מעשה חושב – גליון אוקטובר 1986, כרך י"ג גליון 5

זעה 170700000 7.1 == שטירונלואלו כרך י'ג גליון 5 8 אוקטובר 1986 8 תשרי תשמ"ז "המיחשוב לרווחת האדם" כאןנוףל הירדך לים. המלה פא יר : 8 2 א א 5 = | > גנות ופררפיט 20 0 גנות . ל ופררפים שטלבים ירדן יוא מן מִערת ון: במיים + ככר היהדן ‏ ן % ו 65 ץ כפר זבורה כתף ים כנרת "נ, 7% אֶהָלי קדר * ל אהל' קדר / , וב 8 4ום "5 8 54 ר מאיר בל 9 הנפ מערת רב כהנ , ₪ , ב נ ריבד רב חמי : לי ו : . הרהזיתים ג על לעיבוד ו % שור 9 ג הפתיחה החגיגית של הכנס הארצי השנתי לעיבוד נתונים, שאורגן על ידי האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה, באולם "ויקס" במכון ויצמן למדע ברחובות. במסגרת "פינת הנוסטלגיהי של הבנס הארצי ה-21, החלטנוּ להביא בפניכם מילים ותמונות מהכנס הארצי השני שהתקיים לפני 20 שנה במבון ויצמן למדע. החומר נלקח מהמוסף המיוחד של "חדשות 68א" ולהם תודתנו. המערכת יו"ר הנהלת איל"א מר ד. חביון, שפתח את הכנס, ציין בי מספר המחשבים בארץ יגיע בשנת 1967 ל-85. הוא הטעים את ההכרח לטפח בוח אדם מתאים, כתנאי לאוטומציה. "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 7. 4 האנשים שמאחורי המחשבים בעיות של ציוד, טכניקות כוח אדם, חינוך ויישומים נדונו בבנס הארצי לעיבוד נתונים - 1966 שאורגן ע"י "אוגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציהיי הכנס הארצי השנתי לעיבוד נתונים, המאו- רגן על ידי "איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמ- ציה", הפך למפגש מסורתי, של כל ה"מי הוא מי" בשטח זה. הכנס שימש הזדמנות מצויינת להחלפת רעיונות ודעות, להרחיב את האופ- קים ולהעזר בידע ובנסיון הקיבוצי, שהצטבר בשנה שחלפה. בצד מכרים ותיקים בלטו בכנס זה פנים חד- שות רבות, ואין תמה בכך, לאור ההתפתחות המהירה המתחוללת בארץ בשטח המחש- בים. על התפתחות מהירה זו עמד יו"ר איל"א מר ד. חביון, שציין כי בשנתיים האחרונות גדל מספר המחשבים פי שלושה ובשנתיים הבאות הוא עתיד לגדול פי חמי- שה. לפי הערכתו יגיע מספר המחשבים בשנת 1967 ל"85. יו"ר הועדה הבינמשרדית לאוטומציה מר א. גרץ גילה כי הממשלה פועלת לעידוד ייצור מקומי של מחשבים ולצורך זה אף תקים מסגרת אירגונית מיוחדת. את ההרצאה הראשונה נשא פרופסור א.ל. גוטמן מן האוניברסיטה העברית ומן המכון למחקר חברתי שימושי. על עתיד ה"טיים שרינג" הירצה פרופסור א.ל. פרליט מן המ- כון הטכנולוגי של קרנגי. מערכות עובוד נתונים לאחר הרצאת הפתיחה החל הכינוס בדיונים המעשיים. הנושא הראשון שנדון במליאה היה "מערכות עיבוד נתונים". את הדיון הינחה אלוף מתתיהו פלר מצה"ל. אלוף משנה צ. אלון מצה"ל קרא את הרצאתו של י. אלון מי.ב.מ. על "תורת ניתוח מערכות". ענין רב עוררה הרצאתו של רב סרן ד. גרנות מיחידת עיבוד נתונים של חיל האוויר, שהיר- צה על "תחזית ביקוש והצע לכוח אדם להפעלת מחשבים בישראל". מחקר שנערך בנושא זה העלה כי צפוי מחסור במנתחי שיטות בשנים 1966-68 ואילו בתכניתנים צפוי מצב של רוויה. מר ש. אלטר מחברת ננסי.ר. הירצה על "אירגון והפעלת מחשב". אספקט אחר של הבעיות הארגוניות הכרו- כות במחשב בא לידי ביטוי בהרצאתו של סא"ל נ. אלדר ממשרד הבטחון, שהירצה על שימוש במחשבים לניהול. נעל את הדיונים בקבוצת דיון זו פרופסור ס. זלצמן, המרצה עתה בטכניון, שדן באספקט התעשייתי של השימוש במחשבים. יישומי עיבוד נתונים "רוחב אופקיו" של המחשב האלקטרוני כיום נפרש בקבוצת הדיון שעסקה ביישומי עיבוד נתונים והונחתה על ידי מר יוסף מוניטה מרשות הנמלים. מר י. שוויקה מאוניברסיטת בר-אילן סיפר על המאמצים "ללמד" את 1 .ות - = לש בצד אנשי מקצוע ותיקים בעיבוד נתונים, מהמשק הפרטי, ממוסדות ציבור ומצה"ל, בלטו בכנס פנים חדשות רבות - עדות להתפתחות המהירה בשטח המחשבים האלקטרוניים בישראל. אחת מקבוצות הדיון שעסקה ב"יישומי עיבוד נתונים". המשתתפים בקבוצה (מימין לשמאל): מר נ. גבעולי מבל"ל; מר ב. צור מ"יעל"; יו"ר הקבוצה מר י. מוניטה מרשות הנמלים, מר י. סיני מהמרכז למיכון משרדי; מר ב. שרף יועץ לע"נ; מר י. שוויקה מאוניברסיטת בר-אילן ומר א. משלר מן המרכז למיכון משרדי. המחשב דיקדוק עברי ולאפשר לו להבחין בין פעלים לשמות, בין בנינים לתארים ובין קידו- מות לסיומות. ומייד עובר המחשב למשימה אחרת לגמרי: בעיות הגדרה ושינויי הגדרה באיתור נכסים קרקעיים, שעליהן הירצה מר א. משלר, מהמרכז למיכון משרדי. ומפרצל- ציה - קפץ הדיון לדיאטה. המחשב כעוזרם של חולי-לב והסובלים מלחץ דם היה נושא הרצאתו של מר ב. צור מחברת "יעל". ומא- נשים - לעכברים. מר ב. שרף סיפר איך מפקח המחשב על התרבותם והתפתחותם של אלפי עכברי מעבדה. לבסוף, מסרו מר י. סיני מהמרכז למיכון משרדי ומר נ. גבעולי מבל"ל על הנעשה בהכשרת עיוורים לעבו- דות תיכנות. מן הרמזורים ועד מכונת הדפוס רב-גוניות שימושי המחשב מצאה את ביטו- יה גם בקבוצת הדיון הבאה שדנה ב"יישו- מים טכנולוגיים" של המחשב ואשר בראשה עמד מר צבי ריזל ממכון ויצמן למדע. מר ד. אלרואי מחברת י.ב.מ. תאר את האפשרויות הטמונות בעתיד הלא רחוק באוטומציה של עבודות הדפוס, הן על ידי החלפת עבודת האדם בעבודת מכונה והן על ידי החלפת אמצעי דפוס מכניים באמצעי דפוס אופטיים- אלקטרוניים. המחשב יפתור בעתיד גם את קשיי התעבורה, הנראים כיום חסרי פתרון. במסגרת זו הושמעו הרצאות על אוטומציה בתכנון ואופטימיזציה של פעולת רמזור התנועה. בעיית הכוונתם של רמזורים על ידי מחשב הועלתה גם בקבוצת דיון אחרת, שדנה ב"ציוד עיבוד נתונים" ואשר יושב הראש שלה היה היועץ לעיבוד נתונים מר אלכסנדר אורן. מר א. אדורם מ"סינגאלור" גילה כי חברתו פיתחה מחשב מיוחד, שנועד לפתור את הכוונת התנועה על ידי רמזורים כשנפחי התנועה משתנים. אינג'ינר פ. יואלי מן הטכניון ריתק את שומעיו בהרצאה על "הצללה אנליטית של מפות". הכנס היווה מקום מפגש חברתי בין שתי החברות הגדולות לעיבוד נתונים בישראל. בתמונה: המנהל הכללי של חברת י.ב.מ. בישראל מר ה. פולק (קיצוני מימין) בשיחה לבבית עם מר לודוויג מיטווך, מנהל נציגות נ.סי.ר. בישראל. מר ד. חביון מאזין. במליאת הסיום הירצה פרופסור יוסף גיליס ממכון ויצמן למדע על החינוך בעידן המחש- בים. הוא הדגיש את הצורך לשנות את תכ- ניות הלימודים לבתי הספר התיכוניים והגבו- הים נוכח ההתפתחות הרבה בשימוש במחשבים. יו"ר הנהלת איל"א מר ד. חביון עמד בדברי הסיכום שלו על הצורך בתנופה מחודשת למחקר מקורי ישראלי בעיבוד נתונים. הוא ציין לשבח את עבודתו המסורה של מזכיר איל"א מר פ. שטיין באירגון הכנס, "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 5 (7/0/0742 הקל ההק ההק אה הכנס ה-21 של אול"א .. ייהמיחשוב לרווחת האדם" רצאות מוזמנות לתשומת לב: ההרצאות במסגרת הן ה 0, מושב פתיחה ברכות: ד"ר דוד מיטווך, יו"ר ועדת ההכנה דבר נשיא איל"א: פרופ' אברהם גינזבורג אורח כבוד: טדי קולק ראש עיריית ירושלים חלוקת פרסי איל"א חיזיון אורקולי "שנים ראשונות של המיחשוב בישראל" דבר יו"ר הנהלת איל"א: כתריאל צימט שריי תתמ יש 0 -- 11.00 הפסקת קפה המוצוותתתתוותיוותותוררורררררוררותותורר-'יייייייייב. -ירריי -יכירי- הממכ-נוכרב ור תתפוהההתתהוקהרהה הבוו אולם 1 אולם 2 אולם 5 0 בְבְר*פואה חיגוך והדרכה כלי תכנו יו"ו: פרופ' שמואל פנחס, יו"ר: ד"ר דני מילין, מכללת בית ברל יו"ר: אלכסנדר אופטובסקי, תעשיה אוירית ד"ר פרץ שובל אונ' בן גוויון בנגב מערכת מומחה לשימוש במאגרי מידע רפואיים המבוססים על דיסקי לייזר פרופ' דניאל גופר -- הטכניון מ.ט.ל. האם משחקי מחשב הם משחק בלבד: שימוש במשחקי מחשב לאימון , תפקידים מורכבים ד"ר יגאל גת -- בי"ח בילינסון מערכת ממוחשבת לאיבחון והתראה על מצב העובר בתהליך הלידה ד"ר ברט ארז -- המרכז לחזוי טכנולוגי מדינית מידע תעשיתי בהתייחס לגישה למאגרי מידע חיצוניים פרופ' יואל אנגל -- מרכז רפואי שיבא תרצה ברץ -- מדיאדיסק מיכאל גולדשטיין -- מל"ל תעשיות תוכנה וידאודיסק אינטראקטיבי בהדרכה מקצועית אסחז0 - מדידה ממוחשבת של צילומי רנטגן באורטופדיה אמיתי ריטר -- תע"א גישת הייצוגים בעיצוב מערכות מורכבות אביגדור אולשנסקי -- תלם עתיק השלכת מהפיכת התיקשוב על ד"ר איל ברטפלד -- ביה"ס לופואה המשטר הדמוקרטי של האונ' העברית, הדסה ירושלים מיון ממוחשב של תאי בלוטת השד עמי סלנט -- מכון שילוח, אונ' תל-אביב 004 -- מערך מידע משולב לייצור ואיחזור מידע באוניברסיטת תל-אביב פרופ' צבי לרון -- בי"ח בילינסון מרשל רפופורט -- מל"ל תעשיות תכנה אססגוס -- מערכת תומכת לטפול בחולי סוכרת 0 --14.30 הפסקת צהריים אולם 1 אולם 2 אולם 5 0 -16.10 תעשיה תרגום 0 יו"ר: יצחק וימן י"ר ד"ר מיכה חנני יו" משה תלם, אונ' תל-אביב אמריקן ישראל בליידס אונ' בן גוריון בנגב ְ '/ :בני פיינשטיין -- משרד החינוך שילוב המחשב בתהליך ההוראה והלמידה | לרווחת המורה והתלמיד ד"ר מיטשל שניידר -- תדיראן השימוש בסימולציה בתכנון מערכת ייצורגמישה עוזי אורנן, ודים קזלסקי -- +ב.מ. מרכז מדעי נתוח מורפולוגי ויצירת מילים בעברית בפרויקט "מן הכתב אל הדבורי ד"ר יהודית גל עזר -- האונ' הפתוחה : הוראת מתמטיקה משולבת מחשב אריק רגובסקי -- אונ' תל-אביב המחשוב בתעשיה הישראלית ותרומתו ד"ר מיכל א = לרווחיות הייצור ולרווחת העובדים פרת - יב-מ. מרכז מדעי וחו היחידה הלקסיקלית המזערית ושמושיה יהודית וינקלר, שושנה פריאל מל"ל תעשיות תוכנה תקות הצבר -- תכנית לפיתוח מיומנות טרום קריאה באמצעות מחשב ד"ר אבשלום אדרת -- אלרון תעשיה אלקטרונית הדרכה טכנולוגית והמפעל הממוחשב מיכאל ליבר -- קונתהל נושאי ישימות בבינה מלאכותית 4 "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז יום רביעי, 29 באוקטובר, 1986 אולם 5 ממשק אטוש יו"ר: ישראל מידן אולם 2 מערכות מומחה יו"ר: עירא פלטי, ראש מערכות חושבות בע"מ 0 אולם 1 שיקם רפואי יו"ר: פרופ' יורם לס -- אונ' תל-אביב ד"ר יורם פרידמן -- ידע מחשבים ותכנה ממשק אנוש פרופ' לוי רחמני -- בי"ח לוינשטיין המחשב ככלי לשיפור היכולת האינטלקטואלית של אנשים עם ליקוי למידה. פרופ' משה בן בסט -- אונ' תל אביב מערכות מומחה -- יישומים וכלים סא"ל נחמן אגמון - צה"ל ד"ר משה לשנו - אונ' תל-אביב אי-ידידותיות של מערכת מידע מערכות מומחה לדיאגנוסטיקה באמצעות רשתות הסקה הסתברותיות ד"ר אבי קירשנבאום -- הטכניון, מ.ט.ל. המחשב לשרות הנכה דוד רייך -- הטכניון מ.ט.ל. הדפסה במקלדת אקורדית כפולה -- האם לב זיידנברג -- דשו ניתן למצוא תחליף למקלדת צדהסצום? מערכת מומחה לעיבוד שבבי שולה פרידריך -- מ.י.ל.ב.ת המחשב ככלי תקשורת חליפי לדיבור הפסקת קפה אולם 2 אולם 5 תעשיה כללי יו"ר: סמי סגול, כתר פלסטיק בע"מ יו"ר: אלי עטר, תנובה מחשבים בע"מ אולם 1 הברס אבוש יו"ר: ד"ר אבי קירשנבאום, הטכניון מ.ט.ל. 12.40 -- 0 ד"ר יהודית ריכטר - אוני תל-אביב' עבודה שלא במקום העבודה באמצעות מחשב יונדב פרי -- טכנולוגיה מתקדמת לקראת ליברליזציה במדיניות התקשורת בישראל ויקטור פרוסטיג -- מכון טכנולוגי, חולון מחשבים -- מעצבים נמרוד סנדלרמן -- אפרת טכנולוגיות ממשק אנוש במערכת דואר טלפוני ד"ר עודד שנקר -- אונ'י תל-אביב אספקטים חברתיים של רובוטיקה עמיקם מגן -- 5גא זכרון פנימי וחיצוני ותרומתו ד"ר מרים ברקת -- סאיטקס לעבודה אינטראקטיבית תפקיד הנדסת אנוש במערכות מבוססות מחשב אבי אנגל -- פילת טיפול אינטגרטיבי ב"נתונים רכים" האתגר החדש של מערכות כ"א, עיון בבעיתיות ודוגמאות לפתרון גדליה קדמון -- רפא"ל בחינת ביזור ענ"א בארגון גדול מג'יד אגבריה -- אונ' תל-אביב ואוניכרסיטת דרקסל, פילדלפיה מודל לניתוח והערכה של צריכת משאבי חומרה 0 --14.30 הפסקת צהריים אולם 1 יו"ר: דיר דוד מיטווך, נ.סי.ר -- י.א. מיטווך ובניו 15.15-- 0 + דיר שלמה קליש - אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת רוצ'סטר היחודיות בשיווק מוצרים עתירי טכנולוגיה -- היבט לשוק האמריקאי 5 -15.30 הפסקה אולם 1 רב- שיח: המוח(צב כאנו -- היתכ מנחה: צבי ינאי -- י.ב.מ. משתתפים: ד"ר גבריאל מוקד; דייר אילן עמית; יגאל תומרקין; יהודה אקו. 17.00 -- 0 אולם 1 חזי\ אר-קדי "שבים ראשונווז של הסיחטב בישראד" 0ץ "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 5 6 תקצירי ההרצאות בכנס ה-21 של אול"א מייק גולדשטיין, אוניברסיטת ת"א "אורטוקס"' מערכת ממוחשבת למדידת צילומי רנטגן באורטופדיה מערכת ממוחשבת למדידת צילומי רנטגן בשטח האורטופדיה. המערכת מופעלת על גבי מיקרו מחשב המחובר לדיגיטיטר. באמצעות התוכנה מונחה הבודק לבצע דגי- מת נקודות על פני צילום הרנטגן המונח על גבי הדיגיטייזר. המערכת מודדת זויות, אורך ותבניות עקמומיות בתחומים של עמור השדרה, מפסק הירך, קרסול, שורש היד ומאפשרת גם מדידות חופשיות של אורך וזויות תוך היותה סרגל ומד זוית ממוחשבים. המדידות נדרשות בשדה האורטופדיה לזי- הוי טיפול ומעקב אחרי פתולוגיות מבניות במצבי מחלה או פציעה שונים. ד"ר ברטפלד איל, האוניברסויטה העברית מיון ממוחשב של תאי בלוטת השד מערכת ממוחשבת המסווגת תמונות של תאים אשר נוקרו מבלוטת השד. באמצעות מחט עדינה הוצאו התאים מן הבלוטה, שוט- חו על גבי זכוכית נושא, ונצבעו כך שהגרעין היה כחול וגוף התא ורוד. תאים אלו נסרקו באמצעות מצלמת טלוויזיה בפיקוחו של מחשב זעיר מסוג 22-11ת-0זטווא. המצלמה סורקת את המשטח, מספררת את תמונת התאים למערך מספרים, הנקראים לזכרון המחשב לצורך עיבוד נוסף. בעת העיבוד הראשוני מוצאת התוכנה את גבול הגרעין, לאחר מכן מחלצת את התא מתוך המשטח ומשררת אותו למחשב 780-א / לצורך עי- בוד מתמטי וסטטיסטי מתוחכם. מטרת המחקר לבחון את השפעת מחזור הווסת על צורת תא בלוטת השד. נמצא שתאים אשר נבדקו בתחילת המחזור שונים מאלה שנבדקו בסופו. לתצפית זו חשיבות בעת זיהוי תאים ממאירים. ניקור השד מבו- צע בדרך כלל לשם זיהוי של תאי סרטן השד. באשר בודקים תאים תקינים בסוף המחזור, "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז קשה וותר להכיר אם עברו שינוי ממאיר. מסיבה זו מומלץ לבדוק את התאים בתחילת המחזור. פרופ' צבו לרון, בו"ח בילינסון, מרשל רפפורט, מל"ל 10% - מערכת תומכת לטיפול בחולי סכרת 8 15 (וחט51ץ5 [ז חס ) פטוסטהוכם) 160% -01 186 161 10 הטוע 08560 ז6וטוקוחס06ז6וחז וח .5ההוסוצעחק) ות168 קַהו1השז) וטס [וחווקס 66 10 וחסוזהק 106 תה (0805ו0161 זסזו6ט זס] זפסטף זוסת! הו עשחטוסו]וס סוחו 166% וחטופץ5 א184600 טוה .!0זוחסס -8ק 6 66ח6ט]ח1 הטותצו צזסו6ה] 6[ 1תטסטסה ו[ופח: 85 ח6ט5 6186886 6ת1 ]0 [טזזהסט ‏ פזת6ו) פוט 6תה ע11שו201 [64ופצחקן חב זשו0 ,פחסווסטןחו -הוחז0ס]תו [8זוצ [ח6וובק 0חה ]5181 01000105 6ת1 186 0056ת6 כ[סו] 10 511180108 תה הסוו 6 חזואי 6ח00 [81 15 11115 .זחטות081ז1 6[טו5פסכק שחו פחהוזטכ] .88001 צָו041 5 וח6ווהק 6ווז ]0 קוסח זס וטק ווח 3 ₪560 טג( 6 .פזץ 2 ופה| 0 01 [חטוחז64ז1 106 הו (א1360) והגזפסזק הצ 11 6חה חסז1]0ח6 01300116 014800506 ]אטח -זסק החשופץ5 55| פחופט >זחסווהק והו!1 6תטס] שזסא 86 סוחטת 21 1055 862 שזסות 6טתוזט] פוח] פחופט )סח פוחטוזבק חה1 601701160 זסווסט פרופ' דניאל גופר, הטבנוון חופה האם משחקי מחשב הם משחק בלבד? שימוש במשחקי מחשב 5 .טק 0 סזה פטוחהם זט!וקוח60 חזטסטוא אזסאו ו ש .8ו בוט 60 חן זט] הוטת1 פָחוצט ₪2 צוווטופפטק טון1 105שו)פטטחו .4 60 170 !וא אטן 60 01 קהותוגם תו 0 וז 6 ₪[וטחצ 5 זה טו 1 .צטח -15005 י 511816 קהוחזגגטן ְּ סז שווום שו[ ג 16 סכ טח - - ב 5080 ג 460זקקה קוו 06 506 5 חח קוח 60 185% 01 הסוזה|טקוההוח ו 6 ח060 085 הסהסזקקה 8וו 0 -ת8וח06 עופוו! 8 הו 015ס[0ט5 ]0 פַחותזגזו 16 סו חס 8 תו ,160 1[ 6 וטק 60 פַהו0 6 חו זה6וח6סזקותו [118ת50518 8 10 ,סק 5 ,500[6015 66חו4זו ]0 ץוו[וסה ב 6 עבוק הסוח קטסזם 8 ת!ואו 66זהקוחס6 פחותוהז] וטסו!!וצו חסווהזט0 [הטף6 חה זס)] וו תרצה תילו ברץ, מדיא דיסק עתידים 6 1660 6ש1678611ח] כע] - בהכשרה מקצועית הכלכלה התחרותית של העשור האחרון דחפה להתפתחויות טכנולוגיות מתקדמות, שחשפו את התעשיה בפני מיכשור חדיש ומיחשוב מורכב. מהפך זה מעמיד את התע- שיה בבעיה קשה. מחד, הכשרה של אוכלו- סיה הטרוגנית מאד ומאידך מכשיר מודרני ממוחשב אך חסר תמיכה מספקת לשם קליטתו בתעשיה. אחד הפתרונות המבטיחים לבעיה זו נמצא בהכנת מערכת וידאו דיסק אינטראקטיבית להכשרה מקצועית. ריכוז ההשקעה בירע ובהדרכה הטובים ביותר לשם הכנת המע" רכת מביא ליצירת כלי הדרכה מקיף המת" אים את עצמו לאוכלוסיה, מספק אמצעי הדרכה מגוונים שניתן לנצלם ללא מגבלת זמן ומקום, וכל זאת באמצעות כלי ידידותי ללמידה יחידנית. ס אבוגדור אולשנסקי השפעת מהפכת התקשוב על המשטר הדמוקרטי משאל העם העתידו שאלות מרכזיות לאומיות יבולות להיות מוכרעות תוך דקות באמצעות קשר ו הבית לבין מרכזי התקשוב. הדרך לכך צר" , להיבנות על קיום טכנולוגיות המאפשרות התקשרות זו, וכן על תחיקה מתאימה. (דוגד מה מצרפת). שיטת הבחירות האם הבוחר יכול לבחור מהבית, מה הבעיות הטכנולוגיות, כיצד ניתן להתגבר עליהן בדרך ליישום שיטה מתאימה בישראל. הצגת רעיונות כוללים תהליך הדרגתי ביישום זה בארץ. העתון האלקטרוני לרשות הרביעית, העתונות, שהתעצמה מאד במשטרים הדמוקרטיים, יש סייגים באשר לתוכן העתונים הקיימים. העתון האלקטרוני, המאפשר לכל אחד לכתוב ככל העולה על רוחו, עלול ליצור בעיות שהעתונות הנוכחית אינה מודעת להן. מה עשויות להיות השפעותיו ומה הסייגים שצריך משטר דמוקרטי לקבוע, על מנת שניתן יהיה לקיים עתון אלקטרוני. הקשר בין העם ונבחריו קשר ישיר למאגרי דברי הכנסת, הצעות חקיקה ומאגר פעילות הכנסת מאפשר לצי- בור מעקב בלתי אמצעי אחרי עבודת נבחריו. ההשלכות הנובעות מקיום קשר כזה וכיצד יתבצע. מאגר נבחרי הציבור הציבור יכול להתקשר עם נבחריו לצורך העברת מסרים באמצעות דואר אלקטרוני ולקבל תשובות. מה עשוי קשר מעין זה לת- רום למשטר הדמוקרטי. ד"ר פרץ שובל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מערכת מומחה לשימוש במאגרי מידע רפואי תיאור מערכת-מומחה המשולבת במערכת לאיחזור מידע רפואי המאוחסן על דיסקי לייזר. המערכת נועדה להוות תחנת עבודה אינטראקטיבית ולסייע לסגל רפואי להש- תמש בידע רפואי המאוחסן בצורת תמונות או טקסט. התמונות תאוחסנה על ויראו דיסק (סטנדרטי) והטקסט יאוחסן על דיסן קומפק- טי (/א80 - כ6). מערכת המומחה תשמש כמומחה/יועץ אינטראקטיבי שיסייע הן לאי- נדקס והן לאיחזור, תתרגם מילים ומושגים (בלתי מוגבלים) מהתחום הרפואי לסט של מילות מפתח שמורות, המתאימות ביותר לייצג את המידע המאוחטן או את השאילתה של המשתמש. הדבר ייעשה באמצעות בסיס-ידע (0086-0850[סח) המורכב מתזאורוס של מושגים רפואיים שנבנה בצו- רת רשת סמנטית. איחזור המידע מבוסס על התאמה של סט מילות מפתח משוקללות, שנבחרו ע"י מער- כת המומחה לייצוג השאילתה של המש" תמש, עם הסטים של מילות המפתח שבאמצעותן חובר אינדקס לתמונות ולטקסט הרפואי. התוצאה של התאמה זו היא סדרה מדורגת של תמונות וטקסטים המתאימים ביותר, מבחינת תוכנם, לתנאי השאילתה. ד"ר בט ארז, המרכז הבינתחומי לניתוח ולחיזוי טכנולוגי שליד אונ' ת"א. 016 11011010 501181 תד ]0 8ת4660551/ קתו0עהקס 68 :)8 [1678א:1 0 6זבצוה טזה [15786 חז 0517165חו ופסוה .7003 חסוזהותזס]הו ]0 56ה8קא6 16 ]0 06266 506 [תסווהתז6והו 10 860058 הקטסזת] 6|סבּ|והעב חסו8ו660 16 ,זסט6צוס1] .8505 ₪818 6תו|[חס -החט ח0]16 15 חסו1ה2וההקזס 6ה1 חות!וש זשאגות חן ז00ו5ת60 6[טסת5 6( >זסוסה] 6ת: ]0 6זהשט 8 ת5060 10 806658 8ַחו6ז68ז קסו!סק פַת5611 8 6סוטסזק סז 15 ,ץזו]68ז הז ,זחסזתו 1115 .8505 זוא .610 ,0101805ת160 .518ו1ה5016 .2675 הוה /605 01 פותזטו חו [החחוזקס :חסוזהותזס/חו [פוחוזקס .6 ]0 6856 ]0 פוחזס] חו [הוחוזקס מה 18ת6ח6ט זסם טראו פַהותוותז0616 הז 505וז8 ע1ז!ט0]ו₪ סמרך 6חו|חס 1סט06ת60 6[טסת5 ][1156 תהקותסס סו 0 מסוז24(הג8זס 0015166 תג ₪56 זס 36070205 ₪6 0 6ז8 5097005 ]1 .0ת4/ .51680ה! 3680 עט 6ח60 06 ל6ח1 6[טסת5 .6פטסחתו 000000160 7 רתות ז56ש 66 106 על זס ץזהו0שותזטזתו הב -51ח60 06 10 4010:8] 110 65ת!!זטס זטקבק פוחיך 5 והוסק 17116 .5081005 [36108 85 [|סצו 85 60700 (1986 םו) זטפט 6ח6 6ת] זסתזטת 0 35 560והז -ז)חן 50870 ע11ח6ו6100 הג ץ[0ה01]ותס6 מס 5 חו 65חטז] 16 אוסם] 8060 08568 0418 |[החסנוגת .קחוקחה וס סזה 808 אמיתי ריטר, תע"א מל"מ גושת הייצוגים בעיצוב מערכות מורכבות בתהליך עיצוב מערכות מורכבות קיים צורך בייצוגים שונים - ייצוג תפקידי המערכת, יחסי הגומלין בין המערכת וסביבתה, הקצ- אות עבודה עצמאיות וניסוחי תיכון (לשם השוואה, הייצוגים הנפוצים בגישות האח- רות הם ייצוג הדרישות וייצוג התיכון). כדי להפיק את מירב התועלת מייצוגים אלה נדרשת תאימות מלאה וקלות מעבר ביניהם. גישת הייצוגים המתוארת במאמר מאפשרת להשיג תכונות איכות אלו במידה טובה בהר- בה מזו המושגת בגישות המקובלות, ובמקד ביל למצות את דרישות המערכת במלואם. עמי סלנט, מרכז המידע, מכון שילוח/מרכז דיון אוניברסיטת תל-אביב 4 - מערך מידע משולב לייצור ואיחזור מידע באוניברסיטת תל-אביב מערך 5064 לייצור ואיחזור מידע פותח ע"י מרכז החישובים של אוניברסיטת תל- אביב עבור מכון שילוח/מרכז דיין. בתכנון מערך המידע החדשני נלקחו בחשבון אילו- צים קיימים של התעדכנות ביחידות מחקר ופיתוח והצורך באינטגרציה של מקורות מירדע. מערך המירע המשולב במכון שילוח/ מרכז דיין שונה מכל מאגר מידע אחר ביש- ראל בכך שהוא משמש בעת ובעונה אחת: א. בסיס נתונים מרושת (-0006זץ 31808456 ]וח חסוז) ב. תוכנה לאיחזור מידע מתוך מאגרים טקסטואליים. המודל החדשני של מערך 15664א מאפשר למדען/חוקר לעבוד 6חו|-חס ישירות מול מאגר המידע באופן עצמאי, ללא תלות במידענים או בגורמי הספריה המקצועית בארגון. ד"ר מיטשל שניידר, רמי פדלון, תדיראן בע"מ השימוש בסימולציה בתכנון מערכת ייצור גמישה בקו ייצור יעודי מטופל מוצר אחד בלבד בתקופה מסוימת. כאשר נגמרות כל המנות של אותו מוצר, עובר הקו קטוי, והוא יכול לעבוד על מוצר מסוג אחר. בייצור גמיש מכיל כל קו ייצור תחנות עבודה רבות, וכל אחת מבצעת תפקיד מסוים. כל מוצר עובר דרך חלק מתחנות העבודה או כולן, בסדר (ניתוב) מיוחד לאותו מוצר. כך שמכונה עובדת על מנה מסוג אחר, עוברת קטו96, ועובדת על מנה מסוג אחר. אם המנה הבאה היא מאותו סוג, אזי אין צורך ל"קטז80. בתדיראן משתמשים בסימולציה של קוי יי- צור גמישים לתכנון ייצור שותף. המתכנן מגדיר: = עץ ייצור. "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז רו -/. - זמני עיבוד לכל מוצר בכל תחנת עבודה. - ניתוב לכל מוצר. - במויות מוזמנות ותאריכי הזמנות. - משאבי הייצור במונחי מכונות ועובדים (תחליפיות של מכונות). - גודלי המנות (ח410פ). - האלגוריתם לבחירת המנה הבאה לעבודה (חישוב עדיפות למנה). - לוח שנה המתאר את משאבי הייצור על ציר הזמן (בולל זמני השבתה מתוכגנים למכונות, לצורך אחזקה מונעת). והוא מקבל: - תכנית עבודה מוצעת לכל תקופת התכנון. - תאריך גמר של כל הזמנה. - העמסת אמצעי הייצור וניצול הציוד. התכניות כתובות בשפת הסימולציה -%חו5 זקת ובהרחבה של השפה הזו, ₪155 שפותחה במכון וייצמן. פרופ' ניב אחיטוב, אריה רגובסקי, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל-אביב המיחשוב בתעשיה הישראלית תיאור סקר שנערך בקרב כ-160 מפעלים בארץ ובו נבדקה רמת המיחשוב בתעשיה, ונסקרו הגורמים המשפיעים על רמת המיח" שוב. המימצאים העיקריים מצביעים על רמת מיחשוב נמוכה יחסית. בין הגורמים המשפי- עים על רמת המיחשוב נמצאו כמובהקים הגורמים הבאים: מבנה יחידת המחשב, בפי- פות יחידת המחשב, אחוז ההוצאה על מי- כון, שיטת פיתוח התובנה במפעל, עלות ההשקעה במלאי, מספר פעולות מכירה. ד"ר אבשלום אדרת, אלרון הדרכה טכנולוגית והמפעל הממוחשב בכל שעולה רמת התחכום של המחשבים ובכל שהטכנולוגיה נכנסת לשימוש גובר בתעשיה ובשירותים, כך גדל הצורך בהדר- בה נאותה של משתמשי המחשב על כל גווניהם. מחקרי שיווק מצביעים על כך שההדרכה הממוחשבת היא טכנולוגית ההדרכה בעלת קצב הגידול הגבוה ביותר בין שאר אמצעי ההדרבה. אחד המכשולים העומדים בפני התרחבות נוספת של השימוש בהדרכה ממוחשבת, בתעשיה ובשירותים על תחומי- הם השונים, הינה העלות הגבוהה יחסית, 8 | "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז ומשך הזמן הרב וחסות, הנדרשים לשם ,יי שר לומדה שפותחו שפות מחבר או מ וק החינובי, לא עונים השינוי והעדכון שקצב בות ממוחשבות, שק רֶך הרב באמצעי שלהן גבוה ומכאן הצו הדרכה שזמן פיתוחם מהיר.: יאפשרו הרחבה משמעו הממוחשבת במגזרים אלה. ס פרופ' עוזי אורנן, האוניברסיטה העברית, החוג ללשון העברית . ודום קזצקי, המרכז המדעי ובמ ישראל, קרית הטכניון, חיפה תהליכי ניתוח ויצירה במורפולוגיה העברית פרק בעובוד שפות טבעיות במאמר נסקרים תחומי הפעולה של עיבוד עברית במחשב: הפנולוגיה, המורפולוגיה, הסמנטיקה והתחביר, ומובהר בו כיצד מתמודרת בבעיות אלה קבוצת המחקר שהוקמה במרכז המדעי של יבמ בחיפה: הכתב הפונמי לעברית משמש בעבודה כצו- מת. נערכות תכניות המקבלות קלט בכתב פונמי ומובילות ממנו אל מטרות שונות. בשלב שני יוכנו תכניות שהפלט שלהן יהיה כתוב בכתב פונמי, ואילו הקלט - במגוון של אפשרויות: טקסט עברי רגיל, דיבור עברי וכיוצא באלה. התכניות שבהן מוכנס הקלט בכתב פונמי משולבות אלה באלה, ותכניות היצירה משמשות כאמצעי בקרה מיידיים לתוצאות המתקבלות בתכניות הניתוח. במאמר מודגמים כמה מתהליכי הניתוח והיצירה בתחום המורפולוגיה. ד"ר מיכל אפרת, המרכז המדעו יבמ ישראל היחודה הלקסיקלית המזערית ושומושיה לידע לשוני וליכולת לטפל בו נזקקות מספר הולך וגדל של מערכות"מומחה, בעיקר מער- כות המיועדות למשתמשים נאיביים. כן נזקד קות לו תוכנות רבות הנועדות לסייע לאנשים הלוקים במיומנויות שונות. צואר הבקבוק של הניסוח המוצרן של הבנת ו ויצירתה הוא התחום הסמנטי ע "ידי תפיסה חדשה של שורש ומשקל ועל- ידי שימוש בתיזאורוס (אוצר) כבסיס נתונים סמנטי מוצעת דרך להצרנת היצירה והניתוח של המילים העבריות על מובניהן. בלי זה שניטחתי במרכז המדעי של במ ושראל - משמש להפגת עמימות, להכנה /- מילונים וכיו"ב. כמו-כן ניתן לנצלו להוראה לתרגום ולעזרה לנפגעים שאיבדו את היכן- לת לקשר מושג למילה. מבחינה עיונית-מחקרית, התפיסה החדשה של שורש-משלל סייעה להעמיד שיטת גילוו של מרכיבים סמנטיים. הדבר חורג מגבולות העברית. הרחבתה לשפות אחרות עשויה לתרום לבקיעת צואר הבקבוק הסמנטי בעי- בוד שפות טבעיות. מיבאל ליבר, קונתהל בע"מ ]01 ם1010507-13[123010 6 ההרצאה מציגה את גישת ה-!06סוא (18₪א) 0 6 כפתרון עדיף בתהליכי היי- שום של טכנולוגיות בינה מלאכותית. היתרו- נות של גישת 88וא הם: ו) הקטנת עלות המערכת; 2) הוספת גמישות למערכות, המאפשרת תמיכה במגוון אפליקציות וגי- שות פתרון; 5) תמיכה בגידול עתידי ואינטגרציה עם מערכות נוספות; 188)4א מייצגת גישת פתרון טבעית למשתמשים ומפתחים כאחד. ס בנימין פיונשטיין, משרד החינוך שילוב המחשב והלמידה - לקראת רווחת המורה והתלמיד השימוש במחשבים במערכת החינוך ביש" ראל הולך ומתרחב בקצב ללא תקדים ביחס למדינות רבות בעולם. הבעיה המרכזית כיום היא כיצד להפוך את השימוש במחשבים לחלק אינטגרלי של תהליבי ההוראה והלמי- דה ולהפיק את התועלת המירבית לרווחת המורה והתלמיר. המערכת החינוכית בשלה היום להיערכות לקראת השלב בו המחשב ייהפך לחלק אינטגרלי של תהליכי הלמידה וההוראה ושל פעולות התלמיד והמורה בכך יביא 2 חתם. בהיערכות זו נתמקד במספר תחומ ושלבים: 1. תחום הכיתה = במרכזו שילוב המחשב בתהליכי ההוראה והלמידה ברמת הכיתה והתלמיד הבודד. לב במספר 2. תחום בית הספר - המחשב ישו ב היו מוקדים שיביאו באופן הדרגתי לשינו בתיפקודי הלמידה של התלמידים והמורים. 3 הפעילות במרכזי מחשבים עירוניים, איזוריים ובין בתי-ספר. ס פרופ' גדעון צבס, ביה"ס למתמטיקה, אוניברסיטת תל-אביב ד"ר יהודית גלדעזר, האוניברסיטה הפתוחה הוראת מתמטיקה משולבת מחשב מתוך הכרה בחשיבות טיפוח החשיבה האלגוריתמית בגיל צעיר והגברת המעורבות הפעילה של התלמידים בתהליך הלמידה, אנו מציעים שילוב "מעבדה-מתמטית" בלימוד המתמטיקה. במעבדה זו יעבדו התלמידים בזוגות ליד מיקרו מחשבים (או מסופים של מחשב מרכזי), והמורה למתמטיקה ישנה את תפקידו המסורתי ויהפוך למדריך מעברה. כשעתיים מלימודי המתמטיקה בכל שבוע יוקדשו למשימות חישוביות בעלות ערך רב בחינוך המתמטי, שיהוו חלק מהתשתית התרבותית-מתמטית של בוגר תיכון בשלהי המאה ה207. יהודית וינקלר, שושנה פריאל "תקוות הצבר" - תוכנה העוסקת בפיתוח מוכנות לקריאה בבל השפות שיטת "תקוות הצבר" מנצלת את הפונקציות השונות של המחשב ועוסקת בפיתוח מוכנות לקריאה בכל השפות. שיטה זו נבנתה על יסוד השיטה הרב-חושית, בנויה נדבך על גבי נדבך ומדורגת ל-4 דרגות קושי, המותאמות ליכולתו האישית של כל ילד, מבלי לתת לו את תחושת הכישלון. השיטה מותאמת לגיל הרך ולמסגרות הטיפוליות השונות בעולם, מאחר ואינה מבוסטת על שפה עד השלב של הקנית הקריאה. קיים מעקב גרפי על מצבו של כל ילד לאורך התוכנה. התוכנה אטרקטי- בית ומפתחת יצירתיות אצל הילד. המורה יבול לשנות את התוכנה על פי הצרכים מבלי לפגוע במבנה הלוגי שלה. פרידריך שולה, מילב'"ת תל-השומר המחשב ככלי עזר בשיקום בארבע השנים האחרונות החלה להתפתח בעולם המגמה לנצל ולשלב את המחשב בכלי עזר בשיקום. המחשב יכול לשמש בתפ- קיד זה הן בתוכנה המיוחדת המפותחת עליו וכן ע"י חומרה. התחומים בהם הוא יכול לשמש: 1. תקשורת. 2. שיקום מקצועי. 5. בילוי זמן. 4. רובוטיקה ובקרה סביבתית. 5. טיפולי-חינובי. ד"ר משה לשנו, אוניברסיטת תל אביב מערכות מומחה לדיאגנוסטיקה באמצעות רשתות הסקה הסתברותיים גישה להצגת הידע של תהליך האבחנה הרפואי המתבססת על רשתות הסקה הסתברותיים. גישה זו ניתן ליישם בכל מער- כת מומחה בה תהליך ההסקה מבוסס על פַתוהספהט | |8|:זהססוום. | רשתות הסקה הסתברותיים הינם גרף מכוון, בהן כל צומת מייצגת תכונות (משתנים), הקשתות מתא- רות את התלות בין התכונות וחוזק התלות מכומת ע"י הסתברויות מותנות. התהליך | המוצג תואם את תהליך הדיאגנוסטיקה המתבצע ע"י רופאים. הער- כת המשמעות הדיאגנוסטית של קבוצת סימפטומים דורשת אלגוריתם לשידור רא- יות. מודגם במאמר אלגוריתם שהוצע ע"י 1[ (5). ד"ר יורם פרידמן, ידע מחשבים התפתחויות צפויות ב"'מימשק האנוש" (67/866)ח1 056ז) על מנת להגביר את חדירת המחשב האישי לתחומים חדשים יש, בין היתר, לשפר את האינטארקציה בין המשתמש למחשב (מימ- שק האנוש). ההתקדמות הטכנולוגית בחומ- רה מאפשרת לתכנן מימשקים אנושיים שמטרתם לאפשר שימושים חדשניים המבוססים על מימשק אנוש מתקדם. נושא ההרצאה - המאפיינים הנדרשים ממימשק אנוש חדשני. ס נחמן אגמון, צהייל איזידידותיות של מערכת מידע שאלת הידידותיות של מערכת מידע נשקלת בכובד ראש ומטופלת בשנים האחרונות לצד השאלות הקלסיות של ביצועי המערכת, מחירה וכו'. ההתמקרות בתחום זה היא בדרך כלל בניסיון להפוך את מרכיבי המע- רכת השונים לידידותיים למשתמש, ומנקודה זו מתחיל הדיון במאמר. הטענה המרכזית המוצגת היא כי גם כאשר ישנה תשומת לב לידידותיות מערכת המידע ומרכיביה, עדיין קיימת סבירות גבוהה להופעת מוטיבים של איזידידותיות מנקודת מבטו של המשתמש. אי הידידותיות של מערכת מידע מוצגת כמושג שיש לו זכות קיום גם במערכת מידע ידידותית. במאמר מנותח הבסיס להופעת מוטיבים של אי-ידידותיות במערכת מידע אשר מקורם במשתמש עצמו, ותפיסתו הסובייקטיבית. מאופיינים מצבים קלסיים של אי-ידידותיות ותגובתו הצפויה של המשתמש למצבים אלה. בהמשך נסקרת הפעילות האפשרית להתמודדות עם התופ- עה ולצמצום השפעותיה השליליות. המאמר מסתיים בהצבעה על התפתחויות עתידיות בעולם המחשבים אשר תהיה להן השפעה חיובית בתחום אי-הידידותיות ובהצבעה על כיווני מחקר המתבקשים בתחום זה. סביבתו דוד רייך, בלל מערכות הדפסה במקלדת אקורדית כפולה: האם נתגבר על מקלדת ה-0/881? בחהת סעו] 8 ת]ואו 05011006 סז 5)חטותוזטקא -0]1 מא 66[טסזק 10 00512066 0זגססץ6/ 6זסתט 0 פתוזפואט 6ת1 10 סעומהתזטו| |זתטוס 4 6ווותפטס 16 .6זהססע6א צ7 םא פחוקץו ו[סטסז 8 קחוזוטף36 ]ס 110601065 זסזטות 4 0חא 500ע41חב 276 וח6ו5ש5 זח636זק שו חס [|ואא -וחו5 5ץ0!קוח6 11 .566סקסזק 8ו הסבטזקקה אטח זסוסות 0ח3 6עוזומקס6 [ט]זטצוטק טזסוח 6חג זטוק -ח6 (ת5/9]6 עוטת 6ת .8ט[קוסחוזכן תסוזג2ותגזס שהוהסבסז 6015(סט5 ת]וא .שַהומזהט| 51ם] פט|קה 0 86 ,6זטחווח זסק 6%זסש 30-35 ]0 פסוהז 6807 ץ6ת1 ,צזטסון 60 תזו/ .קחוחוגזו ]0 פזטסת 6וז קת סח 18 שזטת1 .סוטתוות זטק 68זט 00 .ץסת6וסו]סזק קהוקץ1 קתוופואט6 חה ותטז] זט]פתאזו ₪3 זט!ןטס 8 06 0] זגשקקב 65זצסטץט הזטת 6 .צזט1טקנתטס ]0 886 טו!1 חו טסנטט ץזזחס סנדלרמן נמרוד, "אפרת'' טכנולוגיה עתידית מימשק אנוש במערכת דואר טלפוני מערכת דואר טלפוני ומערכות אחרות המממשות מימשק אנוש באמצעות קול, "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 9 10 מציבות בפני המתכנן דרישות ובעיות חד- שות. תכונות מקובלות של מימשק אנוש, כמו הקשה מראש, הצגת תפריט או עריבה, מקבלות מימד אחר כאשר מממשים אותן בקול. לתכונות אלה מתווספות דרישות חד- שות כמו כיוון מהירות, כיוון עוצמה או הפסקה זמנית של הפעילות. מימוש מימשק אנוש באמצעות הטלפון מוסיף סיבוך על קושי עקב מגבלות הטלפון כמסוף. יחד עם זאת, מכוונת מערכת הדואר הטלפוני לאוכלוסית משתמשים מגוונת ובלתי מיומנת ברובה ועל מימשק האנוש לענות גם על כך. המאמר מפרט את הדרישות ממימשק האנוש, מנתח את הבעיות הכרוכות במימו- שו, מציג פתרונות אפשריים ומביא דוגמה מעשית. ס ד"ר מרים ברקת, חברת סאיטקט תפקיד הנדסת אנוש במערכות מבוססות מחשב מקצוע הנדסת האנוש (ארגונומיה), עוסק בהתאמת סביבת העבודה לאדם, הן מבחינה פיזית והן מבחינה פסיבולוגית. עם התפתחות השימוש במערכות מבוססות מחשב, התרחב גם המקצוע והוא עוסק לא רק באנטרופומטריה בבעבר, אלא גם בנוש- אים חזותיים (גט) הקשורים בעבודה מול מסכי וידאו, ובנושאי התאמת התוכנה והדו- שיח בין המפעיל למערכת, לדרך חשיבתו של המשתמש. בהרצאה משולבות דוגמאות ליי- שום ההיבטים של הנדסת אנוש בעת פיתוח מערכת מתקדמת בתחום קדם-"דפוס. ד"ר יהודית ריכטר, אוניברסיטת ת"א עבודה שלא במקום עבודה באמצעות מחשב בדיקת המאפיינים של עבודה באמצעות מסופי מחשבים בתוך מסגרת המגורים תתמ- קד בנקודת המבט של העובדים ובני ביתם. דרכי ההתמודדות עם גמישות בהצבת הגבו- לות בין חיים פרטיים ומקצועיים. תידון משמעות העבודה בבית לפיתוח קריירה מקצועית לצד ביצוע התפקידים הביתיים. הקשיים והאתגרים האישיים (כמו השתלבות בעבודת צוות, קבלת היזון חוזר, הערכה עצמית ועוד) בררך להצלחה/בשלון ינותחו. יוצעו פתרונות אפשריים לתיפקוד תקין מנקודת המבט של היחיד/ה העובר/ת והאר- גון המעביד. "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז דר עודר שנקר, אוניברסיטת ת"א רובוטיקה: אתגר לפסיבולוגיה ארגונית ר הגידול המהיר במספרם של ו תעשייתיים מהווה אתגר מרכזי 27 / בהשפעות הפסיכולוגיות ה 0 טבנולוגיות חדשות. מאמר זה - הבעיות התעסוקתיות והפסיכולוגיות הא ות לרובוטיקה ובודק את מידת ה של טכניקות התערבות קיימות 2 הקשורות בהכנסתם של רובוטים תעשיית יים. אבי אנגל, פלת בע"מ טופול אינטגרטיבי בנתונים רכים - האתגר החדש של מערבות כ"א נוהול בוח אדם "מתקדם" עוסק בהסדרת תהליכי קבלת החלטות ביחס לפרט - העובר בהקשרים כגון גיוס, שיבוץ בתפקידים, קי- דום, קביעת התגמול ותכנון ההדרכה. מער- כות כוח אדם מנגנוניות אינן ערוכות לתמוך בהיבטים אלו של ניהול כ"א מודרני. החוליה החלשה היא האופי השונה של "נתונים רכים" לעומת נתונים עובדתיים. ההרצאה מתייחסת לבעייתיות שבטיפול ב"נתונים רכים" (הערכות, עמדות וכו'), מציעה גישה מקצועית מתאימה ומביאה דוגמה למערכת המיישמת גישה אשר פותחה עבור חברת פץהאתוג, מפוזוז האנגלית. 6 יונדב פרי, טכנולוגיה מתקדמת (טכם) בע"מ לקראת ליברליזציה במדיניות התקשורת בישראל עם הקמת חברת הבזק התחיל בישראל תה- ליך של ליברליזציה במדיניות התקשורת. איל"א עוקבת אחרי תהליך זה, ומציגה בפני משרד התקשורת את צרכיה של קהילית עיבוד הנתונים בישראל, איל"א מבקשת כי ייקבעו מפרטים לשירותי תקשורת נתונים, וכי התעריפים לשירותים השונים ייקבעו על בסיס עלותם, תוך מניעת סיבסוד צולב ותח- רות בלתי הוגנת של חברת הבזק בשוק החופשי. בהרצאה תוצג עמדת איל"א לפר- טיה, ןו - בן תמונת המצב הקיים וסקירת זהתקדמות הצפויה, עמיקם מג], 5(ת556 40938660 |החסנוצאן היררכית אמצעו אחסנת הנתונים הפער בין ביצועי המחשבים לביצועי אמצעי אחסנת הנתונים הולך ומתרחב. במקביל מתגברת הדרישה לנפחי אחטון. גדולים וביצועים ואמינות משופרים בעלות סבירח. הגישה ההיררכית באמצעי האחסנה, שרב" דיה נבדלים זה מזה בנפח, בביצועים ובעלות - מאפשרת לענות על צרכים אלן בדרך המשתלמת ביותר. המצגת תנתח את הצר- כים ותתאר את רבדי ההיררכיה, תפקידיהם ותכונותיהם, כיום ובעתיד. גדליה קדמון, משהב"ט, רפאייל בחינת ביזור ענ"א בארגון דול ההרצאה מציגה עבודת צוות שבחן את נושא ביזור הענ"א בארגון גדול (רפא"ל), גיבש תפיסות, והגיש המלצות להנהלת האר- גון. מטרת העבודה היתה לבחון את צרכי הענ"א בארגון, ולהגיש, על רקע ההתפתחויות הצפויות, המלצה על דרכים ושיטות, בביזור מערכות הענ"א, בתוכנה ובחומרה. מוצגות הגישות העיקריות שנבחנו: מיחשוב ריכוזי, מיחשוב ביזורי, ‏ ומיחשוב ביזורי מאוזן ומנותחים הנימוקים שהביאו להמלצה על החלופה השלישית. כ ד"ר מג'יד אגבריה, אונ' ת"א, פקולטה לניהול מודל לניתוח צריכת משאבי חומרה הערכת ביצועי יחידת מחשב חשובה ליישום והשגת המטרות הבאות: בחירת מחשב, שר פור ביצועי תצורת מחשב קיימת, תכנון הדרישות ממשאבי החומרה עבור יישומים חדשים, וכן תכנון תקציב, תמחור והמחרת שירותי מחשב. המודל שיוצג כאן מבוסס על הצגה מתמטית המשתמשת במודלים סטטיסטיים של ניתוח נתונים, ומבטא את הקשרים הפונקציונליים בין כל משאבי החומרה במערכת. 09 המודל משמש בסיס למערכת תומכת הח טות עבור מנהלי יחידת מחשב - -- לת החלטות הקשורות במדיניות ל עבור מנהלי מערכות מידע, כבגון: ה ניבוי מוקדמת בפני צוארי בקבוק במערכת, " גידול בצריכה של משאבי החומרה, תכנון תקציב ועוד. סאה צסה סש זה סדה 5 |קקה האמנם? | | * ניתן להביע את חוקי העדכון | המסובכים בשפה פשוטה כקלט למנגנון "בינה מלאכותית" המפתח את היישום עבורך. * ניתן להשתמש בשפת:-משתמש דינאמית אשר יוצרת קשרים מכל סוג שהוא בעת האיחזור - ללא צורך בהכנות, הגדרות של רשתות, 5'עםוע וכד'... * כל זאת על בסיס של מסד נתונים מוכר והנפוץ ביותר בארץ בעל ביצועים יעילים. אינך מאמין? נשמח להדגים לך את המוצר התקשר עוד היום לאחד מסניפי החברה: הנהלה ראשית: 052-70026-7 מערכות מידע מתקדמות בע"מ מו 5 =ו? 5 מו | בינה מלאכותית לעיבוד נתונים מחולל יישומים מן הדור החמישי אכן... ה-5זם] 5, מחולל יישומים מן הדור החמישי, שוחרר לאחרונה ללקוחות בישראל. ה-5%5! 5 הינו מוצר בינה מלאכותית על בסיס מסד הנתונים 1 (- אך יכול לעבוד עם כל מסד נתונים אחר...) ה-55] 5 כולל שפת עדכון (01ז) ושפת משתמש (אוש0) המאפשרת להתגבר גם על מגבלות הדור הרביעי (וכמובן נותן את כל יתרונותיהם...), באמצעות "מערכת מומחה" לפיתוח מערכות, מסד, ידע וחוקי עדכון. ואם הינך מעונין במערכות מוכנות עליך לדעת כי באמצעות כלי זה פותחו חבילות תוכנה רבות המצויות כבר היום בשימוש בארץ בנושאי: * ניהול מלאי ורכש * ניהול פיננסי + ניהול פרוייקטים + ניהול כח אדם א ועוד... ₪8 תוכלו לקבל כל מערכת מידע לפי דרישותיכם המיוחדות בזמן קצר ובאיכות מירבית. ממוומא סניף תל-אביב: 03-247616 סניף ירושלים: 1, מנוי 3381 סניף חיפה: 04-258836-7 סניף הדרום: 057-9950530 12 המשורר העברי והמחש וו ו ו ...רה . חזון שלמה כבר בהופעתה הראשונה בשפה העברית זכתה המילה מחשב לקבלת פנים צוננת. זה לא קרה בדור האחרון, כפי שעשוי להשתמע מן המושג החדשני, אלא עוד בימי קדם, בתקופת המקרא. המלך שלמה, החכם מכל האדם, מחשב בפני עצמו, שפניני חוכמתו המצוטטים לרוב היקנו לו בצדק מוניטין של בר סמכא בבל התחומים, היה הראשון שבי- טא בכתב את המילה מחשב ואף נחפז להד- ביק לה תוית שלילית. כמלך נאור, שטביעת עינו וכושר שיפוטו זכו לתהילת עולם ב"מש- פט שלמה" הנודע, לא היסס לחשוף ברבים את צידו האפל של המחשב ולדון אותו לכף חובה. באסופת אמרותיו שכונסה לכתבי הקודש, ייחס למחשב תכונות זדוניות והיה הראשון שהזהיר את הציבור מפני הפוטנצי- אל הפלילי הטמון בו: מִחַשָב לְהֶרעַ - לו בַּעַל מִזִימוּת יִקְרְאוּ (משלי כ"ד, ח') מכאן, שכשלשת אלפים שנה לפני שנולד, כבר התגלה המחשב באמצעי לביצוע מעשי הונאה. את זאת יכול היה לחזות רק איש בשלמה, שכנראה בהיותו רב נשים הירבה לראות את הנולד. הרי לכם הוכחה שאין כל חדש תחת השמש ואף זה מאמר שלמה. עת המחשב הגיע לא ייפלא על כן, שאת ראשיתו של עידן עיבוד הנתונים הממוחשב בישראל לא הקבי- לו תרועות שבח ומזמורי הלל. העתונות, הספרות והשירה לא יצאו מכליהם לתאר את הרך הנולד, ולא פרסו שטיח אדום לקר- את צעדיו הראשונים של המיפנה המהפכני שאותם, מן הסתם, לא הריחו ולא העריבו. את פני המחשב קידמו בביטויים של הסתיי- גות מהוססת. התקנת "המוח האלקטרוני" הראשון במשרד הבטחון, הוכתרה בעתון "העולם הזה" בכותרת הבלתי מחמיאה "מוח יש - שכל אין", כותרת שאותה יבול היה עתון זה לשאול מכל כתבה אחרת שפירסם על מנהיגים פוליטיים בישראל. פובליציסטים רואי שחורות ציפו לגרוע מכל, לאובדן השליטה ולהשתעבדות אל איתני "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז אחת ל ה הבו םהל ימולים ונ שוטום בדבר והיפוכו: גמורים. הפחד מפנו הבלתי נורע גבר על מנהג הבנסת האורחים. בעגה הצבאית כונה המרתף שבו הותקן המחשב הראשון "מרתף השואה", שם מצמרר וצורם למדי, מה עוד שהושמע בטווח של עשור ומשהו שנים בלבר מן הפורענות הגדולה, כאשר הארץ המתה פליטי שואה ושרידי חרב. השימוש בכינוי זה הביא למיפנה ביחס אל המילה שואה, שמאותה עת השתחררה בהדרגה מן ההקשר היחודי והחד פעמי שלה והחלה להסתפח בשפת העתונות והרחוב גם אל תאורי אסונות של יום יום. שורת המחשב מאחרת לבוא האמנם שיקפה השירה העברית את המהפ" כה האלקטרונית? האם זכה המחשב להימ" נונות ולשירי תהילה כפי שזכו לכך לפני דורות מעטים, ברוחב לב ובנדיבות, המבו נית, הרכבת והקומביין? מסתבר כי בכל הנוגע למחשב, מלאך השירה התמהמה. עובדה היא שמחשבים הגיעו ארצה והותקנו במרכזי פעילות ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים, ובזה אחר זה קמו לשכות שרות לעיבוד נתונים ונוסדו מפעלים לייצור מחשבים ורכיביהם, ונפתחו בתי ספר ללימוד שפות תיכנות וטכנאות מחשבים, ותוכניתנים ומנתחי מערכות היו לבעלי מקצועות של שגרה ועמודי "דרושים" בעתונים הוצפו במודעות חיפוש אחריהם, ומוחשבו הבנקים וחברות הביטוח ומרשם התושבים וקופות החולים, וכל הטפסים שהביא הדוור אל בתינו היו מוצריו של מחשב - חשבונות החשמל והטלפון, המים והמיסים, והשפעתו של המחשב החלה להיות ניכרת במעט בכל מערכות החיים - ועדיין בוששה השירה לפ- סוק את פסוקה על המתהווה ועל העומד להתהוות ומושכי העט השתהו ומיעטו לה- גיב. שמא חסרו את הידע והמיומנות לטפ בנשא וביקשו לעצמם פסק זמן לבחינת החי- דוש, ובכך היו לפה מחריש לרבים אחרים שגם הם חשו עצמם נבוכים ושותפים לאותו ה דומם תוהה וסקרן שראוי היה לכנותו התנועה לעיכול המוצר". רק מאוחר יותר, בחלוף שנים אחדות של אלם, החלו קוראי עברית לגלות פה ושם ניצנים ראשונים של איזכור פואטי להופעת המחשב. וצחק זולברשלג - מנפץ הילת המחשב אחד המשוררים העבריים הראשונים שנידר- שו לנושא המחשב הוא יצחק זילברשלג, משורר ומתרגם החי וכותב בארצות הברית למעלה מששים שנה. אמריקה היא מולדת המחשב. שם נהגה, שם תוכנן, שם הופעל לראשונה ומשם החל להתפשט אל יתר אר- צות העולם. אין פלא, על כן, שמשורר עברי החי באמריקה הקדים את עמיתיו הישראלים וייחד למחשב עוד בשלהי שנות הששים נתח ראוי של פרקי שירה. בשיריו של יצחק זילברשלג באה לידי ביטוי חרדה כנה מפני תוצאותיה הרות הגורל של מהפכת האוטומציה והמיחשוב. "אלוהותה של המכונה" אינו שיר הלל למכונה אלא תחזית התדררותה של דמות האדם: אֶלְהוּתָהּ שָל הַמָּכוּנָה יָבוּא הַיום: יִהְבָּל אָדֶם לפנִי מְכוּנָה אָשר תָּעְתּיק הַבְלִי ִּבָרִיו לְשְבְעִים לָשון. יָבוא הַיוּם: יָהְגּה אֶָדֶם לְיָד מְכוּנָה אֶשֶר תַזְרִים מִי הָגִיונָיו לְשון חַשְמַל. יבוא הַיום: יִדמָה אָדֶם לְמַקְצַב מְכוּנָה בְּמִקְצָבו ְלְאָדִישוּתָהּ בַּאָדִישוּתו. ואולי יכרע בִזְטוּרְרּמוּתו ויעִילוּתו לְפָנִי מְכונָה לפני רוּממוּת אַלָהוּתָהי כותרת השיר מזמינה תוכן משבח ומרומם, אך התמליל שבעקבותיה מפזר את האשל- יות, וכדי שלא יטעה הקורא בהבנת השיר וידמה לחשוב שהכותב מייחס למחשב תבו- נות אלוהיות, על אנושיות, חוזר זילברשלג ומבהיר בשיר אחר שלו, "תבנית המיכון" כי המחשב בכל נפלאותיו ופעלוליו לא חרג מדרגת אל אנושות: ... טְמְטוּם הַחוּשִים הַבִיא לְעִמָעוּם הֶהָגוּת. ...אָנושוּת תּשְתִּעְבַּד לְתַת-אָנושוּת. המיחשוב, צופה זילברשלג, יוליך בהדרגה לכך שהאדם ידמה יותר ויותר למכונה, גם בקיצבו וגם באדישותו. גישה דומה - אם כי לחיוב - ביטא מאוחר יותר המשורר דויד אבידן בפתח ספרו: "הפסיכיאטר האלקטרוני שלי".* לאחר שניהל דו שיח עם מחשב באמצעות תוכנת "אליזה", תוכנה הידברו- תית שפותחה ב-11וא, הסיק אבידן כי "נפתח הפתח לשלוש תקוות: - מחשבים מסוגלים להיות יותר 'אנושיים'. - בני אדם מסוגלים להיות יותר 'מחשביים'. - צעידת האדם לקראת המכונה שהיא, ביד דוע, המשך גופו ומערכת עצביו, וסגירת פער הניכור בינו לבינה, הופכות אותו למוכשר יותר לחיות בעולם של מחר;" בניגוד לאבידן, רואה זילברשלג בהופעת המחשב היפוכה של תקוה. הוא חוזה את הידרדרותן של התכונות האנושיות לאחר שהושבחו בתהליך הממושך של ההתפתחות האבולוציונית. שיריו "חשבנית" (כך תרגם את המילה זשוטקוחסס) ו"במכונה מוחנית מו- כנים מענים" רצופים הנמכה של מיתוס המי- כון וליגלוג על הילת המחשב הכל יכול, דימוי שכידוע זוכה בימינו לא פעם לטיפוח הגובל בניפוח, לא מעט בסיועם של אשפי יחסי הציבור ויועצי השיווק של חברות המחשבים החותרים לקדם את מוצריהם כמעט בכל ניסוח אפשרי. לדעת זילברשלג המחשב מייצג נסיגה וסרוס של תכונות האדם. הוא מעקר אותנו מחשיבה, מיצירה ומפעילות, מגביר את הבידוד והשיעמום וע- תיד לגרום לניוון המערכות התפקודיות של האדם. במחשב הכל רשום ומקוטלג, הכל ידוע וערוך ומוכן מראש לכל מצב ובכל עת: "במכונה מוחנית מוכנים מעניס לכל הדורות בכל הזמנים". בשיר אחר, "מיכון הוא משיח", התריע על הגישה המשיחית כלפי המחשב, וקבל על הילכי הרוח הרואים בו גאולה ומזור לכל תחלואי הדור. יצחק זילברשלג, יליד 1903, מתרגם כתבי אריסטופנס לעברית, מרצה לספרות עברית וראש בית המדרש למורים בבוסטון, התיי- אש מבני דורו ואינו רואה בהם את קהל היעד לזעקתו. הללו שטופים בהתפעלות נלהבת, אמוקית, מחידושי האלקטרוניקה, שבויים בקיסמה ומתבטלים בפניה. על כן הוא קורא לספר שיריו "אגרותי אל דורות אחרים".** ְּמְכונָה מִחָנִיִת מוּכָנִים מַעָנִים מָאַין בָּא אַין? מְאַיִן בָּא יש? אַין מעֶנָה שָאִינו מבָיּש. אוּלִי לא שָאֶלְנו לא תַּמוּל לא הָיוּם שְאֶלות נִכְסָפות לְפשרֶן הַנֶּכון. אוּלי ועץ מִבָּאן וְאִילף בְּמְכוּנָה מחנית ונדע לְאָן נלף ונרע לְאָן נגיע. חַסֶל חַטוּטדְעַד בּמָה שָמּוּעֶם, בְּמָה שַמוּעָד. בְּמְכונָה מחָנִית מוּכָנִים מַענִים לָכָל הָדורות בְּכָל הַזמָנִּים. * הוצאת לוין אפשטיין-מודן, 1974 -* הוצאת "קרית ספר" תשל"א חַשְבָּנִית טופס בְּחִיקִי הָאֶלְקטרוני מוּנֶח עָתִיד בְּלא עני. אָנִי כּוּנַסַת גַּם דעות גָּם ידיעות, שָלא יָכִיל אותָן לא ראש גָּאון לא ראש אידיוט. אָנִי מִשַחִרְרִת כָּל אֶדֶם מדּאַגַת פַּרְנֶסְתןּ ּמְאַפְשְרֶת לו לָגוּר בַּשַנִגְרִילָה או בַשַטו. אָנִי וצרת לו עולֶם לָלַא טוטם ללא טבּוּ ללא אָל - פַּרְט לְאֶל אַחָד בִּלְבַר - לָאל הַשעַשוע. והַשָעָשוּעַ משלי הוא מָשהו מיכני. כִּי כן אַנִי, כִּי כֶךָ וצַרְתִּי וכֶך יוּצָרַת אָני. וְאָם לא יָעָמד אָדֶם בְּפנִי הַבִּטְלֶה הַמוּכְנָה לו בְּכְחַ אַמַצָאות שלי, יִבְטִיחַ בַּקְכָנַל לו אֶשַר ימס כָּל עולָמוּ בשמד אַטומי-התּולי וָאָשָר יָשִים תִּכְלֶה לכל וָאָפִילוּ לי נַאָפילוּ ליי מכּוּן הוּא מָשִיחַ מכוּן הוא מָשיחַ גואל מַדַלות. מכון הוא ממון מַזֶּלו של אֶדֶם. מכּון הוא ממון מַזֶּלות. מכוּן הוא מָשִיחָ. לא בצדק, כּי בצלם צַלְמו הָאָדיש יאָדָש ויחש את תוכו ואֶת בָרו מפון הנא שו של הָיקוּם. בור ושעמום - תשורותָיו שתֶּשַר לְאֶרֶם שנְשַר מעץ הַרְעַת בסתָּוו. מכּון הוא מָשיח. שבְּחו למכון שפָרָש ממשָלו עַל אֶדֶם בּלא אֶלְהָ, על אָדֶם שהכשַר לחָרפו. "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 13 והודה עמיחי והקופסה תאור קולע של תחושת מצוקתו של היחיד לנוכח "הקידמה הדיגיטלית", וחוסר האמון שהוא רוחש למחשב ולתוצריו בא מעטו של יהודה עמיחי. מי מאתנו לא זכה, לפחות פעם אחת בחייו, למענה השיגרתי: "מצטערים - זו טעות של מחשב". נפתוליו של האזרח הקטן בסבך המצגים והמידפטות, הבנקטים והכספומטים, הפכו אותו לקורבן תמיד על מזבח תעתועי המחשב. מן האנקדוטות המשעשעות שליוו את הדור הראשון של העידן הממוחשב בישראל, יכול היה דרויאנוב למלא שלשה כרכים נוספים עבי-ברס, ב"אוצר הבדיחה והחידוד" שלו. בשירו הסיפורי "הקופסה" , מגולל עמיחי את חוויותיו האישיות בתחום זה ואת ליקחן. הַקְפַסָה מתוך ספרו "שעת החסד" - הוצאת שוקן, תשמ'ב. פַּעַם לא עָברָה מַשכּרתִי ממקום הָעַבודָה אל חשבוי בַבָּנק. הָלְכתּי לְבָּנק ונבנסתי לָאולֶם הַגדול דומה לְתַחָנַת חְלָל נוצצת. נגשתי לפּקִידָה הַיָפָה והעבירְָה את הָאותיות והַספָרות עַל מֶסַךְ הָמחשב שלפניהָ. וְאָמַרְה, אָכן הַכּסף לא עָבָר. ואָמַרתִּי, הרי יַדְעַתִּי, לשם כַך בַאתִי. ושִלְחָה אותי לָקומָה שמִתַחתיהָ לאולֶם שָקט וגָדול ונוצץ מן הַקודם. ופקִירָה יָפָה מן הקודמת העבירֶה אַף היא לפָנִי את הָאותִיות ואת הַסְפָרוּת עַל מַסֶך גָּדוּל מן הַקודם, ואָמַרָה לי, אָכן הַכסף לא עָבָר. ואָמַרתִי, הַרִי יָדְעתּי, לשם כֶךְ בָּאתי. ושָלחָה אותי למרתף הַבַנק שמתַּחְתיהָ. וְהַמַרתּף איננו נוצץ ואין בו מחשבים ואין בו פקידות יָפות ואור צָהב, כמו האור בימי ילדותי, מַאיר אותו. ופָקִיר מזקין ור שְמַע אותי וְנגש לְכונְנִיוות הָעץ שמאחורִיו שבֶהן תיקים וקפסות קרטון לֶרב. וחפש והוציא קפְסַת קרטון אַחַת ושֶם אותֶה עַל הַשלחָן והוריד את סרט הַגומי מן הַקְפַּסֶה. וסרט הַגוּמִי רְחֶב ווֶרר כָּגומִי שבּתחתוני נָשים בּימי נעורי. והוא דפדף בין הַניָרות שבְּקְפסָה וּמֶצָא את הַנִיֶר ותקן את הַמַעוֶת שבְּדַעַבָרַת כַּסְפּי וִסְגַר את הַקפּסָה ובר עָליהָ את הַגוּמִי הָוְרַד והחזיר אותָה לכּונָנִית. וְאָמַרתִי אָנִי בלי: הַקְפּסָה הַזאת הִיא מו לבי הַפּנימִי ועָלִיתי מן הַמַרתף ויַצָאתי לֶרחוב. התנסותו של יהודה עמיחי במעללו הביורוקרטיה הממוחשבת אינה ארוע יוצא דופן במקומותינו. את משאלתו המשתמעת לחזור ולהישען באדם, הרחיב לאחרונה העתונאי גדעון רייכר בוידוי נרגש ("הסודות הקטנים של חיינו") | המשקף את דעתם והרגשתם של רבים שנפשם נקעה מן "הדרקונים האימתנים שדעתם מתוכננת": "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז הסודות הקטנים של חיינו גדעון ריוכר משחק חדש בא למדינה - המחשב. מכל עבר ניחתים על ראשינו נחשיינייר נטולי הדר ורצופי מספרים, הגודשים את תיבות הדואר שלנו, נערמים בבתינו ודולקים אחרינו בכל אשר נפנה. בקשר חשאי השתלטו המחשבים על מוחותיהם וליבם של מאות אלפי עובדי מדינה וציבור. הדרקונים האימתניים מגרגרים בחדווה, פולטים ומשהקים כמי שדעתם מתוכנתת: יש לשבש ולסכסך את דעתם של בני האדם בפעולת ריכוך לקראת היעד הסופי שלטון המחשב על האדם: ויהיה זה גולת הבותרת של הציונות הדיגיטלית. בימים קדומים היה הפקיד האפור המחייך או הכועס מפשיל שרוו- ליו, נוגס מעט מהמלפפון ונאנח: נו, טוב, אז אני אסדר לך את העניין. לעיתים גם היה עומד בדיבורו. היום נעלם המלפפון ואתו גם הביצה הקשה. עכשיו הפקידים אוכלים במזנונים משוכללים, לוחצים על מקשים, מציצים בצגים ומאכילים את צבא המחשבים במיליוני נתונים אודות הגובה, המין, הצורה, צבע השיער ותאריך הלידה של בני העם הזה. והמחשבים כמסומ- מים משנים את מינינו בתעודת הזהות, מגייסים את תינוקותינו לצבא, קונסים אותנו על מיקדמות ששילמנו, מודיעים על מותו בטרם עת ומולידים בטרם הריון צבא אזרחים חדשים. אין מי שיעמוד נגדם: דעתן של מפלצות הפלסטיק נתבלעה עליהן ואין מי שישלוף את התקע מהשקע וישים קץ לחייהן. כבודנו היה למרמט, כל סודותינו מתגוללים בראש חוצות. כל לוחץ מקשים פולש לבתינו ביד רמה ומצווה. וכך אם מחשב משרד התקשורת תובע מאיתנן לשלם לאלתר את חשבון הטלפון התלת-שנתי של משרד התחבורה במרחב דן - יש לציית לו. אחרת, ידלקו בעקבותינו בכל אשר נפנה 7 עיקולים, קנסות, צווי עיכוב"יציאה וצווי כניסה ואין מר 7 וע. מותר האדם מן המחשב אין. השיבו לנו את כתב"היד המעוגל של פקידינו, את המבט האישי, היד על השכם, הקול הרך ואפילו הניפה הגוערת, אבל הסירו מעלינו את המפלצות המכרסמות ובולעות את חרותנו ואת נפשותינו ללא מעצור וללא אבחנה. השיבו לנו את בני"האדם. ידיעות אחרונות 26.8.86. דוד אבידן - הגישה האוהדת השירים שהובאו עד כה ביטאו את הגישה השלילית או המסתייגת אל המחשב. מצידו האחר של המיתרס קם לו למחשב פטרון פואטי מיומן בדמותו של דויד אבידן, סניגור ומצדד נילהב המציג את הישגי הטכנולוגיה הקיברנטית באספקלריה נאמנה, אופטימית בעיקרה, ומאיר אותה מכל צדדיה. אבידן נכבש לאו דווקא לחידושי החומרה ואביזרי המחשב, אלא למתודיקה הסיסטמ- תית שלו, ליכולת :ללמוד ממנו "לחשוב בצו- רה ממוחשבת". כמיסיונר מושבע הוא מטיף להסתייעות במחשבים לשם קידום התיחכום של הפעילות האנושית, ומרגיע את החוששים כי המחשב יירש את האדם. יר אדם מפעילה ומפקחת על המחשב. "האדם לא מיותר בשום מקרה ובשום מקום", הוא מבטיח תוך הקבלה, נדיבה כלשהו, של היחסים ההדדיים שבין אדם לאלוהיו כמודל רצוי של יחסי אדם"מחשב. | 7 מתוך "ספר האפשרויות, שירים וכו"", בהוצאות "כתר" לא יאמז - תחנה לקליטה ולשידור מידע על מחשב אושי הידעת כי באמצעות המחשב האישי ניתן לקלוט מידע מהאויר, להעלותו על מאגר מידע, להוסיף דפי מידע למאגר באמצעות תוכנת עריכה מתוחכמת, ולשדר את כל המידע לציבור גדול של משתמשים בעלי מקלטי טלביזיה המחוברת לרשת ממנה משדר ה-70? זוהי בשורה גדולה לכל הגופים הנזקקים למירע ובעלי תשתית מתאימה של כבל טלביזיוני או אנטנה מרכזית כגון: קיבוצים, קהילות קטנות, בתי מלון, בתי מגורים גדולים וכיו"ב. באמצעות מערכת כזו, ניתן לקלוט את דפי הטלטקסט המופקים בטלביזיה הלימודית ורשות השידור והמשודרים לחלל האויר ולאח- סנה במאגר המידע. ניתן להכין דפי מידע שיש בהם ענין לקהילה המקומית כגון: החלטות מזכירות הקיבוץ, יומן עבודה אלקטרונית, שרותי המלון המוצעים לקהל לקוחותיו, החל ממסעדות המלון, חנויות, שירותי תיור וכיו"ב, החלטת ועדי בתים בבתי מגורים משותפים או מידע מטעם המתנ"ס המקומי לאוכלוסיה. במידת הצורך ניתן לקלוט מידע דרך קוי הטלפון (מערכת וידיא- וטקס) ולהעלות על מאגר הנתונים מידע יעודי אשר יש בו עניין לאוכלוסיה מסוימת כגון מידע חקלאי. לאחר אחסון הנתונים במאגר המידע, ניתן באמצעות תוכנת שידור לשדר נתונים לקהל הצרכנים דרך מקלט הטלביזיה הביתי. מערכת כזו הקולטת ומשדרת נתונים כוללת מחשב אישי 1א18 בעל זכרון של א512 לפחות, כרטיס גרפי בעל 8 צבעים ‏ 864, מתאם מיוחד לכרטיס הגרפי ההופך אותו ל-60258א₪ 8ם 5641כ, המתחבר חיצונית למחשב האישי, תוכנת עריכה מקצועית של נתונים טקסטואלים גרפיים ותוכנת שידור המאפשרת את הצגת דפי המידע על מסכי הטלביזיה בבית. בְּמְכוּנַת-כָּתִיבָה בְּמְכונַתבַּתִיבָה לְאדיִדְנִית עדין יש דִּי עַבודַת ידים. במַחְשבִים מִתַחִכָּמִים מִכָּל תחכוּם עָדִיִן הַגַּפַיִם פּעִילִים. במטוסים מְנוְטִים בִּידִי עִצמֶם יש טַיִסִים בַּתָּא, לכָל מקרה. כ שִהָאָרֶם לא מִיַתֶר בּשום מִקְרֶה וּבשום מָקום. הוּא מִתְחָבַּר למַכשירָיו מו עזר, כָּמו בַּקְרֶה, כָּמו מִנְהָל סָמוּי. הוא, שַבְּרָא את עזָרָיו הָאלְקטרוניים, מַשגיח עליהם מְטוְח קרוב, כּמו אלהים, שכָּל מַה שַבְּרָא, נֶתון לְבקְרְתּו הָאלהית. והם מִתִפַּלְלִים אלָיו בַּבּקר, בּצָהָרִים וְּבָעַרב, במורְא. לָחָשוּב בְּצוּרָה מְמָחְשָבֶת לחְשוב בְּצוּרָה מַמַחְשבַת זֶה עניָן חָשוּב, בַג'וּנְגֶל, בַּמַּדְבָּר, הַרְחַק ממקוסדישוב, בּמָקום נדְּח או בּלאדמָקום או בְּחָלָל ולא לחשוב מַחַשָבָה בּיולוגית בְּכַלָל. לחשוב בַּצורָה אַחרת, בצוּרְה שונָה, אַפלו אָם היא תִרְאה מַחַָשָבָה משנָּה. לחשוב זֶריז, בוהזמָנית וּמַהר מאוד ולא לצַפות לגנויים או לְמַחָמָאות. לחשוב בצורָה אַחרת זה עניָן אַחר. חֶשוב לְהַתחִיל בָזה מִיָד ולא לאַחר. אפשָר להָטיל על חַשיבָה כָזאת משימות - מַציאיות חָדָשות, אפשָריות שונות, חלומות רָק אִייאפשר לָקְחַת מִמנָה את אַחרותָה לַהשָאֶר צָמוד אליהָ, להשָאר אִתֶה, לֶלכת אִתָּה עַד קצה גבול הָאפשָרִיות ושָם לפַּתחַ חַדָשות, בלתי חזויות. חברת "תלם עתיק" מישראל פיתחה סידרת מוצרי תוכנה המאפשרת את קיום הנושאים הבאים: - תוכנה ההופכת את המחשב האישי למסוף עריכה למערכות וידאוטקס המושתתת על הסטנדרט האנגלי והצרפתי. - תוכנה ההופכת את המחשב האישי למסוף וידאוטקס משוכלל. - תוכנה המאפשרת עריכת דפי טלטקסט ושידורם בזמן אמיתי למחשב הטלטקסט הבנוי על הסטנדרט האנגלי שהינו הנפוץ בעולם. תוכנת עריכה זו הינה משוכללת ביותר ומשלבת עיבוד טקסטואלי וגרפי. במסגרת תוכנה זו ניתן לאחסן דפי מידע על זכרון חיצוני ולקלוט דפים על פי מילת מפתח ואינדקסים שונים. - תוכנה המאפשרת חיבור מחשב אישי למשדרי טלביזיה לצורך שידור מגזין של מירע. תוכנות אלה וכרטיסי ה-25641.88 והדא601.5א₪ (שגם הם פרי פיתוח ישראלי מקורי) סופקו בארץ בין השאר לגופים כגון: בנק ישראל לשכת העתונות הממשלתית חב' מחיש אלנט הטלביזיה הלימודית כלל ביטוח רשות השידור חברת המתנסים בחו"ל נמכרו עד כה כ2207 מערכות שונות. קומפיוטרלנד החליטה להרתם לשווק נושא חשוב זה, המביא את המידע עד לבית הלקוח. בלל מערכות מוגש בחסות +. 600 רח' קרליבך 43, ת"א 65277, טל: 03-289520, 282355 201525-6 "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 15 ררדנו>< טווח קצר (ננסי) מהמלאי לטווח עד 20 ק''מ רדנט הדור הבא במשפחת אהסצודפא סד טססחהק דרדנ-< "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמיז מודם עד 805 19,200 שדץםם ופד מרכזת נתונים סייפרתית (6%/) ה-2%ק + לקבלת מדריך מלא נ 3 רדנט ציודבדיקה לקווי תקשורת * דיגיטלי * אנלוגי מהמלאי או 08 --- ]| רדט 77 7% חטיבת תקשורת וש א לפנות- למיקי שחק ציוד - 0.05 סא דפום - ל-06-8₪ו פס פדונט- ךפםד פד מסמחםא* פנימי או 7 במחיר ובטכנולוגיה 4 במחיר ובביצועים ללא ללא תחרות 6 הםדא| א תחרות 7 ₪ 0 ררידנ אה המהיר מסוגו בעולם 85 - 10105 ואה רו6תםקצץה לחיבור בין כל סוגי המחשבים 5 דצ אה סשודשא .60 דד 9% תשתית למחשבים ם ד5צ5 אן 681 אפו ם דצ 2-11 ם 515 ₪5-232 אש ז 5 604% ם דפ ץ6 משפו; אביזרים תכנון וביצוע צםא-אהטד רדדדב] << רותים טכניים 03-483-211 ₪ אמיר כהן = הנדסת תוכנה וונה צ. לביא (לאב), ערן קסלר, התעשיה האוירית לישראל, נתב"ג ניתוח מערכות משובצות מחשב' במאמר מוצגת שיטה לניתוח מערכות משובצות מחשב ותוכנתן, אשר פותחה בתע"א. השיטה מבוססת על ההנחה שהמערכות ניתנות לתיאור כמערכות בקרה היררכיות. כל מערכת (תת-מערכבת או יחו- דה) מפורקת לקבוצה של תת-מערכות אשר התנהגותן המשולבת מבוקרת ע"י בקר קונספטואלי. בהתאם לשיטה המוצעת המע" רכת מנותחת "בו"זמנית" בשלושה היבטים משלומים: ההיבט המבני, היבט אופני הפעו- לה וההיבט התהליבי. המאמר מחולק לשלושה חלקים. הראשון מתאר את העקרונות הבסיסיים, את המודל המופשט של המערכת משובצת המחשב וטכניקות בסיסיות המיושמות בניתוחה. הטכניקות המתוארות כוללות בין השאר סוג חדש של דיאגרמות מעבר מובנות בין מצ- בים, 76/ו/514166, וכלים ממוחשבים המשמ" שים לניתוח ולתיעוד מפרט המערכת. החלק השני מתאר את השיטה האיטרטיבות המו- צעת לנותוח המערכות. החלק האחרון מתאר את הלקחים שהופקו ביישום השיטה את השלכותיה ונושאי מחקר עתידיים. מבוא המורכבות הפונקציונלית | של מערכות משובצות מחשב, גדולה באותה מידה כמורכבות של מערכות עיבוד נתונים רבות. נוסף לכך, התנהגותן תלויה בזמן ועליהן להגיב במהירות ובצורה נכונה לאותות ולסדרות של אירועים חיצוניים אקראיים. התנהגותן הדינמית תלויה גם בהיסטוריה התפעולית של המערכות ובתנאים לוגיים מורכבים ביותר. פיתוחן ותחזוקתן של מער- כות| אלו מורכבת| מחמת השיניים וההתפתחויות התמידיים בכללים הדינמיים המורכבים | המתארים | את תפעולן (801.085). שינויים אלו נובעים: מהבנה טובה יותר של התהליכים המבוקרים ע"י המערכות, משינויים בתנאי הסביבה בהם פועלות המערכות ומהתפתחויות טכניות הגורמות לשינויים בתצורת המערכות הפיזיקליות. כל אחד משינויים אלה מחייב * המאמר נלקח מתוך קובץ המאמרים של הכנס הישראלי הראשון להנדסת מערכות ממוחשבות ולהנדסת תוכנה שהתקיים ביוני 1986. המאמר עודכן לקראת פרסומו ב"מעשה חושב". ניתוח חוזר של המערכות והתנהגותן ותכנות מחודש של מחשביהן. מערכות אלו הינן מורכבות מבחינה דינמית, רבות מהן מפותחות כמערכות רב מחשביות והתוכנה שלהן מבוזרת בין מספר תת- מערכות ממוחשבות. התנהגותן של מערכות אלו תלויה גם בהתנהגות הכוללת של המער" כות אשר תת-המערכות הממוחשבות מה- וות רק חלק מהן (111184א), לדאבוננו, מרבית השיטות והכלים הקיימים להנדסת מערכות אלו והתוכנה שלהן אינן מטפלות בהיבטים אלו. לכן רבות אינן מו- בנות כראוי, ואינן מנותחות, מוגדרות ומתו- כננות בצורה מספקת. כתוצאה מתארך משך פיתוחן מעבר לחזוי, לא ניתן לבדוק את המערכות כיאות ואין אפשרות לערוך בהן שינויים על מנת להתאימן לדרישות המש- תנות. שיפור השיטות ההנדסיות לא רק שיפ- תור בעיות אלו אלא יתרום באורח משמעותי לפריון הפיתוח של המערכות. השיטות הרצויות צריכות להיות קוהרנטיות ועליהן לאפשר ניתוח בו-זמני של ההתנהגות הסט- טית והדינמית של המערכות. הן חייבות לאפשר את ניתוחן, | תכנונן | ומימושן האיטראטיבי תוך כדי יישום גישות מקובלות בהנדסת מערכות כללית. שיטות כאלו חיי- בות להינתן להוראה בקלות יחסית, למגוון רחב של מהנדסי מערכות ותוכנה. שיטות רבות ידועות בספרות לניתוח מער- כות תוכנה (,11811.83 ,1141183 ,1.1085 ,6 .4005885 ,1.4184 1180 2 ) אך רק מיעוטן מטפל בכל ההיב- טים שהוזכרו לעיל. מרביתן תומכות בניתוח סטטי של המערכות, כגון בפירוק פונקציונלי או בטכניקות של זרימת הנתונים. רק מיעוטן מתייחסות גם לניתוח הדינמי של המערכות. מרביתן אינן מציגות גישה שיטתית לתהליך הפיתוח הניתן ללימוד עצמאי ע"י מהנדס בלתי מנוסה בתחום חדשני זה. השיטות הידועות בספרות אינן מתייחסות לשימוש חוזר אפשרי של מפרטים אופייניים של תת- מערכות מוכרות ולשימוש בתצורות תכנו- ניות ידועות של מערכות, אשר עשויים להק- טין משמעותית את מאמץ הפיתוח של מער- כות. התעשיה האוירית פיתחה שיטה לניתוח מערכות משובצות מחשב המשלבת רעיונות רבים שתוארו בספרות הנדסת המערכות והנדסת התוכנה. השיטה פותחה סביב מודל קונספטואלי של מערכות משובצות מחשב. בהתאם לשיטה, המערכת מנותחת. "בו- זמנית" בשלושה היבטים משלימים, וחופפים בחלקם: ההיבט הראשון - המבני, מתיחס לתת מערכות/מודולים מופשטים, לפעילויות המתרחשות בכל אחת מהן, ולזרימת האו- תות והנתונים ביניהם. ההיבט השני - אופני הפעולה, מתיחס לאופני הפעולה העיקריים של המערכת ולתנאי המעבר ביניהם. ההיבט השלישי - התהליכי, מתייחס לתהליכים תפעוליים | כוללים, | סטטיים | ודינמיים, המתרחשים במערכת בתגובה לאירועים חיצוניים ופנימיים. מאמר זה אינו מתייחס לניתוח של ההתנהגות הדינמית של הפעילו- יות הבדידות והרציפות המתרחשות במע- רכת, פעילות שהיא בדרך כלל חלק אינהרנטי של תהליך הניתוח. מפרטי המערכות אשר פותחו בעזרת השי- טה תועדו ונותחו תוך שימוש בכלים ממוחשבים שונים. תחילה נעשה שימוש ב- 51/75 (101677), אחר כך פותח אב- טיפוס של כלי המבוסס על 08₪6]6, בסיס נתונים יחסי. כיום אנו בודקים כלי חדש הנמצא בפיתוח, ‏ 51164161 (4126/85), המבוסס על הגישות המתוא- רות במאמר זה. השיטה מפותחת זה מספר שנים בתע"א תוך כדי בדיקתה במספר פרויקטים. כיום היא מורחבת, נלמדת ומוח- דרת בין מהנדסי המערכות והתוכנה בחב- רה: העקרונות הבסיסיים, המודל הקונספטואלי והטכניקות חלק זה של המאמר מתאר את העקרונות הבסיסיים המיושמים בשיטת הניתוח המוד צעת, את המודל הקונספטואלי ואת הטכני- קות הבסיסיות המיושמות בניתוח המער- כות. הטכניקות המתוארות כוללות: דיאגר- מות. מיצוב 514166876 | טכניקות לפירוק פונקציונלי, שיטות לניתוח זרימת אותות ונתונים וכלים ממוחשבים המשמשים לתי- עוד ולניתוח מפרט המערכת. "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 17 עקרונות בסיסיים השיטה המוצגת מבוססת על העקרונות הבטיסיים הבאים: > יש לנתח בו-זמנית את היבטי החומרה והתוכנה במהלך כל שלבי ניתוח המערכת, בכל רמות הפירוק של המערכת. > יש לנתח בו-זמנית בצורה איטראטיבית את ההיבטים הפונקציונליים והדינמיים של המערכות. > אין אפשרות להפריד בין שלבי ניתוח המערכת, שלב הכנת מפרט הדרישות ושלב תכנון המערכת. לכן, הגדרת מודולי המע" רכת והקצאתן לתת-מערכות נלקחת בחשבון כבר בשלבים הראשונים של הניתוח ובאה לידי ביטוי בתכנון הקונספטואלי של המע- רכת. (הפרדה כזו נחשבה בעבר להברחית כדי לבנות מבחינה ניהולית את מחזור חיי הפיתוח הקונוונציונלי של המערכת. בשנים האחרונות הוכר שהפרדה כזו אינה מעשית (841.282)]. = יש להשתמש במפרטים טיפוסיים של תת- מערכות מוכרות ובתצורות תיכון ידועות של משפחות מוצרים בתהליך הפיתוח והניתוח. ניתן לשפר משמעותית את פריון הפיתוח ע"י השימוש בהם. יש להשתמש בהם בבר בשל" בים המוקדמים של הפיתוח [לא מומלץ להשתמש בשיטות 2:0 (-9218וכ שסו זג פמח) (8286) בשלבים הראשונים של ניתוח המערכות. יישומם בשלבים אלו מוביל לפירוקים ולתכנונים חדשים בכל פרויקט ופרויקט ומונע ניצול חוזר של מפרטים קיי- מים של תת-מערכות שפותחו בעבר]. ]----34 2 1 ; ָ ו ו 1 ן סביבת | המערכת [ [ ו [ ו 1 1 | - צוור 1: המודל הק דל > יש לנתח את המערכת תוך שימוש במו פשט של מער מה למהפתטל המערכת ולמהנדסי התובנה. המודל חייב לבלול את כל ה הדרושות לתיאור המערכות. ה ו שתכונות שאינן נבללות במודל, לא כראוי ולא הבללן | במפרט המערכת .)0111185( המודל הקונספטואלי של המערכות משובצות המחשב המודל הקונספטוא מחשב המיושם בפ אר בציור 1. בעזרת . ד או רב"מחשבית, - לה ואת המודלים שלהן. המורל מבוסס על ההנחה שניתן לתאר ולנתח מער" בות משובצות מחשב כמערכות בקרה היררכיות. תוך בדי יישום מודל זה מפורקת כל מערכת לתת-מערכות המבצעות . את הפונקציות המערכתיות ולבַּקֶר המבקר את התנהגותן המשולבת. מעיון ראשוני במודל מתברר שיש הכרח לנתח את היחסים בין המערכת לבין תת-המערכות שבסביבתה. לדוגמה, יש לנתח את זרימת האותות (או נתונים) בינוהם לבין המערכת. הכרח גם לנתח את מודול (פונקצית) הבקרה של המערכת, הקובע את ההתנהגות התפעולית הכללית של המערכת. יתר על כן, יש לנתח את פונקציות התמטורת של תת-המערכות. המודל מתואר בפירוט ע"י לביא (1.4/184). הוא אינו מושלם ויד- לי של מערכות משובצות ותוח שיטת התע"א מתו, מודל זה ניתן לתאר כל את מערכות מידע תהליבי מידע בקרתי היזון חוזר רוש, קרוב לווראי, מספר עידונים ותוספות בעתיד. במאמר זה נתאר בקצרה את תכונן- תיו העיקריות של המודל. תכונותיהן של תת"המערכות: > פועלות במשותף להשגת יעדי המערכת, ₪ תת-המערכות או המודולים עשויים לחיות מחומרה או מתוכנה או לכלול שילוב של תוכנה וחומרה. = בל אחת מהן מבצעת פונקציה הניתנת לזיהוי, בעלת איפיונים ומדדים מוכרים. = לכל אחת פונקצית תמסורת ידועה, גיתנת להגדרה, המתארת את התנהגותה הסטטית והדינמית. > כל אחת מהן ניתנת, בדרך כלל, לפירוק לתת-מערכות ולבקר פנימי. התכונות של בקר המערכת: > מבקר את ההתנהגות המשולבת של תת- המערכות (את אופני הפעולה והמעברים ביניהם, את תצורות המערכת, את הפעלת הפעילויות במערכת ובתת-המערכות ובוי), = יכול להיות מרכזי, מבוזר, סינכרוני, מקבי- לי ובו'. = בדרך כלל בקר רב-רמתי, ומתאר מערכת החלטות היררכיות. > פעולותיו העיקריות מתוארות כמכונת מצבים סופיים. > יש אפשרות לפתח בקרים רבים עבור אותה קבוצה של תת-מערכות [וע"י כך לי- צור מערכות דומות בעלות התנהגויות שונות שישתייכו למשפחה של מערכות (76א24.8) עם בקרים שונים (482ת6)א)]. סביבת המערכת -הה-חת -------- --77- מידע בקרתי חיצוני [ונספטואלי של מערכות משובצ יי -- ות המחשב 18 *"מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז בהתבסס על ניסיוננו ביישום נמצאנו למדים שהמורל: > מובן ע"י כל המשתתפים בתהליך הפיתוח בכל השלבים של מחזור חיי המערכת. > מאפשר ניתוח ופיתוח שיטתיים של מער- בות. = מדרבן את הצגתן של שאלות בכל שלבי הפיתוח ע"י אנשים האחראים לפיתוח, אשר אינם מומחים בפרטי המערכת. יישום המודל משפר את הבנת המערכות המפותחות. > מאפשר את פיתוחם של מדדים המתארים את האיפיון הסטטי והדינמי של המער - וש מק סל מ שמחו ה -. ה 5% לשני ע"י יחסי פאג או 0₪. = . - / נוכל להבדיל בין שני סוגים של מצ- = מאפשר את פיתוחה של המערכת צעד 4 אחר צעד כקבוצה של תת-מערכות ידועות (בל אחת מהן חייבת להיות ניתנת לפיתוח ולבדיקה ע"י "קבלן משנה" יחיד). ד (11510180). להלן נציע גישות בסיסיות - של אופני הפעולה העיקריים של ו כת ונתייחס לשאלת העומק הרצוי של . רמות המיצוב בניתוח המערכתי הבולל. : ] גם ביישומים של תרשימי המיצוב בתה" יך הניתוח. ה המיצוב מורכבים ממצבים (אופני ו וממעברים ביניהם. לכל מצב (אופן = ה) יש שם וכן לכל מעבר. מצבים מאור" 5 בצורה היררכית. ניתן לפרק כל מצב מספר תת-מצבים. בפירוק זה מתייחסים את התנהגות המערכת כאשר היא שוהה במצב ההורה. המצבים מתוארים ע"י מלבנים. מצב 085 מסומן ע"י מלבן הכולל מלבנים אחרים (שאינם מקושרים), המייצגים את תת- המצבים שלו. לדוגמה, בציור 4, שהייה במצב 41 פירושה שהייה במצב ווג או412 או 413 מצב פא3 מצויין ע"י תיבה המחולקת לרכי- בים המופרדים ע"י קווים מקוקוים. כאשר המערכת במצב 4 היא חייבת להיות ב-41 וב"42. המשמעות היא שהמערכת נמצאת למעשה באחד מהצירופים האפשריים שלה. לדוגמה: (411, ו2), (ווה, 422), (2וג, 1). המעברים מאויָרים ע"י חיצים המחברים מצב אחד למשנהו, ומייצגים שינויים במע- רכת הנגרמים ע"י אירועים חיצוניים או א. מצבי סאה המהווים רכיבים שוני מצב ההורה. 8 ב. מצבי 08 המהווים עידונים אפשריים של מצב ההורה ולכן הם מתארים בפירוט נוסף ציורים 2 ו-3 מתארים מערכת כספומט תוך יישום המודל הקונספטואלי. ציור 2 מציג את פו ( ?23 אזעקה המערכת בסביבתה בעוד ציור 3 מציג את 5 - 0 ו | פורץ פירוק המערכת לתת"מערכותיה. זרימת האותות (נתונים) בין תת-המערכות אינה מוצגת בצ יור 5. היא תידון מאוחר יותר . מ ?? מתח חשמלי | ?22 ה ?2 כסף ללקות כ ( כ אמצעי זיהוי אישים ‏ << טבניקות בסיסיות המיושמות בתהליך לקוח ‏ | ( ( 3 ( מידע ללקוח 2333 ?גי הפקדות לק ו זפקדות לקו < << | לקוח תרשימי המיצוב (618/6088715) - כפי שהוזכר 8 -00 ות 0 מתוארות פעילויותיו העיקריות של הבקר במודל הקונספטואלי כמכונת מצבים סופיים. פעילויות אלו מוצגות בדרך כלל באופן גרפי ע"י דיאגרמות מקובלות של מצבים והמעב- רים ביניהם (900ז6192 תסו!פח8ז1 61806). דיאגרמות אלו אינן ברורות בדרך כלל, הן קשות לקריאה ואינן מובנות בקלות ע"י משתמשי המערכות ולקוחותיהן. התע"א פתרה בעיה זו ע"י אימוץ תרשימי המיצוב, הצגה מובנית המחליפה את הדיאגרמות המקובלות. תרשימי המיצוב פותחו ע"י ד. הראל במסגרת ייעוץ לתע"א (148186). רשת- היתרונות העיקריים של תרשימי המיצוב הם | | כספומט בהצגה היררכית של המצבים והאפשרות להציג מצבים מקביליים. נתאר כאן בקצרה כמה מהתכונות הבסיסיות של דיאגרמות המיצוב ונציג את אפשרויות יישומן. במאמר זה אנו מתייחסים למצבים עיליים כאל אופני הפעולה של המערכת, כאשר הגדרת אופני הפעולה (₪0069) לקוחה מהמאמר של |( מעטפות מלאות כ כ ( < | בספומט | 2 2 < ( ? ; מידע למפעיל | 333 ככי השלמת מלאים ( 3 בקשות מפעיל ‏ ;3( ; עדבון מפעיל ‏ (גג מפעיל מפעיל ( ? ; ; מידע למתחזק ‏ 23 מתחזק ק 2 בקשות מתחזק ? 2 ? | מתחזק |( ; הודעות לבנק 23 הודעות מהבנק ;‏ ; | רשת כספומט ( ( ( ( אתרעה ככ בטחון | 3 5 ו צוור 2: מערכת הכספומט בסביבתה בקר הכספומט תת-מערכת ממשק אדם/מכונה מערכת כספומט תת-מערכת חישוב תת-מערכת כסף תת"מערכת תת-מערכת זיהוי מ ערכת זיהוי לקוח צוור 3: תת-מערכות הכספומט "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 19 להחליט נכון ו בבטחון. ככל מנהל בכיר, גם אתה נדרש לקבל מידי יום החלטות חשובות להצלחת ארגונך. בוודאי חפשת לא פעם אמצעים לשיפור"כללי האצבע" לצורך קבלת החלטות, אשר בתנאים הכלכליים של היום אינם יכולים להשביע את רצונך. טכם מציעה לך אלטרנטיבה. מערכת תומכת החלטות - עש שז575 באמצעות מחשב פווגחזוווגוא וופו, או אש של דיגיטל, ותוכנת עש 551 תוכל לבצע ניתוחים מורכבים של כדאיות כלכלית, ניתוח רווחיות לאלטרנטיבות 0 תמחיר, תכנון תקציב, איחוד מדוע לא תוביל גס אתה את הענף שלך? לאחר ועוד. שתקבל מע 5151 עצה טובה שתעזור לך להחליט נכון - לא תבין כיצד אפשר להחליט אחרת. להדגמה, ללא התחיבות, אנא טלפן לאיתי, אגף השיווק, טל': 03-491262, פטכם טכנולוגיה מתקדמת בעימ עתידים, נוהשרת, רח' דבורה הנביאה, ת.ד. 13045 ת"א, 61130, טל. 03-491262 אנשי המקצוע שלנו ידריכו אותך בשימוש במערכת החדשנית. לאחרונה עברו לקבל החלטות בעזרת 55 ארגונים כמו: 5חסזסו 04% ה ו ובסודמותשו אס ו 000 מז מפודוספ, וערד. בארץ אומצה המערכת ע"י אוניברסיטת ת"א לצרכי מחקר אקדמי וניהול כספים שוטף. חברת הביטות מגדל נעזרת בה לצורכי התכנון האסטרטגי הרגיש. : : פנימיים. אירוע ם, המצוין ע"י חץ, יכול להו- פיע בשילוב עם תנאי ק, אז הוא נבתב ב- (ע)5. משמעותו, שהמעבר מתרחש כאשר אירוע ₪ מתרחש וכאשר התנאי 9 נכון באו- תו רגע. במקרה שהמעברים שונים בתנאיהם ניתן להשתמש במחבר 6 המופיע בציור 4, על מנת להדגיש שיש פיצול מותנה. דוגמאות אופייניות לאירועים הן פסיקות ושינויים בערכי התנאים. חץ היוצא ממצב, מייצג חיצים היוצאים מכל תת-מצביו. לדוגמה בציור 4, אם המערכת שוהה במצב 41 ו-2 כאשר מתרחש אי- רוע ₪3 יהא המצב הבא - 8. חץ הנכנס למצב ה-08 1א, מתייחס לחץ הנכנס לאחד מתת-מצביו, כאשר המצב הנבחר נקבע ע"י חץ ברירת מחדל או ע"י סימן היסטוריה מיוחד, ₪ מוקף בעיגול. משמעות סימן ההיסטוריה: לך לאותו תת-מצב של ג אשר היה האחרון שהמערכת שהתה בו כאשר היתה במצב 41. לדוגמה, בציור 4, הכניסה למצב 4 לאחר אירוע 84, תביא את המע- הקמת תקשורת בדיקת המערכת טיפול הבקשות 2 |ן סגירה מכוונת זיהוי לקוח סגירת תקלה 2% צוור 5: מצבי מערכת הכספומט מצבי תפעול מצבי כספומט מצבי תקשורת תקשורת כספומט מנותק "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 21 + + אואו שס מסחרי ריצוס יצל פטא + 4 זמניס חדשים במחשבים רח' אחוזה 117 רעננה 43373 ₪ אחירכתן צלצל ליונתן הריסון בגולד וזה 7נכ--" יישמע עוד יותר טוב. / סִ +34 ס פי 2 -ם ב 2 ה = רו 5 5 = 2% 2 > 5 4 - 5 / ח 2 = - 5 2 5 5 ו תת 52 5 -%2ם 5 5 58 65 + חח 6 םק 15 55 ₪ 25 כפףה 8 8פם כב ם - 2 תת ּ<‏ תה 9 <> 9 2 5 כ ל = - : לייה כ ס ספל - יי 8 פע 5 5 5 כ 5 כ- | | בדרך ליאואו ופ 9(" 5 % 4 צלצל לגולד ותשמע משהו מעניין בקורא של טביעת אצבעות. החלפת תת המערכת בחדישה יותר לא תשנה כמובן את הפירוק המוצע של המערכת. כללים אלו ישימים בכל רמות הפירוק ההיררכיות של המערכת. הקריטריונים העיקריים המנוצלים בתהליך הפירוק מתוא- רים במאמר קודם (1./4/184). יש להדגיש כאן את הקריטריון הבא בפירוק המערכת, שהוא אחד החשובים ביותר. הקריטריון הוא שבעת הפירוק יש לוודא שכל אחת מתת המערכות/המודולים תהא ניתנת לפיתוח ולבדיקה על ידי קבלן משנה עצמאי (פנימי או חיצוני). ה. ניתוח ביצועי המערכת ועריבת סקר דרישות חלקו בשלב זה צריך להכין מפרט מערכת חלקי ולערוך סקר דרישות חלקי, במוצע בפרק הדן במפרט המתפתח. ההכנה לסקר זה צריכה לכלול את ניתוח התכונות הסטטיות, הדינמ- יות והפיזיקליות הבסיסיות של המערכת. לדוגמה, יש להציג בסקר, כאשר זה נדרש, מידע וניתוחים אנאליטיים לגבי ההתנהגות האקראית של הקלטים ומערכות התקשורת הפנימיות. ניתוחים אלו חייבים להתבסס על הצרכים הצפויים של המערכת המפותחת ועל נסיון קודם שנרכש בפיתוח מערכות דומות. כמו כן, יש לנתח את ההתנהגות הדינמית של המערכות המבוקרות ע"י המע- רכת משובצת המחשב ואת ביצועיהן. יש לנתח גם את שיקולי התחזוקה של המערכת. תוצאות הניתוחים האלו ישפיעו על ההחל- טות המתקבלות בסקר הדרישות החלקי. ניתוחים כאלו לא מבוצעים, לדאבוננו, כיום בפיתוח מערכות משובצות מחשב רבות ובתוכנה שלהן, ובודאי לא בשלבים הראשו- ניים של הפיתוח. חסרון של מידע זה בשל- בים המוקדמים של הפיתוח עלול לגרום לתי- כון שגוי של המערכות, ולבחירה מוטעית של תת-מערכות ושל קבלני משנה. מרבית התק- לות הנגרמות כתוצאה מאי עריכת ניתוחים אלו בתחילת תהליך הפיתוח מתגלות רק בעת שילוב המערכות, או לאחר מכן, בעת הפעלתן אצל הלקוח. ו. תכנון ארכיטקטורת המערכת בשלב זה יש לבחון ארכיטקטורות אפשריות של המערכת החישובית. בחינה זאת צריכה להתיחס בין השאר לאפשרות תיכון המע- רכת כמערכת רב-מחשבית, לתיכון מערכת התקשורת הפנימית והחיצונית ולתיכון מערכת איסוף הנתונים. בחינה זאת תתבסס על שיקולי חסינות לתקלה ועל שיקולי הגיבו- יים הנדרשים במערכת. לאחר מכן יש להציע תיכון ראשוני של ארכיטקטורת המערכת. קבלת החלטות לגבי ארכיטקטורת המערכת היא חיונית לפני המשך הניתוח של זרימת האותות (הנתונים) במערכת ולפני ניתוח מעמיק של תרשימי המיצוב של אופני העל של תפעול המערכת. תרשימי מיצוב אלו חייבים לכלול את אופני הגיבוי של המערכת ואת המעברים ביניהם, אשר תלוים בארכיטקטורת המערכת. ז. זוהוי פעילויות במערכת וזרימת האותות (הנתונים) בשלב זה ניתן להתחיל לנתח ולזהות את הפעילויות המבוצעות בכל אחת מתת- המערכות/מודולים ואת זרימת האותות ביניהם. הגישה במאמר זה היא לזהות תחי- לה את הפלטים החיצוניים העיקריים של המערכת ואת הקלטים החיצוניים הדרושים להפקתם. ניתוח זה ייעשה בכל אחד מאופני הפעולה של המערכת שזוהו בשלבים הקוד- מים. לאחר מכן ניתן לזהות את כל האותות (הנתונים) הזורמים בין תת המערכות או המודולים של המערכת, הדרושים להפקת הפלט העיקרי שזוהה לעיל. אותות אלו משורטטים בדיאגרמות דומות לאלו המקוב- לות בשיטת ‏ 5471 או בתרשימי טזגטף5-א שהוזכרו קודם. השיטות המיושמות בשלב זה של הניתוח מבוססות על אלו שהוצעו בספרות 521. יש לערוך ניתוחים של הזרי- מה התהליכית, בכל אחד מאופני הפעולה עבור כל התסריטים התפעוליים האפשריים על מנת לזהות את כל האותות (הנתונים) הזורמים בין תת המערכות/המודולים. בתה- ליך זה ניתן לוהות גם את כל הפעילויות המתבצעות בכל אחת מתת המערכות הדרו- שות ליצירת האותות הפנימיים הזורמים בין תת-מערכות שבמערכת. יש צורך להדגיש שהמטרה העיקרית של שלב זה של הניתוח היא לקבוע את זרימת האותות הפנימיים במע- רכת, את הממשקים הפנימיים בין תת המער- כות ולזהות את הפעילויות המתבצעות בכל אחת מתת המערכות. המטרה של ניתוח זה אינה לתאר את ההתנהגות הסופית של המערכת. התנהגות זאת תשתנה פעמים רבות במשך מחזור החיים של המערכת. כל המירע המתקבל בשלב זה של הניתוח, מוכנס כמובן בצורה רציפה לבסיס הנתונים הממוחשב, בו מבוצעת סופר-פוזיציה של כל המידע. זה יאפשר לנו לקבל מבסיס הנתונים, לאחר השלמת הניתוח, מידע לגבי כל הפעילויות המבוצעות בכל אחת מתת המערכות ותיאור מלא של הממשקים שביני- הם. מידע זה ניתן לנצל מיידית להכנת המפרטים הראשונים של תת המערכות, מפרטים אלו יידונו בשלב מוקדם ככל האפ- שר עם "קבלני המשנה". במספר מקרים יהיה הכרחי, בשלב זה, לקבוע גם את אופני הפעו- לה העיקריים של תת המערכות. הם עשויים להיות שונים מאופני הפעולה של המערכת. "קבלני המשנה" יכולים להתחיל בשלב זה בניתוח תת-מערכותיהם, בהתאם לשלבים ב' עד ז'. בהתבסס על ניתוחיהם, חייב מפתח המערכת לבחון מחרש את מיקום ביצוען של חלק מהפעילויות בתת המערכות, במגמה לשפר את ארכיטקטורת המערכת, את המודולריות שלה ואת קלות המימוש של המערכות. ח. איפיון ההתנהגות של המערכת בשלב זה יש להתחיל באיפיון המפורט של התנהגות המערכת ובתכנון ראשוני של הבקר הקונספטואלי. פעילות זאת מתחלקת לשלושה חלקים: ניתוח מלא של אופני הפעו- לה הראשיים של המערכת והמעברים ביני- הם, ניתוח התהליכים המתרחשים במערכת ותיכון הבקר. * נותוח אופני הפעולה והמעברים ביניהם יש להגדיר ולנתח בצורה מדויקת את אופני הפעולה והמעברים ביניהם שאופיינו בשל- בים הקודמים, תוך שימוש בדיאגרמות המי- צוב. הניתוח נעשה על ידי: 1) הגדרת תת אופני הפעולה עד הרמה הנדרשת (כולל מצבי בשל). 2 הגדרת המעברים האפשריים בין אופני הפעולה. 5) הגדרת האירועים והתנאים הגורמים למעברים ומי מייצרם (תת-מערכות פנימיות או חיצוניות). 4) ניתוח האותות המגיעים לבקר והיוצ- אים ממנו כתוצאה משינוי אופני הפעו- לה. > ניתוח התהליכים בשלב זה מגדירים את התהליכים המערכת- יים השונים המתבצעים במערכפת באופני הפעולה השונים. הגדרת התהליכים מתב- צעת בהתבסס על הפעילויות במערכת וזרי- מת הנתונים ביניהם, שהוגדרו בשלבים קוד- מים. במקרים רבים מנותח התהליך כתגובת המערכת לאירועים חיצוניים שנקבעו. התהליך מוגדר בעזרת שתי דיאגרמות משלימות: 1) תיאור זרימת הנתונים - 2" הכולל את אותות הבקרה. 2) התיאור הבקרתי של התהליך - המשו- רטט בעזרת תרשימי המיצוב. יעדיו העיקריים של שלב זה: 1) איפיון התהליכים המערכתיים וסרר ביצוע הפעילויות. 2) קביעת האירועים והתנאים הגורמים להפעלת/הפסקת הפעילויות. 3 הגדרת אותות הבקרה מהבקר, הדרו- שים להפעלת הפעילויות במערכת והקל- טים לבקר הנדרשים לחישובם. > תכנון הבקר לאחר שהוגדרו אופני הפעולה של המערכת והתהליכים המתבצעים במערכת ניתן לגשת לתכנון ראשוני של בקר המערכת האחראי לקביעת המעברים בין מצבי המערכת, להפעלת/הפסקת תהליכים ופעילויות במע- רכת ולשינוי תצורת המערכת וכו'. התכנון המוקדם של הבקר מאפשר ביצוע בדיקות ראשוניות של המערכת ושימוש ברכיבי מערכות/תוכנה מוכנים. כדי להקל על ניתוח המעברים הדינמיים בין מצבים אנו מניחים שהם מתבצעים בזמן אפסי. כל הפעילויות הקשורות למעבר מתבצעות לפני עזיבת המצב הקודם או לאחר הכניסה למצב החדש. פעילויות אלו אורכות זמן. זמנים או קבועי זמן אלו חייבים להיות מוגדרים בצורה קפדנית. הם ישמשו מאוחר יותר בניתוח הדינמי של המערכת והדמייתה. יש להימנע מהגדרת מספר רב "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז חט ההקו קה ה מדי של רמות אופני פעולה (מצבים), על מגת למנוע היווצרות מפרט מורכב ביותר שאינו בר-ניתוח. מומלץ לשקול האם כדאי להגדיר יותר תהליכים מערכתיים בכל אופן פעולה ולא לפרק את אופני הפעולה למספר רב מדי של רמות. הכלי הממוחשב בו אנו משתמשים בעת מאפשר את העריכה הגרפית של תרשימי המיצוב, את איפיון האירועים, התנאים ואת ניתוחם. הוא אינו מאפשר עדיין את עריכתם הגרפית של התהליכים במערכת. תוספות אלו לכלי הם בתהליך פיתוח. חשוב להבין שהתהליכים התפעוליים של המערכת והתכנון הלוגי הנובע מהם עשויים להשתנות פעמים מספר במהלך מחזור הח- יים שלה, כפי שהדבר נדון במבוא למאמר זה. יש לקחת זאת בחשבון במהלך שלב זה של הניתוח. ט. בדיקות עקביות, בנית אב-טיפוס מהיר והדמיית המערבת בדיקות עקביות וניתוחים לוגיים של ההתנה- גות הסטטית של המערכת חייבים להתבצע לגבי כל הנתונים הנאספים במשך התהליך האיטרטיבי של ניתוח המערכת. ניתוחים באלו מבוצעים בכל אחד מהשלבים הקוד- מים בכל פעם באשר מנתח המערכת מוסיף מידע לבסיס הנתונים. ניתוח סטטי בלבד של התנהגות המערכת אינו מספק. המורכבות הדינמית של מערכות אלו היא כה גדולה עד אשר הערכת ביצועיהן מחייבת הדמייה ממוחשבת של התנהגותן. בהדמייה זו ניתן להתחיל רק לאחר שהתקבל מידע דינמי מספק בעת ניתוח המערכת והוכנס לבסיס הנתונים. מערכת טזגוחטוגו5 מאפשרת כיום רק הדמיית "צעד צעד". שיטות ההדמיה ב"טוגוחטוגו5 יורחבו בעתיד כך שניתן יהא לערוך הדמייה דינמית מלאה. הדמיות אלו תכלולנה בין השאר: תגובת המערכת לקל- טים אקראיים תוך התחשבות בפונקציות התמסורת הדינמיות של תת המערכות ופעילויותיהן. שימוש במפרטים אופיניים של תת-מערכות ידועות ובסימולציות של המודלים שלהם המופקים במהלך הפיתוח של מערכות קודמות ע"י היצרן, יאפשר לדמות את התנהגותן של מערכות חדשות בשלבי הניד תוח המוקדמים. הדבר מחייב הקמת בסיס נתונים של כל המודלים של תת המערכות האופייניות ואת פיתוחו של אלגוריתם הבק- רה עבור המערכות החדשות. בהדמייה כזו ניותן להשתמש כאב-טיפוס תפעולי מהיר של המערכות החדשות, שיועמד לרשות הלקוח לצורך הערכת טיב המערכת המוצעת וביצו- עה. ו. נותוח מפורט של בוצועו המערכת ניתוח מפורט של ביצועי המערכת חייב להתבצע במקביל לכל השלבים המוצעים שצוינו למעלה, כדי להבטיח שהם עומדים במפרט הביצועי. הצעדים, השיטות והכלים שהוצגו בפרקים הקודמים מציעים רק גישה בסיסית לתהליך הניתוח המבוצע בצורה "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז ל 3 רבת בולה, עבור חוזרת ונשנית עבור המע לו הז מודולי החומרה והתוכנה ועבור מודו 6זה וזו מסקנות, השלכות השיטה ומחקרים עתידיים השיטה המתוארת במאמר זה נמצאת בפי תוח בתע"א מספר שנים, תוך בדי יישומה בפרויקטים שונים. השיטה עוברת תהליך יר של שיפור ועידון. תרומתה העיקרית ביום היא בשלב הניתוח המערבתי, בפיתוח דרישות המערכת וברמת התכנון העילי של המערכת, תת-מערכותיה. ותוכנתן. ‏ הפלט המתקבל מהניתוח הוא אוסף של מפרטים, דוחות המנתחים את עקביותם, ותוצאות של הדמיית המערבת. השיטה נלמדה במספר קורסים מקיפים. היא תופץ בצורה נרחבת בחברה בעתיד הקרוב. בהתבסס על נסיוננו אנו יכולים להסיק: = השימוש במודל הקונספטואלי מאפשר הבנה טובה של המערכת ומהווה בטיט להנדסת מערכת טובה. שימוש במודל מאף- שר את הבנתן של מערכות חד ורב מחשב- יות קטנות וגדולות כאחד וכן של יחידות תוכנה. > התהליך ההנדסי המתואר דומה לתהליכים המקובלים בפיתוח של מערכות אחרות בהן מתוכננות ארביטקטורות המערכת, במקביל לשלב ניתוח המערכות והגדרת דרישותיהן בכל רמה של פירוק ופיתוח המערכת. היי- שום של תהליך מקבילי זה בעת הפיתוח משפר את שיתוף הפעולה בין האנשים המעורבים בפיתוח המערכת, כולל אלו שאינם מהנדסי תוכנה או מומחי מחשבים. = השיטה שהוצגה אינה דורשת את השימוש בתת-מערכות סטנדרטיות מוכנות. במקום זאת, ניתן לפתח תת-מערכות מיוחדות עבור כל יישום ע"י התאמתן של תת המערכות הבסיסיות, מפרטיהן ושיטות ניתוחן. תת- מערכות אלו צריכות להיות מפותחות ע"י קבלני משנה המומחים בתחום הפיתוח של בל אחת מתת המערכות. הם יהיו מסוגלים לפתח את תת המערכות בהתבסס על יריעותיהם ונטיונם הקודם, תוך פרק זמן קצר יחסית ותוך חסכון משמעותי בכח אדם. ניתן לשפר את פיתוח מפרטיהן של תת המערכות תוך שימוש במפרטים טיפוסיים של תת- מערכות ידועות ובטכניקות של מערכות מומחה. שימוש בגישה כזו מאפשר הכנתו של בסיס ידע של מפרטים אופייניים ושל תבניות תכנון. אלו יורחבו ע"י שאלות והנח- יות אשר יסייעו למהנדס בפיתוחו של מפרט יחודי עבור הפרויקט שלו. * ניתן להגדיר מדדים לניתוח תת המערכות וכן לזרימת האותות (נתונים) ביניהן. הדבר יעודד את הפיכתה של הנדסת תוכנה לתחום הנדסי אמיתי. יש לשים דגש על מדדים של ביצועי מערכות התוכנה ולא רק על מדדים ניהוליים (כמו מספר שורות התוכנה המפות- חות לשעת אדם). * כפי שצוין, השיטה מעודדת את השימוש בטכניקות פיתוח של אבי-טיפוס מהירים בני- תוח מערכות משובצות מחשב ותוכנתן. טכניקות כאלו הוכחו כבעלות ערך רב בכל שטחי ההנדסה האחרים וניתן ליישמן גם בשטח זה. המשך הפיתוח של השיטה מחייב מחקרים רבים נוספים. הם חייבים להתבצע תוך כדי עבודה על פרויקטים אמיתיים. נושאי המחקר העיקריים בהם אנו מתמקדים כיום הם: * פיתוחה של שיטה לתכנון הבקר הקונספטואלי של המערכת עבור מערכות חד ורב מחשביות. לבקר זה ניתן להתיחס כאל אקסקיוטיבת המערכת. * שיטה להצגה ולניתוח של התהליכים ושל הזרימות התהליכיות (16468ו) | במערכת. כאן יש לחקור שני נושאים חשובים: א. מספר 16466 שיש לתארם ולנתחם. (תִי- אור של מספר רב מידי של 186406 יוביל למפרטים עבי כרך ובלתי נסבלים). ב. הדרך הטובה ביותר להצגת ה-66פשזח) הדינמיים. האם להציגם בשפה הדומה ל- 1 או בצורה גרפית. * פיתוחם של מדדים "פיזיקליים" מתאימים אשר יאפשרו את איפיון התנהגותה וביצו- עיה של המערכת, תת-מערכותיה ותוכנתן. מדדים אלו יאפשרו לכמת את האינטראק- ציה בין המערכת לבין תת המערכות הטביבתיות והפנימיות שלה. * פיתוחם של נוהלים חדשים להכנת מפרטים של מערכות רב מחשביות. השימוש בשיטת הפיתוח המוצעת מחייב, לרוגמה, את הכל- לת מפרטיו של בקר המערכת בתוך מפרט המערכת. בדרך כלל מיושם הבקר בתוכנה ומפרטו הוא חלק עיקרי של מפרט המערכת. כמו כן, פעילויותיהן של כל תת המערכות חייבות להיות מוגדרות במפרט המערכת. לכן, יש לשקול אם דרושים מפרטים נפרדים עבור המערכת ועבור תוכנתה, ואם כן, מה יש לכלול בכל אחד מהן. נושא אחר בתחום זה הוא האיפיון של מבנה המפרט של הת- כנון העילי של מערכות רב מחשביות. כיום לא קיימים נוהלים טובים בתחום זה. כתוצאה מהמחסור בנוהלים, המהנדסים אינם יודעים, במקרים רבים, מה יש לכלול במפרט ולבן חסרים בו פרטים מרכזיים. כמובן שפרטים אלו גם לא מנותחים במהלך פיתוח המערכת. הבעת תודה המחברים מודים לכל חבריהם ותלמידיהם אשר עזרו בעבודה, בשיחות ובויכוחים אין סופיים לגיבוש הרעיונות המסוכמים במאמר זה. את ]| טטבטפחבן טפ | (-) 0 06886 -0 וסט [החזטוה1 .ןאהד -6 -אז? שסחטוס5 תתהוחלוטא .110 גר ) 6 -.[שז19 . זסטטון ]סט טח זג [א 5" . זא ,סוה 085 ]ה -6 פהווטקותט6 הטוטסתואוכ] טך :וטו .סא .א [ס' .זטןטקוחס 6 ,‏ ותטורץ5 וטופ .36-46 קק .1985 [וזכן א שו תי א טסו 5 5 ז2וג 1.282 שה מטווה6!וסטק5 ]0 טהותושזטוח] 0|6ג1וצטח1 שז ]ס הרוחס 6" תטגו 1 טנחש| קוח 1 יק .1982 צוט1 .7 כסאן .25 |סע !אא (- 1 .]א א .תאהתט] -12 צ0גט3. 5הכן. זג -01 01 גטפפטסטז - חסוןהט!וגצ=] וחגזפסזעי .5 .68 606 טח זא .4 זטאזהץ .6 ה זטטתוחט1]-הטוחג [אדו א -הטופטכ] זט] טזטס0טטסז 7 .2.122 בפהחזוג -10א 6סוצטכ1 זס] פטסה]זטזח1 [טגעוצי ה שחו -10708מ1 1115 116 01 שתוסטטטסז . אש[ט -זסטתופַת 9016 תס טסמטזט]ח 6 [אחט 41 .סק .1981 ו6ז1א .קתו -%צ5 שהופפטטטז] 6זס\ הקץונ) ב (-) 5אק .01 -[ . 1.10 (0פג!0)) טסץז3 תו[20 ב וחטו .15 א .1901 . המט|הפטזט וסוכ [פ וה הסטוו5 .-2] 18166 6מ ה 1 -1ז 26 .‏ פוהטו9צ5 אט!קוח0 6 0ן הטוטזקין א -6/ 106 .116% ותטת1ג1א שטו!קקג, ]0 וחטו .טשתטוס5 ]0 ששטוופת] | מתגות .6 ץז טסט .]טז19 שו" .5 .חו260 .זא ב ח0ו!ווהג11 3אן1א ה 1 ו סח 10068 646 14/6 |התסמשהטרן 1 [אחזטס! 76 150.1177 :תטוזגותטוט ה קק 1 .סא 3[ בטזגאן]50/ 406 פוהטואץ5 .2 חס6זג1א .25-62 -0 שחוץ!וסטק5י .1 בזטקהות16] 40 :ומ ט)צ5 אט[קתוט2) זט] פזה6הוטזוטס10] טזג ח0ו01ו[קק ה זוטת! תג צטטףוחתטט 1 אוטאן -ה טזהא 508‏ 0 >ת0ו!46ה4זך ש]תטן 3 .קק .1980 130831 שחוחשטחוט טסופ 7 1[ .₪ .ע6ג 1‏ 1183 וז טוחו1 15641 שקזה.] זט] שסו10א אופץ|ח א מ זה . הסופוצן2] ה0ג181תטוחטזזפת1 .‏ פוח 551 חהפוחטו]א .3010 0ה8ז2) ..סה] זס|קסו5 .3 .סא פתוזטטתוטח פוחטזץ5 74 ...1.2 .1.81 1.184 שהוזטטתוטָה שזהאז|50 10 הסהסזקק ה קסחאאזט\ צצטטסזץ זה )50 .ססזק שממן .7 .תק .1984 .סט" .128 ותפחטת זז סט 10 77 0[ .ל .0ם] 10079 אואך . חפופטכ] פוחטוגץ5 6ת3 טז8 50 ווזסאן .קַהותטטתוטֶת] שזהצ]50 תס 5668 -זט|בוח; . צְחגקות0) הקַתותפו!טט 8ת110[!3 .9 .ג -0006ז בַתוטסזקות]" .5 .15 בתפטט] 05585.] -וחט1 תפופטכ] 51400876 תפטטזםמ 1 עזוטט א החטשתטוטם -פחופפטטסז 12418 . ווק -קק .1985 זט וח6טטא .9 .טא .27 [ס .670 .7-9 שצופטת 60 7 5 ב בהשץ0ג 16 כא וא ]ס זהטתוקט[טצטכ] שתז זס] שפס|60טהוטזא ]טס |גחזטטך אוותט) 5 שחוו1-]568] טפז0 1 1 0 פאזסאזטא מסו!זו:6והטוחותששטןשך .205-280 .הק ,1982 .חש 3 וטא צזה וזא .12.5 .5112-15538-.111א 151553א חסוצןצטכ] טותו ]1 [אחזטות] 101 .01 ופ אגא ט|קו]ט1א | טתסקטל | שההתתחתוטר) א הטוגטכ] טת] חכ" .2.1 ,צגחזגץ 76 ץק צטו[ומזג-] | וההזקסז/ ]0 |הטותקט|טצטכן -ת 50/0906 מ >מסושהרתהזך ‏ /קן .1-9 קת .]| .טא .5-2 [ס ב שַתתטטחוט .76 סז 50 מתותפוטכ] "7 ...12.1 ,פצחזון 79א%ן ה ץ . "חטוטג ]ות 6 8 תסוותטוא] ]0 096 זסן -זטטתועת 6ז 50/16 חס חסווטה>תגזך תמו 9 .חק .2 .טא ,5-5 .]סש ,שחו -7% .11 בפטפזטטצ ...12.1 הגתזג 706 ג ץ *וחטזכץ5 הו >ותטעב] [טזורטשח12 10 טאמיוקפ זט 1 00ש8 ]0 עמ ווטטס 0 0 -תם טזו ]50 תס ששתשזש]תס 6 |[בחטוזה .76 .337-416 -קק ‏ שמתטטחוע -א] 00 פתסטבטווקק ה 7 ,12.1 אפס 6005585 א סא קנט 517 ₪1 המטופחטו 5 .יק .1985 [וזקא .1 טא 1 א 11 .12 ב אטטזתשטו 1677 וח שט 1 41666 זטוטק וס ג :61/5 ג תטוזזחשתוטשסכן וטו זט] טטף -59% הופפטטטוזי וו ]1 1 פופצ] גח / 501 חס פתטוטג8מ 105 . אוחטו 1-8 .קוק .1977 231 שתותטטמוטח :1 10 טת 71 בא שא 86 שו ]ט הטופתטזא:1 ח/ :מתזטו[56 תסו ג [זוחס-> ותטאטזקטג! 10 תזוזטוכ] אוסן] זו הט 170005 1555 הור זט ,2 .סא .12 .01 בעוותטטמוטת 1 0 .קן .1986 -0 וח 2 .1 .1 .1.8 זוחאו 5אך11 1 >חטמוטזוטש ההטבצָ5 | זטוטקומ 60 שש0 4 6 .18 01 זטוטק וט קטתפזט/ .0 .קר 1985 [וזק/ וטק 780 70 ,ש20% כאתעטה? -0טי!וח=]. זט וח 6זוטן5] 10 ת6טטזקק ה זא 50 חס .הגד 15 ב אתוטן9ץ5 660 ץְ₪]א .5 .סא .5-8 .01 בשתוטטתוקח-ן .9 .יק .1982 "מעשה חושב" אוקטובר 6 תשרי תשמ"ז = .0.6.0" - 03-204851; ייקומפיוטרלנדיי - 03-202525; == . ב שפות מחשב ניר פלג, 601 ישראל = און פרדיס, האוניברסוטה העברות מתוך קובץ ההרצאות של הכנס הראשון של איגוד משתמשי צזאש 6 בישראל, איגוד מתמחה של איל"א, שנערך בתל-אביב ביוני 1986. יוניקס מורכבת מכחצי מיליון שורות 6, ולכן אין מערכת יוניקס ללא מהדיר 6 ראוי לשמו. מתכנתי יוניקס נהנים מטביבת פיתוח שלמה עבור השפה: מהדיר, "ותהי הארץ שפה אחת ודברים אחדים" (בראשית ו"א, א') ספריות וכלי פיתוח. המימשק אל מערכת ההפעלה מוגדר ומתועד ב-6, וקשה לגשת אליו בשפות אחרות. יוניקס היא סביבת פיתוח נפוצה ביותר בקרב יצרני התוכנה באר- 6 אינה בנויה עבור מתכנתים מן השורה. השפה מבוססת על הנחה ה"ב. בעוד סביבות אחרות מציעות מגוון רחב של שפות תכנות, שהמתכנת הוא "סופרמן", היודע בדיוק מה הוא רוצה, ואינו שוגה אפשרויות הבחירה ביוניקס מצומצמות ביותר. אף פעם. מתכנת כזה עוסק בעיקר בתכנון, ואינו זקוק לשיפור (טחוחווקט) או 8 -. --] - ו ם נל מבנה פשוט ביותר, כמתואר כל מערכת הפעלה המכבדת את עצמה מציעה מבחר גדול של . 0 הויו הרע ופ פשר פצהו מקום ן שפות תכנות. יש לכך כמה סיבות, לעתים שפת התכנות מוגדרת 3 ומוכתבת ע"י הלקוח (למשל, משרד ההגנה האמריקאי מחייב שי- מוש בשפת ** 0 ג[1]. במקרים אחרים, ירצה המתכנת לבחור שפת-תכנות לפי אופי המשי- מה. המצב ביוניקס שונה: מגוון שפות התכנות מצומצם למדי, ומתכנתי | יוניקס בוחרים בד"כ בשפת 6 למימוש כל תכניותיהם. במאמר זה ו | נסקור את הסיבות לכך. ה 9 | תכניות מקור קדם מעבד' 3 - 2 824 א 2 -- ₪ ו 0 החרו שור (וחר | ו | |( ם ץן גר 5 = | ב | | ש (5- %ו / 5 0 . /--- | מפפתהק+ | | 0 5 2 ב 1 8 שב-שש 5 | קוד ביניים מחולל קוד ב | : | 0 קה ד אם אתה מחפש מחשב שיהיה מהיר ואמין, בעל ביצועים מעולים, | | -. מחשב שיתאים בדיוק למטרות שלך .. במחיר שתוכל לעמוד בן, | ב אתה מחפש פתרון טוב יותר: אוליבטי. | שפת סף משפר קוד אוליבטי, התברה הגדולה ביותר באירופה במחשבי ₪6, מתמחה במת | ב ב פתרונות מעולים, הן למערכות עסקיות קטנות והן למערכות גדולות ומורכבות. | כל מחשבי אוליבטי הינם מקוריים, תואמים ומצטיינים בביצועים מעולים: | ב ו מאוליבטי 19/, הקומפקטי והגוח, דרך אוליבטי 24/ הנודע, עד לאולובטי 450כו ג | 2 8 מחשב מתקדם המצטיין במהירות שיא ובביצועים מעולים. | ההחחהההדררררה--- | כשאתה מצטרף אל מאות האלפים, בכל העולם, שבחרו באולובטי - אתה נהנה | | 0 -קסזק | מאחריות של חברה בינלאומית גדולה ומשרות אמין ומהיר. ₪ | 0 | טע 7 באוליבטי שוקדיס ללא הרף על פיתוח ושכלול פתרונות נוספים, מדוייקים ואמינים. עבורך. כ 0 = 0 0 2-2 | ספריות 118.4 וווטטווטס דלתה חברה למסתר בעיימ, טטלי 03-7518879, 04-664428. ל 6 ₪ | * = יוניקס היא סימן רשום של 41811 בארה"ב ובמדינות אחרות. 1+ מבנה יר : מפיצים מורשים: ירושלים: ייפלרון" - 02-2456230 > תייא: "עלגלי - 03-335914; | מ ₪ **‏ 03 הוא סימן מסחרי של משרד ההגנה האמריקאי. . : מהדיר 6. % "א.דא. מערכות מחשבים" - 663-10913 חיפה: ייאליטופטי - 04-729937, "יקומפיוטרלנדי" - 04-535636 6 אילת: יילרגר מחשבים" - 059-71833 .ג לא תמצא תשובה טובה ותר. - "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 29 המהדיר אינו חכם יותר מן המתכנת: התכנית בשפת המכונה משקפת בדיוק את תכנית המקור (טשטסג), תוך הנחה שתכנית המקור אופטימלית ולא ניתן לבצע בה שינויים או שיפורים כלשהם. בגלל מבנהו הפשוט של המהדיר, ניתן להעבירו בקלות ממכונה אחת לאחרת: החלקים המסומנים ב* בשרטוט מס' 1 אינם תלויים במעבד- היעד ואין צורך לכתבם מחדש עבור מכונה חדשה. לכן, ניתן לכתוב תכניות 6 ניידות: תכנית 6 הכתובה בהלכה תפעל ללא שינוי על מכונות-יעד שונות. המתכנת אינו צריך להתחשב במעבד היעד או בתכונות מיוחדות שלו, שהרי הוא כותב תמיד עבור אותו מהדיר. למרות (או אולי בגלל) האמור לעיל, 6 הפכה לשפה נפוצה. לאוניברסיטאות יש חלק נכבד בכך: רבבות סטודנטים למדע המחשב משתמשים בשפה במהלך לימודיהם ונושאים אותה עמם לתעשיה. 6 היא שפה תחתית: בעזרתה ניתן לשלוט על כל סיבית במחשב, ולפיכך, אין צורך להשתמש בשפת-דסף. לכן, מתכנתים המורגלים בשפות עיליות יותר נתקלים בבעיה בבואם לתכנת ב-6. בדרך בלל מתכנתים כאלה אינם כותבים קוד אופטימלי, ומניחים את מלאכת האופטימיזציה למהדיר. פורטרן 77 מהדיר ה-פורטרן של יוניקס "הוא בנראה מערכת ה-פורטרן 77 הראשונה שמומשה אידפעם" [3]. מימוש המערכת הוא אכן נייד, ה"זשאזגק משותף לכל מכונות היעד, ומפיק קוד ביניים עבור מחולל- הקוד של 6, לכן, ניתן להעביר את המהריר למכונה חדשה בהשקעה קטנה מאוד. הניידות, יחד עם הביקוש הרב ל-פורטרן, תרמו לפופולריות של המהדיר. עם זאת, המהדיר אינו מייצר קוד באיכות טובה, ולפיבך אינו מתאים לעבודות פיתוח חדשות. כאן בא לידי ביטוי ההבדל העקרוני בין 6 ושפות אחרות: מהדיר פורטרן טוב מבצע פעולות אופטימיזציה גלובלית, שכן בשפה זו לא ניתן לכתוב תכנית שהיא במקורה יעילה. מהדיר ה-פורטרן סובל מחסרון של אופטימייזר גלובלי, שאינו קיים במערכת משום ש-6 אינה זקוקה לו. מספר יצרנים שוקדים על פתרונה של בעיה זו, ומפתחים אופטימייזר גלובלי עבור א1א!. אופטימייזר זה יתרום לא רק לשיפור מהדיר הפורטרן, כי אם גם לשיפור שפות אחרות כגון פסקל. אופטימייזר כזה ישפר גם תכניות 6 שנכתבו על ידי מתכנתים מן השורה. סביבות תכנות שלמות הנדסת התוכנה המקובלת גורסת שמתכנת זקוק לסביבה מלאה של כלי פיתוח עבור השפה בה הוא כותב. מן הדין שסביבה כזו תכלול מהדיר, מפרש (שוטזקזטוחו), נפאי (זטטטטוטש), וכלים שונים להדפסת התכנית ובדיקת יעילותה. האוניברסיטה של קליפורניה בברקלי פיתחה סביבות תכנות כאלה עבור כמה שפות: פסקל [4], ליספ [5] וסמולטוק [6]. סביבות אלה מנצלות היטב את יתרונותיה של יוניקס, וניתן לניידן בקלות בין מערכות יוניקס שונות. למרות איכותן הגבו- הה הן לא זכו לתפוצה נרחבת. מאז שהוכרזו ב-1982, הן הועברו למספר מועט של מכונות. הסיבה העיקרית לכך היא נפח השוק הקטן, יחסית, המשתמש בשפות אלו. מתכנתים המורגלים ב-פסקל ועוברים לעבוד ב"יוניקס בדרך כלל בוחרים לעבור לתכנת בד), מהסיבות שפורטו לעיל. השוטה ההולנדות נסיון מענין לפיתוח ערכה מלאה של שפות תכנות עבור יוניקס נעשה באוניברסיטה החופשית של אמסטררדם [7]. המערכת מתב- ססת על רעיון משנות החמישים [8]: כדי לבנות מהדירים מא שפות ל"א מכונות, אין צורך לממש אאא מהדירים. אם מהדירים שפת- ביניים אחת די לבנות א מתרגמים משפות המקור לשפת הביניים. נוסף לכך, יש לבנות 1א מחוללי קור משפת הביניים למכונת-היעד. כך, יש צורך רק ב-א+]א מרכיבים במערכת. במערכת המהדירים של אמסטרדם יש כיום מתרגמים עבור פסקל, ₪ ודמודולה 2. מחוללי קוד קיימים עבור מגוון רחב של מכונות, החפ מ-1א1*א ג / וכלה בד *280. "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 16 64 ותסזץ 6 30% חן 12 למרות הגישה ה"נקיה", לא זכתה המערכת לפופולריות: שפת הביניים היא פשרה בין צרכים של מעבדים רבים, כך שהקוד המיוצר אינו אופטימלי עבור אף אחד מהם. יתר על כן, מאחר ומהדיר 6 נייד קיים בלאו הכי, המערכת מציעה רק פסקל ומודולה 2 ואחזקת המערכת עבור שוק זה אינה משקית. 8 ששתטוטכ] ₪1 .6קשכ] 8 .כ811-.111א .0470חאו8 הכה - | -4ששטסז הו בטטוושאז. ג צזטטו[1 =זט[וקתז טר ט|כוהוזט 4 בהסאתתס! 80 200 1-30 שהווהמוג זט סז 01 גש[קוטח'] חי והטופטקוחצ8 ]א 46 1310 0 שחו .178 הו זט[וקוחט") 77 מגזוזט= ט|קאוחס 4 | זטשזטטחוטש .₪1 שחגג תוהש .8.1 3 ו טא בצטוט)וזסיוה 1 [301 .2 .סי ,181 אזטוהוחה וקסוק א]אט 78 .טא צטפזש1 שטא .זטוצצטא .2.8 0ג אטוצטאס1א .א.1א 1110 .6.2 ואוו .5.1 אס אע 4 .4 .צט[טאזטם וחזס]ו01- ]סט צוופזטות 1 .[אטחג1א וטג( [4שפו. עטוט זט 3 שוגו הו 01301 קא-] קהוזין טת1 זטעה1 .א שג זטאטו5 .1 א בסזוט .א --5 .3 שחט , [.1 הוה 42| הזו האוג זקטזט שצו)זטוח1 שת 31!1018-80 וח ב אזט0|סכ) - ג .6 4 . צט]צט הסוא 4 שאטופ .1 הג זטקוטא .2.0 תזשטוופחב' .11 .והטהטהטהויד 5 א - .7 9 ]0 .וחוחט .טוק וח טי ט|פגאוחט שַהואג1א זס) זוא 7001 [שווסהזס .0 ,(1983) שו ששו .7 חב 0 ץומא .2 בחוטוגקש/ .4.77 ה קחסזוף .1.1 8 סז :פשחוח סגו קוקח הוואר )זוז קז 01 מוט[טסז 8 .1958 קט ) 1.8 1א0/ .וחוחסי) ‏ הטווט!ס% שטפסק הט 50 ו הטטק וט זטווט וטל - טטצ הספחס .8.0 - 9 . ל ץוג צטצזטן אטא ,1111 צוזט א באטוזסוזס] |[טגן ,32 סא קסגו סו ]0 ופזטצוחש ו 6 שו 0 הטווטוו0סזוה] הג העט .א 10 ]1 סוטא 30 , צסוטאז130 ו - אק וטטחוט\ ,1 תה וחהוקותזט א .1.3 טוא .8 11 וא ו אואש וו .סטג טעַחו-] שחופפטססז ₪6 מחוהה50 197% 500% - זט וטא ,₪111 עאהחז1ה ‏ צטוזסוזסטגן ₪611 ,2 וס קובמבה 90 6% הזג הינה מהמובילות בין חברות המחשבים בעולם. זו השנה השניה ברציפות שמחזורה השנתי גדול מ-%1,000,000,000. מחשבים מדעיים ומערכות מסחריות; תוכנה וציוד היקפי - בכל אלה ניצבת |5₪4א6₪5 הדהם בחזית הטכנולוגיה. 17,000 עובדיה מעידים על כך... "תים', נציגת |4חסא6 דגס בישראל, הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה התל-אביבית. יותר מ"120 עובדים, 70 כלי רכב וניידות שרות ולמעלה מ15007 מערכות מחשבים בשוק הישראלי. כן, אין מקום לטעות... ג )ההכ ?6 תיםחהשס תים מחשבים ומערכות בע"מ מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת שמואל 51905 טל: 037340962 סניף חיפה: 04-338205. .1 אינם טועים טנא אלי משפחת הסופרמיני עוא מציעה למשתמש המסחרי פתרונות עסקיים מושלמים ומשולבים בתחומי הניהול הפיננסי, ניהול הייצור וניהול המשרד הכולל. החל ב"ססס2וטו₪ ה'קטן" וכלה ב-20,000/וא רב"העוצמה - מצטיינים מחשבי |4ה55ח הזהס בטכנולוגיה מתקדמת, בתאימות החומרה והתוכנה, בתקשורת מעולה וביחס עלות/ביצוע מדהים. ל 6 הזוס פתרונות בכל סדר גודל, המותאמים לצרכי הלקוח. מי שכברניסה יודע ברשימת לקוחותיה המסחריים/ תעשייתיים של |אוה6א6 דגס בישראל 'אריות' כמו: ויזה, הפניקס, הסנה, אליהו, שטראוס, מפעל הפיס, אורדן, רב-בריח, סולל בונה, אסם, גדות כימיקלים, לשכת שרות יענ"א, התעשיה האוירית, אופטרוטק, ניצן, בית המערכות 'קומטק', אלביט, אלישרא, חרות, אלתא, מלונות בזל, מלונות דיפלומט, תיאטראות הבימה והקאמרי, מבטחים אניה, ועוד... הג )הכ ?6 תים חח תים מחשבים ומערכות בע"מ מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת שמואל 51905 טל: 03-340962 סניף חיפה: 04-338205. 08 ) תים חס תים מחשבים ומערכות בע"מ מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת שמואל 51905 טל: 037340962 סניף חיפה: 04-338205. כוכבבעסקים 0 0 הוא 'מחשב הכניסה' למשפחת מחשבי א הדהס. 2000/טוא מאפשר פתרון מחשובי כולל לעסק בתחומי הפיננסים, מלאי, ניהול ייצור ועוד. כאשר מתעורר צורך בהרחבה והגדלת מערך המיחשוב - מתבצע הדבר בקלות רבה - וכל השקעות הארגון בתוכנה ופיתוח נשמרות במלואן!! תאימות החומרה והתוכנה, יכולת התקשורת המעולה בסביבה רבת מחשבים ויצרנים (ניתן לחברגם 66 ואפו כתחנת עבודה במערכת) - כל אלה הופכים את 2000/שוא לכוכב אמיתי. 0 אידיאלי לארגון הבינוני ו/או למחשוב מחלקתי בארגון הגדול. עשרות מחשבי 2000/שוא שהוזמנו בישראל מאז הוכרז לפני זמן קצר הם עדות לכך, שגם המשתמשים חושבים כך... ); 3 ההתחלה של |4חשא5 גזגס היתה בתחום המחשבים המדעיים. תחום זה בו נדרשו עוצמות חישוב, עבודת סאוו-אס, תקשורת משופרת ותאימות תוכנה הינו תחום המחיה המרכזי של וח=א65 זהס מאז הקמתה. בתחום המדעי אין פשרות בביצועים - והמחיר קובע. ב'משחק' הזה דגס א הינה תמיד מנצחת אמיתית. משפחת מחשבי הסופרמיני 32 ביט עואשפסו וסם ומגוון תחנות העבודה ההנדסיות המבוססות עוא מעניקות למשתמש המדעי יחס עלות/תמורה גבוה ביותרועוצמה גדולה ככל שנדרש. מגוון מערכות ההפעלה, תוכנות ה"ואשז5צ5, שפות התכנות (כן, אנחנו קיבלנו את 'תעודת הבגרות' הראשונה ב-8) ואפשרות התקשורת עם מגוון מחשבים ובסיסי נתונים 'רק' משלימים את התמונה... מאות המערכות מתוצרת .והפא65 דאס שהותקנו במגזר המדעי מעידות על כך יותרמכל. | הכ ?0 תים חס תים מחשבים ומערכות בע"מ מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת שמואל 51905 טל: 03340962 סניף חיפה: 04-338205, שרוּת-רום א א א א א למחטובים חעוובים מאזד שרות-כולל: האגף לשרותים טכניים ב'תים' מעניק את המגוון הרחב ביותר של שרותים טכניים החל מתכנון האתר, התקנה, תחזוקה, ייעוץ, הדרכה, פיתוח וייצור- ה| בחומרה והן בתוכנה. שרות חיש: זמן תגובה מהיר ביותר ללקוח. החל בתגובה תוך 1 שעה, 24 שעות ביממה, 364 יום בשנה. שרות רתח: מערך תמיכה בתקשורת לסיוע מיידי ע"י התחברות למחשב - דרך קוי הטלפון, לביצוע דיאגנוזה ועדכונים, ללא הפרעה לפעולת המערכת. שרות עדכן: עדכון מתמיד וגישה ישירה לחידושים, שינויים וסטנדרטים שנקבעו ע"י היצרן - הא דה - כולל מהדורות חדשות בתוכנת המערכת. שרות עזר: לאספקת אביזרי מחשב, חלקי חילוף, מלאי, רכש, מעבדת תיקונים משוכללת לסיוע כולל לחברה ולקוחותיה. | [ 6 )הכ ?6 תיםחז תים מחשבים ומערכות בע"מ מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת שמואל 51905 2:0 סניף חיפה: 04338205 - "ה לש 2 " 2 פאמלטסנטעמממטש-ם הנמ <שטנמהננ עמ | | ארק רגובסקי, אוניברסוטת ת"א שימושי מחשב בתעשיה* המאמר "שימושי מחשב בתעשיה" הינו מבוא למאמר "המיחשוב בתעשיה הישראלית". המאמר השני מהווה בסיס להרצאה בקבוצת דיון המוקדשת לתעשיה במסגרת הבנס הארצי ה-21 לעיבוד נתונים. המערכת מפעל תעשיותי הוא ארגון דינמי מאד המו" רכב מגורמים רבים עם יחסי גומלין הדוקים ביניהם. לדוגמה, יש קשר הדוק בין ניהול הזמנות לקוחות לבין תכנון רכש חומרי גלם ובין תכנון וניהול הייצור. תנאי חשוב לני- הול תקין ויעיל של מפעל תעשייתי הוא יכולת להגיב במהירות וביעילות על המת- רחש בשטח ולתאם בין הפעילויות השונות. תפישת מערכות המידע במפעל איננה יכולה להצטמצם להתיוחסות אונדיבידואלית לכל מערכת בנפרד. יש להתייחס למערכות המי- דע במפעל כאל מכלול אחד בעל מספר מרכיבים. רק כך ניתן להבין את ההשלכות הנובעות ממיחשוב או מאי מיחשוב של פונקציה בלשהי. מטרת מאמר זה היא להציג את אפשרויות השימוש במחשבים לצרכי ניהול מפעלים תעשייתיים, להמחיש לקורא את החשיבות והנחיצות בכך, ולהעריך את התועלת הרבה שניתן להפיק משימוש נכון במערכת מידע ממוחשבת לניהול מפעל תעשייתי. בעיות המידע במפעל תעשייתי כדי להבין את החשיבות הרבה והצורך במערכות מידע ממוחשבות לניהול מפעל תעשייתי, יש להבין את בעיות המידע במפר על. כפי שצויין לעיל, מפעל תעשייתי הוא ברצוני להביע את תודתי והערכתי לפרופ' ניב אחיטוב מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל- אביב על הערותיו המועילות ועזרתו בהכנת מאמר זה. הנדסה עצי מוצר רכש הזמטות חומר ספקים תעשיה : תכניות ייצור תכניות שיווק עיתוד מלאי חומרי גלם דרישות קיטים תכניות ייצור 6 מחסן ייצור תוצרת גמורה ניהול חומר מלאי כספי | בספים | חשבון ללקוח תמחיר ר נתוני תמחיר 1. תהליך זרימת המידע במפעל "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז ורךבמחטוב כדי לחשב כמזה יתרום | יורך "מענטה חוטב" לקידום מוצריך. | החישוב שלך פשוט: "מעשה חושב" - היוצא לאור ע"י איל"א - הוא כתב עת מקצועי בנושאי מיחשוב. תמצא בו מאמרים, ניתוחים ומחקרים עדכניים על המתרחש בארץ ובעולם. כל מי שחושבים מחשבים קוראים בו. מובן מאליו כי כל מודעה המתפרסמת בי'מעשה חושב'' מגיעה הישר למקבלי ההחלטות בענף. והרי אלה הם בדיוק קהל המטרה שלך. החישוב שלך נכון. תוצאות פרסום מודעתך ב''מעשה חושביי יוכיחו. לקבלת מידע על אפשרויות הפרסום שלך ב'ימעשה חושב" פנה אל: פרסום אמיר כהן טל' 03-253192 תל-אביב "מעמטה חוטב" המעטטה הנכון אם אתה חוטב פרסום. ארגון דינמי ומורכב. המידע המלווה את תהליך הייצור רב ומגוון. מידע זה כולל נתונים רבים הנוצרים ומעודכנים במחלקות שונות בארגון. איור מספר 1 מתאר את תהליך זרימת המי- דע במפעל. מאיור זה ניתן לראות כי יש יחסי גומלין הדוקים בין המחלקות/מקורות המירע השונים בארגון, וכל עדכון או שינוי הנעשה בנקורה כלשהי במערכת משפיע גם על גור- מים רבים אחרים (אורגד, 1981). להלן מספר דוגמאות להשפעות הדדיות במערכת: = שינוי בעץ המוצר אשר מבוצע ע"י מחל- קת הנדסה, משפיע על תכנון דרישות חומרים, על תמחיר המוצר, ועל תכנית הייצור. = עדכונים להזמנות לקוחות המתקבלים במחלקת שיווק או מכירות (הזמנות חד- שות, ביטולים ושינויים בהזמנות קיימות), משפיעים על תכנון המלאי במחסני חומ- רי גלם ובמחסני תוצרת גמורה, משפיעים על תכנית רכש חומרי גלם ועל תכנית הייצור. > השבתת מכונה באולם הייצור או עיכוב תהליך מסויים בעיבוד, מכל סיבה שהיא, יגרמו לתקלות בייצור גם במקומות אח- רים בארגון, כי תהליכי הייצור תלויים זה בזה ולא ניתן להתחיל בביצוע שלב מסו- יים לפני סיומו של השלב המקדים. = גילוי תוצרת פגומה בכמות גדולה מהסט- נדרט יחייב ייצור מחדש, דבר שיגרום לשינויים בתכנון החומרים ובתכנית היי- צור. > עיכוב בניפוק חומרי גלם ע"י ספקים יגרום לשיבושים בתכנון הייצור עקב מחסור בחלקים. ניתן אם כן לראות כי כדי לנהל מפעל ביעי- לות יש להתחשב בגורמים רבים ויש לגלות גמישות רבה כתוצאה משינויים בלתי צפויים בשטח. הנתונים הרבים שתוארו לעיל צרי- כים לעבור תהליך של איסוף ועיבוד כדי להפיק מהם מידע היכול לשמש לניהול יעיל של המפעל ולתגובות אמינות על המתרחש. לאור המיגוון הגדול של הנתונים ושל מקו- רות היווצרותם, יכול תהליך האיסוף והעי- בוד להיות ארוך ומסובך. בנקודה זו חשוב לשים לב לעובדות הבאות: * ערך המידע והאפקטיביות שלו קשורים לשלמותו, דיוקו ואמינותו, ונוחות הגישה אלין. * מידע לצורך קבלת החלטות צריך להיות עדכני וזמין בכל עת. * המידע צריך להיות מוצג בצורה נוחה למקבל ההחלטות ומותאם לסוג ההחל- טות שעליו לקבל. כדי להשתמש בנתונים הרבים לצורך ניהול "עיל ותקין של המפעל יש להבין את הבעית- יות הכרוכה בכך. נושא זה מוגדר כבעית המידע בארגון (1984, זסץְג]א 0ת/ פחטסצ) ובא לידי ביטוי במאפיינים הבאים: 7 ריבוי בנתונים אך חוסר במידע הקושי בהפקת המידע הדרוש מהנתונים הרבים בחירת השיטה היעילה לניהול ולהצגה של המידע - בחירת הדרך לשימוש נכון במידע לצורך קבלת החלטות במאמר המצויין לעיל מציגים המחברים נתונים מעניינים על מספרם של העובדים העקיפים במפעלי תעשיה לעומת מספרם של עובדי הייצור. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר העובדים העקיפים. לפני כ"30 שנה היו האחרונים כ"16.5% מעובדי הייצור, ואילו ברמה הנוכחית מגיע מספרם לכדי % מעובדי הייצור. הפעולה העיקרית של העובדים העקיפים היא איסוף הנתונים, עיבודם והפיכתם למידע הדרוש לניהול המפעל ולניהול הייצור. ככל שהמפעלים גד" לים וככל שתהליך הייצור הופך מורכב ומסו- בך יותר, כתוצאה מגידול המפעלים וממורכ- בות המוצרים, הופך גם תהליך הפקת המידע המצויין לעיל להיות חיוני יותר, מחד, ומסו- בך ויקר יותר, מאידך. ברור אם כן כי אם מגמה זו תימשך, תעלינה הוצאות הייצור בצורה משמעותית. בתנאים אלה אפילו השיפורים הטכנולוגיים האדירים בייצור, אשר יכולים לצמצם את העלות הישירה, לא יצמצמו את העלות העקיפה המתוארת לעיל ואשר מייקרת את עלויות הייצור באופן משמעותי. בדי לשפר את יעילות המידע הנוצר ולהפ- חית את עלויות הפקתו, עיבודו והשימוש בו, וש לפתור את בעית המידע כפי שתוארה לעיל. פתרון בעית המידע דורש הכרה בכך שמידע הוא משאב חיוני לארגון, משאב שחייב להיות מנוהל ותחת פיקוח ממש כמו ייצור, מלאי, מערכת פיננסית וכו'". התפתחות המיחשוב בתעשיה היישומים הראשונים של מיחשוב בארגונים תעשייתיים החלו בראשית שנות ה507 והתרכזו בעיקר בתחום המנהלי בנושאים פיננסיים (1984, |אא53600), הסיבה לכך היתה בעיקר טכנולוגית. המחשבים באותה תקופה איפשרו רק עבודה סדרתית (מ9810) והיו איטיים מאד. עיבודים בנושאים תעשייתיים מתבססים על נתונים בהיקף גדול מאוד ודורשים תגובה מהירה. עיבודים פיננסיים לעומת זאת דורשים מהירות תגובה נמוכה יותר ויכולים להתבצע סדרתית. בסוף שנות ה-507, עם הופעתן בשוק של מערכות חומרה מהירות יותר ושפות תוכנה מתקדמות יותר, החלו לפתח מערכות ראשו- נות עבור התעשיה. אלו היו מערכות מלאי שהתבססו על מודלים של מלאי שהיו מקוב- לים אז - מודלים מתמטיים של נקודת הזמנה וכמות להזמנה (מודל שיני מסור). ניתוק מערכות אלו מהייצור והתבססות על ניתו- חים סטטיסטיים יצרו פגם חמור בתועלת ובמהימנות של המערכות. הנ"ל. הייצור התעשייתי דינמי מאד ותלוי במשתנים רבים. ניהול המלאי ע"פ מודלים אלה גרם למקרים רבים של חוסר מחד והיווצרות מלאי מת מאידך (1982, טוחגפחווזט3). הסיבה לכך היתה חוסר היזון חוזר מאולמות הייצור וממחלקות רכש חומרי גלם. כתוצאה מחוסר היזון חוזר זה לא נודע במערכת על עודפי מלאי שנשארו עם סיום פרוייקט, מחד ועל עיכובים בהזמנות חומרי גלם מספקים, מאי- דך. בסוף שנות ה-60 החלו להיכנס לשוק מיני- מחשבים ע"י יצרנים כמו דיגיטל והיולט פקרד. מחשבים אלה היו חסרים תוכנות מסחריות והשימוש הנפוץ בהם היה בחוגים הטכניים וההנדסיים שהשתמשו בהם לצורך תהליכי בקרה. בתקופה זו היתה התפתחות המיחשוב בתע- שיה איטית, בעיקר בגלל היעדר תוכנה. ספקי התוכנה עדיין לא הכירו בפוטנציאל הגדול הטמון בפלח שוק זה ונמנעו מלפתח תוכנות מתאימות. ארגונים תעשייתיים רבים ניסו לפתח בעצמם תוכנות כדי להתגבר על המח- סור בחבילות תוכנה. הנושאים בהם התרכזו באותה עת היו בעיקר מלאי ותכנון דרישות חומרי גלם (פוח6וח6זוטף6 |גוז6וב!א - ?אא ַחותחג1ק), ומעט מערכות מתקדמות בנושאי תכנון זמני ביצוע ותכנון קיבולת באולמות הייצור (תכנון משאבים). שיטת פיתוח התוכנה במפעלים היתה בנויה על עקרון "המערכות הכוללות" (חנני, 6). הנסיון המוצלח בבנית מערכות מנהליות בודדות כמו הנה"ח, תמחיר וכו', הביא אנשים לאמונה כי שילוב של מערכות אלו עם מערכות בודדות חדשות בנושא ייד צור יתן פתרון "יבולל" יעיל לארגון כולו. שיטה זו נכשלה. הטיבה העיקרית לכשלון נעוצה בעובדה שמעצם הגדרתו מפעל תעשייתי הוא מפעל דינמי המושתת על תהליכי ייצור בהם יש קשרים רבים ותכופים בין המערכות השונות. עצם העובדה של יצירת מערכות בודדות, מבלי לתכנן תחילה את האינטגרציה ביניהן, הביאה לכשלון. במחצית השניה של שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80, היתה עליה דרמטית בפיתוח והתקנת מערכות מידע תעשייתיות בנושא פיקוח על המלאי, רכש, הזמנות לקוחות ות- כנון הייצור. מגמה זו של התפתחות מהירה יבולה להיזקף לזכות הפיתוח המואץ בחומ- רה ובכלי התוכנה, וכן לזכות העובדה כי במפעלים התעשייתיים הכירו בעובדה כי מערכות אלו הכרחיות להצלחתם. גורם נוסף שהשפיע על הקידום היה השיפור ביחס עלות/תועלת במערכות מידע ממו- בנות. מחקרים באותה תקופה הראו כי קיים שיפור של 20% ביחס זה, שיפור שגדל עם הזמן (1984, ו%אא5400). שיפור זה נובע. בין היתר, מהוזלת עלויות החומרה ומהפיתוח המואץ של מיקרו-מחשבים ושילובם במער- כות ניהול הייצור. גם ספקי חומרה וחברות יעוץ הגיעו בתקופה זו למסקנה בי התעשיה היא פלח שוק חשוב שכדאי להשקיע בו. מספר חבילות התוכנה גדל, ממערכות בודדות בתחילת שנות ה-70 למספר גדול מאד בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה807. בתוצאה מהתנופה המואצת בהחדרת המיחשוב | לתעשיה | וההברה בצורך באינטגרציה בין היחידות השונות בארגון, החלה להתגבש בשנים האחרונות תפישת הניב"מ או ע"פ המונח האנגלי - - 1א]6 חוטב ]א 4גזפטוח] זטוטקוחט"). הגדרה נוספת לתפישה זו בספרות העולמית באה לידי ביטוי במונח ]1 ?18א והכוונה היא לת- בנון משאבי הייצור - קהוחתג|ל טטזטטפטת] טתחטזטג ]1 מערכת ניב"מ מבוססת על עקרון שילוב (אינטגרציה) של פונקציות התכנון וההנד- סה, הייצור, הרכש. השיווק והפיננסים במעד רכת עקבית אחת הנתמכת במחשבים. מערד בת משולבת זו מורכבת משלושה יסודות: מחשבים, בסיס נתונים משותף לכל יחידות הארגון, יחידות קצה ממוחשבות. מערכת ניב"מ - עקרונות ושימושים בפי שתואר לעיל קיימים יחסי גומלין הדוקים בין המרכיבים השונים והפעילויות השונות במפעלי תעשיה. תכנית הייצור צריכה להת- אים לתכנית העסקית של הארגון. מהזמנות הלקוחות נובעות דרישות לחומרי גלם. תכנית דרישת חומרי גלם אמורה לענות על צרכי תכנית הייצור. תכנון משאבי הייצור הינו תוצאה של תכנית הייצור וזימון החומ- "מעשה חושב" אוקטובר 6 תשרי תשמ"ז רים. יתרת המלאי של חומרי גלם ושל תוצרת גמורה ותכנית הייצור, יאפשרו תכנון אספ" קה ללקוחות וקבלת הזמנות חרשות. בדי לענות על כל הדרישות האלה ואחרות, מושתתת מערכת ניב"מ על עקרון המעגל הסגור ( 0 בעזרת שמירה על עקרון זה ניתן לשמור על אינטגרציה בין כל מרכיבי המערכת ולאפשר היזון חוזר מכל הגורמים בארגון המשתמשים בה. בשיטה זו של מעגל סגור נשמר עקרון האינטגרציה בין הגורמים השונים במפעל. כדי להפיק תועלת מהאינטגרציה, יש לשמור על העקרון השנו של מערבת ניב"מ = ניהול בסיס נתונים אחד משותף לכל הארגון. אל בסיס נתונים זה יזרמו דרך המעגל הסגור עדכונים מכל מרכיבי המערכת. העדכונים יבוצעו קרוב ככל האפשר למועד היווצרותם נתוני מחלקת השיווק - תחזית הזמנות ופרטי הזמנות בפועל. נתונים על יעודי מלאי להזמנות קיימות ופרטים על הוראות ייצור האמורות לספק את הזמנות הלקוחות. נתוני הנדסה - עץ מוצר וסדר פעולות הייצור. נתוני המלאי גמורה. נתוני רבש נתוני הייצור נתונים כספיים תכנית עסקית - הזמנת לקוחות תכנון הייצור תכנון דרישות לחומרי גלם וקבלת תאריכי אספקה תכנון דרישות משאבי הייצור (מכונות) ביצוע תכנון קיבולת - פרטים על יתרות מלאי חופשיות ויתרות מיועדות (כולל הגורם אליו מיועד) של כל פריט במלאי - חומרי גלם, תוצרת בתהליך ותוצרת - פרטים על הזמנות חומרי גלם מספקים, כולל המטרות להן מיועדים החומרים המוזמנים. ביצוע תכנון חומרים איור 2. המעגל הסגור של מערכת ניב"מ בדי לשמור על עדכניותו של בסיס הנתונים. בצורה כזאת יוכל כל גורם במערכת לפנות בבל עת לבסיס הנתונים ולקבל מידע עדכני ואמין. להלן מספר דוגמאות לנתונים שיישמרו בב- סיס הנתונים המשותף. - תכניות ייצור, תחנות עבודה, נתונים על קיבולת אולמות ומכונות הייצור, פקודות עבודה. - פרטים על תמחיר המוצר. נתונים אלה ואחרים יאפשרו למערכת הניב"מ למלא את אחד מתפקידיה העיקריים - לשמש כלי עזר לצורך קבלת החלטות. מערכת ניב"מ משמשת גם כמערכת החלטה מובנית (וח59516 חסוו66כ] 66זטזסטזופ) - 505 וגם כבמערכת תומכת החלטה (וחט)5ע3 1זסקקטפ תסופוסטט) - 1285. ההבדל בין שני הסוגים (.6 .1986 , הההותטסא 6חה טטזו|. 6: מערכות מהסוג הראשון הן מערכות המתייחסות לסוגי החלטות היכולות להת- בצעי ע"י מחשב - החלטות שניתן לקבל על סמך אלגוריתם מוגדר מראש, לעומת מער- כות מהסוג השני שהן מערכות המטפלות בסוגי החלטות שאינן יכולות להתבצע ע"י מחשב ביוון שאינן מובנות וחד ערכיות (ראה רוגמאות בהמשך). בנקודה זו חשוב לציין כי המחשב ותוכנת הניב"מ אינם באים להחליף את המנהל אלא לספק לו נתונים מתאימים לצורך קבלת החלטות. התוצאה של ריצת מערכת ניב"מ היא שורה של המל- צות. המנהל יאשר המלצות אלה או ישנה אותן ע"פ שיקול דעתו. להלן מספר דוגמאות לסוגי החלטות אשר לצורך קבלתן ניתן להיעזר במערכת ניב"מ: 1. מערכת מלאי (אחד המודולים במערכת ניב"מ) יכולה להפיק באופן אוטומטי התראות על מחסור צפוי במלאי כאשר כמות המלאי במחסן מגיעה לרמה מינימ- לית כפי שהוגדרה מראש. זוהי דוגמה למערכת החלטה מובנית - 80%. 2. ע"י הצגת פרטי הזמנות הלקוחות, מחד ופרטים על יתרות המלאי (חופשיות ומיועדות) והוראות ייצור, מאידך, יכול המנהל לתכנן את צעדיו. בעזרת נתונים אלה יש ביכולתו להחליט האם ניתן, בהתאם לקיבולת הייצור ולזמינות חומרי הגלם, לייצר כמות נוספת, או לחילופין, האם יש הזמנה כלשהי אותה ניתן לעכב. מידע מפורט זה יעזור למנהל בבואו להחליט האם ניתן לקבל הזמנה דחופה של לקוח או לא. 3 בהתאם לנתוני המלאי (במחסנים וביי- צור) יוכל המנהל לדעת אם נוצרו עודפים או חוסרים ולתכנן בצורה יעילה את הרכש והמלאי מבלי ליצור מלאי מת, מחד או מחסור, מאידך. שמירה על עקרון העד- כון השוטף במעגל סגור תספק למנהל נתונים זמינים ועדכניים בכל עת, לצורך קבלת החלטות. דוגמאות 2 ו37 מתייחסות להחלטות שאינן מובנות - 255. במאמר זה אין הבדל בין מיקרו מחשב לבין מחשב אישי. מבחינת ההתייחסות במאמר אלה ְ שתי הגדרות תחליפיות אשר תופענה לסירוגין. ל אלו ואחרות ממחישות ביצד ניתן חסוך כספים רבים, לספק מהר יותר וטוב יותר את הזמנות הלקוחות, ולייעל את העבו- דה במפעל בעזרת מערכת ניב"מ. שימושים במיקרו מחשבים בתעשיה* אפשרויות השימוש במיקרו מחשבים בתע- שיה הן רבות ומגוונות, החל במיקרו מחש- בים המחוברים למכונות הייצור לצרכי בקרה, מחד (מכונות 6א6) ולאיסוף נתונים, מאידך, מיקרו מחשבים המשמשים לתיב"מ, דרך מחשבים אישיים הפזורים בארגון ומחוברים למחשב מרכזי, ועד מחשב אישי בקונפיגורציה זו או אחרת, למיחשוב כל המפעל. (בד"כ כאשר מדובר במפעלים קטנים). נושא זה הוא נושא רחב וחשוב ואין בבוונת מאמר זה להקיף את כולו. בסעיף זה תינתן סקירה קצרה על הנושא, עם דגש על הקשר למערכת ניב"מ. כפי שצויין בסעיפים הקודמים, חשוב לשמור על אינטגרציה בין היחידות הארגוניות השו- נות במפעל תעשייתי, ולשמור על בסיס נתונים משותף מעודכן. יחר עם זאת, ישנם מקרים בהם למחלקות מסויימות בארגון יש צורך בעיבודים יחודיים, ולעיתים אף צורך ורצון לשמור על מידע חסוי מפני משתמשים אחרים. כדי להשיג את היעד של עיבודים יחודיים, מחד ולשמור על עקרונות המעגל הסגור ובסיס הנתונים המשותף מאידך, ניתן להש- תמש במחשב האישי. מחשב אישי הוא מחשב לכל דבר עם יחידות לאחסנת נתונים (דיסקים ודיסקטים), ועם מעבד עצמאי ((ע6). שימושים נפוצים המבוצעים ע"י מהנדטי תעשיה וניהול במפעלי תעשיה ע"ג מחשבים אישיים הם ניהול פרוייקטים תוך שימוש בשיטת הנתיב הקריטי (1את0), עקו- מות למידה ועוד (1982, 6צצסע). חלק מעיבודים אלה דורשים שימוש בנתונים הנמצאים בבסיס הנתונים המשותף, ועיבו- דים אחרים יוצרים תנועות לעדכון בסיס הנתונים. נוסף לכך יש למשתמשים אלה גם צורך בעיבודים שונים הנעשים ישירות במח- שב המרכזי. כדי לשמור על עקרונות מערכת הניב"מ המחייבים אינטגרציה בין המשתמ- שים השונים ושימוש בבסיס נתונים משותף, מחוברים כל אותם מחשבים אישיים למחשב המרכזי ע"י א1.4 (אזסאזטא 68ז/ [068,]), או בתקשורת ישירה. אפשרות אחרת היא יצירת רשת מחשבים אישיים המחוברים האחד לשני ולבסיס נתונים משותף בעזרת רשת תקשורת מקו- מית בהיעדר מחשב מרכזי (1983, זטחס11). בעזרת מיקרו מחשבים ורשתות תקשורת, כמפורט לעיל, ניתן להביא כח מיחשוב אל רצפת הייצור - המקום בו נוצרים הנתונים (1982 = ,ט!|סי). | בעזרת כח מיחשוב זה, המחובר למחשב המרכזי, ניתן לספק מידע חשוב למנהל הזוטר ברצפת הייצור, לצורך קבלת החלטות. לעיתים ניתן למחשב מפעל שלם (בד"ב מפע- | לים קטנים) בעזרת מחשבים אישיים ספורים או אפילו מחשב אישי בודד. כיום ניתן גם להשיג תוכנות ניהוליות (מודולים של מער- בת ניב"מ כמו מלאי, עץ מוצר, ועוד) להפע- לה על מחשבים אישיים. | לאור כל האמור לעיל נראה כי היקף השי- מוש במיקרו מחשבים בתעשיה יגרל. יישו- מים רבים שנעשו בעבר ונעשים כיום על מחשבים גדולים או על מיני מחשבים יופעלו גם על מיקרו מחשבים. עלותם הנמוכה של מחשבים אלה ופיתוחם המהיר יביאו לשי- מוש רחב בהם. יחד עם זאת, ישנם גם קשיים לא מעטים בשימוש במיקרו מחשבים, קשיים הנובעים מיצירת "יחידות מחשב" רבות בארגון. כפי שצויין לעיל זהו נושא רחב ומורכב ובהחלט מצדיק התייחסות נוספת במאמר נפרד. כימות התועלת הנובעת משימוש במחשב לצורך ניהול מפעל תעשיותי כפי שנאמר יכולה מערכת מידע ממוחשבת לעזור רבות בניהול יעיל של מפעל תעשייתי. יחד עם זאת, כאשר תוצע למנהל ארגון תעשייתי מערכת ממוחשבת להתקנה במפ- על, תהיה מן הסתם תגובתו: אחרי כל ההסברים היפים והמשכנעים, מה יצא לי מזה? או לחילופין: כמה כסף תחסוך לי המערכת הממוחשבת? "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז זה לא .ואט של עצוות ה-2000 וה אואט של שוח 4986 עם כ- *2000 (כן, אלפיים!) התוכניוח הייעצוזיות שבותחב- חמשא בישראל עבור מחגעצובי סדררת ה- אוטו של 6א. | שווסד ב ישו 5 * איגוו היחידים. בת תכוה רבים ווספים - בעכם ובישראל מתחגם הם + | יינוותיים לסדרח מחעובי ה-ה>אוסד ולגו זו .סד 505 8 ה6סצודדווא .5.ו י.א. מיטווך ובניו בע"מז ו[20295 -623 .8005 | ₪6 0 אהגאשסאחד ג 15 אואט טבלה 1: השיפורים הניתנים להשגה בעזרת שומ השיפור מהירות מחזור המלאי אחוז ההזמנות שסופקו בזמן אחוז ההזמנות שעוכבו בגלל מחסור בחומרי גלם מספר האנשים המטפלים בהזמנה מספר הימים בין הזמנה לאספקה מערכת ממוחשבת לניהול מפעל כרוכה בהוצאות רבות בגין העלויות הגבוהות של חומרה, תוכנה, ציוד קצה (מסופים ומדפ- סות) ועוד. מעבר לעובדה כי מקובל היום למחשב ארגונים, וכל מנהל רוצה להתגאות בי מפעלו מודרני ומותקן בו מחשב, צריכה להיות לכך הצדקה כלכלית. מחקר שפורסם בארה"ב (זטקס 8 808ז06ח/ 9) מציג שיפורים שהושגו ב-326 חברות תעשייתיות בעקבות שימוש במערכת ל18א. כפי שצויין לעיל מערכת 182א היא מערכת לתכנון חומרים (קָהוחתג|? :ה6והזוטף46] |ההסוהוא - קת]א) ומהווה חלק ממערכת ניב"מ. נראה אם כן כי כבר בעזרת יישומן של חלק מפונקציות הניב"מ ניתן להשיג חסכונות משמעותיים. צורה אחרת של הצגת התועלות, אותן יכול מפעל להשיג בעזרת שימוש במערכת ניב"מ ע"פ העקרונות שהוצגו לעיל, ניתן לראות להלן (1982, וִפָואו); 1 הקטנת מלאים שתביא לצמצום ההשקעה במלאי עד כדי % - % מהעלות. 2. שיפור השירות ללקוחות - מעל 95% מההזדמנות יסופקו בזמן. 3 שיפור היעילות של העבודה הישירה (20% - 40% שיפור במפעלי הרכבה). הקטנת עלויות הרכש בממוצע של 5%. הקטנת עלויות המסחר 6030 8186ז1). צמצום בשעות נוספות. זמינות המידע הדרוש לניהול המפעל. שיפור איכות החיים ע"י מניעת ויכוחים לגבי נכונות ועדכניות הנתונים (אצל מי ₪ 90 0 3 = הנתונים נכונים) שהרי כולם ישתמשו באותם נתונים. לאור כל האמור לעיל ברור בי שימוש במע- רכת ניב"מ לצורך ניהולו של מפעל תעשייתי 'כול להביא ליעילות גבוהה יותר במפעל ולחסכונות משמעותיים. ‏ בעזרת שימוש במערכת זו ניתן גם לפתור את בעית המירע במפעל. וש במערכת שאו לפני שימוש עם שומוש עם שימוש ב-קא1א ב-קא1א ב-קאזג בתקופת המחקר בעתיד 5 7+ 6 4 ו 3 2 ו2 3 38 6 5 42 57 4 לאור כל האמור לעיל ברור שמערכת ניב"מ צריכה להיות מערכת המידע המרכזית במפעל תעשייתי. מערכת זו צריבה להיות הגרעין ואליה תחוברנה מערכות מידע אחרות הפועלות בארגון. ביבליוגרפיה (1986) .5 .תתהותטטצן 6ח3 .א% .צטוותג - .1 זס] 59516005 תסו!גותזס]ה1 ]0 65!קוסתוזק ץתהקותס 6 האסז3 6 .וח/ ,]המת6קההגזא אסוזך טי (1979) זשקס .תספזס0ח -51ט ,‏ שַתותתה[? 18חטותזוטס16] |[8ת6זה]א -50000%/ 10 פצ6א(1982) .4 טותגפהוחטם .3 -808]א 13161 טם1 ]0 תסוז628זטקות 60 וצ ו66תוקת-] [0051718ת1 ,. ות916צ5 זתטוחטם .30-35 קק (1982 [תקג/) 4 .סא 14 .וס :קוח [8ח0ז6ק*י (1982) .₪ זוסצפסק .4 סו שס1] 60ח8 155 זס) 0כ] ח63 צטחז זגחצ ,קַתוז60הוקת [8וז0051ת1 , טתכ) 60086 -70 .קק (1982 ז00000) 10 .סא 14 ]סע אזסא]6א 4168 [1.069'" (1983) .02 זסחת110 -8וז0ס]ח1 1301118165 פזטטזקותסססזטסו]א ]0 ,]ות 6 שת טתתגת5 תס זטס 06 ) 12 .סא 15 .| קתוז66תוקת -טקוחס-) 01 ץז800ו11': (1984) .4 (9%8ו5800 - .6 זסן18א 505 שַחוזטזסג]טתה1א תו 286! זשז [ 51 ת1 ." תסווגזקטות] זס) 8 אוסא טסט (1983 הסזה]א) 3 .סא 16 .01 ,קתוז66הוקת 6 4661165 16 (1982) .2) וטו .7 -1 הפוא זסעו|כ) ,11 קז18 ]500665580 10 ]1 .2 ,4 ס1 . טףטסט2] .פזטתפו!סטץ %0 .1 1979 6 8051 ,6068 0 655ח 42. תע 41 -קק (1983 .2 ,יק טוט ,חסוזגסו[סט | 66זווח 12 -זטצכ) זטזטקותסססזטו1א"" (1982) .7 6]וסעצ 6וס זסןג1א 71 10 פחסוזגוווחו.1 פחוותסט ‏ .8 -חם [0051714ת 1‏ . ות516ץ5 מסווסטשסז? תו זט ותטוקטפ) 9 .סא 4[ !0 בקתושסתוק .1 .סקס (1982 שד (1984) .₪ זסץג]א 0תג .₪ קתטסצץ - .9 10 :הוחוחט[ו חסוזהוחזס]ה1 , פפטטסז/ חסוןהותזס]ת1 35 שחוזטז46]טחגואת .9 1 סא 16 .]0 ,קחוז66תוקת [₪8זו5ט0ה1 .4 ,-קק (1984 זטטות6זק5) אורגד, י., "יישום מערכות מידע במפעל תעשייתי", מתוך עטר, א., עמית, א. (עורכים), הכנס הארצי לעיבוד נתונים, קובץ הרצאות 1981, הוצאת קולור- פרינט, ירושלים 1981. חנני, א. "מחזור חיים של מערכת ממוח- שבת למפעל תעשייתי", מתוך פינגר נ., מחרז, א. (עורכים), יישומי מחשב בתע- שיה. קובץ הרצאות בכנס שנערך באוניברסיטת בן גוריון בנגב ביוני 1983, הוצאות אוניפרס, באר-שבע, 1986. "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 17 הכינוס הישראלי השני להנדסת מערכות ממוחשבות ולהנדסת תוכנה 500 תמד ?60% מתסן הסניף הישראלי תל-אביב, 7-6 במאי 1987 קול קורא להגשת מאמרים איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה , התקשורת, התוכנה, הועדה המארגנת: | הנדסת מערכות ממוחשבות מחייבת ניתוח-תכנון ופיתוח משולבים של היבטי החומרה, התק ; : : מיכאל רודה | הכלכלה והניהול, ואמצעי הפיתוח. ל :יש ל לו הכינוס השני להנדסת מערכות ממוחשבות ולהנדסת תוכנה נועד ללבן את ו -- - ו של מערכות ממוחשבות. לאור הנסיון שנרכש בכינוס הראשון, ייעשה גם בכ 0 יטות מתקדמות 2 - אקדמיות ועבודות הנדסיות יישומיות. דגש מיוחד על הצגת ה 0 5 ו יוסף קודיש בפרויקטים תעשיתיים, ועל שילוב שיטות אנליטיות לניתוח הביצועים של מערכו . ועדת התכנית: יושב ראש: יונה לביא חברים: משה בן-בסט הנושאים העיקריים של הכינוס אמנוז בר 1. הנדסת מערכות ממוחשבות ותקשורת 3 בינה מלאכותית 2-9 = ארכיטקטורות של מערכות ומחשבים והערכתן | > יישום בינה מלאכותית במערכות ממוחשבות 0 + תקשורת מחשבים > השימוש בטכניקות בינה מלאכותית בפיתוח מערכות עמירם ו > ניתוח מערכות כוללות 4. סביבות פיתוח עובדיה מנצור | > שיטת פיתוח וניסוי של מערכות ממוחשבות > ארכיטקטורות סביבות פיתוח אדריאז סגל > אבות טיפוס מהירים *+ כלים להנדסת מערכות אמיר 0 2. הנדסת תוכנה > כלים להנדסת תוכנה עדי צידון > תהליך הנדסת התוכנה 5. ניהול הפותוח וכח"אדם שי קניג = ארכיטקטורות של מערכות תוכנה והערכתן > ניהול פרוייקטים ובקרת איכות ו רגבי > יישום שיטות פורמליות בפיתוח תוכנה *+ הכשרת כח-אדם תעשייתי פלביה רוזנברג > שיטות פיתוח וניסוי תוכנה > תכניות לימודים אקדמיות יצחק שגיא | 2. הנדסת תוכנה אמט תרהר 6 מועדי הגשה: 5 בדצמבר 1986 - הגשת תקציר מורחב (10-5 עמודים). 5 בפברואר 1987 - מסירת תוצאות השיפוט למחברים. 1 באפריל 1987 - הגשת הגירסה הסופית למזכירות הכנס. קויפמן 2 (מרכז הטקסטיל) : ים ו "מ, ת.ד. 50432, תל-אביב ת.ד. 50432, תל-אביב 61500 -- - ם יש לשלוח לארטרא בע"מ, טלקס: 361142 טל. 03-664825 : הכינוס הישראלי השני להנדסת מערכות ממוחשבות ולהנדסת תוכנה - 1987 טופס כוונה (לשלוח ל"ארטרא בע"מ, ת.ד. 50432, תל"אביב 61500) ארגון ומזכירות: - ארטרא בע"מ . , שם משפחה: שם פרטי: כתובת פרטית: מיקוד: טלפון: מקום עבודה: כתובת מקום העבודה: ם בכוונתי להגיש מאמר בנושא------ ה ה ם אין בכוונתי להגיש מאמר, אך אני מעונין להשתתף בכינוס. נא לשלוח אלי את תכנית הכינוס. תאריך: חתימה: 8 "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז פרופ' ניב אחיטוב, אריק רגובסקי, תכנית מערכות מורע. הפקולטה לניהול, אוניברסיטת ת"א המיחשוב בתעשיה הושראלית סביבה תעשייתית היא סביבה דינמית מאד המאופיינת ע"י הגורמים הבאים: - עלויות גבוהות של חומרי גלם, מכונות, עבודה ותקורות. - שינויים משמעותיים בתהליכי הייצור, - זמני ייצור משתנים. - תלות חזקה בין מרכיבים שונים בתהליך (סיום שלב א' חייב להיות לפני תחילת שלב ב') ובגורמים חיצוניים כמו ספקים. - שוק תחרותי. ב ליבו של כל ארגון תעשייתי הוא נושא הייצור הכולל ניהול הזמנת לקוחות, תכנון וניהול הייצור, הרכש, המלאי, וכל הקשור אליהם. כדי לשלוט בצורה יעילה בכל המרכיבים הנ"ל וכדי לנהל כיאות את המפ- על, יש צורך במערכות מידע אמינות, עדב- ניות ומשוכללות. בתעשיה המתקדמת בעולם, ובעיקר באר- ה"ב, חדרה ההכרה כי כדי להגיע לשיטות ייצור מתוחכמות ויעילות, יש להשתמש בטכנולוגיות ניהול ייצור בעזרת מחשב - ניב"מ. מערכות הניב"מ באות לעזור למנה- לים בדרגים השונים, החל מהמנכ"ל, ועד המנהלים בדרג התפעולי. את הפונקציות העיקריות של מערכת ניב"מ ניתן לראות באיור 1. במפעל תעשייתי דינמי ומורכב לא ניתן להש" תלט על כל המרכיבים הנ"ל ועל המידע החיוני הרב הקשור בניהול ובתהליכי הייצור, מבלי לשלב את המחשב בניהול הייצור ממש, תוך שליטה על המתרחש בשטח, ושי- לוב המידע הנובע מהייצור במערכות המידע יצרני באמצעות מערכות מידע מרוחקות הניזונות ממידע חלקי וידני, מערכות המבצ- עות עיבודים ללא קשר ישיר לאולמות היי- צור, לא הוכיח עצמו כמספק. תהליכי הייצור הם לב ליבו של המפעל. הם מורכבים וגדו- שים בכמויות אדירות של מידע שאינו ניתן לשליטה בצורה ידנית. שליטה במידע זה ושילובו במערכות המפעל הם תנאי חיוני והכרחי לניהול ייצור מתוחכם של מוצרים באיכות טובה ובעלות ייצור נמוכה. מחשבים הפועלים בארגון בצורה נבונה ויעילה משפ- רים את התפעול בצורה משמעותית. בעזרת מחשבים ניתן להפחית את נזקי הביורוקר- טיה, לצמצם את עבודת הניירת, לשפר את תהליך קבלת ההחלטות, להגביר את הייצור, לשפר את ניהול הארגון, ולספק למנהלים בדרגים השונים מידע בעל ערך רב לצורך קבלת החלטות וניהול שוטף. מאירך, שימוש לא נכון במחשבים עלול לגרום בזבוז כספים, שיבושים בניהול, ועד קטסטרופה בקצוות (1984, 0065ון5), (רונן, 1985). נוכל אם כן לראות כי החדרת מחשבים לתע- שיה ושימוש נכון בהם, הם תנאים חשובים לניהול יעיל ותקין של מפעלים תעשייתיים. התעשיה הישראלית מתקדמת מאד בכל הקשור למכונות, ייצור, ולמוצרים מתקדמים ומתוחכמים המיוצרים בארץ. ישראל מצט- יינת גם ביצוא תעשייתי, ובמיוחד בכל הק- שור למוצרים עתירי ידע (סאייטקס, אלסינט, אלביט, תעשיה אוירית וכו'). הושקע רבות בפיתוח ובמחקר לצורך תכנון ויישום המוצ- רים הנ"ל, כמו גם בתעשיה הקלסית והפחות מתוחכמת. יחד עם זאת נראה על פני השטח כי בנושא המיחשוב מפגרת מאד התעשיה הניהוליות של המפעל. הנסיון לנהל מפעל | הישראלית. תפ"י* ניהול פרויוקטים = מערכות תומכות החלטה רכש דחטת נתונים בחתכים שונים מלאו תמחור למנהלים בכל הדרגים עץ המוצר ניתוח עלויות לצורך קבלת החלטות בקרת אובות סדרור הזמנות לקוחות תזמון שומושים במחשבים תיקי הווצור אושיים תכנון הייצור שינויים הנדסיים * תפ"י - תכנון ופיקוח על הייצור אוור 1: הפונקציות העיקריות של מערכת ניב"מ כבר בתחילת שנות ה-ס7 היתה בארה"ב התייחסות לשתי עובדות שאיפיינו אז את התעשיה האמריקאית (1973, 1081ק): מערכות ניהול הייצור הן מערכות ש"עו- שות כסף" ולא רק "סופרות כסף". רוב מערכות המידע המיושמות בארג- ונים תעשייתיים הן עדיין מהטיפוס השני דהיינו - "סופרות כסף" כמו מערכת הנה"ח, מלאי וכו'. את שהתרחש ב-1973 בארה"ב, נוכל לראות בהיקף נרחב כיום בישראל. מעטים הם המפעלים שמיכנו את ניהול תהליך הייצור שלהם, ואשר משתמשים במערכת ניב"מ. בד"כ ממהרים בכל ארגון למכן את נושאי הנה"ח, מלאי, כח אדם וכו', ולא את ניהול ותכנון הייצור, תכנון חומרים, רכש, מכירות וכו'. הסיבות לפיגור במיחשוב יכולות להיות שונות ומשונות. יתכן כי הגורם לכך הוא מדיניות הממשלה בנושא מיסים על מחש- בים. יתכן כי הגורם הוא חוסר מודעות המנהלים בדרגים השונים לפוטנציאל הטמון במערכות ניב"מ, או אפילו חששות מהמ- חשב. יתכן כי הסיבה העיקרית היא שבמקו- מות רבים כפופה יחידת המחשב לגורם כלשהו אשר לא מתמצא בנושא הייצור, או שאינו מייחס לנושא את החשיבות המתאי- מה, ותיתכנה סיבות רבות נוספות. ברור כי בעתיד הלא רחוק תהיה מערכת מוכון טובה ויעילה בנושא ניב''מ, תנאי במעט הכרחי לכושר תחרותו של מפעל הן בשוק המקומי ובודאי בשוק הבינלאומי. מטרת מאמר זה להציג את הקיים בתעשיה הישראלית בנושא המיחשוב, אל מול האפשרויות בשטח זה. העבודה באה להו- כיח או להפריך את הטענה כי רמת המיח- שוב בתעשיה הישראלית נמוכה. במידה והטענה תימצא נכונה, תנסה העבורה למ- "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז א את הסיבה לכך ולספק מסקנות והמל- 5 // !| במשך הזמן הדרוש למלא אותו, ובסוג | מוצרים יותר מורכבים ומתוחכמים, יש נחי- צות לשיפור. האינפורמציה העבודה מסתמכת על סקר שנערך בקרב + הבלולה בו. צות וחשיבות רבות יותר לשימוש במחשב. תהליך אי מפעלי תעשיה בישראל בשנים 1984 - 1985 0 / דל במשך בשנה וחצי. | כדי להגיע לניתוח ומסקנות אמינים, שיובלד -- ו עד דצמבר 1985. בשלב | להצביע על המגמות בתעשיה הישראלית, תיאור הסקר 0 ו מספר מצומצם של פניות (כ-8. | יש אם כן חשיבות רבה למיגוון הרחב. מפעלים) לניסיון. רוב תהליך איסוף הנתונים הסקר מבוסס על שאלון שהופץ בין מפעלים . עשה בתקופה שבין פברואר 1985 לבין | חלוקה לפו מחזור המכירות תעשיתיים בארץ. צמבר 1985. כדי למנוע עיוות התוצאות הפניה למפעלים נעשתה בשתי שיטות במק- | "תוצאה משינויים במשק, מוצגים בל הנת- | טבלה 1: נתוני התפלגות המפעלים לפו ונים הכספיים בדולרים. במקרים בהם הוצגן | מחזור המכירות ביל: 6 מפעלים בהם נערכה פגישה אישית עם ו הנתונים בשקלים, תורגמו נתונים | המשנה הסטטוסטי ערך במילוונו 5 האחראים לצורך מילוי השאלון. אלה לדולרים ע"פ שער הדולר הממוצע 5 מפעלים אליהם נשלחו שאלונים והתקבלן | בשנת הדוחות הכספיים. מחזור מכירות ממוצע 27 תשובות בדואר. בסיכומו של דבר מונה האוכלוסיה בפוע% | לטיית התקן 1 לציין כי התוצאות שהוצגו במהלר. | 5 מפעלים בהתפלגות זו: .4 .. חשוב ן ו ו במהלך 68 של 6 = | רבעון תחתון 20 פגישות אישיות היו מעל ומעבר לפרטים ונים, 75972 מהמידגם, בפגי" | חציון א 2 בשאלון עצמו. בעת השיחה במהלך הפגי- ו רבעון עליון 20 כ/ שה, הועלו גם נושאים נוספים שאינם כלולים 0 שאלונים, כ-2599 מהמידגם, נשלחו | מקסימום 0 (/ בשאלון, ונצבר כתוצאה מכך מידע רב. מידע ו ות ץ/ץ זה כולל גם דעות אישיות של המשיבים על כדי שאפשר יהיה להציג את ההתפלגות ,ל השאלון, התרשמותם האישית של בותני | הצגת המידגם בהיסטוגרמות, חולקה האוכלוסיה לקבוצות 7 המאמר וכו'. למידע זה חלק חשוב בניתוח כמפורט בטבלה 2 (הערכים מוצגים במיליוני מס וסיכום המימצאים ובהסקת המסקנות. חלוקה לסקטורים דולרים). הקבוצה במידגם מייצגת אמצע לאור האמור לעיל וכדי להפיק תועלת מיר- איור 2 מציג את חלוקת המפעלים לפי סקטו- אינטרוול. החלוקה נעשתה לפי 10% בממו- בית מהסקר, הושם דגש דווקא על פגישות | רים. תחת הכותרת "אחר" הוכנסו מפעלים. | צע לקבוצה. אישיות (כ75%7 מהשאלונים). סה"כ נערכו | השייכים לסקטור בו לא מופיעים במידגם | טבלה 2: חלוקת האוכלוסוה לקבוצות ע"פ פניות אל כ-580 מפעלים בפניות אישיות | יותר משני מפעלים. בכל סקטור מצויינת | מחזור המכורות ובדואר, והתקבלו 8 תשובות שהן קרוב באמצעות חלוקה פנימית בהיסטוגרמה צורת מחזור במפעל (במיליוני 5) | קבוצה במידגם ל"30%. חלוקת הפניות היתה בדלקמן: הפניה למפעלים - פניה אישית או בדואר. פניות אישיות נערכו לכ"ס14 מפעלים. 22 | הסימון נעשה ע"י קודים: 5 -03 1 | מפעלים נמנעו להשתתף בתואנות שונות. כל | א - פניה אישית 30 -6ו 2 ְ השאר השתתפו, כ85%7. ד - פניה בדואר 0 -35 4 כד450 שאלונים נשלחו בדואר. התקבלו | מאיור 2 ניתן לראות כי המידגם כולל מיגוון 5 8 . חזרה כ-10% מכלל הפניות בשיטה זו. חלק | מפעלים מסקטורים רבים ושונים בתעשיה .- . - מהתשובות הגיעו רק לאחר משלוח תזכורות | הישראלית. למיגוון רחב זה חשיבות רבה שו סל כחודשיים לאחר משלוח השאלונים. סה"ב --) הניתוח. כפי -- --ה. לה 28 נראה ע"פ נסיון בסקרים בדואר, כי אחוז זה | הברל בשימוש שניתן לעש 0 -400 00 וסקי / ן / , = ם אפשרות חיבורלמערכת ל לקבלת תשובות בדואר הוא בהחלט סביר, מידע ממוכנות ובנחיצות לכך בין הסקטורים ו 0 2 8 דר 7 ו = 0 הנחה זו מתחזקת בהתחשב בגודל השאלון, | השונים. ככל שמדובר בסקטור בו מייצרים ביצועיו של 286ד/ מול אלה של 00/47 וז ו " ם מיגוון גדול של כרטיסי הרחבה, דיסקים קשיחים. 2 שי ה 7 2 / /" תבטאת זא1)זס ו 7 ם תאימות מלאה עם כל החומרה ומיגוון התוכנות של ג ם תמיכה מלאה של חברת האם האמריקנית, המ -- 0-0 6% 2 22 : / דגס םוי + | באבטחת מלאי חלפים גדול והקפדה על שירות מעולה ז 6 0 - ם מהירות עיבוד נתונים גבוהה ביותר - :6-8 ועכשיו, השווה גם את המחיר. - 6 ₪ אג % - 0 , ב זיכחן פנימי סטנדרטי 8א640, עם אפשרות הרחבה ובכן, מחיר 286דש של פאקארד בל הוא כמחצית -- 55| 130 0 32 22 פתבת יז ד/0ם . . - , עדםו 15 - 14 בו כונן לדיסק פנימי קשית ה -- וזהה כמעט לזה שלדא/00 8₪! 8 12.03 0 51 - 19 פזון ו 15 םי אפשרות להתקין טייפ פנימי לגיבוי בקיבולת 45/8 בד 16 עד8/ו60 ל עכשיו ברורלך, מדוע הם מסירים את הבע בנ 6 דל 4% 106 וד 20 טקפעיל ה 8 ק , . ו 11 ם מערכת הפעלה 3.1 485-005 פאק 06| 10.13 דא 6ן ‏ גוםי - 0 46 בייקל ודודו 1% -66 19 5 18 דוו 0% 2 ה ה ב 7 1 85 |8חסוז8חז10ה| 01 178060876 1601516760 8 ו 0 9 וד ל ד 1 חסוז8זסםזס:) 65ח! 15| 8.23 56 12 אלקטרר 5 0 6 ל ו מ 2001 1.16 1 -5 רחבת 4 ל . וז.86 - 3.80 7 6 | ננה 7 - 2 1 | 5.70 6 5 9508 - 0 ברה / . 0 2.|3 0 > 0 אלקטרו נייך נימיקל גומ" עקסטיל מווך זוו01קט] 2ג 0 5480 0 ש8מצ5 5480) 0 שר ה ה ה ה ה אוור 2: התפלגות המירגם לפי סקטורים "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמיז ‏ 41 / א פאקארד בל תואם לי. פאקארד בל, רחוב הבנאי 3, חולון ‏ 0ל: 03-5592242 +2 זו ו ו ל ב 3 29>-. 9->-. 10 10 1 20008 19 2 22 2 2272 146 1+ 19 . 11 9 3 12 זַ 5 1.6% 2 19 10 1% 11 3 64 9 20 21 6 16% 3 2% - 13 | 71 1-49 12007 40 - 21 148 | 13-6> 90 20 6 6 3.909 0 .6 זא206ק 608-‏ 1260 דב 6 זא6ק 6 23 13 133 13 25 22005 12 55 2 || 50 201 156 2 זן 40 1 9 6% 2 125 52 1% 41 זג 180 99 9 2006 06 2 550 ע‎ 130 6% 12.08 9509 2 10 16 6 2299 8 - 8 5:06 0 6 9% א 20 6 60 |26 .יי קוההוותוקההווותוווו איור 3: התפלגות המפעלום לפי מחזור המכיר 6 848 58800886% ו 16 זו1 100 3 5 ₪ .ל + 22 7 278 21 20 זא ]א 24 אוור 4: התפלגות המודגם לפי מספר העובדים במפעל באיור 3 מוצגת התפלגות זו על גבי היסטוגר- מה. מהתרשים ניתן לראות בבירור בי אוכלוסית המידגם כוללת מיגוון רחב של מפעלים. ניתן לראות כי ב"50% מהמפעלים נמצא מחזור מכירות שנתי של 12 מיליון דולר ויותר. רק ב-"25% מהמפעלים נמצא מחזור מכירות שנתי של 4 מיליון דולר ופ" חות. ניתן אם כן לראות כי במידגם נמצאו ב-25%6 מפעלים עם מחזור מבירות קטן יח- סית (עד 4 מיליון דולר), 25% מפעלים עם מחזור מכירות בינוני (עד כ-11 מיליון דולר), וב"50% מהמפעלים עם מחזור מכירות בינוני - גדול, וגדול (12 מיליון דולר ויותר). חלוקה לפי מספר עובדים כרי שאפשר יהיה להציג את ההתפלגות בהיסטוגרמות ולבצע ניתוחים, כפי שיוצג "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז טבלה 3: נתוני התפלגות המפעלים לפו מספר עובדום המשנה הסטטוסטו ערך (מספר עובדים) מספר עובדים ממוצע 12 סטיית תקן 2 מינימום 5 רבעון תחתון 0 חציון 200 רבעון עליון 3 מקסימום 1000 בהמשך, חולקה האוכלוסיה לקבוצות כמוצג בטבלה 4. החלוקה נעשתה כך שבכל קבוצה יהיר בממוצע 10% מהמפעלים. הקבוצה במידגם מייצגת אמצע אינטרוול, טבלה 4: חלוקת האוכלוסיה לקבוצות ע"פ מספר העובדים במפעל מספר העובדים במפעל הקבוצה במידגם 55 15- 0 20 42- 0 10 65- 55 5 100 - 0 0 160 - 0 200 210- 0 30 275- 0 500 450 - 0 0 700 - 0 2200 1300 - 0 0 0 1100-3000 איור 4 מציג את נתוני ההתפלגות בהיסטוגר מח., ניתן לראות בו כי במידגם ו של מפעלים בגדלים שונים, השכיח 0 הוא מפעל ובו 50 עובדים ומיד אחריו בהב דל קטן (שני מפעלים טחות) 950 עובדים. נותן לראות כי ב"50% מהמפעלים יש 200 עובדים ויותר. ב-25%9 מהמפעלים 80 עוב- דִים ופחות ואצל 25% יש 513 עובדים ויותר. המירגם אם כן כולל מפעלים קטנים, בינוניים וגרולים. חלוקה לפי היקף פעילות שני גורמים המאפיינים את המפעל,. מחד ועשויים להשפיע על מדיניות המיחשוב בארגון, מאידך, הם היקף פעילות המפעל, הבא לידי ביטוי במספר פעולות מכירה ללקו- חות, ובמספר פעולות רכש מטפקים. נושאי המבירות והרכש עשויים להיות קריטיים לארגון תעשייתי. מחסור בחומרי גלם עלופ " לעבב תהליבי ייצור, ואילו ניהול לא יעול של נתוני הזמנת לקוחות עלול לגרום לעיכובים באספקה, ואף לשגיאות במוצר המסופק לל- קוח. לאור האמור לעיל ניתן להניח כי בבל שיגדל היקף פעילות המפעל, יהיה צורך ברור יותר במערכות מידע מתקדמות לצורך ניהול ומע- קב יעילים. טבלה 5: נתוגי התפלגות לפי מספר פעולות מכירה ו המשתנה הסטטיסטי ערך ו מספר פעולות ממוצע של מכירה 44 סטיית התקן 111 מינימום 3 רבעון תחתון 10 חציון 200 רבעון עליון 5 מקסימום 1000 כדי לאפשר הצגת הנתונים בהיסטוגרמות ולבצע ניתוחים סטטיסטיים שונים. כפי שיפו- רט בהמשך, חולקה האוכלוסיה לקבוצות כמפורט בטבלאות 7 ו-8 להלן. החלוקה זה ססט]א 6 ז6תם; ‏ .008 5060 ₪2 אשת 6 1.07 1-07 13 3 19 1% 11.08 5 12 09 21.59 14 10 15 15 0 241 8 8|| 200 21 24|[ 7 9 200 2 141 55 8 %50 00 1068 דפ 2 סטז 2 14 2 15 1800 1.8 13 8 16 2800 23 1.7 41 - 13 12500 0 2.76 65 > 060 נעשתה כך שבכל קבוצה יופיעו ב"₪%ס1 מהמפעלים במידגם. טבלה 8: חלוקת האוכלוסיה לקבוצות ע"פ הקבוצה במידגם מיי" | מספר פעולות רכש מספקים צגת אמצע אינטרוול, מספר פעולות רכש במפעל | קבוצה במידגם טבלה 6: נתונו 0 . : התפלגות לפי מספר פעולות - רכש מספקים . 40 - > וי 5 המשתנה הסטטיסטו 0/0 5 - 20 23 - ךר 5 - 30 8 - פעולות ממוצע של רכש מספקים | 400 0 - 50 55 -. תק 16 5 - 90 107 9 ום 5 0 - 150 205 = תחתון סו 0 - 400 00 ון 50 0 1000 2400 רבעון עליון 200 מקסי בב שחת טבלה 7: חלוקת האוכלוסיה לקבוצות ע"פ חלוקה לפי סוגי מחשבים מספר פעולות מכורה - באיור 7 מוצגת התפלגות המפעלים לפי גודל מספר פעולות מכירה במפעל . קבוצה במירגם המחשבים שברשותם. החלוקה נעשתה לפי - שלושה גדלים: . 0 ו - מיקרו מחשב - - מיני מחשב 0 -100 5 4 6 - 6ו80ז1ת81)אן 200 1%%0 200 . 5 -300 0 בקבוצה של מיקרו מחשבים נכללו מפעלים 0 -400 8 אשר להם רק מיקרו מחשבים. בקבוצה זו לא 0 -600 0 נכללו מפעלים בהם מותקנים מחשבים איש- 0 -1000 1400 יים נוסף למערכת מחשב גדול יותר. יש לשים 0 - 1800 2000 לב לכך כי השכיח במידגם הוא המיני מחשב 0 - 5000 00 - אצל כ75%7 מהמפעלים. זה המחשב 0 - 80000 ס1000 הנפוץ ביותר במפעלי התעשיה בארץ. לסיכום, ניתן לראות כי המידגם מכיל מפע- לים מגדלים וסוגים שונים. נכון שזה אינו מידגם אקראי במשמעותו המדוקדקת בתיאוריה הסטטיסטית, ולכן קשה באמצעו- תו לבדוק השערות סטטיסטיות על כל אוכלוסית המפעלים בארץ, אך סביר להניח לאור המתואר לעיל כי מידגם זה מייצג מס- פיק כדי ללמוד על המגמות בארץ. איור 5 מציג את נתוני התפלגות פעולות המכירה ע"ג היסטוגרמה ואיור 6 מציג את נתוני התפלגות פעולות הרכש ע"ג היסטוגר- מה. המימצאים המוצגים בתרשימים הנ"ל מראים כי המידגם כולל מפעלים בעלי היקף פעילות מגוון ביותר. 5 זה6 הג צ0058460םה] ץצ 77 7 דווטא 82 100 00 2 איור 5: התפלגות לפי מספר פעולות מכירה "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 4535 או ]ודי שיש לנו אח החעוובות גם לעואלוח עשעוד לא עואלח. כחברה הנמצאת בצמרת העולמית של יצרני מערכות תקשורת נתוניס, אנו חייבים להציג בפניך תשובות גם לשאלות שעדיין לא נשאלו ₪ כיצד תענה אחת ולתמיד על צרכי התקשורת שלך כיום (בעתיד! ₪ כיצד תתכנן ותיישם את תפיסת ה-5+51:%1 6א811 163 ₪ מהי הדרך לשלב מערכות י.ב.מ. ברשתות ד אתיחדד! ₪ באיזה אופן תוכל לקחת את מסוף ה-י.ב.מ. שלך לעבודה בביתך! מווסר>רי6פי כדי להמעויך ולתת אח הטון ₪ היכן כדאי להשתמש בטכנולוגיה הסיב"אופטית במערך התקשורת שלך! אנן מוחרים ₪ איך תיישם מערכות אג1 באירגונך? ו פיברוניקס משיבה לשאלות אלו ואחרות בזכות נסיון וידע, בעיות מספר התקנות רב, וקשר בלתי אמצעי של המפעל עם לקוחותיו. בטרם התחעוררו. על שאלות אלה ועל כל שאלה אחרת - שאלו אותנו: 037419266. פחסוזה6וחטוחוחס6 סווססז6טוז מרכז מכירות והדגמה : פיברוניקס בעיימ, רח' אחימאיר 27, רמת-אביב ג'. טל: 037419266. כאשר מציעים לך לרכוש מחשב אישי "תואם יבמ", עצור ושאל: * האם המחשב מכיל רכיבים שהועתקו בניגוד לחוק? א האם צפויות הסתבכויות כתוצאה מקניה זו? * מה המשמעות של פגיעה בזכויות המוגנות של היצרן? * כיצד יפעלו בעתיד הרכיבים המועתקים? א האם תקבל אישור בכתב על כל ההבטחות? דרוש מחשב אישי מקורי של יבמ 7 אל תקנה חתול בשק, דרוש מחשב אישי מקורי של יבמ עם האיפיונים הבלעדיים של יבמ: האיכות והאמינות של יבמ, שרות ואחריות יבמ, תמיכה מקצועית ע"י יבמ ומשווקיה, ספריית תוכנה ענקית שנכתבה למחשב האישי של יבמ, תמיכה מקיפה בעברית שפותחה ע"י יבמ ישראל. רק מכלול זה, שאין לו "תואמים", הוא התמורה המלאה להשקעתך. פרטים אצל המשווקים המורשים למחשב האישי של יבמ. ורשבסקי פריליך דובר זתו6ם1ץ 0% ז86םק .608 217850 ךא 6 2-5 15 12 1-5 11 18 210008 6 2.2 1-5 08 18 0006 5 (1 11838 11-09 46 7% |13 ס1000 117 זג 88 70200686 8 איור 6: התפלגות לפי מספר פעולות רכש מספקים 2 זס זהג) 16ק 80ת? 9% הלפפיטייויל איור 7: התפלגות המפעלים לפי גודל המחשב שברשותם משתני המחקר רמת המיחשוב של המפעל שאלת המחקר הבסיסית בעבודה זו היא בחינת רמת המיחשוב בתעשיה הישראלית. כדי לענות על השאלה הבסיסית של רמת מיחשוב, הוגדר משתנה הנקרא רמת המיח- שוב של המפעל. משתנה זה הוא פונקציה של מספר וסוגי היישומים הממוחשבים במפעל. המשתנה נבנה בצורה הבאה: לכל יישום ממוחשב הפועל בארגון ניתן משקל על פי חשיבותו, כמפורט בטבלה 9. המשקל נקבע לפי מידת המרכזיות: של הנושא במערכת ניב"מ, כפי שיתואר להלן. "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז טבלה 9: משקלות לנושאים ממוחשבים מספר נושא היושום סידורו משקל הנהלת חשבונות תמחיר ניהול מלאי עץ המוצר ניהול הזמנות לקוחות תכנון חומרים וניהול רכש מספקים ניהול תפ"י ₪224 רת 9-4 ₪059 5 4 הסבר למשקלות: נושאים 4-1 מהווים רק את בסיסה של מער- כת ניב"מ. הפעלתם של נושאים אלה (למעט הנהלת חשבונות) בנפרד, מבלי לקשור אותם זו ן0ק0וו 53 ץצ 204% אינטגרלית לנושאים 7-5, לוקה בחסר. הטי- בה לכך היא שנושאים 7-5 מתבססים על נושאים 4-1 וקשורים אליהם. נושאים 7-5 אמורים לקבל קלט מנושאים 4-1, ולספק נתונים לנושאים 4-1. כתוצאה מכך, הפעלת נושאים ו-4 בלבד תפגע ביעילותם ובמהימנות הנתונים. מאידך, נוש" אים 7-5 מהווים את לב ליבה של מערכת ניב"מ ובלעדיהם לא יתכן ניהול יעיל של מפעל ומתן פתרון לבעית המידע של מפעל תעשייתי (רגובסקי, 1986). מן הראוי לציין שקביעת המשקלות הינה סובייקטיבית ומסתמכת על דעות מומחים, חוקרים, וכותבי העבודה. אין בנמצא, לפי מיטב ידיעתנו, מחקר שבו מוצעים משקלות שיכולים להוות בסיס לקביעה שנעשתה. נושא התיב"מ לא נלקח בחשבון כיוון שעבו- דה זו לא מתייחסת לתיב"מ. התיב"מ הוא נושא רחב וחשוב, ובהחלט מצדיק עבודה נפרדת. לנושא משכורות לא ניתן כלל משקל ביוון שהוא אינו רלוונטי לעבודה זו. נוסף לכך, בגלל המורכבות של חישוב המשכורות בארץ, והשינויים התכופים, מבצעים רוב המפעלים נושא זה בלשכת שירות, גם כאשר מותקן מחשב במפעל. קביעת רמת המיחשוב: לכל מפעל סוכמו סה"כ הנקודות על פי הפי" רוט הנ"ל. המקסימום אליו ניתן להגיע על פי המפורט בטבלה הוא 10 נקודות. נוסף לכך הוספה נקודה נוספת בגין יישומים נוספים הפועלים בארגון. הנקודה הוספה רק למק- רים בהם ליישומים הנוספים יש קשר כלשהו לנושא ניהול הייצור, כמו איסוף שעות עבו- דה לפי מחלקות או לפי פרוייקטים, ניהול כח אדם, מערכת תחזוקת מכונות וציוד וכו". על נושאים שאינם קשורים ישירות לנושא ניהול הייצור, כמו מחוללי דוחות, משרד ממוחשב, דוחות פיננטיים וכו' לא הוספה נקודה. מכאן, שרמת המיחשוב המקסימלית אליה ניתן לה- גיע לפי קנה המידה של עבודה זו, היא 11 נקודות. מקחהרטיסאטסו המ "הט הטיחה טוא ההשו הירי אחוז ההוצאה על ענ"א משתנה זֶה מייצג את הידזס בן תקציב יחידת המחשב לבין מחזור המכירות של המפעל מחזור מכירות הוא המשתנה שנבחר לייצג את גודל המפעל). כלומר: איזה אחוז ממחזור המכירות מוציא המפעל על מיחשוב בשנה. משתנה זה מהווה אמת מידה מסורתית פחשיבות מערכות המירע לארגון כולו (4פַפו, חסוזה!א). בתקציב יחידת המחשב בלולות ההוצאות על רכש חומרה ואחזקת הציור, פיתוח ואחזקת תוכנה, והפעלה שוט- פת בולל משכורות לעובדי יחידת המחשב. הערות: : 5 במקרים בהם בשנה בה נערך הסקר היו למפעל השקעות מיוחדות בנושא המיכון, במו התקנת או החלפת אינסטלציה, או התקנת מספר מערכות גדולות, חולקה השקעה זו ל-5 בהנחה ש-5 שנים הינו אורך מחזור חיים ממוצע של אינסטלציה או מערכת. . לאחר בדיקת התפלגות משתנה זה על סמך הנתונים שהתקבלו, הוגדרו 5 קבו- צות למשתנה כדלקמן: 2, 1.5, 1, 0.5, 0. (המספרים באחוזים ממחזור המכירות). השתייכות של מפעל לקבוצה זו או אחרת תיקבע ע"פ החלוקה המפורטת בטבלה 10. טבלה 10: חלוקת האוכלוטיה לקבוצות ע"פ אחוז הוצאה על מיכון אחוז הוצאה קבוצה על מיכון במפעל במידגם 0-4 0 4 - 0.25 5 4 - 0.75 יו 4 - 1.25 5ו 4 - 1.75 20 החלוקה נעשית לפי אינטרוולים קבועים. באיורים השונים יוצגו הנתונים לפי קבוצות אלו. מבנה יחירת המחשב במסגרת העבודה הוגדרו ארבעה סוגי יחי- דות מחשב בקודים הבאים: 4, 3, 2, 1. ההבדל העקרוני בין הסוגים הוא כי ביחידות מסוגים 2 1 יש אנשי תוכנה, ואילו ביחידות מסוגים 4 5 אין אנשי תוכנה. שוטת פותוח התוכנה במפעל בעבודה נקבעו 3 שיטות פיתוח: !- פיתוח עצמי (ע"י אנשי המפעל). ? - פיתוח ע"י בתי תוכנה (כולל חבילות ו ללא מעורבות של אנשי המפ- 5 - פיתוח משותף - פיתוח עצמי תוך סיוע בית תוכנה, או רכישת 6פַא69סאק באשר ו מבוצעות בשיתוף אנשי המפ- כל מפעל אופיין ע"י שיטה אחת בהתאם סוג הפית 0 וח של רוב היישומים הממוכנים פועלים בארגון. שיטת הניתוח ניתוח הגורמים אשר פ לשני חלקים: א. כל אחד מהמשתנים ב. ניתוח דו-מימדי תנים) ורטו לעיל, יחולק בנפרד (6ו8 ח3שוח) (קשרים בין שני מש- ניתוח ברמת חד-מימדית רמת המיחשוב כפי שצויין במסגג רת ההסבר על בניי המשתנה, חרי ר תו של מת המיחשוב המקסימלית אליה ניתן להגוע במסגרת עבודה זו היא וו נקודות. ברור שלא כל המפעלים יגיעו לרמת המיחשוב המקסימלית, אם בגלל שאין להם צורך בכך, או שהם נמצאים בתהליך שיפור ופיתוח ועדיין לא הגיעו לרמה המתאימה להם. כדי לקבל מדד נכון להשוואה אל מול הקיים בפועל, תיבחן להלן רמת מיחשוב ממוצעת סבירה לתעשיה. על פי המשקלות שניתנו לכל נושא ממוחשב נראה כי רמת מיחשוב סבירה למפעל תעשייתי צריכה להיות ב-7 נקודות (מתוך 11 אפשריות), וזאת על פי החישוב הבא: 1 מערכת הנה"ח חיונית לבל מפעל. 2 מערכת תמחיר מהווה כלי חיוני לכל מפעל לצורך ניהול תקין ויעיל. 5. מערכת מלאי חיונית לכל מפעל תעשייתי כדי לאפשר מעקב הן אחרי חומרי גלם והן אחרי תוצרת בתהליך ותוצרת גמו- רה. 4. מערכת עץ מוצר אינה בהכרח חיונית לכל מפעל. ישנם מפעלים המייצרים מוצ- רים להם רמה אחת או שתיים בלבד של עץ המוצר, וממילא אין חשיבות רבה למערכת ניהול עץ המוצר. 5. במפעלים בעלי היקף מכירות קטן (מב- חינת מספר פעולות, לא מבחינה כספית), לא תמיד יש צורך לנהל את מערכת ההז- מנות בצורה ממוחשבת. הצורך לכך יתעורר גם כאשר מדובר בהיקף מכירות קטן, אם ההזמנות הן ייחודיות ללקוח ומאד מורכבות, כמו למשל במפעלים בסקטור של תעשיה מתוחכמת (אלסינט, אל-אופ וכדו'). במקרים אלה יש לשמור ולנהל פרטים רבים לכל הזמנה. 6. לגבי ניהול רכש מספקים אין אחידות. ישנם מפעלים אשר להם הסכמים ארוכי טווח עם ספקים, מספר פעולות הרכש הוא קטן, ואז ממילא אין צורך רב בניהול ממוחשב של הזמנות הרכש (לדוגמה: מפעלים לשימורי מזון להם הסכמים קבו- עים עם מגדלי ירקות). 7. מערכת תפ"י בדרך כלל מורכבת ומסו- בכת. מערכת זו נדרשת בעיקר במפעלים בהם הייצור הוא תהליך ארוך ומורכב הבנוי בשלבים, כמו מפעלי אלקטרוניקה, תעשיה מתוחכמת, מפעלי מתכת, עץ, טקסטיל, ובדו'. במפעלים כאלה יש חשי- בות וערך רבים למירע אמין ועדכני, כיוון שכל שלב בייצור תלוי בשלבים אחרים ומשפיע על שלבים אחרים, וכל עיכוב או חוסר ובולים לגרום נזקים כבדים. לעומת זאת, קיימים מפעלים בהם לא תמיד מתעורר הצורך במערכת תפ"י. לאור האמור לעיל מתבהר המצב הבא: סביר להניח כי למרות הסברים אלה, ביץן הנושאים 7-4 לעיל יהיו לפחות שני נושאים חיוניים למפעל (ההנחה הבסיסית בעבודה זו היא כי מערכת ניב"מ צריכה להיות מערכת המידע המרכזית במפעל תעשייתי). במקרים אלה יהיה הניקוד עבור שני הנושאים יחד כ"4-5 נקודות, בהתאם לנושאים. נוסף לכך, במקרים רבים יותקנו במפעלים מערכות בנושאים שלא צויינו לעיל ואשר יוטיפו נקודה נוספת לשיקלול. נקודות אלה, פלוס 3 נקודות בגין הנושאים 3-1, מביאות את רמת המיחשוב הסבירה לכ-7 נקודות. מן הראוי לציין כי בחישוב זה נלקחו רק כ5097 מהנקודות האפשריות עבור הנושאיםם 7-4, ומכאן ניתן להניח כי הרמה שתוארה לעיל היא רמה סבירה מינימלית. החל מנקודה זו בעבודה, בכל מקום שיצויין רמה מינימלית סבירה תהיה הכוונה לרמה זו, וכאשר יצויין רמת מיחשוב >7, פירוש הדבר שרמת המיחשוב גבוהה מהרמה המינימלית הסבירה או שווה לה. בטבלה 11 מוצגים נתוני ההתפלגות של רמת המיחשוב בין המפעלים הכלולים במידגם, והמדרים הסטטיסטיים השונים. באיור 8 מוצגים נתונים אלה ע"ג היסטוגרמה. טבלה 11: נתוני התפלגות רמת המיחשוב המשתנה הסטטיסטי ערך רמת המיחשוב הממוצעת במירגם 459 סטיית התקן 2.06 השכיח 3 מינימום 1 רבעון תחתון 3 חציון 4 רבעון עליון 6 מקסימום וו מכאן ניתן להסיק: א. רמת המיחשוב הממוצעת שהתקבלה מהווה כ" 66% בלבד מהרמה המינימלית הסבירה. תוצאה זו נראית נמוכה. ב. כפי שצויין לעיל, השכיח הינו 35. רמת מיחשוב בעלת ערך של 3 נקודות מהווה כ"43% מהרמה המינימלית הסבירה. תוצאה זו נראית נמוכה. ג. תוצאה זו נמצאה נמוכה באמצעות מתודולוגיה לבריקת השערות, אשר לא תפורט במאמר. ד. על פי החלוקה לאחוזונים ניתן לראות כי ב"75% מהמקרים נמוכה רמת המיחשוב מ-6, רמה הנמוכה מהרמה המינימלית הסבירה. כלומר, ברוב המפעלים נמוכה רמת המיחשוב בצורה משמעותית מהר- מה המינימלית הסבירה. ע"פ נתוני ההתפלגות ניתן לראות כי ב-79.190 מהמפעלים נמוכה רמת המיחשוב מ-7. להלן נבחן את המשתנים המשפיעים על רמת המיחשוב. "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 17 88 אן)ק0ןי מגי) זא686ק .608 226-860 1 6 13 133 1.|3 73 3 56 156 2008 10 6 19 1.7 5 1.03 1.00 19 009 ג79.1 13 [0 1.1 דד.ןפ 1% ב 216 100 06 2116 0000 התקציב לנושא ענ"א התקציב לנושא ענ"א הוא אחד הגורמים החשובים המשפיעים על רמת המיחשוב. לגורם זה שני אספקטים חשובים: א. התקציב משפיע בכל הנראה באופן ישיר וברור על רמת המיחשוב. ב. התקציב מהווה בבואה של מדיניות המיחשוב במפעל. ככל שהתקציב גדול יותר, פירוש הדבר שההנהלה מייחסת חשיבות רבה יותר לנושא המיחשוב. חשוב לזכור כי מדובר בתקצוב יחסית למחזור ולא בסכומים נומינליים. בטבלה 12 מוצגים נתוני התפלגות משתנה זה במידגם (5 מפעלים לא מסרו נתונים על משתנה זה). באיור 9 מוצגים נתונים אלו בהיסטוגרמה. טבלה 12: נתוני התפלגות אחוז ההוצאה על מיחשוב במפעל משתנה סטטיסטי הערך אחוז ההוצאה הממוצע על מיחשוב במידגם 0.735 סטיית התקן 02 מינימום 0 רבעון תחתון 5 חציון 5 רבעון עליון סיו מקסימום 20 מהנתונים המוצגים באיור ובטבלה חשוב להדגיש את העובדות הבאות: האחוז השכיח הוא 0.5% - אצל 38.6% מאוכלוסית המידגם. אצל 50% מאוכלוסית המידגם, אחוז ההוצאה על מיכון קטן מ0.5%7. אצל 75% מאוכלוסית המידגם קטן אחוז ההוצאה על מיכון מ197. במחקר שנערך ב-1984 בארה"ב (.חסחגוא 1) נמצא כי בממוצע מקציבים במפעלי תעשיה כ"1% מהמחזור לנושא עיבוד נתונים. אחוז זה גבוה יותר מהממוצע שנמצא בעבודה זו. בפיפות וחירת המחשב אחר הגורמים היכולים להשפיע בצורה "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 01 825 צסא006שה, 1 ץצ 01 סא 026 איור 8: התפלגות רמת המיחשוב במירגם 6 זא6םת 20006 2 1205 2-00 220 זא 20006 2-66 2-3 1-5 1100 זו 60 31 59 46 1 3 23 זהה6 828 צ60א46005? ץצ 01 זא]םתסן]א 025 איור 9: התפלגות אחוז ההוצאה על המיחשוב במפעל 05 זג 218 860ק ד4 2% 5 4.0% ..'': .: אוור 10: התפלגות המידגם ע"פ בפיפות יחידת המחשב חזקה על כל נושא המיחשוב במפעל הוא אותו גורם אליו כפופה יחידת המחשב, או במילים אחרות: האדם בארגון האחראי על נושא המיחשוב (1984, >ווצסזסם). לאחר בחינת הנושא על פי המימצאים בשאלונים, נמצאו ארבעה גורמים ראשיים: מנב"ל בספים - חשב או סמנכ"ל כספים ווצור - האחראי על הייצור במפעל אחר באיור 10 מוצגים נתוני התפלגות המידגם על פי חלוקה זו. א .6 זא665 | .אע 2312880 זאף6אשק 0 22 2.02 37 7 ן 1+ 19 4 זג 2 2 1 83( | 49 3 0 - 28-48% 8 - 4-49 מהאיור ניתן לראות בבירור כי הגורם הש- (₪ - ביותר מבחינת הכפיפות הוא הכספים. 6 מפעלים, שהם 41.1% מהמידגם, כפוף אחראי על הכספים. למי- מצא זה יש השפעה רבה על רמת המי בתעשיה הישראלית. ו מבנה יחידת המחשב באיור וד מוצגת חלוקת המפעלים לפי גודפ 0 יחידת המחשב שלהם. החלוקה נעשתה על פי הקודים הבאים: 1 - מפעלים אשר להם יחידת מחשב מפו- תחת הכוללת מנתחי מערכות, תוכניתנים, זגו 898 צשאפטטפה? ה 5 00 5 10 5 20 15 תי סא ג3פ --7-7ְ]7----7--0--.-7------- וו איור 11: התפלגות המידגם ע"פ מבנה יחידת המחשב 2 *0 זהג63 216 860 1 - |26 . 1% . מטולב ץ, 7 : בה תוכנה 5% - ה 0-5 "2ב שרוי בי לבבב 2-2 איור 12: התפלגות ע"פ שיטת פיתוח התוכנה מפעילים, מנהלים וכו'. הכוונה ליחידת מחשב המאורגנת במבנה מוגדר כלשהו, כמו מבנה לפי נושאים, מבנה פונקציונלי, מבנה מטריצי וכו' (1986 .המפוחט6א; 6ת3 טטוות 1 2 - מפעלים בהם קיימת יחידת מחשב הכו- ללת מספר מצומצם של אנשי תוכנה (בדרך כלל במקרים אלה יחידת המחשב איננה מאורגנת במבנה מסודר כפי שתואר בסוג יחידה 1). במרבית היחידות מסוג זה יש 3-1 אנשי תוכנה העוסקים גם בניתוח מערכות וגם בתכנות ולעיתים גם בפונקציות תפעול- יות כמו הפעלת המחשב, גיבויים ועוד. 5 - מפעלים בהם יש אדם אחד או יותר המקדישים את כל זמנם לנושא ענ"א, אך עוסקים רק בפונקציות של קלט/פלט, הפעלה, ותיאום עם ספקים בנושא של אחזקת חומרה ותוכנה. אנשים אלה אינם אנשי תוכנה. 4 - מפעלים להם אין יחידת מחשב. אחד מעובדי המפעל העוסק בנושאים אחרים, אחראי גם על הפעלת המחשב בבוקר (-וטספ פחו), ניהול גיבויים, וסגירתו בסוף היום. את שאר הפעולות מבצע גוף חיצוני. במקרים רבים בקבוצה זו הקשר עם גוף חיצוני בא לידי ביטוי רק בעת רכישת והתקנת המע- רכת. מאיור 11 ניתן לראות כי המקרה השכיח ביותר הוא דווקא יחידת מחשב מסוג 5, אצל % מהמפעלים, ואחריו מסוג 4, אצל % מהמפעלים (שתיהן יחידות מחשב ללא אנשי תוכנה). כלומר, אצל קרוב ל"60% מהמפעלים אין אנשי תוכנה ביחידת המח- שב. שיטת פיתוח התוכנה במפעל במסגרת עבודה זו הוגדרו שלוש שיטות לפי- תוח תוכנה: 1 - פיתוח עצמי ע"י אנשי התוכנה במפעל. 2 - פיתוח ע"י בתי תוכנה (כולל חבילות תוכנה). 3 - פיתוח משולב. איור 12 מציג את התפלגות המפעלים ע"פ משתנה זה. לכל מפעל נקבעה השיטה האופיינית על פי שיטת הפיתוח של רוב היישומים הממוחשבים. מהאיור ניתן לראות כי ברוב המקרים (70.8% מהמפעלים) פותחה התוכנה על ידי בתי תוכנה. עובדה זו מצביעה על המגמה השלטת - להיעזר בבתי תוכנה, וכפי שהתג- לה במהלך איסוף הנתונים, להסתמך בעיקר על חבילות תוכנה. מימצא זה חשוב ביותר. מעבר לכל האמור לעיל, חשוב לשים לב לעובדה כי ברוב המקרים לא היו אנשי המפ- על מעורבים כלל בהתאמת החבילות או הפיתוח של התוכנה, ואפילו לא בשיתוף פעולה עם בתי התוכנה. בכל מקרה מראה המימצא של שיטת הפי- תוח וכן מבנה יחידת המחשב כי ברוב המפעלים מעדיפים להשאיר את נושא עיבוד הנתונים - פיתוח התוכנה, הניהול, והתפעול השוטף, בידי אנשים לא מקצועיים מתוך המפעל ו/או בידי גורמים חיצוניים. או במי- לים אחרות, מעורבותם של אנשי הארגון במיחשוב מפעלם נמוכה ביותר. "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 20 וחו סץ ח! 05 |סזוחס6 6זסוח 3%6ת 1ה6וח81ק06 זטסץ 0065 0 7 2 !ו |סז!הסס 0 66| 106 ס) 60 הקוח 60 85 6605 9 0 חס 1.855 586 6ח1 )טסט 10% :ו 65| הס 7 5זמסץ 6זח! |סז|חסס 6זסו 0% בג 9 :8850 אוור 13: מידת השינוי בהשפעה ובפיקוח של המשתמשים על צרכי המיחשוב שלהם זג 5ג8 ש6א85006, ץפטססת ! .,. 1 :10 | .20 1 ו :100 1 ו 1 1 ו | */. +00 ו 1 17 ו ו .20 ו 1 ו "וז זאזטפס]א 27% איור 14: התפלגות הנושאים הממוחשבים באוכלוסית המידגם שרה במחקר שנערך בארה"ב בין מהנדסי תעשיה וניהול במפעלים תעשייתיים, אשר בדק את שימושי המחשב בארגונים תעשייתיים באר- ה"ב (1983, עשווות) נתגלו המימצאים הבאים: -‏ 80% מהמשיבים טענו שהם או מחלקותי- הם היו מעורבים בבחינת וברכישת אמצ" עי החומרה והתוכנה עבור מחלקותיהם, ו"45% מהמשיבים טענו שהיו מעורבים בהגדרת צרכים בבחינת חומרה ותוכנה למפעל בולו. - ב-80% מהמפעלים מותקנת גם תוכנה שפותחה בארגון. -‏ 63% מהמשיבים טענו שהשפעתם ומידת הפיקוח שלהם על שימושי המחשב במחלקותים גדלה בשנים האחרונות (איור 13). "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז מימצאים אלה מראים על מעורבות גבוהה מאד של אנשי המפעל בארה"ב בכל הקשור למיחשוב בארגונם, בניגוד לחוסר המעורבות הבולט בארץ, כפי שנתגלה במידגם בעבודה זו. נושאים ממוחשבים פרמטר המשמש בבואה של מדיניות המיח- שוב במפעלים הוא התפלגות הנושאים הממוחשבים הפועלים בארגון. באיור 14 מוצגת התפלגות זו. הנתונים המוצגים בצורה גרפית באיור, מוצ- גים בטבלה 15. מהטבלה ומהאיור ניתן לראות כי במרבית המפעלים ממוחשבים נושאי הנה"ח, מלאי ותמחיר. הנושאים חיותר קשורים לניב"מ, טבלה 13: התפלגות הנושאים הממוחשבים באוכלוסית המידגם בר ב 0 נושא מספר אחוז מכלל המפעלים המפעלים תמחיר 4 0 מלאי 12 0 עץ מוצר 4 270 לקוחות 6 40 רבש 16 20 חפ"י 55 220 ו 7-0 73ּז- תת הר במו עץ מוצר ולקוחות, מיושמים רק בכ- % מהמלקרים. נושאים כמו רכש ותפ"י מיושמים רק בב-23% מכלל המפעלים במי- דגם. הצגה דו-מימדית של המימצאים לאור העובדה בי על פי אמת המידה של עבודה זו, נמצאה רמת המיחשוב בתעשיה הישראלית נמוכה ביותר, ייבחנו הקשרים בין משתנים אשר עשויים להשפיע על רמת המיחשוב לבין רמת המיחשוב. מחזור מכירות טבלה 14: רמת המיחשוב כפונקציה של מחזור המכירות של המפעלים מחזור במוליוני % רמת המיחשוב הממוצעת 1 28 2 20 4 24 7 153 סו 3 14 44 20 2 8 9 120 5 200 70 בשש 0 5 ב-א בנשש מב ב מהנתונים בטבלה ניתן לראות כי בד"כ ככל שעולה מחזור המכירות עולה רמת המית שוב של המפעל. מספר העובדים טבלה 15: רמת המוחשוב בפונקציה של מספר העובדים מספר עובדים רמת מיחשוב ממוצעת 28 25 58 50 2 120 28 . 15 148 150 +2 200 +8 20 5-77 "0 48 0 12 2200 ו .ו 0-00 3 3 17 2.33 2116 16 146 6 26 2-16 10% 19 15 2 20005 2.2 2205 22.8 22.78 22078 22078 21.22 222001 1277 +3 3 6 59 9 9 13 13 |33 3 1.166 66 2 2 1 2.01 12.8 12.8 2201 12.01 1001 1.1 1-08 1.08 1.01 .1 1004 2001 2001 ז9% דפ זז.ןפ 2201 220.41 22004 2.0 27 2.4 2.7 1.3 000 .60 זא06868. זא565 0-00 0.3 0.00 3 17 3 000 000 0-00 00 0-00 2.00 3 6 ךכ-ן 0.3 17 0.3 0.3 00 0-00 0-00 +3 1-06 06 1-70 2.3 0-3 100 3 020 00 100 2.3 100 066 [10 1%0 1900 17 00 3 000 000 1-0 ז12 0000 2-3 17 17 12 00000 17 0.000 000 2-3 000 03 12 127 121 0.03 12 11 6 848 צ60א6 600 = 6 זא סז 60 6 025 0 ְ | 1 ו[ 1 0 ***אגן2 2 1 31 / 2 *4%%%|% - 1 55% 5 0 **5|4+4% 2 0 ןז 3 0 1 5 0 ו 5 0 [ג גג 6 *%%%+4.4+49+434443+0 ו 1 /. 1 ו פ - 3--------/-. 0 5 1 > 2 2 %%ן5 5 1 %% | 2 ' ו + 0 ו 36 0 1 46 0 וו 9 . 5 | 7% + 1 2 9 נוי |2 66 1% 5%%6++%+%%4+44+545505555513+505+5453+54%1%%95353%1% 54| כ דר 11 "ץץץ ,+ כו 6 9 + ,5 90 4 %%+%434450543+2+45| 6 1פ 1 +י4ן7 6 3 *8|444445343%5%%% 4( 0 1 2 / .44| 10 ןגנ 5 0 ו %8 3 +0+544%33059%%+|2 22| >% 55+450%%5%++54555%4:ן 3 155 3 + | 113 8 +%%+5:%05%3+44504%6%0%++055545+1434+56+5. | 5 2 | 9 ץ,,,', ‏ 15| | 3 49 ד 8 3 + ון 2 ,| 0 9 ₪1 1311 1 1% ו 9-1 15 , 2 11 0 1346 3 .| 3 156 2 53| 6 0 / של ה *|5 בג : | 1 2 | 15 2 ומר 3 0 11 15 . 5+ | ו 0 |1 וו 4 64( 0 | 3 16 |: 16 0 + 5 17 1 8% )| 09| | 2 | 11 2 + 8 3 2 +45ן 9 1% 1 | 1 6 2 6% 18 2 : - ו אוור 15: התפלגות רמת המיחשוב בחלוקה לפי קבוצות אחוז ההוצאה על ענ"א היקף המכירות גם כאן מסתמנת מגמה של קשר חיובי בין ו הגידול במספר העובדים לבין רמת המיח- שוב. אחוז רמת מס' מפעלים עם ההוצאה | מיחשוב רמת מיחשוב על מיבון | ממוצעת נמוכה מ-7 2 4 2 6 בבדיקת קורלציה בין רמת המיחשוב לבין - / 4 2 5 8 מספר פעולות המכירה של המפעל התקבלו 5 , דג 75 8 55 התוצאות הבאות: 10 - 6 33 8 7 מקדם המיתאם של פירסון = 0.37611 2 - 4 סד . 5 רמת מובהקות = 0.0107 < 0.05 מ בכרו וו הקוקחה הוווקיכים הוה טבלה 19: התפלגות רמת המיחשוב בחלוקה לקבוצות אחוזי הוצאה על ענ"א בחיפוש קו הרגרסיה, באשר היקף המכירות הוא המשתנה המסביר היחידי של רמת המיחשוב, נמצא ברמת מובהקות של 0.0001 כי קיימת רגרסיה בין שני המשתנים. כלומר, הסיכון שלוקחים אם מקבלים את ההשערה כי קיים קשר בין היקף המכירות לבין רמת המיחשוב, קטן מ5997. טבלה 16: רמת המיחשוב כפונקציה של מספר פעולות מכורה מספר פעולות. רמת מיחשוב ממוצעת מבורה* ויו רו קורו פד 42 00 48 15 9 200 145 10 5 200 16 200 5 100 40 2000 42 2500 48 10000 6 * החלוקה לקבוצות ע"פ המתואר בטבלה 5. מהנתונים המוצגים בטבלה ניתן לראות את המימצאים הבאים: כל זמן שמספר פעולות המכירה קטן מ-700 בממוצע לחודש, רמת המיחשוב עולה ויורדת ללא מגמה קבועה. באשר מספר פעולות המכירה הוא ססל ומע- לה בממוצע לחודש, נמצאת רמת המיחשוב במגמה קבועה של עליה. כלומר, למספר פעולות המכירה יש השפעה על רמת המיח- שוב במפעל. אחוז ההוצאה על נושא ענ"א בטבלה 17 מוצגת רמת המיחשוב לכל אחת מקבוצות המפעלים על פי אחוז ההוצאה על נושא ענ"א כפי שמפורט בטבלה 10. באיור 5 מוצגים נתונים אלה בהיסטוגרמות. טבלה 18: רמת מיחשוב כפונקציה של אחוז ההוצאה על ענג"א אחוז ההוצאה רמת המיחשוב מספר המקרים על ענ"א הממוצעת בקבוצה 0 29 31 05 27 9 1 5 56 15 6 14 2 8 13 מנתונים אלה עולה כי יש קשר חיובי בין אחוז ההוצאה על המיחשוב לבין רמת המיחשוב במפעל. אחוז מספר מפעלים עם אחוז בקבוצה | רמת מיחשוב גבוהה | בקבוצה או שווה ל77 "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמי"ז 1 בטבלה 19 מוצגת התפלגות המפעלים בתוך הקבוצות לפי חלוקה למפעלים בהם רמת המיחשוב נמוכה מהרמה המינימלית הסבי- רה, ולמפעלים בהם רמת המיחשוב גבוהה או שווה לרמת המיחשוב המינימלית הסבי- רה. מהטבלה ניתן ללמוד: > במפעלים בהם אחוז ההוצאה על נושא ענ"א קטן מ-1%6, יש חלק קטן יחסית (עד %) של מפעלים בהם רמת המיחשוב גבוהה או שווה לרמת המיחשוב המינימ לית הסבירה. = במפעלים בהם אחוז ההוצאה על ענ"א = %, בד מהמפעלים רמת המיחשוב שווה לרמה המינימלית הסבירה או גבו- הה ממנה. > במקרים בהם אחוז ההוצאה על נושא ענ"א הוא 1.5% ומעלה, ניתן לראות בי ברוב המפעלים רמת המיחשוב גבוהה או שווה לרמה המינימלית הסבירה. המימצאים המוצגים בטבלה 18 מצביעים גם הם על תופעה דומה. בטבלה זו ניתן לראות בי עד אחוז הוצאה על מיחשוב השווה ל- % ועד בכלל, רמת המיחשוב הממוצעת קטנה מהרמה המינימלית הסבירה. במפעלים בהם אחוז ההוצאה על המיכון הוא 1.5% מהמחזור, רמת המיחשוב הממוצעת מתק" 6 זא565ק .אט6 6250 ז 66 6 2.3 2.33 . - 106086 433 גן ד 3 6 19 8 16 2.3 33 4 19 3+ 10 ד 255 6 8 8 2.022 1-16 33 5 2.5 3 4 1 2.08 0.3 5 1 21 0.3 46 1 205 00313 ז% 1 רבת לרמה המינימלית הסבירה, ‏ ואילו במפעלים בהם אחוז ההוצאה על המיכון מהווה 6 מהמחזור, רמת המיחשוב הממו צעת גבוהה מהרמה המינימלית הסבירה. בי מפעלים המוציאים על עלה ממחזור המבורות ה. ניתן אם כך להסיק מיחשוב 1.5% ומ שלהם, הגועו ברובם לרמת מיחשוב סביר בפופות יחידת המחשב גורם שעשוי להשפיע בצורה ישירה על רמת המיחשוב במפעל הוא כמובן האדם האחראי על פונקצית עיבוד הנתונים במפעל. בניתות שונות חד"ביווני של רמת המיחשוב מול כפיפות יחירת המחשב, נמצא הבדל מובהק בממוצע רמת המיחשוב בין קבוצות הכפיר פות השונות ברמת מובהקות השווה ?ל 01. מכאן ניתן להסיק כי רמת המיחשוב טבלה 20: רמת מוחשוב ממוצעת הגורם אליו כפופה יחודת המחשב זהגוו6 838 צ066ב5א ],ָ,++ +8 888% 888% |449++4%+ +ָ,,++,++888% +*+]4+" 4 8% ,+40409%+54%%%4%3%+%++++ן 88% ,)+ 4+334%%%4%4+5%344+430%004%%| התפלגות רמת המיחשוב בחלוקה לקבוצות כפופות מספר מפעלים עם רמת מיחשוב קטנה מ"7 אכן מושפעת מהגורם אליו כפופה יחידת המחשב. איור 16 מציג את התפלגות רמת המיחשוב בחלוקה לגורמים הממונים השונים ע"ג היסטוגרמה. בטבלה 20 מרוכזים נתונים על החלק היחסי של המפעלים בכל קבוצת כפי- פות בהם רמת המיחשוב נמוכה מהרמה המינימלית הסבירה ואלה בהם רמת המיח- שוב שווה לרמה המינימלית הסבירה או גבו- הה ממנה. מהטבלה ניתן לראות בבירור כי כאשר פונק- צית עיבוד הנתונים במפעל כפופה לאחראי על הבספים, רמת המיחשוב הנמוכה ביותר, וברוב המפעלים השייכים לקבוצה זו נמוכח רמת המיחשוב מהרמה המינימלית הטבירה. באשר יחידת המיחשוב כפופה לגורם "אחר", גבוהה רמת המיחשוב הממוצעת קצת יותר מאשר במקרה הקודם, אך במספר מספר מפעלים עם רמת בקבוצה | מיחשוב גבוהה או =7 אחוז בקבוצה זאוטפטות 06 15 %%%%+4344+3%34%4%%+++| מגכ"ל |+%9+43%%93%4+40%+%4%0%%% | | | 5% |++4++* 2 ₪- 31 6 55 8 8888558 ,|| 1 נספים ז4.1 06| 6 ג *%%040%033%%%000%+%%43%%4+%%+13+3303+++40444344440%430343ו4ן 2 4-07 09|[ 41 5| %+40)343333140%401004443353343310%335%%%9%%39+49%3%043%40%40%6%%%).ו3)רורור'ו4ווו'ו| 3 3 06 19 8 + +%+3+%+4%%+%4%%%3%%%+4++%%+%440++] 4 1.3 5-10 88 9 ,ץ+,++,+,+,ְ++,,,,,, |ן 5 506>.. 2.3 112 4 5+ +4++++| 6 106 100 1.5 3 %%+++ | ד 2 206 110 5 4+ ן 8 005 3 11 1 ++%++ן| 9 9 3 12 1 | 10 9 0-00 0-12 ו ג 9 000 2 0 | 1 ייצור 2 ₪ -ם 1 ו 15 :0:6 4% 1 ו / ממ כ חע ‏ שגה : 5- 0.635 1-7 ול 2 % = ב 11 1 5% + ] 8 08 000 1% 0 +4%44%5%%+%+54+ן פַּ 01| 2.3 18| | % | 10 *4%%+5%444+0+444+4%%| 1 05| 0-3 9 1 [ 1.1. 216 1% 5 ++%++| 1 אחר 1 30 10 6 8% ++,,,,),, | 2 41 300 6 6 %=%% 88 ן 3 97 36 1 | 5 "8 ,| 8 3 3.16 6 5 8% 5 3 0-00 16| | 0 +% 88788 ,| 6 1.37 0-3 17 1 1 ד 2-7 0-00 ג( 0 **59%| 8 1000 3 18 1 | 9 0 0.00 08| | 0 **55%| 0 10 ו 11 1. 15 2 "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז *ההחה*הההה?הההה*+החהה*7הה-%7777%----%₪ :. 13 אוור 16: התפלגות רמת המוחשוב בחלוקה 77ה%7-77-%----+ 8 א *. א 9 יק )] --77-+--77%7777%7777 לקבוצות כפופות ול של מפעלים (באופן יחטי) נמוכה רמת המיחשוב מהרמה המינימלית הסבירה. באשר נושא עיבוד הנתונים כפוף למנכ"ל משתפר מעט המצב. רמת המיחשוב הממו- צעת עולה במקצת, והחלק היחסי של המפע- לום בהם רמת המיחשוב גבוהה או שווה לרמה המינימלית הסבירה, מגיע לברי 20% מהמפעלים בקבוצה. אך גם כאן עדיין נמוכה רמת המיחשוב הממוצעת מהרמה המינימ- לית הסבירה. רק באשר נושא עובוד הנתונים במפעל כפוף לאחראי על היוצור, ניתן לראות בבירור בו רמת המיחשוב הממוצעת גבוחה מהרמה המינימלית הסבירה. ברוב המפעלים השוו- בום לקבוצה זו (75%) גבוהה רמת המיחשוב מהרמה המונימלית הסבירה או שווה לה. איור 8 . 0 - את התפלגות רמת המיחשוב . 8 + לגורמים ממונים, כאשר אלה מחול י 9 , ז 5 קבוצות: הא -- חראי על הייצור, אח- : - באיור בולט החבדל בין שתי הקבוצות יי בולט לייצור, מבין המפעלים בהם 1 בוד הנתונים כ 04 : פוף לייצור, יש רק 4 .. - שהם כ-25%9 מהקבוצה, בחם כ - .. נמוכה מהרמה המינימלית הסבי- . . 8 זאת, בקבוצת המפעלים בהם ו = ה כפוף לגורם השונה מהאחר- 0 ,יש 21 4 1 מפעלים, שהם ב"859 ב 8 רמת המיחשוב נמוכה מהר- + המינימלית הטביר ה. מבחן 1 (690ד-7) ו כדי לבחון את ההבדל ברמת המיח- . ב ₪ שתי הקבוצות הנ"ל, אכן ממחיש את ו המובהק. המבחן מראה כי רמת זמ חשוב הממוצעת בקבוצת המפעלים בה האחראי על הייצור אחראי גם על המיחשוב זגה אגא 6א85005, .60 זא5 604.56 560 זא8פ6אשק 60 3 8.235 3 13 8 16-56 360 23 46 18-35 65 3 9ֶ11.39 83 18 2 13-29 106 21 8 10-76 121 ד1 5 5.06 9 8 8 6.43 136 ד 8% 1.27 8 2 6 1-90 1 3 7 0-63 42 1 7 0-00 2 0 7 0-00 142 0 1 0-63 143 1 6 0-63 64 1 6% 0-00 4 0 1 1-27 6 2 0% 0-63 7 1 7 2.53 1 % 7 1-90 6% 3 7 0-00 156 0 2-53 0 אוור 17: התפלגות רמת המיחשוב בחלוקה לשתי קבוצות כפיפות: ייצור ואחרים / יוו / /|ן / / 9 +7 5%+%+ .%0%+3%004%4%4%+ +%% 0-0 29 00 77*-%777*%77-הה+-הה+-הה1רחה*-הה'החה,רהה'ההה'ההה*הה-*הה-*ה-- 8( 26 26 220 20 18 16 160 12 10 80 20080060 וסקס 566 אחרים +34 00 %++ *2|5%%%% +3+-85"%-+% 0 1 4%+%4+445540%035%%33%%+* 5| 34+ ,,, 8% 0-9 6 5% ד 1 5 885-% | 10|%%++** *.ותע 3% |*+ן / |*+ן |**ן ה====!007:7ם 7 שש>--== | //5ב-//ב---ש---]/ ]5% | [||**ן/ |ן*אן,/ [*ין / ||**ן / ||'צן / |**ן / ו ן** 0/ ||**ן / [**ן / /|++ן / /|+*ן / /ו|**] 2 / / / / רבט לקוחות עץ מוצר זו.]טקס!א %קג אוור 18: התפלגות הנושאום הממוחשבים בחלוקה לפי כפיפות יחידת המחשב - 7*%% ' | א א *+* %.* גבוחה כמעט פי 2 מרמת המיחשוב בקבוצה האחרת. . איור 18 מציג את התפלגות היישומים הממוחשבים הפועלים בארגון בחלוקה לקבוצות לפי כפיפות. איור 19 מציג את התפלגות היישומים הממוחשבים בחלוקה לפי כפיפות כאשר הכפיפות מחולקת לשתי קבוצות: אחראי על הייצור, אחרים. בטבלה ו2 מוצגת התפלגות הנושאים הממוחשבים הפועלים בארגון בחלוקה לקבוצת לפי כפיפות, כאשר בכל מקרה יצויין מה אחוז המפעלים בקבוצה בהם הנושא ממוחשב. בטבלה 22 מוצגת התפלגות הנוש- אים הממוחשבים בחלוקה לקבוצות לפי כפי- פות, כאשר החלוקה נעשית לשתי קבוצות - האחראי על הייצור, אחרים. גם בהתפלגות זו ניתן לראות בבירור באיורים ובטבלאות יתרון מוחלט למקרים בהם האחראי על הייצור במפעל הוא הגורם אליו כפופה פונקצית עיבוד הנתונים במפעל. בכל הנושאים הכלולים בנושא הניב"מ ניתן לר- אות כי כאשר יחידת המיכון כפופה לאחראי על הייצור, גדול החלק היחסי של המפעלים בהם הנושא ממוחשב מאשר בקבוצות האח- רות, וההפרש בר"כ גדול מאד. מימצא לא פחות מעניין וחשוב בנושא זה היא העוברה כי גם בכל הנושאים האחרים יש יתרון בולט למפעלים בהם יחירת המחשב כפופה לאחראי על הייצור. בכל הנושאים המפורטים בטבלה לעיל, בלי יוצא מהכלל, מתברר כי אחוז המפעלים בהם מופעל כל נושא בקבוצת המפעלים בהם נושא ענ"א כפוף לייצור, גבוה מכל הקבוצות האחרות, וברוב המקרים ההבדל הוא גדול. קיים יתרון ברור, מבחינת רמת מיחשוב ומיגוון נושאים ממוחשבים, למקרים בהם יחידת המחשב כפופה לאחראי על הויצור. *ין/ ||**ה) ||*ין, 6 / | |*ין ,/ +ין / | 2.. , /ן+*ן / /ן|+:| |/2/ או / ו|**ן | 0--- / 3 | |*:ן 4 ( 2 .). -------! |**|/ **| / . 21 1 |*ין,/ | / 1 / "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז - ד אלדור. הדורהחדש בעשיווק מחעבים. > אכיד" זר" נוחעבים בע"נ. בנין שביט גבעתיים תד 2508 תל-אביב 61250 0 טוקס 542619 ו .7 סה ד קווס6ואפפא הד תו הקסה הש דטטואסס לקוחות עץ מוצר תלא תמהיר הנה"וו זא:טססןא וקב איור 19: התפלגות הנושאים הממוחשבים בחלוקה לשתי קבוצות כפיפות: ייצור ואחרים קרמון ושיפרי שחו 5 טבלה 22: התפלגות נושאים ממוחשבים טבלה 21: נושאים ממוחשבים בחלוקה לקבוצות כפיפות בחלוקה לשתי קבוצות כפיפות נושא הגורם הממונה על המיחשוב במפעל, באחוזום כספום אחר מנכ"ל ייצור נושא 4 הנה"ת 577 7 4 ססו הנה"ח תמחיר 46 17 3 88 תמחיר מלאי 7 70 7 %6 מלאי עץ המוצר 40 17 3+ 8 עץ מוצר לקוחות 8 00 49 3 לקוחות רבש 20 23 21 50 רכש תפ"י 14 3 10 50 תפ"י ג ל6תפטםתמ: .0 זא68אפק | .008 66ק] זו65תםק 60 1 0.00 0-00 0 0 1 03 3 1 1 | ומ 0.3 2 1 + 2.3 וי 4 2 *%++%%+++ו+ן 53| 2000 10 6 "8 ,+ 1-09 2116 15 5 4455555033%5503%%3%00%%%%ן| 6 2116 20 5 "5% 88,?,, +++%+5צן 12 1506 28| 6 "88% 7" '"ץ" 8" 7 ]| 142 1% 31 3 + :ן 20.09 ולו 33 2 5%4%6%%%%% 1 2.42 2.3 זב 4 5% ,+ + 1 272 000 7 0 [ 2.05 013 3 1 =*++%ן 2001|88 2.54 42 0 "8% ן 20.8 190 5 - 87% ון,ן 2008 1.0 48 3 7+ ב 06 56 2[ + +%%+%0+95%+4+37%51404%3+4%74%59| 2001 127 88 2 '**55%5++++ן| 2.01 100 1 3 53+39%33%%%%5+,| 04 0-03 02 1 1 3 0.3 3 1 *+*%++| 1+ 0.3 6 1 שו 1 זז.ן4 7 06 2 30305%%%י4 20( 3 10 0 8888 + ן 52516 1-06 6 18 6% 01%%ו40וו3+)++רוווו:ורוו''וווכווריד)3))ו43ידורוררדודוריוי+.ו++| 11.3 1.23 97 13 %%+,,,, %+%+5%+%%+ו141%4539%ה4ו4ו334+דרוריוווודורודירויוו95+. | 0-06 06 5 15 5 8% :3%%++3+י%4014+4%30+453+4+4%55%1 1455547034 2 ל 10 . 5 | . 5 7 זי 2 2 ל -70 0-00 12 0 2 ***+ן -1 0-03 3 1 2 0-00 13 0 2 0 | וז 9-00 3( 0 8 06 16% 11 %393%0%%%%05%ו9ווייורורו+ו0ו)3ודד'ודודדודו:יוורוי:5.ווו| 6% , 2 : .7 9 2 -% 9 5 / ישן 1 2 502 1 8 ל 2 | 1 + ד 0 13 1 ,+ | -99 2.3 7 א *+++| 09| 0.65 8 1 [ כ 1% | ן 0 | 000 8[ 6 | 1 0 / . 00 18 0 1 7 00 8 0 [ -100 0-0 טפן 6 ו . 0-40 החרה*ההה-*הההה*רההה+הה-ה'ההה-'רהדרר 4-8 2-22%--2-24-%הה7--%הה--50%-- . - 4 3 2 1 צשופטבםה, כ קן 6 150 130-160 120 עב ג 340-090 0 2-8 5 איור 20: התפלגות רמת המיחשוב בחלוקה לקבוצות לפי מבנה יחורת המחשב גורם ממונה, באחוזים זאןםקסזא 26 1 ₪ 40 - - תד + רתא - ענ טא כ ד -- א שש דד "מעשה חושב" אוקטובר 6 תשרי תשמ"ז 5 שר שה העטק 9 "המלה 6ב ם- טבלה 23: התפלגות רמת המיחשוב בתוך קבוצות מבגה יחידת המחשב מספר מפעלים המיחשוב | המיחשוב המחשב | הממוצעת | השביחה נמוכה מ77 56 מבנה יחידת המחשב הגורם הישיר ביותר המשפיע על המיחשוב במפעל הוא מבנה יחידת המחשב. ככל שיחידת המחשב בארגון מפותחת יותר, כן תגדל עוצמת המיחשוב במפעל. בניתוח שונות חד-כיווני של רמת המיחשוב מול מבנה יחידת המחשב, נמצא הבדל מוב- הק בממוצע רמת המיחשוב בין קבוצות המבנה השונות ברמת מובהקות השווה ל- 1. מכאן ניתן להסיק כי רמת המיחשוב אכן מושפעת ממבנה יחידת המחשב. ההסתברות לטעות בהנחה זו היא סססס1/1. איור 20 מציג את התפלגות רמת המיחשוב בחלוקה לקבוצות ע"פ מבנה יחידת המחשב. בטבלה 23 מרוכזים נתוני ההתפלגות במטרי- צה. מהנתונים בטבלה ניתן ללמוד: > במקרים בהם מבנה יחידת המחשב מסוג 3 או 4 (יחידות מחשב ללא אנשי תוכנה), נמוכבה מאד רמת המיחשוב הממוצעת. במעט בכל המפעלים השייכים לקבוצות אלו (כ-98%) נמוכה רמת המיחשוב מהרמה המינימלית הסבירה. = במקרים בהם מבנה יחידת המחשב מסוג עם רמת מיחשוב אחוז המפעלים בקבוצה מספר המפעלים עם רמת מוחשוב גבוהה או שווה 7 אחוז המפעלים בקבוצה 2 המצב גבולי. רמת המיחשוב הממו" צעת נמוכה במקצת מהרמה המינימלית הסבירה, ‏ וב-% מהמפעלים השייכים לקבוצה, נמוכה רמת המיחשוב מהרמה המינימלית הסבירה. * רק במקרים בהם מבנה היחידה מסוג 1, גבוהה רמת המיחשוב הממוצעת מהרד מה המינימלית הסבירה, וברוב המפעלים השייכים לקבוצה זו גבוהה רמת המיח" שוב מהרמה המינימלית הסבירה או שווה לה. ברוב המפעלום בהם קיים צוות של אנשי תוכנה ולא רק מפעילום, נמצאה רמת מיח" טבלה 24: התפלגות נושאים ממוחשבים לפי מספר סידורי הנה"ח תמחיר מלאי עץ מוצר לקוחות רבש תפ"י שוב ממוצעת קרובה לרמה המינומלות הסבורה או אף שווה וגבוהה ממנה. במפע- לום בהם און אנשי תוכנה, נמצאה אך במק- רום מעטים (6% ופחות) רמת מיחשוב סבו- רה. אספקט מעניין נוסף הקשור למבנה יחידת המחשב הוא סוגי היישומים הממוחשבים לבל סוג מבנה יחידה. איור 21 מציג את התפלגות הנושאים הממוחשבים הפועלים בארגון לפי סוג מבנה יחידת המחשב באר" גון. בטבלה 24 מוצגת התפלגות הנושאים הממוחשבים בארגון לקבוצות לפי סוג מבנה וחידת המחשב בארגון, כאשר בכל מקרה יצויין מה אחוז המפעלים בקבוצה בהם הנושא ממוחשב. ניתן לראות בבירור כי יישומים ממוחשבים בנושאים 7-5 לעיל, המהווים את החלק הח- שוב ביותר של מערכת ניב"מ, פועלים בעיקר במפעלים בהם סוג היחידה הוא 1 או 2, בלומר, יש ביחידת המחשב של המפעל אנשי תוכנה. | את נושא מספר 5 (לקוחות) ניתן סוג מבנה יחידת המחשב סוג מבנה יחידת המחשב, באחוזים 7 אהא קוווהסו קמ ו ו 7 [ / / 5-5 / | |*+ן ון**ו [ / לוי / 21 / [|**ן [ן**ן ו 7-7 / | ק%ן /-‏ ;ן|צן / ו 2 [ / , %%+ [ , 2 / 3 / 5 [|/--// ו|+*ן 1 ב 2-7 2 --)2-------1. 7% [4=>-=--=-], | 19% ||**ן [ , ש-קעש | | נש | / *--- / -- + [ 1 / |[ , 1% / ו|**ן / ון**ן , |||*צין / ||+%ן , [ |+*ן / 3 , /|%%ן א /|*פן / /|+1% / /|*ן / /ו++ן / /|*ן / /[צצן י--. / ב / |/7 , 5 , 8 , 20 / 6 + 3 |1-]/ > / > | |*צן 0 47-י2ה/-------|/?-/-/------- 1‏ |**]/. | ]1 / / | |**ן/ 1 7 7 | / בו || ו [**ן / | |*צן / | |**ן| / ןי / | || / |ןפן / |[ |פן , |יאן / 1 |*+ן ב ו 0 חן ןה | מא 0 || שיק 20 /|+*ן / 5 2-. /|ן / וו 1+ ה|/2/ /ן|+*ן 22- /ן|+*ן | |**ן 1. / 55 ו 18 וי |*+ן |/ | |++ן 7 7 3 | |++ן 8 | |**ן 6 | |**ן 7 | 9 החדה ------! |**|/------. | |*+]/ ב [**]/ | |**ן/ ק | | ןו ןו | 75| |>%[/ 4 ו 7 | / ןש ל וק ו א + %+ / %* %% / ;0 ןק חן 00 קפ 0 ,ו / לש / , 19 / 16 / 6 / 1 / לב ו 37 30 / 8 / 37 % הההההחה ‏ החההההההההחחה /ההחהה-ה-₪-/ שר / 0 תפ" רבט 7 . לוחו עץ מוצר מלאל המהיר הנה"ח אוור 21: התפלגות נושאים ממוחשבים לפי "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז מבנה יחידת המחשב למצוא בחלק לא קטן (30%-409%% מהמקרים) במפעלים בהם סוגי היחידות הם 3, 4. בנוש- אי רבש ותפ"י קטן מאד מספר המפעלים בהם ממוחשבים נושאים אלה במקרים בהם מבנה היחידה הוא מסוגים 5, 4. במפעלים בהם יש אנשי תוכנה השויכים לארגון ומהווים חלק ממנו, נמצא המחשב מנוצל ביעילות רבה יותר מאשר במפעלים האחרים. במפעלים אלה נמצאה כזבור רמת מוחשוב גבוהה יותר ומערכות מידע מתקד- מות רבות ואמינות יותר. שיטת פיתוח התוכנה במפעל לשיטת פיתוח התוכנה במפעל אמור להית קשר ישיר וחשוב עם רמת המיחשוב בארגון. בניתוח שונות חד"כיווני של רמת המיחשוב מול שיטת פיתוח התוכנה במפעל נמצא הבדל מובהק בממוצע רמת המיחשוב בין שיטות הפיתוח השונות, ברמת מובהקות של 1. מבאן ניתן להסיק כי רמת המיחשוב אכן מושפעת משיטת פיתוח התוכנה במפ- על. ההסתברות לטעות בקביעה זו היא איור 22 מציג את התפלגות רמת המיחשוב בחלוקה לקבוצות ע"פ שיטת פיתוח התוכנה במפעל. בטבלה 25 מרוכזים נתוני ההתפלגות במטריצה. מהנתונים ניתן ללמוד: * רק במקרים בהם רוב פיתוח התוכנה נעשה ע"י אנשי המפעל, התקבלה רמת מיחשוב ממוצעת הגבוהה מהרמה המינימלית הסבירה. כמו כן ניתן לראות כי רק בקבוצה זו נמצאה רמת מיחשוב גבוהה או שווה לרמה המינימלית הסבי- רה ברוב המפעלים השייכים לקבוצה - % מהמפעלים. * במקרים בהם הפיתוח נעשה במשולב בין אנשי המפעל לבין בתי התוכנה, התקבלה רמת מיחשוב ממוצעת נמוכה מעט מהר" מה המינימלית הסבירה. בקבוצה זו יש % מהמפעלים בהם רמת המיחשוב הממוצעת נמוכה מהרמה המינימלית טבלה 25: התפלגות רמת המיחשוב בחלוקה לפו שוטת פותוח 31 217 3 רמת מו ו מספר מפעלים עם |אחוז המפעלים | מספר מפעלים עם | אחוז המפעלים רמת מיחשוב < 7 | = בקבוצה רמת מיחשוב > 7 בקבוצה שוטות פיתוח התוכנה -₪ ו זגו 888 צסא וק הלו 4 6 זא 10 26 9 0.00 0 0 09 0-00 00 0 | 6 09 0.00 0 0 21 יי זי 2 2 [3 . 3 6 4 *%פצן 4 7 0 9 3 5% 5 5 0 1 2 | 6 - 6 פן 5 *י+ן ד 3 0-00 16 3 %?? המה 9 1.2 18 2-0 91 6 1.27 200 200 ***+| 10 +9%%ו ג1 9 8.23 33 13 ב 8 6 21 22-ה ו + 0 ה - - ל 1 816 ןב 5 88558555 )1 ,+ 2 90 1220 ון +++,,, 5 5 5 105 1 85 ה 1 128 2 8% ד 8 1:27 130 20 ו 1 0:63 131 1 ו % 03 132 1 5 **ו|גן 5% 0.00 132 0 ב 1 127 13 2 20 8 1.277 136 25 1 % 1.27 158 2 ו 2 0 161 3 . 1 / . 6 166 5 1 2 0 19 169 3 %+, 6 84 255 153 4 1 ל 1 **45555| 8 3 0.00 156 0 ו 9 0 2156 1 ו + 18-20 220 26 26 28-00 2 4-6 8 10 12 16 6 אוור 22: התפלגות רמת המיחשוב בחלוקה לקבוצות לפי שיטת פותוח התוכנה הסבירה 469971 מהמפעלים בהם רמת המיחשוב גבוהה או שווה לרמה המינימ- לית הסבירה, כלומר, כחצי בכל מקרה. * במקרים בהם רוב הפיתוח נעשה ע"י בתי תוכנה נמצאה רמת המיחשוב הממוצעת הנמוכה ביותר, ונתגלה כי ב-;9ו9 מהמפעלים השייכים לקבוצה זו נמוכה /ן]ן / / /|ן / /|+ו / / / עץ מוצר לקוחות זא סקסא |תג אוור 23: התפלגות הנושאים הממוחשבים בחלוקה לפי שיטת פותוח התוכנה רמת המיחשוב הממוצעת מהרמה המינימלית הסבירה. איור 23 מציג את התפלגות היישומים הממוחשבים הפועלים בארגון בחלוקה לפי שיטת פיתוח התוכנה כאשר בכל מקרה יצויין מה אחוז המפעלים בקבוצה בהם הנושא ממוחשב. / ביה מוכנה * 9% 49% בו "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז טבלה 26: נושאים ממוחשבים בחלוקה לפי שיטת פיתוח שיטת פיתוח התוכנה, באחוזים נושא עצמי משולב בית תוכנה הנה"ח ססו 0סו תמחיר 55 588 6 מלאי 10 1 46 עץ מוצר 50 2 43 לקוחות 55 2 20 רבש 20 35 פּו תפ"י 20 42 14 מהנתונים המוצגים באיור ובטבלה ניתן לר- אות בבירור כי כאשר אנשי המפעל אינם מעורבים בפיתוח התוכנה ומשאירים את כל הפיתוח בידי בתי תוכנה, קטן יותר מספר המפעלים בהם ממוחשב כל נושא. הדבר בולט במיוחד בנושאים הקשורים לניב"מ (לקוחות, רכש, תפ"י), אך נכון גם במערכות אחריות כמו הנה"ח, תמחיר ומלאי. הסקטור אליו שייך המפעל כפי שצויין לעיל לא לכל המפעלים אכן יש צורך במיחשוב כל הנושאים. הצורך של מפעל ביישום ממוחשב זה או אחר קשור לסוג המפעל, אופיו, המוצרים אותם הוא מייצר וכו'. לנושאים אלה יש בד"כ מכנה משותף והוא הסקטור אליו שייך המפעל. לדוגמה, בפי שצויין כבר, סביר לצפות בי במפעלים | השיכים לסקטורים | כמו אלקטרוניקה, תעשיה מתוחכמת, עץ וכו', יהיה צורך גדול יותר במערכות משוכללות כמו רכש מספקים, ניהול הזמנות לקוחות, ותפ"י. הסיבה לכך היא שהמוצרים' המיוצ- רים במפעלים השייכים לסקטורים אלה הם מסובכים, כוללים אלמנטים של הרכבות, התאמת מכלולים וכו', ולכן חשוב מאד המי- דע האמין והעדכני. בניתוח שונות חד-כיווני של רמת המיחשוב מול הסקטורים נמצא הבדל מובהק בממוצע רמת המיחשוב בין הסקטורים השונים. רמת המובהקות בבדיקה זו היא 0.0001. יחד עם זאת, חשוב לשים לב לעובדה הבאה: בניגוד לגורמים האחרים המשפיעים על רמת המיח" שוב ואשר נותחו כבר, הרי גורם הסקטור אינו ‏ גורם אופרטיבי. הגורמים האחרים שפורטו לעיל נמצאים בשליטת המפעל וניתן לשנותם ע"פ החלטת ההנהלה. הסקטור אליו שייך המפעל הוא גורם שאינו ניתן לשליטה. כיוון שכך, יהיה הניתוח בסעיף זה אינפורמטיבי בלבד, לצורך מתן התרשמות כללית ולא לצורך הסקת מסקנות אופרטיב" יות. בטבלה 27 מוצגים נתונים המאפיינים את הסקטורים השונים. הערכים המופיעים בטב" לה הם הערכים הממוצעים לכל סקטור. מהטבלה ניתן ללמוד: א. הסקטור היחיד בו רמת המיחשוב הממו" צעת גבוהה מהרמה המינימלית הסבירה הוא הסקטור של התעשיה המתוחכמת. ב. אפילו בסקטור האלקטרוניקה רמת המיחשוב הממוצעת היא 5.69. רמה זו נמוכה מהרמה המינימלית הסבירה. ג. גם בסקטורים אחרים, בהם סביר היה למצוא רמת מיחשוב גבוהה יחסית בגלל מורכבות המוצרים ותהליכי הייצור כמו עץ, מתכת, טקסטיל וכו', נמצאה רמת מיחשוב נמוכה ביותר. ד. הקבוצה היחידה בה קרובה רמת המיח" שוב הממוצעת לרמה המינימלית הסבי- רה היא קבוצת המפעלים המקובצים תחת הכותרת סקטור "אחר". בקבוצה זו רמת המיחשוב הממוצעת = 6.6. בקבוצה זו נכללים מפעלים לייצור ציוד רפואי, תרופות, מוצרים אלקטרומכניים, מוצרים אופטיים וכו". ניתן לראות כי מדובר במפעלים עם מוצרים מתוחכמים, וזה אולי ההסבר לרמת המיחשוב הגבו- הה יחסית. גם בחלוקה לסקטורים מתגלה רמת מיחשוב נמוכה. גם בסקטורים בהם ניתן היה לצפות לרמת מיחשוב גבוהה בגלל סוגי המוצרים, טבלה 27: נתונים המאפיינים את הסקטורים השונים מספר פעולות מבירה בחודש השקעה במלאוי אלקטרוניקה מתוחכמת 1000 בניה 45 חשמל 0 קוסמטיקה 2 אחר וו השקעה במלאי הכוונה לערך המלאי של חומרי גלם, תוצרת בתהליך, ותוצרת גמורה ברגע מסויים בעת ספירת המלאי. הערבים הם במיליוני דולר, "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז מספר פעולות ‏ | אחוז הוצאה רמת רבש בחודש | לנושא ענ"א המיחשוב 3 15 44 ופ 0-08 5 9 7 12 1 5 5 1 06| 2 158 3 16 23 4 2 4 108 9 100 5ו סו 16 5 06 דד 4 0 | 7 0-5 0+ 400 | - 085 6 עלות ההשקעה במלאי, היקף פעילות וכו', נמצאה רמת המיחשוב נמוכה ביותר, מלבד הסקטור של תעשיה מתוחכמת. ככל הנראה נותן לזקוף עובדה זו לחובת חוסר המודעות של המנהלים לפוטנציאל הטמון בשימוש נבון במחשבים. סיכום בעבודה זו נבחנה רמת המיחשוב בתעשיה הישראלית. ההשערה הבסיסית היתה כי רמת המיחשוב בתעשיה הישראלית נמוכה. ע"פ מימצאי העבודה הוכח בצורה מובהקת כ רמת המיחשוב במידגם עליו התבססה עבודה זו נמוכה בצורה משמעותית לעומת הצרכים. משמעות תופעה זו היא חוסר יעילות בייצור, עלויות בספיות גבוהות יתר על המידה בכל הקשור למלאי, הזמנות לקוחות, תקורה וכר', ופגיעה בכושר התחרות של התעשיה הישראלית בשוק העולמי (רגובסקי, 1986). תרומתה העיקרית של עבודה זו היא בעצם המחקר שנעשה. ככל הידוע לכותבי העבודה לא נעשו מחקרים כאלה בארץ ע"י גוף אובייקטיבי בלתי תלוי. נוסף לאמור לעיל יצרה עבודה זו תשתית למפעל הבודד כדי לבדוק את מצבו מבחינת המיחשוב ולתכנן את מדיניות מערכות המי" דע שלו. בצורה בה נבנתה רמת המיחשוב לבל מפעל, ובהסתמך על הגורמים המשפי- עים על רמת המיחשוב כפי שהוצגו ונותחו | במהלך העבודה, יכול מפעל באופן בללי לב- חור את הכיוון המתאים לו ולתכנן את מדי" ניות המיחשוב. ביבליוגרפיה גשזזטגו1ז . (1986) 5 חווהנתטטא שתו צז צטווה ה 1 וח .6061ה813 זס] 54510105 ח0ו!התוזטות1 ]0 טףטסטכ] ‏ .משוצו!פט | שהטקוחס) מאסז 6 108. 2. וס 0 הש 1 , (1984) = סז ו[ 6טסאט[עחם .1166-1141 הש סוק 4 .שטצזט1. וטא זו ט0ח] 36 זטוטקוחט0י" (1983) ₪ שטוו .3 קה וטט הוקת 100051711 . צטעזט5 4 :פזטטהועָח 2 קק (1983 זטס0ו20)) 10 .סא 15 |ס/ טפ וטקטטם כ טתדיי (1984) 1 תסותזהזא .4 5 ווק ) ח00ההוה1ה | צטטג \ טאם]א 08ע 8 סק (1984 6 - [170מ0-) הווה ותה1א (1973) .00 ,[פפסו7 - 55 .0 פהזוופו[סט ה50)0] ,1ח0ז זס] זסווהס 1.051 .0 .]אטחה 0תב ]א הקת/ .00668 06 ]318 8 ה0718110]מ1 פז6וטקותט) . (1984) -0068 60058 מתטהצו[סט] זטעטגז ,5516008 שחו -אזסל אוטצ ‏ שחוחפו[סט? [ההוטופפט]0ז?] חב [החסוו .אזסץצ צוטאן 7 רגובסקי א., "שימושי מחשב בתעשיה", מעשה חושב, כרך י"ג גליון 5 אוקטובר 1986: 8 רונן, ב., "ערך נורמטיבי של מירע במערכות מירע לניהול התפעול והייצור". חיבור לשם קבלת | התואר | "דוקטור | לפילוסופיה", אוניברסיטת תל-אביב, יוני, 1985. חברי איל"א המעונינים לרבוש פרסומי ?181 יוכלו לקבלם בהנחה של 25% עם הצגת אישור חברותם. -%606+5/5 חסוזה והזס1ח! ח! פחשזד עטסוסהזחה 8 שד 08 החסזו 35 01 עףַסוסחזח חג) 8 166 חח 00 |68וחת66ד סן:ן! 6ה+)ס 6-ו סז "5516005 חסוז8וחזס)ח!" (8פזסצוחח/ הזחפך זופת 6 81 עוזסוזס- ,8ז86+0ח1.3 .8 עס ₪000 ח606 5 ,רה!0הא5106 01 עץופזסטוחנ ,ח08ו1/6 זס ץזופזפטוח! ,4ההט+5-חן[וזזס/ .₪ .ה ,800 .63 800 ,6106718005 ד ,ח06ו6.| עו8| ,חהווו ‏ סחהּווו וס ססוח6פוווסק 5 450 8001 1986 0 15550 י6סזס 1-8 5% הסוז10ו00זק 260ו!8ז1ח666ס 515 30661 חב פַחואזס 5.7 בא ק|=! 6ח) 01 5חַחו6880ס0זק) חסו61 סז 178|!260ח0666 חס 66ה6ז16ח60 ,חסוחטוא ,551608 הרבחהו (1985 ,חסז8| 28-29 ,צְח8וחז6ב) +5פש ווח .₪ ,הו51 טפט .5 עס 0060 3 הסוחטו ב 5ח6 5/6 ,ההוחההח .ג חו 5ז18טק רחס" |החזטסן 6ח+ החסז] 60)חוזק 6ם 6 .סא 6 וס , "ץזופטסח!ו (080070806) 08008 134 + וצ 1985 0 / 75 05527 :6סוזק 3 58% בח סחואזסעש+6א ז6+טכ וס חסוזהט!8ש= 66חהוחזס1זסק -16708ח! 7.3 )שא ק|=| 16 01 5חָחו6660סזק) וס טס חס זב הור56 |החסוו ,00 ,הסוו טוש 66חבוחזסה סס (1985 ,ז5601606 20 -18 ץזוז560 זס1טקוח 60 סוזסצ ס6|מטסזד 8 חו 55065 |68ווס8זק סחד ,5' 560/קן=| ,חס0) .וח| ק|[=]] 370 6ח1 זס .ססזק) (1985 .הט 12-15 חפופזו ,חזוסטס (6000/59) זסוסטא .כ-.1! 6ח8 .8 .7 ,הספחוז 384-+א 1985 0 55.50 5 05) 7 5% [8וצ וס 8 חם 8ו 66011 זסוטקוחס) שוסח ץ|חס 8 06ה08ו/חףופ 6פסחצצ 66ח8הסכחו 6 חס 1620715 6חוטוסט פוחד 68260 החוסם 0 סז 0 18חוקס!6ש6 1ח606 051 ו 1ס 850005 |8 ]0 00/0806 10-0816 2 0 6 חס 8060|כ 15 8515חקח= .5601 ו טסו סס הַחוסֶהַח8וח 01 188088 וס הו 4השתהחסזוטה6 5816חט חם ץו סו הזוחו זה סחצץ פזסחוטה החסזו .5 זוסת) חן 6615 60הצוסחסז חסוזה וסוט 6 ח 5אזסאוז 46 -קוחץפ הוס6כ-ח! .וחו 6 6ד קן| תו וס .ססזס) (1984 50% 25-30 ,89878 ,5068 (ז90/0) -> ,צ0ח8ץ80 .ק 282+א 1985 0 37.00 5 5 0 ₪פן בוו 60 ,8015 32 חחוחו8וחס6 ,אססט פוחד |0ססס)סזק סח ה הואוסווס+ | חן 055 זו הווחש הווח 0508 6 8 860וטסחופום ,5ו5ץ5 07006 ,חווטו 68 ,אסאס 68זה 8 בחוזסווחסוא 800 ,6זטו0!והסזה אזסצאהסא .ווח 165190 ,ה0ו56010081 |סססוסוק ,ה0סו081ווז/ סחבּ ,קסח5אזס/ זח! חו5 6.1 )/ע קן=| סח 01 .ססזש) (1985 6חט? 10-15 ,08ח8"] ,1015580/-56טסוטסד (זסו/60) .וא ,?הום כ 411-544 1986 0 .ו 6500 5 05 5 אפפ 60061 סח :065ט!סחז 65וקס! !0 הז ודד ;0005 ()חוט!טפ 01 56 6ח! 0ח8 5006 1 וז1?]) 61005 ח0ו506010081 |החזזסו 608 ,5זהווח9ז 6וטסחזו8 ,00005 8500 58 ;10018 6/8160 800 (סוףסו 80 פחסווהסווקקב חוואי (05)זכ) | ,= 1 וםדפם) |8זס! ]0 ח80וז8ק ו 00 6ח1 ;5חסוו8|טחחופ 5ססזכ 1651 ;0065/חו160 חסווק1ז650 6 ]0 16016 הווח 8 - 800 ;65ה80סזקקה 800 חן 0106005זכ 1 חףו065 8ח! 01 81/505ח8 - אססט .5516005 0181000160 - 108110705ח טוח 60 זט 60 4' וחססוז) ,]חסכ) חפסוזו/ 151 6 ד קן=! 6חו 1 .ססזק) (1984 קֶבּ! 21-25 ,8ופוחטך ,פוחטד (זס!/60) .] ,חטסוח8 א .ם 378+טואא 1985 0 5175 5 5 20 5% 6 חס 60015 הו8וחס0 5חח00680זכ ד חו ,6!₪5ו1 10856 חן 60ש6/ח80 655זסזם 6 00והחסוט8 ,5אזסאח6ח |068! :זפוטסוח הס |8חספז6כ ,חָחו65580ח 800 55168 וו ,0015 חסון3סוחטותוחס6 85 פזסוטכןוחס60 ,6065 זס 60 זס! 518008705 ,5אזס6ח 6חה פחסו81ח הזג 0ח8 ה8סוז41/ חן 065ה6וז6קאט 60 6ח! ]0 !ס8קוחו ו8זטוווס-50010 6ח1 .551675 ח0ו681 הט 00 בח אזסשל ,הסהוס/צ הסו10281ט וס 95 86 פסנההטוחסקקכ) 0 הס ו 1 0 קן! 6ח1 וס .ססזק) 5% 17-21 ,88 ,ה8ספטד ,5016 ו06 ₪ (1984 בסחסו/ .5 טחהּ 500 -1 ,.4 ,הסוס (5זסו/90) 372 + 1985 0 .ו 48.25 5 05 0-444-87864-5 1588 אופח זס הסווסטטסזוחו 6ח! הוויש 0085 אססם פוחד קוחו 16 - אזסטו 5'חסוחסצ סוחו עחסוסחת166 6ווד 5 פרחש!ססזכן 16 800 הַחו8ח 18 0" חסוו8זסוק%ט 6 חס 8000)כן 15 8815חקוח חו ח0וו28ו161טכ 60 חס 065ו50601ז0כ 5'חסוחס;ש 58 זו .חוזטו30 חפ חו 6ח8 0/8068 תו :ו תווצ ]68 0 00105ז51 6ח] 01 5ו8/5ח8 חם - חו הסוו8קוסו8כ 5'הסוחסעל חן 68/065568/ץ = ;הסון60008 ח! 800 ח/069 פחזס1פץ6 ;5 0 00061 6ח! ]0 הסווהחורח8א6 חם - 6 סו חסווסטססזוחו שוח הזו 00 8 - .]סש 1870016 01 05ו518 1חפזזטוס ץ!0ח 760 הסוזהוהזס!ה! ח8) 1ח0!6צ6ה26 חו 65001 ?זט פחואזס/ 9.2 6 9 6ך קו;| שחו וס .ססזק) (1985 .ח38 5-6 ,וחטו/80 ,ופא ,.]חס) .₪ חב זט860 .2 ,ז20ו5 .₪ ,1 ,וח6זו5מָחץצ (5זס)/80) ז6]טה | .כ 240 +< 1985 0 35.25 5 05 4 0% סק ץו50200560 6ףָ/ הסווהחזזסוח! שוחד 6סוח ,61101 800 ה!!68/ש סח הווא פחסוופת 1 .18ח6ההחסזוטח6 טַהואזסי 0ח8 חנו 8160 16000 הסוו8וזס!חו ]0 6הְחהח0 ]0 816ז תו חס 85חו6ם-ההותטת הסוחשע 81 1ח! 6660א6 8 וי 5חוסקששפוש !0 ץזופזסטוס 8 5חו8וחס6 אססס פווחדד 5 סח חו 8זסחוטה ץכ ,6וחסח! |8זוח60 פוח) חס ,50010100 ,3| ,6016006 ז6וטקוחסס 01 81/08 800 20080 ,05ווחסחה 00 6חורח6<8 6560160זכ 5זסק8כ 706 .06ח46ו1חו 16 ח60ע060 )סו!!ח00 6ח) 85 155065 ץ66 הס50 /סזחס' 6ח! 800 ץ500101 הסוופוזסזחו' 16500 ץ80חווו6! ]0 6515 6ח! 0חה ,500161 6! חס הסווופח8ז! 61601קוחו ח8 וחסז1 הסוח טרח 55-60 סוופווסחאו |08וזסופות "מעשה חושב" אוקטובר 1986 תשרי תשמ"ז 9 7 סיבים אובטים אסססא 6ודקס ספות אצ8א -- 00-64 אםססא 06 שחו" 0אל5 -- 08-65 אסו55! וא החד 1/0-ד 0₪= מש זהפ/א 00 6ודס 85₪|ץ -- 1ד-06= דוחפי נתונים 5-ו 600 הזהם 6ץ8 -- 182 -- ם555084הק 60 0-8 הדגם אצ5 -- אא ואוחד מדבבים קצב גבוה משא= וקוד וטא שסוסע סאג דגס -- אטאס:וא מודמים טווח קצר ומפצלים |אמססוא 6אצ0/45א57 -- 58-10 אםססוא אם וקטם שחו 2 6אצ5ה/0אצ5 -- 4-אח5 |אםססוא 6אץ5 50650 סוה -- 7-אחפ משפחת י'.ב.מ. 5270 אטואפם 0/] סאג 604% דהסק 8 -- 1299 מ דחא 60 0/ סד אהסס -- 1291 איטרנט (דםאמפהדם) על זוגות שזודים סאה קאם דפאתסה ד -- 15-6 םסא קא= דםאתשהדם דה סק 8 -- 15-8 מסדואסוא שאו | דפאתםחדם -- 1-1 0. .| 8אזסשו)6! 0818 8 6סוסצ רתות דבור נתונים וע תהסצס ה זהס -- צסם == ו == דאביב " הח' הנחונת 8 טלפ\: סגיף ירוטלים : סגיף חיפה: | | " ה - הוור -. הסייל .4 ר' א צ: פרופס 8 טררו וריה 08 ב- במטנ- הנמה הס 3557 רנזוות, '-- ם 94515 חיפה 34618 . תתו עבר ביט טכו\ז == מִיהָור 9970 18[ 5תם11ס1תטרת רתס 8 מוצרים ננסיים משעוחס סאו1 6א/45 -- ס6-ואהפ מס ₪406 דמסו5 0אצ5 -- 5-64 םסוא 066 540 0א/6 שמו/ 2 -- א60-אה5 סו 05 60 = ו הד הפוחה 0 570 -- 580-640 םס ₪65 דה0רו5 0אץ5 -- 58-65 סו ה 5408 0א67 50550 סו -- ה58-6 סו אה זהסח5 0אץ6 פהוצו-2 -- א98-65 סו 05 חס 8 60 | סה דא00 הפוחהה0 0א+5 -- 580-650 סו 6אץ5 0 הסאם ומוד וטוא סאה דהס 2 - 5-ה תשא ופוד וטוא םסוסע מפשס ה דגס -- שפוא השא ופוד וטוא סא דהסק 2 -- 5 השא וסוד וטוא 0641 דהסק 2 -- אאא 56 וא= סו אא 0 8 סד 4 -- ספוא ות 5 ואם סו וא חס 2 -- פא 56 דהסק אא הס 8 סד 4 -- ספס 56 דמסק ופאא ה הס 2 -- 5 מסדג אוו ום ואםססא סאפ -- פאוא דהא 00 0אצ8 סד סאצ6 -- 54 הסדק סא סאם- |גד - 1-פזוא סד סג סא=- ואד - 2-פדו! הפאם וקודוטוא 003 |פאאהה2-0 -- אסא החידהש שא 00 הוה סשדפועוד סד 003% - פזס השא וסוד וטוא 3270 וטו סאג פסוסע ,א דהם -- ואס !6-24/35 -- .24 70 35 )₪5-232 10 0.35( 10-24/36 -- 24 70 0.36 )₪8-232 70 ₪5-449( 1 0ד (₪8-232) 24 -- 10-24/21) (36/0.11.ש 70 0.35) 5-449/422 0 35.ש -- 0-35/36! 21 סד 35 > -- 10-35/21 (21.א סד 36/.11.)) 21.א 0ד ₪5-449/422 -- 110-3621 ההא 60 ₪ | וש סד | וח65 -- 0-5/51 הפ דה 60 55841 סד ₪1 | וה ג - 61/ש-₪10 טסו 05ה=הם דא | ההק -- 5/ק-שוס סאג ל/5-אוט פס 475833 טרפ\: 02-88990 = כורפו: 04-2566088 == עוצמה וחידושים במערכות אינטל בואו לכנס איל"א לביתן אינטל (119, 120) 1 . /386 5 וס / > ( [ =- (90) 9 | ₪ לראות מערכות אינטל המבוססות על גווס 1 - 4 קל ג * ואו . ל . / שה /וש1 מיקרו מחשב המסוגל להריץ שתי מערכות הפעלה במקביל: אואט*- למערכות רבות משתמשים 5 ₪05 5וא*- להרצת תוכניות 20 הכרהיום את המיקרר מעבד של המחר ! םטכהם ה . מיקרו של אינטל המבוססות על ; מטרד = מעבד 80386 ומערכת 6 // אואט* - . ד הפעלה 385 /ץ אואט - סת ה- אואט המתקדמת ביותר כיום), מצטיינות בכושר שוב של סופר מיני, 5פוו4 -3 ויכולת הרצת מספר עצום של חבילות תוכנה שפותחו עבור ה- אואט" 06 רנר :- אואט מצד מערכת עם יכולת של סופר מיני במחיר של מיקרו!! * אואט הוא סימן רשום של ז 8 זה * 005 5 הוא סימן רשום של דו50סהסוו אינטל סמיקונדקטורס בע"מ עתיזים, בנין מס" 3, ת"א. טל' 498080 המפיץ בישראל: איסטרוניקס, רח' רוזאניס 1 ת"א. טל' 475151 + , % ו 4 2 / : ו דוו ץיב קייש - וייצור וו :ץג ו שד ו מערכת ניהול גרב'ת - למנהל המתקדם להשלמת מערכת מחשב ה:י.ב.מ. 56 שלך למערכת ידידותית ו 4 / 1 / / 1 / 2 | % ְ 2 | | ב . . / 1 1 הראש שלנו: חושב בשבילך. ו וצו רו ו עול פתדונותו/ : 4 [