בישראל. תרומתו של המחקר באה לידי ביטוי בשני מישורים. האחד - עצם ביצוע המחקר, ‏ אשר ‏ ככל ‏ הידוע, הוא הראשון מסוגו בארץ. (נערכו מספר סקרים מוגבלים בהיקפם ע"י חברות מסחריות). המישור השני והחשוב הוא בנסיון להגדיר את מחזור החיים של החדרת מערכת ‏ תיב"מ לארגון, ולבסס את תהליך הכנסת התיב"מ על תכנון וניתוח צרכי הארגון, ובחירה ויישום הולמים של הכנסת הטכנולוגיה לארגון, על מנת שתצמח לארגון תועלת כלכלית. כל ארגון העומד בפני כניסה לתחום השימוש בתיב"מ, כמו גם ארגון העומד להרחיב את היקף השימוש בתיב"מ חייב לבחון את הנקודות הבאות: -‏ הגדרת רמת עומק השימוש בתיב"מ הדרושה לארגון. - מיסוד תהליך קבלת ההחלטות כולל: * הגדרת יעדי השימוש בתיב"מ. * הכנת תכנית אב ומפרט דרישות, בהתאם לרמת עומק השימוש בתיב"מ הגדרה והכנה של תהליך השינוי הארגוני הדרוש. מעורבות גבוהה של ההנהלה. תכנון ותזמון ההדרכה וההכשרה של עובדים. גיבוש צוות בחירה שאינו עולה על 4 אנשים, כולל אדם ממחלקת ענ"א. * בקשת הצעות מספקים (פעא). א % א % - הפעלת משמרת שניה (חלקית לפחות) לצורך ניצול יעיל וכלכלי של מערכת התיב"מ בארגון. - | הגדלת מעורבותה של יחידת הענ"א בארגון הן באפיון והן ביישום התיב"מ. 62 דומע‎ רשימה ביבליוגרפית אּ. רשימת מקורות בְשפה העברית אחיטוב, 'נ. ו-רונן, ב. "ריכוז וביזור של מערכות תיב"מ", ‏ קובץ מאמרים בכנס החמישי לתיכון וייצור באמצעות מחשב, 1983. בניה, דג "מספר בעיות יסוד ביישום א61", קובץ מאמרים בכינוס הישראלי התשיעי לתיב"מ ורובוטיקה, 1987. דונקלמן, י. "מקומו של המחשב האישי במערך התיב"מ", גליון "מחשבים" מס. 26 נובמבר 1986, עמודים 16-21. וייס, ‏ מ. "בחירת מערכת תיב"מ למפעל עתיר ידע", קובץ מאמרים בכנס החמישי לתיכון וייצור באמצעות מחשב, 1983. חסיד, ע. "מה שמחשב קטן יכול לעשות במפעל ‏ גדול", מגזין אנשים ומחשבים אוגוסט 1987, עמודים 33-35. יסקי, י. "התפתחויות צפויות בתיב"מ מכני", ‏ גליון "מחשבים" מס. 6 נובמבר 1986, עמודים 22-26. מיטלברג, ד. ו-שור, ש. "לקראת הקיבוץ הממוחשב", בעקבות סקר המיחשוב בתנועה הקיבוצית - תשמ"ו, בהוצאת אוניברסיטת חיפה, המרכז הקיבוצי והמכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי. רגובסקי, א. ‏ "המיחשוב בתעשיה הישראלית", עבודת גמר לקראת התואר מוסמך למדעי הנהול ‏ - מערכות מידע, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת ת"א, ספטמבר 1986. שפס, י. "618 - אסטרטגיה לתעשית העתיד", קובץ מאמרים בכנס הישראלי השביעי לתיב"מ ורובוטיקה, 1985. בּ. רשימת מקורות בשפה האגגלית 28182, .ג.ע ,181161010 בתה8 .85.ע‎ )1987( "2+5608176 ג :00/08 66028600ת1 05 ת68%10ת6ת16קת1‎ 0661" 6תפתס0הת8א שַת1עססת1שתע תס פתסנ1םסהפהה:ך מתסמך‎ | ייסס ,1987 צְ88 ,2 .סא ,4-34 1סט‎ 7 )1988(‏ .2.8 ,ע2616 "620/68 שַת28%1שסטת1 0% 068שת8110ם0 גַָהבעסְסֶַת%5 6מ7" 5 .606 ,4182 .8 1ט8? עס 66תת0+עסק ב0ש6568%ת 0% 3281% ה , 1387630365 4ת1נשססת1סתת מה שתנמססת1שת | 605%:181ת1 1 תמסבפעפט ‏ .צ815ע6ט1ת0 026+%ת568 (1986) .8 ,תתהתטסא בת8 .א , טגסונתת ₪ .תח ,סַתסַתסהַבּת%3 108 5פת85%6 תס1מהתשס?ת 1‏ 05 610165מנ1עק .08 ,6שטסטם ‏ ,5ע62ם115פוע צתהקתסס תטסעם 63 דומע‎ (1986) עתסעפת פפצת ?ספת צמטתטפ תהפפט ספגס 1985 .6 ,שַת8251תע בת8 תש651ק ע0ס1 68ש%16פת1 ת108עסתת .8 :8 ,1118טאססת (1987) . , תספעסבתת "ת5%0ל5 ככ2ת6 8 שת0051ם6" .2-00 .עק ‏ ,1987 ,11עסת , סזפס₪ 89 אסאס (1983) .ג.7 , תהתטסם התה 1116168סהע 2‏ ת1 5 %6עט8001ע6002ת1 622/04 05 ספט" "סַת1עססת1טתם 181ע6פטהתד ,2 מספתפטסא , 06ת8ע%6ת60 5 010901 60 66סת0פ6עק עססבק .תהשנתס1א ,016ע66כ (1987) .2.2 ,10%בעטם ... שת1תת1ח פ'סםתח :פעה8ח ת%5%8610עסח 1081תם60ל" "0ת0051ס בתה8 .20 .סס ,1987 אתאאטם ,אעבטתם 65-חקתתס סתדטקאסס (1986 ע6כ2ת86280) ,162% אדס/כסתס "לטְסצ 0% 60%06קא₪ 6'5הםח :פּמסְטְהתהא אתס/כגתס" :1 יסס ‏ ,1986 ,ע06ת560%6 (1987 צעהטתה )2‏ 7תסעסטם כסתס "פת128%610ת0208 18268 ת1 סגס 6" :1 .סק ,1987 , צעהטתה18 )1987(‏ .א.2 ,585העסת6 ,6/ סגס משטסץם> עףגטנטסטבס-ס שַת1ע6פת1שתת 7 , בסעסשעפססות (1986 תתתע) , חמדטמת 108מפ602 סמלטסטסס 6 :802105ע0 6ע" תמטסנסגא תתת6 םס1ח אסבטעם6צם1 תה "689ש6סעע ת1 תס1סט1סט8ת 8 םתס .יסע (1987 תתתע) ,אס1טטת 68נמקתת0 תפצלטססמסס "אתס/פתס עסם 88608 שאפא 6מע1" תת0 1061 ם1%א 100טע6+ת1 תת 2 .יס (1984) ,גסשעתתתס 568 8'ץ088ס1 שת61בט1הטת :0 אתס/סהס :4 ,0ת30118 , ת08ע560תת , פאם.₪801,1-הדאסא (1974) .ה ,עסטמק , "עְ3מ85 צ68912111%ק ת2651 21668 ע6שטקתסס" 4 , 9000006 ,0 .סא סעסקשת צגד (1988 שעהטתה8) 65דאסתדסססם ,6אעהא שת620/0 תס סצסקטת - .ססם ‏ ,1988 ,7 צְעהגתה1 64 דומע‎ (1987) .1 , סבּסהתעהסתסם "8ת1108%10קקת בתה 5ת566צ5 כת6 תס שְפטעגופ ב" 212 .סקס (1987) 8 צאלפטסא1 םת1 פתטצטסטסס )1987(‏ .2.8 ,1ת0סבפתצת בתה .א.7 ,ע6א1%ת בת .4 ,ע6ם16150ע "עתס בתה כג0 05 056 בתה תסנ686ת6ת16קתך" 4ב תסתססַהתהא תס 06ת8ע562ת00 טעע1 1987 6ם 6‏ 86 604ת6560כ2 .6 , 68ת2618 , צ104סתת760 (1983) .ג ,אתכת-אתט בתה8 .כ .7 , צץ18סקע 58 שספסטס"ת0ס 6ט80%1ע58ת1 05 15ב5תסההבתטקת 3 ,תעש , צשתפעח-א150פפת )1987(‏ .0 ,ע116צבתטסע "05695 022/04 5סבעמסח סהתח" 1 .סס ‏ ,1987 1בעסת ,62₪ (1987) ,קטסע6 ע6ת0826 "?168ת8קת0סס 4056 ת1 014 15186865ת1 סםח" ,8 עַש6א ,דַתנ1מטםסַב2טת8 50628%00ת1 מססטסחסס 7-1 ,18 צעהגעס6ע ‏ ,640-027-א .14 02007 עפת6ע08 צעמ 68ם115מגתע (1988) ,קטסע6 עסת%6ע68 "61% 852006 שַת1תע168 00202866 [0ת6162861ססת" ,1558 צ6א% ,6ת806021?טת8 %8028660ת1 עססטקתסס ,30 מ0ע48 ,660-115-% .1 קג0ע0 עפת6סע08 עס 68ם115מגות )1987(‏ .א ,ץ681א "ת₪02%85%8%10 8 18 6הםט" 7-1 .יס ,1987 ,15 צְעהגותה1 , א0סז7האאַדתס )1986(‏ .2.₪ ,ע16ם3610 "התסעת 022/08 שם6 ת1 פעס6וקתססס:סנא" 4 -כסס ‏ ,1986 ,19 מסעהא ,0005ע סתתסטתשדטסטסס (1983) .7 ,תספתתסט "סעגת 6ם71 01 86868 76 שַת1תפטע :אתס/כסתס" 3 עעועכ6ע 28 .תסט ,אסדַתַתַטבדהק )1984(‏ .6.8 ,68עסא "פסדַתה8ם0 81ת128%10ת0208 1081בבת2 68ע1טססת כסתס" 1 סק ,1984 ,6פמשות , צתססץ 0108 אשלטסאסס (1983) .א .7 ,ספטסקא "ץעג0סת0606 2186 6ם7 ת1 כב6" 3 ,10 מתסשהא ,א10פעם שאזעסתא 85 שהאא 65 דומע‎ 12082, 7. )1988( 25 שָג%7 66 אס :5ת5%8%10א%ע0ח .פע 5" "מהגס/סתס ,8 11עקת2/םסש8א , חמתדטמת פסזהעתת0 פמלטססאסס 51 יס )1988(‏ .2 ,תגו1ג1 "סַת61ת506 פתם" .4 .סק ,1988 ,14 םסע38 ,םתתסחתערטספטסס )1985, 1986(‏ .6 , עסטסבסגאע :תס פעהת1ת50 תסע+ %6%8ש0בת88 בת8 665סא בתה 00058 60 טס" 8 "אגס/כגס סם ת0ס61>סטבסע6>תך" 6 ,1985 "8756675 א4ב60/כבתס 6ת6ת16קתך (1986) .6 , עפסטסתסבא "פת21260%10 שפנטפוע אתס/כבג6" 858 תבעדסצק עת6 [הטתתת בפסעסע 6ת1 %0 %666ת680+כ 0 תה8 ,1986 צעהטעס6ע ,06ת46061 (1986) .0 ,( עסטסתסבא "כג6 עס6טקתססספס1א ת1 85ת7:6" ,0280105 עססטקתסססעס1א 8% 6066ת686עק אעסצ-טס6א ,1986 עס6מת0ס6ק )1987(‏ .1.0 ,11668דָבא "5ע%8 ת568%10אעסח םת1 פתגח סג6" .יס ,1987 ,24 ספמשטת ,השדטמת מהצדסדס )1986(‏ .( ,28%עַתסר8א 4תנת1נהת בת8 ת008%10בע תס צסטעטפ8 צץ11%נמְבּמסתע 1התסבשהא ג" "אגס/כגס עס , לאטאטסהאגא סאזתטמאזסאם תס 5א6710%תפאתתך ששטשך 61 .יס ,1986 עססתסטסא ,4 .סא ,33-אע .1סט )1986(‏ .2.2 , פאסבא "21806 ססת1 א4ג6/כב6 שַת661נק" 43 .סק ,1986 ,19 מסע48 , פשססק מתתסטאתטענטסטסס 1-9. )1984(‏ .א.ט "6628%060סת1 שת801 תסעת ע8+ את0 בתה כתס" .שק ,1984 ע62עת850260 , צתק0ץ פסזַחקת09 תסלטסטסס (1985) .אינ "נוסעצ עס ת87566 ככת6 8656 6ת6 שת1אסנק" 41 יכ ,1985 ,10 שתנט1 ,כהתסאתטדטקאסס )1985(‏ .א.ק "?1סת6ת0ס6 ת1 5'סםתח :ם151610גשסת אבס פכת6" 4 כ ,1985 ,19 שתט2 ,פטשס0ק שמתסחתסצטפאסס ,עע0 ,מעס ,ממס 66 דומע‎ )1983(‏ .%8.ח , פתצהק אגס/פגס 25 010151610 66 05 טפנגט 8'ש5140ם 1‏ תת" ">תמסתק גוס 7 מססמתסטסא ,06ת6ע6?ת00 5 2ע20ע010ת ₪0 666ת6פ5סעק עפקהק .ת168תס1א ,01%ע6%2 )1983(‏ .2.1 ,תנסספסְנָהת אג0/כ2ג0 11008₪106ע2- 00%‏ 2 [םת86160%1 עס+ ץשס1ססם6%א" "סתסתתסענטתסם ,תתתת18 ,טנטת-261 ,אג0/כג6 0% 06ת%6:60ת00 1הטתתג ם1+6נע 6ם7 131 )1985(‏ .84 בת28118 בתה .2 ,6ע0כ66%ת "ע68ע :8000088 01% 60 בַהסת תס 025%8016 8ם0 עפסתטא" .+ .סק ,1985 ,עסססססס , צתכ0? 105תקתת0 אמדטסטסס (1987) .1 , תעסספ "8ת87560 01% ססת1 תס1נסהתססגטת 05 08ת1518 שְתגצעל" 1 יס ,1987 עפכסהסטסא ,0גא10פ8טעסתק סטס (1988) פ78פת0מת0סק צססתסאמסטך "55688060 5פת1%68%10ת11 ,ת6טסעס סתס-6ק" ,5צ6טעטפ צְש010תג160 סת8 608565ע0ע צ104סתת60ך .כ ,1988 שעהטתש (1984) -.ם ,012ת7810 "סעג0 שַתנצָפט2 60 01681 18508068 ת5%6ץ8 , עסבתסט" 44 ,1984 ,56משגת , צת00? 165הפתת המעלטפטסס (1985) .₪ ,7610012 5 ,1ת-אבתתססא אסספּבַתב1 אתס/סתס (1986) .בע ,ת1150ח "5ת₪002%85%68%610 1081תת160 16כ-32" 01 יס ,6 ,10 מסטהא ,כזתסאתקצטסאסס )1986(‏ .2.ק ,אסב5עח 6 פ5'עסשַהתה/ 2 - סתסתַסהַבּתַבא 022 8ט1+20061ם .1 ,6תה1011 ,ת08ע5602הת ,3ת118סא-ת>"סא (1986) 1.0 ,1%5טסעסם 8 .4 ,תהענט2 עס 4662080100 ת56160%10 צְ1נתהע-ת66גוקתסס" "5756605 ת8%10תע%0ת1 81ת128%10ת0268 6 11588 ,900/86 עסקהע שת1אעסטח 5 את 80 אא 5 6 אגא א1 5 ע5 55 ך 58 פאה 00808105 5 ס6=אזאס₪ 118189 פע6ת348 1 5606068 מ5ת2111626 סם 12" 56 01 86820256 6ג1 | 890/86 מס1םס6תטת מ50066610? 66 מס6הט 8ת22161 058-+7186-0 .תק 82 ,086458516 18 66 צ087 6 0665 8ש6שקת1 0% 00166 81ם81ק0 6ה1 | 895/86 1 62ה48 ,ץ0108מת166 8מ60-5:000:610א1ע הִמגט 8מ161פק .סק 22 מ6ת0 .5 61צמת9 .קק 39 ,ת84610טסהה1 8ת61ט0085-8660 0% את81מ1166 | 901/86 ההמט8, 1+ מ065ת48 78 מ 510ש7-9058510ץ5821%ה1686מ60 | 904/86 838 21+1+626051806606 1186 105 6ת26₪8 6תם ת1+ .קק 20 ,8ת75161 088-+11₪6-0 665ם0 ו 8 מהההפט | 5ם1616]]₪ 102 מ411068610 0055 6ה8 8ה77161 81ת61םה1 | 906/86 8ח28 181861 .תק 48 ,0005201 7811260:ה666ס ההמטהד .+ .קק 40 ,8ת45:10ט0הת1 01 8ה81ה2166 6ת8 8ה1צ61ה5 | 915/86 8 .ץצ 4 שטסאא8+צ .תק 68 ,628++0 16662 ם1 8016 ץ10218?? 2 | 918/86 1פשפפטת 6ה08א 36580 16ט8כ עצפתם תס 8ה6608510ק2א2 'פעקט2 01 2865ק1₪ 6ה7 | 932/87 4 פס 5085081 .תק 10 ,0600676006 60 16ט8 4 00166 008116 מ15ק 06065סק181טא4 76 207 6פפנפמס 5085681 .קק 31 ,ת368018:10 6 .1 66ת0ע1602 84 מהההקטב 1 10₪8א4 ת1 ע15א000016 156ה11ה1 6ת8 156ם1ק | 938/87 ת880567128:10ת0 8'ה56 ,פס :0106ת0 81ה98:10 4 6 סשסתםת08 ע66-00₪08615111%6ת561676? +0 .עק 16 8 המהתהפט תסתסח ‏ :08068 190-55886 :0+ 781068 007 8 16288 .קק 20 ,810₪8א4 ק16ק8ה8 שהם 0% שסנל 4 580581 5 ץ0ת6+110616ת1 6ה5 4מ8 ע%8216% ם6ט0ספץ 0007 6 .1 6066ע189 .סק 19 ,ץ1סקסתסא ה8016א .1 תססצסא ממהמט3ך ע81צ ₪15 61טמת9 4פפנפמסס 5085681 71561800 מ01460 06 8 ה1 ת07₪8510+ת1 0% 78106 8םך .קק 86 ,%1166ת600 ,ץ5ה581ת66מ0 0062 8ת201 על שַת1תז68ן .תק 6 2008 008 11570162 ת6ה48 ת1ט6] מ1688א 180165 ע6הת48 ה1ץ6 1985888א 8081 18605 056 61טמת5 מ1ט6] מ1588א 81 18605 1 18605 תט6 ת1888א צסאמאת 5 ש6אךאסט 6 תס 0(32865 0ת26₪8 0% 211662 616 תס 96₪87%8 | 899/86 .תק 15 ,2166851615 0%+ 4ת26₪8 8'מסגק 5 זל 8 2 :187881 05+ 8ת02510 עשעפתם שת10851בטם 09 ,1 .סא ,7 .001 ,81ה1001 לקצסתת 6ם7 , ץ6ש56 .סק 15 6 מְם16ש 804618 מט1לס₪111ף₪ ע8ם816052161 17 7 מ>065006 ,0600001066 צקעסהם , 65ת6₪8ק 1 יק 86 )טפט ,50688ץ5 ע6אס? ח1 28068 ש3611851116 6ם8 71₪6-01-086 6 .(165260 מ1) עס] 40861 8ת00551 ת750806510? 6ת8 81ת81ת8א 7 (ץ5ת66581ת0 108 8ת51ה40604 ,(7ץ2166071016 ,5ת1506מ60₪ 15ת0 6ת8 68ה6ה86001:6 686תה8ה56ה31 .קת 112 6 תם1 6088מ6פ6טה1 קת1תת18? 108 80481 2 - א045 08| :1 ת 065910 :356₪ץ5 8ת6781ת06 ע6ש0? 1608016 .(160260 18) זעסמסת5 102(8% צסם-ת₪1 ק1111ת7 1 טס 1 טסס ש00-ת1ט ק+111ת7 1616%ץא ת18₪16טה5 2 קכ1111חץ 65 1817861 ה8ת1ץ2 6ה1105 8 861ע18 צט16הג צ1א ץ116 תסספסא צטם1הגא צגא התהמטסא 566 הסמק מ8מה6גא צ0פ01 צ1א 6 187861 % 68טת6ץ 185861 5 5868 88 צט16תג צ1א 4 68%61ת6צ התמטסא 5664 צסם-ת21 ק1111תהק 169קפ 182861 צטס1גא טנא 51165 [18%86 צסס-ה21 ק+111הץ 5 הא0110עא1 5 6א1את0טה מ88מ575500 ₪0 4106 תעסקאת תג :985-4146 .סק 21 + ץע609ת1 4 100816 :16686ש0ת% 01 0856809168 -עק 26 ,5755688 ם1+0188510 יקס 37 , ??עַת8א אס - 5671658 008015106 :5 ה2661810 ₪66%ק000-ה6?80? +ס ת661₪ע 1508 161914081 4ת8 ץ15א16ק000 01 8016 6תך .תק 38 86 88681 08+ מ8%10ת2650201 6א56ה00 .קת 16 ,01671068 צס+ ץ8660060108 מ56166510 ע69-78011:טקהסס .עקת 30 ,578808 ה8510מ%05ה1 81ת0?880128510 5 ץ608ה1 0₪16ת260 6הם 05 עש211680111ק2 6מך 8ת066881?? 2152108564 01 מ2681₪ 66 0ם 76888 .תק 32 ,555608 .ק 20 ,26000108 109086108ה1 6ה8 ץעבשון .0 1102080108 תה ה1 ע9611801118 28:8 8שת4886851 .עק 23 ,58568 8 ס0ם 6ט41670851 ם8 88 על6ט1600 16ה8מעס .כק 35 ,מ68:058510ת 9866 8 8088665ה18 8880281 01 817818ה3 21071 גה .סק 30 888566 2888 5581851681 50660108ק .קק 17 ,109₪46100ה1 2219866 01 81ש16ת965 86 8850281 102 ת265070108%10 6086685 .קק 30 ,0167168 6500 תם1ח 5ת508810 102 ם26818 8₪886ה14 בה .עק 30 ,8506₪8ע5 >מסכקט5 ם2661810 6 :00868 850180826 פבפע6ט 160806 0026080 8ה22066881? 2868 01 ת00₪2081610 .סק 20 2006 1000 20006 10006 1006 20006 5006 |06 506 006 2.007 27 2007 207 220007 צטם+ת צנא 0% 42681 סטסת5 עצג 6% 180861 05ם-₪18 ק1111הץ צ566 11 צסס-ה21 ק1111הץ צ56806 011 צסע-ת₪1 כק1111תץ צ5686% 11ם שק[ [טבק צס0ס-ת51 ק1111תק צספ-מ₪1 ק1111חץ 20658ת61 צטסאה4ץ ץ8תה6ת5 8208. ץ8תמ6ת5 ת0ל48 צט015 ט1א צסע-ת51 ק+111הץ צ686 .ם צטפ+תג צ1א לְאפטְסאָגת 471% 8 189861 ת128ט2 10806 1628611 8 08 :מ05₪8210+ם1 +0 78106 6הם 8מ458506881 .תְקָ 37 ,68ה50806קק4 תה 8 אש ח5616001 תה1 008ת160 2055 8ת031 .עק 26 ,50180826 6מ6מ880ה₪8 ם556ץ5 ת12%02₪8510 806 8ת00₪0051 0565 4םם .סק 38 , ע609הך .תק 17 ,₪00 6ת8 ,ק1ת10684028 ,2660120668 .תק 25 ,אַת0:1ק00₪ 0862 64תם 01 ע816ת56ה1 1 055 8מע0006 15 צס[8א .קת 28 ,8ת12810ה0288 :1 80816858 000₪007056886 60668 .תק 11 ,ם08%10מ1686ק1₪ 15181ה1 תג 8 6קט2600581 0%88ט0מ0051 88 6698טקמ00 .קק 23 ,1000108108 ה810ה66אט 6+₪681-11% הס מ8510טק00₪ 6הם ₪0 ה086מקק4 10201081681 ג .סק 37 ,0016658 ע215285ץ 0% 1 ח1 8ת2866021שמ%8 00₪00561-88818%686 .קק 66 ,(א6ץ80!! ם1) 8 :4185 05 5066688 6ת8 4880618510 ,455120668 600056 56 ם1 ג2686850 מ0ע+ 3680168 1:1681קשק =65םטעם60 186 ,08₪6 655ה8851 8 0% -כק 10 ,1986 ,3 .סא ,29 .1סל ,ְע85ש6ת1 185788611 6ה6 ת1 128:108ת0002006 (% מ;₪ 005006 ,5 .סא ,13 .701 ,טהת115 ה56ב'ג1 .(%א162:6 ם1) 39-58 .פק 105 ץ040108ת%66 561866510 ע11ַש8ע-:0002056 מ0:₪8510+ה1 , 556₪8ץ5 ב01₪8510+ם1 0:280128%10281 5-2 שיפ ,1987 ,12 .701 ,%ת82006ה8 5 1 ,085810806 010626881 8 102 664א 76 2 .701 ,561666 ת4510ה101ת1 8 ש110287 05 - .*קק ,1986 82211 ,1 .סא 7 007 08 2008 2018 20008 008 2208 008 08 5 זל |19 5 33 44 צסם-51 ק1111הל 7 186055 00062 280161 .1 8 13086811 ח8ם1ט2 40806 צטספ1תג צצא 4 68%6+14ה6צ המההטסא 56064 צט16ת צ1א 086 218% 8 1858611 הההמט6א 866% טטס:ה צנא 1 .1 1868 מסחסג 8082 הסתסת 8082 ץ8116? .3 11168861 טטס1הג ט1א קאפחסקאת 421% 1 05 66ת26210508 66 01 45:1190568 117 6 ]6 6186106 2 :0188 8ת066851ת7 0% 66 01 8ת168510מטשש60 ,40861 מ26616810? 7 -כק ,1987 02211 ,8 .סא ,30 .01? עספטקם 60 1628611 05 6ת6מה0סת1טתם ב618:10סא 5 80 001066 6תם ₪0 00028766 61תה6280ת חס 000676066 81ה8510א 6 05 8שת000601צע 1 .כ ,1987 ,1670884168 ,קת5066891? 68ב 5 168610תטת000 ,2858 66שקעמשהם 8ת2066881ק 1 ₪<506מ000ק56 ,9 .סא ,30 .701 ,204 6תם .0 יפס 00 71001 8 :100ת ת8810מת07+ה1 01 3%4658₪08461 2ב 2 0-8 , ץ605ה1 57556088 מ01₪8510+ה1 פצסקקט5 ,7 מ 56206806 ,9 .ס ,.30 .01 ,400 6תש +ס 14 .יפ 8?ְ?ְץ 401 ,40401 2868 051666 16007811 ג 43 ,19096 0600006 ,48 .סא ,11 .70 ,5755088 86הלַתת תס 7 :סט 38 8₪ 866ע5 ת10288610ה1 מת826₪6ה3%88 6ה41711 48 12 .0 ,12 .01 ,[ז6םזאט0 415 ,68ה11ז31 1528611 7 .סק ,1988 ת6ש8 8ע00ק80 %1165060000568 01 0087865671851068 6הך7 48 ההמט ,6ט26:682066510 6ט1םהמפסא 3 :61הת80ל6ק 1 יפ ,1988 ,7 .701 , 6ה6מסקהתג₪ 555005 8ח1ת58650טהה3א 760888 6181ת8ה1"? 01 צ0108עסך ג 65 8 ההתט ,556₪6ע5 ת098510+%ה1 6ה6מ6א4הגא 4 יק ,1988 ,7 .701 , 8ַת6מ6ק4חבת 5 50801סת עצפפט6ת1 15178611 6הם םמ1 ת0661128610ק00₪ 7 .קק 63 ,(60:69ג ם1) מהמצסת .0 .6 1פטסת+צ .םע חסה6 .5 8161 .0.4 ם6ת0 .תת ת9508 1682861 ץ:א מהתהפפג ץ:א 8₪ה1528 ה8115א 0מ10ה9 ת6180א 1טבק צ5%816 ת8ַ85ת10 8 401660081 ם:6 ח1588א 91080 610065802 30081646 4 407466081 8 ₪ 666081ת0סא 1)תהתפעת 5א0סדדתמסס 5 ש6אזאתסח 6505980( ם1 מ20516? 60%ת200616 66מ55581ת00 706 .סק 18 ,18006 56 ת1 2205168 562מ06-ק 01610881ת00 6תך .סק 15 6 0 ת5086ק2ע2 06ת188טא-0081 0005160 ג .עק 16 ,78611157 40668118916ת0 מ8 01 ת1068%10 % 00801115168ת2 556847-55856 אקת851מ1א0סצקקה ץקסמפחם מטמ1א%48 ע66ם0 5785888 שת006061 .עק 13 ,6064151009 6 ק78201811? 8 01 0005201 051₪81 .עק 19 ,ת081 צס%צגא 7 ה 05 11₪158 0005701 ת802120 186הגץל .סק 14 ,מ6081 צס%ץ%8 0086208516 6 05 מ4108510ט₪ 151681ק₪₪ תג .קת 32 ,8מ0₪6ש685/ 21166 ת0650208:10 8ה8 ע1116שט (15ש 08868 86268866 ת10₪0-726580 מט2620-9הסא 89 0095620801 4ם8 10107₪8510₪ 600216%6ת1 .סק 55 עעפט0611 7200665 6תה אַה1הה18? ת250480610 5ה101 .כק 22 ,11616 80₪ה8ת (ַ₪16 68ה16₪6המ00 6 מן1 2611088206 81ה02628%10 שת1טסשקם1 .701 ,8ה820₪6ה88 1060811181 ,855168ט16 -עק 6 ,1986 ספטקטה/ץ1ט1 ,4 .סא 1610:150718ט% ת1 ע202625? ת8510ת1מסס 6הך 8 ₪350004:1681 0% 81תת1005 ,מ0251₪128510 ,6 :6004 ,1 .%0 ,118 .701 ,116851008קק4 4ת8 .6. .קת ם1 16604 א8ַה2:02780₪1 16מַההץ2 6תם 01 8מ510ת56א 880₪017-188 550788516 0ח8 18616צת2656:01 6תם 13 .1 ,.265 .028 6 .טקש 00 ,5מ2?0516? 8הת01ה8318 7 יפ ,1986 ,8 .סא 006 1200006 2006 2007 07 008 008 20.8 0008 5 121 5 1516 16 02660181 60668 1881ץ ם8581 861861 18ת6] 0966681 608%ת66 1881ץ 8 40666081 608%ת06 1881צ 8 0566081 ם1 5620018 202116 +01 8ת1תם13? ע0824615 16מבמצע .תחגןת .ה50610-260 ,161668ת00₪00 מ8פ05 שה1קַתבת0 :1 יפכ ,1986 ,5 .%0 ,20 .701 561.9 -55856 8 ת1 2628560168 64ת8 42510818 0% 006801 (3656816 0262851005 ,5556 מטע:ט5-0טקה1 8ה86ה6ק6כ :1 .כ ,1986 6תט1 ,1 .סא ,5 .701 ,1655628 (ץ8115ת00₪0 5מ6מ0קמ00 ת16ש 10461 קעסםהשטה1 הג (' .סא ,5 .701 ,1078678 8686826 0262851088 -0 יפכפכ ,1980 ספטאטה שַמ+הה1ח 6ם3 5518668 :005005ת5 888%650811 76 8 26856270 0261351005 ,008011151658:ק .4 *-*פכק ,ל .סא ,5 .701 17 |08 9 100