- שנה: 1976
- מו"ל: הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב
- תגיות: מחקר ממשלה
OCR (הסבר)
אוניברסיטת תל-אביב
הפאקולטה לנהול -
בית ספר למוסמכים במנהל עסקים עדש ליאון רקנטי
בחירת מוחשב למשרד ההנוך והתרבות -
נתוח א'לרוע
עבודת גמר לקראת תואר ,מוסמך במדעי הנהול*
45 -מערכות מ*דע
(5694 )81310722 .519 לוי
לוי, זאבה
בהיורת מחשב למשרד החנוך והתרבו
8 ד'
16
7
וו
4%
מוגשת ע"לו זאבה |
53 1
וו ו מנחה העבודה: דיר פ. עין-דור
ו
|
1
וו
והדעות
ואינה מיצגת את
ן השקפות בית-הספר או את השקפות המנחת
העבודה מבטאת את המסקנות
של המחברת בלבד
נובמבר 1976
לבעלי נבנותי,
ב א ה ב ה.
תנדתי גתנוגה לדי'ר פ. עין דור אשר הנהה אנתי בכתיבת
עבודה זו נלדייר דן לו*ן אשר קרא, העיר וסילע.
תודה מינוחהדת למר אלעד פלד, מנכי'ל משרד החבוך נהתרבות,
אשר קבל בברכה כתיבת עבודה זנ נאשר העמדת כל החנמר המצו?
במשרד ההננך נמהנצה לו, לצנרך עבנדה זו ופרפומה.
יבואו על הברכה כל אלה שהקדישו לי מזמנם, הבהירו עמדותיהם
באשר לאירוע ועייעו בהשגת החנמר, במ?וחד מר מ. ישראל?
ומר מ. בורשטיין.
תנדה עלנחה למר ע. כרם, מדפוע אורינט על הפינע הטכב?ל
בהדפסת עבודה זו,
תוּכן הענינים
מ ב ו א
פרק ראשון - סקירת ספרום
1. בחירת מחשבלט, תהליכים שיטות נמדדים.
2. התבגדות לשנול ארגובי. <,
3 סכ ם. ..
7
פרק שני | - תאור הסטורי של האלרוע ₪
/ בג ק ע.
2 הקמת היחידה ומהות פעולותיה.
ב הצורך בהגדלת כנשר היצור ושקולים לבחלרת.
ג./ התלבטויות ופסילת המכרז.
ד, / דילמה - הליכה למכרז או הרחבת הקלים.
/
ה. !סכום - חיוב הליכה למכרז.
2 ה מ כ רז
| א תכולת מסמך: "המכרז".
0 ב. מצב קללם.
ג. דרלשות המכרז.
2 ד. המבדק.
. ה. ההצעות והגלשה שבבקטה להערכה.
ו. האלגורלטם להערכת ההצעות.
| ז. תוצאות המבדק.
ח. ההיבט הכלכלל.
ט. המלצות הועדה.
ל. דעת מעוט.
/ וא םס כו ם.
3 ה ה ה ל ט ה
/
4. לאחר ההתלטה - העמות
א. מבוא.
ב. | ערעור על ההחלטה.
ג. הקשלים שהוצגו.
ד. מנול ועדות בוררות.
5. סכום התאור ההסטורל
ציוגי דרך משמעותלים בתהליך.
פרק שלושל
גתות האירוע
.1
₪9
שיטת הנתות
הרקע לאירוע
א:
ב.
ה.
על אלזו קרקע בפלה ההחלטה?
האם כושר היצור הווה הבעיה?
האלרועים בתהליך.
אינדיקטורים להצלתת מ"מ - הבתקיימו?
ס כ ום.
נתנח השלבים בתהליך
ה ה
מבוא - תהליך רצוי נתהליך מצול.
הגדרת מדזניות.
בתוח העומס והצורך בהגדלת כושר היצור.
1) רקע והערות בקורת.
2) יעילות העבודה במתקן - נתונים ומסקנות.
5) הגידול בעומס הצפוי - בקוות.
4) חשוב העומס הכולל ועצמת חשוב נדרשת.
) סכום ומסקנות.
הרחבת הקלים.
1 התייחסות פורמלית.
2) ההסבה - ציון טרומי להליכה למכרז.
3 פס כ ום.
ה ב ה * ר ה.
1 המודל לבחירת הציוד.
2) מאפילני האלגוריטם ונתוחם.
6 ס כום.
המלצות הועדה.
1) המלצות הועדה.
2) מ ס ק כב ה.
3 ס כורם.
ח ל ט ה
רקע - מההנחה המבכ"ל בהחלטתו.
האמנם היתה המלצה?
ה ה ס ב ה.
מדת העמלדות בפבי השבוי ומדת ההנעה לקראת שבול.
סכום זהוי והגדרת הבעיה האמלתלת.
עמוד
1
1
1
02
3
5
6
07
7
88
08
88
99
71
2
33
4
74
74
06
6
7
29
6
6
16
7
7
.9
.9
1
2
נספת
בספת
נבספת
בספת
בספח
נספת
נבספת
בספת
בספת
נספת
א'
בי
ג'
ט'
ל
נ ס 5 ח * ם
5. תיכן הכשלון ?
א. מ ב נ א. .
ב. משתנים רלוננטים ונקנדנת השפעתם, על התהליך.
ג. םס כ ונ ם
1) דרוג משתנים לפ? חומרת השפעתם על האלרוע.
2) האם היה ניתן לצפות התוצאות.
3) מ ס ק נכות.
מתוך הצנרך בהגדלת כושר הלצור.
מנסף 1 - מערכת המחשב שהיתה קיימת ואופן הפעלתו.
מוסף 2 - עומס העבודה במחשב ונצולו לפי פעילולות.
מוסף 3 - תתזית צריכת זמן מחשב.
מוסף 4 - נתנח הענמס הצפוי בעבודי משכורת מורים.
מוסף 5 - מפת ענומס עבנדה בחנדש מקרי ממוצע.
מתנך שקולים בבתחירת מחשב.
מתוך דרישות המכרז.
מוסף 1 - תוכניות וגודלן ונושאי פעילות.
מוסף 2 - נצול זמן מחשב. ממנצע חודשל.
מוסף 3 - דרישות המכרז - קטעים. .
מוסף 4 - מרכיבי ההערכה ומשקלם.
תמצית ההצעות ל.ב.מ. ובנרנס.
תמצית תוצאות התחרות.
דו"ח הועדה לבחלרת המחשב.
מנסף 1 - דו"ח מעוט יו"ר הועדה.
מוסף 2 - הסתייגות עקרונלת לדו"ח המעוט.
טעונים בגד ההתלטה.
מוסף 1 - הנמקות לטעוני הדרישה לבטול רכישת מחשב בורוס.
מוסף 2 - דו"ח ועדה פרלטטלת.
מוסף 3 -
מוסף 4 -
פרנט בתובים על מחלר?ל 2 המחשבים. (3 מוספלם).
(התפטרות עובדל היחידה והבהרותיהם להתפטרות.
פרוט טבלאות השוואת של מאפיינים.
רשלמת מרואינלם
רשימת ביבליוגרפיה
0%
101
12
1012
15
14
|88
110
11
117
17
19
18
141
15
1|8
112
1|08
10
100
15
1|9
100
113
100
.
בשנת 71 הוחלט להחליף המחשב במשרד החנוך והתרבות מטעמים של יתר עומס וכושר -]
נמוך של המחשב שפעל.
/
ו
/
ההכרעה לגבי סוג המחשב המחליף נתקבלה במאי 73. מאז נבפלה הבחירה רועשת הארץ בגנה /
ועד לעתוגות החנץ הגיעו הדליה. ן
השאלה הנשאלת אם אמנם הבחירה היתה נכונה? האם דרך הבחירה והשקולים לה (לאור
נתוחם ההסטורי) תואמים למקובל בספרות ובמחקרים העוסקים בתחום זה? האם השקולים
שהותוו לבחירה תואמים לשקולים המועדפים במשק הישראלי?
תהליך בחירת מחשב הוא תהליך מרכב ומסובך, בהיותו כולל מפרטים טכניים רבים, הערכות
כלכליות והערכנות איכותיות. ההשקעה במחשבים רבה, השוב לכן, לבסס תהליך הבחירה כך,
שההליכה בו תמעיט ככל האפשר ההוצאות ותבטלח התמורה הרצויה. כמובן, תוך התייחסות
לאילוצים הקיימים בבחירת מחשבים.
סלסמאות ומלות מפתח כמו: בחירת מחשבים, הערכה, מחיר עלות, סימולציה, בצועי תתחרות
ומטודולוגיה בשמעות נמפכחות. אך האם הבחירה בשטח הולמת? האם נוקטלם בארץ בשיטות
בחירה "מקובלות"? האם הליכה בהם מבטיחה קבלת החלטה נבונה? האם לש גורמלם נוספים
שיש להתייחס אליהם פרט לבחירה של המהשב עצמו? האם קיימת בחירה אובלקטיבית טהורה,
ואם קיימת, האם היא הדרך? אלה
עבודה זו דנה ומנתחת האלרוע הנ"ל בנסיון להגלע למקור הכשלון. הדיון "מתמקד בשתל
זויות של הבעלה: המשתנים המשפיעים על התהל?ך ומוקדים בתהליך. המשתנים שהשפיעו על
התהליך מיוחסים לשלבים בו, ומדורגים - דרוג סוביקטיבי, לאור הנתוח - לפי חומרת
השפעתם על האלרוע.
המסקבה: לא שלב אחד בתהליך ולא משתנה אחד, הם אלה שהרריעו הכף. קבוצת משתנים פעלה
והשפלעה הדדית. כך גם אין מוקד אחד קובע אלא כמה מוקדים שהשפעתם מצטברת.
העבודה מסתיימת בשאלה אם ניתן היה לצפות לכשלון ומוצעות מסקנות.
פרק א - סקירת ספרנת ו
בחירת מחשבים, תהליכים, שיטות ומדדים
תהליך בחירת מחשב הגו תהללך מרכב ומסובן| בכללו מפרטים טכניים'רביט, הערכות כלכליות
והערכנת איכותיות. ההשקעה במחשבים רבה, חשוב לכן, לבסס תהליך הבהירה| כך, שהליכה בו /
המעיט כבל האפשר הנצאות המחשב, כמובן תוך התייחסות לאילנצים הקיימים| בבחירת ו
, . - /
/
/ | | | /
: , / .
על תהליך הבחירה להקבע על פי (צרכי הארגון וההיבטים הכלכליים המשתנל] והשובים תוך
בחינת החילנפיגת; אשר בה לש למקכיבים האלכנתיים, בבגוד לכמותיים ערך רב. /
הספרות העוסקת בבנשא רחבה ומקיפה, אם כי במהותה הנה תיאנריה המלנה את הנסינן ומסכמת
אותו. הספרות הסוקרת הבנשא מציעה שלבים לתהליך הבחירה ש?מרק [49] שרפ [37] ג'וסליך [32] >
ועוד), וכן שיטנת או טכביקות עזר לשלב הבהירה עצמו ולתהליך ההשוואה, טכניקות להשוואה
כוללת ולהשוואת הבצועים המפורטים.
טימרק [49] מציע מסגרת נבפלם שמתוכו יכול המשתמש לתגדיר גישה לבחירת המתאימה לתנאים
הספציפיים שלו. יש לדעתו להקים צוות בחירה שיבהן ההיבטים הטכנלים הכלכליים והפוליטיים
ולבסוף ימליץ אנ יבחר מחשב ספציפל, סקירתנ דנה ב-4 שלבים של תהליך הבחירה הכולל, החל
מנתוה הדרישות, פביה לקבלת הצענת, בדיקת תקינותן של ההצענת והתאמת המערכת המוצעת עד
לשלב הסופי של הבחירה ממש. הבעיות הקשות הנן להעתר: הערכת צרכי העתיד, תכנון לטות
ארוך. המבחר הרב הקיים וענמד לבחירה (מה ל בכון לגבי ישראל), השונאת
"תפוחים ותפוזים", הערכה ומדידות משוערנת. גם %עפגתתסמ6ט המבוסס על מודל והכולל
מערכת עבנדות המיצגנת את עומס המשתמש, הנא רק הערכה.
בעיות אלה קשות מהטעמלם הבאים :
א. מרכלבים איכותילם.
קשת מאד להעריך בנשאים כמו: עלות הסבה, עלות הדרכה, עלות מחקר ופתוח וכו'. כיון
שהם קשים להערכה הם מנעדים לטעויות. הפתרון הנראה, כנקודה זו לטימרק [49] הבו
השמוש במדריך של הערכות קודמות.
,
ב. הגורם האנושל, כדברלו :%
".8ע00וקםנ60 שַם5610041 ם1 %תטססס8 60ת! ת886+ 06 6פטמז 8ע18060 מהנמתטם 01 עסמנתטת א "
הע
הערכות הניתבות ע"ל הפרטים 6 גסות במקרה הטוב.
2
ג. ז מן
תהליך הבחלרה נמשך לעתים שנים, צרכי המשתמש משתנים, מחירים ומשכורות משתנלם,
כמות הבוחנים והתוכניתנים הנדרשת משתנה. בנשא זה מזנח לעתים קרובות וגם כאן
ההערכות הן גסות במקרה הטוב.
ד. פוביקטיביות , ,
בשטחים רבים הגחנש וההערכה מרובים מהדיוק. אין דרך למבנע את העובדה שכל בתלרה
כוללת מדה רבה של סוביקטלבינת, אפילו השיטנת הנוקשות והקשוחות.
שרפ ₪33 דן בספרו בבעית הבתיבה עצמת. פונקצית המטרה לבחירה מוצעת על ידו, תוך
הדגשת היסנד הכלכלי (מיגימנם עלות), הגדרת דרישות הכרחיות וקביעת מטרות ומאפינים
לבחירה, תוך שקלולם |/הדדי. שרפ (47] ניסח הבעיה בפשטות, אך מימושה טטצ ומסובך
מאד. הגדבתג לבמיבת הקוגפ;גורציה אנ. המחשב. העדלף. בקבעת. בשני- שלבים כלהלן :
אנת
שלב א' : - ( [|א ) אפגת = וטא
- :
שלב ב' : - ) וטא) זג = * שא
1 :
אן בסרר שלבים הפוך כאשר :
/ 09 - [טל = (וטא
- : -
(ץ1 - ערך של שמוש !.
/ [)10- עלות הקובפקגורציה 1 בשמוש [.
/
ו - | ערכה נטו של מערכת 1 בשמוש ![.
י / /
כלומר אם יש ]11 קונפלגנרציות מעמדות לבחירה ה א':שמנשים להן יועדו מערכות אלה,
ניתן לחשב ; (371, כאש] הקובפיגורצלה האופטימלְת לדועה, השמוש המתאלם הנו זה הנותן
את מקסלמום הערך בטו לאפר כאשר השמוש האופטלמלי לדוע, הקונפיגורציה המתאמת הנה
בברור זו אשר מבצעת העבודה הנדרשת בעלות הנמוכה אותר. אלא, שלא השמוש האופטימלל
ולא הקונפיגורציה האופטימל ת יכולות להיות מגדרות,/ בלל להביא בתשבון את כל
הקומבינציות, תוך תשומת לב לכן, שלא תבחר פרוצידובה שתבחה לאופטימום מקומי, במקום
לאופטימום כללל. / /
/
/
מ
ן : *
השאלה המרכזית הנה קלנמם של 8 במיוחד אלת המתייחסים ל- [1% ערך השמוש ![.
.
*.
כאשר הנתובים קיימים, לבחר שמוש ו במערכת !| המקיימת :
/ *
/ וטא כל (חא
4 1
/
| אנ בדרך מקבילה : /- ,
עס - (טץ <> ( 161 -- (טץ
- 2 % ד
/
/
/
כאשר נבחרה סדרת המשימנת לבסני, בקבע למעשה הֶשמנש נאז בוחבים הקובפיגנרציה שתקיים
, /
מלגימלי לכל 1 ( ! השמוש שנקבע). אנן ערבות לכך שסדרת המשימות שנבחרה
/ /
לנסנל אמנגם תביא לְבירת המערכת האופטלמלית,
7 /
, ,
1
/
ומסובכים. / י
=[ 2 |
ורך שרפ 3 דיון מפורט בטכניקות השובות למדידת היעילות של בצועי מחשב,
המהווים חלק מרכזי בתהליך החשוב נהבחירה. הוא סוקר כמה טכניקות בהן גיתן להעזר
בבחירת מחשב, כמו המודל של שנלדווינד המציג כמטרה מלנימום עלות במגבלות זמן סבב
נכו', דן בטיטות הגפנצנת של מתן משקלות ובקודם נעובר לטכניקות של מדדים ליעילות
הבצוע של המחשב. החל מהשיטות המשננת זמגי בצוע של פקודות, אם ע"י השוואה של זמן
זוהי הצגת הבעיה כפי שמנבאת ע"י שרפ ₪11 , כבאמך, ביסנה פשנוט בצוע ומימנש מרכבילם
מחזור זכרון נזמן בצוע הפקודה, או הפקודות והתפלגותן בתנכביות הנדונות + 018ע0)
) אומת מס])סטע0פת1 , 6גת]% 808, או ע"י בבית תוכניות סינטטיות למדידת מהירות
הבצוע (תוכנינת קרגל). שיטות אשר יש גורסים שעבר עליהן הכלח עם המעבר לשיטות
עבנדה של מולטיפרנגרמיבג. עבור תוכניות בדיקה והשוואה המסננגות כשלטות מתחהנום הקר
הבצועים כמנ הסימנלציה ומודלים מטמטלים-אנליטיים וכלה בשיטות השוואה בעזרת תחרות
(בנצ'מרק), או על פי תוכנינת השוואה מסוגים שונים,שבבבו ע"ל חברות התוכנה השונות.
המחבר [37] מציע שיטנת לבחירה בין האלטרנטיבות השוגנת, כמכרז בין מתחרים, מינימום
עלות של בצועים מסנימים, סימולציה נקוד וכנ'.
שרפ מתעכב על שיטנת הגקוד והשקלנל השנגנת אשר לפיהן המאפיינים המהוים שקול לבהלרה,
מחולקים לבושאים ראשיים ולנושא משנה. לכל מאפיין ולכל תת מאפיין גיתן משקל ולכל
הצעה ניתן צינן לכל אחד ממאפייני הבחירה. מתקבל ציון משוקלל המהווה מדד לבחירה.
שרפ מצלע חלוקת מסנלמת של המאפיינים לבחירה נהלא :
חומרה,
תוכנינת פקנח. | 4
ארגון גתנובים,
שפות תכננת.
תמיכה בתכנה,
המרת תוכניות,
תמיכה ואמיננת הספק.
השיטה האחרת המנצעת ע"י המחבר המבוססת אף היא על מתן ציונים יחסיים הנה שלטה המשלבת
שקלול המטרות האנפיביות במאפייבל הבחירה וכתוצאה מתקבל ערך משוקלל של המערכת כולה.
זהו נקוד בשבי שלבים :
א. הגדרת מטרנות למערכת כאשר לכל מטרה ניתן משקלה היחסי וסכום משקלות המטרות הנו 1.
ב. השלב השגי הבו הגדרת מאפיינים וַקבִיעת תרומתם לכל מטרה ומטרה.
מתקבלת מטריצה שמספר עמנדותיה כמספר המטרנת. מטריצה זו מכפלת בוקטור המבטא המשקלות
של המטרות השנבנת נמתקבלת כתוצאה האפלונים המשוקללים.
המחבר מציע מאפייבים להערכה מקנבלים וכך גם מטרות אפשריות מקובלות.
בדרך דומה,מציע פרופ סיבלי במאמרו [, לקבוע התאמת חבילת תכנה לבסלס נתונים עבור
ישום מסוים.
ב"נזיר עבודה"י מסכם של דלבנלד 26 מוצגות ומפורטות 3 שיטות שונות לנקוד תכונות
וקריטרילננים הקשורים לבחירת מחשבים והשוואתם. כן מוצעים משקלות למאפיינים ולתת
המאפללבים.
שיטה אחת :-
כל קבוצת מאפיינים (חנמרה, תוכנה וכו') מחנלקת למרכיביה, כל מרכיב בקבוצה מקבל
משקל, בערכים בין 0 ל- 1, כאשר 0 מציין התאמה שלילית נאילו 1 מציין התאמה מלאה.
כל אחד מערכי המרכיבים משוקלל בערכו היחסי של המרכיב בתוך קבוצת מאפלינלם זו.
(דומה להצעתו של שרפ), גם בניר עבודה זה, כבעבנדתו של שרפ מצלעים התייחסנת נפרדת
לבעית העלנת. מה כוללת העלות לפי עבודה זו: סך ההנצאה הישירה למתשב ל-3 השנים
הראשוננת (שכירנות ליע"מ, רלצה במקביל, הספקה, סרטים ותקליטים). המערכות המתחרות
מערכות נאח"כ מחנלקות לסך הכל עבור המערכת שעלנתה הנה הבמוכה. המערכת בעלת העלות
הנמוכה מהנוה מדד נהאחרות מתייחסנת אללה.
שיטה שגית. :-
כבשיטה הקנדמת, כל קבנצת מאפיינים מפנרקת לגורמלה הבסיסיים, אשר מלוחדים באופן
נפרד לנקוד מקסימלי בתון, בדרך הנותנת 3 אינדיקטורים: להומרה, לתנכנה ולתמיכת הלצרו.
הם מסוכמים יחד כדי לקבל אינדקס בצוע כולל.
ע''מ לקבל האינדקס הכנלל, אינדקס הבצוע הנ"ל מכפל במקדם "אמיננת הספק" ומחולק להוצאה
הישירה ל-5 שבים. מקדם אמינות הספק הוא מקדם המקבל ערכים בין 0 ל- 1, אשר באופן
מעשי, מתבסס שוב על הערכה סוביקטיבית. ברם, למרות היות המדד סוביקטלבב, פריטים ממנו
יכולים להמדד ולהינת מערכים בדרך אוביקטיבית, כמו למשל, זמן הספקת התוכנה לענמת לוח
זמנים נכו'. יּ
השיטה השלישית המוצגת 79 מבוססת על השוואת בצנע של קוגנפיגורציות בתחומלם מסוימים.
הנקוד מתבצע על פי גקוד מקסימלי לכל קטיגוריה כנלתן לעיל. טימרק [₪9 בנסחו הגירסא,
בדבר בקודת ההיבט האנביקטלבית בבחירת מחשבים, מביא צורה זו של נקוד ופָּמות ערכלם
איכותיים.
משננקטת שלטה זו של קבלעת מטרות, נקודן ושקלולן, קביעה של מאפייני הבחירה ונקודם
תוך שקלולם, יש לבדנק היטב רגישות השקלול. בעקר רגישות לשנויים במשקלות של המטרות,
שכן שקלול מסוג זה מגיה פונקצית מטרה קרדינלית וליניארית. התוצאה הנה שהציון המתקבל,
מהונה ערך משנקלל, (סכום הציוגנים למאפייני הבחירה השובים א במשקלנתיהם כשסה"כ
המשקלות = 1)ועומד בסתירה להנתה הכלכלית של תחלופה לא לינלארית בין גורמלם.
שיטת הבקנד, תנך הנחת ללגיאריות : /.
1
1 = 8
ת
, או <<
כאשר : 1 13
- ציון למאפיין 1.
1 - משקלו, ערכו של מאפיין 1:
אם לדוגמא עומדים לבחירה 2 מחשבים, ושניהם קבלו ציון זהה. 4 קבל הצלון הנ"ל (הזהה)
למרות שקבל 0 בתמיכת היצרן ואילו במרכיב נוסף גביח הומרה (לשם הדגמה בלבד), מובן
שמחשב ₪ להיה עדיף על 4 למרות שהשנים קבלו אותו ציון.
במציאות כמובן לא יתכן מצב בו לקוח יהיה מוכן לקבל ציון 0 עבור מאפיין כתמיכת היצרן,
גם אם הציננים למאפייגים האחרים גבוהים מאד. במציאות עקומות האדישות קמורות כלפל
הראשית, ומתאימות לגוסחא :
מ 2 ןטש ו
מ ..., / , /- = 8
או
מ 1
מ , 8%םן |( 2 = 8טן
1 1ן
, 11
כאשר :
1 ממנצע גיאומטרי משוקלל
"א " ארלטמטי משוקלל
1 יקבל הערך 0 בכל מקרה שבו מאפיין כל שהוא קבל 0 בתחומים "נורמליים" של נקוד,
במערכת מאוזנת המשקלנות הללו די דומים ומתרחקים בעקר בשוליים.
טימרק ₪8, בהתייחסו למנדל הנ"ל מתאר זאת כך : "אבסורד לומר שאיכנת ההומרה חשובה
פי שנים מבשיגותה של מערכת נהול נתוגים מתנחכמת, השתים פשוט אינן נלתנות להשוואה".
עלורת
כשמשתשים בשלטה זו להשוואה בין שתי מערכנת מחשבים יש להניח מערכות שעלותן דומה.
לש הנותגים לכלנל העלנות בין המאפיינים נלשקללה, אך אז עשויים להגיע למצבים אבסורדילם
(המחבר ₪3 מוכיח זאת לשקלול אריטמטל וגיאומטרל).
שרפ [47] מציע נממליץ לבצע שקלול עלנת ואח"כ לבחנר יחסלת לרמת עלות דומה.
במנדל זה יש חשיבנת מכרעת לבחירת השמוש הנבחר. אם מצליחים לבחור שמוש אופטימלל
התהליך הג"ל יתן, באופן ברור, קונפיגורציה אופטימלית, אך אם לא בוחרים השמוש
האנפטימלי התנצאה עשניה להיות גרנעה מאשר בבחירה רבדומלית של שבי מרכיבי המודל,
הקונפיגורציה והשמנש. המנדל עשוי לתת במקרה זה ערך במוך יותר של [%טא .
באופן מעשי המשימנת הבבחרות הגן לעתים קרובנת אלה המבנצעות ע"? האלנסטלציה הננכחית
מה שבהחלט אלבו מבטיח - גם אם יבחרו השמנשים האנפטימליים למערכת הנוכחית - שאלה
השמנשים האופטימליים כאשר הקננפיגורציה תהיה אחרת. זו בקודה חשובה מאד שאין נוהגים
לייחס לה את מלוא משקלה.
של
מדדים לבדיקת יעילנת מחשב
א. שרפ ₪7 נכן לנקס ₪9 מביאים המדדים השוגים למדידת יעילות המחשב. השאלות
שמדידה כזו יכנלה לעבנת עליהם מנתנית במטרת השמוש (לנקס [39]) כָלומר האם מדובר:
1 בהערכה של מחשב לצורך בחירתה.
המעריך בוחר ציוד ומכאן שהבצוע הוא קריטריון תשוב בבתלרה. יש להעריך חומרה
נתנכנה. קיומה של תוכנית טפוסית למערכת הוא תבאל..
2) הערכה לצורך תחזית בצוע.
כשמתנכנבת מעבכת חדשה של תוכנה או הוספת מרכיבי חומרה. מתכונים להעריך את
מדת העמידה של המערכת החדשה בעומס.
א
3 פקוח על בצוע. .
הפקנח מספק בתוגים על בצוע בפועל. גתוגים אלה נחנצים לצורך חזוי השפעתם של
השנניים בהנמרה נבתנכנה או לחילופין בדיקת בחיצותם של שנניים אלה. נתונים
אלה בנתגבים פרופיל של שמוש במערכת לצורך החלטנת אסטרטגיות כמתן עדיפויות וכו'.
ב. השאלנת שמדידות אלה יכולות לענות עליהם שרפ - [37] הן :
1 מה שעור ההתקדמות הטכנולוגית של מערכות מחשב או מרכיבל מערכות מחשב.
2) האם קיימת במחשב בעית התשואה לגודל, ואם כן באיזו מדה.
3
64
השוואת ההתפתחות הטכנולוגית של י?צרן אחד לעומת השבי.
מה לעילנתנ של מחשב א' לעומת זו של ב'.
הטכניקות השונות לקביעת מדד היעילות הן :
1
)2
6+ 800 6מה 07616
בוהגים להשונת זמן מחזנר יחיד של 020 ואת משך הבצוע של הפקודה 402
בין מחשבים שובים.
השיטה היתה בהנגה בתקופה בה שלט התכגנת בשפת מכונה.
מגרעותיה :
(א) אין התייחסות לארגון הזכרון (תוים, מלים וכו').
(ב) אין התחשבות ב- 88 58000181 הנמצאים ב- 0₪
(ג) פקנדה אחת: 422 מייצגת המכובה כולה.
(ד) אין התייחסנת למספר הכתובות בהנראה.
(ה) אין התחשבות בתוכנה.
תמהיל פקודות
בקבעת תדירנת השמנש בהוראות שובות. בעשה שקלול של חשובי הזמנים לכל הוראת
בהשוואה בין המחשבלם השונים. השיטה הוצעה ע"? סולומון ונועדה כאמור להשוואה
בין 0205 שננים.
להא : 1 מחיר להידת זמן במחשב [.
1- זמן בצוע פקודה !1 במתשב [ .
(6. > 07% עלות בצוע פקודה | במחשב [.
כאשר קיים עבור 2 מחשבים [ נו- א .
8 / :
א 0 0 לכל % (פקודה) אזי המסקנה ברורה.
אם לא משקללים הפקודה 1 ב- %7 לפ? מדת השמוש בה ומשווים לכל המחשבים את:
ו ( 0 > ף = 100 > "290
- 10 -
כאשל : > 8 [ז היא הוראה סיבטטית אופיבית.
מגרענת :
(א) א.ב.ד וה' בשלטה הקודמת.
(ב) מאידך מדנבר ביותר מפקודה אחת | 810 אך לא תמיד נכללות פקודנת 10
(ג) מדידת תדירנת השמנש בפקודנת קשה ולכן השקלול איבו מדויק תמלד, שלטה זו
כמוסבר, מותנית מאד בשקלול.
(ד) מערכנת הפקודות שונות בין המחשבים השוגים, לש הבדלים במשמעות הפקודות
נלכן קשה להשננת כאשר כל מחשב שנבדק יצטרך לבצע מבחר אחר של פקודות.
גיתן אמנם לקבץ הפקודות לפי מחלקות של פקודות (ביבריות, נקודה צפה וכו').
הישום היתיד ל"תמהיל הפקודות" הנו: השוואת יעמ"לם.
3
8העקסעק [0ת109,
תוכניות שקודדנ במינחד. זמן הבצנע של התנכנינת מהננה מדד לבצועים
התיאנרטיים שהנצגו, התוכנית כוללת מגנון פקודות התל מפקודות אופיניות לעבודות
מסחרינת ונכלה בפקודות האופייניות לעבנדה מדעית, התוכנית מרכזת נתוגים
סטטיסטיים אודות בצועיה וכתוצאה מתאפשרת ההערכה.
השיטה יכולה לסזיע בהערכת בצועי חומרה ומעט לגבי תוכנה, ;ביכולתה לאמת קיומס
של 20808 שהנבטתג ע''ד היצרן.
.
מגרעותית :
(א) התתשבות ב- 1/0 במציאות פקודות ק/5פ הן אסינרכוניות ולא מתוכננות
כבנסוי.
(ב) אין התחשבנת בתוכנלות פקוח ונהול מחשב,
(ג) קשה להעריך רבני תוכניות.
(ד) אין בדיקה של מערכת ההפעלה והתוכבה המוצעת.
(ה) אין תנכגית | [6תע6 אחידה ולכן לא ניתן לכתוב אותן בצורה מוטלת
לכוון 02% מסוים.
64
65
= 117
מנדלים אנליטיום :
הכנונונה למנדל מטמטי (בד"כ בתורת התורים) המיצג את מערכת המחשב. קילמים
מנודלים רבים כאלה ולכן קשה להכליל את ההתייחסות. מנדלים אלה יעילים להערכת
מרכיב הציוד בנדד כמו כונן,דיסק נכו'. .
מגבלות,
(א) אין התייחסנת למערכת ההפעלה ולתוכנה המוצעות.
(ב) קשה להכניס למודל שמ!ונותפצקסעס!טת - ו- ו
(ג) מנדל קשוה, הוספת פרמטרים קשה.
(ד) המודל דורש פישוט המציאות ומכאן, מדת אמיגותו מותנית במדת פישוטו.
אצות סמ ,
הרצת תוכגיות קיומות על המערכות הנדנגות להערכה ע"י הסבתן למערכות אלה.
יתרונות רבים;
(א)
(ב)
(ג)
קיימת התייחסנות לקונפיגורציות השונות, למערכת הפעלה ולתוכנה, להבדלים
בין שפנת תכנות.
הבדלקה הנה לזמני קומפילציה ולבצוע נפרד.
יש התייחסנת למערכות רבוי תוכנינות ולהספק המערכת.
לש להזהר בנקודנת הבאות:
(א)
(ב)
(ג)
ה-
הערכת יתר של הקומפילציה, אם היא מהירה, מבלי לקחת בחשבון אופטימיזציה
של זמן הביצוע ע"י קומפיילר אלטי יותר.
פיתוח ושפורים בעתיד המוצעים ע"י היצרן (בעקר תוכנה).
בחירת תמהיל נכון של עבודות נשקלול נבכון של חשלבותן בנסול.
אעהמזם0מ6ט טוב בעקר לבתירת ציוד אך גם לתחזיות בצוע ולנסול בצוע של
האלטרבטיבות השננות.
6
7
12.
תוכנוות סיגטטלנת:
זו תנכגית מינוחדת שנכתבת אד הנק ומאחדת את יתרוננת ה- %עהמנמ0מ6ל ותוכניות
ה''גרעין', כינון שתיא לוקחת בחשבנן היבטים של ק/5, קבצים, מערכות הפעלה וכנ'.
תנכנינת אלה, יכנלות להכתב בשפנת שננות נלרוץ במכלולים שונים על מנת לבדוק
יעילות רבוי תוכניות, מערכות הפעלה וכד', מספקות גמישות ויכולת תמרון רבה
ואפשרות ביקנרת בדיעבד (מבחני קבלה).
מגבלות:
(א) יצוגיות של המערכת ק?ימת או חזויה קשה לבצוע.
(ב) קשה לפתח מערך טרמינלים ב- 6 מ0ס,
(ג) כח אדם לכתלבה.
(ד) חופר אחידות כשאין הכונה מרכזית הדוקה.
סי מ ול צ ו ה,
הנה בכוח השיטה הלעילה, החזקה והגמלשה שבשלטות. מבתינים בשני סוגים של
תוכניות סימולציה :
(א) מבוססת על אלרנעים: נבנה מודל של פעולת המערכת ומוזרמים לתוכה מאורעות
בצורה כרננולוגית לפי נתונים ידועים.
(ב) קט 100% 78018 : סימולציה המבוססת על נתונים אמפיריים המותקנים, כדל
להתאים למבנה המערכת ולענמס העבודה שאותם מעריכים.
מגרעות:
1. עלות הכנה גבוהה.
2. מתאם למערכות מסוימות (ולעתים) קשה לשגנני כאשר משתנה גורם דומיננטל
במודל.
3 מספר התחנות בסימולציה. אם ההחקיה מפנרטת מדי הלא מתרחבת והופכת
קשה להכבה, להרצה ולניתנה. אם היא פשוטה מדי הלא הדלה ליצג בצורה
באמנה את המערכת.
4. בסימנלציות נסיוניות (סט 100% 182016 ) קשה ל?צג השפעות תוכבה,
רבני תנוכביות, שיתוף זמנים ועבודת מסופים.
5. זמן פיתוח הסימולציה הוא ארוך לעתים אינו מעשל.
1
8) בקרה על בצנע.(=ם|:0)!ם110 06בגועזס)עסק )
שיטה לאסוף נתונלם על בצועיה של מערכת קיימת. משמש כעזר באתור צוארי-בקבוק
במערכת. נותןו פרופיל השימוש במערכת, על סמך הנתונים שנאספו. ניתן להסתייע
בנתונים אלה כשנדונים שנויי צילוד או שנויי תוכניות.
הגישה כנללת 2 שלבים: (1) אסוף נתנונים. (2) ניתות התוצאות. האיסוף בעשה
ע''י תוכנינות ההתהשבנות של המערכת. הניתנח מוטה לעתים משום שהנתונים הנאספים
מתארים מציאות מסוימת ומגבלנת במצב בוכחי, לכן תחזית שנני מסוים עשויה
להיות לא מדניקת. שלטה זו יעילה להשוואות של תכנון והערכות מול בצוע ומציאות.
ד. המלצות
1) סימולצית הנה בכנח השלטה הטובה ביותר אך גם היקרה והקשה ביותר לפתוה. הלא
טנבה בעקר לתחזיות עומס. לצורך פתוח שוטף לא כדא? לבנות סימולציה כשאפשר
להעזר בטכניקה 8. בשיטה זו של בקרת בצוע יש ליצור מעגל של היזון תוזר בין
גיתות התנצאנות לבין השנויים שיוכנסו עקב כך במערכת.
2) לצנרן בחירת מערכת חדשה, מומלץ להשתמש בתוכניות סינטטיות. ניתן לבנות אותן
ע''י בתנה מרכיבים איכותיים של מערכת הלקוה ושקלולם לפי מדת השמוש בהם בפועל
יש לשלב טכניקנת (סינטטיות, סימולציה ובקרת בצוע).
לוקס [39] חקר את מדת ההתאמה של שלטות אלה למטרות השונות בבתחלרה. הוא מביא תוצאות
מחקר שערך באשר למדת יעילותן של שיטות ההשוואה הנ"ל, לבהחירה המלועדת למטרות שונות,
כפי שהובאו לעיל. פקנח על הבצוע כתוצאה משנוי קופיגורציה או שנוי תוכנה, תחזית בצוע
של תכנה אנ חומרה חדשות, או לבחירה של תכנה או הומרה הדשות. הטכניקות אשר דורגו
במחקרו כמשביעות רצון למטרות של בחירה של תכנה ושל חנמרה הן: התחרות, הסלמולציה
והתוכנינת הסינבטטיות. למטרת בדיקה של תחזית בצוע, נמצאה על-ידו כמשביעת רצון, רק
הסימולציה.
ג"ונסון [34] דן בבעית כיצד לנתח נלחזות עבודת מחשב, הוא מציג את ה- | 4% 07 %6/0
בתחום מדידת בצועי מחשב. טענתו הנה שאין תיאוריות בננשא אלא גסויים ותערכות. ע"מ
לפתח תיאוריות יש לדעתו לקבל מידע בשני בושאים :
א. מבנה התוכניות בזמן בצוע.
ב. תשובת המחשבים האלטגטיביים, העומרים לבחירה, למבנה התוכניות.
(ראה הדמיון לבוסחאת שרפ' [47] כבסיס להעדפה).
- 14 -
אין לדעתנ לבננת תנכבית שתבדנק בצוע תנכנית אחרת בצורה משלמת. לכן בנדקים בצועי
מחשב ע''י תגנרמים מבאלם :
1<; קרולת - כל עבוד הנתננים המבוצע בילחידת זמן בעומס עבודה מאוזן, אשר
מגדר כענמס בנ כל משאבי המחשב מגוצלים. כמגבן שתכנון עומס
כזה הוא די דמיובי.
2, טס קטסיתיד 7 מספר העבנדות ה"מועילות" המתבצעות ביחידת זמן.
5. מהירות גולמית - מהלרנות הבצוע של מרכיב? המחשב, כמו: זכרון, פקודות וכנ'.
4. נוחיות השמוש - המאמץ המשקע בהכנת בעיה לפתרון ממוכן. המאמץ הנדרש לתפעול
המחשב והיחידות הפריפרלינת.
טימרק [49] מציע מסגרת נבסיס לתהליך בחירה מתוכו ניתן למתלבט הקונקרטי להגדיר גישה
לבחירה, המתאימה לתנאילם הספציפיים שלנ כאשר הוא מדגיש שהמשתמש אלנו מעונין, או אינו
צריך להלות מעונין בנבנסקונדות, בזמן חבור, במולטיפרוססינג או במולטיפרגורמיבג,
בזכרנן נכך תלאה, רק לשמם. ענינו בהם הבו רק במדה שהם תורמים לכלכליותו הלעילה של
המתקן הגדנן. כלומר גם פונקצית המטרה של טלמרק הנה כלכלית בעקרה:
"המכונה הפחות יקרה עבור עומס העבודה במתקן הנדנן".
טלמרק ₪98 מסננג הגירסות המטפלנת בבחירת מחשבים ל- 2 קבוצות קיצנניות כאשר מרבית
הגירסות מתפלגות בין שתים אלה.
1. נקודת ההיבט האוביקטיבית.
2. נקודת ההלבט הסוביקטיבית.
כאשר בתיבט האנבלקטיבי כולל טימרק את הגישה המת?יחסת לתהליך בתירת מחשב כאל תהליך
"כמעט" מדעל. זנהי דרך המכמתת ערכים איכותיים במהותם, אם ע"י מתן ערכלם כספיים
ואם ע"? בקוד. הנקנד או הכמות הכספל נותנים לכל אחד הצרכים, או התכננות, או לשניהם
במשנלב ע"י שקלולם זה בזה.
ההשנואה יכולה להעשות בשלב שני לגבי מדת הגשמת הצרכים של כל אחד המחשבים העומדים
לבתירה. תוצאתה הנא מספר יחיד המבטא סדר העדפה.
- 15 -
בהיבט הסנביקטיבי מדגיש טימרק 39] את הצורך להתחשב במאפינים אלכותיים רבים
בתהליך בחירת מחשב. לכן, לדעתו יהיה זה בזבנז כספים לרליק לנתחם בקנה מדה "המעבדתל
והמדעי" המדגישים זנית ראיה זו מציגים הדברים ע"י הבאתם כד? אבסורד, בטענה המצלגה
כאבסנרד את השקלול נהכמות האלכנתיים. "זה אבסורד לומר לדוגמא, שאיכות החומרה חשובה
פי שנים מבשלגנתה של מערכת נהול נתונים מתוחכמת, השתים פשוט אינן ניתנות להשוואה".
ברם, גם לנ ההללכלם מדעיים היו ניתנים לשמוש משמעותי, הם היו מהוים רק אמצעי להצדקת
מה שידנע לצרכן שרצנל עבנרנ, ינתר מאשר עבגר בחירה אמיתית אובייקטיבית.
פ'סגם] 8126807 ע0פט 516 286א ]0 מ5411108160ט[ ע0ס? 60015 06 ען81נתעסת 6[טסאו עסבי "
8 0111081 ת800/4!0 מ1 .מ80100010 8ש00[6011 6טע+ ע10 ם6ג) ע8ג:פע פלסתגש פ
",מ678108110 6ש00[6001 ע8שסקעסטס מ000 פסמ!תסהגת עג[טס1)ע6ק 01 מס]561604 עס1 שמם!פפסצם
בנסנו [19] מצטרף לדעת זו בהציגו תהליך ותוצאנת אירנע של בחירת מחשב בארה"ב. תהליך
הבחירה נהברירה בעשת לפי "כל כללי הטקס והתהליכים המדעלים" תוך התייחסות למצוי בשוק
ולעתיד להתפתת. בקבעו דרלשנת וצרכים, עומס עבודה קיים וצפוק התייחסו להשלכות ההסבה,
לכווני ההתפתהות, נקבעו דרישות וצרכים, נקבעו מפרטים, הוגשו הצעות, בוצעו אלטרציות
בין ההצעות, גקבע מודל לשקלנל ההצעות וננסהאנות לסכום הממצאים. נקבעה ההצעה הטובה
ביותר באנפן חד משמעי. הצוות הגיש ממצאיו להנהלה בדרך פורמלית ומלאה. תוארה הגישה,
נסקרה דרך הנתנח והצביעו על ההצעה המומלצת. אולם, הזמנה הוצאה למחשב אחר. הצוות
ננתר בהרגשה שהנושא הוכרע בדרגים גבוהים של החברה עוד 5% מחילת עבודתו.
דיבולד [27] דן במאמרו בהיבטים נוספים על היבטי העלות/תועלת, להערכת פעולת מחשבים,
ושלובם כקריטריוגים לבהיוה. אצטט: "... קושי גדול יותר קיים בהערכת עובדי מחשב.
במיוחד עקב הגידול היחסי בעלות כח אדם ותוכנה לעומת הירידה בהנצאות לחומרה, המגיע
ליחס של 1:2. הצורך בכח אדם מקצועי הולך ועולה... גדלה הדרישה למקצועיות גבוהה עקב
התחכום הרב של המערכנות". במקרים רבים פעללותה של יהידת המחשב אינה זוכה לתשומת לב
ההנהלה, בהתאם לחלקה הלתס? בתקציב ההוצאות. לעתים נשאלת השאלה אם האנשים הנכונלם
אכן קובעים את מטרות עבוד הנתננים בחברה.
00 5021008 610 2601608 06ם 8068 168בהקגת60 108% ם] ע16ש8041 ע6אוקותס2)..."
89 01 1/006משחות 626 +0 ש6]טם1 62606 8[טסאופתס ב10גו מ610ת8129 6מ16 306 תהוד
6 :ם165+10 6 81868ץ 8ן "1 .".... 6815ם06 06621101 158 התה %מ6בת%פ6טמ1 1
"ל ע04110 422 5'ץתהקמת 00 6ג) עס+ ₪0818 6ם860)1 260018 %מ18ע 6 "
+
= 16 -
דיבולד [27] מביא תנצאנת מחקר שגערך בארה"ב :
עס] 20815 8ת|:/80 עה ,6מ0בת26המקות 0%ת ,פמה01]מג00) :8+ 010005מ1 עסטצטפ מ"
,3 862102 מה 6% קה תת 0+ מ60ש000 510 10מגומדנםס 0" - . . ."8עס6טקנתס
."00800816 בנסע+ עם1 ע[800018 18 680005108
זוהי אחת הסיבנות העקרינת לכשלונן של החברות המפעילות מחשבים. הן אינן מקבלות את
הפוטנציאל האמיתי האפשרי מהשקעתם בעבוד נתונים. התקשורת בין הגהלת החברה והנהלת
המיכון הנן רחנקנת מלהשביע רצון.
לדעת דיבולד (?2], בנצ'מרק היא השלטה הלעילה ואולי היחידה המתאימה לבקר או לבדוק
ציוד או שיטת עבנד כל שתיא שלמשתמש יש ספק בבצועית ובהתאמתה לו, כפי? שהוגדרו בנתוגל
הספק. זאת למרנת שהבבצ'מרק מסונג אף ה?א כטכניקה סוביקטיבית משום הסטיה האפשרית
בעצם בחירת התמהיל לתחרות. הבנצ'מרק הלא איפוא לדעתו (ולדעת רבים אחרים) הדרך
המשמעותית ביותר למדידת בצוע של קונפיגורציה בדוגה לעומס מוגדר וספציפי של המערכת
אותה הקונפיגנורציה מלנעדת לשרת, אם תבחר כעדיפה, יש לדעתו וגם רצוי לשלב הבנצ'מרק
בכל שיטת הערכה. ברם, על המשתמש לדעת ולהכיר המגבלות של הבנצ'מרק ולהשוות תוצאותיוּ
עִם תוצאות שלטות אחרנת, כמו סימולציה כשמדובר במגבלות הננבעות משמוש
במערכנת "זמן אמיתי", או כאשר באחת ההצעות העומדות לבחירה יש שנולי ארכלטקטורה של
החומרה, התנכנה נענד. גם השפעת ההתרחבות של לשומים שונלם ניתנת להמדד ע"י תחרות,
זאת כאשר מכפילים או משלשלם מבחני הבנצ'מרק.
ג'וסלין [3] דן ברחבנת בננשא הבחירה ושיטות ההשנואה השונות. הנוא מציג כמטרת ההשונואה:
מציאת המחשב או הקונפיגנרציה המתאילמה בינתר לדרישות הצרכן. הוא דן בכמה שיטות
להשוואה החל מהשיטה הפשוטה בלותר והילא ה- ץ[תס 0056 לפיה, בשלב א' נבדקות המערכות
המוצעות להיותן תקיגות ומתאימות לבצוע המשימות המוטלות על המערכת הלשומית. בשלב שני,
נבדק ענין עלותה של המערכת ונבחרת זו הזולה בלותר. כאן נשאלת השאלה מה קורה אם השנלה
בדרוג המחיר מבצעת המשימות המוטלות על המערכת ביתר יעילות ?
השיטה השניה הנסקרת ע"" ג'וסלין 3] היא שיטת ה- 0 658%85מםש0110001 00205%)
שיטה זו הנה תת קטגוריה של שיטת הנקוד והשקלול, בתוספת העובדה שכאן, במודל זה, מתבצעת
חלוקת הנקוד המשוקלל במדד יעילות. בדרך זו בוחר הבוחר את האלטרנטיבה, בה היחס הנ"ל הוא
הנמוך ביותר. ברם, חלוקה כזו של נקודות אלנה מספקת למסד או לבטא יחס משמעותי בין עלות
ליעילות.
= 17
כיון ששתי השלטנת הב"ל איגן משבלעות רצובו של ג'וסלין הגוא מציע טכניקה שלישים
והיא ה- .1660 08108 008% טכניקה זו משלבת הפשטנת של שיטת ה- | עמ0 008% עם
הריאלינת היחסית של שיטת הנקנד נהשקלול. התנצאה הבה טכניקה העדיפה על שתי הטכניקות
הקודמות. עדיפותה על פגי הקודמות לה בתאנר הלא בהביאת בחשבון כמה פריטים במערכת
המחשב שיש להם מנבן של ערך, פרט לעלנת. עדיפותה במיפוד יחסילם משמעותיים בין אותם
פויטים של ערך - המשללמים את הדרישות המבדטנרינת - נהמערכת הכספית.
אחת הנקודות הנראות ל-ג'וסלין חשובה במלוחד היא העובדה, שטכניקת בחירה מסוימת,
מבוססת על ההבחה שהמשתמש ממסד קודם לקבלת ההחלטות פרלטים, הנחשבים על-ידו כחשובים
ובעלי משמעות להערכה. הוא הנלק על הגישה הזו בה המשתמש העתידי קובע מראש מה הפריטים
שהוא חיב לקבל עליהם תשובה במערכת הנדונת לבהירה, זאת לפני שיקבל את ההצעות אותן
עליו להעריך. על אחת כמה וכמה מתן משקלות לערכלם אלה מראש. יש טוענים שעד אשר
המשתמש איגו מקבל את כל ההצעות אינו יודע מהם כל הפריטים'אותם עליו להעריך,
וכתוצאה את חשיבנתה היחסית של כל אחת ההצעות. אם פרלט מסוים מוצע ע"י כל החברות
ולא נכלל במפרטים הראשוגיים. יש לכך משמעות, או להיפך פריט פעוט לחסית, יכול
להיות בעל השפעה משמעותית על ההחלטה הסופית אם הוא מוצע רק ע"י ספק אחד או שנים
(לא ע''י כל המציעים).
ג'וסלין 1 תוקף את המתנגדים להצעה להערלך נקודות מסוימות לשקלול לאחר קבלת
ההצעות נכלשונו: "אבשים אלה שתפקידם הערכת מחשבים רוצים להמשיך ולעשות את שעשו
בעבר, הם רוצים קודם לבחור האלטרנטיבה ואח"כ להצדיק את הערכתם" !!
הצעתו ננחה למעריך מאחר ואין מבקש ההצעה חיב לבצע כל התכנון לפני הגשת ההצעה. הוא
מסכים שבקביעת הקריטריונים להערכה אחרי קבלת ההצעות יש מידה מסוימת של אי הגינות
לגבי הספק וכן לגבי הצרכן. הוא אף מביא לכך דוגמא ממשלת בה מנוכחת אל הגינות זו
ותוצאותיה לגבי הצרכן נהיצרן כאחד.
ל
זמן מיגימלי בעיות | מהיר לסדרת בעיות
להשלמת מחזנר עבוד ה שניתנת לפתרון בשעה
0.000 א 0 - 8%
220000 צ 0 8%
%> - 0 2.000
5185
מכיון שמרכיב היעילגת הנבן, אג פורש, במקרה הב"ל, כ''כמת מערכות של בעינת ביתן לבצע
בשעה" הרל התקבל שהמחור הזנל בינתר לסדרת הבעינת הביתגות לפתרון בשעה הנא לספק 2 .
זאת אמבם תלתה הבחירה, תנך הצבעה על כך שמערכת 2 גנתנת את מקסימום היכולת להתרחבות
ניכולה לבצע ינתר בעינת לדנלר מאשר המערכנת האחרנת שעמדנ לבחירה.
נניח שהקריטרינן הגב"ל תקין, ונכיר בעובדה שהמעריכים ניסו לבחור מערכת מחשב שתהיה
הפחות יקרה וגם עוגה על הדרישנת שהנצהרו ע"י החברה, בבקשתה להצעות.
אחת החברנת המפסידות במקרת הנ"ל היתה חברת *.ב.מ.. בשאלת השאלה אם חברה זו ידעה על
הקריטרינן הנ"ל? לו לדעת בודאי היתה מציעה מערכת בעלת עצמה רבה יותר במקום זו
המוצעת. (חנק גרנש).
העובדה היא, כך מתאר את המקוה הנ"ל ג'וסלין, של-?.ב.מ. הלו 3 מערכות אחרות, אשר
תחום מחירן היה זהה לשל המערכת המוצעת ומערכת נוספת שמחירת הלה 500.000 %. שתים
מתוך המערכות ש-י.ב.מ, היתה יכולה להציע, היו נותנות אפשרות התרחבות רבה יותר
במחיר נמוך לותר לסט בעיות, מאשר המערכת שהנצעה ע"י ספק . כך גם אול? לספקים
המפסידים האחרים.
הכרת הקריטריובלם האמלתיים היתה עשניה לגרום לכך שתוצענה הצעות אתרות מאלה שהוצעו.
מאחר והקריטריון לשפוט היה כמתואר ומערכות אחרות שהלו נותנות הספק גבוה יותר במתיר
נמוך יותר לא הנצעג כלל, ניתן לנמר שהחברה נכשלה בהשגת המערכת העדיפה או הטובה
ביותר עבורה.
אם נסכם: יש לקבנע מראש פריטים ספציפיים עליהם תתבסס ההערכה וההשוואה הסופלת. לש >
גם לקבוע את ערכם מיחסי של פריטים אלה. למרנת הלות המשימה קשה לבצוע יש לדרשה.
מאידך, אין משמעות הב"ל שכל מאפיין שעליו תתבסס ההערכה צרלך להיות "נעול", כך גם
לא פריט נערך שנקבענ מראש. הם יכולים להשתנות וניתנים לשגני. אין נקוד קדוש ואין
הערכה קדושה. אם בעת בחינת ההצעות האלטרנטיבות מבחיבים בפריט בעל חשיבות שלא נלקה
בחשבון מראש כפרלט בחוץ להערכה, יש לעשות זאת לאחר קבלת ההצעות. יש להוסיפו ע"ל
הגדרת היחס מחיר/ערך ולכללו בתחום השפוט הסופי.
מהות שיטת ה- 8 המוצעת ע"י ג'וסלין 3 הנה: הערכת פרטל הציוד,
התוכנה וכנ' הנדרשים, כפ? שנתנים במערכת המוצעת ע"י הספקים. בטכניקה זו מַעריכים
המזמינים רק את הפריטים הנדרשים על ידם מתוך המערכת הנתונה ומחירה. זוהל הרמה
- 19 -
שאליה המערכת המנצעת יכנלה להגיע ביכולתה לספק צרכלי המזמין. כאשר דרישות שהוגדרנ
כהכרחיות (מנדטנרינות) לא מערכנת. שכן רק אם הן ישגן, המערכת משתתפת בתהליך הבחירה.
יהודה של השיטה הנא בדרך בה היא מאפשרת לצרכן או הבוחר לדון בפריטים הנדרשים. גם
לעצם מתן הערך יש חשיבות בפני עצמו, בהיותו מהוה בסלס להשוואה, לבחינה ולציון ואף
לשנני, אם בנראה הצנרך, כמובן באופן בלתי תלוי בערכם של הפריטים האחרים.
ה- פט![78 / 6 שנקבע לכל פריט רצוי, הקיים בהצעות העומדות לדיון, מהוה בסיס
לנקודן של האלטרגטיבנת.
ההצעות מדורגנות ע"י מה שנקרא ע"ל ג' וסלין[ 33 -] שם!ומטססס8 6ג[78 008% סך מחירה של
המערכת ממנו מנרד סך מחירם של הפריטים העודפים (על המנדטוריים) הקיימים בהצעה.
עודפים אך רצניים כמובן.
40000018 6ט[8 2086) - ₪ וצ = - בו 2
11 11
ם... !=1 .21 = מחיר פרלט 1 .
מ.... [=1 .71 = ערך פריט [1 >= (פריטים עודפים מעל המנדטורילם).
ההפרש בעל הערך הנמנך ביותר בכל ההצענת מלצג את ההצעה העדיפה.
גישה זו מזכירה את גישתו של שרפ [₪7 המדבר על ערך השמוש נטו, בעוד שג'וסלין
מוריד תוספת הערך מהמחיר הכולל. התוצאה הנה ההצעה בעלת עודף ערך גדול לותר מקבלת
מחיר נמוך ינותר.
ג'וסלין מציע להתייחס ל-4 קריטריונים מרכזיים :
מחיר
מאפיינז ציוד
פוטנציאל פתות
תמיכת יצרן
ניתן להשתמש בקבוץ המאפיינים, אך חשובים יותר הפריטים עצמם ולא קבוצם לקטיגוריות
גדולות, שאינן מאד משמעותינת ככאלה.
= 20 =
המחבר מציע לכלנל בעלנת הנצאנת חד פעמיות נהנצאגת מתמשכות - קבנעות. כל מחיר שייך
להשלמת הישנם, עד לריצת הישום על המחשב, צריך להלקח בחשבון לצורך ההערכה. רשימה
מפורטת של פריטים שלש לכללם בחשוב ההוצאות מנבאת על-ידו, החל מהכנת האולם, התקנת
הציוד, דוקומנטציה גבוי נכו' עד למחיר פתוח תוכניות, כה אדם והוצאה בלת? לשלרה
לשטח בלת? מננצל. רשימת בקרה מפורטת ומנעילה לעומד בפני בחירה. במאמרו המופלע
בקובץ המאמרים שלוו 32 %תסתקוטש6 ...₪ מ56160000 ]0 5פט1ת160, מציג ג'וסלין
גישה לפיה המחיר המוגש ע"י הספק הנו רק חלק מהעלות שצריכה להלקח בחשבון. על העלות
לכלול עלות חיי המערכת ל-5 שנים בציוד על מרכיביו השונים וכן בכח אדם. יש לכלול
בחשוב העלות או לחלנפין בתהליך ההערכה את אותם מרכיבים שלא הוגשמו, והיו רצוילם.
לסכום, שיטת ה- 0/8116 / 62086 מקלה מעט על הקשיים שאותם לש לעבור במתן ערכים
למטלות ונותנת לערכים משמעות מסוימת. זה נעשה ע"? 2 עקרונות חשובים והם :
א. פלשוט התהליך בכך שהמערלך מתייחס רק לשתי קטיגוריות של גורמלם :
1. מחירלם.
2. פרלטים רצויים, שהם פריטים הכלולים בעלות ההצעה הנדונה, אך לא הוגדרו
כהכרחיים, ואשר אינם משפיעים לשירות על משך רלצת המערכת.
ב. הבחירה נעשית על בסיס כספי (כלון שה- 0781₪66/ 008% ניתן בדולרים) ומשמש
בסיס לנקוד כל הפריטים. גורם שניתן להשוואה ומובן לכל.
התנגדות לשנוי ארגונ?ל
א
מוטיבציה לקראת שנוי ארגוני והתנגדות לשבול או העמידות כבגדו, הם שני צידיה של
מטבע אחת. כאשר ב"מוטלבציה לקראת שנוי" הכוונה, לרצונם של חברל הארגון לקבל על
עצמם את השבוי הארגוני המוצע, להשגת שתוף פעולה שלהם ביחס לשנוי המוצע ולביטול
או לפהות להחליש ההתבגדות שלהם לשנו?. העמידות בפני השנוי הלא מרכיב חשוב. היא
מלוה כל שנוי. כפי שאומר גלרמן 29] : "מונח שעובדים עמידים בפני נסלונות לשנות
את' דרכל העבודה הרגילים שלהם או המבנה הארגוני בו הם עובדים". אחת הבעלות בזהול
ההתנגדות לשנוי הנה, חוסר נכונותם של הפרטים להכרלז על עובדת התנגדותם. ההתנגדות,.
מוצגת ע''י שמוש בטעונים הנראלם כטעונים טכגיים תקפים. הסיבה להתנגדות חבויה, כדל
להמנע מבדלקת הסיבה האמלתית. השמוש בטעונים טכניים בא כדי להסוות רגשות פחד
ועוילנות הקיימת מתחת לפני השטח.
1 =
המוטיבציה של חברי הארגון לקבל על עצמם השבני הארגובי המתוכבן, בראית כתבאי הכרחל
(אם כי כמובן לא מספיק) להצלחת השנוי. מודל השבול הטוב ביותר, השנוי הרצלונלל
ביותר, סוכני השגוי הטובים בלותר, לא לצליחו בהכבסת שבול, אם יתקלו בעמידות או
בחוסר מוטיבציה של חברי הארגון, לקבל על עצמם השנוי וללטול בו חלק.
לטווין + סטרינגר 38] מגדירים מוטיבציה: "מוטיבציה היא התנהגות אברגטית המכוונת
למטרה מסוימת (עמ' 233)" ביסוד התנהגות אברגטית זו קיים צורך, רצון או שאיפה. לא
רק המוטיבציה היא נקטנר דיבמי בעל כוון נמטרה אלא כל שנוי הוא תהליך דיגמי. גיתן
להסתכל על שעור השנוי כעל אלמנט במערכת דינמית המורכבת משני כוחות המושכים
בכיוונים מגנגדים. וקטור אחד הוא הכח המניע את המוטיבציה להשתנות בעוד שהוקטור
השנל הוא העמידות בפגי השנול.
ל
הכח המביע = שעור השנול
עמידות בפגנל שבול
הדבר הרצו? היה לבטל לחלוטין העמידות בפני השגוי ומצד שגי להגביר המוטיבציה במדה
המקסימלית האפשרית. אולם מצב זה הוא בד"כ אידיאל טהור. גם השנוי המוצלח ביותר
לתקל ב"איום" של עמידות או התנגדות מצד יחידים או קבוצות בארגנון העובר את השנול.
מהמערכת הנ"ל בובע לקח תשוב: אי אפשר לבטל רק ההתנגדות לשנוי ואז השנוי לתבצע
ללא קשיים. העמידות היא רק מרכיב אחד במערכת. המוטלבציה לקראת שבוי היא מרכיב
לא פחות חשוב. יש לקחת בחשבון שני כנחות אלה והשפעת הגומלין ביניהם כדי להגיע
לשנוי מוצלח.
העמידות בפני השנוי. המקור העקרי לעמידות בפני שבוי הוא סוציולגי תרבותי.
בסיל [17] ו- בניס 21]. עומדים על העובדה שהאדם הותנה לקבל יציבות והמשכיות
כנורמליים בענד את השנוי קבל כפתלוגי. אך בשנות ה-70 וה-80 של המאה השנוי הופך
להיות נורמלי והעמלדות בפנל שנוי הופכת להלות פתלוגית. מקור העמידות בפני השנול
הוא השנוי החברתי הכרוך בכל שנול ארגוג?ל או טכגולוגי, ההתבגדות אלנה כנגד השנול
הטכנ?ל או הארגובי אלא כנגד השגוי בקשרלם האלשיים המתלוים אליו. לורנס [₪35 טועו
שלאנשי המטה יש ציפיה מראש שתתעורר התנגדות לשנוי, עמדה זו גורמת לכך שחברל
הארגון אמנס יעמדו כנגד השנוי. אם המטה מתייחס לחברל הארגון האחרים כאל עקשנלם,
הם משנלם ע"י כך את הדרך בה רגילים האנשים שיתיחסו אליהם, וכתוצאה הם באמת יגלו
עקשנות בעמידותם כנגד אותו שנוי, אין להתייחס לעמידות בפני השנוי כאל משהו שצריך
להתגבר עליו, אלא, כאל אות אזעקה שמשהו איבו כשורה. זה אות שלש לאבהן מה אינו
כשורה בתהליך השנול.
= 225
בדבר? לורנס [35] לש הנחה סמנוית שהעובדים מהשנרה עמידים בפני השבוי ומתנגדים לו,
בעוד המנהלים מפעילים השנוי. אולם, בתוספת מאוחרת למאמוו עומד על כך שגם מנהלים
עמידים פעמים רבות בפני שנויים בפרט כשהשבויים דרסטיים ורבי היקף כגון שנויים
הנובעים מ"מהפכת מחשב". ליויט ך56 ז אומר "שאדם לא יקבל שנוי או פתרון שהוא
אוביקטיבית - רציונלית טוב יותר, כפי שמציענות גישות אלה, אם תהיה תוך כך
התעמלות מצרכיו הפסיכנלוגיים". מדבריו של גלרמן [29 ] ניתן ללמוד על 35 מקורות
לעמידות היחיד בפני השבול :
א. נסיון העכר בשנויים.
ב. מדת שביעות הרצון שלו ממצבו במערכת הקיימת.
ג,. המוטיבציה הבסלסית שלו.
עד כאן עמידות פסיכולוגית תפיסתית - עמידות זו קשורה לגורמים אישיותיים ואינדיבי-
דואליים. סוג שגי של עמידנות היא עמידות המצבית - בובע מגורמים ארגוניים כמו אקלים
ארגוני שאיבנו מעודד שבוי. סגנון נהול שאיגו תומך בהכנסת שגוי וכו'.
ארגיריס [5גק מציג גישה הרואה קונפליקט בין אופי הארגונים ובין האופי האנושל.
כולל בקטגוריה של "אנטרופיה ארגונית" החשש הנובע מתכונות המצויות בארגון;
פתיחות, אמון ובטילת סכון נמוכים יחסית ולעומת זאת שמרנות והחוסר אמנן גבוהים
יחסית, כצד סגגון גיהנל ע"פ משברים. דגש על מטרנת ורציוגליות, דגש על עשית העבודה
ללא שימת לב לאפקטיביות הקבוצה, דתיית רגשות, תקון ופקוח החד צדדיים. ערכי ההנהלה
הם אלו העומדים ביסוד כשלונו של ארגון להשתבות ומאחרל עמידותם של הברל הארגון
בפנל השבוי. ארגירלס [15] מדגים את התהליך בו השנוי נתקל בעמידות, כתוצאה מאפיוג?
הארגון הביורוקרטי וערכי ההנהלה שלו. מפרט חמישה שלבים המהוים מעין לולאה:
א. בגלל הדגש על מטרנת נרציונליות, המנהלים נוטים להניה שהדרך להשגת פעילות
ארגוגית חדשה תתקכל על דעת חברי הארגון אם יוכה להם, עד כמה דרך זו תואמת
ליעדי הארגון ואם לוסברו להם, באופן רצלונלי, יתרונות הפעילות החדשה על פנל
הישנה. אולם, בעיגי הכפופים צורת פעילות זו נראית כאילו ההנהלה מרגישה עצמה
כפויה ל"מכור" להם משהו, עובדה הנתקלת בתרעומת מצדם. הם אינם רואים צורך
שיאמר להם ע"י ההבהלה שהאפקטיביות צריכה לעלות, שלש לבסות קונספציות חדשות
נכו'. האמת היא שרבים מתרעמים כנגד הא?מפליקציה שהם לא עושים זאת כבר עכשלו.
כל זה עשוי לחזק את כמות העמידות.
ב. כוחות העמידות עולים כתוצאה מ :
1) ההשפעה הבין אישית השלילית שיש לצורך למכור את תוכנית השבוי, על המנהלים.
2) חוסר אמון בכפיפים והאשמתם כביכול, המבוטאים ע"? התוכנית החדשת.
בש
3 האיבהיביציה של השאלנות והפחדים שהכפיפים היו רוצים לבטא לפני שהם "נמכרו":
4 הרגשתם של הכפיפים שנעשתה עליהם מביפנולציה כתוצאה מן העובדה שהשננויים
בנשמרו בסוד בעת תכנונם.
5) התלות והציתבות הנגרמים ע"י סגנון גהנל חד צדדי.
ג. כיון שההנהלה חשה שלא בנוח בדיון פתות בדבר רגשות שליליים הרי שאין דיון ישיר
בכוחות העמידנת. התנצאה היא גידול ברמת האפקטיביות, אולם בצדה גם גידול בכותות
העמידות וגידול סה"כ במה שנקרא ע"י ארגירלס [5 "רמת המתח הארגוני הגולמ?".
ד. המנהלים הבכלרלם בהשארם נאמנים לערכיהם, מגיבים לרמת המתח העולה ביצירת כוחות
רציונליים חדשים, תוך כדי יצירת פקנוחים חדשים והוצאת צוים חדשים על מנת להתגבר
על העמידות. עובדה הכופה על הכפיפים לדחוק את רגשל המבוכה, חוסר המנוחה והמתת
שלהס הקשורים לתוכנית התדשה, בפרט כאשר הם באלנטראקציה עם הממונים. אלא, שדחיקה
זו איבה אפשרית עד אין סוף. הדברים עשויים להתפרץ בפגישות שהן הלק מפעילות
השנו? וע"י כך פגישות אלו הופכות להיות בלת? אפקטיביות.
ה. הלחץ הניהולי הגנבר, הגידול בפקוחים ועומס היתר של העבודה כולם לחד פועלים
להגברת הכוחות אשר דוחפים את רמת האפקטיבילות כלפי מטה. בד בבד, חוסר האמון,
המתח, הפגישות הבלתי אפקטיביות והרצון של רמות ההנהלה הנמוכות להטלל את
האחרלנות לשבוי על ההנהלה הבכלרת, מגבירים את כוחות העמידות. המתח הארגוני גובר
גם הוא וגורם מצדו להנהלה, לפתח פקוחים ונקודות בקורת חדשים ולפתת דרכים חדשות
להסברת התוכנית ואלכותה. פעולות אלה מגבירות עוד יותר את כוחות הלחץ אשר מגדילים
את העמלדות, המגבירה את המתח הארגוני. כך, בשלב זה, יש כבר לולאה סגורה שאינה
ניתנת לפריצה,
עד כאן המקורות לעמידות בפני שנול. צדו השני של המטבע הנה, כאמור ההנעה לקראת
שגוי.
מוטיבציה - פתרון כנגד עמלדות
הספרות העוסקת בתחנם זה מציינת העובדה שהמוטיבציה הראשונית לקראת שנוי צריכה לבוא
מתחושה של חוסר שביעות רצון בנוגע למצב הקיים בארגון. ארגיל [16] טוען שהמועד בו
הארגון נכון לשנוי, קרל הזמן בו קיימת מוטיבציה לשבוי, הוא כאשר בארגון יש תחושה
של אי שביעות רצון ותחושה זו מגיעה אל ההנהלה הבכירה, תנאי שני הוא שהארגון הנבו
בלתי אפקטיבי בהשגת מטרותיו, כתוצאה מאי שביעות רצון. בקהרד [ 18 -] מדגיש זאת. ההבעה
לשנוי צריכה לבוא מהסביבה (החלצונית או הפנימית) אך אין די בכך, "איזה שהוא אדם
מרכזי או אנשלם מרכזיים צריכים להפגע מכך" (עמ' 97). דלטון [ף2] כקודמיו, מדגיש
5
את החשלבנת שלש להרגשת המתה נהלתצים בתחילת התהליך, הוא קנרא לזה "הפשרה" (עפ"ל
מודל שלושת השלבים של לוין) המתבטאת בהרגשת מתה המביאה לצורך בשנוי בתוך הארגון.
"הרגשת מתח או צורך מורגש לשנוי אצל אלה שהם יעדי ההשפעה, הוא תנאי הכרת? לשגול
מוצלח" קובע דלטון (עמ' 234).
המסקנה המתבקשת מקרלאה בספרות זו הנה שהבעת הארגון או הנעת חברל הארגון לקראת
השנול קודמת לתכגון השנני. בתחילה חליבת להינת איזו שהיא מגמה אנ נטיה כלפי השבוי,
המונעת ע"ל תחנשה של אי שביעות רצון, לחץ או מתח, הקיימים בארגון והמופעלים בעקר
על הנהלתו הבכירה. לחברל הארגון צריכה להיות הבעה כלפי השנוי המוצע. בנלס ן
מציע, לשאנול לפני הפעלת השבוי את השאלה הבאה: "האם חברי הארגון מוכבים היטב לפתות
ארגונ? והאם יש להם אורינטציה לקראתו" (עמ' 48). כמו גלרמן [ 29 ] מדגיש גם בניס [ג? ]
את חשלבות הנסיון המוקדם לפתוה הנעה. מציע מעבדה מגיאטורית, אמצעי שננסה על-ידו
והוכח כיעלל לצורך סימנלציה של סביבת המעבדה האמיתית.
שלב מקדים ומכין זה להכנסת השנוי אלנו סוף הדרך בהנעת חברל-ארגון לקראת שנול.
קיימת מוטיבציה כלל ארגונית לקראת שנוי, אלך יובעו חבריו במהלך הכנסת השנוי עצמו?
מה מביא את הפרט בארגון להשתתף בתהליך השבני? מה מביע אדמיביסטרציה להשתתף בתהליך
השנויל? ארגיל [16]שואל נמשיב: ברמות הבכירות יש ענין בלעילות הארגון, מטרות
הארגון הן מטרות המנהל. ברמות הבכירות המנהל מעונין שהשנולים לחזקו את מעמדו או
חלקו בארגנון נאילו ברמות הנמוכות הוא עשוי לשאוף להשלג יעילות כדי להרשלם הממונים
ולהבטיח קידנמו.
גלרמן [29 -] דן במוטיבציה להשתנות בשתי רמות: רמת הארגון ורמת הפרט - הלינו העמדות
האישיות כלפי השנוי. ברמה הארגונלת, הגורם החשוב הוא נסיון העבר בשנויים. כמו
בנלס 4] מדגיש גם הנוא חשיבות ההתנסות הקודמת בשנויים. ברמת הפרט, ברמת ההנעה
האישית מפרט גלרמן [29 [ ארבץ סיבות לדרך בה הפרט מגיב כלפי שנול, או לעמדות
שָתהיינה לו כלפי השבול :
הגורם הראשון - כלכלל. האם להלו לפרט יתרובות כלכליים מהשבוי או לא. עובד שלהיו לו
יתרונות כלכליים מהשנוי יטה ינותר להשתננת מעובד שלא יהיו לו.
הגורם השני - פוליטי ונוגע לעמדת היחיד בהיררכית העוצמה של ארגוגו לחסלת לעמדה
שהיתה לו טרם השבול.
הגורם השלישיל - המוטיבציה של הלחיד עצמו. כאן מדובר במבלעים או בהנעה במנובן המקובל.
ד ד
אם צורך מסולם לא סופק במערכת הקודמת, אדם יקבל את השבול ביתר רצון, אם צרכיו אלה
לסוְפקו במערכת החדשה.
ל
הגורם הרביעי - המלדע. הדעה שלש ליחיד אם השבוי ינעיל לו איבו תמיד אמיתי. עשויות
להיות לו דעות קדומנת הגובעות מנסיון קודם, משמועות או מהטיה רגשית בעד או נגד
השנוי. לכן ממללץ המחבר על הסברת השפעות השנוי כפעולה אפקטיבית להנעה כלפי השבול.
יש הדגשה רבה של הצווך בהסבר השנוי בכדי להניע את חברי הארגון לקבלו. ההתנגדות
לשנוי אלנבה תמיד התבגדות ממשית, אלא בסינן מצד חברי הארגון לעכב את השבול כדל
שיספיקו לבחון אותו משנם חוסר המידע שלהם לגביו. הסבר נאות בזמן עשוי להיות כלל
יעיל כנגד התנגדות לשבול. אך זוהי איבנה בשום פנים תרופת פלא. אם השנוי נוגד
לאילנטרסים של חברל הארגון, לא תהיה מוטיבציה כלפיו. על השגבוי להמשיך ולתמוך
ביתרון הפסיכולוגי של הפרטים שלושפעו על-ידו.
זנדר [2 ו מונה 6 מוקדים להתנגדות לשנו? :
4 הבהרת טיב השבוי: אפשר לצפות להתנגדות אם טלבו של השבוי לא הובהר לאנשים
(הגורם הרבלעי - אצל גלרמן) השפעת חוסר המידע משמעותי לותר לגבל קבוצת
ה''לא מרנוצים" בעבודתם.
2. ראית כוונות שונות בשנוי המוצע. תגובת ההתנגדות נובעת מהמחשבה שהשנוי מרמז
על כך שעבודת הפרטים במצב הנוכחי גרועה ומהפסד עוצמה צפול.
3. ניתן לצפות להתבגדות אם הנוגעים בדבר לכודים במיצר שבין כוחות חזקים הדוחפים
אותם לעשות את השבול ובין כוחות הזקים המרתיעים אותם מהשבול.
4. מעורבות המשתנים. ההתנגדות תמעט אם המעמדים לשנול לשותפו במערכת קבלת ההלטות
ויהיו בעלי "דעה" כל שהיא בטיבו של השנול. העובדה שניתן ע"* כך לפתה הבנה
עצמית לבהיצות השבוי ולקבל החלטות על דרך הנהגתו, ממעלטה ההתנגדות באופן
היעיל ביותר.
5. התנגדות צפויה כשההבמקה היא על בסיס במוקים אישילים.
6. אפשר לצפות להתבגדות אם השנוי מתעלם מהמנהגים שקיימים כבר בקבוצה.
לויט [36]אנמר שהגישות אשר מרכז עיסוקן הוא התגברות על העמידות בפני שנול הן
"גישות אבוש". גלשות אלה עברו לדעת המחבר לפחות שגי שלבי התפתחות. השלב האחד שלב
מניפולטורי והשלב השבל שוויון עוצמות. בשלב הראשון מתגברים על העמידות בפנ? השנול
ע"י יצירת יחסים אפקטיביים בין המשנה למשתנלם או המשתנים בפגי עצמם. משתמשים
ביחסים רגשלים אלה כבמנוף להכנסת השבול הרצוי. המניפולציה מתבטאת בכך שלא היה
6
שוויון עוצמות בין המשבה למשתנים. בשלב השבי, שנניון עוצמנת, התיזה המרכזית הנת
בגישות הגורסות שהעמידות בפבי שנו? ה?א תוצאה של חוסר שתוף והוסר מעורבות מספיקים.
גישות אלה מדגילשות משתנים כמו קומוניקציה, לחץ קבוצתי, לכידות, קונפורמיות ועשית
החלטות עצמית כאמצעי מוטיבציה לקבלת השגוי המוצע.
גרלנר [30] מנתת הגישות השוגנת לשנוי ארגובי עפ"י קריטריון של "התפלגות העוצמה"
לדברזיו ניתן להביח את הגישות השונות על רצף, הבע מסמכות הד-צדדית, דרך גישות של
שיתוף עצמות ועד לגישות של האצלה, בכל אחת הגישות יש אמצע? הבעה שובלם, בגישות
חד צדדיות ההנעה בעשלת ע"י סמכויות פורמליות המצויות מחוץ ליחיד. בגישות של שיתוף
העוצמנות יש עדלן סמכות, אך עמה קיימת איבטראקציה וחלוקה של העצמה. הפרט מונע לשנול
באחת משתי הדרכים: האחת, ע''י עשית החלטות קבוצתית בה הגדרת הבעיה נעשית למעלה אולם
הקבוצת חופשית לכונן אלטרנטיבות לפתרון ולבחור אחת מהן. השניה, פתרון בעיות קבוצתי,
בה גם הגדרת הבעיה וגם ההצעות לפתרונה בעשים ע"י הקבוצה,
גרינר [59 מסכם במספר המלצות להפעלת שגוי ארגובי מוצלח. אחת ההמלצות החשובות הנה:
שנוי ארגוני מצליח רק אם יש מעורבות ומהחויבות של ההנהלה העליונה כך שגם הרמות
הנמוכות חשות בצורך לשנוי. מורגן ך42 - מדגיש את תפקיד המנהל בהנעה לקראת שנול
ומעלה סדרת הצענת פרקטיות כיצד להניע את חברי הארגון לקראת שנול.
כושר השכנוע של המנהל מהוה מניע חשוב. ראשלת, על המנהל להבהיר את מסקנותיו, המסקנות
צריכות להיות לוגיות מוצגות בצורה מובנת ומשכנעת ולענות על הצרכים, שנית, רגשות
אפקטיביים בשכנוע יותר מאשר עובדות, בפרט בטוח קצר. אין כמובן להתעלם מהעובדות כפל
שהוצגו בעקרון הראשון, אך יש ללוות העובדות ברגשות, הבהרה: המנהל מאמלן בשנוי והנא
עתיד לתמוך בנ בכל מאנדו. עקרון המוטיבציה השלישי הוא: לא לנסות לזרז את האנשלם
לקבל את השנול מאחר והזרוז עשוי להביאם להתנגדות. העקרון הרביעי הוא: אסור לכעוס
כשנתקלים בהתנגדות. להיפך יש מקום לחשד כאשר ההסכמה הלא מהירה מדי מאחר והתנגדות
הנה טבעלת ושכיחה יותר מאשר הסכמה. העקרון החמלשל הוא הצורך במעורבות אישית. יש
להראות לאנשלם שהשבוי הנוא לטובתם האלשלת. עקרון ששי הוא שעל המנהל להראות שהפעולה
הרצויה היא אפשרית ולבסוף עקרון שביעי, קביעת המניעים של המנהל עצמו. אסור לכסות
על מניעים אנוכיים לכאורה.
גם זנדר [:] דן בדרכים להמעטת ההתנגדות. הכלל הראשון והחשוב המובא על-ידו הוא:
"ההתנגדות תמנע כאשר המשנה עוזר לבוגעים בדבר לפתה הבבה משלהם לנחיצותו של השנוי.
כך גם פתוח מודעות ברורה של הרגשתם כלפיו, השנוי ומה ניתן לעשות בענין הרגשות אלה".
מתוך כלל זה משתמע שאלש המנהל יכול להשתמש בהתבגדות כבסימפטום חשוב, סיבת ההתבגדות,
סימן לגורמילה. כמובן כשגורמלה יאובחנו בשעת התרחשותם.
- 27 -
החזרת ההבבה ליושבה. ע"'י בימת שיחה מתאימה. שמירת מרחק מוגזמת לא נותנת מקום לקרבה
ולהבנה הדדית.
חשיבות לגתינת פורקן לרגשות. השתתפות הקבוצה המשונה בהכרעה על דרכי הבצוע של השבוי,
צורת השנול, כמנבן באנתם תחנמים שבסמכותם להחליט עליהם.
טננבאום, וקסלר ומסריק [12]דנים בגישות להנהגת השבוי. מיחסים חשיבות עליונה לאולרה
האנושית השוררת בין בני האדם המנסים להבהלג השנוי, לבין הלחידים והקבוצות שעליהם
ישפיע החידוש. אם אין אמון הדדי יוגבר מאד כח ההתבגדות.
כדי שיחידים או קבוצות יקבלו רעיונות או שיטות צריך שיקרו לדעתם 3 דברים שונלם :
א. הבנת הסיבנות הדוחפות לשבוי (ע"י המעמדים לשנול).
ב. היהידים והקבוצות יראו שהשבול יטיב להם
ונקודה זו מחזירתגו לשאלה מה משמעות העבין עבור הפרט ?
ג. אחרי שהסיבות לשנוי הובבו ומשמעות השנוי הובנה נדרשת התנהגות שלפחות בחלקה
תהיה חדשה.
המחברים ממשיכים ומדגישים: גם המנהלים צריכים להשתב וה. המוטיבציה צריכה להיות מלנוה
--------------- הרהה הקהלל ו המום) ויה
באקלים ארגוני מתאלם. על המנהל להכלן אקלים ארגובי מתאים ה קראת שנול. 7
ב ה הרה החדה ודוהל הדח הו 7
3 סכורם
"בחירת מחשב היתה מאז ומעולם אחת המשימות הקשות העומדות בפני הנהלות, הנמוקים
המעלים אינם תמיד טכביים גורמים אלשיים נכנסים למערכת וכך גם גורמלם פוליטיים, אם
של המשרד הנדון ואם של הממשל" כדברי פרקינסון [32 ] במאמרו 110 ם5016000 .
והוא ממשיך: הקובפליקט הנוא כה הזק שבהרבה הזדמנויות מנהלים החליטו, שמחשבים הם סוג
של חיות שיש לטפל בהם בצורה שונה מכל תהליך קבלת החלטה אחר. במקרלם מסוימים מנהלים
שהיו צריכים להחליט על סוג מחשב מעדף עשו זאת ב"מסלול הגולף" או בתנו עדיפות להצעת
אותו אגף בעל הכח הפוליטי הפנימי הרב ביותר. או כפי ש- ג'וסלין מביע במאמרו [32 [
001 "הזמן שישיבת הנהלה תקדיש למקומות חניה דרושים לעובדים גדולה
מזו שהיא תקדיש לאמוץ טפוס מסוים של כור גרעיני, אותו הוא מקביל לצורך ענ?נו למחשב.
משום שבשב? המקרים השיחה וההחלטות הם ברמה טכבית גבוהה. בשני המקרים יש מעט נסיון
בעסוק בענינים טכניים ובשני המקרים ההשקעה הכספית גדנלה ובראה, שיש צורך וחיוגביות
בהתערבות הבהלה בתהליך קבלת החלטות.
08
אם לסכם, הספרות העוסקת בבושא מצלעה דרכים וגישות לקבלת החלטה בתחום זה. הלקן
מדעיות לנתר נתלקן פהנת, הלקן אוביקטיביות ינתר ומרביתן סוביקטיביות. סיסמאנת
ומלות מפתח כמו: בחירת מחשבים, הערכה, מחיר, עלות, סימולציה, בצועי תהרות
ומטודולוגיות שוגות נשמעות ומפרחות. כפי שאבו רואים הבחירה בשטח לא תמיד
מתאילמה למצני בספרות לא בעולם ולא בארץ. אך האם הליכה בהן מבטיחה קבלת החלטה
נבוגה? האם קלמת בחירה אוביקטיבית טהורה, נאם קימת האם היא הדרך? האם יש גורמים
נוספים שיש להתייחס אלז*הם פרט לבחירה של המחשב עצמו?
לוקס [3] מסב תשומת לבנו לכך שמערכות מידע אינן קיימות בפגי עצמן, אלא בהקשרן
לארגון. הצלחתן תלניה בפתרוגות הניתנים, לכל אורך מחזור פעילותן לבעיות ההתנהגות
הארגונית. הוא עושה זאת תוך הצגת שני מודלים של קשרל גומלין בין יחידת מחשב והארגון
בו היא פועלת,"מודל הכח" ו"מודל העמות".
"מודל הכח" מצביע על העובדה שכח מתרכז בתת מחלקה/יחידה בארגון, אם כתוצאה מהיות תת
היחידה אפופה מסתורלות ואי ודאות או, אם כתוצאה מרמת ההמרה הנמוכה שלה ע"י הארגון.
כתוצאה ממעבר הכח ההדרגתי לתת יהידה בעלת אפיונים כאלה בארגון - ומחלקת שרותי מידע
היא כזו - עולות בעיות. המשתמשים הופכים להיות חסרל כה ומתוסכלים מבלי להבין הסיבות
לכך, או אפילו מבלי להכיר בקיום הבעיה. תסכול וקושי אלה מקרינים ומשפיעים על נקיטת
עמדות לא מועילות לגבי צוות שרות? המלדע, המשפיעות מצדן על שתוף פעולה לקוי, המשפיע
מצדו על השמוש במערכת המידע וכך סובב הגלגל.
"מודל העמות" המתנואר ע"י לוקס [40 ] מציע למחשבה מספר מצבים המובילים לעמות בארגון,
כאשר הדגשתו על כך שלמחלקת שרותי המלדע יש פוטנציאל לקבל נקוד גבוה בכל המצבים.
המצבים הם: משימה תלויה הדדית, גמול מתאם דיפרנציאלי למאפלני בצוע שונלם, יהסי
עבודה בלתי סלמטריים, תלות במשאבים משותפים, אמביגיוטיות, דיפרנציאציה, מכשולל
תקשורת, כשורלם אישיים, אי שביעות רצון תפקודית. כאשר התלות בין הצרכנים ושרותל
המלדע יוצר קשר ושלוחה בין מודל ה"כח" ומודל ה"עמות". מכאן השאלה האם תהליך
בחירה ניתן לְהתבצע בפגני עצמו ?
עין דור + שגב [28 [ התייחסו לבעיה ורכזו המשתנים הפועללם על מערכת המידע. בחינת
המשתנים (ראה פרק הנתוח) מנכיחה שתנא? להצלחת בחלרה הנה התייחסות למשתנים נוספים.
| עבודתי כפי שתובא בהמשך עוסקת באירוע אחד מסוג זה בו ניסו ללכת ב"תלם".|
----
0 - 29 -
הקמת יחידת המיכון ומהות פעולותיה
ראשיתה של יהידת המיכון העצמאית במשרד החנוך והתרבות היתה בשנת 69. אז
רכש המשרד מחשב, בעזרתו הוחל בתשלום הדרגתי של שכר המורלם, עפ"? תוכנית
שתוכננה ותוכנגתה עבורו ע"? המרכז למיכון משרדי שבמשרד האנצר.
הקמתה של היחידה העצמאית, היתה בהמשך לגבוש הצעה בדבר דרכי שמוש במחשב
במשרד החנוך שפורסמה בשנת 66 ע"י משרד החנוך ונציגות שרנת המדינה במשותף 5 +
תנכנית יומרבית החובקת עולם ומלואו. דנה בפתוה כלי נהנול חדשים ומשוכללים
המיועדים לסייע להפעלה תקיגה של מערכת ההננך והשגניים בה, שחלו בתקופה זו,
המערך המתנכגנן בועד להקיף הנושאים המפורטלם במערכת אינטגרטיבית :
תלמידים תוכניות
תלמידים
תוכנינת למודים
תקנים
מורים
תקציב
ותנאלם פיזיים (בבתי הספר)
פיזיים
המחשב היה מסוג י,ב.מ. 370/40 ושמש במרוצת הזמן גם !
1) לנהול בחלנוך הבגרות ובחלנות הגמר.
2) לחשוב תקני שעות הוראה:לבתי ספר יסודלים. 5
3 לעבוד נתונים על שכר למוד מדורג לתלמידי החנוך העל-יסודל.
בשנת 71 הוכגה ע"י יחידת המיכון של משרד החנוך תנכנית תלת שנתית לפתות
מערכנות מידע במשרד. אחת ממסקנותיה היתה שלשם בצוע המשימות הכלולות בתוכנלת,;
דרוש למשרד מחשב בעל עצמה גדולה משל זה הקילם. כושרו של הציוד הקיים והיקפו
לא לאפשרו עבודה תקינה לאורך זמן.
- 30 -
לקראת בדיקת האלטבבטיבנת השנגנת להתרחבנת, ענד בטרם פורסם נהוגדר הצנרך במכרז,
בוצר קשר בין יחידת המיכון לחברת תמכון, גציגת חברת בורנז בישראל. נעשו נסיונות
טרומיים לבדיקה של האפשרויות השנגות להסבה. נמסרה להסבה תוכנית אשר נראתהת
כמיצגת הבעיה, הכתנובה בקובול משולב בקטעי אסמבלר.
להלן נתנבי התנכנית המקורית נתוצאנת הסבתה :
תוכנית מקורלת ' לאחר הסבה טכנית
ל- 3500 13
8 65 2%
4 דקות 7 דקות
ב. הצורך בהגדלת כנשר היצור והשקולים לבהירם מחשב.
לאחר "התאמנת" בוספות
תפוסת זכרון 22193
זמן בצוע 5 דקות
ביוני 71 בנסח מכתב המתאר "הצורך בהגדלת כושר היצור של המחשב במשרד החנוך
והתרבנות" [ 7 ] עקרל ו בנספח א' למסמך זה. המסמך נועד להציג הדרישות מהציוד
ולהוכיח שהמחשב הקיים (360/40) לא יעמוד בדרישות היחידה תוך השנה הקרובה.
תכולת המסמך:
הצגת העומס הנוכתחי.
נתנח והערכת הענמס הצפוי, בהתאף לתוכנית העבודה.
מסקגות.
מתוך נתוגל המסמך הסלקו:
ניצול זמן מחשב לשנגת 71 בממוצע הנדשל הוא 360 שעות, למעלה מ-2 משמרות בממוצע.
ממנוצע שעות המתגה בתקופה זו הוא 60 שעות.
חשנבל הצריכה לשנת 73 מצביעים על צריכת 925 שעות בממוצע לחודש.
מכאן המסקנות:
"המשרד לזמין מחשב אשר לענה על הצרכים שפורטו במטגרת משמרת ורבע עד משמרת וחצל.
הסיבה לכך היא שתכנלת העבודה אינה כוללת רזרבה לנושאים ולפעילויות נוספות,
ומצטמצמת בהפקת העיבודלם המתוכננים הנדרש?ם לכל פעילות באופן ישיר.
ברור לגנ שעם הפיתנות וההשלמה של מאגר? האלנפורמציה, ילכו ויתרחבו פעולות של
מתן אילנפנורמציה ליחידות המשרד השוגות, ויתווספו פעילויות מעבר לתכנית.
1 =
"לפי הנחת זנ בקבל גבנלנת של מקדם ההכפלה של עצמת המחשב כלהלן:-
גבול עלינון (עבודה במשמרת ורבע) -0 4.2 (4.2
)925 : 1
גבנול תחתנן (עבנדה במשמרת וחצי) - 3.5 (5.5
"925 : 0
בדקבנו אם עצמה כזנ של מחשב תענה על צרכי משכורת המורים, וזאת לאנור היותה המרכיב
הגדול ביותר בצריכת זמן מחשב, ולאור מגבלנת העילתניל שהיא מכתיבה. נספת א' מוסף 4
מצביע על כך שעצמה כזו תספיק לביצוע המשכנרת.
מפת העטקתנ של מחשב כזה, בממוצע הדשי, בחודש מקרי, ראה נספח א' מוסף 5, יש
לזכור שבחודש "ממנצע" כזה לא באים לביטוי חודשי עומס."
לאור ממצאי הנתנהח בדבר כושר היצור והצורך בהגדלתו גוסח מסמך נוסף שמטרתו היתה
לקבנע דרך וקריטריונים לבחירת הציוד - המסמך נקרא :
"שקולים בבחירת מחשב" - יוני 71 [8 )המסמך במלואנ מהווה נספתב' לעבודה זנ.
הממצאים הראשוניים כפי שמוצאלם בטוים במסמך הנם :
"מצאנו כי המחשבים הבאים בחשבון עבורבו הם 370/145 ו- 24500 [ 8 עמ' גי ]]",
ואילו הדרך המוצעת לבחירת הציוד הנה :
"בשלב ראשון קבענו את הצרכים הבסיסיים של היחידה שהמחשב הבא חליב לענות עליהם.
בשלב שגי נבדוק ונאמת שאמנם עונות שת? החברות על הצרכים הבסלסיים, בהתאם להגדרה.
בשלב שלישי בקבע את הקוגנפיגורציה לכל ציוד.
בשלב רבלעי נשווה מחירלם.
קבענו בשלב זה שלא להחליף את הציוד הנוכתחי לציוד של חברה אחרת, אלא אם כן *תגלה
פער רציני במחיר לטובתה של חברה אחרת, נזאת מן הטעם שלא כדאי להתנער מן הנסיון
נהידע שנצבר עם צינד חברת י.ב.מ. ולהכנס לעול של הסבה מסובכת ללא סיבה חזקה
ובולטת במיוחד.
לשלב חמישי בכבס רק אם יווצר א?זנן - כלנומר - אם המחיר של בורוז *היה נמנך מזת 090
של י.ב.מ. במלדה שלא תאפשר קבלת החלטה הר משמעית.
אם בגיע לשלב זה, יכבסו לשיקול מערכת קריטיונים בוספים, שהם מעבר למתן מעגה
ישיר על הצרכים [ 8 עמ' 2
- 32 -
באשר למעבר לצצנד החדש :
"משפחת ה-370 קנמפטיבלית עם משפתת ה-3560 לכן יכול המעבר להעשנת בצנרה חלקה.
ההסבת למערכת ההפעלה המשנכללת ינתר ,0.8 יכנלה להעשנת בשלבים" [. 8 ]".
הצורך בהגדלת כושר היצור של מחשב נמסר לחנות דעת של חברת יעוץ אשר נמסרה
ב- 16 ספטמבר 1971 ומסקנותיה מאשרות המלצות *חידת המיכון.
"יש להחליף המחשב במחשב בעל עצמה רכה ינתר. יש לבחנר נלהזמין המחשב אחרל
שקול באנת אנלם בהקדם האפשרל. עד לקבלת המחשב החדש יש להרחיב כושר הבצוע
של המחשב הקיים נזאת ע"י הוספת יחידות, שכלולים במערכת הפעלה וע"י שפור
ויענל של תוכנינת ושל ארגון העבודה במחשב.
בלי קשר ישיר עם החלפת המחשב ולא כפתרון לטוח הקצר כדאי לבצע בדיקות כדאיות,
תכנון ותכגנת מחדש של מערך משכורת המורלם.
במקביל להקמת מערכות תשתית יש לקדם נלזרז בצוע ישנמים המביאים תועלת ישירה
לא רק לצד המבהלי אלא גם לצד המקצועי של מערכת ההננך."
חוות הדעת ממשיכה לדנן בננשא :
"המסקנות שהנבאו מגיחנת נמסבירות שגם אם יתכבנ יעולים נשפנרים שאליהם יש כמובן
לשאוף, אין להסתמך על כך שיורידו סך שעות המחשב הדרושות להפעלה בלותר מ-15% עד
% נמאידך הבחת הסכנן צפול גבוה יותר עלולה להוביל להחלטות בהתאם ומתוך כך,
באם הן תתבדנה, לאי יכנלת בצוע העבודה המוטלת על המחשב."
חנוות הדעת מסתיימת ב"הנה יחידה מקצועית טובה בעלת רמה נאותה ובהחלט מסוגלת
להרים המשא המוטל עליה נלוטל עליה בעתיד".
התלבטויות ופסילת המכרז,
המכרז הנ"ל, המכננה "המכרז הראשון" לא יצא אל הפועל, כיוון שאגף התקציבים דרש
כתנאי מוקדם עריכת נתוח כדאיות. וב- 27 ספטמבר 71 נכתב ע"* הממונה על התקציבים
במשרד האנצר:
"במשרד ההננך והתרבנת הושקעו בשנים האתרוגות השקעות כבדות בפתוה מערכים ממוכנים
ולהערכתגו התנוצאות עד כה אינן תנאמות את הציפיות ... הגענו למסקנה כי בטרם
ההחלטה על המחשב יש לבחון מחדש את המצב הקיים ביחידה מנקודת ראות טכנולוגית
וארגונית ואת התרנמה הצפויה מן הפתוח הנוסף לעומת העלויות הכרוכות בו ... ".
5
נתוח כדאינת בנצע, ע"י הברה פרטית + , ובפרק סכנם הממצאים נהערכת מצבה של יחידת
המלכון בכתב באוגוסט 72.
"היחידה פנעלת על פו עקרנננת שהננתו בתנכנית האב בשבת 66 [5 ] ... עם זאת המשלימה
שנטלה עליה הזיחידה היתה כבדה בינתר, בעקר בנכח תהתכנמו נגודלו של המערך הכללי של
תוכנית האב נכן בהתחשב בהנסר נסינגו של רצננת הראשוגי של היחידת במערכים מגודל
זה ... ההצדקה לקינמה של הלחידה לעבוד בתובים ... טמובה בקיום פעולות שהן בסיס
למנהל החנוך ואת אלה אין היהידה מקיימת כרגע".
"מומלץ שתהיה במשרד פונקציה מנהלית כפופה ישירות למנכ"ל ולה תוכפפנה ענ"ש ומיכון".
לאור ממצאים אלה ניתן למשרד החנוך נהתרבנת האשור לטפל בהרחבת והחלפת הצלוד.
במקביל לדיונים אלה על כדאיות הפעלת מחשב במשרד החהנוך והתרבות ומדת ההתאמה של
הפעלתו לצפיות נכנ', נעשה נסיון ע"י אחד מעובדי היחידה (תפקידו: - אתראי על בצוע
מערך המשכנברת) להנכיה שאין צורך בהתרחבנת ובמהשב חדש בשלב הנדון.
התייחסנתו בגעה לכמה מישורים :
1) אלכות המדלדה.
2) מקדמי התרחבות שתובאג בחשבון ואשר איגם נכוגים לדעתו.
הליכה למכרז או הרחבת הקיים,
משגיתן האשנר המינחל לצאת במכרז, חלפה כבר למעלה משנה. מצב ניצול הציוד בלחלדת
המיכנן הביא את ראשיה למסקנה, שהפתרון היעיל ללחץ הגובר על המחשב הוא הרחבה
מהירה של הציוד לצינוד מתקדם יותר של חברת י.ב.מ.. נוצר החשש מהתהליך המתמשך
שילוה את המכרז המחודש והתגברה הנטלה להזמין מיד הציוד הדרוש מחברת ל.ב.מ.,
למרות אי שבלעות הרצון היחסית משרותיה ואול? משום שההדורים יושרו כבר.
הנמוק העקרל אותו העלו אנשל המיכון בשלב זה של הדלון, נגד הילציאה למכרז הלה:
בצוע המשכורת אלנו מתאפשר עוד במצב נבקננפיגורציה הקיימת; כאשר במצב הקללם
הכונונה היתה לרצון ולצורך להתרחב ולהחיל הפעלתו של מערך המשכורת הממנכן על
כלל אוכלוסית המורים היהודים.
7
הנושא נדון נלאנר הבמנק המרכזל שהעלה, שעקרו היה כאמנור התחלת מערך השכר הממוכן
על מורי ת"א, הדהדה השאלה: "האם ת''א בוערת"? האם הכרחי להחיל המלכון על ת"א מלד?
משנתנה תשנבת שלילית, סנכם שניתן לעצור התהליך נלהחליט תוך שקול דעת ובנתת מהן
המטלות העומדנת בפני המשרד וכפועל ינצא בפבי יחידת המיכנן ולהתליט לאורן באלזו
דרך יש לבקוט בבחירת שרותז מחשב.
בשלב זה נתבקש אגף התקציבים להביע עמדתו בשני הנושאים הבאלם :
1) האפשרות שמשרד ההנוך יקבל שרותי חוץ מהמרכז למיכון משרדל.
2) עמדת החשב הכללי לגבל תהליך הרכש.
ההתיחסות מובאת במכתב אגף התקציב מ-24 אפריל 72. הדברים מובאים בפרוט לתר שכן
השלכנתיהם על כונן התהליך העתידי מכרעת.
באשר לנקודה הראשננה :- "הובהר כי לבתיבה טכבולנגית המשרד יוכל לקבל שרותי מחשב
בטנח הזמן הנדרש וברמת השרות הנדרשת. והיתרונות להלו :ד
1) קצור תהליך עבוד המשכורת כתוצאה מעבוד במחשב גדול ותזק. רמת השרות (אשר
מתבטאת בזמן הסבב לקליטת נתונים נלאמותם לנסויים וכו') תהיה גבוהה ומספקת
את צרכי המשרד.
2) אספקת כח חשוב זול ובעל גמישות הענות רבה יותר לבקוש המשרד. העלות הרלאלית
(במובדל מהעלות התמתירית) של הכנת יחידת משכנורת תהיה קטנה בשעור נכר מן
העלות הריאלית במחשב הנוכחי של המשרד, או מן המחשב האלטרנטלבי המבוקש.
פוטנציאל הפתנה רב לנתר מאשר זה אשר יסופק ע"* המחשב האלטרנטיבי המבוקש
לטווח הקצר.
3) קבלת שרותים במ.ל.מ. תבלא את המשרד במגע עם מערכת ציוד מתקדמת ביותר ותאפשר
גבוש לדע פרקטי על הפונטציאל הטמון בטכנולוגיה מתקדמת לצרכי המשרד. ידע אשר
לסליע בקבלת החלטות עתידיות.
4) מנקודת ראות כלל הממשלה תתבטא העברת העבודים למ.ל.מ. בניצול עודף כושר הלצור
הנוכחי בציוד המ.ל.מ......
65 בצוע חלק מהעבודלם בלשכת השרות האמצעית מסוף כאשר צוותות התכנון והבצוע
שייכים למשרד אלבו סוגר אופצלות הפעלה עתלדלות.י..י.
55
66) ההבדלים במערכות ההפעלה בין המחשבים מהייבים הכנסת שנולים - שקול שאנשל
משרד ההבנך מבלאים אותו כנגד ההעברה."
ובאשר לנקודה השנלה :-
"מדיניות הרכש של הממשלה :
ביסוד הקמת המועצה לאנטומציה עמדה ההכרה כי ההחלטות בנושא זה, אשר התבססו
בעקרן על לחצים שסימוכן בטווח הזמן הקצר, הביאו בין השאר למצב :-
1) אין לממשלה מדיגיות מגובשת בכל הקשור לפתוה מערכנת ממוכבות וציוד לעבוד
בנתובים.
2) הראיה קצרת הטווח מתגלמת במבט לאחור, ברמה נמוכה של עבוד נתונים ממוכן.
3) הממשלה אינה מנצלת את מעמדה כקונה דומיננטי בענף ביחסיה עם ספקי הציוד
והתנכנה.
ההחלטה המבוקשת (הכונה לא לצאת למכרז ולהרחיב הקונפיגורציה הקיימת) סותרת את
המגמה אשר אנו פועלים לבסוסה ואשר כבר קבלה בטוי בהחלטות אחרות בנושא החלפת
ציוד (למשל משטרת ישראל).
ההחלטה המבוקשת עשויה להחליש את מעמדה של הממשלה ביחסיה עם ספקי הציוד בכל
הנוגע לתנאי שווק ואחזקה.
גם דעתו של ... סגן החשב הכללי, היא כי בנושאים כגון זה לש לנקוט בדרך של
מכרז ... "
סכום - היוב הליכה למכרז
במאי 72 התקיים דיון נוסף בהשתתפות המבכ"ל, אנשי אגף התקציבים, החשב הכללל
במשרד האוצר ואבשי המיכון של משרד החנוך בת קבעו אנשי תאוצר "שאין להחליף
מחשב קיים בגדול ינתר אפילו תוא מאותה הברה ללא מכרז".
נקבע איפוא שתהתייתסות להרתבת עצמתת של יחידת תעכוד המרכזית כמות כבהירת מחשב
ומחייבת יציאת למכרז., שכן ה"יציאת למכרז מציגח השויוניות הראשונות לקבלת הצעות
ולחתימת חוזים במגזר תצבורי והממשלתי ומיצגת חמנהל התקין.
החשש שהנבע מה
- 36 -
הוחלט איפוא לערנך מכרז מטעמים של :
1) מבהל תקין.
2) מדיגיות ממשלה.
" ה מ כ בר ז "
ה
לקראת ערזכת מכרז זה
למכרז 22/72[. 9
א המסמך כולל הנושאים הבאלם :
1 תאנר המצב הקיים מבחינת צלוד,
2) תאור הצפול:
(א)
(ב)
(ג)
(ד)
הרחבת הלקף העבודה בתוכניות קלימות.
הפעלת תקשורת.
מעבדת הנראה בעזרת המחשב.
פתוח הנראות נושאל מתשב ובושאי פעילות
3) דרלשות המכרז.
6 נתונים ל- 608% .
5) שיטה להערכת ההצעות.
אפרט הנקודנת ה
הינתר מלא):
כללי וכתוצאה גם לא על דעת הנהלת המשרד.
נוספים.
מרכזיות שבהגדרת המכרז (כאשר בנספה ג' למסמך זה לנתן
אשר בשלבים המאוחרים יותר היתה להם משמעות מלוחדת.
תהליך המתמשך נהמסקנות המתלננות אליו לא בתקבלו על דעת אגף
התקציבים וההשב ה
ביסחה לחידת המיכון של המשרד מסמך המגדילר מחדש הדרישות
תוכנה, תנאלם פיזיים, קבצים ועומס.
הפרוט
ב.
ג.
מצב קיים
1) ציוד :- ו,ב.מ. 360/40 88 128 (פרנט קובפיגורציה בנספח א', מוסף 1).
2) מערכת הפעלה :- עששסק + 08
3 תנכנינת :- 532 תנכניות מתנכן:
7 כתנבות באסמבלר
5 " בפורטרן
14 4 ל- 1401
42 " בקובנל.
התפלגות התנוכניות לפי היקפן הוא:
2 תוכניות עד 1000 כרטיסלם
5 / 0 - 1000 כרטיסים
7 " מעל 2000 /"
64 כחַ אדם :- | 70 עובדים לפי הפרוט הבא:
1 מנתתל מערכות
6 מתכננלם
0 תוכניתנים
9 מפעילים
4 בוחנים סמלגים נומתאמים (קום)
5) עומס :- 5 שבעות בהודש. כ- 2.5 משמרות (פרוט גספה א', מוסף 2).
דרישות המכרז
1 עצמה :-
2) מסופים :-
3) ל?ע"מ :ד
שי 257
עד 2 משמרות, כ- 330 שעות.
2 מסופים בשלב הסופי, כאשר הצעת המכרז מתבקשת להתליחס ל- 16
בלבר.
שיביל בו זמנילת מערכת הפעלה, תנכביות יצור (עד מא 90) מערכת
תקשנורת וטפול ב- 0/ 1 *
6 תנכנה :- 1 9, עמ' 11 ו "לתוכנה השפעה על מערכת המחשב כולה, לכן אננ
מייחסים חשיבות מרבית לטיב התוכנה שהוצע לגו. ברצה לראות בה:
(א) מערכת הפעלה משוכללת, דינמית וגוחה לשמוש, המאפשרת עבודה בסביבה רב
תוכגיתית.
(ב) מערכת ארגון קבצים מתקדמת, התנמכת בכל שיטות הארגון ופניה המסורתיות,
והנותנת תמלכה בארגון בסיסי נתונים, עדכוגם והשמוש בהם.
(ג) מערכת בהול תקשורת יעילה המסוגלת לטפל בכל סוגי הציוד נצורות התקשורת
הנדרשנת על ידזנו, נהמעמידה לרשנת המשתמשים שאיגם אנשי מקצועות המחשב
כלים מתאימים ונוחים לשמוש במאגרי הנתונים.
(ד) שפות תכנות עיליות ולעילות לעבוד בתובים מגהלי, מדעי, למוד תכנות בבתי
ספר 28%6 וכתיבת תוכניות להוראה מתוכנתת | 641 ".
5) הסבת :- [פ, עמ' 12, 3] "היהידה איגה מתכוגת לגצל ההסבה לצנורך רה-תכנות
נ/או רה -תכגננת" "ההסבה תבוצע ע"י התאמת התוכגיות הקיימות, הכתובות כולן
בקובול למערכת החדשה. אנחנו מייהסים השיבות מירבית להמשך תקין של עבודת
היצור והפתנוח בתקופת ההסבה ולאמינות המערכת המוסבת. ההסבה תעשה בתקופה
שבין מסירת ההזמגה ומסירת הציוד, ע"י עובדי היחידה ותהיה באחריותם המלאה.
הספק יצטרך להציע מלוא הסיוע כדי שההסבה אשר תכלול בין היתר ערבוינת הספק
לבצוע חלקג בהסבה".
ד ה מ ב ד 2. [9, עמ' 17]
1 למבדק 3 מטרות :
(א) לבחון הציוד המוצע הלכה למעשה.
(ב) לבדוק כלי ההסבה שביד? הספק.
(ג) לאסנף נתונים שיסייעו בבחירת הציוד המתאלם,
המבדק יכלול עבודים המייצגים עבודת היחידה כיום והצפויים (נספח ג', מוסף 2).
2
3
4
- 39 -
תמהיל המבדק :- בהמשך לבקבע במסמך דרישות המבדק [19 בקבע התמהיל הבא:
יצור - 330 שעות
בפגיום - 130 שענת
הדפסה - 250 שעות
קליטת חומר מרחנק - 180 שענות
שאילתנת - 180 שענת
תרגול ב-3486 / 041 - 250 שעות
כאשר כמנת העבנדה אשר הוחלט לבצע בכל מרכוב של המבדק גקבעה בהתאם למשקלו
הצפנוי של מרכיב זה בעבודת היחידה.
שיטת המבדק :- המבדק יוצג ע"י תוכביות אשר רצו גם ביחידת המיכון באותה עת
למטרנת השוואה.
החומר למבדק במסר לספקים ב- 0+ אוקטגבר 72 והם בתבקשנ למסור התוצאות עם
תעוד מלא עד 15 אוקטובר 2, נקבע שלאחר בצוע המבדק הראשוני הנ"ל יקבענ
הספקים אשר לעמדו בדרישות המבדק והמכרז ואלה אשר יעמדו בו יבצעו המבדק
שנלת בבוכחנת בציגי משרד החנוך, על ציוד זהה שהוצע למשרד החנוך.
מרכיב? המבדק :-
(א)
(ב)
(ג)
(ד)
יצור :- ייוצג במבדק ע"י תת מערך הבדיקות הלוגיות במערך משכורת מורלם
יבנצע כל מחזור הבדיקות הראשון וכן התכנית הראשובה במחזור הבדיקות
לצנרך החשנב. הפלטים יושוו עם הפלטים שנמסרו לספקים. תודפס אי התאמה.
בסויים - ייוצג ע"י תרגום כל התוכניות המשתתפות במבדק (כולל תוכנית
התקשורת) פעמלזים. בפעם הראשונה לבדיקת תחביר ( א%9מע% ) ופעם שניה
לבצוע. התוכניות תתורגמנה תטענה לזכרון ותתבצענה. הבצוע להיה הדפסת
שורה מזהה על המדפסת. מעל תוכנית יודפס תדפיס מקור וכל תדפיס הנדרש
ליצירת קשר ישיר בין מפת הזכרון לתדפיס המקור וכ[ 08מ0ע640ע 02088.
0 דקנת הם משך הזמן שנדרש לנושא במשרד החנוך.
הדפסה - [ראה [9 עמ' 2].
קליטת חנמר מרחנק - ליוצג ע"ל 3 צרורות בני 5000 כרטיסים כ"א. כל צרור
יקרא מהמסוף ויעובד במחשב בהזדמנות ראשונה בגמר העבוד ינותבו דוחות
הקליטה למסוף. הקליטה תתל 10 דקות אחרל תחילת המבדק והריוח בין צרור
לצרנר חצי שעה. בסכום השוואת פלטים. 25 דקות משך זמן במשרד החנוך.
65
6
- 40 -
(ה) שאללתנת - יינצגו ע'י שאילתנת קבנצינות נשאילתות אישינת. תבוצענה על
קנבץ איבדקס נמצבה של משכורת מנרים שיאנרגגו בשיטת 896 /1 .
1. שאילתות קבוצתיות - תבנוצענה ממסנף להפעלת 3.1:5 והתשובות
תודפסבת על מדפסתו. לאחר כל צרור של כרטיסי קלט יוכנס צרור של
כ- 40 שאילתות קבוציות.
2. שאולתות אלשיות - תבוצענה מ- 2 מסופים בקצב של שאילתא לדקה במשך
כל זמן המבדק תוך רשום זמן התגובה.
(6 תרגיל ב- 34680 - יוצג ע"י בצוע תרגילים מוכנים מראש מ- 2 מסופים,
תרגיל אחר תרגיל במשך כל זמן המבדק. תרגיל פרושו כתיבת התוכנית ובצועה.
בללי הסבה
(א) אין להכנים שנויים לוגים בתוכניות.
(ב) אין לשנות מתקני ק/פ.
(ג) בתוכגיות קובול מותר להכניס רק שנויים הכרחיים הנובעים מההבדלים בשפות
קובול השונות.
(ד) שגרות אסמבלר נלתנות להסבה בכל דרך.
(ה) מותר להכנלס השנויים הבאלם:
(א)
(ב)
(ג)
(ד)
מספר מאגרלם, מספר רשומות בגוש, סגמנטציה, אינדקסים לטבלאות.
תנוצאות המבדק - מסירה [9 ]
תיאור מדויק של הקונפיגורציה עליה בוצע המיבדק.
זמן יע''מ, זמן צפיה וזמן שעון של כל התכניות שהשתתפו במיבדק, וכן זמן
שענן כללי של כל המיבדק, מרנכזים בטבלה מאירת עיגים אחת.
תפנסת הזכרנן של כל אחת מן התכניות שהשתתפו במיבדק, כולל מערכות ההפעלה
והתקשורת, מפורטת בטבלה מרכזת אחת.
מפת כל הקבצים, הקבועים והזמביים, על הדיסקים.
07
(ה)
(נ)
(ז)
(ח)
(ט)
)?(
41 5
כל התדפיסים שגוצרו במהלך המיבדק, על כל המדפסות ומכונות הכתיבה.
1. תדפלסי תוכניות המקור.
2. פלטי ההדפסה של העבודלם.
3. הדפסת הר"ק.
לומן ההפעלה
([80מ00) ולומן העבודה (₪0₪.
כרטיסי המקור של כל התכנלות שהשתתפו במיבדק.
כל כרטיסי הפיקוח ששימשו להפעלת העבודות השונות.
כל חגמר אחר ששימש לביצוע המיבדק ושידרש לגו לחזרה על המיבדק
בכוחנות עצמנו.
בספח שיכיל:
1. הסברים על מהלך המיבדק (במידת הצורך).
2. מלדע הדרוש להבנה מלאה של החומר שנמסר.
הערכת ההצעות [.9 עמ' 19]
" ההצעות תעבורנה בחינה ראשונית כדי לבדוק אם הן עונות על הדרישות שהוצגו
במכרז. אלה שתעמודנה בדרישות תנותהנה בטבלת נקוד ושקלול שתכיל את מרכיבל
ההערכה שבקבעו הערכים יסוכמו לערך 1 שיקרא תועלת.
כל ההוצאות הקבנעות נוהחד פעמיות תסנכמנה נתהוונה ערך שיקרא עלות. הערכת
ההצעות לפי היחס עלות / תועלת ".
מרכיבי הערכה הראשיים ומשקלם :
ציוד
תוכנה
שרות
הסבה
20
120
20
20
(פרוט בנספח ג, מוסף 4)
כאן יש כבר שבני עמדות לגבי השקולים בבחירה של "המכרז הראשון".
- 42 -
ההצעות נהגישה שגנקטה להערכה
כתשובה לפניה למכרז בענו 3 חברות המתשבלם :
0, ל.ב.מ., תמכין נלשכת השרות הממשלתית (מל"מ).
חברת .0.2.6 פרשה מהמרוץ ביוזמתה בשלב התתחלתי של הדלונים נאילו המל"מ אשר
הציע שרותי מחשב מסוג 1:,11,370/165 בשיטה של 1.8.ת ו- .2.0 תוך העמדת
8 זכרנן, מחולקים ל-2 מהיצות 24 שעות ביממה, השתתף במכרז ובמבדק, אך
נפסל בשלב מתקדם של הדיונים ע"י הנעדה, זאת מהסבה ששרותי מהשב עצמאלים נראו
חיונילם.
פרישתה מהמרנץ של חברת .0.2.0 אשר הציעה למשרד את המחשב 70 | ש6סע0 מדגם 72-13
נבעה כנראה מהתייחסותה לבעיות ההסבה ומאל נכונותה להעמיד מחשב לגבוי בירושלים.
גקודה מכרעת בסעיף השרותים במכרז.
ההתמנדדנת הממשית במכרז היתה איפוא בין 2 החברות .1.2.21 ו-תמכין אשר הציעו,.
הראשונה 370/145 נהשניה 4708 2 תמצית הצעותיהם בנספה ד' לפרק זה.
עם עריכת המכרז והגשתו לגופים שהשתתפותם במכרז נראתה סבלרה, נתמנתה ע"י מנכ"ל
משרד החננך ועדה שחבריה היו :-
מנהל לחידת המיכון - ינ"ר.
נציג אגף התקציבים.
איש אוניברסיטה בעל רקע מקצועי במחשבלם.
בעלי מקצוע אחריט מהמגזר הצבורי ומהמגזר הפרטל.
על ועדה זו הנטל לבהנן ההצעות השונות נולהמליץ על הציוד המתאים תוך התייחסות
למכלול הבעיות הקשנרנות ברכלשת מחשב חדש. בעיות מקצועיות, טכניות, מחיר, הסבה
והשפעתה על עבודת המתלקה, זאת לפי הנוהלים המקובלים בבצוע רכישות במגזר
הממשלתל.
בפני הנעדה הנעמדנ לדינן המסמכלם שענבדו בידי אנשי משרד ההנוך נהתרבנות בדבר
המשקלנת, שיטת הערכה נכן הדרישה למכרז והערכות המבדק.
הועדה נתבקשה להתייתחס לפרוט הנקוד המוצע עבור המשקלות לסעיפי המשנה של כל אחד
מהמאפינים הראשיים ולקבעם.
5
ו. הַאלגורלטם לתעבכת ההצעות
האלגוריטם שהוצע ייקבע להערכת המחשבים המעמדלם :
צ,2 =1 מחשבים 2 צ
1 עלות
1 צינן משוקלל של המומחת ה- 1 למחשב ה- 1.
פּ
%
בקנד פרט לעצמה
" סעיפי העצמה
הנקוד שינתן כתוצאה מילחס זמן הסבב בין 2 המחשבים, לחלק מסעיף העצמה.
לחלק מ-14 הנקודות המהוות את משקל הכולל של הציוד.
נקבע שזמן סבב שיהנוה העדפת מחשב בורוס ?היה 130 דקות ואילו חברת תמכין בצעה
המכרז הננסף בארה"ב בזמן סבב של 108 דקות !! .
העלות כוללת:
מחלר הציוד בתקופת ההסבה ועבודה במקביל וכן מחיר הסיוע של עובדל החברה.
1
)2
3
4
)5
מחיר הקניה.
מחיר האחזקה (ל-5 שבלם).
מחיר חבילות התנוכניות (ל-5 שנים).
מחילר ההסבה, בציוד ובכת אדם:
(א) מחיר הציוד בתקופת ההסבה.
(ב) -" 6 " העבודה במקביל.
(ג) " הסלוע של עובדי החברה, מספקת הצלוד.
הוון ל-5 שגים, 7%%, ללא חשוב ערך שארית.
44.5
ז. תוצאות המבדק
לפני הועדה הנבאו תוצאות המבדק,ופרנטן כפי שגיתן למצוא היום במשרד החנוך. נתון
בנספח ה' למסמך זת.
1) תוצאות המבדק הראשון הלו :
החברה מערכת תוכניות משכוות | לא יכות | | מרכזית
| 6 .0-2
6מזןיך
ש זי
משרד החננוך
לגבי חלק הקומפילציות במבדק אין אפשרות להשוואה כוללת אלא לגבי השוואה של כל
תוכנית נתנכנית בפגני עצמה כנתנן בנספה ה. גם זאת לא בשלמנת שכן רק לגבל חלק
מהתנכניות בוצע 0 + 116מזסס ולגבי חלק בוצע רק שלב 0010115 .
נתוגי משרד ההנוך ניתנים לצורך השוואה אם אמגם מתקבלת עצמת התשוב וזמן הסבב
הנדרש במכרז.
2) תוצאות המבדק השני הלו :
מערכת תוכניות 0 + 600116
6 | שתס
6זוד
תמכין
משרד החנוךר
ח.
45.5
ועדת המכרז בחנה כאמור הנושא בשני מישורים גפרדים כאשר האלגוריטם המליצג
הקובפיגורציה העדיפה כנלל 2 המרכיבים.
1) המישור האיכנתי, הוא ההיבט האוביקטלבי לכאורה, בחינה מקצועלת טהורה של
הציוד, נלא נבתן ההיבט התועלתי של הננשא. כלנמר התועלת שתצמח למשרד מהמיכון.
2) המישור הכמותן .- כספי. בחינת עלות ההוצאה. כאשר עלות ההוצאה היתה מרכבת
מתשלומים קבועים נחד פעמיים. כאשר מרכיב ההסבה נכלל עפ"י האלגוריטם שנקבע
בהוצאות החד פעמיות כ : מחיר ציוד לתקופת ההסבה ועבודה במקביל.
מחיר הסלוע של עובדי החברה.
תשלומים אתחרלם.
וההמלצה אמורה להתקבל עפ"י המקסימום שבין היחס עלות/תועלת של ההצעות השונות,
ההיבט הכלכלי
בתות ההיבט הכלכלי של הצעות שתי החברנת נמסר לעבוד ולקבלת המלצות לחברה לסקרלם
כלכליים ארגוניים, אשר חשבה הערך הנוכח? של מחיר? שני המחשבים שעמדו למכרז,
בפברואר 73;: '
'הערך הנוכחי' של הצעות החושב לפי ההצעות שהגישו החברות כולל תקונים שהוכנסו על
ידן, לאחר ביצנע המבדק. חשוב 'הערך הננכחי' נעשה בשער היוון של 7.5% שתוא מחיר
ההון הריאלי של הממשלה (לא נלקחנ בחשבון עליות מחירים ושנויי שער מטבע).
תקופת ההיוון נקבעה לחמש שנים (תקופת ההפחתה המוכרת על-ידל שלטונות המס, וגם
תקופת ההשכרה המקובלת להשכרת ציוד מסוג זה על-ידי החברות המחשבים).
לא חושב ערך שארית של הציוד בסוף תקופת השמוש, בגלל רמת אל ודאות גבוהה שאלנה
מאפשרת תחזית טובה.
- 46 -
טבלת ערכים בנכחיים של הצענת י.ב.מ, ו'תמכין'
טבלת. עיינ קהיר 20 דה ייר'רר. יה
הננטא תמכין י,ב.מ.
מחיר קגיה 0 | % 0 8%
ענ''נ תשלומי אחזקה * 112 ז" 12 ח"
הנחה שנה ראשננה (-) (000, 37) "
ענ"ג תשלנמי תכנה ** 7 "
הסבה *** 1 ח"
5 -" 9 -"
ו -.
הערות:
* אחזקה חדשית מלאה - בתמכין 3674 %, בי.ב.מ. 3744 % להודש.
** | תשלנם הדשל עבור תכנה - בי.ב.מ. 1430 %.
*** עלנת ההסבה למחשב בורוז הוערכה ב- 225,000 ל"י, סכום זה איגו
כולל הסבת מערך בחלנוך אקסטרנים.
אנו מנוצאים הפרש של 339,456 % לטנבתה של חברת תמכלן.
בשלבים אחרים של הדיונים נמצא מסמכלם חשובים אחר?ם השונים מהחשוב הנ"ל. אלא
שהשנבים אלה לא עמדו בפני הועדה טרם קבלת הההלטה ולא השפיעו על שקוליה, אלא
על שקולי המנכ"ל בשלב מאנחר יות, בו לא נכון היה להסוג מהחלטתו בנושא, לאור
התנגדותם המהחנדשת של העובדים לציוד שנבחר.
י.ב.מ. תמכין
הצעה מקנרית 0 - 8% 10 % (לפי סכום
שנויים: עבודת הועדה).
פברואר 75 0, 94 - "
מרס 3 . 0 - "
הסבת אקסטרבנלם 0+ + "
% - | 0 % 0
| 4-ו 1
הפרש של 251,000 + לטובתה של חברת תמכין.
- 47 -
המלצות הועדה
הועדה סיימה עבודתה תוך חלוקי דעות בין יו"ר הועדה שהיה כזכנר מנהל יחידת
המיכון של משרד ההננך והתרבות לבין יתר חברי הועדה. הלוקי דעות אלה מצאו
בטוין בנקוד האישי של כל אחד מחברי הועדה.
סכום עבודת הועדה במכתב למבכ"ל משרד החנוך והתרבות מיום 27 מרס 73 :
חברל הועדה כותבלם :
"במסגרת הנקוד אותו בגתנה הועדה לכל קריטריון הובאו בחשבון כל המשמעויות
הנובעות מבחירת מחשב זה או אחר כולל עלויות הציוד המוצע, אפשרויות הרחבה,
עצמה, אחזקה ועלות הסבת המערכלם.
הנקוד המוצע שיקבע ע''י הועדה פרט לינ"ר הוא :
חברת בורוז 0 נקודות
חברת י.ב.מ. 0 נקודנת
הנקוד הממוצע הכולל את דעת היו"ר הנו :
חברת י.ב.מ. 4 נקודות
חברת בורוז 8 נקודות
בישיבת הנעדה שהתקימה ב- 21 ינואר 73 הוחלט פה אחד על פל יחסל המחירים
המופיעים לעיל כי נציג הועדה יצא לארה"ב לבחון הצעת תמכין והיה אם הרצת
המבדק תהיה 130 דקות, אנ פחות תזכה החברת תמכין במכרז.
חברת תמכין בצעה ההרצה בארה"ב בזמן של 108 דקות בהפרש המחירים הנקוב
(י,ב.מ. 1,725,000 ותמכין 1,384,000) ועל פי נוסחת החשוב זכתה חברת תמכין
במכרז על פי כל נקוד שתוא (ההדגשות שלי) עם זו"ר נללא ינ"ר."
המסמך במלואו בגספת ו', כולל טבלת הנקוד של כל אחד מחבר? הועדה.
דעת מעוט - יו"ר הועדת
מנחל המחלקה למיכון צרף דעת מעוט להמלצות תועדת (המסמך בשלמותו בספה ז', מוסף 1
לעבודה זו). לדעת מענט זו, נכתבה מתאת ע"י נציג 3 מחברי הועדת (במלואו בספח ז',
מוסף 2) עקר המחאה, בגד עצם כתיבת דעת המעוט, שכן היתת, לדעת הכותבים, הסכמת
מלאת בין חברי הועדה, לאורך כל הדרך. אלא, שהמלצותיה לא תאמו עמדת היו"ר.
עקרי דברינ
1
2
3
4
-4%-
המלצה על התקשרות עם י.ב.מ.
תחום אחרינותה של הנעדה והנושאים שהובאו לשקולה ולהמלצותיה, וכתוצאה
המלצותיה.
ההסבה וההשלכנת הבובעות מכך לגבל עדיפניות העבודה במשרד ההנוך והסכון
הכרוך בכך.
המחיר.
(א) ההמלצה על התקשרות עם חברת י.ב.מ. הגה לאור העובדה שמסקנת הועדה
באשר להיבט האלכותי היתה לטובת ל.ב.מ. נואילו באשר להיבט העלות
בראה לו ההבדל שולי והוא מנמקו בנתוגים הבאלם :
נקוד איכותי מחיר לנקודה
11 140 74.8
11 10 1.4
(ב) תחום אחריות הועדה :
"נראה לי שבעשה משגה על-ידנו משבקשבו מהועדה לדון באספקטים של הסבה
ומחיר במקום להסתפק בבקשה לחוות דעת מקצועית כשירות הציוד והתאמתו
לדרישנת המכרז. שקולים אלה הנוגעים לכדאיות ההסבה, הסלכונים הכרוכים
בה, והמחיר שהמשרד מוכן לעמוד בו ללא סכון, אפייגיים לתחום שקוליה של
הנהלת: המשרד''.
(ג) אם זאת באשר למשמעות ההסבה כותב היו"ר :
"אני מסכים להנחת הועדה שניתן מבחינה טכנית לבצע הסבה למחשב בורוז.
גם מפלה טוטלית איננה צפויה והשאלה הלא האם כדאי לבצע ההסבה ובאיזהָ
מחיר ?".
: /
תוך כדי ההכנות למכרז והדלונים בו, הפעיל והרחיב משרד החנוך כמה
מערכות ממוכנות שהיו בחתוליהן בשלבים ההם. כמו: הרחבת מערך המשכורת
(ד)
= 49 =
(בזכנר, הנחלט "שת"א איבנה בנערת" ואין להרחיב מערך השכר על מורל ת"א).
ומערך בהינות הבגרות וככל מערכות בשלבי התחלה בתגלו קשלים בהפעלתם.
מנהל יחידת המיכון סבר שיש לטפל במערכים הקיימים בעדיפות על פבל
ההסבה וחשש מהלכולת לעשות זאת ללא סיכון. והוא כותב במסמך הנ"ל
"ידועים הקשיים בהם נתקל המשרד אשתקד בהפקת תוצאות בחינות הבגרות ...
האם כדאי בשלב זה לשנות העדיפנת מתכבנן התוכניות ולהתרכז בהסבתן
למחשב חדש נלהסתכן "בבזיוגנת" של השגה שעברה?".
א ןונ
"יש קשיים לא מעטים בשליטה על תנצאות משכורת מורים, אנו שוקדים על
שפור התוצאות על מנת להפחית את מספר הטעגנות והברורים ... האם כדאל
במסיבות אלה, לשנות סדרל עדיפויות ולהסב את התוכניות למחשב בורנז."
וכך הלאה.
העלונת: לדעת לו"ר הועדה ההפרש של כ- 200,000 4 בין 2 ההצענת הנו
"אחיזת עיגים בלבד''. לדעתו לא בלקחג ע"י הועדה פרלטים מפוימים שאילו
נלקחו בחשבנן היה "ההפרש נמוך" (פרוט בבספח ז' מוסף 1, סעיף "מחירלם").
5. ההחלטה על הזמנת מחשב של חברת בורנס.
משנתעוררו הלוקי הדעות הנ"ל, בקש מבכ"ל המשרד חוות דעת 2 מנמחים היצוניים
נוספים.
שניהם הצטרפו לחוות דעת הרב בועדה.
זומן דיון לשמיעת ההשגות על הצעת ההתלטה ולבונן, כדל לקבל החלטה סופית בדבר
המחשב העדיף עבור משרד החנוך בקונסטלציה הנדונה.
מתוך סכום הדיון הג"ל שנערך במאי 73 :
'יאחר ויכוה ודיון הובהר כי :
בציוד - שוים שני המחשבים,
בתוכנה - - יש ל"תמכין" יתרון,
בשירותים - יש יתרון קל ל"תמכין".
בהסבה - ההסבה הכרחית בכל מקרה אס רוצה המשרד לעבור משיטת 08 ל- 08.
- 50 -
נקנדה זו לדעת כל המשתתפים מקטינה את החריפות של שאלת ההסבה.
חבר ועדה א':
חבר ועדה ב':
חבר ועדה ג':
נציג ממשלה :
ילו"ר המיכון:
מנכ"ל משרד
החנוך :
הסבה עם ?ל,ב.מ. פשוטה לחסית, אך "האסון" לגבי הסבה עם חברת
"תמכין" אינו גדול. מאידך, השפנת שמשתמש בהם המחשב של "תמכין"
והתוכנה שלו הם כה טובים שההסבהת לא תהיה בעליתית.
לש יתרון די גדול ל- .ב.מ. בשאלת ההסבה, אולם מאלדך, יש יסוד
של רעננן הצונות נהסתכלות מחנדשת על התנכניות אם תיעשה הסבה
באמצעות מחשב חדש. הסבה, במקרה כזה, עשויה להועיל.
בעד שינויים וריביזיות, אולם אינו מתעלם מהמגבלות שבהסבה.
בעובדה שהמשרד פרסם מכרז, וחברות מסוימות נפסלו על הסף בשל
בעיות הסבת המנרנת, יש הוכהה לכך שחברל תועדה והמשרד ראו את
בעיות ההסבה של שנל המחשבים כבלתל חמורנת. בעד רענון והסבה.
מסתייג מענין ההסבה, אך בעד רענון במחשב *.ב.מ. לדעתו הפרשל
המאמץ של הסבה למחשב אחר אינם כדאלים.
להערכתי ההפרש הוא יותר קטן ועומד על פחות מ- 200,000 דולר.
לסיכום - ההסבה היא צורך במערכת לרענון יסוד, ולשיפור התוכניות.
- התרשם מדברי החברים שענין ההסבה יוכל לעבור ללא פגיעות חמורות
במערכת מינהל החינוך.
- בנושא העלות ההפרש הנא לטנבת "תמכין" בסדר גודל של למעלה
מ- 200,000 דולר."
לאור שקולים אלה החליט המנכ"ל לקבל המלצות הועדה ולבחנור בהצעת
"תמכין".
-51-
ובמכתב המנכ''ל למנהל *חידת המיכון (18 מאי 73) נכתב בסכנם :
"א. דעת המיעוט (דעתך בלבד), בניגוד לדעת חברי הוועדה כולה, היתה שיש להעדיף
את הצעת י,ב.מ., למרות כל האמור לעיל, משנם שהמעבר למחשב "תמכין" יחייב
מערך של פעולות הסבה, העלולה לגרנם שיבושים קשים במהלך העבודה ביחידה
לעיבוד נתונים, וביהחידות המקבלות שירותים ממגה.
ב. אינגי מתעלם מקשיי התסבה, אולם בבנשא זה למדתי לדעת :
1) בכל מקרה עליגו לעבור במוקדם או במאנחר (ורצוי מוקדם ככל האפשר),
ממערכת 0..8,כ. ל- ,0.8
2) התוכניות הקיימנות היום במשרדנו, מחייבות רלענון ושיגוי. לפיכך, גראית
לי ההסבה.כתשובה לשיפור עבודת המיכון.
3) יוצא, אופוא, שעלינו להכנס לתהלוך של הסבת התוכניות הקיימות בכל מקרה.
לפיכך, און מקנם לפסול הצעה בשל בעינת הסבה.
לאור האמנר לעיל, הגעתי למסקנה כי כל הגורמים מטלם את הכף לטובת מחשב "תמכין"."
בשלב זה, של סינם עבנדת הועדה, שמיעת הערות מומתים ואבשי משרד האוצר, אחרל
הסנסים נהתלבטויות מתקבלת ההחלטה להתקשר עם חברת תמכין, ולהזמין מחשב של
חברת בורוס.
4. לאחר ההחלטה - העמות ל
א. מ ב ו א
בזה הסתיים שלב א' של האירוע ובזה לכאורה צריכה היתה להסתיים ההתלבטות, אלא
שלא כך אירע כאן. ההחלטה אמנם נתקבלה והוחל בהכנות פורמליות לקליטת המחשב
החדש קרי הדרכה, הסבה וכו'.
נקבעה תוכנית להסבה ע'י אנשי המיכון, נקבעה תוכנית הדרכה, הדברים בוצעו
להלכה אך לא למעשת, אם משום שנתקלו בקשיים שאמנם היו בתסבה ואם פשוט משום
שלא רצו להסב. לא רצו לחסב, משום שתרגישו אי שביעות רצון מההחלטה ולא היו
מוכנים לקבלה. אי מוכנות זו לא נפלה על קרקע בתולה, היה שלוב של הקרנת אל
שביעות רצנון מחוסר היכולת לשכנע באל צדקת ההחלטה. מצד שני הידיעה הברורה
על עבנדה קשה ולא נעימה הצפויה שבנוסף לכך איבה תורמת לקדום הנושאים עליהם
ממונה היחידה.
ב.
"ד
ערענור על ההחלטה
חודשיים בלבד (יולי 73) לאחר קבלת ההתלטה על רכישת המחשב פגו נציגי לחידת
המיכנן אל הנהלת המשרד בבקשה לשקול מחדש התלטתה. לטענתם ההסבה למערכת זו
תחייב את הצונת לעבודה מיותרת שתפגע בעבוד השוטף של הנושאים ע"י המחשב.
בשלב מאוחר יותר גם נטען כי הפעלת המחשב החדש תפגע בזכויותיהם.
במאי 74 פבו ענבדי המיכנן אל הבהלת המשרד בדרישה לבטל ההחלטה לרכוש מחשב
מתוצרת חברת בגרוס; (נבמוקיהם מפורטים בנספת ח' בעקר במוספים1 ו-3) ואם לא
אין הם רנאים לפניהם דרך אתרת אלא להתפטר (בספה ה', מוסף 2 - מכתב ההתפטרות).
טעוגי העובדים המפורטים (נספח ח', מוסף 1) תוקפים בהריפות רבה החלטות הועדה
ושקוליה. מפרטים הנמוקים שהועלו בדבר היקף התנכנה וגמישותה, אפשרויות ההסבה
האוטומטית, קצב תהסבה המדומה שנלקח בתשבון לענין ההחלטה מגבלות ציוד שלא
אותרנג קודם לכן כיון ששונו פריטי ציוד. כן מִעלִים 2 נמוקים שלא העלו קודם
והם :
1) המתשב שהוזמן איגו עונה לדרישות הענמפ וההתרתבות בו פתחנת גמישה מאשר
לגבי מחשבי י.ב,מ., שגם לגביהם בטען עתה ש- 370/145 לא יעמוד בעומס.
2) טעוגים קשים כנגד שרותי חברת תמכין, כפי שמצאו בטויים בתקופה שבין
ההחלטת על רכישת המחשב לבין כתיבת המכתב, ויחסה לנושא. כולל קשיים
שנבעו משנויים פרסונליים תכופים בהנהלתה.
3) כמובן, הבעיות הקשורות בתוכנה ובהסבה שלא היו חדשות.
הקשיים שהוצג1,
הקשיים שהוצגו נבעו מכמה טעמים :
1) קשיים אובייקטיבוים, הסבה למערכנת לא מוכרנת בעלות תפיסהת ארגוגית שוגה.
2) האופציות השננות הקיימות בקובול של י,ב.מ, ואינן קיימות בקובול של
בורנס. הפילטר היה קיים רק לגבי תוכניות קובול.
האופציה החסרה בבורוס והסבה קשיים רבים היתה זג של ה- !26 6קַפאת11
האפשרות לבצע לתוכניות קומפיל בנפרד ולחברן אח"כ בזמן | 2091 בקובול.
בנגוד לקיומה של אופציה זו ב-י.ב.מ., שפת הקובול בבורוס היא במבנה של
גוש אחד.
3
64
= 08
כתוצאה :- כאשר תוכנלות השוב השכר למשל הוו כ-13 תוכניות גדולות הכתובות
בקובול ובאסמבלר והמקושרות ב- 20160 %886ם11 הרל לצורך ההסבה :
(א) תורגמו כל תנכניות הקובול, אוטומטית ובאמצעות פילטר.
(ב) קטעי האסמבלר נכתבו מחדש בקובול או באסמבלר.
(ג) קטעי הקשור שבוצעו באמצעות ה- ע20]60 ס6ַאָ89מ141 נכתבו מחדש בקובול
או באסמבלר.
(ד) שטת העבנדה | ( 602326 שַמ!אעס/) של כל השגרות אנחד בזכרון וכתוצאה
בדרש טפנל בשבני השמות הזהים. זאת כשהיקף התוכנית הוא כ- 20.000
+
(ה) בוצע 0010015 | משולב ותוקנו הכפילויות. קומפילציה כזו ערכה זמן רב
מאד (כ-45 דקות) וכללה רעשים שאתורם דרש הכרת התוכניות המקוריות.
התהליך הנ"ל בוצע עבור כל אחד ממערכי השכר (שהיו כבדים במלוחד בכללם
חשוב רטרואקטיבי וכתוצאה מהיות מבנה שכר המורים מרכב במלוחד) בידל
צוותים שוגלם.
התוצאה היתה :
1. בשדות מסוימים נתנו שמות שדות לא זהים.
2. היה קושי באתור התקלות, במלוחד לאור העובדה שהמסבים היו אנשל תמכין
ואלש מהם לא הכלר היטב את בושא השכר.
קשיים בתרגום האוטומטי של קבצי הנתונים בעזרת ה- ע2)106 בעיות שנבעו ממבנה
המלה השונה במחשב י.ב.מ. ובורוס. כמו :
(א) שדה ביגרי מול שדה דצימלי הגורם לחוסר מקום בשעת תרגום קבצים.
(ב) שמוש בפקודות שאלגן רלבנטיות בבנרוס כמו פקודת 280%956 שהשתמשו בה
לנתונים שאינם נומרלים.
(ג) סימן במקום שונה במלה.
לא היתה קיימת אופציה לארגון קבצים אלנדקס סקוינציאלי בקובול, אלא בעזרת
ה- 6 אפוע
ה
)5
66
1
לא קיימת אופציה של םסן)קסאם 28%8 בדיקת תקיגות שרגת. אופרטור ארלטמטי
מתקבל כערך הנקי בשדה תוכן.
הקשר עם אבשי משרד התנוך היה רופף אם לא מגותק לחלוטין ועובדות מסוג זה
עוד חזקו ההתבגשויות ואת אל שבלעות הרצון וחוסר הנכובות להסב קשיים אלה
נאחרים שבנספו אליהם, (פרוט בנספת ח', מוספים 1, 2 ו-5) כמו אל העמדת
מחשב לצרכי ההסבה, בקונפיגורציה המתאימה לבצוע ההסבה בירושלים. הדרכה לא
מוצלחת של ענבדי משרד החנוך. אל העמדתו של כח אדם מקצועי ומיומן לעזרה
להסבה בשלביה הראשונים כל עוד היתה בכוגות ולו חלקית להסבה, עומס העבודה
השוטפת, כתוצאה מהסבת בינים שבוצעה מ-2.0.5ל- 0.8% (כדי לקבל שרותי בינים
מהמל''מ כינון ש-360/40 לא עמד בעומס התוכניות עם הרחבת אוכלוסית המורילם
מקבל? השכר הממוכן). כתוצאה ממחסור בכח אדם עקב שרות מלואים, מלחמה, אבדן
אנשים. כל זאת ובעקר ארגון לא נכון של עבודת ההסבה, ערערו האמון שהיה רופף
בלאו הכי ומתח היחסים בין כל "המחנתנים".
נספה ה', מוסף 3, המסכם טעוני העובדים מתקפת הנהלת המשרד על שהיא נזקקת
לשרותי מומחים ומעדיפה עצתס על עצת עובדיה שלה. מדגש אי האמון בין ההנהלה
לעובדים ולהיפך מדגש נושא ההסבה והקרדיט שניתן לשרותי חברת תמכין ולא מומש.
מובא היבט בוסף של שתוף העובדים בנהול: "מן המפורסמות כיום שלעובדים יש
זכות על מקום עבודתם הן בבצוע העבודה והן בדרך נהולה ובקביעת החלטות
גורליות ביחס לעבודתם. כל יצירת נושא עבוד הנתונים במשרד הנה פרי רוחם
ומאמציהם של עובדי היחידה, שלהם הזכות המלאה על לצירה זו, ואשר חובתם
לשמור עליה מכל משמר מפנל פגיעה והרס".
מנוי ועדות בוררות
ביולי 74 מנתה הנהלת המשרד ועדה פריטטית שהוטל עליה לבדנק טענות עובד? היחידה
בדבר טיבה של ההחלטה על רכישת המחשב. פרט לאנש? המיכון שהיו הברים בועדה לא
נמצא ע"'י יתר החברים פסול בהחלטה. (נספה ה', מוסף 2) .
הועדה דנה ב- 4 בושאים :
1
)2
3
64
כושרו של המחשב.
בעיות ההסבה.
התוכנגה של מחשב 4700- 2 והתאמתת למשרד החנוך.
רמת השרות של הברת תמכין.
=
בנושא 1 - טענו הענבדים שיש להקפיא המצב ולבדוק אחת מ-3 האפשרניות הבאות:
1
2
3
13 - 6700 בשחמ
" י.ב.מ. 158
- עבודה עם מל"מ.
שכן לא 13-4700 ולא ו.ב.מ. 145 יעבו על דרישות משרד ההנוך. הדרישות שנצפו במסמך
"כושר הילצור" [? ] גראות קטנות לעומת הצפול;
בנושא 2 -
1
טענגנ הענבדים שקנית 2-4700, תוך ראית העומס הצפוי, תחייב עבודה בו זמנית
ב-3 מערכות מחשבים ו-3 הסבות בפרקי זמן קצרים: ההסבה שבוצעה (ספטמבר 73)
מ-0,0,8ל-0.8, זאת המתבצעת תוך קשיים רבים מ- .1.2.48 360/40 ל- 4700- 3
וזאת הצפויה להתבצע מ- 4700- 2 ל- 123-6700
2) טעגת תעובדים שחסבת טכנית מביאה למערכת נחותת בטיבת, הברת תמכין תשא בנזקים
קרי קבס של 100,000 ל"י להודש עבור כל חודש נוסף של הסבת, זאת היתה ערובה
להצלחת ההסבה.
3) הערכות לגבי משך ההסבה שנקבעה ע"י הועדה הפריטטית בסכום עבודתה היה 3 חודשים
(בממצאל הבינים 6-4 חודשים) (נספח ה' מוסף 2).
בנושא 3 -
הנושא קשור לגושא ב'. אין פתרונות או קיימים פתרננות בלתי יעילים לנושאים הבאים:
1
2
3
4
)5
66
7
שמ|ותונהעקסעק1זגת1 - בעבודה ב- .3.3.2 שרותי .2.0.2 אינם אמינים.
ע0ס2616 86>מ]1
1 6060₪מ1 - אין פתרון בקובול אלא ב- פורטה.
אין פתרנן לרשנמות בעלות גודל משתנה על דלסקים.
אי קיום 6 269106 - מעבר מדיסקים לסרטים דורש קומפילציה
ובסול מחודשלם.
אין ספרית דורות אוטומטית.
איו מס0)ס6סאם %%פע
5
ו
8 6818 6גת1ך
9 6 11
בנושא 4 -
לא העמד מחשב גבוי בקונפיגורציה מתאימה בירנשלים. ההדרכה לא היתה יעילה
ולא מקצנעית דיה. אלה טענות העובדים שהובעו בפגי הועדה לבדיקת טענותיהם
המקצועיים. בו זמנית מונתה ע"? מנכ"ל משרד ההנוך והתרבות ועדה נוספת
לבדיקת טענות העובדים בדבר פגיעה בזכויותיהם, עקב החלפת המחשב. רב תברל
הועדה להוצלא נציג הנהלת המשרד החליט, כי יש לראות פגיעה בזכויות העובדים
ע''י הכנסת המחשב שנבבחר. בהתאם לכך הומלץ שיש לאפשר לאלה מאנש?ל הצוות
שירצו בכן לפרוש ופרישתם תחשב כפטורם, ישולמו להם פצויי פטורים בשעור
% ותוענק להם חופשה בת 3 חודשים.
המלצות הועדה אומצו ע"י משרד החנוך. אך בברורים שערכה בקורת מטעם מבקר
המדיגה עם בציג שרנת המדינה שהיה חבר בועדה הג"ל הסביר הבצלג: "כל לגופו
של ענין אין הוא יודע כלל האם היתה או לא היתה פגלעה בזכויות העובדים.
בקודה זנ אף לא עמדה לנגד עינו כהשובה, לדעתו היה צורך לפתור הסכסוך
שפרץ" 91 .
סכום התאור ההסטנורל
2 ]*
התאור ההסטוריל של ההתרחשויות למן הגית הצורך בהרחבת כושר הלצור של המחשב ועד
לתוצאות התהליך ששיאן הלה בהתפוררות בסיסה של יחידת המיכון במשרד החנוך ופרישת
עובדיה הובאו לעיל.
תמצית התהליך, תוך הדגשת תארלכים של מאורעות בעלי משמעות בתהליך מובאלם להלן.
2
ציוני דרך משמעותיים בתהליך קבלת ההחלטה - סכום
של ב א'
תחילת 71
אפריל 71
יוני 71
ספטמבר 71
ספטמבר 71
אוקטובר 71
72
אפריל 72
מאי 72
אוגוסט 72
מתנך היקף צפוי של עבודות מוסקת מסקבה: הלקף הציוד לא לאפשר
עבודה תקינה לאורך זמן.
קשר א-פורמלי בין יהידת המיכנן נחברת תמכין, לבדיקה טרומית של
הציוד המוצע על ידה ואפשרויות הסבה,
שביעות רצון והדגשת הישגי ההסבה.
הצורך בהגדלת כושר הלצור.
שקנלים בבחירת מחשב.
מדגשת תעדפת של *.ב.מ, מטעמים של לדע ונסיון שנצברו והחשש מעול
הסבה, אלא אם כן *תגלה פער רציני במחיר. כאשר לא נקבע מהו הערך
שלביא לשויון 2 ההצעות.
אם יננצר אלזון ומחיר בורוס להיה במוך משל י.ב.מ. במדה שלא תוכל
להתקבל החלטה חד משמעית לשקלו קריטריונים בוספים שהם מעבר למענה
הישיר על הדרכים.
המלצה חיובית בדבר הגדלת כושר היצור - ע"י חוות דעת של חברת יעוץ
פרטית, תוך המלצות והארות נוספות:
א. המלצות לתקופות בינים.
ב. כדאיות הפעלת משכורת מורים במתכונתה הנוכחית.
ג. זרוז ישומים המב?אים תועלת לנהול המשרד.
לפי דרישת האוצר - החלטה על בחינה מחדש של המצב הקיים מבחינה
טכנולנגית וארגונית והתרומה הצפויה מהפתוח ביחס לעלותו.
הסתייגות ממסמך "כושר הלצור" ע"י אחד מעובדי הלחידה.
בקשה לשכירת י.ב.מ. 370/145 ללא מכרז,
התליחסות האוצר לשכירת ?.ב.מ, 370/145 ללא מכרז ולקבלת שרותים
ממל"'מ.
דינון מסכם בו נקבע ע"י אנשי האוצר שמכרז הכרתי - שויונלות.
ממצאי נתוח כדאיות שבוצע ע"? חברה פרטית בהתאם לדרלשת האוצר
בספטמבר 71.
אוקטובר 72
ספטמבר 72
פברואר 73
ינואר 73
פברואר 73
מרס 75
מרס 75
= 58 -
הגדרת דרישנת מחודשות למכרז, מרכיבי הערכה ומשקלם של המאפייבים
העקרלים.
קביעת תמהיל המבדק.
מנול ועדה מיעצת לבתחירת המחשב.
קביעת משקלות למאפייני המשבה.
בתנח ההצעות המרכזיות מבחיגה כלכלית הפרש בין ההצעות.
החלטת הועדה לאפשר לחברת תמכין להציג אפשרויות בצוע של מחשבית
בקננפיגורציה מתאימה לנדרש (שלא היתה אז בארץ) בארה"ב תוך הסכמה
מראש על זמן סבב אשר ילחשב כהצלחה וזכיה במכרז.
הקריטריון שנקבע:
זמן הסבב שנקבע כהצלחה = 130 דקות ואילו חברת תמכין מבצעת
ב- 108 דקות.
הוזלת מחירלם ע"? י.ב.מ. ב- 94.000 8.
הודעה על הוזלת מחירים צפויה של בורוס ב- 52.000 %.
פרסנם דו"ח הועדה.
בקוד ממוצע ללא יו"ר 80 לשתי המחשבים.
" ּ" עם ליו"ר:
4 לל.ב.מ.
8 לבורוס
מחירלם 1,725,000 % לל.ב.מ.
0 6% לבורוס.
לכן, עפ"י האלגוריטם "זכתה תמכין במכרז".
דעת מעוט של יו"ר הועדה, ועל כך מכתב מחאה של 3 מחברי הועדה.
סכום והחלטת המנכ"ל על רכישת מחשב בורוס.
מועד התקנה נקבע בינואר 74.
ביצנים ראשונים של ערעור על התלטת המנכ"ל. ר' צוות בחינות פובה
במכתב אל המנכ"ל ומבקש לשקנול ההחלטה מחדש, לאור תנאים שונילם
שנוצרו מאז קבלתה.
ספטמבר 73
מלחמת יום הכפורים.
דצמבר 73
4 מאי 74
2 מאי 74
8 יוני 74
2 יוני 74
= 59%-5
לאתר דינביס משנתפים בבנשא: תשובת המבכ"ל לב"ל.
סדר העדיפות שנקבע:
א. הערכנת לבצוע ההסבה.
ב. פתנוהח.
פגישהת משותפת של הנהלת המיכנן נהנהלת משרד ההנוך בהשתתפות אגף
התקציבים באוצר ויועץ אישי למנכ"ל.
הנמוקים: המלחמה שנתה מוסכמות וסדרי עדיפויות.
מנכ"ל המלכון מציע עדיפויות:
א. החזקת השוטף.
ב. תקון לקויים.
ג. שפור חפיפה בין העובדים.
מפקגתו מהמצב ההסבה איבה מופיעה במקום גבוה בסדר העדיפות, לפיכך
יש לדחותה.
אנשיו:
א אין ביכולתם לבצע תהסבה.
ב. למשימות המוטלות כיום (הדגשה שלי) מספיק בהחלט י.ב.מ. 360/40
הקיים.
ג. איננו בעד בורוס.
דעתנו: יש לערנוך החזוי משילמות מחודש ולאורו נקבע מחדש הציוד הדרוש.
סכום: אין לשנות ההחלטה שנתקבלה.
אנשי המיכון מוד?עים על הפסקת ההסבה.
נמוקים מפורטים של אנשי המלכון נגד חברת תמכין ונגד המחשב שהוזמן.
הודעה על התפטרות אם לא תשונה ההחלטה.
ישיבה באגף התקציבים בהשתתפות:
הנהלת תמכין, אגף התקציבים, הבהלת משרד החנוך המלוצגת ע"י הממונה
על יחידת המכון, יועץ ואיש חברת תוכנה פרטית.
מטרת הישיבה להשיב על השאלות הבאות: '
א. באיזו מדה ניתן להעזר בחברת תמכין אם אנשי המיכון ימשיכו
בסרובם לשתף פעולה.
ב. האם מוכנה חברת תמכין לקבל על עצמה להפעיל, במקרה הצורך, את
מחלקת המיכון להפקת תוכניות בנושאים: משכורת מורלם, שכר למוד
מדורג ותקן. |
1 יולי 74
5 לולי 74
8 יולי 74
- 60 -
ג. האם חברת תמכלן מסוגלת לבצע את כל הפעילויות הנדרשות כולל
תכנון תוכניות והפקה. תשובת הנהלת תמכין (כפי שמופיעה בסכום
הדיון הב"ל): "אנו מחזקים את ידי משרד החנוך וניתן לו כל תמלכה
אפשרית להביא המערכת לתפעול מלא. בשתוף פעולה עם חברת התוכנה
הפרטית אנו מסוגלים להעמיד מתכנתים שלפעילו משכורת מורים אחרל
הכנה משותפת של חודש ימים.
דו"ח הועדה לבדיקת טעבותיהם המקצועיות של העובדים. ועדה פרלטטית
(נספה ה' מוסף 2) בדונו 4 גבושאים:
א. כושרו של המחשב.
ב. בעיות ההסבה.
ג. התוכנה, התאמתה לעבודות משרד החנון.
ד,. רמת תשרות.
דנ"ח הועדה לקביעת השלכות פרופסיולניות בה נקבע שניתן לעובדילם
לפרוש תוך קבלת 150% פצויים, שכר 3 הודשי עבודה ללא עבודה.
סכום סופי של הערעור ע"י מבכ"ל משרד החנוך.
61 5-
פר ק | ג' - ג ת ונה הא ירנ ע
שיטת הבתוח
נתוה האירוע יבוצע בדרך הבאה: לאחר תאור הרקע להתרחשות האירוע, אשר היה בעל
משמעות בהדרדרותו של התהליך, אעבור לגתוה שלבי התהליך של בחירת המחשב כפל
שבוצעו בפועל ולבסוף אסכם, תוך התמקדות בשאלה היכן הכשלון?
שלבי התהליך היו:
א. המחשב עמוס מדי, גודלו אינו מספיק לצרכי המשרד, בתוח העומס וקביעת עצמת החשוב.
ב. כתוצאה מהבתוה הנ"ל בדבר העומס הקיים וכתוצאה מנתוח כדאיות שבוצע עבור
משרד החנוך, אשר המליץ על שמוש בשרות? מחשב עצמאיים של המשרד ולא קבלת
שרותים של לשכת שרות, סוכם על הליכה למכרז.
למכרז אשר אליו תגשנה כל החברות אשר השתתפותם במכרז בראית סבירה לאור כמה
חנאים בסיסיים, כמו היקף וגודל הציוד העומד לרשותם נהתאמתם הראשונית לצרכל
משרד החנוך.
ג. בחירת המחשב.
מנול ועדה לבחירה.
בצוע מרכז לבדיקת העצמה.
החלטה.
הרקע לאירוץ
א. על איזו קרקע נפלה ההחלטה? מה קרה כאן בעצם? אבשי הנהלת יחידת המלכון היו
אלה אשר הגו את הקמתה, לאחר שיזמו והתוו את תוכנית האב שלה, (כאנשל הישום -
ולא כאנשי מיכון) לוו את בחירת המחשב הראשון שלה, הפעילוה במשך כ-3 שבים
ברמה זו או אחרת. נתקלו בקשיים שבבעו לדעתם :
1 מחוסר קומוניקציה עם הסביבה.
2) מחוסר "בגרותה" של הסביבה לקליטת מערכת מחשב.
3 מחלות ילדות של תוכניות ראשוניות.
4) מכושר יצור נמוך של המחשב הקיים.
62
בחנו את כנשר הלצור של המחשב והגיעו למסקנה שאיבו מספיק. הצורך להעזר בכוח
חשובי נוסף נקבע כעובדה, אז, הציעו שקולים לבחירה נדרך להערכה, בקשו למנות
ועדה לבחירת הציוד העדיף וכך היה, תוך סייגים מועטים. אבשים אלה, אשר הינ
"כל יכול" ועל פיהם נשק דבר בתחום המיכון עד כת, הם שקבעו מטרות, נושאים
ועדיפויות למיכון, מוצאים עצמם לפתע בודדים בדעתם בין צנוות של בעלי מקצוע.
דעתם איבה מתקבלת. גהפנך מזה מנובע להם אי אמנן, שכן ההתלטה מתקבלת בבגנד
לדעתם ולמרות נסיונותיהם לשכנע בצדקת עמדתם. צריך להבין כיצד אירע שכך קרה.
לא כושר היצור, אותו תקפו היה הבעיה המרכזית. הנהלת הלחידה אשר הגתה כאמור
רעיון שלובו של המיכון במשרד התנוך, הקימתהנ נבבתת אותו, לא השכילה ליצור
תקשורת הולמת הבסיבנת בינה ובין מקבל? השרות שלה וכך גם לא בינה לבין הנהלת
המשרד. זו היתה כנראה יחידה בעלת מעוף יוזמה ומחשבה, אך ללא יחס ישיר בין
יוזמות אלה לבין יכולתו של המשרד לקלטה ולקבלה מצד אחד וללא יחס לשר לכושר
הבצוע שלה עצמה מצד שני. העובדות בשטהח היו של מערכת מלדע לא מוצלחה:
1) הפעל מחשב מנוצל רק במחציתו.
2) העבודים המבוצעים משרתים הדרג התפעולי בלבד, ומעט מזעלר לדרג הטקטל.
3) התוכניות הפועלות נתקלות בקשיים להפעלתם וזאת מכמה טעמלם:
(א) יומרבות המערכים (אין לשכוח שהיה זה הבסיון הראשון לחשב משכורת
רטרואקטיבית במדלנה, ולעובדים ששכרם מבוסס על עבודה יומית ומבנה
שכרם מסובך ולא נהיר אף לגורמים הממונים על הפעלתו).
(ב) המערכים תוכננו תוך שאיפה להגיע לדיוק ואמינות מירביים, תוך עבוד
מקסימלי במחשב, כדי להגיע לאמינות גבוהה מאד בתקינות נתונים,עוברים
לעתים הסף הרצוי,מבחינת ההשקעה בתוכנה ובזמן מחשב והתועלת המתקבלת
אינה עומדת ביחס ישיר לעלותה.
(ג) הפעלת מחשב דורשת משמעת, נוהלי עבודה תקינים וממוסדים אשר ספק אם היו
במערכת. היתה מאין אנטונומיה של המחוזות ונוהלי העבודה בין המחוזות
השובים לא היו זהים. הלתה תורה שבע"פ אשר היתה מותנית בדרך הבנת
ההוראות או הסכם השכר של גזבר זה או אחר. (כתוצאה לא ברור היה שחשוב
אותו שכר יהיה זהה לחלוטין ב-2 מחוזות).
= 63 -
. (ד) יחידת המחשב איבנה מעורבת בהחלטנות תדורשות עבוד או קבלת שרנותיה מחד
גיסא והנהלת משרד החנוך שאלנה נכוגה לגבות משאלות של אנשי המיכון
בהביעם קשיי בצוע בתחומים אלה או אחרים.
הנהלת משרד החבוך לא הבינה החיוניות שבשתוף הנהלת המלכון בתהליך קבלת החלטות
אשר תוצאותיהם צריכות למצוא בטוים בעבודת המיכון. התוצאה היתה התנגשויות
רצופות בין מקבלי השרותים לבין אנשי המיכון. אבו מוצאים עדות נאמנה לכך ב"דעת
המעוט" של מנהל הלחידה בקשר להחלפת המחשב: "ישבם קשיים לא מעטים בשליטה על
משכורות המורים, אנו שוקדים כל העת על שפור התוצאות על מגת להפחית מספר הטענות
והברורים והצעקות של צבור המורים. על הפרק מתדפקים שנויי שכר וכו (נספח ז' מוסף 1).
כך גם בענין בחלנות הבגרות, הנושא המרכזי השני שטופל "ידועים הקשיים שבהם בתקל
משרד החנוך אשתקד בהפקת תוצאות הבחינות, הלק מהקשיים נבע מחוסר זמן מחשב ומתקלות
שונות בתוכניות. מושקע סכום נכר בשפור הבדיקה ע"מ לשפר המצב, פעולת שפור מצדנו
עשויה להבטיח הצלחה" (נספת ו').
כתוצאה מצורת ההפעלה הנ"ל אשר היתה מלווה במחלות ילדות מיכוניות מקובלות וכנראה
גם בקצת "מחלות כרוניות" אשר נבעו בעקר מהגסינן ליישם תוכנית אב יומרנית ביותר
בצד חוסר בסינן של הצוות שעסק בכך במערכים בהלקף כזה. כתוצאה מחוסר היכולת
ליצור הדברות ומעורבות פוריה יותר של הנהלת המשרד ומחלקותיו, כתוצאה מהעובדה
שקיום יחלדת המלכון "נכפתה" על משרד החנוך ע"י עצמה. נוצר מצב של חוסר אמון של
ההנהלה ביחידת המיכנן (וגם להיפך). חוסר אמון אשר התגבש והתחזק בהדרגה עם
הברורים הנוגעים להרחבת המחשב. תהליך אשר לווה ברצון לבדוק חדושים, בהססנות
להסב, או אי הרצון להסב, ובצעדים אחרים אשר היו בהחלט יכולים לגרום להרגשה של
יחידה הפכפכנית ולא עקבית.
האירועים בתהליך הין:
1) הרגשה של אל שביעות רצון רגעית משרותי י.ב.מ.
2) פתיחות לבדיקת אלטרנטיביות, כתוצאה ממגעים עם חברת תמכין. נסיונות הסבה
באמצעות פללטרים ושביעות רצון מתוצאותיה.
3 שפור היחסים ומצב אל שביעות הרצון עם החברה המספקת השרותים הנוכחלים.
> חודשיים לאחר מכן - כתיבת ניר עבודה בדבר השקולים בבהירה בו אנו מוצאים
העדפה מפורשת לי.ב.מ., מתוך מניעים של חשש ואי רצון להתמודד עם הסבה קשה.
זו עשויה בהחלט להיות התפכחות נשקול דעת, אך זו עשויה להראות הפכפכנות
וכך אמגם גראתה.
64
5) חוות דעת (מקצועית) של גופים זרים גבשו וחזקו אי האמון.
(א) "מערך המשכורת מסובך, אין ישומים המביאים תועלת לנהנל המשרד".
(ב) האוצר מתנה אשנרו להרחבה בבהינת המצב הקיים לאור צפיות שלא בתממשו.
"השקעות כבדות בפתנח מערכים ממוכגים ולהערכתגג התוצאות עד כה אלנן
תנואמות הצפיות".
(ג) "ההצדקה לקלומה של היחידה לעבנד נתונים... טמוגה בקיום פעולות שהן
בסיס למנהל החננך ואת אלה אין היחידה מקיימת כרגע".
6) חנסר נכוגות וחשש מהעבודה עם המרכז למיכון משרדי, פחד מאבדן עצמאות נהבעת
חשש מקשיי הסבה כפולים. לעומת גכונות ודרישה לעבוד עם מל"מ משנדמה שהחרב
מונחת על צואר, מחשב חדש הוזמן וההסבה אינת עולת כפי שתוכננה.
77 הנהלת הילחידה כותבת ניר מטה בדבר הצורך בהרחבת כושר היצור, שעקרג בובע
מהרצת השכר ואילו הממונה על הרצת השכר יוצא במטמך נגד הצורך להגדילו.
8) כך בספטמבר 73, אמנם אחרי ההחלטה על בהירת המחשב, אך טרם חתימת החוזה,
משהחלו מערערים בקול על ההחלטה ועוברים ללחץ מסיבי על ההנהלה בנושא,
מעלה הנהלת היחידה בדיון נמוקים: "לצורך המשלמות המוטלות כיום על המחשב
מספיק בהחלט 360/40".
חלוקי דעות ושקול דעת הם לגטימיים לחלוטין, אלא שהשאלה המרכזית הנה באיזו מדה
וקצב. ברקע הדברים מהדהדת שאלה נוספת, המתעוררת בעקר בהשוואה לתהליכי בחירת
מחשבים שאלרעו באותה תקופה במשרד? ממשלה אחרים. כמו המשטרה, הדואר. במשרדים
הללו השלגה הנהלת היחידה את אשר רצתה ואליו שאפה. כיצד אירע שבאירוע זה,
הפכו והקרו, פסלו ואשרו והובילוהו בדרך יסורלם ארוכה כזו.
הספרות מציינת 2 תנאים להנעה ראשונית לקראת שנוי. התנא? הראשון: תחושה של חוסר
שביעות רצון באשר למצב קיים. הַתנאי השגל: התחושה הב"ל מגיעה גם אל ההנהלה
הבכירה. שני התבאים התקיימו במקרה זה. כושר היצור הנמוך רק הווה עילה רשמלת
המניעה להחלפת המחשב. ציינתי כבר שהוא לא היה הבעיה המרכזית. הבעיה התמקדה
סביב מערכת מקיפה של שביעות רצון מוגבלת, של כל השותפים לבעיה. שביעות רצון
מגבלת של ההבהלה (תנאי שני) מט?ב השרותים, שביעות רצון חלקית של יחידת המיכון
מעצמה ומתפוקתה מחד גלסא, אכזבה של הנהלת יהידת המיכון מהנהלת המשרד, מהאקלים
הסביבתי? האופף, שלא אפשר הפעלת מיכון מתקדם מאידך גיסא. כאשר בוספה לכך שביעות
רצון מגבלת מטיב שרותיה של החברה משכלרת המחשב. אלה הוו מנלע הלוב? לשנול.
ור
מניע שהוא תבאי לשבול ארגובל [ 29 [ מציין ש'הגעת חברי הארגנן לקבל על עצמם
שנוי ארגוני מתנכנן בראית תנאי הכרחי". מסתבר שבראשית הדרך היה כה נוח להפעלת
שבוי ארגוני מתוכנן. התקיימו התנאלם לכך. היתה פתיחות, היתה מוטיבציה לשבול
עוד בטרם תכבון השנוי. אלא, שהשנוי הוא מרכיב במערכת דיגמית בה פועלים שנל
כוחנת, שכונן משיכתם ננגד. המגיע להשתגות הוא רק אהד מהם. השני הוא העמידות
בפני השבוי. כבר ברקע האירוע הנדון אירעו אירנעים אשר הוו מקור איתן לעמידות
בפני השנוי, כמו סדרת האירועים שלוו את פסילת המכרז הראשון (המיועדים לשנול
אינם "בעלי הדעה", מעורבות בטיב השנוי זנדר [2 ]. דרישת האוצר לנתוח המצב
לפני ההליכה למכרז ותוצאות נתוח הכדאיות (תרעומת על כך שמוצגים כבלתי ?עילים)
ארגיריס [5:] בסקירתו דן בכך שההרגשה ששנוי בא בעקבנת תחושה של חוסר יעילות
אינו מגביר את ההבעה וגם לא את העמידות בפני השגול. בקשה לשכירת 370/145,
הדיון בשאלה: "האם ת"א בוערת, בעוד שלדעת אבשי המיכון ת"א בוערת (שוב, אינם
בעלי הדעה, מעורבות המשתנים זנדר [?]. חלק מהשקולים לבחירה, המקורלים
(נספה 2), אלנם מתקבלים: הקושי הצפוי בהסבה והעדפת י.ב.מ. כתוצאה מכך (דעה
לא מתקבלת, השפעה בין אישית שלילית, סגבון נהול תד צדדי, הנסר אמון,
ארגלרלס 15 דעת יחידת המיכון לא נתקבלה בנקודה שהיתה משמעותית מאד
בתהליך ההסבה, משגקבע שיש להחליף מחשב ולהסב בקבעו 30 נקודות כמשקל להסבה
בלחץ חיצוני, אשר תוצאתו הישירה היתה הגברת העמידות בפגי השבוי. כבר בפתה
האלרוע היו קיימים התנאים ה"דרושים" לעמידות בפני השנוי שעוד הלכה והתחזקה
לאחר מכן. רמת המתח הארגוני הגולמל (ארגירלס) הלתה גדולה כבר בפתח האלרוע
כתוצאה מרקעו. זאת למרות התנאים הבסיסיים שהלו קיימים.
הנתקיימן ביהידה איבדיקטוריט להצלחת מערכת מידע?
אם אנסה לקבוע הצלחת מערכת המלדע שפעלה במשרד החנוך, הרל בנכל לקבוע שזו לא
היתה מערכת מידע משגשגת. עמדתי על הבקודות המרכזיות לכך ובנתוחי את שלבי קבלת
ההחלטה, אעמוד על נקודות נוספות. בהתייתס לרכוז הספרותי שהובא בניר העבודה של
עין דור שגב [28], הרי האלנדיקטורים להצלחת מערכת מלדע הם:
1 רוחיותה.
2) איכות ההתלטות או בצוע ברמה גבוהה, ישום לבעיות המרכזיות של הארגון.
3) מדת שביעות רצון של הצרכנים.
64 שמוש רחב.
גם במבט חטוף וגס בוכל לומר שלא נתקיימו במערכת המנותחת על-ידל, אף אחד
מהאלנדיקטורים הללו.
ה.
- 66 -
אפ ר ט.
רוחיות - במדה והנקנדה שייכת לנושא הרי היא בתועלת (אנ בתרומה הצפויה ביחס
לעלותה) של מוצרי המערכת, ביחס להשקעה בהם. נאמר נהובעו הספקות הרבים שהלו
בקשר לכך.
איכות ההחלטות או ישום לבעיות המרכזיות של הארגנון - היחידה לא פעלה בשום שטח
שהווה בעיה מרכזית של הארגון (מבחיגת מטרנותיו כארגון). המערכת פעלה בנושאים
שמבחינה בצנעית ותפעולית הוו בעיה ונסו לפתרם. אך לתהליך קבלת ההחלטות בנושאי
החנוך והתרבות, נהול עניני החנוך, לא תרמה המערכת לא ישירות ולא בעקיפין. אך
צריך לזכור שעפ"י הסטורית ההקמה של יחידות מחשבים בעולם, הרבה לחידות מחשב
צמחו על רקע טפנל בבעינת שכר ומגקודה זו התרחבו לשטחי פעולה אחרים כמו כת
אדם וכו'.
מדת שביעות הרצון של הצרכנים - הביבנתי שגם היא לא היתה קיימת. הדברים הובעו
ע"י מנהל הילהידה (נספח ז') בנמקו מדוע אין צורך לבצע הסבה קשה הקשורה בהחלפת
מחשב.
שמוש רחב - 2 נושאים בלבד פעלו ואף הם לא בשלמותם. בנתוה כושר הלצור שיובא
בהמשך ב וכח ש-57% מהעבודים היו לנבושא השכר כ-20% לבתינות הבגרות והיתרה,
בחלקה העקרי לבסויים תקלות וכו'.
מכאן חוסר האמון מצד ההנהלה. אך חוסר האמון היה גם בכוון השני. ללחידה היו
צפיות מהארגון ומהנהלתו. צפיות להבגה, לנכונות לסייע למעורבות יתר וכו'. אך
לא זה היה המצב לדעתה. חוסר אמון זה הווה מרכז הבעיה ומשקלו היה מכריע בכל
אשר קרה (אם היה מודע או בלתי מודע), כאשר בצד זה אנו עדים לתופעה השובה לא
פחות והיא שאין מדיניות מנחה ויוזמת של הנהלת משרד החנוך בנושאי המיכון לש
רק תגובות להצעות והסכמה או אי הסכמה להן.
סכ גבס
הרקע לקבלת ההחלטה והאוזירת בת בתקבלה היתה של:
1 הנהלת משרד שאינה קובעת מטרות ומדיניות, אינה יוזמת ואלנה מנחה בנושאי
מיכון.
2) יחידת מיכון חזקה בארגון אשר לקחה על עצמה תפקיד ההנהלה בקביעת מדיניות,
יוזמות פתוח ובצוע גם לחד.
5
4
)5
6
0,
הצלחנת חלקיות בלבד בהפעלת בושאל המיכון המרכזיים שפעלו עד אז, משכורת
נבחיגנות בגרנת ושכר למוד מרנרג. הצלחנת חלקיות המלוות ברנובי אי יעילות
פנים לחלדתיים נחנץ יהידתיים גם יחד.
הנהלה שאיגה מקבלת שרותים מיכוגיים.
אי אמנון של ההנהלה להנהלת היחידה ולהיפך.
עמידות גבוהה בפגני שנוי צפוי.
זהו הרקע ונדמה לי אבן הנגף להרבה מאשר אירע לאחר מכן ופרושו של הנ"ל הנו במלים
אחרות הוא: מערכת מידע לא מצליחה. דברים אלה מוצאים חזוק במחקרו של לוקס ( 40 ]
המודלים המוצגים על-ידו "מודל האמות" ו"מודל הכח" נותגלם פרספקטיבה ומבהלרים
הענבדה שמערכות מידע איגן קיימות בפני עצמן, אלא בהקשרן לארגון והצלחתן תלויה
בפתרונות הניתגים בעצנבן, בצוען והפעלתם לבעיות ההתנהגות הארגונית.
נתוח השלבים בתהליך
א.
תהליך קבלת החלטה מקובל ותהליך מצוי:
1) תהליך קבלת ההחלטה לבחירת מחשב במקרה שקיימת יהידת מחשב, צרלך לכלול
עד לשלב הגישה למכרז (אם יוחלט על כך), השלבים העקרובילם הבאלם:
(לש גירסאות שונות ולש להתאימן לאירוע הספציפי אך בעקרון אלה השלבים).
(א)
(ב)
(ג)
הגדרת מדיניות ברורה לנצול המחשב לצרכי הארגון, קביעת מטרות
ויעדים בצוע חקר ישימות, תוך התייחסות ללוה זמנים נדרש ולקצב
הכללתם של נושאים במערכת הממוכגת.
בתוה העומס.
1. זהוי צוארי בקבוק קללמים והאפשרות להתגבר עליהם.
2. בדיקת בצוע התוכנלות.
3 הגדרת הבעיה: האמגם עצמה? אם כן:
חנאים בסיסילם:
1. תלאורטיים - קביעת עצמת החשוב המתאימה - מספקת לצרכ? הקיים
והפתוח לטווח של עד 5 שנלם.
- 68 -
2. מעשיים - הרחבת הקיים, החלפה למחשב קנמפטבילי, או מעבר למחשב
שננה.
(ד) אם בשלב ג' מתקבלת החלטה שיש להעדיף מחשב שובה מהקיים לש לגשת
לשלבים הבאים בתהלוך בחירת מחשב.
(ה) בקשה להגשם הצעות.
1. תקיגות ההצעות המנגשות.
2. איטרציות אפשרינת בין ההצעות.
(ו) ב ה י ר ה.
1. הגישה שנבחרה להעדפה בין האלטרבטיבות.
(ז) ראיה לטונח ארנך.
2) המנדל שבו טופל הנושא במשרד ההנוך כלל בצורה גסה השלבים הבאים בלבד:
(א) בתנח עומס וקביעת עצמת חשוב.
(ב) החלטה על הליכה למכרז.
(ג) בחירת מחשב:
1. מגוי ועדה.
2. בצוע מכרז לבדיקת עצמת.
3 ה חל טה. "= מל
שי ---
ב. הגדרת מדיגינת. בראה לי שש ששלב הגדרת המדיגיות נהמטרות לא בוצע, כך גם לא
חקר ישימות, אלא אם כן, היתה הנחה שממשלכים בקו שננקט עד כה. כלומר, עבודה
בהתאם לתוכנית האב שעובדה בשנת 66 (5 ואומצה ע"י הנהלת משרד התנוך בתוכנית
העבודת החלת שנתית, שהוגשה 2 היחידה למיכון ב-67 [].
7"
היתה התייחסות לנושא, המסמכים המהוים בסיס לצורך בהגדלת כושר הלצור של
המחשב הם :
ג. נבתוח הענמס והצנרך בהגדלת כושר היצנר של המחשב %
1 רקע והערות בקורת
- 69 -
(א) מגדלת כנשר מיצור [ק במינחד גספחים (המקנורילים) 3, 6 ו-8 שבו.
(ראה בספת א', מוספים 2, 3 נ-4).
(ב) | הגדרת דרישות למכרז,[9], בספה מקנרי 8, (ראה נספת ג', מוסף 2).
עצם הצנרך להגדיל המחשב קבל תימנכין בחנות הדעת של חברה א : "יש צורך
להחליף את המחשב במחשב בעל עצמה גדולה יותר" נהמלצתה הנה: "לבדוק
האפשרנת להרחיב המחשב הקיים ע"י תוספת יחידות, שכלולים במערכת ההפעלה
ושפור ויעול של תוכניות ושל ארגון העבודה במחשב". עם זאת קובעת החוות
הדעת: "שמקסימום השפורלם שניתן לבצע הוא עד 20% ולא מומלצת הנחת הסכון
גדולה יותר, אשר עשויה להוביל להחלטות בהתאם, אשר אם תתבדנה לא תאפשרנה
לבצע העבודה המוטלת על המחשב".
למרות "תימנכין" אלה, נראית לי תמוהה הצגת העומס ומתוכה הנתות שהביא
למחשבה על הגדלת כושר היצור. כושר היצור הנדרש יכול היה להראות סביר
(בלי בסנס ובתנבים מפורשים) לאנר תוכבית האב, אך לא למטרות שהוצגו
כעילה להחלפת המחשב.
זאת מהטעמלם הבאלם, רכוזם להלן ופרוטם לאחר מכן :
א. | המסמכים הרלננטיים אינם קובסיסטבטיים בהצגת הנתוגים.
ב. | דרך תשוב העומס והעתודה שהובאה בחשבון איגה מקובלת עלל.
ג. | העבנדה במתקן לא היתה יעילה ולא יכולה להנות בסלס לחשוב זה.
מכאן, הגעתי למסקנה שלא היה צורך בהגדלת כושר היצור בעצמה הנדרשת
למטרות שהוצגו כנדרשות. כלצד הגעתי למסקגות אלה ?
2) יעילות העבודה במתקן - נתונים ומסקנות
(א) הבתוגים המהולם בסיס להערכה הם:
[?, נספה מקורי 3 (ראת בספה א' מוסף 2) כולל גצול המחשב לפל
פעילנינת - ממוצע ל-6 חנדשים, בובמבר-אפריל 71 בחלוקה לנושאים.
[?, נטפח מקורי 6] (ראה נספת א' מוסף 3) של אותו מסמך כולל תחזית
צריכת זמן מחשב בהתאם לתוכנית העבודה הב"ל, יש הפרשים בין חשוב
הממוצעים שהובאו כ"מצב קיים" לבין "בצוע הלכה למעשה" בשני מסמכים
אלה.
-10-
ף עמ' 8] מציג ממנצע שענת עבנד הודשיות תוך התייתסות לחלקם של הבסויים בעבוד כל
נושא וננשא. להלן רכוז הטבלאות הגנ"ל :
מסמך המקור הגדלת כושר היצור [7]|דרישות מכרז מפגרט [9], נספח ג' מוסף 2
בספח א' בספה אי
מוסף 2 מוסף 5
הנושא
משכורת
הערכה ופקות
תלמידים
בחינות בגרות
(אקס + איבס)
קרן הלואות
תקן
עבודים מדעיים
מוסדות
קליטה מרכזית
שונות
גסויים
מחשב ושיטות
פתוח ועומס עונתל
ס ה " כ
תקלות 10%
המתנה
סטיות וטעויות 0%
רזרבה סמויה.
5
64
- 71 -
(ב) מסקנות
1. כמחצית בלבד מזמן המחשב מנוצל ליצור ממשי.
2. 32.4% - 27% מהעומס מנוצל לנסויים, המתפלגלם :
% 61 מזמן עבוד השכר הנא זמן בסולים.
4 " " הבחינות האינטרניות הוא זמן נסול.
4 בחקללטה המרכזית.
% 70 בשונות וכך הלאה.
הגידול בעומס הצפוי - בקורת
לחשוב העומס הצפוי ולצורך בעצמת מחשב שהבה פי 3.5 - 4 של המחשב הקלים
בשנת 75, הגיעו בשת? דרכים:
(א) עומס שעות צפוי בעבוד הנו משמרת ורבע עד משמרת וחצי, כאשר בתחשיב
המפורט לחזול הנוה השכר 33%.
(ב) מתוך חשוב צרכי העבוד לבצוע השכר בזמן שלא,
בקורת
בקורתל לחשובי העומס נבוגעת הן לאי עקביות בנתונים שהוו בסיס לחשוב והן
למהות הנתונים עצמם. זאת בתחומלם הבאלם :
(א) הנתוגים המהוים בסיס לחשוב:
1. צריכת שעות לעבוד. ראה עמ' 70 לעיל, (שכר, בחינות בגרות וכו').
2. אוכלוסיה רלונטית לחשוב השכר, חשוב של 10% עליו התבסס נתות
העומס, נספח א', מוסף 4, מומעטת ב-4%, אוכלוסיה זו - "הדרום"
מופיעה ב- [9' כ-14%, (נספת ג', מוסף 5).
(ב) מקדם גידול היצור לעומת הגידול באוכלוסיה בעבוד השכר אלבו לינלארל.
המקדם הסביר להערכה כמינימלי הוא 0.85.
(ג) מספר שעות העבודה האפשרלות בחודש. ניתן לעבוד 5744 שעות בהודש אם
כוללים עבודת משמרת מלאה בלום ו' וכך גם במוצאל שבתות והגלם.
כלומר 395 שעות עבודה בממוצע לחודש ולא 360.
(ד) רזרבות. נתוני הנספחים המהוים בסלס לחשוב העצמה כוללים רזרבה סמויה
גדולה ביותר פרט לנתוני הרזרבה הגלולה.
(ה) המלצה לרכלשת מחשב שעצמתו הנדרשת היא פי 3.5 - 4 עפ"י עומס צפול
ב- 2 ימי שלא בחודש.
64
= 3
חשוב עומס כולל ועצמת חשוב נדרשם
(א)
(ב)
עפ"י חשובי משרד החנוך (נספח א', מוסף 5).
חשוב העומס הכולל בוצע :
1. עפ"ל תוצאות נסוי של מערך השכר והכפלת תוצאות
הרילצה הנסויות באוכלוסיה גדולה פי 10, לפי מקדם
גידול לינילארל. כולל רזרבות סמויות רגילות.
(נבספח א', מוסף 4). 5 שעות
2. עפ"י הערכות ומדידות למערכים האחרים כולל
בחינות הבגרות - אשר גם צריכת השעות הבסלסית
המחושבת שלהם אינה עקבית - ומקדם הכפלה ליניארי,
כולל רזרבות. 5 שעות
* *
3 גסויים, תקלות, סטיות וטעויות, מחשב ושיטות
המהוים אף הם מאלין רזרבה. 5 שעות
* כאשר חלק מהסעלפים מהוים % על סך קודמיהם. א
5 שעות
חשוב מוצע כנכון
אבסס החשוב על בסיס הנחות שוגות מבחינת שלטת החשנב והנחות מסוימות,
אחרות מאלה שננקטו בחשוב הנ"ל, לגבל הנתוגים המהוים בסיס לו.
1. שלטת החשוב:
א) רזרבה כוללת של 10%.
ב) רזרבה מלוחדת לחשוב השכר של 20%.
ג) שפור של כ-15% בתוכבינת שאינן תוכניות שכר.
2. הגתונים:
א) נתוני נסוי השכר כבסיס נכון, אך ללא הרזרבות הסמויות הכלולות
בחשוב המוצע.
ב) אוכלוסית הנסוי הבה אוכלוסית דרום המהוה 14% מכלל האוכלוסיה
ולא 10%.
- 73 -
ג) מקדם גידנל היצור ביחס לגידול האוכלוסיה אינבו ליניארל.
5 כמינלמום.
ד) שעות העבנדה הגקיות בחודש הן 395 - ולא 560 שעות.
(ג) א ק ב ל :
1. צריכה בקיה לחשוב ועבנד השכר | 160 שעות
% רזרבה. 2 2 שעות
2. יצור ללא שכר, תוך שפור של 15%. 2 שעות
5. תקלות 10%. 46 שעות
0 שעות
חשוב זה "בקי אמנם מרזרבה סמויה בבושא השכר נהקליטה המרכזית, אך כולל
רזרבה של 60% בערך בנושא בתחיגות הבגרות נכו', (ראה עמ'70 לעלל) - זאת
פרט למקדם גידול ללניארי בהן, שגם הוא מוגזם.
לפיכך עצמת (עצמה - לפי הגדרת משרד החנוך) המחשב הנדרש הנה כ-:
9 > 395 :1 510
5) סכ נום
(א) ראיבו איפוא שלא בוצע נתוח צוארי בקבוק במערכת מבתיגת הציוד.
לא בעשה נסלון לשפר תוכניות. (אולי בעשה, מבל% שנמצאה עדות לכך?).
(ב) ע"י אתנר סטיות ואי עקביות באסוף הנתוגים ובבצוע החשוב, הגענו לכך
שהיה צורך בהוספת עצמת עבוד מסוימת שנדרשה בעקר בימים מסוימים בחודש,
ימי השיא. סיוע שנלתן לקבלו ממקורות חוץ (כך אמנם נעשה לתקופת בינלם,
אך לא בראה כאפשרות סבירה לטנה הביבובל, עד לבצוע שפור תוכניות).
בנדאי שלא היה צורך לדון במחשב שעצמתו - לפי ההגדרה שבלתנה ע"* משרד
החננון - גדולה פי 3.5 - 4 למטרות המצוינות במסמך.
(ג) מתעורר ספק גם בתוספת הנחוצה כפי שהובאה לעלל (סעיף 4 ג' לעיל).
בחשוב הנ"ל, הובא בחשבון יהס גידול בילצור לעומת גידול באוכלוסיה של
5 יחס שלהערכת? הוא גדול, מתוך נסיונ? בעבודים מסוג זה. ניתן לחזק
זאת מנתונל "אלש בצוע השכר" (עמ' 53 לעיל), לפי נתוניו במעבר אחד לא
היה כל גידול ובמעבר שנל היה גידול של 0.65.
74% =
מסקנתי המרכזית (ניתן לבצע מניפולציות מספריות, אך מלותר) הנתוח בדבר
הגדלת כושר הלצוה היה מטעה, כלל נתוני ?סוד לא מדויקים ועתודה בלתל
סבירה בתבאים מקנבלים. מכאן, כגראה לא היה צורך בהגדלה משמעותית של
כנשר היצנר, אם בכלל, למטרות שהנגדרו [9,8,7.]" וכזכור ללא בתוח
ישומות נוסף לזה שנעשה בשנת 66. אבו בהתלט יכולים להסיק מכך משהו
על שיטת קבלת ההחלטות במערכת הגדונה, מסכת היחסים והשקולים שעמדו
בפני מקבלי ההתחלטות ומציעיהן. מה שקרה כאן היה דבר פשוט, רצו
להרחיב שכן היתה קיימת מצוקה, בסחו מסמך המגמק הרצון, שכבר היה
קיים, בדבר הרחבה לסדר גודל רצוי/מצוי.
ד. הרתחבת הקלים
1
2
התליחסות פורמלית. במודל קבלת ההחלטה הב"ל, היתה חוליה מרכזית ובעלת חשיבנת
מכרעת, אשר ההתייחסות אללה, לא היתה כך בראה, לפי עצמת משקלה ומרכזיותה
בתהליך קבלת ההחלטה והלא: הָאִם להרחיב המחשב הקיים או לעבור למחשב אחב.
היתה התייחסות לנקודה זו בתהליך, בדיונים של אנשי היחידה למיכון והנהלת
משרד ההבוך נוהתרבנת עם אנשי אגף התקצלבים במשרד האוצר, אך לעמק השווה לא
הגלעו. השאלה אם לצאת למכרז או לותר עליו ולשכנר 570/145 (בהנחה שזוהל
עצמתו של המחשב הנדרש) באופן מידי, עמדה על הפרק. הנמוק העקר? אותו העלו
אנשי המיכון נגד תיציאה למכרז היה: בצוע המשכורת אינו מתאפשר עוד במצב
ובקנובפיגורציה הקיימת. כאשר, במצב הקיים ובקובפיגורציה הקיימת, היתה
הכוונה, לרצנן ולצורך להתרחב ולהחלל הפעלתו של מערך המשכורת על כל
המורים היהודים.
קשה ל? להת?יחס לנמוקים אלה נגד הלציאה למכרז, שכן הבעתל כבר דברי באשר
לעומס על המחשב והלקם של העבנודים המיותרים. נראה ל? שדבר מרכז? יותר,
בענין זה, היה בעשה, לו טופל בשפור התוכניות ולחילופין בשפור הפקת השכר,
כך שכמות עבנדי השוא היתה קטנה. אך בהתעלם ממצב ספציפי זה, יש לשקול
הרחבת ציוד מטעמים ענינים ולא פורמליים גרלדא.
ההסבה - דלנן טרומי להליכה למכרז. הבסיס להחלטה צריך להיות: ההסבה והתמורה
העשויה להתקבל ממבה, לעומת מחלרה. כאשר בהסבה ומחירה כוונתי אינה רק ל:
(א) מכפלת מספר האנשים שלעסקו בהסבה, בשכר עבודתם למשך זמן מה.
(ב) לזמן המחשב הנדרש להסבה ולנסויים. תוך הערכתם הנכונה, עד כמה שאפשר.
(ג)
(ד)
(ה)
(נ)
(ז)
- 75 -
כאשר דנים בהסבה יש לשקול בנוסף לב"ל:
מחיר ההסבה לעומת התמורה שתתקבל ממבה.
במה אפשר היה לעסוק לו לא עסקו בהסבה, נלחילופין איזה שרותים גלתן
היה לקבל, לנ לא עסקו בהסבה.
האם העתני מתאים להסבה מההיבטים הבאלם :
1. מצב התנוכניות.
2. ציפיות המשתמשים ובכובותם להכנס לענל ההסבה.
3 ציפיות היחידה.
כל זאת כאשר ההסבה הנה רעיובית ולא טכנלת.
נמוקים אלה (2, ג-ד) לא נדונו. ברקע הילתה הידיעה על גסו?ל מוצלת בהסבה
בעזרת פילטרים. נסוי שאינו מעיד כהוא זה על הצלחה כוללת בהיקף שונה.
היו שתשבנ שההסבה ניתבת לבצוע ללא קשיים והיו כאלה אלתנלם בדעתם "
שההסבה קשה ולא תביא התמורה הרצויה. תמורה שהכל חפשו אותה וציפו לה,
אך מבלי שהגדירוה בפה מלא ומבלי שבחנו, מה עתיד להביאה. התייחסות
לבעית ההסבה היתה צריכה להילות טרומית להליכה למכרז. אך לא נבחנה
משמעות ההסבה הטכנית ותמורתה וכך גם לא משמעות ההסבה הרעיונית
ותמורתה. האפשרות להרחיב הקיים בוטלה תוך העלאת נמוקים פורמליים.
גמוקים מכובדים כשלעצמם אך לא רלוונטיים לבעיה המרכזית שעמדה בפני
משרד החבוך. | הנמוקלם הלו של :
1. מנהל תקין ובקורת צבורית. כאשר נוספת להם הנימה של "החברה הפורצת"
לשוק נכנסה להוצאות לאור מגעים קודמים שהיו לה עם היחידה ולא ניתן
כבר לדחנתה על הסף. מה גם, שבשלב ההתחלתי הובעה שביעות רצון מבדיקות
ראשוניות של התוצאות מהסבת תוכביות ומהבצועים של התוכניות המוסבות.
2. רצון לבטא מדיניות ממשלתית. נאמר שהחלטה להרחיב הקיים ללא מכרז
"עשויה להחליש את מעמדה של הממשלה ביחסיה עם ספקי הציוד, בכל
הנוגע לתנאי שווק ואחזקה". כך נקבע שהתליחסות "להתרחבות היע"מ
כמוה כיציאה למכרז, או אין להחליף מחשב קיים בגדול *ותר אפילו"
הוא מאותה חברה ללא מכרז", שכן "היציאה למכרז מציגה השוויוניות
3
= 76 =
הראשונית לקבלת הצעות ולחתימת חוזום במגזר הצבורל והממשלתי".
"גם דעתו של... סגן החשב הכללי היא כי בנושאים כגון זה יש
לנקוט בדרך של מכרז". מה לנ"ל ולבעיה הקונקרטית שעמדה בפני
משרד החנוך? יש כאן הכנסת שקולים זרים למערכת מדיניות הממשלת
בגושא הרכש הופכת להיות חשובה מהבעיה המרכזית של משרד החנוך.
מדיגיות זו עשויה להיות טובת כשמדובר ב"שולחן חלק" בגוף שאינו
בעל מתקן מחשב קיים ופועל.
אין כמובן להסיק מהאמור שאין ללכת למכרז אף פעם, כשקיימת כבר
יחידת מחשב. אך יש בהוול> לשקול כל ההיבטים הקשורים לנושא ולליחס
את החשיבות ההולמת לבעיון ההרחבה, כפי שהיא ואינה קשורה במהפכה
כוללת ובהתנגדות של אנשי היחלדה, בעצמה כפי שנתגלתה במקרה הנ"ל.
יש כמובן מקרים שאפשר ואף צריך ללכת לקראת מהפכה, אך את תוצאותיה
יש לאמוד כהלכה בטרם הלציאה אליה. דוגמא לכך יכול לשמש המעבר
ממחשבי פילקו למחשבי י,ב,מ. בממר"ם. למרות שהיתה קלימת לחידה
בעלת הלקף עבודה עצום והיתה קיימת בעיה של הסבה קשה ביותר הלכו
לשנוי קיצוני. זאת משום החשש שהחברה המייצרת מחשבי פילקו תזנה
שוק פתוח המחשבים.
ס כ ור ם
תהליך קבלת ההחלטה להליכה למכרז לוקה בהתייחסות פורמלית להוליה מרכזית
בשרשרת תוך כדי הזנחת העקר.
דיון נוסף בהתייחסות האמביוולנטית שהיתה לבעית ההסבה, (פרט להתייחסות
הפורמלית אליה), וחוסר העקביות שבה יעשה לאחר בתוח עבודת הועדה ובהקשר
אליה.
ח י ר ה
המודל לבחירת הציוד העדיף
האלגוריטם לקביעת הציוד המעדף נקבע כ :
9 5
1
עלות:01.
מחשבים 2 ו- צ.
צינון משוקלל של מומחה [ לגבי מחשב 1:
77:
הסתיגוילנת מהמודל. האלגורלטם תב"ל קובע: "כמת נבקודנת איכות אקבל בתמורה
לדולר" זוהי כעין סלנטזה תוך מודיפיקציה של כמה מודליט להעדפה, יש כאן
שלוב בין שגי מודלים להעדפה. המודל האחד - | ץ1ם0 0080 - הרואה את המחשב .-.,
המעדף כמחשב שעלותו זולה יותר, בתנאי? שביכולתו לבצע המשימות המוטלות עליו.
אין במנדל זה התייחסות לעובדה שמחשב אחד עשוי לבצע העבודה המוטלת טוב לותר
מהאחר, ההעדפה הזא לפל
1% - )225(
המודל השני הוא ה- 00 מתן משקלות למאפינים המהוים שקול לבחירה
ונקודם ע''י הקבנצה הבוחרת. כאן ההעדפה היא לפל .
ב
51 א וט - ו
151 | ₪ =1
כאשר | 71 | משקלו של המאפיין ה- 1 .
8 הנקוד למאפיין ה- ן.
(6,9א .יא המחשב
המודל השלישיל הוא תת קטגוריה של המודל הג"ל ומהוה שלוב בין 2 המודלים
שתוארו. והבחירה הנה :
0%
ב
,ג א
מובן איפנוא שלמודל זה המגבלות של המודלים הקודמים ובעקר מגבלות מודל
ה"נקוד נהשקלנל" אָתַ0ס6 מגבלותיו הן :
(א) רגישות השקלול, בעקר לשנויים במשקלות של המטרות השונות. המודל אינו
רגיש לשנויים במשקלות.
(ב) מתן משקלנת למאפיינים המהוים שקול לבהירה ומתן ציונים לכל אחד ממאפיינל
הבתירה, בכל הצעה מניה פונקצית מטרה ליגיארית וקרדיבלית. הנחה זו סותרת
ההנחה הכלכלית של תחלופה לא ליניארית בין הגורמים השונלים, והעובדה
שבמצלאות עקומות אדלשות קונבקסיות לראשית.
(ג)
(ד)
78.
עצם היכנלת אנ המנתרנת להשנות בין המאפייבים המהוים בסיס לשקול
קריטרלונים להעדפה, כדברי טימרק [49]: "אבסורד לומר, לדוגמא:
שאיכנת ההנמרה שנה פי שתים מבשיגותה של מערכת עבוד נתונים
מתנחכמת, הן פשוט אינן ניתבות להשוואה. לאור האמור נסיק שהמודל
הג''ל יכנל לשמש כמדד העדפה בלבד נאין להתליחס אל תוצאתו כאל בעלת
משמעות מנבהקת.
ברנר איפוא שגם מודל משולב זה איגו מספיק למיסוד יחס משמעותי בין
עלות ליעילות. העדיפה בנושא זה היא השיטה של ץות0 008% הממזגת
הפשטות של סו[0005%/'/04עם הרלאליות היחסית של הבקוד (על כל מגבלותיו
שהוזכרו כמובן).
השאלה הבשאלת הנה, האם המדד שבבחר כמיצג היעילות או לחלופין התועלת,
אמנם יכנל להונת תתליף לתועלת? או לערך המידע, שאותו בעצם מיצג המונח
תועלת בהקשר זה. ל? נראה שהתחליף אלנו משובח. האמת ניתנת להאמר שקשה
מאד לקבוע התועלת או ערך המידע של מערכת מסוימת, קשה לקבוע מה יהיו
המרכיבים ומשנקבעו. המרכלבים קשה לחזותם ולקבל הערכה טובה עבורם.
שכן בדברגג על תועלת אנו מתכוובים לתועלת המתקבלת מהמידע והמשתפרת
כתנצאה מטיבו של המלדע. טיבו - זמן תגובתו ביחס לתחולת אירועו. ערך
המידע בובע מהשפעתו על פעולות ומאורעות ועל תהליך העבודה בארגון ועל
שפור השרנת. קשה מאד למדוד דברים אלה, אך צריך לפהות לנסות ולהביאם
בחשבנן.
ג'וסלין [53] מציע טכניקה לטפל בערך המלדע. אמרל דן בדברים מנקודת
ראיה שננה במעט. ניסה למצוא את נקודת האלזון בין העלות לבין איכות
המידע ולפיה לקבוע ההעדפה. כדאל לכן, אם משתמשלם בשלטה זו של נקוד
ושקלול, לנסות ולהפעילה אולי כאשר המנקדים והמעריכים, אינם יודעים
את משקלו היחסי של כל מאפיין או תת המאפיין. כוונתי לקבוע לכל מאפיין
את ערכנ היחסי. ערך זה לא יובא לידיעת המנקדים. עליהם לקבוע לכל תת
מאפיין ציון כאילו המאפיין בשלמנתו מהנה 1. ציוני כל המנקדים ישוקללו
בצינן שביתן מראש ולא הובא לידיעתם.
בדרך זאת, יש סכוי סבלר ?לותר, למתן ציובים בלתי מוטים ובלתי מיוחסים,
במודע או שלא במודע, למשקלו היחסי של כל מאפלין ומאפיין. הבעיה היא
שבמציאות הקיימת אותה קבוצה קובעת גם את הנקוד וגם את המשקלות.
למרות זאת כדאי למצוא דרך להמגע מכך.
2
ב-79:=
נתוה מאפייגי האלגוריטם
המאפיינים במודל הנם איפוא :
(א) המבדק.
(ב) עלות.
(ג) מאפיינים: חומרה, תוכנה, הסבה ושרותים.
כאשר בקבעו ציובים למאפיינים ולתת המאפיינים פרט לסעיף העצמה שבחומרה.
הציון לחומרה נקבע ע"י חברי הועדה הבוחרת בעקר עפ"? תוצאות המבדק, אבל
מניחה שלתוצאנות המבדק היתה השפעה גם על הגקוד שניתן להסבה ולתוכנה,
למרנת שהציון להם נלתן לפני בצועו של המבדק הסופי שקבע ההתייחסות בעקר
לחנמרה. אתייהס בנתוחל למרכיבי המודל ואבדוק השפעתם על התוצאה.
(6 ה מ בד קל
1. התמהיל
א)
01
6
התמהיל כלל 710 שעות לבושאים קיימלם, 610 שעות לנושאים חדשים
(ראה עמ' 39 ) כאשר בנתוח העומס הודגש הצורך במחשב בעל עצמה
בדרשת למטרות הקיים בלבד.
מרכיב היצור נמוך מהרצוי.
התמהיל לא כלל נושא מרכזי כמו בסיס נתונים.
לא נכלל החשוב השכר עצמו שצרך הרבה זמן).
כללי ההסבה שנקבעו היו קשוהים למדי ולפי עקרונות ותכונות
הציוד המוכר. ,
אין בצנע חוזר על תהליכים פרט לשאילתות ומיונים.
הסתייגות עקרונית, כיון שהמשימות הנבחרות למבדק הנן לעתים
קרובות, וכך גם כאן, דומות לאלה שבוצעו במתקן הנוכחי, עובדה
שאיבה מבטלחה שגם אם לבחרו השמושים האופטימליים למערכת הנוכחית,
יהיו אלה השמושים האופטלמליים כאשר המערכת תהיה אחרת.
2. תוצאות המבדק
במצאו המסמכים המקוריים (1089) של כל מבדקי חברת תמכין. לא נמצאו
המסמכים המקוריים של חברת י.ב.מ..מאידן נמצא רכוז תוצאות 2 המבדקים
שגערכו בארץ ע"י 2 החברות. רכוז זה היה שעמד בפני חברי הועדה.
(ב)
.1
- 80 -
(הרכנז בשלמנתו) בנספח ה' לעבנדה זו, ותמציתו בעמ' 44 של פרק ב').
בשני המבדקים שנערכו בארץ היו תוצאות זמן הסבב של מחשב *.ב.מ.
טנבים משל בורוס, כך גם לגבי פרנט זמבי ה- 620 של התוכנלות
הבודדות.
חברת תמכין העלתה הסתייגות מתוצאות המבדקים ונמוקלה עמה :
א) המבדק כפי שבוצע היה "משחק על מגרש הלריב".
ב) לא היתה בארץ קונפיגורציה מתאלמה לזו שהוצעה למשרד החנוך.
החברה העלתה בפני הועדה הצעה לבצע המבדק בהו"ל, אך בתנאי שיקבע.
מראש מהו ההלשג אללו עליה להגיע מבחינת זמן סבב על מנת לזכות
במכרז. גקבע שאם זמן הסבב במבדק, יהיה נמוך מ-130 דקות תזכה
חברת תמכין (גספה ו', סעיף 13). חברת תמכין בצעה המבדק ב-108
דקות. (עם זאת נקודת הממוצע של חברת תמכין בסעלף חומרה היה 16.6
נקודות לעומת 18 נקודות של חברת ל.ב.מ.).
סכ גנ ם
א) תמהלל לא רע באופן כללל.
ב) מתעוררות השאלות הבאות באשר להשפעת התחרות: הלכן ההתיחסות
הפורמלית כאן? האם היה בסמכות הועדה לקבוע קביעה כזו? האם
גישה כזו המנוסחת בדו"ח הועדה הנה פורמלית, או נכון יותר
לגטימית? האם ניתן להבטיח מראש? ומה הלתה משמעות ההבטחה?
מה היו השלכותלה? האם לא כבלה את ידי המנכ"ל בהחלטתו?
ה על רת
הספרות הדנה בנושא מציעה גלרסאות שונות להשוב העלות. בדרך כלל
הדינן הנא בהוצאות ישירות למחשב, חד פעמיות ומתמשכות כאשר
התקופה הנכללת הלא לעתים 3 לעתים 5 שנלם. גי וסליו [55 ] מפרט ומציע
רשלמה ארוכה של פריטים נכללים, תמציתם: כל מחיר הנוגע להשלמת
האפליקציה עד לריצתה על המחשב צריך להלקח בחשבון לצורך הערכה.
ההנצאנת הלשירות בלבד הובאו בחשבון העלות באירוע שלנו, ההוצאות
העקיפות לא הובאו בחשבון והשאלה אם אמגם לא היו צריכות להיות
מובאות בחשבון. (פרוט בפרק ב' עמ' 43 ובנספה ט') כאשר המדד
המהוה בסיס להשואה כולל אלמנט התועלת, במשמעותו האמיתית ובו
- 81 >
יש התייחסות לערך המידע, לתוצאת הקפאת הפתוח, עכוב מתן שרות טוב
יותר, משך הזמן עד השלמת ההסבה הטכנית וכו', באמת אין טעם לכלול
הנצאה מאין זו בעלות. אך כאשר באלמנט התועלת, או לחילופין האיכות
אין התייהסות מסוג זה, יש להביאה בהחלט בחשבון העלות.
בתחשיבים המנפיעים בנספה ט', השוואת מהירים, שלאהרי מסקנות הועדה,
אגו מנצאים שחברת תמכין קבלה על עצמה את הוצאות כח האדם להסבה
ולפיכך הורד מחיר זה מהמחיר שהובא בפני הועדה 1.378.000 %. נותרו
0 5 כמחיר סופי. מכאן הפרשי מחירים שהוצגו למנכ"ל (נספח ט'
מוסף 3) של 5835.000 % (4.140.000 ל"ל).
קשה לי להחליט איך היתה ההתייחסות אל העלות במנדל הנ"ל. תוך כדל
עבודתי פרשתיה ב-2 דרכים שוגות.
א) בתחילה סברתי שהאיכות נמדדה כשלעצמה, ללא כל קשר לעלות
(ואמנגם כך נעשה), ורק בשלב שני נקבע היחס של האיכות כפי
שבקבעה ע"י המעריכים למחיר ההצעה. הבינותי שהכוונה הלתה
(מתוך שקולים בבחירת מחשב) שאם מסקנות הועדה הממליצה
.תהיינה חד משמעלות באשר לאלכות, הרל עשול להלות מצב בו
לא תהיה כלל התייחסות למחלר.
ב) במחשבה שנלה הגעתל למסקנה שלמרות שהתהליך בוצע כאילו בנפרד -
ההערכה למאפיינים האלכותיים נתנה בנפוד מההתייחסות לעלות -
הרי ברגע שחלקו ההערכה המשוקללת בעלות הרי בעצם ההתייחסות
אליה הלתה כאילו בתוך השקלול וכקריטריון בעל העדיפות הגבוהה
ביותר.
(ג) מאפיינים להשוואה
.1
הסתיגות עקרונית. ועדה מאין זו בועדה לבצע תהליך בחירה אוביקטיבל
מבחינה מקצועית - עד כמה שאפשר - לאנור מדיניות שנקבעה ע"י הגוף
המזמין. נכון לבדוק ציוד לאור מדיניות מצהרת.
בגירסא שלפנינו נקבעו המשקלות למאפייגלם העקריים ע"* מזמלנל
העבודה ואילו המשקלות לתת המאפיינים נקבעו ע"י הועדה ואנשלה,
שאינם אנשי משרד החנוך ועליהם להיות גוף מקצועי אוביקטיבי ולא
גוף קובע מדיניות. הערכות נקביעת משקלות מפורטים מבטאים קביעת
=82 =
מדינינת. השאלה הבשאלת נאשר תבנתח בהמשך היא האם בקביעת המשקלות
לא בקבע כבר סוג המחשב שיבחר, לשון אחרת, האם המודל בצורתו זו
רגיש לתגובות המעריכים ואם לאנ. ואמגם, בנתוח הרגישות המובא
בהמשך נמצא, שעם שנול המשקלות שנתנו לתת מאפיינים בקבוצה מסוימת
אחת, תוך השארת המשקל המקנרי לקבוצה העקרית נתקבלה תוצאה שונת
לאלגוריטם הנ"ל, המסיטה כננן ההעדפה.
המאפיינים שנבחרו הם ביחס משקלות כפי שהובאו בפרק ב' עמ'41 .
במחקרו של שנידווינד בי אנו מוצאים דרוג מאפיינים בעולם,
מהגבוה לנמוך כלהלן :
חנמרה 2.3
תוכנה 2.09
עלות 14.10
תמיכת יצרן 14415
התאמה 4+
גידול 53
זמן הספקה 00|
קיום חבילות תוכנה 5
אם לנסות ולהתאלם המאפלינים שנקבעו לבחלרה במשרד ההנוך לאלה
"המקובלים" בעולם (46], הרי נקבל המשקלות הבאלם:
עלות 20
הסבה 20
תוכנה 8
תמיכת יצרן 20
חומרה 18
גידול 3
קיום חבילות תוכנה 2
זמן הספקה -
ברור לי שההשואה אינה מדויקת. שכן התייחסותי האמביוולנטית לבעלת
העלות הובהרה כבר. העלות בבדקה בנפרד והוכנסה לאלגוריטם בנפרד.
ערכה נראה לי כאילו היתה בין המאפיינים במקום שדורגה בו לעלל -
מקום ראשנן.
השואת
השואה
השנאה
השואה
השואה
השואת
- 83 -
2. השואת קריטבריונים. להלן השנאת דרנג המאפייבים, פרנט הטבלאות
בנספח *', תמצית ממצאיהם להלן :
א) בסוגי הארגון השונים ומשרד החנוך וכן השוואה לדרוג
הקריטריונים כפי שהובאו במהקרו של שגיידווינד ₪
ב) ההשואה לסוגי הארגון השנבים עפ"י תוצאות עבודתם של בורוביץ
עין דור , כשמשרד החנוך מופלע כיחידה נפרדת.
דרוג מאפיינים לבהירת מחשב לפי חשלבותם ולפי סוגי הארגון, כל סוג?
הארגון.
ממצא :- בהשואה בלן משרד? ממשלה וחברות צבוריות ופרטיות כולל משרד
החנוך נמצא מתאם. כך גם בעבודתם של בורוביץ עלן דור 3.
כל סנגי הארגון ללא ממשלת.
ממצא :- אין הבדל מובהק בינלהם. יש תלות בין הדרוגים של החברות
השונות זאת בנגוד למסמך ה"מקור" [::] תוצאה זו נתקבלה משום שמשרד
התננך בנסף להשואה ונמצא מתאם כפי שבראה מיד בזגו לבין חברות פרטלות.
הטואת דרוג המאפיינים לבחלרת מחשב לפי חשלבותם, זוגות של מוסדות.
משרד ההנוך וחברות פרטיות
ממצא :- קיים מתאם בין משרד החנוך וחברות פרטלות. אין הבדל מובהק
ביניהם. רמת מובהקות 0.05.
משרד החנוך וחברות צבוריות
ממצא :- ברמת מובהקות 0.05 אין מתאם בין דרנוגי משרד החנוך לבין דרוג
החבבות הצבורלות. ההבדל בילגלהם מובהק.
משרד החנוַך ומשרד? ממשלה
ממצא :- ברמת מובהקות 5 קלים מתאם בין משרד התנוך למשרדי ממשלה.
משרד החבוך נמכוני מחקר
ממצא :- אין מתאם בין משרד החננוך ומכנגי מתקר ברמת מובהקות 0.05.
ב
השואה 7 -- משרד החבנך נתנוצאות מחקרו של שגיידווינד 9
השואה 8
3
)4
אין מתאם בין משרד החנוך לבין הקריטרלונים שהנבאו במחקר הנ"ל ברמת
מנבהקות 0.05. התוצאה 0.62 לעומת ערך קרלטל 0.64, לכן ברמת מובהקות
במוכה במעט יש מתאם.
השנאה מסכמת של דרוג מאפייגים לבחירת מהשבילפי חשיבותם ולפי פַוְגי
הארגון השונים נמצא מתאם בין חברות פרטינת ומשרד החנוך וביגנו לבין
משרדי ממשלה.
מסקננת השנואת הדרוגים והמאפיינים
=
(א)
(ב)
(ג)
משרד התנוך בוהר מבחינת מאפיינים כמו יתר משרדי הממשלה וכמו חברות
פרטיות. (מבחיגת דרוג וחשיבות הקריטרלובים לבחירה).
משרד החהנוך אינו בוחר כמו חברנת צבוריות וכן לא כמו מכוני מחקר בישראל.
כן אין התאמה בין בחלרת משרד החנוך והבחיוה "המקובלת" בעולם.
שאלות מתעוררות.
(א)
(ב)
(ג)
(ד)
(ה)
היכן הכשלון, האם אלנו בקבלעת המאפיינלם ?
האם הבחלרת "כמנ חברות פרטיות" טובה? פועלת כשמדובר במשרד? ממשלה?
האם אמנם העלות כדומלננטלת במהיר המחשב היא אמנם הגורם המרכזל
כשמדובר בהפעלת מחשבים בשוק הממשלתי? ובתנאל שכירת העובדים שלו?
האם יתר ה"בחירות" אמנם מהוות הצלחה? נשלם לב שרק בהתוסף משרד
החגור ומאפייניו להשואה קבלבנ מתאם בין כל סוגי הארגנן ללא ממשלה,
בעוד שבעבנדה 3 לא נמצא מתאם. המתאם נתקבל כיון שמשרד החנוך
גמצא בנחר כחברות הפרטיות. או אולי (מה שגראה סבלר לותֶר), המאפליינים
בראו מתאימים אך הבחירה בפועל לא התליחסה למאפילגים אלה (המשטרה,
כדוגמא).
שמא המודל אינו מתאילם ?
שמא אין לאסטרטגית הבתחירה השפעה על הצלחה או כשלון ?
- 85 -
5) רגישנת השקלול למשקלות המאפיינים הראשיים ונתת המאפיינים.
כיצד ישפיע שגוי המשקלות של המאפיינים הראשיים או תת המאפליבים? האם לשפיע?
תוצאות האלגנריטם, בהתאם לנקוד הועדה :
כולל יו"ר
ללא *לו"ר
מותר לי להניח שאלה היו הציונים שהיו ניתנים ע"י ההברים בצוות זה גם לו
היו המשקלות אחרים. ניסיתי איפוא לבדוק מה היתה תוצאת האלגוריטם הנ"ל לו
שיביתי :
המשקלנת של המאפיינים הראשלים.
המשקלות של תת מאפיינים, ללא שנוי המשקל היהסי של המאפיין הראשל.
(א) היות נההסבה הוותה גורם מכריע בשקולים ובטעונים שהובאנ נגד ההחלטה
שנתקבלה, ניסיתי לבדוק מה היו התוצאות המתקבלות לו שיניתי משקל ההסבת
ע''ח המאפיינים הראשיים האחרים. עשיתי 4 נסלונות, בשנים מהם נתתל
למאפיונים הדרוג הבא, בילחסלם שונים בלנלהם: הסבה, תוכנה, חומרה,
שרותים. בשנים האחרלם היה הדרוג: הסבה, חומרה, תוכנה, שרותים.
כאשר במקרה אחד היו היחסים בין המאפיינים כ"מקובל בעולם" לפי מחקרו
של שניידונינד [₪. דוגמא בביעית. תוצאותיהם להלן
משקלות למאפיינים העקריים תוצאות האלגורלטם
תוכנה ָ שרותים
המשקל המקורל: 20 20
:- 20 0
20 10
נסול
נסול
1
2
נסול 3 : 20 10
4
בנסול 24 15
מסקנה: בחירת משקלות עקריים שובה עשויה היתה להבלא להעדפת חברת ל.ב.מ.
גם עפ"י האלגוריטם שנקבע להעדפה ובו, כנראה לעין, לעלות משקל כבד ביותר.
זאת כאשר מתחשבילם בדעתו של יהינו"ר. מאידך גם כאשר משמיטים החלטותיו גם
שנול המשקלנת למאפיינלם העקריים לא הלה מבלא לשנוי ההעדפה, בדוגמאות
שהובאו,
= 86.5
(ב) בסיון נוסף בו שונו המשקלות רק לתתי המאפיינים בקבוצה עקרלת אחת.
המשקלות למאפייגים הראש?ים בשארו כשהלו במקור. השנו? ותוצאותיו להלן:
המשקלות לתת מאפייני ההסבה תוצאות האלגורלטם
ישימות תלות אין צורך י.ב.מ. בורוס הפרש
בהסבה
+ 0.0035 | 4
0.0018 | 1
מסקבה: שבוי במשקלות הפנים קבוצתיים עשוי להבלא לשבו? בהערפה לטובתה של
חברת י.ב.מ. המאפיין שנבדק ושונה הנבו המאפיין בו היה הפרש של 10.2 נקודות
אילכות. השבוי שבעשה בשקלול הפבימי העלה ההפרש ל- 16.41, כלומר תוספת של 62
בקודות לסה"כ.
משקל מקנרל:- 0.01
נסוי 5 :-
עם יו"ר 0.0528
(ג) ס כ נכ ם
אגו רואלם מודל רגיש לשנויים במשקלות. המודל רגיש לשנוילם במשקלות
המאפיינים העקריים ורגיש לשנויים אפילו במשקלות של תתי המאפלינים ללא
שנוי המשקל היחסי? של המאפיינים העקריים. השאלה הנשאלת הנה מה משמעותו
של הבדל זה בתוצאת האלגוריטם.
האלגנריטם בהגדרתו מחפש מקסימום בקודת איכות לדולר והתוצאה ניתנת
בשבר מעין זה: 0.051, 0.054, השאלה מתי הפרש כזה משמעות? ומתל לא.
ו. המלצות הנעדה לנתוחן
1) המלצות
המלצת הועדה כפ? שהיא מופלעה בדו"ח הסכום שלה (בספה ו', סעיפים 14 ו-15):
"בהפרש המחירים כנקוב ... ועל פי הנוסתא המובאת בסעיף 6 זכתה חברת תמכין
במכרז לפי כל נקוד שהוא". "על פל החלטת הועדה דלעיל, היה ממלץ פה אחד
למשרד החנוך והתרבות לרכוש מחשב. של חברת תמכין". המלצות הועדה הנן אלפוא
חד משמעיות וממליצות על מחשב בורנס. (יש אמנם מכתב הסתיגות של הלו"ר
מההמלצות המובא בנספח ז', אך לא בו ענביבנו עתה).
נבחן מה היתה התייהסות הצוות כצוות מבהינת העדפה, ללא התייחסות לנקוד
המפורט. הבהרתי כבר שאל תכונות מודל כזה יש להתייחס כאל מודד העדפה
אורדינלי ולא קרדינלל.
)2
65
(א) בשלושה מאפיינים כוללים העדף מחשב י.ב.מ. על פנל בורוס בהפרש הנקודות הבא:
2; 1; 1.4 במאפיין כולל אחד העדף מחשב בורוס על פני י.ב.מ., בהפרש של
4 נקודות.
(ב) בתת המאפיינלם נמצא:- מתוך 14 תת מאפיינים:
ב- 8 תת קבוצות העדף מחשב י.ב.מ.
ב- 5 -" " " " בורוס.
ב- 1 -" ₪ נמצא שויון.
(ג) כלומר: הצוות כצנות העדיף את י.ב.מ.
ביחסים הבאלם: 1 : 35 מאפיינים ראשללם.
5 : 8 תת מאפלינים.
בבחן יחסם של הברל הצוות כבודדלם :
4
(יו"ר)
מ ס ק ג ה
חברי הצוות כבודדים העדיפן ל.ב.מ.
בסכום המלצותיהם: ,
3 חברים העדיפו י.ב.מ. מתוכם חבר אחד סוטה בעצמה אך לא בכוון.
1 הבר לא העדיף אף חברה.
1 חבר העדיף את מחשב בורוס.
ובפרוט העדפותלהם:
35 פעמיט העדיפו י.ב.מ. ורק 21 פעמים העדיפו את מחשב בנרנס, 4 פעם החליטו לא
להחליט. זאת כולל הלו"ר שעמדתו בלטה בהעדפתה. נבדוק ללא *נ"ר ונקבל:
5 העדפות לי.ב.מ.
9 העדפות לבורוס.
המסקגה המתבקשת הנה שחבר? הצוות העדיפו מבחלנה איכותית את מחשב *.ב.מ. בכל צורה
שהיא. זאת כמובן מבלל להתייחס לקריטריון אשר הכרלע בין המשתתפלם במכרז.
ל ס ככ ו ם
(א) מודל.רגיש לשנויים במשקלות פנים קבוצתיים.
(ב) מודל רגיש לשבויים במשקלות הקבוצות העקריות.
(ג) מודל כזה מבטא בעבר יחס העדפה ולכמותו של לחס זה משמעות פהותה. ואנו מוצאים:
- 88 -
1. הצנות כצוות מעדיף את מתשב י.ב,מ. הן בתתייחסותו למאפייבנים
הכנללים והן בהתייחסותו לתת המאפייגים.
2. חברי הצוות כבודדים מעדיפים י.ב.מ. עם ובלל הלו"ר.
(ד) הנקוד האיכותי מורה אף הוא:
1. הצנות כצוות העדיף ל.ב.מ. 74.8 : 83.4.
2. הצוות ללא היו"ר העדיף שלא להעדיף 80 : 80.
(ה) מה שלא מנבן כיצד אפשר להתייחס ב"קדושה" כזו אל ממצאל הועדה ולפרשם
באנפן החלטי כהעדפת מהשב בורנס. זאת למרות הכתוב בהמלצות הועדה.
הגורם הדומיבגטי איפוא היתה העלות והיא זו שקבעה ההעדפה, בהתעלם מהתוצאות
האלכותיות של עבודת הועדה, בבקודה זו. הצבעתי בנתוח התיאורטי של הגישה
שנבחרה שלמודל עצמו מגבלות. בעקר מגבלות של רגישות לשקול, הנחת פונקצית
מטרה ליניארית וקרדינלית, השואה בין גורמים שאלנם ניתנים להשואה. הסקתל
שהמודל יכול לשמש כמדד העדפה בלבד ואלן להתייחס אל תוצאותו כאל בעלת
משמעות מובהקת וחד ערכית. הערתל גם באשר למעורבותה של ועדה מעין זו
במדיניות הגוף המזמין. מצאנו במכתב אחד מחברי הועדה (נספה ז' מוסף 2):
"מאמץ רב הנקדש לנסנח פורמלי ואוביקטיבי, ככל האפשר של הקרלטריון אשר
לכריע בין המשתתפים במכרז. הקריטרינן שהתקבל לבסוף בבדק במשתקים ובתחרות."
תמצית עבודת הועדה התמקד בנסיונה לבקד המאפיינים כאשר תוצאות התחרות
מתייחסות ל- 14 נקודות מתוך הסה"כ. נואילו בושאים אלה - ואולל גם אחרים -
איבם מרכזיים לתהליך קבלת ההחלטה. או אולי בכון יותר מרכזיים בתהליך קבלת
ההחלטה כפי שבוצע כאן אך מדת האוביקטיביות שלהם מפוקפקת מלכתחילה, כפי
שנאמר כבר והשפעתם על ההצלחה או הכשלון שוליים. מאלדך נושאים מרכזיים לותר
ביתנה תשומת לב מועטה.
שאלה נבוספת - אם אמנם מודל זה מכריע והעלות בו דומיננטית, מדוע לא קבעה העלות
כשבפסלה המל"מ לאהר בצנע חלק? של התחרות, בה השיגה תוצאה לא רעה כלל ועקר
(נספח ה'). פסילה בטענה אפרלורי שלמשרד התחבוך נדרשים שרותי מחשב עצמאלים
כפובקצית של גודל והלקף השרותים הגדרשים על ידו. עין דור שגב 28] עומדים
על כך שאין קשר בין בעלות על הציוד ורמת ההצלחה של המערכת. גם אגף התקצלבים
(פרק ב', עמ' 4) עומד על היתרונות הרבים בקבלת שרותי מל"מ, טרם ההחלטה על
הליכה למכרז. מדוע אם כן נפסלה האפשרות ?
= 89 -
4. ה ה חל ט ה
א. רקע - מה הנחה את המבכ''ל בהחלטתו הסופית ? (מתוך שיחה עמו).
1
2
35
4
)5
6
מנהל תקין מחייב מכרז.
המחיר.
המלצתם של חברי הועדה פה אחד, ללא הינ"ר.
חברל הועדה עודדוהו והסבירו לו שההסבה תתכן, שהיא הכרחית והלונית
לרענון התוכניות המשובשות, שאת תוצאותיהם חש על בשרו.
הרגשתו ואמונתו שאל שביעות הרצון של העובדים תחלוף, ההחלטה תתקבל
ותתבצע כלשוגה. (בנקודה זו נראה לו שאמגם טעה).
המלצת 2 מומחים נוספים שתמכו ואשרו המלצות חבר? הועדה ללא הלו"ר.
אנו עדים להבנת המצלאות בדרך שונה ע"? גורמים שונים. עובדה הנובעת מחוסר
הגדרה או לחילופין הגדרה לא מפורשת דיה של יעדלם ומטרות (אם אמנם הוגדרו
לבעיה הספציפית של הבחירה). ולכך חשיבות מכרעת.
התיחסות בולטת כזו קיימת ב-3 נושאים :
* | המלצת הועדה.
" ההסבה.
. מדת העמידות בפני השנוי ומדת ההנעה לשנוי.
ב. האמנם היתה המלצה ? בדיון על המלצות הועדה הסבתי תשומת הלב שקשה להבין
כיצד אפשר להתייחס בקדושה כזו אל ממצא? הועדה ולפרשם באופן החלטי כהעדפת
בורוס. זאת כיון שהמלצת הועדה נתנה בהקשר לאלגוריטם מסוים שנקבע כמדד
העדפה. אשר למעלותיו ומגבלותיו של האלגוריטם הרל הם גדונו.
בשיחתי עם מנכ"ל המשרד הובהר לל שפרושו שלו לעבודת הועדה היה: הועדה
העדיפה שלא להעדיף מבחינה איכותית מחשב אחד על פני השני ואילו ההפרש
בדולרים היה כ-1/4 מליון דולר וזה הפרש רציגי מאד. אגב, בשלבים מאוחרים
יותר של הרהורים מחדש על ההחלטה בעקבות ערעורם של העובדים במיכון היה
ההפרש במחיר בין 2 המחשבים, כפי שהובא למנכ"ל ע"? אגף התקציבים 1/2 מליון
דולר
(נספה י', מוסף 3).
- 90 -
ההסבת. גם לבעית ההסבה, סכויי הצלחתה ומשמעותה היתה התייחסנת דו ערכלת. שוב
כתוצאה מתבגת שוגה את גורם ההסבת נמהוסר הצהרה מפורשת ומתנעדת באופן משלם, של
לעדיה נומטרותית של המערכת, מצד אחד, והבבה לא מספיקה של מקורות העמלדות בפנל
השבוי של העובדים וחנסר המנטיבציה שלהם מצד שבל.
אלה מדברים על הסבת טכנית ועל בסיסה בערכים כל החשנבים (9 חנדשי הסבה, פילטרים
להסבת תוכניות, פילטרים להסבת קבצים,1/2 יום להסבת כל תוכנית), נאלה מדברים על
רענון שנויים ורביזיות. ההתייחסות לבעית ההסבה היתף.צריכה להיות כאמור טרומילת
להליכה למכרז נולעבודת הנועדה. אך משהוחלט היה צריך להיות עקבי בהחלטה ובהמלצה
הנלווית אליה או לשנותה לאור מחשבה מחודשת.
מה קרה כאן? הליו שחשבו לאור נסיונות מועטים שבעשו באמצעות פילטרים שההסבה
גיתנת לבצוע ואפילו אפשר לשפר מה בעקבותיה. שפור טכני של הקטבת תצרוכת הזכרון
(פרק ב' עמ' 680 ושפור זמן הריצה. היו כאלה שנשארו איתבים בדעתם שההסבה קשה
ובודאי לא תביא התמורה הרצויה מול עלותה, הלק זה הונה את הנהלת הל?חידה בעקר.
לכן החשובים של זמן מחשב, קושי בהסבה, משך זמן ההסבה ותוצאותיה היו מבוססים
על הסבה טכנית, הסבה טכנית כידוע אלגה מלווה ב"רעבון", איגה מלווה ב"שנויים
וברויזינת" הלא טכנית, ומשעממת ובסופה מביאה לעתים לשפור טכני, מבחינת תפוסת
זכרון או מהירנת עבוד.
מאידך כשבדון דנ"ת הועדה וההסבה היתה הנקודה שעשויה היתה אולי להטות את הכף,
לפחות זו היתה הנקודה שסביבה בעקר, בסב הדיון המסכם. מביעים משתתפי הדיון דעות
המרמזות על כך שהסבה זו שנועדה כאמור (לכל הדעות) להיות טכנית בלבד עשויה לשבות
הננושא המהותי במשרד החנוך, להושלע בהיותה לא חמורה ולהיפך עשויה לרענן. שאם לא
כן מה משמעות הבטויים שהושמעו בדיון המסכם הנ"ל (פרק ב' עמ' 50) "בעד שנויים
ורביזיות" אך האם ביתן לבצע שנויים ורביזיות בלוח הזמבים המתוכנן? או "בעובדה
שהמשרד פלרסם מכרז נחברות מסוימות נפסלו על הסף בשל בעלות הסבה חמורות, יש
הוכחה לכך שחברי הועדה והמשרד ראו בעיות ההסבה של 2 המחשבים כבלתי חמורות. בעד
רענון והסבה". יש כאן סתירה - איך אפשר לפרש המלצה זו? בעיות ההסבה הן חמורות
או לא? "בעד רענון והסבה", כיצד? בלוח הזמנים המוצע? גם היו"ר של הועדה ומבהלי
יחידת המיכון מודיע שהוא "מסתייג מענין ההסבה אך בעד רענון בי.ב.מ. מתי? תוך
כדי הסבה טכבית לי.ב.מ. גם במקרה כזה לוח הזמנים המוצע אינו תופס. האם נקודה
זו הובאה בהשבון, האם אינה מנוגדת למדיגיות המוצהרת, שרוצים להסב ללא שנויים?
ד.
91
ב''שקולים לבחלרה" הנדגש שההסבה מתנה בעיה נבעדיף מחשב קומפטבילי שבעית ההסבה בו
תהיה קלה "עבנרבו". הודגש שלא מדובר על הסבה רעלונית של תנכניות למרות שהיתת
הכרה בצורך לרה תכבון של מערך המשכורת למשל. גם בדרישות המכרז, מודגש שאין
ענין בהסבה רעיוגית (נספח ג', סעיף 1, ט). כלומר לאורך כל הדרך היה ברור וכך
אמנם נעשו חשובי עלות ההסבה - שלא עושים הסבה רעינבית אלא, אוטומטית ובאמצעות
כלים טכניים המיועדים לכך. מה אבו מוצאים בדיון המסכם הג"ל לקראת ההחלטת:
"יש יתרנון גדנל לי.ב.מ. בשאלת ההסבה" אולם מאלדך יש יסוד של רענון הצוות
נהסתכלות מחודשים על התוכניות אם תעשה הסבה באמצעות מחשב חדש. הסבה במקרה כזה
עשויה להועיל.
הצהרנת מננגדות למדלגיות המוצהרת. ההסבה הופכת מבעיה ומגרעת למעלה. זו בהחלט
יכולה להינת גישה גבובה - אך אז לש לקהת זאת בחשבון לוה הזמנים לבצוע ומחיר
ההסבה, בצד התועלת המופקת ממנה. במקרה שלנו בלנח הזמנים המוצע היתה זו כגנראה
משימה בלתי אפשרלת.
למשך הזמן האורך עד למיסוד ולהקמת מערך מידע יש משמעות של ערך, ולא רק של ערך
כספי הנובע ממכפלת כח אדם וציוד להסבה, במתחירים. בצד הערך הנובע מהתועלת העשויה
להיות מופקת ממערכת מידע משופרת. זוה? בקודה המשתייכת לתהום המדיניות שיש לקבעה
מראש נלהתייחס אליה בהתאם לקביעה שנקבעה, ולא כך הוא במקרה דנן. היתה התייחסות
מראש שנסתיימה בכלילת ההסבה בין יתר המאפיינים לנקוד (ובמשקל מסולם) שוב
ההתייהסנת לא עקבית לבושא. ואז מסכם המנכ"ל: "איננל מתעלם מקשיי ההסבה :
1) בכל מקרה צריך לעבור מ- 208ל- 08.
2) התוכנינת הקיימות מחיבות רעבנן ושבוי וההסבה הגה התשובה לשפור עבודת המיכון.
3) מכאן המסקנה בורוס ".
מדת העמידות בפגי השגול ומדת ההנעה לשגול
ההתייחסות לבעית ההסבה, פרט להיותה דו ערכלת, היתה רק להלבטלה ותנאיה הטכניים.
מאפיין ההסבה באלגורלטם לבהירה קבל ציון רק בהקשר לאפשרות הטכנלת לבצע ומדת
היעילנות הטכנית. היתה בנקודה זו, התעלמות מהסכוי ליצור עמידות הזקה בפג? השנול
ע''י הפרטים המעמדים לבצע השנוי. ציינתי העובדה שכבר בפתח האלרוע הלו אירועל
עמידות בפגי השנו? כתוצאה מהרקע לאירוע. אך איים אלה הפכו ל"יבשות" כתוצאה
מהתייחסות לבעית ההסבה. ההנעה לשגוי שהיתת קיימת בתהילה, לא הלתה קיימת ?ותר,
כיון שהשנוי שגת כוננו, צוין כבר שהפרט איבג מוכן לקבל שנוי, אפילו אם הוא
עדיף מבחינה רציוגלית ואוביקטיבית, אם תהיה תוך כך התעלמות מצרכיו הפסיכולוגיים.
ה.
202
חנסר הידיעה בדבר הכנון אליו תנליך ההסבה גרם לחשש בנסף נלעמידנת בפבי השנבני.
כך גם ההרגשה ששבני הכוון הוא רמז להערכת שלילית על בצועי היחידה למיכון.
העובדה שלמנד דרכים חדשות דורש מאמץ ובגי אדם מטבעם עצלים, כאשר בנוסף לכך
אין בטחון שהענובדים יפוצו עבור המאמץ הרב המושקע במיוחד בתקופת ההסבה, הפחד
הבלתי מודע מכשלון העובדה שההסבה נכפתה עליהם - ולא הסכימו לה, החשש שההסבה
הנדרשת באה למטרות מביפולציה של ההבהלה לוצרת התבגדות לשבני. גורמים אלה
וננספים פעלו להגברת העמידות בפבי השגוי בהקשר לבעית ההסבה.
בניס [1 טנען שנקודה חשובה לברנר היא אם חברל הארגון מוכגים לפתוח הארגובל
והאם יש להם אנרלנטציה לקראתו. אין ספק שבאירוע זה, ההנעה של מרבית היהידים
ביהידת המלכון בטתה כנגד ההסבה מהטעמים שהנבאו לעיל, בעוד שהלתה הבעה להחלפת
המחשב.
ס כ ו ם
בראה לי שלא זוהו נלא הוגדרו הבעיות האמיתיות, וכך גם לא הלעדים האמיתיים.
לא נעשה גם בסינן פורמלי להתייחס אליהם, בתת מוצע או אפילו בהכרתם ראו
המשתתפים בתהליך ובדיונים את הבעיות שהיו קיימות בארגון בהקשר למערכת המלדע,
לאוירה הפסיכנלוגית ששררה, לנכור בין השותפים לבעיה, לעמלדות בפנל השנול
בכוונו הננכחי ולחנסר ההנעה לבצעו. לא זוהנ הבעיות האמלתיות שכיסי ההתנגדות
הראשונים היו צריכים להוות אינדלקטור לקינמם וכלי עזר לאבתונם.
היו שחשבו ולכך התכוונו לתת בטוי בדבריהם שמהפכה ורק היא תפתור הבעיה. מהפכה
ארגוגית, אישית, צלודית ורעיונית מבהינת התוכניות תפתור הבעיה. האמנם יתכן?
מהפכה מסוגלת לפתנר בעיות אלה? בין האבשלם שראיינתי הלו שנים שאמרו לל:
הפתרון היה להנצלא מהמערכת את הנהלת היחידה ואז התהליך היה מתבצע כהלכה או
כלשוגם "המבכ"ל לא השכיל לגרום לכך שהצמרת הנהולית של *חידת המלכון תעזוב".
או אחר שהתבטא כך: "לו היו מחליטלם על מחשב י,ב.מ. האנשים הלו נשארלם".
בכן ראתה כנראה הסביבה או הארגון את הבעיה. אל ההצלחה המיכוגית נקשרה לקבנצת
אנשלם, אך אם אמנם כך, במקום "להתגבר" על האבשים "התגברו" על הציוד.
ההחלטה בתקבלה אחרי התלבטות ארוכה. המנכ"ל התלבט, ראה הדמלון בהצעות, לא פרש
ממצאי הועדה כהעדפה ברורה מבחינה אלכותילת של מחשב? *.ב.מ. הדברים לא נכתבו כך
וגם לא נאמרו כך למרות שנתוח המלצות הועדה מביא אותו למחשבה שזו הדרך היחידה
לפרשם. הבלח שהתנגדותם של העובדים איבה כה מקיפה כפי שהיתה בפועל ובעקר שלאחר
קבלת ההחלטה המפנרשת תפחת עד שתעלם.
- 93 -
הלה מנודע לשתל בעיות :
1 המחיר.
2) הבקורת הצבורית, מחתימה על חוזה היקר ב-1/4 מליון % כשועדה מיעצת
כותבת שהנה ממליצה פה אחד על כך שחברת תמכין זכתה במכרז.
ללא כל ספק לא היה זוכה לברכת מבקר המדינה וועדת התנוך של הכנסת:
"משרד התנוך והתרבות פעל להחלפת המחשב לפי כללים מנהליים מקובלים בעריכת
רכישות טובין. רכישת המחשב נעשתה בדרך של מכרז פומבי והחלטה על בחירתו
התבססה על חוות דעת של ועדת מומחים שהורכבה לשם כך. גם ועדת החנוך והתרבות
של הכבסת שדבה בנושא זה בנובמבר 74 ציינה את השמירה הקפדנית מצד המשרד על
ההליכים המקובלים בכל שלבי הברור לקראת הרכישה, המשא ומתן, המכרז וקבלת
ההחלטה על רכישת המחשב החדש". [9ג]
שוב התייחסות פורמלית להלבטים שוליים של הבעיה ואל תאשלמוני בזלזול בסכום
כסף זה. אך התוצאות בודאי הוכיחו שהענין היה יקר מאד.
האם זו הכמה לאחר מעשה? נראה שלו נערך חשוב עלות בוסח ג'וסלין 33 הכולל
הוצאות כוללות עד להפעלת המערכת, תוך חשובי זמנים וכח אדם רלאליים, תוך
התייחסות לבעית התועלת ותוך התייחסות לתחום ההתנהגות הארגונלת, היו אנלי
מתקבלות תוצאות אחרות אפילו לאלגוריטם שנקבע להעדפה.
אך אם להקיש מדברל השופט ד"ר אגרנט בראיון שניתן לטלביזיה, עם פרישתו
מגשיאות בית הדין העליון, בענין האחרלות המיניסטריאלית. לא היתה, בשלב
הסופי הזה אפשרות לקבל המלצה הפוכה מזו שנתנה הועדה.
5. היכן הכשלו
א.
מקובל לראות את סלום התהליך והתפוצצותו הרועשת בהתפטרות עובדי המיכון.
בתהליך הכולל הלו שנל שלבים עקרלים :
1 הבחירה וההחלטה.
2) אל קבלת ההמלצות, המסקנות וההחלטה ומכאן העמות.
האמגם הלה כשלון בבהירה ובהחלטה, או רק כשלון בבצוע ההחלפה? אין ספק שבשלב
בצוע ההחלפה היה כשלון, אך ענינו בבתות אירוע זה הוא בעקר ובהדגש לתהליך
הבחירה וקבלת ההחלטה. נראה שגם כאן לא האירה ההצלחה פנים. מה גרם לכך? מה
היו המשתנים שפעלו?
= 94 -
עין דור שגב 23 רכזו המשתנים הרלוונטים להצלחת מערכות מידע ב-8 קבוצות
עקריות של משתנים, המכסות את כל היבטי מערכות המידע הנהולי.קבוצות אלה הן:
- הסביבה בה פועלת מערכת המידע.
- מטרות מערכת המידע.
- פרויקט מערכת המלדע.
- מבנה מערכת המלדע.
- אחריות ההנהלה.
- מבצעים.
- משתמשים.
- יחסים בין קבוצתיים.
הקבוצות בעלות השיכות הרבה לנושא האירוע הממוקד בתהליך הבחלרה הן: א, ג, ב, ח
ו-ה'. אסכם דרך סקירת המשתנים בקבוצות הרלוונטיות, תוך ציון אלה מתוכם שהיתה
להם השפעה באירוע שלנו ועל אלזה שלב בתהליך כאשר אנ? מתמקדת בתהליך הבחירה
והרקע לה.
ב טבלאת משחנים מסכמת
ו
קבוצת משתנים / משתנה
ביבה כה פועלת מערכת
גודל ומבנה הארגון
מסגרת הזמן
בגרות הארגון
משאכים ארגוניים
אקלים פסיכולוגי
הפישות, קונספציות ועמדות בארגוך
בהקשר למערכת המידע
אופי הבעיות
מצב ארגוני מיוחד
יעדי מערכת המידע
יערי מערכת המירע
מטרות מערכת המידע
פתוח אסטרטגיה
גישח הארגון לבצוע המערכת
תיקיריס
עריפויות
דוקומנטציה
הגורם - הסבר
מצב הארגון וסביכתו כפי שהוא מתקיים
לפני ובמשך בצוע מערכת המידע.
גודל הארגון אינו מנבא הצלחת מערכת מירע
מבנה - ביזורי או רכוזי, גם הוא אינו
מנבא הצלחת מערכת מידע.
זמן התארגנות קצר = > כשלון
ככל שהארגון בוגר גדלה בהתאמה יכולתו
לישם מערכת מידע.
נטיגותם של רי משאבים ארגוניים = | הצלחה
ציפיות ריאליות - ישום מ"מ יצלית בתתאמה
לציפיות הנבנות כתחום המוטיבציה כגבול
תחהון והמציאות כגכול עליון.
עמדות חיוביות - אי קיוס מושגים קדומים
מקלים על בנית ציפיות אמיתיות.
ככל שהבעיות יותר מבניות
נתנות לכמו
מכוסס
8
|
המיד והחלטה אינה
אינטואיטיבית
הזמן | גמיש
ולא מאולף => הצלחה
בח ארס נשיג
נהול טכנולוגי נשיג
טכנולוגית מהטבים נשיגה
הגדרת הארגון את מטרותיה,
ותכניה, העדיפיות והאסטרטגיה של מערכת
יעריה, תפקידיה
המידע.
|
'עדרים מפורפים תורמים להצלחה מערכה מידע. 1
מטרות מפורשות תורמות להצלחת מערכת מידע.
הגדרה מפורשת של יעדים הפעולייס תורמת
להצלחת מערכת מידע.
כְוון תקיפה - ככל שתגדל התאמה בין כווך
התקיפה ומצב הארגון = > הצלחה.
דרג גרציה > ככל שדרגח האינטגרצית
שאומצה מתאימה לטכנולוגיה הטלטת ולמשתנים
הכלכליים = > הצלחה.
חְלוציות - סכויי כשלון גדולים יותר
(עלות החלוציות ועלות הכשלוך)
ישומים התורמים להצלחת מערכת המידע הם
אלה המביאים תועלת לארגון אם ישירה ואס
בלחי ישירה.
היבטים כלכליים
" איכותיים
היבטיס מוסריים:
עקביים עם הקריטריונים של הארגון
ישומים הממוענים לבעיות המרכזיות של
הארגון.
מתאמים לרמת ולמדת התחכוס פל הארגוך
קיום עדיפויות מתאימה לכחירת פרויקטים
מגדילה בהתאמה הצלחה מ"ם.
תעוד משלב ופורמלי של יערי מערכות המידע.
לא שייך
לתהליך* |
רסע
השפעה
מדיניות
על האירוע הנרון
[ נתוח | החלטה
עומס |על מכרז
. .
* *
.
* *
. *
*
.
*
0%
.
*
-
ועדה
החלטה
הסבה
קבוצת משתנים / משתבה
פרויקט מערכת המידע
הדרישות מהמערכת
הסררים ארגוניים
הנעשים ע"י הארגון לבצוע הפרויקט
שלביט בפרויקט מערכת מירע
מ'מ היא תוצאה של פתוה מרכב הדורט
נהול תקין. מזוהות יוהר מ-10 פזות
של פתוח וכו' לא טריביאליות.
המשתנה יוצג ע"י סינטזה בין בצוע
לבקרה נהולית. כיון שהצלחה וכשלון
ההליך בצוע מותנה ביעילות בקרה
נהולית.
הכשלונות הס לעתים: אי עמידה בלות
זמנים,בתקציב
נתון,בספציפקציות
נתונות.
אחריוה ההנהלה
הסיבוח המוצעוח לקיומה של תת מעורבות
בחמיכה:
א. אי הפקת תועלת משרותי המחשב ע"ל
הדרג הבכיר וכתוצאה אי הערכת
השמוש במחשב.
כ. טפול רגסי בקבלח החלטות של ההנהלה
הבכירה.
ג. כמות הזמן הבדרשת מההנהלה למעורבות
עלות זו עשויה להעלות את סף
המוטיבציה הדרושה למעורבום יעילה.
יעורו להניח מערכת עוברח לשרותו של הארגון
תהליך מרכב שהיבטיו רבים. *ובאו ההיבטים
שחשיבותם עקרונית.
בכל שהגדרת הדרישות משלמת ומפורשת
תגדל הצלחת מ"מ.
הגדרת דרישות מתאמת לצרכי הארגון
מערכח מידע אוטונומית = > הצלוה
(הכוונה עצמאנה ולא כפיפות למחלקה המקבלת
שרות מרכזי).
דרגת רכוז אופטימלית = >- הצלחת.
בככל שהארגון מתפקד נבמקביל ובקרבה למערכת
המפותחת = > הצלחת
כלומר: מבנה של שחוף פעולה.
ועדה הגוי שרמתה גבוהה = > הצלחת.
שתוף צוות המיכון = > הצלחה.
מגדר כמתן אסטרטגיה כוללחף, כמסגרת לתכנון
השיטה לטות ארוך.
מנתחי מערכות כפופים לסטה היטום >= > הצלחה|
יעוץ היצוני, ככל שהארגון גדול יותר פהוע
פחות נראה שהשמוש ביועצים ושרות של הכרות
יעוץ יוכיל להצלחת הפרויקט.
בצוע מחזור בקרה משלב
= > הצלחת
רמת בקרה צמודה
פלבים בפרויקט
בצוע בקָרת
תכנון רענון שנויים וערכוו|י
* זהוי בעיות
בחירה הפרויקט * הערכח הסכונים
ותזמונו. בפרויקט.
נהול הפרויקט
נתוח מערכת עיון שני בתינה
והוכחת ספציפיקציות
של העצוב.
תכנות מערכת בחינת התקדמות,
נטישה, הערכת תקינותן
בצוע והתקנה
הפעלה
תמיכה והחזקת
הערכה ובקרה על
יעילות מרכז מחשבים.
אסטרטגית הכחירה הננקטת אינה תורמת
להצלחת או לכשלון.
כמות התכנוח בכל שיגרל המאמץ התכנותר
הנדרש * > כשלון.
ככל שהאפליקציה מבנית יותר, רב הסכוי
להשתמש בתוכניות מוכנות.
מקובל להניח שקשר הדוק בין הנהלת בכירה
של ארגון והנהלת מערכת מידע חורמת ומהוות
בסיס להצלחה. ולהיפך נתוק הוכחן כתורם
לבצועים רלים של המערכת.
סוגי קשרי גומלין: לקיחת חלק
הסכמה
אמון
הערכה
מעורבות
חמורה
הבנה
איכפתיות
דרוג
רקע
*(היה קלים)
הטפעה על האירוע הבדוך
נתוח | החלטה
מדיניות (דה החלטה
עומס על מברז | יל 6
* * 2 " *
: * : . *
.
. " * .
: : . *
.
. .
* . .
.
.
. . .
. *
,
. *
* .
* .
.
4 :
. .
הסבה
השפעה על האירוע הנדון
קבוצת משתנים / משתנה הגור - הסבר
לא שָייך נהוח | החלטה
דרוג רק מדיניות דה | החלטה הסבה
לתהליך לע עומס | על מַבָר] | ועדה | החלטה הסבה
1--
יחסי אחריות סמכות רמה גבוהה של קשרי גומלין הסכמה מנהלית, 1 5 . - -
מעורבות, הבנה והערכה > > הצלתת.
יחםי הדדיות רצויים והכוונה רצויה של מ"מ.
רמת אחריות מנהלית דרגה, קרבה לדרג הנהולי הבכיר 5 / .
ולא למטה מ-2 דרגות מחחת לבעל התפקיד
הספציפי אותו משרתת מערכת המידע.
פונקציות כמות הזמן המוקדש מצרה של ההנהלה 2 א א * * -
הבכירה = הצלחה.
קביעח מטרות / . *
הערכת מטרות הפרויקט * .
החלטה על הסדרים ארגוניים * .
לבצוע מדיניות.
הגדרת המידע ותהליך השגתו * .
האצלה סמכויות תכנון
חקשורת ותעוד . - 4
בקורת בצועים * א
יכולת - כשורים קיום כשורים דרושים ומעורבות הנהלת
הנם קופרודוציה.
הצלחת נהול מ"מ מותנית בקיום כשוריס * .
יחסים ביך קבוצתיים קיימות בארגון כמה קבוצות של פונקציות
הפועלות לפי אינטראקציה ביניהם כדרכים
שונות בהקשר למערכח המידע. הדיון בקשרי
גומלין בין זוגות של קבוצות קשרי גומלין
במונבן של תקשורת בין קבוצתיות, שתוף,
עמות עמדות בקרה והתאמה.
קשרי גומלין
הנהלה בכירה - משתמטים פתיחות גבוהה להצעות המשתמשים = >> הצלחה" א
הנהלה בכירה - מבצעים ככל שקיימת מערכת בקרה ממוסדת של ההנהלה 1 . * - א
את צוות מ"מ = >- הצלחה.
ככל שקיימת תקשורת טובה יותר בין ההנהלה , * * * .
הבכירה וצוות המיכון = > הצלחה.
משתמשים - מבצעים שתוף. קיום תקשורת > --> מעורבות גבוהה ₪ * א
- הצלחה,
קיום רמת קונפליקט נמוכה = 2- רמת . *
מעורבות גבוהת.
רמת מעורבות גבוהה של משתמשים = > רמת א
שתוף פעולה גבוה בין משתמשים ומבצעים
= > הצלחה.
הנהלה בכיוה > שתוף צוות מ*כון שמירה של ההנהלה הבכירה על שתוף פעולה 1 5 - * . .
הרוק עם צוות המיכון = -> הצלחה.
משתמשים שתוף צווח מיכון ככל שקים שתוף הדוק בין המשתמשים וצוות 2 א א
המזכון גדולים סכויי ההצלחה.
עובויים בהם תלויה עבודת המחשב ק/5 אמינות. הוראות עבודה מהאימות והיזוך א
חוזר מתאים ישפרו עבודת קבוצה זו.
עמות. רמה נמוכה של אנשי קכוצה =.>עמות. 5
הבוונה בין לא רלוונטי, מצוין > לבין לא השפיע, לא מצויין מאומה.
ג.
סכ נם
= 98 -
1) מתנך סקירת המשתנים שהובאה ובסיוני לדרגם מסתברת המסקנה שתיה כשלון גם
בתהליך הבחירה. היכן ממוקד הֶכשלנן? בבחתן זאת משתי בקודות הלבט של :
התהליך.
המשתנים הפועלים.
0 התהליב
אין בקודה אתחת עליה נוכל להצביע ולומר הגה הלא. הכשלון בשלב ראשון
זה של הבחירה נההחלטה מתרכז ב-3 מנקדים עקרילים (אם ניתן לתמצת זאת
ולהצביע על העקריים שבהם בלבד) נאחד משבי.
.1
הרקע לאירוע.
מדיגינות - הגדרת יעדים ומטרות וזתוי הבעיות האמלתיות.
התייחסות לבעית ההסבה.
א) התייחסות פורמלית.
ב) ראיה הלקית בלבד של ההיבטים הקשורים (עלות, התנהגות ארגונית:
עמידות בפני שבוי וכו').
ג) התייחסות דו ערכית.
גם בפרוש להמלצות הועדה אפשר לראות מוקד חשוב, אך אולי ניתן לדרגו
כשני בחשיבותו.
(המודל ותכנלו: משקלות, המודל התיאורטי ופרוש ההמלצות).
(ב) המשתנים המשפלעים
דרוג המשתנים לפי מדת השפעתם על האירוע.
גם כאן קשה מאד לקבוע דרוג מדויק. בכל אחת מקבוצות המשתנלם ?לש משתבים
שדרגת השפעתם לחומרה על האלרוע היתה גבוהה. עם זאת ניסיתי ליצור
דיפרנציאציה מסוימת בלגיהם ולסכמם, סוביקטיבית כמובן.
.1
המשתנלם הדומלננטים היו אלה הקשורים ב:-
א) אי קביעה מפורשת ומגדרת של יעדים ומטרות (מודל, הסבה). ,
ב) אקלים פסיכולוגי, עמדות.קונספציות בהקשר למערכות מלדע.
ג) קשרל גומלין. אם כיחסי אחריות - סמכות בין ההנהלה למבצעים
ואם כיחסים בין קבוצתיים בין 2 קבוצות אלה.
)2
- 99 -
ד) תפקוד במקביל ובקרבה.
ה) האסטרטגיה הננקטת. (הן בנהול הפרויקט והן ביעדי מערכת המידע).
2. הקבוצה השניה קשורה ל:-
א) בגרות הסביבה (בקליטת המחשב הקודם).
ב) ליחסל מבצעים - משתמשים.
ג) מחזור בקרה הדוק נצמוד.
ד) מערכת תפקידים וזמן מוקדש מצד ההנהלה,
3. הקְבוצֶה השלישית בדרגת השפעתה :-
א) רמת אחריות מנהלית.
ב) עדיפויות.
ג) תעוד יעדים.
ד) אופי הבעיות ומצב ארגוגל מיוחד.
ה) אסטרטגית בהחירת הצלוד.
האם ניתן הלה לצפות לתוצאות ולכשלון ?
כאן בנדאי חלוקות הדעות שאם לא כן בודא? לא היתה "המלצה פה אחד". מדוע מה
שהלה מוצלח כ"כ בעת הנסויים הטרומלים לא עלה יפה בהסבה? האם תכנון וארגון
ההסבה היה לקניל? האם כתוצאה ממסה? *לדע והכרת התוכניות או משתנים אהחרלם
הקשורים בהתנהגות הארגונלת?
השאלה המרכזית הנשאלת הנה על מה בססו הצלפיות? והאם היה סכוי להצלחה? מתוך
בתוח האירוע וסקירת המשתנים, למלדת מקורות העמלדות בפב? השנוי והמוטלבציה
לשנני לאור היחסים בין הקבוצות השובות בארגון, נראה שלא היו לכך סכויים
רבים, אם בכלל. כמעט כל המצבים האפשריים והמוצעים כמובילים לעמות בארגון
היו קיימים כאן. איי התנגדות היו קיימים כבר כרקע לאירוע והתרחבו במשך
אירוע הבחירה, עד כדי כך שמרבית הכוחות המצוינים בספרות כמתנגדים לשנול
היו קיימים. כך גם חסרו גם הגורמים להבעה, אם ברמת הפרט ואם ברמה הארגונלת.
בשלב זה של קבלת ההתלטה היתה מציאות מסוימת ובמצלאות זו השנוי לדעת? כבר
לא יכול היה להצליח. כבר בשלב זה הלו מספיק גורמים המהוים מקור לעמידות
בפגי השבוי ומוטיבציה מועטה מצד יהידת המלכון. כל פעולה שנעשתה רק העמיקה
וחדדה העמידות. היה צריך לעצור התהליך קודם, אלא שהמעורבות (של ההנהלה)
לא היתה מספיקה כדי לזהותם.
- 100 -
הספרנת דבה בענבדה שכל שבוי גנרר התבגדות ועמידות בפבלו, אך הצלחת שנול
ארגגני מותנית בהצלתת הארגון להעזר בביצבי ההתנגדות הראשונים כדי לאבחן
ולאתר מוקדל הבעיה ולטפל בהם. כאן - לא אותרו כיסי ההתנגדות בראשלתם,
ולא זוהו ככאלה. בזהול ההתבגדות לשבול קיימת בעיה משום חנסר בכונותם של
הפרטים להכרלז על עובדת התנגדותם. ההתבגדות מנצגת בד"כ ע"י שמוש בטעובים
הבראים כטעובים טכנלים תקפים. הסלבה להתבגדות תבולה כד? להמנע מבדיקת
הסיבה האמיתית. השמוש בטעונים טכנלים בא להסוות רגשות פהד ועולנות שמתחת
לפני השטח. כלון שכך, לא זוהו הבעיות, ולא טנופל במקור הכוחנת העמלדים
בפני השבוי, משמע, לא בעשה דבר להגברת ההבעה לשנוי. להיפך כל מה שבעשה -
הגביר את חוסר המוטלבציה ואת העמידות בפני השנול. לכן, גם להנחת המנכ"ל
שהתנבגדנת העובדלם תפחת לא היה לסוד.
המרנאינים מבין אבשי הלחידה המקנרית הלו מודעים לכך שהיתה כאן אי הצלחה,
ושסכניי ההצלחה הלו אפסיים וטעמיהם עמהם. הם תלו את הקולר בכמה דברים אך
בעקר בחוסר יכולתם לגרום למעורבות ההנהלה בצורה ובדרך הנראלת להם. "הלינו
כשלנן עם מחשב ?.ב.מ. וכך גם עם מחשב בורנס". "עזבנו כל לדענו שגם אם נשאר
תוצר מפולת". יש כאן הסכמה שלהם שהכשלון :
(א) איבו בציוד, אלא בהם.
(ב) גם אם היו מקבלים ערעורם על כל המשתמע ממגו (בסוף העמות בודאל) הלה
כשלון.
בתהליך או באירוע הנ"ל היתה ההתייחסות לבחירת המחשב כאל פרויקט טכב2
ופורמלי גרידא. היתה התעלמות מהעובדה שבחירת מחשב הנה פרויקט נלהולל
נוארגוג?ל לפחות כטכנל, והשפעתו על ההתנהגות הארגונית מכרעת. או אולי היתה
התייחסות עקיפה וחלקית שכן צבור הממליצלם והמנכ"ל כמחליט היו מודעים לכך
שקיימת בעיה ביתסי הגומלין ובנכור הקיים בין השותפים, אך כדברל ג לא הערלכו
אנתם כראוי. אך ההנהה היתה שהפתרון ?בוא מאל?ו עם ה"מהפכה". כפי שאמרת? כבר
(עמ'92 ) במקום ל"התגבר" על. אוירת הניכור "התגברו" על הצלוד. כך שבתשובה
לטאלה אם הלה סכוי שהשבוי יצליח, בנראה שאלש מדעל ההתנהגות הארגונלת בצוות
לא היה מאשרו. אך קונפליקט כזה לא הלה קיים לא הלו מודעים לג במלוא משמעותו.
המסקגה שהבעיות העשויות והנגרמות ע"י השפעות על ההתנהגות הארגונלת קשות.
אף קשות לפתרון מאלה הבגרמות ע"י הטכנולוגיה. הסכוי להצליח כתוצאה מכך
בעקר אפסל.
- 101 -
3 מ ס ק גב נת
בנקודות ההתייחסנת: פורמליות, אסטרטגית בחירה נהתייחסות למצב הקיים כרקע.
(א)
(ב)
(ג)
פורמלינת
מצאנו תהליך פורמלי מבחינה מבנית אך לא בתכניו. אלא כמסתבר שתהליך
פורמלי אינו ערובה להצלחה. בעקר כשהפורמליות הנה לגבי הלבטלם
שוליים של הבעלה.
אסטרטגית בחירה שלפנינו כללה 5 מרכיבים מרכזיים, תחרות, מאפינים
נמשקלותיהם, עלות. בהתייחסות המפנרשת למשתג? המודל הובעו ההסתייגויות
התיאורטיות והמעשיות אך למרנת זאת מצאנו :
1. התמהיל היה מתקבל על הדעת.
2. העלות חושבה כמקובל "כמעט", אך לא כפל שצריך.
3. הקרלטריונים שנקבעו לסקירת המימד האיכותי מתאמים לאלה המקובלים
במגזר הממשלת? (זאת לאחר כלילת משרד ההנוך בבדיקת המתאם).
בקצור, אין סטלות מרשימות מנוהלי עבודה ומקביעות מקובלות.
מסקנה:- גם נקיטה באסטרטגית בחירה מקובלת באופן כולל במגזר הממשלתל
אינה מבטיחה הצלחה. מצאגו בדברי ד"ר עין דור וד"ר שגב [28] שאסטרטגית
בחירה הננקטת אינה תורמת להצלחה או לכשלון. -
האירוע הנדון אינו מוכיח משפט זה כלשונו, השאלה הנה אם המחליטים מכילרים
את אסטרטגית הבחירה על מעלותיה ומגבלותיה. אך כשאין הבנה עמוקה לותר של
משמעות הגישה שבנקטה לבחירה יש להזהר בה. השאלה הנה לא רק אם אסטרטגית
הבחירה שננקטה משפלעה אלא מלוה בתכנים תואמים.
מצב קיים כרקע לאירוע
מערכנת מידע אינן מתפקדות בחלל הריק אלא בהקשר לארגון. אין בענין זה
אפשרות לבנדד החלטה תיאורטית מהתאמה לארגון. בכל מקרה אין "שולחנות
נקיים" במילוחד כאשר קילמת כבר יחידת מחשב.
הבחירה היא מאין חקר לשימות של פרויקט ויש לבצעה ככזו, כלומר תוך
התייחסות לכל היבטי הסקר: "נתוח פיזיביליות כלכלי, טכגי וארגוני הם
תנאי להצלחה". הצלחתן של מערכות מידע תלויה בפתרונות הנלתנים לכל
אורך מחזור פעולתן לבעיות ההתנהגות הארגונית.
7 102 -
בס 5 ה א'
מתוך "הצורך בהגדלת כושר היצור
של המחשב במשרד התחנוך" [? [
מוס 1
מערכת המחשב שהלתה קלימת
בב נממנמסצש
יע''מ ,0
=
20000
5
ערוץ אחד מסוג מולטיפלקסור
2 ערוצים סלקטור
יחידות ק/פ
קוראת / מנקבת כרטיסים 2540
מדפסת מהירה 1א - 1403
4 כונגי סרטים 8. 2201
4 כוגני תקליטים 2204
מכוגת כתיבה 12
מערכת הפעלה -עסשסע +85 .0.ע
אופן הפעלת המחשב
|
המחשב במשרד החינוך מופעל בשיטת | את!וממנהעשסעק ס1ַהת5 .
מערכת ההפעלה .2,0.8.גודל הזכרון ועוצמת הצלוד ההקפי אינם מאפשרים כמעט לעבוד
במקביל, פרט להדפסות מקריות. שיטת עבודה כזו גורמת לתופעה של "שעות בטלה" שבהן
המחשב פועל אולם אלנו מייצר. כך נוצר מצב שהמחשב מייצר במשך 2 משמרות אולם
פועל במשך 2.5 משמרות. שיטת עבודה כזו, במחשבים מן "הדור השלישי", אינה ממצה
את הפוטנציאל הטמון בהם.
מקובל להניח כי? עבודה במקביל יעילה לותר מן העבודה ב"טור" ב-30% לערך (בתנאל
שהתכניות הפועלות במקביל אינן מתחרות אחת בשניה על המשאבים אלא מחלקות אותם
ביניהן בצורה מאוזנת). שלטת עבודה כזו מצמצמת גם את מספר שעות הבטלה של המחשב
ויכולה להביא לחסכון של 40% ומעלה. :
7 103 -
נס פה אי
מתוך "הצורך בהגדלת כושר הלצור
של המחשב במשרד החנוך" [7]
מוסף 2
עומס העבודה במחשב ונצולו לפי פעילויות
(במקור' [7], בספה מס' 2)
1. עומס העבודה 2- ק
החורש / אפריל | סה"כ | ממוצע
סוג השעות
204 : 271 22
17 39 76- 0 8 1
עות המתנה
2. ניצול המחשב לפי פעילויות (במקור [7] נספח מס' 5)
ה גב ו ש א נובמבר | דצמבר ינואר | פברואר ו ממוצע
משכורת
הערכה ופיקות
קרן הלוואות
עיבודים מדעיים
הלחידה: שעות מחשב 360/40
- 104 -
בס פה אי
מתוך "הצורך בהגדלת כושר הלצור
של המחשב במשרד החבוך" [7]
מוס 3
תחזילת צריכת זמן מתשב
בהתאם לתנכניות עבודה (במקור [7] , נספה מס' 6
בהתאם לתוכניות עבודה (במקור 172 , נספת מסי 16
ב ו צ ע לי ם
| משכורת
הערכות ופקוח
קרן הלואות לסטודנטים
.| עבודים מדעזים
שוגות
נסויים
מחשב ושיטות
הערכה לנושאים בשלב? הסבה
מוסדות
תקן
קליטה מרכזית
תכנון מחדש
.1
.2
בחינות בגרות
תלמידים
ס ה " כ
ד. תקלות וטפול טכגל
ס ה" כ
סטיות וטעויות
ס ה " כ
5
- 105 -
תכנית העבנודת נדברי הסבר . במקום [7], בספח 5.
בושאים המבוצעים הלכה למעשה.
משכ ורת
(א) פועלת הלכה למעשת במתחוז הדרום ומהוז ירנשלים, ומקיפה אוכלוסיה של כ-5500 מורים.
(ב) אנו במצאים בעיצומה של הסבה במחוזות חיפה נהצפון - כ-10,000 מורלם נוספים, אשר
בהתאם לתכגנן יתחילו לקבל את משכורותיהם באמצעות המיכון בסוף שנה זו.
(ג) הסבת מחוזות ת"א והמרכז, אשר תשלים את אוכלוסית המורים היהודיים בחינוך הרשמל -
כ-30,000 - מתוכננת לתקופה בין אפריל לסוף שגת 1972.
הערכה ופיקות
(א) פועלת הלכה למעשה במחנזות הדרום נחיפה, ומקיפה אוכלוסיה של 5000 מורלם.
(ב) הסבות ננספות מתוכבנות בעקבות המשכורת, כך שבסוף שנה זו תפעל על 15,000 מורלם.
(ג) בסוף שנת 1972 תכלל כל אוכלוסית המורים, כמו במשכורת - 30,000.
קרן הלונאות לסטודנטים
(א) פועלת הלכת למעשה על כל האוכלוסיה.
(ב) לא מתוכגגים שיבויים.
עיבודים מדעיים
(א) מתבצעים כיום ביתוהים השוואתיים של מבחנים לתלמידים הלומדים בכיתות לפי תכניות
לימודילם שננות; כמו"כ מתבצעים עיבודי סטטיסטיקה חינוכית.
(ב) מתוכנן פיתות בנושא זה, ונראה שהמגמה היא בכלוון הרחבה נלכרת של העיבודים;
אולם מאחר ואין לבו הערכה מדוייקת השארבו אלמבט זה במסגרת הרזרבה הכללית.
ש ונ ות
(א) סעיף זה כולל:
(1) פעולות השתלמות פנימיות, כגנן - קורס הכשרה למפעילים, קורס מתכנתים,
תרגול בשפות אחרות.
(ב)
- 106 -
(2) העמדת זמן לרשנת בתי ספר המלמדים תכנות, בנשא הנמצא בראשית דרכו.
(2) לקוחנת הנץ: (1) משרדיט אחרים הנזקקים לאיבפורמציה הנמצאת אצלנו, כגון -
הקליטה, הבטחון, הסוכנות היהודלת, ועוד.
(2) זמן מחשב למכובי מתחקר - מוסד סאלד, מכון ון-ליר, ועוד.
(3) לשכת שירות פרטית המבצעת עבורנו עבודה.
פעולות אלה במצאנת בראשית הדרך, ויש להגיח שיגדלו.
בי םס ו ל ל ם
חנשבו לפי צריכת זמן ממוצעת.
נושאים הנמצאים בשלבי הסבה
ו
קובץ מוסדות
(א) לאחרובה הוסבנ כל המוסדות העל יסודיים, ומוסדות החיבוך היסודי במחוז ירושלים.
הפעילות הממשית על הקובץ החלה רק בהודש האחרון, לכן הממוצע של העבודה בעבר
איגו מילצג.
(ב) בשנה הבאה מתנכגן לקלנט את כל מוסדות הת?נוך היסודי. הקובץ ישרת פעילויות
תלמלדים, בחינות ושכל"מ בחינוך העל יסודי, ותקן בחינוך היסודי.
עם השילוב ימצא קובץ זה בפעילות כמעט יוס-יומית, ולפי הערכתבו יגיע הממוצע
ל-30 דקות ליום.
ת קב 0
(א) הנחל בהפעלה של מחנז ירנשלים (100 בתי ספר מחוך 1500 בכל הארץ). ההסבה והעבודה
החלו רק בחודשים האתרוגים, וממוצע העבר איגו מללצג,
(ב) בשנה הבאה מתוכנן לפעול על כל הארץ, ולשרת מפעילות זו את נושא המשכורת.
הגידול מאנכלוסיה והשולוב עם המשכורת יחייבו תדירות חישוב תקן של לפחות אחת
לשבועיים, ולפ? הערכתנו יגיע ממוצע העבודה בתחודש ל-15 שעות.
- 107 -
קליטה מרכזית
(א) הוחל לאחרונה בהפעלת התהליך.
(ב) ההתרחבנת מבנססת על הערכה של 6 דקות ל-1000 כרטיסים; התהליך מתוכנן להיות
יומי, ולפי החישובים יגיע לשעה ביום בערך.
מחשב ושיטות
חושב לפי צריכת זמן ממגצעת.
נושאלם בתכנון מחדש
בחינות הבגרות
(א) עובדות כינם תכניות הענמדות להיות מנסבות לשיטה חדשה. תכביות אלו ירחיבו מתן
השירנתים. אוכלוסית הנבחנים כוללים אינטרגים ואכסטרנים.
החדשים הכלנלים בנספה אינם כוללים את חדשל השיא בפעילות הבחלנות.
הממוצע הכולל את חדשי השלא הוא 50 שעות לאינטרנים ו-30 לאכסטרנים.
(ב) בשנה הבאה ינסבו התכניות לגבי האיבטרנים, תוך הכפלת האוכלוסיה פי 2.5. זמן
העבנד יגדל, לפי הערכתנו, בצורה ליניארית.
תלמידים
(א) עובדות כיום תכנינת העומדות להיות מוסבות לשיטה חדשה.
(ב) ההערכה מבוססת על ניצול נוכחל של הזמן.
טפול טכני ותקלות
בהתאם לנסיון כ- 10% מהזמן המנוצל.
- 108 -
גבס פ תה א'
מתוך "הצורך בהגדלת כושר היצור
של המחשב במשרד החנוך" [
מוסף 4
ביתות העומס הצפני בעיבודי משכורת המנרלים (במקנר [7] , בספה מס' 8)
בחדשים יבנאר-מרץ 1971 בערכו מדידות מדויקנת של צריכת זמן מחשב ע'י עיבודי משכורת
המורים. מתנך 6 מחזנרל החישוב גבהר המחזנר ה-2 של חודש פברואר כמלדגם מייצג, בגלל
הסיבות הבאות:-
א. בחודש ינבואר לא היה חישוב רטרואקטיבי.
ב. | בחודש מרץ היה חישנב רטרואקטיבי מסוג הצפוי אחת לשבת.
ג.- בחודש פברנאר היה חישוב רטרנואקטיבי מסוג הצפוי אחת ל-3 הדשים.
ד. | המחזנר הראשנון הוא מתחזור קטן נאילו המחזור השבי הוא המחזור העלקרי.
חישוב המשכנרת בתקופה זו נעשה למחנז הדרום בלבד שאוכלוסייתו היא כ-10% מכלל
אוכלוסילת המורים בארץ.
סלכום צריכת זמן מחשב, בטו, ע"י עיבודי משכורת המורים במחזור ה-2 של חודש פברואר
1 הוא כדלקמן:
שעות עיבוד -
שעות הדפסה - 45
המספרים האלה אלנם כנוללים עילבודי שווא וביסויים, ומתייחסים רק לעיבודים שצריך
לעשנתם ב-3 ימל ההחישוב. עלבודים שאפשר לפזרם על פגל החודש (קליטה, דו"ה תקציבל)
אינם נכללים.
חישוב המשכוות לכל אוכלוסיית המורלם:
שעות עיבוד - 00 .
שעות הדפסה 5 455
7 109 -
מספרים אלה הם ללא רזרבה לעלבודי שווא. בהדשי הבדיקה הוסלפו עלבודי השונא כ-60%
על הזמן שנדרש לחישוב המשכורת. עליקר הנפל היה בעיבוד ומיעוטו בהדפסה. בתוספת של
% רזרבה לעלבודים ו-10% להדפסה יצרכו עיבוד? המשכורת:
שעות עיבוד - 120
שעות הדפסה - - 20
סה''כ 120
צריכת המחזור ה-1 היא כ-60% מזו של המחזור ה-2, כלומר, כ-100 שעות.
הדו"ח התקציבל צרך באותה תקופה כשעה וחצי לחנדש, ולכל האוכלוסיה - 15 שעות.
הקליטה צרכה באותה תקופה כשעתיים לחודש, ולכל האוכלוסיה - 20 שעות.
סה'כ העומס הצפוי בעיבודז משכורת המורלם, עם הסבת כל אוכלוסיית המורים בארץ:
מחזור 1 - | 100 שעות
מחזור 2 - 0 |"
דו''ח תקציבי - 15 "
קליטה - 20 "
סה''ב 5
חישוב עצמת המחשב הבדרש לביצוע עיבודי משכורת מורים כפוף לארבע הנחות:
א. | המחזור השני (הגדול) הוא המכתיב את הצרכים.
ב. | החלשוב צריך להיעשות בתוך 3 ימים.
ג. 10% מזמן המחשב מנקדשים לאחזקה וטיפנליה.
ד,. | ההדפסה תיעשה על 2 מדפסות.
שתל מדפסות תורדנה את זמן ההדפסה ל?ממה אחת ותשמרנה שתי יממות לעיבודים.
כדי שאפשר יהיה לבצע 0 שעות עבודה של המחשב הקיים בשתי יממות, צריך להגדיל את
עצמת המחשב פל:
88 (8
בס פה אי
מפת עונמס העבודה בתודש מקר? "ממנצ'י
2 רדר ע מתוך "הצורך בהגדלת כושר היצור
מחנשבת למחשב בעל עוצמה פי 4 מהקיים
של המחשב במשרד החנוך
מוסף 5 '
הזמן שאין עובדים בו - שבתנות וימל ששי פרט למשמרת אחת;
יממה מחושבת ל-22 שעות.
עיבודים יומילים - ניסניים וקליטה מרכזית - 1.4 ש'.
משכורת - מתזנר 1 - 8.5 שעות ביום;
מחזור 2 - 14 ש' בינם. בגלל יום ששי, יש להגדיל את הזמן בימים שלפנלו.
עיבודים אחרים - 128 שעות.
משמרת 2
מסמרת 1
7 111 -
בס פה ב'
מתוך שקולים בבחירת מחשב נ%]
א. המסקנות הגנבעות מהנלתנח הכלול במסמך "הצורך בהגדלת כושר הייצור של המחשב
במשרד התיננך נהתרבנת", מצביעות על הצנרך. בהגדלת עוצמת המחשב הנמצא ברשותנו
פי 3.5 - 4.2,
ב. בדקנו את החידנשים בשוק המחשבלם בארץ מאז הזמבו את המחשב 360/40; כן למדבו
את הלקחים מתוך הנסיון של לחידות ממשלתיות אחרות שהחליפו ציוד לאחרונה -
המרכז למיכון משרדי ושירות עיבודים ממוכנים.
ג. מצאבנ כי המחשבים הבאלם בחשבון עבורגו הם י.ב.מ. 370/145 ובורוז 4500 -3.
ד. מסמך זה כולל את דרך בתירת הציוד שאבו מתכנגלם, את ממצאלנו הראשוניים לגבל
הציוד, ואת הקרלטרלוגים לפלהם נבחר את המחשב הבא.
2. שלב ראשון - הגדרת הצרכים הבסלסלילם
ינ
א. תנאלם פלזיים
הציוד חייב לעמוד ולעבוד בשטח העומד לרשותנו במשרד.
ב. המעבר לציוד החדש
ההתארגנות לקראת קללטת הציוד החדש חייבת להבטיח שלא ייגרמו עיכובלם או
תקלות בעבודה השוטפת עם החלפת הציוד. .*
ג. ת פ ו ק ה
למחשב החדש צריך להיות כושר ליצור פי 3.5 - 4.2, כפי שצויין לעלל.
ך. ציוד היקפי ותוכנה
למחשב החדש צריך שלהיה כל המיגוון של ציוד הלקפי ותוכנה העונים על
דרישותינו הלום ועל תכניות לפיתות בעתיד.
- , - 112 -
ה. האופציה להחזרת הציוד
היחידה לעיבוד נתונים במשרד קבעה כתנאי - ליצור אפשרות חוזית להחזרת
הציוד לחברה בכל זמן שיראה לה, לאחר תקופת השימוש המקובלת (שנה).
3 שלב שני? - בדלקה נאימות
- ו
א. תנאים פיזיים
1 הבדוקה המדנייקת אם המבנה מספיק מבחיגת השטח תיעשה לאחר קביעת
הקוגנפיגורציה.
2) תבאי טמפרטורה, לחות ואבק.
(א) צלוד ו.ב.מ. ידוע כציוד בעל רגישות גמוכה לתנאים סביבתיים.
הבפינן שלגו ובסינן אחרים הלדנע לנו מאמת זאת. את הציוד של
חברת בורוז נבדוק ע"י ביקורים באינסטלציות נהתרשמות מתקלות
ומציוד מיוחד המותקן בחדרי המחשב.
(ב) לאחר קביעת הקונפיגורציה תידרשנה החברות להגיש את המפרטים
המדוייקים של התנאלם החייבלם לשרור בחדר המחשב.
ב. המעבר לציוד החדש
1 י.ב.מ,
משפחת ה- 370 קומפטיבילית עם משפחת ה- 360, לכן יכול המעבר להעשות
בצנרה חלקה. ההסבה למערכת הפעלה משוכללת יותר 0.8 יכנלה להיעשות
בשלבים. אנו מתכוונים להשתמש ב-0,8 ובשלב ראשון להלעזר ב- עס2וטמ
של 8 ,0 .(תחת 0.5 הבא להקל על המעבר,
נבדוק את ה- ע0[טמזטן ע"י הרצת המערכת שלנו, ללא שינוי בסביבה
של .0.8.
- 115 -
2) בנרוז
בניגוד לציוד י.ב.מ. יש צורך בהסבה מיידית לצורך עבודה עם ציוד בורוז.
בעיה זו מורכבת משנל אלמנטים:
(א) כח אדם - התברה הביעה בכונותה להקצות כוח אדם להסבה.
(ב) זמן - ההסבה חייבת להסתיים עד להתקנת המחשב, נוהחברה הביעה
נכונותה לעמנוד במגבלה זו.
לצורך בדיקה יסודית של הבעיה בחרבו מדגם מייצג של תכניות, שהוסבו ע"ל
החברה לשלטת בורוז. ההסבה נעשתה בסיוע "פילטרים" שפותתו להסבת תכניות
וקבצים משיטת ?,ב.מ. לשיטת בורוז, ותוצאותיה השבילעו את רצוננו.
בשלב הבא יש בדעתנו להעריך את היקף התוכניות הקיימות על מנת לקבל הערכה
של התשומה הכללית הנדרשת להסבה; להערכה זו להיה צורך לקבל את התהייבות
החברה לביצוע ההסבה.
נוסף לנ"ל תצטרך החברה להציע ולהתחייב לתוכנית פעולה בכל הנוגע להכנות
לקראת קליטת הציוד והפעלתו התקיגה ללא עיכובים או תקלות. תנכנית זו תצטרך
לכלול: לוח זמנים להסבת תכניות מותאמת, הדרכת עובדי היחידה; שיטה להחלפת
המחשב. (הפעלה וניסוי של תוכניות שיכתבו למחשב בורוז, ואלה שיוסבו אללו
לפני תאריך ההתקנה והוצאת המחשב הקללם).
תפ ו ק ה
בשלב ראשון התקבלה התמונה הבאה:
1 ?.ב.מ. 370/145 לפל נתונים שסופקו לנו ע"? החברה, עולים ביצועו של
מחשב זה על אלה של המחשב הנמצא ברְשותנו פל 3.8 - 4.
2) בורנז 4500 - 5.
חישוב ראשוני של מקדם העוצמה של המחשב זה בעשה כלהלן:
(א) נבדקה עוצמתו של ה- 3500- נָן המותקן בארץ; - מסרנו לחברה מספר
תוכניות שנבחרו כמייצגות. החברה הסבה את התוכניות ובצעה אותן על
ה- 3500- 12. מסקנותינו מן הבדלקה הן, כי הוא עולה בביצועיו על
ה-360/40, כפי שהוא מופעל על ידינו, פי 1.5 - 2 (תלוי בסוג העבודה).
- 114 -
(ב) מקדם זה הוכפל במקדם עצמת ה- 3-4500 . לפל הנתוגים שקבלנו מהחברה,
עולים ביצועו של ה- 3-4500 על אלה של ה- 3500- 574" 2.25; ובסיכום -
עולה עוצמת מחשב זה על זה המותקן אצלבו פל 4.5 - 3.4.
בשלב שני אנו מתכוונים לבדוק נתוגבים אלה. לצורך זה הכנו מקבץ של תכגיות
אנפיינינת לעבנדת היחידה, החלק העיקרי של תוכניות אלה הוא מתחום עיבנדל ,
משכורת המורים, שהילא הפעילנת הצורכת את זמן המתשב הרב ביותר מכל הפעילויות,
והמוגבלת מבחיגת לוח הזמנים שלה.
התוכניות הורצו במתחשב שלנו, והתוצאות תשמשנה בסלס להשוואה.
המקבץ יורץ על שני המחשבים, בקונפיגורציות שנקבע לפי הצרכים שלנו.
אם יתברר שהתוצאות נמוכות במקצת מדרישותינו, ננסה לשנות את הקונפיגורציה
ולבדוק שוב.
אם יתברר שהתוצאות נמוכות בהרבה מדרישותינו, בבדוק גם מחשבים גדולים
יותר - י.ב.מ. 370/155, בורוז אמ תפסכ או 6700 - 3 .
ד. ציוד היקפי ותוכנה
1 י.ב.מ. היחידה לעיבוד נתונים במשרד מודעת לציוד ולתוכנה של *.ב.מ.;
יש לחברה את כל מיגוון הציוד והתוכנה הדרוש לגו.
2) בורוז - קבלנו אלנפורמציה על מיגוון הציוד והתוכנה של בורוז. מחשב זה
הוא בעל אנוריינטציה ברורה לעיבוד נתונים מינהלי, והושם בו דגש מלוחד
על פיתוה ציוד ותוכנה מתאימים שטרם פותחו בחברות אחרות.
במסגרת הסינור נהיה מעונינים לראות בפעולה את מיגוון הציוד והתוכנה
שגמסרו לנו על קיומם ע"י החברות.
4. שלב שלישל - קביעת הקונפלגורציה
ה
קביעת הקונפיגורציה נעשלת במספר איטרציות. בשלב ראשון קבענו קונפיגורציה
ראשונית על פי הצרכים.
בשלב שני נפנה לחברות, נבקש את חוות דעתם ועצתם לקונפיגורציות שבחרנו, על מנת
להגיע לקונפיגורציות מתאימות.
הניסויים ייערכו על קונפיגורציות אלה.
בשלב הניסויים יתכנו שינויים בעקבות התוצאות שנקבל, ולאחר מכן תקבענה סופית
הקונפיגורציות העומדות לבחירה.
.5
= 115 =
שלב רביעי - השוואת מחירים
1
אנו בשונה את מחיר המחשב לחודש. מחיר זה יהיה מורכב מהתשלומים התדשילם
נמההנצאנת החד פעמיות מהולקות ל-60.
א.
ב.
תשלום חדשל
)1
)2
תשלנם חדשי עבנר השלמוש בציוד:
(א) בתבאו שכירות: (1) תשלום עבור משמרת ראשננה.
(2) תשלום עבור משמרות גבוספות.
התשלום עבור המשמרות הנוספות יחושב על פי הנתונים על תחזית צריכת זמן
מחשב ב-1973, פלנס גידנול ממוצע של 20% לשגת, ולפי העוצמה שנקבל לאחר
הניסניים בקובפיגנורציה הנבחרת. חישוב זה יאפשר קבלת מספר השעות מעבר
למשמרת אחת, והתשלנום עבנרן יתנשב כחלק מהתשלום החדשל.
(ב) בתבאי קניה : (1) מחיר המחשב מחולק ל-60 הודש.
(2) הרבית החדשית של ההלואה - מאחר והתשלום בעשה
בשיעורין.
(3) התשלום החדשל עבור אחתזקה.
תשלנם חרשי עבור השימוש בתוכנה, הדרכה וספרנת מקצועית.
יחד עם בציגי ההברות נקבע את צרכיגו בנושאים הנ"ל.
חברה שאינה גובה כלום תשלום עבור הנ"ל, תצטרך להתחייב להמשך מדיניות
זו ל-5 שנים, או לקבוע תקופת התחיבות אחרת, במקרה זה ניקח בחשבון את
התשלנם לפי 5 שגים.
הוצאות חד-פעמיות
1
)2
3
תנאים פיזיים - השקעות במבנה ובציוד מינחד, כפי שלידרש ע"י החברות.
מ כ ס.
תשלום עבור שרותי הנדסת שלטות.
קבעגו כצורך במתכנת שיטות לטיפול בתוכנה, החייב להיות צמוד ליחידה,
עד שתהיה מסוגלת לטפל בעצמה במערכת ההפעלה. את אורך התקופה נקבע יחד
עם נציגי החברות, ולאור נסיון אחרלם.
חברה שאינה גובה כילום תשלום עבור הסיוע, תצטרך להתחייב להעניקו ללא
תשלום.
7
4
- 116 -
ה ספ ב ה
בעית ההסבה קיימת בשנ? סוגי הציוד (ראה 4-ב 2-1 לעיל). לצורך קביעת
מחיר ההסבת נציג בפני החברות את מכלנל התכניות הקיימנת, תוך ציון
סוגיהן, מידת מורכבותן והשפה בה נכתבו.
החברנת תצטרכנה להתחייב לבצע את ההסבה, ולקבוע את התשלום שיוטל עלינו
לצנרך ביצנעה, לפי מרכיבי כח אדם וזמן מחשב, ההתהייבות תצטרך לכלול
גט את משך הזמן לביצוע ההסבה (יש להדגיש שלגבי בנרנז קיימת המגבלה של
סיום התסבה עד לקליטת המחשב).
שלב חמלשי - קריטבלוגים נוספים
|
כפי שהנזכר לעיל, נכנס לשלב זה רק אם לא נוכל להחליט בצורה חד משמעית לאור
השננאת המחירים. במקרה זה יהיו הקריטריונים הנוספים שנשקול, לקראת ההחלטה,
כלהלן :
א.
ב.
ג.
ה.
תַנאלם פלזיים
שיטת האחזקה הטכנית.
המעבר לציוד החדש
הקשיים בתקופת המעבר וקליטת הציוד החדש.
ת פ ו ק ה
עודף התפוקה
ציוד נתכגנה
1) אפשרויות הרחבה.
2) נוחיות בשימוש והפעלה.
3 טיב מערכת ההפעלה - אפשרויותיה, גמישותה נקלות הטיפול בה.
64 רב - גוגיות בשלטות הארגון והגישה לקבצים.
ש ורג כת
1) מוניטין.
2) גיבול.
3 יכולת הדברות עם מחשבים אחרים.
דרך בחירת הציוד, ראה פרק ב', עמ' 51.
7 117 -
גב ספת ג'
מתוך דרישות למכרז 1
1 ףסומ
מספר התכניות, וגדלן, לפי פעילויות, (במקור [₪]. נספח מספר 5)
ב ד 0
ו"
הפעילות סהיים
מורים - משכורת
- הערכה נפיקוה
תלמידים - שכל"מ
בחיגות בגרות
מוסדות פעילויות מוסדות
- תקן
קרן הלוואות לסטודנטלם
עבודים לצנורכי מחקר
בחינות בגרנת - אקס. (1401)
קליטה מרכזית
תוכניות שלרות
רוטינות שירות
* מיונים אינם כלולים.
מספר הכרטיסים
תוכנינת" | עד 1000 | 1000-2002 0+
5
10
1
רשלמת התוכביות שאלנן כתובות בשפת קובול, (במקום |9 |, נספה מספר 2)
|
משכורת מורילם
בחינות בגרות
אקסטרניות
עבודים לצנרך מחקר
רוטינות שירות
תוכניות שירות
- 118 -
בס פ ה ג'
מתוך דרישות המכרז [']
מוסף 2
ניצול זמני מחשב
(ממוצע שעות חודשיות), (במקור [9], בספח מספר 8)
ו
מצב קיים מצב צפול
פע ל ות
וצור
משכורת מורים
תלמידים
הערכה ופיקות
קרן הלוואות לסטודנטים
תקן
קליטה מרכזית
בחינות בגרות אלנט.
בחינות בגרות אקסט.
מוסדות
עבודים לצנרכל מחקר
שונות
ביסוי
פיתוח ועומס עוגתל
סה'ים
מחשב
תקלות
המתנה
= 119--
בס פה ג'
מתוך דרישות המרכז [5 ]
מוסף 3
1. דרישות המרכז
1
א. כל ל י
(1) הציוד המוצע צריך לכלול את כל הכלים הנדרשים לשיטה הקיימת, ולפיתות
הצפוי, כפל שנוסחו במסמך זה.
(2) צריך שתהיה לצלוד אפשרות גידול לגובה (הגדלת עצמת היע"מ) בלי צורך:
בהסבה, ואפשרות גידול לרוחב (הגדלת הזכרון והרחבת הציוד ההקפל).
(35) לספק הצילוד צריך להיות בארץ ידע ונסיון בהפעלה ואחזקה של הציוד המוצע
או ציוד דומה מאותו סוג/משפחה.
(4) בפרק הקודם תיארנו פעילויות צפולות בנושאים 0.4.1 ו- 0 כפרק
הנוכחי אבחגו מפרטים את סוגי הציוד הנדרשים לפעילויות אלה.
אף על פי כן אנחנו מבקשים שבכל מקום שלש התייחסות, או השפעה, לגושאים
אלה על הציוד המוצע, תוצענה שתי אלטרבטיבות: האחת אתם והשביה בלעדיהם.
ב. ע צ מ ה
הציוד המוצע צריך לענות על צרכי הלחידה, במסגרת של עד 2 משמרות (כ-530 שעות).
אלה כוללים:
(1) 900 שעות מחשב (הקיים), כאשר ההדפסה מבוצעת במקביל (ראה מוסף 2 לנספת זה -
מצב צפול).
(2) הפעלת 6 מסופים לקליטת נתובים ופליטת דוחות קליטה ושגויים, באמצעות מערכת
הקליטה המרכזית (30 שעות מחשב בשיטה הקיימת):
(א) סה"כ הקלט מכל הארץ כ-8.000.000 כרטיסים לשבה.
(ב) התפלגות העומד על פנז המחוזות:
ירושלים - כ-10% חיפה - ב-17%
דרום - כ-14% ת"א - כ-26%
צפון - כ-17% מרכז - כ-22%
)3(
)4(
)5(
- 120 -
(ג) שעות העבודה: 16.00 - 08.00.
(ד) מספר הפביות ליום מכל מסוף: 5 - 5.
(ה) כמות הקלט המקסימלית ליום ממסוף: 15.000 כרטיסים.
(נ) כמות הפלט: עד 20% מכמות כרטיסי הקלט, בשורות הדפסה.
(ז) זמן התגובה הנדרש: עד שעתיים מזמן הפביה.
הפעלת 10 מסנפים לשליפת אינפורמציה, שאחד מהם גם מעדכן לשירות את קבצל
המוסדות, ההרכבים והשאלוגלם:
(א) שעות העבודה: 16.00 - 08.00, כאשר שעות העומס הן בין. 14.00 - 10.00.
(ב) מספר הפניות המקסימלי ליום ממסוף: 100.
(ג) מספר הפגיות המקסלמלי ליום (סה"כ): 500.
(ד) כמות ההדפסה: - מספר שורות מקסימלי לפגיה - כ-40.
. - מספר שורות מיבימלי לפנביה - 1
- מספר שורות ממוצע | לפנביה - 3
(ה) זמן התגובה הנדרש: עד 10 שנלות (פביה לרשומה בודדת).
הפעלת 8 מסופים לנלסויים ב- 0.8.1
(א) שעות העבודה: 16.00 - 08.00.
(ב) כמות הקלט, הפלט וזמן התגובה: לפ? הסטנדרטים המקובלים בדו-שיה
עם מחשב.
הפעלת 8 מסופים לניסויים ב- | 2460.
(א) שעות העבודה: 19.00 - 08.00.
(ב) כמות הקלט, הפלט וזמן התגובה: לפי הסטבדרטים המקובלים.
ג. יחידת העיבוד המרכזית
)1(
זכרון
הזכרנן המוצע צריך להיות מסוגל להכיל בבת אחת את מערכת ההפעלה, תכנית ייצור
(מקסימום | 90% במחשב הקלים), תכבית בביסול (כב"ל) ומערכת הקשורה (כפל
שפורטה לעיל). הטיפול במתקנים האיטיים צריך להעשות בו-זמבית עם שאר
הפעילויות. אם מערכת ההפעלה אלנה דואגת לכר, צריך הזכרון המוצע להכיל גם
את המערכת המטפלת בנושא זה.
- 121 -
(2) ערוצים
חיבור היתידנת ההקפיות לערוצים צריך להיות מאוזן היטב ויחד עם זאת מספיק
גמיש לאפשר נלצול *עיל של הציוד במצבים משתבלם.
ד. ציוד הקפל
(1) קוראת כרטיסים
המספר הממוצע של כרטיסים הנקראלם ביום אחד, במערכת הקיימת, הוא קטן יחסית
(כ-50,000). עם העברת הטיפול בקלט למחוזות, וקיטלוג תכניות המסור, יקטן
מספר הכרטלסים מאד ולא יעלה כל כמה אלפים ליום.
גם שיטת הטיפנל העקיף במתקנים האיטיים תורמת לצמצום בעיית קריאת הכרטלסים:
מן האמור לעיל בראה כי קוראת כרטיסים בעלת מהירות בינונית תענה על הצרכים.
(2) מנקבת כרטיסים
פרט למספר קטן של עיבודים לשנים, מתקופת שיטת הכ"ב, שממלילא יהיה צורך לתת
להם פתרון מיוחד, כמעט שאלננו מנקבים כרטיסים. אם שיטת ההפעלה המוצעת
אינה מחייבת ביקוב כרטיסים, אין צורך להצלע מנקבת כרטיסים.
(3) מדפסת
במערכת הקללמת מבוצעת כל ההדפסה במקביל. המספר הממוצע של שעות הדפסה לחודש
הוא כ-200. אנחנו צופים עליה בכמות ההדפסה, בעקבות השלמת אוכלוסיות ופיתות
פעילויות חדשות, אולם לא מעל 50%. רוחב ההדפסה הוא 1352 עמודות ושפות ההדפסת
הן עברית (ייצור) ואנגלית (ניסולים).
ההצעה צריכה לקחת בחשבון לא רק את בעיית העומס אלא גם את בעיית מהירות
התגובה בנלסויים ובייצור.
(4) סרטים מגנטיים
(א) מספר הכוונים
רב העילבודים שלנו (להבדיל מתכניות) זקוקים ל-4 כווני סרטים מגגטיים.
נסיונגנו מלמד על הצורך בכונן רזרבי לגיבוי ולהדפסות עקיפות גדולות.
מספר הכוננים המוצע צריך לענות על הצרכים הקיימלם, כולל צרכים
הבובעים משיטת ההפעלה המוצעת.
)5(
(ב)
(ג)
- 122 -
מהזירנת העברת הגנתונים
ו
המהירות בציוד הקיים היא0מ8 / 60%8. המהלרות המוצעת צריכה לענות על
בעיית התפוקה הנדרשת, ולקחת בחשבון שהאוריינטציה הנוכחית של העיבודים
שלבו היא על סרטים מגנטלים (אוריינטציה זו תלך ותשתנה בכלוון של
שימוש במתקבי גישה ישירה).
התאמה
יש לקחת בחשבון שהיחידה מחליפה אינפורמציה עם יחידות אחרות באמצעות
סרטים מגבטיים. ספק שיציע ציוד בעל תכונות שובות מן המקובל היום
(9 מסילות, 21 1600) יצטרך להציע פתרון לבעיית חילופי האינפורמצלה.
תקליטים מגנטיים
(א)
(ב)
הצינד המוצע צריך לענות, מבחיגת הקבולת, זמן הגישה הממוצע ומהירות
העברת הנתונים, על התפוקה הנדרשת ועל הצרכים הבובעים מן המצב הקיים
ומן הפעילויות המתוכננות.
קבצים ושטחים קבועים
להלן פירוט הקבצים ושטחי העבודה שישבו דרך קבע על התקליטים המגנטלים:
מערכת ההפעלה
שטחל עבודה לתרגום תכניות
- שטחי הזנה/הפקה למתקנלם אלטיים
- קבצים ושטחי עבודה ל- [04 ו- 4800.
- שטח? עבודה למיונלם
- ספרית תכניות מקור
- ספרית תכניות מתורגמות
- קובצי הרכבלם, שאלונים ושיגוי הגדרה
- קובץ מוסדות
- קובץ תלמידים
- קובץ מורים מקוצר
- אינדקס מורלם
- מצבות מורלם
- קבצי עבודה וניסולים
הנפת הדרוש לאחסון 4 הפריטים הראשננים (מערכת ההפעלה, שטחי הזנה/הפקה
נשטחי עבנדה פרט למיובים) *קבע ע"י הספק לפי צרכ? השיטה המוצעת. הנפת
הדרוש ליתר הפריטים הוא כ-113 250.
)66(
7 123 -
(ג) סוג התקליטלם
ביתן להציע תקליטים מתחלפים, קבועים או שילוב שלהם. ספק שיציע
תקליטים קבועים יצטרך לציין את המשמעות של תקלה במתקן זה והשלכותיה
על המשך תקין של העבודה.
מסנפים
ההצעה תתייחס רק למסופים הנדרשים בשלב הראשון:
(א) 4 מסופים לתרגול בשפת 28% (ייצוג אנגלי, הדפסה "קשה")
(ב) 4 מסופים לצורך ניסולים ב-.0.8.1
- 2 מסופים עם ייצוג עברי, אחד מהם צג
- 2 מסופים עם ליצוג אנגלי, אחד מהם צג
(ג) מסנף אחד להפעלת עבודות מרתחוק ולשאילתות (ייצוג עברי, הדפסה "קשה",
אלפננמרית).
(ד) 5 מסופים לשאילתות (ייצוג והדפסה כב"ל).
(ה) מסוף אחד לביצוע עידכון ישיר נלשאילתנת (ייצוג והדפסה כב"ל).
ההצעה תפרט סנגי מסופים, בלצועים, ציוד עזר, סוגי הקווים ושיטת הפעולה.
תַנאים פיזילם
הציוד המוצע צריך להיות מותקן באותו מקום בו עומד הציוד הקיים. אלן לנו אפשרות
להתקין רצפה צפה ומערכת מיזוג אויר מרכזית.
ההצעה תצטרך לפרט את התנאים הפיזיים וההתקגים הגוספים על אלה הקלימים, הדרושילם
לפעולתו התקיגה של הציוד, וכן את מערך הציוד בשטח הנתון.
אחזקת הציונד והתכנה
)1(
ההצעה תפרט את שלטת האחזקה הטכבית של כל הציוד, כולל מסופים, בכל המשמרות,
לפל:
(א) טיפול מוגע
(ב) טיפול בתקלות
ח.
7 124 -
(ג) מיקנם מחפני החלפים
(ד) מקום מושב טכנאי האחזקה
(ה) זמן תגובה מקסימלי במקרה של תקלה
(2) התצעה תפרט את שלטת האחזקה של התכבה, לפי:
(א) טיפול בתקלות
(ב) מקום מושב תכניתן האחזקהת
(ג) זמן תגובה מקסימלי במקרה של תקלה
הדרכה וסיוע
(1) ההצעה תפרט את שרותי ההדרכה בכל התחומים שהספק יתן ליחידה לקראת ההתקבה,
ואחריה.
(2) ההצעה תפרט לאיזה סיוע זקוקה הלחידה באופן שנטף, לפי דעתו של הספק, על
מגת להפעיל ביעילות את המערכת המנצעת על ידו, ומהו הסיוע השוטף שהוא יתן
ליחידה בכל פעילויותיה.
ה ס ב ה
היחידה איגה מתכווגת לנצל את ההסבה לצורך רה-תכנון ו/או רה-תכנות. ההסבה תבוצע
ע''י התאמת התכניות הקיימות, הכתובות רובן בשפת הקובול, למערכת החדשה. תכנילות
הכתובות בשפת האסמבלר, וכן תכניות הכתובות בשפת האוטוקודר של המחשב *.ב.מ. 1401,
תצטרכגה לקבל טיפול מלוחד.
אנחבו מליחסים חשיבות מירבית להמשך תקלן של עבודות הייצור והפיתוח בתקופת ההסבה,
ולאמינות המערכת המוסבת.
(1) הסבת המערכת הקלימת למערכת החדשה תיעשה בתקופה שבין מסירת ההזמנה להתקנת
הציוד.
(2) ההסבה תיעשה ע"יז עובדל היהידה נתהיה באחרינתם המלאה.
(3) הספק לצטרך להציע את מלוא הסינע כד? שההסבה תבוצע כראול ותסתיין בזמן.
בהצעה תפורט השיטה לביצנע ההסבה אשר תכלול, בין היתר:
(א) תכגבלת עבודה
(ב) לוח זמבים
(ג) כת אד" מסליע
ט.
לא.
לב.
7 125 -
(ד) ציור
(ה) תכגנה
(נ) הדרכה
(ז) אמצעים נוספים
(ח) ערבוינת הספק לבלצוע חלקו בהסבה.
מועד אספקה
הציוד המוצע צריך להיות מותקן ומופעל לא יאוחר משנה מלום מסירת ההזמנה.
שיטת התקנת
הספק יגיש תכבית מפורטת להתקנת הציוד בצורה שלא תפגע בעבודה התקינה של היחידה,
ג ל ב ו ל
על הספק להציע צורת גיבוי שתבטיח את היחלדה מפגי שיתוק במקרה של תקלה. ההצעה
צריכה לפרט:
(1) מקום המתקן המגבה
(2) הקונפיגורציה של המתקן המגבה
(3) שיטת הגיבול וזמן התגובה
(4) שיטת החיוב עבנר הגיבוך
צורת ההתקשרות
הספק יפרט את כל שיטות ההתקשרות האפשריות ואת האופציות להחזרת הציוד בכל שיטה.
מחירים
הספק יפרט את מחיר המערכת המוצעת על כל מרכיביה,
מרכיבים שלא יפורט מהירם *יחשבו כאילו לא בדרש עבורם תשלנם.
הפירוט ייעשה לפי תשלומלם קבועים והוצאות חד-פעמלות:
(1) תשלומים קבועים
(א) ציוד
מחלר הציוד בכל אחת משלטות ההתקשרות המוצעות. בשיטת שכלרות לש לפרט
את התשלום למשמרת אחת ולשעות בוספות. בשיטת קניה יש לפרט, נוסף למהיר,
גם את גנבה התשלומים החדשיים (כנלל רבית) במקרה של קניה בתשלומלם.
- 126 -
(ב) אחזקה
התשלום עבור אחזקה טכנית של הציוד, כולל המסופים, בהתאם לכל
שיטת התקשרות ואחזקה מוצעת.
(2) הוצאות חהד-פעמלות
הוצאות הד-5עמ- וב
(א) תגבאים פיזיים
ההשקעות במבנה ובציוד מיוחד כפי שיידרש ע"י הספק.
(ב) הנצאות אחרות
הנבלה, בלטוה, שחרור, מכס, מסים, היטלים וכו'.
(ג) הסבה
התשלומים הנדרשלם עבנר ההסבה:
מחיר הציוד לתקנפת ההסבה והעבודה במקביל
מחלר הסיוע של עובד? החברה
תשלומים אחרים
אינפורמציה נוספת
|
הספק יצרף להצעה בספח אינפורמטיבי שיעזור ליחידה בתהליך הבחירה. הנספח ימסור,
בצורה ברורה נתכליתית, אינפורמציה על הבושאים הבאלם:
א. החברה שהוא מייצג, בארץ ובעולם.
ב. פעילויות החברה בנושאי חינוך.
ג. פרטים בוספים על הציוד המוצע, מעבר למה שגבמסר בהצעה כגון: מה מליחד את
הציוד המנצע מלתר סוגי הצלנור המצויים בשוק, מה עושה אותנ מתאים למשרד
החינוך וכנ'.
ד. > אפשרוינת הרחבת הציוד המוצע, כולל מועדי אספקה ומחירים:
(1) באיזה מבות ביתן להגדיל את הזכרון המוצע.
(2) הרחבת הצלוד ההלקפי (כונני סרטים, מדפסת, מתקב? גישה אקראית) בכ-50%,
והשלכת הגידול על המערכת (ערוצים, יחידות בקרה, וכו').
(5) הוספת מסופים אחרי השלב הראשון, כפי שפורט בפרק "תלאור המצב הצפוי":
(של מסמך המקור).
ה.
ח.
- 127 -
סנגי צינד בנספים העשניים לעניין אנתבג, כגנן: ציוד לקריאה אנפטלת, ציוד
פלט למלקרו-פילם וכנ'.
תכונותיה הבנלטנת של התוכנה המנצעת, בותיות נגמישנת השימוש בה, קיום
הבילנת תכבה נמחנללי תכנזינות העשויים לסייע ליהלדה בעבודתה, וכן קלום
תכניות לימודים מתוכנתות, בושאיהן, אפשרות רכישתן ומחיריהן.
מיתקנים שהספק מצלע לגו לבקר בהם כד? להתרשם מן הציוד שלו (לאנ דוקא זה
המוצע), אמיגותו, רמת השירות של הספק ומידת שביעות הרצון של הלקוחות.
מיתקנים שהספק מציע לנו לבקר בהם כדי לראות בושאים המענייגים אותנו,
בעבנדה, בעיקר: שימוש בבסיס נתוגים, תקשורת, קריאה אופטית.
בסלובו של הספק בהסבת מערכות דומות לשלגו.
- 128 -
"בס פ הת ג'
ה.
מתוך דרישות המכרז [9]
4 ףסומ
------
מרכיבי ההערכה ומשקלם
ונ
1. המרכיבים הראשיזם נמשקלם
המו יבהה
א. ציוד - 20
ב. תכגה - 30
ג. שלרנת - 20
ד. הסבה - 30
2. פירנט המרכיבים הראשיים
א צינב
(1) עצמה ,
העצמה הבדרשת פורטה בפרק "דרישות המכרז". קשה לצפות שההצעות תעבבה על
דרישה זו בדיקנות, ותתכנה סטינת לשני הכלוונים. מטרת סעיף זה הלא
להעריך את הסטיות הללו.
(2) אפשרניות הרחבה ומחירך
האפשרוינת להגדלת עצמת היע"מ, הגדלת הזכרון, הוספת ערנצים ויהידות
הקפיות, הרחבת מערכת התקשורת נכו' - משוקללות במחיר.
(3) נוחיות ההפעלה
הפעלת היע''מ, החלפת נייר וכלוון המדפסת, החלפת שפת ההדפסה, תליית
והורדת סרטים מן הכוננים, החלפת תקליטים, התגברות על תקלות הפעלה וכו'.
(4) התאמה לתנאלם הפיזיים
הציוד המוצע צריך להיות מנתקן, ולעבוד, בתנאלם הפיזיים העומדים לרשותג!:
בסעיף זה בעריך את מידת התאמתו של הצלוד לתנאים אלה מבחינת תפוסת מקום,
רשת החשמל, טמפרטורה, לחות, אבק וכו'.
ב.
- 129 -
תח כ ג ה
(1) רבגונלות
הקף שירנתז מערכת ההפעלה, שלטות הארגון והפניה לקבצים, טלב מערכות
התקשורת, מספר נסנג שפות התכבות, מיגוון תכניות השירות, עזרל ניפול
ותעוד וכנ'.
(2) +עילנת
ביצנל אנפטימלי של המשאבים ע"י מערכת ההפעלה, יעילות תכניות התרגום,
ההעתקה, המיון, השירותים הננספים, יעילות שיטות הפניה לקבצים אקראלים,
מערכת התקשנרת, ההדפסה העקיפה וכו'.
(3) גמלשות
אפשרנינת הכגסת שינויים בשלבים השונים של תהליך הייצור, מידת אל התלות
במיתקנלם פיזיים, שיטנת גיבוי ההדפסה נהאופציות להפסקת ושיחזור הרפסות,
הגמישות בשיבוי משלמות ועדיפויות, האפשרות לפצל תכניות לקטעים עצמאלים
וכג'. :
(4) חינת השל
פשטנת שפת ההפעלה, הקצאה אוטנמטית של שטחים על מיתקני גישה ישלרה, הכרה
אוטנמטית של קבצלם על סרטים מגבטיים, בנהיות וקלות הנלפוי, קלום קטלנגים
לקבצים ותכנלות וכו'.
שירות
(1) אחזקת הצינד והתכנה.
(2) גזיבוי במקרל תקלה,
(3) הדרכה נוסלוע שוטפים.
(4) נסיון וידע של הספק בארץ.
- 150 -
ד. ה ספ ב ה
(1) לשימנת שיטת ההסבה המוצעת ומהימגותה.
(2) אפשרות המשך עבודות הפיתוח של היחידה בתקופת ההסבה.
(3) מידת התלנת של ההסבה בגורמים ואמצעים הכלולים בשיטה המוצעת ואלנם
בשליטת הלחידה. :
(4) קיום האפשרות להפעלת מערכות קיימות ללא הסבה.
3. שיטת ההערכה
כל מרכיב הערכה יקבל ציון. הציון יוכפל במשקל המרכיב ולתקבל צלון משנקלל.
הציוגים המשנקללים יסנכמו והתוצאה תהווה את הציון הכללי? של ההצעה.
פרוט ההתייחסות
1
ציוד
ב
א. יע"מ
1 זכרון
2) ערוצים
בּ.
ציוד היקפי
1
2
)5
קוראת כרטיפים
מדפסת מהירת
א. שיטה
ב. מהירות
ג. רוחב
סרטים מגנטיים
תקליטיס
א. קבולת
ב. זמן גישה ממוצע
ג. זמן סבב
ד. מהירות העברת נתונים
מסופים
א. יחידת בקרה
קוראת כרטיסים
מדפסת
ד. קונסול
ה. 5 מסופים לשאילתות
ו. מסופים לנסויים ב-
1.
ז. מסופים לנסויים ב-
. 06
- 131 -
עקרל ההצעות של חברת י.ב.מ, ותמכין
-
% ספרות (א200 בתים)
3 ערוצים איטיים (8 6קע1) למתקנים האיטיים
5 ערוצים מהירים (2 6קץ1)
מהירות:- עד 4 מליון בתים לשניה
01 800
תוף
ספרות בלבד | 221 3000
ספרות ואותיות ](ק,1 1500
112
5 כוננים
9 ערוצים
א0אחד חמק כגפו
קבולת %15 20
מהירות גישה ממוצעת 23188
4 כונני תקליטים
בורו
(סה"כ = מָן242)
5-8
יחידת פקות רב קוית (0 ,] ]א) לחבור עד 36 קוים
8 באחד המחוזות
מסוג 01100
אס 200
0 שורות לדקה
קונסול
0 צפא + 029 ₪0 תעדאזתע 9300
2 מסופים מסוג 9300 7 (הדפסה עברית מימין
לשמאל ואנגלית משמאל לימין. מהירות ההדפסה
8% 96.30 אותיות עבריות, אנגלית וסימנים
מיוחדים.
2 צגים מסוג 700 12 (ההדפסה עברית ואנגלית.
8 טורות של 32 בתים. 96 תוים שונים.
( 026 10) תפצזתאו פפצץ 9350 ב
ג ספ ח די
>
עקרי ההצעות
זכרון ראשי -384% בתים
זכרון פקוח - 32%
בתים
או פע ( 850/םא 50)
אפוא אססו
( 860/ א 83/1850 820)
600 061 1
שרשרת
זא 1100
12
5 כוגנים 3420/3
9 ערוצים
6 [הט ,860 / 120%
3333/3330 0
4 כונני תקליטים
40
ממוצע
30 8
18
806 18 | 0
יחידת בקרה:
222
8 באחד המחוזות
1 2509(עד 011 150
7 (120 טור, ניתן להגדלה עד 144 טור )
מהירות הדפסת
2221
אנגלית
זא - 230
(עד 2 טור, עד 66 סימנים לשניה,
ועברית.
2002
1
2 מסופים
מכונת כתיכה בעלת ראש כדורי מתחלף.
0 בתים בשורה, מהירות של 2/8 14.8
מאגר סטנדרטי של 120 בתים.
מתעסעת העעעטסם
העברת נתונים במהירות 600 תוים לשנלה.
הגדלת המאגר ע"
1000
יחידת בקרה 1051/2
מרפסת מסוף 1052/2 (130 סימנים בשורה).
.
2 צגים
יחירת בקרה
צג
522
72 ((24 שורות, 80 בתים כ"א).
1 (כמו 2740, בלי מקשי בקורת וכלי מאגר מגנטי
פרוט ההתייחסות
תן כ נ ה
2
א. מערכת הפעלה
ב. מערכת ארגון קבצים
ג. מערכת נהול תקשורת
' ד. שפות תכנות
ה. מערכת שרותים
7 7
תנאים פלזיים
2
אחזקת הציוד והתוכנה
ה ==
עסו
פצתסע 6זת
המערכת תומכת ב-4 ארגונים עבור גישה אקראית
אמסא
אספאגת אפפאז
]אסטאגאת
ספתפפאסאט
כן תומכת המערכת בקשרים הדין בקכבצים הבאים:
אאזז מתטאא
אזגס פססטאזזאס
8םאתכאז ₪ קז חר
פתטצססתנא פצזך
מערכת ה- ע7תסת 018% משולבת בת0080
.1 אסנזזאתתתת אתסש צפא
מיועדת לבגית תוכניות לנהול תקשורת
אסמלבר, קובול, פורטון,
אין שפת
עעת ,090 ,(סעת
1 הוקצב לכך סכוס פתות
של 200,000 ל"ר
שרותי מערכת הפעלת
תוכגיות שרות
תוכניות עזר למערכת
בסיס נתונינאעךצאסעאת,אעססק
תוכניות הסבה
8 00801 - מקובול י.ב.מ. לקובול בורוז
8
000% - מקבצי *.ב.מ. לקבצי בורוז.
קבצים סקונציאלים על סרטים
מגנטיים.
טאצ 1400 [אפך
שפעאסס
חבילות תוכנה
86 ,0185 ,090 ,5187
הציוד גכנס למקום הקיים.
לא נדרשת תוספת ציוד מיוחד.
טפול מונע - שבוע במשך 4 שעות.
מיקום מתסן - חלפים (תמכין - זם).
מושב טכנאי אתזקה (שנה ראשונה בים), הצמדת
טכנאי למשמרת העקרית.
זמן תגובה - לא יעלה על חצי שעה.
לאחזקת התוכנה - הצמדת מהנדס שיטות ליחידת לשבה
הראשונה. אח"כ החזקה ע"י מהנדס שיטות ממשרד
תמכין הקרוב.
]אד
ו
אסמבלר, קובול, פורטרן, אלגול
06
(1
1 ,תתה
8 תסצזס 08גאא11 ,תסו , דחפ
ז'סטססע []א4אססאת
תמורת תשלום. 0 ,18/2א0108,018/2,1
הציוד נכנס למקום הקיים, לכאורה.
מיזוג אויר כולל ויסות אוטומטי של המטפרטורה
הלחות ואיכות האויר.
תוספת קירור.
טפול מונע - אין פרוט.
נקודת השרות בים.
ירושלים.
לא יעלה על שעתיים.
אין פרוט.
פרוט ההתייחסות
הדרכה וסיוע בכל הנושאים הדרושים: הכרת ציוד סיוע של 2 מהנדסי מערכות לישום תוכניוח עכור
1
תוכנה
למוד כלי ההסבה
הנתונים הכולל של משרד החנות.
הכשרת והדרכת מפעילים בעבודה מעשית במשך
3 חודשים לפנל
הכשרת עובדים והדרכתם במערכות הפעלה חרדשות
ההתקנה. וכלה בבעיות מיוחדות וספציפיות.
מוצע להפעיל המערכת הנוכחית טל משרד התנוך
חלק מהשרותים הנ"ל תמורת תשלום.
"ד 0 ין בת ק קה ק.
ע' אנשי תמכין בחודש הראשון שלאחר ההתקנה ללא תשלום:
לקראת התקנה; בזמנה ולאחריה יסייעו ללא תשלום
בנושאים הבאים:
קליטת המערכת, יצירת מערכת ההפעלה, סקרים ונתות
מערכל עכוד נתונים, יצירת נוהלי עבודה.
יעוץ ועזרה בתכנון מערכי אסוף נתונים מרחוק.
עזרה בהסכה והכנסת שפורים בתוכניות השונות.
אין תוכנית מפורטת. תוכנית מפורטת.
ההסבה תבוצע במשך עד 9 חודשים. תקופת ההסבה מערכת ב- כחודשיים.
צוות של 4 אנשי תמכין יוצמדו ליחידה למשך כל כח אדם מסייע - אין פרוט.
תקופת ההסבה לסיוע בהסכת התוכנות.
מוצע להתקין מסוף ליחידה ולעבוד בשיטת 318 מציעים 117 שעות מחשב לנסוי ולהכנות הקשורות
עם המחשב של תמכין בת"א. בקליטת הציוד החדש ללא תשלום.
כלי תוכנה להסבה - ראה סעיף 2 ה' 5 של טכלא זו.
מועד הספקה 8 חודשיס מיום הזמנה. 2 חודש מיום הזמנה.
7
לאחר שכל התוכניות תוסבנה ל- פּן יפונה המחשב 0 ימים להחלפת ציוד. בתקופה שו יעמד מחשב
אחר לרשות המטרד,
הנוכחי ותוך 5-7 ימים תבוצע התקנה.
בתקופת ההתקנה תכוצע העבודה על מחשב של תמכין
באמצעות מסוף.
ג בו י
מרכז מחשבי תמכין בת"א. מרכז מחשבי י,ב.מ. בת"א.
א. מקום המתקן המגבה
ב. קונפיגורציה מצוין בהצעה שהקונפיגורציה תואמת את דרישות
משרד התנוך.
ג. שיטת חיוב עבור הגבוי מתקן הגבוי יעמד לרשות משרד הוזנות שעה תמורת מבוסס על המתיר שנקבע לשעות נוספות.
החזר שעת,
0. צורת התקשרות קניה בתשלומים ל-60 חודש ברבית של 8% כאשר
ההלואה צמודה בחציה לדולר וכחציה לאינדקם.
החזרה: שכירות חודשית
(1) לאחר שנה, בהודעת 3 חודשיםס ניתן להתליף
כל פריט ציוד בציוד הדיש של . ערכו של שכירות חודשית לשנה עם אופציה לקנית.
המרכיב המוחלף 20% לשנה.
שכירות לזמן קצוב.
(2) קניה במזומן ניתן להחזיר המערכת כולה
מתום שנת.
אין אופציות להחזרת הציוד בשיטות השונות.
(3) קביה בתשלומים 30 חודש וכו'.
פרוט ההתייחסות
. מ ה י* ר י ם
6
תשלומים חודשיים קבועים .4 צי ורד 1. ציוד (בלי שעות נוספות).
א. קניה 0 %; אוזזקה חודטית 2.627 % קנית 0 א
ב. תשלום חודטי: 23.287 . שכירות 1 -%*
ציוד לפי 8% רבית הנחה 6 7
אחזקה החודשית 2.627
ב
5 8
סה"כ להודש | 25.914
רפישו אחזקה 0 ל"ל
תוכנת 15
סה"כ לחודש 32.770 5
אחזקה כלולה במחיר שכירות.
2, הוצאות תד פעמיות
ב
א. הסבה אין חיוב עבור:
הסיוע בכח אדם
מסוף 01100
זמן מחשכ לצורך הסבה
ב. סיוע נוסף 0 שעות ללא תשלום לפתוה 031
0 שעות במחיר מוזל 70% ממתיר רגיל.
כ"א - בותן בכיר לשנה ללא תשלום.
ספרות מקצועית - ללא תשלוס.
הדרכה - והשתתפות בקורסים לקראת קליטת הציוד
ללא תשלום.
3. אפשרויות הרחבה
1
א. לאורך זו 00 95 05
דופלקס 4700 או צרופים אחרים. 5
ב. לרוחב ,
זכרון עד 1.000.000 ספרות (500.000 בתים). אפשרות הרחבה עד(א512% בתים.
במנות של 100.000 ספרות (50.000 בתים). הגדלת זכרון הפקוח ע"י הזכרון הראשל.
ג. ערוצים עד 20 ערוצים ערוץ אחד מסוג סלקטור.
0 איטיים
0 מהלרים
ד. מערכות היקפיות עד 20 מערכות לא מוגבל, מותנה בערוצים
4. סוגי ציוד נוספים זנסס 1681!0חגותתזס) 868 - 3780
00 - 368007 11108 - 0041081 606 001081 | 3881
*6))נום 6[כהתהתהזקס?ס 3735
1
5. נסיון בהסבה מוזכרות מערכות שהוסבו בארץ מציוד שונה, לציוד
של בורוז: ניקוב, יענ"א, משרד התחקלאות, משרד
העבודה, בנק דיסקונט, אדי לוי, דטה מיכון בע"מ.
8 3
258 5
3 218
6 0:17
1099 7
5 90
1:11 5
2038 02
200 6
10
יי
18
18
מ. ל. מ.
הס |אתקהסע
הערה:
זמן
סיום
8
6
18
5
14
9
10
18
זמן
התחלה
נזפס
מ בדק
%<גזם
=
ב
ב
5
תמ כין
18
14
53
2006
120
1
0358
6
1
זמך
סיוס
106
4
2
5
585
2
1:5
120
121
0 ו
קליטת
1-9
9
66
100
מממ
99
22
2
21
9
זמך
התחלה
שססלס
15:57 088
107
19 206
7:0
4416 16
6
4
1215
|08 1525215
מ רככזירת
14
1-1
ליבו
7+
1-2
29
2
13
53
13
234
הר
189
18
120
110
12
115
1606
8: נן
- 1
ב. מ.
זמן
סיום
114
5
112
222
מינבדק ראשוןו - קומפילציות
המכיו יי ב. מ.
.18 זמו זמן שסס .פפגמסם זמן
סיום התחלה סיום
8 |7:06:46 | 6:29:08 1 | 5:25:03
3 |7:05:46 | 6:55:43 6 | 5:26:57
7:05:49 | 7:20:41| 2
5:34.10 | 7 7:06:47 | 7:45:31[ 4
5:41:41 | 2 6:19:06 | 6:29,07| 1
5:43:08 | 2 ' 7:12:49 | 7:17:3:| 5
7:31:41 | 7:42:50|[( 09
5:34:57 | 12
5:36:39 | 1
ומפילציות
| 58 53 | 5:44:54
8 | 5:37:43
59 1 | 5:46:39
6 | 5:48:16
15 המ
[ ו
הנתונים לגבי *.ב.מ. נלקחו מהטבלה שנתקבלה מ-י.ב.מ. לגבי ביצוע
זמן
הוזחלה
11
34
15
34
1:12
112
1
2:3
08
זמך
התחלת
222
5:21
23
5:9
5:6
15
8
5:1
85
8נג:-
5:0
5
משרד החינוך
בס 5 ה ה'
הוצאות התחרות
מההלך
סד ביצוע
0:1 5 0
8 | 4:30 60
5 | 58:29 ₪
8 | 42:44 0
6 | 18:28 פא
1 5 0
8 | 1:10:33 | ש:.ת
466 0
0 9
חישוב
4 | 4:18:08
ו
דחסא
00
ל
00
ד
משרד החינוך
אאזז | .פאס
דזסס
0009 200
2000
05 56
1:4
058
055 237
9
202
0166 158
9 2005
204
0:4 1:34
1058
3 | דזהאואז
מ הלך
כו
(.388) זג
וו
מ
₪
או
זנדוא צכואזא וד
3
אחאץ וז
ואו
6
[ ו
וגו
וז
זזסהטטחו
(רק על יחלק מהתכנית בוצע שלב ה- 607000,118860420020עו1
8
משרד החינוך
זמר מהלך
התחלה פסנספפ ביצוע
1 | 8:05 סו
1:5%|8 1420 0
165 9[ גו
10:08 2:4 100
86 18:28 ל
0:11 5 0
0039 11353 1
166 14 0
000 0 /
54 88
ק ל י ט ה
:1 : 0
1% . 07
171 1 0
:2000 0 07
200 : 00
01:56 0 07
21:11 1 0
200 1 0
2017 . ד
21005 1 00
שדזתטאון
0 0 0 0 0 0 0 0 0 (6
008 +0 4
41 14
200 :1 סא
0 | 19:46 14 גו
0 | 20:29 27 לא
0 | 20:44 2007 90
0 | 20:45 24 9 2:30 100
0 | 20:47 2005 200 10
5 | 0:56 | אדותצסאואו
0 | 20:47 27 114 0 אצ
18| 0
9% 3 א
9 אזותפטוו
0 | 20:56 205 22 10
1 16
0 | 20:58 2006 9 248 7
0 | 20:58 2008 214 1
4 134 סטאג
0:68
ההיול -
1:18
6נ2;220
10:66
2:10:05
120020
112
21:15
005]נ;:2
10:33
2;:1055
20:88
20214
21205
2]12020
22000
20]
2104
1220155
22004
- 137 -
ק ומ 5 יל צ ות
זמן
התחלה
משרד החינוך
אאזז
ידזם? .אסס.
סו
(.110)856
וא
5
1
0אתזד
זז צאאתא
3
6
הסטתת
- 138 -
בס פ הח 4
דנ"ה הועדה
מינהל החינוך, היחידה לעיבוד נתונים
ירושלים כ"ג אדר ב' תשל"ג
7 במרץ 1973
אל: מר אלעד פלד, המנהל הכללי
משרד החיגנך והתרבות
הנדון: דנ"ח הוועדה לבחירת מחשב
1. על פי כתב המלנוי מיום 11.9.72
בחנה הונעדת את ההצעות אשר הוגשו לפנלה, למחשב ולשרותי מחשב למשרד החינוך
והתרבנת, נלהלן תמצית עבודת הוועדה ומסקננתיה.
2. ההצעות שהוגשו על-ידי החברות השונות הלו:
א. חברת תמכין
ב. חברת ל.ב.מ.
ג. חברת סל.דל.סל.
ד. המרכז למיכון משרדל
חברת סי.די.סל. פרשה מן המכרז בשלב מוקדם.
3 הנועדת החלילטה פה אחד כי לאור תכנלות המלחשוב של משרד החינוך והתרבות, על
המשרד להמשיך לתפעל מחשב אשר יהיה בשליטה ישלרה ומלאה של המשרד מהסיבות הבאות:
א. שליטה מלאה במערכת להנהלת המשרד ולחידותיו הצרכנלות.
ב. רמת שלרות גבוהה.
ג. שליטה ישירה במתן עדיפויות וגמישות בהפעלה.
ד. קשיים בעבודה בסביבה רבת משתמשים לצרכן בסדר גודל של משרד החינוך והתרבות.
ה. אפשרויות פיתוח מערכות מידע ניהול ולימנד מתוכנתות - מערכות תקשורת.
ו. משיכת כח-אדם מעולה לעבודה במערכת חדישה.
4. לאור האמור לעיל החליטה הוועדה להתמקד על הבחירה בין 2 ההצעות של:
א. חברת "תמכלן"
ד. חברת ל.ב.מ.
- 159 -
5. הוועדה שקלה על פי קרלטריונים וניקוד אשר בקבענו מראש נכללו את הגורמלם הבאלם:
ציוד, תכנה, שירות, הסבה, עלויות (ישירות ועלויות הסבה).
6. נוסחת ההחישוב של ההצעות שסוכמה פה אחד ע"י הוועדה הלא:
כאשר:
- ניקוד הסעיפים פרט לעצמה.
- ניקוד סעיפי העצמה.
- יהס זמני ההרצות בין *.ב.מ. ובורוז.
הוועדה הסכימה פה אחד כל זמנל ההרצות והיחס בין המחשבים הינו כ-1:1.
7. על פי הנתונים אשר נמסרו לחברל הוועדה במסגרת ההצעות, ימי עלנן של החברות,
הסברים של נציגי החברות ואנשל? משרד החינוך והתרבות נכן הפגישות שקוימו עם
צרכני מחשבלם אחרים שקלה הוועדה את ביצועל המחשבים שהוצעו.
8. במסגרת הנילקוד אותו נתנה הוועדה לכל קרלטריון, הובאו בחשבון כל המשמעויות
הגובעות מבחירת מחשב זה או אחר כולל עלוינת הציוד המוצע, אפשרויות הרחבה,
עצמה, אתזקה ועלות הסבת המערכלם.
9. ערכן של ההצעות שהוגשו:
א. חברת ל.ב.מ. - 1.725.000 דולר
ב. חברת תמכין - 1.384.000 דולר
0. הניקוד הממנוצע שנקבע ע"י הוועדה פרט ליו"ר הוא:
א. חברת בורנוז - 80 נק'
ב. חברת ל.ב.מ. - 80 נק'
1, הניקוד של הלו"ר הוועדה:
א. חברת י.ב.מ. - 94 נק'
ב. חברת בורוז - 52 נק'
2 הנלקוד הממוצע הכולל את דעת הלו"ר הינו:
א. חברת י.ב.מ. - 83,4 נק'
ב. חברת בורו - 74.8 נק'
.3
.4
.5
7
.8
140 -
בישיבת הנועדה שהתקיימה ביום 21.1.73 הוהלט פה אחד על פי יחס? המחלרים
המופיעים להלן, כי בציג הונעדה ייצא לארה"ב לבחנן את הצעת חב' "תמכין".
והיה אם הרצת המברק במחשב תהלה 130 דק' או פחות, תזכה חברת "תמכלן" במכרז.
חברת "תמכין" בצעה את ההרצה בארה"ב בזמן של כ-108 דק'.
בהפרש המחירים כנקוב בסעיף 9, ועל פי הנוסהא המובאת בסעיף 6 זכתה חברת
"תמכין" במכרז לפי כל גיקוד שהוא (סעיפים 10, 11, 12).
על פי ההלטת הוועדה דלעלל, היה מומלץ פה אחד למשרד החיננך והתרבות לרכוש מחשב
של חברת "תמכין".
בתודש פברואר 1973 פרסמה חברת י.ב.מ. על הוזלה במחיר מוצריה המסתכמת בזיקה
להצעתה למשרד החינוך והתרבות בכ-94,000 %.
בחודש מרץ 1973 הודיעת חברת תמכין כל צפויה הוזלה במחיריה אשר מסתכמת בזלקת
להצעתה למשרד החיננך והתרבות בכ-52,000 %.
כמו כן, נזקף לחובת בורנז סך של כ-48,000 % בגין הסבת האכסרנים. חידושים אלו
מבלאים את העלנת הכנוללת של הצעת י.ב.מ. לכ-1.630.000 4, את הצעת בורוז
לכ-1.378.000 4 ואת הפער ביניהם לכ-252.000 %.
שינול זה המקטין את הפרש המחלרלם, איבו משבה לדעת החברי הוועדה למעט היו"ר
מנקודת ראות מקצנעית וכלכלית את ההמלצות כמובא בסעיף 14.
אם יקבל משרד החינוך והתרבות המלצת רוב הברי הונועדה. יש לנו יסוד להניח כל
ניתן להיה במו"מ להורלד את העלות הכנללת את הצעת "תמכין" נלהגדיל את הפער בין
ההצעות לרמה דנמה לזו שהלתה לפנל הכרזת החברת י.ב.מ. כאמור בסעיף 16.
הוועדה עומדת לרשותך לצורך ליבון ודיון גוסף.
בב רכ ה,
)-( 1. אלקין
(-) מ. בורשטיין
)-( ר. גוזמן
)-( ר. הלוי-סגל
(-)+ | ד. עמית
רצ''ב טבלה השוואתית של הנקודות שצברו חברנת י.ב.מ. ו"תמכין".
- 141 -
טבלת הערכה
הפריט
1. ציוד
ציוד
התאמה לתנאים
2. תכנה
רבגוניות
יעילות
גמישות
נוחיות
3. שירנותים
אחזקה
גבול
הדרכה
נסיון
4. הסבה
ישימות
פיתוח בתקופת ההסבה
תלות
אי צורך בהסבה
סיכום
ציוד
תכנה
הסבה
שירותים
> 142 -
גבס 5 םח ז'
דעת מעוט יו"ר הועדה
1 ףסומ
ט' באדר ב' תשל"ג
3 במארס 1973
אל המבהל הכללי
והמשבה למנהל הכללו
הנדון: מכרז על מחשב למשרד
לקראת ההחלטה על המחשב, ובהמשך לשיחותיגו, הריגי מצרף לעיונכם את
הערנתי בגדון.
הנני באלץ להלאותכם במסמך ארוך, אולם לא מצאתי דרך קצרה יותר
שתסביר את המשמעולנת של ההלטה זו אנ אתרת.
ב ב רכ ה,
נפתלי אלקין
א.
ב.
- 143 -
מסקנות הועדה
1) בהתאם להחלטת הוועדה -
ניקוד איכותי
בורוז 8
י.ב.מ.
מחיר לנקודה
11
*'*
10
.ב. 144 10 11
2) במלים אחרות -
(א) המסקנה האלכותית - י.ב.מ. עדיפה למשרד על בורוז.
(ב) מחיר בנרנז זול *יותר.
(ג) המסקבה הטכנית - עדיפות קלה לבנרוז.
(ד) באופן ממשי כמעט ולא קיים הבדל *""*, שנוי של 1-2 נקנדות לטובת ?.ב.מ.
אנ לרעת בורוז עשוי היה להפוך את המסקנה.
במצב זה של מסקגת הוועדה לא הליתל מהסס מלהמליץ על התקשרות עם הברת ל.ב.מ.
לאור השיקנלים שאמגנה אותם להלן, ואשר מרביתם לא בלקחו בתשבון ע"י הוועדה משום
שאלה נמצאלם בתחנם שיקולי המשרד.
הערנת והערכות גוס
1 כ ל ל ל
בראיה רטרנספקטיבית של עבודת הוועדה, צלוניה ומסקנותיה, נראה ל? שנעשה משגה
על-ידיגו כשבקשבו מהנועדה לדון באספקטים של הסבה נשל מחלר, במקום להסתפק
בבקשת לחוות דעת מקצועית על כשלרות הציוד והתאמתו לדרישות המכרז.
שיקנולים אלה הבוגעים לכדאלות ההסבה, הסלכוגים הכרוכלם בה, והמחיר שהמשרד
מנכן לעמנד בנ, ללא סיכון, אופייבים לתחנם שיקוליה של הנהלת המשרד. יש לזכור
כי מלבד הינ"ר היו חברי הוועדה אנשל חנגץ.
אנסה לסקנר מספר אלמנטים שנראה לי כל יש לתת להם משקל מיוחד מעבר לדיון
המקצועי הספציפי שנערך בוועדה; לא ניתן להעריך את כל האלמנטים במונחים
כלכליים, וחלקם לנותחו רק במונחים איכותיים.
- 144 -
2) משמעוינת התסבה
אני מסכים להבחת הננעדה שבלתן, מבחיבה טכבית, לבצע הסבה למחשב בורנז. גם
מפלה טנטלית אלבה צפויה, נהשאלה היא האם כדאי לבצע הסבה ובאלזה מחיר?
ה ע ר נ ת
+ מחלר מחיר קנית + החזקה + תוספנת למשך 5 שגים.
** מחיר בנרוז - בתנספות בלקחנ בחשבנן 53,000 לתשלומים בעבור שימנש במחשב
הארעי שיותקן בירושלים במשך כ-9 חדשים, ו-47,000 דולר דמי הסבת מערך
בחלבנת הבגרות האכסטרניות משפת 1401. מלבד שבי אלנ לא הסכימה הוועדה
להוסלף לחובת בורוז, שנם סעיף הוצאה גגסף, ישיר או עקיף.
בהקשר להסבה יש לשקול את הבעינת הבאות:
1. כראיות הסיכון
2. עיכוב פיתוח
3. עיתו?* ההתקבה
4. בעיות לוגיסטיות
5. ארגנן ההסבה.
(א) כדאיות הסיכון
1. התארגננת מלנהל החינוך והשתלבות היח' לעיבוד נתוגים בתוכו.
מבטלחים שלנוי, במקום חשיבותה ותפקידה של היח' במשרד החלנוך.
עיקר הבעלות הן עתה יתר השתלבות נהתערות מתן שירות טוב לותר וכו'.
הסבה - משמענתה הסחה מסדר העדיפות הב"ל.
2. ידועים הקשיים שבהם נתקל המשרד אשתקד בהפקת תוצאות בחינות הבגרות.
חלק מהקשיים נבע מחנוסר זמן מחשב ומתקלות שונות בתוכנלות. השנה
משקלע המשרד סכום ניכר במרכז בדיקה, על מנת לשפר את המצב. פעולת
שיפנר מקבילה מצדנו עשויה להבטיח הצלחה.
האם כדא? בשלב זה לשנות את העדיפות מתיקון התוכניות, להתרכז
בהסבתן למחשב חדש ולהסתכן "בבזיונות" של השנה שעברה?
(ב)
.3
.4
7 145 -
ישנם קשיים לא מעטלם בשליטה על תוצאנת משכורות המורים, אנו
שוקדים כל העת על שיפור התוצאות על מנת להפהית את מספר הטענות
הברורים והצעקות של ציבור המורים, על הפרק מתדפקים שנויי שכר
שעדיין לא הסתיים המו"מ לגביהם.
האם כדאי, במסיבות אלה, לשנות את סדר העדיפויות ולהסב, כדבר
ראשנן, את התכניות למחשב בורוז, וזאת בהנחה שאין הסבה מושלמת
ונקיה משגיאות.
שאלות כאלו ואחרות ניתן לשאול גם לגבי פרויקטים אחרים, כגון תקן
בי"ס, שכל"מ בחיננוך אכסטרניות, הלוואות לסטודנטים וכו'.
עיכוב הפיתות
אין ספק כי בתקופת ההסבה לוסט מאמץ העובדים מגושאים הנמצאים בשלבל
פיתנה - להפבה. השאלה: מהו מחיר עיכוב כזה?
הנושאים והבעיות הכרוכים בפיתות:
.1
החלת קובץ תלמידים על תלמידי כיתות ו', ז', ח' ו-ט' במגמה לקבל
אינפורמציה על המעבר והנשירה בין הכיתות.
התאמת תוצאות המשכורת למור? ה' ט' הביביים מורים ערבים, מורילם
לבערים ענבדים, להקל על עבודת הגזברויות, ולהשלים את האוכלוסלה.
התאמת תוכניות התקן לגני ילדים ולבתי-ספר ערבלים.
תכננן מערך ניהול כ"א בהוראה.
תכנון רשת תקשורת, בין המחשב המרכזי למחוזות וליחידות המשרד
(שכל"מ, בחינוך, תקן, כת אדם).
בתקופה זו לא תהיה ללחידה אפשרות לקבל על עצמה פרויקטים חדשים.
עמידה בלוה הזמנים של הסבת מורי? תל-אביב והמרכז בלתי אפשרית.
קיימת אלטרנטיבה של הסבה כפולה - בתחילה למל"מ ואח"כ מהמל"מ לבורוז,
דבר הכרוך בהוצאות גדולות נוספות ובסיכונים רבים.
- 146 -
(ג) עיתוי התקנת המחשב
מחשב י.ב.מ. יכול להלות מותקן ומופעל מיד, בחודש אפריל, ללא כל הסבה.
מרגע התקנתו הוא יאפשר סיפוק צרכיבו הבוכחים במשמרת אחת. מאלדך, אם
נבתר בבנרוז לא ניתן יהיה לקלוט את המחשב אלא לאחר הסבת כל התוכניות
מ-9 עד 12 הנדש מאנחר יותר. משמענת הבחירה בי.ב.מ. הלא לדעתי -
7
אפשרנת אנופטימלית להסבת מנרל ת"א והמרכז.
הבטחת זמן מחשב מספיק נטוב תכביות לביצוע הבחינות בקיץ.
העלאת רמת השירות לכל שאר הפרויקטים.
אפשרנת לזמן תגובה מהיר ינתר לדוהות מיוחדים.
יצירת תנאל עבודה נוחלם יותר לענובדים, ע"י בטול הצנורך לעבוד בלילה.
בושאל התקשורת לניהול כת אדם נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים, ונלתן
יהיה לגשת לאלתר לניסניים בתחנמים אלה. דה?יה לשנה תגרום להזנחת
הננשא נאיבוד ההשקעה שכבר בעשתה (ענבדים עשויים לעזוב).
השנבה שחלפה הוקדשה רובה ככולה ע"י הנהלת היחידה לנושא המכרז. הדבר
גרם להתערערות המורל בקרב היחידה. פעולת ההסבה שתימשך שנה תמימה
ושמטלבעה אינה פעולה קונסטרוקטיבית עלולה לגרום להמשך התדרדרות
המנרל ולחיפוש אתגרים במקומנת עבודה אהרים.
(ד) בעיות לוגיסטלות
הפתרון לתקופת הביניים שניתן ע"י חברת "תמכלן" הנוא העמדת מחשב, למשך
9 חדשלם, בבית וגן לביצוע ההסבה. למרות שיש בכך משום פתרון לבעית
ישימנת ההסבה, קילמות בעיות נוספות שהוועדה לא נתנה דעתה עליהם.
.1
.2
.3
בעיות סדורי תחבורה לעובדים ולהמרים.
צורך בשעות נוספות.
בתקופה זו ימצאו מרב?ת העובדים בתבועה מתמדת בין המשרד ומחשב בורוז.
פרט לזמן נלבעיות התחבורה תתערער השליטה בעובדים.
(ה) אַרגון ההסבה
.1
בונעדה בגדונה תקופת ההסבה והנחלט להעריכה, לגבי בורוז, ב-9 חהדשים;
ברם, לא נדון תכנון לוח הזמנים להסבת כל פרויקט. סוכם באופן סכמטי,
על העתקת העבנודות בחלקים שווים מדי חודש בחדשו למחשב הארעי של בורוז.
- 147 -
הפרנזקטים שלבו שזנרים אחד בשבי באנרה אינטגרטיבי מחד, ומאידך קיימות
מגבלות אנבייקטיביות למועדים שבהם בגנה יחסית לגשת להסבת פרויקט זה או אחר.
א) אירגנן ההסבת ותאום הפעולות, הגו מבצע מסובך ומרכב שהננו חסרל נסיון
בהפעלתו.
ב) למרות שיתכן שמשך הזמן להסבה מספיק, יהיו פרניקטים שיוסבו בלחץ זמן לחץ
זה עלול ליצור מצבים בהם לא תאנפשר בדיקה מספיקה של התכגיות, דבר שיגרום
לשגיאות בטננח ארוך לותר, שגיאות שתתגלנה ע"י השדה.
מחירים
1. עד כאן העליתי נקודות שלא באו ליד? ביטו? בוועדה.
2. ההפרש של 200,000 דולר, הנא לדעתי אחיזת עיביים בלבד. אילו נלקהו בהשבון,
ע''י הוועדה, הפריטים הבאים, היה ההפרש נמוג;
א) תנספת פרזט חיוני לבורוז כ-000, 47 דולר
ב) הוצאות עקיפות על כח אדם כ-000, 100 "
ג) הנוצאות על חומרים כ-25,000 - "
ד) ערך שארית כ-75,000 | "
ה) מחיר גידול כ-30,000 - "
3. כאן המקנם להציג את ההפרֶש של 200,000 דולר בפרופורציות הנכונות.
ההנצאות על המחשב הן כ-1/3 מסה"כ תקציב המיכון שהוא כיום כ-4 מליון לירות. *חס
זה ילך ויפחת בעתיד. מתוך הנחה כל במרוצת 5 השנים הבאות יוצאו כ-25 מליון לירות,
הפרש זה בסדר גנדל כזה או אפילו גדול לותר, אינו משמעותי לגבי ביותר.
(ו 25 ב ₪
ידוע לנו שיתכן כי במו"מ עם תמכין עשויה החברה להוזלל את מחיריה. אם במצב הנוכחל
של מחירים אין לי כל ספק בעדיפות של הצעת י.ב.מ. נראה ל? שגם בהנחה ש"תמכלן"
אמנם תוזיל את מחיריה, יש לשקול היטב מול הנקודות דלעיל ומחיון.
- 148 -
נבס פ ה | ז'
הערות לדו"ח מעוט
2 ףסומ
לכבוד
מר אלעד פלד
מגהל כללי
משרד החיננך נהתרבות
לרושלים
מר פלד הנבכבד,
ב- 11 בספטמבר 1972 בתמניתי על ידך לנועדה לבתירת מחשב חדש למשרד התינוך והתרבות.
יחד עמל נתמנו לונעדה זו סא"ל רוממיה הלוי-סגל ומר מאיר בורשטיין. שלשתנו נתמנלנו
כאנשי מקצוע בעבף המחשבים. נבוסף לכך היו בוועדה מר בפתלי אלקין, מנהל הלחידה לעבוד
נתונים, שהיה ינ"ר הוועדה וכן מר רמז גוזמן מאגף התקצלבים.
עבודת הוועדה היתה ארוכה ומפרכת, מכיוון שבכל שלב התברר שאף אחת מן החברות המצלעות
לא עמדה בדייקבות בדרישות שהנצגו לפניה. יתר על כן, כל אחד מן הגופים שהשתתפו במכרז
קיבל באופן שוטף מודע על דיוני הוועדה וכתוצאה מכך הופעל במשך כל הזמן לתץ ישיר
ועקיף על הוועדה.
למרות כל אלו, עשתה הוועדה את עבודתה ברוח טובה, אם כל מאד לא יעילה. כל החלטות
הביניים של הוועדה התקבלו פה אחד. למעשה כמעט ולא נתגלו, במשך עבודתה של הוועדה,
חילוקי דעות בין שלנשת הבריה שתפקידם היה שיפוט מקצועי גרידא. למותר להזכיר, כל
אין כל קשר בין שלשת חבר? וועדה אלו, פרט לחברותם בוועדה.
מאמץ רב הוקדש לבסוח פורמלי ואובייקטיבי, ככל האפשר, של הקרלטרלון אשר יכריע בין
המשתתפים במכרז, שעמדו בתנאי המבדק. הקריטריון שהתקבל לבסוף נבדק גם במשחקי גקוד,
על מנת שחברי הוועדה ויועציהם יקבלו תחנשה שהקריטריון איגו סותר את השפוט האיבטו-
איטיבי במצבים קלצונילים.
כאשר הוסכם על נקנדת הזמן שממנו ואללך המידע שעומד לרשות הועדה על המחשבים השובים,
מלא לשביעות רצון, התאספת הונעדה ב- 7.3.73 להערכת המחשבים. אז נעשו ההערכות, אשר
בחלקן הלו אנבייקטיביות נבהלקן ניקוד מספרל לפל סעיפים, אשר ניתן על ידי כל חבר
בנועדה והממנצע שהתקבל בכנס להישוב הקריטריון. התקבלה תוצאה מסויימת אשר לא היתה
לרוח יו"ר הונועדה.
- 149 -
באנתה ישיבה בעשה בסינן לבסח דנ"ה מסכם עבנרך, על דעת כל תברי הועדה. לאהר שבכתב
הדו''ח הודיע הינ"ר כי הנא יצרף לדו"ה את הערכנתיו הנא. לגנכת הודעה זו דרשו שאר
חברי הועדה למסנר כל אחד את סיכומו שלו, שכן הסכום הכללי כבר כלל את הערכתו של
הלו"ר בהטית ממוצעז הגיקוד לכוון שנראה לו כרצוי ליהידתו. הישיבה נתפזרה מתוך
הבנה שלא ?יעשה כל צעד עד אשר תסוכמנה בין הברל הוועדה שתי האפשרויות:
1. הגשת דו"ה משותף פה אחד.
2. הגשת דו"ח על ידל כל אחד מחברי הועדה.
מאז אנתה לשיבה לא קיים היו"ר כל קשר עמי ולמעשה גם עם חברי ועדה אחרים. מאלדך
הגיעה אל? השמנעה כי דו"ח הועדה אמנם נמסר אל ידיך ועמו מכתב הסתייגויות ובקורת
של הלו"ר.
ברצוגי להפבנת את תשומת לבך לחומרתו של המצב שנוצר. את הדנ"ח שקבלת, אם אמגם קבלת,
אני והברים אחרלם בועדה, לא ראיבו ולא התמבג עליו. זאת הנך יכול ללמד מגוף המסמך.
ביקורת של הינ''ר על עבודת הנעדה והגשתו של מסמך פרטי שלו מבלי לעמד בהחלטה, שבמקרה
כזה יוגש מסמך על ידי כל חבר מהועדה, היא הפרת הסכם. יתר על כן אני וחברים אהרלם
בועדה, דוחים מכל וכל ביקורת על עבודת הועדה, שנעשתה במיטב הכרתנו המקצועית, ולכן
היא מהווה פגיעה בה. מה ענד שבקורת כזו לא עלתה במשך 6 חדשי עבודת הועדה וכל
החלטנות הבינלים התקבלו פה אחד.
אני מקוה, אדוגי המבהל, כי אין יסוד לשמועות שהזכרתי. יחד עט זאת ברצוני לבקשך
לקבוע בדחיפות פגישה עמל ועס סא'ל הלוי-סגל ומר בורשטיין, לברור הבעיות שהעליתל
במכתבי זה.
בב רכ ה,
ד"ר דניאל עמית
העתק: מאיר בנרשטיין
סא''ל רוממיה הלוי-סגל
- 150 -
בבס פ ה ת'
טעונים נגד ההחלטה
מוסף 1
הנגמקות לטועונינו בדבר ביטול ההחלטה לרכישת
מחשב 4700 3
1. במסמך זה נטען כי:
א.
ב.
הונעדה לבחירת מחשב עבור משרד התינוך, נכבדה ככל שהיתה, התעלמה בשיקוליה
מכמה וכמה נושאים בעלי משקל. כן טעתה בכמה משלקוליה לגב? נושאים אחרלם.
כתוצאה מכך הגיעה הוועדה למסקנות לא נכוגות ואשר בעקבותיהן החליט משרד
החיננוך להחליף את המחשב הנוכהי שלו מתוצרת י.ב.מ. במחשב חדש מתוצרת בורוז.
מאז בתקבלה ההחלטה הנ"ל היתה לבו הזדמגות לבצע הסבה מדוס לאוס של לי.ב.מ.
(חלק ממערך משכורת מורים) שהוסב לעבודה במל.מ. וכן להסב תוכניות מל.ב.מ.
לבורוז, כמו כן הכרנו יותר מקרוב את חברת תמכין המשווקת את ציוד בורוז בארץ.
על יסוד כל אלו הגענו למסקנה חד משמעית כי צריך לבטל את ההחלטה שהתקבלה,
וזאת לטובת משרד החינוך ונושא עיבוד הנתוגים במשרד גם יחד.
הוועדה בדקה את נושא בחירתהמחשב לפי הסעיפים הבאים: צלוד, תכנה, שירות,
הסבה, מחיר.
בנושא הצינד נבתגה הוועדה ניקוד שווה להצעת י.ב.מ. ולהצעת תמכין, מפני שביצוע
שני המחשבים במיבדק היו שווים, פחות או יותר, וכן מפני ששתי ההצעות הלו דומות
בפרטיהן (סמ', תקליטים וכו').
הנועדה התעלמה מ-3 חולשות של הצעת תמכין לעומת הצעת י.ב.מ.:
ד בנושא הגידול וההרחבה יש להצעת י.ב.מ. יתרון ברור שלא הובא בחשבון
(המחשב 370/145 לכול ל"גדול" למודל 158 ואחריו למודל 168 בעוד שהמחשב
0 מ של בורוז הוא הגדול במשפחתו, ומעבר למשפחה הגדולה יותר מצריך
הסבה בוספת).
בנושא המדפסת יש לי.ב.מ. יתרון ברור מבתיגת העיצוב הגרפי של האותיות
ואיכות ההדפסה. יש לזכור כי לאיכות ההדפסה יש חשיבות ראשוגה במעלה
מכיוון שאלו פניה של היחידה לענ.א. כלפי תוץ. כמו כן יש חשיבות רבה
לאיכות ההדפסה בהקשר לקרלאה אופטית.
1=ב|
₪
4
1
|==
- 151 -
בנבושא התקלזטים המגנטיים יש להצעת י.ב.מ. יתרון על הצעת תמכין הן
בנפת שהוצע נהן בגלל החולשה של הצעת תמכין בעניין הדיסק מסוג . דעת
הדיסק הזה, שעליו מושב מערכת ההפעלה, אינו בר חליפין והוא רגיש
לתקלות. במקרה של הפסקת חשמל יש לחכות זמן רב עד שאפשר להשתמש בו
שוב.
אל אף כל אלה נתנה הוועדה ביקוד שווה לשתל ההצעות.
בנושא התכנה נתנה הוועדה עדיפות ברורה להצעת תמכין, מפנ? שמקובל
לחשוב כי התכנה של י.ב.מ. מסובכת ומסורבלת והוועדה התרשמה כל התכנה
של בורנז פשוטה ניעילה. לדעתבו לא רק שתוועדה טעתה בשלקוליה בנושא
זה, אלא שלאף אחד מחברל הוועדה לא הלו הידע והנסיון הדרושלם, עם
התכבה של שתי החברות, כדי קבלת החלטה "מומחית". אפילו אם נכונה
התרשמנת הוועדה שהתכנה של בורוז פשוטה ולעילה, עדיין יש לתכנה של
י.ב.מ. עדיפות כמעט בכל המובנים.
מיגוון התכגה של י.ב.מ. עולה לאין ערוך על זה של בורוז.
הגמישות התפעולית, הבאה לידי ביטוי באופצלות של מערכת ההפעלה,
גדולה אצל *.ב.מ. הרבה יותר מאשר אצל בורוז. לותר מזה, בגלל השובל
בתפישות ביהס למושג ה- 108 עדיין לא ברור לנו בכלל איך מפעילים
מערכת כשלנו על המחשב של בורוז.
שיטת התפעול של י.ב.מ. מאפשרת הפעלה אוטומטלת של עבודות, עם קבלעה
מראש מה ליעשה במצבים חריגילם, לעומת שיטת התפעול של בורנז שהלא
"חצי אוטומטית" והיא דורשת התערבות מתמדת של המפעללים (וזה מקור
בלתי נדלה לתקלות).
כדאי אנלי להעיר בהקשר זה, כל משרד התקשורת, שערך לאחרונה גם הוא
מכרז לבחירת מחשב, דחה את הצעת תמכין על הסף בשל סלבה זו.
אפשר להביא דוגמאות רבות לחיזוק הטענה כי הוועדה אכן שגתה בנושא זה.
למשל: ה- | *עכא1 ספרות הקבצים, ספריות התכניות, צורת ההפעלה של
8 אל תתלות במתקנים פ6עסאמעמכאן מסטמכ שיסות ארגון נתונים
נקבצים, שפות תכנות, ועוד, שבכנלם יש ל?.ב.מ. יתרון. אם יהיה צורך >
נכנס לדיון מפורט, שאין לו מקום פה. בינתיים נסתפק רק באחד: - בגלל
חסרונה של ספריית קבצים אינטגרלית במערכת של בורוז, אין לנו מושג -
איר ננבהל את ספריות הסרטים שלנו, שמספרם הכולל מתקרב לאלפיים.
הפתרון שניתן לבעייה זו, על-ידיבו ועל-יד? תמכין במשותף, אינו
משביע רצנן ויש בו "חורים".
=
- 152 -
בגנשא השירות נתנה הוועדה יתרנן קל להצעת תמכין. בדיקה מתודשת של
הניקוד מראה כל למעשה נתנה הוועדה יתרון קל דווקא להצעת *.ב.מ. וכל
בפלה טעות בסיכום...
הניקוד הגבוה לחסית שניתן להצעת תמכין בבושא זה נובע כמעט כולנו
מאשראי שניתן לחברה חדשה ולא מגסיון (בלנתיים נצבר מעט נסיון שאינו
מצדיק את האשראל...).
/
בנושא ההסבה, שהוא נושא מכריע בחשיבותו, גתנה אמבם הוועדה *תרון
להצעת י.ב.,מ, אבל העגביקה ניקוד גבוה יחסית גם להצעת תמכין, מתוך
שיקולים תיאורטיים שלא עמדו במבתן המציאות:
הונחה הבתה כי כלי ההסבה שבידי תמכלן מאפשרים הסבה כמעט אוטומטית
של תכניות, ועל כן ההסבה אינה עניין קשה מנשוא. הוכח כי הדבר אינו
כך: לצורך הסבת התכניות מוכנסים בהן שינויים רבים, שאינם באים לשפר
אותן אלא להתאלמן לסביבה החדשה, ושינויים אלה "מזהמלם" את התכניות
ומורידים מאמינותן.
הונחה חנחה לגבי קצב ההסבה וגם היא לא עמדה במבחן המציאות, אלא
במקרים הקלים ביותר. במקרים הקשים התמיכה שנגה להלוטין: תכנית
החישוב של מערך משכורת המורים, שהיתה אמורה להיות מוסבת ב-4 למים,
לא הוסבה גם לאחר 5 חדשים. דבר דומה קרה במערך הקליטה המרכזית בל *
הושקעו ע"י 2 הצדדים מאמצים רבלם.
גם בעניין הסבת הקבצים הונחה הנחה שיש כלים להסבה אוטומטית וגם כאן
המציאות טופחת על פניה: קודם כל הפתרון איגו אחיד ולקבצים שונים
בניתגים פתרונות שונים (סרטים מגבטיים לעומת תקליטים.מגנטיים, מבנת
קבוע לעומת מבנה משתנה, גלשה עוקבת לעומת גישה ישירה). בנושא
האירגון האינדקס סיקוונציאלי, למשל, לא ניתן עד היום פתרון לבעיית
ההסבה, למרות שהובטח כבר לפגל? זמן רב.
על בעיית הסבת המערכת התפעולית-מבצעית לא נתגה הוועדה את דעתה בכלל,
כנראה מתוך הנחה שבעייה כזו כלל אלנה קיימת. מסתבה שהיא קיימת מאד
והיא אחת הבעיות שלא נפתרו עד היום, ואיננו לודעים איך תפתר בעתיד.
הכוננה להרצת מֶכלול של עבודות. | תפישת בורוז בעניין זה שונת
לחלוטלן מתפישת ל.ב.מ., שעליה השתתנו את עבודתנו.
, - 153 -
1 לא גיתן משקל לבעיית ההסבה של מערכות איבטגרסיביות. לסיכום בעיית
ההסבה ניתן לומר כי כדל לבצע הסבה, מכל סוג שהוא, צריך שתהיינת
סיבות ינצאות מן הכלל, מכיוון שהסבה אלבבה פעולה יוצרת, היא מעכבת
פלתנוה, מזעזעת את המערכת נמכביסה בה "רעשים". לא נראה לנו שקלימות
ספיבות ינצאות מן הכלל במקרה שלפגיבו. אחת הסזבות, לכאורה, שתוזכרתה
במכתב המבכ"ל בו הודיע על החלטתו, איגה תקפה. לא רק שלא ניתן
ל''רענן" את התכניות בזמן ההסבה, אלא צריך לעשות מאמץ עלינן כדל
להבטיח שלא "תתפגרנה" בהזדמבות זנ.
בגבושא המתחיר אין טעם להכנס לפרטים. ברור היום מעל לכל ספק כי ההחלטה
להחליף את המחשב של י.ב.מ. במחשב של בורנז לא רק שהיא יותר "יקרה",
אלא שההוצאות שתגרמנה בעקבותיה תהיינה עצומות: במשך שנה ומעלה לצטרך
משרד החלנוך לשלם עבור 3 מהשבים - הי.ב.מ. 360/40, ה-4700 3 והמחשב
של המל"מ. שיקולי הוועדה, כי ביתן להסב את כל המערכת המילכונלת של
משרד החיננך למחשב של בורגז מסוג 3500 12 המנתקן בגבעת שאול, במשך
9 חדשים, ואח"כ להחליף את המערכת הקיימת במערכת החדשה, היו נאלבלים:
היום אנחנו יודעים שגם אם תותקן אצלגו, במקביל, מערכת 4700 מן(הכפולה
בעצמתה מה-3500 1); ספק אם ההסבה תסתיים תוך שנה. יתירה מזו: היום
אנחנו יודעים גם כי המחשב 4700 2 כבר קטן עלינו.
במשך הזמן שעבר מאז נתקבלה ההחלטה למדנו כמה דברים חרשים:
חברת תמכין הוכיחה לנו כל היא אינה החברה שהיינו רנצים להיות קשורים אתה
בטבורנו. לדעתנו היא לא קיימה חלק מהתחייבויותיה הנובעות מהצעתה, כמו למשל
התקגת מחשב מתאים בירוּשָלים לצורך הסבה וייצור או מימוש הצהרת הכנננה לפתות
סניף בירושלים, רמת ההדרכה שצפינו לה לא התממשה, ייצנגה אצלבו לא היה מן
המדרגה הראשוגה נההיעגות לדרישותנו המקצועלות היתה מיגימלית. במשך הזמן הקצר
שהלנו אתם בקשר הלתה אצלם שלוש פעמים ריאורגבניזציה שהיתה מלווה בחילופל מנהלים.
התחלבו עם מר יוסף אופיר, המשכנו עם מר שניאורסון לאחריו בא מר גדעון נחמגל
וגגמור, כנראה, עם ד"ר מנחם גוטרמן.
מיד עם זכייתה במכרז החליפה חברת תמכין כמה פרלט? ציוד חשובים (סרטים מגנטיים
ותקליטים) באחרים שלא נסינו אותם. בננשא התקשורת התברר לנו שאין לבורוז כיסול
לכל הספקטרום של המודמים, ובעניין זה הושארנו ע"? חברת תמכין לנפשנו. לכל
היותר הנוצעו לנו שירותים של רצון טוב - שלא התממשו.
בינתיים לצאה י.ב.מ. עם מספר הכרזות חדשות, שיש להן משמעות רבה לגבינו (סרטים
מגנטיים ותקליטלם חדשלם, בעלי צפיפויות ומהירויות גדולות מאד, מכונות כתיבה
ומסכלם) בעוד שמבורוז לא שמענו שום חדש. יש לציין במיוחד את נושא ה-.7.8.0
של י.ב.מ. שהוא פריצת דרך למשמעותית קדימה בגנושא ענ"א ואשר אין כמותו בבורנז.
בצענו הסבה מדוס לאוס ומי.ב.מ. לבורוז. אלה הם שני סיפורים שונים לגמרי. נוסף
על כך להסבה מ- דוס לאוס יש לנו, אצלבו, הלדע הדרוש בעוד שבהסבה לבורוז אנחנו
תלניים לחלוטין ברצוגם הטוב ויכולים, של אנשי תמכין. גם זה הבדל גדול.
לבסוף, מאחר שהיום ברור לנו לתלוטין שהמחשבים שהוצעו לבו ע"י תמכין וע"ל
ל,ב.מ. כבר קטנים עליגו, נוצר, לדעתנו, מצב חדש: במקרה של *.ב.מ. פלרוש הדבר
הזמנת המחשב 370/158, התואם לגמרי למחשב 370/145 שהוצע לנו ויש לו גיבוי בכמה
מיתקנ? מחשב בארץ. במקרה של תמכין פירוש הדבר שינוי ההזמגה למחשב 6700 משאינו
תואם למחשב 4700 2 שהוצע לנו ואין לו גלבול בשנם מקום בארץ.
- 195 -
בס פ הח הי
.טעונים נגד החלטה
מוס 2
14
אל: מר א. פלד, המגהל הכללי
משרד החינוך והתרבות.
בכבדי,
לבקשתך שקלנו במשנתף את הטענות אשר הועלו על-ידי עובדי לחידת עיבוד הנתונים במשרד
החלנוך והתרבות עפ"* הגבושאים הבאלם :
.1
.2
.4
האם המחשב המוזמן מספיק לצרכים הקלימים במשרד החיגוך והתרבות.
בעית ההסבת.
התאמת התכגה המנצעת ע"י חברת תמכין לעבודה במשרד החיגנך והתרבות.
רמת השירות של תמכין למשרד החינוך נהתרבות.
הועדה לא הגיעה למסקנה משותפת בנושא העיקרי שהוא כדאיות הכנסת מחשב בורוז למשרד
החינוך.
3 מחבר? הועדה ממליצים לבצע את החלטת המגהל הכללי? מלום 18 במאי 1973.
3 מחברי הועדה ממליצים לא לבצע אלא להישאר בציוד י.ב.מ.
ההנמקות מובאות בבספח,
בב רכ ה,
ר. גוזמן ש. ארד
מ. הופמן י, רוזנפלד
א. יקואל ג. שדמל
.1
- 196 -
בספת - השלקנלים של הברל הנעדה -
ר. גוזמן, מ. הופמן, א. יקואל
האם המחשב אשר הוזמן מספיק לצרכים הקימים במשרד ההינוך והתרבות.
א.
ג.
עמדו בפניגו העובדות הבאות:
מיפרטי מיכרז משרד החינוך והתרבנת דרשו מחשב בעצמה פל 3.5 מהמחשב הבוכתי.
בדיקת המלפרטים כמבחני הבנצ'מרק מצביעה כל למחשב המוזמן כושר ביצוע העולה
על הדרישות. (על-5י דרישות המכרז מבחן הבנצ'מרק היה צרלך להתבצע בגבול
עליון של 160 דקות. מחשב בורוז ביצע המיבהן ב-108 דקות).
נציגי יהידת המחשב טענו כל המחשב המנזמן "קטן" עכנרם. טעגתם התבססה על
זמני בלצוע של חלק מתכנית המשכורת במחשב המרכז למיכון משרדל.
לרעתגו השואה כזו בין ביצוע בשני המחשבים בהקשר זה איגה רלבבטלת.
במחשבים שונים מארגבים את ביצוע העבודה בצורות שונות. גם לארגון מחדש של
מערכת התכגיות תה?ה, להערכתבו, השפעה מקזזת על העומס הצפוי על המחשב.
לכולת ביצוע מערן המשכורת במחשב בורוז הוכתה, והבחה זו אף הוזקה על-ידל
אחד מן העדים המומחים אשר הופיעו בפביגבו.
נציגי תמכין קבעו בעדוום בפגנינו כי על-פי מידגם של 800 מורים המחשב עומד
בציפיות הביצנוע. יש לציין כל בתכנית החישוב של תמכין היתה, בתאריך עדותם,
טעות (200) אשר אי רצון לשתף פעולה מצד נציגי המשרד מונע את תיקונה.
מסקנתגו לאנר הנ"ל: העובדות בידיבו מצביעות כל המחשב אשר הוזמן מספלק
לצרכים הבוכחים של משרד התלננך והתרבות, על-פי הדרישות הקיימות ואלה אשר
הוצגו במסמך המכרז.
בררבנו גם האפשרוילות באם יחנלו שנויים בלתי צפויים בדרישות המשרד.
המחשב אשר הוזמן גלתן להרחבה ב-3 כלוונים:
1. צלוד פריפרלאלי נוסף.
2. יחידות זכרון נוספות.
3 יחידת עיבוד מרכזית נוספת.
- 197 -
אף כי הננשא לא בראה לנו רלבבט? לתקופת התכננן הרי יש לזכנור "סדרת"
המחשבים 4700 (אשר דגם ממנה הוזמן) אינה סוף הפיתות של חברת בורוז. הברה
זו מציעה את סדרות 6700 בעלת עצמה רבה יותר.
2. בעית ההסבת
א.
ב.
נראה לבו כל בעית ההסבה הלא הבעיה העלקרלת המובעת עתה קליטה יעילה של
המחשב המוזמן. בשל הידרדרות מערכת היהסים ננצרו קשילים בקומוניקציה בין
חלק מעובדי יחידת המחשב וב?ן נציגי תמכין. מתוך השיחות אשר קיימנו במשותף
בראה לבו כל יש מקום לעצב מחדש מערכת יחסים פוריה לותר.
מנכ''ל חברת תמכין הצהיר בהופיעו בפנינו, את ההצהרת הבאה. לאתר סידרת
פגישות במשך 7-10 ז*מים עם ראשל הצוותים תוגדר במשותף תכנית הסבה במסגרתה
תיקה חברת תמכין על עצמה את האחריות לבלצוע ההסבה טכנית (תרגום של המערכות
המרכזיות (שכר, בחינות תלמלדים ומסדות ותקן) כאשר מירב המעמסה עליה.
כתנוצאה מכך ינכלו אנשי היחידה להתפנות במירב זמנים לתכננן מראש של מערכות
המידע. התכניות אשר יוסבו יתוחזקו על-ידי הצוות המסב עד להשלמת המערכות
החדשות והכנסתן לללצור שוטף.
ההבחה היא כל במשך הזמן שידרש לביצנע ההסבה הוא עד 3 חודשים. אם לא תסתיילם
ההסבה במנעד המתנכנן יחולו הוצאות הבלצוע במערכנת אלטרבטיביות (מרכז למיכון
משרדי, למשל) על חברת תמכין.
אגו בדעה כי הצהרה זו והערבויות העומדות מאהורלה (סיכון של כ-100,000 ל"?
לחודש בקבס) יקל על ביצוע יעיל ומחיר של שלב ההסבה. כמובן, בהנחה נלהלה
רצון כן מצב מצד עובדי היחידה והתארגנות מתאימה לעמוד במשלמה.
3 תכבה ומ ויד 80)
בדיון העלנ נציגי יחידת המחשב טענות כנגד התכגנה שלימחשב? בורוז.
!
.
בדיון אשר התקלים עם בציגי תמכין נמסרו תשובות מספקות לכאורה לרוב הבעיות.
(אנו מדגלשים לכאורה שכן היתה זו עדות שמלעה ולא עדות ראיה). אם תשובת בציגל
תמכין תהייבה בבחיבת התחייבות נראה לבו כ? מירב הטענות באות על פתרונן, יש
לצלין כי חלק ניכר מתשובות תמכין התחילו במשפט: "מדוע לא ביקשתם/שאלתם זאת
מאתב ו".
7 198 -
בבנשא התכבהת אבגנ מנצאים לנכנן להדגיש: חברת בנרנז איבה משונקת מחשבל י.ב.מ.
לכל אחת מן החברנת ייהנד משלה, המתבטא בתכנה כפי שמתבטא בציוד. יש הסידים
לכל אחת משתי הגישות. בלי לנקוט עמדה אישית לגבל יתרובות יחסיים של כל אחת
מן החברות בתחנם התכנה אין לבו ספק כי התכנה של חברת בורוז עונה על צרכל
משרד החיבנך נהתרבות.
רמת השירות של חברת תמכין
בנושא זה משתקפת מערכת הלחסים שבין העובדים לבציגי תמכין. נצלגי תמכין טוענלם
כי אינם זוכים לשיתוף הפעולה הרצול, כנגד בציגי המשרד טוענים כי רמת הסיוע
במוכה. בראה לבו כל כתוצאה מפעולה יזומה לשיפור היחסים תבוא גם בעיה זו על
פתרובה בצורה משבלעת רצון.
ציוד דנמה של חברת תמכין מופעל בבבקים ובמשרד ראש הממשלה; שהם גופים רגישים
לשאלת שירות סיוע וגיבוי. בשילחה עם מבהל? המתקנים התרשמנו כי הם מרוצים מיחס
החברה.
- 159 -
נ ס 5 ה ת'
<-טעונים נגד ההחלטה
מוסף 25 |
ירושלים, כ"ב אייר תשל"ד
4 במאל 1974
אל : מר אללעזר שמואל?ל, המשנה למנכ"ל, משרד החינוך והתרבות
מאת: עובדי היחידה לעבוד נתונים במשרד התיננך והתרבות
הנדון: החלפת המחשב במשרד החיגוך והתרבות
אנו, עובדי הלחידה לעבוד נתונים, התכנסנו ביום 12.5.74 כדל לדון בנושא של החלפת
המחשב במשרד החיבוך נההלטנו, ברוב דעות מכרלע, לפנות אל הנהלת המשרד בדרישה לבטל.
את החלטתה להחליף את המחשב הקיים שהוא מתוצרת "י.ב.מ." במחשב אחר מתוצרת "בורוז".
בשנה החולפת למדנו להכיר את מערכת בנרוז-4700 ואת חברת "תמכין" המשווקת אותה בארץ.
לאור הכרות זו הגענו למסקנה חד-משמעית שהחלפת המחשב הנוכתל במחשב בורוז מהווה מקת
טעות.
לא נבוכל לתת ידנו למעשה אשר, לפי מיטב הכרתבו, ילגרום לבזבוז כספי ציבור, יפגע
פגיעה קשה בכל בושא עיבוד הנתונים במשרד ובסופו של דבר יביא לחורבנה של הליחידה
שלנו.
אנו רוצים להקדיש את מיטב מאמצלנו לא להסבה חסרת תוחלת ותכלית, אלא לפיתוח וקידום
הנושאים המופקדים בידינו.
ב ב ריב ה;
.
(חתימות של אנש? היחידה)
העתק: מנהל הלחידה
ועד העובדים.
- 160 -
א' סיון תשל"ד נס 5 ה ח'
2 במאי 1974 טעונים נגד ההחלטהת
מוסף 4
אל: מר אללעזר שמואלי, המשגה למנהל הכללי, משרד החננך והתרבות
מאת: עובדי היחידה לעיבוד נתונים
בפגישות שהיו לגו אתך נעם נציגך, מר לצחק פרידמן, נתבקשנו להציג נמנקים להתנגדותנו
המוחלטת להחלפת המחשב הקיים במחשב אחר מתוצרת "בנורנז".
לאנור העובדה שהבזמנקים גמסרו במכתבנו מלום כ"ב באייר תשל"ד (14.5.74), אין לכאורה
צווך בהוספת נימוקים, אך כיוון שנתבקשנו על ידכם הרינו נענים ע"מ לקיים דיון ענלבל.
טרם פירוט אבו רנאום הנובה לעצמנו להבהזיר מספר דברים:
1. לא היה צנרך מצדכם לאזכר את הליכ? קבלת ההחלטה, שכן אך ורק העובדות שלפנינו
הינן רלבנטינת לדיון שביבינו.
2. אנו דנותחים מכל וכל את הנסיון העיקש להדביק לעמדתנו בדיון את התווילות של "מרד",
"פוטש" וכד'. אנו רואים בכך נסיון כנושל להסיט את הדיון אל אפלקים בלתי עניביים
תוך החרפה בלתי מוצדקת של הנגודים בין עמדות הצדדלם.
3. באיזכור האופציות הפתוהות, כביכול, בפגי הנהלת המשרד בענין נסיון למסירת עיבוד
הנתוגים לגוף כלשהו, פירוק היחידה לעיבוד נתננים במשרד ההנוך ונקלטת אמצעים
בגד העובדים בה, אנו רואים ביטוי לחוסר העמקה בלימוד הבעיה הקיימת תוך אל-העמדת
טובת המשרד מעל לכל.
4. בשלנוי עמדתה תוכל הנהלת המשרד לתקן את עובדת אל-שלתוף עובד? היחידה בקבלת
החלטה כה גורלית לגבל צרכי עיבוד הנתנובים במשרד ולגבי עובדל היחידה שלא יוכלו
להשלים עם הרס כל מה שנבנה על-ידם במאמצים רבים בשנים האחרוגות. מן המפורסמות
כיום שלעובדים יש זכות על מקום עבודתם הן בביצוע העבודה והן בדרך ניהולה
ובקביעת החלטות גורליות ביחס לעבודתם. כל יצירת בנשא עיבוד הנתונים במשרד הנה
פרי רנחם ומאמציהם של עובד? היחידה, שלהם הזכות המלאה על לצירה זו, ואשר חובתם
לשמור עליה מכל משמר מפנל הרס ופגיעה. 0
- 161 -
להלן הבימוקים העיקריים לעמדתגנו. ב?מוקים אלה איבם בנשא למנ"מ אג להפרכה בהתיעצות
עם מומחים.
א.
ה.
על מנת להתליף מחשב אחד במחשב שני, על בעית ההסבה הכרוכה בכך והזעזועים הנובעים
ממגה נדרשנת סיבות טובות באופן *וצא מן הכלל, אשר לא להלו עליהן עוררין בשום
שלב משלבזי התהליך. סיבות כאלה אלנן קיימות במקרה שלפגלבו.
בפסקה 4.ד.2 שבמכתב המנהל הכללי אל מר בפתלי אלקין (מלום ט"ז באייר תשל"ג,
53 מנבא גצמנק של "רענון ושיבוי" התכביגת במסגרת ההפסבה כ"תשובה לשיפור
עבודת המלכנן".
מתוך הנסיון שרכשנו בשנה האחרונה בנושא ההסבה אנו סבורלם, וחברת "תמכין" בטוחה
בכך, שההסבה אינה ההזדמנות המתאלמה להכנסת שלנויים בתכניות. ההלפך הוא הנכון.
כל העובדים בהסבה נבזהרים כמפני אש, מלעשות שלנול שאלבו הכרחל ע"מ לא להוסיף
אלמנטלם של סיכנן על אלה הקיימלם.
הנכת לנו בעליל כי תהליך ההסבה נושא בחובו ס?כונים רציניים. כתוצאה מן ההבדלים
במבנה המחשבים, מערכות ההפעלה, ארגון הקבצים ושפות התכבות, יש צורך לשנות הן את
התכניות והקבצים והן את שלטות התפעול. כתוצאה מכך צפויה לרידה חרלפה בטיבם
ובאמינותם של המערכים הממוכגים.
אנו, המופקדים על המערכים הללו, איננו מוכנים להסיר מאתנו את האחרלות להם,
ומשנם כך לא נוכל להשלים עם הפגיעה במערכים, כפי שתוארה.
תכנון המערכים הקלימים ותכנותם לקחו בחשבנן את תכובותיה של מערכת ל.ב.מ.,
והעדרן של מספר תכוננת כאלה במחשב "בורוז" הלנו קריטל.
כתוצאה ממגעיגו עם חברת "תמכין" נוכתנו לדעת שהקרדיט שקבלה בנושא השרות (ראה
המכתב הנ"ל, פסקה 3.2.4) לא היה מוצדק. המדובר בהתהיבויות הבובעות מהצעתה,
באי-עמידה בלותות זמנים, באל נכוגות, במקרים מסוימים ללכת לקראתנו בפתרון
בעיות וכן בהדרכה לקנלה.
היקפו הנוכחי של מערך משכורת מורלם, אפילו ללא ההתרחבות הנוספת הנדרשת בעתיד
הקרוב, לא לוכל להתבצע במחשב המוצע ע"י "תמכין" לפי תקבי העבודה הרצויים
והמקובלים בעולם עיבוד הנתונים.
- 162 -
ז. כתוצאה מכל האמנור לעיל הגיעו רבים נטנובים מענובדי היחידה למסקנה כי במקרה של
החלפת המחשב אין טעם להמשיך עבודתם בלחידה. פרישתם תביא להתפוררות הלהלדה
ולהרס מה שבנתה במשך השנלם.
ענובדה זו לגופה מהווה נימוק כבד-משקל ואף מכריע לשינויל ההחלטה לההליף את
המחשב.
אין אנו יכולים להתעלם מן התחושה שהנהלת המשרד אינה רוחשת אימון לעובד? הלחידה
ואלנה מאמיגה ביכולתם ובמקצועלותם.
אין אנו מבינים מדוע יהיו עובדי היתידה ראויים ליחס אשר כזה כאשר הם ורק הם
צריכים לשמש כנאמני המשהד בנושא עיבוד הנתונלם. שום מומחה מבחוץ לא *קבל על עצמו
כל אחריות לתוצאות הנובעות ממומחיותו.
לפיכך סבגרים אנו שבנושא עיבוד הנתונים תהיה דעתבו מכרעת ולו גם בניגוד לעצתם של
מומחים מבחוץ.
שינוי ההחלטה אך ?וכיח שקבלת החלטה ע"י סמכות כלשהל אינה מקדשת אותה.
אנו מאמלנים כי ההתיחסות לפניה זו תהיה לגופם של דברלם כאשר טובת המשרד והנושא
לנגד עיני הכל, תוך המנעות מלגרור את עובדי היחידה לעמדה קלצונית, על כל מה
שמשתמע מכך.
ב ברכה,
(-) עובדי היחידה לעבוד נתונים
- 165 -
1 דצמבר 1973
מספר: 60.4.30.2 1 בס פ ה ט'
מחירי ההצעות
מוסף. 1
אל: מר *. פרידמן, משרד החיבנך והתרבות.
בפגישה אשר בערכה בלשכתו של מנכ"ל משרד החינבוך התבקשנו לבתנן האם חלו שינויים לאחר
המיכרז בהצעתה של חברת תמכין נכן את ההשלכות הבובעות מתקופת הבלנלים.
להלן מימצאגו:
1. שיבויים בצזוד - כתוצאה מהפסקת *יצור של הדיסקים נהסרטים שצויבו במלכרז, מציעה
לגו חברת תמכין צינד לותר יעיל וינתר טוב אנלם זה יחייב תוספת של 9,720 %.
במידה שגנרצה להשאר בציוד פחות יעיל בנכל לחסוך 19,200 %. ההחלטה היא ביד? משרד
החינוך. שינוי זה הוא השינוי הלחידי לגבי הצעת תמכין.
2. שיבניים במחיר - למרנת שחברת תמכין זכתה במיכרז הלא הסכימה לאחר קבלת ההזמבה,
תוך משא נמתן, לתת את ההבחות הבאות:
הנחה לממשלה על ציוד משרד התינוך 175,000 % = 878,000 | ל"ל
השתתפות בהקמת המלתקן 0 ל"ל
3 הוצאות במרכז למיכנן - לאחר המיכרז היפנה משרד החינוך חלק מעיבודי המשכורת
לביצוע במרכז למיכון משרדי. העלות החדשית מסתכמת בכ-80,000-90,000 ל"י לחודש.
הוצאה זו תלהסך לאחר שתנשלם ההסבה לציוד של תמכין.
4. הסבה - אם כי במיכרז הגבילה הברת תמכין את עזרתה לצורכי ההסבה, הרי לאחר
סידרת דיונים שקוימו אתה מוכנה חברת תמכין:
א. להקצות כח אדם הדרוש לצורכל ההסבה וייצור עד שיגיע המחשב החדש.
ב. להקצות שעות מחשב לצורכי הסבה בלי תשלום.
ג. לשאת בכל ההוצאות הקשנרות לנסיעות והובלת החומר בלן ירושלים ות"א.
וכל מה שהחברה ביקשה ומבקשת זה שיתוף הפעולה עם אנשל המיכנן בנושא.
נא הבא מלמצאילם אלו לידיעת ה"ה א. פלד וא. שמנאלל.
ב ב רכ ה
העתק: נ. אלקין, מש. החינוך והתרבנת 0
ע. סיון, אגף התקציבים /
א. שפנלץ, אגף התקציבים : מ. קיקיון
ר. גוזמן, אגף התקציבים ב
לוטה: נספחלם.
.2
.2
הזמנת משרד החיננך - בורוז
ההצעה האורגינלית
שלב א'
תוף
זכרון 5 50
מיזית
תוספנת להזמגה (מכתב אלקין)
מדפסת
תוספת ל- לפ
תוספת 8 ערוצי תקשורת
תוספת 6 402717 - ל-צעץך
י'ג 'סמאאסס ידסמאזת
םג זזסאעט 4
דאס 71/5 79
8 %>שז 6
תוספת זכרון 3.1.53
מסנפים
ביטול 3 | 0207ב
הפרש על הדיסקים והסרטים
הנחות:
*
הנחה ישירה
הנחה לאוצר (מתוך הזמנות 2 מיליון דולר במזומן)
יתרה לתשלום
ראה פירוט.
- 164 -
%*> 0
50
00
390
00
37 ,0
(000
50
10
40
90
100
10
10
*% 0
% 0
% 90
8% 0
8% 0
1 ----
% 54 ,0
% 0
+ - 0
170
%% 0
- 165 -
שלנניים במחירי סרטלם וריסקים
החברה הנדלעה שהיא ענמדת לבטל את ייצור הסרטים והדיסקים מהסוג המוצע. לעומת זאת
יש בחברה ליצנר חדש של סדרות דיסקים נכובגים והאפשרויות הן:
סרטים
סדרה ישנה - מהירות 82 144 המחיר בצירוף הקובטרולר 8א1 0 %*%
אפשרולות:
א) סדרות חדשות - מהירנת 200*2 | המחיר בצירנף הקובטרולר 8א1 138,800 %
המחיר יותר זול ב-1,560 %.
ב) מהירות - 200 | המחיר בצירוף קונטרולר 8א2 0 %5*%
תוספת 0 35
המלצתגו היא על קונטרולר 8א2 שמביא להגדלת התפוקה.
דיסקים
-ישך
נפה ברוטו של הדיסקים 113 242 0 %*
חדש ,
נפח בטו של הדיסקים 83 261 0
הפחתה 0 %
הלחתת 2 =
באם ההצעה תתקבל כפי שמוצע כאן ישנה תוספת 0 -%
הפחתה של 19,200 %
ב ל ב ו ל
כב וממ
הצעת חברת תמכין להשתתף בהקמת המיתקן במשרד החיבוך בסך | 200,000 % .
אנגו דרשבו 250,000 ל"י אולם לאור ההפסדים שכבר בגרמו לתמכין קשה יהיה לעמוד על
דרישה זו.
- 166 -
הצעות תמכין
א)
ב)
ג)
ד)
ההתפתחות היתה:
1
בחוברת המיכרז -- מחשב 4700 2 בתל-אביב.
שעות מחשב לצורך קומפילציות הסבה בלי תמורה.,
0 שענת מחשב לצורך הרצה בלי תמורה.
0 שעות מחשב במחיר 70% מהתעריף - לפי 700 ל"י לשעה.
כוה אדם - 800 למי אדם.
שלב ב' - מחשב בי-ם 3500 2.
שעות מחשב לצורך קומפילציות הסבה בלי תמורה.
כל שעה אחרת במחלר של (250-350 ל"י?).
כותה אדם - 800 למל אדם.
שלב ג' - מחשב 4700 2 בתל-אבלב.
[
תמכין מוכנה לבצע את כל ההסבה ואת הליצנר בתל-אביב בלי כל תשלום
נוסף עד אשר
לגלע המחשב החדש ויופעל במשרד החיבוך וכל אשר נדרש ממשרד החינוך הוא לשתף
פעולה בשלב? ההעברה.
צורה זו של הסבה תאפשר כנלסה פעילה לייצור כבר עם הגעת המחשב.
סיכום - כל האמור לעיל בתבאי שיפסק הפיתוח של תוכניות הדשות ועיקר המאמץ ?היה
לצורכי הסבה. 0 ₪
- 167 -
נס 5 תה ט'
מחירי ההצעות
מוסף 2
לכבוד
מר שרגא ארד
משרד החינבוך והתרבנת
רח' שבטי ישראל
ירושלים
ירושלים, 25 ביולל 1974
א.ב.,
הנדון: מחירי צלוד מערכת מחשב
על פ? בקשתך מצ"ב מחירי הקניה של ציוד מחשב שהוצע בזמבו למשרד החינוך, עם מהירים
שהיו בתוקף בעת הגשת ההצעה (כולל תקובים) בכובים ל-18.2.75 והמחירים הנוכחלם.
מחיר הקביה בהצעתנו הסתכם ב- 1,429,846 % והוא כלל ציוד תקשורת שאותו לא פרטבו
בהשואה שלמטה מסיבות שהסברבו לך בע"פ ומכיון שדבר זה לא ישבה התמונה הכללית.
סה"כ העלאת מחירי הקבות של מערכת מחשב והקלט/פלט הצמודות אליו מסתכמת ב-57,510 8,
מ- 1,216,135 4 ל- 1,273,645 % מחיר נוכחי. התיקרות בסדר גודל של 4.7% לגבי הציון
הנזכר.
ברצוני לחזור ולתרגיש כי אין לראות במכתבי זה בשום פנים בגדר הצעה, אלא תשובה
לפנייתכם לקבלת האבפנרמציה הדרושה לכם.
בכבוד רב,
גד חכלילל
השראת מחירי ציוד בהצעה למשרד ההיגנוך
דהה החה ."הד
מחירי קביה ב- %
בוכחי בהצעה (18.2.73)
2.55 -.780,880 זוה( (ה06551סזק 2 25
10 -.12,440 .חסו) ז5616610 02
255 3215 9,590.- 00
0 6 56,910.- ,0
12 -.18,185 . זוח() זסשוסק 001 27
66, -.8,400 זוז 50!6ח0) ןס 1215
223 -.886,405 | סכום ביביים מחירי יחידת המחשב רתהבת הפיקוה
0 -.15,500 0 01 2201
20002 -.640, 27 זזח! [סזוהס זסזהזזק 02 2221
2,003 -.35,400 ז6זחזזק 1 3
6+ -.6,000 2 < חזסח0) ,הסזסוחן 001 16
5,555 -.30,220 [סזזחס) 006ך ₪0 203
0 -.93,700 5 א 10065 6110חטסו 33 2220
055 -.740, 67 [סזוחס) 8 אבו וס 2233
7 -.53,530 6סוסו5 13% 01 10
8 -.329,730 | סכום ביביים ליחידות קלט פלם.
65, [ -.216,135 ,[ סה"כ יחידת המחשב ויחירות קלט/פלם
(ללא תקשורת)
= 169 =
נס פ תה
גנ ע:ננאתב בהנש בש דידב תש
מחיר ההצעית
מופ 2
ט' באב תשל"ד
8 ביגלי 1974
20|.2
אל: מר *. פרידמן, משרד החיגוך והתרבות
הבדון: הַשְאַת מחירל הצעות י.ב.מ. ותמכיןך.
לבקשתך להלן השואה בין מהירי שתי החברות עדכנית ללולי 1974.
1. ההפרש בין שתי ההצעות מסתכם בסך כ-4,140,000 ל"י.
הפרש זה מורכב מן הסכנמלם הבאים:
א. הצעת *.ב.מ. במכרז 0 "%
הצעת תמכין כולל תוספות משרד החנוך אשר
הנזמגו לאחר המכרז ובניכוי ההבהה לממשלה ו
92,000 %
ב. תוספת ממנוצעת במחירל י.ב.מ. בסך כ-4% על ההצעה - 0, 65 %
ערך הדולר ביבנא הוא כ-6 ל"י לדולר.
ג. השתתפות חברת תמכין בהקמת מיתקן מחשב במשרד ההגבוך
והתרבות. 0 ,<"ל
2. | לא נלקחו בחשבון גורמלם נוספים כמו: סיוע בהסבה, בהדרכה
וכיו"ב.
ב ב רכ תה,
ר. גוזמן
אגף התקציבים
הממננה על אוטומצלה ומינהל מערכות
- 170 -
נס פ ה ל
דרוג מאפיינים
דרוג המאפיינים לבחירת מחשב לפי השלבותם ולפי סוגי הארגון
טבלא מספר 1
1 .
כל טוגי כל סוגי הארגנך
חנמרה | תוכנה עלות | תמורה | התאמה |חבילנת | גידול זמו
אספקה
חברות פרטיות
חברות צבנוריות 3
ממשלה 5
מחקר
משרד החנוך 4
הצ 14 5 0 18.5 . 20.5 | 30.5 8 38.5
5ב -8) 59 0-75 12.5- 4+ 2- 8 15 16
"3 -[) 72.25 56.25 156.25 16 4 4 110.25 | 256
א
> 8=א
2 ן
5 8( - )8-2
= 1 5 0.955 :1 = 4
68 = כ = (+א) אא = 6
מ מ צ א : בהשנוואה בין משרד? הממשלה וחברות צבוריות ופרטיות, כולל משרד החנוך
במצא מתאם. |
כך גם בעבודתם של בורוביץ עין דנר [33]
התמונה הניתנת ע"י מקדם המתאם המרובה איבה משמעותית כינן שהלא בודקת
מתאם בין כל סוגי הארגון. בבדיקת מקדמ? המתאם בין כל 2 סוג? ארגון
תלמדנו ביתר דיוק לפי מה בחרנו.
- 171 -
טבלא מספר 2
כל סוגי הארגון ללא ממשלה
2.5 7
15 9
156.25 | 1
הערך הקריטי בטבלא: 14.067
כלומר: אם מתייחסים לכל סוגי הארגון, ללא ממשלה אין הבדל מובהק ביניהם. יש תלות
בין הדרנגים של החברות השונות זאת בנגוד לממצאי מסמך המקור[ 13 ].
תוצאה זו בתקבלה משום שמשרד התנוך בנסף להשוואה ונמצא מתאם, כפי שנראה
מיד בזינו לבין חברות פרטיות.
השוואת דרוג המאפיינלם לבחלרת מחשב לפל חשיבותם בזוגות
טבלא מספר 3
|
משרד החנוך וחברות פרטיות
1נ יב-בו-עצנ,
חומרה | תוכנה עלות, תמורה | התאמה | חבילות | גידול
אספקה
משרד החנוך
חברות פרטיות
6.26 - 156
;0- 1 5 7
- 172 -
מ מ צ א : ערך קריטי ברמת מובהקות 0.05 הנא 0.643 קיים מתאם בין משרד התחנוך וחברות
פרטיות,. אין הבדל מובהק ביגיהם.
טבלא מספר 4
משרד החנוך נחברות צבורינת
משרד התבו יוהברוה בבור גת
חומרה | תוכנה עלות | תמורה | התאמה | חבילות | גידול
אספקה
משרד החנוך
חברות צבוריות 2
4/2 9 4
זמן
24
1 שו ל
8 54
₪
מ מ צ א : הערך הקריטי בטבלא, ברמת מובהקות 2.05 הוא 0.643. ברמת מובהקות 0.05 אין
5 ָ
מתאם בין דרוגי משרד החנוך לחברות צבנריות. ההבדל ביגיהם מובהק.
: טבלא מספר 5
משרד החנוך ומשרדי? ממשלת ,
0 ין 0 ו יי חבילות | גידול
אספקה
משרד החנוך
משרדי ממשלה
,
מ מ צ א : ברמת מובהקות 5 קילים מתאם בלן משרד החנוך למשרד? הממשלה.
הי
= 173 -
טבלא מספר 6
משרד משרד ההנוך ומכובל מתקב ומכוגל מחקר
חומרה | תוכנת עלות | תמנרה | התאמה | חבילות | גידול
סוג הארגון אספקה
5 5 5
2.05 6.25 | 5
מ מ צ א : אין מתאם בין משרד החנוך למכוגל מחקר, ברמת מובהקות 0.05.
משרד החננוך
מכוני מחקר
=
4
2
מ
מש
טבלא מספר 7
משרד החנוך ותוצאות מחקרו של שניידווינד 9
2 = -
12 2
דר - 1 ₪
מ מ צ אָ : הערך הקרלטל בטבלא הנו 0.645 ברמת מובהרות 0.05, לפיכך אין מתאם בין משרד
החנוך לבין הקרלטריונים לבחירה של שנללדווינד.
בדמה לי שביתן להתייחס לזאת כאל קיום מתאם בכ"ז שכן התוצאה הנה 0.62 לעומת
ערך קריטי 0.64, ברמת מובהקות נמוכה במעט נקבל מתאם.
טבלא מספר 8
טבלא השוואתית מסכמת של דרוג המאפללנלם
לבחירת מחשב לפי חשלבותם ולפ? סוגי הארגון השונילם /
חברות פרטיות הברות צבוריות מכוני מחקר ממשלת שניידווינד
משרד החנוך 0.099 0.09 0:08 08( 0-02
נמצא מתאם בין חברות פרטיות למשרד ההנוך ובינו לבין משרדי הממשלה.
פלד אלער
סלון עתלרם
רא"ל לסקוב
גוזמן רמל
שמואלי אליעזר
אלקין בפתלו
ארד שרגא
ישראלי משה
רונו כרמלה
שדמי גת
בורשטיין מאור
הופמן מבדל
קקיון מרדכל
בתנאל משה
רוגסנן אריה
- 174 -
רהטל מת מ הר הא ינל ם
יי
מנכ"ל משרד החנוך.
מנכ"ל משרד האוצר (באגף התקציבים בתקופה הנדונת).
יו"ר הועדה לאוטומציה,אז.
אגף התקציבים.
מנכ''ל משרד החננך בפועל, הממונה על מנהל החנבוך אז.
מנהל יחידת המיכון של משרד ההנוך, יו"ר ועדת הבחירה.
בוחן ראשל.
תוכניתן ראשל. שותף לבצוע ה- %עהמתת0ת16
מעורב פעיל.
עוזר למנהל היחידה.
ר' פרויקט בחיגות בגרנת.
חבר הועדה.
יועץ למבכי'ל.
מעבד החוזה - אלש אילת"ם,
איש בורנז עסק בהסבה מראשיתה.
מצוות תמכין.
7
.10
.1
2
- 175 -
רשימת ביבליוגרפיה
הנרנביץ, י.: "שכירת וקנית מחשבים בישראל". אוניברסיטת תל-אביב, המכון למחקר
עסקים בישראל, ניר עבודה 38/4, מרץ 1974.
זנדר, א.: "התבגדות לשנוי, ניתוחה ומביעתה". ב: ראובני, הרטנם, וולס.: דִֶינמיקה
של הארגון. תל-אביב, הוצאת יחדיו 1972. דפים 307 - 315.
כצנלסנן, י. ו- קינן, ד. ו- שליפר, א. ו- שמשנבל ד.: הערכה מוקדמת של התוכנית
לשמוש במחשב אלקטרוני, (פרסום פנימי). דניאל שמשוני ושות' בע"מ,
הרצליה, אוגוסט 1968.
לוין, ק.: "שווי משקל חברתי למהצה ובעית השנוי המתמיד". ב: ראובני, הרטום,
וויס.:דינמיקה של הארגון. תל-אביב, הוצאת יחדיו 1972. עמודים 277-271.
משרד החבוך, היחידה למיכון ו- נציבות שרות המדינה, השרות לארגון ושיטות:
הַצעה לשמוש במחשב אלקטרוני במערכת ההנוך (פרסום פבלמל).
משרד החנוך והתרבות, לרושלים, יולי 1966.
משרד החבוך, הילחידה למיכון: תוכנית לשמוש במחשב אלקטרונל במערכת החנוך
(פרסום פנימל). משרד החנוך והתרבות, ירושלים, אוקטובר 1967.
משרד התחבוך, היחידה לעבוד נתונים: הצורך בהגדלת כושר היצור של המחשב במשרד
החנוך והתרבות (פרסום פגימל).משרד החנוך והתרבות, ירושללם, יוגי 1971.
משרד החבוך, היתחידה לעבוד נתונים: שיקולים בבחירת מחשב (פרסום פנימל).
משרד החנוך והתרבות, ירושלים, יוני 1971.
משרד החנוך נהתרבות: מחשב אלקטרוני למשרד ההנוך והתרבות - הגדרת דרישות.
בספח למכרץ 20/72, אוקטובר 1972.
מבקר המדינה: דו"ח מבקר המדינה לשנת תשל"ה (דו"ה מספר 26). משרד מבקר המדיבה,
ילרושלים, 1976.
משרד החנבוך והתרבות: החלפת מחשב משרד ההנוך והתרבות (פרסום פנימי). מרס 1975.
מסריק, 5. ו- טטנגנבוים, ר. ו- וקסלר, ?,ט.: "הכנסת שנויים בארגון". ב: ראובנל,
הרטנם וויס. דינמיקה של הארגון. תל-אבלב, הוצאת לחדיו 1972. עמ' 325-315.
7 176 -
3. עלן דנר, 5. ו- בנרובלץ, ל.: "בחירת מחשבים בלשראל". אוניברסיטת תל-אביב,
בי"ס למוסמכים במנהל עסקים ע"ש ללאון רקנטי. גיר עבודה 248/75
אוגוסט 1975.
ד
4. ראובבל, וולס, הרטנם.: דינמיקה של הארגון. תל-אביב, הוצאת יחדיו, 1972.
ב 6 0021ם61 4 - 1165200 התה ע609ת'1 מס1!תסעע%0מ1 :.0,פעעקץה
ש6ן/ ססתסוסט ו8צ0טההס 4 - 0000 םירדהה +
.4 ,ע0/6510 ב08180. :.11858 ,שַת36801
]גפ 0-6 ,המעט :1 ."00 900181 01 ע020108ע25 900181 6ת1" :.10,28ע
מ15600ט8' , ת00מ0.] .6שַת8ת0 06 00 6תה עעססתד 1 :.3
4 סס .1967 ,מ9010 110מגוק
1 - ש8ע1160 ,6שת8ת0 01 5מסתת0קהתהז1 6 :.0.0 ,0008 6מג .4.0 ,הת
14
שמ0801 1 תה 6578200108 מסותמקס[6ט6 מ120010מ8ננ0 :.ת ,36002820
ב 400150
5 לת 00 ."2מ1201 0100" .1 ,500ת0
164[ - א8ע0 10[ נאעסצ ש6) ,8ת128)10מ8קת0) קמוקמהת0 - 7.00 ,(18תמסת
008 בג 8ם81וע00) ,6עטסב 108 : עסותקס61ט00 ם0ס1וה12תהקצס -
4 ,0/6819%7 ב8400150 :.11858 שַת16801
6 1 תומת18ןי ₪8 : (.605) . ,ם1ג0 6ת8 .8.2 ,6תמ26 .0./ ,18תמ30
4 .5000ם071 6תה 6נהבסמות ,11018 :אעסצ שסא .0.60מ2
0009 2018 010018 מז 1006מ1600 .0.2 בה שַמועקק4. " .41)תסמתטוב
ססם .62 שָט4 ,400001 1 [8עטס ."6ע8 שעג
םג : 8ג₪73%01 ג םס 021080 01 שתותנ11' 6+ שמ1)הותפע ':.1.ע ,קסאסטת
4 , תס0118)1+ט4. המה פע 66טקות 0 ."86 116%1008 01 מס1להגו[ה טמ
- (.1..,)608 ,ע0ם01ע2) 48 .2.1 ,18926206 ,.₪ .0 ,מספ|הע
5 0286 בה תזוו1 :.]11 ,110360006 ,6מ6גתק060610 בת8 6קתהת)
1.
1:
17.
14
1%.
20.
21.
22.
24.
2.
2.
-177 -
,4 101065ת7600 מ8108010ט 6עה 500 / סעהט0סם1] נמזהעקסע ב0ע20568 2160016 6מיךד
.0010 פפסתוכט 0להטע1]8 .'086 עס0טקות 60 םס ב86018[0 288" :.[, 0!6ס6ות
6060ע - 182
,עןע6טותם טנצה-[6 .'1019 עס1 משוסהצגעת 4 " :.₪ , ט₪86 ₪ .2 , עסע - מות
4 ,256/76 ,ע6ק29 קמם!עס/ ,6מס6קְהם118 01 ע)גוספק
ב4550018010/ 4סַ0ק8ת8/[ מ108ע6מ1 ,0006010107 התה מסוופטן)110 :.5.0, מהת:ע0110)
.1 .10
16 1.11.86) ,ם28[60 : ם1 ."08226 מ12810ם8קע0 )0 8ת0ע8)0" :.10.5,ע6ם01ע)
םןשטע1 ,)מסותקס[6ש120 התה 6קמ028 [8ת8212010קע0 :14.2 ,ע0מ0261 ש6.ת.ע
.4 -213 סק .22688,1970 ק86עסכ 6מ8
6 ע110) :אעסצ אסא , 8סקבפת0 קת1ה11 10 030106 5'ע6קהתה] 4 :.4.8 ,מספסטק
.4, -0ם1 , 8מ80
86 , 975008 6לטקומ60 01 מ95100010 6ת8 מק2051 ,פ1פע91ת4 : .2.0 ,מ10511
,7111 מ60קת211 ,0מ1 קם30861ת
.4 ,0מ1 עם8 002 שמ181טגוע ש%0/0816 מ00180 . ם8016000 0 -
.01 ,200 ,2008128010 ."110850268 0 : 60000א" :.ת.ת ,(תספממסנ
..) ,280 :ם1 ."6קַם028 0+ 00ם3681900 ם1ן/) 0681 0+ שסז]" :.2.8 ,66מסעאהם,ך
0 0קת008) [12811008ת08ת 00 1.0.5 ,ע00ם001) ₪ .2.3 ,6סת6עשע ₪
4 סס .1970 ,22658 ק50ע002 0תה ת1שע1 ,6תסותקט61ט6כת
1 :עע+ט0ת1 מ! 6קמ82ג6 [8מ82120010ע02) 1106קס4. ":.11.1 ,16 ד
,מע ₪ .03.11 ,מ28[60 : ם1 ."080265ע00ק2 בגנגנט1! המה 76021081
.)6ותק12606[0 התה ס6קתג1) [280108ו1מ28ע0) :.1,0 ,(עסםוסע) 6.ת.ש
4 סקס .1970 ,22088 00086 6מ8 מ1את1
1 ,981ע%20000 :ע5+2ט0ם1 1 022226 מס1ה12מה6עכ0 1160סכ ה -
4% 11800006 ,(.00) ם0ע1]8 .1.)0%:ם1. "68בסבהסעסק2 18010תהמנטז] התה
:4 ,11681 380 ,ְסַקַה08ם 0 , 5ם20010ומהקעס
26:
27.
28.
29.
10.
11.
12.
7
1.
2
16:
17.
-178-
. .,מ8[0 :ם1 ,'ל10ט8ת26 תה תסהטן1100" :.1.43 מ6קתוע4 11,6.),מזאס ד
6 [8ם12801מ008 : .1.72 ,ע0ם 0261 6 .2.3 , 6סמ6עאק/1 ₪
1 כ .22688,1970 ש56ע120 0מג ם1אע1 .6מ676100120 88
שתןוטסת 0 011 ."שם1עס:ומס]1 התג מס810801ט 66מבותס]עסק" :.11.0, 88סטד
1 .99 ,ק6טעגב
6 +0 000686 ם1 ג6540 מס1המנס!ת1 +0 110861 8ט65021001ע ג" - -
.3 סס.(1973 ע66ם1א) ,2,3,4 .0 ,5 001 .2856 2208 .'מ128)10ַתהשעס
. 28169 1176 0ע0)מ8 3
:]1 ,ש16טם110) . 20מ020 [8מ120110מ8ק02 :.1 ,06ג811/₪ ,א ,1105וזהד
.1 ,.00 86 ב8מ681עסק
עס] %ע0/0 6קם028) 8מ1]801 01 528500105 6ם1 : 6שמ08 שתוקהתם/ :.1.5,מהשעסור
- 11111, 4. 8ע1100 .גוסצר
,"0880 0+ 081850206 0200200116 000082168 שס11" :1001008 6בסמנסשַהמ1182
.1 .10 , 17-25 קם .61 .701 , ש16ט36 6מסמוסקהתהוע
,ב10ת8ות | ."5ע6)טקו 00 611811 ₪ם50[000 ע10 סטף1םב160" :.7 ,מופסת שסטג₪וס
סס .1970 .ם48
.1 ככ .1969 .0200 ,מ2808118110 ." 00[60% 1 " :.1 ,+נסססת 108:פק
,םס 0קַהמהותהוה | ,"2מ561601 המה מסנ1בט[הט2 ע66טקמנס00 " :.12.8 ,2)עהאם60
.4 סקס 68 .תט4
32810100 ."מ5016000| ע6לטקנ 00 01 22800106 6םמ1'? .ע., מ 01 ומת
.71 60
0 ל81%ע100ת0 018גתט001 .5ע00טקת00 01 011105ת00 76 :.ם.ט ,6סע918
.אעסצ-שסא
1 ."8/9009 2850 ב202 01 ב50100010 סמה בס1והנ[מטםע " :.11.ם ,עס
.4 .1.1.0 01 2201006 1026 ,878028 מס1וגנתנץס)מ1 ש0ס1 00626
1 05 11626ע206) 6מם
זט 60 4011 ,"ץ115+2000108 50160010 ע06טקומ 00 ":.7. ,608עתותזד
4 .2600 ,4 .0א ,5 .001 |( פע6טענף
.0 .60 ,)מ6בנקהתה1 2858 01 [הםעגוס70 ,561600108 ע6סטקות 000": ,₪ . ש, סוס
1 ,60ע0/0 ע0)טקות 00 .003111560 עם .ע.ע צסם <מס'ם ":.,מז301מ1סא
7
2
10.
211.
12.
13.
2
44
14
14
17.
14
2
0.
1.
% 8 םות מ0601310 116 ם1 58התק 128 05<[בתה ע6לקהם0 188% 6תיד
1 עס[הות 8 0גם ם10מא ,0מטסץק%סבס 116 מס 15פפםקמנ6 בה טק 1/5 .0880 6ת%
4 166 01 פטס 0+ 208ק81ם8 תה ,2200058 116 01 מ660011028010 6ג% מס
41 0200088 116 ם1 ע100)6 עס ב86100010 ע6)טקות00 01 00088עק 16) ם1 ע26+ 6ע6ע
8 מ ס11300881 6מיך' ? ממתהעקסעק 16 קַמ6101ט600 8מתה 6מומסהמ1 116 שַת1ס18קסל
0 מס
060 000ת116)ם1 8+ 087180168 16 .ה
89 01 8%008 6ם 1 .כ
8 פנטסןעפט 20) 60 2618060 00088עק 6+ 006ת0100ת1 +8ם+ 0[168ב]עבהט שת
.4 6) מס 06מ000ם1 ע1101 0+ ₪ת8000201 800מפע 6עב קסת) המה 15 מג
16 6 1 עס עסב6סתאו מס ב018008810 ה 161 00010068 ₪000 6מיד
60 כ פט01ת 00 . 26010206 מ006 2876 0016
םמ! 0ת0 [הוזע10 8 88 00088עק 10) 086+:טס - 0ת00] טפ 16 .[המתעסע | .ב
8 15 1 .0מ10מ00 56 6סם 6טס ,0עט)10מ+5 6ם% ת)1או מ60010מתסס
ץ[מ91 .5000088 00לתהעהטש 06 6008 2200088 [8בתעס+ סם) מהם%
8 ]0 830006 [המ!קעגות ב 16% 068[5 0200088 [התעס] 6ם) 608086
.הת10טסעק
עה מעסם /8200?+5 ם86100010 6ב% המוע1קקה .8628006 מ56160010 שמ | .מ
% .8 ס6עטפתס 0% 0005 25מ81420ק00 [ה1מסותע6ט₪0 עס 868ט
.ץעו 0 )0 6צגוה 0018 8ע80הגת ם0601510 6ג+ םס 68מ6626
ם] 062826 6סם 60 לע מס1והותעס!ם1 .0856 עס] התטסעשחסהת - .0
5 7101 . 8ת128010תה קינס ₪מ1501א0 0ומ1 002281600ם1 סעה עסם) ,ונגוטסהט ₪
8 01 801600101 ע10 661סמז 1 ₪ שת1ם001 0% 05510111 סמ
מ1210ת8קעס ₪16 01 פ6)תסמתענטףסע 6 0+ 5016801100 165 מה ע66טקנתסס
6 .( .660 ]מסנמסט!סטת1 מס 1 ,0111800 [168קס1סםסץע5ס)
3 01 50007 1685101110 8 עבט 8026 ם1 15 200088 ם56100010
1 ,850000 105 |[ה ת518028010ת00 60ם] 8%66+ 51018 מסנמאי
שס+ 6 טס 6תה ,6000101081
6 0 8מ0410ו801 50108216 1 סקסה 06ו 18 . 4.2.2 01 ם0פע6קס
.0810 [8מ129/10ת8ע0 +0 פונס[ססעקש
לד 6 ג ת תת 5 ם גב
ו
1 ץע180ם111 56 01 ע16טקנתס0 120 66העשקט 0+ ם8%6+ בח מ0ס860181 3 1971 מך
9% 3+8118010ם1 4802 .1973 עג11 ם1 880ג1 פפש מ02056 ע%6טקמנסס סם 126 .מ0הסטע
6 .ץ50]ת1גת 0ג% 0% 122 6ם) ם1 0000260 קתזמסוסתנת1פמד ]0 106 8 6ם801מת וסם 6ג+
? ו פפא 020106 16 06ת ע0 ע6ם1סש 18 68 0+ מ4₪65%10
8 0 15 81200 200085 0001108160 8 18 ע6)טקנ 00 סם 8 0% ת₪0100010
6 .106 8088פם 0 860 8מ008[0810 01110מ600 ,8מ50001808/)10 60221081+
6 866 0 %מהנסקות1 08%גת 185 16 20201020 , 6קות 15 6מ180(1ת 26) ם1 ]מ6מ2ל69טם1
.111810 8 816 50 5110[60% ,0ש00100)1 - 005% 200685 מס8616041
8ת118110ונת81 , 01108ב06, 00869 ,18010 טס ,8ע0לטק 00 01 ב8016000 85 ם500 5מהשס|6
8 6ע6ם ]1 ?00088 80100010 6ט00[60/1 עמה 6ע6ם) 18 .)תס[ה8ט0עק 826 >%עהותבסמסס
? 8000095 %0 עפש 5מקת 46 16 18 ,6מס
08 8 .1100200020 01 קסטעט8 ב 185 110818 26) 01 ע66ק8ם0 26% סמיך
במ 518ע1מה 06מ118ע10ע0 +0 8 ,801601100 ע6;טקנת 00 01 0200085 626 מ1 84005
86 :0800000108 0 ]0 8מס םס 28500 עה 6)1008מ1 11086 . קמט|המת מ6601810
אס1ט 0ט0[0001ו8 .8.ץ שםו0ק טסוט
במ 6שמהתס 0 2081808200 01 5002008 6ם) גא ₪ַמ06811 על 00010668 עסטעגום 6מיד
₪ם60001ע ם1 ע8060) 8 פה 6 0178010 ד
6 115 1 .0050 ע8[ט10)גק 218+ 02 עע15%0ם 6ם+ 8א610ע ע028056 060056 גיד
6 ,0098 6ם%,0108 ע0+ 600285%ע 6ם) ג18אט 668185 ,200058 86100002 %16 0+ במגוסעקאסהס
6 ,מס008]0)1 ע0ס) 500ט ת[8100110 1110 ,פהעהמתם0מ06 020 ,6858ססעק קַמ1בפמת מ0ס660181
0 185 1110%מ00 6ם) ב)1 00010008 18 .8:(ש1ס ע%201 6מם ב1ע66|ע0 פנס[עפט
.מט 402 126 0מ8 %ם6ב01קהמהות 0+ 6+ ם69/66ס
צזופתםצואע צוצה-1|שד
דא וא הכ צד ווסא=
5600 מדהטסגחס ודהאהג6סטתח אסם.ן אהד
אסודג ה דפ!א!ואסא 55שאופטם תס
פוזז הס] אסוז56ו55 הפזטקו ס6
סאה אסוזה6טסם זכ צחזפואוא
.דסטז5 655 ג -=אהטדוט6
"9616060 1ה806006ח18 )0 זסופב!א]" וס 66זחָסכ 106 זס) פופ6חד
5%65ץ5 חהסוז8וחזס)ח! -
ץע ] 26648 :ץס 64!חסט5
זסכ)- חו= :זסגוצס8 655הד
6 6ת8 פת10ת1ק0 1:6 55ת22656 ע6קגק 15תך
% - 8106 עסת80% 6+ +01 5ת1510ו01ת00
80/1580 56515 6(+ עס ,001ת506 6ת5 0% 56סת+
6 חפט פטס
