מחשב בארגון אזורי-קיבוצי – השלכות על שליטה ופיקוח

מאמר המבוסס על מחקר במסגרת לימודי M.A. בסוציולוגיה […] על דינמיקה של ארגונים. במקוד הדיון היו השפעות החדרת השימוש במחשב על מיבנה הארגון והפיקוח בו ועליו. נסרק על ידי ספריית מדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב.

OCR (הסבר)
מנחם טופל מחשב בארגון אזורי- קיבוצי השלכות על שליטה ופיקות' 7 1 4111 4% הלכ המראק ו 4 | ו כ יד טבנקיןט מחבדות מחקר י"א | : 8-ה יד טבנקין , אפעל, מיקוד: 52960 6 התנועה הקיבוצית המאוחדת 00 נה ו ה 67 5 65 66 038; 165 ל 3-5 ל ספרזת כידעז החברה אוגיברטיטוג תל-אבזיב ערך והביא לדפוס: אמנון מגן !55%8 0333- 2 9 כל הוכויות שמורות לייד טבוקין". 1 אוגוסע 1984 כתבנות: אדלה זמיר הדפסה: קט אופסט 0? 8 5% פתח.דכר, אהרך. ללללך 4 :44 9-6 שש ש- 2 של 6 חק ד" 3 שוש שש שת .5 מבוא תאורטי: החדרת עיבוד נתונים ממוחשב כשלנול בארגונים: | א. שינוי טכנולוגי בארגון. .+ ...0 ב. תכונות מיוחדות להחדרת מחשם . . . . 5 .0 ג. השלכות על מערכת הפיקוח בארגון. . . . . . הארגון הנחקר: א. תאור מבני, + . ...1000 .1.0.0 .0 .20 0. ב. התהליך עד המחהשב. . . .0 .0.0 ...ה ...הש הארוע הנחקר: הכנסת שמוש מחשב. | א. הקמת מכון למיון ואריזת בצל ללצוא . . . . . ב. שינוי מצב עם הפעלת השיטה|. . . ...0.0 . ו הטוואה: ו א. הקמת מפעל בל? שמוש במתשב|. + . ...0 .. ב. הכנסת עיבוד נתונים ממוחשב למפעל קלים . . . סיכום ומסקנות. . + . . ...0000006000 בלבל 93 :השרי ₪ שרשי שפצ א ₪ 2-9 טכנולוגל עמוד 11 15 19 211 8 ל 3 ן ]ו 2 ב 2 -. + 7 5 3 ( ה 5 ת תח ד בר 2 אהרן ידלין 69 7/2777 = 239% = / 6% א ו ב"יד-טבנקין" - כמוסד המחקרי-רעיוני של התנועה הקיבוצית המאוחדת - הוחלט, לאחרונה, להיכנס לתחום מחקרי חדש, הוא המחקר הסוציולוגי-כלכלי. אנו נוהגים לכנות את התחום החדש, המתבסס על הדיסציפלינות של מדעי החברה, בשם ‏ מ ח ק ר ‏ ע כ שו ו *. מגמתנו הלא שהמתקר הסוציולוגי יעניק לנו הבנה של תהליכים ותופעות אקטואליות במישור הישוב הקיבוצי והתנועה-הארצלת. בעוד שהמתקר ההיסטור? הוא מחקר שבדיעבד; הרי המחקר הסוציולוגי בוחן את פני הדברים בהווה. הוא מתאמץ לגלות ולנתח את הלכי-הרות, ההסדרים החברתיים והתהליכים הדינמיים, המאפיינים את המציאות הקלימת. אכן, גסם ‏ ה מ ח ק ר ‏ ה ה ל ס ט ורי עשוי לסייע לנו במאמץ העלונל להבנת ההווה ותהליכל ההתפתחות הצפויים בעתיד. אך הוא חוקר את העבר - על בסיס תעודות ועדויות המת?יחסות לעבר שחלף ואי-אפשר עוד לשנותו." אנו סבורים שהמחקר הסוציולוגי-העכשווי עשוי לסייע, במידה משמעותית, בהשפעה על העתיד. המחקר הסוציולוגי מתבסס על הסתכלות, תצפיות (כולל תצפית משתתפת של החוקר), מלוי שאלונים וביצוע ראיונות עם מידגמים מליצגים טשפ אוכלוסיות נתחקרות. המתקר אוסף נתונים ומעצב קורלציות. זאת ועוד: טיבה של עבודה מדעית אינו מתמצה באיסוף שיטתי של עובדות ובבגין טיפולוגיות. כוחו של המדע הוא בגיבוט תיאוריות ובקביעת הוקיות תוך כדל בחינה ואישור אמפיריים . לתיאור?ה המדעית, אשר עמדה במבחן ההוכחה האמפירית, ישנה לא רק לכולת של הסבר, כי אם גם כושר של ניבו? ותחזית. מכאן נובעת התרומה הפוטנציאלית של המחקר המדעל, לעיצובה של מדיניות חברתית ותנועתית, המתאמצת להשפיע על העתיד. המד ינ י"ורת, היא המאמץ החברתי המאורגן לעצב את המצלאות המטתנה תדיר, לאורה של תמונת עתיד.רצויה. המדיגיות התנועתית צריכה לשאוב את השראתה ממקורות של חזון והשקפת-עולם. היא זקוקה לערכים מנחים ולאידיאולוגיה המבססת ומפרשת את הערכים. אך באותה מלדה זקוקה המדיניות - למען תהיה אפקטליבית - להכרת גורמ? המציאות, לאיבחון תהליכים ולבהינת הלכי-רוח. בקיצור - למידע מדעי-חברתל. , ברצוננו לפתח את המחקר העכשוו? ב"יד-טבנקין", תוך הקפדה על שני עקרונות, הנראים לנו חשובים: א) עקרון שיתוף הפעולה המלא - | בתכנון ובניהול המתקר - עם מזכלרות התק"ם, על אגפיה ומחלקותיה. / ב) לבצע, עד כמה שאפשר, מתקרי-פעולה ([₪656826 ת6%10), המשתפים את הנחקרים עצמם (דהיינו, את הברל התנועה ופעיליה) בבחינת האלטרנטיבות הניסוייות, בהכנת תחזיות העתיד ובעיצוב מגמות השלנו? הרצויות. שני עקרונות אלה צריכלם לאפיין במיוחד את המחקר העכשווי של "יד-טבנקין". נושא מרכזי חשוב בחיינו הציבוריים שהוחלט לבחון אותו בדרך מתחקר?ת, הוא הנושא של ה 5 ע יל ל ו ת ‏ ה א ז ור לת של התנועה הקיבוצית. השלתוף האזורי, הבנוי על בעלות ולוזמה קיבוציים ועל הסתייעות בעובדים שכירים שמחוץ לקיבוץ, מעורר שאלות רעיוניות וציבוריות נכבדות. האזור הוא זירה חיונית לפעילות הקיבוצים, כתוצאה מצרכים פנימלים של כל קיבוץ וקיבוץ. אך הוא גם שדה-מבחן לדמותם של לחס? הקיבוץ עם סביבתנו. חובה לבחון ולנתח את משמעותה ואת השלכותיה של הפעללות האזורית ולהסיק מסקנות אמיצות לגב? חיוניותה ותרומתה, גם להבא. ?לש לבחון אלטרנטיבות למצב הקלים, לפיו הקלבוצים מופיעים ונוהגים כמעביד. יש לנסה מחדש את הצידוק לפעילות אזורית, המושתתת על עבודה שכירה. חובה לברר הִאם לא בשלו תהליכלם, המאפשרים להחזלר פעילות כלכלית לתחומי? הקיבוץ הבודד, או שמא ניתן לבגות מפעלילם אזורילים משותפים, על בסיס עבודתם של הברל הקיבוצים בלבד. שאלת יסוד בנסיון לחזות את ההתפתחות הצפוייה בכלכלה הקיבוצית, בתחום הישוב הבודד ובאיזור - הלא השאלה בדבר השלכות של ה מ ה 5 כ ה ה מ ד - ע ית כ וה טכ בו לו גת האופייבית לימינו. זוהי, כיום, מהפכה מתמדת, דילנמית, המקבלת תאוצה גוברת והולכת. הרובוט?קה והמלחשוב הם כלום קווי-ההכר הדרמטיים של המהפכה הזו. המהפכה האלקטרונית תתכטא בעתיד גם במערכות מתוחכמות יותר ויותר להפצת מידע; באמצעות שידורי-רדיו, ערוצי טלוויזיה ורשתות טלפונלות - ישודרו דפי-מידע מגוונים. בעזרת מכשיר הטלוויזיה הביתי, בתוספת פיענות מתאים, גיתן להיה לקלוט או לבחור את המלדע המבוקש. מערכות טלוויזיה בכבלים, בעזרת מחשב ביתי, יהוו אמצעי נוסף להעביר מידע (עתון בכבלים יהיה, אולי, תחליף לעתונות כתובה). חקר ההשפעות של השלנויים הטכנולוגיים על דפוסי ארגון משקי? וחברת? להלו איפוא אחד המוקדים של המתקר העכשווי שלנו. בעבודת המחקר שלפנינו, מטפל מנחם טופל בהשלכות של הכנסת מחשב למפעל כלכלי, על מיבנה השליטה והפיקוח במפעל. לפנינו דיון בבעיות החברתיות והארגוניות של החדרת שינוי טכנולוגי למפעל חדש, על יסוד מחקר-מקרה, שאיפשר מעקב שיטתי תוך השוואה כפולה - עם החדרת השימוש במחשב למפעל קיים ועם מפעל שבו לא השתמשו כלל במחשב. מנחם טופל הוא המרכז הארגוני של מחקר הפעילות האזורית ב"יד-טבנקין". הוא נתון כיום בשלבי הסיום של סקר המפעלים האזוריים של התנועה הקלבוצלת 6 רן ו ון ן ו 1 1 בארץ כולה. אך כבר בעבודת המחקר המוגשת בזה, הוא פותח לגו צוהר להכרות עם הפעילות המשקית המגוונת של הארגון האזורי הקיבוצי. | לפנינו אלפוא פרסום מחקרי ראשון בסידרת פרסומים על הפעילות האזורית. אני? מקווה, כי המאמץ המחקרי של "יד טבנקין" יסליע לתנועתנו בדיוניה ובהכרעותיה בנושא הקילבוץ בסביבתו'הקרובה. ה ק ד מ ה / מנתם טופל אנו חלים את העידן האלקטרוני בתוך ב?תנו. אני כותב שורות אלו בעת שבתל הקטנה מסתכלת בטלוויזיה צבעונית, בן אחד משותח עם הבר דרך מכשיר טלפון נשלט על-ידי מחשב-מרכזיה, אחיו מכין תכנית למתשב-בליתי, והכל סומכים על כך שזרם החטמל לא יפסק הודות לפלקוח מחשב מרכזיית החשמל שבקיבוץ. בו-בזמן מעיינת רעליתל בדו"ח התקציב שלנו, כפי שדווח לנו על-יד? מסוף המתשב שבהנהלת- החשבונות ובת אחרת מכלנה שעורי-בית בעזרת מחשב כיס מתוהכם. המלם בשדות נשלטים, כמובן, על-יד? מתחשב-המים. כלים שונים במפעלים ממוחשבלם בצורה זו או אחרת ובענפים הולכים ומתרבלם התהליכלם המודרכים על-?ד? ניתות- מחשב. 4 עתה עומדים אנו בפתחו של שלב חדש בעידן זה. בשלב זה משתלבים המחשבים עם טלפונים ועם טלוויזיה ועם טלוויזיית-כבלים ועם מחשבים-ביתיים ועם?- - - שילוב כמתואר לעלל יוצר איכות חדשה: תקשורת ממוחשבת.* תהליך ההתקדמות בקלבוץ, בכיוון המתואר, יהלה מהלר. קיומם של מוקדים אזוריים בעלי יכולת תיכגות, ארגון, הכנת תכניות מלדע ו/או לימוד - וכל זה על בסיס תשתית קיימת של מערכות טכנולוגיות - *אפשרו להשתמש בידע-עכשוו? לצרכים השונים שבשטת. האם עובדה זו תגב?ר את התעצמותם של מוקדלם אזוריים אלה, או את השפעתם של מפעלים כלכליים - אשר בידם לממן מערכות מתוחכמות נרחבות - על מערכות אזוריות וקילבוצלות? או, האס התפתחויות אלו יביאו לזרימת מל?דע ולהרחבת מעגלי המעורבים בנעשה במוסדות הקלבוץ והאזור? : התשובות לשאלות אלו אינן כתובות מראש; הן ניתנות בידי מעשה-האדם. מידת שליטתנו על תוצאות חברתיות של תהל?כים טכנולוגים, תהיה כמידת הבנתנו את השפעתם - והתנהגותנו בהתאם. בזה מוגש לקורא קיצור-טל-מחקר, שערכתי לפני שנים מספר, כתרומה.- ולו קטנה - לחשלבה הנדרשת. יש בתוצאות המחקר השלכות רלוונטיות לשאלות האקטואליות. והעיקר, טוב להביא לדיון ולמודעות בנושא. חוקרים רבים עסקו בשינוי ארגוני, בשינוי טכנולוגי ובהחדרת עלבוד נתונים ממוחשב לארגונים מורכבים. בעבודה זו נלס?תי לבחון, לאור מסקנותיהם, את המצלאות שלנו, בשיטה אנתרופולוגית של תצפית משתתפת. * | ראה (83 ,(תספת|סט). 24 מ / / , 1 ו | המפעלים האזוריים ב"שער הנגב" היו המקרה הספציפי של "ארגון", ניהלת? מפעל בזמן שעבר תהליך כמתואר לעלל. | :0 המחקר הוגש אז לד"ר יצחק שטמואל, במסגרת לימודי .8.0 בסוציולוגיה, בס על דינמיקה של ארגונים. במוקד הדיון היו השפעות החדרת השימוש במחשב על מיבנה הארגון והפיקוח בו ועליו. ו תוצאות המתקר הראו הגברת רלכוזיות, ורמזו על הנקודות שטבטיפול נבון בהן תתאפטרנה הגברת הדמוקרטלזציה והמעורבות. | תוך כדי עבודה, התגלתה תופעה של תגובות-נגד לשינויים המתרחשים, תגובות שיכולנו להבין בקונטקסט שלהן, אך הלוו סכנה' להצלחת ה"שיפורים". גם תופעות אלו דורשות תשומת לב, כאשר אנו באלם לדון במועד ובצורה של פיתוח מערכות ממוחשבות. תשומת לב זו רצויה שעה אחת קודם, בשלבלם המוקדמים ביותר של תכנון השלנויים.. / תודת? לאברהם קלוסקי ולד"ר דן| זכאי, אשר קראו את המאמר, עודדו אותל והעירו הערותיהם. | / ו 1. ההדרת שלמוש ע יבוד נתונים ממוהטב כפיגוי טכנולוגי בארגוגנים שיגוי טכנולוגי בארגון פעילות חברתית ואינטראקציה בצורה של ארגון, יוצרים או מעבדים דבר מה. בטפת תגהג% 8תג 8%2א: ארגון הופך תשומות לתפוקות. בעיקבות חוקרים אלה ואחרים, כגון 6ע8א006, נגדיר ט כ ג ו ל ו ג ל ה - כשיטה וטכניקות, המאפשרות לארגון לבצע הפיכה זו של תשומות לתפוקות. בצורה אחרת, ניתן לומר שארגון - כהופך תשומות לתפוקות - מופקד על מערכת של אמצעים פיזיים ומיבגה אינטראקציות, הבאים לאפשר זאת. מעצם שילובם, שינויים בחלק זהואו אחר של המערכת משפיעים על החלקים האחרים בה, ומכאן - חזרה על עצמם: התאוריה הסוציולוגית מנסה לאתר את כיוון ההשפעה שיש לשינויים, מסוג מסויים, על אספקט מובחן של הארגון. בעבודה זו, נגנסה להשתלב בדיון המתמקד בשינוי טכנולוגי ספציפי (העברה לעיבוד נתונים ממוחשב) והשפעתו על המיבנה הארגוב?, על היחס בין תת-היחידות לבין עצמן, ועל הטלכות השינויים האלה מהאספקט של הפיקוח בארגון. א כללית, גיתן לקבוע שלש השפעה הדדית בין שלנוי טכנולוגי לבין מיבנה 7 א היחסלם בארגון. 161%% טוען שהשפעה זו נובעת מהשלנולים שחלים ב: א. צרכים דיפרנציאלים בכוח-אדם בטכנולוגיות השונות; לכל שיטה דרלשות משלה על כמות האנשים ועל הכישורים הנדרשים להם. /ב. ‏ יצירת לחסי תלות וקומונלקציה שונים (פנים וחוץ ארגונית); סוג היחסים שנוצרים בתוך המערכת הם שונים ויש שוגל גם בסוג היחסים בלן הארגון ' לסביבתו. -:‏ ג. טלב התוצאות, הספצלפ? לכל טכנולוגיה; בשיטות שונות, טלב התוצאות .הוא בעל תכונות מילוחדות לשיטה זו, שמשפלע על המיבנה. ד. יחס שונה בכל אחת מהטכנולוגלות בין עובד לעבודתו, בין עובד לאחרים ובין עובד לארגון. בנוסף לכל אלה, גורמים נוספים יהפכו לרלוונטיים, בכל מקרה קונקרטל. למרות המלגוון העצום של שלנויים והשפעות אפשרלים, לפל הבחנה זו, שגל איפלונים כלליים מקובלים על תוקרי שינול טכנולוגל: א. שלנוי טכנולוג? קשור לגידול (גידול כמות, בתפקידים,. בקושל, וכד'). ב. עצם השלנוי מעורר התנגדות במידה כלשתי. כאשר אגו מגדילרים באופן לותר מפורט את השלנו? ומדברלם בהחדרת עלבוד נתונים ממוחשב,אנו יכולים להוסיף מסקנות נוספות של החוקרים בתחום זה: ג. שלנול בכלוון של מלכון חדיש ואוטומציה - מגביר את התלות של האחרלם בבעלי מקצוע טכגיים. ד. תוספת יחידה או תת-יחידה בתוך ארגון, בתחום שבוצע קודם על לדל לחידה אחרת, מביאה להתנגדות וחוסר שיתוף פעולה, מטעם אותם אנשלם שמעמדם צומצם. ה. כל צמצום מספר העובדים כתוצאה מן השלנוי הטכנולוגל - יוצר התנגדות לשלנוי. ‏ מוקד התענינותנו הוא בהשפעה ה"נקליה" של תהליך עיבוד הנתונים, בעצם השיטה, ולא בהקמת לחידה בארגון או בגורם תלות מקצועית טכנית. לצורך ניתוה התופעה רצוי היה למצוא מצב של מעבר למחשב | ל ל א הקמת יחידה או הכנסת גורם של החזקה טכגית. ואכן, זהו אלרוע שהזדמן ל? לעקוב אחריו ולחקרו. מדובר על מסירת חומר לעיבוד ליחידה החיצונית למערכת, מבלי לכצע, בשלב הראשון, שלנוי נוסף בארגון (מבלי להקים יחידת מחשב עצמית). יתרון נוסף לאירוע הנחקר הוא בכך, שבמקביל לו ממשיכים להתקלים מפעלים דומים בתוך אותו ארגון, ללא שלנוי כנ"ל. יתר על כן, יש מפעלים כאלה, שהשלנוי מתבצע בהם במועד מאוחר יותר. המציאות תורמת לנו מקרה נלסויל ועלינו לנתחו. ' > 0 ו : כאשר אנו מדברים על הקשר בין השלנול הטכנולוגי לבין המיבנה הארגוני, השאלה המתבקשת הלנה: השלנוי הטכנולוגי, האם הוא סיבה או תוצאה? ו , הרי בין אותם האנשים המושפעים מהשלנול נמצאים המתליטים עצמם. בתהליך קביעת ההחלטה, ודאל שיש להם ציפיות כלשהן לגבי מעמדם העתידי. רצון של שלנול או שילפור מעמד אישל במצב נתון במערכת יחסי הכות בארגון, יכול לדהוף אנשלם ליזום או לתמוך בשלנוי או להתנגד לו. במקרה שאנו דנים בו נוכל לדלג על קושייה זו. תהליך המיחשוב הינו כלל? ומתמיד, הוא חלק מהקידמה, כתוצאה של לתרונות כלכל?ים וארגוניים. עמדות' אלשיות מזרזות או מעכבות את תהליך, משפיעות על הצורה ועל קצב הכניסה,'אך לא הן הגורמות או מונעות את התהליך כולו. לכן, נתייחס כאן לשלנוי הטכנולוגי | כ ס ל ב ה, ולשיגויים שיעורר במיבנה וביחסי הכוח - כ ת ו צ א ה. שאלה מרכזית, שנהקרת בהקשר של' הטכנולוגלה המודרנית, היא השפעתה על רלכוזיות הארגון. רוב החוקרים, כמו ע5%81%6 שת פמנטם טוענים, שככל שהטכנולוגיה מודרנית יותר - הרלכוזיות גדולה יותר, המערכת פחות גמלשה (פחות אוטונומיה לקטעלם השונלם), לש ריבוי של תת-יהידות | 5 5 צ ל 5 ' ו ת (כאשר כל אחת תולשת על כל הארגון. באספקט שלה), והפיקוח הדוק יותר. | כנגדם טוענים עס8/1ך , 00ת0ידג1| , 006/86 ואחרים, שככל שעולה השלמוש בטכנולוגיה מודרנית - כן תהלה יותר אוטונומיה, ועל כן יותר גמישות. 1 שאלה זו אנו רוצים לברר, באמצעות המחקר. תכונות מלוחדות להחדרת מחשם | | לשלמוש במתשב בעיבוד נתונים, ישנם איפיונים ברורים, בהשוואה לשלטה הידנית (הקונבנציונלית עד המחשב). הבה נעבור על תכונות אלו: א. ה פ צ ה - פלט-המחשב מופץ בהעתקלם זהים, והחומר הכתוב נשאר כמילסמך. לא ניתן לשנותו ולהשאירו כמיסמך מקור? ולא ניתן לכתוב בו בצורה לא-ברורה, על מנת להקטות על בהלרות הכתוב או לגרום לטשטושו, כמות ההעתקים וייעודם הם בהחלטת הממונים. ניתן כמובן להוציא פלט חדש או שונה, אך קל לגלות | |זאת, אם הוצים בכך. במצב זה, קשה לותר לעובדים המספקלם נתוגלם להתמודד עם הפלקות הנוצר עליהם. 15162ת%* טוען, שגם כאשר הפחד מהשינויים עובר ובטל, בשאר קבוע אצל העובדים הפחד מטעויות. ש | 1 ב. ד ו ק, ה דרו ת - לא קל לרשום במחשב "בינתיים", לבירור נוסף, / ' או רלשום בשוליים, בעפרון. קשה להשאיר חומר לא-מוגדר, בסעיף מסויים - "לרשום ולא לרשום". כל נתון, כל רישום, מוגדר בצורה חד- 1 משמעלת, ונלקת בחשבון עבור כל החישוב הכולל את הקטגוריה שלו. " עמ' 100-101. 11 ." ג. ד. ה. - הארגון.** קצ ב - מושגי הזמן משתנלם. סיכומי הפלט מופיעים תוך שעות מאז האלרועים, או תוך דקות, או אוטומטית (במקביל). ברגע של הפצת המידע, החומר חייב להיות מוכן לב?קורת, להסבר, לתגובה. תכונה זו גורמת למתהת עצום אצל האנשים, בפרט אצל אלה אשר היו רגילים למושג? זמן אחרים, כאשר הכל היה בנוי על זמן-תגובה רב. תוצאה נוספת של מהירות הפעולה של המחשב, הלא: קלומו של פער גדול מאד בתהליכים מסויימים בין מהירותו לבין אפשרות הכנת החומר עבורו. גם זה גורם היוצר מתח.* מו מת לות - תלות במומחים והגברת כוהם בארגון, הינה תופעה שמלווה כל שינוי טכנולוגי בארגון. תכונה זו בולטת בעיבוד נתונים אלקטרוגי, בהיות מומחיוח זו בגדר מקצוע ספציפי, חדש יחסית, ומעצם היות המחשב כלל פלקוח, האוסף נתונים ונותן מידע על | כ ל יחידות המערכת. יע ילות וצ מצורם בע וב די ם - מהלרות פעולת המחשב ותפוקתו הרבה, גורמים לחסכון בעובדי משרד והנהלת-השבונות, בודקי-נתונים וכד'. עליית הצריכה בעובדי הכנת חומר עבור המתשב אינה מתאזנת עם הסכון בכוח-אדם. נוצרת פליטת-עובדים או מעברם לתפקידים אחרים. בדרך-כלל יהלו אלה העובדים היותר-מבוגרים, אשר יש קושי רב בהסבתם. | עלינו להבחין בין | ס ו ג *‏ ה ע ו בב ד ? ם: בכוח אדם ניהולי נכלול את חברל הארגון אשר מעורבים, ראשית כל, בתכנון וביוזמות, בתיאום, באדמיניסטרציה ובקרה, ובפיקוח לום-יומל על כקריטריון מעשי להבחנה, גיתן להגדירם כאלה אשר מחוץ להסכמ? שכר- מינימום כלליים ואשר מקבלים שכר גלובלי. בינלהם, עלינו להפריד שוב בין המנהלים (או צוות בכיר) כלל-ארגוניים, החולשים על כלל הארגון או על אספקטים פונקציונלים מוגדרים של הארגון כולו - לבין מנהלים או צוות בכילר "מקומי", התולש במקום (בסניף, ביחידה) על כל האספקטים של הארגון או על רובם. אל הראשונים נתייחס כאל "מטה", המורכב ממנכ"ל, עוזריו ולועציו; וממנהלי-אגפים. עם הכנסת מחשב, חלה ירידה במספר עובדי השורה ועליה במספר אנשי-מטה, וכן חלה ירידה במספר אנש? צוות-בכיר מקומ? (מנהלל- ביניים ומקומילם). * אא 12 -ססות עמ' 142-3. 1 ,050 6עבא0ם. השפעה זו קשורה לשינול בהליכי תקשורת, פיקוח וקביעת החלטות, כתוצאה מתכונה נוספת של מערכת ממוחשבת: [ ו. ר צ יו בל ירות - בטיטה הקונבנציוגלית, גידול בארגון או במורכבותו הביאו בהכרח לחלוקות חוזרות של לחידות לתת-יחידות מקבילות, כתוצאה מחוסר היכולת לרכז נתונים, לטמרם ולהטתמש בהם בעת הצורך. ביחידות קטנות לותר, המנהל האחראל על הפעללות טולט על הנתונים אשר בתחום הקטן של אחריותו, קובע החלטות בתחומו | עד רמה מוסכמת, ומעביר לדרג העליון - באופן.עקרונ? - את אותו המידע הנחוץ לצורך קביעת החלטות בדרג גבוה. במציאות, בכל דרג נקבעות החלטות גם מעבר לגבול הרציונלי של המלדע . המוחזק; המידע המועבר מהיחידות השונות כלפל מעלה אינו ממצה, אינו אובייקטיבי ואלגו מסתדר בצורה רציונלית, עם המילדע של לתר היחידות. שימוש במחשב מאפשר איסוף,| שמירה וארגון החומר, להפעלת מידע בכל כמות נידרשת לצרכים פרקטיים ובכך מאפטר לכל דרג קביעת החלטות רציונליות. ז.ת ג ורב רת אי ש לו ת -| החדרת מחשב בארגון, יוצר תגובות אישיות משנ? סוגים: : / 1. תגובות בלתי-רציונליות. ! "| י 2. עמדות-תגובה לפי ההשפעה הנתפסת על המעמד האישל. עיקר? התגובה הבלתל-רציונללת מתבטאת ב"חרדה קיברנטית", המקשה על העובד לראות בו כלי עבודה, והתייחסות אללו כמפלצת. ש עמדות אישיות כלפל הנושא, ימותנות בתלקן ממידת השינוי, מקצב ההחדרה, וממעורבות מוקדמת של העובדים בתהליכי-ההחדרה. 1 תוצאות העמדות האישיות האלו באות ליד? ביטוי באי-שלתוף פעולה, בהזרמת נתונים לא-אמינים, בשיבוש תכניות ונתונים ועוד. ו השלכות על מערכת הפלקוח בארגון ביחס שבין דרגי הניהול חל שיבוי מהותי. הדרג העליון יכול כעת לשלוט על מילדע ללא תיווך של דרגל ניהול-הבינלים; הוא יכול לפקח על השימוש במלידע בכל הדרגים ועל ביצוע הוראותיו. יכולת לטה רבה יותר!בדרג כלשהו, מאפשרת הרחבת היקף תחום השליטה וצמצום רב בלחידות מקבילות. "מנהל מקומי" או מנהל-ב?ניים%ף יכול לטפל' ביותר אזורים וסנלפים, ביותר מחלקות או מפעלים, מאשר קודם. בצורה כזו, כמות הדרגים מהעובד הפשוט ביותר ועד המנכ"ל, מצטמצם. ** 2 = *- דן זכאי, ראה ביבליוגרפיה. | .500181 655ת1פטת‎ 160%, 25.4.85 ** ו‎ כ שי | 3 הטלפול בתוספת נתונים בדרג העליון, מגביר את הצורך ביועצים מקצועלים, במנהלל אגפים ובעזרי-מטה (אפשרות של ריכוז נתונים מאפשר פיקוח כלל-ארגוג? בתחום ספצלפי? בלדל מנהל-אגף, הכפוף ישלרות להנהלה מרכזית). על עצם העובדה הנ"ל אלן חילוקי-דעות בין התוקרלם (005] ,ע606 ,(66ת ,ע1516ג₪! ואחרלים). למסקנות אלו הגלעו החוקרים במוסדות פיננסיים, בתעשלות גדולות ובינוגילות, בקורפורציות וארגונים גדולים: צמצום דרגות נלהול בלנלים, ולא צמצום תפקלדיהם ו/או צמצום כמות לחידות בלגיים; התגברות בתוכן, בכותח ובכמות של תפקלדל מטת. לעומת זאת, אין הסכמה ב?ן החוקרים על השפעת עובדות אלו על הפיקות בארגונים. במושג ‏ 5 ל ק ו ה - אני מתכוון לתהליך של השפעה-אישית על הישגיו או תפוקותיו של הארגון, בדרך הגבלת תופש הפעולה של פרטים בעזרת נורמות ונוהללם ארגונללם. ‏ " אנשים מעדיפים לשמור לעצמם את יכולת הפלקוח, על מנת להבטיח את תופש הפעולה של עצמם, אך לא בכל מחלר. בשילטה הקונבנצלונלית, ההנהלה המרכזית משלמת מחיר גבוה עבור הפיקוהח הדרוש לה. עם הפעלת המחשב, המחלר הנ"ל משתנה, המאמץ להשגת פיקוח נעשה זול יותר יחסית, וההנהלה מנצלת את התנאים החדשילם להגברת הפיקותח (ריכוזיות), במקבלל להגברת *עללות הפעולה של הארגון. הדרך לכןך היא ביצירת יחידות גדולות יותר, אשר להן דרושות החלטות חשובות בסמכות גבוהה. ליחידות אלו דרושים לותר נתונים - לצורך ההכרעה; הן גם מאפשרות מהירות-יתר בתגובת הארגון לנסיבות.* 6 מסכלם לכך, אך מוסיף את התנאלם, שבכל זאת יקבעו את מלדת השפעת - השינוי על הארגון: התנאים לפנל ובזמן הכנסת המחשב; סוג וגודל המשרד והארגון; מצב יחסי-הכוחות בין מומחים ואתראים לפנל הכנסת המחשב; גודל המחשב והשימוש בו; גודל היחידה; צורת כנ?סת המחשב לפעולה; ודרגת הרציונליזציה שהשיגו במשרד המסויים. דן זכאל מוסיף עוד, את שלבי הכנת הארגון לקבלת המחשב ואת המעורבות בתכנונו ובהכנסתו. אין להתעלם מממצאים בכלוון אתר, המראים, שפיזור והפצת אינפורמציה מוצ?- אים אותה מלד? המומחים ויכולים לתת לכל מנהל-יחיד? נתונים על המצב הכללל - דבר המאפשר לו החלטות רציונליות, התורמות להצלחתו ולחיזוקו.** ללא ספק, המקבלים פיקוח רב על הארגון הם מומח? המחשב, בעיקר - אנשל התוכנה והתפעול. במצב הנוצר תלויים בהם גם אנשל המטה וגם אנשי המלנהל "המקומל". מצד שני, שלתופם של יועצים מקצועיים ואנשל-ניתותח ליד מנהלל- ביניים, משפיע על הנכונות של ההנהלות לתת סמכות לתר לבעלי דרגות אלו. .נכונות זו מבוססת הן על ודאות של החלטות רצלוגליות יותר והן על יכולתם שלהם-עצמם לפקח על כלל המערכת הודות למחשב. * ע1510ת% ואחרלם. ** ססת6עג!ן 14 1 . 1 לבדיקת ריכוזיות של פיקוח ארגוני, משתמשים החוקרים בשלוש שלטות ע?קריות: שיטת התגמולים, שלטת השאלונים ושיטת מרחב-הפיקוח. ש י טת ‏ ה תג מו ל י ם מבוססת על ההנחה, שיש קשר ישיר בין מידת הפיקוח שפרט חולש עליו לבין התגמוללם שהוא משלג מהארגון. יש מבקרים שונים של השיטה, אך כללית נמצא שלש התאמה בין התוצאות לפי שלטה זו לבין התוצאות לפי שילטות אחרות. במקרה שלנו, השיטה הזו לא תוכל לעזור, כי במפעלים האזורלים- הקיבוציים, ברוב דרגות הניהול והמטה מתפקדים תברל קיבוץ, שאינם מקבלים אישית את השכר, ועוד לש השוואה עקרונלת של טכר (המשולם לקיבוצים) ותנא? עבודה אחרים, בין כל חברי-קיבוץ העובד?ם במערכת האזורית. ש י ט ת ‏ ה ש א ל וני ם 'אינה מתאימה להשוואה בין עבר להווה. כמו כן, יש לקחת בחשבון שבעל? התפקידים במפעלים אלה מתפקדים מספר שנים וחוזרלם לקיבוצם. רוטציה זו מקשה על השוואת מצבים בין עבר להווה, על לד? מעריכים שונים. | מרחב פיי קוה (01ע%ת60 0% תהק5), בדיקת גודל הלחידות המדווחות והכפופות למ?נהל. נשתמש בשלטה זו,!אך נוסיף לזה נלתוח תהליכים לפי מלסמכים, ניתוח עמדות לפ? ראלונות ותצפית ישרה על תהליכי קבלעת-החלטות, דלווה ותקשורת. כל זה דרך שלטת ה-0856./5%0016. 2 ה אר גורן ה'ג הח קר ו תאור מלבנל 2 ז הארגון הנתקר הוא 'מפעלי שער הבגב", שהינו ארגון אזורי בבעלות קיבוצל האזור, הכולל בתוכו מפעלים כלכליים ויחידות שונות כלל-מפעליות. המקרה של החדרת שלמוש מחשב למערכת ניהולית הוא מקרהו של | מ כ ו ן למ יון וראריזת ‏ בצ ל ל יי צ'ו א, אשר עם הקמתו הוחל בו בשימוש במחשב. להשוואה, נראה מפעל אתחר אשר קם באותה תקופה, 3 מ 5 ע ל ל ק יר ורר, אשר בו לא השתמשו במחשב. נוכל להשוות גם עם | מ 5 ע ל ק ל ם, שבו הוחדר שימוט במחטב: | מ כ ו ן ‏ תפ ות ל - א ד מ ה. בגיתוח, נתמקד בתהליך הכלל? שעובר הארגון מבחלנת מערכתי הפלקוח וקביעת החלטות. "מפעלי שער הנגב" מאגדים בתוכם מפעלים כלכליים לצורך שירות לגידולים חקלאיים או עיבוד תוצרתם של קיבוצ? האזור. אם כל יש ומשתמשילם בשלרותלו או שותפים במפעלים מסוילמים גם קיבוצים מאזורים מרוחקלם יותר, או גורמי-חוץ. 15 , לוצא מן הכלל הוא המפעל "שער" - מכבסה אזורית - בכך שהוא משרת את צרכל האוכלוסילה. לתר המפעלים, בזמן המחקר, הלו: "תלמי? הנגב", מוסך, מסגריה, מתסן חלקלם, תחנת דלק. "תלמל הנגב החקלאל", עלבודי-שדה ואיסוף תפוחי-אדמה, סלק, בצל וכו'. "עוף קור" - משחטת-עופות והכנת עוף קפוא. "מכון לי?יבוש בשר" - המנצל את שאריות העופות. "תפוד" - המעבד תפותחיל-אדמה בצורות שונות. - "מנפטת שער הנגב" - לגיפוט כותנה. "מכון למיון תפוח? אדמה". "מכון למיון וקירור פירות וירקות". "מדגרה אזורית". [. "מפעלי קירור" - בית-קירור גדול לתפוחי אדמה. /" | "מכון למיוף וארלזת בצל ללצוא". בחצר "מפעלי שער הנגב" קיימים גם מפעלים או שירותים נוספים, שאלנם בבעלות הארגון, כגון בית אריזה לפר? הדר, משרד של חברת-תובלה, משרד של שירותים וטרינריים, מעבדות, מתסנים לחמר?ל הדברה, חברת רלסוסל-אויר. כל מפעל במערכת, מהווה יחידה כלכלית ומשפטלת בפנל עצמה. עם זאת, כל מפעל קשור ל"אגודה מרכזית" והסמכות של ההנהלה המרכזית, בה מלוצגים הקלבוצלם- הבעלים, היא הסמכות העליונה. הנהלה זו פועלת בשתי רמות: | "ה מ ל * א ה" - הסמכות העליונה, מורכבת מנציג מכל קיבוץ (מרכז-משק). לכל קיבוץ קול אחד (ורק לקיבוצים). משתתפים בה גם המנכ"ל ובעלי-תפקידים אחרים, לפי הצורך, אך ללא זכות הצבעה. הרכב זה יושב כפעם בחודש, לפעמים יותר, ומטפל בתכניות פלתוה, דיוות, מאזנים והשקעות - הכל ברמה כללית. ה ה נה לה ה א ופ ר טל ב * ת יושבת כפעם בשבוע, ובה שלושה בעלי התפקידים המרכזלים - מנכ"ל המפעלים, הגזבר, ראש המועצה האזורלת, שנל חברים העובדלם באותו זמן במפעלים (בדרך כלל: מנהל? מפעלים) ושני מרכזי-מטק כגציגל המללאה. רוב המפעלים הם מפעלי-שירות. התוצרת המגיעה מהקלבוצים-המגדלים מעובדת ומשווקת, כאשר התמורה הלא לקיבוץ - להוציא את הוצאות העיבוד, טמתחלקות באופן שווה לכל טונה-תוצרת, עם חישוב דיפרנציאלי לסוגים השונים. המחיר הסופל שלקבל הקיבוץ מותנה בסיווג התוצרת בשוק ומחירה במועד השיווק (שני הדברלם תלוללם פמידה מסויימת גם במפעל המעבד ומשווק); במידת היעילות, הקובעת את סדר גודל 16 | | ההוצאות; בתוצאות-מיון התוצרת עם הגעתה מהשדה; ומתוך האסיף או המשלוח מהישוב למפעל. / המפעלים, למעט המדגרה, מרוכזים בחצר אחת, במרכז הגאוגרפי של האזור. "ה א ז ו ר" התפתח על בסיס קיבוצל המועצה האזורית שער-הנגב: ל-10 קיבו- צים אלה הצטרפו ברור חייל, אור הנר, דורות, !רוחמה, ארז, ניר עם, גבים, מפלסים, כפר עזה, נחל עוז ושנל קיבוצים סמוכים - סעד ועלומים. אחר-כך הצטרף קיבוץ יד מרדכי, הסמוך לאזור, שהיה כבר שותף'בתלק מהמפעלים. חצר-המפעלים נמצאת בסמוך לעיירת שדרות, ורוב העובדים במפעלים הם תושבי העיירה. על כל קיבוץ לספק מספר עובדים (5) למערכת האזורית, ואלה ממלאים בדרך כלל תפקידל גיהול ותפקידים מקצועיים. החברים העובדים באזור חוזרים לעבוד לקיבוצים אחרל 5 שנים בתפקיד? נלהול שונים ובתפקידלם מקצועיים. עובדים גם שכירים רבלם, הן משדרות והן מערים, עיירות ומושבים רחוקים יותר. המספר הכללי של העובדים משתנה לפל העונות - בין 700 ל-800. המיבנה הארגוני של המינהל מחולק למרכזים אחדים בכמה מקומות (מפעלים). בר מה ה מ רכ ז לת מתפקדות, כאמור, ההגהלות ובעל? התפקידלם במטה: מנכ"ל, גזבר ועוזר-גזבר, מרכז הוועדה התקלאית, כלכלן, מנהל-החשבונות הראשל והצוות שלו, האחראי ליבוא, לבלטוח ולרכב, רכז-הבנייה, רכז-בלטתון, מרכז ועדת המנגנון, מנהל פרוייקטלם, מרכז הקניות, מנהלת המשרד. עובדים אלה נמצאים, בדרך כלל, בבנין המרכזי ובמרכז התצר. הם נעזרים בעובדים ובפקידלם -. טלפן, מזכירות, מדפיסות, עובדי הנהלת החשבונות, הצרן, שומרים. פגיטות בין אנשי המפעלים לאנשי המטה וישיבות של נציגי היישובים מתקיימות, בדרך כלל, בבנין הזה. | | ב רמת ה מפ על ה ב וד ד, נמצאים, בדרך כלל, בתפקיד? המטה: מנהל, מנהל-ילצור, מנהל טכגי, מנהל חשבונות "מקומי", מנהל שיווק. במפעלים השונים מצטרפים ל"הנהלה הפעללה" גם מנהלל אגפים, אם ישנם כאלה במפעל. בהנהלה המורחבת של כל מפעל משתתפים בעלי תפקידים מרכזיים של המפעל עם בצלגי קיבוצים-שותפים ומנכ"ל הארגון. | | : אנש? המטה המקומל מדווחים ישירות אל המנהל המקומ? בלבד ומקבלים הוראות ממנו או מההנהלה המקומית. בפגיטות אשר מחוץ למפעל - במטה הארגון או מחוץ לארגון - או בפגיטות במפעל עם נציגי הקיבוצים (הקליאנטים-המספקים), משתתפים אנשי המטה המקומ? רק כמלווים של המנהל, ולפי הזמגתו. עובדל הנהלת החשבונות המקומלת,נמצאים במצב מיוחד. לפי הגדרת התפקידלם, ה נה לת ה ה שב ו נכורת ‏ ה מ רכ ז לת מטפלת במאזן המפעל, במעקב. אחר ביצוע ההשקעות ובטלפולי-חוץ הקטורים בכך - מסלם, כרטלס חללבים וגבילה (בחלק מן המפעלים), זיכול וגבליה/: בלן המפעלים והתחשבנות הארגון עם הקיבוצים, ברמת הארגון. לצורך זה יש בה רפראנט לכל מפעל. 17% 1 ה נ הלת הח ש ב ונכות ה מ קו מ ל ת מטפלת בתמתלר פנלמל של פעילויות המפעל, במעקב הוצאות, בעובדים, במעקב אחרי התוצרת הנכנסת והלוצאת ובחיוב, בהתאם, בכרטיסי הקיבוצים. עובדי הנהלת החשבונות המקומלת נמצאים תחת סמכָות כפולה: מקצועית - הם תחת פיקוה וסמכות מנהל החשבונות הראשל של הארגון ו"שולחן" הקשור למפעל,במטה; אך ארגונית ואישית הם תלויים במנהל המפעל המקומל. בצמוד לכל מפעל קיימות "ועדות מגדלים". בכל ועדה כזו משתתפים: מנהל או מנהלים מהמפעל הספציפי, איש-שדה של המפעל (אם ישנו כזה) או אלש הוועדה החקלאית של הארגון, ונצלגי מגדלים מהקיבוצים. ועדה כזו מעורבת, פחות או יותר, בנעשה בתחום הרלוונטי ללחסל מפעל-קיבוצלם, ברמת הגידול. רמת המעורבות והפעילות של הוועדות משתנה בהתאם לעונה. כלפי חוץ, כל מפעל אחראי על התוצרת שהוא. מטפל בה. הוא קשור לשירות למקבל התפוקה בשיטה הקונבנצלונלית.. הדיוות על טיב התוצרת הנכנסת, בעלות העיבוד ותוצאות השלווק - מגיעים להנהלה המרכזית דרך מנהל המפעל המסולים. לאחר זמן מה מגיעות להנהלה המרכזית גם תגובות הקיבוצים, דרך מרכזי-המשק ולפעמים דרך ארגוג?ל השלווק הארצללם המטפלים בתוצרת, שהם בקשר גם עם מנכ"ל המפעללם. - פרטלם כלכל?ים על מצב המפעלים, מגיעים להנהלה המרכזית - בנוסף לדלווה מנהל המפעל - דרך מנהל החשבונות הראש? והמנכ"ל. ה כ ל כ ל ן, כיועץ להנהלה, בודק פרוללקטלם מסולימלם, לפל בקשת ההנהלה או המפעלים, ועוקב אחר? שינויי מחיר התוצרת, תפקידו איגו תפקיד-פיקוח על המפעלים. בטיפולו בענלני המפעלים, הוא עובד עם חומר המסופק על-ידי מנהל המפעל עצמו. כל אחד מאנשי המטה מדווח ישירות למנכ"ל ומקבל הוראות ממנו, גם כאשר מטפלים בנושאים הקשורים ספציפית לאחד המפעלים. פיקות המנכ"ל על אנשי המטה הוא ישיר, גם התגובות של המפעלים ותגובות אנשי המטה, האחד כלפי השנל, חייבות להגיע אל המנכ"ל בכדי להיות יעללות. המלבנה, המתואר כאן, התהווה כתוצאה של התפתחות הלסטורית דלנמית ביותר, וכל הזמן הוא עובר שינוי. כלוון שקיים חומר על ההתפתחות בשנים הראשונות, לא אכנס לפירוט היסטורי.* כן מעניני הוא לציין את התהליך הכללי, כפי שהוא מסתכם מן החומר הנ"ל, מן הדיווחים שבעלון שער-הנגב ומן הה?כרות האישית הארוכה והראיונות שערכתי עם פעילים ותיקים, אשר תיארו את התפתחות המלבנה הארגוני בכל שלב. -- 0-7 * | ראה טלמון-גרבר בשיתוף עם אריק כהן: "ההתייטבות החדטה בנגב והשיתוף. האזור?". 8 בר? התהליך עד המחשב המפעלים הכלכליים של קיבוצי האזור צמחו בתחילה כשיתוף בין-קיבוצי, כחלק מהמועצה האזורית ובתוכה. ראש המועצה האזורית שימש גם כמנהל המפעלים. הנהלת המועצה האזורית והנהלת המפעלים היו אותו מוסד עצמו. התפתחותם של מפעלים משותפים, הן בתחום הכלכלי והן בתחום התיגוכי-תרבותי, עובדים, טלפון וכד' - הלכו ויצרו במשך השנים מודל מעניין: באותה החצר הוקמו מפעלים כלכליים, אמפיתאטרון, בנין מטרדים משותף לשבי הגורמים, הנהלת-חשבונות משותפת, מטבח וחדר אוכל משותף לעובדים. כל? הרכב שלמשו לסרוגין את צרכל הפעללים משני ה"סקטורים". לזה התווסף בית ספר אזורי מכיתה ב' ועד י"ב, בתחום האחריות של המועצה האזורלת. אתראים לרכב, לביטותח, לבגיין, לגיוס פעילים מהקיבוצים, לכוח-אדם, לתברואה, חצרן, משרד, טלפון, מזכירות - היו משותפים. בשלב מסויים הופרדו תפקידי ראש המועצה ומנכ"ל המפעלים. מזכ"ל, יו"ר או גזבר המועצה האזורלת טילפל אישית באמפלתאטרון, הזמין הופעות, סידר את האוטובוסים האזוריים בעבודתם וחילק תקציבים. מנהל המפעלים טיפל לשירות בהקמה ובהפעלה של המפעללם הראשונים, והמשיך להיות מעורב בכל הפרטים הנוגעים להם גם בהמשך, הוא מילא את תפקלד הגזבר, הכלכלו, מנהל כוח האדם, מנהל מנגנון ועוד. הוא ישב בכל מוסדות המועצה האזורית, ובמקביל - יו"ר המועצה לטב בכל מוסדות המפעלים. : , [ עם גידול מספר המפעלים והשלרותלם האזוריים, המנכ"לים של שנל הגופים האלה, הלכו וצלמצמו את מעורבותם ב"צד השנל", עד כמעט-ניתוק גמור בינלהם - כיום. בית הספר הופרד ממלכסת הגלוס האזורל,'נוצרו שלטות לחילשוב מלכסות פעילים דיפרנציאליות. בעלל התפקידים בתפקידי המטה, בשנ? הצדדים, הלכו והתמחו בתחומיהם הם. המועצה האזורית פיתחה אזור |נפרד, בקירבת מקום, ומעבירה בהדרגה את מוסדותיה למקום החדט, תוך כדי פיתוח שירותים נוספלם. בתוך השותפות הכלכלית חלה התארגנות משפטית פורמלית. המפעלים הלכו וחיזקו הנהלות משלהם, ופיתחו הנהלות-חשבונות "מקומיות", אשר טלפלו בלד ראשונה בכל נתוני העבודה, התפוקה והשלווק של כל מפעל; בכל מפעל הוקם ועד עובדלם נפרד, אשר נשא ונתן עם כל' הנהלה בנפרד. הנהלת המפעלים טיפלה יותר ויותר בדברים כלל-מפעליים ובהקמת מפעלים חדשים ופחות ופחות התערבה בנעשה בתוך המפעלים. | על מנת לנצל את ההנהלות המפעליות המחוזקות האלה, על צוותם, הוטל על צוות ניהולי אחד ?ותר ממפעל אחד. כך, מכון תפוחי-האדמה והמנפטה נוהלו על-לד?ל אותו מנהל ומטה, ואחר-כך נוספו לניהולם גם מפעלי-הקירור. צוות המכון למיון וקירור פירות הוסב ל"פירות וירקות", ונוספו לו תפקידי קירור נוספים. כן הוחלט להטיל עליהם את המכון למיון. וארלזת בצל, עם הקמתו. המכון לליבוש קמה בשר, שהיה מפעל עצמאי, היה לחלק מעוף-קור (המשחטה). "תלמל הנגב" איחד מסגריה אזורית, תחנת דלק, מוסך גדול על מחלקותיו המתרבות, בית ספר מקצוע? 19 הקשור למשרד העבודה, שלרות-טדה לטרקטורים בכל הנגב, מחסן חלקים וריכוז קגלות. למעשה, צמחו 4-5 צוות? נלהול ומטה מורכבים, אשר כל אחד מהם חולש על עובדים רבים, על שירותים מגוונים, ועל קשרים ישירים הן עם הקלבוצים-התחברים ועם מוסדות-חוץ. הנהלות אלה מדווחות להנהלה המרכזית, דלווח פורמל? פעם בשנה, על הנעשה בכל מפעל (עם נתונלם משלהם). הפיקוח על מגדלים, משווקים או מוסדות חוץ, נעשה פחות-רלוונטי, כי הוא נוגע רק באחד ממספר תתומל-הפעולה של ההנהלה ה"מקומלת". המוסדות המשותפ?ם המרכזיים הפכו להיות "פדרצלות" של מפעלים. רבו מקרל ה"עלסקות" בין מפעלים, כאשר כל הנהלה שומרת על אינטרסים מקומיים "נגד" רעותה. הסכמל? העבודה המקומלים נעשו סודלים. נסיונות אחדים לבטל הנהלות חשבונות מקומלות ולהעביר חומר ישירות להנה"ח המרכזית - נכשלו. עם זאת נדרשו מנהלל-חשבונות מקומיים בעל? רמה גבוהה. עם מינול כלכלן, נעשו נסיונות לבדיקות-תמחלריות במפעלים. אל-שלתוף פעולה בשגל מפעלים גדולים (תפוד ועוף קור) גרם לכשלון הנס?ון, הכלכלן נכנע ופעילותו הצטמצמה לבדיקת פרוייקטלם כלכליים, שמנהל? מפעלים או ההנהלה הזמלנו אצלו. בתהליך זה, התחזק תפקלדו של מנהל-החשבונות הכלל?ל. אמנם, הוא חסר סמכות פורמלית מעבר לתחום המקצועי, אך מהלותו היתיד המקבל דלווח ישלר מהמפעלים, עם יכולת פלקוה - שימש כמדווח למנכ"ל ולהנהלה, וגם כאלש-סודו של מנהל כל מפעל ומפעל, בתחומו הוא. מנהל המפעללם היה יכול להשפיע על מדלניות המפעלים בצורה מוגבלת, בעיקר דרך התלטות ההנהלה ובעזרת מנהל-החשבונות וסלכומיו הכלכללים. בפעילות היום- יומית היתה למנהל המפעלים אפשרות של פיקוח, באותן הפונקציות אשר בהן מנהלל המפעלים תלויים באנשי המטה המרכז (*לבוא, בנליה, מלמון השקעות, הקמת מפעלים). ניתן לסכם ולומר, כי באופן ברור כיוון הדברים עד כה הוא להפרדה עקב התמחות, ליצירת יחידות גדולות-מקבילות בשל גודל וגלוון הפעילות, להתעצמות היחידות "המקומלות" ויציאתן מפיקוח של ההנהלה המרכזלת. תחום קביעת ההתלטות בכל מפעל בקו ההרחבה ואינטנסיביות התקשורת בין ההנהלה והמטה למפעלים - בקו הצימצום. המטה המרכזי שמר על כוח *חס?, הודות לתפקלדלם פונקצלונליים שבידו. כל התהליך מתאים בפרטלו להומר הנזכר במבוא, הקשור להתפתחות ארגונים גדוללם ומורכבים, והוא מאשר את הטענה של 5 ל ז ו ר סמכויות ומוקדל-פיקוה. 20 0 | 1 ו | 3 ה ארוע הנח קר - הכנסת טש ימו ש' ב מה שב | הקמת מכון למיון ולאריזת בצל לליצוא משקלם מסויימים ב'שער הבגב' גידלו בצל בקנה מידה קטן. עם פיתוח הענף לילצוא, הוחלט במליאת-המפעלים להיכנס לגידול באורת נסיוני, על בסיס הידע הקלים בקיבוצי האזור, תוך כד? פיתות של מיכון שיחליף את עבודת-הידיים האלנטנסיבית הקשורה במלון, בקינוב ובאריזת הבצל בשדות. בשלב הראשון פותחו בלי אסיף ועיבוד, בעזרת גופים של| משרד החקלאות, ונמצאו גם פתרונות למיון ולארלזה. בשנת 1976 הוקם מערך מיון זמני, בהיקף מצומצם. הוחלט, ששלושה קיבוצים יגדלו בצל באותה שנה, עם ערבות אזורית. בניית המערך והעמדתו הוטל על צוות המנפטה; האסיף וההובלה ל על '"תלמל-הנגב החקלאי"; העבודה במערך המיון עצמו הוטלה על צוות קיים, העובד ב''מכון למיון וקירור ירקות ופירות", והוא מובטל, ברובו, בעונת הבצל. | נסלרן הטנה הראשונה הצליח, אך התוצאות המדוייקות החקלאיות והכלכללות של|השיווק - איחרו לבוא. רק לקראת הסתיו, כחצי שנה לפני מועד ההפעלה, הוחלט בהנהלה ובמליאת המשקים להמשיך לשלב ב' של הפרוייקט ולהקים מלד מכון קבוע וגדול לותר. הוכטר שטח צמוד לחצר-המפעלים, נסלל כביש גישה, הוקמה סככה גדולה והוצבו המכונות. הפעם גידלו בצל 7 קלבוצים. כל אחד גידל 3 זנים שונים, וסך כל ההיקף הלה פי ארבעה מאשר בעונה הראשונה. תהליך העבודה והאחריות על השלבים בו, הוגדרו כדלקמן: "תלמי הנגב החקלא?" - אחראי על האסיף בשדה והובלת התוצרת למכון. מנהל המפעל הנ"ל - אחראל על ליווי הגידול בשדה, בכל שלביו. עם הגיע הבצל, בעגלות מ?וחדות או במטאיות ומעורב עם אדמה,. הוא בטקל ועובר לאחריות "המכון למיון ואריזת בצל", אשר זה עתה ו הוקט. תוך כדי תהליך הבלרור , המלוך, הקינוב, הסלווג והאריזה - משקל הברוטו הראשוני התחלק לסידרה של מוצרים שונלם: בצל: ליילצוא בשקים ב-4 גדלים שונים, כאשר לכל גודל חושבו הוצאות ומחלר משלו; בצל לשוק המקומי?, בשקים; בצל לתעשייה, בשני סוגלם ובשנל גדלים, ' במיכלים; בצל לצרלכה העצמית של הקלבוצים, בשקים שוגלם; והשארית - טונות טל אדמה ל אותה מפנים למקום רחוק מהמכוך . 7 / התוצרת המוכנה, בשקים, מושהלת' מספר למים לייבוש, על מישטח גדול אשר ליד מערך המלון. כמויות מסויימות מועברות לייבוש בבית הקירור של המפעלים, השליך | ליחידה אחרת ("מפעל? קלרור"). בנסיבות אלו, נוצרת דרישה למעקב מורכב אחרל התוצרת: לפי סוגים, גדלים, לעדים, משקים, תארליכים. בנוסף, השקלם בליבוש עוברים ביקורת של שירות ביקורת ממשלתית, המאשר אותם לללצוא - חלקם ממתי?נלם לליבוש בוסף, הלקם מאושרלם למשלוח, חלקם נפסלים ויש להעביר אותם לאריזה מחודשת או למשלוה לשוק המקומל 21 או לתעשייה. כמו כן, יש חשיבות למועד השיווק, כי המחירים מישתנים. שוב הוחלט להטי?ל את העבודה ואת האחריות על צוות ה"מכון למיון וקירור פירות וירקות", אך תוך הקפדה על הפרדה כלכלית בין שנ? המפעלים. ברגע האחרון, ממש לפני העונה, הוחלט שהמכון יקלוט את כל הבצל של שבעת הקיבוצים, ועוד בצל של שלושה קיבוצים מאזורים אחרים, שביקשו להצטרף לשלרותל המכון - ולשווק את הכל לכל היעדים בשם "שער הנגב". החלטה זו, עם הצורך בפלקוח על כמויוח גדולות של תוצרת, תוך מעקב מורכב - הביאו את הנהלת המכון לדרוש, באופן אולטלמטיבי, תקן של מנהל חשבונות בכיר ורציני. הנהלת החשבונות המרכזית טענה, שלש הכרח להשאלר את המעקב הכלכלל בידי? הנהלת החשבונות המרכזית, ולצורך זה יש לאשר תקן נוסף עבורה. הקלבוצים דרשו פתרון מסודר כלשהו ולא הסכלמו שהטלפול *עשה בצורות המקובלות, מבלי להוסיף כוח-אדם מתאים. הנושא, תחת להץ של העונה הקרבה, הועבר להנהלה המרכזית. בלשיבה הראשונה שבה נדון הנושא, הוחלט לחפש אדם מתאים ורציני שלצטרף להנהלת המפעל ויטפל בנושא. בלשלבה השניה הוחלט, שעקב אי-הצלחה בביצוע ההחלטה הראשונה, יש למצוא - אלטרנטיבית - מישהו שיצטרף, מלידית, להנהלת-החשבונות המרכזית. בישיבה השלישית, לאחר שלא נמצא המועמד, התקבלה הצעת כלכלן המפעלים, שהפיקוח על העבודה השוטפת, על השלווק ועל ההתחשבנות עם הקלבוצים - *תבצע בעזרת מחשב, שערוך לכך ("ע.נ.ת."), שברשות קלבוץ ברור-חיל (קיבוץ-חבר במפעל?ם). הצעה זו התקבלה, מתוך חוסר-ברירה ובהיסוסים, לתקופת נסיון של עונה אחת. הברת-מתשב צו עבדה עם "מפעלי? שער- הנגב" זה מכבר, בנושא שכר העובדים. הפעם היה מדובר בשלטה של עבודת מחשב, מהירה - אם כ? תוך כדל משלוח דו"חות לקיבוץ השכן בו-ביום וקבלת פלט משם, פעם ביום. שלטה זו עוד לא נוסתה בשער-הנגב. על החדרת השלטה הופקד כלכלן- המטה. עם זאת, הוחלט שהמאזן הסופי של העונה *בוצע על ידי הנהלת החשבונות המרכזית, בעזרת החומר של המחשב. בעלקבות ההחלטה, הקדלש כלכלן-המטה שבועות מספר של עבודה אינטנסיבית להכנת ניירת מתאלמה, לת?אום עם אנשל המחשב, ללימוד הנושא ולתיאום עם עובדי המפעל. מנכ"ל המפעלים נתן לו אישור מראש על כל ההוצאות שתהיינה כרוכות בנושא. צוות הניהול של המפעל הלה "עסוק מאד" בהכנות לקראת העונה, ובקוש?-רב שיתף פעולה בהכנות שילטת המחשב. התנגדות מנהלת- החשבונות של המפעל היתה כה בולטת, שהוחלט להשאלרה במלבנה המכון המובטל, כדל שתטפל במשרד ובאדמלניסטרציה שם, ולהעביר את כל יתר העובדים, למשך העונה, למפעל החדש. נקבעה עובדת, שמתפקידה לרשום דיווה לומל מפורט, פיקוח על רישום העובדים, קבלת תעודות משקל ותעודות משלוהח, ורישום תוצאות-מלון. בכל לילה, עם גמר עבודת הלום (2 משמרות), או השכם-בבוקר, נשלח הומר התעודות האורגינליות למחשב, לעיבוד מלידי. משרד מפעל עיבוד הנתונים נמצא, כאמור, בקיבוץ ברור-חיל, כ-10 ק"מ משער-הנגב. משלוח החומר וקכלתו, הלו קשורים בנהג ובמכונית המועסקים בשעות לא-רגילות. צוות המפעל לא הצליח להסדיר 2 את הענין באופן משב?ע רצון כמעט עד סוף העונה, ורק טלפול ישיר של מנכ"פ המפעלים, שהתערב לאור הפצרותיו של, הכלכלן -, נשאויפרל. תיאורים אלה של פרטים ל לנו' להבין את כיוון העמדות וההתנהגות של בעלי התפקידים הקשורלם לענין,!ומרמזים לנו על האלנטרסים הטונים - כפל שהם נתפסים על ידי האנשים עצמם. הפלט החוזר מהמחשב הלה גמסר לידי עוזרת מנהל החשבונות הראשל, אטר קלבלה, ללדלה את הטלפול במכון. זו חילקה את הפלט לפי רשימה שהוכנה מראש, בתלאום בין הכלכלן לבין מנכ"ל המפעללם. חלוקת הפלט היתה כדלקמן:! א) העתק עם חומר רלוונטל לכל' קיבוץ בנפרד - כולל הערכת הכנסות כספלות ועלות העובד - נימסר לקלבוץ עצמו (בדרך כלל למגדל או למרכז-המטק, כאשר בלקרו במקום). חומר זה נשאר גם בהנה"ח המרכזלת, במפעל עצמו, ובידי גזבר המפעלים - לצורך התחשבנות עם הקיבוץ. , ב) פלט עיבוד נתונים עם פרטי !העבודה היומית במפעל, הועבר להנה"ח של המפעל, שם בדקו אותו בפרוטרוט. מנהלת-החשבונות איתרה טעויות, בו-במקום, והכינה פקודות-תיקון שהוחזרו למחשב. יְ ג) סיכום כללי של תוצאות המלון והשיווק היומי והמצטבר, הועברו למנהל המפעל (דרך דאר פנימל), לכלכלן, למנכ"ל, להנה"ח הראשית ולגזבר. 1 ו שינוי מצב עם הפעלת השיטה [ [ | 1 ו | 1 [ נוצר מצב חדש: באופן מעשי ארע, שהחומר הגיע בטעות-הבוקר ותוך דקות הונה | : . על שולחן המנכ"ל, שולחן הכלכלן ובתא-הדאר של הגזבר. מנהל החשבונות הראשל לא היה מקבל אותו, ועוזרתו הילתה מתילקת אותו מבלי לטפל בו. מנהל המפעל עצמו היה מקבל אותו בשעות הצהרלים, עם החומר הג יע מהמשרד הראשי. יוצא מכך, שמנהל המפעל - האלש, שלפנלם הלה | מ ס 5 ק !את החומר לאבשי ה מ טה, היה רואה את החומר מספר שעות אחרלהם. לתירה מזו, חומר הגלם המקורל עבר בסוף היום למחשב. האפשרות להעריך את המצב עוד בשעות' הלללה, היתה כרוכה בעבודה מסובכת. במצב החדש, המנכ"פ ואבשל-המטה לכלו לעקוב אחר? הנעשה במפעל מקרוב, על-ידי חומר מהימן לגמרל ובמהירות שווה או גדולה יותר מאשר מטה המפעל עצמו ומנהלו. . | 2 - ' גם עם המגדלים, הגזברלם ומרכז י| הקלבוצלם: יקרה דבר דומת. הם לכלו לקחת מהמפעל, בבוקר, חומר המסכם כל טהתרחט עם תוצרתם אתמול, ולדעת מה התמורה הכספית המגלעה להם, אם כי התוצרת תטווק רק בעוד ימים מספר, והתמורה תגיע כעבור חודט ימים. כמו כן ידעו בו ברגע, את שלעור התשלום בו הם חייבים, את כמות הפסולת שהיתה וכו'. / / | ן לאחר התחלת העונה התגלו פגעים בגידול ובעיות בשיווק. מצב זה חייב פגיטות תדירות של מגדלים, אנשי המפעל, אנשי המטה ומרכזי-משק. מסגרת זו של פגישות 1 25 . אינה מקובלת כלל לטיפול בבעיות טוטפות, תוך כד? עבודת-העונה. אפילו דיונים על סלכומ? עונה ומאזנים, מתק?ימים במסגרות נפרדות: אנש? המפעל הרלוונטי עם מגדלים ולפעמים עם מרכזי-משק - בדלון על התוצאות החקלאיות-מקצועיות; ובנפרד, הנהלת המפעלים, המללאה, אנש? מטה והנהלת המפעל, לפעמים עם מרכזי-משק - על האספקטים הכלכליים, אך זאת לאחר זמן רב, כאשר המאזן מוכן. מסגרת משותפת זו התאפשרה הודות לכך, שאנשי-המטה (הכלכלן, מרכז הוועדה החקלאלת, האחרא? האזורי לגידול הבצל, הגזבר), המנכ"ל ואנש? הקיבוצים, הלו מעורבים בנעשה, דרך דיווח מיידי של המחשב. בישיבות עצמן היו אנשי המפעל שווים בין שווים, ללא צורך למסור מלדע "מעודכן" או לסנן מידע. הצגת הנושא נעשתה על ידל אנשל-המטה, לאחר פתיחה טלקסית של המבכ"ל. מנהל היִיצוָר של המפעל והמחסנאי קיבלו את העתק? הפלט הקשור בהם, חומר שהיה מלועד להיות כרטיס מלאל, עידכון כמויות לשלווק והבלטת בעיות בחומר- הגלם. בטענות של אי-דיוק (טעויות) ושל היות החומר ניתן בפורמט גדול מדי, דחו שניהם את השלמוש המעשי בתוצאות עבודת המחשב. הם ביצעו ספירות שסתרו את נתוני המתשב, והתלוננו בהתמדה על חוסר אפשרות "להכניס בקודים" את כל הפעילויות ואת הכמויות. ואמנם, טעויות לא חסרו ומנהל-החשבונות של המפעל לא הצליח להסדיר את התיקונים. הלו טעויות בתכנון ובתכנות, אי-דיוק במללוי התעודות וכיוצא בזה. חשוב לציין, שאנשי הקיבוצים התייחסו בסלחנות רבה לטעויות, קיבלו יפה את כל ההסברים, והתליחסו באמלנות ובכובד-ראש לפלט-המחשב. הם שלבחו את ההנהלה על הכנסת המחשב ועל מהירות הדיווח, ואלחלו הצלחה בהסדרת הטעויות. לא כן במפעל. מנהלת-החשבונות החליטה "שלאור כשלון השלטה", הלא תעבוד בשתי השלטות במקביל. לצורך ההנהלה והקיבוצים, היא המשלכה בתיקונלם . ובבדיקות, אך במאמץ גדול הצליחה להכין רשלמות אין-סופיות (בעזרת חומר הגלם שחזר מהמחשב), בשלטה הקונבנציונלית. על מנת להבהיר את השונל, אתאר את השיטה הקונבנציונלית הקודמת, כפל שהלתה נהוגה במכון: כל תעודות הקבלה, הדלווח והמשלוה, הונחו בתא מסוים, במשך הלום. למחרת בבוקר קיבלה מנהלת-החשבונות את תכולת התא, סלווגה את החומר ותל?קה אותו, תוך כדי רישום בכרטיסיות ורטלמות שונות, בהתאם לנושא. כל תעודה גרשמה במספר כרטיסלות: משק, ארלזה,תוצרת, קלרור, הובלה וכו'. כתוצאה משיטה זו, בדיקה צולבת של נתונים ניתנה לביצוע רק על לדי טיפול במספר תיקים וסלכום החומר. סיכום חלקי של החומר נעשה בסוף החודש, עם הוצאת חשבונות, וסיכום כלל? - רק עם "סגירת" עונה או שנה. רלבוי הרשימות השונות והתילקים, מנעו אפשרות של מעקב שלא דרך מנהל-החשבונות. לדלווה ומידע לצורך ספציפי (דבר נחוץ בתדירות), היה צורך בבקשת הכנה מל?וחדת, אשר התקבלה בכתב- לדה. 24 - 05 ] המנכ"ל והנהלת המפעלים לא קיבלו חומר כנ"ל.'הוא התרכז רק במפעל, כאשר הוכן דיווח מי?וחד לכל מגדל , כל'קבלך, כל ספק, או כל משווק. חומר לסלכום עונה ולמאזן הוכן במיוחד לצורך זה על לדל מנהלת-החטבונות ומנהל המפעל, בתיאום עם מנהל החשבונות הראשל. באופן סכמטי, נתאר את השלטות כדלקמן: ש ל ט ה הח ד ש ה ש יטה ‏ קו בב נ צ יו נל לת 2 יי כ ממהההממהההשהההממבגבהאוחאקם ‏ דיווח עובד? ייצור הנה"'ח הנה"ח - ₪- -0₪--- ל לומל מחשב 6 מנהל מפעל מקומית ---> מגדלים / מגדלים ל מנהל מפע?ל -----> -- הנהלה 1 מללאת ומוסדות . | חוץ ַ הנה"ח ראשית ז י של גורמיל שיווק וו מבסוול (ניתוח) מטה דיווח עובדל ייצור השלנויים הבולטלם שאנו רואים בתרשימים, הם: ניטרול הנה"ח המקומית והמרכזית; לכולת פיקות מוגברת של המנכ"ל, טל המגדללם, של ההנהלה והמטה וטל המליאה; יצירת קו ישלר מהמנכ"ל לגורמי-חוץ; הכנסת המטה | ל במקום ‏ ל צ ל ד ה וביטול מקומו של מנהל המפעל כגשר הכרחי ת ו ך- המערכת לכל דיווח. המסקנות של שינו? מיבני פורמלי זה חייבות להראות במציאות, אם הן תקפות. לצורך בדיקה אמפירלת, אספת? נתונלם תצפלתיים על השלגויים שה הפיקוח וקבלת ההחלטות (נתונים שחלקם תוארו כבר בחיבור זה). אותם, מבחלנת השפעתם על מעמדם-הם בעתיד. אמנם, התגובות מותב | האישיות, אך עצם תפיסת הסיכון או הסיכוי לעמדה האישלת של כל תרחשו בתתום חלק מה"נתונלם" 1 מוצגים בצורה של עמדות והתנהגויות של בעלי תפקידים שונים. אנשים בתפקידילם אלה מבטאים כך את תגובתם כלפי השינויים המתרחשים או הצפויים, כפי שהם תופסלם ות בתכונות אחד, מרמזת בבירור על כיווגי ההשפעה של התהליך. נאמר, לדוגמא, שהתנהגות כמו טיפול אלשל של מנכ"ל בבעיית הסעת החומר למחשב, מבטאת עמדה המבהלרה לותר שאלות, במסגרת ראיון. כנג"ל לגבי המצב של כלכלן המפעל ושל מנהל-החשבונות הראשל. מתשובה על בראיון איתי הביעו שניהם עמדות "ג'נטלמניות", מהסוג של "איני מחפש לי פרנסה, יש לי לותר ו ָ 25 מדי עבודה, ולדעת? הוא יכול לטפל בענין המחשב לא רע. רק, שבסוף חשוב שהנה"ח תסגור את כל הענין כמו שצריך" - כך מנהל-החשבונות. "אני קיבלתי על עצמי רק להחדיר את השלטה, כי אנ? מכיר את הענין, אך זה חייב לעבור להנה"ח. כך גם נמנע מצב שניצור שם התנגדות שלא לצורך" - מדברי הכלכלן. העובדות הן, שמנהל החשבונות, במשך כל התקופה ועוד זמן רב אחר? העונה, סירב לשבת בכל דיון על נושא המחשב, או בד?ונים עניניים שהתקיימו תוך שלמוש בחומר של המחשב ("לא צריכים אותי? שם"). עם סלום של כל הפעילויות והצורך במאזן, הסתמך מנהל- החשבונות אך ורק על הסיכומים של תעודות אוריגינליות או שקיבל "פתק" חתום על-ידי מנהל המפעל, עם הסלכומים שנבעו מעבודת המתשב. הטענה היתה, שאין הוא יכול לה?ות אחרא? על הטעויות של המחשב. טענתו היתה, שאמנם המחשב, ללא ספק, קידם ועזר לניתוח מהיר, אך אם יצרפו להנה"ח עובדים טובים, הוא יכול לתת תוצאות מהירות וטובות, לא פחות מהמחשב. המחשב, לגבלו, הלא אופנה, שמנוצלת על-ידי הקיבוץ בעל-המחשב, בכדי לתת הנשמה מלאכותית למפעל. ה כ ל כ ל ן מסביר את עמדת מנהל-החשבונות, כתגובה למעמד שנפגע, ובצדק. "לא יתכן שמנכ"ל המפעל יעמלס כך על מנהל החשבונות". למרות הצהרותיו הפומביות של הכלכלן, שיש להעביר כל הנושא להנה"ח - הוא הצלע והוביל את הפצת השיטה לכל לתר המפעלים. הוא קיבל על עצמו עומס גדול מאד, אך רמז על נכונותו לקבל עזרה בינתיים, "עד שהענין יעבור להנה"ח". שנ? הכשלונות הקודמלם, בנסיונות להשתמש במחשב לצרכל מעקב תמלדל אחרי מפעלים חשובים, מוסברים על ידל הכלכלן כאינטרס של מנהלי-החשבונות במפעלים להלמנע מפיקוח עליהם, ואינטרס של מנהלי-המפעלים. לחיזוק טענתו הביא דוגמאות ממקומות אחרים שבהם מנהלי-המפעלים עמדו מאחורל ההכשלה. לאנשי ההנהלה והמטה הלה ברור, שהצלחת החדרת המחשב לניהול מכון הבצל, פותח פתה למחשב במפעלים נוספים. בהיותו המפעל הראשון, השפעתו היתה אמורה להלות גדולה בהרבה ממשקל המפעל במערכת. ואכן, רואים שינו? דפוסים ברמות הגבוהות של מיבנה המטה. יר לדת ‏ מע מד ‏ מ נהל ה ח טש בו ב ו ת: מתוך 17 ישיבות הנהלה, לפני עונת האביב, רשמת? פרטלם על השתתפות ב-11 מהן. בכולן היתה השתתפות, חלק?ת או מלאה, של מנהל-החשבונות. בממוצע, הוא היה נוכח ב-75% מזמן הלשיבות והשתתף באופן פעיל בדיון ב-66% של הסעיפים שעמדו לדיון. 6 פעמים נשאר לשבת בדיון בסעיפי-ביביים, עד הגלעו של הסעיף הקשור בו, מהן, 4 פעמים לפי הזמנת המנכ"ל ופעמיים ביוזמתו-שלו. הוא השתתף בייעוץ לפני דיון בהנהלה בכ-50% מן הנושאים שנדונו באותה התקופה, כך לפל מידע שבידי, אם כ? אול? יותר, אלא שלא יכולתי לבדוק זאת. חלק מההתייעצויות הנ"ל היו בין המנכ"ל לבינו, לפעמים בחברת איש מטה נוסף ובלי נוכחות מנהל המפעל הרלוונטי. מנהל החשבונות היה חבר בוועדת המנגנון, והיה מעין-מזכיר- 26 טכני במליאה. באותה התקופה השתתף בכל הדלונים הכלכליים - כגון: הגשת דו"ח מפעל, הגשת מאזן, איטור השקעות ותקציבים, התחשבנות פנלמלת וכד'. לאחר העונה, עפ"? מלדגם של .7 ישיבות-הנהלה, 'השתתף מנהל-חשבונות ב-3 מהן. ב-2 מהנותרות נלכנס לייעוץ ספציפי לדקות ספורות ולצא בחזרה. הוא ישב כ-35% מזמן הישלבות, בממוצע, השתתף באופן ל בדיון ב-40% מהנושאים. רק פעם אחת הציע הצעת סיכום. / כחודשיים לאחר ההחלטה על המחשב, בוצעה החלטה ישנה, לאליש תפקיד של גזבר-עוזר, החלטה שאיש לא דחף לביצועה ברצינות לפנל כן. עתה נעשה הדבר מייד. הגזבר החדש, צעיר ומשכיל, לקח על עצמו את ההתחשבנות הקשורה בבצל. הוא השתתף בכל הדלונים הקשורים לנושא, הן במוסדות והן בקיבוצים, כולל התייעצויות על ?עדיל השיווק; ועל צורת ההתארגנות בין המשקים. תפקידו של מנהל-החשבונות כמל שדרכו אפשר להגיע אל הגזבר הראש? - צומצם בהרבה. כארבעה חודשים לאחר ההחלטה על המחשב ובמקביל לבדיקת נושא המשך החדרת מחשב למפעלים גוספים, הוחלט לאליש תפקיד של .מ נ ה ל כ ו הי- א ד ם כללי, לכל המפעלים. גוייס לכך חבר קיבוץ, אשר מתפקלדו היה לקלים פיקות על הסכמי-עבודה ושכר, עליהם חותמים המפעללם; קביעת עובדים ותנאיהם; סיכומל עבודה; השתלמויות עובדים, ועוד. התפקיד נוצר על ידי צירוף תפקידים קודמים, שהיו מפוזרים בין מנהל המפעללם, ועדת המנגנון ומנהל החשבובות הראשי. אזי התפתח קונפליקט סמוי בין מנהל כוח-האדם, החדש, לבין מנהל החשבונות, ובין מנהל כוח-האדם לבין מנהלי מפעלים מספר וצוותיהם. מנהל המפעלים תמך בזהירות באיש המטה החדש, הרחיב את סמכויותיו בהדרגה ועזר לבסס את מעמדו על ידי משרד טוב יותר, מכונית, מזכירה, מזכלרת שכר-עובהים ועוד. במפעל עצמו נוצר מצב חדש, בעקבות הפעלת המחשב. מנהלת-החשבונות המקומית המשיכה להלות תחת פיקוה הנה"ח המרכזית, אך, בנוסף, קיבלה הוראות עבודה שוטפת מפ? כלכלן המפעלים (שעד אז לא הכירה אותו כלל) ולפעמים אף מצוות חיצוני (אנשי-מחשב). מנהל המפעל הלה חייב לתת דין וחשבון מיידי על תקלות בדיווח או בביצוע, הן למנכ"ל והן לקלבוצים.. המנכייל והגזבר התערבו מראש במדיניות השיווק - מה שהלה בלת? 'אפשרל לפגי |כן, בהעדר נתוני יסוד בידם. התמצאותו של המנכ"ל בתוצאות המלוף, במלאל ובטלווק, איפשרה לו להתערב בנילהול משא ומתן עם גורמי-חוץ. בתפקידלו אלה נעזר לא רק'במנהל המפעל כ? גם בעוזריו במטה, ולפעמים, באופן ישיר, באבטל הצוות של. המפעל. מנהל הילצור והמחסנאל, ראו את | עצמם חשופים לפיקוח הרבה יותר מוקדם. הם תימרנו את הביצוע בפועל כך, שתלמבע אפשרות של. ביקורת יעילה. הם עירבבו סוגי תוצרת שונים, תוך כד? סימון מיוחד שרק הם הכירוהו, דיווחו באופן | כוללני, תוך כדי רישום מקביל ומפורט שנשאר בידם. הרישום היה, בדרך כלל, לא מוצלח ביותר ולא איפטר מעקב מדוייק. : | 27 במצב החדש בולט הרכב ההתכנסויות לדיון בנושאים ספציפיים. הכנת הנתונים להתכנסויות בוצעה בדרך כלל על ידיל מנהלת החשבונות של המכון, על פי הנחיות מנהל המכון ותוך ברור עם מנהל הליצור, המתסנא? או המשווק ולפעמים עם מנהל- החשבונות הראשי. אחר כך התקיימה, בדרך כלל, פגישה על ההצגה הטקטית של הנתונים, בין מנהל המפעל לבין מנהל-החשבונות הראשי. הפגישה המסכמת היתה בין שניהם ומנכ"ל המפעלים (לפעמים השתתף אלש-מטה המפעל הנוסף או מנהל מפעל אחר הקשור לנושא). כיום, משתתפים בהתייעצויות-ההכנה גם הגזבר, הכלכלן, מנהל כוח האדם - לפ נושאי הדלון. מנהל החשבונות הראשי משתתף רק לפעמלם.: הפג לשה המסכמת כוללת שלמוש בחומר המחשב, ומשתתפים בה, בנוסף למנכ"ל המפעלים ומנהל המכון, גם הכלכלן, הגזבר ולפעמים מנהל החשבונות הראשי. הודעה על הפלכום מועברת להנהלת-החשבונות, לביצוע. אם קודם התקיימו הפגישות בתיאום בין מנהל המכון והמנכ"ל, תוך הודעה למנהל החשבונות הראש? - כיום נקבעות הפגישות בין הכלכלן למנכ"ל, תוך הודעה לאחרים. הלו אף פגישות שהתקיימו למרות העובדה שמנהל המפעל או מנהל החשבונות הראשי לא לכלו להשתתף. מעבר הדגש ממנהל החשבונות לכלכלן בתוך צוות המטה, איננו רק שלנול אלשי. יש הבדל משמעותי בסוג הלחס בין איש-המטה - למנהל-מפעל, בשני המקרלים. בשיטה הקונבנציונלית, הקודמת, רק שלתוף פעולה של מנהל המפעל ומגנהל החשבונות שלו היו מאפשרים למנהל החשבונות הראשי לקבל את הנתונים האמלתיים והשלמים. הלתה . ביניהם תלות הדדית והיה מלדע שלא הלה עובר מעבר למנהל החשבונות הראשי?, כחלק ממערכת לחסים זו. לעומת זאת, הכלכלן, מנתח תומר המצוי ב?ד? כולם. אמנם, יש צורך בשלתוף פעולה של העובדים במפעלים כדי להגיש נכונה את חומר הגלם למחשב, אך אל-שלתוף פעולה מתגלה לעיני-כל תוך פרק זמן קצר, והוא כבר בתחום האחריות של מנהל המפעל. הן בפגישות הג"ל והן בעבודה השוטפת, נשארו החלטות טכנלות או טקטיות > רבות, בידי אנשי? המטה המקומי או הכללי. כך, למשל, לכל ארגון פלט המחשב פרטל התחשבנות עם הקיבוצים, העובדים וקבלני המישנה, ארגון השהיית הבצל ו/או הכנסתו לקירור, ארגון ההוכלה וההעמסה, תיאום עם גורמ? השדה ועם התעשייה, וכו'. הן המנהל המקומ? והן המנכ"ל יכלו לפקח על הנעשה דרך המחשב, ולתת סמכות-יתר לאנטי צוותם, בשלווה לותר גדולה מבעבר. שינוי המצב בלס גם בהתנהגות המנכ"ל. הוא תמך בכל הצעדים שהאיצו את החדרת המחשב, בצורה זהירה, ותוך שימוש בנימוקים של עזרה למפעל הזקוק לכותח- אדם. לאחר מעשה התכרר, שלדיעתו המתמדת את הנעשה חיזקה את עמדתו כלפ? הקיבו- צים, כלפי המטה, כלפי הנהלת המפעל וכלפי גורמי-חוץ. יכולתו לשלוט על מדילניות המפעל הבודד גברה לאין ערוך. לא פלא, על כן, שמנכ"לי המפעלים האזוריים, כולם, עודדו את הכנסת המחשב - לפי עדות כלכלן המפעלים - למעט אזור, טממילא יש בו, כבר הלום, רלכוזיות רבה ביותר. 8 | ו 1 ו 4. | ה שטוו א השוואה ראשונה: הקמת מפעל, שאלנו! משתמש במחשב כשנה אחת לפני הקמת מפעל הבצל הוקם מפעל אחך באזור - ב י ת ‏ ק י ר ו ר לת פ וה ל - א ד מ ה בתפזורת. זה בא למלא צרכים חשובים מאד של האזור, המתמחה בגידול תפוחי-אדמה, ולאפטר עבודה שוטפת במשך כל השנה , הן של מכון תפוחיל האדמה והן של בלת החרושת "תפודי" ו מפעלים של "שער הנגב"). המפעל החדש הלה הראשון מסוגו בארץ, ואף|גדול מאד ביחס למקובל בארץ ולכמויות שטופלו עד אז באזור, בית הקירור קשור בהפעלתו (בנוסף לשני המפעלים המוזכרים לעיל) גם במוסדות שיווק חיצוניים (כמו, | מועצת הירקות) ולמפעל שלישי של "שער הנגב": "תלמי הנגב התקלאי", האחראי להוצאת תפוחי-האדמה מהשדה. למרות מורכבות הפיקות על הכמולות הגדולות והמגוונות, והחששות שהלו ליצרנים, בגלל אי-הסיפוק ממערכת הפלקוח שהיתה נהוגה בקשר לתפוחי האדמה - התקבלה בהנהלת המפעל הצעת מנהל המפעל ומנהל החשבונות המקומי, להמשיך בשיטה הקונבנציונלית, וכך גם הוחלט בהנהלת המפעלים. הצעתו של הכלכלן לעבור לעבודת מחשב - לא התקבלה. אלש המפעל טעו, שאין לו צורך בזה, כי אין מחסור בכוח-אדם מקצועי במשרד, ואלו יוכלו להשתלט על הכל. כמו במקרה הקודם, גם כאן הטילה הנהלת המפעלים את בניית המפעל על מרכז הפרוליקטים של המטה, ואת התפעול של המפעל החדש - על ההנהלה של המפעל הקללם. לצורך זה כלל מטה המפעל את מגהל המפעל, מנהל-החשבוגות ואת עוזרת מנהל- החשבונות. מנהל טכני הועבר ממפעל אחר וכן גוייס מנהל-עבודה. בעונות שיש בהן לחץ בענף זה, עזרו צוות המנפטה או | מכון תפ"א (שניהם תחת אותו מנהל) לצוות הקטן, הבסיסי, של מפעלי הקירור. | לאחר מעשה, התברר, שהגימוק טל | המפעל לא היה גכון. הצוות לא הצליח להשתלט כראוי על החומר, הטענות של'ההנהלה המרכזית ושל המגדלים היו רבות, ולאור הסיפוק של אלה ואלה מהשלטה. של הטילפול בבצל, דנים עתה, אחר? ?ותר משנה וחצי מאז הקמתו, בהעברת מפעלי-הקירור לעבודת מחשב. מנהל-המפעל ומנהל- החשבונות טוענים עד היום שלא היו בעיות, מלבד איחור מה בהגשת הסיכום, ולו היו צריכים להחליט על כך שוב הל מחליטים כאז. ואילו מנהל המפעלים ואבשי המטה (הגזבר, הכלכלן, המרכז הקלא דורשים העברה למחשב, ואומרים: "לא נוותר פעם נוספת". גנסה לעקוב, בלוח הבא, אחרי כל המישתנים הנראים רלוונטיים, ולהשוות את הנתונים של שגי המקרים הנב"ל: - 29 מ יל טש ת 1 ל ם מפעלי-הקלרור מכון-הבצל לחידה משפטית-עצמאית כן כן לחידה כלכלית נפרדת כן כן מיבנה וצלוד חדשלם כן כן ההקמה - באחרלות מרכז הפרוייקטלם במטת כן כן מינהל - על ידי הרחבת תחום מלנהל מפעל אחר כן (תפ"א-מנפטה) כן (מכון פרל) צוות בסילסי, ברובו צוות קיים בארגון עובדים מ-2 מפעלים צוות המכון+עזרה רק עובד אחד חדש זמנית ממפעלים שכגים תפ'"א+מעט חדשים התערבות ישירה של המנכ"ל בהקמה ובארגון כן כן ניהול חשבונות בשתי רמות (מקומית ומרכזית) כן כן לקוחות (ספקלם) קיבוצים-שותפים קלבוצים-שותפילם יעדי השיווק מכון מיון תפ"א גורמ? שיווק עבודה בהיקף משתנה מאד במשך השנה כו כן כיסוי הוצאות ע"י חלוקתט לטון/שירות כן כן דהושה. למידע מיידי, בזמן העונה כן כן מִעקב ופיקות קונבנציונלי מחשב ערך, ההשקעה (במיליונלם) 17 6 כמות תוצרת (באלפי טונות) 44 5 אפשרויות של שלמוש נוסף כן כן .צורך במעקב אחר? סוגים, תאריכים, משקלם כן כן מלבד שיטת הפיקוח - רק סעיף "לעדי השיווק" יכול להלות גורם שונה. אך העובדה כי מכון תפ"א לא היה ממוחשב והנלמוק לפיו "אין טעם להכניס למחשב רק חצי נושא" - הופרכו זמן קצר אחרי עונת הבצל, כאשר בלחץ המגדלים וההנהלה הוחלט להכנ?ס את השיטה למכון תפ"א, מבלי להכניסה לבית הקלרור. רק חצי-שנה אחרי כן, גוסף גם הוא למערכת המחשב. כל מערכת השיווק, יחסי החוץ, קשר ודלווח עד למשקים - נשאר במפעל? הקירור כפי שהיה ביתר המפעלים בעבר: בידי הנהלת המפעל בלבד. בתקופה ראשונה של בית הקירור החדש, גבר המתח בין ההנהלה הכללית לבין הנהלת המפעל: 20 5 הלתה פרשה שעוררה מהומה רבה; כאשר ההנהלה דנה בנושא הקשור באחד העובדלם הבכירים של מפעלי-הקלרור, על סמך שיחות טהלו בין מנכ"ל המפעלים, מנהל החשבונות הראש? והעובד, אך ללא: תיאום עם מנהל המפעל. מנהל המפעל דרש את התפטרותו של מנהל המפעלים, במכתב שחילק לכל מנהלי, המפעלים ולתכר? ההנהלה. ו 1--- - לאחר מכן, כאשר חזרו הכל לל?חסים תקינלם, נוצר מתח חדש עקב נסיונות מנהל | המפעל לטפל בנושא של הסכמים כלללים לטוות ארוך-עט גורמי-חוץ, נושא שהליה עד ו 1 [ אז בטיפול המנכ"ל. ין. 0 יי : : : . . כלכלן המפעלים ניסה "לבדוק'את מערכת הבקרה": במפעלי קירור ובתפ"א לפי הוראות המנכ""ל, , לאחר טיפול קצר. הודיע הבלכלך להנהלה, שהוא חש באי-שיתוף פעולה מצד מנהל החשבונות המקומי, ולדעתו רק הכנסת מחשב תוכל לעזור. המנהל החדש של כוח-האדם, בוטל , במועצת הפועלים, הסכם עבודה, שמנהל יהמפעל חתם עם עובד? המנפטה והקלרור! | זאת כתוצאה מחריגות, ומאל-הגשת ההסכם לוועדת המנגנון, לאלשור. מעטה זה גרר אחריו דריטות התפטרות הדדלות ודיונים נרחבלם על התפקידים של שנלהם - בהנהלה המקומלת, במטה ובהנהלה המרכזית. בכל הפרשיות האלה בא מנהל המפעל על סיפוקו,;גם אם ספג ביקורות קשות. לדעתי, זה מצב טיפוס? לתקופה ש"לפנ? מחשב", ובאופן בולט ומובהק הוא שליך לתהליך ההתעצמות של הנהלות המפעלים הבודדים. , השוואה ב': הכנסת מחשב למפעל תפי'א אותה הנהלת מפעל (תפ"א, ו מיון) לא יכלה לעמוד בלחץ של המשקלם וההנהלה, והסכימה להכנלס שלטה שלן מעקב על ידי מחשב, "למיון בלבד". ה"בלבד" כלל המשך הכנת המאזן, לאחר העונה, בצורה קונבנציונלית, המשך שלמוש בשלטה ידנית להתחשבנות עם גורמי-חוץ, אל-הכללת נושא זרעי תפ"א ואי-הכללת מפעלי- הקירור בעבודת המחשב, השלטה הופעלה על בסיס שלטת העבודה בבצל, אך עם שיפורים ניכרים, הן בכמות העיבודים והדיווחים והן בהעדר לחס? של טעויות. השלטה השביעה את רצון המגדלים ואלפשרה למנהל המפעל תיפקוד יעיל ונוח. כמובן, שביחסי הנהלת מפעל-מטה. וביחסים עם ההנהלה הכללית ועם גורמל-חוץ, חלו מייד אותן תופעות של פיקוח . והתערבות "מלמעלה", כמו שהיו בפרשת הבצל. אך התנהגות מנהל החשבונות המקומי הלחה ישרבה, והוגדרה ברור על ידו: על התקופה הראשונה, כאשר דובר על הכנסת המחשב, הוא מעלד על עצמו שלמושג "מחטביי היו בעלניו משמעויות שליליות ביותר: א) סיכון לפרבסתו; ב) הפיכתו לפקיך מזין מכונה בניירת; ג) תהליכים מדעיים -סודיים (לגבלו) בידי מומחים (שאינם במגע אלתו); ד) הרגשה "להיות עירוםי בפני משקלם, הנהלות, גורמ?-חוץ. בדומה לזה העידה על עצמה מנהלת החשבונות, ממכון המזון:' "אתה יודע איך זה בדרך כלל: אתה מסתבך, משאיר בצד. אחרי מספר:ימלם או שבועות מופיע במקום זה או אחר הסבר, והכל בא על מקומו בשלום. במקרה הגרוע אתה מחליק פה או שם, ואם אלה 1 דברים קטנים - הכל בסדר. היה ל? ברור, שעם המחשב כל זה נלגמר." מנהל המפעל, הוא שעקב אתחר? המתרחש במפעל השכן (במכון מי?ון-בצל) והגיע למסקנה שמנהלת-החשבונות טעתה. "היא פחדה והתנגדה עד שהשאירו אותה בצד", הוא אומר. "כילום אנ? מבין כל החכם יכול לנצל יפה ידע שהמחשב מספק. אנל עושה, כיום, עבודה לותר מעניינת מאשר קודם, ומנתח עלבודים שלא לכולת?ל להגיע אליהם קודם מחוסר הזמן". על העוזרת שלו הוא מעיר, שעבודתה הרבה פחות מעניינת מאשר קודם, יותר שלגרתית וחסרת משמעות לגביה. על התרומה של שלטה זו הוא טוען "שהלא נותנת בעיקר מהירות, חיסכון בזמן. זה דבר חשוב מאד, כל אני עסוק מאד ואין לל בכלל פנאי. זה עוזר לי". על העתיד, הוא מניח שהשיטה תיתפתח מכוח המציאות, וצריך ללמוד לחיות אלתה. "אבל טעויות תמלד יהיו ותמיד להיה צורך במנהלי-חשבונות - בכדי לנצל את המלדע של המחשב". גישתה של מנהלת-החשבונות, במכון-המלון, שונה מאד. היא לא הצליחה להתגבר על תוצאות השינוי, וכאשר התבררו, בהנהלת המפעל או על ידי הכלכלן, טעויות שלה - אזי הלא מגלה חוסר-שיתוף פעולה, היא "נלשברת", ולותר מפעם הסתגרה מדוכדכת במשרדה, היא המציעה לבטל כליל את שלטת המחשב, והיתה מוכנה להישאר לעבוד שעות נוספות, או לקבל עוזרת ולעשות את הפעולות הדרושות, בצורה קונבנציונלית. כיום, בוטלו בהדרגה מספר סי?גים של צוות המפעל (תפ"א - קירור), ונוטשאים כמו משקי-חוץ ופעולות כספיות נכללים כבר בתוך השיטה, והיא מתרחבת לפיקות על מפעלי-הקירור. הטיפול במטה המשלך להיות דרך הכלכלן, וחל צימצום בתפקידל הנה"ת. גם במערכת הלחסים הכללית חל שלנוי. לאחר סידרה של דיונים אינטנסיביים,. המליאה אישרה את הצעת ההנהלה (המנכ"ל) והחללטה לנתק לחלוטין את מפעלי-הקלרור + תפ"א - מהמנפטה. מלד גוייס מנהל מפעל לשנ? התחומלם הראשונים, תוך שמערכת הדיווח יוצאת לחלוטין מלדי הנה"ח המקומית ועוברת לידל המטה (הפרטים לא בלורים, עדיין). המנהל הקודם נשאר כמנהל המנפטה, אך ביקש למצוא לו מחליף, בהקדם, שיעבוד זמן מה אלתו וישחרר אותו, כיוון שהתקופה שלו, (קדנציה של 4-5 שנים) נגמרת בעוד שנה. 2 5 5. סיכו!ים ו מפק נבות +, | / בבואנו לסכם את הממצאים, עלינו לקבוע בוודאות שהחדרת שימוש במחשב לתוך ארגון, לצורך עלבוד נתונים בו - מהווה שלנוי משמעות? לגבי מיבנה הארגון ותחום הפיקות והשליטה בו. משמעות זו טמונה בתכונות העיבוד הממוחשב, גם ללא הקמתה של יחידה מתמחה נבדלת, בתוך|הארגון. ן ! ו 1 אמנם, את הממצאלם נארגן בצורה אנליטית, כהשפעות השינוי על מיבנה הארגון, בין הארגון לסביבה/ לבעל לם/ למטתמשלם, וההיבט האיש? של העובדים בארגון, אך אין לשכוח, שבמציאות - המערכת מגיבה באינטראקציה של כל הגורמים. - מ מ צ א ל ם 1. במיבנה הארגון אה ש כ וי ככ יוון |- לר ל לוז ות: התהליך ההלסטורי לפנים, הלם את הידוע על דיפרנציאציה ומלסוד של תת-יחידות בתוך ארגון גדול. בין :יחידות ההפעלה לבין ההנהלה הכללית נוצרו הנהלות-ביניים, החולשות על יחידות מספר, כפ? יכולתן, תוך קבלת אוטונומיה והתעצמות. הנהלות-ביניים אלו, כללו: מנהלים, משרד, עוזרים, מטה טכבל. | [ עם הכנסת המחשב, נשברת אי-הלכולת של הפיקוח המרכזי. לכולת קבלת מידע כולל ומפורט, מלידי ואמין, בכל דרג, מאפשרת התערבות של המנכ"ל והמטה המרכזי, בפיקוח ובקביעת החלטות בכל רמה. מכחינת ההנהלה המרכזית, רמת הסמכות הנמסרת לדרגי הביניים והנמוכ?ם הילא עגין של רצון ולעילות ולא עוד בעיה של יכולת. יכולת הפלקוח המרכזל היא תופעה חדשה, המאפשרת ג לתת סמכות וגם לפקח עליה. מנהל? לחידות- מישנה ומנהלל-בלנלים מאבדלם מכוחם. יהן ו יַ ב. הח ל ז ו ק ה מ ט ה: | / המלדע הרב המצטבר בהנקלה המרכזית, דורש ניתוח. איש אחד אינו לכול להשתלט על-כך והמנכי'ל מגביר את הכמות ואת הסמכות של אנשל-המטה, התלויים ישירות בו. מעתה הם היכולים לחלוט על אספקט פונקצלונלי אחד של כלל הארגון. 0 במקום ארגון הבנול 00 מצטליר ארגון הבנוי מאגפים. המציאות עדיין אינה כזאת, מבחלנה פורמלית; אך ראינו שזהו כיוון ההתפתחות - מבחינת קביעת-החלטות, דיווח ופיקוה, באותם המפעלים שהוכנס בהם השילמוש במחשם: | . : : כאשר גדלות היחידות השונות הנתונות לפיקוח, אזי קטן מספר האנשים הקובעים החלטות חשובות יותר עם מלדע רב ?ותר. בין אלה יש לותר תיאום ורילכוז. כוהם ההולך וגדל של אנשל-המטה, מחזק את המרכז. עם זאת, הם לוקחים, בפועל, יכולת פיקוח ושליטה מההנהלה המרכזית עצמה, וגם מדרגי בגיהול-בינלים. אך קירבתם אל המנכ"ל ותלותם בו, מונעים בעדם להיות גורמי-בקרה, ומגבילים את עצמאותם. אמנם, המומחים במטה מהווים תחליפלם פונקציונליים למנהל? יחידות-מישנה, אך שינוי זה משנה את תכונות המערכת. בנושא הסמכויות, ניתן להשוות את אשר מצאנו לטיעונים שלמדנו במבוא. פיזור סמכויות במורד הארגון - הודות ליכולת לפקח על הביצוע מן המרכז - נתפס על יד? הלק מהחוקרים | כ"פ י ז ו ר ‏ *כולת קביעת ההחלטות". בו בזמן, אותו מצב עצמו נתפס על ידי אחרים, כיכולת ההנהלה לקבוע את ההחלטה הבסלסית ולפקח על הצמידות לקביעותיה, בכל הרמות, מה שהיה בלתי אפשר? לפני הכנסת המחשב. בצורה סכמטית, נראה את ארבע האפשרויות הנפתחות בתוך הארגון, עם הכנסת מחשב: דה-ריכוזיות. פלזור יכולת החלטה ובקרה הפצת מידע כוח לידל כוח לתהליכלם בלת?- גורם חדט | -------- הכנסת מחטב ------=> נשלטים (מכונה (מומחים) הפועלת לפי הוראות מראש). ריכוז נתונים הגברת ילכולת ההתלטה במרכז לאור המקרה שתחקרנו ניתן לקבוע, שכל הגורמים הנ"ל משפיעים. אך פיזור הסמכות נעדר משמעות כוחנית, בגלל יכולת הפיקוח של המרכז. 34 ג. ג מ ל ש ות ו ע ו ות: ריכוז ההחלטות ברמות הגבוהות והפעלת מטה חזק ומתואם - מאפשרים החלטות מהלרות ורציונללות לותר מקודם, כיוון שהמחליטים שולטים על הרבה יותר מידע, ומקבללם אותו הרבה יותר מהר מאשר קודם לכן. תגובות מהירות למצבים, בנסיבות אלו, מביאות לשיפור טיב תפוקת הארגון. | | ד. א הר יור ת: | מעורבות הדרגים הבכלרים בבעטת בתוך היחידות והפצת מידע לזכאל- דיוות, מעבלרילם את האחרלות לרמה לותר גבוהה. האחרלות, מתרכזת בהנהלה המרכזית, מגבירה את הסלכוי לפיקוה ציבורי, הקיים ברמה זו גם באופן פורמלי. התנאל למלמוש הסלכוי הזה,, הוא בהפצת מידע מתומצת, אמין וטוטף, לגורמל הציבור השותפים בהנהלות.: ה. מ ע ו רב ות: | | במיבנה החדש, מעורבותם של מנהלל-ביניים, מנהלים ביחידות קטנות, אנטי המסה המרכזי ואנשי המטות ה - מותנית בהחלטות ההנהלה המרכזית על הפצת מידע. "הדרמת מידע מטמעות? על המצב המתהווה ביחידות אחרות, *כולה לטפר את רמת הניהול בכל דרג. בין הארגון לסביבה ו / | אנו מתייחסים במושג "סב?בה" לבעלים/ לקלל לנטלם/ לספקלם/ למשתמשלם - הווה אומר: ‏ ל ק ל ב ןו צ ל ם. כך זה במקרה של מפעלים-אזוריים כנחקר. אזי, השפעת השימוש במחשב לכולה להיות מרחיקת-לכת. ראינו, שהפצת מלדע מייד? ואמיתי למגדלים ולמרכז'י-המשק, מאפשרת להם מעורבות והשפעה על הארגון, והם אף מנצלים רו זאת. במציאות, כיום, מוכח, טאין הפצת חומר על פעילות הארגון ככלל. הפצת החומר השוטף לקיבוץ על תוצאות עלבוד התוצרת של עצמו - משתכללת בהתמדה. יש טעם במחקר, שיבדוק את מטמעות הצורה הזו טל הפצת-מידע על שליטה ופיקוח בארגון. אך המעניין | והחטוב הוא, כי מידע טוטף על פעילות הארגון, קיים, ממש?. היקפו ולעד הפצתו הוא עבין של הכרעה ניהולית-ציבורית. עובדה זו יכולה להיות המפתת למעורבות ולפיקוח שבין ארגון-אזורי לקיבוצים החברים בו. יתר על כן, ניתן בקלות להשליך מן המעורבות שמצאנו, אם וכאשר הופץ מידע שוטף - לסלכויי מעורבות במישורים'אחרים לגמר?: ברמה התנועתית- הארצית וברמה הליטובית-הפנימית. | .35 56 ההיבט תאישיל של העובדים א. ב. ה ופ ע ות ע מדורת א יט יות: מעגיינת מאד היא התגובה האישית של עובדים, הממוקמים בתפקידים רלוונטלים מאד לעיבוד-הנתונים. זו מענלינת במיוחד, כאשר מקבילים אותה לתוצאות ולשינוי במפעל בו הם עובדים: במפעל הראשון (במכון למיון), מנהלת-החשבונות אינה מתגברת על התנגדותה לשלטה החדשה. במפעל זה, תוצאות הכנסת השלטה החדשה - בינוניות. גם מנהל הליצור והמחסנא? - מסוייגים. הנכונות הכללית להמשיך ולהתקדם לפעילויות נוספות, עם השיטה הממוחשבת - אלטית ומסוייגת. במטה המרכזי, ישם מנהל-החשבונות "עומד מן הצד", אין שיגוי השיטה מהווה בעיה מיוחדת - קצב ההסתגלות של המערכת מואץ על לד? אחרים, והתוצאות ניראות סבירות. במפעל תפותי-האדמה, בו מנהל-החשבונות מחליט להירתם לתמלכה בשיטה החדשה - קצב התפשטותה גדל, הן בהרחבה על פעילויות נוספות, הן במורכבות העיבודים והן במעבר ל"מפעל אח", מפעל-הקירור. ממצא זה מכתיב מסקנות באשר לדרכי שיתוף ומעורבות, בטלבים המוקדמים של התכנון והכנת המערכות הממוחשבות. ח ט ש ‏ מצ מ צום ב מ ס פ ר ‏ הע וב ד ים: חשש זה, המוכר בספרות החוקרת בנושא - לא מצאנו. לעומת זאת, כן מצאנו הרחבת פעילות, מב ל י ‏ לה ג ד ל ל, באותו הקצב, את צוות העובדים. אמנם, תופעה זו שווה לצימצום ממש? במספר העובדים, אך יש בכך הבדל משמעותי, מבתינת שיתוף הפעולה או התנגדות לשינול הטכנולוגי. | ממצא זה אומר, שמבחינת | ע ל ת ו ל ה ש ל ג ו *, רצול . לעשותו בעת שנעשית פעולת פיתות בארגון. עיתוי זה לכול לתת מענה לחששות בדבר צימצום מספר העובדים או באשר לתוכן התפקיד של בעלי התפקידים השוגים, במצב החדש. הסילנדרום הפסלכו-מחשבי, המוזכר בספרות, קרי: החשש מ"מכונה-מפלצת מסתורית", נמצא גט כאן. מבחיגת העובדים בארגון, התהליך נשא צורה של הוצאת נושא עיבוד הנתוגים לחברה קבלנית אשר מחוץ לארגון. זאת אומרת, לא היה חשש ממכונה המשתלטת על הארגון. החשש האמלתי שמצאנו, היה חשש מאבדן- פרנסה, מאבדן-מעמד ופיחות התוכן-התפקיד, ומחשש לאל-יכולת להסתגל לדרישות הטכנולוגיות שלופיעו במצב החדש. ד. ' 'ן ּ : | : בתחום התגובות האישלות מצאנו תופעה נוספת, מעניינת ובולטת: אמונה עיוורת בנתונים המודפסים על יד? המחשב. כאשר היו טעויות בהזנת החומר, התקבל פלט מוטעה. כאשר זה תוקן ביד, וגס אם הוסברה הטעות - האנשים המשיכו להתייחס לפלט בל?לתר-אמון מאשר לתיקון.: לחס זה הלה כללי, בכל הרמות, להוצ?א אנשל מקצוע בתחום המחשב או הכלכלן המטפל בזה. על כן, כל סיכום ידני הועבר לי'הדפסת" המחשב - והכל באו על סיפוקם. ' לדעתי, יש הגיון בתופעה.זו, הנראית "פסיכולוגית" גרלדא: אנשים יודעים שהמחשב מדפיס שווה לכולם. זאת אומרת, מבחינתם, פלט-המחשב הוא מסמך בר- הפצה, המקבל בפועל בקרה מעצם קבלתו על ידי רבים. חשיבותו של פלט-המחשב - המופץ ברבים ונשמר בזכרון המחשב, לצורך כל עיבוד שיהיה נחוץ - נתפס על- ו ידי הרבים כאמצעל-פיקות, ועל כן - אמין לותר. | מסקנות: אם בכוונתנו להגביר את המשמעות החברתית של הארגון והבטחת פעילותו על פל עקרונות דמוקרטלים - אזי, שלנוי טכנולוגל יכול להיות בעל משמעות, תוך מאמץ להבטיח: ו א. ב. ד. הפצת מלדע בפנים לקביעת החלטות רציונליות, בכל הדרגלם. הפצת מידע רלוונטי לבעלי זכות-פיקוח, על מנת להשיג מעורבות אמיתית בשליטה על הארגון. 0 לצירת כלי-פיקוח יעילים על המטה המרכזי, למרות, שעד היום מתייחסים אליו [ כאל גורם מקצועי ולא כאל גורם ניהולל. ו שילוב בעלי תפקידים רלוונטיים בתכנון וביישום מערכות ממוחשבות, על מנת להבטלח אמינות ושלתוף פעולה.. ברור לי, שמסקנות אלו לכולות "להפר?ע" לגלהול ריכוזי, אך הן יכולות להגביר את המעורבות ואת הגיבוי, אשר נחוצים מאד לארגונים האזוריים. 17 ב יבל יוג רפ ל ה ו 1. טלמון-גרבר, *ונינה. יחיד וחברה בקיבוץ. הפרק: "ההתישבות החדשה בנגב והשיתוף האזורי" (בשיתוף עםיאריק כהן). ירושלים, מגנס, תש"ל. 2. זכאי, דן. הסינדרום הפסיכו-מחשב?, ובעיות פסיכולוגיות בהחדרת מערכות ממוחשבות והפעלתן. אוניכרסיטת תל-אביב, המתחלקה לפסיכולוגיה, 1982. ,10600 ,6100הטסתהך +ס :מסמסקהתג? 6ה 7‏ ,60.18 ,(ע5581%6 6תה .1 , פמצטת .3 1 , .לט 18500%טגך -0:28012 016% ח1 6קת8ת0 506181 ,ת21%6 116(861 התה 102814 ,(סקג.4 4 ,56טש10] מס6חפת ,(אצסצ שא | .80108 6 ,הססקת1הפה | ,0%%108 שת5 ת1 מ10:המספטת 1 1608 ,008 1 ,088ץ? 8ע81++4 ,("עק010ת(160 6( 50 ת158510ה0?88 3" .5 >תהעץ ,9%7ת1881 .צס1טהה6ת 6ת8 6צטפסטץ:5 8ת128610ה8קל0 ,3 מ0ק1086 ,(ע6ל6ש115 ת+ 4 ,111607 ,(%צסצ חסא 6 0+ ץקס1סתת166 ת108:10הטתת60 התה תס1:התס+%ת1 .55676 ( ת0ס8םת100 . (1983) ם2061%10 566 ;6ת20:518 ,ת0068510ע תהסצט שס+ 0 1 0 5 ץ0100ַ6פץ? 506181 6ה7 | .1.ת ,מההת 5 ,2 ,תסגע 11 ,אצסץ שקסא ע86526 ת1 "קע85ט0מ1 ת1 86ה8ת0 81מ128:10ה0:28 4" 17 1601602 18516מהתט!! 8מה 01021681תת166 ,5600781 .81 ףש .מ810+טת6קט5 0% 8מ48610תט70 ,.ק401801צ0פתחד 1 8 ח1 מ1010ק8ש5 , עְהזהק4 ,0280081188" .6ת018001 ,(60מ6צץ 6מהתטזן 6מ8 185786106ת1ה0 .מ10םהתספט 025166 ,8.1 ,50050 ם1 "%חהפ .4 .466100 86 6000628510 0₪10ת600 0+ .8ע0 ,18עבק .סק 181םפט0ת1 ת1 2805028 16מהתץ2 .מטסמע56 , מ8מ61 1 ,500א0% .6ט707520001 500181 ת1 ת10:המס:ט 051166 .1.4 66חת 4 ,91860611 2 11עק ,766% 688מ81ש 2‏ ,":ת6מ6קההגען צס+ 48 שסת 2: :םעסקפת 8260181 14 ,מססץ תת ,6קתה8ת0 66תה18? 6ת8 ץקס1סםת 160‏ .1 ,צס1עהך ,161280 % 001067815 106 ,(0ע26868 500181 108 686ש851ת 1‏ ,ת188ת16 11. '8 5. 6. 7. 121 11 14. צסטסקתג!! [18קהם2!! ת1 6פַתהת6 מ0סע+ 9ת56106510" .260876 .0 ,(צספפש .. 10860 ע6ש11556% מ1 "8מ0009881צק-8858 0% ת66088128+10? 16 | 1 תהס1 ,(אצסצ טסא | .עס1ט8ה26 86 6ש60ט552 ,פ8פת128:10ה0228 8 80095, 4 .1 12ה8ק0 חס 8 + 10866 6הך 1 פהמסת1 ,:1816ת₪ 4 ,מססםםה:? ,א%צסץ שבא 0 ו מ+ "0006101 0% ה5781128:10ת06 שת1צט685א" .1 פהמסה? ,1816%הט טסא (66) 81 66 .0.0 ,060062 םת "128:1085ת0228 688ת81ט2 (פת50 8 ע116ח ,%צסצ שסא .(6ע26568 07288128510081 מ1 67806051068ע | .1 תא .01ע6ת0ס 81ת128610ההקצס 1 ת81128+10ץ5ת06". ,1 פהמסתך ,ש1816חהח 1עטס1 106 ת1 "%5ת6ת688056ם בח קמ1ת₪68 158 +0 ק6ט56 1*1681קת6 0 א,1967 | 6858מ2₪81 0% ]% .4 וח ץע ססחד ,6מ280128:10ל0 1 -.םה10 00102760 4 ,688ת2- ,ט1תט %0:6א0 154 14 17. 14 1 19