מעשה חושב – גליון אוגוסט 1984, כרך י"א גליון 3

עלון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה. "הטבלן", מחולל ישומים אינטראקטיבי להדמאה גרעינית, קשר המיקרו-Main frame, הנחיות לבחירת תוכנה וחומרה

OCR (הסבר)
ו 8 כרךי"א שו 3 0 אוגוסט 1984 ₪ תשמייד םוטסס . 8 ו "0 9 בי \ גג 4 / ב גגצר) 0% ועידת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה של המידע דו"ח מסכם לישראל נתונים דומים לאלה של יפן על מנת לקחת חלק פעיל ולהוביל בפיתוח "הדור החמישו" של המחשבים 5 מושב הנעילה של "ועידת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה של המידע" היה שיאו של כנס מדעי וכלכלי שטרם היה כמותו בישראל. בסדרת הרצאות ופנל, בו נטלו חלק גדולי מדעני המחשב בעולם, נדונו האתגרים שמציב "הדור החמישי" של המחשבים למחקר המדעי ולתעשית המחשבים והמידע בעולם המערבי. פרופ' דוד בראנדין מחברת 581 בארצות הברית, פרופ' אדוארד פייגנבוים מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית, פרופ' מיכאל הריסון מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, הרצו והסבירו את משמעותו של הפרויקט היפני של "הדור החמישי" ואילו ד"ר מריי קאדיו מנהל פרויקט "אספרי" הבהיר את תשובתה של אירופה אתגר היפני. ד"ר אהוד שפירא ממכון ויצמן למדע, סיפר על חלקו וניסיונו האישי בפרויקט היפני. הדוברים כולם היו תמימי דעים שישראל דלת אוצרות הטבע אך המשופעת באנשי מדע וכשרון, היא בעלת הנתונים הטבעיים ליטול נתח חשוב באתגר הגדול של פרויקט "הדור החמישי". היכולת הטכנולוגית של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במחקר, בפיתוח וביישום טכנולוגי, מעידים על יכולת עתידית זו. הדוברים הבהירו שאין חשיבות למהותו של היעד הסופי של "פרוי- קט הדור החמישי", העשוי להיות רב-שלבי וארוך טווח, החשיבות המכרעת תהיה בפיתוחם ובייצורם של מוצרי הביניים שיהיו פרי המחקר המדעי, פירות שיעניקו יתרונות טכנולוגיים וכלכליים לעו- שים במלאכה ובעיקר למצליחים ביניהם. פרופ' יובל נאמן, שר המדע והתשתית, אמר בתכנית המנכ"לים, שהיתה הועידה הכלכלית של "ועידת ירושלים על הטכנולוגיה של המידע", שישראל תתרכז בעיקר בתחום ההוראה והחינוך של פרויקט "הדור החמישי". היבט חיוני אחר שזכה לתשומת לב ותהודה רבה, היה רמת החינוך הטכנולוגי של העתודה המקצועית הדרושה להמשך התפתחותה הטכנולוגית של ישראל והמחסור הקיים כיום בבעלי מקצוע בעלי מיומנות גבוהה במיוחד, כאשר הכל היו תמימי דעים שלישראל פוטנציאל אדיר של מקצוענים יהודים וישראלים בעולם המערבי, העשויים לקחת חלק במפעל היצירה הטכנולוגי, אם תשכיל ישראל ליצור את התנאים, האקלים הכלכלי והפרויקטים המתאימים לכך. נשיא המדינה, מר חיים הרצוג, בשוחה עם פרופ' יוסף רביב ומר עמירם שור. כפי שציפו ותכננו מארגני ועידת ירושלים, היה זה האירוע הגדול והחשוב שהתקיים מאז ומעולם בתחום מדעי המחשב ותעשית האינפורמציה בישראל. שבוע גדוש אירועים, בו נטלו חלק קרוב ל-5000 משתתפים, בתוכם למעלה מ-300 אורחים מ177 ארצות, שבוע שהביא יוקרה רבה לישראל בקהיליה המקצועית הבינלאומית. ההתכנסות כללה 3 מסלולי הרצאות: הכנס המדעי הבינלאומי (ועידת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה של המידע), השתתפו בו 700 ושראלים ו-250 אורחים מחו"ל; תכנית המנכ"לים בה נטלו חלק 60 אורחים מחו"ל ו607 מנכ"לים ישראליים וכנס איל"א ה197 שהקיף כ-3800 משתתפים. תערוכת ענק שהציגה את הישגי תעשית האינפורמציה והמחשבים מתוצרת ישראל, לצד תערוכה כללית, נתנה רקע ססגוני לאירוע כולו. במסגרת התערוכה הוצגו בהופעת בכורה מספר מוצרים ישראליים יחודיים הטומנים בחובם פוטנציאל יצוא מבטיח. קהל האורחים מחו"ל וחלק ניכר מבאי הועידה הכלכלית גילו ענין רב במוצרים, מגעים ועיסקות נקשרו בין גורמים ישראליים לגורמים שונים בחו"ל. לאירוע היה גם היבט יהודי. חלק ממשתתפי הועידה היו יהודים או ישראלים שבאו, מי לבחון את האפשרויות להשתלב בתעשיה ביש- ראל ומי כדי להקים גשר עסקי לשיתוף פעולה עם התעשיה בישראל. מעמד הפתיחה של הועידה השאיר רושם עצום במיוחד על כל המשתתפים, היה זה מעמד בלתי נשכח בו נטלו חלק אלפי משתתפי הועידה, כאשר בנשיאות ובין המברכים לקחו חלק נשיאי הארגונים המקצועיים הגדולים בעולם, נשיא מדינת ישראל מר חיים הרצוג וחתן פרס נובל לכלכלה לורנס קליין, שנשא גם את הרצאת הפתיחה של הועידה; תזמורת משטרת ישראל והזמרת מיכל טל הוסיפו נופך חיוני יחודי למעמד כולו. "היתה זו ועידה גדולה, ועידה מאותו סוג אותו אנו חסרים בשנים האחרונות בעולם המערבי", טענו רבים מהמשתתפים, כאשר משא- לתם היא לקיים בתדירות תכופה יותר את ועידת ירושלים ולכנסה אחת ל-3 שנים: "יש לכם מה להראות ויש לנו מה לשמוע מכם, אנו מעונינים בדו"שיח עמכם וגם בקשרים עסקיים. להתראות בועידת ירושלים ה-5 לטכנולוגיה של המידע", היו משפטי הפרידה של רבים מהמשתתפים בה. | תוכן הענינים: ועידת ירושלים ה-4 לטבנולוגיה של המידע המחשב בהוראה ובלמידה....... 4 בל מחולל ישומים אינטראקטיבי להדמאה גרעונות יי 1 קשר המיקרו - 6וחזגז/חוה1.../ 21 הנחיות לבחירת תוכנה וחומרה :5 0 24 הנשק של הארגון המודרני. .27 שימוש נוסף לכתב הפונמי..... 8 מחישוב מערכת אספקת המים ה צלת ל ה זמן ביצוע של מיון בחישוב הכתובות יש 52 דח לי השימוש במערכות 556 קחו)תט4660 במחשבי ו.ב.מ. 4 28 עורך ראשי: אבי כהן מערכת: ד"ר ראובן אמיר מר נחמן גבעולי גב' שאולה הייטנר מר הדר מטמון ד"ר פיליפ עין-דור עורבת: אלינער רבין מזכירת המערכת: רות קופרמן כתובת המערכת: איל"א, ת.ד. 13009 ירושלים, טל. 521390 0-2 סדר-צילום, לוחות והדפסה: דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א תמונת השער מי אמר ש-אז1אש לא יכול להיות מהיר? ראה כתבה בעטיפה אחורית. מודעות: אמיר כהן, ויצמן 5 ת"א טל. "מעשה חושב" - ברך י"א גליון 3 0 אוגוסט 1984 8 תשמייד ועידת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה של המידע ייהטבלן'' באחת מיחידות המחשב החיליות שבצה"ל. פותח בשנים האחרונות מחולל ישומים המבוסס על מירב התכונות של בסיס נתונים יחסי שפותח אף הוא ביחירה, העושה שי- מוש בקבצים המבוססים על מפות ביטים מהופכות הכוללות דחיסת מידע (0שוז6עח1 > וט 60165566 !ואו פשןן). מחולל ישומים אינטראקטיבי להדמאה גרעינית מחולל הישומים האינטראקטיבי להדמאה בל הזכויות שמורות גרעינית (מה"ג) הוא תוכנה מקפת המפעילה המודעות על אחריות המפרסמים בלבד | מערכת הדמאה גרעינית אינטגרטיבית. מחו- לל זה תומך באיסוף נתונים בזמן אמיתי בקצב גבוה, ומאפשר הגדרה וביצוע של שג- רות קליניות לגזירת מירע כמותי לצורך אב- חון רפואי. הנחיות לבחירת תוכנה וחומרה ישראל, היום, הינה אחת המדינות המפות- חות והמתקדמות בהפעלת ציוד מחשבים. במפעלים רבים קיימות כבר יחידות מחשב אשר בהן מתקיים מידי פעם תהליך רכישת מוצרי מיחשוב, חומרה ותוכנה כאחד. ברוב המפעלים חסרות הנחיות ברורות לבחירת החומרה והתוכנה. לעיתים קרובות געשית הבחירה לאחר תהליך מקוצר ומאולתר, ומסמך השיקולים לבחירת המוצר נערך לאחר מעשה, במקום בצורה מתוכננת ומבו- קרת. המאמר המוגש בזה מציע הנחיות כלליות לתהליך ולמרכיביו, והוא מיועד להיות בסיס לנוהל מקומי לבחירת תוכנה וחומרה. השימוש במערכות ₪ 556 תות 66 במחשבי ו.ב.מ. מערכת 8חוותט000/ ההתסוצץ5 היא מערכת תוכנה האוספת נתונים על פעילות מערכת ההפעלה ועל העבודות המתבצעות במחשב, ומספקת כלים לניהול הנתונים והפקת הדו- חות מהם. הצורך הראשוני במערכת 68וצץ5 0 היה חיוב המשתמשים במחשב פי צריכת משאבים שונים. עם הזמן התרחב השימוש וכיום המערכת מספקת כלים לני- הול ההיבטים השונים של השימוש במחשב. ועידת ירושלים ה-4 והכנס הארצי ה-19 סיכמה רות קופרמן, מזכירת אול"א ועידת ירושלים ה-4 והכנס הארצי ה197, אשר היוו אירוע משולב, זכו להערכה רבה ע"י המשתתפים בהם, הן ישראלים והן מחו"ל. הצלחה זו באה לידי ביטוי בסידורים הארגוניים לקראת הועידה ובמשך קיומה ובן בתכנית המגוונת ובאירועים הרבים שנלוו לוועידה. פנינו לעתיד, לקראת ועידות נוספות וכנסים נוספים, לפיכך רצוי לסכם, על יסוד הנסיון המוצלח של ועידת ירושלים ה-4, את ההמל- צות הבאות: >= יש להמשיך ולקיים את ועידת ירושלים אחת ל-4-3 שנים, המועד חייב להיות מתואם עם אירועים בינלאומיים ולדאוג שלא תהיה חפיפה בין אירועים שונים. בוועידת ירושלים ה-4 הצלחנו למנוע הפרעות כאלה. + המשך שילוב ועידת ירושלים עם כנס איל"א בצורה שבה נערכה ועידת ירוש- לים ה-4, כלומר קבוצת דיון אחת בשפה העברית אשר תיערך לאורך בל ימי הוועידה. > בימי הוועידה יש לשלב כמובן את מיטב המרצים הישראליים, הן בתכנית העברית והן בתכנית האנגלית, ע"מ להציג בפני הציבור הלא ישראלי את הישגיה של ישראל בתחומי התוכנה והיישומים. > יש למקד את הוועידה סביב נושא בינלאומי חשוב ולדאוג שיוצג במסגרת הוועידה בצורה ממצה. בחירת הנושא תלויה בפיתוחו סמוך ולקראת ועידת ירושלים. נושא זה יהווה את המוקד ואת הסיסמה של הוועידה. > יש להמשיך ולבנות את תכנית הוועידה בצורה מאוזנת משלושה אלמנטים: < הרצאות מוזמנות, כולל פנלים. + הרצאות מוגשות. + שולחנות עגולים על נושאים אקטואליים. קובץ ההרצאות פורסם גם בוועידה זו ע"י הוצאה לאור יוקרתית. קיבלנו חסות מגור- מים בינלאומיים רבי-חשיבות כמו 1:15 ואגו- דות מקצועיות בולטות בארה"ב, אנגליה, צרפת וקנדה. בעיקר חשובה חסות >ת1, ההתאגדות הבינלאומית, ושיתוף פעולה עם 40%1. המסגרת הארגונית של הוועידה: + ועדת היגוי בינלאומית, בראשה עמדו פרופ' א. גלמן מקנדה ופרופ' י. רביב מישראל. + ועדת תכנית בינלאומית, בראשה עמדו פרופ' נ. פריבס מארה"ב, מר ע. שור מישראל. + ועדת ארגון, בראשה עמד פרופ' י. בורו- ביץ מישראל. במסגרת ועדה זו פעלן: ועדת אירועים ותכנית; ועדת תערוכה; ועדת כספים וארגון. מבנה זה הבטיח ארגון יעיל ותיאום טוב ביותר עם כל הגורמים בארץ ובחו"ל. ועדת האירועים | דאגה לאירועים חברתיים ואומנותיים לאורחים מחו"ל ולמשתתפים מישראל לאורך כל ימי הוועידה וכן למפגש ערב הוועידה. טקס הפתיחה של הוועידה היה מרשים ביו- תר והיווה את גולת הכותרת. תכנית הוועי- דה התבססה על 3 קבוצות דיון מקבילות בשפה האנגלית וקבוצה אחת בשפה העב רית. נוסף לדיונים הרגילים נערכה השנה בוצת דיון מיוחדת. ל"מנהלים", מקבילה - בוועידה. בקבוצה זו השתתפו מנה- לים בכירים מחו"ל ומהארץ. תערוכת איל"א היתה עניפה ורב-גונית. התערוכה מהווה מקור הכנסה ומטרתה הכרת התעשיה הישראלית והתוכנה ביש- ראל. השנה התמקדה התערוכה בהישגים מקוריים של תוכנה ויישומים ישראליים. הפעילות לקראת ועידת ירושלים ה-4 החלה בשנתיים לפני מועד הוועידה, כאשר הוחלט על כינון הצוות המרכזי האחראי על הוועי- דה. וקשה שלא להזכיר את דב חביון ז"ל שהיה בין הוגי הרעיון של ועידת ירושלים ועד יומו האחרון טיפל בנושאים רבים להצ" לחת האירוע. הופצו כ-50,000 קול קורא בארץ ובחו"ל, באמצעות אנשי קשר וארגונים המשתפים פעולה במסגרת ?71] ומוסדות בולטים אח- רים כמו 1א40 ודםמם1. הקול הקורא הופץ ב-70 מדינות כשנה לפני מועד הוועידה, בכנסים שונים. כן פורסם בעתונות המקצועית העולמית. ועידת ירושלים נתמכה ע"י משרד התמ"ת ומשרד האוצר, בסך 40,000 5 וכן תרמו לה חברת אל-על, מכון היצוא, וחברות תוכנה ומחשבים בארץ ובחו"ל, סך התרומות היה 50 לסיבום, הוועידה היתה מוצלחת מאד. בארץ ובחו"ל מקווים לוועידות מוצלחות נוספות בשנים הבאות. ללא עזרתם של עשרות פעי- לים מתנדבים בארץ ובחו"ל לא היינו מגיעים לתוצאות אליהן היגענו. נתונים סטטיסטיים עוקריים משתתפים מחו"ל: מספרים ₪ אירופה 59 2 ארה"ב 158 2% קנדה סו 4% אוסטרליה 2 0% אסיה 1 %%:- סה"ב 20 1% המספרים אינם כוללים נלווים. משתתפים מושראל: ו6פו ליום אחד 2000 לבל הימים 4521 סה"כ משתתפים תכנות הוועידה 3 ישיבות מליאה עם הרצאות מוזמנות (אנגלית) 2 קבוצות דיון עם מאמרים מוגשים (אנגלית) 7 קבוצות דיון עם מאמרים מוגשים (עברית) 2 שולחנות עגולים (אנגלית) 1 שולחן עגול (עברית) המשתתפים בתכנית מחברים ומשתתפים בפנלים מ-8 מדינות, כולל ישראל, מחברים של מאמרים בקובץ האנגלי מדסו מדינות. חלוקת 3 המאמרים באחוזים: אירופה - 13 מאמרים = 20.46 ארה"ב - 60 מאמרים = 64.68 קנדה - 3 מאמרים = 3.206 יפן - ו מאמר = 0.1% ישראל - 10 מאמרים = 10.7% חלוקת קול-קורא והחוברות הפרלימינריות בחו"ל: תכנית מוקדמת | קול-קורא ארה"ב קנרת 2000 000 אירופה 1000 יו דרום אמריקה 500 500 אוסטרליה 1000 10 ניו זילנד 1000 10 אפריקה 1000 וו ישראל 0+ 40 קבצי מאמרים קובץ אנגלי הקובץ שהכיל 93 מאמרים יצא לָאור ע"י "כתר", בהיקף 720 עמודים. קיבלנו 1,000 עותקים. קובץ עברו הקובץ נדפס ע"י קולור פרינט ב-1,000 עות- קים, כולל 21 מאמרים, 344 עמודים. המשאבום הכספיים של הוועידה וכנס אול"א ה-19 מדמי רישום, תערוכה, תרומות ממשרדי ממשלה, בנק לאומי, חב' אל-על, מכון חיצוא וחברות תוכנה ומחשבים בישראל. טכס הפתיחה סיבם שלמה יחו טכס חגיגי, שנערך בבוקר יום ג' ה-22.5.84, ציין את הפתיחה של ועידת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה של המידע (1011), הכנס הארצי הפו של איל"א, מפגש הנשיאים (-טסטאם %) ותערוכה לציון הישגי ענף טכנולוגיות המחשבים והמידע בישראל. הטכס נערך בנוכחות נשיא המדינה חיים הרצוג, ראשי תעשיות המחשבים והמידע בישראל, אנשי אקדמיה ואורחים רמי-מעלה מחו"ל. את הטכס הנחה יאיר אלוני משידורי ישראל, ושובצו בו קטעים מוזיקליים בביצוע תזמורת משטרת ישראל בניצוחו של מנשה לב-רן. הזמרת מיכל טל שרה משירי ירושלים של רבי יהודה הלוי, וחתמה בשיר תפילה לשלום של נעמי שמר. נשיא המדינה ברך את באי הכנס ועמד על חשיבותן של טכנולוגיות המחשבים והמירע בפיתוחה של מדינת ישראל. פרופ' יוסף רביב, היו"ר המשותף בישראל של ועידת ירושלים, קידם בברכה את אורחי הכנס מחו"ל ואת המשתתפים מישראל. פרופ' רביב העלה קווים לדמותם של דב חביון ודוד כהן ז"ל וציין את פועלם הרב לקידום תעשיות המיחשוב במסגרת ארצית ובינלאומית. הנהלת הכנס העניקה תעודת הוקרה לדוד כהן ז"ל על פועלו הרב במסג- רות לאומיות וציבוריות לקידום המיחשוב בישראל. התעודה הוענקה לצביה כהן, אלמנת המנוח. תעודת הוקרה הוענקה למש- פחת דב חביון ז"ל על כי תרם רבות לקידום ענף המיחשוב בישראל. 1011 מוקירה את זכרו של דב חביון, מהוגי רעיון 1011, יוזם ומנהיג שלושת כינוסיה הראשונים וחבר פעיל בצוות המוביל של הוועידה הרביעית עד יומו האחרון. התעודה הוענקה לגב' היל" דה חביון, אלמנת המנוח. פרופ' רביב הודה לכל העושים במלאכת - "אילו רק יכולתי לקחת איתי מחשב אישי של יבמ" רנצובטטי פרירור ההכנה לוועידה ובמיוחד לפרופ' הרווי גלמן מקנדה, לפרופ' נח פריבס מארה"ב, למר עמירם שור, לפרופ' ישראל בורוביץ ולגב' רות קופרמן מישראל. פרופ' הרווי גלמן, היו"ר המשותף בארה"ב של ועידת ירושלים, ציין את חשיבותו של 11! במפגש של אנשי מקצוע מישראל ומד חו"ל. מארגני הוועידה למדו את לקחי הוועי- דות הקודמות, ועשו להעלאת איכות המר- צים ולאקטואליות הנושאים שנדונו בוועידה. פרופ' גלמן ציין במיוחד את תרומתם לקיום הוועידה של המדענים ברנרד גלר ואהרן פיינרמן מאוניברסיטת מישיגן, הארי היימן מארגון 1585 ונח פריבס מאוניברסיטת פנסילבניה. כמו כן צוינה תרומתם של הארגונים ,םשם] ‏ א40 .0175 .1125 ד פרופ' דוד ברנדין, נשיא 1א40, הביא את ברכת ארגונו לוועידה. פרופ' סילביה שרפ, נשיאת 712'5 ברכה את באי הכנס בשם הארגון האמריקאי. דבר נשיא המדינה מר חיים הרצוג "להשתתף בפתיחת הוועידה ה-4 לטכנולו- גיה של המידע לאדם כמוני, משול לכניסה לעולם מסובך ובלתי מוכר, עולם שהתפתה במהירות מדהימה משך זמן קצר וגרם לתמורות רבות בחיינו. מדהים אותי יותר מראה ילדים קטנים מפעילים מחשבים מאשר המובן הרחב את המחשבים בכלכלה הבינלאומית. לאלו שמחוץ לעולם המחשבים מהווה ההתקדמות הישראלית בשטח זה מקור לסיפוק רב. אנו יודעים שלמדינה עם אוצרות טבעיים מוגבלים זהו פתח בלכלי בעל משמעות רבה. הוא דורש תשומת-לב ודגשים בחינוך, במד- עים ובמתימטיקה, וזה חייב להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי. ברצוני לברך את אלפי הישראלים שכבר עוסקים בטכנולוגית המידע ואת אורחינו מחו"ל. מיומנותכם יכולה ליצור את העתיד הטוב ביותר, שלו כולנו מייחלים." פרופ' לורנס קליין על התפתחות טכנולוגיות המידע של ישראל בעתיד פרופ' לורנס קליין, מומחה לכלכלה עולמית ולכלכלת מחשבים ובעל פרס נובל, נשא את הרצאת הפתיחה לפני באי הוועידה ה-4 לטכנולוגיה של המידע. בדבריו ציין כמה נקודות אור בכוחה הטכנולוגי של מדינת ישראל: יש לישראל הזדמנות גדולה להשתלב בעידן המיקרו מחשבים בו אנו נמצאים בעת. הפוטנציאל של ישראל, המאופיין בכוח-מוח עתיר-ידע, ראוי שינותב לכיוון של פיתוח תוכנה עבור מיקרו-מחשבים. תחום זה הינו צעיר ופתוח למחקרים ולחידושים. כיוון התפתחות נוסף של טכנולוגיות המידע בישראל, הוא פעילויות מחקר ופיתוח בשט- חי האינטליגנציה המלאבותית והדור העתי- די של המחשבים. דור זה יאופיין במחשבי ענק העובדים במקביל ובעלי יכולת עבודה במהירות גבוהה. בנס בנושא שימושי המחשב בהוראה ובלמידה שלמה יחיא כנס ראשון בנושא שימושי המחשב בהור- אה ובלמידה נערך באפריל באוניברסיטת תל-אביב. את הכנס יזמה קבוצת ההתמחות "מחשבים בחינוך" של איל"א - איגוד ישרא- לי לעיבוד אינפורמציה, והוא נערך 0 בית הספר לחינוך, המרכז להדרכה ולהשתל- מות עובדי חינוך שליד אוניברסיטת תלד אביב. בדברי ברכתו לבאי הכנס, עמד יו"ר איל"א, פרופ' מיכה חנני, על החשיבות הרבה שיש לשימושי המחשב בהוראה ובלמידה. הוא קרא ליתר מעורבות ושיתוף פעולה של אנשי חינוך ומחשבים לקידומם של נושאים אלה. אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחות מואצת של טכנולוגיות החומרה והתוכנה בכל מגזרי המשק. התפתחות זו מוצאת את ביטויה במערכות החינוך בישראל. בית תוכנה, חברות מחשבים ועובדי הוראה וחינוך מגלים יותר ענין ומעורבות בפיתוחן של מערכות לומדה וכלי-עזר ממוחשבים למטרות הוראה ולמידה באמצעות מחשב. הדרישה ליותר מידע וידע בנושאים הקשו- רים ליישומי המערכות, באה מצד משתמ- שים פוטנציאליים - מורים, מנהלים, מפקחים ואנשי חינוך אחרים. על-מנת לענות על צר- כים אלה הקימו מספר אנשי אקדמיה ומח- נכים "קבוצת התמחות" למחשבים בחינוך בחסות איל"א. לדברי ד"ר נירה חטיבה מאוניברסיטת תל"אביב, מתרכזת הקבוצה בכל האספקטים של ישומי מחשבים בחינוך ומיועדת למורים, מנהלים ומפקחים בכל רמות ההוראה, לחוקרי חינוך וכל איש חינוך המתעניין בנושאים אלה. מטרת-העל של הקבוצה לתרום לקידום שילובם היעיל של המחשבים במערכת החינוך בישראל. לשם כך תפעל הקבוצה להגשמת המטרות הבאות: (א) יצירת נתיב והעברת מידע על הנעשה בנושאי מחשבים בחינוך. זרימת המידע תהא דו-כיוונית: מצד קובעי המדיניות, מעצביה ומבצעיה אל המשתמשים. היינו מאנשי משרד החינוך, האקדמיה וחברות החומרה והתוכנה, אל אנשי ההוראה והחינוך. ובכיוון שני, קליטת דרישות המשתמשים ותגובותיהם לגבי המערכות בשטח. (ב) העברת מידע למשתמשים בנושאי חומרה ולמידה. (ג) עידכון חברי הקבוצה על חידושים ופעילויות בנושא ישומי מחשבים בחינוך. (ד) יצירת קשר בין חברים המתעניינים ביישומים יחוד- יים בנושאי מחשבים בחינוך. (ה) יצירת קש- רים עם קבוצות בינלאומיות דומות. ב הפעילים מייסדי הקבוצה התארגן ראשונה באמצע מאי 1983, בראשותן של ד ר ירה חטיבה וד"ר רוברטה שטוק מאוניברסיטת תל-אביב. הגרעין כלל 20 מתנדבים שעיסוקם בתחומי הוראה, חינוך, מחקר ומחשבים. הוחלט כי הקבוצה תקיים [ - פעולותיה באורח עצמאי במסגרת בג "א. חברי הקבוצה יירשמו כחברים איש- דר ,. ם באיל"א וייהנו מכל הזכויו ל זזכויות המוקנות ) ובהן השתתפות בבחירת נציגיהם למועצה, איל"א תסייע לקבוצת ההתמחות בקיום פעולותיה השוטפות ותהווה לצורך זה ארגון גג. פעולות איל"א בתחום המחשבים בחינוך תיעשנה באמצעות קבוצה זו, נוסף לפגישות חודשיות של קבוצת העבודה של המחשבים בחינוך בראשותו של יוסף רגב מאוניברסיטת בן-גוריון. הכנס הראשון כלל, בצד הרצאות תיאורט- יות כלליות, מספר הדגמות של ישומי לומ- דות בארץ ובחו"ל. תחומי הלומדה שהוצגו היו שונים ומגוונים וכללו, בין השאר, שפות זרות, יהדות, לשון עברית, מתימטיקה ומדע, חינוך מיוחד, ביולוגיה וחקלאות. ההרצאות בנושאים כלליים התמקדו בתחו- מים הבאים: 5 שילוב המחשב בתוכן לימודי. 9 המשמעות החברתית והחינוכית של טכנולוגיות האינפורמציה. 6 פתרונות טכנולוגיים למעבדות מחשבים בתחום החינוך. 6 הנדסת אנוש בפיתוח לומדה. > מקומו של המורה בבית הספר הממוד חשב. > הוראת מתמטיקה במעבדת מיקרו מחש- בים. > מחשבים בחינוך ותעשיות מחשבים. שלושה נושאים נוספים שזכו לדיונים נפרדים היו: > לוגו - תקוות וקשיים. > תכניות מחשב לשפת סימנים 88ו81. > מערכת ממוחשבת להכנת לוח שעות לבתי-ספר. כן נתקיים שולחן עגול בו הציגו מספר משתתפים את ניסיונם בתפעול מרכזי למידה ממוחשבים באתרים שונים בישראל. הנהלת הכנס שוקדת על הפקת הלקחים ע"מ לשפר את הכנס הבא, שאמור להיערך בעוד כשנה. בכוונת הקבוצה לקיים בעתיד את הפעילויות הבאות: * קיום כנס ארצי אחת לשנה. *+ הוצאת רבעון "עלון מחשבים בחינוך". * הקמת ספריות לומדה במרכזים שונים ברחבי הארץ. * יזום פעילות תחיקתית בנושאי מחשבים וחינוך הכוללים, בין השאר, את העניינים הבאים: - דרישות איכות לחומרה וללומדה. - אחריות ספרי חומרה ולומדה. - הקלות מס למחשבים המיועדים לבתי- ספר. השתלמויות למחנכים ואנשי הוראה. הווע" דה המארגנת בחרה בהנהלה לארגון. לתפ- קיד יו"ר נבחרה ד"ר נירה חטיבה מאוניברסיטת תל-אביב. חברי הנהלת הארד גון: דייר רוברטה שטוק, שמעון בוקשפן, חנן ניב, גב' ליטמנוביץ ובני פיינשטין. קבוצת הפעילים נפגשה שוב בסוף חודש מאי. > ₪ 8 5 : 5 ₪ 2 ש 8 2 פ 5 8 8 ב > : 5 8 סַ 5 : 5 3 עכשיו אתה יכול. המחשב האישל" הנישא של יבמ הגיע גם לישראל. מעכשיו תוכל לקחת אתך את המחשב האישי שלך לכל מקוס ובכל עת. המחשב האישי הנישא של יבמ מכיל במארז אחד -- שגודלו 2084350 סיימ ומשקלו 13.6 קייג בלבד -- את כל היחידות והאבזריס הדרושיס לפעולתו. המחשב האישל הנישא של יבמ פותח בפניך אפשרויות להגיע לרמת יעילות כמוה לא הכרת בעבר. תוכל להפעיל את תוכניותך במקוס העבודה, לעבור עמו לסניף אחר, לבצע עבודה מחוץ למשרד, לערוך תצוגה אצל לקוח, לשאת אותו הביתה אחרי שעות העבודה ואפילו לצאת עמו לחוייל. למחשב האישי הנישא של יבמ מימדים קטנים אבל עוצמה גדולה. הוא בעל זכרון עד 512 אלף בתים, כונן תקליטוניס אחד או שנליס, מרקע בצבע עינבר, מקלדת נוחה לשימוש ואפשרויות חיבור של יחידות הקפיות נוספות רבות. הודות לתואמות של המחשב האישי הנישא עס המחשביס האישיס של יבמ תוכל להפעיל בו את רוב התוכנה שפותחה עבורס. היכנס עוד היוס אל אחד המשווקיס המורשיס של יבמ והוא ישמח להדגיס בפניך מה יכול המחשב האישי הנישא של יבמ לעשות למענך. 8 איכות מחשבים טלי 03-828104 ; 6 גטר טלי 03-299705; 2 8 טריפל-די טלי 4 03-719195-6 6 י.ל.ן/מת''מ טלי 03-374222 8 לרגו טלי 03-285151 8 משוב טלי 03-453202 8 סיסמל/מלי'ל טלי 03-267325; 5 ₪ קונתהל מיקרו טל. 03-280640; 03-295148 8 קומפיוטרלנד טלי 03-282355; 0-0 להלן חלק מסוגי השדות במערכת: * נומרי. * אלפאנומרי. = אלפאביתי. > טווחים (כולל צ-א ,--א ,צ-). > ספרת ביקורת. > שרהלוגי (כן/לא, יש/אין). * מילת מפתח (שם, תפקיד,...). * מילת מפתח מרובה (לדוגמה: בן"יהודה יתפתח על פי רצונגו ל-3 מילות מפתח כלהלן: בן, יהודה, בן-יהודה). > תאריך (יומי-011291, חודשי 1267, שנתי 84, כולל תחומי תארי- כים ועוד). כל אחד מהשדות ניתן להגדרה כבעל מופע יחיד או מופעים מרובים, באופן המאפשר התייחסות לכל אחד מהם, ללא צורך במעבר לטבלה אחרת. השימוש במופעים מרובים (רבדים), הבנויים במבנה מחסנית, עשויים להביא לאופטימיזציה בשימוש במאגר הנתונים, הן בעדכון והן באיחזור המידע. מערכת "הטבלן" מאפשרת מימוש המודל היחטי בשלוש רמות: א. ברמה האלמנטרית, להגדרת טבלה שטוחה הכוללת למקרה הצורך מחסניות להגדרת מופעים/רבדי מידע. ב. הגדרת אוסף של טבלאות כנ"ל, כולל אפשרות למעבר מטבלה לטבלה, ע"פ בחירת המשתמש, ב"חוגק המוגדר על-ידו (הכנה מוקדמת של המעבר מבוצעת עם הגדרת המערכת, בתהליך בנית הש0087ו0ו18-0כ, או נוספת אליו במהלך השימוש השוטף במע- רכת). ג. מימוש מלא של המודל היחסי באופן שמספק בידי המשתמש מיגוון טבלאות ומעבר שקוף ביניהן. בטבלה 1 מוצגים השדות העיקריים במערכת ומאפיניהם. צורת ארגון: השדות עשויים להיות מאורגנים כרובד אחד או במספר רבדי מידע. ניתנת אפשרות להגדרת גוש שדות בעלי קשר הדדי עם/בלי שם קיבוצי. סוגי שגיאח: כל אחד מהשדות עשוי להידחות כבעל שגיאה חמורה (ברמת השדה הבודד או הרשומה כולה). לבל אחד מהשדות עשויה להירשם הערת אזהרה. מנגנון ההזנה והקליטה למערכת הקלט למערכת "הטבלן" ב מאחד המקורות: חומר שהוכן ב"ץזזחט 0313 על ידי המשתמש. - חומר מנוקב. - קלט הסבה. הקליטה למערכת נעשית באופן מרוכז לכל הטבלאות ולכל הצרכנים תוך שהיא מודרכת על פי הרישומים המופיעים ב-ץז8.0000004וגס. בהתאם לנתוני 318-6003171 מתבצעות כל בדיקות הסבירות הנדרשות לשדות בפרט ולרשומות בכלל. הרישומים כ"-ום 60031 כוללים בין השאר תיאור מפורט של מבנה הקלט למע- רכת, בין אם הגיע מטפסים מנוקבים, מִ"חט-ג0, או מכל מקור אחר. טבלה 1: השדות והבדיקות העיקריות במערכת סוג המודע מהות המידע - כמויות - תאריך (יום, חודש, שנה) - שעה אלפא נומרי (אותיות וספרות) מילות מפתח א. חד-ערבי ב. רב-ערכי ווצגו עיקרי סוגי הבדיקות הניתנות לביצוע על שדה בודך ל ה וכן בדיקות סבירות הניתנות לביצוע בין שדות. בטבל בדיקות טבירות על שדות כוללות: > חובת הזנה לפריט טבלאי חדש. = אלפאנומרי- בדיקה על תווים חוקיים. מילוני-הערכים צריכים להימצא במילון, המוגדר מראש והניתן לעידכון ולהצגה ע"ג המסך, בתוך תהליך ההזנה. נומריות - בדיקה על תווים נומריים. ספרת ביקורת לשדות נומריים. חוקיות תאריך. טווחים - שלא יהיה השני גדול מהראשון. בדיקות סבירות בין שדות כוללות: א. קבוצת שדות חייבת להופיע, אם ניתן ערך לאחד מהם (דוגמה: כל אימת שמופיע אחד השדות הבאים חייבים להופיע כל השאר; שם-פרטי/משפחה/מספר זיהוי). ב. הופעת אחד מכמה שדות מחייבת הופעת שדה נוסף (אבל לא להיפך - יחס גורר). ג. אחד מכמה שדות חייב להופיע. בדיקות יחידות מתבצעות על שדה או על קבוצה של שדות. מטרתן למנוע בפל מידע או להתריע על אפשרויות של כפל מידע. הבדיקות מתבצעות מול המידע הקיים ומול הקלט. רישום נתונים ישיר מערכת "הטבלן" מאפשרת הזנת מידע באמצעות רישום-נתונים- ישיר (עְזוחס-ּו2), באופן מקביל לשליפת המידע (במהלכו). המנגנונים לרישום הנתונים הינם מפותחים ונועדו להקל על המש- תמש. עקרונית, מאפשרת המערכת להזין תוכן לשדות על-פי קידומות (שמות שדות וערכיהן) ו/או ע"י שימוש במערכת סרגלים מפותחת היטב. דו"חות קליטה לאחר כל מהלך קליטה מועברים לידי המשתמש דו"חות קליטה מפורטים הכוללים: א. סטטיסטיקות. ב. תיאור האלמנטים שנוספו/שונו/בוטלו במשך הקליטה ובכלל זה סימון השגיאות, לסוגיהם השונים, בצורה מאירת עיניים. ג. אינפורמציה נוספת. בדיקות הסבירות, התקינות והעדכון המפורטות בדו"חות הקליטה מספקות לצרכן אינפורמציה מלאת על תוצאות הבדיקה, בכללן: א. פירוט כלל הרשומות שנדחו ב הו בלל הרשומות שנקלטו אך שדות בהן נדחו. ג. פירוט כלל הרשומות שנקלטו אך שדות, הכוללים שגיאות קלות, שבהם נקלטו אף הם. ד פירוט כלל הרשומות שנקלטו ללא שגיאה, בדיקות תקינות, סבירות ויחודות שדה בודד יחידות - אחר מכמה שדות חייב להופיע רמת שדה בודד - הופעת שדה ו / מחייבת מתן ערך תחומים בשדה אחר - מילן וניות - קבו מ צת שדות צירוף של מ"מ חרשות | חייבת להופיע אט ות שרות ניתן ערך לאחד מהם 09 ווישיי ישראל עוסקת בייצור נגדיס בכל רמת דיוק והתנגדות... בחודש יולי 1983 התחלנו להתעניין ב-6או1... ...ההפתעה באה עס תחילת העבודה. חודש לאחר תחילת העבודה, הועברה המערכת להפעלת מחלקת הייצור... ...חודשייס לאחר תחילת היישוס פועלת המערכת באופן שוטף במחלקת הייצור... ...לאור ההצלחה ביישוס מערכת מעקב הייצור, הוחלט בווישיי ישראל שכל הפיתוח העתידי יבוצע בעזרת 6או1. 06% התחבר ל- ו ג התפיסה החדשה של פחפטסזזטם בשילוב חומרה/תוכנה, מאפשרת לאירגוניס רביס כמו משרדי ממשלה, שרותי בריאות וחינוך, תעשייה, בנקאות ועוד, להנות מיתרונות רביס. או מחולל מערכות מהדור הרביעי. חבילת התוכנה הגמישה של 5שזטום, תוכננה במיוחד כדי לתת פתרונות חדשניים לניהול יעיל של האירגון. שפת תוכנה זו מאפשרת פיתוח מערכי תוכנה אינטראקטיבייס כולל ניהול מסד נתוניס (5ק) וניהול רשת תיקשורת בצורה מהירה פי 15 מהמקובל בשיטות קונבנציונליות. 16 מאפשר פישוט בתחזוקת מערכי תכנה ומאפשר לסגל בעל נסיון מועט יחסית להקים מערכיס גדולים ומורכביס ברמת תיחכוס גבוהה. אס ברצונך לשפר את תהליכי העבודה, עליך ליישס את 6א11 ותקבל במהירות, שיטה חדשה ויעילה שתפתור רבות מבעיות האירגון. אירגוניס רביס בארץ וברחבי העולס התחברו לחבילת התוכנה 6צן ן. התחבר גס אתה ל-6א]] והעניניסם יזוזו ביעילות. מוטי טל מנהל עיבוד נתוניס ווישיי ישראל 5 גוכייויו גכ אס החלטת לרכוש מחשב - לך עם החברה הטובה ביותר במקום עם הגדולה ביותר. כלל מערכות בע''מ רח' כורזין 1, גבעתיים 53583, טל. 03(777061) גולדפיין 10 שליפה המידע נשלף מהמערכת באמצעות שפת שאילתות המכונה "שולף". הגדרתה של שפת השאילתות, תוך שימוש ב-א8, מצויה בנספח ב'. (לא מופיע במאמר המפורסם כאן. המערכת). עוצמתה של המערכת בולטת בתחום השליפה, הן בכלים המתקד- מים העומדים לרשות המשתמש, אשר עיקריהם יוצגו בקצרה בהמ- שך והן לאור העובדה שלמעשה, מרגע הגדרת ה-1.ס.פ ניתן להזין אחזר את המידע באופן חופשי לגמרי, ללא צורך בתכנות כלשהו. מבנה השאילתות במערכת "הטבלן": "ש: שם טבלה; שם שדה: ערך אופרטור שם שדה: ערך..." וכו'. כאשר: ש: שאילתה - הפעולה. בהמשך תוצגנה מקצת מהפעולות שבמע" רכת. שם הטבלה: ניתן לקיצור עד התו המזהה חד-ערכית טבלה נתונה. בשאילתה הבאה פטור הצרכן מלציין אף זאת (בהנחה ששולף מידע מאותה טבלה). שם השדה: שם שדה בטבלה, ניתן גם הוא לקיצור עד המינימום. ערך: ערכו של השדה. אופרטור: שעיקרם *, > / ( ) כל צירוף "שדה:ערך" מגדיר התייחסות לכל השורות בטבלה בהן מופיע הערך הנ"ל בשדה המצויין. התשובה לכל שאילתה הינה תמיד: מספר התשובות אאאאא, באשר אאאאא הינו מספר הרשומות (16קטש-א) בטבלה העונים על התנאים שבשאילתה. מערך השליפה מאפשר שליפת מידע, חיתוך שאילתות קודמות באלמנטים נוספים, תיקון שאילתות (תיקון טקסטואלי) וכיו"ב. האינפורמציה הנשלפת מהמערכת ניתנת למיון ע"פ צרכי המשתמש (מיון ע"פ מספר מפתחות בלתי מוגבל, כולל מיון מול עצי מידע). כמו-כן מאפשרת המערכת איחזור מתוחכם של מידע באמצעות חיפוש טקסט. עוצמתה של המערכת בולטת בזמן התגובה המהיר ביותר המתקבל עקב המבנה המיוחד של מאגרי הנתונים [(560 5 > 6חנז 56מ600ז) 7 >> 95%] ובעומס הקטן יחסית המוטל על מערכת המחשב, בהתחשב בכמויות המשתמשים במערכת באופן שוטף ויומיומי. באמור, שפת השאילתות משמשת לאינטראקציה שבין המשתמש למערכת. השפה מורכבת משמות שדות (קידומות), ערכים ואופרטורים. האופרטורים בשפה הינם: *, - שפרושם 88 במבנים שונים. + - שפרושו זס. / - שפרושו זסח. ** - 886 "חזק", לשימוש במחסניות (רבדים). // - זסח "חזק", לשימוש במחסניות (רבדים). ( )- סוגריים, עד 64 רמות. את השאילתות ניתן לשמור ולשוב אליהן מאוחר יותר, לתקן את תוכנן, למיין את התשובות, להציגן, להדפיסן ועוד. (דוגמה מפורטת מוצגת בנספח ג' המביא ישום לדוגמה. לא מופיע במאמר המפורסם כאן. המערכת). מחולל דו"חות באמור, הגדרת דו"חות המערכת מבוצעת ע"י תוכניתנים והפעלתן בהמשך מבוצעת ע"י המשתמשים, ללא התערבות התוכניתנים. מחולל הדו"חות מאפשר קביעת הפרמטרים העיקריים שלהלן: קביעת כותרת, סימוכין, סיווג, מספרי דפים וכו" קביעת גודל דף ורוחבו. הצמדה לימין או לשמאל. טיפול בשורות המשך (מוצמדות לימין או לשמאל). טיפול בשדות מאוחדים בטור אחד, עם תווים תוחמים ביניהם. מסאס. סיכומים. טיפול בשדות עבריים / לועזיים מעורבים. . שכפולים בהתאם לצורך. מיון על-פי בל שדה, מעלה/מטה, מיוז נבון של שדה המכיל ספרות ואותיות במעורב (בן-יהודה 32), מיון ע"פ עצים ועוד. מערכת הדו"חות קשורה באופן הדוק למערך השאילתות. בטרם הפעלת דו"ח כלשהו, ע"פ בחירת המשתמש, מבוצעת גזירת אוכלו- סית הרשומות לד"וח ע"י שימוש במערכת השאילתות הרגילות - ואחריה הפעלת דו"ח נתון. תהליך קביעת האוכלוסיה, המבוצע אד"הוק, מספק גמישות ועצמאות מוחלטים של הצרכנים בהפקת דו"חות. לאחר הפעלת המחולל על האוכלוסיה הנגזרת, נשלח מהלך באצווה "המורץ ברקע" ומאפשר על כן למשתמש המשך עבודה, ללא עיכוב כלשהו. בלים לניהול המערכת ניהול ברמה נאותה של מערכת מורכבת כזו, המספקת שירותים שוטפים לכמויות משתמשים רבות כל-כך, מחייב מתן מיגוון עזרים למנהלי המערכת. כלים אלה הינם חיוניים לשליטה על מידע בעל אופי טבלאי הדורש טיפול מדוקדק ומתמיד בכל אחד ממרכיביו השונים. להלן יפורטו אחדים ממרכיבי המערכת המיועדים למטרה זו: לתו 2318 - משמש בין השאר למתן אינפורמציה מפורטת אודות המרכיבים השונים (הפיזיים) של מסדי נתונים, כמו טבלאות, שדות, אילוצים, בדיקות ועוד. סטטוסטיקות - המערכת מאפשרת למנהליה קבלת דיווחים שוטפים על במויות המידע המצויות בכל אחד מהמאגרים. - קיים דיווח מתמיד אודות תדירות השימוש בכל אחת מהטבלאות ורכיביה. - המערכת מספקת דו"חות סטטיסטיים חודשיים, כולל אחוז רשו- מות מעודכן, לכל חודש. - יכולת מעקב מלאה אחר שאילתות המבוצעות ע"י הצרכנים, לצורך שיפורים והדרכה נאותה. כלים לגיבוי ולשוחזור - קיימים במערכת ומאפשרים רישום גיבויים באופן חסכני ושיחזור מתוחכם ביותר, במקרה הצורך. מנגנונים להסבת מידע - הסבתן של מערכות מידע ישנות למערכת "הטבלן" חייבה פיתוח מנגנונים כלליים להסבה אשר יאפשרו הסבה מהירה, על פני כתיבת תכניות הסבה חוזרות ונשנות. מנגנונים לאבטחת מידע - קיימים ומפותחים. מנגנונים לביצוע 25806 - תוספת אופציות למערכת וטיפול שוטף בה (הן בעבר הרחוק, בשלב הניסוי והן כיום, בעבודה שוטפת) הביאו לפיתוחם של כלים מתוחכמים ל ובכללם 66008 מתוחכם וכן מנגנונים ל"פוחוסקא8סזט ועוד. הישגי המערכת מערכת "הטבלן" אשר הינה מחולל ישומים הבנוי על בסיס נתונים בעל מודל וחסו, הונה פרי פיתוח מקורי של צוות "משוגעים לדבר", אשר עסקו בפיתוח גרעון המערכת בשנים 1981-1979 ואחריו הועברה המערכת לתיפעול שוטף שבמהלכו נוספו ומתווספים גם בוום מרכיבו תוכנה רבים נוספים. האתגר בפניו נצבו מפתחי המע" רכת היה להתמודד עם אוסף הדרישות שהועמדו בפניהם. ואמנם, עם גמר פיתוח המערכת הועמדה לרשות המשתמשים מערכת המאפשרת הקמה מהורה של ישומים, הסבה מהירה של מידע 0 ה דו"חות מהירה, סיפוק שפת שאילתות לאד ₪2 ב ₪ בעלת מבנה גמיש המספקת מענה בזמן תגובה מהיר ו 2 כל שאולתה מורכבת וכן קישור בין טבלאות (במודל יחסי 8 ובינן לבין המודע הטקסטואלי הקודם. 2 ות למערכת, הקמתו של ישום חדש נמשכת שעות ספורות מ ו הד.,ז.פ.פ, הווצרת את המקטע ב-ץ0918-0:6100087, 8 מוש מיידי במערכת ובכלל זה הזנה, קלוטה ועדכון ובן ו פת השאולתות החופשות, כל אלה ללא בל צורך בת" ל ב מבחנה האמיתי של מערכת הונו במשתמשיה, בבמו- 0 סיפוקם מהמערכת. ואכן, במהלך השנים בהם פועלת ב למעגל לקוחותיה עשרות רבות של משתמשום, ו שוטים, המשתמשים במגוון של הרבה למעלה ממאה - שביעות רצונם של משתמשום אלה, בתוספת העובדה שמודי שנה מ צטרפום רבים נוספום ונבנו ו על הצלחתה של מערכת "הטבלן". 7 הערת המערכת: ת: המאמר שהוגש לאיליי ְ א. הגדרת מושג הטבלה במשי, ל"א כולל 3 נספחים: ב. הגדרת סינטקס השאי ג. דוגמת ישום. [ השאילתות במערכת הטבלן; 4 מאמר שקיבל את פרס אול"'א ביושומים מדעיים וטכנולוגיים לשנת תשמ"ד-1984 6 צוות פיתוח תוכנה, המפעל לרפואה גרעינית, אלסינט, חיפה מחולל ישומים אינטראקטיבי להדמאה גרעינית מחולל הישומים האינטראק- טיבי להדמאה גרעינית (מה"ג) הוא תוכנה מקפת המפעילה מערכת הדמאה גרעינית אונ- טגרטיבית. מחולל זה תומך באיסוף נתונים בזמן אמיתי בקצב גבוה,ומאפשר הגדרה וביצוע של שגרות קליניות לגזירת מידע כמותי לצורך אבחון רפואו. מה"ג היא מערכת יחודית בסוגה ומייצגת תפישה חדשנית בעולם ההדמאה הגרעינית, וזאת תודות ליתרונות המהותיים שבה: א. ביצועי המערכת בזמן אמיתי, והשליטה הספרתית המקפת על החומרה. ב. מתן פיתרון מקיף לבעית ההדמאה הגרעינית, הן בתחום איסוף הנתונים ויצירת התמונה, והן בתחום ניתוח הנת- ונים. ג. עיצוב המערכת בשיטת מחולל ישומים עושה אותה מתאימה למיגוון רחב של שימושים בתחום ההדמאה הרפואית בפרט, ולניתוח תמונות ספרתיות בכלל. הביצועים המיוחדים של המה"ג מתאפשרים הודות לשימוש בארכיטקטורה רבת מעבדים ובטבניקות של עיבוד מבוזר על מערכת מחשב יעודית שפותחה במיוחד לצורך זה. כמו-כן, פותחה שפה מיוחדת. (0117) המאפשרת הפעלה פשוטה של מערכת הדמאה מורכבת. מהי מערכת הדמאה גרעינית רפואה הגרעינית היא שיטה לא" פולשנית (*) של אבחון קליני לשם מיפוי איברים פנימיים בגוף האדם בעזרת הדמאה גרעינית. השיטה מאפשרת לרופא לאבחן ליקויי צורה ותיפקוד של איב- רים פנימיים תוך הפרעה מזערית של שגרת חיי הנבדק, ולהחליט על המשך הטיפול - תרופתי או כירורגי. למערכת הדמאה גרעינית 3 היבטים: הרפו- אי, הביוכימי-פיזיקלי והטכנולוגי. מן ההיבט הרפואי מספקת המערכת מידע לרופא בנושאים הבאים: (*) שיטה שאינה כרוכה בהחדרת עצמים זרים לאבר הנבדק כגון צנטר. א. איתור גידולים ממאירים במוח ובכבד ואנומליות של צורה בכבד, בבלוטת הת- ריס ובטחול. מידע זה נאגר בתמונות מי- פוי סטטיות, והאיבחון הוא בדרך כלל איכותי וישיר, על ידי בחינת התמונה. ב. הפרעות בתיפקוד המטבולי של המוח, הכליות, הריאות ובלוטת התריס, וליקו- יים בתיפקוד המכני של שריר הלב ושסתומיו. מידע זה נאגר בסדרה של תמונות המתארות בצורה דינמית את התנהגות האבר כפונקציה של הזמן. האיבחון במקרים אלו בדרך כלל עקיף, וכרוך בניתוח ספרתי כמותי של המידע. ג. ליקויים מקומיים במוח, בשריר הלב ובעצמות. בגלל מקומיות האבחון אוס- פים מידע זה בצורת חתכים טומוגרפיים המחייבים מערכת עיבוד ספרתי חזקה לסינון רעש ושיחזור החתכים (60ז0ו₪1 חסוז0[60סזק 080%). כדי להשיג הדמאה סלקטיבית של אבר או תהליך מסויים משתמשים בסוכנים (6ח880) ביוכימיים המתרכזים באבר או משתתפים 5 א וו מעבד של 16 סיביות שתפקידו לתאם בין חלקי המערכת השונים. רוב העיבודים המתמטיים נעשים על מעבד זה, בעזרתו של המעבד הנומרי בנקודה צפה 8087. מעבד המערכים מבוסס על פיסות (00ו81 זוט) בתהליך הנבדק. אל הסוכן מצמידים סמן ((856!). גרעיני, שהוא איוטופ רדיואקטיבי המתפרק תוך פליטת קרן גמא (-₪4חוח68 ְג3). כמות קרני הגמא הנפלטות מאיזור מסיים בגוף היא יחסית לכמות הסמן אופא הרדיואקטיבי המצוי באותו איזור. גילוי ורדד ממשפחת 2900 של 15א4. זהו מעבד מהיר 3 שום קרני הגמא נותן, לכן, מיפוי והדמאה בעל רוחב מילת קוד של 64 סיביות וזמן של חלק הגוף הנבדק. כאשר עוקבים אחר ביצוע הוראה של 225 ננו שניות. מעבד זה הפעילות הרדיואקטיבית לאורך זמן, ניתן 0 מבצע את איסוף הנתונים ותיקונם בזמן אמת לקבל מידע על תהליכים מטבוליים ומכניים. בקצב של עד 500,000 מאורעות בשניה. מעבד זה נתמך ע"י חומרה מיוחדת המאפ" מבחינה הנדסית - טכנולוגית מורכבת מער- שרת לו לעמוד בביצועים הנדרשים. 1 סה כת הרמאה רפואית משני חלקים נפרדים: מעבד קלט/פלט הוא המעבד 8089 של |שוח] = ו א. מצלמה גרעינית (68₪0613 03וח28)) המש- המפקח על העברת נתונים לתקליט מגנטי, משת לאיסוף ורישום | הפעילות תקליטון וסרט מגנטי. זהו מעבד עצמאי 5 ++ ה המסוגל לבצע פעולות קלט/פלט מורכבות 5 ב. מעבד נתונים המאפשר איחסון, תצוגה בלא התערבות המעבד הראשי. 6 ועיבוד כמותי של המידע שנאגר. מעבד תצוגה הוא מעבד שפותח באלסינט, ול מבנה סכמטי של מצלמה גרעינית מובא ומפקח על פעולות התצוגה. מעבד זה מסוגל | ] ב לבצע פעולות של הגדלה (ו0ס2), חלונאות דט המרכיבים העיקריים של המצלמה: אונטגרטיביות - במערכות רפואה גרעינית | ציור 1: 63003 גוזוח3) 6חך (פחוששס0חואי), | אינטרפולציה של הותונים = גביש 41 המכיל אטומי וחטוווג1. תפק'. | אחרות יש הפרדה גמורה בין המצלמה באופן עצמאי, לאפשר עבודה על חלקים דו להפוך פוטון-גמא יחיד למספר רב | הגרעינית האוספת את המידע ובין מעבד נפרדים של מסך התצוגה ולנהל 4 טבלאות (מספר אלפים) של פוטונים בתחום | הנתונים המאחסן, מציג ומנתח מידע זה. 0 גא 6 של רמות אפור השולטות בנפרד על הרבעים אולטרה-סגול (-/.0). ו טושתו 8 פוזטצחס 6 (11) גא - ווא הד ה 7 ל : 5 / / בזאטק האיסוף והעיבוד מבוצעים על ידי סזחו 33 - הוחותג2) 0 השונים של המסך. 0050 פע .של כל א כ מערכת ממוחשבת יחידה, כך שמתאפשר ו מעבד המסוף הוא ה80857 של |טוח], מעבד ו ית זא-זטווק) הממירים את פוטוני הד.ש. ניצול מירבי של משאבי חומרה ותוכנה בבל וק 1 זה מפקח על התקשורת בין האדם למכונה. ךר / 7 לאותות חשמליים. שלבי הטיפול במידע הגרעיני. טוח סו ₪ -ק1|טוחסוסהק - - .אק נוסף ללוח מקשים רגיל, מכיל המסוף מקשים ה | > מחשב אלוגי (מסכם זטפַה3) חמצל | קצב איסוף גבוה - ה"אטק ג מסוגל לקלוט זזה - יעודיים, מוט היגוי (99ַץ0[) וכן כפתורי 7 | י] סיכומים | ממושקלים ומחשב | את | ולרשום התפרקות גרעינית אחת לכל שתי ו בקרת החלונאות של התמונה המוצגת. ו ו 0 הקואורדינטות של קרן הגמא ואת האטר" | מיקרושניות, כלומר בחצי מיליון פוטוצו- | 0.005 0008 זכרון המערכת מחולק לשני חלקים: , [ | גיה שלה. גאמה בשניה. קצב זה עולה בסדר גודל על .]ןוהו ו א. זכרון תצוגה בן 25668 המאפשר הצגה / ו (] 500% | מעמוצ+ = | יכולת מערכות אחרות. כתוצאה מכך אפשר 7 ו - ו של מטריצה בת 5128512 !טאק בעומק 8 - / ו 1 1 9 להשתמש באיזוטופים קצרי-חיים המקטינים 0 ו סיביות וכן שכבה גרפית בעומק 4 סיביות וו גה א קר שק ו לה בד" | ו( הס תמ (ע,) ושכבה אלפאיטמרית. שצשם לעמוד בדרישות הקצב נדרשת הפעלה במק- תוא סט[ | :צו60תואו עאַזסהש - - טי ב. זברון לתוכנה ונתונים בגודל 750%8, 1 ביל ותיאום בין מספר מעברים שונים בזמן אמיתי. טיב תמונה משופר - איכות תמונה נקבעת על ידי נאמנותה למקור אותו היא מדמה. לבן בכל שטיב התמונה משופר יהיה האיבחון הרפואי אמין ומדויק יותר. מאידך, תמונה +לסססהגה וטומה ₪ הניתן להרחבה. ר--]| 77 משיקולים של מחיר וביצועים בחרה אלסינט 7 --) ! לבסס את המערכת על חומרה שהיא כולה ה מפיתוח עצמי. נוסף למרכיבים היעודיים כלל הפיתוח העצמי גם את מערכת המחשב ובקר סוס הקלט/פלט. מכאן נבעו חלק מהקשיים של = ץז טח 001 סטחו ו ]60 סת] 5והטוח6זסהו קה סז תו שו זס (ץ.א) |טאוק טחס עס טקהוח: 161081 1 :הוחו | - 2.1 ום היא אנרגית הקרינה שנרשמה ב-(את) הוחו |הווקו 1 (וצ, וא) הן קואורדינטות המרכז של מבפל האור ;(1אק) כדי למנוע רישום מאורעות לא אמיתיים הפדאוה? 5 המדאו הפדאובת כמו אלה שמקורם בקרינה קוסמית, או פו- טוני גאמה שעברו פיזור קומפטון בגוף תוך ניחות האנרגיה שלהם, (ולכן הכיוון שממנו הם באים אינו המקום בו חלה בפועל ההתפרקות הרדיואקטיבית בתוך הגוף) מעבירים את הנתונים דרך חלון אנרגיה, שהוא מעגל החוסם את כל המאורעות הגרעיניים שהאנרגיה שלהם חורגת מגבולות המוגדרים מראש. רק פוטונים שמבחינה אנרגטית עמדו בקריטריונים של המעגל החו- סם נקלטים ונרשמים. בסיבומו של דבר נאגרות כל ההתפרקויות ה"חוקיות" בתמונה ספרתית. כל מאורע חוקי מוסיף יחידה לספירה בתא-תמונה (וטאוק) שהקואורדינטות שלו בתמונה הספרתית (ע.א), זהות לאלו של המאורע. המצלמה הגרעינית יוצרת, איפה, תמונה ספרתית של מספר ההתפרקויות הרדיואקטיביות שהת- רחשו משך האיסוף במקום מסויים. ווחודו של ה-428% במערכת הדמאה גרעינית ה אופיינים הבסיסים של ה-אטשק, המייחדים אותו ממערכות רפואה גרעינית אחרות, ‏ הם ארבעה: אינטגרטיביות, קצב איסוף גבוה, טיב תמונה משופר ורב-גוניות של ישומים. מעוותת תגרום לזיהויים שגויים. כבכל מערכת אופטית-אלקטרונית, ובמיוחד בגלל התהליך המורכב של תרגום התפרקות רדיואקטיבית לקואורדינטה בתמונה הספר- תית, סובלות המצלמות הגרעיניות מעיוותים אינהרנטיים. היכולת לתקנם בעזרת אמצעים חומרתיים בלבד היא מוגבלת. ב"אספג. יוש- מה, על כן, שיטה ספרתית לתיקון העיוותים של המצלמה: מייצרים מטריצה המכילה אינפורמציה ספרתית על העיוותים המקומ- יים של המצלמה הגרעינית, המכונה "מפת- תיקונים". כאשר נאספת תמונה גרעינית מתוקן כל מאורע בזמן אמיתי ומוסת ממקו- מו המעוות למיקומו האמיתי לפי המידע הספרתי במפת התיקונים. לשיטה זו קוראים תיקון ספרתי" והיא מחייבת שימוש בשיטות חישוב מתוחכמות ומעבד רב-עוצמה לצורך העמידה בקצב האיסוף הגבוה, העיוותים של המצלמה אינם קבועים. הם תלויים בפרמטרים רבים המאפיינום את האופטיקה והאלקטרוניקה של המצלמה הגרעינית, ואשר עשויים השתנות עם הזמן הטמפרטורה הטביבתית וכדומה. כדי שמפת התיקונים תישאר תקפה יש לשמור בקפידה על נקודת עבודה רבת-פרמטרים. "המצלמת" ומקפיאה מצב מסויים של המערכת האופר טית והאלקטר וטרונית. לשם כך הוקמה מער כיולים ספרתיים המייצבת כל מרבוך בחוכת ו ודואגת לשמור אותו בנקודת עבודה קבועה רב"גווניות ישומית - ה-אטקג עוצב לענות לבעיותיהם של מירב העוסקים ברפואה גרע- ינית, החל מן הרופאים המתוחכמים המבצ" עים מחקרים מובילים בשטח, וכלה במשתמ- שים במערכת בשגרות קליניות מסויימות בלבד.. מיגוון זה של משתמשים חייב בניית מחולל. ישומים קליני רב-היקף, המאפשר מחד לערוך ולהפעיל פרוטוקולים קליניים מורכבים. ביותר, ומאידך מאפשר ביצוע פרוטוקול כזה בהפעלה פשוטה, באופ שסיבוכיותו האלגוריתמית של הפרוטוקו תהיה שקופה למשתמש בו. תיאור החומרה כ די לאפשר למערכת לעמוד בביצו- עים | הנדרשים | ממנה, נבחרה ארכיטקטורה של מספר מעבדים ונעשה שימוש בטכניקות של עיבוד מבוזר. בציור 2 מתוארת סכמת בלוקים של המע" רכת. התקשורת בין המעבדים השונים מתב- צעת באמצעות שני פסי צבירה (פטט). האחד הוא ה"צטטווווו שהוא פט הצבירה התקני של |טוח1. מאחר ופס זה אינו מספיק מהיר כדי לאפשר למערכת איסוף נתונים בקצב הדרוש, נבנה פס צבירה מיוחד (5טט |118ח60) שהוא פס סינכרוני שפותח באלסינט, ודרכו נעשית העברת הנתונים בקצב מהיר. המעבד העוקרי הוא ה-8086 של אינטל. זהו פיתוח התוכנה, שדרש בניית מרכיבים רבים של תוכנה בסיסית: ממשקי קלט/פלט, גישה למסוף, לתקליט וכו'. פיתוח זה בוצע במקביל לפיתוח החומרה. עקרונות המערכת שיקולי תכנון ועיצוב פרט הביצועים של מערכת ההדמ- אה הגרעינית האינטגרטיבית מע- מיד בפני המתכנן את הדרישות הבאות: א. פיקוח בזמן אמת על איסוף נתונים והקל- טתם על גבי תקליט מגנטי בקצב גבוה. ב. תקשורת אדם/מכונה אינטראקטיבית המאפשרת ביצוע פרוטוקולים מורכבים של איטוף נתונים ועיבודם ע"י משתמש לא מיומן. ג. פעולות מורכבות של עיבודים מתמטיים (עיבוד תמונות, עיבוד עקומות) על מטריצות גדולות בצורה אינטראקטיבית ובזמן תגובה סביר. ד. מתן אפשרות למשתמש לחבר פרוטוקו- לים קליניים של עיבוד נתונים וכן אפש- רות להגדרת מודלים מתמטיים המתארים תפקוד פיזיולוגי של אברים בגוף, למטרות מחקר ברפואה גרעינית. 600 קד ספסוצ ו .. | אסוזגסואטואסס ידאו - 7-77 5 .וח73ק013 01068 וח57516 :2 6פטשון ה. ביצוע מקבילי (סימולטני) של עיבוד נתונים ואיסוף נתונים. ו. שליטה על מסך תצוגה המכיל מספר רב (עשרות) של תמונות וכן מספר רב של אלמנטים גרפיים, כגון עקומות, אזורי התענינות (650ז6זחו 01 חסוקטז-וסז), סמנים, חיצים וכו'. על כל אלמנט להיות מנוהל בנפרד, והמשתמש יכול להשפיע על צורת המסך הגרפי, במקביל לעיבוד נתונים ולאיסוף נתונים, תוך שימוש בכפתורים ובמוט היגוי. מתוך הדרישות הנ"ל נקבעו העקרונות התכנוניים הבאים: פעולה מקבילית המערכת מאפשרת 3 רמות של פעולה מקבי- לית: 1. הפעלת התצוגה והגרפיקה, במקביל לכל פעילות אחרת, ע"י כפתורים פונקציונל- יים. 2. מתן אפשרות לביצוע מקביל של מספר פעולות צדדיות (6תטסזק030%). 3. הפעלה סימולטנית משני מסופים. מחולל הישומים המערכת נבנתה בשיטת מחולל הישומים. משמעות הדבר שניתן יהיה להרחיב את 13 המערכת ע"י המשתמש. נבנו כלים מרכזיים לביצוע תקשורת אדם/מכונה, וניהול משא- בים שיאפשרו למשתמש הקצה להוסיף פונקציות עיבוד ולהגדיר פרוטוקולים קלי- ניים, כאשר על המשתמש להגדיר את האלגוריתם המבוקש בלבד, ושאר העבודה תבוצע ע"י מחולל הישומים. שפת תכנות עילית לניסוח אלגוריתמים קליניים כדי להקל על המשתמש לנסח אלגוריתמים של עיבוד תמונה ואלגוריתמים קליניים, פות- חה שפת תכנות מיוחדת (קוו0) המספקת למשתמש כלים נוחים לטיפול באלמנטים של התמונה, ומשחררת אותו מהצורך לעסוק בפרטים, כמָו: הגדרת משתנים, טיפול ביצוג פנימי של נתונים וכו'. את בסיס השפה מהו- וים "אטומים" של עיבוד תמונה, המבצעים פעולות יסודיות כמו אריתמטיקה בתמונות, יצירת עקומות וכו'. באותם מקרים בהם ירצה המשתמש להוסיף למערכת אטומים חדשים, תהיה אפשרות להגדירם באמצעות שפת תכנות מקובלת (ו28563 , הגזוזסת ,1א.1ק) ולהוסיפם למערכת בעזרת מחולל הישומים. הפעלה מודרכת בדי לאפשר למשתמש לא מיומן להפעיל את המערכת נקבעו מספר רמות הפעלה: 1+ הפעלה באמצעות כפתורים פונקציונליים מתוכנתים ניתן להגדיר סדרה של פעולות כתכנית קוס, ולקשור אותם בצורה מתוכנתת לכפתור. לחיצה על כפתור זה תגרום להפעלה אוטומ- טית של שרשרת הפעולות. 2. הפעלה באמצעות עץ תפריטים על גבי מסך ההפעלה יהיה באופן קבוע "חלון" של תפריט. התפריטים נבנו בצורת עץ ומאורגנים פונקציונלית על פי נושאים. ניתן להגיע לכל פונקציה במערכת בעזרת עץ התפריטים. עץ התפריטים ניתן להגדרה אינטראקטיבית ע"י המשתמש באמצעות תכנית עריכה. ע"י כך ניתן להתאים את העץ לצרכים המיוחדים של כל משתמש, ולתרגם אותו לשפות אחרות. 3. הפעלה באמצעות שמות קוד (105 10 6חוח ) המשתמש היותר מנוסה יכול להפעיל את הפונקציות השונות באמצעות שמות קוד המלווים בפרמטרים מתאימים, הן בשיטה של פרמטרי מקום (41ח₪0וצסק) והן בשיטה של מילות מפתז (0069ע6א). נוסף לגישת עץ התפריטים, נתן להפעיל כל פונקציה באמצעות שם קוד בבל מצב בו נמצא עץ התפריטים. 4. עזרה בהכנסת פרמטרים בכל מקרה שהמשתמש לא מספק את כל הפרמטרים הדרושים להפעלת פונקציה, או שוגה בערך של אחד הפרמטרים, נפרס מסך ערוך של כל הפרמטרים, תוך ציון השגיאה. ניתן לתקן כל פרמטר ע"י תנועה חופשית של הסמן ע"ג המסך, ולהיעזר במערכת כדי לה- כניס ערכים לפרמטרים. הדפסת "?" במקום ערך הפרמטר גורמת להצגת חלון עזר, (ס61) שיפרט את הערכים המותרים. המש- תמש יכול לקבוע את תוכנו של חלון העזר באמצעות מחולל הישומים. 5. למידה מודרכת כדי להגדיר פרוטוקול המורכב מסדרת פעו, לות, ניתן להעביר את המערכת למצב של למידהה (₪006 חזג6!). במצב זה המערכת לומדת את כל הפעולות שמבצע המשתמש, בכל אחת משיטות ההפעלה שנזברו עד כה. תוצאת הלימוד הינה תכנית קוו הנכתבת באופן אוטומטי ע"י המערכת ותוגדר בפעו- לה חדשה. ניתן להצמיד פעולה זו לכפתור מתוכנת ולהפעילה ע"י לחיצה עליו. בצורה זו יכול המשתמש שאינו יודע 615 לכתוב תכניות בשפה זו. 6. כתיבת תכניות ק:6 באמצעות עורך (6061101) כל שיטות ההפעלה שהוזכרו עד כה היו מידיות. נוסף להן ניתן לכתוב תכנית ב-קו₪1 באמצעות עורך, ולהפעילה אחר כך. דרך הפעלה זו נועדה למשתמש המתוחכם, השו- לט ברזי המערכת. ארכיטקטורת התוכנה מערכת הפיקוח וההפעלה בבסיס לפיתוח התוכנה נבחרה מערכת ההפעלה 86-א1א18 של |טוחז. זוהי מערכת הפעלה בזמן אמת התומכת ברב-משימתיות (9ח185%1-ז!ח) ובמספר משתמשים (-0]|ח זטפט). מאחר ומערכת זו אינה מספקת את כל הכלים הנדרשים, היה צורך לפתח מעליה מערכת פיקוח (619-59306ח) שהיא למעשה התכנית המפעילה את המכשיר. מערכת הפיקוח בנויה ממספר עבודות (פססן) המבוצעות במקביל, ומתקשרות ביניהן באמצעות הכלים שמספקת מערכת ההפע" לה: תיבות דואר וסמנים (880. אספ!ופה סוק ות). מערכת הפיקוח כוללת את המרכיבים הבאים: (ראה ציור 5): א. קשר אדם-מכונה מכלול זה אחראי על כל צורות הקשר בין האדם למכונה, בכל אחת מצורות ההפעלה, ניהול מסך ההפעלה על החלונות השונים שבו, וניהול הקלט. עם קבלת פקודה בקלט נעשה ניתוח של הפקודה (כפתור פונקציונלי, בחירת תפריט או פקודה מלוח המקשים) ומתבצע תרגום של הקלט להוראת קוו6. פקודת ה-קון6 נשלחת לתוך הפקודות המחכות לביצוע, קוו- מים שני תורים כאלו: תור רגיל ותור לפקן- דות מידיות. ב. המשגוח הראשי המשגוח מקבל פקודה לביצוע מתוך הפקו- דות, מזהה את הפקודה וטוען מהריסק את הפונקציה ואת טבלת התיאור שלה, הנדר- שים לצורך פעולת מחולל הישומים (במקרה שאינם נמצאים בזכרון). נעשית בריקה אם כל המשאבים הדרושים לפונקציה זמינים, ונבנית משימה (8%%)) שתבצע את הפונקציה. במסגרת המשימה מופעל מחולל הישומים המפעיל את הפונק- ציה. המשגוח מהווה הרחבה של מערכת ההפע- לה, ומטפל במעקב אחר הפונקציות המתבצ- עות, ניהול המשאבים, והפסקה מיידית של ביצוע פונקציה (|00ח08). ג. המטען ומנהל הספריות הכמות הגדולה של פונקציות ושירותי מער- כת מחייבת טעינה של קוד מהדיסק, ושחרו- רו כדי לפנות מקום לפונקציות אחרות. בי- צוע משימות אלו בזמן תגובה סביר חייב פיתוח מטען מהיר ומערכת לניהול הפונקצ- = יות וספריות המערכת הנמצאות בזכרון. ד. משגוח התצוגה משגוח התצוגה מנהל את מסך התצוגה ואת המרכיבים השונים הנמצאים עליו. המשגוח מפעיל את מעבד התצוגה ומאפשר ביצוע חלונאות (פַחואי60חואי) של הנתונים, הסתרה והצגה של השכבות השונות וכן ציור 3: מערכת הפוקוח וההפעלה משגוח התצוגה משגוח ראשי מחולל הישומים מנתח תחבירי קשר אדם-מכונה פונקצית המשתמש ב מעבד 0 המערכים זמערכים 5 הגדלה של הנתונים (ווססא). מאחר ומעבד התצוגה תומך רק בהגדלה של שכבת הנת- ונים ולא של השכבה הגרפית, מבצע משגוח התצוגה את ההגדלה המתאימה באמצעות תוכנה. כמו"כן מנהל משגוח התצוגה את העצמים הגרפיים כמו עקומות, משטחי התענינות, סמנים וכו', ומאפשר עיבוד מקבילי שלהם. ה. משגוח מעבד המערכים (עְגּזזב ץס6%סזק) מעבד המערכים מאפשר ביצוע איסוף הנת- ונים, וכן עיבוד במקביל של תמונות במהירות גבוהה. משגוח מעבד המערכים מתקשר למערכת ההפעלה של מעבד המערכים (.00.5 טסו[ 1ו8005-8), דואג לטעינת התוכנה המתאימה ולביצוע התקשורת והסינכרון בין מעבד המערכים למעבד הראשי. כמו-כן מאפשר המשגוח תקשורת נוחה ופשוטה בין הפונקציות השונות למעבד המערכים. ו. המנתח התחבירי (ז6)6זקז6זהו קו| ) המנתח התחבירי של שפת קוו6, מקבל בקלט ביטוי בשפת קוו ומחשב את ערכו. המנתח התחבירי מבוסס על טבלאות תחביריות שנבנו באמצעות תכנית יצירה מיוחדת, המקבלת בקלט דקדוק מטיפוס (1) .11 הנתון בצורת זץא. המנתח התחבירי מפעיל את השגרות הסמנטיות המבצעות את חישוב הביטוי. מחולל הישומים אחד התפקידים המרכזיים של מערכת ההדמאה הגרעינית הוא לאפשר הגדרת פרוטוקולים ופיתוח תכניות עיבוד נתונים קליני ע"י המשתמש והחוקר. כדי לאפשר זאת הוגדרו מספר רב (כ5007) של "אטו- מים". כל אחד מהם מבצע פעולה בסיסית של עיבוד, וכן חישוב של גדלים כמותיים. המשתמש יכול להרחיב את המערכת ע"י הוספת אטומים משלו. מחולל הישומים מאפשר למשתמש להגדיר פונקציה למע- רכת, ולתאר את השיחה בין הפונקציה למש- תמש. קלט הפרמטרים לפונקציה ובדיקת תקינותם מתבצע ע"י המחולל. טבלת ההגדרה המידע על הפונקציה מרוכז בטבלת הגדרת הפונקציה. טבלה זו נוצרת ומתעדכנת ע"י תכנית הגדרת ועריכת פונקציה. כלפי המשתמש אין הבדל בין פונקציה שהיא אטום הכתוב בשפת תכנות כלשהי, לבין פונקציה שהיא תוכנית ב"קו!6. לשני הסוגים קיימת טבלת הגדרה במבנה דומה. טבלת ההגדרה בנויה בשתי רמות: * רמת הפונקציה. * רמת הפרמטר. ברמת הפונקציה נרשמים, בין השאר, הפר- טים הבאים: ו. שם הקוד (טוחסוחטחחו) של הפונקציה. 2. שם הקובץ על גבי הדיסק המכיל את קידוד הפונקציה. 3. מספר הפרמטרים של הפונקציה. 4. רשימת המשאבים אותם דורשת הפונק- ציה. 5. מידע הדרוש למערכת הפיקוח כדי לנהל את הפונקציה. 6. ביטוי קוו המבצע בדיקות סבירות על קשר בין הפרמטרים השונים של הפונק- ציה. ברמת הפרמטר נרשמים, בין השאר, הפרטים הבאים לכל פרמטר: ו. אופי הפרמטר. 2. מספר הפרמטר בפקודה (כאשר נעשה שימוש בשיטת פרמטרי מקום). 5 מילת המפתח שתזהה את הפרמטר (במירה ונעשה שימוש בשיטת מילות מפתח). 4. מידע הדרוש לניהול המסך הערוך: מקום הפרמטר על המסך, הכותרת שלו, אורך שדה הקלט וכו'. 5 ביטוי קוו המבצע בדיקות תקינות על ערך הפרמטר. 6. חלון העזך (פוטת) של הפרמטר. 7. ערך ברירת המחדל של הפרמטר. מנהל השיחה תפקידו של מנהל השיחה לבצע באופן אוטומטי (ללא צורך בקידוד מיוחד) את השיחה בין המשתמש לפונקציה. היוזמה לביצוע השיחה היא בידי המשתמש כאשר הוא מפעיל פקודה לביצוע. פקודה זו יכולה להיות עם פרמטרים או בלעדיהם, כאשר הפרמטרים יכולים להיות תקינים או שגויים. לפני ביצוע השיחה מתבצעת בדיקת תקינות וסבירות של ערכי הפרמטרים ע"י המנתח התחבירי. בדיקה זו מתבצעת בשני שלבים: 1. חישוב ערך הפרמטר, שיכול להיות קבוע, משתנה, או ביטוי פוו6. 2. בדיקה, ע"פ טבלת ההגדרה, של אופי הפרמטר ושל סבירות הערך. כאשר אחד הפרמטרים שגוי, או חסר פרמ- טר נחוץ, משתמש מנהל השיחה בטבלת ההגדרות כדי לערוך מסך הכולל את כל הפרמטרים ואת הערכים שניתנו להם. המש- תמש מקבל הודעת שגיאה ויכול לתקן את הפרמטרים באמצעות כלי עריכה של מסך מלא (זסו/66 חטטזס8 !₪01). תהליך זה חוזר על עצמו עד אשר כל הפרמטרים תקינים. ע"י כך משוחרר המתכנת, ברוב המקרים, מכתיבת תכנית לשיחה ובדיקת קלט, ויכול להתרכז בכתיבת האלגוריתם בלבד. בציור 4 מתואר המבנה של מחולל הישומים. שפת ןס (קחוות ו 3 זקסזק ז616זכז16ת: [168ח611) פת קו01 פותחה כדי לאפשר למש- תמש שאינו תכנת לבצע תכנות קליני ברמה גבוהה. השפה מאפ- שרת טיפול במבנים של תמונות, עקומות, ושטחי התענינות (801) וכן רשימות של המרכיבים הנ"ל. כמוזכן מכילה השפה מספר רב של פונקציות, לביצוע פעולות מתמטיות ופעולות של עיבודי תמונות ועקומות. להלן סקירה מקוצרת של התכונות העיקריות של השפה, תיאור מפורט ניתן למצוא בספר השפה ([4טחגח קו[0). מבנה זו לשפת קו61 5 מרכיבים עיקריים: 1. ביטויי קוו שהם צירוף של קבועים, מש- תנים ופונקציות קוו6. 2. משפטי השמה בעזרתם מעבירים את ערכי הביטויים למשתנים. 3. משפטי בקרה המאפשרים ביצוע התניות ולולאות. משפטים אלו הם: ,6|וחש ,11 .60 זחספטזק 611 ,10 וואט. 4. אטומי עיבוד הנקראים פחסווסחט] א6ק/. כל אטום כזה מקבל פרמטרים שכל אחד מהם יכול להיות ביטוי קו61, ונוסף לעיבוד שהוא מבצע, מחשב האטום ערכים נומריים ושומר אותם לעיבוד נוסף. 5. שגרות קוו₪ הן תכניות בשפת ק;ו6 הנכת- בות באמצעות שאר מרכיבי השפה. שגרות ה-קוו6 יכולות לקבל פרמטרים, ויכולות לקרוא לשגרות אחרות. תחום הקיום של משתנים בתכנון שפת קוו0 נוצרה בעיה שאינה קיימת בשפות תכנות אחרות: פעולות של עיבוד תמונה על מטריצות גדולות גוזלות משאבי חישוב רבים, ובררך כלל ניתן לגזור מספר תוצאות חישוביות במעבר אחד על המטרי- צה. ציור 4: מחולל הישומים טבלת הפונקציה 2 7 טבלת הגדרה פרמטר 1 ערך בקלט ערך מחושב ערך בקלט ערך מחושב קלט/פלט למסוף מנהל השיחה מנתח תחבירי טעינת הגדרת הפונקציה וקוד הפונקציה גרעין הפעלה ממשק שיחה אלגוריתם פונקצית משתמש 16 לדוגמה: במעבר אחד על תמונה אפשר לחשב את ערך המכסימום של |6א1?, את ערך המינימום, קואורדינטות א וץ של מכסימום ומינימום, ממוצע, סטית תקן וכו'. כדי להימנע מביצוע מספר מעברים על הת- מונה, הוגדר אטום (פונקצית 476%) המחשב את כל הגדלים הניל במעבר אחד ושומר את כל התוצאות, לשימוש מאוחר יותר. הבעיה שעמדה לפיתרון היא כיצד תתבצע התקשורת בין אטום כזה לאטומים אחרים. הפיתרון שנבחר הוא הגדרת שתי סביבות בהן מוגדרים משתנים - טבלת הסמלים של הפונקציה וטבלת הסמלים של המשתמש. שמירת הערכים נעשית בסביבה מיוחדת הנקראת טבלת הסמלים של הפונקציה (01סחץ5 חסוזסתט) 8016:). הערכים מוכנסים למשתנים האופייניים לכל אטום, והמתאפי- ינים בקידומת 5. כאשר מנתח הרקוו נתקל במשתנה מטיפוס % הוא ניגש לשלוף את ערכו מטבלת הסמלים של הפונקציה. במע- רכת קיימת רק טבלת פונקציה אחת, וכל פונקציה, עם סיום הביצוע, שומרת בתוכה את התוצאות. המשתמש יכול לשלוף ערכים מטבלת הפונקציה, ולשמור אותם כמשתנים רגילים (משתני %), הנשמרים בטבלת הסמ- לים של המשתמש. לדוגמה, ההשמה: א% = %% תשמור את ערך המשתנה א5 שחושב ע"י אטום, כמשתנה רגיל. מכאן, שאחד מכללי התכנות הבסיסיים ב- קוס, הוא: "שמור על הדולרים שלך" ומשמעותו, דאג להעברת הערכים הנחוצים לך מטבלת הפונקציה למשתנים רגילים, בטרם יבוטלו ע"י פונקציה אחרת. קיימים אטומים המחשבים עשרות תוצאות, ובדרך כלל בתכנית מסויימת זקוק המשתמש רק ו מהן. שיטה זו מונעת הצטברות במות גדולה של משתנים ללא צורך. המשתנים הרגילים (משתני %) מוכרים רק בסביבת שגרת ה-קו01 בה הם מוגדרים (בדו- מה למשתנים ב-24:631). באשר שגרת הדוו מסיימת את הביצוע, מועברים כל המשתנים הרגילים לטבלת הפונקציה, והופכים למשתני 5. וזוהי הדרך היחידה להחזיר תוצאות משג- רת קו01, ובצורה זו מתבצעת התקשורת בין שגרות, ומושגת זהות בהתנהגות בין אטום לשגרת קו1ס. טיפוסי נתונים נוסף למשתנים מטיפוס מספרים שלמים, מספרים ממשיים ומחרוזות, מטפלת שפת קוו גם בנתונים הבאים: א. שטחי מסך מסך התצוגה של 376% (512א512) נקרא בשם ם. המסך מתחלק ל-4 רבעים בגודל של 56%6 הנקראים ₪ ,6 ,8 .4. כל רביע יכול להתחלק לשטחים מלבניים הנקראים מסגרות (פטח3ז)). הרוחב והגובה של המסגר רות הן כפולה של 32. לדוגמה, [128, 64] 86 הוא השטח המקווקו בציור פ5א. ניתן, כמובן, להתייחס לכל דף כחלק מהמסר השלם. למשל, המסגרת [128, 64] 86 זהה למסגרת [128, 64] 14 (ראה ציור 5ב). המסגרות ממוספרות בשורות אופקיות החל מהפינה השמאלית העליונה של המסך או הרביע, עבור מסגרות רבועיות מספיק לציין רק מימד אחד. לדוגמה [64] 62. למערכת קיימת ברירת מחדל של מימדים, שאפשר 0 אותה באמצעות פונקציה מיוחדת. במימדים אלו נעשה שימוש כבאשר לא ניתנים מימדים, כמו 3. ב. מרכיבים גרפיים השפה מטפלת במרכיבים הגרפיים הבאים: ו. שטחי התענוינות: שטחים אלו יכולים להיות מעגליים, מלבניים או בעלי צורה כלשהי. הם ממוספרים ע"י אינדקסים, וניתן להתייחס אליהם ע"י <חסו699זקא>> . כמו ₪5. 2 חיצים: חיצים הם מצייני מקום על המסך. בדומה לשטחי התעניינות, הם ממוספרים ע"יאינדקסים וההתייחסות אליהם היא ע"י <ח6550זקא6> ק. 3 היסטוגרמות (עקומות): על גבי המסך. ההתייחסות | אליהם | היא - ע" <חסו5סזקא>> 11 4. מצייני היסטוגרמות (6אזגות): ההתייח- סות אליהם היא ע"י <ח0ו65זקא6> ]א צוור פא': דוגמה לחלוקת מסך: [128, 64] 86 ג. מרכיביבסיס הנתונים (ר'ציור 5 ג'). ו. תצפיות: המידע הנצבר בתהליכי איסוף ועיבוד הנת- ונים, נשמר על גבי אמצעי מגנטי (תקליט, תקליטון, סרט מגנטי), ומאורגן בקבוצות הנקראות "תצפיות" (5/06/65). תצפית מכילה את כל המידע, הגולמי והמעובד, הקשור לביקור אחד של חולה. התצפית מכילה אגו- דות (פקטסזק) של תמונות, שטחי התעניינות, היסטוגרמות, מציינים, חיצים ומידע אישי ודיאגנוסטי שהוקלטו כחלק מן התצפית. ההתייחסות אל התצפית היא בצורה הבאה: <ח0ו698זקא6> 8: <1>060106 באשר ה-<66006> הוא האמצעי המגנטי עליו נמצאת התצפית. לרוגמה: 10 0:5: מתייחס לתצפית מספר 10 הנמצאת על גבי התקליט הראשי של המע- רכת. כאשר אין מציינים <66%106>, ההתייח- סות היא לתקליט הראשי. 2. אגודות: אגודה היא אוסף של תמונות. האגודה יכולה ציור 5 ב': דוגמה לחלוקת מסך: [128, 64] ₪14 . 2 1 ח ד 1 ורן פיה יי אה י י ָ | ש5₪6 | | פחסקק ו 1 ו ל ובל ו מ ק * |ססוחו5 י ספות 5 ו 08 ! ' פקטסזק ' - > | 006 | | זסתו וט 3 1 -1 . | /- 2 | | פאז ' 1 - ₪ ו 1 1 6 ב . 1 . ל [ 0 יו ד = 65 | | יְ קירט רק ה 7 ל ה 0090 | > , ו 0 | - 18 || הק | | |הסהתסוהתה ו ו . / / 1 - 1 / ו 0 5 )תוסכ ן להכיל תמונה אחת (כפי שקורה בדרך בלל בתצפיות סטטיות), או מספר רב של תמונות (כפי שקורה בתצפיות דינמיות). ההתייחסות לאגודה היא בצורה הבאה: <חסו658זקא6> 2) לדוגמה: 010 3 5 באשר אין מציינים עְטט51, מתייחסת המערכת לתצפית שהיא ברירת המחדל, שנקבעה קודם ע"י המשתמש. 3'תמונות על גבי תקליט: השייכות לאגודה מסופררות ע"י אינדקסים, וההתייחסות אלי- הן היא בצורה: <ח0ו69זקאס> ]1 <קטסזק> כאשר אין מציינים אגודה, ההתייחסות היא לברירת מחדל של מערכת. 4. מרכיבים גרפיים בבסיס הנתונים: ההתייחסות אליהן היא ע"י: <חסו639זקא6> 11 (היסטוגרמות) <חסופפסתקא6> ₪ <ק5₪00> (שטחי התעניד ינות) וכו'. לדוגמה: 113 541: 1ת: מתייחסת לעקומה ‏ 3 השייכת לתצפית שמספרה נתון ע"י המשתנה %1. ד. רשימות שפת ה-קו61 מסוגלת לטפל ברשימות. רשי- מה היא אוסף תחומים של מספרים שלמים או ממשיים. תחום הוא המבנה הבא: [<ק500> 69] .. <ווחוו! אסן> הגבול העליון, התחתון והצעד הם ביטויים בזפוו6: לדוגמה: 2 ₪ 11 .. 1 היא הרשימה הבאה: 11, 9, 7, 5, 5, 1 אפשר להשמיט את הצעד (במקרה זה, ערכו הוא 1) ואת הגבול העליון (במקרה זה זהה ערכו לגבול התחתון). ניתן לשרשר תחומים ע"י שימוש באופרטור ",": לדוגמה: 1 ,5 ,8 ,10 .. 20 ,30 .. 50 ₪ 5 ניתן להגדיר רשימות של אלמנטים גרפיים ואלמנטים בבסיס הנתונים. לדוגמה הביטוי: [64] 12, 10 .. 1 6 מגדיר רשימה של 11 מסגרות בגודל 6464 על גבי הרביע 0. הביטוי: 111..562 מגדיר את העקומות 11], 83 פונקציות קוו שפת ;ו מכילה מספר רב של פונקציות הבנויות בתוכה, שניתן לשלב אותן בתוך ביטויים. קיימות מעל 100 פונקציות המתחלקות לסו- גים הבאים: א. פונקציות לטיפול בתמונות. ב. פונקציות לטיפול בעקומות. ג. פונקציות לטיפול באזורי התעניינות. ד. פונקציות לטיפול בארכיב. ה. פונקציות לטיפול ברשימות. ו. פונקציות מתמטיות. להלן דוגמה לביטוי המכיל פונקציה: (20; 0; 111) א]]אא11 = 06 47 הפונקציה א11אא1] מחזירה את ערך ה-א של נקודת המינימום של העקומה 81 בתחום 0 = > א = > 0. בעזרת הפוקנקציות 6 לבצע עיבודים מורכבים. רשימה מלאה ש הפונקציות הקיימות בשפה ניתן למצוא בפרק 3 בספר השפה ([4טחגח קן01). קיימת כפילות מסויימת בין פונקציות קוו אטומים. ייתכנו אטומים ופונקציות המחש- בות את אותם הגדלים. לכפילות זו שתי סיבות: > אטומים מחשבים כמות גדולה של נתונים ביעילות גבוהה יותר כפי שהוסבר בסעיף הדן בתחום הקיום של משתנים. > אטומים נוחים יותר לשימוש מאחר והם אינטראקטיביים, והמערכת מדריכה את המשתמש בהפעלתם. לעומת זאת, תכנית קוו הכתובה באמצעות פונקציות, קריאה יותר ונוחה למשתמש המתוחכם. הן באטומים והן בפונקציות נעשה שימוש באותו אלגוריתם ורק המימשקים שונים. אטומים (פ5חסו)6תט] א6כ) אבני הבנין הבסיסיות של תכניות ה-קו61 הם אטומי העיבוד. אטום כזה מופעל ע"י קוד (סוחסות6חות) ורשימות פרמטרים המובדלים ע"י ";" או ע"י מילות חיבור, כאשר כל פרמ- טר הוא ביטוי קוו). לדוגמה: 85; [64] 5 4 עקסס: מעתיק את התמונה על חלק המסך המוגדר ע"י [64] 3 לחלק המסך המוגדר ע"י 85. אותה התוצאה תתקבל ע"י ההוראה: 5 סו [64] 453 600 למרות שהשימוש ב-";" נראה פשוט יותר, השימוש במילות החיבור (פחסוזופסקשזק) כמפרידים משחרר את המשתמש מהצורך לזכור את סדר הפרמטרים, דבר שהוא נוח כאשר מספר הפרמטרים גדול. שיטה זו גם קריאה יותר. סדר הפרמטרים וכן מילות החיבור ניתנים לשינוי ע"י מחולל הישומים באמצעות תכנית ההגדרה והעריכה. איסוף הנתונים - תוקונים וכיולים ספרתיים תיקונים פי שכבר צויין, לכל מערכת אופטית ו/או אלקטרונית יש עיוותים אופיי- ניים, חלקם קבועים וחלקם משתנים עם הזמן, הטמפרטורה וגורמים שונים נוס- פים. כתוצאה מכך אם ניצור תמונת הדמאה בעזרת מערכת כזו, תתקבל דמות מעוותת. כדי להתגבר על בעיה זו תוכננה מערכת תיקונים ספרתית המבוססת על אוסף מפות (מטריצות) ספרתיות המכילות את המידע על העיוותים המקומיים של המצלמה הגר- עינית, ובכך מתאפשר תיקונם בזמן אמיתי. מערכת התיקונים הספרתיים מורכבת משלו- שה חלקים עיקריים: > תוכנה למדידת העיוותים האופיניים לגלאי - זו מערכת תוכנה מדעית הדוגמת את תמונת העיוותים המקומית ובעזרת המעב- דים 8086/8087 בונה את המטריצות הספרתיות בדיוק של עד שמינית תא-תמונה ([סאוק). > תוכנת משטר מפות - מספר המפות הוא רב, והמפה המתאימה עשויה להשתות מאיזוטופ למשנהו, או מקצב איסוף איטי למהיר. | הוקם מטנון אוטומטי שירע לקרוא למפה המתאימה לפי התנאים בהם מבוצעת ההדמאה. כמו-כן, מבוצע עיבוד המפה לפני שלב איסוף, על פי גודל המטרי- צה (מספר תאי-התמונה), ההגדלה (200) והסיבוב או השיקוף. תוכנת משטר מהמפות מעבדת את המפות עיבוד מוקדם לקראת איסוף הנתונים. > תוכנת התיקונים בזמן אמיתי - שני סוגי תיקונים מתבצעים בזמן אמיתי. תיקוני מקום (ץווזה6חו[) וחלונאות אנרגיה (עקזטת6). בציור 6 מתואר הריבוע 480 אשר דמותו בתמונה המעוותת היא יש 6 *8 *4. תפקידם של תיקוני המקום להסיט כל מאורע הנמדד (ב"עולם המעוות") בנקודה (סץ ,פא) '4 אל הנקודה (6ע ,6א) 4 בתמונה המתוקנת. לשם כך מופעל מעבד מהיר הקורא את העיוותים המקומיים מתוך המפה, מתקן בזמן אמיתי את הקואורדינטות של המאורע, ומאחסן את המאורע במקומו המתוקן בתמונת ההדמאה הספרתית. תיקון המקום הוא בעל השפעה מכרעת גם על אחידות התמונה. השטח המרובע 'ע ₪ 8 'ג עשוי להיות שונה בצורה משמעותית מהשטח האמיתי שהוא מייצג במציאות - 486, אי לכך, אם אנו מדמים עצם אחיר (₪006 ףחס)!וחט) ואם איננו מבצעים תיקוני מקום, הדמות תתקבל בהירה יותר (עתירת מניות) כאשר יס 86 '4 קטן בשטחו מ867א, ולהיפך. כשם שהמצלמה הגרעינית גורמת לעיוותים במיקום המאורע, כן היא גורמת גם לעיוות מקומי באנרגיה הנמדדת. כפי שכבר צויין, האנרגיה משמשת לבחירה של מאורעות שאנו רוצים לסלק מהתמונה, כגון כאלו שעברו פיזור מוקדם בגוף הנבדק ולכן נקל- טים במקום שגוי, או כאלה שמקורם בקרינה סביבתית. מפת האנרגיה משמשת, בדומה למפות תי- קוני המקום, לתיקון העיוות המקומי של האנרגיה המדודה של ההתפרקות הרדיו אקטיבית. כיולים בתחילת פרק זה על איסוף הנתונים, צוין כי עיוותי המצלמה הגרעינית תלויים בגורמים סביבתיים משתנים כמו זמן, טמפרטורה ואפילו שדות מגנטיים מקומיים המשפיעים על תגובת מכפילי האור (6ו!קוז!טוחסוסגק). נקל להבין, על כן, כי לא היה טעם רב במפות תיקונים המצלמים עיוות רגעי של המצלמה הגרעינית, אלא אם כן קיימת מערכת עזר נוספת המאפשרת לשמור את חומרת איסוף הנתונים בנקודת עבודה רב-פרמטרית מדויי- קת ביותר. אילמלא היה בידנו לייצב את חומרת המערכת היה כל שינוי בתנאים הסביבתיים משנה את תמונת העיוותים והשימוש במפות, יותר משהיה מתקן היה עלול לקלקל את הדמות הספרתית הנאספת. כדי לענות על בעיה זו הוכנה חומרה ותוכנה יעודית המאפשרת, בעזרת משוב שלילי הנסגר דרך מעגל מחשב ספרתי, להחזיר כל רכיב אלקטרוני ואופטי של מערכת האיסוף למצב עבודה קבוע. מזינים את הרכיב המכוייל באות (אלקטרוני או אופטי) סטדרטי, מודדים את התגובה שלו והופכים אותה לאות ספרתי המוזן למחשב. המחשב שולט בבקרת הגבר (חו89) של הרכיב המכוייל ובשיטה איטרטיבית הוא מחשב את ההגבר הדרוש על מנת לקבל עבור אות הכניסה הסטנדרטי אות תגובה קבוע (60060ז6/6ז). כאשר נמצא ההגבר המת- אים, המבטיח אות-יציאה קבוע בתגובה על אות-כניסה סטנדרטי, אנו יודעים שהרכיב יוצב בנקודת עבודה קבועה. כיול זה מבוצע על כל אחד מהרכיבים האלקטרוניים והאופטיים של מערכת איסוף הנתונים, ומשהושלם אנו יודעים שהמערכת הוחזרה לנקודת עבודה סטנדרטית, וכי מפות התיק- ונים תקפות. 17 18 1:03 81167 הז הגח 06 31 0טס הד (סצ,סא)יה איסוף הנתונים הצגת הבעיה ע"פ מפרטי המערכת קיים הצורך לטפל באי- סוף נתונים בזמן אמת, בקצב של עד 500,000 מאורעות בשניה, תוך כדי ביצוע תיקוני מקום וחלונאות אנרגיה. משך תהליך זה, עובר המאורע הגרעיני 24 שלבי טיפול שונים, כאשר הזמן הממוצע לביצוע כל הטי- פול הוא כ-2 מיקרודשניות. המטרה של איסוף הנתונים היא בניית מטרי- צת תמונה, כאשר בכל קואורדינטה ץ,א במטריצה, נמנה מספר פוטוני הגאמה שפגעו במקום המתאים על גבי הגלאי (לאחר ביצוע תיקון המקום). בצורה זו, איזורים בגוף החו- לה, הפעילים יותר מבחינה רדיואקטיבית ייוצגו במטריצה ע"י איזורים בעלי ערכים גבוהים יותר. תוך כדי האיסוף מציג מעבד התצוגה את המטריצה על גבי מסך התצוגה. כל אבר במטריצה ממופה לוטא במסך, כאשר ערך האבר קובע את רמת האפור או הצבע של הד[6אות. קיימים מספר סוגים של תהליכי איסוף: א. איסוף סטטי - האנלוגי לצילום תמונה בודרת במצלמה רגילה. ב. איסוף דינמי - האנלוגי לצילום רצף תמונות במצלמת קולנוע, כאשר איסוף כל תמונה נמשך פרק זמן קבוע. ג. (הסחופוטף6ה | 028656|ט | פטסתסזהסתץף) 514 איסוף דינמי המסונכרן ע"י קצב הלב. ד. מצלמה סורקת - איסוף המתבצע תוך כדי תנועה של המיטה והמצלמה, כדי לאפשר צילום רציף של כל גוף החולה. ה. טמוגרפיה | ברפואה | גרעונות | - 7 הז סו סז 161266 טק ו 60 הסופ1ח6) .60170010 061076 -- ה413101:0 1ה369וספם 5 זן6311תו:] [ג6ופזק (פץ ,פא) ', ,1386 01500166 .(8) תו 6006160 .(ם) (צה-פצ ,א/-פא) = 6ץצ ,486 (כ.426) ה6זב.-- ('כ'4'0) 3703 .(6) ציור 6: תיקון מקום בה נאספות תמונות באשר המצלמה סובבת את גוף החולה על מנת לקבל מבטים שונים של הגוף המאפשרים שיחזור טומוגרפי. תהליך התיקון והטיפול במאורע הטיפול במאורע מתבצע ע"י מעבד מערכים הבנוי סביב 9316 בארכיטקטורת הרוורד. מעבד זה הוא בעל כוח חישוב גבוה במיוחד (ב"פקווח/4.5) והוא מיקרו"מתוכנת בתכנות אופקי. גודל מילת הקוד של המעבד 64 סיב- יות, וגודל מילת הנתונים 24 סיביות, או 2 מילים של 12 סיביות כל אחת, אשר ניתן לעבדן במקביל. השלבים העיקריים בטיפול במאורע הבודד: א. קריאת המאורע (ם ,ץ .א) מתוך 80 הק- שור למצלמה. ב. חלונאות אנרגיה: (צ,א) אהוח ם > = (ע,א) ם > = (ץא) חן ג. תיקוני מקום (ע"פ - טיילור 0 צס*(ץ.א)61+אס "(ע.א)81+(ץ,א) 1 ='א - ס*(ץא)2+אפ*(ץא)82+(ץא)42 =יץ ד. שתילת המאורע במטריצת התמונה: 1 (ץ,'א)]א =('ץ ,6 ה. טיפול בחריגים (בגון 0 ]| מאחר ואפילו מעבד המערכים אינו מסו- גל לבצע את כל השלבים בזמן הנדרש, ניתנו הפתרונות הבאים: יר 5 בנית חומרה תומכת מיוחדת, המכילה כופל מהיר ואמצעי שליפה מהיר * ביצוע העיבוד על א וד ב ל : 8 התהליך ל-3 תהליכים מקבילים של 8 שלבים כל אחד, כך שברגע נתון אנו מטפלים במקביל בשלושה מאורעות גרעיניים, כאשר ו ב 6 הראשון, השני בשלב השני : > ב ב הסופי של התהליך 500486 ו מערכת ההפעלה של מעבד המערכים - 58 (575160 8ת811ז6ק0 51100-)01 ) קיימים מקרים (שיתוארו להלן) בהם יש צורך לבצע שני תהליבים מקבילים (88%5!) ע"י מעבד המערכים. אחד התהליכים הוא תהליך האיסוף, והתהליך השני חוא עיבוד נתונים מסויים. כדי לאפשר זאת, נכתבה מעין "מיני" מערכת הפעלה במיקרודקוד, התומכת במשטר של משימה עיקרית ומשי- מת רקע. מאחר ולא קיים תהליך של פסיקה במעבד המערכים, היה צורך לבצע מעבר בין המשי- מות, בשיטה של דגימהה (פַחו!!סק). מאחר ומעבד המערכים מסוגל לדגום במקביל לבי- צוע עיבודים אחרים, הפסר הזמן כתוצאה מהדגימה לא קיים למעשה. החלפת המשי- מות מתבצעת ע"י בדיקת הדס! של המאור- עות. כאשר הוא ריק, עוברים לביצוע המשי- מה ברקע. כאשר הוא מתמלא (64 מאור- עות) חוזרים לביצוע משימת האיסוף (שהיא המשימה העיקרית). תקופת הזמן של החלפת המשימות היא נמוכה ביותר, ולא עולה על 10 מיקרו-שניות. מערכת ה-805 מספקת שירותים לתכניות הרצות במעבד המערכים, וכן שירותי תקשו- רת עם המעבד העיקרי. בעזרת מערכת ה- 5 ניתן לבצע עיבוד מהיר של תמונה במקביל לאיסוף בקצב של עד 1500000 מאורעות בשניה. בקצב גבוה יותר של איסוף קיימת ירידה בביצועי משימת הרקע, כאשר המשימה העיקרית לא נפגעת. איסוף נתונים דינמי איסוף זה מתבצע בשיטה של "מצלמת קו- לנוע" כדי לאפשר מעקב אחרי תהליכים דינמיים בגוף. אחת לפרק זמן קצוב (החל מ-15 מילי"שניות עד סדר גודל של עשרות שניות) מתבצעת החלפת תמונה ואיסוף לתוך תמונה חדשה. תוך כדי האיסוף, מתב- צעת הקלטה של התמונות שכבר נאספו על גבי הדיסק. קצב ההקלטה יכול להיות מהיר (עד 25688 בשניה). ההקלטה מתבצעת תוך כדי מחיקת המאגר שהכיל את התמונות שהוקלטו, כדי להכין מקום לתמונות חדשות. למעשה בשעת האיסוף הדינמי, מגיעה המע" רכת. למירב הניצול של יכולת העיבוד והקלט/פלט. החומרה והתוכנה תוכננו במיו- חד כדי לעמוד בביצועים הנדרשים. איסוף נתונים בסריקה (קחוחת%08) שדה הראיה של המצלמה מוגבל (40 ס"מ). כאשר רוצים לקבל תמונה מלאה של הגוף (למשל סריקת כל עצמות השלד) מניעים את המיטה עליה שוכב החולה ואת המצלמה. הסריקה מתבצעת במעבר אחד או בשני מעברים, לאורך הגוף. מאחר ושדה הראיה של המצלמה אינו מכסה את כל רוחב הגוף, דרושים שני מעברים, מהם מתקבלות שתי תמונות החופפות במרכז הגוף. תוך כדי המעבר, חייבים לקבל מהמערכת ות נתונים על מצב המצלמה ביחס חולה, כדי לאפשר את איסוף המאורע למ" קום הנכון במטריצה. כמו כן, במקרה של שני מעברים, יש "לתפור" את שני חצאי התמונה כך שאיזור התפר לא יורגש. איסוף בשיטת הוץ5 מטרת האיסוף בשיטה זו היא קבלת סדרת ב שתייצג מחזור לב אופייני. לשם כך קולטת המערכת את אות ה-א.ק.ג. של החור" 3 לה, ומאתרת את נקודת ה-ת של ה-א.ק.ג. שהיא הנקודה בה נשלח האות החשמלי הגו- רם להתכווצות חדרי הלב. פרק הזמן בין שתי נקודות ₪ עוקבות מגדיר מחזור לב. כאשר רוצים לקבל הצגה של מחזור לב בהפרדת זמן טובה (למשל 24 תמונות למח- זור), איסוף של תמונה בודדת נמשך כ-40 מילי-שניות. | מאחר וכמות | החומר הרדיואקטיבי המוזרקת לחולה נמוכה, ניתן לקבל בפרק זמן זה כ-1000 מאורעות לת- מונה. זוהי סטטיסטיקה נמוכה ביותר, ובעלת יחס אות לרעש גרוע. כדי להתגבר על בעיה זו, חוזרים ואוספים מחזורי לב רבים לאותן המטריצות בהתאמה, כך שלכל תמונה נאס- פים המאורעות השייכים לאותה פאזה במח- זור הלב. פיתרון זה אפשרי רק באשר אורך מחזורי הלב של החולה קבוע פחות או יותר. לרוע המזל נבדקים חולי לב הסובלים מהפרעות קצב, המעוותות את האיסוף. מתגברים על כך באופן הבא: שומרים "בצד", במאגר בי- ניים, את המאורעות השייכים למחזור הלב הנוכחי. כבאשר מאתרים את אות ה-₪ של ה"א.ק.ג. ניתן לחשב את אורך המחזור ולק- בוע אם זהו מחזור תקין. במקרה זה צוברים את המאורעות שנאספו במאגר הביניים לתוך מאגר התמונות, במקביל לאיסוף המאורעות של המחזור הבא. נעשה כאן שימוש בשתי משימות מקבילות - משימת האיסוף ומשימת הצבירה, המתבצעות תוך בדי תקשורת ביניהן ע"י ה-805 במעבר המערכים. איסוף נתונים בשיטת טומוגרפיה (07ם) כדי לקבל חתכים של איברים בגוף, משתמ- שים בשיטה הדומה לטומוגרפיה בקרני רנטגן, בהבדל מהותי אחד: טומוגרפיה בקרני רנטגן מבוססת על בליעה של קרני רנטגן בגוף האדם, בעוד שטומוגרפיה ברפואה גרעינית מבוססת על פליטה של פוטוני גמא מגוף החולה. כדי לבצע שיחזור טומוגרפי יש לאסוף תמונות של השלכות האבר. הדבר מתבצע ע"י סיבוב המצלמה סביב גוף החו- לה, במסלול מעגלי, ואיסוף תמונה חדשה כל מספר מעלות. שבלול נוסף של השיטה היא סיבוב המצלמה סביב החולה במסלול אליפטי, כדי לשמור על מרחק קבוע של ראש המצלמה מהגוף. המס- לול האליפטי נוצר ע"י טיבוב הראש במסלול מעגלי, והזזת המיטה בתנועה קווית. כל זה מתבצע בפיקוח המערכת הממוחשבת, תוך כדי הקלטה של התמונות הנאספות לתוך הדיסק. תמונות אלו משמשות קלט לשיחזור הטומוגרפי המתבצע גם הוא ע"י מעבד המערכים. תוכנת היישומים ב"א6ק4 חלק מכריע של הבדיקות הרפואיות המתבצעות במצלמה גרעינית מתל- ווה עיבוד המידע וחישוב פרמטרים קליניים מתוך התמונה הספרתית, כסיוע לרו- פא בקביעת האבחון. חשיבות רבה ביותר יש לגדלים כגון נצילות שאיבת הדם בלב, קצב המילוי וההתרוקנות של חדרי הלב, ספיקת הדם במוח ובריאות, הפעילות המטבולית בכליות ופרמטרים רבים אחרים. מערכת עיבוד נתונים הנלווית למצלמה גרע- ינית חייבת להכיל את המרכיבים התוכנתיים המאפשרים חישוב של הגדלים הקליניים ברי-הענין. מבחינת עיבוד מדעי של תמונות ספרתיות מדובר ב-3 קבוצות כלים: א. תכניות לעיבוד ישיר של תמונות ספרתיות הכוללות: - מסננים ספרתיים שונים לניחות רעשים בתמונה. - מערכת תכניות לביצוע פעולות אריתמט- יות על תמונות ובין תמונות. - כימות המידע בתמונות. - תכניות להדגשת אופיינים מסויימים בתמ- ונות. ב. תכניות להגדרת אזורי התעניינות (-8₪01 ]שחו ]0 חסופָטז) בתמונה וכימות המידע באיזורים אלו. 801 היא מסגרת התוחמת איזור בתמונה ומאפשרת עיבוד של תחום זה בלבד. במכלול זה נמצאות התכניות: - יצירה ידנית של ₪015 שונים. - יצירה אוטומטית של 801 התוחם אבר נתון בתמונה, כגון תיחום החדר השמאלי בלב (ח0וז06166 6086 08116ח10ט8). - תכניות לעיבוד וכימות המידע המוכל בתוך801. ג. תכניות ליצירה ואנליזה של עקומות. עקו- מות משמשות ברפואה גרעינית בדרך כלל לתיאור התפתחות תהליך בתוך איזור מסו- יים ([80) משך זמן (6תטס עצוז86 טחזזו). על כן רוב העקומות נוצרות תוך ספירת הפעי- לות בתוך ₪015 על פני סדרת תמונות ספרת- יות המתארת תהליך פיזיולוגי מסויים המת- רחש באבר הנבדק. סוג אחר של עקומות דיאגנוסטיות הן עקו- מות המתארות את פילוג המניות בתוך 801 (ח0ו00510001 !תטסט) ופרופיל המניות בת- מונה. פותחה תוכנה נרחבת לעיבוד עקומות הכוד ללת מסננים לניחות רעש, התאמת עקומות (קתוזות ‏ 6תטס) בשיטת ה-608ז5008 1688 (התאמות. פולינומיליות, אקספוננציאליות, | זסתטסת ,6651560 ואחרות). מן ההתאמות הנ"ל ופרמטריהן ניתן לשאוב את המידע הכמותי הדרוש לאנליזה הרפואית. הכלים התוכנתיים שתוארו לעיל הינם בעלי אופי כללי ויכולים לשמש, למעשה, לעיבוד ולניתוח כל מידע האגור בצורת תמונות ספרתיות. מעבר לכך עולות דרישות מיוח- דות הנובעות מאופיין של תמונות גרעיניות ומן הצרכים המיוחדים של הרפואה הגרע- ינית. במכלול זה ראוי לציין את הנושאים הבאים: = בוצעה עבודת מחקר ופותחה תוכנה רבת היקף בנושא האיתור והמעקב האוטומטי אחר השינויים בגודל ובצורה של חדרי הלב במיוחד החדר השמאלי במשך פעימת הלב. לשם כך נבנתה מערכת 0686 01ת-וטות 08ו61601 המתחשבת באנטומיה של הלב ובמכניקה של תנועתו. > נבנה מכלול של תכניות הדמאה- פונקציונלית (פתופגוח! [התסוזסתט!) אשר מייצה רות תמונות ספרתיות של פרמטרים המתא- רים השתנות מקומית בזמן. במכלול זה יש, לדוגמה, אנליזת זטתטס! מסרר ראשון המבו- צעת לכל תא-תמונה, ויוצרת 3 תמונות פונקציונליות: | תמונת| ממוצע, תמונת אמפליטודה ותמונת פזה. בתכנית אחרת נוצרת תמונת אקספוננטים של עליה ודעיכה של הפעילות הגרעינית המאפשרת לכמת מקומית את הפעילות המטבולית והפיזיולו- גית. = התאמת עקומות יחודיות לרפואה גרע- ינות, כגון ה8-088867תת4א, המאפשרת לחשב את הזרימה האנומלית של דם מחדר הלב השמאלי לימני במקרים בהם יש פרצה (זחומ5) במחיצה המפרידה את חדרי הלב (מטוק56), ליקוי הנפוץ במיוחד בקרב תינו" קות ומחייב טיפול כירורגי. כדי להאיץ את ביצוע החישובים מבוצע חלק ניכר של התכניות הנ"ל ב"מעבד מערכים" (ז000580ז2 ץ4זזם), המופעל על ידי מיקרוד תוכנה יעודית. ציור 7: דוגמת דו"ח קליני 8% וו 6 1 % =-ם = ₪075 .ם 6 1 10868 5 =סשזמ₪ה |11: 60. 1 20 התוצאה הסופית של תוכנת הישומים היא הדו"ח הקליני. דו"ח זה הוא תוצאה של פרוטוקולד העיבוד השונים והוא מכיל, בדרך כלל, תמונות מייצגות של התהליך הנברק, אזורי התעניינות ועקומות המייצגות תהלר- כים פיזיולוגיים וכן נתונים כמותיים שונים. בציור 7 ניתן לראות דוגמה של דו"ח קליני. ניהול הפרויקט צוות הפרויקט יתוח התוכנה למחולל ההדמאה הגרעינית בוצע במסגרת אגף הפי- תוח של המפעל לרפואה גרעינית באלסינט. האגף אחראי לפיתוח מערכת ה-7א6ק4 וכולל קבוצות התמחות בתחומי הפפיקה, אלקטרוניקה אנלוגית, אלקטרוניקה ספרתית, מכניקה ותוכנה. בתקופת השיא של הפרויקט מנה האגף כ1207 מהנדסים, מתכנתים וטב- נאים. קבוצת התוכנה כוללת כ-20 מהנדסי תוכנה ופיזיקאים מעולים, המרכזים ידע בתחומים רבים של מדעי המחשב (מערכות הפעלה, שפות פורמליות וקומפילציה, מיקרו-תוכנה, תכנות גרפי, עיבוד תמונות, תכנות מדעי ועוד). פותוח התוכנה פיתוח התוכנה התבצע על מערכות פיתוח מטיפוס 111 101666 125א של אינטל, תחת מערכת ההפעלה 11 1515. תחנות הפיתוח מחוברות באמצעות רשת תקשורת וטוחטתום לתחנת ארכיב מרכזית הכוללת תקליטים בנפח של 230₪/8. התוכנה מועברת למערכת המטרה באמצ- עות קו תקשורת טורי, והניפוי נעשה על מערכת המטרה. כלי הניפוי העיקריים הם משגוח (זטווחסוח) באמצעותו ניתן להגדיר נקודות עצירה (טחוסק 4%טזט) ולהציג את תוכן הזכרון, וכן 86 105 (-[טוחט זוטשזוס חן זסוגּ) המאפשר אמולציה בזמן אמיתי של המעבד 8086. פיתוח המיקרו-תוכנה בוצע באמצעות אסמ- בלר שהוגדר ונבתב כחלק מן הפרויקט. אסמבלר זה רץ על מערכות הפיתוח ועל מערכת המטרה. ניפוי המיקרו-תוכנה בוצע באמצעות תכנית ניפוי הרצה על מערכת המטרה בזמן אמיתי ובמקביל לפעולת המערכת. גם כלי זה פותח במסגרת הפרויקט. שלבי הפיתוח פיתוח התוכנה למערכת ההדמאה הגרעינית היה פרויקט מורכב ביותר שפעל במסגרת האילוצים הבאים: א. פיתוח תוכנה במקביל לחומרה. ב. פיתוח תוכנה במקביל למחקר שמטרתו לקבוע מה הם האלגוריתמים העיקריים של התיקונים, הכיולים ואיסוף הנתונים. ג. פיתוח תוכנה למעבד חדש (8086) באשר כמות כלי העזר והפיתוח היתה מינימ- לית. ד. פיתוח בסביבה תעשייתית מסחרית שאילצה שחרור תוכנה מהיר ככל האפ" שר, כדי לאפשר מכירות של המכשיר. ה. הצורך באימות קליני של התוכנה. הפיתוח בוצע ב-6 שלבים עיקריים: א. שלב הגדרת המפרטים 6 נמשך במחצית השנה (מרס 1979 עד ספט מבר 1979). הגדרת המפרטים בוצעה ע"י מנהל המוצר, השייך לאגף השיווק של המפ- על. המפרטים התבססו על מצלמות גרעיניות מדור קודם שפותחו באלסינט, כאשר הביצר. עים נקבעו על סמך האפשרויות הטכנולוג" יות, במטרה לפתח מצלמה גרעינית שתהיה הטובה מסוגה הקיימת בשוק. חשוב לציין שגם עתה, 5 שנים לאחר הגדרת המפרטים, לא קיימת בשוק מערכת הרמאה גרעינית שביצועיה טובים כשל מערכת ה-אסק. הוכן תיק מפרטי המערכת ששימש בסיס לתכנון. ב. שלב חקר ישימות ותכנון ראשוני שלב זה נמשך כשנה (ספטמבר 1979 עד ספטמבר 1980) ובו נקבעה הארכיטקטורה של המערכת מבחינת החומרה, נבחרו המעב" דים השונים ותוכננו האלגוריתמים העיקריים של האיסוף. בדיקת האלגוריתמים וחלוקת עבודה בין תוכנה וחומרה נעשתה בסימול- ציה. במקביל תוכננה ארכיטקטורת התוכנה ועוצבה מערכת הפיקוח. ג. כתיבת תוכנת עזר לפיתוח החומרה שלב זה חפף לשלבים האחרים, ומטרתו לפתח תכניות המשמשות כלי עזר בפיתוח החומרה. בלא כלים אלו לא ניתן לנפות את החומרה. תוכנה זו היוותה את הבסיס לתוכנה הדיאגנוסטית של המכשיר, המשמשת את אנשי השירות בשדה ואת מערך הייצור. ד. שלבהתכנות והניפוישל הגרסה הראשונית שלב זה נמשך כ-20 חודשים (אוקטובר ס8פ19 ער מרס 1982) ובו נכתבה גרסת התוכנה הראשונית. מטרת פיתוח זה היתה לספק מהר ככל האפשר תוכנה שתאפשר למערכת לתפקד בקליניקה. הטכניקה שנבחרה היתה לשחרר סדרה של גרסאות תוכנה חלקיות, באשר תכולת הגרסאות נקבעה ע"פ הצרכים הקליניים ואפשרויות הביצוע בזמן קצר, תוך ויתור על המפרטים המלאים 0 המכשיר. הגרסה הראשונה (41) שוחררה בחודש מרס 1981 וכללה אפשרות לאיסוף נתונים סטטי בלבד. עד חודש מרט 1982 שוחררו כיסו גרסאות תוכנה שהביאו את המכשיר למצב בו יכול היה לתפקד קלינית בצורה במעט מלאה. בגרסה זו נעשה שימוש רק בגרעין מערכת ההפעלה 86 אוא8]: חלק המערכת המטפל בקלט/פלט לא היה קיים בתקופה זו, והיה צורך לפתח מערכת פלט חליפית. 7 ה. תכנון הגרסה הסופית שלב זה נמשך כ-4 חודשים (אפריל 1982 עד אוגוסט 1982), ובו תוכננה הגרסה הסופית, אחד המרכיבים העיקריים בתכנון החדש היה שילוב מערכת נוהול הקבצים של 6 אאא]. כמו"כן יושמו הלקחים שהופקו מהמידע שנתקבל בעקבות הפעלת הגרסה הקודמת בשדה. ו. תכנות וניפוי הגרסה הסופית שלב זה ארך ב-18 חודשים (ספטמבר 1982 2 מרס 4) ובו נכתבה מחדש כל התוכנה ע"פ הארביטקטורה החדשה שהוצגה במס- מך זה, ויצאה כגרסה 1 לניסויי ראשונים בשדה. ל תוך כדי פיתוח גרסה זו היה צורך להמשיך לפתח ולתמוך בגרסה הראשונית, כדי לתקן ליקויים ולענות על צרכי הלקוחות. היקף התובנה גרסת התוכנה הסופית מכילה כ200,0007 שורות קוד, המהווים כ-8/א4 של תוכנה נטענת הנמצאת על גבי הדיסק של המערכת. בהכנתה הושקעו כ-40 שנות אדם. נוסף לתוכנה יעודית פותחו גם כלי עזר ותוכנה בסיסית, שאי אפשר היה לקבלם ממ- קור אחר, מאחר והפיתוח התבצע על מעבד חדש ועל חומרה מפיתוח עצמי. רוב התכנות נעשה בשפת ]א.1? ומיעוטו באסמבלר ובמיקרו-קוד. תהלוך הניפוי אחד הקשיים הגדולים בפיתוח התוכנה היה הניפוי. הסיבות לקושי הן היעדר כלי ניפוי מתקדמים, חוסר הגנות בארכיטקטורת המע- בד הראשי ובעיות מעורבות של חומרה- תוכנה. לאחר סיום הניפוי ע"י התכנתים, הועברה כל גרסה לבדיקה של מנהל המוצר, כדי לבצע בדיקת קבלה ראשונית. לאחר סיום הבדיקה הפנימית, הותקנה הגר- סה במספר מצומצם של בתי-חולים בארץ ובחו"ל לניסוי שדה ראשוני, תוך בקרה מתמ- דת של אנשי הפיתוח ומומחי המוצר. מטרת הניסוי היא אימות קליני של הגרסה. תהליך זה חזר על עצמו בכל גרסה ששוחר- רה לשדה, ובוצע במקביל לפיתוח הגרסה הבאה של התוכנה. סיכום תיאור הפרויקט לא יהיה שלם ללא מתן ציון נאות גם להיסוסים, להתלבטויות ולהסתייגו- יות אשר קבעו, בסופו של דבר, את פני המערכת. במהלך הפרויקט היה צורך בשורה ארוכה של החלטות טכניות מהותיות, אשר היה צורך לקבלן בתנאי אי ודאות, ולא תמיד היו נכונות. למידע זה, אשר נשכח עם הזמן, יש חשיבות בפני עצמו בעיצוב של הנוהלים להקמת המערכות הבאות, וכמידע מסייע למנהלי פרויקטים בעתיד. הגרסה הראשונית של התוכנה פועלת כרגע בכ-200 מערכות הנמצאות בבתי-חולים ובקליניקות פרטיות ברחבי העולם. תהליך ההתקנה של הגרסה החדשה החל זה עתה. תהליך הפיתוח של המערכת יימשך גם בע" תיד. לא כל המפרטים והאופציות יושמו, ועדיין מחכה לנו שלב של הפקת לקחים כתוצאה מהפעלת המערכת החדשה בהיקף נרחב בשדה. גורם מכריע בהצלחת הפרוי" קט הוה הגורם האנושי. המסירות וההתלהבות, הנכר ונות והכושר לעבודה מאמר" צת, ימים כלולות, שגילו חברי הצוות, בבל הרמות ולאורך זמן, הם שהביאו להצלחת פרווקט זה. > | 4 שק ך טמדר אילתה מיקרו מחשב קשר המיקרו- 136 סמדר אילתה המיקרו מחשב, אשר פותח בעוקר במטרה לפתור בעיות עסקיות, | הולך וכובש לו מעמד יציב בבתי עסק קטנים. הופעת ה-6ק-1א18 קידמה באופן משמעותי את התפשטות המיקרוהמחשבים במערכים השונים של ארגונים גדולים. ארגונים שעד עתה עשו שימוש במחשבים גדולים (-חו8 ג *, מודעים יותר ויותר לפוטנציאל הי- עול והחסכון הטמון במיקרו מחשבים, ונאל- צים לבחון מחדש את מערך עיבוד הנתונים שלהם. בצד היתרונות שמביא עמו המיקרו-מחשב קיימים גם חסרונות. במאמר זה ייעשה נסיון לבחון את קשר המיקרו-"1א מבחינת פוטנצי" אל התועלת הטמון בו. אחד הפתרונות אשר עשויים לאפשר הנאה מיתרונות המיקרו תוך התגברות על החסרונות הוא קשר המיקרו- שזא. (הנחה: ליתרונות-חסרונות ותועלת-נזק השלכות ישירות על שיקולים כלכליים. לא אתיחס באן לשיקולים הכלכליים אלא אסת- פק בהצגת הגורמים המשפיעים על שיקולים אלו). תחילה יועלו היתרונות והחסרונות של שימוש במיקרו מחשב במערך מבוזר בהשוו- אה לעיבוד נתונים ריכוזי באמצעות :1א. יתואר מערך תקשורת מיקרו "וא כאפשרות לשילוב שתי הגישות לעיבוד נתונים, תוך הפקת התועלת המירבית משתיהן. לאחר מכן יידונו הבעיות הכרוכות בהתקנת מערך עיבוד נתונים מיקרו-"1א, ותחשפנה נקודות תורפה הדורשות המשך מחקר ופיתוח. * בהמשך אתיחס למחשב ה-"טוחגז/חוג!א ע"י ציון האותיות א בלבד. בהמשך ייסקרו כיווני התפתחות עתידיים, ולסיום תישאל שאלת עתידו של ה-א ויוצד גו מסקנות. יתרונות וחסרונות השימוש במערך מבוזר של מיקרו"מחשבים - היבט טכני אותם גורמים המקנים למיקרוהמחשבים ית- רון עלדפני =!א מהווים חסרונות של מערך עיבוד הנתונים המרוכז ולהיפך. יתרונות המיקרו במערך מבוזר הם: א. האנשים המטפלים בהפקת מידע נזקקים למידע זה במהלך עבודתם. הם יודעים את צרכיהם טוב יותר מכל אדם אחר. עובדה זו מקילה את תהליך הגדרת דרי- שות המערכת ומאפשרת "תפירת" המו- דול (מערכת) לפי התנאים והצרכים המקומיים של כל יחידה או מחלקה (מב- חינת חומרה ותוכנה). התוכנה הפשוטה יחסית וה"ידידותית" (עו6ח6וז] זסצט) המלווה את מערכות המיקרו, מאפשרת הגדרת ישומים פשו- טים ע"י המשתמשים עצמם, ללא כח אדם מקצועי (במחשבים) ובזמן קצר. ג. המיקרו"מחשבים אינם תלויים אחד בשני, ותקלה בעמדה אחת לא משביתה את עבודת שאר העמדות, ולא פוגעת בה. ד. מערכות המיקרו-מחשב מאפשרות מיח- שוב של אפיקי תקשורת והעברת מידע שהיו ידניים קודם לכן, וכתוצאה מכך גדלה רמת הדיוק בהעברת המירע, בהשוואה לעבודה הידנית. המעבר מ-זוא למיקרוהמחשבים לא מאפשר את ניצול יתרונות המחשב הגדול, שהם: א. המחשב הגדול מאפשר ביצוע חישובים מתמטיים וסטטיסטיים מסובכים, הדור- שים זכרון גדול. ב. המחשב הגדול מקנה יתרונות לגודל במו- נחי מהירות החישוב. ג. המחשב הגדול מונע כפילות באחסו מידע ובתכניות שירות המיועדות לכ הארגון. מערך זה חסכוני באחזקה ויעיל יותר בהשוואה למיקרו-מחשבים מבחינת אבטחת מידע. ד. המחשב הגדול מאפשר בניה ואחסון של מסדי נתונים גדולים וגמישים, דבר שאינו אפשרי במסגרת מגבלות הזכרון וקיבולת האחסון של מיקרו"מחשבים. ע יתרונות וחסרונות השימוש במערך של מיקרו-מחשבים בהשוואה ל-1א, מבחינת ההיבט הניהולי-ארגוני א. חבילות התוכנה התומכות במיקרו יכולות לסייע בבנית אב-טיפוס של מערכת מידע, בשלב הגדרת המערכת. מחזור החיים ההולך ומתקצר של מערכות מידע דורש הקצאת כח אדם לבדיקת אפשרויות חידוש המטרות הקיימות בארגון (כדי "לצעוד עם הזמן") ולהתקנת מערכות| חדשות. התוכנות המתוחכמות המפותחות היום עבור מיקרו- מחשבים, כמו גליונות עבודה אלקטרוניים (501680506618) ומחוללי ישומים, מאפשרות למנתחי המערכות לבנות דגם של המערכת המוצעת בזמן קצר, ולבחון את הדגם מב- חינת ההשלכות הכלכליות והארגוניות. קל ונוח יחסית לשנות את מודל המערכת לפי תנאי השטח (תוצאות הבדיקות), וגם לפי רצונם של משתמשי הקצה (56ט 6חט), חנו" טים לשנות את דעתם מדי פעם. אפשר לב- דוק את המערכת המוצעת שוב ושוב עד קביעת צורתה הסופית. ב. המיקרו-מחשב והתוכנות הנלוות אליו מאפשרים לארגון להתיעל ע"י מיחשוב עבו- דות שנעשו קודם לכן בצורה ידנית, ובהש- קעת משאבים נמוכה יחסית. דוגמאות לכך הן אפשרויות עיבוד התמלילים, אחסון מידע בצורה מסודרת על גבי דיסקטים, והפקת דוחות גרפיים"עסקיים. ג. המעבר למערכות מיקרוהמחשבים דורש כח אדם מקצועי ומיומן, שבדרך כלל נמשך דוקא לעבודה במערכות =!א "כבדות". בחי- רת מערכות מיקרו-מחשבים טובות ומתאי- מות אינה משימה פשוטה: דרושה התמצ- אות בנושאי עיבוד נתונים לשם הערכת ביצועי המערכות הקיימות בשוק. ארגונים המבקשים להתקין מערכות מיקרוהמחשבים במחלקותיהם עלולים להיתקל בקשיים בגלל חוסר בכח אדם בעל הידע והנסיון הדרושים לביצוע המשימה. כח אדם מקצועי חשוב במיוחד באותם מקרים בהם צופה הארגון צרכי תקשורת עתידיים. במקרים אלו כדאי לתכנן מראש את המערך הממוחשב כך שניתן יהיה לשלבו במבנה תקשורתי כאשר הדבר יידרש. ** א האם ניתן להביא לניצול יתרונות של מערך מיקרו-מחשבים מבלי לוותר על יתרונות ה-וא? 21 תקשורת מיקרו- 1 הצורה הנפוצה ביותר היום לשילוב מחשבים גדולים ומערכות מיקרוהמחשבים היא השי- טה בה המיקרו מחשב (לאחר שהותקן בו אמולטור) משמש כמסוף תקשורת. ארגונים נובחים לדעת שאין צורך לרכוש שני צגים, אחד לתקשורת עם ה-5]% והשני להתחברות עם המיקרו"מחשב, אלא אפשר להסתפק בצג אחד. ניתן לקנות מערכת מיקרו שלמה במחיר הגבוה אך במעט ממחירו של צג מסוף ולהנות מכל היתרונות: אפשר להת- קשר למחשב הגדול הפועל על בסיס של שיתוף זמנים, ולהשתמש בתוכנות "כבדות" לתכנון עסקי במו ,סג]אסא 795 ,75 .1 ,0005ת. אפשר גם לדלות מידע עדכני ביותר ממאגרי מידע גדולים ומורכבים. נוסף לכך יכולים משתמשי הקצה להשתמש בחבי- לות תוכנה מוכנות למיקרו (כמו תוכנות לני- הול מלאי ולהנהלת חשבונות), המתאימות יותר לדרישות ולתנאים הספציפיים שלהם. מבחינת התקשורת הטכנית, מותקן במיקרו מחשב מעין "מערך הסבה", באמצעות תוכנה מתאימה או אביזר חומרה מתאים. אמולטור זה מאפשר העברת הנתונים מהמיקרו, הבנוי לתקשורת אסינברונית (ח63110ומנונחס6 פטסמסזת6מץ45/) למחשב הגד דול העובד לפי פרוטוקול ביסינכרוני (-חץ88 [ סז ס).* , ההתאמה של קו התקשורת לרוב אינה מספיקה. יצירת המימשק המלא בין המיקרו"מחשב למחשב הגדול הינה בעיה מסובכת. לעיתים קרובות מוצאים את עצמם אנשי ענ"א משקיעים זמן ומאמץ רבים בנסי- ונות לתאם בין חלקי הציוד השונים, במיוחד כשמדובר בחלקי מערכת המיוצרים ע"י יצ- רנים שונים. במספר מקומות בארה"ב מנוצלת תקשורת מיקרו-:א להעברת מסמכים והודעות בין עמדות של מיקרו מחשבים. המשתמשים שולחים את המסמכים למאגר מרכזי, והנמ- ענים מתקשרים למאגר כדי ל"אסוף את הדו- אר". ניתן למצוא גם מערכות תקשורת מיקרו ה"משוחחות ביניהן" ומתקשרות ללא תיווך של מחשב מרכזי. בעיות טכניות וארגוניות ביצירת תקשורת מוקרו-ע1א ראינו כי ניתן ליצור מערך ממוחשב משולב, שיאפשר ניצול מירבי של יתרונות המיקרו מחשב וה-;]א גם יחד. כפי שכבר הוזבר, יצירת הקשר בין שני סוגי המערכות אינה פשוטה כלל ועיקר, ומלווה בעיות רבות. קשיים טכניים מחקר שערך העיתון חסווגוחזפוגכ מגלה כי בעית התקשורת בין מיקרוהמחשבים ל-:וא נמצאת בראש רשימת הפרוייקטים של מנהלי יחידות ענ"א. חברות רבות המשווקות תוכנה, ציוד היקפי ומחשבים גדולים יוצאות בהצהרות על מוצרי-מימשקים חדשים, אך למעשה לא קיים היום מימשק שעונה על כל הדרישות. הגישות המקובלות כיום ליצירת קשר מיקרו-א מתבססות בעיקר על תחלו- פה (0]6 06גזו), פשרות, וכיבוי שריפות. מנהלים שרואיינו ע"י חסוופוחפוהכ מדגישים * רברים אלו נוגעים לתקשורת בין מחשב 1א18 ומיקרו 1-56א18. לגבי צירופים אחרים ייתכנו התקנים אחרים, בי יש צורך בחבילת תוכנה לתקשורת מיך. חדת שתתאים למאפייני המרכיבים של המערכות המקושרות. תוכנות כאלו יקרות מאד, אך הכרחיות כדי שאפשר יהיה להע" ביר נתונים מהמחשב הגדול למיקרו. גם כאשר נמצאת בסופו של דבר התוכנה המתאימה, זמן התגובה הוא לרוב איטי. לדוגמה, קווי תקשורת אסינברוניים יכולים להעביר קובץ בגודל 18א0.5 בזמן מינימלי של 0 דקות (במהירות 1200 באוד). קו ביסינב- רוני יכול להוריד את זמן ההעברה ל-7.5 דקות, אך גם זמן זה ממושך מדי. מערך תקשורת המאפשר מעבר נתונים הלוך וחזור מגביר את החשיפה לרעשים, ומקטין את דיוק קליטת הנתונים. העבודה עם מיקרו מחשבים מאפשרת עיבוד נתונים מקומי בנפח גדול בהשוואה למסוף רגיל, אולם העברת התוצאות ל-:1א, ועדכון בסיס הנתונים הרא" שי המאוחסן בתוכו, מהווה בעיה קשה, כשמבקשים להעביר ל-תוא קבצי פלט של חבילות . התוכנה. השונות, לאחר העיבור במיקרו מחשב, עלול המידע להשתבש בדרך. מאחר ומערכת ההפעלה של ה-א מתרגמת את הנתונים לצורה המוכרת לה, ומאחסנת אותם בצורה חדשה, קרוב לודאי שכשיבקש משתמש הקצה להשתמש במידע זה פעם נוספת, לא יהיה מסוגל להכיר את הקובץ החדש. מערכת ח3000וחו3ע מביאה כמה דוגמאות לדרכי פתרון אפשריות, כפי שדווחו ע"י אנשי מקצוע בארגונים שונים בארה"ב הפתרונות יוזכרו כאן ויתוארו בקצרה בלבד. לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות למאמר עצמו (1). - בחברת חסוגסוחטוחוחס6) פהתק5 078 מאמתים את הנתונים ועורכים אותם מחדש בעזרת מיקרו 1א-1א18. רק לאחר מכן מעבירים את הנתונים ל-:1א באמצ- עות תוכנת תקשורת -506 הח60ו9ץ5 גזהכי "080886 טזפאו. אשי חברת 01 מרוצים מהפתרון ומאופן פעולתה של חבילת התוכנה. - 7115 ע|80%61 ]0 280% [4הסוופא זוי פתר את בעית התקשורת ע"י שימוש בחבילות תוכנה מסחריות שהותאמו לדרישות הספציפיות של הבנק, ע"י אנשי מקצוע העובדים בארגון עצמו. הנתונים עוברים דרך מודֶם מתאים, כאשר התקשורת הינה דוכיוונית, | ממערכות מיקרו- מחשבים הפזורות במחלקות השונות למחשב המרכזי, וחזרה. חברת 66 פתרה את בעית המימשקים ע"י יצירת מערך תקשורת בצורת כוכב, כאשר אחד מהמיקרו-מחשבים משמש כבקר (>!!סזוחס6) ומפקח על העברת הנתונים אל המחשב המארח 5% סה חש וממנו, באמצעות תוכנת בקרה מתאימה. פתרון אפשרי נוסף הוא פיתוח מימשק תפור" לדרישות. המערכת הספציפית' ע'י החברה המתמחה בתקשורת. חברת | 500068 12818 אי3ח5'י הצהירה על פיתוח "יחידת המימשק לתקשורת - -חס0* כ וטו טוה המאפשרת 0 קוח להתקשר דרך המיקרו-מחשב מסדי נתונים באו בעזרת שירותי תקשורת מתאימים (בשיטת חיוג). היחי- דה אמורה לאפשר תקשורת והעברת קבצים דו-כיוונית, אך יש עדיין בעיות לא פתורות, בעיקר בנושאי השאילתות. אחד המרואיינים ע"י חסווגחג)גק צייך שלרעתו בעית התקשורת בין מיקרן" מחשבים ל-ש1א לא תיפתר עד שחברת 1א8ז תפּתַח מימשק שיאפשר ל-6? להשתלב במערך התקשורת (הקשור ל-1103) כתחנת עבודה. לדעת המרואיין חברת 18% נמנעת בינתיים מלפתדו את המימשק הדרוש מחשש שיצירת קשר מיקרו-?/א יביא לדחיקת רגלי מסוף ה1-32707א18 מהשוק, ובסופו של דבר יגרום הפסדים לחברה. לדעתי יש טעם רב בדבריו של המרואיין. חברת 1א18 גילתה בהישרדותה משך השנים בח רב, למרות המהפכים שעברו על עולם המחשבים. אף על פי שאחרה בפיתוח ה- 6-א], היא הצליחה לכבוש את שוק המיקרו"מחשבים בזמן קצר. ]1א18 דחקה את רגלי חברות המיקרו האחרות עד כדי כך שמרבית חברות התוכנה מפתחות תוכנה עבור 1-06א18 בלבד, וכך פוגעות באופן עקיף במכירות של חברות כמו טקקא וד 6 0ס6. נראה שחברת 18% מעוניינת בפיתוח איטי של מימשקי מיקרו-ת!א, זאת מאחר ועדיין לא נמצא פתרון לבעית שיווק מסופי 3270 ]188 (קיימת אפשרות שהחברה תפסיק ליצר אותם). יתכן שחברת 1א18 שקו- עה כעת בפיתוח המימשק הדרוש ותצא עמו לשוק במעין "מכת פתע" שתפיל את המתח- רים, כשתנאי השוק יתאימו לכך. קשיים ארגוניים דוד פריס (1983) מציג טענה שבארגונים המשבצים מיקרו-מחשבים במחלקותיהם, מעורר הדבר התנגדות מצד אנשי יחידות הענ"א. אנשי המחשב המקצועיים חשים כי המערכות החדשות, הניתנות להפעלה ע"י כח אדם לא מקצועי מאיימות על עתידם. הם פוחדים שבעוד מספר שנים לא יזדקקו להם יותר. כתוצאה מכך נוצרים קונפליקטים בין- אישיים וארגוניים, המעכבים את התקדמות הארגון לקראת השגת מטרותין. למעשה, רוב המשתמשים במיקרו מחשבים אינם מבינים בפיתוח מערכות. הם לא ערים לכך שככל שגדל היקף המערכת כן רבות בעיות השילוב בין הישומים השונים. המשתמשים ה"נאיביים" גם אינם ערים לחשיבות התיעוד. כאשר מתעוררות בעיות נותרים המשתמשים חסרי אונים ואינם יוד" עים כיצד להתגבר על הקשיים. מנהלי ארגונים בעלי ראיה כוללת יכולים לנצל את המצב החדש שנוצר כדי לפתור את בעיתם של אנשי יחידות הענ"א. הטיפול בבעיות תקשורת וארגון הנתונים במערכות השונות דורש כח אדם מקצועי ומיומן. אנשי יחידות הענ"א של הארגון הגדול יכולים לה" יות לעזר רב במישורים הבאים: א. בחירת מחשבים - אנשי מקצוע יכולים לנצל את נטיונם הרב בתחום המחשבים ללמידה מהירה של מאפייני המערכות הקיי- מות בשוק. יש להם את הכלים להשוות בי המערכות, והם אלו שיוכלו להמליץ ע המערכת הטובה ביותר. ב. התקנה - המשתמשים זקוקים לעזרתם של אנשי המחשב בהתקנת המערכות וביצירת הקשרים בין חלקי המערכות השונים (מב- חינת חומרה ותוכנה). ג. תחזוקה - בעתיד יזדקקו המשתמשים עזרה רבה בעניני תקשורת. צפויות בעיות טכניות כתוצאה מהגברת העומס, ובעיות של רעשים בשידור, ד. הדרכה - אנשי ענ'א יכולים לספק הדרכה טובה בנושאים רבים: - העברת מידע מה-)א בפורמט המתאים לחבילות התוכנה של המיקרו. - לימוד תוכנות לשליפת מידע מה""!א. - אפיון המצבים הדורשים שימוש בחבי- לות עסקיות של ה-=1א, וזיהוי התנאים בהם כדאי להשתמש דווקא בתוכנות עסקיות הקיימות במיקרו. - הכרת חבילות תוכנה מתקדמות. מנהל טוב יכול להציג את תפקידם של אנשי הענ"א באור חדש, וכך לרתום את יכולתם ומרצם לטובת הארגון. הנסיון בארץ ובעולם מראה כי קליטת המיקרו מחשב עולה יפה באשר הכניסה לנושא מאורגנת וממוסדת בחסות מחלקת מערכות מידע או כפי שקרויה לפעמים מחלקת ענ'א או "מחלקת המחשב". תחזיות לעתיד דוד פריס (1983) חוזה התפתחויות נוספות ב-5 השנים הבאות: א. המיקרו מחשב יחליף את מערכי הזנת הנתונים (עזותט בּו08) הנפוצים היום. ארג" ונים יעדיפו לקנות מיקרו-מחשבים ולהש- תמש בהם להזנת נתונים (נוסף לשימושים האחרים שהוזכרו) ע"י התקנת תוכנה מתאי- מה, מאשר להחזיק מערכים נפרדים להזנת נתונים, ולנצל אותם רק חלק מהזמן. ב. המיקרו מחשב ישמש כלי לעיבוד סופי של נתונים שהגיעו אליו לאחר עיבוד במחשב הגדול. מנהלים יוכלו לקבל דוחות מהמחשב הגדול (כמו דו"ח דרישות כח אדם או דוח ניצול התקציב) ולהעביר אותם עיבוד נוסף במיקרו"מחשב באמצעות תוכנות עסקיות וגליונות עבודה אלקטרוניים שונים (8/0816/ 3 ציטוס.1 זטאפם18/1). המנהלים יוכלו לסנן את הנתונים תוך הכנסת העידכונים הספציפיים הדרושים להם, לערוך אותם מחדש ולהמשיך להפיצם לאוכלוסית היעד. עיבודים נוספים אלו יתאפשרו מבלי שיהיה צורך להזין את כל נתוני הגלם מחדש. נוסף לכך תעלה רמת הדוחות, מבחינת התוכן ומבחינת איכות העיצוב הגרפי. ג. המיקרו מחשב יאפשר שליפת נתונים ממאגר מידע גדול (2ח:80ס!חאוסכ] 80456והכן), ניקח לדוגמה מנהל כוח"אדם בארגון גרול, המבקש לבדוק השערות שונות בדבר סיבת היעדרות עובדים מהעבודה, או לאפיין פרו- פיל עובדים שתפוקתם גבוהה. תוכנות מיקרו לניהול מסדי נתונים כמו א0310-80% או 08856 11 תהיינה שימושיות ביותר עבורו כיוון שהן מאפשרות הגדרה מהירה וקלה של מבנה נתונים ושאילתות. אולם הזנת הנתונים עלו- לה לעורר בעיה. כאשר מדובר באלפי עוב- דים זמניים שעבדו בארגון בשנים האחרונות, הזנת הנתונים דרך המיקרו הינה מייגעת וחשופה לשגיאות. עדיף בהרבה לדלות נתונים אלו ממאגר מידע מרכזי. משימה זו של הוצאת תת-קובץ ממאגר הנתונים הגדול והעברתו למערך קבצי הנתונים המקומי של המיקרו-מחשב דורשת הכנת מערך תקשורת מיוחד הכולל בתוכו מימשק מתאים. יצירת המימשק הינה בעיה סבוכה. חברות רבות עובדות על שיפור המימשקים הקיימים, ופי- תוח מימשקים חדשים. התפתחויות נוספות (הקיימות כבר היום אך עדיין בהיקף מצומצם): א. העברה דודביוונית של מודלים העוסקים בחקר ביצועים כמו 61 - לאיתור נתיב קריטי בתכנון ותפעול פרוייקטים. ב. דואר אלקטרוני בשימוש נרחב, כאשר המחשב הגדול מהווה מקום אחסון ומס" פק תכניות שירות שונות. ג. שיפור תכניות השירות ומערכי שיתוף המידע (פַחוז21450). ד. גישה של משתמשי מיקרו"מחשבים לציוד היקפי יקר הדרוש להם מדי פעם: מדפסת ליזר להדפסת פלטים ארוכים או מכתבים רבים; תווין לרישום גרפים גדו- לים ובאיכות טובה. סיכום ומסקנות המערך המשולב של תקשורת מיקרו-ץ1א מאפשר ניצול מירבי של יתרונות כל אחד מחלקי המערכת. אולם למעשה "השלם גדול מסכום חלקיו": ישנן יתרונות נוספים הנוב- עים מעצם השילוב, יתרונות שהמשתמש לא היה יכול להנות מהם אילולא נוצר הקשר. היתרון הבולט ביותר הוא מרחב הצמיחה הנפרש לרגלי הארגון עם התקנת מערכת המיקרו-!א. | הוספת משתמשים למערך תקשורת רגיל מעלה מיד את זמן התגובה. לעומת זאת, ניתן לצרף משתמשים חדשים למערכת בקלות רבה ובכל עת ע"י הוספת עמדות מיקרו, מבלי לפגוע בכח החישובי של המערכת כולה. כושר ההסתגלות של מערכת מיקרו-1]1א להתפתחויות חד" שות בשוק החומרה והתוכנה הינו רב. בכל פעם שהדבר מתבקש, ניתן להחליף מודו- לים ישנים בחדשים, ואפשר להצטייד בדיסקטים הנושאים את התוכנות החדשות ביותר. נוסף לבך מאפשר מערך מיק- רו מבוזר ביצוע של פעולות רבות בו-זמנית (רק ל-אוא הנתמכים ע"י תוכנה יקרה מאד יש כח דומה). נשאלת השאלה אם תפקידו של ה-1א באמת חיוני במערך המשולב ואם כן, עד מתי? מרטין היילי (1983) טוען שבעקבות ההתפת- חות המהירה של טכנולוגיות המיזעור (,1.51 1) ייעלם ה-ת/א בהדרגה מן העולם. לדעתו תוך 5 שנים יצומצם תפקידו של ה- | זוא לתחזוקה של תכניות קיימות בלבד. הוא צופה שתוך סו שנים ייעלם ה-:!א מן העולם (להוציא סופר-מחשבים לא רבים שימשיכו לבצע חישובים מדעיים בהיקף גדול, כמו תחזיות מזג אוויר). רדמכר וקורי (1983), מתארים במאמרם מערכי עיבוד נתונים מבוזר באמצעות מיקרו מחשבים, וכלל לא מזכירים את ה-א כמר- כיב במערכת: הם מסווגים את המערכות לשני סוגים: א. מערך סביב 110%1, כאשר כדוצ110 משמש מיני או מיקרוהמחשב; ב. מערך של רשת-תקשורת ללא מחשב, כאשר התקשורת מנותבת ומבוקרת ע"י מיקרו - מחשבים. עדות זו מהווה חיזוק לטענה שה- שא הולך ונחלש. קשר המיקרו-1/ אינו מתאים לבל הארגונים. עסקים קטנים, שזקוקים לניהול מלאי והנה" לת חשבונות בלבד, יסתפקו במיקרו מחשב בודד. ארגונים בינלאומיים גדולים יגלו כי מערך מיקרו-2]א מבוזר לא יהיה כדאי עבורם מבחינת שיקולי עלות-תועלת. ניתן לאפיין ארגונים שעשויים להפיק תועלת רבה מהשילוב בין מיקרו ל-"!א ע"י הגורמים הבאים: א. קיימים בארגון משתמשים פוטנציאליים רבים הנזקקים לאותו מאגר מידע. ב. קצב התפתחות פעילויות הארגון הולך וגדל. ג. מחלקות שונות בארגון נזקקות למידע ברמת עדכנית גבוהה (כמו מלאי קריטי לתהליך הייצור, או מלאי בעל נפח מחזור גדול). ד. מחלקות מסוימות נזקקות מדי פעם לכח חישובי גדול (כמו עריכת תחזיות מדעיות או ביצוע חישובי חקר-ביצועים). כדי להביא-לניצול אופטימלי של תקשורת מיקרו-?1א יש לבחון את האפשרויות שמ- קנה השילוב מול הצרכים של הארגון ונגד המשאבים המוקצים לארגון. למערכות המיקרו-1 של היום תפקיד חשוב כגורם המסייע לארגו להדביק את הקצב המהיר ש התפתחות הטכנולוגיה, בע- לות מינימלית ותוך הפקת תועלת מירבית. ביבליוגרפיה 1 חסנזגות2213] 4 , 0תב!סזסו1 א תו פ6זטות0+6 | (1 -153 .סק .1983 זסלוחטטסן ,תסוז33ת2313 . הסקטז 156. .ח0ו601תת0) טנתבז]הוב1-סזטו1א 06ן .2] .צוח6ץ ‏ (2 .8 .סק ,1983 זססוהטצסצל ‏ הסנז וגוה .סותגז]חוב]( 6ו[1 .קתואתט! ../% .11646 | (3 .6 .סק .1983 .פט4/ , תסוזו3)3כ1 -00060ם(4ז | 266ז0קז 00‏ ,.7 .5 .ה06ק:16] (4 -ספח8]/ 05חט5751 01 [התזטס1. .פזטהוקותסטטזסווא .0 .סק .1982 ז5טקט4 ,זחטות 6 פתואב)א .]א.2) ,שזטסא ...₪ ,זסוסבותט4בת | (5 ב221] -פוח6ז5ע5 66זטח051כ] תו 05ז0ג1א תווש %הנ1 .4 .סק ,1983 |גזק4 ,זהטוח36ח11 23 <=-ככ לאה דרור וגדליה קדמון" לאה דרור ושראל, היום, הינה אחת המדינות המפותחות והמת" קדמות בהפעלת ציוד מחש- בים. במפעלים רבים קיימות כבר יחידות מחשב אשר בהן מתקיים מידי פעם תהליך רכישת מוצרי מיחשוב, חומ" רה ותוכנה כאחד. ברוב המפעלים חסרות הנחיות ברורות לבחירת החומרה והתוכנה. לעיתים קרובות נעשית הבחירה לאחר תהליך מקוצר ומאולתר, ומסמך השיקולים לבחירת המוצר נערך לאחר מעשה, ולא באו" פן מתוכנן ומבוקר. המאמר המוגש בזה מציע הנחיות כלליות לתהליך ול- מרכיביו, הוא מיועד להיות בסיס לנוהל מקומי לבחירת תוכנה וחומרה. 24 מוצרי מיחשוב גדליה קדמון הגדרת תהליך לבחירה והתקנה של חבילות תוכנה וחומרה השלבים הדרושים: > הגדרת המצב הקיים. = הצגת תועלת: א. ליקויים ונזק הנגרמים במצב הקיים. ב. התועלת הצפויה לארגון מקליטת התוכנה והחומרה החדשים. = הגדרת צרכים: א. הגדרת הבעיה אותה רוצים לפתור. ב. הגדרת הפונקציות הבסיסיות שהתו- כנה והחומרה צריכות לבצע: קליטת נתונים, הפקת פלטים, חישובים ועד- בון מסד נתונים. ג. | מימשקים למערכות קיימות ולתהלי- כים הקיימים. ד. הגדרת סביבת ההפעלה: תצורה (00ו81זט8]הס6) של מיחשוב; שפת תכנות נהוגה; מערכת הפעלה; תוכנה נוספת הקשורה אליה; מסדי נתונים; תוכנה לניהול תקשורת. = אוסוף נתונים על חבילות תוכנה וחומרה קיימות (חלופות). > סקר משתמשים יש לחקור משתמשים של התוכנה והחומרה האמורה בנושאים הב" אים: א. מגבלות. ב. עיכובים באספקה, שירות ובו'. ג. תקלות ותיקונים. הנחיות לבחירת תוכנה וחומרה ד. בעיות מיוחדות. ה. גמישות המערכת המקורית להתאמה לצרכים ספציפים. ו. תמיכת הספק בהתאמות, מקומיות- פרטיות. ז. אפשרות גישה למקור | 60זש90) ואפשרות לביצוע שיפורים. ח.. פרטים על ביצועים. ניתן להוסיף נתונים מתוך סקרי דעת משתמ" שים, כמו 85חווגז זטצט של סזקגזהם. הקטנת קבוצת החלופות. לאחר עיון ראשוני בחלופות אפשר לפסול חבילות תוכנה וחומרה בגלל מגבלות כמו: סוג המחשב שעליו צריכה התוכנה לפעול, דרישת זכרון, מחיר או גורמים אחרים. 6 הגדרת תבחינים. וש להגדיר את כל התבחינים הנוגעים לחבי- לות התוכנה ו/או החומרה, מתוך רשימת "החבחינים לבחירת תוכנה" או "תבחינים לבחירת חומרה" ללא גורמים כספיים. לרוגמה: + גמישות לשינויים עקב דרישות ספציפיות. נוחות שימוש כלי התוכנה והחומרה. עומס על מערכות קיימות. יעילות בשימוש וביצועים. אמינות הספק. תדמית הספק מתוך נסיון עם לקוחות אחרים. תמיכת התוכנה/החומרה על ידי היצרן ובו'. > ניסוי לבחינת החלופות. ביצוע הניסוי תלוי בסוג התוכנה/חומרה, כאשר התוכנה/החומרה ידועה וקיימת אצ מספר רב של משתמשים:שניתן לבקר אצלם, וסקר המשתמשים הינו חיובי, אזי ניתן לש" קול אי ביצוע ניסוי. במקרה של חבילת תוכנה/חומרה חדשה ולא ידועה, חייב להתבצע ניסוי הכולל בדיקה והערכת התוכנה/החומרה במערכת ש המזמין. הניסוי נעשה על כל התבחינים, כולל הכנסת נתונים, הרצת דוגמה והוצאת פלט. הניסוי צריך לבדוק מידת העמידה בתבחינים. * נותוח הניסוי: א. | תוצאות של כל אחת מהחלופות לפי תבחינים. ב. ניתוח המימצאים לפי כל אחד מהתבחינים, כולל יתרונות וחסרונות. > עיבוד הנתונים וקבלת המלצה הנתונים שנאספו על הקבוצה המצומצמת של החלופות כולל נתוני הניסויים עליהם - אם בוצעו, ישמשו לקביעת מידת העמידה של כל חלופה בדרישות התבחינים שנבחרו. (לנושא זה מוקדש פרק במסמך זה). א % * % * * לאור דירוג החלופות המתקבל מהעיבוד, והשוואת נתונים כספיים, תבוצע בחינת עלות/תועלת של כל אחת מהחלופות (באחת השיטות, כמו שיטת דלפי) ותתקבל ההמלצה לחלופה המועדפת. > הצגת מסמך הנמקה: . הגדרת המצב הקיים. . הצגת תועלת. הגדרת צרכים. . תיאור החלופות הנבחרות, כולל גור- מים טכניים (תכולת המוצר, מפרטים) וגורמים כספיים. ה. בחירת תבחינים ומשקלים. ו. תיאור בחינת (ניסוי) החלופות: * * > ע צ מטרת הניסוי. הגדרת המדגם לניסוי (כגון מסד נתונים, תהליכים וכו'). + תיאור תהליך הניסוי. ז. ניתוח הניסוי: + טבלת עמידת החלופות בתבחינים. + הוספת השיקולים הכספיים. ח. מסקנות. ט. המלצות. ההמלצה צריכה להיות מבוססת על: מידת העמידה בתבחינים (לפי משקלי שביעות רצון ולפי משקלי ערך). + נתונים כספיים כאשר המטרה להגיע ל"0081 |41ז6עס אוסן, * החלטה. גוף מוסמך ידון במסמך ההנמקה ויקבל החל- טה על סמך ההמלצות. > הזמנת התוכנה והחומרה הרצויות. יש להגדיר לספק את כל הדרישות במפורט, למניעת אי הבנות והבטחת כל השירותים הדרושים. = בדיקת המערכת המותקנת: א. יש לעשות בדיקות קבלה על המערכת ולבדוק אם התקבלו כל המרכיבים המוזמנים. ב. רצוי להכין מסמך מסכם לגבי: + תועלת המערכת. + ביצועי המערכת. * * * * * עמידה בדרישות. מגבלות. חסרונות. הערכת הספק (לצורך המלצות לע- תיד). ג. שחרור הספק ייעשה רק לאחר בדיקה מדוקדקת של כל מרכיבי התוכנה/החומ- רה כאשר המערכת עובדת בצורה היעי- לה ביותר ובלי שגיאות. תבחינים (קריטריונים) לבחירת תוכנה > נוחות וקלות השימוש. + גורמי הנדסת אנוש. + המיומנויות הדרושות. * גמישות להכנסת שינויים. > דרישות התוכנה. + סביבה דרושה להפעלת התוכנה כגון: מערכת הפעלה, מסד נתונים, מערכת תקשורת וכו'. + ב"א לתפעול ולאחזקת התוכנה. + משאבים נדרשים. מידת תאימות לדרישות. מידת תאימות למערכת קיימת. מידת תאימות למערכות עתידיות. אמינות התוכנה. + מנגנוני התאוששות. + תהליבי גיבוי ושיחזור. > שלמות (עזאטוחו) + כל מרכיבי התוכנה קיימים, ניתנים לשילוב ומבצעים המפרטים בשלמות. > יעילות שימוש וביצועים. > תמיכה בתוכנה. + הדרכה. + תיעוד. + ספרות הפעלה. + תמיכה בפתרון בעיות של הפעלת התוכנה. + האם מתקבלים עדכונים ו/או התרח- בות עתידיים של היצרן. + תמיכה בתקלות. * מוניטין היצרן. + האם היצרן נחשב מבוסס בתחום התוכנה. + אמינות היצרן - פיננסית, יציבות החברה, היקף המכירות. + מהו סוג התמיכה שמספק היצרן. > התקנה. קלות ההתקנה. הזמן הדרוש להתקנה. כ"א הדרוש להתקנה. תמיכת היצרן בזמן ההתקנה וההרצה הראשונית. גודל מאמץ ההסבה ממערכת קודמת. > אחזקה. + מוניטין של נותן השירות. רמה מקצועית וידע. היענות לקריאות. מרכזי שירות. אמינות השירות. * סוגי השירות ושעות העבודה. זמינות התוכנה. הזמן הדרוש לקבלת התוכנה. נתונים כספיים. בסעיף זה נכללים גורמים שניתנים להמ" רה למונחים כספיים כמו: א. מחיר פיתוח קניה או שכירות. ב. מחיר ו ג. שנות אדם לפיתוח, התקנה אחזקה או צרכים אחרים. ד. סיוע יעוץ. ה. הסבה. ו תיעוד. ז. | זמז לימוד ואימון. * סקר משתמשים. + במות המשתמשים בארץ ובעולם. + שביעת רצון לגבי קריטריונים לבחירת התוכנה. + תקלות ותיקונים. + חסרונות. + יתרונות. * % % *% * % * % * * 6 > 6 תבחינים לבחירת חומרה תבחינים לבחירת חומרה. > נוחות הפעלה. + גורמי הנדסת אנוש. + המיומנויות הדרושות הציוד. להפעלת > תוכנה. + תוכנה בסיסית: - רמת מערכת הפעלה. - רמת מהדרים. - כמות ורמה של חבילות תוכנה יישומיות. + זמינות חבילות תוכנה. + תמיכה בתוכנה הקיימת. > דרישות הציוד. + ציוד היקפי שמתחבר לחומרה - קלט, פלט, זכרונות וכו'. + ציוד תקשורת שמתחבר לחומרה ואופן החיבור. + דרישות סביבתיות. + כ"א לתפעול. > מידת תאימות הציוד לדרישות. > מידת תאימות למערכות קיימות (ומאמץ ההסבה הדרוש). + תוכנה. + ציוד. + רשת. > מידת תאימות למערכות עתידיות. + תוכנה. + ציוד. + כושר הרחבה. > אמינות החומרה. + מרכיבים (רכיבים) קיימים. מייצר המרכיבים. אמינות המרכיבים. תדירות התקלות במתקנים קיימים. אחריות היצרן על המרכיבים, ולמשך כמה זמן. > יעילות בהספק וכח. * פונקציות מוכלות לאיתור תקלות (חסוזטחט] 1זסקקט5 6סחהת6)הוגות) > אחריות היצרן. + מה כוללת האחריות. + לכמה זמן האחריות. > מוניטין היצרן. + האם היצרן נחשב כמבוסס בתעשית המוצר. + אמינות היצרן - פיננסית, יציבות החברה, היקף המכירות. > תמיכה טכנית. + הדרכה. + ספרות להפעלה. + תיעוד. + תמיכה בפתרון בעיות של הפעלת הציוד (כמו, מקורות כח, מיזוג אויר, ריהוט). * 88ַח/57001 6|סטסזו - האם מתקנים פג- מים. + מהו סוג התמיכה הטכנית והאחזקה שמספק היצרן. + התקנה. + קלות ההתקנה. *% % % * + הזמן הדרוש להתקנה. + ב"א הדרוש להתקנה. + תמיכת היצרן בזמן התקנה והרצה ראשונית. *+ אחזקה. + מוניטין של נותן השירות. + היענות לקריאות. + אמינות השירות. > זמינות החומרה והתוכנה המוכלת. + הזמן הדרוש והתהליך לקבלת הציוד (כולל שחרור ממכס, הובלה וכו'). מקורות אספקה. זמן אספקה. תהליכים מיוחדים בארץ האספקה. עלויות האספקה. > נתונים כספיים. בסעיף זה נכללים גורמים שניתנים להמ- רה למונחים כספיים: א. מחיר פיתוח קניה או שכירות. ב. מחיר תחזוקה, ג. שנות אדם לפיתוח, התקנה, אחזקה או צרכים אחרים. ד. סיוע יעוץ. ה. הסבה. ו. תיעוד. ז. זמן לימוד. * * *% * 25 > סקר משתמשים. + כמות המשתמשים. + שביעות רצון לגבי קריטריונים לבחי- רת החומרה. + תקלות ותיקונים. חסרונות. יתרונות. עיבוד עמידת החלופות בתבחינים לאחר שרוכזו התחלופות הרלוונטיות לפת- רון הבעיה הנתונה (חלופות תוכנה ו/או חומרה), יש לקבוע את רשימת התבחינים, לאורם תיערך ההשוואה בין החלופות. עיבוד החומר לצורך בחירת החלופה המיט- בית, יכלול דירוג החלופות בהתאם לכל תב- חין, וכתוצאה יחושב דירוג כולל של החלו- פות. לשם כך יש לקבוע את דירוג החשיבות של כל תבחין לבעיה הנדונה. לאחר מכן יש לציין בטבלה, את הציון שקיבלה כל חלופה בכל אחד מהתבחינים שנבחרו. משניים אלה מחושב ההישג שאליו הגיעה חלופה נתונה בתבחין מסוים. סיכום הישגי החלופה הנתונה בכל התבחינים יתן את ההישג הכולל של החלופה. הטבלה הבאה מציגה דוגמה לריכוז הנתונים ועיבודם. ה חלופה ג' מ ד מ ו ו ה ה חלופה בי | 50 | 20 | 80 | לו ₪ ו טבלת ניתוח החלופות התבחין חשיבות התבחין החלופה הערות לטבלה: א. חשיבות התבחין |?, יכולה להיות מבו- טאת באחוזים בין 1 ל"100, או בדרגות בין 1 ל-5 ובדומה. גם הציון :2 שמשיגה חלופה בתבחין מסוים, יכול להיות מבוטא באחוזים או בדרגות. במידה ונבחרת חשיבות באחוזים, צריך להתקיים 100=ן ץ + ] תבחין ג' הישג ₪ כולל של החלופה . 9 ו =ו [?*ןו2 = [711 [ בות, בעזרת הנוסחה: מסך הישגיה בתבחינים השונים, ע"י | סימוכין הישג עמ' 5-5 5 50/0816 קטט 10 שו10] .סזקהוה | ,תז[26 ,סזקהו8כ ,705010-20 .0 עו 5 ₪ שנה, אנו מוציאים לאור את קובץ ההרצאות של הכנס הארצי ה-19 לעיבוד ב , וכן את ו ההרצאות של ועידת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה של המידע. ל 8 כנס הארצי ה197 הינו 8 5 + דמי משלוח. מחיר קובץ ההרצאות לועידת ה 4-7 לטבנולוגיה של המידע הינו 25 5 + דמי משלוח. על המעונין ברכי זקבצים או שניהם להודיע למזכירות איל"א על גבי הספח שלהלן ובצרוף צ'ק, ואנו 0 אלע את הקובץ. מזכירות איל"א ת.ד. 13009 ירושלים 91130 הנני מעונין ברכישת .... בברכה מזכירות איל"א עותקים של קובץ ההרצאות של הכנס הארצי ה7פו לע"נ 1984 בסך 8 5 כ"א + דמי משלוח. הנני מעונין ברכישת .... של המידע בסך 25 5 כ"א + דמי משלוח. ב מצורף צ'ק מס" .. ם נא שלחו חשבון עבור רכישת הקובץ בתוספת דמי התמורה.* שם המזמון[ 99 תאריך .....- -----.... עותקים של קובץ ההרצאות של ועיד ת ירושלים ה-4 לטכנולוגיה משלוח ועם קבלת החשבון נעביר * נא סמן < במשבצת המתאימה. ב. ההישג (: מחושב מתוך הציון והחשיד ןמ* (ג2 = (11 ג. ההישג הכולל של חלופה נתונה, יחושב 11 = 1 ) | ו הספרי, מ. מצגים גרפיים. שנתון המיח" חשבות התבחץ | 40 | | -‏ 40 | | - סג | בול של ל החלופה ציון הושב 0 2. קנטי, א. שיקולים בבחירת ציוד ותוכנה | מיני"מיקרו מחשבים. מידעון 14 1982 3 ₪ | -4 מאיר פלג = מרכז מודע הנשק של הארגון המודרני מרכז מידע בהגדרתו מאופין כ"שיתוף קהי- לית משתמשים במאגרי נתונים בסיוע כלי שליפת מידע". זאת כאשר הנתונים הם מכל סוג ומידע, זוהי "קבוצת נתונים בעלי משמ" עות כאשר הם מוצגים יחדיו." העובדה שמספר גדול של עובדים בארגון יבולים לנצל מאגר מידע משותף תורמת לארגון וחוסכת לו משאבים. התפיסה של מרכזי מידע המכילים נתונים מגוונים תישאר כנראה לטווח ארוך מאד, אם כי אחוז הניצול של מרכזי מידע רחוק מאד מהאופטימום. מרכזי המידע, בגלל היקף רב של נתונים וקצב הגידול בכמויות וכמו כן בשל הגיוון בנתונים, יצטרכו להישען על מחשבים. יהיו אלה בודאי מחשבים יעודיים למטרה זו, שבתפיסת היצור שלהם נלקח בחשבון כי יש צורך באמצעי איחסון גדולום, זכרון שאיננו גדול במיוחד וכלי תוכנה שיאפשרו שליפת מידע לפי דרישה, תוך אפשרות שילוב בין כל קבצי המידע במערכת. ניתן לצפות כי מעורבות המשתמשים תרבה ותתרחב ומשתמש הקצה יהפוך עם חלוף השנים למיומן ומתוחכם יותר בדרישותיו כלפי מרכז המידע. ככל שתועמק מעורבות המשתמשים הן ביצירת ועדכון נתונים ומידע והן בקבלת מידע מן הקובץ, יהא צורך בגי- דול רב ומהיר במעורבות הנהלות ובתמיכתן בהגדלת המשאבים של מרכזי מידע. אחת הדרישות מצד ציבור המשתמשים תהא לפתח כלי תוכנה שיאפשרו איחוד וצירוף נתונים מקבצים שעובדו בסיוע מעבדי תמלי- לים, קבצים שנבנו על ידי מחולל יישומים ומידע האגור ב"גליונות אלקטרוניים". קיימות מספר מטרות ועקרונות יסוד, אותן יש לבחון כאשר מקימים מרכז מידע: א. המטרות - ו שבהקמת המרכז. ב. הצרכים של המשתמשים בפוטנציה. ג. הצרכים של משתמשים במידע ומידע ממוחשב ממקורות חוץ. ד. מידת המעורבות הנדרשת מהמשתמשים בעת הקמת המרכז. איוש המרכז בכח אדם מיומן. מידת השילוב בין הצרכים למטרות. כימות התוצאות. תואמות הגישה לאמצעים טכנולוגיים. "גבולות" הגדרת משימות המרכז. , אפשרויות סיוע ע"י גורמי שי המטרות של מרכז סיוע חייבות להיות מוגד- רות ורשומות, מזוהות וברורות. למרכז המי- דע תהא עמדה מרכזית בארגון וחשיבות המרכז תתבטא בתמיכת ההנהלה ברעיונות ובמשאבים. יש כמובן גם לאבחן ולנתח את מידת היעוץ שצריך מרכז המידע לתת והיק- פו של יעוץ שכזה ובמידה רבה גם מידת המורכבות של טיפול בנתונים ע"י המרכז. יש לאבחן גם צרכים יחודיים ויעודיים של אובלוסיות משתמשים שונות כצרכים למוד- לים כלכליים לאנשי כספים או צרכים בעיבו- דים גרפיים ובהצגת נתונים בצורה גרפית לאנשי הנדסה. האפשרויות של שימוש במיקרו מחשבים גורמות לעיתים לשינוי בהחלטה על שיטות העבודה של המרכז. לקראת הקמת מרכז מירע ישנה כדאיות רבה בעריכת סקר משתמשים וככל שהארגון גדול ומורכב יותר, תפוקת הסקר, אם תוכנן כהל- בה, תהא רבה יותר. סקר כזה צריך לאתר שימושים קיימים במידע ולהצביע גם על מידת שביעות הרצון משירותים אלה. סקר בזה עשוי גם להצביע על מידת מעורבות נדרשת של משתמשים שונים, בתהליך הת" בנון וההקמה של מרכז המידע. מרכז המידע יהא מורכב מאנשי מקצוע מיו- מנים בעלי כישורים יחודיים. בין הכישורים האלה ניתן להזכיר, לדוגמה: כושר חשיבה וניתוח תהליכים ומידע; רקע בין-תחומי וכשרון לשלב תחומים; בעלי כושר אילתוך ובושר יעוץ לצרכנים פוטנציאליים; בעלי יכולת הדרכה ומסבירי פנים. ההצלחה של מרכז מידע חייבת להימדר תקופתית ולו לשם בקרה וביקורת. בונה. הביקורת צריבה לאמוד השקעות מול היש- גים מאיתור מידע ושימוש בו; זאת למרות שלעתים קשה לבמת (לקבוע כמות) של הישגיות והצלחות כתוצאה משימוש במירע. כל חברה השואפת לגדול, לצמוח, להתרחב ולהתפתח חייבת, באמצעות הנהלתה, לדאוג לכך שמרכז המידע יתפוס מקום חשוב באר- גון כך שיוכל לתרום לצמיחת הארגון. התפיסה שרצוי שתהא מקובלת היא כי מרכז המידע הינו יחידת שירות וסיוע לכל צרכן. הצרכן/משתמש/לקוח המבקש לקבל פריט ד ₪ + מידע חייב לעמוד בראש מעייניהם של אנשי מרכז המידע. כאשר מתכננים את מערכות מרכז המידע יש להביט "בעיני המשתמש" ולבחון צרכיו. מרכז מירע איננו רק בבחינת "סל נתונים" אלא מוקד תיקשוב ידידותי למשתמשים. אם תפוקתו של מרכז המידע תהא ראויה לשמה הדבר ישפיע על תפוקת הארגון בכיוון של גידול ברור. זאת כאשר כל משתמש שלושת בכל זמן סביר לכל פריט מידע בצורה קלה, ברורה ובהירה גם למי שאיננו אמון ומיומן לאיתור מידע ו/או שי" מוש במחשבים או במסופים. מרכז מידע מוצלח דורש שיתוף פעולה בין כל דרגי החברה והבנת כל הדרגים לחשיבות צרכי מרכז המידע ושימושים האפשריים להיעשות ממאגרי-המידע. בכל מרכז כזה חייב להיות אדם שתפקידו יהיה לנתח את צרכי המידע של המשתמש. אדם זה חייב להיות מוכשר דיו לנהל דיון עם כל סוגי המשתמשים הצפויים, בכל דרך ובכל רמה. אדם זה חייב להיות בקיא בהליכי ראיון, בדפוסי חשיבה של בעלי עיסוקים שונים וחייב להיות מוכשר לכוון גם את המשתמש כ מיומן לשאול ולבקש מירע בדרך מוש" כלת. מרכז המידע חייב להכיל מידע אקטואלי ורלוונטי. מידע זה יהיה מידע שימושי ויענה לשאלות שתישאלנה בכל דרך. מטבעם של מאגרי מידע להשתנות בד בבד עם שינויים טכנולוגיים בארגון עצמו או בסביבתו ויש להקפיד על הליכי שינוי מבוקרים ומתועדים. ולסיום, נותר רק לומר מספר מלים כיצד מתגמלים מרכז מידע. לאחר עבודה קשה וסבוכה שמשקיע מרכז מידע יש לתגמל את המרכז ואת אנשיו/עובדיו. ל מסוג זה תישא פירות רבים. תיגמול יכול להיות במי- שור של הצטיידות - במיכשור מתקדם יותר (מחשבים, מערכות זיעור ואיתור) ויכול להתבטא גם בתגמולים חומריים לעובדים. בכל שמערכות המידע הולכות ומשתלטות יותר על הארגון מתבצר מעמדו של מנהל מרכז המידע (ועובדיו) בפסגת הפירמידה הארגונית. העוצמה הנתונה בידיו של מנהל מידע פעיל זהה לעוצמה שהיתה לפני מספר שנים בידיהם של מנתחי מערכות מידע שאגרו מידע בזמן תהליכי ניתוח המערכות. בבל שגדל המרכז יגדלו משאביו ויגדל מספר הפניות של משתמשים לשימוש בשירותי המרכז. ככל שמרכז מידע יוכיח יותר את הצלחותיו בריכוז ואיתור/איחזור מידע הרי חשיבותו תעלה בארגון, לטובת הארגון. מכל האמור נובע כי ארגונים מודרניים, השואפים להישרד, מוטלת עליהם החובה להקים מרכז מידע ולטפחו. 27 כתב עברי במחשב עוזו אורנן, החוג ללשון העברית, האוניברסיטה העברית ירושלים שימוש נוסף לכתב הפונמי 28 עוזי אורנן בכנס ה-11 של איל"א הצעתי שיטה לעיבוד טבסטים עבריים כשהם כתובים בכתב פונמי (*1). יתרונות הכתב הפונמי על הכתב העב- רי הרגיל, לצרכי עיבוד במחשב, מרובים: 6 כל מלה בכתב פונמי חד-משמעית. אין צורך לנקוט בשום תחבולות ונסיונות זיהוי שונים כדי שהמחשב יוכל לקרוא אותה לפי כוונת הכותב. = עבודת מיון מילולית, כגון הכנת רשימות מלים לפי אלפבית, אינדקסים של טכסטים ארוכים או קונקורדנציות, נעשית קלה לאין שיעור. = עיבוד טכסטים בשיטה זו יכול להיעשות גם במרכז מחקר קטן, ואפילו על ידי חוקר בודד העובד במחשב זעיר (מיקרו), שכן אין צורך בזכרון ענק ובתכניות-עזר מסובכות וארו" כות. 5 העבודה עצמה יכולה להיעשות בכל מסוף ובכל מחשב, גם אם לא הוכנסו בו התאמות מיוחדות לאות העברית. מובן שהצרכנים לטבסטים עבריים אינם מעוניינים בתוצר סופי הכתוב בכתב פונמי, משמאל לימין, שבעיקרו מורכב מסימנים שהם אותיות לטיניות. הקדמנו תרופה למבה: כתבנו תכבנית המקבלת בקלט טכסט עברי בזה, הכתוב בכתב פונמי, ונותנת כפלט - אותו טכסט בשהוא מודפס באותיות עבריות ולפי כללי הכתיב המלא המקובלים. (תכנית אחרת שכתבתי נותנת כפלט את הטכסט בבתב עברי מנוקד ניקוד נבון, מלא ונקי משגיאות). לכן, במתקן שיש בו כמה וכמה מסופים די יהיה במדפסת עברית אחת כדי לקבל הדפסות בטכסטים עבריים, ואילו המסופים יכולים להיות רגילים, שלא הותקנה בהם כלל אות עברית. תכנית הכתב העברי שדיווחתי עליה בכנס הניל שוכללה מאז, ולאחרונה לימדנוה להב- חין בין אותיות קטנות לגדולות (*2). אלו האחרונות נשארות כמו שהן, ואילו הטבסט הפונמי, הכתוב משמאל לימין באותיות לטי- ניות קטנות, נהפך לטבסט עברי המודפס מי- מין לשמאל. שכלול זה נעשה לתכלית מע- שית: כדי שתלמידים ומורים בקורסי מחשב יובלו לכתוב בעברית את ההערות והפרשנו- יות שלהם ("דוקומנטציה") הנדרשות כנלוות לתכנית, ולא באנגלית, כפי שמקובל בקורסים כאלה. מובן מאליו שלשיטת כתיבה זו יכולים להיות עוד שימושים רבים (*5). להלן דוגמה של תכנית קצרה שנכתבה בשפת [4%4 לעבודה במחשב של האוניברסיטה העברית בהר הצופים (750 שחחת, *4). ההערות שבסוגריים המכוכבים כתובות עברית, כאמור, בכתב פונמי, באותיות קטנות משמאל לימין. כתיבה בכתב פונמי דומה לכתיבת מברק בעברית לחו"ל, או לסימון שמות של מוצרים בעלי שם עברי באותיות לא עבריות, אלא שהכתב הפונמי מאורגן יותר לפי כללים ברורים, השומרים על מבנה הלשון העברית (*5). הקורא לא יתקשה בקריאת שורות אלה של ההערות (*6). תכנית זו עוברת דרך תכנית מאדא שלנו, והתיצאה היא הפלט שאנו מעוניינים בו, ואשר גם הוא מובא כאן. הערות 1 ראה "אחזור ועיבוד מידע עברי באותיות לטי- ניות", קובץ ההרצאות (העורך יוסף מוניטה), הכנס הארצי ה-ו1 לעיבוד נתונים, חיפה תשל"ז 1976, עמ' 440-431. 2) אני מודה לאורלי קרייזר, עוזרת-הוראה בפקולטה למדעי הרוח, באוניברסיטה העב- רית, שסייעה בידי בשכלולים אלה. ראה לדוגמה דיווח של פרופ' אלן קורא (-001 א) על תכנית שלו לבתיבת טכסטים מעורבים עברית-אנגלית בבלשנות עברית חפ"שית, 1984(21), בחלק האנגלי, אלא שאין הוא מציע בתב פונמי (הניתן לקריאה ללא קשיים). הוא מתעתק כל אות עברית כתובה אחת באות לטינית אחת ודומה שפענוח מלים כאלה (לצרכי הגהה, לדוגמה) קשה הרבה יותר, מלבד היותו חסר את 3 היתרונות הראשונים של הכתב הפונמי, שנמנו למעלה. 4 זהו ניסוח מעובד ומסוגנן יותר של תרגול שב כרמיה גולדברג, תלמידה בקורס שון ותכנות", הניתן בחוג ללשון העברית, באוניברסיטה העברית בירושלים. התכנית סורקת את הטכסט ומחפשת את תמניותיה של אות מבוקשת אחת בו. היא מדווחת על כל תמנית באיזו שורה היא נמצאת, ולבסוף מודי- עה את מספר התמניות. 5) ארשום כאן רק מפתח חלקי של האותיות המשמשות אותנו בכתב הפונמי. כל השאר יובנו בלא בל קושי על פי המקובל: א=*, ח=א, ט-6, ע=8, צ=6, ק=), ש=5, ש(שמאלית)=1. (במדפסת העברית אצלנו מודפס הסימן' ב" א). 6) על פי שני הנוסחים יוכל המעיין לעמוד בעצמו על עיקרי בללי הכתיב הפונמי. ראוי להוסיף כאן כי אמנם יש צורך בשמירה קפדנית על כללי הכתיבה בשעוסקים בעבודות מיון בלשני (שאם לא כן נבוא לידי טעויות או לידי רב- משמעות גם בכתיב זה), אבל תכנית 148 סובלנית כלפי הרבה סוגים של שגיאות כתיב, ולכן כבשמשתמשים בה רק כדי יי טבסט בעברית, ההקפדה המלאה על כללי הכתיב אינה כה חשובה. לדוגמה, גם לו היו ההערות שבדוגמה להלן נבתבות בשגיאות של מבנה, היתה תבנית 48:דא מתעלמת מכך, ומילה מן הטבסט, כמו "מבוקשת", שלפי המבנה צריכה להיכתב )5טסטפחז, היתה נדפסת כראוי (היינו - "מבוקשת") גם לו היתה נכחבת שלא בראוי, בגון וטפטףטטטוח מובן מאליו שיש להקפיד על סימון נכון של כל העיצורים בכל מקרה. אם תכתוב 5 תקבל "סה" ובשום פנים לא "ש". (8 ,4 ,מטקזט0) .זטסחז) מא]א חגזפסז? 0די ב ונ דצ ד 2 ד 60 פפמאזפזם מחד זט חס ,ז0וו6[פצוטת ץ|אס6שו-וס .1.8.4 סח 60 פסע11טסטא6 זט!וקוח60 500 7680005 , ז5100ח1 -)ח6טף6ז] 11 .68וההקוחסט ז6)טקוחס6 הז פזס)6טח1 -110605 זס] 8981|316 000015זק 65ח6וחותס0טז עו זטתפו[פטוק 106 עס 10006ה60 5סוההקותסס ,קתו .-חסח 300 ,0806108105 1886-0001 ₪000 06 10 06 סז קוח 60 0708106 - ...10.8 -6ח1 60 .הסו181זסקוה: זס 8ה51ת06/| זס! זוהחסט5 0! פוחזו] |[15786 6ווטת1 8ת6ת8ו[טטק זס בר 5 ססחו5 .0165וח58 זס/6חה טזט86ז6זו| 5 חסנזג6ווסטק 5 חס 08506 81606ונו5תס6 תשסט פוט 66א5ב3 6 עהות טסץ ,0811005ח6ו וח 1600 0% קקפ זס פוחוה!ס )הסוהטס000 10 קט-איס!101 -וזן 6ח0 15 6זסו[1 .6זהאוז/50 01 91/005ז1פחסות וס פחועסטף 0 6קהזחהצהה 430060 )זת8וזסק 0 זטסץ הו 1161656 80001 ז5106ת1 ז16 -861 ל המקות60 5806 10 :000018זק 166ח6וחס חסו!!ווח 6 1680065 חוחט!60 ע[66% 8 08105 -קהקפאו6ח סאַזה1 1 8805 [018ה8ח 01 1680018 ו ח69 סזסת! תסוותשוח 6|קהופ 4/ .078 1 |גוותסוסק ותסז] פסהוטףתו ]0 66ההפטסת) ,ח0זט)20 התץ|אה8ז :01הזה20) .פתסותספטס ו 6 105160 ז0זטקוחס2) ,16810031 .054 ,53711 1/\ ח80ו186/ ,.5% 7--- ,דטסדטם , דטסא 1 )6 שאוז אבהססהס ה ק ל ע .4,080 ,דטקדטם , דטסא 1 )שאו הההססחס (* ה1הה1%%3ה ₪31 3%07320%( *) 5 0 : 1דם ,דסם ,88 -0 101 ..1:צהההה כווזםהם | ,שחם ;וא : א טע ודאשד : 48 (% (86%זק1ה ב7ע6080סיק העט% ת81י) 1%תהאס%-3ה 3%%318%/ *) אש 0ם 10 סד 1:=1 אם" 51% (% '=:11:סשאםהם :7 7=:נ :]םתס (% ! הפסא - הגַאבּהשַבה-3ה שַעףף1ת *) נ;פאם (% 703-0616 6056 %608 3%י'1ס7 *) 1:2 (('- ? 434-6086 55% 84 )א םד הא ספ (דשקא:1)א 0 זסא =תחא אסשת )בשה ;פאם ;א ןשדנהא ‏ :4 גשה (% 0%י8-5063ה טש8פ410083% סאס%-%8-5 ספסף-בה %87 021838% *) ;11 ;('?6|פק-34 60806 5586 88 )א םד אא סם (דטקא:)א סם זסא =ת1אא 12 אש 114 11(2]כןםחם )פבשה ;פאם :א שד הא ;א ה (%* 33-050608%% 0%'-3ה 51793%ה *) (('667ת0ת הדדהי דסי 120שי' )א שד הא ((ד642%0=אה ;אד חא :א ה (% 838-2816 %8₪-1 " 8 " 6%י-ש 3-6616ה ה%8-1 " 4 " 4050 98% %%67ב4 *) ; ( כשח5 ,8)=ז1האשה ; (55 ,64 ד55שא 2% ה;1111ה-3ה 38%303%ה-1 1%ה%0%-833ה %135861 *) ;1= :א 2 (% א 8 ב9ש%-בה '15ה ,ש 5פ פהבהה41 5סַטַ1ה0ב%-בה ז3ק15ה *) ספ (84)-0ם זסא םתא א61ם ספ (0)8א)50 זסא 106חא א סש אמחז (8)-50 דסא 15 2 (1דם ,42)4ה (% ₪06 1פסאבי בי1"ף שסתהה11 %פטַ 08/8 %י18ט5-1 *) (% דם זם=1זם =1 אפחד אזססם 0ש=.:ע :(4:א,' %086-2 הפטשזא4 ',זס,8)א שד1אא ;פא ג פאם 2א=:א | ;(8)א םד1הא 2 (8)א 65 ;פא (('18אהמק -',00:4 ,40018607 זסי-4₪4 7 .)א |שדזאט (%> 616ק-בה 6086 ה%8 סשא12י-ש ,0ע1-51448 ב ב6-בהת 1 00308 *) ; (שפחם ,' 8-6086 זסיאססז- 44‏ !! 1זה080ה6 :האא1ע-8 ש1עסאי)שד1אא 60050800 0006 פאם 2 ,ג ,דטסדטם , | טקא > מצון 1ב אססחק (% הכרזות על משתנים +) חגש 0 : גזם ‏ ,דס 05 1..101:צהתהה שןשום ,שחם ;זא : א וכ (זאפדך : 68 (*+ התחלת התוכנית (אין שום פרוצדורה נפרדת) *) אנססם סם 10 0ז 1:=1 הסת ו (% %=:83502]:11 :7 11:=8 ;]שהם (* ניקוי המערכים - חובה ! *) ;פא (* קריאת שם קובץ הקלט *) 14 %68 7364-8086 ? -'((‏ בח )א |שד1 חקא 0 (דטקא1)אונם זסא ‏ =נחא א סש 14 ו )גשה פא= :א]שד1חא ;אא (* קביעת שם הקובץ שבתוכו תי בתבג התוצאות +) ,= (('?6)שק-36 8000 658 ₪6 )א.ושדנאא ספ (זשקא1)א00ם דסא =₪41 א1ססם 12 ] ןימח )פבשה ;פא (+ מסירת האות המבוקשת %) 0 8 :('?6שעסת דהא זסא 120םא )א )םד1אט , ;נ(דם)2ה8שא ו :א ₪1 ; (* קשר את קובץ 6 לשם הקלט 0 / 8 " לשם הפלט %) ה : ג שח ,8)שזך 1 (* שלבי התצכנית להעתקת המלים המכילות ך0 ו ה (* מספר התמניות יימנה ב-ש, מס' השורה ב-א %) 4 ו 0ם (8)קם דסא הט אש סם (06)א.ם= זסא תחא א1 6 אפחד (506)8 דסא אך 1 בכולאת א500 יש למנוע קריאה אתרי שהש | | *?1ז₪₪80)6,0 זהם=וזם ‏ שן אשד 1 :(4:א, 4ב - א 8 המטדא 0 פא 1+א=: / / א )א שד חא 7 אק | ; : (+ הודעה על הצג לסי / 10 ו : : ופי ואזכור שם כור. סו זהא-₪0 -', :א 5 וי )שד אא י :00 1.085 .עא= ו = ו. בדר, מקורות, חברת מים בע"מ תוכנה מיחשוב מערכת אספקת המים הארצית חברת "מקורות" הפיקה בשנת 82/85 ב-1.18 מיליארד מ"ק. התפלגות צרכני המים השנתית, מלמ"ל: חקלאות - | 750 עירוני - 270 תעשיה - 60 החדרה - | 100 צריכת האנרגיה לשאיבת המים ואספקתם לצרכן היתה כ1.57 מיליארד קוט"ש בשנה, בשמינית מסה"כ צריכת החשמל במדינה. נוסף לכך נצרכו כ-3,000 טונות דלק במת- קנים שאינם מחוברים לרשת החשמל. סה"כ מתקני השאיבה בחברת "מקורות" ב- 0, בהספק כולל של כ-400 מגוו"ט, מתוך זה כ-100 מגוו"ט בתחנות השאיבה הראש- יות של המוביל הארצי. אספקת המים מבוצעת באמצעות 4 חבלים, בהתאם לחלוקה גיאוגרפית והידראולית - חבל הגליל, צפון, מרכז ונגב. חבל נוסף, הירדן, אחראי על תפעול המערכת הראשית של המוביל הארצי, ובכלל זה תחנות ספיר, תעלות המוביל וקו ההולכה הראשי ("108). תפעול מערכת אספקת המים בחבלים מבוצע במסגרת של מפעלי מים ואזורי לחץ הנקב- עים בדרך כלל בהתאם לשיקולים הידראול- ייום. הפעלת המתקנים וכמויות המים המועברות בצנרת בין אזורי לחץ ובין מפעלים, נקבעים היום בהתאם למטפר שיקולים: הידראוליים, הידרולוגיים, טכניים (זמינות מתקן) ובדו". במערכות פשוטות ניתן לקבל החלטות כאלו בהתאם לשיקולי המפעיל במקום, אך במער- כות מורכבות יותר, בהן קיימות מספר חלו- פות להפעלת מתקנים ו/או אספקת מים, יש צורך בביצוע חישובים הידראוליים מפורטים ואלה מבוצעים בדרך כלל באמצעות המח- שב. הפעלת תעריף עומס וזמן (תעו"ז) בחלק גדול ממתקני החברה, מביאה להוספת אלמנט חשוב נוסף בשיקולי הפעלת המתקן, והוא זמן ההפעלה ביממה. תכניות המחשב המשמשות כיום לפתרון בעיות במערכת אספקת המים הן: פותר רשת, סימולטור הידראולי וניתוחי תעו"ז שונים. תכניות אלה מורצות כיום בצורת 6חו!-01, כאשר התוצאות משמשות לשתי מטרות עיקריות: > ביצוע שינויים תפעוליים בשדה; * פיתוח או ביצוע שינויים במערכת אספ" קת המים, כמו - הוספת קווים, החלפה או הוספה של יחידות שאיבה, שינויים באזורי לחץ וכדו'. במספר מפעלי אספקת מים קיימים היום מרכזי פיקוד ובקרה השולטים באמצעות מחשב מרכזי על מתקני השרה. צפוי שתוך 2 שנים מרבית מתקני אספקת המים ב"מקורות" יהיו נשלטים ממרכזי פיקוד, כאשר הפעלת מערכת אספקת המים תיעשה טחזו-חס, | בזמן | אמת, באמצעות תוכנה אופטימלית מתאימה, הנמצאת היום בשלבי פיתוח. פותר רשת ("650!%6ח) פותר הרשת המופעל היום במערכת אספקת המים הארצית מבוסס על תכנית של אפ ופאולר מאוניברסיטת קולומביה בוונקובר, ב"מקורות" פותחה ע"י נ. קלרמן וס. מאיירס, תכנית פותר רשת מורחבת הכוללת מתקנים הידראוליים נוספים, כמו בריכות עם כניסה עילית וכן שוכללו נתוני הקלט והפלט. לאח- רונה שוכללה תכנית פותר הרשת בתה"ל ע"י א. וויס (5) והיא כוללת אביזרים נוספים, כמו שומרי ושוברי לחץ. התכנית הורחבה גם לביצוע תחשיבים כלכליים כמו עלויות קווים. פותר הרשת מקבל את נתוני המערכת | ההידראולית ועבור מערך צריכות מסויים ומצב הפעלה נתון של המשאבות והמגופים נותן את הפתרון ההידראולי של הרשת, כלו- מר את הספיקות בכל הקווים והמשאבות ואת העומדים בכל צמתי הרשת. פתרון מערכת המשוואות של פותר הרשת מבוסס על שיטת ניוטון-רפסון, כאשר הזרי- מה בקווים מחושבת לפי נוסחת. ד,ייזן- וויליאמס. התכנית כתובה בשפת חגזחסת ומורצת במחשב "מקורות" 4341/א18. נתונים דרושים א. סכימת רשת מים. בציור מס' 1 מתוארת סכימה אופיינית של מפעל מים להרצת פותר רשת. ב. הגדרת מרכיבי המערכת: - רום טופוגרפי, ספיקה (צריכה או אספקה) בצמתים; - אורך, קוטר ומקדם החיכוך של הקו- וים; - מפלסי מים במאגרים ובקידוחים; - אופייני משאבות: עקומי 0-11 ו-ף-00; - מיקום אביזרים; - מצב הפעלה של משאבות ומגופים. ציור 1: סכימה אופיינית של מפעל מים // 220 03 03 2 ( 0 שדק נ?ק7 6087 0575 483) 0796 07% 0 40 6 0 0 0 0 2 תוצאות פותר הרשת נותן פתרון הידראולי של הרשת ברגע מסויים. פתרון זה כולל את הנתונים הבאים: א. ספיקות בכל אחד מהקווים; ב. הפסדי עומד בקווים; ג. כמויות מים יוצאות או נכנסות לבריכות ו/או למאגרים; ד. כמות מים מסופקת לצרכנים; ה. נקודות עבודה של המשאבות; ו. | יעילות המשאבות בנקודת העבודה; ז. ניתוח צריכת האנרגיה ואיבודי האנרגיה: - הפסד חיכוך בקווים ב"%; - הפסד חיכוך בקווים כ-% יחסי לסה"ב הפסד החיכוך במערכת; - חלוקת האנרגיה במשאבות לאנרגית הרמה של המים, אנרגיה מבוזבזת כתוצאה מעבודה לא בנקודת העבו- דה האופטימלית וכתוצאה מיעילות נמוכה מ100%7 של המערכת; - הפסד יחסי בכל משאבה, יחסית לבלל ההפסדים במשאבות; - סיכום כל ההפסדים במערכת. סימולטור הידראולי הסימולטור ההידראולי (חופטקוק) פותח ב'"מקורות" ע"י נ. קלרמן ומאיירס (1). הסימולטור ההידראולי מדמה את פעולת המערכת לאורך זמן, בדרך כלל ליממה. הוא מסוגל לקבל פקודות לביצוע של פתיחה וסגירה של משאבות ומגופים ופקודות של שינויי צריכה. התכנית מכילה ביסודה את פותר הרשת וכתובה גם היא בשפת חגזוזסת. נתונים דרושים נוסף לנתונים הדרושים לפותר רשת נדרשים הנתונים הבאים: - נפח מים בבריכות ובמאגרים, כולל מפלס מינימלי ומכסימלי; - פילוג צריכה בצמתים, לכל אורך זמן הסימולציה; - נתוני פיקוד והפעלה: התניות להפעלת משאבות בהתאם למפלסי בריכות בסניקה וביניקה, קצב שינוי מפלס המים בבריכת הסניקה, זמני הפעלה, לחץ בצמתים, ספיקה בקווים - התניות כנ"ל להפעלת מגופים. תוצאות התוצאות המתקבלות מהסימולטור ‏ ה- הידראולי כוללות פתרון רשת בכל פעם שמתרחש אירוע הגורם לפתרון הקודם לה- פוך לבלתי נכון. אירועים כאלה הם שינוי מפלס אחת הבריכות במערכת בגובה מסויים טבלה 1: פלט מקוצר של הרצת פותר רשת 7-3 5 | 7 ז גא ג ם ] א ן ם | | - ןו םהגז --חהחחה-7--הדההההחד חהדהדחחהדהרדרירהדהריהרה-- 8 צזן06)ם)% אםןז מפזש6אג]ס 6קצז ;]ןק הז6ושן 5 6 0 ם א 6 .סו 4 (5/א) וו/בא) (ממ) [א) סז ] 6 א 8-0 2.21 20 "יי 0 -5 2 1 1 = %5- 9- -300 000 3 00 2 2 - 0.- %- .200 0 >> ב ב ב 4% זן.ן- 8%.- .200 0 55 4 4 1 "05 08|-0: *.קד .200 00[ 8 5 5 5 1- 1 5- .200 0 103 8 6 6 6-- %6- 5- .200 100.00 ו 10 ד ד 3- 13 6- .200 0000 13 3 8 8 1ב וגו.0 2.5 .200 0 15 13 9 9 1 0-6 5 .20 0 ו 5 0ו 10 3+ וי 6 .200 0 1 זן 1 וו 3+ 206 6 0 1 % 7 1 12 7- טד.ו- 9- . . 1 1 12 בו 6. 2.07- 79- .100 0.00 9 18 13 1% 7- 5- 9- .200 .20.00 211 9ן 16 15 7 71.95 9 | .00ב 0 ,22 21 15 16 41 2 0 .200 יי 2% 2 18 זן ב ₪ 8 . . . 5 . 19 59 1.59- 71- .200 0 26 6 18 20 3 1.16 203 .200 0 %>2% 6% 5 211 א.|- 1-- 77כ- .6 00 זק 2% פו 2 :ו 20 0 .-3- .- 2- . .0 2 21 .4 0.05 11 1-1 100 3 .ו 20 - .ג9- 0.09 2.2 הייו 1-00 5 6 2 6 0.406 106 .10 1.00 5 7 26 7 .4+ 0.05 146 לזייו 100 6 9 5 8 %- 0.05 15 1 100 / 12 6 29 .גז- 0.05 18 1 00 זו 16 21 [% -|.‏ 0.06 0 .11 10 9 2 260 11 0.06 46 -10 00-ו 35% 0 55 0.08 22172 .100 סס.ן 22 23 טנ בב 12 0:10 22.8 .10 100 2% 6 וב 3 .01- 0.06 1142 .10 1.00 2% 2 2 5ב 1 0.06 1% .100 סט.ן 28 29 43 6 .>-- 0.0% 13 "יי 1.00 0ב 32 ו זב .ו- 0.00 8וו 10 100 10 1 5 1 .]| 0.11 41 .10 00 33 4 % + .%. 0.06 7 -10 1.00 6 38 זב 59 .ן|- 0.72- 7 .100 0 -33 6 38 = (לדוגמה - ב-50 ס"מ), כניסה או יציאה מפעולה של משאבה, שינוי בצריכות. בסוף ההרצה מתקבל סיכום מפורט של צרי- כת האנרגיה על כל רכיביה משך ההרצה. בהשוואה לפותר הרשת מאפשר הסימולטור ההידראולי ניתוח מדוייק של מדיניות ההפע- לה ומערכת הפיקוד, ובמיוחד של השימוש בנפח האגירה. חסרונו העיקרי הוא העלות הגבוהה יחסית עקב משך הרצה גבוה. מודל תפעול שנתי למערכת המים הראשית המודל שפותח ב"מקורות" ע"י ס. מאיירס, א. שמיר ונ. מידד (2) מציג מודל אופרטיבי לתכנון מדיניות הפעלה במערכת הארצית. המודל מאפשר קבלת התשובות הבאות: > תפעול שנתי של המערכת בהתחשב במגבלות הידראוליות, אילוצי שאיבה מהכנרת, עדיפויות שאיבה והחדרה מן האקוויפרים. > תפעול במצבים קיצוניים, כמו דרישה לשאיבה מקסימלית או מינימלית מהכ- נרת, הפעלה בלי מספר תחנות שאיבה ראשיות וכדו". 5 ערך שולי של מים בווט"ש/מ"ק בכל נקודת צריכה במערכת. > חסכון באנרגיה כתוצאה מהגדלת או הקטנת כושר ההפקה בכל אחד מהאיזו" רים. 5 פיתוח רשת. ניתן לבחון את ההשפעה התפעולית להצעות פיתוח שונות במע- רכת. 6 מדיניות תפעול אקוויפרים, בהתאם לאילוצי ההפקה מכל אגן ודרישות ההחדרה. מגבלתו העיקרית של המודל, שאינה מאפ" שרת כיום שימוש רחב בו, נובעת מניסוחו | כבעית תכנות ליניארית. מערכת המים בפועל אינה ליניארית והיה צורך במספר הנחות על מנת להתאימה למתכונת ליניארית של תכנית המחשב. תוכנה להפעלה אופטימלית של מרכזי פיקוד ובקרה בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה באמצעי המיחשוב של מערכות פיקוד, תוך שיפור בושר החישוב והורדה משמעותית של העלויות. על מנת להפיק את מלוא התועלות ממרכזי פיקוד ובקרה של מפעלי מים יש לנצל את המחשב המרכזי והידע האגור בו על מנת להפעיל את מערכת המים הנשלטת בצורה אופטימלית, היינו, הפעלת המתקנים השונים (משאבות, מגופים וכדו') משך היממה, בהוצאות תפעול מינימליות, תוך שמירה על אמינות האספקה. בעולם פותחו והגיעו לשלב הוכחה מספר שיטות לתפעול אופטימלי בזמן אמיתי של מערכות אספקת מים. שיטות אלה נלמדות, 5 מגמה ליישמן במערכת אספקת המים של "מקורות". במחצית שנת 1985 הוחל בפיתוח מודל המאפשר הפעלה אופטימלית של מתקני שאיבה בהתאם לנתוני צריכה משתנים, יעי- לות אנרגטית של משאבות ותעו"ז. המודל המבוסס על תכנות ליניארי נבדק בהצלחה באחד ממפעלי המים. בשנתיים | הקרובות מתוכננת פעילות אינטנטיבית במטרה לפתח תוכנה מושלמת, 6חז!-11ס ותכנית להפעלה בזמן אמיתי המבו- צעת 6חו!-חס. התוכנה תותאם להפעלה במח- שב מיקרו או מיני שיותקן במרכז הפיקוד. הוצאות לאנרגיה ופיתוח מערכת המים לפי תעו"ז בשנת 1983 פותחו ונמצאים בשימוש שוטף מספר תכניות מחשב הכתובות בשפת .01א, המאפשרות ביצוע תחשיב הוצאות לאנרגיה ופיתוח רשת המים בהתאם לתעו"ז. פירוט השימושים: א. פירוט הוצאות לחשמל בהתאם לתעריף רגיל ותעו"ז, ואומדני חסכון בהוצאות לאור המעבר לתעו"ז. ב. פוטנציאל הסטת עומס במתקנים העוב- דים לפי תעו"ז. ג. פיתוח רשת המים, כמו הגדלת נפח אי- גום, תוספת יחידות שאיבה וכדו', בהת- אם לתעו"ז. ד. פוטנציאל השלת עומס והשפעתו על מערכת המים. סיכום פיתוח תוכניות מחשב לשם ייעול הפעלת מערכת אספקת המים של "מקורות" החל בתחילת שנות ה707. תכניות פותר הרשת והסימולטור ההידראולי נמצאות בשימוש החל משנת 1977. התכניות מאפשרות ניתוח ההפעלה של מערכות אספקת המים, חלוקה של צריכת האנרגיה ואפשרויות החסכון, הצעות לייעול התפעול ופיתוח מערכת ההולכה והאיגום וכן הגדרת דרישות והתניות למערכת פיקוד ובקרה. תכנית מחשב נוספת שהושלמה בסוף שנות ה"70 - מודל התפעול השנתי של מערכת המים הראשית - לוקה באי-התאמות למע- רכת, עקב ההנחות המתחייבות מניסוחה כבעית תכנות ליניארית, לכן אין התכנית נמצאת בשימוש שוטף. התוכנה להפעלה אופטימלית של מערכת אספקת מים בזמן אמותי בצורת 1:86-חס, נמצאת בשלבי פיתוח ראשוניים וע- תידה להיות מופעלת במרכזי פיקוד ובקרה תוך כשנתיים. תכניות מחשב נוספות משמשות בעבודה שוטפת לאומדן הוצאות אנרגיה בהתאם לת" עו"ז, תחשיב פוטנציאל הסטת העומס והשל- תו במתקני החברה, ועוד. ספרות 38 - 17051 .5 ,פזסקס) 0ח8 .א ,תסו .1 6 ]0 חסוזג[טוחו5 106 זס] וחגזקסזק זטוטקוחס) .לוקקט5 זסוה'\ זס] 5אזסשוטא קוק 01 הסווגזסקכ) 1 .סז חסק6ג ,116 .00 זסוג/ זסזס%טו .0 וטקנ 2 ס. מאיירס, א. שמיר, נ. מידד. מודל תפעול שנתי למערכת המים הראשית. מקורות חברת מים בע"מ, יוני 1979. 3 א. ויס, ט. גרו. תכנית מחשב פותר רשת למערכות מים (ז6וסק). מדריך למשתמש, תה"ל מהנדסים יועצים בע"מ, 4/83/13, אפריל 5 הכוללת תחזית צריכה, קבלת תכנית הפעלה . 1 אלכסנדר גריב, פל- "מ, ו ו ב, פלזרון בע"מ, ירושלים הוצעה גישה רקורסיבית ל- מיון בחישוב הכתובות. זמן הביצוע של הנוהל הוא פרו- פורצוונלי לכמות הפריטים הממוינים ואונו מושפע על- ידי התפלגותם המספרית. זמן ביצוע של מיון בחישוב הכתובות הוא פרופורציונלי לכמות הפריטים הממוינים (1) בתנאי שהם מתפלגים באופן אחיד על שטחם המספרי. במקרה וההתפלגות אינה אחידה, זמן הביצוע מתקרב אל ערך הפרופורציונלי לכמות הפריטים בריבוע. התפלגות הפריטים כפונקציה של תהליך המיון, אמנם אינה קבועה. ננסה להיעזר בזה. לדוגמה: המערכת האי-אחידה הפשוטה: 0, 20,000, 10, 9, 8, 6, 7, 5, 4, 2 3 1 נמיין אותה בחישוב הכתובות לערמות: | 10,000, 20,000 | | 10, 9, 8, 6, 7, 5, 4, 2, 5, ו| מבלי לנסות לקיים כל מיון בתוך כל ערמה. אם נמשיך בתהליך המיון, נעבוד עם מערכות שאחידותם הרבה יותר גבוהה מזו של המע- רכת המקורית. אפשר לצפות שנוהל המיון יבוצע במהיוזות יותר גבוהה. תיאור האלגוריתם א. מיין את המערכת המקורית בעזרת חישוב הכתובות בדרך המקובלת, אבל אל תקיים מיון בתוך רשימות התוצאה. נהל את הרשי- מות האלה דרך תסווזטפח: !| בין ראש הרשי- מה לבין הרשומה המחוברת אליו. ב. סקור את הרשימות שנתקבלו. אם הרשי- מה השוטפת ריקה, המשך. אם היא מכילה רשומה אחת בלבד, העבר אותה אל מערכת התוצאה. אחרת, הגדר את הרשימה השו- טפת כבמערכת המקורית החדשה ומיין אותה רקורסיבית, החל משלב א. ג. ביציאה מהרקורסיה השוטפת ממשיכים לפעול בתוך הרקורסיה הקודמת, בשלב ב. ביציאה מהרקורסיה הראשונה הנוהל נסת- יים, כאשר כל הפריטים מוינו והועברו למע- רכת התוצאה. האלגוריתם תמיד יסתיים בהצלחה, בתנאי שתסופק כל קריאה אל שזסח6מ סוואחץ ח0וו063!!ג במערכת ההפעלה. ד--------------- תוכנה זמן ביצוע של מיון בחישוב הכתובות תוצאות ההרצה ! הנתונים הנמסרים כאן נתקבלו במיקרו- מחשב 8000 8א1 בו לוח הבקרה 2-80 6471 קילוביתים של 1 8: זמן הביצוע, שניות כמות הפריטים 5 200 6 1400 7 00 פ 100 סו 00ס0,ן 12 ס0ס20,ו 12 140 14 0 16 00 17 2,000 18 2,200 אוסחזטשס קבש 2,002 הפריטים הממוינים כללו 16 מספרים שלמים בתחום מ-61 עד 908, 4 המספרים: 10,000 0, 30,000 ו30,0017, ומספרים שלמים אקראיים בתחום מ-ס עד 65. דיון וסיכומים אם התפלגותם המספרית של הפריטים המקוריים מספיק אחידה, הדרך המתוארת כאן אינה שונה עקרונית מהמיון בחישוב הכתובות המתואר בספרות (1). במקרה של ההתפלגות הפחות אחידה, האלגוריתם מאפשר לרדת מהר אל המקרה הקודם. החיסרון העקרוני של האלגוריתם הוא שכמויות זכרון ה-/א83 הנדרשות עבורו גדולות יחסית מאלה הנדרשות בתהליכי המיון המקובלים. יכול להיות שבימים אלו, כשזכרון ה-84%1 מוזל באופן עקבי, חיסרון זה לא יהווה הפרעה עקרונית. ספרות -8סזק זס)טקוחס6 01 ג 76 ,הוטתא .= 6|גתסכ (1) -סטק ץ0/6%6-ה80ו460 ,99 .7 ,3 .|0/ .קתומתותגז .3 ,16 33 4 כמדי שנה, נערכת האסיפה הכללית של איגודנו ונמסר דו"ח מפורט על פעולתה של ההנהלה בשנה שחלפה, ועל התכניות העומ- דות על הפרק לקראת העתיד. בהזדמנות זו של הגשת דו"ח ההנהלה, עלי להודות לנשיא איל"א, פרופ' אברהם גינזבו- רג, לחברי ההנהלה, לחברי המועצה, לחברי ועדת הבחירות וועדת הביקורת ולכל החב- רים אשר השתתפו באופן פעיל בוועדות השונות ובמבצעים השונים של איל"א, שכן בלעדי המאמץ הקולקטיבי לא היינו זוכים להישגים אשר היגענו אליהם. נקווה שאיל"א ימשיך להתפתח בקצב מזורז גם בעתיד, לטובת משק המדינה כולן. פרופ' מיכה חננו, וו"ר ההנהלה * מבוא הדין וחשבון, המובא בזה בפני חברי האיגוד, בולל את תקופת כבהונתה של ההנהלה הנוב- חית, שהחלה בחודש יוני 1983 ומסתיימת בחודש יוני 1984. הנושאים המרכזיים המציינים שנת פעילות זו: - שני כנסים גדולים מלווים בתערוכות נרחבות: הכנס הארצי ה-18 (סתיו תשמ"ד) והכנס הארצי ה-19 בשילוב עם ועידת ירושלים הרביעית לטכנולוגיה של המידע (אביב תשמ"ד). - התקדמות משמעותית בתחום של הקמת קבוצות התמחות וקבוצות עבודה בנוש- אים ספציפיים במיחשוב, הן מן הצד המעשי והן מן הצד התקנוני. - הקמה של משרד איל"א בתל-אביב. - שיפור חשוב בשירות למשתתפים בימי העיון - הוצאה לאור של ספרי ההרצאות הנישאות בימי העיון, ספרים שחולקו למשתתפים. - הבאתו להצבעה ואישורו של שינוי בת- קנון, אשר צפוי שיביא לגידול ניכר במס- פר החברים האישיים באיגוד. - פעולתם של צוותי חשיבה של המועצה בנושאי "דרכה של איל"א". הצוותים סיד מו עבודתם ומסרו דיווחיהם למועצה. פירוט נושאים אלה, ונושאי הפעילות השו- טפת של איל"א, מוסדותיה ונושאי התפקי- דים בה, מובאים בהמשך. שנה זו עמדה בסימן הסתלקותם של שניים מבכירי המיחשוב בישראל ומחשובי התורמים לקהיליה המקצועית ולאיל"א: דב חביון ז"ל ודוד כהן ז"ל, יהי זכרם ברוך. כנסום הכנס הארצי לעיבוד נתונים והתערוכה הנלווית אליו, מהווים בכל שנה את גולת הכותרת של פעילות האיגוד. בשנה זו קיימנו, בהפרשי זמן קטנים מן המקובל, שני כנסים מרכזיים. הכנס הארצי ה-18 שנערך במועד המקובל: סתיו 1985, והכנס הארצי הדפו, בשילוב עם ועידת ירושלים הרביעית לטכנולוגיה של המידע, באביב 1984. מועד זה נקבע לחודש מאי 1984 על פי בקשת ממשלת ישראל, אשר היתה מעוניינת בקיום דו"ח הנהלת אול"א לשנת 85/84 בנס המחשבים בסמיבות למועד קיום הועיר דה הבלכלית. ביצוע שני מפעלים רחבי היקף אלה היווה מעמסה כבדה על האיגוד, וההצלחה בביצוע משימות אלה היא בראש ובראשונה תודות לעבודה המאומצת שנעשתה בהתנדבות, על ידי חברים שקיבלו על עצמם לעמוד בראש המפעלים האלה, ועל כך שלוחה להם תודת חברי האיגוד. בכנס הארצי ה-18 השתתפו ב-5,500 איש, והתערוכה שנילוותה אליו הגיעה למימדים אשר העמידו אותה לראשונה בפני הבעיה ששטח בניני האומה אינו די לאיכלוס התערוכה השנתית. שטח התערוכה הגיע לב-2,000 מ"ר, ולראשונה השתתפה בו חברה זרה, אשר אינה מיוצגת בישראל דרך קבע. בכנס הארצי ה-19 ובועידת ירושלים לטכנולוגיה של המידע, היה היקף ההשתת- פות ברלקמן: - משתתפים מחו"ל בועידה 250. - משתתפים מישראל בועידה 700. - משתתפים מחו"ל במסלול המנהלים בועידה 60. - משתתפים מישראל במסלול המנהלים 0. - משתתפים בכנס הארצי לעיבוד נתונים ונוסף לכל אלה ביקר קהל שמנה כ-7,000 איש בתערוכה, בשעות פתיחתה לקהל הרחב. התגובות הראשונות של ועידת ירושלים היו חיוביות וחמות ביותר, ונתקבלו פניות ממשתתפים רבים, בעיקר מאורחים מחו"ל, לקיים ועידה זו בתדירות גבוחה יותר (מדי + שנים) ולא בהפרשי זמן של עד 5 שנים, כפי שנהגנו בעבר. המרכיב שהיווה חידוש בועי- דה זו - מסלול המנהלים, אשר מטרתו היתה להביא לדו-שיח מקצועי ומסחרי, מנהלי חב- רות הקשורות במיחשוב בחו"ל ובארץ, זכה להצלחה רבה הן בהרכב המשתתפים והן בתוכן הדיונים. לעומת זאת, השותפות והשילוב עם הועידה הכלכלית שנערכה במקביל, לא היו בהיקף, ברמה וברוח לה ציפינו, בעיקר כתוצאה מהסתייגות של הרגע האחרון מצד מארגני ה הבלכלית. הערכתנו היא שבעתיך אין לקשור את ועידת ירושלים לטכנולוגיה של המידע באירועים אחרים, הכלכלית. מס הוה בנס עבודה בינלאומי של פזקן הועדה הטכנית של - 1812, העוסקת בנושא המחשבים בחינוך (163), קיימה בירושלים כנס עבודה בינלאומי, בשבוע שקדם לועידת ו לטבנולוגיה של המידע. לבנסו זעבודה של - קזטן יש מוניטין בינלאומי ה והמאמרים ה ה יסוד רבי ה ערך בתחומיהם. דר נציג איל"א בועד עצמו ייזום וארגון הכנס באר "- נושא הכנס היה " , ויה "השפעת המו ה הטכנולוגי ועל חינוך 3 זשתתפו בו טובי 0 7 בי החוקרים בנושא זה בעו- קבוצות התמחות וקבוצות עבודה ההתפתחויות המשמעותיות שחלו בשנים האחרונות בעולם המיחשוב, אשר הביאן להתבססות ולהתרחבות של דיסציפלינות מיוחדות ומאידך לגידול ניכר של ציבור העוסקים במיחשוב על תחומיו השונים, מהווים את הבסיס להתרחבות והתחדשות ארגונית באיגודים המדעיים - טכנולוגיים בתחום המיחשוב בעולם המערבי כולו, ובישראל בפרט. השנה נעשו צעדים משמעותיים בכיוון זה באיל"א, אשר כללו אישור תיקון התקנון הקובע מסגרת פורמ- לית חדשה: "קבוצת התמחות", בהשוואה למסגרת הותיקה של "קבוצת עבודה". הגוף החדש, "קבוצת התמחות" הוא בעל אוטונו- מיה רחבה יותר, בעל תקציב משלו במסגרת תקציב איל"א ובמסגרת פעולותיו כלולים: כנס ארצי, הוצאה לאור של עלון מקצועי, סמינרים בינלאומיים, קשרים עם איגודים מתמחים דומים בארצות חוץ ועוד. קבוצות ההתמחות הפועלות באופן סדיר הן: קבוצת התמחות בעיבוד תמונות וגרפיקה ממוחשבת, אשר קיימה עד כה שני כנסים וסמינר בינלאומי. הסמינר והכנס האחרון נערכו ב-7-6 ביוני 1985. קבוצות התמחות "מחשבים בחינוך", אשר קיימה כנס ארצי ב-24.4.84, ומוציאה לאור עלון בשם "עלון המחשבים בחינוך". עד כה יצאו לאור שני גליונות. בכינוסי קבוצות ההתמחות משתתפים מאות אנשי מקצוע. קבוצת ההתמחות בעיבוד תמונות וגרפיקה ממוחשבת מהווה הגורם המקשר בין איל"א לבין האיגוד האירופאי לגרפיקה ממוחשבת טוט לבין קבוצת ההתמחות המקבי- לה של ה-1א40 בארה"ב 816084711 (-576 םס קטסז0) 1167571 [018). במסגרת קשרים אלה מבקש האיגוד האירופאי לקיים את הכנס השנתי שלו בשנת 8 בישראל. בבנס משתתפים כמה אלפים מאירופה ומהעולם כולו. קבוצת ההתמחות "מחשבים בחינוך" מהווה את הגורם המקשר בין איל"א ובין האיגוד הבינלאומי: 1608 - (-זוחוחס) [החסגזהחזסוה1 חווט הו פזסוטקוחסי) תס 166) זאת נוסף לקשרים שיש לאיליא. עם הוערה הטבנית 3 של 165 העוסקת בתחום המחשבים בחינוך. במקביל להקמתן של קבוצות ההתמחות; נעשתה השנה עבודה ברוכה להקמתן ש "קבוצות עבודה" חדשות באיל"א, ובקביעת המסגרות הפורמליות להקמת קבוצת עבורה ולהפעלתה. ההנהלה אישרה מסמך הקובע את סדרי ההקמה וההפעלה של "קבוצת עבודה", במסגרת זו הוקמו השנה הקבוצות הבאות: * אבטחת איכות במערכות ענ"א. * ביזור ענ"א באמצעות מיקרומחשבים. ובשלבי הקמה נמצאות קבוצות עבודה בתחומים: * הנדסת תוכנה. * תבונה מלאכותית. * תחיקה ותקנות בנושאי ענ"א. ההיענות לנושאים אלה היתה טובה מאוהן ועשרות | רבות | השתתפו | במפגש היסוד ובמפגשים הבאים. קבוצות עבודה אלה מצטרפות למשפחת קבוצות העבודה הותיקות של איל"א: מחש- בים בהוראה, בלשנות חישובית ואחרות (לא כולן היו פעילות השנה). סיכום האירועים שנערכו השנה במסגרת של קבוצות ההתמחות וקבוצות העבודה: > כנס ארצי: עיבוד תמונות וגרפיקה ממוח- שבת (קבוצת ההתמחות בעיבוד תמונות וגרפיקה ממוחשבת) 7-6 ביוני 1983. במסגרת כינוס זה הוקדש יום אחד לס- מינר בינלאומי. > כנס ארצי: שימושי מחשב בהוראה ולמי- דה (קבוצת ההתמחות "מחשבים בחינוך"), 24 באפריל 1984. מפגשים במסגרת קבוצת עבודה "אבטחת בהוראה": > תוכנה ללימוד בדרך המשחק (ד"ר טרי פרל) 9.5.83. > מורה מעולם אחר - תיאוריה, ארגון וטכנולוגיה (רס"ן חנן יניב) 6.6.83. * פעילות האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך (בני פיינשטיין) 9.1.84. > שידורי טלטקס בטלויזיה הלימודית (אורה גפנר) 6.2.84. * דיון בהתארגנות לקראת התקנת מחשב בבתי הספר (שמואל ארנון) 5.5.84. מפגשים במסגרת קבוצת עבודה "אבטחת איכות": * משמעות אבטחת איכות בענ"א (אשר יובל) 19.12.85. *+ תקנים באבטחת איכות מנחם): 13.2.84. ביקורת מסמכים (יוסף מעין) 2.4.84. * נוהל אבטחת איכות תוכנה ושילובו במע- רכת הנוהלים לפיתוח תוכנה למערכות משובצות מחשב (שלמה הרלב). * הכנסת מתודולוגיות ליחידות ענ"א (אשר בר דוד) 4.6.84. (מרדכי ‏ בן ומי עיון השנה נעשתה פעולה לשיפור השירות הניתן למשתתפים בימי העיון בשתי דרכים: הכנה של ספר הרצאות והוצאתו לאור בצורה נאה. כמו כן הועמד לרשות המרצים שירות של הכנה גרפית מקצועית של שקפים. האי- כות הגבוהה של השקפים תרמה רבות להצ- לחת ההרצאות בימי העיון. בימי העיון השתתפו טובי המרצים בארץ בתחומיהם: * יום עיון במערכות הפעלה 15.6.85. יום עיון ביישומי תקשורת 17.1.84. יום עיון ביישומים מבוזרים 19.2.84. יום עיון בוידאוטקס 21.3.84. יום עיון: השלכות המיחשוב על ההכש- רה המקצועית 20.5.84. פעולות איזוריות הפעילות המקצועית האחורית של איל"א מתקיימת ב-4 איזורים, ומנוהלת על ידי האחראי לאיזור מטעם איל"א: ירושלים, אחראי סמי מצפי. תל-אביב, אחראי מנחם שלגי. חיפה, אחראי דן גרנות. באר-שבע, אחראי ראובן בקלש. איזור ירושלים * טכנולוגיות ויישום במיקרו (סידני דולב) 24.5.85. * וידאוטקס (מאיר אלתר) 15.12.83. מחשבים * רשתות תקשורת מקומיות (ד"ר נרי ברו- צקס) 18.1.84. > זסוחטן 6 וא8] (יוסי חפץ) 5.4.84. אוזור תל-אביב * 08/2 יישום מסד נתונים טבלאי במערכת - 1/5א (נאה-לי שווימר) 22.11.83. * רשמים מקומדקס (בצלאל כנעני, ארנון דסקין, יוסי חפץ) 7.2.84. *+ שפת -6- (צחי יעקובוביץ) 6.3.84. איזור חיפה * מרכז מידע - עקרונות ויישום בארגון גדול (ציון ירום) 31.1.84. * מבוא למערכות תומכות החלטה (דן גרנות) 3.5.83. * הרכב, תיאור ותכנון של סיבים אופטיים בתקשורת. דוגמה מעשית למערכת סי- בים (נעם לוטן) 12.4.83. * תקנים לתיעוד מירע (רפאל גולדפרב) 4 אוזור באר שבע > הוראה בעזרת מיקרומחשב (ד"ר טרי פרל) 11.5.83. * מערכת הפעלה - א]אש (חנה כרפס) 323.. = -חסוזסטזופת] 88560 זטוטקוחס?) ]0 שוסווזטשכ) מפויפשכ [3 (ד"ר אסתר שטיינברג) 50.5.85. צוותי החשיבה של המועצה: "דרכה של אול"א ההיקף הגדל של הפעילות בתחום המיחשוב, קבוצות אנשי מקצוע חדשות המשתלבות בענף, התפתחותן של דיסציפלינות והתרח- בות והעמקה של קשרינו הבינלאומיים, כל אלה מחייבים בחינה מחודשת של המטרות והמבנה הארגוני של מסגרות הפעילות של איל"א. השנה קיימה המועצה דיונים מעמי- קים בנושאים אלה. הדיונים נערכו במסגרות של צוותי חשיבה, אשר דנו בנושאים שונים והביאו המלצותיהם בפני מליאת המועצה. דיוני צוותי החשיבה נערכו בשני שלבים. בשלב הראשון התכנס צוות מס' 1 שנושא דיונו "עקרונות". הצוות הגיש את סיכום דיונו והמלצותיו בפני המועצה, ועל יסוד עבודתו של צוות זה, אשר היתווה קווים עקרוניים לכיווני ההתפתחות של איל"א בע- תיד, נערכו דיוני הצוותים האחרים על פי תחומים ונושאים מוגדרים יותר. צוות מס' 1: דרכה של איל"א. : המבנה הארגוני של איל"א. צוות מס' 2 צוות מס' 3: פרסומים. צוות מס' 4: השפעה על רשויות השלטון ו- החברה. צוות מס' 5: כנסים ואירועים. צוות מס' 6: שירותים מקצועיים לחברי איל"א. המסמכים שהוכנו על ידי צוותי החשיבה ישמשו, לאחר דיון נוסף במועצה, כמסגרת מנחה לפעילות ולהתארגנות של איל"א לקר- את שנות התשעים. מסגרת חדשה לחברות באול"א השנה אושר בהצבעה כללית תיקון בתקנון, המאפשר לארגונים החברים באיל"א לרשום את עובדיהם (במגבלות מסוימות) כחברים אישיים. מטרת תיקון זה לשפר את הקשר האישי עם עובדי המיחשוב בישראל על ידי רישומם כחברים אישיים באיגוד. בכך גם יינתן ביטוי נכון יותר להיקף האוכלוסיה המקצועית הקשורה באיל"א, ואשר כיום חלקה הגדול מסתפק בקשר עקיף - דרך חברות המעסיק. משרד איל"א בתל-אביב במגמה להביא לשיפור השירותים הניתנים על ידי מזכירות איל"א לציבור החברים, הוחל בהקמה של משרד איל"א בתל-אביב. נשכר שטח למשרד ולחדר ישיבות בכפר המכביה, והוחל בניצולו, בשלב זה - לישי- בות ולמפגשים. במהלך השנה הקרובה יא- וייש המשרד ויקויים בו חלק מפעילות מזכי- רות איל"א. קשרים עם איגודים וארגונים מדעיים טכניים אחרים איל"א רואה בעקרון בחיוב יצירת קשרים וקיום פעולות משותפות עם איגודים אחרים, בתחומים הקרובים לה, בארץ ובחו"ל. הפעו- לות שנעשו, ואלה הנמצאות בשלבי הידב- רות ראשונים, בתחום זה הן: * שיתוף פעולה עם - 1585 - ישראל באי- רוח כנס עבודה של הועדה הטכנית 6 תקשורת של 1:17 במרס 1985. * סיכום עקרוני של שיתוף פעולה עם אי- תי"ם (איגוד ישראלי לתיכון וייצור בעז- רת מחשב) בארגון כנס 66ומקגזקסזטם בשנת 1988. * הוחל בדיונים עם הסניף הישראלי של נציגי איגוד אייסק - איגוד סטודנטים בינאלומי בתחומי הכלכלה, המינהל ומד- עי המחשב, על שיתוף פעולה כללי (וית- כן - מתן חסות לאיל"א) בעתיד. + קבוצת העבודה של איל"א "מחשבים בהוראה" פועלת בשיתוף עם איל"א - איגוד מורים העוסק בהוראה בעזרת מחשב. * הוחל בהידברות עם מרכז הבניה הישראלי על אפשרויות של שיתוף פעו- לה בתחום המיחשוב בענף הבניה. = נעשית פעולה להידוק קשרינו עם האיגוד האמריקאי -‏ א46, ובכלל זה תרגום מאמרים המתפרסמים בעתוני ה-17א40 - ופרסומם ב"מעשה חושב", ובדיקת אפשרויות של הקמת קבוצות עבודה של איל"א שיהוו גם "פזשוקג 6+ של ה-1א40. דיונים ראשוניים נערכו עם גופים ציבור- יים ומדעיים-טכניים נוספים ברוח זו. יצויין שלמרות שנעשה השנה מאמץ מצידנו להביא ליתר קירוב ושיתוף פעולה עם איגוד מנתחי מערכות, לא נענינו בצורה שאיפשרה התקדמות בנושא. סקר מחשבים שנתי מועצת איל"א והנהלתה רואות חשיבות רבה בחידושו של סקר המחשבים השנתי במסגרת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה. אנו רואים חשיבות בקביעה ממשלתית שהמירע על ענף המיחשוב בישראל הוא "מידע בינלאומי", ובכך יקבל טיפול נאות ומוסדר במסגרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אנו נמצאים עתה בעיצומה של פעילות לקדם נושא זה, במגמה להביא לסיומה בשנה הקרובה. מפעל להנצחת שמו של דב חביון ז"ל במהלך השנה עסקה המועצה, באמצעות ועדה מיוחדת שנבחרה לכך, בחשיבה ובת- כנון מפעל להנצחת שמו של דב חביון ז"ל. פעולה זו הסתיימה - והמשכה יהיה במס- גרת המועצה החדשה, במהלך השנה הקרו- בה. 55 16 סיכום שנת העבודה הזו הציגה פעם נוספת, והשנה אף בהדגשת"יתר, את החשיבות שבפעילותו, ואת יכולת הביצוע, של הגוף הוולונטרי שלנו. תרומתו לקידום הרמה המקצועית בת- חום המיחשוב בארץ, להבאת דבר המיחשוב לסקטורים חדשים, ולהעמקה וקידום הקש- רים המקצועיים ישראל עם גופים מקצועיים ועם אישים בתחום המיחשוב בעו- לם כולו, כל אלה מהווים תרומה משמעותית למדינת ישראל בכלל ולקהילת המיחשוב בפרט. עם זאת, ההיקפים הגדלים והולכים וריבוי התחומים בהם אנו מתבקשים לעסוק, מחייבים היערכות מתאימה לקראת העתיד, ומאמץ רב הושקע במסגרת מוסדות איל"א השנה, במגמה להיענות לאתגר זה. + ביום 12.7.84 נבחרה הנהלה חדשה לאיל"א לתקופה של שנה אחת פרופ' מיכה חנני - יו"ר ההנהלה מר בן כוכב עזרא - מחי"ש מר גוטליב משה - אוניב' בר אילן גב' הייטנר שאולה - כלל מחשבים וטכנולוגיה מר מאור יהושע - י,ב.מ. ישראל בע"מ אל"מ פרי אברהם - צה"ל מר צימט כתריאל - חב' אי.סי.אי. בע"מ פרטיכל מישיבת ועדת קלפי לבחירות למוסדות האיגוד הוועדה קבעה כי ההצבעה למוסדות האיגוד התנהלה בדואר עפ"י התקנון וכסדרם. מכלל 2102 בעלי זכות בחירה הצביעו סה"ב 5 חברים, נפסלו 7 טפסים, נספרו איפוא 6 טפסי הצבעה כשרים, הצביעו 26.3% מכלל בעלי זכות הבחירה. תוצאות הבחירות למוסדות האיגוד: נבחרו 14 חברים חדשים למועצה, נוסף ל-14 החברים המכהנים כהונה נוספת עפ"י התד קנ הלן רשימת המועמדים שנבחרו ומספר הקולות שצברו: מועצת אול"א 1. | בן-כוכב עזרא 207 2. רביב יוסף 253 3 בורוביץ ישראל ‏ 217 4. הלויסגל רוממיה | 195 5 שוהם יונה 1%4 6 גרנות דן 118 7 גוטליב משה 6 8 עטראלי 5 9 מיטווך דוד 158 סו. בהן אבי 14 וו. לון משה 14 2ו. מאור יהושע פפו 3. הכהן אליהו 12 4. נדיר משה 12 תוצאות הבחירות לוועדת בחירות (5 חב" רים): ו מנור מתי 14 2 אלקד קלמן 13 5. אורבך טובי 12 4. דן 5 5 שאנני שבתאי כ תוצאות הבחירות לוועדת ביקורת (3 חב" רים): זי | ראב בני 209 2 פניני גד 207 3 אסיא דוד 19 הצבעה לשינויים בתקנון: נתקבלו 298 טפסים, כולם נמצאים כשרים, מתוכם הצביעו 257 בעד השינויים, 30 הצבי- עו נגד, נמנעו 11, ובכך נתקבלו השינויים לתקנון. באו על החתום: מר בן מנחם מר שורק וו"ר חבר גב' ר. קופרמן מזכירת איל"א תקציב איל"א לשנת 84/85 אושר ע"י האסיפה הכללית ב"13.6.84 קרן איל"א תקבולים תרומות פרסומים אירועים (ימי עיון וכנס ארצי) הכנסות שונות העברה מקרן איל"א לכיסוי גרעונות הוצאות פרסומים חברות בארגונים בינ"ל השתתפות בכנסים בינ"ל ועידוד פעולות בארץ קבוצות עבודה ופעילות איזורית שכר עבודה וזכויות, ירושלים שכר עבודה וזכויות, תל"אביב הוצאות משרד וארגון, ירושלים הוצאות משרד וארגון, תל"אביב העמסת הוצאות עבודה וארגון לפעילות אירועים (ימי עיון וכנס) רזרבה 1,00 000 20000 10 100 סה"כ 74,055,000 2000 1,760 000 -)20,395,000( 00,000 סה"כ 74,055/000 חברי מועצת איל"א לשנת 84/85 נשיא אול"א פרופ' אברהם גינזבורג ו | מראלון יחיאל 2 | מר בוקשפן שמעון 3 | פרופ' בורוביץ ישראל 4 מר בייליס שי 5 | מרבן כוכב עזרא 6 | גב' ברקת שולמית ל מר גוטליב משה 8 = ד"רגוטרמן מנחם 9 | אינג' גרנות דן סו | גב' הייטנר שאולה וו. | מר הכהן אליהו 2 מר הלוי"סגל רוממיה 5. פרופ' חנני מיכה 4. מר אבי כבהן 5 מרלוין משה 6. מר מאור יהושע 7. | ד"ר מיטווך דוד 8 מרנדיר משה 9 מר עטר אלי ס2. | פרופ' עין דור פיליפ 1. אל"מ פרי אברהם 2. מר צימט כתריאל 3 מר קורפל יונתן 4. פרופ' רביב יוס 5. מר שוהם יונה 6 גב' שוזף בת-שבע 7 מר שלגי מנחם 8 ד"ר שרון עמנואל מאגרי טכנולוגיה בע"מ עירית פתח"תקוה אוניברסיטת תל-אביב יעל - תוכנה ומערכות בע"מ מחי"ש - שרותי מחשב בע"מ בקרה ועצוב מערכות בע"מ אוניברסיטת בר-אילן בד"ל - שרותי מחשב בע"מ משרד הבטחון - רפאל כלל מחשבים וטכנולוגיה בע"מ חב' נסי.ר. - י.א. מיטווך ובניו אגד בע"מ אוניברסיטת בן-גוריון אוניברסיטת תל-אביב רייטר מערכות בע"מ חב' יב.מ. ישראל בע"מ חב' נ.סי.ר. - י.א. מיטווך ובניו בנק לאומי לישראל בע''מ תנובה מחשבים בע"מ אוניברסיטת תל-אביב צ.ח.ל. חב' אי.סי.אי. בע"מ מכללת קדם מרכז מדעי י.ב.מ. - הטכניון חב' קונטרול דטה ישראל תעשיה צבאית יעל - תוכנה ומערכות בע"מ משרד האוצר נימוקי הוועדה לפרסי אול"א 4 - תשמ""ד הוועדה לפרסי איל"א, שמונתה ע"י נשיא איל"א, בחנה 14 עבודות אשר הוגשו. הוועדה ממליצה לחלק השנה שלושה פר- סים: = פרס איל"א ביישומים במינהל ע"ש יוחנן ושדי ז"ל. > פרס איל"א ביישומים מדעיים וטכנולוג- יים. = פרס איל"א במדעי המחשב. הוועדה ממליצה להעניק השנה 3 ציונים לשבח. החלטות הועדה: פרט אול'א ביישומים במינהל ע"ש יונתן ושדי ז"ל מוענק השנה לצוות פיתוח יחידת מחשב צהלית בראשות רס"ן קרני - "הטבלן" - מחולל יישומים המבוסס על בסיס נתונים יחסי. הנמקה: למסדי נתונים יחסיים יש תורה מפו- תחת ויתרונות מושגיים ניכרים, אבל יישומם המעשי בציוד המחשבים ומערכות ההפעלה הקיימות מפגר אחרי התיאוריה. מערכת "הטבלן" שפותחה בצה"ל משלבת מסד נתונים יחסי טבלאי עם מחולל יישומים ויוצר דוחות והתוצאה היא מערכת ניהול מסדי נתונים בעלת היקף ויכולת מרשימים. למרות חסרונות מערכת השליפה ומערכת ההפעלה, התקבלה מערכת עם אופרטורים חזקים ושפת שאילתות מגוונות, נוחה לשי- מוש ומחולל יישומים, למגוון רחב של שימו- שים ומשתמשים. המערכת על כל מרכיביה היא פיתוח מקורי, ומהווה הישג נכבד בתחום עיבוד הנתונים המינהלי ונבחרה כראויה לפרס איל"א. פרס אול"א ביישומים מדעיים וטכנולוגיים מוענק השנה לצוות פיתוח תוכנה, המפעל לרפואה גרעינית בחברת "אלסינט" - "מחולל יישומים אינטרקטיבי להדמאה גרעינית". הנמקה: זוהי מערכת גדולה ורבת היקף לאבחונים רפואיים שפותחה משך כחמש שנים, צמוד לפיתוח חומרה. היא מיועדת לאסוף, לנהל, לעבד, להפוך מידע ולהגיע לאבחנות קליניות על בסיס חומר צילום ממערכת ההדמאה הגריעינית. עיצוב המערכת בשיטת מחולל יישומים באה לתת מגוון רחב של שימושים ומשתמשים. בפיתוח המערכת שולבו רעיונות ופתרונות נאים לבעיות בחומרה, ארכיטקטורה, תוכנה ורפואה. המערכת נראית מוצלחת גם מבחינה כלכלית וביחד עם החומרה נותנת ערך רב וחשיבות לפרקטיקה ולמדע הרפואה, נבחרה לפיכך כראויה לפרס איל"א ביישומים מדעיים וטכנולוגיים. פרס איל"א במדעי המחשב מוענק השנה לד"ר יואב רז, וררה אלפרסטין, ראובן כהן ויקטור ורקוביץ מהטכניון. "מערכת ארול" - לניהול מסדי נתונים מעל מודל של ישויות וקשרים. הנמקה: מערכות תוכנה נועדו לסגור את הפער בין המשתמש ועולם המושגים שלו לבין המחשב והפעולות המתבצעות בו. פער זה הוא המעיק ביותר כיום על התפשטות השימוש במחשבים. שפות-על המבוססות על מודלים סמנטיים הן הפתרון המוצע כאן לניהול מסדי נתונים. אמנם היו הצעות ונסיונות בכיוון מודל וקשרים, אך ההישג העיקרי ב"ארול" הוא ביצוע ומימוש מלא של הפרויקט - כולל שפת שאילתות עם סמנטיקה הולמת, רץ עזר לקומפילציה והרצה של תכניות בשפה, מי- מוש אינטרקטיבי להפעלה של המערכת המאפשרת בניה, תחזוקה ושליפת מידע מב- סיט הנתונים. מערכת זו נבחרה ראויה לפרס איל"א במדעי המחשב. ציונים לשבח: מצאנו לנכון לציין לשבח את העבודות הב- אות: תכנות ס.מ.ל. - צוות בראשותו של מר חיים שלזינגר מקרית שמונה. פרויקט לומדה בעז- רת מחשב בבתי ספר בצפון הארץ, במיגוון רחב של נושאים. הפרויקט הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה. תכנית "1455י* - פותחה ע"י סגן יואב כספי. עבודה נאה במערכת הפעלה המאפשרת להריץ בנוחיות וביעילות עבודות הדורשות זכרון דמיוני ענק. "עוצוב וגישה חזותית למערכות סבוכות" - שיטה אשר פותחה ע"י פרופ' דוד הראל ממכון ויצמן למדע ומסוגלת לפשט וליעל במידה ניכרת את תהליכי הניתוח, ההבנה והעיצוב של מערכות סבוכות. מספר עבודות שהוגשו לפרס הן בתחום הנדסת תוכנה ומערכות, אנו סבורים שיש לעודר מגמה זו ולהנהיג פרס איל"א נוסף (רביעי) בתחום זה. (העבודה של פרופ' הראל היתה נמצאת ראויה לפרס בתחום זה). כמו כן הוענק פרס למאמר מצטיין בעלון "מעשה חושב" ע"ש דוד לוין ז"ל. הפרס הוענק לגב' מאירה מרקוס ולד"ר על המאמר " . ועדה מיוחדת בחנה 26 הרצאות בימי הכנס והחליטה להעניק פרסים מיוחדים למרצים. הועדה בראשותו של פרופ' ישראל בורוביץ והחברים משה גוטליב ורות קופרמן בחנו את תוצאות שאלוני המשו"ב אשר מולא ע"י יו"ר הישיבות. מקום ראשון נקבע אלישע ינאי, 30 נקודות 0 שקלים. מקום שני נקבע עמנואל כהן, 27 נקודות 0 שללים. מקום שלישי נקבעה בת-עמי סדן 3,000 שק- ים. ולראיה באו על החתום: פרופ' אלי שמיר יו"ר הועדה מר עמנואל גרינגרר חבר הועדה פרופ' מיכה חפרי חבר הועדה נוהל קבוצת עבודה באול"א - אושר במועצה ביום 31.5.84 אלי עטר המטרה: הסדרת תפקידיה ומטלותיה של קבוצת עבודה באיל"א. רקע: תקנון איל"א החדש, בפרק א סעיף 5 פיסקה י"ב, קובע: "קבוצות עבודה תאורגנה במסגרת האיגוד ותמננה לפחות 10 חברים מאוגדים, במטרה לעסוק בנושאי ענ"א ומיחשוב. חברי קבוצת העבודה יפעלו לפי הוראות תקנון איל"א והחלטות המוסדות הנבחרים של האיגוד". אמצעים: משרדי איל"א ומזכירות איל"א לתיאום המפגשים, הכנת מקום המפגש ועז- רה בדואר, הדפסות והוצאות. מדווחת: לחבר הנהלת איל"א הממונה על ו עבודה וקבוצות התמחות ולמזכירותת איל"א. הקמת הקבוצה חברי איל"א המבקשים להקים קבוצת עבודה יפעלו כך: = יפנו בכתב להנהלת איל"א ויציינו את הנושאים בהם תעסוק הקבוצה, את האוכלוסיה העשויה להתעניין בנושא ואת גודלה. > יפרטו את שמות המועמדים לרכז את קבוצת העבודה. לגבי כל מועמד יימסרו הפרטים: שם, כתובת, עיסוק, מקום עבו- דה, טלפון, רקע מקצועי ושמות ממלי- צים. * לאחר קבלת אישור הנהלת איל"א להק- מת הקבוצה תיעשה פניה למזכירות איל"א אשר תתאם את המקום והמועד ותפיץ הודעה על מפגש ההקמה לחברי איל"א. * במפגש ההקמה ישתתף חבר הנהלת איל"א, ייערך רישום המשתתפים וייקבעו מביניהם החברים המבקשים להיות פעי- לים בקבוצה. * במפגש ההקמה ייבחר רכז הקבוצה מבין המועמדים. בחירתו תובא לאישור הנהלת איל"א. * במפגש ההקמה יוצגו ויידונו הנושאים שלמענם מוקמת הקבוצה, לצורך גיבוש תכנית עבודה. תכנית העבודה לשנה תסוכם ותוגש במפגש השני של הקבוצה. התכנית תימטר לאישור הנהלת איל"א. על קבוצות העבודה להכין תכניות עבודה לשנה המקבילה לשנת הפעילות של איל"א. נוהלי עבודה קבוצת עבודה של איל"א או קבוצת עבודה בקבוצת התמחות של איל"א תקיים את פעולותיה לפי הנוהל המפורט: ו הקבוצה תיפגש כ-10-6 פעמים בשנה. 2 הקבוצה תקיים רשימת חבריה הפעילים ורשימת מתעניינים בנושא. 3 הקבוצה תכין תכנית עבודה שנתית שבמסגרתה יוגדרו הנושאים שיטופלו וההתקדמות שתושג. 4. הקבוצה תרשום פרוטוקול מכל ישיבו- תיה ותעבירו להנהלת איל"א. 5 הקבוצה תקיים את ההתכתבות עם קבו- צות מקבילות בחו"ל או בארץ ותזמן מומחים בארץ בנושאים שבטיפולה להרצאות, לדיונים ולהתייעצות, עם חברי הקבוצה. 6 הקבוצה תקיים יום עיון אחד בשנה לחברי איל"א, בו יוצגו הנושאים שנדונו משך השנה, הלקחים שהופקו וההמל- צות שיש לקבוצה בנושאים שבטיפולה. 7. הקבוצה תקיים קשר שוטף עם החברים המתענינים בנושאים שבטיפולה ותדווח להם על ההתקדמות. 8 הקבוצה תכין מאמר מסכם (אחת לשנה לפחות) שיפורסם ב"מעשה חושב", בטד און איל"א. 9 כל הפעולות ינוהלו ע"י רכז קבוצת העבודה, והוא אחראי אישית כלפי הנהלת איל"א בכל הקשור לקיום הנוהל. 0ו. הקבוצה תמנה רכז לתקופה של שנה אחת. המינוי טעון אישור הנהלת איל"א, ניהול המחשב אלדד מרקט, פרויקטה תכנה וארגון (ושראל) בע"מ | השימוש במערכות 4600000152 ג6ז075 במחשבי ו.ב.מ. מחבר המאמר, אלדד מרקס, (33) משמש ביועץ בכיר בחברת פרויקטה, תוכנה וארגון, בעבר עסק בפיתוח מוצרי תוכנה בחברת תג מערכת 08תט84660 55068 היא מערכת תוכנה האוספת נתונים על פעילות מערכת ההפעלה ועל העבודות ה- מתבצעות במחשב, ומספקת כלים לניהול הנתונים והפקת הדו"חות מהם. הצורך הרא- שוני במערכת 40000-‏ 5506 פפות היה חיוב המשתמשים במחשב לפי צריכת משאבים שונים. עם הזמן התרחב השי- מוש וכיום המערכת מספקת כלים לניהול ההיבטים הש- ונים של השימוש במחשב. ניהול השימוש במחשב מתחלק לתחומים הבאים: - ביקורת בסיסית (ז4361) הכוללת רישום שוטף היסטורי של כל האירועים. - בקרת תפוקה: כמות העבודה שהתבצעה בתקופה הנתונה. - בקרה תפעולית: באיזו מידה התפעול מתפקד היטב. - בקרת עומסים על כל המשאבים החשו- בים, לצורך חיזוי צרכים עתידיים, בלומר תכנון תפוסה. - בוונון המערכת לביצועים מירביים, הן בעבודות מכלול והן בעיבוד מקוון. - חיוב נבון של המשתמשים במחשב לפי השימוש במשאבים השונים. מערכת קתוזהטססס/ החסוצץ5 צריכה לסייע בכל אחד מהתחומים הללו. מערכות ההפעלה של י.ב.מ. מספקות כלים לאיסוף שוטף של נתונים. ניהול הנתונים הנצברים והפקת הדוחות מהם מתבצע, בדרך כלל, באמצעות חבילות תוכנה או בעז- רת תוכנה שפותחה ע"י המשתמש. במקרים מסויימים מתערבת חבילת התוכנה גם בשלב איסוף הנתונים. הצורך בהתערבות כזו בולט ביחוד במערכות ההפעלה 05//86, ,₪08 5/פסם, בהן לוקה איסוף הנתונים בחסר ובאי דיוקים. בקרת תפוקה תמונה ראשונית של המערכת צריכה להיות מרוכזת ומתומצתת. כמה זמן המחשב עבד בתקופת הדוח, סה"ב פעולות ק/פ, כמה עבודות בוצעו, כמה נבשלו, משך הזמן שהתקשורת היתה פעילה, סה"כ משתמשי התקשורת, זמן תגובה ממו- צע. זהו המידע הראשוני הנחוץ לבקרת תפו- קה. מערכת פחווחטסס40/ וחטוגץ5 צריכה לספק מידע זה במסגרת 2-1 דפים בצורה נוחה להבנה כך שבמבט אחד יוכל המנהל להת- רשם מהי התפוקה של המחשב בתקופת הדוח. ראה דוח תמצית מנהלית. תקופת הדוח צריכה להיות ניתנת לקביעה פרמטרית, כדי שאפשר יהיה לקבל תמונת מצב לכל תקופה רצויה. נוח להשוות דוחות מתומצתים כאלה של תקופות שונות, ולאתר שינויים המורים מצד אחד על כיווני התפת- חות ומצד שני על בעיות. בקרת תפעול נתונים רבים שהמערכת אוספת מושפעים מפעילות צוות התפעול של המחשב. וח50ץ5 600 מנתח נתונים אלה ומספק את המידע לצורך מעקב והסקת מסקנות. מנהל התפעול צריך לקבל מידע כמו ניצול המחי- צות או ה"מסוג₪וח] במקביל, זמן המתנה לתגובת מפעיל, ניצולת הניר במחשב, רישום מפורט של העבודות שהתבצעו ופרטים שונים עליהן. גם את דוחות התפעול התקופתיים חשוב להשוות לדוחות תקופה קודמת, לצורך מעקב אחר שינויים. כוונון ניתן לבצע כוונון בשני רמות: > כוונון תכניות, בעיקר להפחתת כמות השימוש הכולל במשאבים, ולהשגת חפי- פה טובה יותר בין פעילות ק/פ ועיבוד חישובי. + כוונון כלל המערכת, להפחתת רמת התחרות על משאבים בין התכניות המתבצעות במקביל. כוונון תכניות, ניתן לבצע בתחומים הבאים: - ניצול יע"מ ((671) - ניצול זכרון - פעולות ק/פ - משך פעולת ק/פ ממוצעת התפלגות גישות לכוננו דיסקטים ו07/07/86₪ שזגס אטפ 1 1 זַ סו 16.20 15.30 1420 5זטאזע *6 565 גזאס ןאס 1 10 0 +17%? 508 ש0הפט שפד5ו5 (060%89) 0155 588 שזגה 510 מפסאאה משזד ו02000/ו433 3.123 מונז4ש660א אשדפ*5 5 (04ז46 9.375 -. 7.500 20.0-: 5.625 .-5.0ו‎ 3,750 10.0- 1.875 5.0-: ו ב 0 09.40 08.50 08.00 6 58 510 ו 508.8 |ג0נזה:ט 1 (ן פעילות הנדרשת ממפעיל תחילה יש לאתר את התכניות הדורשות טופול. מערכת 8ַחוהט0ט46. ח6ופץ5 של חברת 0-4 לדוגמה, מפיקה דוחות המראים לבל משאב (יע"מ, ק/פ. ניצול זכרון וכו') אלו תכניות צורכות אותו משאב בכמות הגדולה ביותר. פוטנציאל השיפור של אותן תכניות הוא לכן הגבוה ביותר. ראה דוח צריכת משאבים. במקביל יש לבחון את כלל ניצול המשאבים במערכת, כדי לאתר אלו משאבים מהווים צוואר בקבוק, כדי שקודם נטפל בתכניות הבעיתיות בנוגע למשאב זה. לדוגמה, אם צריבת. יע"מ ((690) במערכת כולה מעל %, התכניות הראשונות לטיפול הן אלה הצורכות זמן עיבוד רב. בוונון המערכת, תמיד בעדיפות גבוהה, ולעיתים, באשר תפושת המשאבים במערכת נמוכה, נראה אפילו מיותר. אף על פי כן אין לוותר עליו, מהסיבות הבאות: א. בקרת עומסים על משאבים אינה משמעו- תית אלא אם כן המערכת מכווננת היטב, כיון שבקרה במערכת לא מבווננת עשויה להעלות תוצאות מטעות ולכוון להרחבת ציוד במרכיבים הלא נכונים. ב. תמיד יש לשמור עתודת תפושה לטיפול בעומס-יתר במקרה חירום. מטרת כוונון המערכת להפחית את התחרות בין תכניות, כך שניצול יע'"מ וקצב פעולות ק/פ יהיו גבוהים ככל האפשר, וקצב הדפדוף נמוך ככל האפשר, יחד עם זמן תגובה מספק ממערכת התקשורת. מערכות תקשורת שונות מעבודת מכלול בכך שאם זמן התגו- בה מתארך מעבר לגבול מסוים, מפעילי המסופים סובלים מירידה משמעותית ביעילותם. מהירות העיבוד של עבודת מכלול ספציפית, לעומת זאת, אינה גורם קריטי באותה מידה, כך שהמטרה היא להגביר את התפוקה הכללית של כל מחיצות המכלול עד המקסימום, ולאו דוקא להעדיף עבודה אחת על פני האחרות. הצורך בזמן תגובה טוב בתקשורת מקטין את רמת ניצול המשאבים המירבית שניתן לע- מוד בה. לדוגמה, במערכת שכולה עיבוד במכלול יתכן להתקרב לניצול יע"מ של %. בנוכחות מערכת תקשורת, הרמה המירבית הנסבלת תהיה 70%6-60%. דוחות מערכת 8חוזחט4660/ ח6וצץ5 מאפשרים לאתר זמנים בהם זמן תגובה היה גרוע מהרמה הדרושה. דוחות אחרים לאותה תקופה יכו- לים להראות מה היה ניצול המשאבים הש- ונים באותו זמן. יש חשיבות רבה לכך שאיסוף הנתונים והפ- קת הדוחות לגבי עיבוד במכלול ועיבוד בתקשורת יבוצע ע"י מערכת -ט4000/ ח6ופץ5 וזה אחת. דוגמה לכך היא המערכת של חברת 14070-4א המבצעת 8ַתמהט600ג ל- 8 ולד010. השלב הבא, לאחר קביעת הרמות הקריטיות לכל אחד מן המשאבים, הוא בחינת השינו- יים האפשריים לשיפור הביצועים: - שינוי תצורת החומרה, ובפרט ארגון מחדש של ערוצים, יחידות בקרה ואמצעי ק/פ. - ויסות העבודות להפחתת התחרות על זמן יע"מ, אמצעי ק/פ או זכרון אל מתחת לרמה הקריטית. - מיקום קבצים על דיסקים להפחתת תנו- עות זרוע ממוצעות בכלל המערכת. הדיווחים המופקים ממערכת -40000/ ח0ו5ץ5 פחוזה מסייעים בכל אחד מהתחומים הנ"ל. תכנון תפושה השלבים הבסיסיים בתכנון תפושה: - מדידת סה"כ זמן יע"מ ופעולות ק/פ הנצרכים ע"י תכניות המשתמשים. - חישוב הדרישות העתידיות על סמך חיזו- יים של המשתמשים. - חישוב עתודת תפושה נוכחית בכל אחד מן המשאבים (יע"מ, ק/פ על תקליטים, ק/פ על סרטים, זכרון). - תכנון התרחבות באותם רכיבים בהם עתודת התפושה אינה עונה על הדרישות העתידיות. דוח צריכת משאבים ע"י תכניות זמ0קפה 515צבאג אס]זט6שאם 83 וס 00.00.00 זמגז5 83 אס 23.59.59 סאם 09. 0 .0 580 ו433 - 690 אטא1 אהא 6 8 51005 זז וי 0.77 2 0-12 0.0.9 07 0..:09 07.. 43 06 00.07 0.4 02.16 0-22 0.006 9 כ 000031 0.9 4|.-|0.0 0.0.9 0.28 5 0099 02 5 86צנ0 0.01 0 0 4 008 9.09 7 0:8 0-7 0-3 2 02 00.04 5 3 6א1זאט060ג א6ד5צ5 4 680גא .3 אס זגאטס פטס 5אההססהק 107 שגזסד 06 וטא 6 זט 5 זא ומסק זנאנפזס 1 ( 07.7 "-.|22 6 0-33 5 5 80 זב6מדס 550600 5 55508 זט שנזשפזם 030 8 15 ז00סו658% בק מ 0 כ כ מס כ = םס כ כ תא 98 : : זז 00.43 חשוב לבחון לא רק ממוצע ניצול של כל משאב לאורך תקופה, אלא לזהות גם רמות צריכה בשיא (68ש16 א63ק). אם מתוכננת הרחבה של העיבוד המקוון, פרקי זמן השיא עשויים בהחלט להיות הקובעים העיקריים את דרישות הציוד. אם מתוכננת הרחבת העיבוד במכלול, יש לדאוג לעתודת תפושה כללית מספיקה לטיפול בהרחבה. בכוונון כלל המערכת ניתן לקבוע את הרמה הנסבלת הגבוהה ביותר של המשאבים הש" ונים באמצעות תכנית בקרה, המאפשרת שליטה חיצונית על צריכת זכרון, כמות פעו- לות ק/פ וצריכת זמן עיבוד. בכוונון תפוסה ניתן להשתמש בתכנית דומה לקביעת עתו" דת התפוסה בכל אחד מהמשאבים. הדוחות המופקים ממערכת -ש4000 הח60זץ5 פוה מספקים את כל הכלים הנחוצים לבי- צוע המדידות הללו. ראה דוח התפלגות גי- שות לדיסקים. חיוב משתמשים הנתונים המנוהלים ע"י מערכת מסוץ5 פתוזתט0ס46 כוללים את כל הנחוץ לצורך חיוב משתמשי ענ"א במדויק לפי צריכת המשאבים השונים. החיוב יכול להיעשות בצורה פשטנית ע"פ זמן שהייה במחיצה (טוחוז 6!32566), אך שיטה זו אינה מתאימה לסביבה של עיבוד במקביל (-סזקוו!טות 8ַח91ט6). בסביבה כזו התכניות המתבצעות במחיצות אחרות ועומס התנועות בתקשורת משפיע בצורה משמעותית על משך השהייה במחיצה. אותה כמות עיבוד עשויה להתבצע פעם משך שעה ופעם אחרת 3 שעות, רק מפני שעבודה במחיצה אחרת מבצעת חישובים רבים. במקרה זה יהיה קשה מאד לשכנע את המשתמש בנבונות החיוב הגבוה. שיטה נכונה יותר לחיוב מתחשבת בצריכת כל המשאבים - זמן יע"מ, פעולות ק/פ, ניצול זכרון, צריכת נייר וכדו', תוך הפרדה בין זמן יע"מ שנצרך ע"י המשתמש לבין זמן יע"מ שנצרך ע"י מערכת ההפעלה עבור המש- תמש, ומתן משקל נאות לכל משאב. מערכת חיוב של פ8חנזחטס400/ נחטוצץ5 צריכה לאפשר בחירת המשאבים לחיוב, קביעת המשקל (מחיר ליחידה) עבור כל משאב, חיוב שונה למכונות שונות בסביבה מרובת מחשבים, וכן התחשבות בשעות היממה השונות, תוך הנחה על ביצוע עבודה בשעות בהן העומס קטן יותר. מערכת 4600002 5000ץ5 מספקת כלים חיוניים לניהול השימוש במחשב, הן למנה- לים ברמות שונות ביחידת המחשב והן לאנשי מקצוע. הן יחידות מחשב והן מפתחי תוכנה ערים לשינוי זה בתפ- קוד מערכות 46000₪-‏ 5560 פחווה, וכתוצאה מכך ניתן היום למצוא בשוק התוכנה חבילות תוכנה טובות בנושא זה, המספקות את מיגוון השירותים הנדרש. קול קורא למאמרים כ-400 משתתפים צפויים במושב השני לאב- טחת איכות תוכנה, שיתקיים ב-23-25 באוקטובר 1984, בהרצליה במסגרת הועידה הבין-לאומית החמישית של האיגוד הישרא- טחת איכות. בועידת ההיגוי משתתפים מדעני מחשב בכי- רים מהארץ ומחו"ל, ביניהם פרופ' ליאון אוסטרווייל מאוניברסיטת קולורדו, מומחה בין-לאומי בנושא בדיקות תוכנה ופרופ' דניאל. בארי מ-061.4, מומחה בהגדרות פורמליות והוכחות נכונות תוכנה. בין הנוש- אים שידונו בכנס: בדיקות תוכנה; ניהול תצו- רה; כלי הנדסת תוכנה; מתודולוגיות של הנדסת תוכנה; ביקורת מסמכי תוכנה; סטנדרטים. דגש מיוחד יושם על מערכות משובצות מחשב ומערכות זמן אמיתי, עקב החשיבות הרבה של אבטחת איכות בתחומים אלה. כל המעונין להרצות בכנס מוזמן לכתוב אל: ד"ר ליבסון מח' 4540 התעשיה האוירית לוד 000 5 6סזטם 84' א106010/ .616 531 1984 ז6טוחטטסצן 20-22 510701 / . 6 זסחחו .ששחש 450 .110056 021660 זסחחוק .0% , א16016%/ ,205 115 ס) 9933 8 :א .4466 01-868 :6חסחק 9 שא אס 923408 :א616ך , (3 י 4 ]ה[ 06 חס .4.זא.ם.ד.ז.6 ח0וס6חט :זסק 2403וחשז כ [6זא ץ 1600108 .41163 0/ח1 ב[ 66 0ז1ח6) 5 ".2 ,3 .62חוזז8]א ספחס!4 66 ה?בוק 5 47 448 6160008 4 סצם!0 22034 ץ 27307 אטוטיך +-פזטס א י ותטופסקוחץ5 0 11/1 הג 05" 1-6 פחוקקות5 תו 58/0 זס] הסוופותסוט, 5 והטסן0זוט 6זסו015 5 25-27 טחגו1 306 |הצס ץהאתסצ , וחושתטחטזך 5 אתא 7 .חושקה סז 2 0ן05-א צהשמסא ההסקסזנו 16 ]0 655זקח0) [פהסווהחזסזה: מחוז )הו [60169ח זס] 160673110 (טקטזטב .1א11-1א) בב 34 זססוחט1ק56 0 תוא 51 2011886) 06 סט (החטוק1טם) 5568נח 1150-₪ י 605 6!זס/ 4025 ]א[ ₪ז11 תסוז3זטקותסס 1180ה5016 800 ה0/ז14טוח51 וח5516 5 ,5-9 )קנ ץשתסא ,2510 אתא 7 .51 ח56תוזקתסז א 2 0500 0251-צן צגשאסא 4 0א 00 חס 06ה6ז16ח0-) [4חסוזהחז6וה1 ז10 5 [811008]טקות ס>) 2-6 11 4 ו ,0679וח1 6ז0]הגו5 4 צְגא תוחג]א .זם 6 אסזטא 68 | 6וסץ00 3333 סז סוק ...11.5 .94304 8וחזס)91-) י 4 6 הסוזוסוא6 206 1655פתסס 110081 הז6ות: 506006 חס .1070010 .5601 זסוטותס תס 4 .10-12 ז6סוחט1ק86 , 90808 .זה .115 הסכן , 2086 !]א הבסתט 160 5 385 , 280868) 6 ו - 000 5011816 800 3810816 חס 60676006 סז 266 51 6 זס] 65ז160ות0ז8 חב >וחסה ג 5 5-7 חסזב]א 5 75017 - 7 - וק 26 ,156 - ד 49 766 (1) 255 6 וסוטום 163 290 :א6וך 5 חס 006 [החסו)התז6)חו 80 זוה 6 1 סי האוא ה6זה68ו0 ההק סצאסך 15 .8 ופט 508 0800716 זס) זט פפ6חופטם 60 , ההק 100 .טא-סץ)חטם 2-00 וסצְבצ 6 ההכה ,113 (03(815-1903) :1 קש 5 6א -וטוחאם 300 וה החטסץ ו הס חס 15 1 הא - 25 עז הנס פוזהק - 0008105 608 1815גק 55 6060 חס ה 1 - זזה 6 6 חוווטוור> חהוץט/א 38240 שש 0 עיבוד נתונים לפני התקנת מחשב יחסוך למשתמשים כסף וזמן שיעורי | הדרכה והשתלמות ביישומים ממוחשבים בענף הבניה יינתנו חינם אין כסף ללקוחותיה של חברת "אשרז" העוסקת בפי- תוח מערכות תוכנה למחשבי י.ב.מ. עבור חברות הבניה הגדולות בארץ. כדי להדגים ללקוחות פוטנציאליים וללקוחות קבועים את אפשרויות השימוש בתוכנה, התקינה באחרונה "אשרז" במשרדיה מחשב י,ב.מ. 36 המצוייד ב-8 מסופים. המחשב הח- דיש הוא בעל עוצמת מיחשוב המתאימה למגוון רחב של ישומים באמצעות מספר גדול של תחנות עבודה ומסופים, והוא יאפם- שר לעשרות אנשים להשתמש בו בעת וב- עונה אחת. באופן כזה יוכלו הלקוחות לטפל בעיבוד הנתונים הספציפיים שלהם לפני התקנת המחשב במשרדם ולחסוך זמן ע"י שילוב המחשב בעבודה ללא זעזועים מיות- רים. משפחת המוצרים הננסיים של חברת רד מתרחבת משפחת המוצרים הננסיים של חברת רד מחשבים ממשיכה לגדול, ולאחרונה הצטרף חבר חדש למשפחה, הממיר הסינכרוני א- סינכרוני ‏ 54א. הממיר מסוגל לקבל מידע מהתקן סינכרוני מסוג מודם או מסוף, ולהמירו למידע אדסינכרוני. באופן זה יאפ- שר הממיר לחבר מסופים -א-סינכרוניים לפעולה על מודמים מהירים בקצבים גבוהים מעל 2,400 סל"ש הפועלים בשיטה סינבר- ונית. בדומה לשאר המשפחה של המוצרים הננסיים, גם הממיר 154א ניזון מהמחבר התקני 232 24/85/ ואינו זקוק לספק כוח. המחשב הראשון של י.ב.מ. בארץ בתערוכת מוזיאון ישראל המחשב האלקטרוני הראשון שהעבירה חברת י.ב.מ. ארצה לפני 22 שנה, מוצג בימים אלה בתערוכת המחשבים שמקיים מוזיאון ישראל בירושלים, המחשב, י.ב.מ. 1ס14, נחשב בשעתו לאחד הדגמים הנפוצים ביותר של יב.מ. והגיע לראשונה ארצה בשנת 1961. המחשב מצויד ביחידת עיבוד מרכזית בעלת זכרון של 16,000 בתים בגודל ארון רב-מידות. בהשוואה לדגם זה, מצויד המחשב האישי של י.ב.מ. בזכרון גדול פי 35 ואילו מימדיו אינם עולם על אלה של מכונת כתיבה רגילה. נוסף למחשב הגדול הישן, העמידה יב.מ. לרשות המוזיאון מחשב אישי וציוד נלווה. המדגים בפני קהל המבקרים תוכניות הדמיה (סימולציה) של טיסה במטוס. ו מי אמר ש-אזאשס לא יבול להיות מהיר? היום, בעידן אמצעי התקשורת האלקטרו- ניים, הטכנולוגיה המשוכללת, המדעים עתי- רי הידע ובעקבות זאת - ההתפתחות הבלתי ניתנת לשליטה בכל התחומים - דומה שאנו מצויים בתוך לוע של הר-געש המאיים עלינו בהתפרצות מידע, שאין אנו ערוכים - נפשית ואינטלקטואלית - להתמודד עימה. כל אחד מאיתנו חשוף לכמות אינסופית של מידע, תועה ביער-עד של נתונים בכל התחו- מים. כיצד מתגברים על כך? איך מבחינים בין חשוב לתפל? נראה כי אותה התפתחות טכנולוגית מדהי- מה ובלתי ניתנת לריסון, שיצרה בעיה זו, מספקת גם את הפתרון: המחשב. והדוגמא הטובה ביותר, אולי, לכוח האדיר ולמהירות המהממת של מחשב, שיכולה להתגבר על כמות עצומה של מידע כהרף עין היא הסופרדמיני מחשב החדש 9000 66סא זסשסץ תוצרת "גולד" מחשבים. לרגע נדמה כי מחשב חדיש זה הוא בבחינת אחיזת עיניים; אנשי מחשבים רבים מתקשים לעכל את ביצועיו. אך לא כך הוא, והדבר הוכח אופרטיבית עליידי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. הוכח מעל לכל ספק בי הסופר מיני 9000 א? מסוגל לטפל במטלות רבות כמחשב ₪]א/ שא41/א. למרות הכוח האדיר של ה-9000 א הוא קל בשימוש הו- דות למערכת הפעלה 18/32 שהיא גירסה מורשית של א]א אשר פותח ע"י .851.1 5 ויושמה בצורה מקורית ע"י "גולד" מחשבים. אתה מרים גבות בתמיהה ואומר: הרי ה"א]אש היא מערכת איטית!? נכון. אבל מסתבר שלא אצל "גולד - מחשבים". סדרה מהממת זו של 9000 אץ המבוססת על אזאש מהירה בביצועיה פי 4.5 עד פי סו (:6 מהסופר-מיני של חברת דיגיטל 11/780 4% ובמחירים דומים. קשה להאמין? אולי, אבל עובדה מוכחת! ה-9000 א משלים, למעשה, משפחה ענפה של מערכות סופר-מיני המבוטסות על אזאש. תעודת ופרטי הזיהוי של 9000 את כוללים בין השאר: ו .7 זוס-32 08800- 01 | % 8ח(00659ז2 |התזשזת1 32-01 261-08566‏ - % -וז|טוח 60|קטס6 ע|6|086 ג ,(12ק1) התש ות6זפץ5 ט[6080 ץ|זהסה מ63 ,ז66580סזק .זטקתקטסזתז .ות 6ה686 43 64 סא ץזסוחטוח חוגות 01 18א 4 .0 וזחוסק-פהוז3סח תו זווטת .168 10 חסופח8קא6 ץזסות6וא .8 5 01 680085 חו 886ז510 ספוכן -וסטק5 1.0 וטחזשתו= זו 1א10 6תז 5וזסקקו5 .ת0ו01 .4 19.28 10 קט 306005 456-232 | 9 /חסנזטט ץוחו טח61510ה \ הסו!!וח 10 סז קט * 6 .זהסקקט5 [4חווחזטו 28[ | % כדאי לציין כי אף ה-6000 א? - האח הקטן במשפחת ה-טשסא זטשסץ - מהיר פי 1.5 מ-11/780 4% /צ. פרטיו המזהים: .ה-א א ווס-32 | % ([הטזזו 18א16) , לְזסוח6ת הוגות ]ס 18א 2 % -סז זטק ץזסותטות 68006 [הט0 ]0 48 32 -% 7 .3 16 10 מסופח8קאט קזסות6וא | % סק שזסותטות התואו פט[ק 6ת00 0 % שזסאו 1וט-32 זטק 5ח 150 ע[416וואסזקקה 7010001161 |סזזתסי) תסופפוותפת4ז] % 08 ו ככ 8 ,(167/17) [סססוסזק -זטותו אזסאוושת 08860-א[א10 זס] 60 .ח0ו801 -וסשק5 1.0 זסחז6תו= 1ו3 1א10 16 פוזסקקטפ ‏ % .חסוז69ו .6 19.28 10 קט 506608 465-232 .3 2 ]0 0088אש תו 5101880 ספוכ 9% /פחטווסטז1פחו טתסופוסת\ תסו|!וחז 3 סו ק - % 6 תכונות אלה הופכות את המערכת לאידא- לית ליישומים במערכות מרושתות ובמערכת רבת-משתתפים עצמאית. אך זה עוד לא הכל! ישנם יתרונות נוספים: תוכנות ה-66סא זטאסץ הינן תואמות תוכנה עם שאר יחידות ה-558188 מפ/וסע של "גולד" - הכוללות בנוסף לנ"ל מחשבים ות- חנות עבודה קטנים יותר. ע"י זמאאם1דש ניתן להרכיב רשתות מחש- בים ותחנות עבודה ולהביא את כוח ה- זטאוטק לשולחן המדען, המהנדס וכו". ה-1/18/32 בשילוב עם תכנת הרישום ותכנת ניהול מסד הנתונים מספקים את כל משאבי ה667ס זפשסע לכל תחנות העבודה על הרשת, בצורה ברורה למשתמש ולמתכנת הישומים. בעזרת משפחה גדולה זו של "גולד" מחשבים יכול כל משתמש - להריץ תוכנה על כל יחידות ה-55155 אמ /שסק. ניתן להשתמש בין השאר בשפות: ,454 ,אס ,00801 ,84510 משפחת ה-06סא זסשסע מיועדת למוסדות מחקר ואוניברסיטאות, למרכזי מחקר ופיד תוח, למוסדות חינוך, למרכזי תיב"ם (תכנון ויצור בעזרת מחשב), מפעלד תעשיה ובטחון ומפעלים עתירי-מדע. אם גם אצלך יש מקום לבן משפחת הד 5 אמוס אנו מביאים לנוחותך את מספר הטלפון שדרכו תוכל לקבל את כל הפרטים: 052-557148. חברי איל'"'א המעוניינים ברכישת פרסומי ?הז, יוכלו לקבלם בהנחה של 25% עם הצגת אישור חברותם. פחואזס\ /8.3/11/5 0/ ק]| = | זחוס!. 6חז 01 65ח06601סזק -500 חסן8ו260 זס? 005 1 800 770065565 חס 0001676006 2 ,ץוט. 19-21 ,8וז51ט/ ,סט ח6א | 055!חספ ,זזסס ,חספַחוחסז6 ?0 /ז/3ז8ש/ת , 501 .6 אאצש עס 90/80 5 וד 5 260 + וווצ 1983 (030808 8 25 חו) 834.00 5 :8סוזק (3!זס) 01 +465) 80.00 .וס 5% 1 06 קת1אזס/ 8.1 2)/ ?11 106 01 85ה2:006601 12692 15ת51/316 ת14110ת107ח1 זס] 10015 8160ותס+טו4, תס ,ץ031וח18 26-28 ,.17.5.4 ,8ת01168 ש6] ,1חסותקס[6ש26 מת8 112 7706/1011 , םת כ 503 אמ5-1001א111 עס 901160 .1 צאסנדאז חש .6.ת. ,מווזסם 0 עזוצזסעומש הט צומזסו1גכ) 01 עזוצזסעזמ , א 4555 ו 106100, ,)4. 58 + א 1982 0 ₪ / 536.25 15 :סז 9 א הס 006 הַחואזס\ 9.1 6ש ]= | 16 +0 85הו660ססזק : 06 8ע₪1 ,5ז50( 6חז כ חג ,הזוע ,זס+ חשו65 פוח6זפס 2 ,0 560160 20-24 ,ץ|8+! ,50|6 .6. .= 0598/0011 ,51/2688 0/0 ,8315 . עפ 90/100 שח ע/8ז! ,0ח8!/! ,0ח8!// 0 00/ח60//סק ,ה ה 0180 .6 ,4 ,0817096 ,/875/0ע/ת/) 787/80 ,ה םס |ם א 56 .1 4. , 5 424 + א 1983 (808ח08 ₪ 125 חו) 555.25 05 :ססוזק (₪|זס\ 01 ₪65) 130.00 .ו1ם 586% 12 |החזטס!. סזסווחסזטם 6הד סזטז/ז5/ 00//)900/00 , 5 אאה 610 0!₪ :מסזוס0ם 3 20 ,32 [6ח// 08 700ז8ח90.] 0/8228 ,08/ח5/670 07 +00 +13/פזשע/ת/) ‏ הם ד₪107 2 ד(.1 סג ע/8ז/ ,סח8ו/₪/ 0.6 שמטוזזס 4600-ו ,500 500 ח057786 ,סחטוח חס 06ח6ז0 00 חַהואזס/ 8 6 ד < || 6חז +0 95ה06601סזק -06 57516005 הסוז8הזס+ה! 6הז + 366 81108 0 ,0685 6 ד ,דוסה ז6א ]וו זססצ ,זו חףו5 2 ,ץג 10-14 5 ,4550079105 הזמו///// -7 ,₪ | 01 .א.-ד עם 60/60 זס עשת , 50 .3.6 ,.%.0 ,זט ,8001 אנ = ...ב סח 9168005 76 ,חספתוחסז6 5 זסתז9)/ 76 ,ח1.6/06 זס ץאפז6עקחש , דההטדט 5 648 + א 1982 0 .ו / 872.25 25 :8סוזק 5 חפ חס 001676006 |ההסוזהחז6זה! ה1א51 16 01 5חַח06601סזק ,0 ז06 5801871 , הסטחס.! ,ה0סוז08ו הרוחס זסזטק וס 12 5 הו | וו .8.\ עפ 60/60 5 1018 + אא 1982 (868ח08 ₪ ג/25) חו) %55.00 5 :סוזק (0!זס\ +0 ₪65) 175.00 .וס 58% 44 חזקסס-ח! ההוז חזזח! 6 6 ד <|= | 6חז +0 85ַה66601סזק ,06| ,5 זסששז06 זז טכר 60 |1.003 חס התטופסקוחץפ 2 ,וז 19-21 ,ץ!גז! 8 וחפעו/0 .6 .9 ,₪50 310 6 ה שו עפ 60/00 , !0 656 ,//3 ,8סט] ,5001 סזזח05 ,.0.5.0.44 300 .0.5.0 ,4 ,860070 ,הסוז3ּזסס 500 6חד 8 ,אט8ססט/ס/ 08 6תופוחסכו ,814 ,רוב== הא הבא = | 1/8006 ,/8ח60/85 5 504 + ווא 1982 0 / 559.50 5! :8סוזק 9 %פ! - ן 1 [