מעשה חושב – גליון יוני 1986, כרך י"ג גליון 3

שראלי יי אינפורמציה / ְ 3 , עכשיו יש לך ברירה כל של קקח אתה בעל עסק או מנהל חברה כדאי שתבדוק את 018 של סו. כי 607 של שר הינו מחשב אישי מתקדם שיתן לך יותר. תוכל להתאים גודל זכרון מנימי/חיצוני ומהירות לפי דרישותך היום ולנצל את יכולת ההרחבה לגדול עס המחשב בעתיד. 0 של קר הוא מחשב אישי מודולרי תואם 00/0 ום! ויותר, שישתלב גס בתשתית המחשבים הקיימת אצלך. ואם עדיין אין לך מחשב - 8 0ם של סו נותן לך יתרון התחלתי גדול יותה הוא מתוכנן לעבוד לצידך בידידות גדולה: הפעלה פשוטה, מיקלדת נוחה, וגרפיקה מעולה. ה ד0ם/ של ס] מהיר ב-30% יותר ממחשב 0/0 |8! ותופס שטח שולחן קטן יותר. מאחורי 8018 עומדת היולט פקרד ס!-שפיתתה מדוייקים בי תר של התברה . רשימת משווקים מורשים: אגנטק: רחי דבורה הנביאה תל-אביב 03-493111 אורון: תעשיות תוכנה ומחשבים רחי המלך ג'ורגי 88 תל-אביב 0 אלדן: רחי אהליאב 16 ירושלים 02-528211 מיקרוליון: בית אסתרא טשרניחובסקי 35 חיפה 04-337123 נין נון: רחי קרליבך 31 תל-אביב 003-282079 | רחי העצמאות 61 חיבה 04-527356 קומפיוטרלנד: רח' קרליבך 43 תל-אביב 03-289520 שדי המגינים 58/60 חיפה 04-535636 רחי הלל 24 יר ושלים 02-227381 .1 ₪ סוקולוב 48 רמת השרון קומה 5, 03-494570 0 זיכרון: 256 עד 3.648 מעבד : 80266 1פוח1 (812) אופציונלי: 80287 ות (5.33/12) מערכת הפעלה : 8.1 148-008 (תואם 20-0083.1) אמצעי אחסון: כונני דיסקטים "5% כונן קשיח 20/8 פנימי, 0/8 40 פנימו, | כונן דיסקטיס 3% כונץ קשיח 2008 אס 41 סאא ז5 | רזולוציה: 6404400. דדם ושפה סםהאסגס 0 מחטובים. הברירה האינטליגנטיתי מערכות מחשוב ומדידה (5/א6) בעיימ מפיצים בלעדיים. | - ברך ו"ג גליון 3 9 יוני 1986 8 סיון תשמ"ו תוכן הענינים: עם כתריאל צימט - יו"ר הנהלת איל"א דורון פלאי 2 אדם מול מחשב - חשבון נפש אורי חנני עם ד"ר אילן עמית ועדת הבזק מהירות נומינלית ומהירות אפקטיבית יונתן רוזן 10 מערכת רבת משתמשים מול רשת תקשורת מקומית ג'. דוניס, ש. אפריומסון, ל. אנדרסון וו מתודולוגיה משולבת לניתוח ותיכון מערכות וש מיכה חנני, פרץ שובל 17 משבר התוכנה התמידי א.א. וייס 29 הצ'ופצ'יק של הקומקום אבנר טוקר 5 בסיסי נתונים: מה המצב? ר.מ. קרטוס, וו. קייסי 17 למאמרו של נחמן גבעולי "שיחות לויין על בינה מלאכותית" שפורסם ב"מעשה חושב", אפריל 1986, עמ" 41, צורפה תמונה שהודפ- סה באדיבות חברת איסטרוניקס. התמונה לקוחה מתוך ושש88 גזווג] של איסטרוניקס, מתוך סימבוליקס. עורכת ראשית: שאולה הייטנר מערכת: עמנואל גרינגרד אליהו הבהן אבי בהן הדר מטמון עורכת: אלינער רבין מזכירת המערכת: רותי קופרמן מתרגם: יעקב מִיטָב כתובת המערכת: אול"א, ת.ד. 13009 ורושלים, טל. 02-420257 02-4158032 משרדי איל"א החרשים בכפר המכביה 0 03-7157722 מודעות: פרסום אמיר כהן, ויצמן 55 ת"א טל 03-253192 רפוס "חרקל" בעימ, ת יא בל הזכויות שמורות המודעות על אחריות המפרסמים בלבד אדם מול מחשב - חשבון נפש יתכן שיש לחפש את ייחוד האדם לא בכישו- ריו המחשבתיים והרגשיים אלא במודעותו לעצמו. יש טוענים כי האדם מיוחד בכך שהמנגנון המרכזי הפועל בו הינו המודעות, היכולת לתפוס לא רק את עצמו, לא רק את סביבתו, אלא בעיקר את עצם העובדה שהוא תופס. בסיסי נתונים: מה המצב? מאמר זה בוחן את עולם בסיסי הנתונים, הטכנולוגיה המניעה אותו, הספקים והמוצ- רים המשרתים כיום שוק זה. במרביתו, מוג- בל תחקירנו לסביבת מחשבי-העל הגדולים, ובעיקר לעולם יבמ. משבר התוכנה התמיד!י | ה שיל | | ו ! | ו מעשה חושםב- - ₪ 1 אא 0 א00013110ה9ג :)ה )מק גוו ]רו | האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה | מערכת רבת- משתמשים מול רשת תקשורת מקומית לעיתים קרובות, ההחלטה האלמנטרית ביו- תר במיכונה של מחלקה היא בחירת הפת- רון הרב-משתמשים (זטיטוז!טות) לישום - רשת תקשורת מקומית המבוססת על מחשב אישי או מערכת רבת-משתמשים אמיתית בעלת לוגיקה משותפת, כמו מינידמחשב או מיקרו"מחשב רב-משתמשים. מהירות נומינלית ומהירות אפקטיבית מתולוגיה משולבת לניתוח ותיכו[מערכות המבוססת על שיטות 6 ]בא בעבודה זו מוצגת מתודולוגיה משולבת לני- תוח ותיכון מערכות מידע, המבוססת על שילוב 158.6 ו-1א/1א, שילוב שבו אנו מאמ- צים את החלקים הטובים והיעילים בכל אחת מהשיטות, ומרכיבים אותם לשיטה אחת. פי- תוח מערכת מידע באמצעות המתודולוגיה המשולבת מתחיל בניתוח פונקציונלי על-פי 86 ונמשך עד לשלב ניתוח קדימויות המי- דע (תטווגחזס!חו טסחטטטסטזק). ההמשך הוא ניתוח ותיכון מבנה הנתונים על-פי 1א14א. המאמר מציג, בתמצית, את עיקרי שתי המתודולוגיות, תוך הדגשת יתרונותיהן וחסרונותיהן, ולאחר מכן מפרט את המתודולוגיה המשולבת. דוגמה מורחבת מלווה את הדיון. ראוון אישי | דורון פלאי את דבריו בטקס הפתיחה של הבנס השגתי ה207 של אול"א סיים כתריאל צימט במילים: "הסתיומה תקופת השוויץ - הגיע הזמן לעבוד", לקראת הבנס ה-21 של אולא, ביקשנו לשמוע מכתריאל על פועלו של האיגוד בהווה ועל תוכניותיו לעתיר. פעילותה של אול"א אונה מצטמצמת לארגון כנס שנתי ולתפקידי מינהלה. החדרתו של נושא המחשבים לכל המיגזרים בישראל מתבצעת דרך שורה ארוכה של ומי עיון, כנסים והקמת איגודים מתמחים, הפועלים במסגרת האיגוד. השנה התווסף לאול"א איגוד מתמחה חדש: אוגוד משתמשי יוניקס, המצטרף אל שלושת האיגו- דום הוותיקים: מחשבים וחינוך (מו"ח), גרפיקה ממוחשבת ואינטליגנציה מלאכותית. בדו להבין את אול"א להתמודדות עם שפע הנושאים העומד לפניה, הוחלט על הקמת ועדה שתגדיר מחדש את מטרות האיגוד. במסמך "דרכה של אול"א" נקבעו שני יעדים עיקריים לפעילות האיגוד. הראשון: אול"א עם הפנים לחברה - יצירת גשר בין בל מיגזרי החברה בישראל וענף המחשבים, והיעד השני: איל"א עם הפנים לחבר - יצירת התנאים האופטימליים לקידום והרחבת הידע והמיו- מנות המקצועית של חברי האיגוד. "עם פתיחתו של משרד קבוע בכפר המכביה נתחזקה התשתות הארגונית. למשרת מנכ"ל (במשרה חלקית) נתמנה משה גוטליב. באמצעות הוועדות והמועצה אנחנו מנסים להרחיב את הפעולות בכל שטח ולהעמיק לחדור למרכזו החלטה וגופים ציבוריים", מתאר בתריאל את פעילות הנהלת האיגוד בשנה החולפת. "אחד הדברים המייחדים את הארץ, הוא שאנשים מתמסרים לעבודה ציבורית שלא על-מנת לקבל פרס ודואגים לקידום המיחשוב בארץ". אחד הנושאום, שבהם רואה כתריאל חשיבות רבה בהשתלבותה של איל"א, הוא מיגוון ההיבטים המשפטיים הקשורים לענף המיח- שוב. מתחילום להעלות לדיון שאלות הסמכתם של אנשי מחשבים, נושאים של תקשורת נתונים, שמירת הפרטיות, תקנות בזק ועוד, ולדעת כתריאל, מוטלת על איל"א החובה לשמש קולה של קהילת המחשבים בארץ בפני רשויות השילטון. "אנחנו רוצום שהממשלה תכיר בנו בגוף המייצג את נושא המיחשוב בארץ על כל היבטיו. לאול"א און כיום סטטוס חוקו-משפטו, אבל היות שאול"א מאגדת בתוכה כ-300 חברות המייצגות את כל גוונו הענף אנחנו רוצים להשמיע את קולנו בציבור." "אול"א השקיעה השנה מאמץ רב בתחום התקשורת: שלושה צוותים מטפלים בהיבטים שונים של הנושא. ועדת הבזק של איל"א מטפלת בנושאי חוק הבזק ותקנותיו, במטרה להביא את נקודת המבט של משתמשי תקשורת הנתונים בפני הגורמום המוסמכים - הכנסת, הממשלה וחברת בזק. צוות טכני לתקינה בתקשורת עובד יחד עם מכון התקנים הישראלי ומכון התקנים הבינלאומי (80) בנושא תקני 051. כמו כן פועלת קבוצת עבודה לתקשורת, שמטר- תה להביא בפני חברי איל"א ודע עדכני. אנו רואום חשיבות בפיתוח התודעה לנושא התקשורת, אשר הינו נושא חשוב למדינה, לבלבלה ולחברה בישראל." גם בחו"ל מיוצגת איל"א את ענף המחשבים הושראלו, בחברה באיגור הבינלאומי לעיבוד נתונים (?191). בתריאל אונו סבור שענף המחשבים בושראל כבר התגבר בהצלחה על מחלות הולדות שלו. "עלינו להגבור את הרמה המקצועות בישראל", הוא מרגיש, "ישנה נטיה להביא לארץ בל דבר שצומח 2 "מעשה חושב" יוני 6 סיוון תשמ"ו עם בתריאל צימט - וו"ר הנהלת אול"א בארצות"הברית. כל מוצר כזה מוצא לו סוכן בארץ, מבלי לקחת בחשבון את העוברה שכושר הקליטה של השוק המקומי מוגבל. התוצאה הוא שהשוק כרגע רווי. יש יותר מדי חברות, יותר מדי סוכנים ויותר מדי מכל דבר." את הצעדים הקונקרטיים שעל איל"א לנקוט בעתוד, כדי להביא להגשמת יעדיה, רואה כתריאל בשלושה תחומים עיקריים: יצוא, תעשיה ונוער. "גורם אחד, הפועל לרעת הגופים המנסים לייצא, הוא המיסוו הגבוה. יצואני תוכנה אינם נהנים מן ההטבות שמקבלות תעשיות וצוא אחרות והדבר פוגע בענף". אבל הוא אינו רואה את האשם במערכת המיסוי בלבד. "היונו עדים לתופעה של מוצרים חצור מוכנים, שיוצאו לחו"ל ונחלו כשלון. מוצרים לא היו ארוזים בצורה נאותה, לא היו מתועדים, ובכלל, אנשים לא נתנו את דעתם לנושא של תמוכה במוצרים, מהדורות חדשות ושיווק נכון. חובבניות זאת פגעה במוניטין של מוצרי התוכנה הישראליים בחו"ל ועתה עלינו לעמול קשה בדי להתגבר על בך." בתחום המיחשוב התעשייתי קיימת, לדעת כתריאל, בעיה ששורשיה נעוצים בעבר. "הקדשנו מאמצים רבים כדי למחשב את נושא האדמיניסטרציה וניהול החשבונות, אבל בתעשיה עצמה, נושא המוחשוב נמצא עדיון בחיתולוו. לבד ממפעלים מובילום, בהם המיחשוב רצונו, בעשרות מפעלים יותר קטנים המיחשוב בלל לא חדר. אם אנחנו רוצום לשמור על מקומנו בעולם המתועש, עלינו להקדיש הרבה וותר מאמצים למיחשוב התעשיה - ואמנם נראום כבר ניצנים של התהליך הזח". את פעילותה של איל"א כמקדמת נושא המיחשוב בקרב הנוער בישראל רואה כתריאל כמשימה בעלת חשיבות לאומית. "צרוכים לעשות הרבה וותר כדי לאפשר לנוער להתפתח בנושא המיחשוב. הכנסת מחשבים לבתי-ספר היא רק צעד אחד חשוב בביוון זה. צריך לפתח לומדות שיעלו את רמת הלימוד בנושאים שונים." לדעת בתריאל, החדרת נושא המיחשוב למערכת החינוך היא מטרה נעלה. "איל"א רואה את עצמה בקטליזטור של המאמצים בחברה הישראלית בנושא המיחשוב." כדי למנוע חששות מצד אורגונום אחרים, באילו אול"א שואפת לדחוק את רגליהם, מדגיש כתרואל שהאוגוד אינו רוצה להיכנס לתחומים בהם מתנהלת פעולות מאו- רגנת, אלא ליזום פעילות בתחומים מוזנחים. "קבוצות קיומות יקבלו את כל העזרה שנוכל להגיש להן". "הכנס הקודם הוה הצלחה גדולה. ביטלנו את שיטת התורים וההמתנה הממושכת להרשמה, יצרנו אוירה מתאומה למפגש עמי- תים ולהצגת תמונת מצב עדבנות של ענף המחשבים בארץ. אין ספק שבשנים הקרובות נהיה עדים לחדירה הולכת ומעמיקה של המחשב לכל תחומי החוים ועל אול"א לעמוד בראש המחנה לקידום נושא המחשבים בישראל.* את הכנס הארצי ה"21, שותקוום בירושלים בסוף חודש אוקטובר, החליט האוגוד להקדוש לנושא המיחשוב לרווחת האדם. בכנס יוצגו פותוחים ממוחשבים בשטחי החינוך, הרפואה, התעשיה, הרווחה והנוחות, האמנות, הבידור והספורט ושוקום הנכים. "אנחנו לא רוצום להיות ארגון שמשחק ב'אורגוניטוט'", מסכם כתרואל, "איננו רוצים להתקדם על"ודו מהפכות אלא על-ודי עבודה מתמדת, מטרתנו לנסות להוענות ולטפל במירב היעדים שקבענו לעצמנו. בסוף הקדנציה נתייחס לאותה רשימה ונראה מה עשינו ומה לא" שיחה שערך אורי חנני עם ד"ר אולן עמית שיחות עם עמית אדם מול מחשב - חשבון נפש בהיסטוריה של האנושות יש כמה וכמה דוגמאות לשינויים טכנולוגיים מהותיים. אפשר לסווג אותם לשתי קבוצות עיקריות, אלה שעיקר השפעתם מתמצה בתרומתם הטכנולוגית הישירה, ואחרים שבהם המשמ- עות העקיפה, התרבותית-אידיאולוגית בול- טת לא פחות מן התרומה הישירה. הגלגל, לא רק קירם את יכולת התנועה הפיזית, אלא העלה גם את המושג הגיאומטרי של המעגל. המצאות אחרות, כמו השעון, תרמו בצד הרעיוני לא פחות מתרומתן הטכנולוגית. השעון מייצג את קצב הזמן. ובכך משפיע הרבה מעבר לטכנולוגיה הגלומה בו. בניד אדם למדו לבנות שעונים ולהשתמש בהם לביצוע פעולות מתוזמנות. פעולות אלו איפשרו להקים מנגנונים שפעלו כאילו ביוז- מתם. למעשה, היו אלה פעולות מחזוריות בעלות אופי מכניסטי, אבל כיוון שהמחזורים היו ארוכים למדי נוצר רושם של יוזמה עצ- מית של המנגנון. השענים היו הראשונים שבנו בובות שהתיימרו לחקות פעולות כמו כתיבה בנוצה הנטבלת בקסת, ספיגת הדיו העודף במספג ועוד. הרושם הכללי שנוצר היה כי מערכות מכ- ניות מחקות פעולות אנוש, ויש להן יוזמות משל עצמן. נראה היה כאילו הפער בין הדומם המכני ובין החי התבוני הצטמצם קמעה. כבר במאה ה-17 חשב דיקארט שכל מערכת חיה הינה גם מנגנון מכני, בכך הושפע מנסיונותי- הם של השענים. השעון "היוזם" יכול ליצור רושם שהוא עצמו מהווה כביכול את סיבת פעולתו. למע- שה יש לכך סיבה חיצונית - התכנית המכנית שהשען קבע בו. דבר דומה ניתן לומר על תיבת-הנגינה הזכורה לטוב. תיבת-הנגינה ומנגנונים כמו השעון סללו את הדרך להמצאות כגון הרובוט, המחשב והאוטומטים שהינם מנגנונים הנשלטים ע"י תכנית הקבועה בהם ברגע נתון. האמנם המחשב נמנה עם מנגנונים דוגמת השעון או הגלגל? או שמא המחשב תורם משהו חדש וייחודי לתפיסה העצמית של האדם, ולרובד האידיאולוגי של התרבות האנושית. קודם שנתייחס לשאלות אלה נתבונן בשתי המצאות חשובות נוספות - הטלפון והטלס- קופ. הטלפון שייך לתחום התקשורת. הוא קיצר מרחקים, וגיבש דפוסים חדשים ביחסים שבין אדם לחברו. אף על פי כן נראח שהטל- פון שייך על פי הסיווג שהיצענו למעלה לאותם חידושים טכנולוגיים שעיקר משמעו- תם בתרומתם חישירה. דבר דומה אפשר לומר על הטלסקופ והטיל. המצאות אלה, למרות שפתחו בפני האדם עולמות חדשים ומרחבי חלל לאדנודעים, שייכים בכל זאת לאותה קבוצה שעמה גמנה הטלפון: משמעותם | הטכנולוגית | הישירה | הינה משמעותם העיקרית. מה שאין כן בשעון ובמחשב. המימדים החדשים שפתח המחשב בפני האדם, ניתנים להדגמה בכמה תחומים שאינם קשורים לטכנולוגית המיחשוב עצמה. מתקופת השעון, ובעיקר לאחר המהפיכה התעשייתית, למדו האנשים על קיומן של מערכות קלט-פלט טהורות, כלומר, מערכות שכל קלט יוצר בהן פלט אופייני; כשמחברים מתח בכניסה למכשיר מדידה, כוולטמטר, יצ- ביע המחוג על מספר מתאים. 'מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו | 3 ישנן גם מערכות שבהן אין קשר דטרמיניסטי גמור בין הקלט והפלט: אחת מהן היא הרול" טה. המפגש עם מערכות אלה חיזק באדם את ההשקפה שגם היצורים החיים, ואפילו בני- האדם, הינם מערכות ממין זה. דרך מחשבה זאת | עמדה | בבסיס | הפסיכולוגיה הביהוויוריסטית - שמשלה בכיפה במחצית הראשונה של המאה. הביהוויוריסטים טענו שהמתודה המדעית אינה מאפשרת להציץ לנבכי הנפש, משום שהאינטרוספקציה אינה ניתנת לביצוע חוזר ברשות הרבים. אפשר להתייחס לנפש כאל קופסה שחורה, וללמוד את תגובותיה לגירו- יים שונים; ללמוד כיצד היא מגיבה במצבי חררה; כיצד היא מתגוננת כשמופעלים עליה לחצים; כיצד היא עומדת במשימות שהיא מתחייבת לבצע וכו'. ההנחה היתה שאפשר לשפר את התיפקוד האנושי ע"י יצירת הת- ניות רצויות בין גירוי לתגובה, כשם שהפיזיולוגים בסוף המאה שעברה יצרו הת- ניות שונות אצל בעלי-חיים. עוד לפני המצאת המחשב הציע המתימטיק- אי הבריטי אלן טיורינג מודל תיאורטי המ- כונה כיום "מכונת טיורינג". התנהגותה של מכונה זאת נקבעת לא רק על ידי הקלט המופעל עליה אלא גם ע"י המצבים הפנימיים שבהם היא מצוייה, ועל פי כללי המעבר בין מצבים אלה, שהם כעין חוקים פנימיים של 4 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו המכונה. כאשר ניתן אותו קלט לשתי מכונות טיורינג הן יכולות לייצר פלט שונה, מאחר שכל אחת מצויידת בחוקיות שונה של מער- כת המצבים הפנימיים. בשפת המחשב היינו אומרים שמכונת טיורינג מושפעת לא רק מהקלט, אלא גם מהתכנית הקבועה בזכרונה. כדי להכיר מכונת טיורינג או מחשב לא מס" פיק לחקור את תגובותיהם לגירויים חיצוניים. יש להכיר את האלגוריתמים שעל פיהם הם עוברים ממצב פנימי אחד למישנהו. את המעבר שחל באמצע המאה הנוכחית, מפסיכולוגיה ביהוויוריסטית לפסיכולוגיה קוגניטיבית ניתן להבין על רקע זה. הפסיבולוגיה הקוגניטיבית קובעת כי הכרחי ולגיטימי לחקור את התהליכים ההכרתיים של האדם, את האלגוריתמים על פיהם הוא מתייחס | לסביבתו | ולעצמו. | המעבר לפסיכולוגיה זאת נעשה במידה לא מבוטלת תודות למפגש עם המחשב, שאינו מכונת קלט-פלט במובן הקלסי של המושג. אילו פעל המחשב בדומה לוולטמטר או לגלגל הרול" טה, צריך היה לבנות מחשב מיוחד לכל מטרה: להנהלת-חשבונות, לפיקוח על תנועת מעליות בבנין, למציאת מספרים ראשוניים חדשים ולעיבוד תמלילים. כיום יבולות כל הפעולות הללו להתבצע ע"י מחשבים בעלי אותו מבנה פונקציונלי. ההב- דל ביניהם הוא רק בתוכנה השולטת על התגובות לקלטים השונים. נמצא שאין קשר חד-ערבי בין המבנה הפונקציונלי של המחשב, ובין תיפקודו. און על כן סיבוי להבין את משמעות פעולתו של המחשב ברגע נתון מתוך מחקר מפורט של מבנהו הפונקציונלי. מענין לציין שכבר לפני עידן המחשב הגיע הפיזיקאי והאסטרונום הבריטי, סר ארתור אדינגטון, למסקנה דומה. אדינגטון דיבר על חוקרים מכוכב אחר הנתקלים במנגנון של שעון פעיל הנתון בקופסה גדולה. החוקרים נמצאים בתוך הקופסה וצריכים להבין מתוך תצפיות במנגנון השעון מהו ייעודו ותפקידו. לדעת אדינגטון הדבר לא יעלה בידם, בי אין קשר הכרחי בין תיפקוד המנגנון המכני של קפיצים וגלגלים לבין המשמעות של מדידת הזמן. משמעות זאת שאנו מייחסים לשעון, היא פשר הניתן לו על ידנו. אנלוגיה למימצאים אלה קיימת במחקר המוח האנושי. יש חולים הסובלים מסוג חמור של מחלת הנפילה (אפילפסיה), ואינם נרפאים ע"י טיפולים רגילים. רופאים מצאו סוג מיוחד של ניתוח בו מנתקים את הסיבים המקשרים בין שני חצאי המוח, וכתוצאה מכך מצטמצמים ההתקפים האפילפטיים. כמה עשרות אנשים עברו ניתוח זה, ולאחר שהחלימו ממנו, חזרו לתפקד בצורה פחות או יותר רגילה. חוקרים שבדקו אנשים אלה בדיקה מפורטת, וביניהם רוג'ר ספרי (שאף זכה על כך בפרס נובל), מצאו כי לאנשים אלה היו שתי מערכות אישיות בלתי-תלויות. לכל אחת משתי המערכות היו חוויות, רש- מים ויוזמות משלה. החלק המשותף להן היה המערכת המוטורית הפעילה. רק אחת משתי המערכות, הקשורה למחצית המוח השמא- לית, היתה מסוגלת לדבר, לקרוא ולכתוב. למחצית השניה, הימנית, היה מעט מאד כושר בתחום זה. לעומת זאת, היה לה כושר תפיסה מרחבי, ויכולת טובה לזהות את השלם על פי חלק ממנו. החלק המִדָוְוח היה קשור בהכרח למחצית המוח השמאלית, שניחנה בכושר הלשוני. הוא שרת איפה רק מערכת אישיות אחת. לשניה לא היה מבע מילולי. לכן, האדם בעל ההכרה המילולית היה נתקל אצל עצמו בתופעות ובאירועים אשר לא יזם, ולא הבין את מקורם. אלה נבעו מהמחצית האחרת שלא הגיעה להכרה המילולית. במחקרים שנערכו בשתי מחציות המוח לא נמצאו | הבדלים = אנטומיים-פיזיולוגיים משמעותיים, היכולים להסביר את ההבדלים הדרמטיים בתיפקוד, דוגמת היכולת הלשו- נית. חלק מהחוקרים טוענים כי ההבדל בין שני חצאי המוח דומה להבדל בין שני מחשבים המבצעים פעילויות שונות במהותן, אף על פי שיש להם מבנה פונקציונלי דומה. אם כך הדבר, יש לחפש את מקור ההבדל לא בצד המבני, אלא במשהו אחר - אולי במעין אלגוריתם אופייני הנמצא בדרך כלשהי במוח נקודה נוספת שבה יש למחשב השפעה עמו- קה על מחשבת דורנו, הינה ההבחנה בין ייצוג לבין משמעות. הבחנה זאת היתה ליי- מת עוד לפני היות המחשב. ומקורה בעצם כושר ההתבטאות האנושית. העובדה שעצם המכונה שולחן מבטא שולחן לא נובעת מהצליל של הביטוי "שולחן", אף לא מהצו- רה של המילה "שולחן", אלא מההסכמה שבין הדוברים בשפה העברית לגבי משמעו- תה של המילה "שולחן". הדוברים בשפה האנגלית הגיעו להסכמה דומה לגבי מילה אחרת. מכאן שאין קשר הכרחי בין המילה לבין הדבר שאותו היא מייצגת, אף על פי שלעיתים נעזרת ההסכמה בתכונות הצליל- יות של המילה: "בקבוק", "תקתוק" וכו". כמו בדוגמה של אדינגטון. המישור של התהליכים המייצגים אינו יכול לסייע להבנת המשמעות של התהליכים המיוצגים בהם. לכאורה, יש נתק בין הייצוג לבין המשמעות המיוצגת. אדם שלא יודע לשון אינו יכול ללמוד אותה בעזרת מערכת הצלילים בלבד בתחומים אחרים המצב אינו כה חד-משמעי. הצילום המייצג את הדמות המצולמת נמצא בקשר ובהתאמה לחלקים ולפרטים של הד- מות, וכוחו המייצג אינו רק תוצאה של הסב- מה עד הופעת המחשב, נראתה יכולת מתן המשמעות במירה רבה כתכונה אנושית, כאשר מנגנון ההכרה שלנו מספק את המשמעות למערכת המייצגת. בדור האחרון, תודות למחשב וגם עקב הופ- עת הקוד הגנטי, השתנתה תפיסה זאת. הקוד הגנטי לצורך ענייננו הינו אנלוגי למחשב. קוד זה, כפי שהוא מופיע ב-א אגז או בד אא], הינו שרירותי. הקוד מקבל משמעות רק בתוך המערכת התאית, וזאת באמצעות הריבוזו- מים המסנתזים מתוכו את חלבוני התא. מערכת זאת פועלת על בסיס טרנספורמציה של קודים, ואינה תלויה כלל ועיקר במהות הכימית של הקוד עצמו. אפשר לתאר מערכת גנטית מושלמת אשר תסנתז אותם חלבונים עצמם באמצעות קוד שונה. היא תוכל אפילו להשתמש באותן אבני בנין בסיסיות באותם קודונים, אך תת- אים לכל אחד מהם חומצה אמינית שונה מכפי שהדבר נעשה בתא הנוכחי. המסקנה היא שיש הפרדה בין ייצוג למשמעות גם ברמת התא, ושם אין היא נתמכת ע"י הכרה אנושית דווקא. אותה מסקנה חלה גם על מחשב בו קיים מגוון שלם של טכנולוגיות זיכרון המאפש- רות ייצוג של אותו מידע בצורות שונות. המחשב מסוגל לבצע בעצמו את התרגום מצורת ייצוג אחת לאחרת; גם כאן אין תלות בין הייצוג והמשמעות, ושוב אנו נאלצים לייחס למחשב לפחות חלק מהיכולת של מתן משמעות לייצוגים השונים, שכן הוא מסוגל לפרש אותם כהלכה לצורך פעילותו השו- טפת. הפילוסוף ויטגנשטיין, שכתב את ספרו הרא- שון לפנו עידן המחשב. קבע כי משמעות העולם אינה חלק ממנו, אלא נמצאת כביכול מחוצה לו. המחשב אף הוא התקן מתפקד בעל משמעות אופרטיבית, אולם משמעותו המהותית אינה מצוייה בתוכו. כמו במקרה של השעון. ההבחנה בין הפשר והמודל מופיעה אף בבסיס תורת המודלים, שלה חשיבות רבה במת מטיקה. הפשר של מערכת פורמלית אינו חלק ממנה, אלא נובע מכללי גישור בינה לבין מערכות אחרות, לא פורמל- יות, אשר מתוכן מתקבל הפשר. דוגלאס | הופשטטר, | מחבר | הספר "1 תםז5ם . 1מסםסס", מדבר בהק- שר זה על היררכיה של כללי גישור ושל משמעויות אשר רק בשלמותה ניתן למצות את מהות הענין. המחשב מפרש את מצב הזיכרון שלו ברמה אלמנטרית, כדי שיוכל לקרוא ולרשום בצורה נכונה. התכנית מפרשת את מצבי המחשב ברמה גבוהה יותר, בהתאם לאלגוריתמים שנקבעו בה ע"י התכניתן. התכנית כולה היא חלק ממערכת שבה מקב- לים הדברים משמעות רחבה ושלמה יותר. אבל גם זאת משמעות חלקית. משום שיש להבין את התיפקוד הכולל של המפעל ואולי אף של סביבתו, כדי למצות את המשמעות כולה. האדם הגדיר את עצמו במהלך ההיסטוריה | | כבעל-חיים חושב. המחשבה נראתה כמא" | | "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמזו 5 6 פיין היסודי המבדיל את האדם מהסובב אותו. המחשב הציב סימן שאלה בהקשר זה, מעצם היותו מכונה חושבת. אם נסכים להגדרה אופרציונלית של המחש- בה כיבולת לבצע משימה בגון חישוב, שיחה, בקרה וכיוצא באלה., נאלץ לייחס למחשב סגולות חשיבה לא מעטות. אם כך. מהו ייחודנו, ובמה אנו שונים מבעלי החיים ומהמכשירים אשר סביבנו? האם עלינו להיאחז בתכונותינו הרגשיות? גם כאן לא ניוושע, בי רוב בעלי החיים העילאיים מפגי- נים בצורה זאת או אחרת תגובות ריגשיות. מה אם כך מותר האדם מן המחשב? האם יש דבר מה שאינו קשור במגבלות ארעיות שסו- פן אולי לחלוף, כגון באי יכולתם של מחש- בים להבין שפה טבעית? יתכן שיש לחפש את יוחוד האדם לא בבישוריו המחשבתיים והרגשיים אלא במודעותו לעצמו. יש טוענים כי האדם מיוחד בכך שהמנגנון "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו המרכזי הפועל בו הינו המוּדעות, היכולת לתפוס לא רק את עצמו, לא רק את סביבתו, אלא בעיקר את עצם העובדה שהוא תופס. גם לתחום זה "פלש" המחשב. ניתן לייחס למחשב מידה מסויימת של יכולת לדון בעצ- מו. אפשר להדגים זאת בעזרת אלגוריתמים היכולים לבחון את יכולתם הם להיעצר, או בעזרת מהדירים (קומפיילרים) היכולים לה- דיר את עצמם. אלגוריתמים אלה פועלים על עצמם, תוך מידה מסויימת של "התייחסות עצמית". הלוגיקנים גילו פרדוקסים בנסיון לאנוס מער- כות פורמליות להתייחס לעצמן, אבל גם המודעות האנושית אינה חסרת פררדוקסים. הרהורים אלה מעלים פעם נוספת וביתר עוצמה את בעית משמעותה של המורעוּת, וער כמה היא אכן תכונה ייחודית לאדם. ושמא הייחוד האנושי הוא האינטואיציה, במה שעושה את האדם לאמן ולאו דווקא במה שעושה אותו לאיש מדע או למהנדס? מה כוחו האמנותי של המחשב? | המחשב יכול לשים נקודות צבעוניות על גבי הנייר במגוון עצום של צבעים ברזולוציה גבוהה. אם ניתן לפונקציה אקראית לשלוט במחשב, נקבל דפים צבעוניים חסרי משמעות וחסרי תוכן. אם נכניס סדר ומשטר בפעולת המחשב, נקבל דגמים נוקשים היכולים להיות מעניינים פה ושם, אך קרוב לוודאי שלא יהיה להם תוכן אמנותי. ‏ הניגוד מצביע על אפשרותרביניים להגדיר חוקיות שתהיה גמי- שה ובלתי חוזרת. יהיה בה יסוד אקראי, ויהיה בה גם קשר וסדר במידה כזאת שהתוצאה תהיה בעלת ערך אסתטי. בעיתון ווגטוחטוווה. 6ווחטו56 פורסמו דוגמאות של עבודות סטודנטים של פרופסור ויליאם האף מנוו"יורק, אשר מזה 15 שנה עוסק בנסיון לעצב בעזרת מחשב מעין מוזיקה ציורית. בעבודותיו הוא בונה צורות קוויות על פי עקרונות אסתטיים, בעזרת אלגורית- מים הנותנים תוצאות בעלות ערך אמנותי. טכניקה זאת ישימה אף למוזיקה, ואולי גם לאמנויות מילוליות. הדגש עובר בטכניקות אלה מעיצוב המוצר. (הציור, ‏ המנגינה. השיר) לעיצוב האלגוריתם ששולט בהפקת המוצר. הכוונה איננה לחוק, אלא לשילוב של חוקים ושל גורמים אקראיים המפיקים יחד עושר צורני ששולטים בו חוק וסדר, קצב מרחבי ומבנה. כיוון זה נמצא כיום בראשיתו. אנחנו בעסקים עס מקינטוש פלוט .6 מקינטוש פלוס יותרמהר. יותרתזק. , | "0 אתה נהנח מַכָל התכונות היחודיות.של מקינטוש פלוס, גס כאשר אתה קשור לממחיצב מרכזי מקינטוש פלוס '"מדבר'י עס כל מחשב = יבמ, דיגיטל, פרייס, 8סא, ואחריס גדוליס במ ד על מספר ו כנות ישומיות בו 'מיאר מקביליח וו565) המאפשרת חיבור של מיגוון אמצעיס היקפיים ורשת חקשורת מקומית כונן פנימי 800% | יוחר תוצאוח בפחות זמן כונן א 800 7 תבב 5 מכיל יוחר מידע ומאפשר לך עבודה 7 ז נינוחה ללא החלפח דיסקטיס מדפסת לייזר רא במבחנים השוואתיים שערכו מומתי מחשביס בארה""ב, ה מקינטוש פלוס עם גליון החישוב האלקטרוני 6% : כפתרון המוצלח ביותר בכל הקטגוריות: ב פשטות לזידה (וחות עבודה. תיעוד כמות המידע שהוא יכול להכיל היא עצומה כל שפע האינפורמציה נמצא על שולחנך שילוב של גת רייה ב'עכבריי הקטן מחרכזות כל התכונות שהופכות את מקינטוש פלוס למחשב הידיזותי ביוחר למשחמש ( ₪0 + 568) בעזרת הייעכבר" אתה שולט בעוצמת המחשב תוך ישיבה הממי" | מקינטןש פלוס נכנס לעסק שלך עס 1000 תוכנות עסקיות לכל ישוס שאתה צריך = קק המציאה את מקינטוש, המחשב הראשון והיחיד שפועל בדיוק עפ''י דפוסי המחשבה של האדם (לכן הוא כל כך נוח לעבודה) זאת היתה המהפיכה הטכנולוגית 020710 0.. רלבי-כ יי הכ-2. 1 צג 1 בע עמ . 5 ,2/1567 תמיכה ומחיר לשרותך גס בעגרית. יי ל ניהול אדמיניסטרטיבי, הנהלת חשבונות, תכנון פרוייקטים, ניהול יצור ועוד ועוד ויש דבר נוסף מקינטוש פלוס הוא מקינטוש וה אומר טכנולוגיה שהפכה לאגדה בקרב מומחים זה אומר רמת ₪846 זא!ן ה056 המתקדמת ביותר הקיימת היוס וזה אומר שאינך בריך לדעת דבר וחצי דבר על מחשבים, כדי להפעיל וליהנות ממקינטוש פלוס כמקצועו אמיתי. יר ורב עצמה עם 1000 | מקינטוש פלוס הוא המיזשב היחיד שמתחיל להחזיר 5 9 9 1 , י; . התוצאה - מחשב פתוח, מהיר ורב עוצ 0 את ההשקעה בו תוך 26 שעות בלבד רות ומ טק מ אתה מוזמן להעמיד זאת במבחן מקינטוש פלוס, המתשב האישי הטוב ביותר שתוכל ו ל להציב על שולחן העבודה שלך מקינטוש אוהב אותך ואז התחוללה המהפיכה השיווקית. = 1 לקחה את הטכנולוגיה המופלאה של המקינטוש והוסיפה לה את כל התכונות והביצועים הנדרשים עי'י האנשים המעשייס של קהיליית העסקים הבינלאומית שור שם מקומו מקינטוש פלוס לא נועד לשעשועים הוא בנוי לעבודה. בנייה וניתוח של מודלים, ניהול פיננסי. 9 / 7 ב וכו ה - " איזור וחובות: באו עבע: "ידע מחשבים ותוכנה", מרכו מכירות, = "מחט המחשכים", רחי חורב 13 תלם מיקרו"מחשביס רח יעקב 3. = "סמדר מיקרו"מחשניס , גית רסקו, דיונגוף סנטר. טל 03-1858469 טל 031158104 0 ו "סיבית מיקרו*מחשבים"", רתי ריינס 60, ו טל 041041 מאיר ₪ שקולניר - איזור רמת*גן. אוכק מחשכים | רח שערי צדק 1 "אורון תעשיות תוכנה ", רח' המלך (ורג' י"לאמדא מחשבים", רח' ביאליק 51 טל 117139 1 טל 03146670 טל 017716853 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 7 הוחו מה נשמע באול"א? בפניות איל"א למשרד התקשורת הועלתה בין היתר הצעה לשינוי נוסח תקנה 41 העוסקת בשירותי תקשורת נתונים ברשת הבזק. תקנה 41 קובעת: תקשורת נתונים 1. ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות תקשו- באמצעות קו רת נתונים באמצעות קו בלעדי לתקשורת בלעדי נתונים, יודיע המנוי לחברה את סוג המודם שברשותו תוך פירוט נתוניו הטכניים, לרבות מהירות אותות ושיטת אפנון; החברה תספק למנוי קו תקני המתאים לדרישותיו. = נובע מהתקנה שלמשתמש אין מידע ויכולת בחירה לגבי סוג הקו שיוקצה לו. *הצרכן נאלץ לפנות למידע טכני מובהק שלפעמים אף אינו מפורסם ע"י יצרן המודם. > החלפת מודם דורשת הודעה לחברת הבזק (כך משתמע מרוח הדברים). בשש המדינות המתועשות המתקדמות באירופה (למעט גרמניה) הנוהג המקובל הינו שחברת הטלפון מפרסמת מפרטים של קווים תקניים והלקוח בוחר בהתאם להנחיית יצרן המודמים, מחד, ונכונו" תו לשלם מאידך. גם בגרמניה חל שינוי בתפישה ובעקבות דרישה תקיפה של הקונגרס האמריקאי הוצהר כי בכוונתה להנהיג בהקד מדיניות דומה לשאר האיזור. הנוסח המוצע ע"י איל"א, לאור האמור לעיל: הצעה לנוסח תקנה 41: "תקשורת נתונים באמצעות קו בלעדי" (א) החברה תפרסם מפרטים של סוגי קווים בלעדיים (קווי נל"ן) אנלוגיים להעברת נתונים. (ב) ביקש מנוי מהחברה ליתן לו שירות תקשורת נתונים באמצעות קו בלעדי לתקשורת נתונים, יודיע המנוי לחברה את סוג הקו התקני הדרוש לו, מתוך סוגי הקווים שפורסמו, ואת מיקום קצות הקו. החברה תספק למנוי קו תקני המתאים לדרישותיו. (ג) | מפרטי הקווים האנלוגיים לתקשורת נתונים יהיו מבוסטים על המלצות ה-]667. המפרטים יתארו את תכונות המישק הכלליות של הקו, וכן את תכונות התמסורת, לסוגים דלקמן: - קו רגיל לתקשורת נתונים (בהתאם להמלצת 1.1040א 1777 66). - קו באיכות גבוהה לתקשורת נתונים (בהתאם להמלצת 0 ). - קו באיכות מעולה לתקשורת נתונים (בהתאם להמלצת 0 ד - קו מתכתי מקומי רחב-ערוץ (1660806) לתקשורת נתונים בשיטת פס-בסיס. (ד) דמי השימוש בקו בלעדי לתקשורת נתונים יתבססו על אורך הקו (בקו אווירי) ועל סוג הקו (רגיל, גבוה, מעולה, רחב-ערוץ) בלבד. להסרת ספק, מצויין בזאת כי דמי השימוש לא יהיו תלויים 8 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו במהירות האיתות, בכמות הנתונים המועברת בקו, באופיים, או בכל תכונה אחרת של הנתונים או ציוד הקצה. (ה) תקנה זו תיכנס לתוקף בהדרגה - פרסום המפרטים יבוצע 6 חודשים לאחר פרסום תקנה זו; התקנת קווים העומדים במפר- טים תחל 12 חודשים לאחר פרסום תקנה זו. השיקולים שהינחו את איל"א בהצעת הניסוח המתוקן מבוססים על הנימוקים הבאים: א. מדיניות התעריפים הנוכחית מבוססת על מהירות איתות על הקו, קרי, קצב העברת הנתונים. נובע מכאן שמנוי המשתמש במודמים מהירים נאלץ לשלם דמי שימוש גבוהים יותר מאשר היה משלם לחברת הבזק עבור שימוש במודמים איטיים לאותו קו עצמו. יש לזכור שלחברת הבזק לא נגרמת כל הוצאה נוספת עקב המעבר ממודם איטי למהיר. מדיניות תעריפים זו יוצרת מצב אבסורדי הגורם לכך שהזמנת שני קווים לשימוש במודמים איטיים הינה זולה יותר מאשר השימוש בקו אחד באותה איכות עם מודמים מהירים. הדבר מהווה תמריץ ברור לביזבוז משאבים במשק התקשורת הלאומי. ב. קריטריוני המדידה הקובעים את איכות הקו צריכים להיות בלתי תלויים בציוד הלקוח. מהירות האיתות, על כן, איננה קנה מידה מתאים לאיכות הקו מאחר והינה תלויה בציוד הלקוח (מודמים). הקריטריונים התקניים בעולם לאיכות הקווים הינם תכונות התמסו- רת של הקו, קרי: רוחב פס, הנחתה, עיוותים ורעש. הערבים המקוב- לים לתכונות אלו נקבעו בתקנים של ה-60117 והם אף צריכים להדריך את חברת הבזק בבואה להציע לציבור שירותי תקשורת נתונים מתוקנים. 2 הריססטיים המעולים טיל פולרוגויר הם תמיד רכיה ברדר-- ונרר זן]]ן]][]]][]]]]]]]]]][][][][][1] = רצנ הפל ה , חיגם: קפסת 6ו '\ בּגס ; עס סְגיית 0 ריסקטיים תּסְבל זיגם סופסת פסנסי | רג המופטורת לר"לחייג" גת הריססט הרצוי לה בעזרתת סיבוב ססן טיל ידית מיוחרת. פטנט בלערי זר מתוסף ליתרונות של ריסקטי פולרוטיר. \ ב ג | \י+ גח אותה מכיר עור ריסקסטי עם ביצועים כאולף + הרבר הרגוטון טמבריל בי ריססט פולרוטיר לאחרים הו |]ן]|][] ]|| ][]]][]!][][][][ = ררל רל לורט האס במ מ יותרי * לפולרואיר 35 טוגות נסי\ בטובנולוגית ציפוי \א \6 \ד \ מזינימלית בהטוואה לריסקטיים טחורים. * טבעת והב מיוחרת מחטלת את הפתח העגול טבמרכז מבטויחה לו חיים ורובים יור ללא בלאי ) = ביטצה בלתי ורוגה ובה שני חלסים, מגסה ברציפותי * בל ריססט נתו במעטפת אשצרמיוחרת המונעת חטמל סטוטיי. 0 : > ייצור סְפּרְנִי לפי תקן פו רמ \66 מבסייח פס וזו וו ּוו לאו ליוו רגו בע'"מ. איזה פולרואיד דרוש לֶר1 ררצררי, צפיפו כפולה 0 5 רא 60 דה או 0 =נ\ חרצררי, גפיפות כפולה ריסל 961 ופ הו"צררי. פופו כפולה 6 דופ סש ה או סש נ\ 6 דופ ןס הא וס = נ\ ריס 9'04810 הרצררי, צפיפות כפולה חרדצררי. צפיפות בפולה 0 דא | 6 או ס>נ\ חרצרר ּ ו חייג וטלוף ות הדיססט המרה של. צבע גופור עם טיבעח וקב במרכו. ריסססי * ה"טורוול" הגופר מבסייח רחזייח ובל סְליטות חום את פני הריססטו: חלו הגיצה נסי מסיבים. תקלות. דיסק 8810 "ופ 0 מס דא 60 דא אופס זאונ\ חרצררי, בפיפות כפולה רדא ןס ה אוטס ?או 0 5 דא ןס ד אוטס זאונ\ יבואוגים בלעדיים: ליגאון דגון בע"מ צרכי צילום | הח' טטרניחובסקי ? תל"אזביב 6329 | טל 653603ן 037650977 " להטייג וצל המפיצים הראשייים לציוד הספי. הט כליצזון דגון פולרואיד סוסזבּ!|סק = וטוא בוסזבוסק א | "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 9 שי -. יונתן רוזן מהירות נומונלית ומהירות אפקטובית בעת קבלת החלטה על רכישת ציוד ענ"א, אחד השיקולים החשובים הוא ביצועי הציוד, ובעיקר ההספק. ואכן היצרנים נוהגים לספק נתונים כאלה. לצערי, הענין אינו בה פשוט. בדרך כלל היצ- רנים מציינים מהירויות נומינליות, ואילו אותנו מעניין ההספק האפקטיבי. הבה נבחן מקרה ספציפי. מדפסת א' של 30 תווים בשניה, ומדפסת ב' של 100 תווים בשניה. איזו מהן טובה יותר? אינני יודע. אין בשאלה מספיק נתונים. איזו יותר מהירה?לבאורה ב', למעלה מפי 3. הבה נבחן זאת יותר לעומק. לזמני ההדפסה של א' יש להוסיף 30 שניות לכל טופס להפע- לת המנוע, תפיסת הנייר, ולשחרור הנייר בגמר ההדפסה. למדפסת ב' הזמן הזה הינו 90 שניות. האפליקציה הינה בנקאית - החת- מת טופס לאישור פעולה - ואורך ההדפסה הממוצע של 45 תווים. החישוב מראה כי א' זקוקה ל-75 שניות לטופס, ודב', המהירה יותר, ל-93 שניות! ההיה העקוב למישור? לאו דווקא. המהירות 10 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו חומרה / 0/1 "ש הנומינלית הינה אמנם מרכיב חשוב בקביעת המהירות האפקטיבית של ציוד ענ"א, אולם לעתים קרובות כדאי לחשב את המהירות האפקטיבית במדוייק כדי להימנע מקבלת החלטה חפוזה, למרות שאין זה כל כך פשוט. לחישוב מהירות אפקטיבית של מדפסת דרו- שים נתונים נוספים: מהירות הדילוג האופקי, מהירות הדילוג האנכי, האם ההדפסה הינה חד-כיוונית או דודכיוונית, קצב העברת הנתו- נים מהמחשב למדפסת, האם מתבצעת דחו- סה בלשהי לפני העברת הנתונים, האם יש למדפסת זכרון מאגר (₪0ווט), וכמובן אופי ההדפסות. לא תמיד ידועים נתונים אלה. הבנה מדוייקת | של מרכיבי המהירות האפקטיבית מאפשרת לשפר את הביצועים על ידי שינוי התכנון והתאמתו לתכונות הציוד. לשם דוגמה, ניתן לפעמים להדפיס = בשלב מוקדם יחסות של הפעולה = השיג חפיפה בין פעולות מיכניות שפ - לבין עבודת המחשב; במידה 2 0 מגבילה את מהירות ההדפסה, ] לתכנת רחיסה פשוטה על ידי החלפת רצף של רווחים בהוראות דילוג - רצפים של רווחים הינם תופעה נפוצה בהדפסה מהמ" חשב, הם נוצרים כיוון ששדות רבים הינם בפועל קטנים יחסית לגודלם המקסימלי. המדפסות הינן רק דוגמה. התופעה קיימת כמעט בכל סוגי הציוד. מסקנה: בדאי לאמוד את המהירות האפקטיבית של הציוד בתנאי השימושים המתוכננים, אין להסתפק בהשוואת נתונים נומינליים. ר--- -- וושומים ה50ז66ת/ 1.716 תה מ50ץ50 ה50370 ,8נמט0 מ10 מערכת רבת-משתמשים מול רשת תקשורת מקומית: רישות המבוסס על מחשב אושי נראה גמיש יותר, אך מיני"מחשבים מצועים שלמות נתונים טהורה יותר. על מנהלי עיבוד הנתונים לתת משקל רב יותר לנושאי הצמידות לועמ ועלויות התחזוקה לעומת עלות הרכישה. לעיתים קרובות ההחלטה האלמנטרית ביותר במיכונה של מחלקה היא בחירת הפתרון ליישום הרב"משתמשים (זסטםו|טות) - רשת תקשורת מקומית המבוסטת על מחשב אישי או מערכת רבת-משתמשים אמיתית בעלת לוגיקה משותפת, כמו מיני-מחשב או מיקרו- מחשב רב-משתמשים. רק לעיתים נדירות התשובה היא שחור ולבן. הטכנולוגיות מורכבות בעיקר עקב השינויים המהירים המאפיינים את מוצרי התוכנה הזמינים לרשתות-תקשורת מקומיות, מחש- בים אישיים ומיחשוב למשתמש הסופי. לראבוננו, מחלקות רבות בחברות גדולות השקיעו ברשתות תקשורת מקומיות כפתרון הרב-משתמשים שלהן, וזאת משיקולים שגו- יים. במקרים רבים, מיישמים מנהלי מחלקות של משתמשים סופיים, את מערכותיהם על רשת תקשורת מקומית כדי לברוח מ-118א, אשר לפי תחושתם אינו מגיב לצרכיהם. במקרים אחרים, משתמשים חסרי ניסיון ב- 5 חשים שכל מה שניתן ליישום על מיני- * תורגם מתוך 6|ז0אז6וטקוח60 ,1986 ,3 ת6זג1א, בתיאום עם מערכת "אנשים ומחשבים". מחשב ניתן גם ליישום עם מחשבים אישיים ורשת. לעיתים קרובות מדי, לא מבצעים המנהלים ניתוח צרכים ולא שוקלים את היעדים לטווח רחוק. הם יכולים אז לרכוש רשתות על בסיס שיקול יחיד, כגון עלות, ורשתות אלו פּושלות משום שהמשתמשים לא שוקלים את ביצועי חרשת, גידולה, היישומים או כיצר תתאים המערכת לארכיטקטורת המערכות הכללית. במרבית המקרים, תגלה הערכה זהירה וקפ- דנית שכל אחת מהחלופות תמלא אחר כמה מדרישות החברה. שיקלול הפשרות (במובן 8 מאלץ את המנהלים לקבוע את גודל המערכת הנדרש, בהתבסס על מטריצה מורכבת של הצרכים העכשוויים והחזויים. מיני"מחשבים ‏ הינם יישומים מחשביים מסורתיים, בעוד מיקרו"מחשבים מבוססי רשת ורב"משתמשים הם חדשים יחסית. כל אחד מהם מציע נקודות חוזק שונות והוא יכול להוות נכס אמיתי בהחלטה הנכונה. בהחלטה שגויה כל אחד מהם עלול להוות פיל לבן. וושום מוצלח אחד מהארגונים הכלכליים הידועים של ניו- יורק יישם רשת תקשורת מקומית, אשר הסתפקה בתקציב סביר ופתרה בעיות ביצועיות רבות. הרשת יושמה בחטיבה בה עברו 150 מנתחי השקעות על פרוייקטים שונים עבור לקוחות החברה. בעבר, התקינה החברה קרוב ל-40 מחשבים אישיים, אשר נוצלו ע"י המנתחים לעריכת גליונות עבודה ותקשורת עם שירותי שיתוף- זמנים חיצוניים. המנתחים מצאו את המחש- בים האישיים ככלים יעילים והם כבר המירו את מרבית נוהלי הניתוחים הכספיים שלהם למחשבים אלו. אולם, מרבית המחשבים האישיים, היו ממוקמים במרכזי המידע בשרק מעטים מהם היו ממוקמים בשולחנות עבודה אישיים. מנתחים שהוקצו לעבודה על פרוייקט מסויים ישבו בדרך-כלל באותו חדר והעבירו מידע הלוך ושוב ע"י העתקת קבצים לתקליטונים. החברה העתיקה אז את משרדיה והחליטה להכפיל את מספר המחשבים האישיים כשת- כננה מחדש את מערך המשרדים. המחשבים האישיים החדשים הותקנו במקומות בהם נדרשו ביותר - במשרדיהם של המשתמשים הסופיים. ניתוח צרכים גילה שהחברה זקוקה למערכת רבת-משתמשים מסוג כלשהו על מנת להפוך את שיתוף הנתונים ליעיל יותר. רשת תקשורת מקומית נראתה כבחירה הטו- בה ביותר בגלל הסיבות הבאות: * המשתמשים הסופיים דרשו נגישות בו- זמנית מינימלית למסדי הנתונים או לקבצים. יישומיהם, בעיקר גיליונות עבודה, היו עתיריזיע"מ. מערכות בלוגיקה משותפת לא היו מספקות רמת ביצועים שוות-ערך באותו טווח מחירים - הם היו איטיים יותר במידה משמעותית עבור יישומים אלה, והיו עלולים להגביל את הפריון בצורה קיצונית. = שיתוף בציוד ההיקפי היה צורך ראשון במעלה. החסכון בעלות מאי-רכישת מחש- בים אישיים ומדפסות משוכללים במקרה זה עולה על העלות הנוספת של ציוד לרשת תקשורת מקומית. בעוד מיני"מחשב יכול היה לספק שיתוף במשאבים, חשו מנהלי החברה שהעלויות המנהליות והתפעוליות הנוספות של המערכת תדיינה גבוהות. * מנתחים עובדים בדרך-כלל בלוחות זמנים צפופים, כך שאמינות המערכת צריכה להיות גבוהה ביותר. בעוד מערכות בלוגיקה משו- תפת מציעות אינהרנטית אמינות גבוהה יותר, הרי שאין צורך להקריב יתרון זה עם מערכת רשת התקשורת המקומית. שָרַת יָתִיר (זטוזט: 646 נרכש כך שאם רכיב אחד נופל, מחשב אישי אחר או שרת אחר ניתנים לשימוש מיידי. > מיקום המשרדים השתנה בהתמדה וכח אדם נוסף בקביעות - פרמטרים שהפכו את גמישות התצורה מחדש לצו עליון. מערכת בלוגיקה משותפת היתה דורשת שתכניות שירות תבוצענה כל אימת שהתווסף מסוף, בעוד פתרון רשת תקשורת מקומית מאפשר למשתמשים לפשט את חיבורם של מכשירים חדשים למערכת. "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו וו 12 סיום שוכפול הדיסקטים לאחר שהשתמשו במערכת המחלקתית החדשה במשך מספר חודשים, מצאה ההנה" לה שהפריון בקרב המנתחים משתפר בצורה קבועה. המנתחים יצרו סיפריות של גיליונות עבודה סטנדרטיים והשתמשו בהן במשותף. דואר אלקטרוני איפשר למנתחים להעביר הודעות וגיליונות עבודה למשתמשים אח" רים, תוך ביטול שגרת שיכפול התקליטונים. אולם, אפילו בחברה זו, ניתן היה לשפר את פתרון רשת התקשורת המקומית. אותה חברה התקינה מיני-מחשבים כדי לספק עי- בוד תמלילים ופונקציות משרדיות לצוות המזכירות. ההנהלה גילתה שהמיני-מחשבים מספקים את היתרון הגלום בסביבה משולבת יחידה עבור יישומים משותפים, מסמכים ורשימות, אך הם לא יכלו לטפל ביעילות בגיליונות עבודה בתחנות העבודה המקומיות כפי שיבלו המחשבים האישיים. באן, יתרונות השימוש במחשבים אישיים ומגבלותיהם של המיני"מחשבים איזנו את שאיפתה של החברה לסביבה משולבת יחי- דה. לכן, היא רצתה להתקין רשת שניה אשר תחובר למיני"מחשבים של המזכירות, לצורך ביצוע עיבוד תמלילים ויישומים מנהליים. למרות שהיא אמורה להיות יותר יעילה בתמיכה בשני סוגי המשתמשים ברשת יחיד דה ולאפשר להם להעביר מידע הלוך וחזור, נקודות החוזק של כל חלופה, עבור השימוש המסוים לה יועדה, אילצו את החברה ליישם סביבת מחשבים כפולה. חברת ההשקעות יישמה את הפתרון הטוב ביותר, נכון להיום, עם מבט לעתיד. בשמי- משק בין שתי המערכות יהיה זמין, מתכננת החברה לעבור לסביבה משותפת. אחר-כך, בששני המוצרים, המחשבים האישיים והמיניהמחשבים, יתחברו לרשת אחת, יוכלו המנתחים ליצור מסמכים ולשגרם למזכירות לצורך עריכה סופית והפצה. נוסף לכך, השימוש הגדול בגיליונות עבודה על גבי המחשבים האישיים לא יעמיס יתר על המידה את המיני מחשבים, כך שהן המזכי- רות והן המנתחים יוכלו לקבל רמת ביצועים טובה. יתרונות הרישות הדוגמאות דלעיל מתארות נקודת מפתח: היות והן רשתות תקשורת מקומיות והן מערכות בלוגיקה משותפת מציעות יתרונות ומאלצות פשרות, חייבים המשתמשים לק- בוע כיצד לבצע קיזוזים כשהפתרון הנבחר אינו מספק. הגמישות היא הנכס העיקרי של יישום רשת תקשורת מקומית. משתמשים יכולים לרכוש חבילות תוכנה מהמדף ולשמר את יתרונו" תיה של הבינה האינהרנטית הטמונה במחש- בים אישיים. רשתות גם מַקלות על ניצולו של ציוד שהותקן כבר. "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו = בשבוצעו עידכונים, נזרקו המשתמשים ‏ ] קומיות גרח כ 35 | הסופים מיישומיהם לעיתים קרובות. רת מ 0 שש רבים, אולם עם הכר. זות כמו ה"אזסאזטא 6 של ל בית המשתמשים בטחון שריש קְ 7 על מחשבים אושיים הינו פתרון בעל עת 1 הכרזתה של [א8] על ה-3.1 6-005 תע א מספקת תקן המעודר יצרני חומרה ותובנה רבים להציע מגוון של סביבות רשת תקשורת מקומית. . שלמות המערכת (עווזשטוחו וחטואץא) השחי- תה קבצים במספר מקרים. מנהלי החטיבה נכשלו בהערכת הכרוך בתחזוקה של סביבה רבת-משתמשים. הבנה של נוהלים ופעולה לפיהם, הצבת בקרות ורנוות וביצועו של גיבוי יוםדיומי היו זרים להם. לבסוף, הם הבינו שהפתרון היחיד הינו להתחיל מחדש. והפעם מלמעלה: לזרוק את רשת התקשורת המקומית ולהחליפה במיני- מחשב. בשהמשתמשים מעריכים חלופות ליישומו של מיחשוב מחלקתי, הם כושלים לעיתים קרובות למצוא את היער מבין העצים. ב מהם, במחלקות הקטנות יותר, עלולים ליפול בפח שיטמון להם איש מכירות זריז של מער בות בלוגיקה משותפת או שיתפעלו מהטכנולוגיה. ברור שמשתמשים אלו מעדי- פים לבצע קניותיהם בחנויות המחשבים הפ" חות מפחידות - מקום שם, למרבה הצער, מוכרים להם פתרונות מהמדף, אשר אינם מאפשרים להם פתרון מחלקתי הצופה לעבר יועץ הובא לארגון ורבות מהבעיות נפתרו בעזרת תוכנות יישומיות מתאימות יותר והו- דות לגישה מערכתית מוצקה. חלופת המיני- מחשב מציעה שלמות נתונים ובקרה אשר נדרשו ליישומי החשבונאות ואשר היו כה חסרים ברשת. ו סביבת החברה היתה עתירה ביישומי תנו- עות ספציפיים, בלתי תלויה ב-1/0 ודרשה בקרה נוקשה על שלמות הנתונים ועל המי- וישום כושל משק עם המשתמש הסופי. ניתוח צרכים בתוצאה מכך, כמה יישומים לא מגיעים לרמת ההצלחה של חברת ההשקעות שתוא- רה קודס. לדוגמה, ארגון כלכלי אחד נזקק למערכת אשר תעבד את תנועות המאזן הכללי והתקבולים עבור חטיבת נכסי דלא- ניידי שלה. י ההנהלה, שהיתה נטולת אוריינטציה מערב- | מערכות בלוג קה משותפת י ות נכשלה בבוצוע ניתוח צרכים, סקורת | מערכות רבות"משתמשים - אן הפועלות ה לט | בלוגיקה משותפת - הן בדרך-כלל פחות גמי- הדרישות או הערכת החלופות. בעצתה של | ה נפת - הן בדרך חנות מחשבים מקומית יישמה החברה מער- שות מהרשתות המבוססות על מחשבים כת אשר שילבה חמישה מחשבים אישיים | אישיים, אך מציעות יתרונות אחרים. מער- ורשת תקשורת מקומית. לאחר הוישום. צצו | כות אלו מנצלות מסופים לא-נבונים המחוב בעיות תפעוליות רבות, אשר כללו בין הותר; ‏ | רים למיני מרכזי או למיקרו-מחשב, אשר בו מתבצע כל העיבוד. ליבה של מערכת זו הוא מערכת הפעלה מתוחכמת. רבת-מטלות, המנהלת את משאבי המערכת ומעניקה לכל מפורט היה מוכיח בבהירות שמערכת בלוגי- קה משותפת היתה הבחירה הטובה ביותר. > עידכוני מנות (₪460) ארוכים פיחתו את הרשת. 0 8 5 68ז3-!069! 0זה וו0+ 665ז10 שחוצוזס סכ 0 זט חסוז8זט)ווסזש * 86 0 ₪(|*‏ ש 5 8 | 0065 0615008 6 |5 .5 0 9 5 0 * ( - פס / 058 +| שש ם 2 8 ב | 0808 919 ת5 0 ₪660 + 16 סוחווחשסט | פ 5 ה כ ₪ 6זה- % פב (0ז חס 01 180% * 08 *-* 5ח0ו080וומסא * | 0 ם שי 5 ₪ 8 | 10000906 800 + וזא וטוה | ם ₪ 9 5 סח 6 הת - | 8-0 ל 93 - 0 : זו 05500 זט 050 * | 5 5 5 - - % 8 א 005 ו8ח6150 8 57 4 = | | 7----- גמושות, חבילות מהמדף ואונטליגנציה מקומית מדרבנים את המשתמשים לבחון רשתות ים כפתרון לריבוי משתמשים. רשתות גם מגינות ע מקומיות מבוססות על מחשבים אושו המשתמשים בפני בשל מופרז. המשתתפים את חלקם ביע"מ, בזכרון ובמשאבי ה-1/0. מערכות בלוגיקה משותפת לא משתמשות בתחנות-עבודה נבונות; כשהן עושות זאת, רואה אותם המערכת כמסופים לא נבונים. במרבית המקרים, מציעות מערכות בלוגיקה משותפת שלמות נתונים העולה על זו של רשתות התקשורת המקומיות באמצעות הת- קנים כגון התאוששות קדימה ותנועה לא- חור. אולם, בשמתרחשת בעית חומרה במח- שב המרכזי, משתתקת כל קהילת המשתמ- שים עד שהשירות חוזר לסידרו. יתר-על-כן, כשמערכות בלוגיקה משותפת זקוקות לקיבולת נוספת, עולה שיפורן ממון רב. מנגד, גם חבילות התוכנה יקרות יותר בדרך-כלל מאשר אלו במחשבים האישיים, אך עותק אחד מורשה לשימוש ע"י כל המסופים של המערכת, תוך הפחתת העלו- יות הכלליות. בסופו של דבר. עלויות התו- כנה עשויות או עלולות לא להיות יותר זולות למשתמש, בתלות בחבילה | ובמספר המשתמשים. הן רשתות תקשורת מקומיות והן מערכות בלוגיקה משותפת מספקות נעילה ברמת רשומה וברמת קובץ. על אף השוני המהותי בצורת הביצוע. מרבית יישומי המערכת בלוגיקה משותפת שומרים את המשאב בתוך מערכת ההפעלה או בחומרה. אולם, תחנת העבודה של רשת התקשורת המקומית מפי- קה סמפור אשר דורש שהשרת ינעל או ישחרר את המשאב ע"י הוספה או השמטה של רשומה בטבלת הנעילה בשרת. אם נכשלת תנועה במערכת לוגיקה משותפת לאחר נעילת המשאב, מבטלת אותה המע- רכת באופן אוטומטי. אך, רשת התקשורת המקומית לא תעשה כך (משום שהיישום מת לפני שהופק סמפור השחרור), ומנהלן המע" רכת עשוי להשבית את המערכת ע"מ לשח- רר את הרשומות והקבצים השגויים הנעולים בה. לכן, עם רשתות תקשורת מקומית, חייבים תחנות העבודה והמשתמשים הסופיים לע- קוב אחר סט מדויק של כללים לנעילה ושח- רור משאבים. במערכות בלוגיקה משותפת, מנהלת מערכת ההפעלה המרכזית משאבים אלו. שלא בדומה למערכת ההפעלה הפרטית של המערכת בלוגיקה משותפת, מאפשרות רש- תות תקשורת מקומיות למחשבים אישיים לנצל מערכת הפעלה ₪05 סטנדרטית. משמעות הדבר שמרבית חבילות התוכנה למשתמשים אשר פותחו ע"ג 6-205 של אמ! או 5-005א של מייקרוסופט קורפ., יכולות לתפקד ברשת. אולם, אין משמעות הדבר שכל התוכנה תרוץ על הרשת בסביבה רבת-משתמשים. במקרים רבים, כשספק אומר שהתוכנה תרוץ ברשת, מפרשים זאת המשתמשים כאילו התוכנה תספק נעילה ברמת רשומה. הספק יכול למעשה להתכוון לכך שהתוכנה תרוץ ברשת כהלכה רק במערכות חד" משתמש רבות. גורמי הערכה ידיעתן של נקודות החוזק והחולשה של רש- תות תקשורת מקומיות ומערכות בלוגיקה משותפת מכינה את הרקע והבסיס לבחירה בין החלופות. להלן רשימת תיוג של השיקו- לים החשובים: ו. באלו יישומים ישתמשו? זוהי השאלה בעלת החשיבות הרבה ביותר. האם תשמש המערכת בעיקר ליישומים באורינטציה של תנועות בנפח עבודה גבוה? אם המערכת מיועדת לשימוש כללי (כגון עיבוד תמלילים, גיליון עבודה וכדומה), יש ליישם את חלופת המחשב האישי עם רשת התקשורת המקו- מית. אם המערכת תנוצל בעיקר ליישומי תנועות בנפח גבוה, אזי ללוגיקה המשותפת יש נקו- דות זכות עדיפות. במקרים אלו, המערכות בלוגיקה משותפת תהיינה כלכליות יותר והתוכנה תהיה זמינה יותר ליישום ספציפי. רשתות תקשורת מקומיות הינן פתרון יעיל למיכונן של קבוצות עבודה במצבים מסויי- מים. לדוגמה, מערכת מבוססת-רשת מתאי- מה ליישומי משרד ממוכן או פריון אישי המיועדים בעיקר למשתמשים פרטיים. אולם, מערכת חשבונאית רב-ארגונית, עם מספר משתמשים השולפים ומעדכנים נתונים בקבי- עות, מותקנת טוב יותר על גבי מערכת בלוגי- קה משותפת. מגוון מוגבל של תוכנות יישומיות למשתמ- שים רבים על גבי רשתות, הוציא מכלל חש- בון את שימושן במספר מצבים. אולם לאח- רונה, מפתחים רבים שחררו את חבילותיהם בגירסאות מרושתות, כך שהמגבלה מחווה נושא משני בלבד. 2. וש להעריך את אופייני הביצוע. האם המערכת תהיה צמודה ל-0/] או ליע"מ? אם צמודה ליע"מ, הרי יש ליישם את הפתרון של מחשב אישי עם רשת מקומית. היות ורשת מקושרת רק כאשר קובץ אינדיבידואלי נטען או נשמר, ישפיע הפיחות בביצועי היע"מ רק על תחנת העבודה המשתמשת במחזור היע"מ - ולא על הרשת. יישומי גיליונות-עבודה אינטנסיביים, לדוג- מה, הינם עתירי-יע"מ עם מעט 1/0, כך שהם מיושמים בדרך-כלל טוב יותר על גבי מער- כות מיקרו"מחשבים מבוססות רשת. תחנת העבודה המעבדת את היישום תחווה את הפיחות ביע"מ, אולם זה לא ישפיע על יתר המשתמשים ברשת. אם המערכת צמודה ל07//, סביר להניח שהנפח גבוה והיישומים ספציפיים ואז כדאי לבחור בחלופה של לוגיקה משותפת. היות ויישומים עתירי 1/0 קוראים, בקביעות, לרשומות מתוך שרת הקובץ, שרת קובץ איטי ישחק כמעט כל תחנת-עבודה ברשת התקשורת המקומית. 3 אם שיתוף נתונים ושלמות נתונים היא המטרה הרצויה, אזי רשתות תקשורת מקומיות נוטות להיות פחות ממספקות. סביד בות החומרה והתוכנה הזמינות עבור מער-ד כות בלוגיקה משותפת מסוגלות טוב יותר לנהל בקשות בו-זמניות למידע ממסדי הנתו- נים. רבות מחלופות הלוגיקה המשותפת, פרט לאספקת נעילת קובץ ורשומה, מציעות רישום תנועות והתקני התאוששות אשר למרבה הצער נשכחו ע"י מפיצי התוכנה למחשבים אישיים. 4. אם שיתוף היקפי הוא הדרישה העיקרית, תהא רשת תקשורת מקומית חלופה עדיפה. | שיתוף משאבים הינו צורך עיקרי בארגונים רבים ומניב נוחות והפחתת עלויות. הוא גם מספק סביבה מתרחבת למשתמשים; כשעו- לה הצורך, תהא העלות האינקרמנטלית של הוספת משאבים קטנה יחסית. אך, הרחבתה של מערכת בלוגיקה משותפת, עלולה להיות יקרה והיא תסבך במידה ניכרת את ביצועם של שינויי תצורה. המערכת עלו- לה לדרוש שינוי מקיף ביע"מ או שינויים בסביבת מערכת ההפעלה אשר יגרמו לבע- יות מתמשכות אצל המשתמשים. 5 אם קלות פיתוח היישום הינה דרישה עיקרית, במרבית המקרים, יהיה הפתרון של מערכת רשת תקשורת מקומית המבוססת על מחשב אישי, עדיף. תוכנה למחשבים אישיים הציעה למשתמשים, באורח מסורתי, קלות גבוהה יותר בשימוש והיא מתפשטת כיום לעבר העולם הרב-משתמשי. מערכות פריון "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 3 - למשתמשים רבים, כגון ההכרזות האחרונות של ת669016 אסת, 5000 0856 11/77 08% של אשטון-טייט יאפשרו בעת למשתמ- שים להתמיר יישומים עצמאיים רבים לסבי- בות רבות-"משתמשים. אולם, ספקים של מערכת בלוגיקה משותפת ראו את השפעתם של כלים לפיתוח קל של יישומים הזמינים עבור מחשבים אישיים; שפות דור רביעי רבות המציעות קלות גבו- הה בשימוש, פותחו עבור מערכות בלוגיקה משותפת תוך שימוש במערכות הפעלה פופולריות. 6. אם גידול המערכת מהווה נושא מרכזי, אזי שוב יזכה הפתרון של מחשב אישי בעל רשת תקשורת מקומית. רשתות תקשורת מקומיות גמישות כשהדברים מגיעים לשיפור המערכת. כבשאתה מוסיף משתמשים במע- רכת בלוגיקה משותפת, כל אחד מהם מקבל פיסה קטנה יותר מעוגת היע"מ והזכרון הראשי הזמינה. למעשה, כשהמערכת מתרוקנת ממשאביה יש צורך בהחלפות יק- רות או בשיפורים. בשמוספות תחנות עבודה לרשת התקשורת המקומית, הפיחות בביצועים ממוזער היות ובל" אחת מהן מביאה עמה את משאבי היע"מ שלה ולא צורכת את תכולתו של מעבד הלוגיקה המשותפת המרכזי. כשביצו- עי הרשת פוחתים, זה בדרך-כלל עקב סתימה (תורים ארוכים של בקשות 10) בשרת. בדי להתגבר על כך, מאפשרות רשתות תקשורת מקומיות רבות להוסיף שרתים בצורה לא יקרה באותה רמת תעבורה. סתי- מת השרת משוחררת ע"י הנדדת כמה מה-/ץ 0 לשרת או לשרתים המשניים. שרתים מש- ניים | מספקים למשתמשים גם יתירות (6%ח60063ז) מסוימת, אשר הוכיחה עצמה כרבת-ערך במקרה של נפילת השרת הראשי. ניתוב יישומים לשרתים מונע השבתתה של מחלקה שלמה בזמן נפילה, משום שהיישומים והנתונים שבשרתים המשניים זמינים עדיין למספר משתמשים. 7. במקומות בהם כל המשתמשים מפוזרים בין מספר בנינים, רשת תקשורת מקומית לא תהווה את הפתרון האופטימלי. אולם, לאח- רונה, מספר ספקים הכריזו על עורקי תקשו- רת במיקרו-גל או באינפרה-רד לצורך מימו- שה של רשת כזו, באופציה. מסורתית, מערכות בלוגיקה משותפת מספ- קות נגישות לשטח רחב. אולם, כל הכבלים חייבים לחזור למארח המרכזי, ואם המשתמ- שים נמצאים בבנין שונה מבנין המחשב, נדרשים מרבבים ומעגלי טלפון יקרים. רשתות תקשורת מקומיות מיועדות לשימוש בתוך בנין. עם רשת תקשורת מקומית, כל פיסות המערכר,, "השרתים, תחנות העבודה וכך הלאה - ניתנות למיקום באותו שטח של השרת, ולעיתים נדררשת התקנתו של בבל אחד בלבד בין הקומות. 14 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו בות נגישות (חיוג) ום קרו - םש כ ה ה רת בלוגיקה מש זת, רשתות תקשורת בה ביותר. פת היא הטובה 0 ו מיועדות לשימוש על - - / : מוגבלים - בדרך-כלל בתוך - ז ב שנגישות מרוחקת לרשת ה רד זמינה, הרי רמת ה ע ל ו רשים לשאת תק המשתמשים נד 0 ו עם מערכת ההפעלה של ה ותכניותיה. ופ" 9. האם ההנהלה רוצה 8 2 וום ובקרו את הנתונים? רו 0 אף שמנהלי המחלקות 0 יבוקרו ע"י המשתמשים ל ה שואפים לעיתים קרובות מנה - - בשות רפת שההנהלה תאפשר ביזורם מקומית דורשת שההנהלה של הנתונים והצבתם תחת יי . לעיתים קרובות, מסיבות אבט ו אין גישת ביזור הנתונים לבקרת המש : = ישימה. לבן, ההנהלה יבולה לבחור במע רכת בלוגיקה משותפת משום שהמחשב ו אס ץצ סוד זפט ה המרכזי, סרטיו ותקליטיו ניתנים למיקום במרכז נתונים מאובטח היטב. האם המשתמשים הסופיים אחראים לנתונום ולפעולות? יישומה של כל אחת מהחלופות דורש מחויבות לנטילת אחריות על ידם. ברשתות תקשורת מקומיות, חייבים המשתמשים הסופיים לקחת אחריות לביצוע גיבויים תקופתיים. - תקשורת מקומית זקוקה להשגחה ולטיפול. בתלות בגודל חרשת, חויבום להי ות מנהלן במשרה חלקית או מלאה אשר 0 אחראי למשאבים, מנהלני הרשת מווד- א ם שהמשאבים מבוזרים במידה שווה בו המשתמשים. הם גם מספקים : - ל יס פונקציות לשל בוי, איחזור וכך הלאה) והם זְמִינִים לסייע למשתמשים חדשים ] הרשת. אחת הבעיות הגדולות ביותר בהן נתקלים משתמשי רשת התקשורת המקומית היא הצורך ביותר ויותר שטח איחסון בתקליט. משתמשי הרשת חייבים ליטול את האחריות על ניהול השטח והארכיון של אמצעי הפלט בשימושם. מערכות בלוגיקה משותפת, המבוקרות בצו- רה מרכזית. מתאימות יותר למצבים בחם המשתמשים אינם חפצים או מסוגלים לקחת אחריות לתפעול המערכות. מפעלים מיומנים ומקצועניים המשתמשים בנוהלים ובבקרות תקינים, מוודאים שהמערכת מגובה כהלבה ושהמשאבים מנוהלים היטב. ו1. האם נדרשות יציאות (צפיוסוג) למחש- בים אחרים? כיום, רק יציאות תקשורת מוגבלות זמינות עבור מערכות המבוססות על רשתות תקשורת מקומיות. יישומים החייבים להשתלב עם מערבות גדולות אח- רות ייושמו קרוב לודאי טוב יותר במערכת בלוגיקה משותפת אשר כוללת את תוכנת התקשורת המתאימה ובקריה המבוזרים. מערכת בלוגיקה משותפת, לדוגמה, תפעל טוב יותר בחברה בעלת חטיבות רבות המפתחות מידע כלכלי המועבר מיידית למחשב-העל של החברה. במקרה כזה, עשו- יה תקשורת מבוזרת בין המחשבים השונים להיות חשובה, על מנת להבטיח שהנתונים יועברו על בסיס תקופתי ושרק נתונים מדוייד קים נשמרים בכל אחת מהמערכות. 2 האם הרשת תחבר מוצרים מיצרנים רבים ושונים? ברשת תקשורת מקומית, הפתרון הטוב ביותר והכלכלי ביותר יבול להיבחר לכל יישום תוך שמירת סביבה תוא" מת לשיתוף משאבים ומידע. לדוגמה, חברות רבות מתקינות מחשבי 4 נטוש של אפל לצורך הפקת דו"חות 2-2 : הן עדיין רוצות לפתח מסמכים ע"ג ה 0 בים האישיים של יב"מ אולם רוצות להעביר מאוחר יותר למקינטוש לצורך ה פית. מספר רשתות כמו קורווס ס ל .0 360 מאפשרות למקינטוש שת בים האישיים של יבמ להתחבר ל כך שהמשתמשים הסופיים יכולים 7 קבצים האחד לשני. המחשבים השונים דפי לים גם לחלק ביניהם את האיחסון והמ סות. סטנדרטים המפותחים לרשתות 0 מקומיות יאפשרו למגוון של ספקי חו וח להתחבר ביניהם ולשתף נתונים, = ומשאבים דרך מימשקים המור | בטוקה אולם, במרבית המקרים, מערכות בלוגיט משותפת עדיין כובלות את המשתמש להת- קניה היחודיים של המערכת, תוך מתן חיבוריות מזערית להתקניהם של ספקים אח- רים. עלויות המערכות רבות- המשתמשים בהערכת חלופות המיחשוב המחלקתי, חיי- בים המנהלים לשקול מגוון של קריטריונים. עלות הרכישה הינה שיקול בעל חשיבות עיקרית; אולם, היא חייבת להיות משוקללת באותה מידת כובד-ראש כיתר דרישות המערכת. לעיתים קרובות, עלויות סמויות ניכרות לא נלקחות בחשבון בעת השוואתן של האופצ- יות. עלויות סמויות כוללות תחזוקה שוטפת ותעריפי תמיכה על פני כל חיי המערכת, כמו גם עלויות לשיפורים והברזות חדשות של תוכנת המערכת. מערכות בלוגיקה משותפת זקוקות לחוזי תחזוקה מתוחכמים כך שניתן יהא לתקנן תו השבתה מינימלית; במרבית המקרים, מערכות המבוססות על מחשב אישי לא זקו- קות לזה. אם מחשב אישי כּושל ברשת, ניתן להחליפו באחר, בעוד המקורי מובא למתקן תחזוקה, לצורך תיקונו. מתודולוגיה לניתוח כבר בהתחלה יש לבצע ניתוח צרכים אובייקטיבי. חיוני עבור מקבלי ההחלטות להשלים את הצעדים הבאים: > הבנת סביבת המערכות הכללית. מרבית הארגונים מיסדוּ סוג מסוים של כוון אסטרטגי בעיבוד מידע וכיוון זה חייב להי- לקח בחשבון ולהתייחס לטווח האופציות הזמין. לעיתים קרובות מספק מנדט זה חלופות חיו- ניות לבעיה מסוימת. למרבה הצער, הוא יכול גם להגביל ללא צורך אופציות חיוניות עבור המחלקה. למשל, חברה פיננסית אחת הכתיבה שכל הפונקציות המשרדיות תסופקנה באמצעות סידרה של מיניהמחשבים עם תחנות עבודה לעיבוד תמלילים מתוצרת מעבדות וואנג. אולם, מחלקת הניתוח הפיננטי גזקקה למע- רכת חזקה המבוססת על מחשב אישי כדי להפעיל גיליונות עבודה של לוטוס. במקרה זה, פתרון רשת התקשורת המקומית המבוססת על מחשב אישי יהיה מתאים יותר משום שמחלקת הניתוח הפיננסי יכולה להד- פיס גיליונות עבודה בצורה מקומית ולהש- תמש בחומרה ובתוכנה פחות יקרות. אולם החלופה הנכונה לא תוכל להיות מיושמת עקב העובדה שהארבכיטקטורה הנוקשה והמוגבלת המוגדרת ע"י הארגון תגרום לע- לות גבוהה יותר, להפחתת האמינות ולסבי- בת עבודה מורכבת ביותר. הפשרה בין צרכיה של מחלקה אינדיבידוא- לית לבין צרכיו של הארגון חייבת להילקח בחשבון. האם ייווצר קונפליקט בין גישתה של המחלקה המסויימת לבין הארכיטקטורה הארגונית הכללית עי"כ שהן לא תדיינה תואמות או חָבירות? או, האם הצרכים הספציפיים של המחלקה המסויימת, כמו בדוגמה דלעיל, עדיפים? שאלה זו הופכת לעתים קרובות לנושא ניהולי הדורש פתרון פנימי. * ניתוח דרישות המשתמש לקביעת רמת השיתוף של התכנית והמידע. יש גם לפתח פורטפוליו של פונקציות ויישומים עבור כל משתמש. צעד זה הינו קריטי לניתוח משום שהוא הופך לבסיס קביעתן של דרישות האחסון ורמת העוצמה של תחנת העבודה הנדרשת עבור כל משתמש. סקירות וראיונות משתמשים חייבות להתנהל בקביעות על מנת לשקול את תמהיל הפונקצ- יות הנדרשות והאם המשתמש מבצע עבודה מובנית ונשנית או עבודת אד-הוק לא- מובנית. צרכיו העתידיים של המשתמש יהיו גם הם נראים לעין. 4 ל % 2% ו 5סזאוסא אס דם אסוז 451 התהליך הוא דודסיטרי: הדרכתם של המשתמשים בקשר לאופציות הפתוחות בפניהם וכן מציאת זו העומדת בדרישותיהם. לדוגמה, משתמשים רבים רוצים מערכת דואר אלקטרוני. אולם האם הם באמת זקו- קים לדואר אלקטרוני? במקרים רבים, נפח איחסון משותף יכול לספק את כל דרישותי- הם. ניתוח מסמכי מקור, ניצולת מחשב נוכחית ותקשורת עם משתמשים ומחלקות אחרות יסייעו לקבוע את קטגוריות המידע הנמצאות בשימוש (טקסט, גרפיקה, נתונים מספריים, קול וכו') ועד איזו רמה משותף המידע עם יתר המשתמשים. מקורות המידע העיקריים זקוקים לזיהוי. האם כולם נמצאים באותה מחלקה, על מחשב-העל של החברה או על מחשב חיצוני לארגון? חשוב לקבוע האם המשתמשים זקו- קים לקשר תכוף עם מחלקות אחרות. תרשים זרימה עשוי להיות נדרש במספר סביבות. | > קביעת דרישות האבטחה. בהערכת צרכי אבטחה יש להתמקד גם בדרישות המשתמ- שים ולסקור את האופציות האפשריות. למשל, האם אבטחת הטישות מספקת או שיש למנוע מהמשתמשים נגישות לקבצים יחודיים במערכת? * סקירת הסביבה הפיזיקאלית. אילוציה ודרישותיה חייבות להיות מתועדות. רישום מלאי הציוד באתר ההתקנה והדרישות הפיזיקאליות שלו - חשוב ביותר. האם כל המשתמשים שוכנים באותו בנין או באותה קומה? האם הבנין הוא בית-חרושת לחומרי נפץ הדורש שימוש בסיבים אופטיים? חובה לציין האם יש ציוד שהותקן קודם והאם ניתן לשמר את יעילותו. כל החומרה הנוכחית חייבת להיות מזוהה על מנת לקבוע את ההשקעה האינקרמנטלית הנדרשת. השפעתם של שינויים עתידיים הפער בין גישות רשת תקשורת מקומית ומערכת בלוגיקה משותפת עבור מיחשובו של המשתמש הסופי ילך וייסגר ככל שתגבר עוצמתם של המחשבים המחלקתיים בשוק. גישת כלאיים זו תיטול את נקודות החוזק של | שתי המערכות ותשלבן לסביבה המסוגלת לספק פתרון משולב למיחשובו של המש- תמש הסופי. כשהיע"מ יתעצם עוד יותר במחשבים האישיים, אפשרי הדבר שהמחשב האישי יהפוך להיות מערכת בלוגיקה משותפת המחוברת לרשת תקשורת מקומית, אשר זו מחוברת למחשב-על - ומספר מצומצם של | מסופים לא-נבונים יוכלו להתחבר אליו. רשי- מת אופציות המיחבור העתידיות יכולה לג- דול ללא גבול. לדוגמה, המחשב המחלקתי יתפקד הן כשרת עבור רשת התקשורת המקומית והן במעבד יישומים. הזמן בו משתמשים יהיו מסוגלים לשתף ביניהם איחסון תקליט על גבי מחשב מחלקתי וכן להריץ יישומים על שרת תוך שימוש בתחנות העבודה שלהם כבמסופים - עשוי להיות קרוב. יותר תוכנה תופיע בשוק עבור מערכות רבות-משתמשים המבוססות על רשת תקשו- רת מקומית, ומאפייני שלמות הנתונים, החס- רים ברשתות התקשורת המקומיות, ייושמו. ספקים של רשת תקשורת מקומית מכינים גם את מערכותיהם כך שתספקנה יתירות חומ- רה עם מאפייני שלמות מתקדמים. בבוא הזמן, מערכות בלוגיקה משותפת, המריצות יישומים ופועלות כשרתי קבצים ברשת תקשורת מקומית, תהיינה זמינות והדבר יאפשר למשתמשים לנצל את הטוב ביותר בשתי החלופות. בינתיים, חייבים הארגונים למקד עצמם לגמישות, תוך אספ- קת פתרון שעובד, אך גם כזה הניתן להרחבה והמטוגל לאכלס טכנולוגיה חדשה ביום שתופיע. "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו רוג גרת בצות4ראוצור.נט יר ד 8 48רדץ ורכ א פפו ]100-416 הזוג המושלם מחשב אישי ומדפסת של יבמ אם אתה מחפש בת זוג הולמת למחשב האישי שלך, יש לנו מספר מועמדות ממשפחת המדפסות האישיות של יבמ הראויות לתשומת לבך. למרות ההבדלים ביניהן, כולן תואמות להפליא למחשב האישי של יבמ ומעניקות לך יתרונות רבים. היתרון הראשון ממש בולט לעין: הגודל. מדפסות יבמ הז קטנות מימדים ובעלות עיצוב קומפקטי כך שתוכלנה להשתלב בקלות בשטח שולחן העבודה. וכאשר מדובר בגודל מן הראוי לזכור יתרון"קטן"נוסף: המחיר. עלות הקניה והתפעול של המדפסות האישיות של יבמ היא נמוכה מאוד. תוכל לרכוש לך מיד מדפסת אישית של יבמ במחיר תחרותי ביותר וכבר ליהנות מביצועיה. כשתציב אותה על שולחנך תופתע לגלות, שביצועי מדפסת יבמ עומדים ביחס הפוך למימדיה ולמחירה. כל מדפסת אישית של יבמ יכולה להפיק דוחו"ת, מכתבים, תזכירים למנהלים, טבלאות לאנשי מכירות, רשימות לחשב, דפי מחקר למדענים ולמהנדסים ועוד שורה ארוכה של מסמכים הדרושים בעבודה היומיומית. מדפסות יבמ יבצעו גם שרטוטים, גראפים וציורים בדייקנות מירבית. קח לדוגמא את המדפסת החדישה, יבמ 4201 המכונה הש דאוחקסחק: למדפסת זו שלוש מהירויות הדפסה (החל מ-40 ועד 200 סימני דפוס בשניה) ומבחר סוגי כתב, הודות להם ניתן להפיק סגנונות שונים ומגוונים באיכות קרובה לסדר דפוס. עם תוכנה מתאימה תוכל אף ליצור סימנים מיוחדים ומערכת סימנים משלך. 16 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו דוגמא נוספת: מדפסת יבמ 5201 המשוכללת, המכונה משדושדפוטס: מדפסת שקטה ביותר הפועלת בטכנולוגיית הדפסה חדישה, מדפיסה בעזרת גופנים נתיקים הניתנים להחלפה ובכל אחד מהם מערכת אותיות עבריות ולועזיות. במדפסת זו ניתן להדפיס אותיות במספר גדלים ובמרווח יחסי וכן גרפיקה, והתוצאה: מסמך מרשים ביותר. בכל מדפסות יבמ, המיועדות למחשב האישי של יבמ, ניתן להדפיס על דפים בדידים, ניירות מכתבים ובחלקן אף על מעטפות. הכנס עוד היום לאחד המשווקים המורשים של יבמ ובקש להכיר אישית את משפחת המדפסות האישיות של יבמ. * איכות טל' 7511536 ; 03-7514302-4 * גטר טל' 299705 ; 03-285282-4 * טריפל די טל' 7510914; 03-7510195 * י.ל.ן/מת"מ טל' 383355 ; 03-381408 * לרגו מחשבים טל' 285151 ; 03-285222 * משוב טל' 7512641; 03-7511914-7 * מל"ל טל' 266292-6; 03-252884 * קומפיוטרלנד טל'202525/6 ; 03-289520 *רשף טל' 03-733223-5 לחלק מהמשווקים סניפים נוספים ברחבי הארץ. פרטים בסניף המרכזי. [יייווו וי וו וו ₪ - | שב הנדסת תוכנה ד"ר מיכה חנני וד"ר פרץ שובל, המחלקה להנדסת תעשיה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ל מתודולוגיה משולבת לניתוח ותיכון מערכות המבוססת על שיטות 15406 ו-]א4זא מאמר זה מציג פתרון לבעיה של שילוב מתודולוגיות לניתוח ותיכון מערכות. מומלץ לקורא המעונין לפנות לספרות המתאימה, עפ"י הרשימה הביבלגיורפית שבסוף המאד מר, להשלמת ידע בהכרת המתודולוגיות ולהערכה טובה יותר של השילוב ביניהן. הקדמה במסמך [10]*, בו מוצגת עבודתו של צוות משימה שמונה על ידי קבוצת העבודה של קןק], העוסקת בתחום המתודולוגיות לניתוח ועיצוב מערכות, ניתנות הגדרות מפורטות ובהירות למושגים בסיסיים במתודולוגיות אלה. במסגרת זו מוצג המושג "שלב" (8/496) בפיתוח מערכת מידע, ומובאת הבחנה בין 4 שלבים בפיתוח: תכנון אסטרטגי של מערכות מידע, ניתוח עסקי, תיכון חיצוניי ותיכון פנימי. | כן מוצג במסמך זה המושג "פרספקטיבה", דהיינו: "נקודת-מבט", ומו- באת הבחנה בין 3 פרספקטיבות בפיתוח מערכת. מידע: פרספקטיבה של נתונים, פרספקטיבה של עיבודים ופרספקטיבה התנהגותית. מחברי המסמך אומרים כי מקובל לראות שייכות מלאה של מתודולוגיה לאחת מש- לוש הפרספקטיבות; זאת מכיוון שאכן מתודולוגיות רבות פותחו תוך הדגשה של פרספקטיבהה מסויימת, ונוצרה זהות בין מתודולוגיה ובין פרספקטיבה מסויימת הקשורה בה קשר אמיץ במיוחד. ניתן לאמר, בכלל, | שמתודולוגיה המסווגת כבעלת פרספקטיבה של עיבודים מדגישה את שלב הניתוח העסקי שבפיתוח מערכת מידע, בעוד | מתודולוגיה | המסווגת | כבעלת פרספקטיבה של נתונים - מדגישה את שלבי התיכון. 6 [4] וא4וא [5] הן מתודולוגיות אופייניות לכלל זה. ‏ 1546, למרות נסיונה להיות מוצגת כמתודולוגיה המטפלת במלוא תהליך הפיתוח של מערכת מידע, עוצמתה ושימושיה הם בעיקר בשלב הניתוח העסקי. ואכן, 1546 היא בעלת פרספקטיבה של * ראה רשימת ספרות בסוף המאמר. עיבודים ופעילויות. 1א13א היא מתודולוגיה הנותנת כלי יעיל מאוד לתיכון הסכימה הקונספטואלית של בסיס נתונים, וסיווגה הברור הוא כבעלת פרספקטיבה של נתונים. מחקר השוואתי בין שתי מתודולוגיות אלה מופיע ב-[2]. במסגרת מחקר זה הוצע לשלב את 1546 ו-זא1א. 1546, נאמר שם, היא מתודולוגיה שעוצמתה העיקרית היא בשלבים הראשונים של מחזור חיי המערכת: ניתוח שינויים וניד תוח פעילויות. לעומת זאת, מודל הנתונים בשיטת 15/6 הוא מסורבל ואינו מבטיח של- מות. 1א14א, נאמר שם, תוכל להחליף שלב זה ב-"156. במאמר המובא כאן מוצגת מתודולוגיה המשלבת את 1546 ו-1א/1א בדרך של השל- מה הדדית. ובכך מהווה כלי הומוגני לתחום נרחב בתהליך פיתוח מערכות מידע. תחום זה כולל את שלבי הניתוח העסקי, התיכון החיצוני והתיכון הפנימי. הצגת הדברים להלן פותחת בתיאור תמציתי של 18/.6, תוך הצגת יתרונותיה וחסרונותיה; לאחר מכן הצגה דומה של ]א 1א, ובעקבות אלה מוצ- גת המתולוגיה המשולבת ויישומה בדוגמה. בסיום מובאים כיווני פיתוח ומחקר נוספים. 6 1 98ץ1הח 806 אזסאו פוחט1ע5 מסוזווחזס]ה1 6 ) [4] היא מתודולוגיה לניתוח ולתיכון של מערכות מידע, המשמשת שיד מוש נרחב בכלים גרפיים, הן כאמצעים לעבודה השוטפת והן כאמצעים ליצוג המו צר המוגמר. הפילוסופיה של 1546 מבוססת על העקרון שבבניית מערכת מידע משנים סביבה קיימת ואין בונים סביבה חדשה. על יסוד עקרון זה פותחת מתודולוגיה זו בשלב הנקרא: "ניתוח שינויים" (פוצע1צתג: 96חגח6). בשלב זה נלמדת הסביבה המועמדת לקלוט את מערכת המי" דע, ומוצעים שינויים לשיפורה. מעורבות המשתמש בשלב זה היא חשובה במיוחד. הכלים הגרפיים של 1546 ("גרפי הפעילות" בשלב זה) הם פשוטים דיים כדי להבטיח תקשורת טובה עם המשתמש, ועם זאת מתוחכמים למדי כדי לאפשר פיתוח וייצוג של סביבות מורכבות. גרף פעילויות (מקגז-4/) בנוי מהרכיבים הב- אים: - תחום מלבני, הנבחנת, - מקביליות, המייצגות קבוצות (סימון מיו- חד ניתן לקבוצות מידע), - צמתים, המייצגים פעילויות, - קשתות מכוונות, כאשר קשת מובילה מנקודה למקבילית או להיפך. מקביליות יכולות להופיע מעל המלבן. ובכך לייצג קבוצות המגיעות אל הסביבה הנבחנת מן החוץ. מקביליות יכולות להופיע מתחת המלבן ובכך לייצג קבוצות העוזבות את הסביבה הנבחנת, ומקביליות יכולות להופיע בתוך המלבן, ובכך לייצג קבוצות הנוצרות על ידי פעילות אחת, ומזינות פעילות אחרת. ציור 1 הוא דוגמה לגרף פעילויות. צומת המייצג פעילות הוא מיקרוקוסמוס של פעילויות, אשר ניתן להציגו באופן מלא ומפורש ע"י הגדלת הצומת לכדי גרף פעילו- יות מלא. דוגמה לכך ניתנת בציור 2. מובן מאליו שבגרף "צאצא" כזה, כל הקבוצות שנוצרו ע"י הצומת שהורחב יופיעו מתחת המלבן, וכל הקבוצות שהזינו אותו יופיעו מעל המלבן. בדרך זו הולך ונבנה "עץ" של גרפים. צומת בעץ הזה הוא גרף פעילויות המייצג סביבה מתוחמת היטב. "טבלאות של תכונות" הנילוות לגרפי הפעילויות משלימות מידע סמנטי שלא ניתן לכללו במבנה הסינטקטי של הגרפים. התוחם ‏ את הסביבה בשלב "ניתוחי השינויים" מוצעים שינויים בסביבה הנבחנת, שינויים שיביאו לשיפורים בפעילות העסקית של הארגון. התבוננות בהשלכות של שינויים מוצעים אלה על גרפי הפעילויות המתאימים מלמדת האם שינויים אלה נוגעים בטיפול במידע. (לא תמיד שיפור מערכת קשור בשינויים בטיפול באינפורמ- ציה. לדוגמה, הוספה של מכונה בקו ייצור). רק באותם מקרים בהם השינויים המוצעים נוגעים בטיפול באינפורמציה, מובילה ה- מתודולוגיה לשלב הבא: "ניתוח פעילויות". כלי העבודה המרכזי ממשיך להיות גרף הפעילויות, הצמתים המייצגים פעילויות המושפעות מן השינויים עוברים ניתוח נוסף, בהרחבתם לכדי גרפי פעילויות מלאים, עד הנקודה בה מתחיל שלב "ניתוח קדימויות המירע". בשלב ניתוח קדימויות המידע כלי העבודה המרכזי הוא גרף המידע (חקוזט-1). לגרף "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 17 זו חגוק קחזחחגוק ]תוזז 15 ]ח6וה6זנוססזק ]ההז סזק 15 3 005ו81ז6קס 5 פוט 15 פוט הדי ציור מספר 1 א פוא 6 מגוק 2 פתוטוסספת חסוז הח הוס!חו 6 חס 5 1 5 ווה חסזגקו 3 ציור מספר 2 38 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו | המידע המשולבות בה. המידע תכונות משותפות רבות עם גר הפעולויות, וכבר הוצע ב-[2] לאחד שתי משפחות גרפים אלה. עם זאת, יש מספר תבונות המבדילות ביניהם (אולם נושא זה לא יידון כאן). גרף מידע מציג באופן ברור את יחסי הקדי- מות והעוקבות (00ח5000006 / 60000006זק) בין קבוצות המידע, ומאפשר מידור ומודולריזציה בתכנון מערכת המידע, על תת-המערכות שלה. (דוגמה לגרף מידע שנגזר מצומת פעילות מספר 1 בגרף הפעילו- ות 3/א שבציור 2, ניתנת בציור 3). גרף מידע יעודבן על ידי הרחבה של צמתים לגרפי מידע "צאצאים", ברומה לדרך בה נעשה הדבר בגרפים של פעילויות (ראה ציור 4). צמתים בגרף מירע מייצגים עיבודים. מקביל- ות הן קבוצות מידע. מבנה הנתונים של קבוצות המידע מוצג בעזרת גרפים אחרים, גרפים מסוג 6. ובהסתמך על מבנים אלה מתוכננים העיבודים של הנתונים במסגרות של "טבלאות עיבוד". גרף מסוג ₪ מתאר את התוכן ואת המבנה של קבוצת מידע. שיטת תיאור זו מבוססת על ההנחה ש"קבוצת מידע מורכבת ממספר מסרים (6558868וה) בנר אותו טיפוס" ([4], עמוד 190). כל מסר בנוי מקטע מזהה (ע6א) ומקטע של תכונות (-חו1א צטשוס), בו ייתכנו קטעי משנה מרובי מופע, וקטעי משנה שהם עצמם מסרים, ובכך מבי- אים ליצירת גרפי 6 מורכבים למדי. דוגמה לגרף 6 המייצג את מבנה ותוכן קבוצת המי- דע "תכניות עבודה לאוטובוסים" מתוך גרף המידע שבציור 4, ניתנת בציור 5. במהלך בניית גרף 6 לקבוצת מידע מתבוננים, למשל, בטופס מקובל המייצג את הקבוצה, ובהת- בסס על נתוני הטופס הזה נבנה הגרף. המתודולוגיה ‏ 156 מועדת ומאבדת מן האפקטיביות שלה בטיפול בגרפים מסוג 6. לחולשה כאן שני מרכיבים: האחד - היות גרף 6 היררכי בלבד, כך שרק קבוצות שמבנן הבסיסי הוא היררכי ניתנות לייצוג בעזרתו, והאחר - בבניית גרף מסוג 6 על המתכנן להחליט בדבר "הקטע המזהה" ו"קטע התכור נות" של מסר, בלי שניתן בידיו כל כלי עבודה או הנחיה שיעזרו לו בהחלטה זו. דרך עבודה זו אינה שיטתית ועלולה להביא לכך שקבוצת מידע מסויימת, המופיעה בשני מקומות שונים בגרפים של מידע, תנותח ותתוכן בשתי דרכים שונות, תוך היווצרות שני גר" פים שונים מסוג ₪ (ראה גם [2]). יתר על כן, שיקולי נורמליזציה אינם נלקחים כאן בחש- בון, וכתוצאה מכך נוצרות קבוצות מידע במבנה שאינו מנורמל. כך, ב-1846 באשר טופס מקובל מהווה נקודת מוצא לבניית גר 6, ההתייחסות אל הטופס היא לא רק כא מקור של ידע על אודות הנתונים המעורבים במערכת המוקמת, אלא גם כאל מנחה באשר ליישויות (ט/1ח6) המעורבות, מבנן: המפתחות והתכונות המרכיבים אותן. גישה זו פוגמת בתיכון הבלתי תלוי של בסיס נתונים, אשר אמור לשרת באופן יעיל את המערכת המוקמת בולה, על כל קבוצות בהמשך פיתוח המערכת הולכת המתודולו- גיה הזו ונעשית פחות ופחות יעילה. כפי שמצויין ב-[4], עמוד 29: "מבני נתונים ותכד ניות מתוכנים ע"י הנחת הלבנים הבודדות אשר נוצרו בניתוח המידע, זו על גבי זו... והתוצאות מתועדות בגרפים מסוג פ". גם באן לא ניתנת כל דרך שיטתית לביצוע הדבר. גרפים מסוג ‏ כ, האמורים להיות הקונקרטיזציה של גרפי המידע (גרפי 1), באשר נתונים הם הקונקרטיזציה של המידע, ותכניות הן הקונקרטיזציה של העיבודים, אינם נבנים בדרך שיטתית כלשהי. נוצר פער ב-154.0 בין תוצר שלב ניתוח המידע, לבין שלב תיכון הנתונים. המתודולוגיה המשולבת מתייחסת לבעיות אלו, בהציעה לשלב את 1א1א לצורך תיכון בסיס הנתונים, תוך הצגת דרך שיטתית למע- בר משלב ניתוח המידע של 1546 לשלב תיכון בסיס הנתונים של 1א18א. ]אגזא (1610060/ 8ו5ץ[8ה4/ | תסווגותזס/ת1 | ת556ןוא]) אגא היא מתודולוגיה, בפרספקטיבה של נתונים, לתיכון מערכות מידע. מתודולוגיה זו מתרכזת בעיקר בשלב ניתוח מבנה המירע, שלב בו הסכימה הקונספטואלית של בסיס הנתונים מתוארת. המתודולוגיה מבטיחה שהסכימה הקונספטואלית מייצגת במדוייק ובאופן חד משמעי את הסמנטיקה של עולם המושגים הרלוונטי. אמנם, במשך הזמן הורחבה המתודולוגיה א14א כך שתכלול אספקטים נוספים במחזור החיים של מערכת מידע, אולם החלק המטפל בניתוח מבנה המידע בה (14) מקובל גם כיום כחלק החזק והמוביל במתודולוגיה [2]. א !א מבוססת על העקרון שכל קומוניקציה הקשורה במערכת מידע ניתנת לביטוי במשפטים מובנים היטב בשפה טבעית, אשר ניתנים לתיאור מדויק בעזרת דקדוק קונספטואלי [6]. דקדוק זה מבוסס על גישת הקשרים הבינריים (5ק!תפחסנז6!4ז ץזהחוס) למודלים קונספטואליים. דיון במודל הזה, ובעקרונות 14%1א, מופיע ב-[7], [וו], [12] ו-[13]. כאן נסקור בקצרה את אבני היסוד של המודל, ותהליך הקונספטואליזציה יוצג בשילוב דוגמה פשוטה. הסוז )הו 6 חס 5 (1318א) צסתו] פטס 165 ציור מספר 5 הסוזהותזס!הו 6 חס 8 עס הברו סגו ו ותון)וזספָ1ה 6 5% 567/06 ה האלמנט הבסיסי בתיאור של "דבר", או ישות, בעולם המושגים הוא "סוג של מושג" (00[661 6ע1). עובדות המתייחסות ליישויות מיוצגות בעזרת קשרים בינריים בין סוגי המושגים, ומכונות בשם "רעיונות" (004:). רעיון מטיל, איפוא, שני "תפקידים" על שני סוגי המושגים הכלולים בו, תפקיד לכל סוג של מושג. בין שני התפקידים מתקיים אחד מתוך שלושה סוגי תלות (או אילוצים) אפשריים: תלות של אחד לאחד (1:1), אחד לרבים (ח:1) ורבים לרבים (8:מז). מופעים של סוגי מושגים הם דברים מופשטים, הקיימים תודות לתכונותיהם, אשר מקשרות בין המופעים השונים. אל סוג של מושג אפשר להתייחס, או לזהותו, בעזרת "תואר סוג המושג" (שוגת טקעו 661[ט0). ב זתוקטזק 5 ] ב אזסץ חגוק 5 פטס 5 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 19 0 . 6תו] 860106 ציור מספר 5 את הקשרים הבינריים ניתן לייצג בעזרת כלי גרפי. ציור 6 הוא דוגמה לדיאגרמה של משפט אלמנטרי, המייצג את רעיון "ייצור אוטובוס". יש בו שני סוגי מושגים: אוטובוס ויצרן. לכל אחד מהם יש תואר-סוג"המושג הרשום בסוגריים (מספר רישוי, וקוד יצרן, בהתאמה). (הערה: לסוג מושג ייתכנו מספר תוארים, כגון: קוד יצרן ושם יצרן. שם שהוא מזהה ייחודי של סוג המושג המתאים מודגש בקו). חץ מעל התפקיד "מיוצר על ידי" מציין יחס של :1 בין שני סוגי המושג שבמשפט: אוטובוס מיוצר על ידי יצרן אחד, בעוד יצרן יכול לייצר אוטובוסים רבים. לציון תלות של ויו ירשמו שני חיצים נפרדים מעל כל אחד משני התפקידים, ולציון תלות של ח.ו יצויין חץ אחד ארוך מעל זוג התפקידים. ניתן לשלב דיאגרמות המייצגות קבוצה של משפטים, ובכך ליצור "דיאגרמת מבנה אינ- פורמציה" (חגזטָגו שזטוטטו5 חסוזהוחזסוח1). ציור 7 הוא דוגמה של דיאגרמה המייצגת את המשפטים האלמנטריים הבאים: "אוטובוס הוא ממודל" (תלות ח:1) "לאוטובוס יש תאריך רכישה" (תלות ח:1) "לאוטובוסים יש תאריכי תחזוקה" (תלות ח:וח) "ארוע-תחזוקה הוא מסוג מסוים" (תלות ח:ו) "ארוע-תחזוקה מבוצע בידי עובר" (תלות ח:ו) זט טח ות (6006 זסזגוזסה]נוםו) "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו סמזגת 5 יש לשים לב במיוחד ליחס ח:ווז בין "אוטו" בוס" לבין "תאריך". יחס זה עצמו מוגדר גם הוא כסוג מושג, וככזה הוא נמצא בקשר בינרי עם סוגי מושג אחרים. תופעה זו יוצרת דיאגרמות "מקוננות". ]א ]א מאפשרת הגדרה של אילוצים נוספים בתוך משפטים וביניהם, וכמו-כן ניתן להבחין ב-ואא1א בין מושגים לבין תת-מושגים. פר- טים על אלה ניתן למצוא בספרות הרלוו- נטית, אשר אוזכרה לעיל. דיאגרמת 150 שלמה, המבוססת על שילוב כל המשפטים האלמנטריים, היא סבימה קונספטואלית. היא מהווה מודל של מבנה האינפורמציה בעולם המושגים הנדון, מודל שניתן להסבה לטכימת בסיס נתונים, המבו- ססת על מרכיבים כגון: סוגי רשומות, שדות מפתח ושדות אחרים. הסבה זו נעשית בעז- רת הפעלה של אלגוריתם "קיבוץ" ("שחוקטטזטיי וחהוחטטוגּ ) = על הדיאגרמה. אלגוריתם זה מקבץ משפטים בינריים למסגרות של רשו- מות מנורמלות. האלגוריתם מתייחס לסוגי התלויות בין סוגי המושגים ולאילוצים האח- רים, ומשלבם בבניית הסכימה. תיאור מפורט של אלגוריתם כזה נמצא, למשל, ב-[1]. ציור 8 מציג את הרשומות המנורמלות שמתקב- לות מהפעלת האלגוריתם לדיאגרמה שב- ציור 7. נקודת המוצא בשימוש במתודולוגית א 1א היא התבוננות ב"דוגמאות", וביצוע ניתוח סמנטי שלהן. "הוגמאות", על פי שיטת ו זא 1א, הן מסמכים אשר מכילים מידע, בצו- רה מפורשת או בצורה בלתי מפורשת, הק- שור בבעיות שלהן צריכה מערכת המידע לתת מענה. מסמכים אלה יכולים להיות; דוחות,טפסי קלט,טפסי מסך, טקסט, טבלאות ועוד. כצער ראשון בעבודת התכנון מתוא- רות דוגמאות אלה בעזרת משפטים בשפה טבעית. לאחר מכן, כל משפט עובר ניתוח סמנטי ומפורק לקבוצה של משפטים אלמנטריים מובנים היטב, המורכבים מהרכי- בים הבסיסיים שתוארו לעיל. כל משפט אלמנטרי מיוצג בדיאגרמה, ומוגדריב יחסי התלות בין סוגי המושגים שבמשפטים. בצעך הבא, כל הדיאגרמות האלמנטריות מגובשות ומשולבות, יוצרות יחד את ה1507. לעתים, במהלך עבודה זו, סוגי מושג חדשים מתגלים (דבר זה קורה אופיינית במקרים בהם קיים יחס תלות של ח:וז בין שני סוגי מושגים, ויחס זה עצמו מוגדר כסוג מושג בפני עצמו, אשר לו ייתבנו קשרים בינריים עם סוגי מושגים נוספים). משהוגדרו כל האילוצים בין משפטי דיאג- רמת ה-80!, | הסכימה הקונספטואלית מוכנה. זהו מבנה מדוייק וחד-משמעי, ויבול לשמש במצע (מדיום) של תקשורת בין המתכן ובין המשתמש. מאידך, קל להסב מבנה זה לסכימה של בסיס נתונים מנורמל, ובכך ליצור מעבר קל ליישום הסכימה במס- גרת מערכת ניהול בסיסי נתונים. למתודולוגיה | |אג!א | מספר חסרנות: מתודולוגיה זו היא שיטת תכנון קט-חוטווסט. היא פותחת את תהליך התכנון בבחינה של "דוגמאות": מסמכים, דוחות וכדו', שמאפיי- נים את הסביבה בה תפעל מערכת המירע. בכך אין כל בטחון שכל המירע על צרבי הסביבה ודרישותיה בעיבוד אינפורמציה אכן נאסף. חסר ב-ואג ]א מנגנון שיטתי לאי- סוף צרכי המידע, שיהווה בסיס למערבת הנענית ל"מאה אחוז" מהצרכים. כפי שר- אינו, המתודולוגיה 158.6 יכולה לספק מנגנון בזה. צוין עוד ב-[2] שניתן לשפר את ]א 1א בת" חוס הניתוח העיסקי. על פי ההערכה הניתנת שם, כ-809% ממה ש-141א מבצעת מוקד" שים לניתוח נתונים ולתיבון בסיס הנתונים, ורק 20% מאמץ מוקדשים לשלבים המוקד- מים יותר, שלבי ניתוח השינויים וניתוח תהליכים. על יסוד הערכה זו, והערכות דו- מות נוספות, מוצע ב-[2] ש-15846 היא המתודולוגיה המשלימה המתאימה ביותר פטס (זסטוחטח 56ת00ו1) עורות רום א א א א אד למחעובים חטובים מאד שרות-כולל: האגף לשרותים טכניים ב'תים' מעניק את המגוון הרחב ביותר של שרותים טכניים החל מתכנון האתר, התקנה, תחזוקה, ייעוץ, הדרכה, פיתוח וייצור- הן בחומרה וה| בתוכנה. שרות חיש: זמן תגובה מהיר ביותר ללקוח. החל בתגובה תוך 1 שעה, 24 שעות ביממה, 364 יום בשנה. שרות רחק: מערך תמיכה בתקשורת לסיוע מיידי ע"י התחברות למחשב הלקוח דרך קוי הטלפון, לביצוע דיאגנוזה ועדכונים, ללא הפרעה לפעולת המערכת. שרות עדכן: עדכון מתמיד וגישה ישירה לחידושים, שינויים וסטנדרטים שנקבעו ע"י היצרן - 6 הדמ - כולל מהדורות חדשות בתוכנת המערכת. שרות עזר: לאספקת אביזרי מחשב, חלקי חילוף, מְלאי, רכש, מעבדת תיקונים משוכללת לסיוע כולל לחברה ולקוחותיה. . כ - ב.) 4 תת . מ ?6 תיםחשם תים מחשבים ומערכות בע"מ מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת שמואל 51905 02:00 סניף חיפה: 04-3382095 0/0/0000 20000ַא- ה איןעודמחטובעם ‏ ב אוה 2 חישוב בשניה) תמיכה ב"260 ופי -- טפ -כל אלה הינט רק חלק. 7 -. כולו מורפב מ-2 (שניו!) 1 לוחת במחשב מתחרה = :0 8 וג שימושי הנ עח כיום - ו מו בלכל דר גודל של כמרת מ הלבותה של ו הו עות לל ו חשבים האחרים רית שמניותיו מ לת *ותר מ-13 שנה ומעטיקה "120 עובדים. יותר מ15007 מערכות מחשבי זו - בישראל. : טל: 262 . | / | > מדכו - / , גמעת -- 0 | (ים 7 סניף חיפח; מ | ר דור המד3ש 5דסטססהקה דכ מציש בביצועים ייחודיים, המעמידו את המתחרים דור שלם מאחור... משפחת 128-2600 - כמו שליזר צריך להדפיס משפחת מדפסות הליזר 2600 של 3000075 זס מייצגת את המיטב שניתן וצריך להפיק מטכנולוגיה חדשנית זו של מדפסות ליזר. תכונות ו המדפסות מאפשרות ניצול 0 מירבי של המדפסות: > מדפסות צדטס ץעה סה, 26 דפים לדקה, חיי מנוע ותוף ארוכים. * רזולוציה 300 300% לאינלי 6 שילוב גראפיקה וטקסט. ם בציוד היקפי רח' אורנים 1, רמת א טל. 03-340962. הדורהחדש של פטס הדוס האמעת שניה רק 6 3 מימשקים (סטנדרט) > סט של 112 תוים (לעומת סטנדרט של 96 תוים) = אפשרות להדפסת איכות (סא) במהירות עד וק 400. = תצוגה ספרתית להגדרת סטאטוס. > רוחב 136 טור (סטנדרט). מדפסות מבית טוב חברת 000675 0ק דס, בעלת מגוון המדפסות הגדול בעולם, בחרה ב'אומניטקי כנציגתה בישראל. ליאומניטק', מקבוצת חברות 'תים מחשבים', תשתית שרות יבוי רחבה, המבטיחה ללקוח ש.גיתנות לתכנות ע'"י ו<משתמש בתוכנות ו-"דדא|הקוה. גבתאמה וספרות ית 2 , ומוצר הטוב ביותר > אידאלית לצהכי אלא גם שה והגיבוי 6/6 לאורך זמן. > הדפסת 88600, שקפים, מדבקות, תויות ועוד. ים נוספים, פנה עוד היום למדפסות אורך חיים גדול ווסיגולדברג ב'אומניטקי. ומגוון אביזרים מיוחדים 3% המאפשרים שימוש בפורמטים 4 סטנדרטיים של נייר (38, 84), מיון וחלוקת דפים, אפשרות להפיכת דף עם הפנים מטה (ראשון/אחרון) וכן מזין עם תכולת נייר של 1500 דף. סדרת 18 - מדפסות שורה סדרת מדפסות השורה 8.! מציגה מגוון תכונות ייחודיות, בנוסף לתכונות הרגילות. 4 בין התכונות , ניתן למנות: ]ות (6006 [1006ח) הוה ות 6סצו (0006) 66 (ז6טותטת .1.6) (סחאת) ציור מספר 7 6 - פטס ->----------7]-=-=- >> 6ח 66ע0!קתו6 4 .1.0 61066 ות % 06| 0066 שקץ] ססת8ח6)חובות ציור מספר 8 ל"ואא]א. כוחה של 1546 הוא בשלבים המוקדמים, שלבי ניתוח השינויים ובחינת הפעילויות, שהם השלבים החלשים ב- [א/]א, בעוד !]א מספקת כלים טובים יותר לשלבים של הסכימה הקונספטואלית ותיכון בסיס הנתונים. > 790קלחדדר רה | 06| זססנתטח 1106056 זו8]]2 66ח4תטזתובות פטט המתודולוגיה המשולבת בפרקים הקודמים נסקרןו המתודולוגיות 65 ר-1א/1א, תוך מתן דגשים ליתרונותיהן מתי (זסטוחגות שפחסס!!) 6 56 תסזטק (צעיןאזאקכ) 336 ולחסרונותיהן. יתרונותיהן, המשלימים זה את זה, מעלים את האפשרות הפוטנציאלית של שילובן למתודולוגיה אחת, מורחבת, אשר תכסה תחום גדול יותר בתהליך פיתוח מערכת מידע. בפרק זה מתוארת המתודולו- גיה המשולבת, ובפרק שאחריו מובאת דוג- "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 21 אלמנטרית, ולאחר-מכן כל הדיאגרמות לוגיה האלמנטריות השייכות לקבוצת מידע מסווי- מה המציגה את המתודולוגיה. / 0 הלבות וייצרות דיאגרמת 50 "מקן- המתודולוגיה המשולבת מבוססת על השי- גר האתפם, 0 מות" (מקומית במובן שדיאגרמת 82] 2 מוש ב-15.6 בשלבים המקדימים של הני - המוקום עובודים, ומספר קבו ה המחטת לקבוצת מידע אחת). תוח, ושימוש ב-1א14א לשלבי תיכון > מירע הנילוות אליהם. פ 1 | בצעד הבא, דיאגרמות ה1527 המקומיות הנתונים. עבודת הפיתוח ה בש - שו עבור כל קבוצת מירע, בכל גרף | הלבות לגרף מידע (גרף 1 מסויים אחר, ניתוח השינויים, ואחריו ניתוח פעילויות ונ - גמה". מסמך זה במגמה ליצור דיאגרמת 150 תוח קדימויות מידע בשיטת 15%6, וממשיכה | מסופק "מסמך דה ל מלולי של קבוצת משולות = שי של "ח או ו ולן: , ד בניתוח סמנטי, תיכון קונספטואלי של בסיס | טופס קיים, דו"ח ל הקיים, גרף 1 מלא ( . עד זה מלות בשיטת | המידע, המבל ישן באחו נעשה עבור כל אחד מן הגרפים מסוג ] בהם הנתונים ובניית רשומות מנורמלות ו ה [א]א. / י מקיף של דיאגרמות 0150, אחת לכל גרף 1. בל ניתוח השינויים מבטיח ניתוח עסקי מק ומדוייק נותוח הדרישות ותכנון סביבה עס- דיאגרמה כזו היא סכימה קונספטואלית של שופרת לפני שלב ניתוח תת-מערכת מידע מתוחמת היטב, אשר קש- ית - ארגונית מ ו ניתוח הפעילויות וניתוח קדימויות ריה עם סביבתה שמורים בעצי 0 מטוג המידע מובילים לתיחומן של תת-מערכות ן ומסוג ‏ 3 (גרפי מידע וגרפי פעילויות) המידע הדרושות, ולזיהוי קבוצות המידע שהיוו את עמוד השדרה של שלבי הניתוח הקשורות בהן. שלמות, מנקודת המבט של הקודמים. המתכן יוכל להחליט לשלב יחד הסביבה העסקית, ומודולריות, מנקודת מספר גרפי מידע הקשורים זה בזה, וליצור המבט של תיכון מערכת המידע, הן התכונות ימבט משתמש" ("פו זטפט''). רחב יותר. החשובות של מהלך עבודה זה. במקרה זה, דיאגרמות ה-10182 המתאימות משהושלם ניתוח קדימויות המידע, מוצר (פורמלי או שאינו פורמלי). צש בתוכו עקרונות המקובלים גם ב" 8 רת גרפי 6 וגם ב-א ]א, בניתוח "ד - דוגמאות אלה, שבניגוד לדוגמאות בהן 4זא. הן מבוססות ע ולוגית 1א חת מתוד הום של הסביבה, והן רכ המידע המנות צ ו . נקודת המוצא לניתוח הסמנטי שנעשה על פ ]א ]א. כל "דוגמה" מ טבעית, משפטים אלה במטרה להגיע למשפ הוטב. בל משפט אלמ == ח8]ק506 ות 0 00565 6 חן ות ,6 סח פטתופחט 86 פדוהם 6 פטט 01 ב ]0 זת6ות!1 1 1 קהותחאוק 1 פופה טזטק חגוק 6 מגזק 68חו1 וה מגום ה פזגק חו 6תופתט ץסזחטטחו הוחו 1 66פטט 6 זט 5 4 /2[ בי / 0 168610585 6 25 5 6פט פשחועת6 86 ציור מספר 9 0 פסצוס ב '"חסוזהוחזס]חו" 6 0 חכ את 5 10 22 "מעשה חושב" יוני 1996 סיוון תשמ"ו ושולבו וייצרו את תת-הטכימה הקונספטוא- לית המתאימה. החלטות תיכון כאלה הן בידיו של המתכן הראשי או מנהל הפרוייקט ואינן נדונות לפרטיהן כאן. יכלול הסבה של דיאגרמות ה-16150 לסכי- דוג מה מת בסיס נתונים המורכבת מרשומות , מנורמלות: מכל 16152 תיווצר קבוצה של רשומות מנורמלות. לעתים, סוג רשומה מסויים יימצא ביותר מקבוצת מידע אחת. כפילויות כאלה יבוטלו. רשומות. "דומות", במובן שהן בנות מפתח זהה, אולם שונות זו מזו בתכונות אחרות, יצורפו זו לזו ליצירת בפסקה זו אנו מציגים דוגמה מקוצרת שבה מיושמת. המתודולוגיה המשולבת בתהליך התכנון של מערכת מידע. הדוגמה מבוססת על אירוע שהוצג ב-[13]. בתמצית, מדובר בחברת אוטובוסים בעלת צי כלי רכב, המב- צעת את הפונקציות העיקריות הבאות: א) תכנון שירותי ההסעה, ב) רכישת אוטובו- סים, חלפים ומנועים, ג) תחזוקה, וד מהלך התיכון ממשיך מנקודה זו בשני נתיבים מקבילים. באחד יפותחו הפרוצדורות של מערכת המידע, ובאחר ייערך תיכון בסיס הנתונים. דיאגרמות ה-10150, ועמן גרפי | רשומה אחת משולבת. התוצאה הסופית של המידע (גרפי - 1), ישמשו כלי עבודה מרכזי | מהלך זה היא סבימה שלמה של בסיס בשני הנתיבים. באשר לפיתוח ב הנתונים. ( גרפי המידע מספקים פרטים על צמתי העיז | ד ל 0 רך אלטרנטיבית לביצוע מהלך זה היא 7 27 (0 בוד, 5 צומת שי הקלט והפלט שלו, | לשלב את כל דיאגרמות ה-16150 לדיאגרמת ל 2 ו בעוד דיאגרמת ה-16152 המתאימה מספקת | 150 אחת כוללת, ולהפעיל עליה את אלגורי- . / 7 פרטים על מבנה הנתונים הרלוונטיים. בעזרת | תם הקיבוץ ליצירת סכימת בסיס נתונים ו אלה, המתכן יוכל לבדוק ולאמת את הקש" | שלמה. שתי הדרכים מביאות לאותה תוצ- ו רום בין סוגי המושגים בקבוצות הקלט והפ" | אה. | רי במתודולוגיה. כמו כן, איננו נכנסים לדיו- לט של כל צומת עיבוד. על יסוד קשרים | וכך, לאחר שהחלה בניתוח עסקי-סביבתי, 0 ברורים 8 אלה 8 ה לתיכון | המתודולוגיה המשולבת מובילה את המש" | נתחיל בתרשים גרף פעילויות של כלל האר- מפורט של העיבוד. (פרטי מהלך זה לא ידונו | תמש בה בדרך שיטתית עד תיכון בסיס | גון, המוצג בציור מס' 9, ובו ארבע הפונקצ- במאמר זה). נתונים מושלם ומנורמל, ונותנת בידיו מפתח | יות המרכזיות של החברה וקבוצות המידע אשר לתיכון בסיס הנתונים, מהלך העבודה לתיבון מערך העיבודים המשלים. ה"נכנסות" ו"יוצאות" מפונקציות אלה. גרף 28 208 48 220 4 זה חן 05חופַחס סוחסטתו 0 08פטט ות / 6 קתוהחגוק 865 6 וג ות חגוק 60 6 2 6 ופוח 7 ץוח 5 טס ו 3 65וט זו 6 66 הווח 5 58 6 )228( 406 734( 48 )238( 68 10 - 1 פוט 6 65פטט 5 ג 5 6 זסן [סקטז ציור מספר 10 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 23 24 לב הבא נעשה ניתוח סמנט - בשלב ה י של ה"דוגמ בו מובחנות אות" הניל בשיטת א14א, ותוצאתו היא ת ציור מס' 15, הטכני" באמצעו ים לב לוש נקודות עובוד נתונים.. יש + משפטים אלמנטריים, המתוארים אחר-כ בורשום זה משתתפות אותן קונ רה הרואגרמות אלמנטריות ומורכבות לתרשים בוצות שהיו בתרשים הקודם, אך ו הבועוט מבנה מירע (50!). אנו פוסחים על הדגמת ש"מ וח הסמנטי (ש נקורות. גרפי"1 מפור. תהליך ו 0 וכ ל ב גם היא לארבע "נקודות פעילות": 1) תכנון ודות עיבור הנתו" במאמר [3 . ו ה ציגים את עבודות, ‏ 2) תחזוקה =זומה/תקופתית, 5) הרכבתם בה ו 2 של חז ירום, ו-4) שחרור אוטובוסים. - | "דוגמה" [ומי", ובמקום - 0 8 של נקודות הפעי- | בשלב הבא של המתודולוגיה ה 6 זאת אנו עוברים ישר להדגמת תרשים מבנה- לות האלה, לגרפי פעולות משלהם. אנו מצי- חנים את תוכן ומבנה קבוצות" ה ו מידע של גרף-1 (10180). גים כאן את הפירוט של נקודת הפעילות | קבוצת מידע המופיעה ה או תי- השניה, בציור מס' 11. ניתן להבחין בצווך זה | מספקים "דומה ד לה ו המצוי באותה בצוור מס' 15 מודגם 10180 של גרףן שנקודת הפעילות ‏ "משרר-טכני" מוקפת אור מילולי המייצג את המידע המצו 1 ה | שהיצגנו מקודם (בציור מס 15). כאמור, בקבוצות מידע בלבד ולכן היא מוגדרת | קבוצה ("מצוי" משמעו מירע שנכנט - תרשים 1050 נוצר עבור כל גרף"1 מפורט ב"נקודת עיבוד נתונים". כאן מתחיל שלב | העיבוד או המופק ממ 4 1 במערכת. בשלב הבא של המתודולוגיה . רגר , 4 /, "ניתוח קדימויות" (8081588 = 100000060), מספקים דוגמה, וא - בהניפת המורכב מפעילים את אלגוריתם ה"קיבוץ" על כל צעד ראשון בשלב זה הוא יצירת גרף-1 לבל | דוגמה של 7 - - 1 לקבו" אחר מתרשימי ‏ 101820 ומקבלים קבוצת מארבעה חלקים, ו רשומות מנורמלות, המהווה תתסכימת נקודת עיבוד נתונים בנייל. תרשים 1א, המוצג ' מקודם אוסף בציור מס" 12, הינו גרף-] של "המשרד | צת מירע בגרף"] שהוצג מק יי בסוס נתונים של קבוצת המשתמשים (-זספט 0 / , את אוסו הטכני". הפירוק ההיררכי נמשך, בידוע, גם | ה"דוגמאות השונות מייצג, כידוע. -- ף ששש) המיוצגת בגרף"1 המתאים. בציור מסי עם גרפי-]. דבר זה מודגם עבור ייהמשרר | זרמי המירע וקבוצות המידע במערכו . זה מפורק, במהלך שלב "ניתוח הפעילויות", למספר גרפי פעילות מפורטים יותר. אנ מציגים בציור מס' 10 את גרף הפעילויות של פונקצית האחזקה (1608066ח/וח). בשרטוט זה אנו רואים שפונקצית האחזקה מפורקת 2 214 7 5 " חב 315 . חס 8 ה 6 0 . 5 - מו זל יי 18 ו 5 6ת6זחו הו וס 6 ץזסזה6יתו ונתחו אס 0 , "טל 880 בש 5 10116081 ] |108ת1000 06 סק זאו חק 560 5 %חוקח6 86 זוה 0 (חסן)6[קנסס) סקס 66 חוגות ציור מספר 11 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו -- ו 12 24 23 19 . זס] פוחזס] / 8 אשיי 8 ופמט 8 221 16 [ 6 )23218( אזסשש :808 מ חטותו הוה 15 [8ט0ושו0ה1 (ח0וז16קתז60) 5 סקט ציור מספר 12 2224 221 24 42 '865גוס ץוחו בד 5חזס] קַחוט155 ה פזהק זסן חס קט זסש זז 00 חא 0816 1 6קעז 6 (קוח518) |אתזסזת1 זז ו 6 500106 / (2321481) "פטפגוט [ ותו 5 )580060( 14 )232182( 24 )23218( 44 6 תות (מ16110ק מ 0ס) 5 ציור מספר 15 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 25 26 6 (ז6סחגות .1.6) ב (ז6סותטח .1.6) ... :זססוחטת .סז ..:פזטסת פהוחטת ז6סוחטה .1.0 פ זתץ קת הסט קוהס) 366ה16ח191 א (8036 זחטםח1 0028 עט 6 6 10 ,%07081) זו 60 עט6זטת 1 ז 0 01 טובא .. נשזט)החקו5 סוחס תו 8 ה 01650 ) (23 חקגזפ- חו) 18 61 - 4 בק (11א הקבזם-1 חו) 24 56 - 2 וזב (232 808זק- 4 חו) 23 501 - 6 זזג? (11א הסגזפ-1 חו) 34 5% - 2 חג? ציור מספר 14 חגם (זססוום .1.6) תד (6066) (טבּם) 6הוקחס (זטסומגות .1.6 זו יז ]0 ציור מספר 15 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 6-ו כששרום כו 6 מוצגת תת-סכימת בסיס הנתונים המתק- בלת עבור ה-0150! שהוצג קודם. בשלב הבא של המתודולוגיה מבצעים איחוךד של תת-סכימות בסיס הנתונים שהתקבלו מכל ה-10180"ים, ולאחר מניעת כפילויות של סוגי רשומות זהות ואיחוד של סוגי רשו- מות "דומות" (שיש להן אותו מפתח) מתק- בלת סכימת בסיס הנתונים השלמה. לשם פשטות איננו מציגים 10180 נוספים ולא את הסבימה שלה, ובכך מסיימים את ההדגמה. סיכום מתודולוגיות רבות ושונות לפיתוח מערכות מידע פותחו ומצויות כיום בשימוש. רוב המתודולוגיות מתייחסות לשלבים השונים של פיתוח מערכת, אולם לכל מתודולוגיה יש בך"ב יתרונות בשלב מסוים של תהליך הפי- תוח ולעיתים חסרונות בשלבים אחרים. המתודולוגיות נבדלות ביניהן בפרספקטיבה (עיבודים, נתונים והתנהגותית), בכלים שבהן הן משתמשות בתהליך הפיתוח, ובצורת הצגת התוצר שלהן. כמה מהמתודולוגיות דומות בגישה ובהגיון, ואחרות מייצגות גי- שות חשיבה שונות אחת מהשניה. מטרתנו בעבודה זו לא היתה לפתח "עוד" מתודולו- גיה שונה, כי אם להציע מתודולוגיה המש- לבת את הטוב שבמתודולוגיות הקיימות. שי- לוב כזה משמעו לגזור את החלקים ה"חז" קים" במתורולוגיות הקיימות, לבצע מספר שינויים נחוצים וליצור מחלקים אלה מתודולוגיה אחת טובה בכל השלבים בהם היא מטפלת. והות 6 )0006( פזגוס] 8הומחגת (פזטסת) פהותתנת 1 פטס | 6 (צ'צואואסוכ) וי 6מזגח .801]וחהות 6 .]ההות 6 עזסטו[₪6 6 שסטון0 ציור מספר 16 בהמשך לעבודה זו אנו מתכוונים להרחיב את המתודולוגיה המשולבת ולכלול בה גם את שלב עיצוב המהלכים, שלב שיתבסס על הניתוח העסקי/ניתוח הפעילויות המובנה, מחד, ועל הסכימה הקונספטואלית ותרשימי מבני מידע, מאידך - שניהם תוצרים של המתודולוגיה המשולבת שהוצגה בעבודה זו, אנו מאמינים שהמתודולוגיה המשולבת הינה כלי פרקטי, נוח ליישום וניתן ללימוד על נקלה ע"י מנתחי המערכות, ובכך יש לו פוטנציאל לתמוך ביעילות ביעד של פיתוח מערכות מידע טובות יותר. ביבליוגרפיה . 0 - 100!5 1זסקקט5 40817585 חסווהותזס/ה] 1 + חסוובסו[סטק הוה [0זותס) .[הטחה)א ססתט .2 ,60484610 ב 6 .תות ב ב ב יה ו - זססוחטת ז06זס 6 | ץ106מנוח 56מ1:06 טס 6 .זסה]טחגות | | זססותטה .1.6 חק 5 ו ו 5ח6 0 שי 0 | ₪6 | ואחטה אתא | ה 9356 פזטסת קהנתתגת ו . 35960 1 צסטנתטת .1.0 6תוקת6: ז פפץ|פחה סזטןה0/ .| 6% פזססת6א| ‏ .[9] הו .א14א 400 1540 .614% ,6/1 6 שחוט[סשמו זס] ה6הסזקקה ח4/ .קזטסטטתט1 .וא -575 חסווגוחזסות! 01 הסוןגשווסטק9 106 הו פזטפט 85 |4וז0] (66) זט0וטתמ56 .11.1 תו .פוחטו פוחטוע5 חסוופומזס/ה] זס! 17008 [04ווגזק הב .9 .(1=15) 0חג!1101 חוזסא , השוצט חספ!וא .ג 0ת8 [תטא00!0) .2) .אזסטטטהט1 וא -5% = 4 ,)תטוחקס[טכ 5 חסוזאותתט]ה1 .981 ,11411 06ו1ת6ז , ה6בטזקק ג 6ו1 וטו ]אטח 86] זס] טעטו1166השזם 6ם! חכ) ב הטפפןוא .0.01 ו ,ספל [חטות6ק ה תבות 1120856 תסוםת טחטם -ח60 1:17 טת) 01 פקתוטטטססזע (60) ופוזוטווס .8 -327 .קק) ,1977 .11011206 םסא ,1977 .פפטזם .(335 5 20940006 זס] אזסאוותגז) א חספפןוא .2.81 -06660 ,80 0/הו160/ חו ,תסווג6ו[קקה 6פבזס)5 1601621 חס 06ה6זט!ח0) 6!זס/ל 6ז-3 שת 01 פקחו 110 הותזסא ,1980 ,סקאד .חסוופוחזט!ה1 .0 .00ו81טו1טט סה זס] 6זט611601זג תב ,תשפפ[וא .2.01 -01]ח00) 570277-2 8%מו600ססזק תו ,פותטו9ץ3 טפגס 166 6סת ת6תוהות 6ופת 6 ץ[0ם8556 זט וחטות 060056ו1 .1 .5001 ,נח[00(א5106% ,060 -ח[וזחט/ .8.4 שח .50 .1000 .טןוס אד .8 משופטכ] 8וח56ץ5 הסוגוחזס/ה[ ,(668) 8זבט/5 בשטוצט] | טטו!]זקותס) ‏ - 3 :פסוקס|סאסחוסוא 2 ,1-]) 6תג!1101 תחסא .(608) . עו[ .602.1 856 .501 .11.0 ,טנס .שיד .9 4 :10112000102165א תקוצסכ] פנחטזפץ5 מסווגוחזסוח1 3 ,(1-1) 0חב!1101 הזסא 041 ג/ 6זט61] חשופטכ] פנחטו5צ5 חטווםחהסו/ת1 .]ג וט וו .)ד .10 שחואזס/\ 117 .תסקטז 0411 8 .פסופס[סטסחוטוא (0שתפו[פטקתט) 1984 ,קטסזק) 717058 8.1 קטסזכ) -11 300 15קט6מ0) , (00) חטצצטחוטוזכ) תג .1.1 .11 6 תג גוחטח56 ]103ק66ח0) טחו זס] צעסוסחוו חסוזגטו[סטק .וזסקט] 1502 .3386 חסוובמתזס]ה! .2 1870( .695א-156(/1097/5025 זטסוחטת :]א .וחטאאטם .[ 480 הסקוטתזט / .0.1.4 .12 .קק) [8] םג ,6100 5!5ע1חג הסווהותזס/חו ה (537-590 3. שובל, פ.: "מתודולוגיה לניתוח מידע ועיצוב בסיסי הנתונים", קובץ הרצאות, כנס איל"א ה-17 לעיבוד נתונים, ירושלים, 1982, (עמי ..)1 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 27 בעל תחנות עבוד רבוח לעוימועו עוד ועוד בני אדם > כך היה במעשך כל שנח 1985 והקצב הולך וגדל. חם סד 5 ₪ הוצר לפטנדרט דה בקטו, של עולם ה-אואע. פט 505 8 הססעודדוא .5 '.א. מיטווך ובניו בע" .8030055 | 851 0 אהגואססאהז ג 5 אואט [ו2095 -03 8 .א 6 משבר התוכנה התמידר ההתחלה חלוצי המחשבים מספרים לנו שעם הפעלתו של המחשב הראשון, לפני שהתכנית הרא- שונה התחילה לרוץ, לפני ש"המכונה הגדו- לה" התעוררה לחיים, בעוד היא יושבת לה שם בשקט ולוטשת עיניה לעבר בוראיה המודאגים, עלתה שאלת תקינותה של "הת- כנית הראשונה", כשאליה נצמדת כמעט מייד דית השאלה האם יכול מישהו לכתוב תכנית תקינה ולהיות בטוח שהיא אכן כזאת. דקות מספר מאוחר יותר, כששתי השאלות הללו נחקרו בצורה ניסויית ע"י המתכננים והבו- נים, כשידיהם ומכשירי הבדיקה נעוצים עמוק בקרביה האלקטרוניים של המכונה, החלו לצוץ ספקות רגשיים בדבר כלכליותה של ההשקעה במתכנתים עתירי שכר. מסי- בות מעשיות טהורות, נותרו שלוש | השא- לות שריחפו בחלל החדר בדקות הראשונות של לידת המחשב הראשון ללא מענה עד עצם היום הזה. ואלו הן: 6 האם תכנית זו תקינה? 5 כיצד ניתן לכתוב תכניות תקינות? 5 מדוע תכנות עולה כל-כך הרבה? המצב שאלות פתוחות אלו מהוות את בסיסו של משבר התוכנה הנחשף חדשות לבקרים והמוצג כל פעם כתופעה חדשה. מגליו מנב- אים בצורה סמוכה ובטוחה שהמשבר, אם לא יימצא לו מזור, יגרום לאסון כולל בתע- שית המיחשוב. המשבר נמשך כבר מספר עשורים - לא רק בצורה סוערת, אלא בצורה הולכת ותופחת, ורחבה הרבה יותר. למרות ההתרחשות של מספר בלתי נמנה של אסו- נות תוכנה מקומיים החוזרים על עצמם, הרי שהאסון הכולל המקיף שנחזה בתעשית המיחשוב כולה, לא התרחש מעולם. מנגד, נוצרו מערכות תוכנה גדולות יותר ויותר, אשר רמת מורכבותן עולה, תקינותן בלתי מוכחת, עלותן חורגת ממסגרות תקציביות, מועד אספקתן מתעכב והן משמשות כנקו- דות משען שאין לוותר עליהן של יותר ויותר מערכות בתרבותנו התלויה במחשבים. אולם סתירה ברורה זו לא גרמה להחלשתה של זעקת השבר הכלל-עולמית; אם בכלל, היא 5 וח תסןפפוותזסכ [)1א 8160[פהגד 65 5 ו1גת ,1 סא ,3 וס . ביקורת ספרים הגדילה אותה. כיום, כבבעבר, משבר התוכנה הינו תופעה מתמשכת, גדלה, מתפשטת ומו- כרת למדי. הדעות משתרעות החל מגילוי עוצר נשימה, אך מאוחר מדי, של המשבר בקיץ זה ועד לתחושה שאנחנו נמצאים זה כבר במשבר תמידי מתמשך. נראה שמחבריהם של ספרי תוכנה חשים חובה לכלול פסקאות במעט זהות בדפים הראשונים של ספריהם, הדנים במשבר הזועק. כפי שמבהירות הציטטות, נראה שהמשבר מכיל שלושה רכיבים, אשר כמויותיהם היחסיות משתנות מזמן לזמן וממקונן למ- קונן. רכיבים אלו, המוצגים בדרך כלל כתלו- נות, הם: עלויות התוכנה גבוהות מדי: תוכנה תמיד לא מספקת: והתוכנה מעולם לא מסו- פקת בזמן. היות ותלונות אלו ישימות כמעט לכל מוצר בו חפצה נפש האדם, החל מילדים וכלה במכוניות, אופף מיסתורין במקרה זה את השאלה מדוע הביאו תלונות אלו למה שמקובל לכנות כמשבר תוכנה. בסיומו של מאמר זה אציע מספר הסברים. אשמה משבר תמידי הגדל והולך חייב למצוא מיש- הו על מנת לתלות עליו את קולר האשמה, והמועמדים הטבעיים להיות שעיר לעזאזל הם המתכנתים הלא כלכליים והמשתכרים מעבר לדרוש. זיהוי זה של האשמים מוצא את עקבותיו גם בימים הראשונים של עולם המחשבים וגרם לאמונה קבועה ומלאת תק- ווה שהצורך במתכנתים הינו חוסר מזל זמני אשר ייעלם במהרה ויבטל את הדרישה למתכנתים חדשים, וישאיר את אלו בעלי הכישורים באומנות הייחודית ללא תעסוקה - גורל צודק לשבט יהיר חסר שימוש! הפופולריות של האמונה הדוגלת בכך שלא יידרשו יותר מתכנתים, עולה ויורדת, כשהמשיחים הנושאים את דגל האמונה - באים והולכים. תחושת התקווה חזקה תמיד ביותר בקרב קהילת הלא-מתכנתים, במיוחד אלו שתפקידם לנהל צוותי מתכנתים או לשלם עבור מוצריהם. פעולה אם הפעילות האנרגטית הענפה והכמויות העצומות של חומר מודפס, קורסים, סמי- נרים ונאומים היו אפקטיביים, הרי משבר התוכנה היה מגיע לקיצו מזמן, משום שכל אגודת מחשבים, תקופון וכנס שמו להם למטרה לטפל בנושא: מאות מומחים הציעו פתרונות בספרות: תריסרים של קבוצות טכ- ניות הוקמו במיוחד על מנת להתמודד עם הבעיה; ומדפי הספריות וחנויות הספרים כורעים תחת עומס הכרכים המספקים ניתוח, עצה, כיוון ופתרונות בטוחים. כמו במרבית המשברים הפופולריים, צמחה לה תעשיה מבעבעת ורווחית של התאחדויות, ממצי- אים, מקדמי מכירות, כותבים, דברנים, מוצי- אים לאור, מורים, משלהבים, שרלטנים, נביאי אמת, מבקרי ספרים וחברות עיסקיות. אכן, בעוד שנראה שהמשבר עצמו אינו מזיק לעיסקי המיחשוב, הרי סביר להניח שהפת- רון הפתאומי וקיצה של התעשיה שהתמח- תה במשבר זה יגרמו לנזק כספי רציני. על אף שמרבית הפעילות הוקדשה לניצול גס של הפחדים מהמשבר וחלק רב ממנה לשיכ- פול עקר של עצות-קלישאות ברורות, הרי שבכל זאת הושגה התקדמות רצינית מסוי- מת. דברים טובים רבים המתיחסים לתיכנות ולתוכנה התגלו, התגלו מחדש, קודמו, ובד- רך כלל התקבלו. התוכנה הטובה ביותר של ימינו טובה מזו של התוכנה הטובה ביותר מלפני עשר שנים. אנשים רבים תרמו להתקדמות העיקרית ביצירתם, גילויים ומיסודם של עקרונות תוכנה, וספרים רבים נכתבו, אך רק מעט ספרים הפכו לקלאסיקה. אתווה את ההישגים המקובלים ורבי ההשפ- עה, אתיחס לספרים המוזכרים ולבסוף אציין מספר המלצות. תיכנות מובנה (קחווותגזקטץ 60זטז6טז51) הציוויים שתכנית חייבת להיכתב בצורה שיטתית ומסודרת; שעליה להיות מובנת וקוהרנטית; שעליה להיות פשוטה, ישירה ובעלת מבנה שקוף ושלא תיראה כקערת ספגטי; שעליה להיות מורכבת מגושים אחי- דים או ממכלולים ברורים בעלי גודל סביר; שעליה להשתמש במינימום פקודות 020010; ושלא תשנה את עצמה - כל אלו הפכו כיום לעקרונות. לכתיבת תכניות בהתאם לעקרו נות כאלו מיוחס המונח הפופולרי "תיכנות מובנה". החל מהימים הראשונים, לחצו הכותבים והמורים הטובים ביותר לפשטות התיכנות ולקוהרנטיות. בתחילת שנות ה-607 פירסמו 'מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 29 9 5 - 2 רב = ו : = שק 7 / / ו בוהם וג'קופיני הוכחה מתמטית שהתיכנות דורש רק שלושה סוגים של מבני בקרה ואיד לכך ניתן תמיד להגיע לפשטות; בערך באותו זמן, נקטו כמה מהמנהיגים רבי ההשפעה בקהילת המיחשוב עמדה נחרצת התומכת בפשטות. ההיסטוריה של מי עשה מה ומתי, נתונה בפירוש של אדווארד נ. יוררון, בו הוא מציג אוסף מאמרים והנקרא -50/1 חו 1253/6 שחוזטטח:פח= שזגאו; אולם די מקובל שהדמות הבולטת בתחום יצירתו, אישורו וקידומו הנועזים של העיקרון והרחבתו המבריקה, שיבלול במעט את כל מה שידוע כיום תחת השם "תיכנות מובנה", היה אדסגר ו דייקסטרה (פזוצאןו | ./ זטעָצטם). | הוגים וכותבים אקדמיים - במיוחד הור. קנות', נאוור וווירת' העניקו תמיכה נוספת וסללו את הדרך לקבילותו האקדמית. בשנות ה707 הצמיח המבול של יורדון בתחום הסמינרים וספרי ההדרכה תריסרי חקיינים והפך את הפרקטיקה לחוכמה מקובלת אצל מתכנתים מסחריים. ניקלאוס ווירת', אשר אמר ש"תיכנות זו או- מנות בונה" התכוון לא למכונות אלא לבני- אדם (אולם גם החשיב אותו כתחום אקדמי בפני עצמו), המשיך להטיף וללמד את בשו- רת הפשטות ואת העקרונות הישירים וה- ברורים. ספריו, חסוזטטטטזות] ח, :שהווהוהוזקסז? 6וזהותטופצפ ("צוחגזטָטז? = טזטוסטז51 12218 +בוחח] סק ה השפיעו יותר ממה שניתן לנחש מאורכם הקצר, אך השפעתו הגדולה ביותר היתה באמצעות השפות המובנות שפיתח, פסקל ומודולָה. פסובולוגות התיבנות ב-1971 הציג הספר של ג'רלד מ. ווונברג טחווהוהגזטטזק זט זט צטט[טהטצצ טווך את הרעיון החדשני שתיכנות אינו רק ענין של חומרה ותוכנה, אלא פעילות אנושית הניתנת להבנה במונחים של פסיכולוגיה, ושאכן קיימת פסיכולוגיה יוחודית של תי- "מעשה חושב" יוני 1986 טיוון תשמ"ו חקר. הספר מהווה ינת דר ציון דרך ונותר הטוב 0 ו ד א. (חדשנותו ְ 0 יי ע וציא לאור הרגיל שר תב מספר ספרי של ווינברג, אשר עבורו כ ל מיחשוב מעולים בימים הראשונים -- שית, א דן בתיבנות כרמת ה בפעילות אונדיבידואלית ולבסוף ב בלים ועקרונות תיכנותיים 5 --- מצביעים לעבר הפרקטיקה ש - המובנה. עוצמתו של הספר אינה - 1 . בעצה מפורטת בלשהי, או בפניני . = אלא בלימוד שבל ההתנהגות התיכב ₪ / כולל איש לעצמו, חייבת בצפיה, בשיקו ובלקיחה בחשבון ולעיתים גם בכיוונון. הנדסת תוכנה . תחילה האמינו שתיכנות דורש את הכישו רים המיוחרים ואת תהליך החשיבה הלוגי המאפיין מתמטיקאים; כלומר, תיכנות נחשב לבעיה טריויאלית בהנדסת חשמל אשר מתמטיקאים יפתרו אותה על נקלה. לאחר שמתמטיקאים ביצעו את צעדם הראשון בת- חום זה, נטו אנשים רבים להסתכל על תיכנות בעל אומנות ייחודית ומיסתורית; אח"ב בעל מלאבה שרק בעזרת אימון ניתן ללמוד אותה; אח"ב כצירוף של כל השלושה; אולם ההרגשה המשיכה להיות, בקרב מספר הולך וגדל של מתמטיקאים, שתחום המתמטיקה הוא זה המכשיר למקצוע התיכנות. ברגע שתכניות מעשיות דרושות היו גדולות מדי מכרי להיכתב ע"י גאון בודר, ללא עזרה, היה הברח ליצור תוכנה ע"י שימוש בצוותים של מתכנתים משתפי פעולה, התגלה הדמיון של המטלה להנדסת פרוייקט בצורה מיידית. הדבר הוביל למה שמקובל כיום בצורה רחבה בקונספציה של הנדסת תוכנה. המבוא של יורדון ב"188 שלו מציין את הסופרים אשר הציעו אנלוגיה זו, אולם הספר הקלאסי הוא: 0 חו פצמפצם :ח1חס ןא ח18א [הסוהזע1א שחיך אַחוזס6ְהועַה שנכתב ע"י פררריק פ. ברוקס, ג'וניור. בספרו זה מביא ברוקס ב"1975 את מה שהוא למד כמנהל פרוייקט במערכת 50 18% ומערכת ההפעלה 08/360, כאסופה של מאמרים דידקטיים בין-תחומיים מעוררי מחשבות. טיעונו המרכזי הוא שפרוייקטי תיכנות גדו- לים סובלים מבעיות ניהול שונות בסוגן מאלו של פרוייקטים קטנים, עקב חלוקת העבודה; מוצריהם חייבים לעבור סקירה ובדיקה רש- מית ויש לתעדם. בעוד שביום כל זה נראה ברור, הרי הקונספ- ציה והמירשמים היו חדשניים בשנת 1975 ונראה שנתגלו מחדש כל אימת שאירגון חדש. מנהל חדש ומתכנת חדש יוצרים את "המערכת השניה" הממוטטת, אשר ברוקס מזהי ן זהיר ממנה 8 נה ומכנה אותה המערכת המסו- בנת ביותר שתיב ו טר נ 0 ] האדם מעודו" ומבצע את המעבר המסוכן מפרוייקטים קטנים לגדולים. מסקנתו החשובה ביותר, המתגלה בצורה מחזורית. | מוגדרת במילותין: ‏ "שלמות קונספטואלית היא השיקול החשוב ביותר בתיכנון מערכת. מוטב לקבל מערכת שתש- מיט מספר תכונות ושיפורים אנומליים, א תשקף סט יחיד של רעיונות תיכנון מאשר לחיות עם מערכת המכילה הרבה רעיונות טובים אך עצמאיים ולא מתואמים." ברוקט הוא מלומרד ברור ותמציתי אך אינו מצוע פתרונות ספציפיים. ' הוכחת הנכונוּת הרעיון הוותיק שתיכנות זקוק לצורת חשיבה מתמטית התפתח לנקודה שבה סברו אחדים שהוא ענף של המתמטיקה (עוד יגיע המועך שבו יובן שמתמטיקה היא ענף של המיח- שוב!) צורך זה מקובל על מספר מתמטיקאים ונדחה ע"י אחרים. התומכים מכירים בכך שתיכנות הינו חלק חיוני גָּדֶל וחשוב של העולם החדש ושהוא מציע בעיות אין-ספור אשר ניתן לתרגמם מוּכָנִית לתצורה מתמ- טית. המתנגדים, בעיקר אנשי האקדמיה המבוגרים והמסורתיים יותר, פוחדים מתוצ- אות התערבותה של מכונה מסחרית ומדי שרד באתרים המקודשים של המתמטיקה. המתנגדים הם קבוצה מונוטונית ההולכת ונעלמת, אשר במהרה ניתן יהא להוכית שהיא אינה קיימת ואינה שווה דיון נוסף; אך התומכים הינם מובילים רבי השפעה, הן במתמטיקה והן באספקטים התאורטיים של מדעי המחשב האקדמיים. טוב או רע, תאהב זאת או לא, יש קשרים שבתפישה, אישיים ומעשיים, בין תיכנות למתמטיקה. במאמר משנת 1965, המהווה אבן-דרך, אשר בו תאר דייקסטרה - במטפר עמודים - את הבשורה הכוללת של התיכנות המובנה, הוא אמר "מצבו של המתכנת קרוב מבחינה אנלוגית לזה של המתמטיקאי הטהור המפ" תח תאוריה ומוכיח תוצאות". תפישה זו, שתיכנות הוא ענף של המתמטיקה ויש לטפל בו כפי שמטפלים במתמטיקה, הביאה את דייקסטרה ואחרים להציע שבדיוק כפי שנכו- נות מתמטית ניתנת להוכחה מופשטת עבור תאוריות, משפטים ותוצאות מתמטיות, ניתן לעשות אותו דבר עבור תכניות. הספר קחווחוההזקסז? ]0 6מו!קוספוש 4 של ד מספר כיצד ניתן לבצע זאת; ב - קחווחוההזקסז? ]0, מבהיר דויד 0 טות ההוראה של דייקסטרה בקולג' ולסטודנטים שלהם. 0 מתמטיקאים נוספים ה -/ - פיתחו שיטות משל עצמם ו - את נכונותן ושלמותן של ו 6 ראויות לציון ההצהרות האינדו 7 4 פלויך, השיטה ה -%- והאינדוקציה בנקודה קבועה - 3 - ל ה .. ו עצמו. ב"ץזסטחך 0 מלמדים 6 , בדומה למתמטיק - של שור לינגר, מילס וויט, שהרעיון ו (בלו- טות עקביות בניתוח ובהרכבת כ לונית ש מר, תיכנות מוּבְנְה) הוא 7 ה הנכונות המתמטית. הם מנסים - ונממש" זה לאנשי מקצוע בתיכנות, בתעש הסטום של לה; אך עבור אנשי אקדמיה, הטק דיוקסטרה וגריס הם המקובלים. .(1161108. ג[זוס)1 01118106 א-90641 -116' :שתנותותהינק סי 0111001גיט .6 160870 לכ ,7801106 תה עס -+26 300 ,01111 .12 מ18ז113 ,1867 ל - 000 גחו .1 6זפת 402 ,1979 ,018 ,קתו680 532.95 )15% 0-201-14461-1(. -הזגינקסינ'] ז16נוק 0:0 01 41 שגר הזה תטץ : סותנו[%0 ,קתוחז עם ,מ01110 0מ5600 ,פמתת1נ0ק1ה -0/68-ת400150 ;תות .2 6[המסק 6 634 ,1974 ,18 ,8ַת6801 ,167 .(0-201-03809-9 אן158) 535.95 -הזהעקס?] 0זטוקות 0 01 41 6גי 1 הט -1ת56 :11 סותגו[ /0‏ שתוח ,ת0וז01 0ת5600 ,פתנם! 4120 681 -ת400180. ;מזטח א .= 00810 עפ 0 ,1981 ,01 ,8הו3680 ,68168 .(0-201-03822-6 15818) 836.95 ,פספָהק -התהיז 10 ע6)נוכ ות 60 04 זג 6גיד במ שתנוז50 :111 6תזגו[0 ,קתוחז ;ונומא .₪ 810מ0 ע2 ,₪מו56320 .6תו3680 ,ע6516/-ת480150. -0 א158) 535.95 ,9סקהן 722 ,1973 .(א-201-03803 שתוהזות ה זק סי '] +04 18ת6ות1216 6מיר מגוזם צע ,תסווו0 560000 ,91716 סקטה[ .[ .1 6תג תגהקותז6 א ,שי אסא 0-1 ,20088 וצ (מסקה פפסְקָה 147 ,1978 ,אעתסצ 815.95 )1581% 0-07-034207-5(- -610/) מזהצק סז 01 8מ3]10 תגוס ת10 ;א1/0608 65גו1860 עכ ,ת08110 65 230 ,1984 ,אס לוס ,116 (0-471-90323-3 א152) 529.95 1ז6ותק2696[0] | ומהתק סז | 6תי וא הת] 16 ,1 וזה :200688ע ;תת .2 [106 עע (זסתתתהזקס,ק ;קֶת6801 ,68167/-מ400150 -0 58 5 ,8866 264 ,1974 201-14451-4(. ]תסותקס!66כ1 | התהזקסז, | 6תך -ותהצק 0 1116 ,11 |קה] :00058עע -4001 :חס .12 .1 על 1631 קחוות 13 ,6ה6301ת ,50-0063167 -0-201 א5₪]) 531.95 שקה 690 14463-8(. בל אחד מסופרים אלו נותן דוגמאות להו- כחת נכונותן של תכניות קטנות וכולם מודים שעדיין אין אפשרות ליישם שיטות הוכחה מתמטיות | לתכניות | חשובות | מהחים המציאותיים, המכילות מאות, אלפים או מיליונים של שורות קוד. בהיותם מתמטיק- אים, הם נוקטים דרך טיפול הנאחזת באינדוקציה מתמטית, בהניחם שאם ניתן הצהיר מ שהו אודות נכונותו של חבר אחד -601תוקח 506 תו 018591085 תעוצר .א וגו שחו ,19 0 06 .058 מ60זגוסצ -0 א155) 833.50 , זה ,65קכן 494 917072-14-6(- צם שתוותתזהיוק סיו ו 84 ,ונוע .א .5 ,גת .[-.0 5 060 :1080 .1 .0.4 2.00 5 220 ,1972 ,ה40מ 1 -(0-12-200590-3 א188) שתוותותהזקסי ץק 1 6תנ!סוספות ג -1106ת6. :הפונת 05267 עע 6 ,זא .5 006א16קח ,11311 -0-3 א58) 0 886% 217 .(א-215871 -וטקות 6 תס 5שת"זו. 56160160 עס ,6צ06011י61ק 4 :קתג -61/-61פת1ז5 .7 56 שק 272 0+ 6 ,186 -3 זס ,0-387-90652-5 158) 529.95 -זס חמ 01 166פזנוס 540-90692-5 08(. םא :קתותתתזהזק 10 5791618110 :םדזוח 181805 עם ,תסגוסטוהסיםות1 -60116ת ,1 ,011185 16006קחת א ) 528.95 ,03865 169 ,1973 ,11811 0-13-880369-2(. = 5170101205 1818 + פותת!ווסק1ה -ת :דט פט3[8ו עכ ,פותזהזקס?ק 1 ,1 .61105 2169000 -3[-0 א152) 834.95 ,אכ 366 ,1979 022418-9(. ש6!נוקות0) 01 קשס|סת6ץ23 6מך 66746 על ,שהוממתהזקסץץ -חן6[ תגזו1)05 מ%0 נקזסטהו6/ 288 ,1971 ,אצ 6 ,18סם .(0-412-29264-3 א[158) 616.95 -18 :תותס](-ת218 [הסגהוע1ק 6מך ,קחו66מוקת2] 6עה8א]/50 תס 8878 -4001 ;-ז[ .70088 .2 6061168 עע -וםוזק6ז ,1 ,2ח6801 ,0/0516 -ת50 ו 195 ,1982 6017:6011088 ו[11ו 60 .(0-201-00650-2 א158) 814.95 ז6קאם קתווזותהזק סז'] 01 501606 6ג7 )-זסקתוזק5 :0165 23% עפ 5 קה 366 ,1982 ,%ז + טס -3-00 "0 ,א-0-387-90641 158%) בסט, ניתן להרחיבו לבל החברים בסט, גם אם הסט אינסופי בגודלו. במילים אחרות, זה נראה להם לפחות סביר והבטוח ביותר, שמה שניתן לעשות בקטן, על תכניות קטנות, ניתן לעשות בגדול, על התכניות הגדולות ביותר. הם מעודדים את עמיתיהם, תלמידיהם והסטורנטים הבוגרים שלהם ללחוץ בכיוון זה, ורבים מהם עושים כך. מספר פרופסורים החפצים ביוקרתם של 00 מדעי המחשב, אשר יתאפיינו באתגרים אינטלקטואליים כמו מדעי המתמטיקה, מבצעים מחקרים ומעבירים קורסים בנושאים מתמטיים ולוגיים רחבים של הוכחה ואימות תכניות והם נלהבים פחות בנוגע לאספקטים היותר מעשיים של הנדסת תוכנה. הם מקב- לים כחשובים, אך לעיתים כמעשה אומנות, את תחומי הניתוח, התכנון והקידוד המושל- כים מהמונח "מובנים", אך הם בדרך-כלל אדישים ולעיתים קרובות אנטגוניסטיים לקורסים אוניברסיטאיים אודות האספקטים של הנדסת תוכנה הקשורים בשיטות, נוה- לים, ארגון וכלכלה; כלומר, אלו הקשורים לניהול אנשים ומשאבים ולא לניהול סמלים (005 וח ץ5). סיווג מכאן, קיימות חלוקות אינטלקטואליות או פילוסופיות בין אלו העושים, אלו המלמדים, אלו החוקרים, אלו הממציאים ואלו הכות- בים אודות תיכנות. אני מסתכל על החלוקות העיקריות כאילו היו מסודרות בשורה משמ- אל לימין; בקצה השמאלי הרחוק הייתי ממקם את אלו, דוגמת דייקסטרה היום ודו- נלד א. קנות' בעבר, שהתיחסו לתיכנות כמק- צוע מתמטי, או כפי שדויד גריס אומר, מדע: "עבודה התלויה בידיעה וביישום עקבי של עקרונות". בקצה הימני הרחוק הייתי שם את אלו הרחוקים ביותר מהמתמטיקאים, אלו הרואים את התיכנות כמלאכת מחשבת או אומנות, שוב מוגדרת ע"י גריס כ"דורשת ידיעה בלבד של כללים מסורתים וכישורים הנרכשים ע"י ניסיון." אני מזניח את הקבוצה הקיצונית המפוצלת של אלו הרואים בתי- כנות הונאה, וממקם בצד ימין את אלו, דוג- מת קנות' היום, הרואים בתיכנות אמצעי תקשורת בעיקר. את ממשיכיהם של נאור והואר הייתי ממקם בצד השמאלי, אני כורך את יתר הדנים בתיכנות במרכז עם ווירת', ברוקס, וינברג, קרינגהאם ופלאוגר. הם מתיחסים לתיכנות כאל ענף בהנרסה - כלומר, הנדסת תוכנה. הנדסה כפי שהיא מיושמת עכשיו הינה תערובת של אומנות ומדע, המיישמת עקרונות במקומות בהם הם זמינים אך נשענת על כללים מסורתיים ועל כישורים התנהגותיים, שם אין בנמצא עקרו- נות מדעיים זמינים. הסיסמה של המהנדס היא תמיד "בצע את העבודה עם הכלים שיש לך. איננו יכולים להמתין לשלמות". המלצות המלצותי לספרי תוכנה קלאסיים עבור אנשי המקצוע בתיכנות תלויות בסיווגים אלו; דרך חשיבתו של איש המקצוע על מהות התיכנות תקבע את הספר עליו אמליץ. מה שאתה חושב זה מה שאתה צריך לקרוא. אם אתה מסתכל על תכנות כעל הונאה, או בעל מדע ואומנות מיסתורית, או כעל מלא- כת מחשבת הניתנת ללימוד רק ע"י חניכות, אף ספר לא יעזור לך, כך שלא אמליץ על אף אחד. "מעשה חושב" יונו 1986 סיוון תשמ"ו אם אתה מתיחס לתיכנות כאל מאמץ אנושי - 2 המושפע מאינטראקציות פסיכולוגיות, אתה צריך את וינברג. אם אתה רואה את התיכנות כענף במתמטי- קה, אתה צריך לקרוא את גריס. אם אתה מוצא את גריס קל מדי, נסה את דייקסטרה בעצמו. הואר, לינגר, מילס וויט מציעים חלו- פות וגירסאות מתמטיות. הספר האחרון של לוקס נועד לתאר את שיטות האימות הקלאסיות בלא לדרוש יותר מדי מהקורא בנושאי לוגיקה רשמית וסמנטיקה. אם אתה צופה בתיכנות בסוג של הנדסה, אתה צריך קרוב לודאי לקרוא את ברוקס. (על אף שהוא קורא לתיכנות מלאכת מחש- בת, הוא מתיחס אליה כאל הנדסה). ניתן להמליץ על ווירת' עבור אלו הרוצים לתת טעם אקדמי יותר למקורות הייחוס שלהם. סוייו:) של יורדון מספק היסטוריה משובחת בזו וכן סקירה של הנדסת תוכנה והוא מה- ווה המלצה בזכות עצמו. אני מסבים עם יורדון שהמאמר ‏ טחוזששחועת] שו 50" של בארי בוהם בקובץ "הינו הסיכום הכולל הטוב ביותר של שדה התוכנה שראיתי אי פעם יוצא לאור". תרצה בודאי להשלים מאמרים אלו עם ספריהם של קרניגהאם ופלאוגר ועם שני הכרכים של ארון, ותקנח בספרים שהומלצו עבור אלו הרואים בתי- בנות מתמטיקה, כדי לבחון כיצד נגזר פיתו- ש ונות מתוך המתמטיקה. חזרה לשאלות הפתוחות לאחר תאורו של משבר התוכנה, דיון במס פר ספרים והמלצה על הקלאסיקה, נותרנו עם שתי שאלות בלליות: "מד תוכנה?" ו"מהו עתידו הסביר" מדוע יש משבר תוכנה? נקודת מבט מסוימת לעבר המסתורין ניתנת להשגה אם דנים בסו- גיה מדוע אין משבר חומרה תמידי מתמשך. בשנות ה"50 המתקדמות צצו שאלות רצי- ניות אודות החומרה. האם כל הרכיבים של כל מחשב חרש מחויטים יחדיו בצורה נכונה? האם התקנים מורכבים אלו יפעלו לכל פרק זמן שהוא ללא תקלות? כיצד ניתן לקבל תוצאות אמינות למרות הפגמים והתק- לות? אכן, החומרה של המחשבים המוקדמים בַשלה לעיתים קרובות. | ההוכחה לאי- אמינותה של חומרה זו טמונה בזכרונותיהם של אלו שהיו שם, והיא מתועדת בהגיגים מודאגים עם כשלונות חומרה של פירסומים נכונים לשעתם. המילונים הראשונים מגדי- רים מגוון של ריצות מחדש (.ש א אטוז מש ובדיקות (שהווגו .זחג|הטטז חו-ז!וטי) ב הסוזהשו!קטט .[טטוטוח) אשר שימשו בצורה מקובלת לבדיקת תקלות במעגלי הביניים. ריצות מחשב מוקדמות הורצו מספר פעמים על מנת שניתן יהא להוכיח שהמכונה יבולה לקבל אותה תוצאה פעמ- יים. התכנונים הראשונים של המחשבים כללו מעבדים כפולים או אף משולשים אשר מבצ- עים מטלות זהות ומשווים תוצאות. מאמרים "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמין ירסאות של פורסמו ודיונים התקיימו 0 טכניקות לבניית מחשבים אמינים מח? ו אמינים. בגרות בתכנון ח : המצב, משום שהוברר שמחשב הינו קריטי יותר מאשר תכנון ובנית מקלט זוה ודורש שימוש בחלקים אמינים 8 ובטכניקות הרכבה ה ל בא, לראשונה, כשהטרנזיס 1 : את שפופרת הריק בעלת אורך החיים המו גבל, ואז, כשהטרנזיסטורים וכל הרכיבים ומרה ובבניה שינו כליל את מוצר טלויר האלקטרוניים החשובים מוזערו והומרו [ במוצרים אותם ניתן לייצר, למקם ולמחבר באמצעים ‏ פוטוגראפיים וכימיים. = ללא התערבותם המפורטת והמגושמת של ידי האדם. בדיוק כפי שהחלפתם של כתבי היד בהדפסות ביטלה במעט לחלוטין את שגיאות הכתבניות בספרים. כך המעבר לשיטת הדפ" סת הנוכחית של מעגלים ורכיבים הפחית את הפגמים במעגל מכל הסוגים עד במעט אפס. כיום, על אף שהמחשבים גדולים ומורכבים הרבה יותר מאלו של שנות ה507, הרי ביצועיהם נטולי הפגמים נלקחים במעט כדבר מובן מאליו. אולם, גם כשתקלות ומעידות בחומרה היו נפוצות, מעולם לא שאל איש ביצד להרכיב מחשב בצורה נכונה. היה ברור שזוהי בעיה של הנדסת השמל, בדומה לתכנון ובניה של מקלט רדיו, או של רשת טלפונים. או חיוט מילואה של בקרת תהליך. שאלת הפעלתו של המחשב המוגמר והתמודדות עם פגמיו ותקלותיו נענתה בצורה פרגמטית. מה שונה אם כך בקשר לתוכנה? מדוע היא תמיד שרויה במשבר בעוד משבר החומרה הדומה בבר חלף? ראשית, יש הרבה יותר תוכנה מיוצרת מאשר מחשבים מתוכננים, נבנים. ונמצאים בשימוש. הדבר מוביל לכך שהרבה אנשים בלתי מאומנים ובלתי מוכש- רים מעורבים בתוכנה ובביצוע טעויות תוך כדי הדרכה במשימה. (הארי לדגארד נגע בחלק מהשאלה במאמרן: -6% 0 6 .א 161 וח סו :חח זקס יי "וח בגיליון קודם של 41306%08), שנית, מערכות תוכנה גדולות ומורכבות מסובכות הרבה יותר מכל חומרה שהיא. כפי שכתב ברוקס "מישהו יכול לצפות מהמרוץ האנושי להמשיך ולנסות מערכות בטווח השגתו או מעט מעבר לכך: ומערכות תוכנה הן בוראי מעשי ידי האדם המטובכות והמורכבות ביותר". דייקסטרה אומר "תי בנות יישאר מקצוע קשה מאוד, משום שבר- גע ששחררנו את עצמנו מהסירבול הנסיבתי נמצא את עצמנו חופשיים לטפל בבעיות הנמצאות כיום הרבה מעבר לקיבולת חתי- בנות שלנו." שלישית, בעוד הנרסת החשמל של החומרה נחה על גבי מלאי גדול של עקרונות בסיסיים, כמה מהם בני למעלה ממאה שנה, הנדסת התובנה כוללת מעט עקרונות מקובלים, מקצת טנטטיביים ועקרונות מובטחים רבים, אך הרבה אומנות, מלאכת מחשבת, כישורים מוכחים ו"פספוסים". כלומר, בעוד מהנדסי התובנה טרודים ביישום עקרונות מוכחים, אין הרבה כאלו בנמצא. | לבסוף. וחשוב מכל, בעוד שבידינו אנלוגיות טובות בין מחשבים והתקנים אחרים עמם יש | לנו ניסיון רב, אין לנו אנלוגיות טובות לתו- כנה. בפרפראזה על דבריו של ברוקס בפסקה הראשונה של הקדמתו נוכל לאמר: תיכנות | דומה למאמצים אנושיים אחרים - ביותר דרכים מאשר מרבית המתכנתים מאמינים. | אך בדרכים רבות אחרות הוא שונה - ביותר דרכים מאשר מרבית המתכנתים סבורים. נקודות הדמיון וההבדלים האלו הן הן | הנקודות אותן מנסים, אלו התוקפים את | משבר התוכנה, לזהות ולהבין. | העתיד הסביר. מבחינה היסטורית אנו יוד" | עים שהמשברים בתרבותנו. אשר נראו כתמידיים על אף התקפות נועזות, הניבו | מספר תוצאות. כמה מהם הביאו לכמה תגלז יות חדשות ודרמטיות; בסיווג זה נמצאות הדוגמאות האחרונות של שיתוק מוחין ואבעבועות רוח.| כמה ‏ מהם נעלמו כשהטכנולוגיה והקירמה שינו את הסביבה: מרבית המשברים השתפרו או ששינו את אופיים כאשר נסיונות ריפוי נחלו הצלחה חלקית; לדוגמה, למרות המאמצים העצומים מאז ימי קדם, לא נפתרה בעיית המוות, אולם שינוי היעד מהשגת חיי נצח להארכת החיים הניבה הצלחה מוחשית. אולם, מרבית המשברים המתמשבים פשוט ממשיכים. לעיתים קרובות סוערים, תומכים בתעשיות המבוססות המקדישות חלק מזמנן להתמודדות עם המשבר וחלק אחר לנסיון למצוא פתרונות. עוני, הנזלת הידועה, הגיל המבוגר והמיסים שייכים לסוג זה, ונראה שגם משבר התוכנה. כפי שברוקס אומר: "טלאי הזפת של הנדסת התוכנה יתקשה בבוא הזמן". מחבר פחות אופטימי היה אומר - עד-אין סוף. תיקונים וטלאום: הדרכה נוספת לפירסומים בטור ביקורת הספרים שלי במהדורת קיץ 4 "אזה ספר לבחור? מדריך ביקורתי לספרי ההדרכה", אני מנסה לנתב את קוראי 5 למקורות הטובים ביותר בספרות המיחשוב וטענתי כנגד אי קיומם של רשימות מקיפות מעודכנות של הפירסומים הקשורים בעולם המיחשוב. חדרתי לשטח בו אחרים מומחים יותר ושני ספרנים הדריכוני במטלה במהירות. הם הצביעו על כך שהתעלמתי ממספר מקורות חשובים, פירסומים שלא הייתי ער להם. לאחר שהתגברתי על שתיקת הזעם שלי, הבנתי שבמקום להמליץ על פירסומים כמדריכים לקוראי, אני צריך לק- רוא לכם לפנות לספרן שלכם בתור המדריך הטוב ביותר, אשר לו משאבים זמינים מיידית לסייע. אין צורך בבעלי מקצוע בתחום המיחשוב על מנת שתהא בהישג ידם רשימת ספרים בנושא; הם רק צריכים לדעת את מספר הטלפון של הספרן שלהם! רק אותם חסרי מזל. מטכנים, חסרי נגישות לסיפריה טובה, עם ספרנים טובים, צריכים לשמור לעצמם רשימות משלהם. על מנת לתקן ולהטליא את המצב ולפצות את כל אותם ספרנים שהעלבתי. אסקור כמה מהמדריכים שדרלין מאיירס הילדברנדט (מנהלת מרכז המידע למיחשוב באוניברסי- טת וושינגטון בסיאטל) והארי פ. לול (מהסיפריה | למתמטיקה/מדעי | המחשב באוניברסיטת סטנפורד) סיפרו לי עליהם. אלו אינם מקורות שעל איש מקצוע בעולם המיחשוב לתייק באוסף האישי שלו/שלה: אלא שסיפרית הפקולטה למדעי המחשב צריכה שיהיו תחת ידה ואיש המקצוע במיח- שוב צריך להיות ער לקיומם, בדיוק כפי שקו- רא רציני צריך לדעת שכל סיפריה וחנות ספרים רצינית צריכה להחזיק עותק מעודכן של רשימת הספרים הנמצאים בהדפסה. המשאב החסר העיקרי המקור החשוב ביותר, או כפי שהספרנים אומרים, המשאב, הוא תרומתה העדכנית העצמית של הילדברנדט לאומנות החזקתה של סיפריה לאנשי המקצוע בעולם המיחשוב - כרך עב-ברס עם כריכת ניר, מהדורת 5 -הו60 :ץזסוטטזוכ1 הסווהחוזס]ת1 שתווטקותס) זט [ שהוזטקות0) 10 62166 טצופתשתטזק .(610) הספר הינו קומפילציה קלה לשימוש של מידע אודות כל סוגי הפירסומים על כל ההיבטים של מדעי המחשב ועיבוד נתונים, ויותר, הרבה יותר. היות והוא מתוכנן לשרת את צרכיהם של ספרני המחקר והמקורות בחברות | עתירות-ידע | וכן | בקולג'ים ובאוניברסיטאות, ומשום שספרנים משרתים בל אחד, הוא מתוכנן למעשה לשרת כל אחד. שתים עשרה כותרות פרקיו, במסגרת: [610 הינו הממשיך של | וס וקלוס 1981 (6% ו 1 ובס 10 מטעם אותו מחבר]. פרק 1, "תקופוני מחשב," מספק נתונים ביבליוגרפיים מלאים על יותר מ1,3007 תקו- פונים (למרות השמטתו של 46/5 8א, פרק זה גדול כמעט פי שלושה מקודמו בשנת ו9פו). הרשימה האלפאביתית מושלמת בעזרת תוכן ענינים מפורט. למרבה הצער, במהדורה זו אין המחבר ממליץ יותר על קבוצת גרעין בת 100 תקופוני מחשב חיוניים, אך היא מספקת נוחל בצעד-אחר-צעד, אשר בעזרתו יכול ספרן לפתח פרופיל אירגוני תיאורי אשר יכול להוביל לבחירת המינויים והרכישות המתאימה. 590.00 )155% 0737-0334(. -212 43018160 1116 :01/5616015 ה -0 6 ת16טקת 00 01 צנקהזקסון וטספ 620 ,.6ח1 ע16זט 6.0 2818 :16815 21 9 ,1.01501116 ,512661 תמוק 0 46 65א4 576 ,1983 .(0-914604-25-9 א158) ה ש6!גות 00 10 201066) מצג3 9166 ג810ת1 >וסת8ץ77 צם -1 ,190831 20% .2.0 ,שחוה3ו[פטק -8כן ,3866 142 ,1985 :75519 1% .188 .(0-911061-11-8 א150) 59.95 ,חס -500706 01616ות6.0 ע20%56 6 שמוזטקות 60 [8ת0גת6? ]0 200% ,ץתהתום 60 -20%%6 .3.3 ;1985 0 ,1984 :48106 11( מסעע תת -08352 א152) 519.95 ,זטק08 ,בסקהק 1931-3(. -16קת 6.0 1100%2856 6:טקותס') -ז6/6] 12008 ת16ומ0) 51%6ח6ת[ 61 :1983 ,60106 6ב 0066 סגה ] ,40818 .0 7310 16.0 3 90723: 1.5 -111] 41ב 121151108 ות 0) -121766 [הַתִסוּו8ת167ת1 ת/ :0811085 -₪01 1985-86 ,68720085 6מ8 צזס1 8ה00ו681ותטנעתת20) :מ10 1,370 (6מ6צ ]285 2 ..6מ[ ת6בק .465 500 .1985 :10538 צאת .(0-88709-008-7 א.158) 590.00 זע 615 תש כפאג 500%5 אא 115 10 פאג 50085 נוסף לשם הקיקיוני "ידיעונים של מרכזי מחשבים אוניברסיטאיים", מכיל פרק 11 רשי- מה של יותר מ-140 מהמרכזים הגדולים יותר לפי המחשב המנוצל (ה-11/780 אא' מוביל בראש). נותן את שמו ואת מספר הטלפון של כל מנהל וכולל רשימת כתובות של יצרני מחשבים. פרק !!!, "ספרי מחשבים", מספק נתונים ביבליוגרפים מלאים אודות ססו נושאים (מהדורת 1981 הכילה 800, אך כללי הבחי- רה שונו במהדורה זו). הספרים המצויים בזכו61 הוצעו ע"י מספר סיפריות בכירות של מרכזי מחשבים. הן מסחריות והן אקדמיות. כמחציתם מסווגים כקלאסיקה ומחציתם | | כחשובים עכשווית. הקטגוריה השלישית, -1(17066 ת0!!הומתס/ת[ שמו!טקות 0) 0 16 6 ת6[6 ןת 60 4 :0+ -60 ב06ע116310,] קתוונוקת 6 16 ץצ 6מ16ז24] כ 601160 םג 60וום 6 ,.6ת1 260200 [01ת11|46278 ל .ג [60678/] ,5% 6טת6צג מו7 מ6קגן (כשקגק ‏ 557 ,1985 :98023 -תגו! 80 שתוקקום: 54.00 + 899.95 .(0-933113-00-5 א153) קַחו01 -ז08) ,או6ן16%] 200 ת6וטקת0) סו גי 166 ,7 20% .1.0 (אפ6ע ע16ת 60 .ץזמסוה :96837 [11 גו[ט[סמ110 4 :1165002608 501666 16גוק ות 60 -1,11678 [8ת70165510/] 10 6020106 -31 2 601160 0ת3 00101160 (6עטו צזזגו 10 16086צוסת א :5ז6ץ01 6מ16 ש6516[16516 701 .106 ,16311005[פנוק + פחום1 6זוו[/ (סטוחסצה 0 4060 6קגק 346 ,1981 .(0-914236-80-0 א158) ג 5071315 0מ3 200%5 ע6)גק ו 60 -וח20) ז0 20% .4 .3 :1984 ומוחץק 4 :18106 ]01 ,זסנ[ז. תתג ועתהק -52 א158) 849.90 .65קַבק 600 1814-7(. והוז כ תו 50/9896 0094675 תות 60 ז00%56 .3.0 ;1984 סא 1984 :48106 ]01 כז0כ?ג תתב א8%]) 695.00 .65ש4נן 2,300 ,65תזגו[סע 0-8352-1922-4(. "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 5 תוכן הספר צז66זוע 10110 ח1 חק ות 20) (מדריך למידע במיחשוב) עמודים ו 266 1 תקופוני מחשב - ו ידיעונים של מרכזי מחשב אוניברסיטאיים - וו ספרי מחשבים , צן דו"חות טכניים - ₪ שירותי אינדקס ותקצירים 0 1 משאבי תוכנה - זו משאבי סקירה 9 ]וצ משאבי חומרה אז מדריכים, מילונים וספרי עזר 33 א שפות מחשב 55 ]א הרחבה לסיווג ספרית הקונגרס המתוזמנת ל-475 0 ו24767): טיוטה 1985 26 |וא מוציאים לאור 3 נספחים א' קבוצות משתמשים רפואיות 2 בי אינדקט-אב לכותרות 13 קבוצות משתמשים רפואיות, הינו בעל ענין מוגבל, בעוד נספח ב' אינו מציין את שמו המלא של הכרך אלא מתייחס למונוגראפים בלבר (סיווג הבולל ספרים אך לא תקופונים, דוחות, ידיעונים וכל שאר הדברים המוזכרים בטקסט). | חבל | שלמרות | שהפרקים האינדיבידואליים החשובים מכילים אינדק- סים עצמיים, אין לברך אינדקס כוללני. "עבורות הסיטוריות", אינה כוללת ספרים אודות ההיסטוריה של המיחשוב, אלא מה- ווה סיכום של שבע רשימת קודמות של ספרות מיחשוב, בולל 688₪. פרק ]', "משאבי תוכנה", מכיל רשימה של יותר מ-200 מקורות של תכניות מחשב מכל סוג שהוא (כמעט פי ארבעה לעומת מהדו- רת 1981), במספר מקרים עם משפט מתאר אחד או שניים. הוא כולל אינדקס נושאים. פרק ]1/, "משאבי סקירה", סוקר 28 פרסו- מים הסוקרים חומר הקשור למחשבים מכל סוג שהוא, בעוד פרק |11, "משאבי חומרה", עושה אותו דבר עבור 90 פירסומים הנוגעים בעיקר בחומרה. פרק א, "שפות מחשב", מציין תחילה 29 שפות תיכנות מוכרות עם פיסקה המתארת את ההיסטוריה של כל אחת מהן, ואח"ב מספק את ראשי התיבות של 370 שפות עם תאריכים, ומסיים ברשימה קצרה, לפי שם השפה, של מקורות הייחוס הרבים ביותר. זה לבד אומר אילו שפות היו פופולריות בשנת 4. ראוי לציין שהגידול בשפות מואט. רק | אחרונים מכילים סקירות אודות תוכנה ל- 0גו ראשי תיבות נוספו מאז 6%8 של שנת | 18%1-06. 191 ספהי , פרק 1א, הטיוטה להרחבה מוצעת של סיווג ם - 0" ב מיחשוב, מחשבים ומדעי המחשב בסיפרית | המחשב משחקים " ו ו הקונגרס, מיועד, והינו בעל ענין רק לספרנים | כסף, כתיבה. ה 9 מקצועיים. אינדקס ‏ אע מבי פרקים 1% .צ .א וז]]א מכילים רשימות ב של ₪ 2 8 טובות אודות "דוחות טכניים"; "שירותי | תאריך וציון אם סומנו -- ו אינדקס ותקצירים"; "מילונים, מדריכים וספ" | הסקירות קצרות הרבה -- 0 רי עזר" ו"מוציאים לאור" (1200 שמות וכתו" | צאטושטם ו 0 ו בות). הפיסקאות הקצרות המכילות הערות | יות. אך הן בודאי יו ל בפרק "מילונים, מדריכים וספרי עזר" הן קצ- | לשנה, זהו פירטום 2-5 ב"520 רות מטבע הדברים, אך יעילות. שוב, אשר גם מכורי אנשי המקצוע במיח- שני הנספחים מאכזבים. נספח א', רשימה של | לרכוש. ורים לספרים, יעריכו ויוכלו שני מקורות נוספים לפי הצעתם של שני הספרנים, בחנתי שני מקורות נוספים. הראשון הינו פירסום חודשי, זטוטקט וטוט 800%, הסוקר ספרי מחשבים מיותר מ-150 מוציאים לאור בקצב של 40 ספרים בגיליון. סקירותיו גם זמינות על ושאצאשא, שירות מידע וידאוטקס מסחרי. המחברת מסמנת בכוכב את הספרים אותם מצאה שימושיים או יחודיים, ונותנת להם סקירה בקורתית קצרה. לעיתים היא מתחילה גיליון ברף יחיר של הערות; לדוגמה, שני גיליונות 4 "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו | המי ומי המונה 2,000 שמות ומספרי טלפון השני הוא 131/5610066/, ביבליוגרפיה בכריכת ור של 533 תקופוני מחשב. כל מגזין מתואך היטב בעמוד יחיד, מבחינת תכולתו, קהל המטרה, מספר המינויים, תצורה ופירסום. מקורות שלא נבחנו הספרנים שסייעו בירי ציינו מקורות נוספים בהם לא עיינתי. חברת זטאא80 .8 %, החברה המפיצה את רשימת הספרים שבהדפסה, מפרסמת מדי שנה את רשימת ספרי המחשב הנמצאים בהדפסה, תוכנת בווקר בהרפסה ואת ]וספ זט ]0 5010000008 6ו16קתוס) זשאשוסת 60 חברת דמונט מוציאה לאור את ועו 8086 800% השנתי אשר הכיל 1400 כותרות במהדורת 1983 ונראה שיש קשיים בהוצאת מהדורת 84/85. חברת קומוניקיישן טרנדס אינק., מוציאה לאור חומר רב, כולל דוש שווקס !1 ו, מדריך בן 500 עמודים המ- ביל את 100 המאמרים האקדמיים בנושאי מחשב, המהווים רבי מכר, לשנת 4, ובכן פרופילים של 290 מוציאים לאור של ספרי מחשבים וכן 897 תקופונים. בין יתר המאפיינים יש 15 אינדקסים, רשימת בתעשית המוציאים לאור בתחום המחשבים ורשימה של 135 תקופונים שעיסוקם במחש- בים אך הפסיקו להופיע מאז המהדורה של השנה הקודמת. יש מספר קווי דמיון בין המדריך המקורי של הילדברנדט, שוווקווו60 0 לבין הנ"ל. עוד אחד | בדיוק בשסיימתי את כתיבתו של מאמר זה קיבלתי קלט נוסף, זטוטקוחס 6‏ 10 0000 חלשא מאת פרנסיס אמטו. קובץ זה ראוי לציון משום שהוא הראשון בעיצוב של ספר המכיל את 8605 (למרות שהוא משמיט את שווקס ]0 צלסוצו1] 6 ]0 0% קרוב ל-400 תקופונים מופיעים ברשימה והמידע אודות כל אחד מהם מסופק ע"י המוציא לאור. 1א6א החליטו לא להיענות לשאלונו של אמאטו ואי-לכך פרסומיהם מופיעים רק לפי כותרות. קדרת תקופוני המחשבים רותחת מהר מדי מכדי לאפשר לרשימה כזו להיות תקפה במשך למעלה ממספר חודשים. המילה האחרונה... במעט המיחשוב צומח במהירות כה רבה עד שהמוציאים לאור רואים בנושא פרת זהב הנחלבת בקלות. אני בטוח שלא ציינתי את כל רשימות המקורות הקיימות והתעלמתי, קרוב לודאי, מאלו המובטחות. אולם, אני תקווה שבסיועם של הילרברנדט ולול, הזכר" תי את המקורות הטובים יותר וסקרתי את הטובים ביותר. אבנר טוקר הצ'ופצ'יק של הקומקום בעתון "מעשה חושב" גליון ו (פברואר 6), התפרסם מאמר בשם "מכונות מסדי נתונים: סקירה". מאמר זה מעורר (בעקיפין) את הנושא של מינוח עברי למושגי עיבוד נתונים. אמנם קיימת ועדה הרנה בנושא, אך עבודתה טרם הקיפה את כל המושגים, ובינתיים נוצרות "עובדות בשטח". א. 14566 גוג למושג זה קיימות שתי אפשרויות תרגום בעברית: "מסדי נתונים" ו"בסיסי נתונים", נבחן את ההבדלים ביניהן. המילה "מסדי היא מילה תנכית (מופיעה בספר מלכים) בעוד המילה "בסיס" היא מילה תלמודית (ומקורה בשפה היוונית). מקובל כיום לתת העדפה למילים תנ"כיות על מילים תלמודיות (ויעידו ‏ הזוגות: אניה-ספינה, ‏ ירח-לבנה, שמש-חמה). אך גם מקובל לבחור מבין חלו- פות שונות את המילה ה"פשוטה" יותר, זו המקובלת והמוכרת. בלשון ימינו "מסד" היא מילה מליצית יותר מאשר "בסיס", נוסף לכך היא קרובה בשורשה ל"מוסד" ול"ממסד" בעוד שפירושו של "בסיס" הוא ברור וחד- ערבי. לכן, נראה לי, שיש להעדיף את המונת "בסיס נתונים". ב. 61110031 במאמר הנ"ל מתורגם מושג זה בשני אופנים: "רלציוני" ו"יחסי". אם המתרגם עצמו לא יכול היה לפסוק בסוגיה זו, אין ספק שהיא טעונה ליבון. המושג "[4חסווגוטזיי נגזר מהמ- קור המתמטי לדגם נתונים זה שהיא ץזסטם! פוסווגטז 01, התרגום "יחסי" נובע מהדמיון בצלצול בין [גחפוו8!טז ל"טטגוא!טז, ועשוי לעו- רר (אולי) את הרושם שיש כאן קשר לתורת היחסות. שני דגמי הנתונים שקדמו לדגם זה קרויים "מידרגי" (היררכי) ו"רישתי", וזאת על-פי הצורה הגרפית של דגם הנתונים. לכן יהיה זה טבעי שהדגם הנידון ייקרא בעברית "טבלאי" ומונח זה אומר לשומע הרבה יותר מכל תרגום אחר. נעיר כאן שהמאמר של 6004 .5 ₪, הנחשב למבשר דגם נתונים זה, קרוי 140004 יי +אחגת 8 508106 6פזה. 1 זס] 2818 ]0 [טשס1א, (הופיע ב"וא0// 01 .וחוח0ס, יונ 1970). מאז השתנה המונח "80% גוג והפך ל- "899 8ו9", ולכן גם אין להתיחס בחרדת קודש ל "]008ו81ן6זי, מילון מונחים ג. 56 האלמנט הבסיסי ברגם הרישתי של ]66% קרוי בשם וט זו, כנראה, בחירה מאד לא מוצלחת של מינוח, כיון שלפי "ספר השיאים של גינס" (מהדורת 1985) למילה זו יש מספר המשמעויות הרב ביותר בשפה האנגלית: 58 שמות עצם, 126 פעלים, סו שמות תואר. לי לא ידוע על כל תרגום המבטא את שימושה של המילה בעיבוד נתונים, האם למי מבין הקוראים יש הצעה? ד. 60וטפחוצוע אנשי עיבוד הנתונים נוהגים לתרגם מונח זה בעברית כ"מבוזר", מילה זו מצויה בשימושה של תורת האירגונים בדי לציין "רצנטרליז- ציה". ביזור אירגוני נמדד ע"פ מידת האוטונומיה שיש לתת-אירגונים בקבלת החלטות. אירגון אשר פעילותו נעשית במקומות גיאוגרפיים שונים, אך בלי מתן אפשרות שינוי מנהלים ושיטות בכל אתר ייקרא "שטוטטוזו0", דוגמה לכך הם סניפי הדואר. כדי להמחיש את ההבדל בין דצנטרליזציה לפיזור ‏ אפשר לראות בכותרת מאמר "לשזטטוזווסם זכ )תש )יי (08ו141ח21], אפריל 1979). עיבוד נתונים "מבוזר" יכול להיות דצנטרליזטי, אך בררך כלל יש מידה רבה של פיקוח מרכזי ותיאום, כבך שהוא יותר "מפולג" מאשר "מבוזר". ונשאלת השאלה: "האם בחרנו בתרגום הנכון לעברית? "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו 55 חבר אישו באול"א זבאי: "מעשה חושב', לכתובתו לבחור ולהיבחר למוסדות האישית. אנחנו מזמינים אותך להצטרף | האיגוד. 2 מעורב ופעיל בהצבעות, מדומר תעה לקבל את פרסומי אול"א, כולל | בהחלטות ובעשיה. איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה קורא יקר, אם עדיין אינך חבר באיל"א, לכבוד האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה כפר המכביה ת"ד 919 רמת גן 52109 הנדון: טופס בקשה לחברות אישית לשנת הכספים 86/87 הריני מבקש/ת להיות חבר/ה אישי/ת באיל"א - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה. רצ"ב המחאה ע"ס 18 שקלים. שם פרטי ושם משפחה ורוו ור" בתובת מקום העבוד--------- תפקיד גיל חבר באיגוד אחר, ציין/י איזה. סמן/י < בכתובת שבה הינך מעונין/ת לקבל דברי דואר. המלצה בהתאם לתקנון איל"א, בקשה לחברות צריכה להיות נתמכת בהמלצת שני חברי האיגוד כחברים ממליצים: וה שם בתנ שש 2. שם כתובת. חברים המעונינים להשתתף באחת מקבוצות העבודה הפועלות באיל"א מתבקשים לסמן א במשבצת המתאימה 1 ח' ב ו. הנדסת תוכנה כ 6. ארגון מו"ח (מחשבים וחינוך) כ 2. היבטים משפטיים בענ"א ם 7 בינה מלאכותית כ 3 ביזור ענ"א באמצעות מיקרו מחשב ם 8. עיבוד תמונות וגרפיקה ממוחשבת ם 5 ₪ + 4. אבטחת איכות ם 9 אמיא - ארגון משתמשי אזאש ב 5. תקשורת נתונים תאריך חתימה מספר הטלפון בירושלים 7 ; 027415032 מספר הטלפון בכפר המכביה 03-7155772 ;0 סקירת עולם המערכות לניהול בסיסי נתונים כפי שייראה בחמש עד עשר השנים הבאות טכנולוגיה מאחורי מערכות לניהול [ בסיסי נתונים מתפתחת בצורה מתמדת. מאמר זה בוחן את עולם בסיסי הנתונים, הטכנולוגיה המניעה אותו, הספקים והמוצרים המשרתים כיום שוק זה. במרביתו, מוגבל תחקירנו לסביבת מחשבי- העל הגדולים, ובעיקר לעולם יבמ. בכוונתו להתוות תמונה מה תהא הטכנולוגיה ואילו מוצרים יוצעו במהלך חמש ער עשר השנים הבאות. תמונה זו תתבסס בעיקר על שלושה גורמים: הדרישות והאינרציה של השוק, המחקר והפיתוח הנוכחי הידועים לנו והחיסטוריה של הענף במשך 15 השנים האחרונות. המאמר מאורגן בשלושה חלקים עוקבים: טכנולוגית ניהול הנתונים, מגמות המוצר וח" שוק ותחזיות מצאי הספקים והמוצרים. ארכיטקטורות בסיסי נתונים. ספרי הלימוד בנושא ניהול נתונים מציינים בדרך כלל שלוש ארכיטקטורות עיקריות או מודלים למערכות ניהול בסיסי נתונים: היררכית, רשת וטבלאית. השימוש בטקסונומיה זו ייט- שטש במהרה במרוצת השנים הבאות עם התפתחותן של מערכות בארכיטקטורה תלת-סכמטית. ארכיטקטורה זו עושה אבחנות בסיסיות בין סבימה פנימית (פיזיקאלית), סכימה חיצוני (נקודת ראות המשתמש) | והסבימה | הקונספטואלית (180%66קז16ת6). מודל טבלאי שימושי לעיתים קרובות כסבי- מה חיצונית, משום שהסתכלות על נתונים בתצורה טבלאית קלה למשתמש הסופי. אולם, הוא התגלה כמודל עלוב עבור סכימה ב הוה סז , חסופפ!מחזסק חואו 106ב[פתגדד 65 5 זכ ץצ וחג]!!1 תה 02070166 .]א )6טסת בסיסי נתונים: מה המצב? פנימית, עקב בעיות ברמת הביצועים (לפחותת באירגוני חומרה סטנדרטיים). נוסף לכך, הוא אינו מודל טוב עבור הסכימה הקונספטואלית משום שהוא אינו יכול לבטא מספיק מהסמנטיקה של מרבית בעיות הנתונים, והוא גם אינו מספק את הרמה הנדרשת בבדיקת השלמות. לכן כמעט כל היישומים של מערכות טבלאיות משתמשים במבנה אינדקסיאלי עבור הסכימה הפיזיקאלית על מנת לספק את רמת הביצועים המתאימה. מערכות חדשות יותר, דוגמת 4א-115 של וחססהו | הרחיבו את המודל הטבלאי הסטנדרטי לשם ניצולו בסבימה הקונספטוא- לית. ה8067ץ79005 החדש של מעבדות וונג מציע מערך רחב של הרחבות למודל הטבלאי על מנת לשפר את שימושיותו. יכולת להתיחסות טבלאית נוספה להתקן הסכימה החיצונית של מספר מערכות רשת כמו 108/5/8 של זמזו[טס. 5//5]א1 של יבמ, המשתמש במודל רשת מוגבל עבור הסכימה הפנימית שלו, מחייב התיחסות מדרגית (691ותסזגז6ות) מצד המשתמש. ה-5/א8כ הבוגר של תחילת שנות התשעים יציע מגוון ברירות גדול יותר, הן עבור הסכימה הפנימית [לדוגמה, אינדקסים, אלגוריתמי | ערבוב (מַ88ת), | מצביעים סימבוליים, מצביעים פיזיקאליים] והסכימה החיצונית (לדוגמה, טבלאות, גיליונות עבו- דה, מדרגים, רשתות). יכול להיות, כמובן, רק מודל אחד לסכימה הקונספטואלית, ואף אחד מהמודלים שהוזכרו עד כה אינו מתאים לתפקיד זה. אנו רואים את השימוש במודלי נתונים סמנטיים כבסיס עבור הסכימה הקונספטואלית, עם יישום מסחרי, תוך שלוש ער חמש שנים. בין המערכות היותר מעניינות המבוססות על סמנטיקה נמצאות אלו עם התקני תת-סוגים (פתוקץ1טט5) חזקים. במערכות אלו, ניתן להצ" היר שסוג ישוּת הינו תת-סוג של סוג אחר, לדוגמה, עובד ומועמד הינם שניהם תת- סוגים של הישות איש. כל מיתאר או יחס של אדם מועבר אוטומטית בירושה לעובד ולמועמד. המשתמש יכול לדון בכל רמה שהיא בתלות בררישות. למשל, על אף שבתובת הינה מיתאר של אדם, יכול פלוני לבקש את רשימת הכתובות של כל העובדים. המבנים היסודיים של המודלים המבוססים על סמנטיקה הינן קונספציות דוגמת ישות, מיתאר ויחס, ולא רשומה, פלח או קובץ. מערכות חזקות מגיעות נו צופים שהמערכות הטבלאיות של היום תפנינה את הדרך לטובת מערכות חזקות יותר אשר תתבס- סנה על ארכיטקטורת 51 התלת-סכימטית כדי לספק רמה גבוהה של עצמאות נתונים. מערכות טבלאיות טהורות לא יחליפו את סט המוצרים הקיימים ואנו מטילים ספק אם מערכת טבלאית טהורה תצליח להשיג חדי- רה עמוקה לשוק. מערכות טבלאיות טהורות (כלומר, מערכת אשר הסכימות הפנימית, החיצונית והקונספטואלית שלה הינן טבלא- יות) מהוות ענין לאנשי האקדמיה ולמנהלי- הם של ישומים בבסיסי נתונים צנועים עד קטנים. הניסיון שנצבר במערכות טבלאיות ביישומים גדולים הצביע על בעיות סבוכות אך משמעותיות. אי היכולת לטפל בקבוצות נתונים (למשל, תאריך הכולל בעצם יום, חודש ושנה) הוּכחה כגורם מסרבל ומעכב. שפות מסדי נתונים. אין צורך באינטואיציה גדולה על מנת לחבין ש-.501 תהפוך לשפת בסיסי הנתונים הדומיננטית במהלך השנים הקרובות. .501 אינה השפה הקלה ביותר לשימוש אולם היא הפכה מושרשת ויש לה אבא חזק - יבמ. כמובן שתתקיימנה עוד שפות רבות שתותאמנה ליישומים שונים, כגון מימשקים לשפות תיכנות (מארח), שפות למשתמש הקצה, מחוללי דוחות ומחוללי יישומים (אנו נמנעים מהשימוש במונח שפות הדור הרביעי משום שהגדרתן "צולעת" ביותר). במרוצת שנות התשעים אנו צופים את התפתחותן המסחרית של שפות בסיסי נתונים המבוססות על סוגי נתונים מופשטים, בחלקן כתוצאה משיתוף פעולה בין החוקרים הפועלים בשטחי בסיסי הנתונים והבינה המלאכותית. סוג נתונים מופשט מוגדר ע"י הפעולות המותרות לבי- צוע עליו והוא מיועד להיות ייחודי לבעיה. "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו אי-לבך, ביישום תעשייתי נוכל להצהיר על "פריט" בעל סוג של נתונים. הפעולות שתהיינה מותרות לביצוע על הפריטים יכולות לכלול תכנון (יצירה), שח- רור, הזמנה, מלאי, משיכה מהמלאי ומכירה, במקום הוספה, שינוי או גריעה, הנהוגים כיום בכל סוגי הנתונים. בסיסי נתונים מבוזרים. כמות הדיונים ומספר המאמרים הטכניים הנוגעים לבסיסי נתונים מבוזרים הינם מחוץ לכל פרופורציה ביחס למה שהושג בשטח זה במהלך עשר השנים האחרונות. בעיות הביצועים, ההתאוששות, האמינות והתיאום הנוהלי, המאפיינות בסיסי נתונים מבוזרים, טרם נפתרו בצורה כוללנית. הצורך בבסיסי נתונים מבוזרים מוגבל ולכן למרבית המשתמשים כל פתרון חייב להיות זול, שקוף ומוכח, ופיתוח של מוצר כללי כזה עדיין רחוק. גורם אחר הפועל נגד בסיסי נתונים מבוזרים הינו רמת עוצמת העיבוד הזמינה ממחשב- על מרכזי (או מאשכול מחשבים באלו). עבור כל המשתמשים, ואפילו התובעניים ביותר, כוח עיבוד מרוכז יבול לעמוד בדרי- שות בעלות סבירה. יתר-על-כן, בעוד נטל התקשורת בין אתרים מרוחקים ומעבד מרב- זי יחיד הינו משמעותי, הרי מרבית הסכימות המבוזרות כרוכות לעיתים קרובות בתנועת נתונים רבה יותר. יכולת מבוזרת מוגבלת, המסוגלת לשמור על נתונים משוכפלים באתרים מרוחקים, כשהיא מעודכנת ממקור אחד, תופיע בקרוב. זהו התקן שימושי לביצוע מטלות כמו שמירת רשימת מחירים מעודכנת בחנויות מרוחקות. מספר מערכות מסחריות יציעו יכולת זו עוד לפני שנת 1990. מכונות בסיסי נתונים. מכונות בסיסי נתונים מתחילות להשפיע על השוק, אולם בצורה איטית למדי - למעשה, איטית יותר מתחזיותיהם של רבים. מכונת שט.]-800 הוכיחה עצמה כפופולרית במידה מסויימת בזירת המיני"מחשבים הגדולים ויישום חדש לשוק מחשבי-העל צעיר מדי מכדי להצביע על מגמה כלשהי. מאידך. ₪ שוחט]. שיועדה ישירות לשוק ה-יבמ הגדול עם שפה תואמת = .501, הניבה תוצאות מאכזבות. מכונות בסיסי נתונים ימשיכו לסלול דרכן, במיוחד לסביבות היישומים היעודיים של בסיסי נתונים גדולים. יישומים אלו דורשים מדרך הטבע את סוג הביצועים שחומרה יעודית יכולה להציע ויישום יחיד המאופיין בעומס עבודה גבוה יכול לשמש להצדקת ההשקעה בפתרון חומרה יעודי, אשר מנה- לים בסביבות כלליות יותר נוטים להימנע ממנו (במיוחד מחברות צד ג'). לא נראית באופק התפשטותן של מכונות בסיסי הנתונים אופן בללי, אין אנו סבורים שמכונת 54 בסיסי נתונים תהווה כלי מושך לחלק הארי של המשתמשים, לפחות לא בשמונה-עשרה השנים הבאות או עד שיבמ תציע מכונה כזו מתוצרתה, ואיננו מצפים ש-יבמ תציע מכונה כזו, לפחות לא כמוצר נפרד. מילוני נתונים. אנו מאמינים שמילון הנתונים הוא היפהפיה הנרדמת בבסיסי הנתונים העתידיים. ברור, מילוני נתונים נמצאים כבר בשימוש זמן-מה ובמרבית ההתקנות טרם מצאו ביצד להפעילם בצורה יעילה ופוריה. אולם הם מהווים את המפתח לאינטגרציה בסביבת בסיסי הנתונים וטרם מיצינו את הפוטנציאל הטמון בשימושם. מילון הנתונים ייהפך לבסיס הנתונים של חוג רחב יותר של פעילויות במערכות מידע. במיוחד, הוא יכיל מידע אודות פעילויות המתרחשות מוקדם יותר במחזור החיים של המערכת. בגון תכנון, ‏ ניתוח הדרישות התפקודיות ותיכון. מידע זה ינוצל אחר-כך לחולל אוטומטית (או בדו"שיח אדם-מכונה) אב-טיפוס ודגמי ייצור. ניהול פרוייקט. תזד מונו, בקרת הבדיקות, התיעוד ופונקציות כפיפות אחרות הקשורות לפיתוח המערכת יבולות לקבל סיוע ממילון הנתונים. כמה משתמשים התחילו להכניס מגוון רחב יותר של נתונים לתוך מילוניהם (כמו מבנים של תרשימי זרימת נתונים), אולם הדבר הוג- ל לצרכי תיעוד. מנגד, מספר מוצרים מצי- עים תמיכה אוטומטית יותר בתכנון ובניתוח ומעט מהם אף התחילו לחולל קוד, אולם מוצרים אלו אינם משולבים היטב בסביבת בסיס הנתונים. אנו צופים במילון הנתונים ככוח המניע העומד מאחורי כמעט כל כלי מערכת המידע (כולל ממשקים לשפות מארח, שאילתות המשתמש הסופי ומחוללי דוחות, עזרי תכנון, מחוללי יישומים, התקני פיתוח לאב-טיפוס ועזרי ניהול); זה אשר ישלוט במילון הנתונים ישב בכס העליון. הערה אחרונה לגבי מילונים. בטווח הארוך, ההבחנה בין מילון נתונים ובסיס הנתונים תיעלם. ככלות הכל. נתונים המתארים מה מתרחש במחלקות מערכות המידע אינם שונים מנתונים המתארים מה קורה במחלקת הייצור. אונטגרציה. רמת אינטגרציה בין רכיביו של מוצר ניהול הנתונים של יצרן כלשהו הינה אחד השיקולים העיקריים המשמשים בהער- כתם של מוצרים מודרניים. כל ספק עובד על הידוק ‏ רמת האינטגרציה בין האלמנטים העיקריים של קו המוצרים שלו; בדרך-כלל אלו כוללים את ה-18א128 עצמו, את מילון הנתונים, שפת השאילתות, מחולל הדו"ח ומחולל היישומים. במספר מקרים, מה שנראה כמשולב הוא בעצם ממושק (16718000ח1). לדוגמה, קובץ ביניים חייב לה- וות מופק מהמילון ורק אח"כ לשמש כקלט למחולל ההגדרות בבסיס הנתונים; בסיס הנתונים לא יכול להיות מופק ישירות מהמי- לון. מעניין שיצרנים רבים נטשו את מעבדי התנו- עות המשולבים משל עצמם לטובת ה-61687 של יבמ, המהווה את המוצר הדומיננטי ביו- תר בשוק. רק ה-18/06א2ו1 של ושחזווור> מח- זיק עדיין מעמד, בנראה משום שהוא יכול לחיות בשלום עם ה-61657. תכונות משופרות למשתמש הסופי. כעת, כשמרביתן של חבילות בסיסי הנתונים מכי- לות מחוללי יישומים משלהן, הצעד הגדול הבא בפיתוח המוצר יהא מנותב לשיפור התכונות המוצעות למשתמש הקצה. ניתן לצפות לשיפורים בפונקציות השאילתות והעדבון, כולל השלכות ממערכות מומחה ומבינה מלאכותית. שאילתות בשפות טבע- יות תיהפכנה לנפוצות יותר ויותר במהלך השנתיים הבאות, בשטכניקות חדשות תעזו- בנה את מעבדות הפיתוח ותיכנסנה לשוק | המסחרי מערכות (-צ8- 08 ) 5 ערכת ושטווטווון של חברת |גוסווווז ה טטהוטטו!!טוו] ממסצ'וסטס,| היתה החלוץ של מערכות השפה הטב" | עית ואנו צופים שמערכות דומות רבות תופ" ענה בעתיד, אך הן תהיינה בדרגת אינטגר" ציה גבוהה יותר עם ה-18א08 והמילונים. אחרי השפות הטבעיות תופענה מערכות חס -ץ8-צזטטכ). | מערכות אלו התפתחו ממערכת ה טוקטוגגם-צ-צזטויי המקורית של יבמ וכעת הן כוללות את ץזטגוס (282) צוווט | )הטותטטההג]א של ]א18 ו-ש8א של ושמווווט). תכונות דומות מוצעות ע"י אורקל מתוצרת אורקל, קליפורניה ואינגרס של 16 צפט!טהווסט |החסוו]טג], אף היא מקליפו- רניה. האפיק מחשב-אישי - מחשב-על הינו רכיב נוסף המיועד לשרת את משתמש הקצה. כלי זה ישוכלל ויתוגבר בצורה ניכרת במהלך 3-1 השנים הבאות. המוצרים הנוכת" יים צנועים למדי; מרבית ספקי ה-18א₪₪ למחשבי-על חתמו על הסכמים עם יצרני חבילות של גיליונות עבודה אלקטרוניים או בסיסי נתונים למחשבים אישיים. ניסיונה של ושווווווו) לתפוס את שוק הממשקים למחש- בים אישיים בעזרת מוצר ה-60זג0 001008 שלה לא החזיקו מעמד זמן רב והיא נאלצה לאפשר חיבור מימשק ליצרני תוכנת אק אח- רים. | הכרתה | של | אווווט = בצורך בארכיטקטורת מטריה אשר תנהל את האפיק מחשב אישי - מחשב-על כחלק ממבנה מרכז המידע הכללי, הינה מגמה, אשר לפי תחזיו- תונו, יצטרפו אליה בקרוב כל היצרנים. ברור, דרושה יותר בקרה כדי להגביל את הנגישות וניצול המשאבים ע"י המשתמשים הסופיים. אנו גם צופים שגיליון העבודה יהיה נושא העבודה התכוף ביותר בהטענת נתונים ממחשב"העל למחשב-האישי. מרבית חבילות בסיסי הנתונים המיועדות למחשבי-העל של יבמ הינן רב-ערוציות (6מ6זתוזווו) במלואן ויכולות לתמוך ב207 עד 30 תנועות בשניה על מעבדים מסוגו של ה-3084. מרבית הספקים ידגישו את האמצ- עים למשתמש הסופי ותכונות אחרות, ולא את הביצועים, בהכרזותיהם העתידיות. 8/8]א] של יבמ היא חריג, משום שנראה שהיא מונעת לעבר ההתקנות הגדולות ביו- תר והתובעניות ביותר. מאפיין ה417ק%= שלה יהפוך אותה, קרוב לודאי, למבצעת הטובה ביותר ליישומים עדינים מיוחדים; שמועות טוענות שיבמ רואה ב-418ק89" תחליף ל"40 (ותגזקסז |סזוחס שחוחוו) ובמ והעצמאים. צילה של יבמ אשר שילבה את פונקציות ה-18א0 עם מערכת ההפעלה (למשל, במיקרוקוד) ריחף תמיד על ראשיהם של יצרני התוכנה העצמאיים. ובודאי שנלקח בחשבון ע"י מספר קנינים אשר לא שקלו רכישה מאף מקור פרט ל"יבמ. עידן זה חלף - רק אלו הקשורים בנימיהם לענק הכחול עוד רואים בו חלופה יחידה, השאר רואים גם בציוד שאינו יבמ, אופציה ריאלית. למע- שה, יש כל כך הרבה התקנות של 18%א28] שאינן מתוצרת יבמ, שהדבר הפך לענינה של יבמ להבטיח את חיוניותה של התוכנה העצמאית בקו המוצרים של הדור הבא. מכונה חדשה תמשוך תשומת-לב מועטה לפלח שוק רחב זה, אם שיפור המחיר/ביצו" עים לא יהיה זמין לישומי חוטטגוגכ ,8אכן! 8 )א או 118. יבמ לא יכולה לשוב ולהשתלט על נתח השוק באמצעות חומרה. מחקר שערך לאחרונה הירחון -א1א/1 אס חוזה שנתח השוק של יבמ בשנים 6 יעמוד על 33%. כאשר היצרנים העצמאיים מתחלקים ביתרה. מסקנת המח" קר היא שהמצב לא צפוי להשתנות בעתיד הקרוב. אנו סבורים שהמצב האמיתי גרוע יותר מהמספרים הללו משום שבארגונים רבים מותקנת יותר מ-15א(2] אחת. השאלה האמיתית היא איזה מהם נושא על כתפו את עומס העבודה הגדול יותר. מחקר בנושא נתח "השוק" של מספר התנועות המעובדות או מספר ה1/07 המופקים ע"י כל אחת מה- 5 יתן תשובה לסוגיה זו, אולם לא ידוע לנו על מחקר המתנהל במישור זה. במתקנים של יצרנים מעורבים, צריכת ה- 5א] התמעטה בעוד המערכת העצמאית מתפשטת. קרוב לודאי שמאוחר מדי ליצרן חדש להי- כנס כעת לשוק התוכנה עבור בסיסי נתונים למחשבי-על, משום שפלח השוק שינגוס לא יהיה משמעותי. אולם, חמשת הספקים העיקריים נראים בריאים למדי ואיננו צופים רעידת אדמה בין חמשת הגדולים: ‏ 18% 5 ססתו0 שחו[ ך4627 6זם א 50. שחקני המשנה בזירה זו ייאלצו להסתפק ן ווה -. ב-] --] כ] ב ב בכ בב כב שחו :| ב כי-] ב- -ן ב גד ךז 7 זו בגומחות שוק. בין אלו ניתן למצוא את -ו60 38 "מעשה חושב" יונו 1986 סיוון תשמ"ו 'מעשה חושב" יונו 1986 סיוון תשמ"ו 59 0 - 46 ]0 .קזס) זטוטק ממסצ'וסטס (204), 4 מרירג'יניה | (טזוטףח1) | והט|80ז0) (4010ז00)), לספקים לוחות זמנים משלהם דיונים שערכנו עם ספקי תוכנת בסיסי הנתונים העיקריים עולה מג- וון מפתיע של השקפות בקשר לפר- מטר החשוב ביותר שיהיה דומיננטי בעשור הבא. כדי להיות בטוח, יש נקודות הסבמה, כמו אינטגרציה רבה יותר עם מילוני הנתו- נים והדגשת פיתוח נגישותו של המשתמש הסופי לנתונים. מאידך, לכל ספק לוח זמנים משלו לפיתוחם ושכלולם של המוצרים. 81]. ל-1א18 יש כיום שני מוצרים לניהול בסיסי נתונים המייצגים זרמים (איסטרטגיות) שונים - ה-15/%5-01/1א1 וה-82-501/05 - והיא מקדמת את מכירותיהן של סביבות בעלות שני בסיסי נתונים, אחת לביצוע עיבוד של תנועות בייצור והשניה לדיווח ונגישות עבור המשתמש הסופי. יהא זה מעניין לר- אות כיצד היא תטפל במצב שיתקבל ככל שילבו הביצועים של 082 וייחשבו לסבירים בסביבת היישומים הבינוניים, תהליך אשר לפי דעתנו יתרחש בסוף 1986 או ב-1987. א תמשיך לקבל תמיכה ולא ניתן אלא לתהות כמה מאמץ יושקע עוד בפלח שוק מצטמצם זה. הבעיה האמיתית מבחינת יבמ הינה מחוייבותה ללקוחותיה, אולם קשה לשער שהיא תצליח להתגבר על המכשולים האירגוניים (במה מרכיביה של 15א! מפות- חים באירגונים שונים) ובעיות אחרות אשר תקשינה על 18א1 להיהפך למוצר תחרותי בעתיד. יבמ נשארת בעיקר כיצרנית חומרה. היא לא היתה מסוגלת לפתח סט משולב של מוצרי ניהול מידע במשך עשר השנים האחרונות, ולא נראה שתצליח לעשות זאת בעשר השנים הבאות. נראה ש-082 יהא מוצר יבמ מסוג שונה - קל לשימוש, מתועד היטב ובמידה מסוימת גם ידידותי למשתמשים. עדיין ארוכה הדרך לפניו - המילון זקוק לשיפורים רציניים, רמה גבוהה של אינטגרציה נדרשת במחולל היישומים (יתכן 6'52)-זשט06ז וחטזגצ5 פצטז)) | - אולם הוא זכה כבר להצלחה סבירה. מחל- קות רבות מצוידות כעת הן ב-18א1 והן ב- 12, כפי שהומלץ ע"י יבמ. אנו מניחים שרבים יבחרו לפתח יישומים חדשים, אף כאלו באורינטציה של עיבוד תנועות בייצור, תחת 282, אם הברירה בידם. לכן, אנו צופים שביישומים הצנועים 82 תחליף באיטיות את 8וא1, עם הזמן, ולא תחיה איתה בדו- קיום כפי ש-יבמ היתה מעדיפה. כמובן שהיישומים הגדולים מאוד בעלי קצב עיבוד תנועות גבוה ייוותרו עם 18א1 לזמן-מה. לבסוף, איננו צופים ש-יבמ תציע אפיק מקיף כלשהו לקשר מחשב-על - מיקרו, בעתיד הקרוב. "מעשה חושב" יוני 1986 סיוון תשמ"ו ₪ (ה0ז36%6 גוגכ סטווקק א ). אכ השקיר עה ממון רב בקו מוצרי ה4007כ] שלה מאז רכישתו לפני מספר שנים. היא קוראת תגר על ושחווו₪ למנהיגות שוק ה-15א₪ העצמאיות עם פלח שוק של 20%-15% בד 5. ₪ מתרחבת במהירות, על מנת להתאים עצמה לשוק ההולך וגדל, והיא נתקלת בבעיות שמירה על רמת רווחיות גבו- הה בתהליך. אף-על-פי-כן, אנו צופים ש- 0% תצליח ותתגלה בשנות ה-90 כאחת מארבע או חמש חברות התוכנה שמחזור עסקיהן יעברו את קו מיליארד הדולר. בניגוד ליצרני 15א8כ] אחרים, לא נראה ש- א תפרוץ לשוק חבילות היישומים. במ- קום זאת, היא תמשיך לשבלל את מערכות ה-18א08, מדגם 40460 ואת מחולל הישו- מים .1261 שלה, תוך שילוב שניהם בתוכנה של מערכות אחרות שלה. היא גם תפתח יחסים עם ספקים אחרים של חבילות יישום. ג הכריזה על כוונתה לפתח מוצרים אשר יתמכו באספקטי התכנון של מערכת ופיתוח בסיסי נתונים, יתכן ע"י שימוש באלמנטים של מערכות מומחה. אנו חושדים שמוצר תחרותי אשר יפותח לאורם של עק- רונות אלו יגיע לשוק רק בעוד מספר שנים. בעוד 08 ג לא תפלוש לזירה בה לא משחקת יבמ, היא מפתחת גישה שכבתית אשר תקל על ניידותה לסביבות אחרות, דוגמת אוח/. וח60ה1'). וחסטהו) הציגה לאחרונה דור חדש | של מוצרי בסיסי נתונים אשר בעזרתם היא | מקווה לסגור את הפער ולהשיב לעצמה את נתח השוק שאיבדה בשנים האחרונות. | ארכיטקטורת ה7א-115 הינה הראשונה ביישום התלת-סכמטי. היא משתמשת במודל טבלאי מתקדם עבור הסכימה הקונספטוא- לית, המשלב את גישת התחום (אשר אפילו המערכות הטבלאיות הטהורות, דוגמת 096 ר2327, אינן תומכות בה), והיא מאפ- שרת עדכון דרך נקודות המבט של המש- תמש (סכימות חיצוניות). ה-18א08, המב- צעת כל זאת, נקראת גזקט8 ויש לה מימשק לבסיסי הנתונים הישנים יותר, 10641 אך בביצועים נחותים. סט הכלים החדש של 160 ) ט חדש של כלים למרכז מידע מוצע תחת מטריה הנקראת אושטק5. הוא כולל כלים לטיפול בקבצים של בסי- סי נתונים, קבצים של מחשבים אישיים וקב- צים חיצוניים. מחולל היישומים המוצלח של והסטהו6, 115ח1א, ישולב מאוחר יותר בבסיס הנתונים עצמו. על אף שמוצרים אלו חדשים מדי עבורנו לצורך הערכת השפעתם, נראה בודאות שהם יתגברו את יכולתה של וחסטםו6 להתח- רות ביצרנים אחרים על בסיס שווה יותר. יש שוק גדול למדי של משתמשי [1064. חמת- כננים לשפר את מערכותיהם ומספר סביר של משתמשי 15-01.1א] השואפים להחליף את מערכותיהם; אנו צופים ש-./א/115 תכ- בוש לעצמה נתח ראוי לציון בשווקים אלו, במיוחד בהתקנות הקטנות עד הבינוניות. הן ₪ (שתשזהקצהגז ‏ [/21) והושממ|) (₪%6%00) מציעות תאימות ל-15-01.1א1 ואנו חוזים ש-60חוי) תצטרף למגמה זו. האתגר הניצב בפני חוסטחו6 כעת הוא להתיי- צב מאחורי הכרזותיה ולמלא את הבטחות /א-15" החסרות ב-118. וסחו!|ט) ממוקמת היטב בעמדת הבכורה שלה בזירת התוכנה לבסיסי נתונים. קו המוצרים שלה די משולב, מילונה נתמך והוא מציע את רמת הביצועים והתפקודיות הנדרשת ע"י השוק. בעל עניין מיוחד הוא ה281442%67] מסווגחזס!ה!, אשר מגלם את הגישה המקיפה ביותר לבקרת מימשק מחשב אישי - מחשב-על מכל יצרן אחר. חדירתה של ושחוווגג) לשוק תוכנת היישומים מציב אותה הרחק מיתר הספקים (כולל, בהקצנה רבה, 1א8!). אולם היא לא נחלה אותה הצלחה מהירה כפי שהיתה לה בתו- כנת בסיסי הנתונים. חבילות הייצור דרשו שיחלוף רציני ומערכת כוח האדם עוברת שיכתוב מקיף. אנו עדיין רואים את וטווווווג) מבצעת מספר רכישות נוספות במרוצת חמש השנים הב- אות. יש בידיה מזומנים רבים והיא צריכה להיכנס לשווקים חדשים על מנת לבסס את גידולה. רכישתה של אחת מספקיות התוכנה העיקריות למחשבים אישיים סבירה בהחלט, משום שמוצרי 6 נוספים מייצגים גם הרח- בת השוק בו היא מתחרה. 6א)501, מתכננת להכריז על מוצרים בזירת בסיסי הנתונים המבוזרים במהלך השנים הקרובות, בהאמינה שליים שוק רציני לנושא ושניתן לפתור את בעיות ההתאוש- שות והתיאום. אחת האפשרויות המענינות היא מוצר, המשיק הן ליצרני חומרה והן לספקי תוכנה לבסיסי נתונים, אשר יקשר יחדיו בסיסי נתונים מבוזרים הטרוגניים. נכון לעבשיו, מערכת ה-טגגטו|ט]א של זטוטקווס6 הטוא 01 קזס6 הינה הניסיון היחיד בכיוון זה עליו אנו יודעים, ר"שפהטוז!ט]א עדיין שרויה בשלב פיתוח. קרוב לודאי ש-40/ 501046 תהיה הראשונה אשר תציע מוצר מסחרי. לסיכום, אנו צופים שמערכות המבוססות על ארכיטקטורה תלת-סכמטית יטילו את צילן על המערכות הטבלאיות הטהורות. מכונות בסיסי נתונים ובסיסי נתונים מבוזרים ימשיכו להתפתח, אך בקצב צנוע ביותר. בחמש השנים הבאות לא תוכל יבמ ליישם קו מוצ- רים מושלם בתחום ניהול המידע. יצרני 5 מצליחים יהיו אלו אשר יציעו מוצ- רים משולבים רחבים, כולל עזרים לפיתוח, יישומים, מוצרים למרכז מידע ותמיכה במיקרו. מעניין, המשתמשים הסופיים יתחי- לו לראות מגוון בחירה רחב יותר בתוכנה ברמת מערכת מאשר בעבר, = אין בורך במחשב כדי לחשב כמה יתרום "ממעעוה חושב" לקידום מוצריך. החישוב שלך פשוט: "מעשה חושב'' - היוצא לאור ע"י איל"א - הוא כתב עת מקצועי בנושאי מיחשוב. תמצא בו מאמרים, ניתוחים ומחקרים עדכניים על המתרחש בארץ ובעולם. כל מי שחושבים מחשבים קוראים בו. מובן מאליו כי כל מודעה המתפרסמת ב''מעשה חושב'' מגיעה הישר למקבלי ההחלטות בענף. והרי אלה הם בדיוק קהל המטרה שלך. החישוב שלך נכון. תוצאות פרסום מודעתך ב''מעשה חושב'"י יוכיחו. לקבלת מידע על אפשרויות הפרסום שלך בי'מעשה חושב'' פנה אל: פרסום אמיר כהן טל' 03-2533192 תל-אביב "ימעשה חושב" המעטוה הנכון אם אתה חושב פרסום. וי יי ץעי ירי זי פתרונות תוכנה מושלמים ₪ ניהול פרויקטים גדולים - מוצרים ישומיים-פיננסים, תעשיה, ביטוח, לוגיסטיקה ₪ מוצרים בסיסיים- מסדי נתונים ומחוללי יישומים - קבוצות איכות בנושאי סיסטם [-84 בל 6 ' וני תכנה ומערכות ר' בן גוריון 22, גבע ו ת שמואל 51905, טלפון 03-5323190 ₪5 פרסום אמיר כהן