מעשה חושב – גליון דצמבר 1986, כרך י"ג גליון 6

מננעשה חווב כרך י'ג גליון 6 6 דצמבר 1986 8 כסלו תשמ"ז ז אכ אמ 1-5" 477 שקה כ , סילוק המפעל מהמשרד 9 האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה ; = 1 . | ] 78 החברה הישראולית לת מוטורת. בטיים 5% שי ו ₪0 9 רל חצור אשי או סו . יצוראגת בחיוג הוא הירות ]נ\א| החיר הנוח ו ביוחר צבורר רות תנטור ציבורית בהנוברת תוים הוווווווו ו > אזה יבול ?והל שיחוח עם חשביט בארש ובצוה > האגרי החזידט הגדולים בטלט ופחויר בפניך לטבל סיירג חיצי לניה ור עסטיר > המחצר ואיצוי בריזר א במצרדר ץר אוזר אל יוזר -30 וריג\ך > הסור וא ווי, יידי החיג וו | 1 / | ---בלעסישה חורש ב כרך י'ג גליון 6 9 דצמבר 1986 8 בסלו תשמ"ז 8 15856 עס א710ג455061 6א8065551ת אסזדגואפס:א1 6 האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה תוכן הענינים: רב השיח "המחשב כאמן, היתכן?" נערך במסגרת סילוק המפעל מהמשרד האירועים של כנס איל"א ה-21. ברב השיח שהונחה סמואל בליקר 3 | ע"י צבי ינאי השתתפו האמן יגאל תומרקין, הסופר מוחשוב ל וה הירט פנחס שדה, פרופ' אבישי מרגלית וד"ר אילן עמית. : לאלה שהחמיצו ולאלה שרוצים לחוות פעם נוספת, נחמן גבעולו 10 הבאנו את הרב שיח בחוברת זו. מה לא יידרשו מחשבים לעשות ו, אסימוב 13 השימוש באב-טיפוט בפיתוח מערכות מידע ישעוהו כהן 7 שולוב מערכות מומחה ומערכות לתמיכה בהחלטות הבנס הארצי של אנשי א. טורבן, פ.ר. ווטקינס 21 דו"ח שנתי על ההנהלה היוצאת ף בתריאל צומט 29 המחשבים , בניינ האומה, המחשב כאמן, היתבן? אוקטובר 6 מנחה: צבי ונאו 3 בּין שָדוּת חוּמִים, תַּחַת שמש סְתְו, נוסץ לְירוּשָלַיִם לְדְמּר בְּכְנֶס מְחִשְבִים. לי אוּלִי יָאֶח הָיָה יַתֶר כָּנֶס מִכַשָפוּת. אז חְמנָתִי. איש מָן הַמָאֶח ח-19, או היפ מִּין רופוטים מְהַבְחָבִים ְּמְהִירוּיות של 7/100.000.000 של שניֶח. אא .03 .6085 .דד טל בּמַת ביני הָאַמָּח רִגְלִי הָאָמָה. על פַּסְקָל ִַרְתִּי מִשה, על הָיזת הזמֶן בואו הַהילָ וקב של הַמָוֶת. נערה זהָבּח נְגשֶה אֶלִי, אַמְרָה מַלִים אֶחָדית. אֶחרִים ָרְבוּ לַגָשַת. אֶחָד אדמוני וְאֶחָד אפרקְקן ושלישי וְעד, תי נַעְרָה זְהָבְּח, כַּחָלוּם, וְאַַדְתִיחָ. "ניצוצות" של בינה מלאכותית נ. גבעולי 41 188 42% עורכת ראשית: שאולה הייטנר מערכת: אליהו הכהן מיכאל חנני ולית הָעָרֶב. פָּאָויר הַבְּבַד, עָליפָנִי חנִיּת רְחב יָפי התִהַלְבְתּ, לְאָט. ּמֶשם לשטראוּס, וְגְאוּלֶ. אבי בהן שמואל לביא אֶל ראשית ְכְמָח הַגִטְתִ, טְמְַתִּי מוּל בִּית גוּלְרִין. הדר מטמון נשֶטֶן אֶל גָדֶר הָאָבֶן של פִּיתיהַמְרְרְָש, מָבִּיט בַּבּיִת מִמול. ְעלֶם לא אשב לְחִית אֶת חַיִי שְחָייתִי בּאן. לא עוד השִירים לָאר טָשָשִיתיהַנסט, הַשַלְלִים עַל קיר טלַיתהְנְג. השחָרִים הוְרדּים, הַשִכְרון, הָאַהָבָה, הַתְקְוֶה, הַנעוּרִים, הַחִַיים. לְעילֶם לא, לְעִילֶם. חשרת עָבִים נתְקְבּצח נמוּ מַעָלִי. בְרְקים חַבְרִיקוּ, הַרְחַק. רְעָם לא נְשָמָע. אַבְרְכִים בְּטָלִיתקָמֶן עָבְרוּ, נושְאִים לְרְשִים וסְכף. גָשֶם הַחָל יורד. ספות עָבות, לא צפופית. בְּקַסָה ז עטרְח, פִּשָמנֶח פַּעָרֶב, שב אֶל שַלְחֶז פַפַנַת. סחַר רְכוּן עַל פְַקָסי. סִיעָת פּחורִים מזְרחִיים, אֶחָד מאזין לולקמִן. לילות שַוְשַבְתִּי כָּאן, פָנִים שָרְאִיתִי, חַיִם שֶחָיִיתִי, אֶחָבתוג > בשו שב אָנִי כָּאן, ריש מַלִים אֶלֶח פשוּלי עָתוּן. ַַעָרֶח הזְהפָּה אָבְֶה, לְעּלֶם. עוד מִעָט, בִּין שָהית ליליים לְתַלאָבִיב ל לְבדי בְּמונִית שהִזְמִינוּ טָבורִי אָנְשִי המחשָבִים, אע ב שָ. בְּדְמְמָה, במ יה ּמכנִית-קבוהות. פנחט שדה מתוך "הארץ" עורכת: אלינער רבין מזכירת המערכת: רותי קופרמן מתרגם: יעקב מִיטֶב כבתובת המערכת: איל"א, ת.ד. 13009 ורושלים, טל. 02-420257 02-415032 משרדי איל"א בכפר המכביה 70 03-7157722 מודעות: פרסום אמיר כהן, ויצמן 55 ת"א טל. 03-253192 דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א כל הזכויות שמורות המודעות על אחריות המפרסמים בלבר אמצעי ההמחשה שמאפשר הצגת אינפורמצית מחשב בפני קהל גדול. חיבור ישיר למרבית סוגי המחשביס. *= הקרנת אינפורמציה בצבע ובמונוכרוס. גודל תמונה עד 2.5 מטר. * הקרנה קדמית או אחורית. ‏ * מכירה והשכרה בכל הארצ. אראן אלקטרוניקס (1969) בע"מ רח' כורזין 1 גבעתיים. טל': 03-779127 2 "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז ך ה עולם העסקים האמריקאי השקיע מיליארדי דולרים במחשבים ובציוד עבור המשרד הממוכן. עם זאת יורד פריון הצוארון הלבן בשמונה מתוך תשעת הרבעונים האחרונים. נדמה שכל אחד תוהה מדוע נכשלה מהפכת המחשבים. היכן הוא "משרד העתיד"? מדוע אין הוא מסייע? * תורגם מתוך 6סאטוטקוחס6, 16 יוני 1986, באדיבות מערכת "אנשים ומחשבים" מיחשוב מחלקתי סילוק המפעל מהמשרד" מה שמעכב את ההתקדמות לעבר "משרד העתוד הינה מנטליות המכונה שאנו גוררים עמנו מהעידן התעשיותי, המשרד דהיום חייב להיות מעוצב לפי עקרונות והיבטי עידן המידע אמת, מחשבים האיצו את זרימת הניירת. המשרד הממוכן מפיק פי שניים, שלושה או אף ארבעה יותר מסמכים מבעבר. המרכז האמריקאי לפריון מדווח שבאמריקה מייצ- רים 370 מיליון מסמכים עיסקיים חדשים - המתפרסים ע"פ 1.9 מיליארד עמודים של תדפיסי מחשב - כל יום. טכנולוגיות חדשות מפותחות על מנת להאיץ עוד יותר את קצב ההדפסה: המדפטת מדגם 0 18 פולטת 20,000 שורות בדקה - 0 עמודים ביום, או במילים אחרות 160 ק"מ של נייר ביום. אולם, כפי שציין סגן הנשיא לשעבר של חברת אסזטא, פאול שטרטמן בסיפרו "תגמול המידע: התמרתה של עבודה בעידן האלקט- רוני" (בהוצאת מקמילן, ניו יורק 1985), "אם מזכירה מדפיסה 300 שורות של טקסט במעט בלתי-שימושי ליום, היא אינה מבינה כיצר מעבד תמלילים המסוגל להפיק 3000 שורות של טקסט כמעט בלתידשימושי ביום יכול להוות שיפור אשר יגביר את רווחיות האר- גון". מהירות מוגדלת ומה שאנו מודדים כפריון אינם נראים מטרות בפני עצמם. אם המחש- בים והתהליכים הממוכנים לא תורמים דבר פרט למציאת דרכים חדשות להפיק יותר ניירת במשרד, הרי שהתוצאות תמשכנה לאכזב. מנקודת מבטי, אני רואה את המשרד של ימינו הופך להיות המשרד העתידי בעקבות היישום השופע של טכנולוגיות חדשות. למעשה, אני רואה דגש מוחלט המושם על טכנולוגיה כעוגן העלול להוריד את כולנו למצולות. פתרונות לבעיות המוטעות הבעיות הקשורות ליצירת מקום עבודה רוו- חי אינן הטכנולוגיות הבלתי-מתאימות הגור- מות לנו לחרוק שיניים. שורשי הבעיה נעו- צים עמוק הרבה יותר - 250 שנה לאחור, למועד תחילתו של העידן התעשייתי, קרוב לודאי, לשנת 1735, כאשר ג'והן קיי המציא את הנול האוטומטי אשר גרם למהפכה בת- חום האריגה והפחית את המספר הנדרש של העובדים. ארגון המשרד נגזר מעקרונות אשר פשוט אינם ישימים לחברה של ימינו. המשרד בי- מינו מאורגן כמו בית חרושת - מפעל בו המוצר הינו נייר ולא סיכות או ממטרות. היות ונייר הוא המוצר של קו ההרכבה המשרדי, הכתיב הרצון להחליף מידע ע"ג נייר את התפתחותם של תכנון וטכנולוגיות המשרד. המשרד המודרני גזור מהמפעל: עם ייצורו של מוצר בר-מכירה עברנו לייצורן של רשו- | "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 5 4 תקשורת דוגמה מהות למכונה הקידמה ל בישור | התקדמות בהיסטוריה שיחה (החלפה מקומית ל רעיונות) ועידות שלמות פנים אל פנים האדם והחברה (החלפת רעיונות ע"י שיגור אנשים) מנועי טלקונפרנס (העברת רעיונות על הוראות) מיזוג בין אדם ומכונה בעידן התעשייתי יועדה הטכנולוגיה הטובה ביותר לייצור המוני של פריטים - להביס את השעון. בעידן המידע, צריכות מכונות נבונות למקד את עוצמתן ביצירת רעיונות וסינרגיזם. מות ולהעסקתם של אנשים שאינם קשורים ישירות לייצור אלא לעבודה משרדית. אולם, אם אנו מחפשים את הפתרון לבעיות המשרד במשרדים הגזורים לפי מידות המפ- על, הרי שאנו תרים אחר המפתח הלא- מתאים. לפני שנשליך עוד טכנולוגיה לעבר בעית יעילות המשרד ורווחיותו, יהא זה טוב יותר ,ם נחליט מהו המוצר האמיתי ומה הן מטרותיו של המשרד בימינו. ברגע שנושא זה ייושב, נוכל לעבור בצורה חלקה מהעבר אל העתיד. מנטליות המכונה מה שמעבב אותנו מלצעוד לעבר משרד הע- תיד הינו הנטל הכבד של העידן התעשייתי, המונח בריחיים על צוארנו, אשר שיקע אותנו בתוך מנטליות המכונה. לפי דברי העתידן, אלוין טופלר, יצרה התצפית המי- בנית של העולם את הבסיס למה שהוא קורא "תרבות המפעל" אשר גורם לנו לעבוד עדיין בבני ערובה: "ותדמית זו של יקום מיכני אחיד ופשוט, לא רק שעיצבה את התפתחותו של המדע, אלא התפשטה גם לשטחים רבים אחרים. היא השפיעה על מעצבי החוקה ליצור מכונת שלטון, ומאזניה והמחאותיה דופקים כמו מרביביו של שעון... והפריסה הדרמטית של תרבות המפעל, יחד עם מכונותיה המקישות, פריצות הדרך ההנדסיות המדהימות שלה, עלייתה של הרכבת כמוביל ראשי, והתעש- יות החרשות, כגון טקסטיל ורכב, ממש "מעשה חושב" רצמבר 1986 בסלו תשמ"ז חום 4 | 4 2 אורגניזם מרובב 0% מידע - (מכונה ו ₪2 ₪ ע"י שידור תמונות) המבוססת 2 : 2 מטרותיה המשתנות של הטבנולוגיה אב ההתמרה | המשאב הטכנולוגיה מהות | עקוון מוצר משאב הה האסטרטגי | המגדורה. " הזמן הארגון 7 מו חומרי גלם עבודת העו עונות השנה ] (זרעים, מים אומן החקפאף אדמה) מחזורית אנרגיה טבעית ט העוז מתקדם | תכנון המוצר ₪" ₪ שץ אנרגיה הון (כסף) העודן . 9 מעובדת , התעשייתי שה ם, חשמל) מוצרים (פחם ות ביצור המוני סינרגיזם . ₪ מכונה עודן (מוחות הפועלים המבוססת המידע . כצוות) על הוראות זרימת העות המורע (מוחות) מאשרות את תדמית היקום בצעצוע סרק של מהנדס" (מתוך ההקדמה לספרו של טופלר "סדר מתוך תוהו ובוהו", בהוצאת ספרי בנטם, ניודיורק, 1984). האנשים כאביזרים טופלר יכול היה להוסיף שתרבות הצעצועים נישאת מהמפעל לעבר המשרד. הדוגמה המוצלחת - המכונה וקו ההרכבה הגדול - מניעים את המוצר בזרם אינסופי. קו ההרכ- בה מאכלס את המוצר. תכנון המוצר קובע את תכנון תהליך הייצור וכל אלמנט הנדרש ליצרו, כולל תכנון המפעל וכל מכונותיו. אלו המריצים מפעלים משבצים אנשים, מכו- נות, חומרי גלם ואנרגיה במקום אחד המו- קדש בולו לייצור. קו ההרכבה מורכב מזרם מתמשך אשר בו כל פרטי הייצור מוכנים להרכבה. פעם היה זה תהליך סידרתי, במעט לינארי. פריט הגיע, פועל או מכונה הרכיבו את הפ- ריט, במידה מסויימת תרם לו ערך מוסף והניעו לאורך סרט נע. כל אלמנט בתהליך הונח בקרבתו של האלמנט הבא בתור בקו הייצור. האנשים סייעו למכונות. באשר המכונות לא יכלו להיות מתוכננות לבצע את העבודה, אנשים ביצעו אותה. אולם האנשים היוו רק את הבחירה השניה אחרי המכונות, לשם ביצוע המטלות. בעידן בו פריון היה נמדד בקצב ייצורה של יחידת ייצור, לא יכול היה האדם להתחרות במכונה המשומנת היטב. מדדנו רווח בצורה פשוטה: צבב םהה - לקחנו את התקבולים עד היום והפחתנו את ההוצאות עד היום. הכל היה מסודר מאוד, דומה מאוד למכונה. | הדרך בה מדדט זמן, תנועה ומקום, ומעל לכל, הדרך בה הגדרנו פריון, הם שהברילו את תרבות המפעל מהתרבות החקלאית אשר שררה קודם לכן. כל תרבות מאופיינת בהמצאת המפתח שלה - מה שמכנה ג'. דוד בולטר, | מחברו | של "איש הטוריג" (אוניברסיטת צפון קרולינה, צ'פל הול, 1984) כ"הטכנולוגיה המובילה" - הקובעת את מקצבו ואף מניעה את העידן כולו (ראה תרשים). בתרבות החקלאית, היתה מלאכת המחשבת הטכנולוגיה המובילה, בין אם היתה זו בניית רהיטים או גידול מזון. בעידן התעשייתי הח- ליף האדם את מושגי הקידמה והפריון בזכות תשומת הלב לטכנולוגיה מובילה חדשה - ו בולטר כתב, "אומן יתכן שהיה צריך ו בתאריך מסירה מסוים, אך משימותיו א נמדדו ע"י תפוקתם ליחידת זמן (התפת- חות אופיינית של הטכנולוגיה המכנית)". המרוץ נגד השעון ברגע שהשעון החל לדפוק עבור האדם מהעידן התעשייתי, הוא ראה את העולם כבתנועה מתמדת. הילוכי המכונות שולבו, שסתומי המנועים נסגרו ונפתחו, הרצועות רטטו, הניעו מנופים וקו ההרכבה החל לפ- עום. קידמה טכנית, צמיחה כלכלית, פריון ויעילות, אשר נמדדו ביחידות זמן, הפכו לה- יות יעדים מכומתים - מדידים, ניתנים לעידון ומושלמים עם חלוף הזמן. בעידן התעשייתי צעד הזמן קדימה. בעירן החקלאי היה הזמן מחזורי - וקשור קשר הדוק לעונות השנה. שתילה, לדוגמה, לא יכלה להתרחש בדרך-כלל באמצע החורף; התפירה פסקה עם רדת העלטה. אולם בכל שהמיכון ביסס את מקומו בעידן התעשייתי, הפכנו להיות תלויים פחות במחזורים, קווי ההרכבה יכלו לפעול 24 שעות ביממה בכל ימות השנה. זמן, שהיה פעם מחזורי, נע כעת קדימה בבטחון. מפעלים אשר לא הוגבלו במשפטים כגון "חכה עד מחר" או "המתן לאביב", ראו בעי- דן התעשייתי את ההזדמנות שנקרתה בדר- כם לקפוץ לעבר העתיד. ע"י ישום ועידון הטכנולוגיה יכולנו למעשה להתקדם - ולייר צר יותר מוצרים ליחידת זמן מאשר התא- פשר בעבר. העידן התעשייתי גם העריך את משאביו בצורה שונה מאשר בעידן החקלאי. בעידן החקלאי היו המשאבים האסטרטגיים חומרי גלם: זרעים, אדמה, מים וכדומה. אור השמש השופע, אך הבלתינצפָה, התמיר משאבים אלו למזון. בעידן התעשייתי היה המשאב האסטרטגי הון ומנוע הכלכלה הוזן באנרגיה זולה, מעובדת. אולם כפי שמציין טופלר: "היום... עידן המ" כונה זועק לעצירה, אם זמנים יכולים לזעוק - ועידננו בודאי שיכול. והירידה בעידן התע- שייה מאלצת אותנו להתעמת עם המגבלות הכואבות של מודל המכונה של המציאות". המגבלות עליהן כתב טופלר החלו לבצבץ בסוף המאה ה"19 כאשר הצלחתו של העידן התעשייתי היתה מוכחת. בתי חרושת פעלו בקדחתנות, ופלטו מוצרים בקצב שיא, אך אז צצה דילמה: ע"מ להשיא את השקעת ההון העצומה שבוצעה במיכון, היה על המפעלים לעבור ברציפות, בשלוש משמרות. יותר ויותר מוצרים הופקו מהמכוד נות והופנו לשווקים. כבאשר התייצבה המהפ" כה התעשייתית והארץ נעה ממצב של חוסר לשפע היתה הבעיה לא כל כך כיצד ליצר יותר מוצרים אלא כיצד למכור אותם. אז מה אם מפעל יבול לייצר יותר - מי יקנה את כל תוצרתו? הכניסה לשיווק כפי שציינו מספר משקיפים, צומת זו בהיסטוריה הפכה אותנו מחברה מייצרת לחברה משווקת. מכאן, התעצם מספרם של המנהלים, המנהלנים, המהנדסים, המזכירות, מנהלי החשבונות וכוחות המכר, בנוטשם את המקום השני בחשיבותו בתהליך היצור במפעל, הם התחילו לשחק תפקיד חשוב ביותר בתהליך זה. לדוגמה, יחס העובדים המנהלים לעובדי היי- צור עמד בשנת 1907 על 8.66 והוא צמח ל20%7 ב19487. במפעלים חדשים, מבוקרי רובוטים בעלי קווי ייצור ממוכנים לחלוטין, היחס בשנת 1986 גבוה עוד יותר משום ש"פועלים" מכניים מחליפים יותר ויותר פועד לי קו ייצור. בשעלתה חשיבותו של המשרד בתוך המפעל, פיתח המשרד תדמית של מודל למפעל מצליח - ליתר דיוק, בתדמית קו ההרכבה של המפעל, אשר בו כל אלמנט בתהליך מוקם בסמוך לזה שאחריו ולפניו. דגם המשרד אימץ את אותם מונחי זמן - פריון, יעילות - וחשיבותו של אתר ריכוזי אשר בו ממוקמים כל המכונות וכח העבודה. המשרד, בדומה למפעל, נראה כביטוי של מתחם פיזי ולא מה שמכנה סטנלי סמית', נשיא חטיבת הנכסים של 4787 "מרחב קונספטואלי". אשר בו אנשים חושבים ויוצ- רים. המזכירה ישבה לפני המנהלן בשער הכניסה למוצרי הנייר, דומה מאוד למכונה המבקרת את חגורת המסוע של בקבוקים, דוחה את הבלתי"מתאימים ומקדמת את הטובים. מסביב. למנהלן נקבצו שלישים ועוזרים. ומשרדיה של מחלקה אחת נותרו סמוכים לאלו שעמם היא אמורה להחליף מידע. מדדים כוזבים במפעל היו הצעדים ההכרחיים לייצורו של מוצר מוחשיים. תעשיין שרצה לשפר תהליך הזעיק מומחה ליעילות ויחדיו הם קיצרו את מחזור הייצור, הוסיפו מעט מכונות פה ושם, קיצצו בכח האדם וחסכו בעלות הייצור. אולם במשרר לא הכל היה מוחשי. כפי שכו- תב שטרסמן מדאסזטא. ב"תגמול. המירע", "ככל שאדם בודק מקרוב יותר את פרטי עבודת המשרד, כך הוא מבין פחות מה מתרחש שם." מוצרי הניירת מוחשיים כמובן, אך תכולתם אינה כזו. דיוק התרשימים, יכולת השכנוע של השיווק או אמינותו של מכתב ללקוח אינם יכולים להימדד במדדים האנטומטים של העידן המכני. למעשה, איכות, ולא כמות הפכה להיות למילת המפתח. אך איכות צרי- כה לעמוד למשפט ולא למדידה. העידן התעשייתי הסתדר טוב למדי עם מדי- דת תרומתם של העובדים. המכונה לא התעייפה ולא התלוננה. היא זכתה לשבחים על מהירותה וצייתנותה, היא ניתנה לכימות ולשליטה. במובן זה היה האדם המכונה חות משאבים מושקעים. וזה נקרא פריון תעשייתי. איני מתכוון לאמר שרעיונות לא זכו להער- כה בעידן התעשייתי, אלא שרק רעיונות כמו ניהול מידע, תנועה, אחסון, עיבוד ואיחזור - הוערכו במספר מועט ביותר של אנשים. עובדים פקחים לא ייצרו בהכרח יותר סיכות, כך שהיתה התעלמות במעט מוחלטת מהש- כל. כיום השכל ולא הגוף הם היושבים בכור ההיתוך של הכלכלה. המידע הוא המטבע או כפי שאומר הסוציולוג דניאל בל, "המשאב האסטרטגי, עד כמה מבינים אנשים, הפך להיות קריטי לאמצעי הייצור. עובדים נבונים נדרשים לחקור, לחשוב, לקבץ מידע ואח"כ להעריכו, להמירו, לפעול על פיו ולהתקשר באמצעותו". בעוד האחידות של כח העבודה היא אשר הניעה את המפעל, הרי שכיום האינדיבידואליות היא שדוחפת את המשרד החדש. אולם כיצד נוכל למדוד את פריונו של המוח ללא משוא פנים וכן את השפעתו של רעיון או את ערכה של המחשבה? ברור שרעיון אינו דומה לגזר עץ הבוער בצורה צפויה ומפיק כך וכך קלוריות בדקה, משום שלא כל הרעיונות שווים. להציע שני רעיונות בשעה לא בהכרח טוב יותר מלהצי- עם פעמיים ביום או פעם בחודש. צ'סטר קרלסון, ממציא השכפול, הוכיח את הדבר. רעיון אחד במשך חייו היה מספיק על מנת ליצור את אחת מהתעשיות הגדולות ביותר בעולם. למעשה, הקושי במדידת ערכו של רעיון יחיד או את פריונו של עובר המשרד החניק את המיכון במקום העבודה. כיצד ניתן למכן את התרומות היצירתיות, הרעיונות וההברקות של עוברי המשרד? מוּנע ע"י מידע בתהליך הייצור לא נחשבו פונקציות משרד- יות כחלק אינטגרלי ולכן הן נחשבו כתקורה. והיות והן היו "רק" תקורה, התרכז המפעל במיכונו של קו הייצור תוך הפיכתו לרווחי, ולא במשרד. מטלה זו נפלה בדרך-כלל על כתפיהם של יזמים חיצוניים - כריסטופר לתם שולס, היה אחד מהם, הוא המציא את מכונת הכתיבה המסחרית הראשונה בשנת 1868. לכן, מיכון הבלתי מושלמת אשר השקיע מאמצים בני- סיון לעמוד בקצב המתכת; שניהם נמדדו בנגד הזמן. מי שנחשב לעובד טוב יותר הוא זה אשר הפיק יותר מוצרים בפחות זמן ובפ- המשרד מתרכז בדרך הטבע בתעשייה יחו- דית או במחלקה יחודית. בפועל, משמעותו של מיכון המשרד הראשוני היתה מיכון כמות הניירת שנוצרה. "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז סים חקרו כל פרט בייצור, כך שגלילים ל של אריג הגיעו לתופר לא מוקדם מדי - ולא מאוחר מדי - מאשר התזמון המוקצב להם ע"י המכונה. בפועל, קו ההרכבה היה מבונה בפני עצמה - חיה מיכנות גדולה אשר שכנה במוחותיהם של אינדיבידואליסטים ומהנדסים. עות. מחשבים מאפשרים לנו | | טורי מול מקבילו לצאת משטף הפקת מידע ורעיונות. על מנת לשחרר עצמנו מאילוציה של תרבות המפעל, אנו חייבים, לכן, לארגן את המשרד סביב זרימת המידע ולא סביב זרימת הנייר. מהמגזר היצרני. גמישות במשרד המונע ע"י מירע, אין המזבירות צרי- כות להיות קרובות לבוסים שלהן. השלישים יבולים להימצא בחדר הבא או במדינה אחרת. אנו מוצאים גמישות חדשה בתכנון משרדים משום שרעיונות אינם צמודים לאתר. שני אנשים לא צריכים להיות קרובים זה לזה על מנת לשפר מוצר בשהם יכולים להחליף מידע בצורה אלקטרונית תוך שניות מכל מקום על פני כדור הארץ. אם המשרד מאורגן סביב זרימת המידע טים, כספים, בריאות, ביטוח וכך הלאה". מנהלים עשויים להעדיף להפעול את משרדיהם כמו מפעלים, הודות לנוחות המיושמת ("ו80ח:"), אזי עובד המשרד יכול להיראות | בופ וזור כמי שמעשיר מידע הזורם דרך הארגון. ולת החוזוי של אראו למעשה, כל עובד משרד עובד כמוכרן התו- המפ על. עם זאת, ה עוך מ למור אל מותג. משוד | במצואות, אגשים באום אך, זרימת המידע במשרר שונה להלוטין | עם רעיונות יצירתיים מזרימת המוצר במפעל. במפעל, כל שלב בייצור נשלט כבתזמורת סימפונית משומנת, 0 עולים על דעתם באשר כל צליל נשמע בדיוק ברגע הנכון. ו ך אף פרט בתהליך הייצור לא הושאר ליד 1 לפ 0 המקרה - או לתוצאה אומללה של תאונה. | ההנהלה. ניתן לעודד קו ההרכבה מיזער את הסיכוי לטעות והתא- מץ להקהות את היחודיות של האומן ואת רעיונות אלו , אך און אופיין הבלתי נחזה של עונות השנה. מהנד- אפשרות לנצח עלוהם. "מעשה חושב" דצמבר 1986 בסלו תשמ"ז המכונה אמורה היתה להיות מושלמת, ממזערת בזבוז, משיאה רווחים. היו שוליים צרים ביותר לטעות; לא היה מקום להפת" ההשפעה הכוללת של מכונה גדולה זו היו- רקת מוצרים מתוך לועה היתה, שבמרביתו, הנייר ולהתרכז במוצר היה התהליך ולול טורית וכל אלמנט האמיתי של המשרד: בתהליך נצפה ונמנה. אולם, לא כך הדבר במשרד. עובדים בקיאים רעבים לספונטניות, גמישות. במשרד, אנשים מחלקים רעיונות, מחליפים מידע. חברי ההנהלה פועלים בכיוונים שונים על מנת לחשוב על פתרונות לבעיות מיוחדות, בהן נתקלת מכונה כלכלית אשר רצה בימינו עם כשלושה רבעים מכח העבודה בשירות - ולא למעשה, לפי דברי מלקולם ס. פורבט, עורך 823216 065ז0 "שמונים אחוזים מהעוב" דים המנהליים והמקצועיים בארצות הברית משרתים במשרות שירות - מחשבים, משפ- יתרה מזאת, המוצרים שמפיק חמשרד ש ימינו אינם פתרונות הנשלפים מחמד ומתאימים לבעיות הלקוחות. מרבית החר- רות משתבחות בכך שהן מטוגלות לתת פתרונות התפורים לבעיותיו היחודיות של הלקוח באמצעות התמחותן המיוחדת. לכן, במשרד, מסתדר התשבץ בוזזמנית אנשים לא פועלים כמו מכונות; הם נוטים לעבד מידע והקצאות במקביל, תוך שילוב פיסות מבעיה אחת עם פתרונות לאחרת. מחקר שנערך ע"י פסיכולוגים וראה אוך ב"ניו-יורק טיימס", מראה שמנכ"לים של חב- רות שוקלים במקביל מספר חלוּפות ואינם מקבלים החלטות בצורה סידרתית-מובנת. ל סוג חדש של דלק לקח לאנושות מאות שנים לעבור מהעידן החקלאי לעידן התעשייתי. אנו נענו מהעידן התעשייתי לעידן המידע תוך עשורים ספו- רים. בעידן החקלאי היה הזמן מחזורי. בעידן התעשייתי היה הזמן לינארי - על מנת "לְצְבור זמן", עבדנו מהר יותר, ניצלנו את התהליך בדרך הטובה ביותר שיכולנו. בעידן המידע אנו מרבבים זמן, משלימים שתי מט- לות או יותר בו-זמנית. בעידן החקלאי היה משאב ההתמרה הראשי אור השמש: בלתי מוגבל, חינם אך בלתי- חזוי. בעידן התעשייתי היה משאב ההתמרה העיקרי אנרגיה מעובדת: זולה, בשפע וחזו- יה. בעידן המידע, משאב ההתמרה הוא שיד תוף פעולה (עפַזטחץ5), שיתוף משאבים ורע- יונות, על מנת לרתום אותם לעבר פתרונות. בעידן החקלאי המשאב האסטרטגי היה חומר. גלם: זרעים, קרקע ומים. בעידן התעשייתי היה המשאב האסטרטגי הון שנוצל לבנות מפעלים אדירים וקווי הרכבה מפותחים. בעידן המידע המשאב האסטרטגי הוא המוח: רעיונות המתדלקים את הכלבר לה. אופיים הבסיסי של "מוצרי" המשרד העתידי - רעיונות ומידע - טומנים בחובם הבטחה כבירה להתפתחותן של חברות בעשורים הבאים: מידע הוא משאב בלתי-נדלה. התחלקות בו אינה מדלרלת אותו; למעשה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, הבסיס לעוצמ- תה של כלכלתנו גדל למעשה עם השימוש. ככל שיותר אנשים מתחלקים ברעיונות ובמי- דע, אנו מרויחים מכך יותר. העליה בערך המטבע החדש של הרעיונות האיצה מחברים דוגמת ג'והן נאיסביט ופטרישיה אבורדין להציע, בספרם "להמציא מחדש את החברה" (בהוצאת ספרי וורנר, ניו"יורק, 1985), את הרעיון שכח העבודה החדש דורש את מה שהם מכנים "חינוך במשך כל החיים". על מנת להישאר ברמת מיומנות גבוהה בתפקידם, זקוקים העוברים למידע חדש בצו- רה רצופה ולהזדמנות לחרד את כישוריהם. המסקנה, מציינים המחברים, היא ברית חדשה בין העסקים וההוראה, כאשר החברה לוקחת על עצמה נתח ניכר מעול ההדרכה המתמשכת על פני כל החיים. ציטוט מספרם קובע: "המערכת. חחינוכית בימינו... ‏ לא נוערה מעולם לשרת את צרכיה של חברת המירע של ימינו; היא נתפרה על מנת להת" אים לחברה תעשייתית - עידן שבו היה הגיוני להתייחס לכל אחד בצורה שווה. אחי- דות, שליטה וריכוז במפעל ובמנהלה היו האידיאלים של החברה התעשיתית.. אינדיבידואליות, יצירתיות, היכולת לחשוב כישות עצמאית - נחשבו אך מעט כנכסים בקו ההרכבה או אף בלשכת המנב"ל". היות ולאנשים - לא למכונות - יש רעיונות, הרי יש להעריך בחברת המשרד החדשה את האנשים כמשאב בלכלי. ארגונים חופשיים מדעות קדומות ופתוחים מבחינה חשיבתית מעריכים את עובדיהם. כפי שמציע פרופסור רוברט ה. הייס מבית הספר למינהל עסקים בהרווארד, בטור העו" רך בניודיורק טיימס (20 באפריל 1986): "בארגונים כאלה, כל אחד נחשב אחראי להצלחת הארגון. הצלחתו מבוססת על ניצול הזדמנויות כשהן צצות, מקוריותו, יכולתו ללמוד, נחישותו והתמדתו". חברות מגינות בדרך-כלל על ציוד הון בעזרת חוזי תחזוקה, נוהלים לתחזוקה מונעת ולעי- תים אף בפיתוח סביבה המבטיחה את אורך חייו. האם זה נשמע פחות סביר להגן על המשאב הכלכלי החדש שלנו - האנשים אשר עובדים למעננו? תגובתיות החדרתה של טכנולוגיה חדשה מהירה יותר לאתר העבודה איפשרה למפעלים לייצר יותר בפחות זמן. וככל שהזמן בעידן המידע הפך למרובב - יותר ויותר התחלות מתרח- שות בבת-אחת - זמן התגובה לרירבונים הופך קריטי. בדיוק כפי שחיישני הטמפרטורה מציינים את תהליך צבירתו של חום בראקטור גרעיני, כך מציינים חיישני השיווק את עלית חומו של השוק התחרותי, והחברות חייבות להגיב במהירות. שליחת מזכרים הלוך ושוב לאורך המדרג הצפוף בארגון לא מניבה תשובות במהירות המספקת לעמוד בלוחות זמנים קריטיים הנקבעים במונחים של ימים או דקות במקום חודשים או שנים. כתגובה לקצב המואץ של הטכנולוגיה וקב- לת ההחלטות, איזנו חברות את הוצאותיהן והאצילו סמכויות לחלק גדול יותר של כח העבודה. אי-לכך, במצבים בהם המשרד בנוי לפי מודל המפעל, נוטה המדרג בחברה להיות במבנה של פירמידה תלולה. מנגד, חברות של עידן המידע, דוגמת אינטל ואפל והקונצרנים החדשים המטפלים בנושא הבינה המלאכותית באיזור "80% 41" ליד בוסטון נוטים להתאפיין במבנים ארגוניים שטוחים. הרצון או ההכרח במשרד החדש לעבד מידע במקביל במידה רבה קובעים את התרשים הארגוני. ככל שאנו עוזבים ומתרחקים ממו- דל המפעל, כך אנו מתקרבים לחיזוקם של כל המועסקים ולמיגורה של הסמכות המרכזית. לפי דברי פטר פ. דרוקר, בטור שפירסם בוול סטריט ג'ורנל ב-4 ביוני 1985: "ארגונים מסורתיים מבוססים בעיקר על הורדת פקו- דות, הזרימה היא מלמעלה למטה. ארגונים מבוססי מידע נשענים על אחריות. הזרימה היא מעגלית: מלמטה למעלה ואח"כ למטה בחזרה". חברה רב-לאומית גדולה שאירגנה את עצמה סביב המידע, היתה מסוגלת לבטל בו רמות ניהול בלתי הכרחיות. העצמת העובדים מקנה להם הן אחריות והן סמכות המאפשרות להם לפעול בנסיבות יחודיות. עובדים בקו נמצאים במצב הטוב ביותר כדי לדעת מה הולך, לטפל בהחלטות היומיומיות ביעילות ובדרך חסכונית. האצ- לה זו משחררת את ההנהלה הראשית לטי- פול במטלות תיאום בכל הרמות וליישם את איפיונו של כח העבודה: היכולת, הכח והמשאבים להפעיל בקרה בתחום האחריות של תפקידם. מערכות המונְחוּת ע'י הוראות נראה שמחשבים מהווים את הזרְזִּים בתהליך ההתמרה מהעידן התעשייתי למידעי. זה נכון בעקיפין. אולם המנועים האמיתיים של השינוי הן המערכות המונחות ע"י הוראות - התוכנה המניעה את המחשבים והציוד האחר. שתי מהפכות נעות במקביל בעידן המירע של ימינו: מהפכת המחשב ומהפכת ההנדסה הגנטית. רבים רואים בהן מהפכות נפרדות, אך הבסיס לשתיהן הוא מידע. ביולוגים רבים רואים באורגניזמים לא יותר מאשר מעטה ל-4אכ ערום, החומר הגנטי של כל התאים. כל ההוראות לפיתוחו של אורגניזם מוכלות בקוד הגנטי הקצר הנוצר מארבע חומצות גרעיניות בסיסיות. אין ספק שהעתיד יוביל לעבר מיזוג בין האדם והמכונה. ברמה הפשוטה ביותר, משמעות הדבר שהמכונות עתידות לרשת כישורים אינטלקטואליים מסוימים שהיו עד כה נחלת האדם - "המכונות החושבות" צפו- יות להופיע בערך בשנת 2000, לפי דברי המדען אלן טורינג. ברמה הגבוהה ביותר, עשוי מעגל המיקרו- שבב להיות מבוסס על חומר ביולוגי. מאמר שראה אור ב-חסק6ג 0!זס/ 6חה פטש6א .1.8 מה-31 בדצמבר 1984, קובע ש: "חוקרים בעלי מעוף חותרים לקראת מטרת-העל הכוללנית: לפתח שבב אלקטרוני ממוצרים אורגניים". מדענים אלו ינסו לבסס מכונות חדשות על שבבי מחשב המשכפלים עצמם. כבר עתה, מעבדות מחקר דוגמת מעבדות בל של 787 מבקשות לשלב את התכונות המבניות של ה-א , 4אא והפרוטאינים האחרים כך שישרתו כשבבי זכרון וכהתקני מיתוג עבור מערכות מחשבים המבוססות על אלמנטים ביולוגיים. סופרי המדע הבדיוני חוזים שזן חדש של אדם יבצבץ אם וכאשר יתרחש התהליך הה- פוך: מוח האדם ישלב כישורים של מחשב. מערכות מומחה במספר מובנים יתכן ונקדים את תחזיתו של טורינג. רפואה במיוחד מאמצת את תוכנת הבינה המלאכותית בצורה של מערכות מומחה כעוזרים ממוחשבים. הודות לשימושיותם, פלשו מערכות המומחה גם למפעל הרובוטי, למשרדו של המנתח הפי- ננסי ולכל מקום אחר. לערכן של מערכות המומחה שני צדדים. ראשית, הן הרחיבו את זכרון האדם ומהירו- תו. שנית, בינה מלאכותית מאפשרת למכו- נות לפעול באורח דומה יותר להלך מחש- בתם של בני אנוש. מכונות יכולות לאכלס אדם במקום שאדם יאכלס מכונות. על אף שהמחשב הינו ההתקנה החדישה ביותר בזי- ווג זה של אדם ומכונות, הוא אינו האחרון ולא היעיל ביותר הקיים. המחשב עוזר לנו למכן את עבודתנו, להפחית את הזמן והשע- מום מביצוע מטלות חוזרות. הוא יכול להר- חיק לכת וישחררנו עוד יותר תוך מתן סיוע "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 8 לפיתוח משרתים מכניים המדברים, שומעים ינים. % שת מדוע משחק המחשב תפקיד כה וחודי ומרכזי בהתפתחותו של המשרד ומ" דוע אומץ כמוביל בשורת העידן החדש. אולם בניתוח הגיוני, זהו מקרה של זיהוי לקוי. אין המחשב נושא באחריות לעידן החדש אלא מאפשר לנו לפרוץ את תרבות המפעל הממוסדת והמגבילה. נמשיך בודאי להלל את המחשב והשפעתו על הדרך בה אנו עובדים אך נזבור שהעידן החדש מעד. וול סטריט אומר בנימוס שהתעשייה "עוברת תהליך של הצטמצמות". אולם מהפכת המשרד אינה רק מואטת. היא תרה אחר אושיה חדשה, חזקה יותר המבו" סטת על תפיסה מוצקת יותר אודות מהותה של עבודת המשרד. מכונות המחקות בני תמותה בעידן המידע, המחשב הופך כלי עזר לכל האנשים, בהשוואה לעידן התעשייתי בו שימש האדם כלי עזר למכונה. קונפליקט רב-שנים בין האדם למכונה נסוב סביב מי מחקה את מי. בעזרת מחשבים יש לנו את הכלים הראשו- נים המסוגלים לפעול בדרך בה אנו פועלים. במשרד, מקדישים המנהלים למעלה מ90%7 מזמנם לתקשורת טלפונית או לפגישות. בעז- רת זיהוי קול מסופרת ומערכות להרכבת קול, יכולים גם מחשבים לדבר ולהקשיב. וכאשר מחשבים המצוידים בבינה מלאכו- תית הופכים לנפוצים יותר ויותר, יתחילו מחשבים גם להבין ולבצע את הוראותנו ע"י הקשבה ולא ע"י הקשת פקודות. בעולם הקולי, הצורך שלנו להתקשר בעל פה דחף את פיתוחו של הטלפון על פני הטלגרף. אם הטלפון לא היה מגביר את נוחות דרך ההתקשרות, הוא לא היה הופך לתעשיה בת-מיליארדי דולרים. אנשים אימצו את הטלפון משום שהוא התאים לדרך עבודתנו. ביום, מנהלים רבים לא ירתמו את המחשבים בצורה יעילה, משום שהמחשבים אינם מתאימים לדרך עבודתם של מנהלים. במקום זאת, מחשבים דורשים צייתנות לכללי מכונה. אולם, זהו האדם ולא הכלי הזכאי להערכת חשיבותו. מחשבים, המתוגברים בבינה המלאכותית, הפכו להיות אותו סוג של עזר עליו חולמים המנהלים של ימינו אך בדרך- כלל מסתדרים בלעדין. לבן, למרות הניגוד בדבר, ארגון המשרדים ועבודת המשרד אינה מונעת ע"י טכנולוגיה. טכנולוגיות חדשות פשוט יאפשרו לנו להיות יותר מאשר אנו כיום. שש רמות של הבנה אם כך, מח מארגן את המשרד? זרימת המו- "מעשה חושב" דרצמבר 1986 בסלו תשמ"ז המפעל מול המשרד: מפעל עיבוד טורי מרחב פיזי מתוכנן מראש מסודר זמן לינארי .אש תהליכים מואצים במות מיבון אוטומטו מוצרים בני קיימא מידרג משרד בצורת פירמידה תלולה אין אבחנה בין העובדים בקרה מרכזית פריון אנרגיה מעוברת כימות התמחות המאפיינים המבדולים בזרימת העבודה ובארגון משרד עיבוד מקבילי מרחב קונספטואלי ספונטני גמיש מרובב משאבים בלתי-מתכלים תהליכים תפורים איכות מיכון נבון מוצרים מתכלים. מידרג שטוח אינדיבידואליות האצלת סמבויות אפקטיביות אנרגיה מוחית הערכה קונספטואליזציה משרדים מודרניים מאופיינים ע"י אלמנטים השונים במהותם מאלו של המפעלים, עם זאת ממשיכים משרדים רבים לתפקד כמפעלי נייר דע. בחינת עבודת המשרד מוכיחה שאנשים, עד דרגות שונות התלויות בפונקציות תפקי- דם, חייבים להיות מסוגלים ויעילים באחת מתוך שש רמות ה"חשש" - לא במובן של פחד אלא במונחים של תפיסת רעיונות. מזכירה, למשל, אינה רק עונה לטלפונים ורו- שמת את הכתבות המנהל להדפסה. מזכירה מסננת מידע: האם קריאת טלפון זו חשובה? האם יש להפריע למנהל? האם זקוק המנהל למיזכר זה על מנת לקבל החלטה? מנהל מוצר מעריך מיגוון רחב של אירועים בכל יום על מנת לקבל החלטות נבונות. בהכרזה על מוצר חדש, לדוגמה, חייב המנהל לאסוף מידע אודות מתחריו. מה הם מציעים כעת ובאיזה מחיר? האם נוכל להבי- סם? מהו המספר המירבי של יחידות הני- תנות ליצור בהתבסס על סקרי שוק בלתי מקיפים? ככל שנעלה במדרג הניהולי נבחין שעומס איסוף והערכת המידע עולה בצורה אקספוננציאלית. ביצד, למשל, ישפיע הגרעון הלאומי על שערי הריבית תוך שבוע, חודש- יים, חמש שנים? כיצד ישפיע הדבר על תוכניותינו להתרחבות, כאן ובחו"ל? האם או השקט השורר במזרח התיכון מסכן את מחי- רי הנפט הנמוכים? בספרו "פולחן המירע" (בהוצאת ספרי פנת- און, ניודיורק, 1986) מזהיר מבקר הטכנולו- גיה תאודור רוז'ק שהקיבעון שלנו עם המח- שב גורם לטו להתבלבל בין המושגים "נתונים" ו"רעיונות" וכן "מידע" ו"ידיעה". בפועל, יש ערפול כללי אודות דרך הבנתנו את העולם ומה בדיוק אנו עושים כשאנו "מנהלים מידע". במשך המאות ניסו אנשים פרטיים לסדר את רמות ההבנה של האדם. העתידן וילפורד לואיס העלה בדעתו מידרג כזה, אשר גירסה שלו הנתונה להלן, מציגה מודל לדרך ביצו- ת₪-/0/ 0000 ברמת מיכון גבוהה. עה של עבודה במשרד - בלא תלות בעמדה או בכותרת התפקיד - הדורשת עיבוד ברמה אחת או יותר מתוך רמות הבנה אלו: ו. נתונים - מספרים ללא קשר, תאריכים, שמות ופריטים המציפים אותנו מדי יום. הם יכולים להיות קריאות סייסמיות או אף מדדי דאו ג'ונס יומיים (ללא קשר לתאריכים). אולבני, מקאו ו17767 הם נתונים. 2 עובדות - נתונים קשורים. כאשר אנו מצרפים את מדדי דאו ג'ונס היומי לתאריכים אנו מקבלים תמונת מצב. אולבני היא בירת ניו"יורק, | מקאו הינה ציפור והמהפכה האמריקאית שהתחוללה בשנת 1776, הן דוגמאות לעובדות. 3 ודועה - מיצרף יחודי של עובדות, המספק חומר דבק ביניהן. ניתן ללמד ידיעה; ניתן לרבוש אותח ע"י הליכה לבית הספר, מקום שם רוכש הסטודנט נקודת השקפה אודות טווח נושאים הקשורים לשדה הלימוד. אולם, רכישת ידיעה מושלמת על כל חלקי המנוע, אינה מבטיחה, לדוגמה, שמכונאי יבול לתקן מכונית. 4 נמסיון - נרכש בעיקר כתוצאה מאינטראקציות, המנותבות עצמית, עם העו- לם האמיתי. הניסיון מרחיב את הידיעה ומ- עניק לה את העושר אשר אינו זמין בלימוד לבדו. הניסיון מָפנים ידע; לוקח זמן לרכוש אותו. 5. חזונות משותפום (פחסופוצ 508766) - רמת הבנה פילוסופית ורגשית הנובעת מנקודת מוצא כללית בניגוד לפרטית. זהו חומר המנהיגים - אנשים המסוגלים לראות את המכנה המשותף, את הצורך האוניברסלי. זהו הכח המניע המזין ארגונים, דוחפם לפעולה ונותן להם תכלית. 6. התגלויות - רמת הבנה המגיעה עד מעבר להכרה, אף מעבר לתחושה. זוהי הבנה הנוג- עת בפרט רק לעיתים נדירות ובעוצמה חזקה ביותר - הברקוז יצירתית הצופה אל מעבר לגבולות המידיים ומכה, כפי שהתבטא הסו- פר גראהם גרין, ב"לב לבו של החומר". תנועה לעבר רמה גבוהה יוותר כל אחת מרמות הבנה אלו מותמרת לרמה גבוהה יותר ע"י ישום עקרון הארגון. נתונים הופכים לעובדות בעזרת סדר או אסוציאצ- יות. עובדות עולות לרמת ידיעה בעזרת סינתזה. ‏ ידיעה מותמרת לנסיון בעזרת פרספקטיבה. חזון משותף נוצר בניסיון ליי- שום כח מאחד אחד או תצפית לעבר עק- רונות משותפים. התגלויות דורשות מעבר לנשגב על מנת לפתח נקודות מבט חדשות לעבר מוקדים אשר בדרך-כלל לא מתיחסים לסיבה. זהו יישומו של עקרון הארגון המפגין את בישורינו. וזהו נדבך ההבנה המתורגל בעבודתנו, אשר קובע בעיקר את תפקירנו ועמדתנו בתוך הארגון. אנשים המלקטים ומקישים נתונים עבור טפ- סים רפואיים או עבור תביעות ביטוח, למשל, נדרשים | לרמה נמוכה | של הבנה. האינטראקציות שלהם עם מחלקות אחרות מוגבלות ורמת ההדרכה יכולה להיות נמוכה. בשעות לחץ, ניתן לשכור עובדים לפי שעות במשרה חלקית, אשר יסייעו לצוות הקבוע תוך הקדשת זמן מועטת ביותר, או אף זה לא, לחפיפה. מנגד, אנשים בעלי נסיון מקנים רמות הבנה גבוהות יותר למעסיק. חברות מגייסות במתכוון אנשים מנוסים מחברות מתחרות. רכישות של ספקים קריטיים ע"י חברות הענק מדגימות את דרך צבירתו של נסיון אשר נרכש בעמל רב אך נקנה בקלות. נראה שהמשרד, בדומה לחווה ולמפעל של- פניו, הינו מיקרו-קוסמוס"מעבדה לרעיונות חדשים ולטכנולוגיות חדשות, לשם צפייה, ובמספר מקרים לשם בקרה של שניויים חברתיים, כלכליים ופילוסופיים. במשרד אנו יכולים לצפות בעולם בעת מעבר. לעיתים תכופות מתגלים תחילה ניצני השינוי בשפתנו, החשופה למציאת ביטויים שיתארו את הטכנולוגיה החדשה. מילים חדשות כמו "תוכנה", "רובוט", "מערכות מומחה", "שבבי ]אא" ואף "ידידותי למשתמש" משמשות לתיאור המעבר בו מכונות מתקדמות בנתיב המחקה את פעולת בן התמותה. אך חשוב מכל, המעבר מהמפעל למשרד מתחיל לגרום לשינוי ארגוני בדרך בה אנו עובדים. מה שדורשים העימותים והשינויים החדים | במשרד, המתרחשים בימינו, הינו שפה חדשה אשר תאפשר לנו לבטא את תפיסותינו החדשות אודות הכוחות הנוטלים חלק במשחק. שפה חדשה לעידן חדש תעשיינים הם שהמציאו את שפת המכונות: "קצב", "יעילות", "פריון", "התמחות", "שי- גור", "כימות". קרוב לודאי שהשפה החדשה צריכה למנוע תפיסות כגון פחת, המעיד על התמעטות ערך נכסינו עם חלוף השנים. במקומו, עלינו ליי- שם גורמי הערכה לנכסינו האמיתיים - אנשינו - בהתבסס על שנים של נסיון ועל הרמות הגדלות של ההבנה. וילפורד לואיס מציע חלופות המשקפות גם את הארגון מחדש של המשרד. לפי לואיס, עלינו לדבר לא על פריון אלא על סינתזה יצירתית, לא על מרחב פיזי אלא על מרחב קונספטואלי. לא על כימות אלא על הערכה ולא על אנרגיה מעובדת אלא על אנרגיה מוחית. בעידן זה של ניהול מידע, אנו חייבים להגדיר מחדש את תפיסותינו על מנת להבין שמוח חזק, ולא גב חזק, נח בשורשי עוצמתנו הכלכלית. האנשים הם היוצרים את הגרעין לעושרנו הבלכלי, הם הם אמצעי הייצור. בעידן התעשייתי אנשים סייעו למכונות, היום, המכונות מסייעות לאנשים. תזוזה זו מהווה את מוקד השינוי הדרמטי ביותר בהיסטוריה של הייצור. אם נראה את המשאבים, האסטרטגי וההתמרתי, של העידנים הקודמים כחיצוניים לאדם, הרי זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שהמשאבים, האסטרטגי וההתמרתי, הינם פנימיים באדם ואינם מתדלדלים: המוח האנושי. איננו נפרדים יותר מאמצעי הייצור שלנו. אנו אמצעי הייצור של עצמנ. בעידן חדש זה, יש להעריך את היחודיות של עובדינו המשכילים ולא את העובדה שניתן להחליפם כזיזים בגלגל הקידמה. בקרוב, כשיוערך המוח באמצעי האמיתי של הייצור, ינוע חדר מועצת המנהלים למקום בו נמצא המשרד - כל מקום בו יש מוח פעיל ויוצר. "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז יחשוב לרווחת האדם נחמן גבעולי כנס איל"א ה-21 שם דגש על יישומי המחשב בתחומי חברה כגון חינוך, רפואה והנדסת אנוש. לכבאורה, כל הפיתוחים בתחום המיחשוב מכוונים, בטווח קצר או ארוך, לרווחת האדם. ואף על פי כן אפשר היה להבחין בהבדל מסויים בין הכנס האחרון ואלה שקדמו לו. ההרצאות, רובן כבולן, עסקו הפעם יותר בפרקטיקה מאשר בתיאוריה. שמענו בהן, מפי האנשים העוסקים בכך, על יישומים מעשיים של המחשב בארץ בתחו- מים כמו איבחון רפואי, הוראה, שיפור הזיב- רון, טיפול בכוח-אדם, תקשורת ועוד. אולי אין עוד תחום יחיד של רווחת האדם שבו חולל המחשב מהפך כה משמעותי, כמו התחום של שיקום נכים. בהרצאתה של שולה פרידריך ממרכז מילב"ת הובאו כמה דוגמאות למקרים, שבהם המחשב הוא שהפך את הנכה מיצור נטול כל תוחלת לאדם מתפקד. סופר על אשה שנעשתה משותקת בארבעת גפיה ובכושר הדיבור שלה, ורק תנועות עפעפיה רמזו על כך שכושרה האינטלקטואלי לא נפגם. תנועות שיוריות אלו נוצלו, באמצעות מחשב, לצורך תקשורת עם הסובבים אותה, מה שאיפשר לנכה לנהל משק בית, ואף להכתיב את תול- דות חייה. סופר גם על ילד באחד הקיבוצים, שעקב נכותו הקשה היה מבודד לחלוטין מבני גילו. הוא בילה את זמנו במשחקי מחשב, והגיע בהם למיומנות כה רבה, עד שהפך בזכותה למוקד חברתי בין ילדי המשק. זוהי למעשה צורה נוספת של תקשו- רת חברתית באמצעות המחשב. שמענו על סוגים שונים של מעבדי תמלילים המותאמים לנכים, כגון כזה המופעל ע"י דיבור, או ע"י מקש יחיד, או בלחיצה בראש על מסעד הבסא. הרצאתו של ד"ר אבי קירשנבאום דנה בהיב- טים הכלליים של שימוש במחשב למען הנכה. היום קיימים כבר מומחים לנושא הספציפי של פיתוח חומרה ותוכנה למען הנכים. פיתוחים אלה כרוכים באילוצים רבים, ומחייבים תשומת-לב רבה לנושאים של הנדסת אנוש. המערכת חייבת להיות פשוטה ונוחה בהפעלה, יציבה ועמידה, פתו- חה לאפשרות של שכלול והרחבה, זולה בהקמה וזולה באחזקה. דובר גם על הקשיים הפסיכולוגיים, מצד הנכה, בהסתגלות למער רכת ציוד מסובכת ומרתיעה לצורך תפקוד שוטף ויום-יומי. פרופסור לוי רחמני סיפר על המסקנות שה- גיע אליהן, בעזרת מחשב, לגבי שיטות הלמי- דה והזכירה הטובות ביותר, לצורך יישומן בטיפול שיקומי בבית החולים לוינשטיין. מה ניתן לעשות לשם שיפור זכרונם של אנשים הסובלים מקשיי למידה וזכירה? בכדי להשיב על שאלה זו, יש להבין את הדרך שבה פועל המוח בתהליך הלמידה. כפי שציין המרצה, אנשים העוסקים בהוראה ובהקניית ידע, בדרך-כלל אינם מנסים לבסס את שיטות ההוראה שלהם על תיאוריה כלשהי בדבר תהליך הלמידה. מורים מחייבים את תלמידי- הם ללמוד פרקי תנ"ך בעל-פה, מבלי לתת להם כל הדרכה לגבי הדרך הטובה ביותר שבה יוכלו לקלוט את החומר. כפי שהתברר מניסויי המחשב, השיטה המקובלת בבית הספר, של שינון פסוק אחר פסוק, אינה הדרך הטובה ביותר. זוהי למעשה שיטה של מעבר מן הפרט אל הכלל, בעוד שהשיטה העדיפה היא הפוכה: מעבר מן הכלל אל הפרט. חשיבה, למידה וזכירה אינן שלושה תהליכים נפרדים. זוהי מסכת אינטלקטואלית אחת, ואין למידה וזכירה טובות ללא תפיסה נאותה של מבנה המידע. במחקר הממוחשב, שנערך בהשתתפות 50 "שפני-ניסוי" (סטוד- נטים באוניברסיטת תל-אביב), הופיעו על צג המחשב ארבע שורות של קלפים הפוכים, ועל הנבדקים הוטל לגלות את מקומם של המספרים החבויים תחתם. המספרים לא היו מסודרים בסדר מדוייק, אך גם לא לגמרי באקראי. ניתן היה לגלות בהם מידה מסויי- מת של סדר. התברר כי אותם הנבדקים שניתנה להם ההזדמנות לגלות את כללי הסרר (שכאמור, לא נשמרו בקפדנות), הצליחו יותר בזכירת המיקום של המספרים השונים מאשר הנבדקים שבשבילם היו אלה מספרים ללא כל סדר. הניסוי נערך בכמה שלבים, על קבוצות נפרדות ובשיטות שונות, ומסקנותיו היו ברורות: זכירה טובה מותנית בתפיסה נאותה של מבנה המידע. לגבי פרקי תנ"ך או כל חומר אחר ניתן אפוא לומר: עיין בפרק כולו, נסה להבין את תכונותיו הכלליות - תוכנו, מבנהו, סגנונו - ואז ייקל עליך ללמוד אותו בע"פ. תרגילי זיכרון מן הסוג ששימש במחקר עשו- יים לעזור בפיתוח הרגלי למידה וזכירה ליל- דים בעלי קשיי למידה, במסגרות של חינוך מיוחד, ולמבוגרים עם פגיעות מוחיות הנמצ- אים בתהליך של שיקום. על נושא רפואי טכני יותר דובר בהרצאתו של דייר איל ברטפלד, מביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית: מיחשוב התהליך של מיון תאי בלוטת השד, לשם גילוי תאים סרט- ניים. הדבר מחייב כמובן ראייה מיקרוסקו- פית ממוחשבת, עם כושר טוב של הכרת צורות. ההבדל החזותי בין גרעיני תא נורמלי ותא סרטני אינו רב, וכמעט שאינו בולט יותר מאשר ההבדל בצורתו של אותו גרעין עצמו, בזמנים שונים של המחזור החדשי. למעשה, מטרת המחקר המיידית היתה, להקים מער- כת עיבוד תמונות לצורך מדידת השינויים החלים בתאי השד תוך תקופת המחזור החד- שי. עיבוד התמונה נעשה בשני שלבים עיקריים: המפעיל מצביע, באמצעות תווין, על גרעין מסויים בשדה הראייה במיקרוסקופ, ותמונת הגרעין, ביחד עם סביבתו, מועברת באמצ" עות מצלמת טלויזיה אל זיכרון המחשב, בצורת מטריצה של מספרים. כל מספר מייצג את דרגת האפור של האלמנט המתאים בת- מונה, החל באפס (לבן) וכלה ב-255 (שחור). מכאן ואילך התהליך הוא אוטומטי. המע" רכת מאתרת את שפת הגרעין באמצעות אלגוריתם המחפש תמיד את המשכו של הקו שחלקו כבר התגלה. תהליך זה, המתבצע בעיננו ובמוחנו כהרף עין וללא כל מאמץ, מחייב במחשב תכנית היוריסטית מסובכת הצורכת משאבים רבים של זיכרון וזמן. הרצאתו של ד"ר פרץ שובל, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, דנה במערכת מומחית שפות- חה על ידו לשימוש במאגרי מידע רפואי. המידע מאוחסן על דיסקי לייזר בצורת תמ- ונות וטקסט, והגישה אליו נעשית בעזרת מערכת | איחזור | הידברותית שפותחה באוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב. הידע מוחסן במאגר ביחד עם אינדקסים של מילות מפתח המאפשרות לאתר אותו, אך המש- תמש לא תמיד יודע אילו מילות מפתח עליו להזין. תפקידה של המערכת המומחית שפי- תח המרצה הוא לקלוט את השאילתה בס- גנונו החפשי של המשתמש, ולאתר את מי- לות המפתח המתאימות ביותר לכוונתו. פרופסור דניאל גופר מהטכניון דיבר על משחקי מחשב מסוג "אטארי", וערכם הן למחקר פסיכולוגי והן לפיתוח מיומנויות מורכבות. שמענו על משחקים, כמו "מבצר החלל", שפותחו במיוחד לצורך ניסויים בהק- ניית מיומנויות באמצעות משחקי מחשב. כן שמענו על מחקר אחר, שנערך ביחד עם דוד רייך, שבו פותחה מקלדת חדשה למכונת כתיבה או למסוף מחשב, במקום זו המקו- בלת, המכונה צ17א5/ש0. חמש האותיות האלו, השמאליות בשורת האותיות העליונה, "מעשה חושב" דרצמבר 1986 כסלו תשמ"ז וו של המקלדת מאפיינות את 0 הא ישה בולה. אין הגיון רב בכך רל יותר מהאות 6 למשל. בעברית עוד יותר: האותיות עי"ן וטי"ת, שהן ה ו שאותיות נפוצות . זוות. מקלדת דו-לשונית, כמו זו הנמכרות בארץ למשתמשי מחשבים אישיים, היא דוג מה קיצונית של הנדסת-אנוש גרועה, ביחוד במה שנוגע לסימני הפיסוק. הנקודה העברית מוקמה בנפרד מהנקודה הלועזית, והפסיק העברי הוגלה לפינה נידחת, באילו איננו סימן מקובל בעברית. כל המקלדת עושה רושם שתוכננה על רגל אחת, ללא מחשבה או ניסויים כלשהם. היום זוהי כבר מסורת מקודשת, ושום ספק מחשבים אינו מוכן לשנותה. המקלדת שפותחה בטכניון מורכבת מ"5 קלידים בלבד, כמספר אצבעות היר, אך אפשר להפיק בעזרתה 31 אותיות וסימנים שונים ע"י הקשה על קליד או מספר קלידים בבת-אחת. מכאן הכינוי "מקלדת אקורדים". שני מקשי היסט (שיפט) מאפשרים הפקת עוד שתי מערכות של 31 תוים כ"א. אין ספק שלאחר אימון במקלדת זו ניתן להשיג בה מהירות גבוהה יותר מזו של הכתבן המהיר ביותר במקלדת רגילה. למעשה מורכבת המערכת משתי מקלדות, אחת לכל יד, במט" רה להשיג מהירות גבוהה עוד יותר. ברם, הנסיון עד כה לא הוביח שהדבר מביא לשיז פור במהירות. הבנס הארצי ה217 לעובוד נתונים ך הפעם בסימן -ן2 לא עמ השנתי ה | נושאי - (מחשב כ ם בס מ השוב המכונה בותרתו היתה "המיחש י, עסקו בנושאים כגון שיקום רפואי, מימשק אנושי, האדם בתעשיה, הור פרי יוזמתה של ד"ר מירה אה. בכנס, חידוש נועז וח בנושא: המחשב כאמן, מרקוס, היה רב"ש יתכן? , -- וח שהונחה על ידי צבי ינבא ה ון, הסופר פנחס השתתפו האמן יגאל תומרקין, ו שדה פרופסור אבישי מרגלית וד"ר אילן עמית (למי שהצטער על כי החמיץ מעמר מרגש זֶה, מובא רב השיח המלא במאמר נפרד בחוברת). / במסגרת טקט הפתיחה של הכנס הארצי ה 21 חולקו שנו פרסים, עליהם החליטה ועדה בראשותו של פרופ' צבי גליל וחברים בה פרופ' עוזי וושקין ומר עמנואל גרינגרר. 5 פרס אול"א ביישומים במינהל על שם יונתן ושדי ז'ל הוענק השנה לעבודתם של ד"ר שגיא, מר בן-ארי, מר אהרוני ומר גולדברג מהמרכז המדעי יבמ בטכניון בנושא "מער- כת לתכנון איזורי בפרי". העבודה מתארת מערכת עבודה לתכנון איזורי בפרי. זהו יישום שחשיבותו ברורה, הן בארץ והן בחו"ל. המערכת ידידותית אמיא - איגוד משתמשי א[ איגוד מתמחה באיליא יום עיון בנושא למה אזאט? מבחר יישומים לדוגמה יום חמישי ו' בשבט תשמיז 5 בפברואר 1987 כפר המכביה - רמת גן שאלה חוזרת ונשנית היא כדאין במערכת ההפעלה אווט לעו במערכות הפעלה אחרות. ההפעלה עצמה ישנן תשוב לשאלה זו במיוחד בהתחשב ובאוניברסליות של אוחט. אול והיישומים. מטרת יום העיון היא להחזירם בתשובה ולהראות להם את האור הבוקע מהמעטפת (הד!6צ של אותט). בישראט ת השימוש מת חשימוש ברמת מערכת ות משכנעות בפורטביליות ם חלק גדול מהחוזרים בשאלה הם משתמשים אשר מענינם העיקרי הוא רמת כלי התוכנה ב | וצחק אסומוב מה לא וידרשו אם נשקיף לעבר עתיד שָלָו אשר בו תשביל האנושות לא להרוס את עצמה, נראה בבירור שמחשבים ומשיכו להתפתח ולהפוך לרב- תכלותיים וגמושים יותר. עם זאת, עדיין מסוכן לנבא מה מחשב לא יהא מסוגל לעשות משום שהסיבוי לטעות הוא רב. הצוטטה המפורסמת ביותר של ארתור עיון מחשבים לעשות במכונה מהלכת כמו אלו שהושקעו במכונות מתגלגלות, אני מעז לאמר שהיו יכולים להיות לנו מכונות מהלכות נאות למדי. היית נכנס לאחת כזו, מטייל לאורך דרך סלעית, נכנס בשביל טיול, מקפץ בין הסלעים או נאחז במצוק. אולם מי, עלי אדמות, יטרח בתכנונה של מכונה כזו? מי יבזבז כמויות אדירות של כסף כדי לייצר משהו שבני אנוש מסוגלים לבצע בעצמם בקלות? (646א 6 46 וי 00 4 .165 66)ם78)6 במסגרת יום העיון יוצגו לפני המשתמשים היבטים רלוונטים ומספר שימושים מתקדמים כדוגמאות ליישומים הקיימים בסביבת אוחט. יום העיון יהווה מוקד ומפגש למתכנתים ‏ | | ומשתמשים כדי להאיץ ולהגביר את שיתוף | הפעולה הפורה הקיים ממילא בסביבת אוחגו. | למשתמש, והשימוש בה פשוט. בעבודה שי- מוש נאה בתיכנות לינארי ותיאור בהיר של המערכת ויתרונותיה. ראויה לשמש דוגמה לבניה ותיאור מערכות דומות. * פרס איל"א במדעי המחשב הוענק השנה קלארק היא: "כאשר מדען מכובד אך קשיש אומר שמשהו הינו בלתי אפשרי, הוא בודאי שוגה". בנוסף ל"צוארון הלבן" ול"צוארון הכחול" הופיע לאחרונה בשוק העבודה סוג עובר חדש: "צוארון הפלדה", שהוא הרובוט התעשייתי. הופעתו כרוכה בבעיות ארגוניות 12 וחברתיות, והיא מציבה אפוא אתגר בפני הפסיבולוג התעשייתי. בכך דנה הרצאתו של ד"ר עודד שנקר מאוניברסיטת תל אביב. הרצאות אחרות דיברו על היבטים נוספים של מיחשוב התעשיה. כמה הרצאות דנו בשילוב המחשב בהוראה, בארגון, בעיבוד נתונים ועוד. תוכננו גם הרצאות שלמרבה הצער לא נשמעו, משום מה, והן נראות מעניינות במיוחד: הרצאתו של ד"ר יגאל גת על מערכת ממוחשבת לאיבחון מצב העובר; הרצאתה של מיכל אפרת על מושג השורש והמשקל לצורך עיבודים לינגויסטיים; והרצאתו של עוזי אורנן על המורפולוגיה העברית (שתי ההרצאות האחרונות כלולות בקובץ). לעומת זאת היה מספר מצומצם של הרצאות מן הסוג שכליכולו מורכב רק מפי- רוט של ראשי פרקים. אלו הן הרצאות שקשה להתרכז בהן ולמעשה אינן מלמדות דבר. יש לציין בסיפוק שמספרן הולך וקטן משנה לשנה. "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז לדיר יונה לביא ולמר ערן קסלר על עבודתם "וטות 515ע[808 ות516ע5 6810006660 ת 7 העבודה מציגה שיטה לניתוח מערכות, ביד חוד עבור מערכות משובצות מחשב. היא משתמשת ומשלבת טכניקות ירועות ליצור את המתודולוגיה המוצעת. בשיטה חידושים בכמה היבטים של תיאור מערכות. * ציון לשבח הוענק לטורי בר חוה ולד"ר משה תלם על ספרם "מחשבים וסיכונים". זה ספר יסוד הפונה לאוכלוסיה רחבה ומיועד לאנשים לא מקצועיים, כמנהלי מתקנים ואנשי ביקורת וכן למתכנתים, בעברית. הספר מיועד להפחית את החשש מפני חשי- מוש במחשבים, ועוסק בושא המטריד את המשתמשים במחשב. : ציון לשבו הוענק לד"ר יעקב ורשבסקי 8 על העבודה "מערכת תכנון, שליטה 5 לרשת תובלה". העבודה מתארת פרויקט חשוב המשתמש בצורה יפה בחקר ביצועים. עם יישומו, יבר - ה ביא הפרויקט לחסכון -- ו בענף התחבורה בצה"ל. 0 - וי ל ב'מעשה חושב" ע"ש ב ו אורי לירון מהטכניון ועדה מיוחדת אשר ב לה 0 מונתה ע"י ועדת ההכנה באה בתערוכה בחרה בביתן של חברת הבזק. שתי חברו עיצוב הביתנים: ימ ומסו" צוער לשבח על המנחה: פרופ' אמנון ברק, האוניברסיטה העברית בירושלים בתכנית עריכת מסמכים אלקטרונית; עיבוד מסמכים בשילוב גרפיקה; כלי תקשורת ורשתות ב"אופט; תפוקת תכניתנים בסביבת אוחט; יישומים מסחריים ב"אוחט. אבחנתי תעורר ודאי ויכוח אולם אני קשיש בככל אחד אחר ואני לוקח את המשפט המצוטט ללב. אולם, אני מוכן בהחלט לנבא מה מחשבים לא יעשו, אף אם יוכלו לבצע פעולות אלו. אך עלי לשנות הגדרה זו ולאמר שאני מוכן לנבא מה לא יתכננו שמחשב יעשה על אף שהתכנון אפשרי. על מנת לבחון את ההבדל בין לא מסוגל ולא רוצה, הבא ונשקול את דוגמת המכונית. היא נעה במהירות ע"ג גלגלים המסובבים צירים. הגלגל והציר הם ההמצאה הראשונה של האדם הגוברת על הטבע משום שאין אף אורגניזם חי המתקדם באמצעות גלגלים וצירים. מאפיינים אלו, למעשה, הינם בלתי אפשריים באורגניזמים עקב הקושי הכרוך בסידור מערכות עצבים סיבוביות אשר יזינו ויבקרו גלגל מסתובב חי. התוצאה היא שבעוד המכונית נעה בצורה מהירה, אנו בני התמותה נדונים להשתרך בכבדות - מתקדמים ע"י הרמת רגל אחת ואחריה השניה. ועם זאת ההליכה - למעלה, למטה, למעלה, למטה - בעלת יתרונות משלה. גלגלים זקוקים למשטח חלק דיו, בעוד שבהליכה אנו יכולים לדלג מעל מכשולים קטנים ולטפס על מכשולים גדולים. אנו יכולים ללכת בין שיחים, לאורך משעולים צרים, לשוטט במקומות בהם מאחז כף הרגל אינו יציב או להיצמד לצוקים. כישורים אלו עשויים לא להרשים כמו מבונית הנוסעת במהירות של 100 קמ"ש בכביש מהיר, אולם אם לא תוכל לבצעם, תרגיש במגבלות. אני מתאר לעצמי שאפשר להמציא התקן מבני אשר ירים רגליים במקום לסובב גלגלים. אם כה הרבה אנרגיה ומעוף היו מושקעים תורגם מתוך 3.11.86 06שז6)טקות60 באדיבות מערכת "אנשים ומחשבים'י 2 9 "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז ו טול פולרואויר הם תמזיד רביפי ו עורסיבה לרכוש אזגתםי: | טוחה ה - : | ע: ופסת 6" וו חוגן וטולוף או הדיסקט וסכנוים תקבל חיגם קפסו פסונסי וי ל הל לרילטי"אות הריססט הרצוי לה בעזרת ב ,אל ירות מיוחדת. פטנט בלעידי זה לו עול ריסקט פולרואיר אתה מכיר וד ריסקֶט עם ביצועים כאלף י וו טמבדיל ביו דיססט פולרואיד לאחרים הו הרבר ה ופור עם טבעת זהב במרכ ריססְט אד 9 רק גראה יור טווב. הו גם באזיכות טובה 2 לטולרוציר 35 טנווז נסיון בסיבנולוגית צ'יפי של האפור מבסייח רחיית ובס וקליטות חום מינימליה בהטווטה לדיססטיים שחורים. ובע ורב מיוחרת מחטילת ות הפתח העגול טבמרכו י. ה כו חיים ארובים יור ללא בלאיי. בוטה בלתי רוגה ובה שני חלקים, מנסֶה ברציפוון את פוי הריססטי: חלון הגיטיה גי מסיבים. בל ריסקטי גוו במעטפת 6% ץד מיוחרת המונעת חטמלסטטיי. וצור ספרגי לפי חק פו ".אא> מבסייח פס חקלו סג טנווף אחריוח טול פולרוטיר ורות זמיו של ליאוו רגון בע"מ. איזה פולרואיר דרוש לך1 ור % דוו ריסס 481 "ופ ג ד | ד וח +ונ\ יא וו | שש הרצררי, צפיפו בפולה / ב 6 מס רא | 60 הת א חס >צונ\ ריסל ד96 "ופ הרצררי, צפיפות כפולה = ד או ס לאונ\ חרצררי, צפיפות כפולה 0 ד 60 דה אוחס זאונ\ ריסל 8'0810 הרצררי, צפיפות כפולה ד | דאס זנ חרצררי, צפיפות בפולה דא נ\ חרצרר, דט ט ו אח סו (\ | | יבואנים בלעדיים: ליאון דגון בע"מ צרכי צילום = הז טטרניחובסקי 2 תל"אביב 63391 טל 653003 37650977 להשיג וצל המפיצים. הראוטיים לציוד חספ כיאוון דגון | יפר וזו 14 "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז חרצררי, צפיפוז בפולה 0 רואיד אסזר9|סכ ם "ותל בררר-- וברר אמת, הליכה עלולו: 257 : מעייפת במידת"מח, אך לפחות היא אינה עולה כסף. להיכנס למכ: ה יקרה ולהוציא כסף על דלק ותיקונים כדי ללבת בצורה מכנית היא צורה מנקרת עיניים של צריבה אשר תמצא נתיבים רק אצל טיפוסים פסיכוטיים. למעשה החברה הראתה רצון עז הרבה יותר בבנית רשת כבישים מהירים יקרה ביותר על מנת להפוך את גלגל המכונית ליעיל יותר מאשר להקצות משאבים למכונות מהלכות אשר היו הופכות את הכבישים המהירים לבלתי נחוצים. בקצרה, אם כך; מכוניות מתוכננות לבצע מה שאנשים, בלעדיהן, אינם מסוגלים או שיכולים לעשות זאת אך במאמץ וקשיים מרובים. הן אינן מתוכננות ולעולם לא תהיינה מתוכננות לבצע מטלות שבני התמותה יכולים לבצע בקלות ובטבעיות בלעדיהן. ביצד הדבר ישים למחשבים? אנו מכירים היטב את המחשבים הפותרים בעיות מתמטיות = מבצעים פעולות חשבוניות במהירות עצומה עם סיכויים אפסיים לטעות. את זה האדם בודאי לא יכול לעשות. מוח האדם, המסוגל לעבד בעיות מתמטיות, עושה זאת בצורה איטית ומעייפת ביותר ועם כשרון מצער לבצע שגיאות אריתמטיות או לוגיות. לכן, אנו מקבלים בברכה את המחשבים בשטח זה ואנו שוקדים לתכננם כך שיבצעו פעולות אלו מהר יותר ויותר, ומנסים לפתח מחשבים שיתקפו בעיות בעלות רמת מורכבות גדולה יותר ויותר, ומדוע לא? איננו זקוקים למכונית על מנת להגיע מניו"יורק לשיקאגו, נוכל ללכת - אולם זה ידרוש מאתנו זמן ומאמץ רבים. עדיף לעשות שימוש במכונית ולתכנן כבישים מהירים, תמרורים ופניות ומנועים חסכוניים יותר על מנת לבצע את המטלה טוב יותר. איננו זונחים כל דבר חיוני בהעברת בעיות מתמטיות למחשבים. אנו רק מחליפים בלי מיושן, יעיל פחות, לכלי חדשני ויעיל יותר. זו שגיאה לחשוב שמתן אפשרות למחשבים לפתור בעיות מורידה מערכו של האדם ושטרם עירן המחשב פתר האדם בגאווה בעיות בכוחות עצמו. אין זה כך. האדם הממוצע, אף אם הוא נבון ומשכיל, יכול אך בקושי לבצע משהו במתמטיקה בכוחות עצמו. אם אינך מאמין בכך וחושב עצמך לנבון ומשביל חלק נא את המספר 72,647 ב-323 בריוק של שלושה מקומות עשרוניים - בראשך. אני מטיל ספק אם בכלל תנסה (אני לא), ויתכן שיקח לך פחות זמן ללכת מניוזיורק לשיקאגו מאשר לנסות ולהגיע לתשובה הנכונה. ועם זאת, זו פעולה מתמטית פשוטה ביותר. לאורך ההיסטוריה כולה פתרנו אף את הבעיות המתמטיות הפשו- טות ביותר תוך שימוש בעזרה כלשהי - אצבעותינו, ניר ועט ובללי זכרון, חשבוניה וסרגל חישוב וכן מחשבים מכניים. וכעת יש ברשו- תנו מחשב העולה בביצועיו על כל האמצעים שקדמו לו. כל דבר שנוכל להוציא הוראות ברורות ומושלמות עבורו ושהאדם מסוגל לבצעו תוך קשיים מרובים, אם בכלל, יועבר למחשב, וזו אכן הדרך הנכונה. אם כך, מה בדבר דברים שהאדם יכול לבצע בקלות ועם זאת הם קשים ביותר לפריטה לכללים ולהוראות ברורות ומושלמות? להלן מקרה גבולי - שחמט. משחקים שחמט בעזרת 32 כלים המורכבים משישה סוגים והמונחים ע"ג לוח רבועי בן 64 משבצות במערך 8א8. לכל כלי יש מיקום מדויק בתחילת המשחק והוא יכול לנוע בדרכים מסוימות פשוטות. ניתן לכתוב את כל הכללים, ועם זאת, למרות שנות-מאמץ, אין מחשב המשחק שחמט היכול להתחרות ברב-אומן. מחשב לא יכול להביס את קרפוב או קספרוב, שלא לדבר על בובי פישר. הדבר יתאפשר באחד הימים, אך עדיין לא. מדוע? ובכן, על אף עמדות הפתיחה הקבועות והפשוטות וכללי התנועה על גבי לוח קטן, מספר המצבים האפשריים והתנועות אליהם הינו עצום במידה שלא תיאמן ואנו עדיין לא יכולים לחניע מחשב לבדוק את כל האפשרויות בזמן סביר. אולם, כיצר עושים זאת אומני השחמט? אה, כאן טמונה בעיה. אנו איננו יודעים! יותר מכך, אומני השחמט עצמם אינם יודעים. "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 15 - ת מאות מורבב יותר? השפה ה , 0 מה[ ק: בקלות ב"000/ ט וניתן אלפי מילים ונראה לי שאני שולט בק ל ע לחבר את המילים לפי כללים ה 9 ף בתיבת השולטים במהלכי השחמט. מה בדבר ה א סיפור או מאמר? אנגלית), ; שאנו דוברי ו ו קראנו לעיתים תכופות ום ביצד נראה המוצר ה זאת, רק מעטים מאיתנו ינסו תקווה להדפסתם. מעטים מסוגלים למצוא עורך ו י ופרסמת: ועם זאת אני מסוגל לכך. כתבת וק דר אחת בה אני ואני ממשיך לפרסם, עד היום 349 ספרים. בבל יבולתי יבול להפיק נפח כזה של חומר - וזאת ע"י כתיבה - מבצע מעט וקבלת התוצאה הטובה ביותר כבר בפעם הראשונה. אוד תיקונים. - אתה -- יבול לתאר לך שיש ל מעט מאוד זמן לחשו חשיבה שאני עושה חייבת להיעשות במהירות רבה. ובכן, ביצד אני, אם כן, עושה זאת? הת ביצד אני עושה זאת. אין לי אפילו קצה ק שאני מסוגל לעשות זאת עור משנות העשרה בכל צורה שהיא. בכך איני יוצא דופן יוצאי דופן למדי. מי ו אלפי סיפורים ומאמרים לוש של רעיון. אני יודע שלי בלי שלמדתי זאת במיוחד. אנשים רבים יכולים לבצע דברים שק לימךד את מוצרט ביצד לבתוב סימפוניות? . ד לימד את לואי ארמסטרונג כיצד לנגן בחצוצרה? מי לימד / . / מייס כיצד לתפוס בדור במעופו? כל אדם בעל מוח 6% 3 לבצע דבר זה או אחר בדרגת מיומנות גבוהה ללא היבולת לה כיצד הוא עושה זאת. 16 "מעשה חושב" דצמבר 1986 בסלו תשמ"ז וין לב 3 מב ך מתמטיות או בהדמייה גרפית אך יש לו מה ,= 2כ'צוע פעולות אונטואיציה, מעוף, דמיון. הוא יכול לשקול בעיה ; דדש המוצגים אינם מספיקים על מנת להגיע למסקנה מטוו ו הוא מסוגל לנחש, לחוש או להפעיל אנטואיציה ית השובה הנבונה. זֶה נעשה כל הזמן בעסקים, במינהל, - תו אף נאוניות, אם תרצה - מוגבלת לפלדז צר מאוד על זה 3 היא נראית כה מוגבלת, אך האם זה המצב האמיתו -. ק תוצאה של אורח החיים בו אנו חיים? היות והעברנו אא 0 ו .- ההיסטוריה האנושית ללא טכנולוגיה מתק ] 7ב להעבי ודמת מכל שה אולצר מתפות וצור האנש לסעבוך את הלקמ בעבודן סַּ וואג [ שלא דרשה מאמץ משמעותי מהמוח. ם נאלצו לעסוק בעבודת כפיים פשוטה, היה עליהם ל ו טריויאליות, היה עליהם לעסוק בעיסוקים משעממים, עבורט 0 התאים המוח - לדוגמה, סיכום טורי מספרים. ק החלק הזעיר ביותר של אוכלוסית העולם היה אי פעם במעב . קוצה את וצירתיותו. ללא תירגול, האם אתה מצפה להישג באותן תל האם נפוליאון ובול היה להפגין את כישוריו הצבאיים אם נגזך היה עליו לבלות את כל חייו כחייט? מבטיח המחשב להיות ההמצאה האנושית ביותר במובן. זה, , בהוסטוריה. הוא יסיר מעל הכתפיים הדוויות ומוחותיהם העוופים קַ . של האנשים את כל אותן מטלות שיצורי אנוש אינם מסוגלים לבצע הטב והוא יותיר להם את המשימות עבורן תוכנן מוח האדם קַ במיוחד. אך האם לא יהיה זה אפשרי, בכל שמחשבים ילכו ויתוכננו להיות וותר ויותר גמישים ובעלי יכולת ללמוד מטעויותיהם, שבסופו של דבר המחשב יהיה מסוגל לבצע מטלות אשר יועדו במיוחד למוח האנושי? יהא זה מסוכן לאמר שמחשבים לא יוכלו לעולם לבצע זאת, בדיוק כפי שיהא זה מסוכן לאמר שמכונית לא תוכל לחיות מתוכנגת ללבת. אני חושש, בכל זאת, שמחשבים לעולם לא יעשו זאת. מדוע שיעשו? מחשב, ככל שיהיה יקר, הינו בעל ערך אם הוא מבצע מטלות שיצורי אנוש אינם מסוגלים לבצען. אין ספק. מחשב יהיה חייב להיות יקר עוד יותר אם יידרש ממנו לבצע דברים שמוח האדם מתוכנן לעשותם, ומי ירצה בו כאשר האדם מסוגל לבצע אותם בצורה הרבה יותר זולה? האם ארצה מחשב אשר הון עתק הוצא על פיתוחו, על מנת שיכתוב עבורי סיפורים ומאמרים, כאשר אני מסוגל לבצע זאת בעצמי בקלות כזו, תוך שימוש בלא יותר מאשר עט ודיו? האם מישהו אחר ירצה? מחשבים יכולים להוות כלי לסייע בידי בביצוע הכתיבה, אולם אני הוא המבצע את החשיבה בדיוק באותה מידה במעבד תמלילים או עם עט ודיו. אין יותר הגיון בכך שמחשב יחשוב עבורי, מאשר שמכונית תלך עבורי. במיוחד משום שאני נהנה מחשיבה הרבה יותר מאשר מהליבה. להלן החוק שלי לעתיד: ניתן, קרוב לודאו, לתכנן מחשבים וקרוב לודאו שהם אכן יתוכננו, לבצע כל דבר שמוח האדם מוצא קשה או מעיוף בביצוע. ניתן, קרוב לודאו, לתכנן מחשבים, אך כמעט בטוח שהם לא ותוכננו, על מנת לבצע כל דבר שהמוח האנושי מוצא קל ומהנה לביצוע. דֶם - הוא מבצע דברים אע.ך וח הא עבור זו תהילתו של מ תוב כללים. יתכן והוא אינר בק טר ל איען רדהה---------7 2 ושעיהו כהן, רפא"ל ב המשתמשים במערכות מידע ממוכנות נוצ- בים בפני קשיים שונים בחיי היום יום, לפחות חלק מהקשיים קשורים בצורה זו או אחרת באיכות ניתוח המערכת שבוצע בעבר, וכן באיכות מימשקי אדם/מכונה במערכת, המשפיעים על קליטת המערכת, תפקודה ושביעות הרצון ממנה. השימוש באב-טיפוס במהלך פיתוח המערכת עשוי לצמצם את הקשיים בהם ייתקלו המשתמשים במערכת לאחר פיתוחה. מחקר משווה, שהישווה מערכות אשר פות- חו ב"גישת אבדטיפוס" וב"גישת מפרטי מערכת", מצביע על יתרונות חשובום לאב- טופוס אך גם על חסמרונות. הפתרון האופטימלי הינו בשילוב שתי גישות אלו. מימצאים מצביעים על שימוש נרחב בגישת האב-טיפוס (לפחות בארה"ב). לרשות בוני האב-טיפוס מגוון כלים גדול. הנסיון שהצ- טבר מאפשר להצביע על היבטים מתודולוג- יום אחדים של השימוש באב-טיפוס בפיתוח מערכות מודע. רקע בעבר ה"רחוק" נהגנו לנתח מערכת בגישה לא סיסטמטית. תוצרי הניתוח הוגשו במי- סמך מילולי עב כרס. מיסמך עבה, משעמם ומתיש זה הוגש בדרך כלל לוועדת הנחיות אשר הורכבה ממנהלים בדרג בינוני. הוועדה קיימה דיונים אחדים, בהם חברי הוועדה התמקדו בעיקר בסעיף פיקנטי זה או אחר, והמיסמך היה מאושר לביצוע. רק לאחר שנים אחדות, משהופעל המודול הראשון של המערכת, הצרכנים הבינו מה אישרו בזמנו: בתחילת שנות ה-80 "גילינו" את מתודולוגית הניתוח המובנה ואימצנו את גירסת חסוזטס של מתודולוגיה זו. למנתחי המערכות היו ציפיות רבות מהמתודולוגיה, לרבות בתחום שיפור התקשורת שבין מנתח המערכת לבין המשתמשים, אך זה לא קרה. מסתבר שמשתמשים רבים מתקשים לקרוא את מיסמכי הניתוח המובנה לא פחות משהתק- שו לקרוא את המיסמכים המילוליים המייג- עים. המשתמשים במערכות המידע הירבו להת- לונן. בטבלה מס' 1 מוצגות בעיות אופייניות אחדות שהמשתמשים העלו בהזדמנויות הנדסת תוכנה השימוש באב-טיפוס בפיתוח מערכות מידע שונות. מרבית בעיות אלו קשורות בצורה זו או אחרת בניתוח המערכת ובאיכות המי- משק שבין האדם והמחשב. היה ברור שבדי לטפל בבעיות אלו הכרחי למצוא שיטת עבודה חדשה. השיטה החד- שה צריכה לאפשר תקשורת טובה יותר בין מנתח המערכת והמשתמש, לרבות קבלת היזון חוזר אמין מהמשתמש, לפני שהושקעו במערכת החדשה סכומי כסף גדולים. לפני שנים אחדות בוצעו שני נסיונות מעני- ינים במוסרנו: ו במקרה אחד, צוות של אחד הפרויקטים בנה, בשלב מוקדם של הפרויקט, את מסכי| המערכת ותפריטיה. לרשות המשתמשים (מנהלים וכפיפיהם כאחד) הועמד מסוף והם הוזמנו לנסות ו"לד- פדף" במסכים. המשתמשים שמחו לשתף פעולה, ובהתאם לתגובותיהם הוכנסו שינויים שונים בתכנון. 2. במקרה אחר, המנתח בעצמו בנה מערכת קטנה יחסית ב-0605ת (אחת משפות הדור הרביעי) עבור קבוצת משתמשים שלא ידעו דבר על כך. נציגי המשתמשים הוזמנו לראות את המוצר. הם העירו הערות שונות. ההערות יושמו תוך ימים אחדים והמשתמשים הוזמנו שנית. המשתמשים הגיבו בהתלהבות ולאחר מחזורי שיפור אחדים המערכת שוחררה לשימוש שוטף. בשינוי הנסיונות דלעיל יושמו שני טיפוסים שונים של אב-טיפוס. תוצאות הנסיונות הצביעו על כך שיתכן ועלינו על כיוון פעולה אשר יש בו כדי לשפר את התקשורת בין המנתח והמשתמשים, ובדרך זו ניתן יחיה להגיע לניתוח מערכת ומימשק אדם/מחשב טובים יותר. ואכן, הנסיון שהצטבר מאז מצ- ביע על יתרונות השימוש באב-טיפוס. אנשי מקצוע רבים בארץ עדיין מתייחסים בהסתייגות לשימוש באב-טיפוס. אולם, מסתבר, שבחו"ל (לפחות בארה"ב) גישה זו רכשה לה כבר תומכים נלהבים. לפיכך, כדאי שנבהיר לעצמנו מה זה אב-טיפוס, מי משת- מש בו, מה היתרונות שבשימוש בו ומה ההיבטים המתודולוגיים הכרוכים בכך. מה זה אב-טיפוס? מאז סוף שנות ה-70 פורסמו מאמרים רבים העוסקים בנושא האב-טיפוס ובהתאם לכך גם הוצעו הגדרות שונות. ההגדרה הכללית ביותר לאב טיפוס הינה על פי 8 ע6986 ח50ם]/ (5): טבלה 1: בעיות אופייניות בפניהן עומדים המשתמשים במערכות המידע ו חוסר שביעות רצון "מתיפקוד" המערכת ומהאופציות העומדות לרשות המשתמשים. 2 המערכת אינה מבצעת את הכתוב במסמכי האיפיון. 5. הפונקציות שהמערכת מבצעת אינן בדיוק אלו שהמשתמש צריך. 4 קשה לתפעל את המערכת. 5 קשה לשנות ולעדכן את המערכת. 6. תאימות בלתי מספקת בין מרכיבי המערכת. 7 קשה ללמוד את המערכת. 8 משך הזמן, החל מייזום המערכת ועד הפעלתה המבצעית, ארוך מאוד (875 שנים). בתקופה זו חלים שינויים בדרישות ובטכנולוגיה, העלולים להפוך את המערכת החדשה למיושנת. "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 7 מערכת מוגבלת המספקת מבט ממשי יחסות על המערכת העתידית,בפו שתיראה לאחר גמר הפותוח, מנקודת מבטו של המשתמש. במאמרים השונים מתיחטים לטיפוסים שונים של אב-טיפוס. מאוחר יותר נעשו נסיונות לסווג את טיפוסי האב-טיפוס השונים. 1406 (4) מציג מודל הבנוי על אנאלוגיות לתחומים טכנולוגיים אחרים (על פי אנאלוגיות למוש- גים כמו 06ז81638-009 ,קט-1/100% זחגוק ז0וו2 1 הוא מציע לסווג כל אב-טיפוס על פי קרבתו הפונקציונלית היחסית לבל אחר משלושת היעדים הבאים: חקירת הגדרת הדרישות (ש6קקוסוסזק שזסז9זס!קא6). ניסוי הפתרון שגובש קודם לכן (וגותטוחח6קא6 - 6עוסוסוק) או פיתוח מדורג של המערכת (06ש0101זן /00810ו60101), סיווג שימושי הרבה יותר, המסווג את סוגי האב-טיפוס לארבע קבוצות, מוצג בטבלה מס' 2. סיווג זה מהווה הרחבה לסיווג המו- צע ע"י ח950!א .6 3:6 (5). על פי סיווג זה כל אב-טיפוס משתייך לאחת הקטגוריות הבאות: ניסויד אב" טיפוס ועדכונו האב-טיפו עונה על הצרכים - אב-טיפוס של הצגת תסריט כולל אך ורק את מסכי המערכת ותפריטיה. המשתמש יבול לדפדף בין התפריטים והמסכים ולהתרשם. - אב טיפוס להדגמה (06₪0) מאפשר קלי- טת נתונים מסוימים וביצוע הדגמה של עבודת המערכת. ההדגמה מבוצעת ע"י המפתח. - אב-טיפוס מעבדתי ואב-טיפוס מבצעו מאפשרים להושיב ליד הצגים נציגי צר- כנים לשם ביצוע עבודה נסיונית. הנקודה החשובה הינה שהצרכנים מפעילים בעצ- מם את האב-טיפוס כאילו מדובר במע- רכת אמיתית לאחר גמר הפיתוח, אך בתנאים מבוקרים ובפיקוח (בלבד) של המפתח. בטבלה מס' 2 הוצגו האב"טיפוס המעבדתי והאב-טיפוס המבצעי כשתי קטגוריות נפרדות על שום ההבדל העק- רוני ביניהם - האב"טיפוס המעבדתי הינו מערכת זולה יחסית החסרה מרכיבים רבים של מערכת מבצעית וניתנת להפע- לה בתנאי מעבדה בלבד. האב-טיפוס המבצעי מאפשר ביצוע עבודה מבצעית 8 מושג האב-טיפוס המבצעי קרוב מושג הפיתוח האבולוציוני של מערכת : (וזה כבר ראוי לדיון נפרד). ציור 1 מחזור חיו המערכת טבלה 2: סוווג טכנולוגי של סוגי אב"טופוט מקרא: --** ערוץ מחזור חיים מסורתי - -%*+- ערוך אב-טיפוס מעבדתי + ערוץ אב"טיפוס מבצעי ערכיות ההחון | עלויות לו"ז החוזר גדלה גדלות מתארך הצגת תסריט או סימולצית מסבו מערכת הדגמה (6600) כים אב-טיפוס מעבדתו אב-טופוס מבצעי < % % * 18 *מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז כל שנרד בטבלה כלפי מטה נגיע לטיפוטי אב"טיפוס שפיתוחם ברוך בעלויות גדולות יותר, ומצריך לוח זמנים ארוך יותר, אך לרר. יות ההיזון החוזר שהמפתח מקבל מהאב טיפוס גדולה יותר, בציור מס' 1 מובא מחזור החיים של פיתות המחזור "המטורתיים", עליהם שורטטו ה תוספת שלבים בגין אב-טיפוס מעברתי ו מערכת מידע. מוצגים שלבי ספת ערוץ בגין אב-טיפוס מבצעי. ו האם באמת משתמשים בזה? בתחילת שנות ה-80 ההתיחסות האופיינית בארץ לרעיון השימוש באב-טיפוס נעה בין אדישות לעוינות. בשנים האחרונות ניכרת אוירה חיובית יותר. בארה"ב הגישה חיובית הרבה יותר מאשר בארץ. מנתחי מערכות רבים היו סקרנים לדעת עד כמה השימוש בגישת אב-טיפוס באמת רווח בארה"ב. 6 ואחרים (2) החליטו בשנת 1984 לע- רוך סקר באמצעות שאלונים שהופצו בין האחראים לפיתוח מערכות מידע בחברות גדולות בארה"ב, במטרה לעמוד על היבטי פיתוח תוכנה רבים, לרבות היבט האב- טיפוס. בעת שנערך הסקר כלי התוכנה המתאימים לפיתוח אב-טיפוס היו מפותחים פחות מאשר היום, והנסיון המצטבר בשי- מוש בגישת אב-טיפוס היה מצומצם יותר, לפיכך ניתן להניח שהיקף השימוש כיום בגי- שת האב-טיפוס הינו גדול יותר מאשר בתקו- פת הסקר של 1.386. המימצאים העיקריים: * היקף השימוש בגישת אב-טיפוס: % מהמשיבים לשאלונים כבר השתמ- שו באב-טיפוס. % מהמשיבים לשאלונים מתכוונים להשתמש באב-טיפוס. ל"46%% מהמשיבים לשאלונים אין תכניות להשתמש באב-טיפוס. * המשתמשים בגישת אב-טיפוס הם בד"ב חברות בעלות מערכות מידע ניהולי, ממוסדות ומאופינות ע"י: - | יש להן תכניות מקיפות ופורמליות ברמת הארגון כולו, לפיתוח מערכות מידע. - בארגון קיימת קבוצה מקצועית מרכ- זית שתפקידה להכתיב תקנים ונוהלים בפיתוח מערכות מידע. - ארגונים אלו בד"כ פיתחו בעצמם מתודולוגיות וכלים תפורים לפי מידה, לשם פיתוח מערכות המידע שלהם. + משך הזמן להקמת אב-טיפוס נע בין ימים אחדים לשנה (הערך החציוני - חודש- יים). * בסקר לא נעשתה הבחנה מפורשת בין אב-טיפוס מעבדתי למבצעי, אך נמסר שבכמחצית המקרים נבנה אב-דטיפוס אשר הוחלף במועד מאוחר יותר במע- רכת מידע שפותחה בנוהל עבודה קונבנציונלי. ניתן להסיק שלפחות בחלק מהמקרים נבנה מלכתחילה במודע אב- טיפוס מעבדתי. > גם המפתחים וגם הצרכנים היו מרוצים ממערכת שפותחה בגישת אב-טיפוס יותר מאשר ממערכת שפותחה בגישה קונבנציונלית יותר. יחד עם זאת, הפער החיובי בשביעות הרצון היה גדול במיו- חד אצל המפתחים ופחות אצל הצרכנים. האם השימוש באב-טיפוס באמת תורם? במאמרים רבים נקשרו כתרים לראשו של האב-טיפוס. מקצת מכתרים אלו מובאים בטבלה מס' 3. הדרך היעילה לבחון האם באמת כתרים אלו מוצדקים הינה לפתח אותה מערכת מידע פעמיים - פעם אחת בגישת אב"טיפוס ופעם נוספת בגישה קונבנצינלית, ולהשוות את שני המוצרים המתקבלים. ניסוי מסוג זה עלול להיות יקר ביותר. 206 ואחרים (1) ניסו לעשות ניסוי זה באורח מוגבל. המדובר בניסוי מענין ויד חיד מסוגו ומומלץ לקרוא עליו במקור. החוקרים הטילו על 7 קבוצות סטודנטים לבנות במקביל 7 גירסאות של אותה מערכת (יישום קטן בהיקף של 4000-2000 שורות פסקל): * 3 קבוצות פיתחו מערכות בגישת אב- טיפוס ללא כל שימוש במפרטים. * 4 קבוצות פיתחו מערכות לאחר שהכינו מפרטים מסודרים. יוו .ו ו טבלה 3: אחדים מהיתרוגות שמקובל למנות בגישת אב-טופוס * בחינה מוקדמת של התאמת האיפיון לצרכים האמיתיים. * יצירת תחושת בטחון אצל המזמינים, היודעים בוודאות גבוהה יחסית ובסמוך להתחלת הפרויקט, מה הם עומדים לקבל עם טיומו. שיפור משמעותי באיכות הנדסת גורמי האנוש של המערכת. שיפור סיכויי ההצלחה של המערכת המבצעית (או האב-טיפוס המבצעי), * קיצור לוח הזמנים והעלויות הררושות (עד גמר יישום מערכת מבצעית העונה על הדרישות). * נדבך לפיתוח עזר הדרכה. ציוני התיפקוד / // ספציפיקציות [ך- ] אב"טיפוס משתני התיפקוד ממוצע קלות קלות חוסן פונקציונליות לימוד המערכת המערכת השימוש במערכת המערכת צוור 2: מיפרטים מול אב-טיפוס השוואת תיפקוד המוצר (מתוך [1]) "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמיז - 19 לגישת האב-טיפוס היו יתרונות בקלות - מוד והשימוש (הנדסת גורמי אנוש = יותר) אך חסרונות בתחום הפונקציונ והחוסן של המערכת. אחזקה מוצרי האב-טיפוס היו נוחים יותר א נבנה מדר מיוחד כדי לבטא זאת והוא - על בך שמוצרים אלו היו ב"44% טובים יותר. 4 האב-טיפוס הקטינו את שעות העבו דה ב-45%, הם גם היו קצרים יותר (כמות שורות קוד קטנה ב-40% משל המערכות שפותחו בעזרת מיפרטים). עמדת המפתחים 6 המפתחים (הסטודנטים הנחקרים) התבק לציין מה ניתן היה לעשות כדי לשפר את תהליך הפיתוח לו חזרו על הניסוי פעם נוספת, זאת מבלי שמסרו להם את מימצאי המחקר. התברר שמרבית המפתחים שהשתמשו בגישת אב-טיפוס בניסוי זה היו מעדיפים לשוב ולפתח באמצעות מיפרטים דוקא (למרות שבגישת האביטיפוס הם עצמם פיתחו מוצר טוב יותר מעמיתיהם שעבדו עם מיפרטים). החוקרים הגיעו למסקנה שהשימוש באב" טיפוס תורם תרומה ממשית בהיבטי הנדסת האנוש של המערכת, ללוח הזמנים, לתחזוקתיות ועוד. כנגד זה השימוש באב- טיפוס עלול להוליך דוקא לקשיי אינטגרציה ולפיתוח מוצר שהוא פחות קוהרנטי. חסרו- נות אלו משמעותיים במיוחד במערכות גדו- לות. החוקרים ממליצים בי במקרה של מער- כות גדולות יש לשלב גם אב-יטיפוס וגם מיפרטים, במטרה להנות מהטוב שבשני העולמות. מתי כדאי להשתמש בגישת אב-טיפוס? ההחלטה אם יש מקום להשתמש באב-טיפוס מותנית באופי המערכת. הנסיון המצטבר עדיין איננו מספיק ע"מ לספק כלים לביצוע ניתוח כלכלי חד-משמעי, במקום זאת ניתן להגדיר באורח אינטואיטיבי את המקרים בהם התועלת מהשימוש באב-טיפוס גבוהה במיוחד. התועלת תהיה רבה יחסית במקרים א המערכת קשה לאיפיון או שקשה להגדיר איפיון המקובל על כל המשתמשים. + קיימים קשיי תקשורת עם המשתמשים. + ריבוי מימשקי אדם/מכונה במערכת. + מימשקי אדם/מכונה במערכת מורכבים יחסית. + צפוי ריבוי משתמשים במערכת (לרבות משתמשים אקראיים). כאמור, בכל אחר מהמקרים דלעיל צפויה תועלת גדולה יחסית מהשימוש בגישת אב- טיפוס. כבל שהתועלת הצפויה מהשימוש באב-טיפוס גדולה יותר כך גם כדאי לבנות 20 "מעשה חושב" דצמבר 1986 בסלו תשמ"ז פוס המספק ה אביטו ( רבה וותר (ראה טבלה 2) בהם מתקיים אחד או יותר מהתנאים הבאים: * בעיקר בתכנון המימשק אדם/מכונה, א בד"כ יתמקד במיוחד הטיפול של טיפוס. שר בו האב הנדסת המשתמש - בונה האב"טיפוט חיוך להכיר את הכלי המיכוני בו נבנה האב: טיפוס, אך הוא חייב גם להכיר לפני ולפנים את המשתמש המיועד. מפתח אב"טפוס ות אב" באולו כלים ניתן להשתמש לבנ טופוס? חברות נסיונו בתחום הכלי המיכ 300 אי -- ל ו ששל לנחול באן כשלון חרוץו " ב בני של 5 = שד הדי ה -הום נסויים. | הכרחי א ו וליון דולר במחקר ופיתוח יישומ ו שהוא בעל אורינט משתמש חזקה מ . חר עם זאת, גם מפתחים המאפשרת לו להיכנס בקלות יחסית לנעלו בגישה המשתמש. בספרות ג כאן לעיתים על מושגים כגון 8ת66תוקת6, ז66ח1פה6 זספט. הפעלת האבדטופוס - יש לעשות מאמ שהפעלת האבטיפוס תיעשה בסביבה ובאוירה קרובים ככל האפשר לתנאים האמיתיים בהם המערכת המבצעית צפויה לפעול. זאת מבחינת הציוד, נוהלי העבודה, נתוני הניסוי והסביבה. נתקלתי בחברה אמריקאית המפתחת מוצרים בטחונים, הנוהגת במקרה ממין זה אף לשכור את שירותיה של חברת תפאורות המספקת שירותים לאולפני סרטים, לצורך בנית תפאו- רת סביבה מתאימה להפעלת האב-טיפוס. במקרה .. ניתן לעשות שימוש חלקי בכלים שנבנו לו רות מורכבות יותר, כגון: גליף, 6חווחס 25 ואחרים. בשעת הדחק ניתן להשתמש אף בשפות תכנות רגילות (המכונות שפות הדור השלישי), וחד עם זאת במקרה זה המאמץ הנדרש מהמפתח גדול יחסית. נסיונות שנעשו בשימוש בשפת 04 מצביעים על כך שגם שפה זו עשויה לשמש כלי די טוב לבנית אב-טיפוס. היקף ההשקעה - בסעיף הקודם עמדנו על הנסיבות בהן כדאי להשקיע בפיתוח אב" טיפוס. עדיין נותרה פתוחה השאלה כמה בדאי להשקיע. הנסיון שהצטבר בנושא עדיין איננו מספיק למתן תשובה חד-משמעית. 200 8 ע6זגכ) [3] מציעים כלל אצבע לפיו המצב האופטימלי הוא כאשר משליעים % מעלות הפרויקט לשם בנית אב-טיפוס מעברתי המפגין ‏ 80% מהיכולת הפונקציו" נלית של המערכת המתוכננת. למפתחים העושים את צעדיהם הראשונים בשימוש באב-טיפוס מומלץ להסתפק באביטיפוס מוגבל, שעלותו כ-10% בלבד מעלות הפרוי" קט הצפויה. היבטום מתודולוגיים של השומוש באב" טופוט הנסיון המועט יחסית בעבודה עם אב-טיפוס אחראי כנראה לבך שקשה למצוא בספרות מתודולוגיות פורמליות ומוסכמות לבנית אב-טיפוס. להלן יוצגו היבטים בסיטיים אח" דים שמרבים לדון בהם בטפרות ובשיחות בין מנתחי מערכות: מחזור החוים - יש לעבוד על פי מחזור חיים מתאים לפיתוח אב-טיפוס כפי שהוצג במא- מר זה. ניתוח מערכת - בנושא זה קיימים חילוקי דעות. ביום עיון שנערך לאחרונה בארץ הושמעו דעות קיצוניות לכאן ולכאן. עמדה אחת גרסה שאין טעם לבצע נותוח מערכת מסודר כאשר ניתן לבנות אב-טיפוס תוך 3-2 חודשים. עמדה נגדית גרסה שחייבים לבצע ניתוח מערכת מסודר ומלא, ורק אח"כ ניתן להשתמש באב-טיפוס לשם בחינת האיפיון. רשימת מקורות - קמוקץוס)סזק** .5668101 800 ץז 0 הקאס 0[00זק-1[נוה 8 :קהוע 5060 2 506 מס מסוסהפסזו 1505 1 + [ת 1984 .6878607708 -זטפ 4" .חפותטגצ! 6חג ב -- הו פהוקץז0זסזק 550685 ו ו 1/0 6 תסווונזס/ה1 הז - / - .4 כס (1984) 0תג!1101 חוז % ' 5506 תסגזהוזס]ה1'* .ת1/850 60 2 -/ ₪ 100 ,פסטףותה60) ו 3 .סא 21 .וס מ0ס/מ1 םז ."05וקס!0 ' 3 9 6 .06 ייפחו מחקרם של חספ [1] ואחרים מצביע על כך שלשימוש באב-טיפוס יש אמנם יתרונות, אך גם חסרונות, במיוחד בפיתוח מערכות = מסיבה זו אין לראות באב-טיפוס 0 יף לניתוח מערכת מקצועי. לא ניתן להי- 5 הר ניתוח מערכת תוך הקפדה מין- - ע 0 תוח התהליכים הלוגיים והזרימות ך המ משקים (אשר בד"כ אינם מטופלים היטב באב-טיפוט), ניתן לעשות קיצורי דרך סק 81 100% 18116ת51ע5 7 1 סו 000זקק1/ (.66) 81 31 "שוגו ח 6% 1% הקט 7 מבוא מערכות מומחה מייצגות את אחד הפיתוחים החדשים המרגשים ביותר בטכנולוגית המי- רע. מערכות המומחה, שצמחו כיישום מעשי של מחקר בתחום הבינה המלאכותית, משל- בות ידע בשטח יישום מסוים עם יכולת הקשה, על מנת לאפשר למערכת להגיע לרמת ביצועים בקבלת החלטות המשתווה (ולעיתים אף עולה) לזו של המומחים בני התמותה בשטחים ייחודיים. מיישומים בתחום האבחנה הרפואית, גילוי המחצבים ותצורת חומרת המחשב, מתחי- לות מערכות המומחה (85) להתפשט ליישו- מים עיסקיים (18, 28). מערכות אב-טיפוס נמצאות כעת בשימוש ברחבי העולם. מאמ- צים ניכרים נעשים בתעשיה, בממשלה ובמ- דע על מנת לנצל את טכנולוגית הבינה המלאכותית בשימוש מעשי. על אף שיש להתייחס למערכות מומחה כאי- לו הן נמצאות בשלב העוברי שלהן, מספר הדוחות המציגים יישומים מסחריים מוצל- חים עולה בהתמדה. תעשיית מערכות המומחה המתפתחת עשויה להגיע להיקף שוק של מיליארדי דולרים עוד לפני סוף העשור. אחת מהשאלות המענינות ביותר בהתפת- חות זו היא שילובם של תכניות מערכות מומחה במערכת ניהול מידע קיימת (או מתפתחת), ובמיוחד במערכות לתמיכה בהחלטות (255), על מנת ליצור מערכות מבוסטות-מחשב חזקות ויעילות עוד יותר. מטרת מאמר זה לתאר ולדון במספר נושאים בתחום שילוב ₪55/85. השגת מטרה זו תהיה קשה עקב הסיבות הבאות: ראשית, אין הסכמה אודות מהותה של מערכת מומחה ומה מרכיב מערכת לתמיכה בהחלטות (8). שנית, יש דעות שונות ביחס לפוטנציאל הט" ייוו 5 סה ]0 הסופפומזסק |גו66ק3 על 6סותמקסת .6 6חתט1 ,2 זססותטצ] ,10 6ותט[ס/ ,101 -חה1א חסוזהוההס]ה] זס! 5001617 6 עט 1986 וחקועקס) 5 חסוזותז0]ח1 זתסוח0קהת13/ 186 300 זהסותסקה ]0 ץ)ופזסטות1 16 1ב ז0ות26) ה0ז0569ת מערכות מומחה מון בשילובם של טכנולוגיות אלו. מאמר זה יסכם את המצב העכשווי של שילוב 55/85 ויציג שתי מסגרות עבודה לשילוב: שילוב ₪68 ברכיבי ה-255] הקונבנציונאליים; ו₪57 כרד כיב נוסף של 255. כמו-כן יידונו נושאים טכניים, התנהגותיים ותכנוניים של השילוב. האם מערכת מומחה היא מערכת לתמיכה בהחלטות? 5 הינה מערכת מידע אינטראקטיבית מבוססת-מחשב המשתמשת בכללי ומודלי החלטה, בצמוד לבסיס נתונים שלם. בהשוו- אה, 55 היא תכנית מחשב הכוללת בסיס ידע המכיל את ידיעות המומחה במרחב בעיה מסוים ומנגנון המניע את ההסקות וההקשות מתוך בסיס הידע. נוסף, 55 מכילה מגגנון הסבר והצדקה המספק למשתמש ב-פם מספר פרטים אודות התהליך. מרבית מערכות המומחה הקיימות משמשות במערכות ממוחשבות עצמאיות, היועצות למשתמשים בשרה בעיה ספציפי. בהיותן כאלו, הן נחשבות ע'י רבים ל-₪55 נבונות (6). יתר-על-כן, ₪55 תואמות להפליא את מסגרת העבודה של ה-₪255 כפי שפותחה ע"י בונצ'ק ועמיתיו (4). בהתאם למסגרת עבודה זו, מציגות ה₪5557 שלושה מאפיינים עיקריים אשר כולם מוצגים ב-85. הראשון, 5 מסייעת למקבל ההחלטות בפתרון בע- יות בלתי מובנות (או מובנות למחצה). השני, היא מכילה אמצעים לשאילתות אינטר- אקטיביות. ולבסוף, היא משתמשת בשפת דיאלוג בעין אנגלית. תמיכה נוספת לנקודת מבט זו ניתן למצוא בסיווגו של אלטר (1) המבחין בשש קטגור- יות עיקריות של 055: 1. שליפת פריט בודד של מידע. 2. הספקת מנגנון לניתוח נתונים אד-הוק. 3. הספקת אוסף נתונים לפי קביעה מראש בצורת דוחות. 4. הערכת מסקנותיהן של החלטות מוצעות. 5 הצעת החלטות. 6. קבלת החלטות. 68110788 מז6ח50₪1 01 ע1פז6ץומ(1 ,5ח61)ב/ .15 [נוב ‏ מהפזטי1 ובו שולוב מערכות מומחה ומערכות לתמיכה בהחלטות* בניגוד לנקודת השקפה זו אודות ₪5 כ-₪55 נבונה, יכול פלוני לציין מספר הבדלים בסיס- יים בין השתיים. טבלה 1 מסכמת את השקפ- תנו אודות ההבדלים העיקריים בין 58 ל- 5 במיוחד, שונים יעדי המערכת. ה-255 תומד כת באדם המקבל את ההחלטות; ה-₪5 פוע- לת כיועץ. ₪55 מספקת, במקרים רבים, תמי- כה מוטדית (לדוגמה, כאשר היא משמשת לתמיכה בתכנון לטווח ארוך), בעוד 55 פוע- לת כיועץ לפרט (או לקבוצה) בשטח צר. שטח הבעיה המותקף ע"י 255 הינו רחב ומורכב, בעוד שלפחות בטווח הקצר מוגבלת 5 למרחב מובנה וצר הרבה יותר. כתוצאה מכך, מתאימה יותר באספקת עצה בשטחי בעיה החוזרים ונשנים (כגון אבחנה של פג- מים). בסיס הנתונים של ה-255 מכיל עובדות בעוד עמיתו ב-5ם, בסיס הידע, מכיל, נוסף לעוב- דות, גם נוהלים כיצד לפתור את הבעיות. 38 מתוך הגדרה, מציגה יכולת שכלית (לדוגמה, דדוקציה); בעוד שיכולת זו עדיין מוגבלת, היא משתפרת לאט לאט ואילו ₪55 אינה מצטיינת ביכולת זו כלל ועיקר. לבסוף, מספר 5 מספקות יכולת הסבר מוגבלת (לדוגמה, כיצד נגזר פתרון); 55, מנגד, יכולה גם להס- ביר מדוע מומלץ פתרון מסוים. לכן, 58 מצוידת ביכולת הסבר חזקה יותר. נוסף, 55 מערבת בדרך כלל את הנחת המע- רכת הסגורה, כלומר, מרחב הבעיה סגור במעגל ופונקציות המערכת כפופות לגבולות קיימים. בקונטקסט של 55כ, העולם הינו פתוח. 255 חייבת להיות גמישה וסתגלנית על מנת להתאים לתנאים המשתנים בסביבה וכן לצרכיו המתפתחים של המשתמש (24). הדגש שיש למקד כאן הוא שאף אם 2% ניתנת ל"אישור" כ-255, הרי היא בודאי מה- ווה קבוצה מיוחדת של 255 עם איפיונים ייחודיים. לכן, 55 עשויה להיות מועמדת לשילוב בתוך 255 "מסורתית". ההגיון והיתרונות הטמונים בשילוב מרבית ה-₪5 וה-255 הקיימות אינן משול- בות. ₪5 פועלת כמערכת יעוץ-מומחה עצמ- "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז בקצב הולך וגובר. תכונות יעדים מי מקבל את ההמלצות (החלטות)? יעור עיקרי כיוון התשאול העיקרי אופי התמיכה שיטת הטיפול בנתונים אופיני שטח הבעיה סוג הבעיות המטופלות תכולת בסיס הנתונים יכולת הבנה יכולת הסבר אית בעוד ה-5% פועלת באמצעי תמיכה מסוכמים בטב במקבלי החלטות. אולם, מצב זה מתחיל | נות להשתנות. יש עובדות המצביעות על 0 (במה מהן תוצגנה מאוחר יותר) שמערכו 58 משולבות מפותחות ומיושמות יתרונות שילוב ה-055/88 ניתנים לבחינה במספר מימדים: תרומת 5, תרומת 55 טבלה 2. סוכום יתרונות השילוב בך עה שטחים ספציפיים: בסיסי נתונים (15א8כ) מודלים ומערכת ניהול בסיס המודל כישורי המערכת בסיס נתונים ומערכות ניהול "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמיז * משפרת את בינויה, תפעולה ותחזוקתה של אמק (14) > משפרת את הנגישות לבסיסי נתונים גדולים * משפרת את כישורי ה-15א8 (14) * מאפשרת יצוג סימבולי של נתונים * משפרת את ניהול המודל (2) > מסייעת בבחירת מודלים (9, 10) > מספקת אלמנטים שיפוטיים למודלים + משפרת את ניתוח הרגישות (9) * מחוללת פתרונות חלופיים (19) * מספקת היוריסטיקה (12) * מפשטת בנית מודלי הדמייה * מאפשרת שיפור אינקרמנטלי של מבנה הבעיה > מאיצה הדמיית ניסוי ותעייה > מאפשרת מימשק ידידותי יותר (11, 14, 27) * מספקת הסברים (25) . - מונחים המוכרים למשתמש (12, * פועלת כמדריך (9) * מספקת יכולת אינטראקטיבית, דינמית וויזואלית לפתרון בעיה (3) * מספקת עצה נבונה (מ מהאדם) ל- 5 או למשתמש בה * מוסיפה יכולת הסבר (12) 0 * מרחיבה את מיחשוב תהלו ההחלטות (9, 17) היְקבלת הירה יותר וזולה יותר וד מחקה את היועץ האנושי ומחליפה אותו/ה המערכת העברת מומחיות (אדם-מכונה-אדם) והגשת עצה המכונה מתשאלת את האדם אישית וקבוצות תחום צר נישנות ידע נוהלי ועובדתי בן, מוגבלת תרומת 258 > בסיס הנתונים מוצע ל-8 (14) > מספקת מבנה בעיה התחלתי (15) * מספקת מודלים ומיחשובים סטנדרטיים * מספקת עובדות (נתונים) למודלים * אוגרת מודלים ייחודיים שנבנו בידי מומחים בבסיס המודל * צורת ההצגה מותאמת לתפיסת המשתמש המסוים * מטפקת ניסיון באיסוף נתונים * מספקת ניסיון ביישום (12) * מספקת עצה אינדיבידואלית למשתמשים על מנת להתאימה לסגנונות ההחלטה שלהם שיתוף הפעולה בין 255 במרחבי בעיות מסוימים, יתכן וליפ ל-058. יהיו יתרונות מוגדרים, אשר שילובם יתנו תוצאות טובות עוד ין וחה של המ?, | מספקת, בדרך-כלל, בקרה מלאה ' למק ושגים במהלך פעולתה של | ההחלטות בנוגע להרכשת המידע [בל 0 אינם טועים 6 דגס הינה מהמובילות בין חברות המחשבים בעולם. זו השנה השניה ברציפות שמחזורה השנתי גדול מ%1,000,000,0007. מחשבים מדעיים ומערכות מסחריות; תוכנה וציוד היקפי - בכל אלה ניצבת 6554 גזאס בחזית הטכנולוגיה. 17,000 עובדיה מעידים על כך... 'תים', נציגת וח הזוס בישראל, הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה התל-אביבית. יותרמ-120 עובדים, 70 כלי רכב וניידות שרות ולמעלה מ-1500 מערכות מחשבים בשוק הישראלי. כן, אין מקום לטעות... ו רב חס תים מחשבים ומערכות בע"מ מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת שמואל 51905 טל: 037340962 סניף חיפה: 04-338205. טנא אלי משפחת הסופרמיני וא מציעה למשתמש המסחרי פתרונות עסקיים מושלמים ומשולבים בתחומי הניהול הפיננסי, ניהול הייצור וניהול המשרד הכולל. החל ב-2000/% ה'קטן' וכלה ב-000 20/שוא רב"העוצמה - מצטיינים מחשבי 6554 הזה בטכנולוגיה מתקדמת, בתאימות החומרה והתוכנה, בתקשורת מעולה וביחס עלות/ביצוע מדהים. ל |ח₪א6 דאס פתרונות בכל סדר גודל, המותאמים לצרכי הלקוח. מי שכברניסה יודע ברשימת לקוחותיה המסחריים/תעשייתיים של |65%₪4 הזהס בישראל 'אריות' כמו: ויזה, הפניקס, הסנה, אליהו, שטראוס, מפעל הפיס, אורדן, רב-בריח, סולל בונה, אסם, גדות כימיקלים, לשכת שרות יענ"א, התעשיה האוירית, אופטרוטל, ניצן, בית המערכות 'קומטק', אלביט, אלישרא, חרות, אלתא, מלונות בזל , מלונות דיפלומט, תיאטראות הבימה והקאמרי, מבטחי אניה, ועוד... / הר [ ג ) 1 ) תים חס תים מחשבים ומערכות בע"מ מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת שמואל 51905 טל: 037340962 סניף חיפה: 047338205. - טנא אלי אחז 0 71815 יים. רק מראה עיניים 0, תחנת העבודה הגראפית המתקדמת של ד סוא= ושטהסה מציעה אופקים חדשים. תוך התבססות על דה/₪0 ואפו ותואמיו, מציעה 0 תכונות ועוצמה ללא תחרות. בין התכונות: 9 רזולוציה 12801024 2 60 2650 וחם דאו אסא. 9 2048%1024%8 סגו דום. 9 תצוגת 256 צבעים בו-זמנית ((200%, 011ח50, אה - לכל חלון בנפרד). 6 ₪508 0 שה שוסחאה. 5 מימשק - 66 ואפו להרצת כל תוכנה קיימת ברזולציה 120 ג ארודיבט ר. אילן, גבעת שמואל 51905 טל. 037340962 קחלטה הסופית. כפי שהראה ל 9 לאתר את השיקולים הבלתי- ולו של בני התמותה בהחלטות מורכ" -ת הנתמכות ע"י 055. ₪5, מצד שני, פטורה מהערכה ושיקולים בלתי-מאוזנים, לפחות במובן האנושי [אם מוצג ידע המומחה(ים) בצורה נאותה ב-₪5 מתוכננת כהלכה]. 88 תשרת על מנת לספק בינה במרחב מסוים ותקבל החלטה טנטטיבית. מקבל ההחלטות של אף הוא לנצל את ה-2585 במובן המסור- תי ולהגיע להחלטה טננטיבית. ניתן אז לנתח ולהעריך את תוצאותיהן של ה-₪8 וה-255], עם סוכוי טוב שהמאמץ המשותף יניב תוצ- אות טובות יותר מאשר כל גישה בצורה עצמאית. גישה זו אינה בהכרח מאולצת ע"י צרותו של מרחב ה-85, היות ו-055 תפעולי עשוי להיות גם הוא בעל מרחב טפציפי. בעוד מערכות 255 אופיניות תומכות במהל- בים כמותיים, מתמטיים וחישוביים, יש לפתח 5% אשר תתמוכנה גם בניתוח איכותי המבוסס על מתודולוגיות כגון הבנה אנלו- גות, זיהוי תבניות וניתוח תכולה. מערכות ₪8 מתאימות היטב לסוגי מתודולוגיות אלו והן יועץ לבוני המודל עשויות לספק עורק חשוב ל-58 לצורך הצעת יתר-איזון בתמיכה בסוגים שונים של תהליכי החלטה. שולוב ₪5 ברכיבי 255 5 מורכבת מארבעה רכיבים בסיסיים: בסיס נתונים, בסיס מודל, מימשק ומשתמש. תאורטית ניתן להוסיף 55 (או מספר יחידות 5) לכל אחד מהרכיבים. השילוב המוצע, המשורטט בציור 1, נחשב בדרך-כלל לשילוב חד"סיטרי, במילים אחרות, ה-₪5 תומך ב- 5. אולם, חיבור זה יכול לפעול לעיתים גם בכיוון המנוגד. 5 מס' 1. אינטראקצית מערכת המומחה עם מערכות לניהול בסיסי נתונים לפי מחקר שבוצע ע"י ג'ארק ווסיליו (14), ₪8 יכולה להתמשק עם 18א8כ בשתי דרכים: הראשונה, ניתן לנצל את ה-%₪ על מנת לשפר את המבנה, הפעולה והתחזוקה של 8 מס' 4 יועץ ל-5588ש אחרות במערכת ניהול בסיס מודל מערכת ניהול בסיס מודל מערכת ניהול בסיס נתונים = ה-258 המקורית צוור 1. שולוב 85 בכל רכיבי 258 5. השניה, ה-058 יכולה לספק למע" רכת המומחה נתונים עיסקיים חיוניים. 5 מציעה בדרך כלל מספר אופיינים בסיסיים - לדוגמה, סיכום או סיווג נתונים. אולם, המשתמש חפץ לעיתים קרו- בות באופיינים מתוחכמים יותר, כגון היכולת לבצע פעולות הגיוניות על הנתונים. הרמה הגבוהה של הידע התחבירי והיכולת הדדוקטיבית המסופקת ע"י ה-₪5 עשויות להפוך את ה-68א28 לידידותית יותר למש- תמש ויעילה יותר בתפעול ובתחזוקה. מומחה אנושי משתמש לעיתים קרובות בבסיסי נתונים. הגיוני להניח שמומחה ממו- חשב יזדקק אף הוא לכך. לכן, יש להקנות לזפם נגישות לבסיס הנתונים של ה-055 על מנת להשיג ידע עובדתי. צמידות אפשרית אחרת תהא שילובם של נתונים שיפוטיים המופקים ממומחים בתוך בסיס הנתונים של ה-055. ג'ארק ווסילי (14) מתארים את תהליך הצי- מוד של ₪8 ב-68א8 במערכת שהותקנה בחברה לביטוח חיים, פרוייקט אב-טיפוס שפותח באוניברסיטת ניודיורק. יועץ ל-5%5 אחרות בבסיס נתונים וב-5/א8ש יועץ ל-55%ש אחרות וועץ ל-555ע אחרות "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 213 5 מס' 2. אונטראקצית מערכת המומחה עם בסוס המודל מומחים אנושיים עושים שימוש תכוף במוד" לים כמותיים על מנת לתמוך בנטיונם ובמומחיותם. למשל, מומחה עשוי להיזקק לחיזוי המכירות של מוצר מסוים או להעריך את תזרים המזומנים העתידי תוך שימוש במודל תכנון של חברה. מודל כזה יבול לע" מוד בפני עצמו (משמעות הדבר שמומחה יכול להריץ את המודל ע"ג מחשב כל-אימת שנדרש), או שהוא יכול להוות חלק ממעד רכת 255 המנוצלת ע"י מספר מקבלי החל- טות ומומחים. במקרה האחרון, המודל יכול לשמש גם 55 (לדוגמה, באשר כללי אטראז (א15ד1-=1) מסויימים קוראים לכך). תרומתה של ₪58 בשטח המודלים וניהול המודל ניתנת להצגה ע"י בחינת עבודתו של יועץ. יועץ מעורב בצעדים הבאים: 1- דיון עם המנהל (המשתמש) אודות אופי הבעיה. . זיהוי וסיווג הבעיה. . בנית מודל מתמטי של הבעיה. . פתרון המודל. ניהול ניתוח רגישות בעזרת המודל. המלצה על פתרון ייחודי. . סיוע ביישום הפתרון. תהליך זה, המערכת מערבת מקבל החל" טות, יועץ ומחשב. אם נובל לקדד את ידע היועץ ב-85, נוכל לבנות 255/55 המסוגלת לבצע אותו תהליך. לצערנו, יש כיום ידע מועט בלבד אודות אופיים של הכישורים הקוגניטיביים המשמ- שים יועצים. אולם, עבודה מענינת מבוצעת באונבירסיטת מדינת אורגון, שם גול וחובריו (9) פיתחו מערכת 255/85 המנסה לחקות את המערכת מנהל-יועץ-מחשב. במערכת זו: 1. המחשב מתשאל את המנהל על מנת לק- בוע את הקטגוריה הכללית של הבעיה (למשל, בעית הקצאה מול ניהול מלאי). 2. המחשב מתשאל את המנהל על מנת לקד בוע את האופי המדויק של הבעיה (למשל, איזה סוג של בעית הקצאה), ואז 5. המחשב מציע באיזה מודל של מדעי הניד הול להשתמש (למשל, תיכנות דינמי לעו- מת תיכנות לינארי). המנהל יבול לשאול את המערכת שתגדיר עבורו מינוח אשר יצדיק? את ההמלצה שהתקבלה ע"י המכונה ולהסביר את המודל המנוצל. מקבל ההחלטות יכול אז לנסח את הבעיה תוך שימוש במודל, לנהל ניתוח "מה- 4 0 8 5 ₪ ₪ עיה, ו"(2) פותוח מימשק משתמש המש תמש במונחים המוכרים למשתמש. ט שַ מערבות מומחה ניתנות ו ב המשתמש ובסיס המודל. שילוב יי קוָאטם, ₪5 סטטיסטי (10). חבילות ות רבות זמינות בשוק. חבילות אלו ו הן בתעשיה והן במוסרות החינוך על מנת לתמוך בתהליבי קבלת החלטות ניהוליות וכן במחקר. הן מכילות ל סטטיסטיים ומודלים הכלולים 2 של 058. התלבטות רצינית המשתמש הלא-מומחה בבואו לקבוע באיזה מודל סטטיסטי להשתמש לשם השלמת משי- מות שונות. במקרה כזה נכנסת ?801 לפעולה. 85 זו בוחרת את הנוהל הסטטיסטי המתאים וגם מנחה את המשתמש ה"ירוק" בבחירת חבילות סטטיסטיות שאינן כה ידידותיות למשתמש (כגון -1/4ד 1/1 גוז ו57557) | הדורשות בדרך-כלל סטטיסטיקאי מיומן לצורך תפעולן. חיבורי ₪5/055 אחרים המתיחסים למודלים ולניהולם כוללים: > ₪5 המסוגלת לספק היוריסטיקה ל-055. = ₪5 המסוגלת להקל על מטלת בנית מודלי הדמיה (21). 5 המסוגלת לשפר את ניהול מודל ה- 5 (2). > 88 המסוגלת לשפר את ניתוחי הרגישות (9). 5 המסוגלת לספק אלמנטים שיפוטיים הדרושים בשימוש במודלים מסוימים. לדוגמה, מודל חוזוי, סידרתי בזמן, דורש מספר החלטות שיפוטיות (למשל, מאילו נתונים להתעלם כאשר מחושב הרכיב העונתי). החלטות כאלו מבוצעות רק לאחר שהותונים נאספים ומנותחים. ₪5 ניתנת לניצול כמומחה על מנת לקבוע מה לעשות במקרים ספציפיים. אנוש (שפה טבעית) מעבדים לשפות טבעיות (לדוגמה, א דור רביעו (לדוגמה, 5 .5א) = בסיס מודל 255 אשר עשוי לכלול מוך- לים ייחודיים המופקים ה ממומחים, 5 מס' 3. אונטראקצית מערכת המומחה עם המימשק הפיכת המימשק לידידותי יותר הינה ועך עיקרי של בל מערכת 55. מערכות מומחה וטכנולוגיות בינה מלאכותית אחרות (כגון זיהוי דיבור ומעבדים לשפות טבעיות ) הרימו תרומה משמעותית בשטח זה. מכשול קריטי העומד בפני השימוש ב-8פכ הוא אי ההתאמה בין 5 רכיבים של המשתמ- שים הסופיים לבין יכולתם לשדר צרכים אלו למחשב. התפתחותם של המימשקים, כמו גיליון העבודה האלקטרוני ומערכות התפ- ריט המשמשות במחשבים שולחניים, מהווה צעד חשוב לעבר שיפור המימשק מנחל- מחשב. אולם, בבעיות רבות נדרשות תכונות חזקות יותר, גמישות רבה יותר ובקרה הדו- קה יותר. אחד היישומים המענינים ביותר של הבינה המלאכותית הוא מימשק השפה הטבעית. יעדו העיקרי הוא לאפשר לאנשים לא- טכניים לגשת לבסיסי נתונים מורכבים. מימ- שק לשפה טבעית ניתן לשילוב ב-255 ו/או 5 כך שישפר במידה משמעותית את האינטראקציה בין המנהלים והמחשבים. על מנת לדמות, ציורית, | את התרומה הפוטנציאלית של שפה כזו, הבה ונבחן את ציור 2. המשולש ההפוך מייצג את מספר האנשים בכל קבוצת שפה ואת ההדרכה הנדרשת לצורך לימודה. שפות המחשב ממוקמות בחלק הימני. שפות 255 במרכז המשולש, והן נעות מ-1/1? ו-,471 עד 11 ₪418 ור 5 נ(שפות מחשב מהדור הרביעי). מימשק השפות הטבעיות מיועד למשתמשים משתמשי ביניים אינם שולטים (או לא רוצים לשלוט) % המחשב הפורמליות אך עדיין חפצים לעשות שימוש במחשב. משתמשים אופיו- יוום בקטגוריה זו הם מנהלים, רופאים, עורבודדין ובעלי מקצועות חופשיים אחרים. וש לציין, בכל זאת שרק מספר מועט של ₪9 וומות מצוידות במימשק לשפה טבעית בח- .. הקדמית שלהן. היות ומערכות בעלות שפה טבעית בחזיתן הקדמית, כמו -1מדאן 17 ו-ד01.00 יושמו בהצלחה בנגישות לבסיסי נתונים מורכבים, נראה סביר להניח שהן תהפוכנה לחלק אינטגרלי במערכות ₪8 5 ו-₪55/88 משולבות רבות. שטח אחר בו יכולה טכנולוגית הבינה המלאכותית לתרום משמעותית ל-₪55 הוא שטח הדיגום הויזואלי האינטראקטיבי (1). טכנולוגיה זו מאפשרת למשתמש לסדר ויזואלית דגמים של מערכות ניהול מסוימות (לדוגמה, מערך מפעלי) ולקבוע את כל התצורות ההכרחיות. מאוחר יותר יכול המשתמש לבחון את התוצאות (במונחים של מדידת ביצועים) של התצורות השונות. ותר-על"כן, יחס התצורה"תוצאה ניתן לב- חינה גם במצבים דינמיים (למשל, ניתן לר" אות כיצד מתכווץ תור הממתינים כאשר קצב השירות גדל). מערכות כאלו יכולות לתמוך בהחלטות תיכון ועריכה, מלאי ותז- מון, ואלו רק מעט מתוך ים ההחלטות. אב- טופוס של מערכת כזו מפותח ע"י חברת 1816110010 מפאלו אלטו, קליפורניה. שטחים אפשריים אחרים של שילוב, הקשו- רים למימשק אדם"מכונה, כוללים: > ₪8 המסוגלת להוסיף יכולת הסבר ל-255 על מנת לאפשר למשתמש לעקוב אחר ההגיון העומד מאחורי המלצות מסוי- מות. * ₪5 המסוגלת לטפל במידע סימבולי ועי"ב לאפשר מימשקים ידידותיים יותר (27). + ₪58 המסוגלת לספק מונחים המוכרים למשתמש. * ₪5 המסוגלת לספק הדרכה למשתמש (ל). 85 מס' 4. מערכת מומחה כיועץ לבונה המודל נוסף ליעוץ בדבר בינויים של רכיבים שונים של ה-255, ניתן גם לדמות ₪5 אשר תיתן עצה כיצד לבנות 55, כיצד להדביק את אופי הבעיה, התנאים הטביבתיים או בעיות חיישום האפשריות. לדוגמה, ב-55 המתו- כננת לבחון הצעות שונות לארגון מחדש, יבול המשתמש לשאול בעצתו של מומחה כיצד ישפיע המבנה החדש על קבוצות מסוי- מות של מועטקים. במקום להתיעץ במומחה, יכול המשתמש להיוועץ ב-85. משתמש יכול גם לרצות 5 אשר תנחה אותו (או אותה) כיצד להשתמש ב-285 ובתפוקתה. מצב אפשרי אחר אצל המשתמש הוא חיפוש עצה אודות השימוש ב-255 ספציפיים (אם מספר מערכות באלו זמין). 5 כרכיב נפרד ב55"7ע כפי שבודאי עשוי הקורא להיזכר, 255 מור- כבת מארבעה חלקים בסיסיים. הוצע (23) ש-5ם, וכנראה טכנולוגיות בינה מלאכותית אחרות, תיתווספנה כגלגל חמישי נפרד (ראה ציור 3). קיימות מספר אפשרויות לשי- לוב כזה. פלט 858 בקלט ל-2558 המשתמשים ב-258 עשויים לנתב את פלט ה-85 ל-258. לדוגמה, ה-88 ניתנת לניצול במהלך שלב ההבנה של פתרון בעיה על מנת לקבוע את חשיבות הבעיה או הפרוייקט וכן כדי לזהות את הבעיה. אח"כ הבעיה מוע- ברת ל-258 למציאת פתרון אפשרי. מערכות מומחה וטכנולוגיות בינה מלאכותית אחרות רכיב מוסף בסיס המודל והנהלתו פלט 058 בקלט ל-₪5 במקרים רבים תוצאות הניתוח הכמותי הממוחשב, המסופקות ע"י 255, מועברות למומחה פרטי או לקבוצת מומחים לצורך הערכה. לכן, יהא זה הגיוני לנתב את פלט ה557 ל-₪5 אשר תבצע אותה פונקציה של מומחה בכל מקום בו הדבר זול יותר ו/או מהיר יותר לביצוע (במיוחד אם איכות העצה חשובה אף היא). שיתוף בתהליך קבלת ההחלטות לפי גישה זו יכולה ₪5 להשלים ₪55 באחד או יותר צעדים בתהליך קבלת ההחלטות. דוגמה לגישה כזו מוצעת ע"י מידור וחובריו (17). קבלת החלטות נצפית כתהליך בן 8 צעדים המורכב מ: 1. פירוט היעדים, הפרמטרים והאפשרויות. 2. שליפה וניהול נתונים. 5. יצירת חלופות החלטה. 4. מימשק מסקנות לחלופות ההחלטה. 5. הטמעה של מידע מילולי, מספרי וגרפי. 6. הערכת סט התוצאות. 7 הסבר ויישום ההחלטות. 8 עיצוב אסטרטגי. שבע הפונקציות הראשונות אופיניות ל-255 בעוד האחרונה, הדורשת שיפוט ויצירתיות, יבולה להתבצע ע"י 55. מידור וחובריו מצי- עים ש-₪5 תשלים 55 ע"י שימוש בזכרון אסוציאטיבי בעל ידע בעסקים וכללי הקשה. בסיס הנתונים והנהלתו אם" או להשתמש במודל חלופי. ה-פם, במק- רה כזה, עוזרת לזיהוי וסיווג הבעיה הניהו" לית ומשמשת במדריך, תוך אספקת דוגמאות תאוריות ובחירת המודל(ים) לשימוש. להנר ודונל (15) טוענים שיש שיתוף פעולה טבעי בין טכניקות בינוי בעיות מרשמיות המשמשות בבסיס מודל ה-5% לבין ארכיטקטורות התכניות המבוסטות על כל- לים, הנהוגות ב-85. במיוחד, נוהלי המידול של בסיס המודל מתאימים לעיצוב בעיה התחלתי, בעוד ארביטקטורות תכניות הפמ מתאימות ל-(1) ביצוע שינוים במבנה הב- החלקים השונים יחדיו, כיצד לנהל סקר הית" כנות וכיצד לבצע את הפעילויות הרבות הכרוכות בבינוי ₪55 [כפי שמתואר ע"י ספראג וקרלסון (24)]. אותה מערכת יכולה גם לייעץ לבונה (או למשתמש) כיצד לשנות את ה-₪55 כך שתהלוט את צרכי הסביבה, או את התרחיש הספציפי אותו מתארת ה-58. . מתווכים טכניים פות נוהליות ברמה גבוהה יותף ---- שפות תשאול (לדוגמה, ,-1א, פסקל) שפות נוהליות ברמה עילית (לדוגמה, קובול) שפות אסמבלי שפות מכונה 5 מס' 5. שילוב מערכות המומחה ה-₪58 המקורית עם המשתמש המשתמש השוקל רכיב של 288 עשוי לבקש את עצתו של מומחה בנושאים מורכבים כגון צוור 3. 85 ברביב 255 צוור 2. הוצע השפות הטבעיות 24 "מעשח חושב" דצמבר 1986 בסלו תשמ"ז. "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 25 ' שילוב כזה ניתן לתיאור כדלקמן: המשתמש עובד עם 255 לפי שבעה הצעדים הראשו- נים. עם הגיעו לשלב העיצוב האסטרטגי הוא קורא ל-55 אשר תהווה מערכת נפרדת לחלוטין, על אף שהיא עשויה להשתתף בב" סיס הנתונים וקרוב לודאי להשתמש בבישו- ריו של בסיס המודל. על מנת להבין טוב יותר סוג זה של שילוב, אנו מניחים ש-₪5 משחקת את תפקיד המומחה האנושי אשר המשתמש יכול להזעיקו כשנדרשת מומחיות בתחום העיצוב האסטרטגי. המומחה יכול לענות מיידית או לערוך ניתוח מטוים (לדוגמה, חיזוי). ניתוח כזה יכול להסתייע בשימוש בבסיס הנתונים של ה-258 ובמודל החזוי שלה. גישתם של גול, שיון וטונג (9) גישה זו מסתכלת על ה-55 כעל רכיב מומחה ב-255. השימוש הנאות של צירוף כזה טמון בשלב ההבנה או מציאת הבעיה של תהליך קבלות ההחלטות האסטרטגי. ה-₪5 מובילה את מקבל ההחלטות לאופני חשיבה עניניים. לכן, היא יכולה להציע מסקנות הנתמכות ע"י הצדקות. הדבר יכול גם לסייע בידי מקבל ההחלטות בזיהוי יעדים, אבחון בעיות ובנית מורלים לניתוח. מטלת איסוף הנתונים משת- פרת והולכת כל אימת שטווח מבטו של מקבל ההחלטה ממוקם או מורחב ע"י דרישותיה של תת-מערכת המומחה למידע. תוצאה נוספת של גישה זו היא שהשימוש החוזר ב-55 יכול לכפות הרגלים יעילים של קבלת החלטות וללמד מודלים חדשים של הבנה. הגיוני להניח שהלא-מומחה המש- תמש בצורה חוזרת במומחיות של ה87ם ילמד וישפר את יכולת קבלת ההחלטות שלו. יצירת פתרונות חלופיים ריטמן (19) מצביע על כך שה-₪55 החדש- ניות ביותר מסייעות למשתמשים להעריך ולברור בין אופנים פוטנציאליים של פעולה (שלב הבחירה בקבלת ההחלטות). אולם, שלא בדומה לצוות סיוע, אין מערכות ₪55 אלו יכולות להציע אופנים חלופיים שכדאי לשקול (שלב התיכון). הוא טוען שפגם זה במערכות 255 הקיימות ניתן לתיקון ע"י יישומן של קונספציות וטכניקות שנלקחו מתחום הבינה המלאכותית. ריטמן מתאר מערכת בינה מלאכותית המש- חקת את משחק ה-"00". מערכת זו מסוגלת לעבוד עם נתונים לא-נומריים על מנת לפתח אסטרטגיות משחק חלופיות, להעריכן ולב- רור את החלופה הטובה ביותר ביניהן. הוא מספק תיאור מפורט של האסטרטגיות המנוצלות ע"י המערכת למציאה או לפיתוח אופנים: - שימוש ברשת מומחים ברמות שונות של מורכבות המשחק. - עידון עוקב ורציף של בעיות מהכלל אל הפרט. - .הקצאת עדיפויות למצבים. - שימוש במבנה "מומחה וביקורת". 26 "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז ריטמן מציג ביצר המערכת בוחנת חלופות וברצד היא מגבילה את החיפוש שלה על מנת לשמור את הפתרון במסגרת סבירה, לאחר תיאור משחק ה-60, שוקל ריטמן ביצד ניתן להעביר מערכת 058 מבוססת בינה-מלאכותית למערכות בעלות 0 עוסקי לדוגמה, החלטות בדבר מסחר עתיד בסחורות ‏ משתוות בקירוב במורכבותן ליישומים הקיימים של הבינה המלאכותית ולכן מהוות מקום מבטיח להתחלת הגילוי והשימוש המעשי ב-₪55 מבוסטת בינה מלאכותית. בעיות ונושאים בשילוב נושאים טכניים שילוב ידרוש תאימות לחומרה ולתוכנה. למשל, אם ₪5 קיימת רצה על מכונה מסוג 10 וה-₪55 מותקנת על גבי מיקרו, אנו עלולים להיתקל במספר בעיות טכניות, כגון הצורך להשתמש בשפות תכנות שונות. נוסף, אם אנו עושים שימוש במחוללים, מעטפות ואבני בנין אחרות, תיתכנה בעיות במציאת מתכנתים מוכשרים לבנית ושילוב החלקים השונים. בעיות טכניות כאלו ניתנות להפחתה בעתיד, כשהן החומרה והן התו" כנה, המכילות כישורים של 255/85, תמש- כנה להתפתח. נושאים התנהגותיים נושאים התנהגותיים ב-255 כוללים שיקול המאפיינים האישיים של מקבלי ההחלטות, המאפיינים הסביבתיים או המשימתיים ונוש- אים ארגוניים נלווים. מחקר התנהגותי מנסה: (1) להגביר את יעילות המידע המועבר למקר בל ההחלטות, (2) לזהות נטיות עיבוד מידע אצל מקבלי החלטות כדי לתפור את בסיט הנתונים העומד מאחורי ה-255 לסגנונות עיבוד מידע ייחודיים, ו"(3) לספק הארות אל תוך המאפיינים הסביבתיים או המשימתיים המשפיעות על ההחלטה. היות ₪571 נוטה לגזור מסקנות ולהציע המלצות וכן לחקות את היועץ האנושי, אזי היבטים מסוימים של תהליך ההחלטה של ה-₪5 אינם מפיקים ית- רון בצורה ישירה מהמחקר ההתנהגותי שנעשה ער כה בתחום ה-255. אחת הסיבות לכך טמונה בכך ש-85 מתמקדת בתהליכים קוגניטיביים העומדים מאחורי המומחיות. תהליכים קוגניטיביים אלו מתרכזים בזכרון לטווח ארוך של המומחה והם כוללים תפי- סה, ייצוג, שלופה והבנה (22). מאידך, מחקר התנהגותי של 5 557 נוטה להדגיש את האישיות והיכולת. - שנדון מוקדם יותר, תכונה רצויה של ₪8 היא קת הסבר או הצדקה להחלטה ה בפועל, הסברים כיצד ₪5 מגיעה מסקנותיה אינם כה משכנעים. סיבה אפש- רית 0 היא שההסברים לא ניתנים לתפי- רה למשתמשים פרטיים ספציפיים, הספרות בנושא התנהגות חד55ם, הדנה בה האינדיבידואליים ובתפירת לחת ה ע"י ה-055 למקבלי ההחלטות האינדיבר דואליים, יכולה לסייע בתפירת מנגנון ההצד- קה של 8ם. זוהי רק דוגמה אחת למחקר מוצע בשטח זה. נושאי תיכון ניתן לשאול מספר גישות לתהליך התיכון עבור 55 ממבנה ה-₪8 ולהיפך. לדוגמה, גישת תיכון ה-85 האיטרטיבית (1, 24) מתאימה ביותר גם לבינוי 5. בהתאם לגישה זו נותן להשתמש בגישה הדינמית צעד- אחר-צעד בפיתוח המערכת, בניגוד לגישת מחזור החיים של המערכות המקובלות בפיתוחן של מערכות 115א. נושאי תכנון אחרים במערכות מומחה או בתת-מערכות נוגעים במגבלות | ה-פם העכשווית. מגבלה אחת היא העובדה שב- ניית מערכת מומחה עלולה לגזול מספר שנות-אדם מאומצות של מומחה בתחום תכנונן של מערכות 85, בעוד מתכנני ₪8 אינם בגדר חזיון נפרץ. המומחיות הנדרשת מצד המתכנן כוללת: (1) ידיעת התהליכים הקוגניטיביים = והמתודולוגיות | התקינות הנדרשות לחילוץ המומחיות מהמומחה(ים), ו"(2) בישורי תכנות בשפות מתאימות כגון 7 ,20006 ו/או ניבים ייחודיים, מעב- דים לשפות טבעיות ושפות אסמבלי. כישו- רים אלו יכולים להיות מסופקים ע"י יותר ממומחה אחד - גישת צוות היא המקובלת בדרך-כלל. בוני 55 אופייניים, כולל מתב- נתים ומומחים לבסיסי נתונים, אינם ניחנים במומחיות הנדרשת לבנית 58. לכן, זמן הבניה של 255, אף אם הוא נבנה תוך הסתייעות במחולל 255, עלול להתארך עד מאוד אם נוסיף לו רכיב 88. "מכונות ההקשה" הזמינות מסחרית והמעטפות עשו- יות להפחית בעיה זו ע"י הקטנה משמעותית של זמן התיכנון והפיתוח. הקלה אפשרית נוספת לבעיה היא הוספתן של מערכות מומ" חה "בן-רגע" ל"55 ספציפית לצורך יעוץ בשטח מומחיות כללי. על אף קשיי שילוב אלו (וכנראה גם אחרים), יש מקום לפתח מערכות 55/85 משולבות. דוגמאות מיצגות לנעשה בתחום מובאות בפרק הבא. מערכות משולבות קיימות ומפותחות יש מספר גדל והולך של מערכות משולבות, כמו"גם כלים למערכות משולבות. דוגמאות מיצגות מוצגות להלן. מערכת היוצור המשולבת של יבמ (26) - מערכת המכונה 1.68 (-886ח8]א 10880065 5/5 והסוח) פותחה ע"י יבמ לניהול פעו- לות. המערכת משלבת 88, הדמייה, ₪58 מסורתית ומערכות מידע מבוססות-מחשב. כן, כוללת המערכת . יב'ימ (/א04) ותת- מערכות מבוזרות לעיבוד נתונים. היא מספ" קת למפעל של יבמ בבורלינגטון כלי המסייע משברים וכן בתכנון. מערכת דומה ב ביבמ את המנתחים הכלכליים ו תכנון פיננסי לטווח ארוך, בעוד ₪5 המר מורע שיפוטי וגורמים עניניים אח- מספקת - (ה8110]נ וו 50 /) (25) - "- היא תוצאת השילוב של 255 מסור- הח סטטיסטיקה, חקר ביצועים, ניהול בסיסי % יש שפות שאילתה ותבונה מלאכותית. ונה מלאכותית, במיוחד מימשקים לשפות הבעות ומערכות מומחה, מספקות שלושה -ואופס: - התקשורן של מידע עניני לאלגורי- ם המיחשוב או ליחידת התצוגה. 2 סיוע במציאת המודל, אלגוריתם המיח" שוב או סט הנתונים המתאים. 3. פתרון לבעיה בה אלגוריתם(מי) המיחשוב לברם אינם מספיקים לפתור את הבעיה, אלגוריתם המיחשוב אינו מתאים או אינו ושים ו/או הבינה המלאכותית יוצרת את אלגוריתם המיחשוב. )וטק - 55 זו מנתחת את השפעות קידום המכירות והפרסומות על המכירות בתעשית המוצרים הארוזים. היא פותחה ע"י -86ַ8ַת3א ,הז ת06פץ5 126008000 זת6וח והשימוש בה וכן ע"י ישויות עיסקיות אחרות להערכת אשראי, תכנון אסטרטגי ויישומים נלווים. חברת ג'נרל דינמיק, למשל, משתמשת ב-פ על מנת לתמוך בניתוח ניהול הפרוייקט. הינו מחולל ₪55 בעל שפת עיצוב חזקה המתוכנן בעיקר לביצוע תכנון פיננסי של חברה (פותח ע"י .106 7060015 חסוצוס6כ). הוא כולל מספר כישורי ₪5 אופייניים. תכונה חשובה אחת היא ההבנה המקורבת המבו- טסת על התאוריה המתמטית של ששיי "501'8. יכולת זו מאפשרת יצוג של מילים כגון "רווחי" וד"טוב למדי" ו"חזק דיו" המופיעות לעיתים תכופות בדיונים של מקבלי החלטות. בפועל, תהליכי קבלת החלטות יצירתיים הינם בלתי-מובנים, ומסתובבים סחור-סחור. חשיבה מעורפלת (עט) עשויה לשפר 255 בכך שתקנה לו גמישות וחופש דמיון. כלי פותוח כיום, כלי הפיתוח של 055 ו557 עצמאיים לחלוטין. אולם, יש מספר סימנים שניתן לשלב כלים כאלו. כמה כלי פיתוח ₪58 מכיר לים כבר כישורים של 25885 למשל, הד ה6ח6טאזס/ 6086|אוסח (של חברת סילוג'יק מלוס אנג'לס) כולל בסיס נתונים אוניברסלי חייב להיות יחד עם מחולל ה-85מתעאם 58 שהחברה פיתחה. ומימשק לשפה טבעית. ה-1./א (של -איסם6%ך הנדסת 198/255 מערכת משולבת זו תוכננה על מנת להגדיל את פריון המהנדסים. ה"255, הנקרא -(5180 .1 (1.308886 ח6518כן [4זטשסוחוז5), הינו כלי פסיבי בעיקרו אשר יעילותו תלויה בכישורי המשתמש. ע"י אספקת הנתונים הנכונים לתוך משוואה או יישום עיצוב גרפי, יכול המהנדס המתכנן לזכות בתצפית בפוטנציאל אב הטיפוס שתכנן. לצערנו, ‏ .578001 אינו יכול לסייע לו להחליט אילו שאלות לשאול או אילו נתונים להקיש ולא לספק לו רמזים כלשהם אודות פעולות נוספות אותן יש לנקוט בהתבסס על תוצאות ניתוח. אולם, מערכת מומחה המדמה את תפקיד המורה/ שותף הוספה על מנת לטפל בבעיות אלו. מערכת לפתרון בעיות ולהקשה 5 סטטיסטית וחטותווק0 1005 כוללת רכיב לוגי המזהה את אופי הבעיה. לדוגמה, בבעית הקצאה תזהה החבילה אם זו בעיה בתכנות לינארי או לא לינארי, שורותים פיננסיים חברה גדולה לשירותים פיננסיים כבר מצויד דת במערכת היכולה להיקרא מערכת /55 5 עובדת (20). החברה משתמשת במערכת על מנת לתאם את שירותיה השונים לצרכי- הם הפרטיים של לקוחותיה (לדוגמה, הקצ" את נכסיחם של הלקוחות בחבילות השקעה אופטימליות). "שומים דומים מפותחים בקצב מואץ ע"י חברות חשבונאות בינלאומיות לשם צירוף שיטות הניתוח והשיפוט בבקרה חשבונאית 6 מפאלו-אלטו) כולל מימשק לבסיס נתונים. (61(80 (של -5שץ5 886 גזג3כ ססווא .106 ,1ח6)) משלבת מעטפת של מערכת מומ- חה עם מערכת לניהול בסיס נתונים, גיליון עבודה, גרפיקה, תקשורת וחבילה לעיבוד תמלילים. לבסוף, 855 (של סט!!6ות] ממנלו-פארק) כוללת מודלים לחישובים שונים והדמיית מערכת (רגילה וויזואלית). חומרה משותפת .6] ,68חו(30/( 1.80 מייצרת מחשב העשוי לשרת משתמש 25% ומשתמש מערכת מומד חה (וקרוב לודאי גם כמה משתמשים נוס- פים) בו-זמנית. המחשב, "718 2<2 00ב 1", מצוייר במעבד 1.80, מעבד אוחנ ויכולת להו- סיף מעבד 08וסזע. מספר ספקים אחרים מפתחים מכונות דומות. ו 4 מערכת ; חומרה זהחדההדחחהההחהחההההחההההרהההההההדחהההההההההדדדהרדדד ו מערכות ויישומיות מערכת מימשק נבונה הבסיסית! מערכת ! התוכנה מערכת ניהול בסיס הידע בסיס הידע הבסיסי פרויקט הדור החמישי (20) 3006% וחובריו (5) מציגים את המאמצים הנעשים לאחרונה בפרוייקט הדור החמישי כרוגמה לתנועה לעבר מערכות 2585 ו₪87 משולבות. ציור 4 מציג את התרשים התפיס- תי של מערכת התוכנה שנחזתה ע"י היפנים. כפי שנראה שם, פריטי המפתח של המערכת הם בסיס הירע ומערכת הניהול שלו, אשר הה-ה-ההההההההההההההה-ה-הה----ה----דה > ז 1 ו ו ו ו ו ו ו 1 : 27 6 תשלב את בסיס הנתונים, בסיס המודל וה" 658 של ה-:255 הנוכחיים. מערכת הקשת הפתרונות לבעיות תהיה בצורת ₪5 ומערכת המימשק הנבונה תכיל מימשק לשפה טבעית: נוסף לכך, סיסטמיזציה נבונה ומערכות שיר רות תפותחנה בעתיד. מערכת היישום הבטי- טית תתמשק אז ליתר הרכיבים, דומה מאוד ל-055 הנוכחיות. מסקנות 58 יבולה להפוך 055 לפעילה יותר ויש לה הפוטנציאל להיות שותף יעיל יותר בתהליך ההחלטה. 055 נוכחיות משמשות לעיתים תכופות לתת מענה לשאלה "מה אם"ל /58ם 5 תהיה גם מסוגלת לענות על השאלה "מדוע"? סקוט מורטון, אשר היה חלוץ תפישת ה" 5, העיר את ההערות הבאות ביחס לשי- לוב 055/55: "55ש, כפי שאנו מכירים אותן, עלולות אף להיעלם בעתיד הנראה לען. הן תוחלפנה במערכות מומחה לתמיכה בהחלטות - 8055. דור חדש זה של ₪55 ישלב את טכנולוגית ה-255 הקיימת עם בישוריה של הבינה המלאכותית... הש- פות בהן יכניסו המשתמשים נתונים והמ- חשב יגיב באמצעותן יהוו למעשה תעד תיק של השיחות היומיומיות שמנהלים בני תמותה וה-5055 תהא מסוגלת לספק מגוון של פתרונות חלופיים לבעיות ("אם זה אינו עובד, נסה את זה..."). 5058 אף תזהיר משתמשים כאשר הנחותיהם מוט- עות (האם אתה בטוח שנתוניך עבור שנת הכספים 1988 מדוייקים?") או כאשר הם מספקים מידע בלתי-מושלם (אם מקיש המשתמש "ספק לי את נתוני המכירות בקנזס סיטי", תשיב המערכת במהרה "האם כוונתך לעיר קנזס סיטי אשר במ- דינת מיזורי או זו שבמדינת קנזס?")" (20). למרות הפוטנציאל העצום הטמון בשילוב, אין להסיק מכך שכל המערכות העתידיות תשתלבנה. להיפך, מרבית ה-5%% (במיוחד אלו הקטנות המיועדות לשימוש אישי) תיוותרנה עצמאיות, ובמקרה הטוב ביותר תתחלקנה בקונספציות בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתחום ה-85. באורח דומה, ₪8 רבות תפעלנה במערכות עצמאיות ותייעצנה למשתמשים בנושאים ספציפיים אשר אינם בהכרח קשורים ל-255 כלשהי. קיימות מספר סיבות מדוע אנו מאמינים שמודל 1 (שילוב 8 ברכיבי ₪55) יהיה הדומיננטי ביותר. ראשית, יש הוכחות (שתוצגנה מאוחר יותר) שכמה מאמצי תכנון המבוצעים לאחרונה משתמשים בגי- שה זו ומספר מערכות כבר בנויות בצורה זו. שנית, 55 מיושמת בדרך כלל בתחום צר, בעוד ₪55 רחבה יותר בהיקפה; לכן, הגיוני שתידרשנה מספר ₪5 על מנת לתמוך לחלו- טין ב-55 אחת. זה נראה סידור יקֶר מאוד. אולם, מערכת מומחה המתמחה בשטח אחד (למשל, בבסיס המודל) יכולה לייעץ למספר בונ ₪85 בנושאים שי (במו בחירת המור ן 4 ל ל" [ראה קינוקאן אחרונים בכ ת בנייתה של / 0 ה לאדיקרה טה, במרחב צר ו להחזיק ב שר תשרתנה בלבדית 1255 מספר ₪5 קטנות א 0 א ה של ₪58 הלך הערכת 5 במ ך ל לנו לשבוח את הקש ם -- ולוב כזה ובן את מגבלו" ה בפי שתארנו מקודם, . 0 - ה בגמישות לתמוך בפתרון -- רחב של בעיות מובנות למחצה או בלת מובנות. ₪5 מפותחות עבור מרחבים -- ביותר. לבן שולוב מערכת לתמיכה - - בלליות (055) ומערכת לתמיכה בתחו של בעיות יחודיות (85) מציב מספר קשיים. אין זה ברור שהמומחיות ב"₪5 ניתנת להעב- רה על פנ מרחבי בעיות כגון אלו הנתמכים פוטנצואלית עייי 055 ולכן יש לבצע מחקר בשטח זה. כמו-כן, 5 של ימינו ממלאות אחר יעד הביצוע ברמות גבוהות של התנה" גות נבונה בללית ומגבלות התכנון עשויות להניב אדמה פוריה למחקר בתחום שילוב 5. מגבלות אלו מדרבנות פיתוחן של מערבות חכמות יותר, מערכות המסוגלות להבין מתוך מה שמכונה "ידיעה עמוקה". אולם תחלופנה מספר שנים עד אשר מער- כות כאלו תפותחנה במלואן. אין המטרה להציע לחברות שתימנענה משי- לוב 55 ו-₪5 עד אשר תיפתרנה בעיות השילוב האמין בין 055 ל-88. מספר מומחים טוענים ש-55 מהמעלה הראשונה ניתנת לשיפור ביום למערכת 25% נבונה בעלת טכנולוגית 85. מחקרים אחרים, הן מקבוצת ינקי שמרכזה בבוסטון 600180087 2818 |4חסווהחז6וח1 מפרמינגהם, מסצ'וסטס, מראים שמערכות לתמיכה בהחלטות מנוצלות כיום רק ע"י שניים עד שלושה אחוזים מהמנהלים והמנה- לנים שאינם אנשי ₪15 בחברות אמריקא- יות. כאשר השילוב 55/85 יגיע למלוא ו שלו, וכאשר מנהלים יהיו מסוג- ל ם להתקשר עם המחשב תוך שימוש בקו- ם, תנוצלנה מערכות אלו במעט ע"י כל המנהלים והמנהלנים. 5 ו ססות 0 9 1 8 7 00 0 9% ה ו 5 ו 80 .ג ו יי לי בי תוא . 7 0 0 5וחאפהס 0 0 ו ב וי ₪ כ וחס!ססזם ופי ביא וא 1 100% אא , ו 0 5 "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 18 -8ח!ח 806 .0 6 ,. [ססקט5 חסופוספם וס 0 ,אזסץצ אפ ,688וק כ 5 + ₪5 וו 0חה .0 8 0 ופא 6 .255 חן 0007015 -260) ה0ז₪6808 פוא דל > ,חס ₪ -806ח8 0 !5000 3800819 חח 0 ,ווח 8 2 -ז6חד 0ח8 0815חח8ום 5 א" בב 7 סא חב א 4 4 הוחפווסט .סח| 18 8 ופ , . 8 אס 5 05 וו 8 חסו060!8" .5 ,זחסו5 שח8 ,נוא ה ",וצ הג -- 8098 -2חו .4 ,506008 0 8 0 08 חס .5 ₪ הב 0 א ,וטנק הפו 0 -6" .= ,06ה70 800 .₪ ו -2001 8 01 1ה6הסקהוס0ס 20₪אם שחו ל 1 080 551 הסקקטפ 25 ,18001800 580 ,חַחו881וח וס :0 261אם |08ו51ו181פי+ ו 3 פחטס\ ,5/8//9/0/80/ פתד יי 0 ו .9 ,1984 0010081 ,10 א )סז סְהַטסַה! |זט!האיי פופו הסופחו/ש .₪04 ,8095/0655 /4/ 6 חן" 5 ו זווא שחד (.665) 0070881ח6זק .א% 6 .4 ,355867088118%] יי 5 ,0 0 .כ ,הסוב הו11805-0 גו -001800 = ,5/510008 פהוסווטם ,ס 3 ,ף056015ח1/85586 0 058 6" .5 ,80108815 הטסו ו "סו ה :הוחו 6ה8 חַָהוופהס וטא ,27 6 וטו ,5016006 ףח .8 .סק ,1981 001081 ,2 0 -<₪ סַחו|קְטס" .ץצ טסווו38פ 0 .₪ פאז [4דן -06 3 08 חח )ו 8 6 11608 !4/1/1008 ח| ",5516005 |הפוז חהוח!!6 .אצ ,5 זס) פחסוומסווסק זא 00810 סַהותפווסטק %=.ו ג ,0 .4 ,/18780 א ,00 פחוטווטם" .וא , חס 80 .5. ,החפ [15] סע 8ח1 חַהוווסוק<=₪ :109 חסו60|8ם 1 ]וח ח8 8|8ץ|8חג חס!260!8 ח89/ש)₪6 68 81 8560100/כ ז6קהק ",08060!וו6)ח! -ה8ז-] ה58 ,חַה661!א [ההסווגא 0354 אוד .4 ע8ו/ ,8|חזס!!ו08 ,01800 01 חַחווו0פזפצס 6חד'" ,6.3 ,פהוחגוא [16] -החטא ,30 6וחט!ס/ ,00וז08/8008 ",608ועפ .0 .סק ,1984 ,1 זססוחפצסא ,18 זסט ,6 חג .ש.6.₪ ,ה66> ,0.1 ,6300 ו] ופוס 806 ז6וטק 0 ו8הס8ז6ם" .נא 0 ,07/0ח6)ט0 607 ", סקקט5 תסו8ו0פם -07! .סכ ,1984 ,7 וא ,19 זפסוחטא ,18 פחט 6 אש" .0 ,6!חסו 8 .3 ,הספ!6התסווא [18] -|%0 ,00ו/28/8718 ",889ח8051 חו 5ח56ץ6 .סק ,1983 זסטהח6צסא ,11 ו6סחחטא ,29 סוחט .206 -זוו6)ח] וגוסו1וה/ הווקא" .\ ,ההרווופה [19] 80/5100 ח! ", הסקקט5 חסו8ו060 0) 9008 +61 20010ח! ...וא ,57510706 זזספסט6 86 !וסו] חווסא ,(.608) זהס)ו6 .5 0ה8 הח 0 0 ורי -קט5 חס!060/8 אפקאש" .וא ,חסחסוא 56011 [120 6] 81 160ה886זק זסקבק 8 ",08ח316ץ5 חספ *5 הָח|החגק ,06ה876]הס6 055 90608 -ח160 הס!)פוחזס)ה! 6ה8 8111016ח!. 9001196 ,אזסצ פא ,אוסצ אסא ו ו .4 2 + 6 5510008 הפקאם" 6 ו ו .5 פחט(. ,ח0ס//0/8ח/5. ",חסוו8ו ו וש -80896)) ]0 50/8006 שוש 8חד .1 .הסוח -חפ!וסטל ,,אוס 8 זסקזהר! ,חסופוסטם יי .0 ,אזסץ פא ,אזסצ אפא 7 - 8 ה6קא= 01 6וסה הדי .ה ו 0% ]81 160ה86זק זפכבק 3 ו זסס סא ,888 ,081188 ,חַח!וססוא 1 וס ה ה - 5/5 חססקט5 ח080/8/0 5//901/08 ו ,8 6ססאופוחַת ,1811 1!08ה6זק א .2 ,6788 % ₪ חסו90/5 .6 ,010706 הב .₪ ו סוחס ]0 8וח60וט0 חס ו אפ! ,442395 זסקם החואזסאי ,058 00 9 אס אסא ,6ו668אחטטסק ,הסו סו 1 1 וס סד" ,6 ,07006 ה .₪ ו 8 חססקטפ ח0ו06018 ח! 6 וס -16008ח! 106 81 661196700 זסקפק ' 8 פס חק 00 הו 5ואוד !0 מַחוו9פוח ה .4 ,17.21 6חט! ,אזחו ש ה :6000מוו161חו ‏ ומסוזוחא" .ם 5 מ 4 הה-51816-0.000 18 0 9531 ",901!008זו 8זטוט= זסו מ ד ,4 זססוחטא! ,4 6חזטוס/ ,8082/06 דו"ח שנתי של ההנהלה היוצאת הרו"ח מתייחס לתקופת כהונתה של ההנה- לה הנוכחית, בין יוני 1985 עד דצמבר 1986. תודה מיוחדת לנשיא האיגוד - פרופ' אבר- הם גינזבורג, ‏ לחברי ההנהלה והמועצה, אשר נוסף לתפקירים שמוטלים עליהם במוסדות/החברות בהם הם עובדים, תרמו רבות לקידום האיגוד. חובה נעימה לי לציין את העבודה המסורה של סגל העובדים של איל"א, המנכ"ל - משה גוטליב, ‏ מזכירת איל"א - רות קופרמן, והמזכירות אתי ועדנה. כמו כן תרמו תרומה חשובה אנשים רבים אחרים בהפקת כתב העת, פעולות ארגוניות ותפקידים שונים. סובום התקופה שואלים אותנו: מה הן מטרות האיגוד? לשם מה הוא קיים? מה הוא נותן לחברים? לפנו 3 שנים, בהנהלה הקודמת, החלטנו להתייחס לשאלות העקרוניות הללו ולהגדיר מחדש את יעודו של האיגוד. טובי החברים התגייסו ותרמו, במסגרת צוותי חשיבה, לקביעת המדיניות. לאחר דיונים רבים אושר המסמך: "דרכה של איל'א", שהוא מעין תכנית"אב לפיתוחו וקידומו של האיגוד. הפעילות תופנה החוצה "עם הפנים אל החברה" וגם פנימה "עם הפנים אל החבר". ניגשנו במרץ להגשים את התכנית. תנאי מוקדם להצלחת כל פעילות הוא יצי- בות פיננסית. ננקטו צעדים חשובים כדי להב- טיח בסיס פיננסי איתן לפעולות האיגוד; תכנון ופיקוח תקציבי קפדני, יחד עם שיפור ממשי של תהליכי המימון והגביה, תרמו לביסוס התשתית הפיננסית. בסיפוק רב אנו מוסרים למועצה החדשה קופה מסודרת, תקציב מאוזן ויתרה משמעו- תית. הישג זה ראוי לציון מיוחד, בהתחשב במצב המשק הכללי ובעובדה שמדובר באי- 3 של מתנדבים שאינו זוכה לתקציבים ממ- קור כלשהו. שבדה זו גם מבטיחה את אי-תלותו של לאיגוד. וחיטונו מפני לחצים חיצוניים. יש מור על הישג זה בכל מחיר. ות שבוצעו ב85/687 מיוי מנכ"ל לאיגוד - מר משה גוטליב, מנהל יחידת המחשב של אוניברסיטת בר-אילן. * הקמת משרד ראשי ברמתדגן. . העברת הפעילות המינהלית והארגונית מירושלים לרמתדגן, * חיזוק והרחבת האיגודים המתמחים באי- ל"א. תכנון ומעקב תקציבי הדוק. קיום ימי עיון בנושאי מיחשוב ותקשורת. > קיום הכינוס השנתי הגדול וגם כינוסים של האיגודים המתמחים. > חידוש תקנון האיגוד. > ייצוג ענף המיחשוב לפני המימשל בנוש- אי תקשורת נתונים, חוק ומשפט, מדיניות מחירים ועוד. > עידוד חברים חדשים לקחת חלק בחיי האיגוד. > הרחבת פעילות האיגוד לתחומים חד- שים. > ארגון מחדש של הפעילות הבין-לאומית של איל"א וקביעת כללים מפורטים לייצוג האיגוד. התקדמנו בהשגת מטרות חשובות בתחום קידום המיחשוב בארץ, אבל עדיין עבודה רבה לפנינו: > יש להגדיל את מספר החברים המאור- גנים באיל"א. > יש לעשות למען מטרות לאומיות בתק- שוב: - העמקת המיחשוב בתעשיה ובייצור; - קידום מואץ של שימוש מחשבים בחינוך; - חיזוק פוטנציאל היצירה המקורית בכל תחומי התקשוב. אנו מוסרים את הנהלת האיגוד לנבחרים החרשים באמונה שלמה שהם ימשיכו לקדם את האיגוד ויוסיפו הישגים רבים נוספים בשנתיים הבאות. נספח א - פעילות האיגודים המתמחים לשלושה אוגודים מתמחים באיל"א: מחשבים וחינוך (מו"ח), בינה מלאכותית, גרפיקה ממוחשבת ועיבוד תמונות, נוסף איגוד משתמשי יוניקס - אמיא. יו"ר האיגוד הוא פרופ' אמנון ברק מהאוניברסיטה העברית. האיגוד ערך את הכנס הראשון שלו וכן תערוכה ביולי 1986, בגני התערוכה. בכנס השתתפו כ-200 איש. הכנס הארצי השלישי של מו"ח התקיים בחו- דש אפריל 1986. השנה התקיים כנס בינלאו- מי, צמוד לכנס הארצי של האיגוד המתמחה. הכנס נמשך 10 ימים, השתתפו בו 800 חב- רים. מחו"ל הגיעו 60 אורחים. צמוד לכנס התקיימה תצוגה רבת היקף בנושא המחש- בים בחינוך. יו"ר האיגוד הוא מר בני פיינשטיין ממשרד החינוך. הכנס השלישי של האיגוד לבינה מלאכותית נערך בחודש דצמבר 1986 בבית ציוני אמרי- קה. יו"ר האיגוד המתמחה הוא פרופ' משה בן-בסט. האיגוד לגרפיקה ממוחשבת ועיבוד תמונות לא קיים כנס שנתי. נספח ב - פעילות קבוצות העבודה (בולל הצוות הטכני לתקשורת) באיל"א קיימות קבוצות עבודה פעילות בתחומים הבאים: - הנדסת תוכנה (יו"ר ננסי יבנה) - היבטים משפטיים בענ"א (יו"ר עו"ד אריה לית) - אבטחת איכות (יו"ר דרורה שולמן) - תקשורת נתונים (יו"ר עמנואל וינד) כל אחת מהקבוצות מקיימת מפגשים חודש- יים לדיונים מקצועיים בתחומי עיסוקה. צוות טכני לתקינה בתקשורת הצוות הטכני לתקינה בתקשורת פועל מזה שנתיים. הוא מהווה גוף מקצועי של ישראל העומד מול הועדה הבינלאומית של 150 (ארגון התקנים הסטנדרטים הבינלאומי), העוסק בתקינה בתקשורת מחשבים. חברי הצוות מייצגים מפעלים ומוסדות ישראליים שיש להם ענין בנושא, והם עוס- קים בלימוד המסמכים והשלכותיהם על התעשיה בישראל. הפעילות נעשית בשיתוף פעולה עם מכון התקנים הישראלי. השנה נציג הצוות היה הרי יוקלה. בראש הצוות הטכני עומדת שאולה הייטנר. "מעשה חושב" רצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 29 נספח ג - ימי עיון ימי העיון שנערכו השנה: וי מערכות תומכות החלטה - 31.3.86 בהשתתפות כ1207 איש 2. רשתות נתונים בישראל - 20.5.86 בהשתתפות כ1207 איש 3. מערכות המשרד הממוחשב - 28.5.86 בהשתתפות ב-90 איש 4. עתיד תקשורת הנתונים בישראל (ערב עיון) - 4.9.86 בהשתתפות כ-200 איש 5. חוק ההגנה על הפרטיות והשלכותיו על ניהול מאגרי מידע - 14.10.86 בהשתת- פות כ1807 איש 6. הבעיתיות והמיוחדות בניהול כח אדם ביחידות מחשב - 6.11.86 בהשתתפות כ-80 איש נספח ד - פעילות אוזורית אוזור ירושלים - שיטות מתקדמות בדואר אלקטרוני - התקשרות למאגרי מידע בחו"ל - מרכז המירע בבנק ישראל - לקחים וכיווני התפתחות - תקנות הגנת הפרטיות והשלכותיהן על מנהלי מערכות מידע ממוחשבות. את הפעילות באיזור ירושלים מרכזת שול- מית ברקת. אוזור תל-אביב - תכנון אסטרטגי של מערכות מידע תפיסה של י.ב.מ. - השוואה לתפיסות אח- רות נספח ה - הבנס הארצי ה207 הכנס התקיים באוקטובר 1985, בבנייני האו- מה בירושלים, תחת הסיסמה "עולם המחש- בים - תמונת מצב". ההרצאות הוקדשו ל- חג 16 )0 5116 בנושאים כגון: הנדסת תוכנה, מערכות מידע, מסדי נתונים, תקשו- רת, מתמטיקה ושמע, גרפיקה, בינה מלאכו- תית, שפות מחשב, לימוד באמצעות מחשב ועוד נושאים רבים ומעניינים. הרצאת אורח ניתנה על ידי אינג' יורם אלס- טר, מנכ"ל משרד התקשורת. ישיבת מליאה מיוחדת הוקדשה להבעת דעות של בכירי התעשיה הטכנולוגית בארץ בנושא המיחשוב, בבחינת "גשר אל התעשיה והייצור". בכנס זה הונהגה לראשונה השיטה של מבי" רת כרטיסים מוקדמת, דבר שמנע עמידה בתור מהמשתתפים. השיטה הוכיחה עצמה ותאומץ גם בכנסים הבאים. בכנס השתתפו למעלה מ-5,000 איש. אלפים רבים ביקרו בתערוכה הצמודה, בה הציגו כ"70 חברות. נספח ו - הכנס הארצי ה"ו2 למעלה מ-5,000 השתתפו בכנס הגדול ביותר בארץ. השנה הוחלט להקדיש את הכנס לנושא "המיחשוב לרווחת האדם". אנשי מק- צוע בתחומי המדע, התעשיה, השירותים, הניהול והחינוך השתתפו בכנס. תערוכה "מעשה חושב" רצמבר 1986 כסלו תשמ"ז מ707 חברות הציגו בשטח של ב"2,000 מ"ר. בבנס הושמעו 37 הרצאות בנושאים הבאים: איבחון רפואי, הדרכה וחברה, גישה מוש" בלת למאגרי מידע, אתגרי מיחשוב בתעשיה, חלון ליישומים עתידיים, מחשבים וחינוך, שיקום רפואי, מערכות מומחה, מימשק אנוש, הנדסת אנוש, האדם בתעשיה ועוד. הרצאת אורח היתה בנושא היחודיות בשי" ווק מוצרים עתירי טכנולוגיה - היבט לשוק האמריקאי. נספח ז - הפעילות הבינלאומית ווצוג אול"א ב-?191 (ההתאגדות הבינלאומית לעיבוד נתונים) מר משה גוטליב נבחר כנציג איל"א ב-1512 לשנתיים הבאות. פרופ' יוסף רביב שימש כנציג איל"א ב-117 במשך 5 שנים. נציגים מטעם אול"א בקבוצות 16 של 11 ווה זקסז? - 2 0 עדיין לא נבחר נציג חסוז 06 - 3 76 פרופ' יהושפט גבעון ץס|סתת166 תו פתסוזהטו[קק ג זטזטקות 60 - 5 6 פרופ' גדעון הלוי ווח 08 - 6 6 רש דד ביר וחסז5צפ תסוהותזס]ת1 - 8 165 ד"ר מיכה חנני 4 טוטקוחס) ח6סאוז6ט קותפתטווגוט - 9 76 00 ד"ר דן מילין נספח ח - פעילות ועדת הבזק ועדת הבזק המשיכה בפעילותה בקשר לחוק הבזק בנושאים החשובים לחברי איל"א, בין פעולות הועדה: * ערב עיון על עתיד תקשורת הנתונים ביש- ראל בהשתתפות מנכ"ל משרד התקשורת ומנכ"ל הבזק. * הופעה בפני ועדת הכספים בדיון על תקנות הבזק. בשלב זה התקנות הוארכו זמנית. * הופעות בפני הועדה המייעצת לשר התקשורת. הנושאים שנדונו: = זבות המנוי להרשות לאחר (כגון חברת- בת) להשתמש בשירותי הבזק שלו. - זכות המנוי למכור את עסקו עם קוי התקשורת שלו. = זכות המנוי להשתמש בצנרת הבזק, בצורה מבוקרת ומסודרת. * הופץ לנוגעים בדבר נויר עמדה על חתי- קונים המוצעים לחוק הבזק. בשנת 1987 הוועדה תמשיך בפעולותיה להבטחת חוק הבזק, תקנות, כללים ונוהלים אשר יישמו בפועל את המדיניות הליברלות של משרד התקשורת. יו"ר ועדת הבזק - יהושע מאור. רבת מימדים הציגה חידושים רבים, למעלה דו"ח ועדת ביקורת ו. ועדת הביקורת נפגשה עם מנכ"ל אולייא 5 ₪ מר מ. גוטליב, וקיבלה ממנו הסברים על הניהול השוטף של האיגוד, כולל ההעב- רה של משרדי האיגוד לתל-אביב. למרות ההתלבטויות הקשורות בהעברה לתל-אביב, | שנבעו מבעיות אישיות, נראה, שההעברה בוצעה בצורה מסו- דרת ותוך הקפדה לא לפגוע באוש, ובדיעבד, נראה שההעברה רצויה, מאחר והריכוז הגדול של אנשי מחשבים נמצא באיזור המרכז. בדקנו את הדוחות של ישיבות ההנהלה והמועצה. הם נוהלו בצורה מסודרת, ובדרך כלל השתתפו בישיבות רוב החב- רים. יש לציין שחל שיפור לעומת העבר. איל"א שינתה את תקנונה בשנה האח- רונה ויש לברך את כל הנוגעים בדבר על ביצוע משימה קשה זו. הדו"ח הכספי הוכן פעם נוספת על ידי משרד רואה חשבון מ. פניני ומשקף נכונה את הפעילות הכספית של איל"א, תוך שמירה על כללי העבודה של האיגוד בעמותה. הנהלת החשבונות מתנהלת בירושלים, מאחר ומשרדי מזכירות איל"א היו בעבר בירושלים. יש מקום לבדוק אם יש צורך להעביר את הנהלת החשבונות לתל- אביב, בה ממוקמת מזכירות האיגוד. נושא הוצאות הנסיעה של נציגי איל"א לישיבות או לועידות של הארגונים הבינלאומיים השונים בהם איל"א מיוצגת "אינו סגור" לחלוטין ויש מקום להקים ועדת-משנה אשר תטפל בנושא. לא נראה, לחלק מחברי ועדת הביקורת, שנציג הנוסע לועידה בינלאומית כנציג רשמי של איל"א, יצטרך להשתתף בחלק מההוצאות. למעשה, אם הארגון בו עובד הנציג אינו מממן את הפרש ההוצאות, הרי על הנציג לשלם את ההוצאות מכי- סו. דבר זה מפלה לרעה חברים אשר הארגון בו הם עובדים אינו מוכן או מסו- גל לכסות הוצאות אלו, במיוחד עובדי מדינה. הבחירות לאיל"א התנהלו. בצורה מסו- דרת על ידי ועדת הבחירות בראשותו של מתי מנור. למרות הרצון לחסוך בהוצ" אות, לדעת ועדת הביקורת יש להודיע בכתב לכל החברים את תוצאות הבחי- רות ולא לחכות עד האסיפה הכללית, וזאת מאחר וזמן רב חולף בין הבחירות והאסופה הכללית. | טענת המזכירות שהתוצאות פורסמו בעתונות אינה מקו- בלת. רצוי שהנושא ייבדק וייקבע נוהל לפרסום תוצאות הבחירות. ועדת הביקורת כללה 3 חברים: רו"ח ג. פניני, אסיא דוד ובני ראב, ששימש כיו"ר ועדת הביקורת. נסומן בחירות אבר נשיא, לב | | מת. יחזקאל זעירא, פיליפ עין"דור מית, א הייטנר. על הועדה הוטל להציע 0 מועמדים לנשיאות ולקבל אישורם. שמ הוצעו 4 מועמדים: לון וחואל, חנני מיכה, קיקיון מרדכי, רביב א : שי יימה ב-1/86ו23/1 ושובת מועצה שהתקיימה שרפה הצבעה ונבחר לנשיא איל"א ד"ר יוסף רביב. וא אול"א . % תפקידו של נשיא איל"א פרופ' מומבורג, ‏ הוקמה ועדה מיוחדת - שחבריה: רוממיה הלוי"סגל, בחירת מועצת איל"א בהתאם לתקנון החדש מתקיימות הבחירות למועצת איל"א ולהנהלת איל"א פעם בשנת" ום. בעבר היה נהוג להחליף 50% מחברי המועצה פעם בשנה וההנהלה נבחרה לשנה. משך הכהונה לחבר מועצה היה ונשאר שנתיים. הביקורת העיקרית נגד הנוהג חקו" דם היתה שתקופת בהונה של שנה בהנהלה הינה קצרה מדי, גם ללימוד התפקיד וגם בגלל הפגיעה בתהליך קבלת החלטות לטווח הבינוני והארוך. חסידי השיטה טענו שהח" לפת 50% מחברי המועצה בבחירות מדי שנה מבטיחה רציפות ומונעת מצב בו תיבחר מועצה חדשה אשר "לא ידעה את יוסף". בבדיקה אחורה, עד שנת 1979, הסתבר ש" % מחברי המועצה שרתו שתי קדנציות ויותר. (אחרי שתי קדנציות נדרשה שנה ל"צינון"). ואכן, בבחירות שנערכו השנה ושבהן נבחרה מועצה חדשה בת 28 חברים נכללים 12 חברי המועצה הקודמת, למעלה מ-40% מסך החברים. להלן רשימת חברי מועצת איל"א לשנת בן-כוכב עזרא הכהן אליהו איצקוביץ מאירה פלוק מנחט ה פרי יונדב מלאך יצחק שריה זיו שור עמירם סדן בת-עמי זעירא יחזקאל שובל פרץ דישון מנחם רודה מיבאל וינד עמנואל מתיא פנחס ויזר גיל פיינשטיין בני מייטווך דוד קוניק דני עמית אריה בן-שלום יגאל אוטנזוסר זאב בק אמנון הלוי"סגל רוממיה לאונר יהושע כרמלי דן ברקת שולמית בחירת הנהלת איל"א בישיבת מועצת איל"א שהתקיימה ביום 6 נבחרה הנהלה חדשה בת 7 חב- רים לשנת 87/88: בן-כוכב עזרא, יו"ר המועצה בק אמנון הלוי-סגל רוממיה בהן אבי לאונר (אוסי) יהושע עמית אריה, אל"מ פלוק מנחם בחירות לועדת ביקורת ולועדת בחירות במסגרת הבחירות למועצת איל"א נערכה גם הצבעה לשתי ועדות נוספות: ביקורת ובחיר רות. החברים שנבחרו לועדת ביקורת לשנת 87/88: ראב בני שיזף בת"שבע אגסי יהושע חפץ אלדעמי ענברי יצחק בולס יוסף גל יצחק 8 02 ו זיכל מרדכי החברים שנבחרו לועדת בחירות לשנת 87/88: קול קורא למאמרים הכנס ה-4 לשימושי מחשב בחינוך השימוש במחשב לרווחת המורה, המדריך והתלמיד ז'-ח' נוסן תשמ"ז 7-6 אפריל 1987 כפר המכביה, רמת גן מו"ח - האיגוד הישראלי למחשבים בחינוך אוגוד מתמחה באיל"א מטרות הכנס במרכז הכנס ה-4 של האיגוד הישראלי למחשבים בחינוך יעמוד השימוש במחשב לרווחת המורה, המדריך, התלמיד ומינהל ביה"ס. נושאי הכנס והצגת מאמרים לכנס זה אנו מזמינים מאמרים שיתמקדו בשלושה מסלולים עיקריים: א. מאמרים בתחום המחקר המדעי, החינו" כי, הבסיסי והשימושי. ב. מאמרים להצגת פרוייקטים, התנסויות, יוזמות חינוכיות, תכניות לימודים ועוד. ג. מאמרים המציגים פיתוח רעיונות ושיטות מקוריים. בשלושת המסלולים, הנטו מזמינים מאמרים בנושאים המוצעים כרלהלן ובנושאים נוס- פים: ו. הכרת המחשב ומדעי המחשב בשלבי גיל שונים. 2 פיתות פעילויות למידה ממוחשבות ושילובן בתהליכי למידה, הוראה והדר" בה. 3 שימוש במחשב בחינוך הטכנולוגי. 4 המחשב ושימושיו במינהל החינוכי. 5 הערכה של פעילויות ממוחשבות. 6 השימוש בתוכנות יישומיות ‏ ושילובן בתכניות הלימודים. והדרכה. ושימושים. בחינוך והדרכה. 0 אינטליגנציה | מלאכותית ממוחשבות בחיטך. ור שימושי המחשב בחינוך המיוחד. 2 לוגו וישומיו. חברת אינטרנציונל בע"מ שדרות רוטשילד 10 ת.ד. 29313 תל-אביב 65121 6 2.0 וסש/שאודטשואס60 או 65עוז5050ה06 "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 7. הפעלת מערכות ממוחשבות בחיוך 8 שפות תכנות ושפות מחשבים - פיתוח 9 טכנולוגיות מתקדמות משולבות מחשב ומערכות מזכירות הכנס ה-4 לשימושי מחשב בחינוך קול קורא למאמרים 11 כאשר מציעים לך לרכוש מחשב אישי "תואם יבמ", עצור ושאל: * האם המחשב מכיל רכיבים שהועתקו בניגוד לחוק? האם צפויות הסתבכויות כתוצאה מקניה זו? * מה המשמעות של פגיעה בזכויות המוגנות של היצרן? א כיצד יפעלו בעתיד הרכיבים המועתקים? א האם תקבל אישור בכתב על כל ההבטחות? אל תקנה חתול בשק, דרוש מחשב אישי מקורי של יבמ עם האיפיונים הבלעדיים של יבמ: האיכות והאמינות של יבמ, שרות ואחריות יבמ, תמיכה מקצועית ע"י יבמ ומשווקיה, ספריית תוכנה ענקית שנכתבה למחשב האישי של יבמ, תמיכה מקיפה בעברית שפותחה ע"י יבמ ישראל, רק מכלול זה, שאין לו "תואמים", הוא התמורה המלאה להשקעתך. פרטים אצל המשווקים המורשים למחשב האישי של יבמ. דרוש מחשב אישי מקורי של יבמ ורוו ה מנחה: צבי ונאי הקליטה: הולה הרן המנחה: נקרין תחילה סרטון על בלט של רובוטים. הרובוטים לא הפיקו את הסרט, לא הלחינו את המוסיקה, ולא חיברו את הבוריאוגרפיה, ‏ הם בסה"כ מילאו תפקיד פסיבי, הם נבחרו ע"י הבמאי כדי ליצור את הסרט. מקובל שהמבונה ממלאת כלי עזר לאמן, ובמקרים רבים אפילו מעוררת התפע- לות והערצה, הפולמוס מתחיל כאשר המ- בונה מתיימרת למלא תפקיד יצירתי. מנימו- קים שונים היומרה הזאת נדחית ברוב המק" רים על הסף. במילון כתוב שהאמנות היא עשייה יצירתית הנעשית בידי אדם. כלומר, מעצם ההגדרה נובע שמחשב לא יכול להיות אמן. לפי פרויד הדחף האמנותי הוא סובלימציה של הדחף המיני. כלומר האתגר הניצב לפני אנשי המחשבים היושבים כאן באולם הוא כיצד להקנות למחשב חשק מיני, על מנת שהמחשב יוכל להיות אמן. אבל, מעבר לנימוקים השונים, העובדה המרכזית ביותר היא שהמחשב איננו יוזם, מפני שאין לו רגשות, ולא סקרנות, ולא שאיפות, ולא רצונות. במסגרת רב-שיח זה, נבחן שתי שאלות מרכזיות הנשמעות דומות מאר אך הן שונות. הראשונה: האם המחשב יכול להיות יוצר, או לפחות להפיק עשייה יצירתית? במילים אחרות - להיות אמן. והשאלה חשניה: האם התוצרים של המחשב יכולים להיחשב עשייה אמנותית? אלה הן שתי השאלות המרכזיות שננסה לבחון ולצורך זה הזמנו לרב-שיח זה צוות של אנשים מלומדים: האמן יגאל תומרקין - איש מקובל מאוד בתחום האמנות וגם בת- חום החברה. הסופר והמשורר פנחס שדה - האיש שהשפיע אולי יותר מכל סופר אחר על דעותיחם של בני דורות שונים. פרופ' אבישי מרגלית - פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. ד"ר אילן עמית - מומחה לניתוח מערכות, עוסק בנושא אסטרטגיה ובטחון. 0 להקרין עתה קטע מסרט נוסף ו באמצעות מחשב. 2 הוא מתוך הסרט "מאטריקס" של ג'ון בי יי האיש שיצר בסוף שנות הששים את 0 - חסווהוטמוזס, הסרט הראשון שניסה ?"ל אפקט אסטתי באמצעות המחשב. ל זה מאוחר ממנו אך נעשה בשיטה ההדזה הקודזה-- % דומה. המחשב לא בחר את הצבעים בעצמו, הוא רק יצר את הקומבינציות, את שילוב 0 השונות שאותן בחר ג'ון ויטני. נציג גא תומרקין את השאלה: ג'ון ווטני הוא זה שבחר את הצורות הבסיסיות וגם את הצבע, ואילו המחשב יצר את הקומפוזיציה. עד במה צירופי הצורות הללו מהווים תרו- מה יצירתית? וגאל תומרקון: תרומה יצירתית קשה לקרוא לבמות ולא לאיכות. לקיצור הדרך ודאי שהמחשב תרם משהו. השאלה, האם באופן מעשי כמות, אפילו באמצעות המחשב, יכו- לה להעלות את האיכות הטבנית. האמנות בעצם עשייתה היא פרדוקס והרי מחשב הוא אנטי פרדוקס. המנחה: למה התכוונת במושג כמות? האם מכמות אפשר לעבור לאיבות? יגאל תומרקין: אני חושב שאם יש אין סוף אפשרויות, יתכן שהתשובה חיובית. המנחה: ברצוני להקרין שיקופיות של ואסארלי ושל מונדריאן. לפחות על פניהן נראות התמונות של שני אמנים אלה קלות מאוד להגדרה למחשב, מפני שמתקיימים בהם יחסים של צורות גאומטריות ושל שטחי צבע. בהנחה שמחשב יכול לתפעל יחסים אלה ולהפיק מהם צירופים שונים, האם היית מוכן להתייחס לתוצאה בלבד, ולשפוט את התוצאה ע"פ קריטריונים אסתטיים מקובלים או שאינך יכול להפריר את התוצאה מהשא" לה: מי היוצר? הספציפי הזה שבין רקין: במקרה וגאל תומרקון ולו אנ יכול לומר יאן | לואסארלי, ו הוא לפחות האמנות, הוא מהוה את הקשר הדקורטיבי. אולי בעקבותיו הלך המחשה ורצר את הצורות הגיאומטריות. אחד הרברים הגדולים ביצירת אמנות - שלבל יצירה חשובה יש צופן משלה. ולכ אמן יש פאטָרן צופני משלו. מעין פרדוקס ווה את סגנון האמן. מה שחוקיות .| כ ך. ייבתנאים מסויימים הפשטות. מונדריאן לא עבד עם חתכי-זהב, פרופורציות או סימטריות, מתמטיות או גיאומטריות. בעבודות שלו יש מחיקות רבות, כלומר, הוא צייר בדרך הנסיון. המנחה: ביקשתי ממך להתייחס לשאלה האם ניתן להפריד את התוצאה מהיוצר. כלומר, למרות שתמונה מסוימת נעשתה במחשב, האם תהיה מוכן לבדוק ולשפוט אותה אך ורק על-סמך קריטריונים אמנותיים מקובלים, כפי שהיית עושה לגבי תמונה שנוצרה בידי צייר אנושי, או שאינך יכול להתעלם מהידיעה שהיא נעשתה ע"י מחשב? יגאל תומרקין: במסררון שאלת אותי על טעימת יין, יין עתיק ויקר, האם באמת יבחינו בין יין פשוט ל-יקר? אני חושב שלשתי השאה לות תשובה אחת. המנחה: כלומר, אתה אומר שלא משנה לך אם תמונה מסויימת נעשתה ע"י מחשב או ע"י אדם. מה שמענין אותך הוא הבדלי אי- כות. וגאל תומרקין: אני מניח שעצם המגבלה של המחשב היא הכח שלו. אתה יכול להגיע לכמות מוגבלת של תוצאות ולא יותר מכך. המנחה: הבה נשמע את דעתו של פרופ' אבישי בנושא זה. פרופ' אבישי מרגלית: לא היה ברור מהדוגד מה שהבאת שיש כאן עקרון חדש. קח אוביי" קט קינטי, שהאמן צבע אותו, קבע את יציבו- תו היסודית, עכשיו סובב אותו. אין ספק שנוצרו במהלך הסיבוב צורות רבות שאף אמן לא היה יכול לנבא מראש שהן תיווצ- רנה, תלוי בגורמי התאורה ובתנאי הסביבה, עכשיו, הייתי שואל אותך שאלה, מהי התרו- מה האמנותית ששרויה בסיבוב? זה לא נראה לי במיוחד מענין או חשוב או שונה עקרונית מהשאלה שנשאלה כאן. אין ספק שנוצרו צורות חדשות, לא צפויות, לא ניתנות לניבוי, יחד עם זאת האלמנט היצירתי נראה עלוב. לכן השאלה נראית לי אחרת: מה היה קורה אם היו מוציאים באופן שיטתי נקודות זיהוי בין מונדריאן לבין תוצר של המחשב? "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז אני מניח שגם יגאל תומרקין לקח בחלק מעבודותיו אובייקטים. מכונת יריה שנשברה, גזע עץ, או משהו אחר, והעמיד אותם. השאלה היא האם במקרה זה הפעולה האמנותית היתה פעולת סלקציה והעמדה בהקשר חדש, ושבירת היחס האוטומטי לאובייקטים. כך הדבר לגבי המחשב. ההגדרה האמנותית במקרה זה תהיה הבחירה באותה תמונה שתהיה מעניינת, אם המחשב יגיע ליתרון הסלקציה. אם הבחירה היא ע"פ התוצרים, יהיו הרבה מאוד בעד הסלקציה שלנו. אני לא רואה פה עקרון שונה בין תוצר של המחשב לבין בחירה של האובייקט מהט- בע ומיקומו. המנחה: העלית מספר נקודות שעל חלקן נדבר בהמשך. הייתי רוצה להוסיף קריטריון נוסף לבחירה. שאלה זו אני מפנה ליגאל תומרקין: באחד הראיונות הראשונים, לפני הרבה שנים, אמרת שאמנות היא בעצם חיר פוש אחר צופן, כמו למשל חתך הזהב, והפ- רת הצופן הזה, היא בעצם הביטוי האישי של האמן. וגאל תומרקין: אמן הוא המביא צופן-חדש ביצירתו, שונה מן הקודם. אם תרצה הוא משכלל את צופניו, הם מופרים ע"י עצם עשיית עוד אמנות. התקדים הוא בסיס להפ- רת צופן קודם המנחה יצירת צופן אחר - חדש. המנחה: ניקח למשל את הצבעים והצורות הגאומטריות של מונדריאן ונגדיר אותם כצופן שלו. נכניס את הצבעים והצורות האלו למחשב ונאפשר לו לעשות בהם מניפולציות שונות. במקרה כזה נוכל לראות במניפולציות אלו הפרת הצופן של מונדרי- אן, ובדבריך - ביטוי אישי של המחשב. או ניקח דוגמה אחרת. הרבה אמנים, בעשור האחרון לפחות, עורכים תערוכות מחווה לאמן זה או אחר, והמחוות הן בהחלט אמנות לגיטימית, ומוצגות במוזאונים או בגלריות מכובדות. ושוב, אפשר לראות במניפולציות של המחשב - מחווה למונדרי- אן. יגאל תומרקין: השאלה מה אתה בעצם מביא במקום התוכן הקיים, ובמקום האמירה הקיימת, האם אני ממשיך משהו, האם אני תורם משהו? משהו חדש באמנות הוא לה- ביא דבר חדש ואחר, ואפילו הנדבך זעיר ביותר. משהו חדש, לא לעסוק בשיחזור. המנחה: אם אתה עושה מניפולציות מסויי- מות, אתה מקבל הרכבים אחרים, גניח שחלק מההרכבים האלה יהיו בעלי משמעות אמנו- תית. וגאל תומרקין: באמנות לא מניחים. פילוסן- פים מניחים. אנחנו פרימיטיבים בענין של הנחות, יש או כן או לא. אין הנחה. אני חושב שזה כוחה וזאת החולשה של האמנות הפלסטית. כל דבר שנעשה באמנות "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז ובול להתייחס לרצו- של לוגיקה שלפני שנעשה. האם הוא הוא לאחר מעשה. אינך נות טובים, ולא להנחות בייקט ללה" נמר ואת קסמת. גרוי החומ פוזיציה האמירה הם היוצרים את 7 . נשה האמנות של הצופן הספציפי של מעשה האמן. בל מה שדיברנו עד עבשיו ה 7 חכמים מלומדה וכמה ניס 2 אותי מטרידים דברים אחרים ושאלות - נחה לא -- ו ה 7 - -- , 0 יהיה אינטליג- פוחד מיום שדו"שיח מח ל נטי יותר משל אלה -- ל ו פוחד מקטל הזכרון והאבחנה : לזכור ולאבחן? הרי הכל מאוחסן בזכרון המחשב. חיינו הולכים לכיוון זה. יותר ויותר איכות מוחלפת בכמות ואינטליגנציה, וראיה בזוית רחבה, ראיה רנסנטית של איש- האשכולות מוחלפת בראיה הספציפית וצרת זוית של המומחה, איש המדע של היום, היודע המון בתחומו"הצר. ומכאן הוא מסיק כמה מסקנות מסוכנות ביותר: א - שהוא מבין בתחומים אחרים כפי שהוא מבין בת- חום מומחיותו. ב - מכאן הוא קובע דעות פסקניות לא רק בתחום המדע אלא גם בפוליטיקה, בתרבות ובאומנות, תחומים שבהם הוא בור וחסר ידע. מהסיבה הפשוטה שלא היה לו זמן להתעסק באותם תחומים ומחמת הארוגנטיות לא היה לו הענין לפתח תחומים אחרים. המומחה הוא מכת המאה העשרים. ראה את החברה האמריקנית, מומחית, | מתמחה, צרכנית היסטרית, אינפנטילית, פרימיטיבית. הפרדוקס של האמנות, בניגוד למדע, שהיא סוגרת דלתות בעצם עשייתה. עשית משהו, לא פתחת הרבה דלתות. תגלית אחת פותחת דלתות רבות. האמן בעצם מהותו הוא אנטי-מומחה וקהלו חייב להיות כזה - צרכן נאור ורחב אופקים. המומחה הוא אנטי תיזה לקהל כזה. הפרדו- קס הוא עוד יותר גדול כי על ברכי המומחים לא ימותו רק התרבות והאמנות, אלא גם המרע שבבסיסו נזקק גם הוא לפטרון ולקהל רחב אופקים. על-בן מה שחשוב יותר מאשר אם המחשב יכול ליצור מעשה אמנות ולבוא במקום האמן, הוא שתעשית המחשבים וכל תעשיה מתוחכמת, תטפח את הרוח, את התרבות והאמנות, את איש האשכולות באשר הוא -- את הסביבה, את חשיבות היופי, והאסטטי- קה, את הספ רות והמוסיקה, כל דבר שבמס- גרת תרבותית ו - הומנית. כי התעשי 9 קים הגדולים הם נסיבי וטל מ --- ובנפשם הדבר. לא די בהיכלי שוש 3 ם מקיר לקיר, גנים טרופיים ומפלו- ב מבני פאר. הרוח ורוחב האופקים = הרואות והסקרנות, הם בנפשוו * 7 ו ו לפני 0 שנה היה תקציב ו .. 0% מהוצאות הציבור - היום 8 ו ו. עלזבן, לפני שהמחשב יבוא וס האמן, תנו לאמן וליצירתו לתפו מקומו, כי בנפש האנושות הדבר ספת המנחה: אילן עמית, בחוברת שהוצאת על שירת מחשב, אתה מזכיר שני קריטריונים להכרה אמנותית במחשב. אחד מהם הוא היחס בין הניצוצווז לאפר, דהיינו היחס שבי מספר השירים המשמעותיים לשירים סתנ" יים שהוא מפיק. והקריטריון השני - המקור- ות והחד-פעמיות. אז קודם כל, למה דווקא קריטריונים אלו? ד"ר אולן עמית: הקריטריונים שציינת אינם קריטריונים אמנותיים, אלא נוגעים ליעילות של תכניות מחשב. יש שיטות שונות ליצור שירת מחשב. אחת השיטות היא לנסות לחג- דיר שכיחות של אותיות, או שכיחות של קבוצות של אותיות, כפי שהן מופיעות בל: שון הטבעית. וישנה שיטה אחרת, המנסה לבנות מבנה של פסוקים דיקדוקיים ולשלב בו חומרים לשוניים כך שבסופו של דבר תופק שירה. וישנן בודאי דרכים נוספות. עליך להחליט באיזו | מהדרכים אתה בוחר. הקריטריונים שציינת נועדו, בין השאר, לסייע לך להחליט בכל שלב באיזו דרך כדאי לבחור, מה בדאי לעשות, ומה לא. המנחה: ברצוני להבין, אם משורר כותב מאה גירסאות לא טובות, ורק בגירסה ה-101 הוא מגיע לשיר הנכון, פירוש הדבר שהוא משורר לא טוב כיוון שהיחס בין האפר לניצוצות הוא 101:1. אולן עמית: אני מניח שזה תופס גם לגבי משורר. אני מניח שאף אחד לא רוצה ללכת בדרך שתביא אותו לכתוב הרבה מאוד דברי סרק, ורק מעט מאוד שירים טובים. המנחה: אלא אם כן זה חלק מתהליך היצי- רה. אילן עמית: התרבות שאנחנו חיים בה מדגי- שה מאוד את הערכים של יצירתיות וסובייקטיביות באמנות, ומעמידה אותם במ" קום גבוה. אבל גישה זו אינה אוניברסלית. לא תמיד התייחסו כך לאמנות. שמעתי מפי פרופ' דוד שולמן שאצל ההודים העתיקים הגישה היתה שהשירה קיימת בפוטנציה ברגע שקיימת השפה. יש לה איפוא קיום אפקטיבי שאינו תלוי באנשים. אפשר להגיר לפי השקפה זו שברגע שהשפה קיימת קייד מים בה גם שירים. ומהו תפקידו של המשורר ע"פ התפיסה הזאת? תפקידו להוציא את השירה הזאת מן הכוח אל הפועל. הוא צריך לחצוב בתוך הסלע (של המילוליות), להוציא ממנו את הניצוצות (של השירה) הגלומים בו. המנחה: היכן נכנס אלמנט המקריות בתהליך זה? הלא הבחירה לא נעשית בצורה מקרית. אולן עמות: לפי הגישה הזאת, האמן הוא רק כלי בידי משהו אחר. תפקידו להביא את השיר לידי מימוש, לבטא את הדבר החר. פעמי, שמקורו אינו בו עצמו. התפיסה הקדו מה הזאת קיימת בגלגול חדש גם בכמה מן חמניות פונות לשמש בעזרת תווינים "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז זה לא וא של שגות ה-9009 זה אואט של שח 49866 עם כ- *2000 (כ| אלפיים!) החהוציוה ה"עומיותה שפותחווב- הש בישראל עבור מהחצבי סררת ה- אוחט של 6. איגו היחידים. בחי הכוה רבים גוסים בעולם ובישראל בתחוגם הם ישומים לסדרת מחשבי ה-חפאוסד טכ1 בם = סט 5085 8 הססעודדוא .5 י.א. מיטווך ובניו בע"מ ו|2095 -03 1 : .8005 | וס 6 וחד ג 15 אואט בשות | המודוניות, | כגון = בתפיסה לסוריאליסטית, שביקשה לשחרר את הא- - מההתכוונות המודעת,. או בסיפורו של כלוופט "תאטרון הבובות", שבו הוא נותן ורוו לבובה המכנית על פני הרקדן האנושי, ור על בן, אם אנחנו רוצים מחזה חדש, יש בעקרון שתי דרכים להשיג זאת, דרך אחת הל לשכור מחזאי ולבקש שיכתוב את המח- - הררך השניה מבליטה את הגישה ההו- ו לקחת קוף, לשים אותו ליד מכונת כתי- בה, ולחכות שהוא יקיש במשך הזמן, בין שאר הדברים, מחזה שיהיה מספיק מעניין. המנחה: מי האיש שיחכה לסיום כתיבת המחזה? אולן עמית: לבאורה נראה מובן מאליו שהד- רך השניה מגוחכת ובלתי מעשית. היא קיי- מת אולי רק כדי לסבר את האוזן, אבל אני רוצה להזכיר לכולנו שבמובן מסויים אנחנו בעצם תוצרים של הדרך השניה. בשהטבע בא לברוא יצורים תבוניים, הוא לא בחר בדרך של שכירת מומחה ליצירת יצורים תבוניים, שאומרים לו "תיצור בבקשה יצור תבוני". אלא הוא, כלומר הטבע או האלוהים, הלך דוקא בדרך השניה. הוא לא הלך בדרך של שימוש במומחה לבריאה, אלא דוקא בדרך של הצבת מנגנון אקראי מול חומצות הגרעין בכרומוזומים, כך שהתקבלו הרבה מבניזסרק שנכחדו, וכן שפע בעלי החיים והצמחים שהיו פעם ושעודם קיימים, וגם יצור תבוני - האדם. מנקודת | מבט זאת יכול להיות מעיין לנסות לגשת גם לתחום האמנות מזוית קצת שונה, בלי להתיימר להשיג הישגים. כדאי לבחון מה אפשר להשיג מבחינה אמנותית בעזרת מנגנונים אקראיים. ההישגים בשלב הראשון יהיו בהכרח מצומצמים והתהליך כולו ידרוש זמן רב. הכלים הדרושים הם שניים: ראשית, דרוש מנגנון שיוכל ליצור שפע של צירופים מקריים בתחום הנדון - שירה, פרוזה, אמנות פלסטית וגרפיקה. שנית, דרושים עקרונות פורמליים או אמפיר- יים, שיכפו מוסכמות מסויימות על המנגנון הראשון. האיזון הנכון בין שני הכלים יכול בבוא היום לגלות ניצוץ החבוי באבן. הגילוי חוא תפקידו של האדם, שיצטרך לבחור את מה שנראה בעיניו כניצוץ מתוך הים הכללי. 2 שאני צריך למדוד את השטח של צורה 2 מסובכת, אחד מהציורים שראינו - יש שתי דרכים לכך. דרך אחת היא -. ולמנות אחת לאחת את כל המשבצות ו הכלולות בצורה כשמכסים אותה 5 ג שקוף של משבצות זעירות כאלה, דרך של % זמן רב. וישנה דרך אחרת, אפשר את הצורה על ריבוע שהשטח שלו ו באקראי טיפות מים על הריבוע. את היחס בין מספר הטיפות הצורה לבין כלל הטיפות שנחתו . מסתבר שבדרך זו אפשר להגיע א ע 7 המבוקשת בפחות עמל. זוהי החוב- במיקריות. אמנות המחשב מב שת 0 בחוכמה הזאת ק לעשות שימוש כשהי זיא משולבת בשיפוט ו בבחירת המעניין והמיוחד מתוך ה גם בטבע יש תהלוך של בחירה אן רה שבו מסולק חלק גדול מן התוצרים האקראיים ואז יכולה החוכמה שבמיקרו לבוא לבלל ביטוי ביולוגי. אוה המנחה: נשמע כעת, קריאה של שיר מחשב: בז חכם המצאת בז חכם? המצאת את מרחב האביב? בבוקר יעזוב את הים והלבנה, יראה את שלהבת הלילה הסגול. שלהבת הלילה הסגולה מביטה, אחר כך תשמע את מרחב האביב, תרעיד בז חכם. אילן, מה ניתן ללמוד משיר זה על המקריות והאקראיות? אולן עמית: ישבנו, בני ואני, מול המסך, והופיעו כעשרה שירים עם המבנה הכללי של השיר הזה. לא יכולנו לדעת מראש מה יהיה שילובם של הצירופים האלה: "שלהבת הלילה", או "בז חכם". אלו צירופים מקריים לגמרי. הדבר היחיד שקבענו לגבי המחשב היה המילון שכלל את המילים: בז, חכם, שלהבת, ועור כמה מאות מילים. כמו כן היה במחשב מחולל מבנים דיקדוקיים מהסוג המופיע בשיר, ומחולל צירופים של מבנים אלה לשירים. כל השאר הוא ביד המקרה. המנחה: מדוע הצירוף "בז חכם"? אילן עמית: היתרון בטכניקה זו הוא בדיוק הדבר הבלתי צפוי. פעם נתתי לסטודנטים שלי לכתוב תכנית שתייצר שירי מחשב. קראתי את השירים האלה, והתוצאות היו ברובן הגדול סתמיות וחסרות מובן ופתאום הופיע השיר: חפרפרת דנה את הרדוף הפיקח צלמוות, גד האדיר רוגע בל שבוע רץ לקולנוע ד"ר פתי צפורן דג את עצם הזכות ותוקע. שיר זה עשה עלי רושם. השורה המפתיעה על הדוקטור הרץ לקולנוע, היא פרץ פתאומי של משמעות בלתי מכוונת. ועל כך אני מדבר. אנדרי בריטון, האידיאולוג | של הסוריאליסטים שהוזכרו קודם, ניסה לעשות ותו דבר לפני עידן המחשב. לדבריו, גזר ל מתוך עיתונים שונים, וגם חלקי כות- - וצרף מהם צירופים מיקריים המופיעים . לו בשירים. קראתי את השירים של ברי" - והיות ויש לי נסיון בזה, הגעתי ו וא מרמה אולי הוא באמת גזר ‏ שה . הכותרות הללו, ב יקרי, א ז ולמ זה אחד הדברים הטובים במחשב: הוא אינו יכול לרמות. אתה לא יכול ברגע האחרון לכופף אותו ולהכריח אותו שיפעל לפי יוזמתך. כרגע הייתי אומר שאין מקום לראגה: המח- שב אינו יכול עדיין להפיק שירה בעלת ערך, אבל הוא כלי. ההתמודדות עמו במישור האמנותי מפגישה אותך עם הרבה שאלות בסיסיות. אחת מהן היא מדוע "בז חכם" נראה לנו כשיר ואילו צירופים מיקריים רבים אחרים של מילים ופסוקים אינם נראים כשיר. מסתבר שישנן קונבנציות בשירה. גם בשירה בלתי קונבנציונלית ביותר, למשל זו של א.א. קמינגס ישנן קונבנציות. הן הגורמות לכך שאף השיר הלא קונבנציונלי נראה לנו כשיר ולא כמרשם רפואי. אחד הדברים המעניינים הוא לחשוף את הקונבנציות הללו ולהבין מה דרוש לשיר, בתרבות מסויימת, כדי להיראות כשיר. קונבנציה כשלעצמה היא כלי ריק מתוכן. שיר קונבנציונלי אינו ראוי לתשומת לב, אלא אם כן יש בו דבר מה מעבר לקונבנציה, או דבר מה המתבטא באמצעותה דוקא. זהו תחומו של המשורר, האמן. המחשב אינו יכול למלא את המקום ואינו יכול להגיע אל מעבר לקונבנציה. מי שיכול לבוא לעזרתו הוא המיקריות. המיקריות היא כמובן חסרת פניות ואפילו חסרת משמעות, אבל דווקא משום כך היא יכולה להיות מכשיר שבאמצעותו תחדור המשמעות לקונבנציה. אביא דוגמה עתיקה להמחשת דברי: כאשר נגרמה מפלה לבני ישראל בקרב הראשון על העי, הבינו שמישהו בתוכם עשה משהו שלא | היה צריך להיעשות, והמיט שואה על כולם. | החליטו שצריך למצוא מי זה. יהושע הפיל גורל ולכד שבט, אח"כ הפיל גורל בין מטות השבט ולכד מטה, בתוכו לכד משפחה ובתו- כה - את עָכָן עוכר ישראל. מדוע צריך היה יהושע להשתמש במנגנון אקראי של גורל כדי למצוא את האשם? התשובה המקובלת היא, שהגורל מבטא את דבר האלוהים. מדוע לא יכול דבר האלוהים להימסר ישירות ליהושע, כפי שנמסר לו בענינים אחרים? כנראה שקיים קושי להבחין בין קולך שלך, בין הדעות, הרצונות וההשקפות שסיגלת לעצמך, לבין קול אלוהים הדובר בך. זהו יתרונו של הגורל, כלומר של מנגנון מיקרי האמור לבטא את דבר האל: בני האדם אינם יכולים לשתול בו את דבריהם, על כן הוא מהווה מכשיר לביטוי עולם גבוה יותר. כאשר אנשים פועלים בצורה מכוונת, בצורה יצירתית, שהיא לעיתים גם התכוונותית, הם מצליחים לבטא את הרמה של אישיותם. כדי להתקשר עם רמה גבוהה יותר, צריך לנסות ולצאת מן התחום המוגבל של ההתכוונות האישית. הרבה אומנים ניסו להגיע לכך ותיארו את יצירתם כהקשבה לדבר מה המדבר באמצעותם. גם התאורטיקנים של האמנות ניסו להצביע על כיוונים אפשריים. בשיוצאים מתחום ההתכוונות, כפי שעשה יהושע, עלולים להימצא במדבר ריק ששום דבר אינו נשמע ואינו מתבטא בו. זהו הסיכון המרתיע אותנו, אך קיימת גם אפשרות שיי- שמע דבר מה, כמו הצירוף שיצר את החיידק "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 8 הראשון, או את הציפור העשירית. אם נחכה מספיק ובלי יומרה זה עלול להופיע. המנחה: יש כאן מספר הערות המתייחסות לשירה, וברצוני להציג שאלה ישירה ופשו" טה לגמרי לפנחס שדה. עצם הצירוף הזה "שירת המחשב" מקוממת אותך? המשורר פנחס שדה: לפני שאענה הייתי רוצה להקדים הערות אחדות. וזאת, אמנם, לא מנקודת-ראות של מחשב, אלא בתור פועל פשוט שעדיין מחבר את השירים שלו בעבודה ידנית. בעצם אני מרגיש את עצמי כאן קצת, בכנס מחשבים זה, כאדם שהובא במכונת זמן מהמאה ה-19, או אפילו הד9, לעולם שבו נערכות 20 מיליון פעולות בשניה. אני חושב שהייתי יותר מתמצא אילו זה לא היה בנס מחשבים אלא כנס מכשפות, זה היה יותר מתאים לי. אלא שאני כאן, ואני צריך להתיי- חס לדברים, וכמובן לשאלה הזאת. כפי שאמרתי, אני פועל פשוט שכותב את השי- רים עדיין בצורה ידנית. יש לי עט שקיבלתי במתנה לפני קרוב ל-30 שנה. עט פשוט, פרקר, בצבע אפור-טורקיז. הוא עובד איתי יחד קרוב ל-30 שנה, הוא עובר נאמן, כל מה . שאני צריך זה רק להשקות אותו קצת דיו, והוא עובד בצורה טובה, בצורה סטואית, מקבל כל מה שמתרחש. מה שמתרחש לי מתרחש לו, כתבתי בו ספרים אחדים, דברים עצובים, דברים שמחים. לטוב, לרע, כל מה שקרה לי, קרה גם לו. זה כל מה שיש לי לעבודה. לפי מה שאפשר להבין מדברי, אני עדיין לא הגעתי לשלב ציויליזאטורי של עט בדורי, מכונת כתיבה, קל וחומר שמחשב, או תמלילן כפי שכמדומני קוראים לכך, עדיין רחוק ממני שנות-אור אחדות. לפני זמן מה, פגשתי באירופה פרופסור אמריקאי שחיבר ספר על פרנץ קפקא. משהו אופייני לתעשיה העצומה, ביחוד באמריקה, של ספרים אקדמאיים שאינם נובעים מאיזה מקור אמיתי או הכרחי, אלא פשוט הם בורג בציויליזאציה בה מייצרים ספרים וכדומה. האיש סיפר לי בהתלהבות במשך דקות אח- דות כיצר הוא עבד בעזרת תמלילן. אני מימי לא ראיתי את המכשיר הזה, אבל אני מניח שהוא קיים. הוא סיפר לי איזה פלאים הוא עושה, וכו' וכו'. אני הסתכלתי באיש, והמחשבה היחידה שהיתה במוחי, היתה כיצד זה שפרנץ קפקא, האיש שחיבר את הספרים המקוריים, היה חוזר אחרי יום עבו- דה מהמשרד, יושב בבית, נוטל, אני לא מניח נוצה, אבל איזה עט או עפרון, וכותב את "המשפט" ואת "רופא כפרי" ו"מטאמורפו- זה", בעוד שאותו פרופסור בסה"כ כתב ספר על קפקא, ועוד ספר קלוש, היה זקוק למכ- שיר כזה שיש בו בטח הרבה כפתורים ופ- נסים נוצצים וכל מיני דברים נוספים. זה נראה לי קצת גרוטסקי. אמנם נכון שמכונות אלה, ככל שידוע לי, מבצעות פעולות במהי- רות של חלק המיליון, או אף המיליארד, של שניה, אבל, מה החיפזון? אילו יכולתי לחבר אחת לחורש רק שיר קטן בן 14 שורות כמו "מחצית החיים" של הלררלין, או אפילו שיר "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז בן 8 שורות כמו יעל בל פיסגות ההרים" של גיתה, הייתי רואה עצמי כמי שעשה את מלאבתו נאמנה. נאמנה מאוד. : זה באשר לקשר בין עבודתי, שהיא גם פרנס תי, לבין עולם המחשבים. באשר לקשר עם חלקים אחרים של חיי, הרי ו גם אני מוצף במבול השופע מתוך ה , תביעות ממס-הכנסה וממנגנונים אחרים, דרישות, הודעות, הצעות, טפסים שונים ומשונים ואינסוף הטרדות. אני מניח שאילו היו הפקידים משתמשים בעט או בנוצה, או הלוואי בכתב"היתדות, הייתי מקבל רק מסמך אחד במקום שלושים הפולשים לתוך חיי, בך שבתחום זה אין שום ברכה עבורי בהמצאת המחשב. כמו כן אין הבדל בשבילי אם אי-פעם יגיע אלי טיל אטומי כשהוא מונחה על-ידי מחשב או שלוח בדואר אוויר. זה ממש היינו הך. אבל למרות כל מה שאמרתי, הנושא הוא כמובן רציני, ואני חשבתי עליו לפני שבאתי. זאת הסיבה שבאתי. אילו לא הייתי מהרהר בדבר לא היה לי לשם מה לבוא. והמחשבה הראשונה שעלתה בדעתי (אני כמובן אגיע לשיר הממוחשב הזה, אבל בהמשך הדב- רים), המחשבה הראשונה שעלתה בדעתי, בקשר למחשב, היא שבלייז פסקל הוא האיש אשר המציא ובנה את המחשב הראשון, הוא אחד הראשונים. לי זו היתה עובדה רבת משמעות, כי חייו והווייתו של פסקל הם רבי משמעות ביותר בשבילי. אדם שהיה שקוע בכל הווייתו בעולם המטפיסיקה והתיאולו- גיה (וזה בעצם, אם מותר לי לומר, כל מה שחשוב לי), אדם כזה מוצא לא רק את הזמן, אלא אפילו את תשומת הלב, ותשומת המחשבה, לבנות מחשב לפני שמישהו בכלל המציא דבר כזה. אומנם ככל הידוע הוא בנה אותו בתור טובה לאבא שלו שהיה פקיד מכס, ופשוט בנה לו מכונת חישוב קטנה, אבל זה אומר הרבה מאוד. כיצד אדם התפנה (או אולי לא התפנה, אינני יודע) ממחשבות על האלוהים, ומטפיסיקה, ותיאולוגיה, ובדידות החלל, לבנות מחשב, שהיה אמנם פרימיטיבי מאוד, עם גלגלים וכל מיני דברים, ראיתי פעם צילום של זה. ושאל- תי את עצמי: למה? ועלה בדעתי, במידה שאני בכלל מסוגל להבין איך פסקל חושב, עלה בדעתי שלפחות באופן לא מודע, חוץ מהטובה שהוא רצה לעשות לאביו, לפחות באופן לא מודע, באינטואיציה, הוא אולי חש שבזה נפתח איזה שהוא אפיק מחשבתי בע- תיד, אפיק חדש לגמרי. איזו הרפתקאה אינטלקטואלית שאחריתה מי ישורנה. הדבר השני שחשבתי עליו הוא יוון הקדומה, עולם שקוסם לליבי. ביוון הקדומה היתה זהות, היתה נקודת מוצא אחידה לשירה ולפילוסופיה ולמדע. המשוררים, הפילוסו- פים, אנשי המדע, היו בתחילה אותם אנשים עצמם, פחות או יותר. וחשבתי על כך שהמ- דע (וזה בולל מחשבים, שהם הנושא שלנו כאן) והאמנות (וזה כולל שירה) בעצם יצאו מנקורת מוצא אחת, ובעצם חותרים לאותה מטרה, ואין ביניהם כל ניגוד. חמטרה המשו- תפת היא הכרת הקיום, הבנת הקיום האנושו, הפיזי, המטפיסי - הרי בכלל לא ניתן להבדיל בין הפיזי והמטפיסי, אנחנו בכלל לא יודעים אם הפיזי קיים,. אם מטרה זו יכולה להיות מושגת או לא, זו כבר שאלה אחרת. מכל מקום, אמנות ומדע, אם הם אמנות אמיתית, ציור אמיתי, שירה אמיתית, פיטיקה אמיתית, הרי מוצאם הוא בעצם אותו מוצא ומטרתם אותה מטרה. אך הם כמו קוים מקבילים, שאינם נפגשים וגם אין צורך שייפגשו. כל אחד מהשניים חי את חייו שלו, לפי החוקים וכללי-המשחק העצמיים שלו. מה, אם כן, הוא בכל זאת ההבדל ביניהם? ההבדל העיק- רי, או אחד העיקריים, הוא בכך שהגרעין הפנימי של המדע, ממש "ציפור הנפש" שלו, הוא ההתקדמות, בעוד שמושג זה כלל אינו קיים באמנות. המדע מתקדם ושואף להת- קדם ללא הרף: מטעות לאמת, מאמת אחת לשניה, אולי מטעות אחת לטעות הבאה אח- ריה. שום רופא שפוי ברעתו לא ירפא כיום לפי תורתו של גאלן, פיסיקאי לא יעסוק עב- שיו בפיסיקה של תאלס, ומחשב שנבנה לפני 0 שנה אין לו ערך כיום אפילו בתור גרוט- אה. לעומת זאת, בשירה, באמנות, בכל סוגי האמנות, לא קיים כלל אלמנט של התקדמות. זו הוויה נטולת כל התקדמות. לא קיים כאן מושג כזה. שירתו של הומרוס היא בוודאי יותר טובה מכל שירה שנכתבת היום. זה לא כנס לעניני שירה, ואני לא אכנס לדוגמאות כיצד אפילו דימויים סוריאליסטיים פרועים ומופלאים ביותר נכתבו ביוון הקדומה, שאינם נופלים מביטויים של לורקה וכדומה. אבל זה לא המקום לזה, יש כמובן שטעו לפעמים, וחשבו שגם באמנות קיימת התקד- מות. אסון כזה קרה ליוהן סבסטיאן באך, שבני זמנו טענו שהמוסיקה שלו חסרת ערך, מפני שהיא מיושנת. פשוט מיושנת. והם לא רק שהתעלמו מיצירותיו אלא השליכו כתבי יד שלו לאשפה, והשכיחו את המוסיקה שלו למשך דורות אחדיט. אבל הוא חדש כיום, ולעולם יהיה, כי באמנות אין התקדמות או פיגור, יש רק יצירה שחוזרת ומתחדשת שוב ושוב. ועכשיו אני מגיע אל אותם שירים שהוקרנו זה עתה על המסך, שירי המחשב האלה, שעליהם נשאלתי בעצם. לפני כמאה שנה חי בפאריז משורר נודע, נודע מאוד כיום לפחות, סטפאן מלרמה. הוא כתב שירים מעורפלים וסתומים, קצת דומים לשירי מחשב, ופעם שאל אותו מישהו מדוע כל כך קשה וכמעט בלתי אפשרי להבין את הרעיונות שבשיריו. ואז ענה לו מלרמה תשובה מפורסמת שנהפכה ממש למשפט קלסי בתולדות השירה: "שירים לא בנויים מרעיונות, שירים בנויים ממילים". זה נהפך למשפט קלסי, והאמת היא שבזמננו זה אולי משפט המפתח למה שהרוב כותב היום. יש יוצאים מהכלל הזה, אך זה הכלל. כלומר, שירה נהפכה לענין של סמנטיקה, ואולי יותר מאשר השירה עצמה זה חל על מה שנחשב כיום ל"מדע השירה", או "מרע הספרות" בכלל, כלומר אותה תעשיה גדולה מאוד של אקדמאים שמחברים ספרים ומלמ" דים ניתוחים טמנטיים, ביחוד בארה"ב אך מי שיעיז כיום לדבר על שירתו 0% בביוגרפיה נפשית, כווידוי, כבי- 9 מטאפיסי, ומיט שואה מידית על מעמדו טו מְרמאו, ועבשיו, אילו דבריו של מלרמה 2 נבונים, אז מה שאנחנו רואים כאן על המסך, שור שמחובר ע"י המחשב, היה התגשמות החלום שלו. יש לנו מכונה שממצואה מילים, מחברת אותן, עושה איתן בל מינו דברים, הרי זה ממש התגשמות הח" לום של מלרמה, או אולי התגשמות הסיוט. אבל הענין הוא בכך שדבריו של מלרמה פשוט לא נכונים. בבר 2500 שנה לפני מלרמה, כלומר 2600 שנה לפנינו, אמר לאו"טסה הסיני דבר לאין ערוך יותר חכם מאשר דברי מלרמה. הוא אמר: "לא הקירות הם שמהווים את הבית, אלא החלל שבין הקירות". זה ברור ופשוט. הרי אנחנו לא גרים בתוך הקירות, אנחנו גרים בחלל שבין הקירות. והיות ואני מעדיף להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים, אלך בעקבות לאו-טסה ואני אומר: לא המילים מהוות את השיר, אלא החלל שבין המילים. עבשיו, במילים קצרות אחדות, ואני לקראת הסיום, אסביר את כוונתי מה פירוש החלל שבין המילים. (כי אני לא רוצה שאחר כך יבואו ויגידו לי שגם את הרעיונות שלי קשה למצוא ולהבין). החלל הזה הוא החיים שה- שיר מתייחס אליהם. לא מילים סתמיות, חכ- מות ומתוכמות, ולא צירופי מילים, אלא הח- יים האנושיים, הקיומיים, האהבה, הזכרון, החרטה, היופי, הכאב, הזמן, הזמן שעובר. את הזמן אפשר להגדיר בהגדרות שונות, ואפילו שהוא המימד הרביעי של החלל הקוסמי, אבל מן הבחינה האנושית הייתי מגדיר את הזמן כהתקרבותו של המוות ההולך ובא. זו משמעותו האנושית, שהמי- לים משרתות אותו. ויש עוד דבר אחד שהוא הדבר העיקרי באותו חלל, ואולי בחיי האדם בכלל. בשבילי שירים לפעמים הם חיי אדם, השירים שאני כותב זהים לחיים שלי. אמנם לפעמים כל מיני כתבים ממקומונים ועתוני ערב מתנפלים עלי שאני יותר מידי אישי, אבל אני ממש אומר, בכל הצניעות, שאינני ראה דרך אחרת אלא שהחיים והשירה 1 יהיו זהים. עכשיו, אם לשוב ענייננו, הדבר שנראה לי החשוב בתוך אותו חחלל, ובתוך החיים בכלל, ואשר בשום פנים -- איננו יכול להיות במחשב (למרות חר ממש מתפעל מן הנקיון והדיוק שבמד "ית המחשב, ומאותם אנשים שיכלו להמ- - , מכשיר עם 20 מיליון פעולות בשניה), ו הזה הוא אומץ לב. אם מישהו היה . אותי: מה זאת שירה? הייתי אומר לו: / -- זה אומץ לב. מה פירוש אומץ לב? - לב לחיות הכל. אומץ לב ליצור, כלומר רון . הכל, את החיים, את הזמן, את הזיכ 0 הכאב, את היופי והאימה, לאמנות, בחולש הלל שבין המילים. אומץ לב לחיות חור 7% שבעולם הזה, כלומר בלי גיבוי - טכני וחברתי, להיות יחיר ולבד, אם ולהס "ות בלתי מובן, אם צריך; לשלם קרבן, אם צריך, זה כמובן בלתי ו בכל עולם בו מחשב מתיימר לכתוב שירים וכדומה. שו 2 ל ל ז. שירים אלה יתייחסו למילים ך לא לחלל שבין המילים. כפי שאולי הבחנתם, המושגים שלי בעצם לא התקדמו לחלוטין ממה שהיה אולי ביוון הקדומה. לכן אמרתי תחילה שאפשר לומר ו מהמאה ה97 לספירה, או ה-5 לפני הספירה, משום שהמושגים על חיים, על מוות, על אהבה, על אומץ לב, הינם מהות- יים, פשוטים, אלמנטריים, אנו סיימתי בזאת את דברי, אבל, לפני שבא- תי לבאן, התבקשתי ע"י צבי ינאי לקרוא שיר, המטרה לא היתה להפוך את זה לערב שירה, אלא, פשוט, לנסות ולהציג שיר שנכתב, כפי שאמרתי בתחילת דברי, בעבודת יד. מכיוון שאני לא אוסיף דברים אחרי שאקרא את השיר הזה, כי הוא ידבר בעדי, אומר עכשיו שתיים שלוש מילים מדוע בחרתי אותו. לא כי הוא הטוב בשירי, אלא כדי להביא שיר שהוא אנושי, פשוט ואנושי, מדבר על החיים, על הזכרון, על החרטה, על מה שהאדם עשוי לאבד. אלה דברים על הזמן, וכפי שאמרתי, בכל שמדובר על הזמן, מדובר על המוות שמתקרב, אלה דברים שמחשב לעולם לא יגיע אליהם וכל כמה שנעשה ספקולציות בנושא הוא לא יגיע אליהם. הסיבה פשוטה: המחשב לעולם לא ימות, לעולם לא יסבול, לעולם לא יתחרט, לעולם לא יצטער, ואפילו שיש לו מליונים ומיליארדים תאי זיכרון הוא לא זוכר כלום. וזאת, כי אין לו מה לזכור. אין לו עבר, אין לו חיים שחולפים. אלה הם כל דברי, והנה השיר. המנחה: את החלל הזה שבין המילים אני חושב שפנחס שדה השכיל להסביר. החלל שמגלם בתוכו את כל הצער והכאב והחר- טה. האם נראה לכם שאי פעם, בעתיד הנראה לעין, ניתן יהיה למצוא דרך כיצד להכניס את החלל הזה גם לתוך שירה הנכת- בת בצורה מכנית? ' אבישי מרגלית: לשאלה האם תיתכן שירת מחשבים, שהיא שאלת המסגרת לכל שאר השאלות, קיים רקע סמוי הדורש הבהרה מפורשת. הרקע הוא של דאגה, אם לא חרדה, מפני הגולם העלול לקום על יוצרו. אם מחשב עלול לחבר גם שירים, כי אז על אי"הצורך לנפוע לסין יהי סְחה לי לא מִכְכֶר על אודות עָאיסְתהּ לע בְּאֶחָד הְַמִים. לסו ְמְִַי מה ל סע לסיח ַָי, א בי אלָא לנְסע וְלְשוּב אֶל אֶסָר חִיִיתִי, אֶל אַתֶם הַחִיִים. את ָרִים. ו אותו הַגְשֶם. א לשוכ בּשִיָה נְצחִית, זרת ּמְַחַדָת לצה נִצה. לב יא שוב וְְשַאת אֶת הָאשָה אשָר לכי לפנ שִָים רבות. את חן פניה, את אור חכה אֶת יפי גְה. היא הִיְתָה אִשְתִי. לו האיל הארון אֶלְהִים לוּמר לה פס עדי נְעָתַרְתִי ל הנה לף הַחִים הִַצְחִיים. שוב וְשוב, בִשִיבָה לְאִין זי ל כַּל אשד אהת אש חיתָ, שוב לצ ל אל האצות אַסָר הרתי אותו רחיב. ותו בת הַָץ על המְרְכָה. קרו הרחב ם לערתי ללמ ורב פני הליה א הַשָמִים. אותַּ רְכבֶת הִלַלָה. ו הא שָר, והַחָיִים. לְפנִי יָמִים אחרים סרתִי, כַּצְהרִיֶם, לְסּפרמְרְקָט בִּשְכונַת יְדיאַלְיה. אותו יזוס 4 הגיעני באר סָד לא בַּלְתַינָכָר שֶל ממה תּשְלוּם אשר שלח לִי המו"ל בַּעָבוּר סְפָרִי. אמרתל אל לְבִי: קנה לה לו אף הַפַעֶם, מש הנה כָּל הַעס צובא על הִמִרּפִים. קְנָה גַּם אַתָה רְּבָר מה פוש מעב אל סד והבסתי סביר לְנְגד עִנִי. הַבַּטְתִּי ולא רְאִיתִי בי אל הזכ הַָפאִית, לא הָיוּ עָמִי בּסַל ב ב המרפזית, נקָל זו ד שָס, ו חַ שמלת כּכֶּה לבב , רגע רל עַמרְתִי מתבונן בָה, ואר על בִּי לא הָיָה ?א את אָסִי ל לד ש קָעָרת שָל ל 8 כמותה לְאשְתִּי בִּיים חַתוּנְתנו. ב א אל ל זה תות ל ה "מעשה חושב" רצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 59 006 | / 0- באמת - מותר האדם מן המחשב - אין. מאידך, קיימת נטיה אימפריאליסטית של אנשי מחשבים להדהים את הבורגנים אם לא בתכניות אז בהצהרות נוסח אני אוקלי אשת לפידות "כל מה שאתה יודע לעשות, המחשב יודע יותר טוב". כדי להשתחרר מן החרדה או הדאגה של אנשים מן השורה, הם נוטים ליפול ל"כשל איינשטיין". "וכי מחשב יכול לגלות את מה שאיינשטיין גילה"? "וכי יכול הוא לחבר את המוסיקה של מוצרט, לצייר כרמברנדט, ולח- בר שירה כשייקספיר"? פעם גם הוסיפו את שאלת המחץ "וכי יכול מחשב להיטיב לשחק שחמט כבוטביניק?", היום שאלה זו ירדה מסדר היום, דומה שתכניות המחשב פרצו קו הגנה זה. קספרוב וקרפוב אמנם יביסו מחשב, אך מחשב מנצח רבים וגם טובים אחרים. ובכן, קו ההגנה של הומנזם סנטימנטלי מתבצר במתחם שייקספיר, גיתה, פושקין. "מותר האדם", תלוי על פי זה כל כולו במתחם השירה הגדולה הכואבת, הנשגבת או הדוויה. אלא שלא אני ולא אתם איננו איינשטיין, מוצרט ורמברנדט. השירה שאולי כתבנו מתאימה בעיקר לעלוני בית-ספר, או במקרה הטוב למוסף ספרותי של עתון כלשהו. והשאלה היא, האם מחשב יבול לכתוב שירה ברמה שלי ושלך? האם מחשב מסוגל לעבור מבחן טיורינג לשירה? כלומר האם עורכים במוסף ספרותי לא ידעו להבחין מתוך קריאת השיר האם השולח הוא מחשב או אדם? * חסל סדר תקלות מכניות * סוף ל"צוארי בקבוק" בצד הפלט ואנגלית של טפסים "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז * תוכנות לגרפיקה וניקוד! אי הדפסה ישירה על נייר, קרטון, שקף ועוד ובעיקר קהילה מגוונת של משתמשים מרוצים מפיצים מורשים : חיפה והצפון: חיו| -- 04-663353, מ (יהא האדם גרפומן או משורר). ו המחשב אינו קרוב בלל לטווח האש ש מתחם שייקספיר. אבל הוא באיזור עלוני בית-ספר. והשאלה היא האם יגיע לטווח מוספי הספרות. או מה אפשר ללמוד מתכניות הממ קְ רוב בני האדם מצויים במסך עשן סמיך סביב המחשבים. אך קיימת מיסטיפיקציה גם סביב השירה ואיכויותיה המיוחדות. ערפול נשגב, שהוא פרי הרומנטיקה. מה שנשכח בערפל הקרב הזה הוא ששירה בנוייה על תחבולות רבות. חלק מן התחבו" לות ניתנות לתיאור מפורש. תכניות מחשב חייבות להיות מפורשות. תכניות מחשב שתייצרנה שירה עשויות להבריח אותנו לה- יות מפורשים וברורים לגבי התחבולות השיריות. אביא דוגמה לסוג תחבולות שיריות שהיה לי פעם ענין בהן, ושנראה לי בר מבטיח לתב- ניות מחשב. הזכירו כאן את קמינגס. אנו מוצאים אצל קמינגס את הצירוף השירי של 4 אטוטט 006 טוחוו. די ברור מה נעשה כאן. קמינגס נוטל את שיגרת לשון האנגלית שוחוו 3 חסקט טטחכ), ומתוך שהוא שובר את השיגרה על ידי המרה של חסקט באסוטט הוא יוצר צירוף חדשני שמכריח אותנו לשים לב למדע הל- שוני, כשברקע מצויה שיגרת הלשון. תחבו- לה זו רווחת מאוד בשירה. "ברור כצל" כותב נתן זך "אצטרף אליך מרצוני הרע". בכל אלה ממירים את מוקד שיגרת הלשון בביטוי א תוכנה מיוחדת להכנה קלה ומהירה רכז:א.א. הדפסות - 249 6 זכר בנין שביט, גבעתיים, ת.ד 25018 ת"א 61250. טר 319448 -03 טלקס.342619 סדר הלייזר בהישג ידך! על נייר רגיל אם אתה מחפש מערכת רב-תכליתית ואמינה יש לנו מה להציע , ו : הכר את מדפסתי * הדפסה בקצב של 8 דפים לדקה בשקט מופתי * חיבור בו זמני לעד 8 תחנות עבודה (.6.ק) להגדלת יעילות * פונטים מ-6 עד 24 נקודות, במגוון משפחות בעברית 9, ירושלים והדרום: חשב -- 02-222941 מנוגד (אנטונים). יש סוגים רבים אחרים של תחבולות לשבירת שיגרות לשון (צירופי מילים כבולים), ואלה הם לחם חוקה של עש- יית השירה. גם מחשב יכול לשבור צירופים כבולים, וליצור אספקטים שיריים. לא צירו- פים מרשימים אולי, אך כאלה שיספיקו למב- חן טיורינג של המוסף הספרותי. מי שמעוניין בקריאת שירה שיחזור לשייקט- פיר, גיתה, פושקין, וגם לפנחס שדה. משירת מחשב הוא לא ייוושע. מי שמעוניין בעמידה על תחבולות שיריות עשוי למצוא ענין בתכ- ניות לשירת מחשב, לא בשירת המחשב עצמה. המנחה: ברצוני לסיים בדוגמה מתחום שלא עלה היום לדיון והוא: הארכיטקטורה. קיימת כבר תוכנה שמאפשרת לארכיטקט לשרטט צורות ומבנים מורכבים של משטחים גליים, שהארכיטקט לא יכול היה לחשב אותם בכו- חות עצמו, או להגיע אליהם בעזרת דמיונו, מכיוון שהצורות הללו מאוד מאוד מורכבות. והשאלה היא, האם מבנים חדשניים בל כך ומקוריים כל-כך, לא מייצגים תרומה מצד המחשב? מפני שללא המחשב אי אפשר היה להגיע לצורות האלה ולמבנים האלה. ויש איזו שהיא הרגשה, שכמו שהגאומטריה הפרקטלית של מנדלברוט איפשרה ליצור צורות שהן יותר מקווים חד-מימדיים ופחות משטחים דו-מימדית, כך אולי גם המחשב יוכל להוות מעין פרקטל יצירתי כזה, שהוא יותר ממכחול, אבל קצת פחות מאמן. 1 מותשבים בע" אוקטבת-הלייזר" נוצוצות" של בינה מלאכותות אלמנטים מסויימים בתיכנות של בינה מלאכותית ניתנים ליישום גם במחשב הביתו הקטן. בחוברות "מעשה חושב" משנת 1983 הופי- עה סדרת מאמרים שלי על "תרגילים בתבונה מלאכותית". הובאו בה דוגמאות של תכניות ה המנטות לפתור חידות או לשחק , וצלחה נגד יריב אנושי. המשותף למשימות ו הזה הוא, שכדי להצליח בהן יש - מספר גדול של כיווני התקדמות. השי- . שבאמצעותן בוררים מבין הביוונים 8 את אלה הנראים מבטיחים יותר, ו גם בתכניות מעשיות של בינה ב ו כפי שהבין כבר ארתור סמיואל 2, כשניגש לתכנת את משחק הדמ- מחשב יבמ 1ס7, אין דרך נוחה יותר מאשר לעיונות שונים של בינה מלאכותית, פמ להמצעות חידות ומשחקים. ואבן, כך, בחוברת ידגמתי את הנושא של סריקת "עץ" "ית יף פברואר 1983 בתכנית לפתרון בע- אותה 0 הפרש"; בחוברת אפריל-יוני של לת גת נח הבאתי שימוש בפונקציית הער- "חר בת הקובעת תת-יעדים, לפתרון החמש-עשרה"; ובחוברת. אוגוסט נית ה כיצך יכול המחשב לצבור ניסיון, לטכניקן משחקת "נים". כל אלו הן דוגמאות תית, ה "חועות בתיכנות של בינה מלאכו- ותופ כניות האלו, הכתובות בשפת -845 כפעול 7" פחות מ-16, מרשימות למדי 1" מרתק לראות, למשל, בחירת מס- עות הפרש, את המחשב המנסה להתקדם במשבצות הלוח, חוזר בו, מנסה "ענף" אחר, וכן הלאה. עתה הגיע לידי הספר 41 תזסוקאם |[6חזזג11 תוך .11 טוקק ה זטסצ חס שסתטטו!!טוח] 5 .800% גוח ובו מספר לא קטן של דוגמאות נוספות ביישום אלמנטים שונים של בינה מלאבותית במחשב הביתי - לא רק במשחקים ובחידות, אלא גם בנושאים כמו ניתוח לינגויסטי, הכרת צורות, שיחות אדם" מחשב, תרגום שפות אנוש ועוד. כל הדוגמ- אות בספר, פרט לאלו העוסקות במשחקים, הן בסיסיות מאד, ויש בכך הוכחה נוספת לעובדה, שאין במו משחקים וחידות לניסוי מוצלח של טכניקות בינה מלאכותית. המשחקים הבלולים בספר הם שניים: איקס" מיקס-דריקס (באנגלית טיק-טאק-טו). וגירז סה פשוטה של משחק הדמקה. שתי התכניות כתובות בשפת -8516, ומכילות כמה מאות הוראות בלבד. התכנית השניה, ביחוד, מאפ" שרת למחבר להדגים כמה אלמנטים חשובים של בינה מלאכותית: סריקת. עץ. "גיזום", שיטת ‏ "אלפאדביתא", פונקציית ‏ הערכה, מקדמי שיקלול, מושג המיניהמאקס ג חלק מהאלמנטים האלה הורגמו גם במא הנזכרים לעיל. זאב וכבשים במקום להעתיק אחד המשחקים האלה מהס- פר, העדפתי לתכנת בעצמי משחק אחר, הי- דוע בשם "זאב וכבשים". רק בדרך של "ניסוי וטעייה" ניתן להעריך אל נכון את כל הבעיות והקשיים הכרוכים בביצוע משימה כזו. רצי- תי להתרכז בעיקר בנושא של צבירת ניסיון, ולברר לעצמי מהי הדרך הטובה ביותר לה- שיג זאת. האם צבירת ניסיון פירושה זכירת מצבים גרועים? צעדים גרועים? בין היתר, רציתי להיווכח כמה זמן (כלומר, כמה משח- קים) יצטרך המחשב לשחק עד שהניסיון הנצבר יאפשר לו לשחק בתבונה. "זאב וכבשים" הוא משחק פשוט למדי על גבי לוח השחמט. רק המשבצות השחורות משתתפות במשחק, ורק חמישה כלים: ארבע כבשים וזאב. הכבשים מתחילות בשורה התחתונה של הלוח, והזאב נמצא בפינה הימנית העליונה. הבבשים יוצאות ראשונה. מהלך של כבשה הוא תמיד משבצת אחת קדימה - באלכסון ימינה או באלכסון שמא- לה. מהלך הזאב דומה, אלא שהוא רשאי גם לסגת אחורה. מטרת הכבשים היא לסגור את הזאב ולא לאפשר לו לזוז. מטרת הזאב היא לפרוץ את שורת הכבשים ולהגיע לשורה התחתונה. "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 21 כנות. מי מנצח? נוכל אי-פעם להציג בעיית שחמט בנוסח "הלבן יוצא וזוכה מן המצב ההתחלי"? שחמט הוא משחק כה מסובך ומספר אפשרויותיו הוא כה עצום, עד שאפילו בעז" רת מחשבי-העל של העתיד ספק אם אפשר יהיה להכריז עליו כמשחק פתור. עדיין לא ידוע אפילו אם אמנם יש ללבן יתרון על השחור, או שהתוצאה, במשחק ללא שגי- אות, צריכה להיות תיקו. במשחק שלנו, לעו- מת זאת, התוצאה ידועה מראש. מאחר שהכבשים אינן רשאיות לסגת, לא תיתכן במשחק הזה חזרה למצב קודם, ולכן גם לא יתכן בו תיקו. אם שני היריבים משחקים ללא שגיאות, הכבשים חייבות לנצח. הבעייה היא רק שלכבשים יותר קל לטעות מאשר לזאב, כי הטקטיקה שלהן בהכרח מסובכת יותר. הזאב צריך רק לחפש פירצה בחזית הכבשים. ברגע שיעבור דרכה, הנצחון יהיה שלו, כיוון שהכבשים לא תוכלנה יותר להפריע לו בדר- כו אל השורה התחתונה. הכבשים חייבות אפוא להתקדם בשורת חזית שלמה ככל האפשר, ללא פרצות, אלא שהדבר לא תמיד אפשרי. הזאב יודע איזו בבשה צריכה להת- קדם במהלך הבא כדי לשמור על שלמות קו החזית, והוא יכול לפעמים לחסום את דרכה. במקרה כזה אין לכבשים ברירה אלא לשבור את הקו, ולנסות להקיף את הזאב, אך הזאב יכול בדרך כלל להתחמק ולהתקדם אל הפיר- צה שנוצרה. קל אפוא לתכנת את הטקטיקה של הזאב. עם זאת מפתיע להיווכח כמה רבות ההוראות הדרושות בכדי "להסביר" למחשב עקרונות פשוטים כאלה. אדם רואה כהרף עין היכן ישנה פירצה בחזית הכבשים ואיך להתחיל להתקדם אליה. במחשב זוהי שיגרה (קטע- תכנית) ארוכה ומסורבלת. הוא הדין לגבי איתור המשבצת, שבה יכול הזאב לחסום את המהלך הבא של הכבשים. כאמור, הטקטיקה של הכבשים מסובכת יותר, פרט לעיקרון שעליהן לנסות לשמור על שלמות החזית. אך כיוון שהמטרה היא לאפ- שר למחשב ללמוד מן הניסיון, אולי אפשר לוותר על הקניית כללי טקטיקה בלשהם לכב- שים. הרעיון הוא לתת להן לשחק שוב ושוב, עד שיפסיקו לבצע מהלכים שגויים. 412 *מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז לא אפרט כאן את תכנית המחשב, שעברה כמה גילגולים במטרה לנסות גישות שונות לטיפול בבעייה. ברצוני רק לתאר את השיקו- לים והבעיות שליוו את תהליך התכנון והת- במונחים של תורת המשחקים, "זאב וכבשים" הוא משחק של מידע שלם, במו שחמט, דמקה, איקס-מיקט-דריקס, או כל משחק שבו בל שחקן יודע תמיד את כל נתוני המצב ואת כל האפשרויות הפתוחות בפניו ובפני יריבו. אפשר להוכיח שמשחק כזה חייב להיות "פתיר", כלומר, משחק שתוצאתו נגזרת מראש, אם שום שחקן אינו מבצע מהלך שגוי. אפילו שחמט, למשל, הוא משחק פתיר, אלא שאיש אינו יודע את "פתרונו". האם יך צוברים נוסיו ות % משחק פתיר, אם אין בו תיקו, היא שבל מצב במשחק כזה הוא מצב זבייה או מצב הפסד בשביל השחקן שהגיע תורו. אפילו חמצב ההתחלי הוא כזה בשביל השחקן היוצא ראשון, אלא שבדרך-ב??, כמו בשחמט, השחקנים אינם יודעים מה טובו של המצב ההתחלי. אילו ידעו לא היה טעם לשחק. במשחק "נים" (חוב' אוגוסט 3) קל לאתר את כל מצבי ההפסר, והש" חקן צריך רק להימנע מהם בדי לזכות במש- חק. ב"זאב וכבשים" הדבר יותר מסובך. כאן נוכל לזהות מצב נתון כמצב הפסר בשביל הכבשים, אם ניוובח שכל מהלך של הכבשים ממצב זה יגרום לניצחון מיידי של הזאב. הכבשים יוכלו לרשום לעצמם את המצבים האלה, ולהימנע מלהיכנס אליהם במשחקים הבאים. זה במובן אינו מספיק. מהר מאד יתברר כי ישנם מצבים, שמהם אין לבבשים ברירה, אלא להיכנס למצב הפסד. כלומר, ניצחון הזאב במקרה כזה אינו מיידי, אלא רק בעוד שני מהלכים. ברור שגם זה צריך להיחשב מצב הפסר. וכן הלאה. ההגדרה של מצבי הפסד היא אפוא רקורסיבית, ומורכבת משני סעיפים: א. מצב הפסד לכבשים הוא מצב שכל יציאה ממנו מאפשרת לזאב ניצחון מיידי. ב. מצב הפסר לכבשים הוא גם מצב המא- פשר לזאב לפעול כך, שכל מהלך של הכב" שים יכניס אותם למצב הפסר. ב"נים" קל לזכור את מצבי ההפסר. כל מצב כזה מוגדר ע"י שלושה מספרים בלבד, ומס- פרם הכולל של מצבי ההפסד הוא קטן יח- סית. ב"זאב וכבשים", לעומת זאת, כל מצב הפסד מוגדר ע"י מקומם של חמישה כלים, ומספרם הכולל של המצבים האלה הוא גדול. החסנת כל המידע הזה בזיכרון הראשי של המחשב חביתי הקטן, לא תשאיר בו מקום לתכנית. מאידך, החסנתו בזיכרון-עזר פירושה הקדשת זמן ניכר לסריקת קובץ מצבי ההפסד לפני כל מהלך. מחשב הדיוט או חכם השאלה היא גם אם לצייד את הכבשים מראש בעקרונות אסטרטגיים כלשהם, או לתת להם לשחק כהדיוטות. מחברר כי בדו- קת כל מצב לאור עקרונות אסטרטגיים גוזלת זמן רב, ומשחקם של הכבשים נעשה במקרה בזה איטי מאד. מאידך גיסא, ללא עקרונות כאלה יהיו רוב מהלכי הכבשים אויליים לחלוטין, ויידרשו אלפי משחקים עד לצבירת ניסיון שישפיע במידה משמעותית על טיב משחקן. 0 שאין לצפות מהתכניתן, שיישב לשחק . פי משחקים נגד מחשב הדיוט. אך גם 0 משחקים הם יותר מדי אם היריב 7 חושב דקות ארוכות על כל מהלך : בשוחו נראה מובן מאליו לבן-אנוש, על 5 ה זו אפשר להתגבר בנקל: תן למחשב חק נגד עצמו. זה מצריך כמובן שתי שג- רות נפרדות, אחת לכבשים ואחת לזאב. לאחר שהכבשים יצברו ניסיון מספיק, ותיוו- בח שהן מנצחות, תוכל לקחת את מקומו של הזאב המתוכנת, ולנסות לנצח את כבשי המחשב. בל המשחקים, לא רק של המחשב נגד אדם אלא גם של המחשב נגד עצמו, מוצגים בת- כנית זו על גבי הלוח המופיע על הצג. מעניין במיוחד לראות איך הזאב מחפש ומוצא את הפירצה שדרכה הוא מקווה לחדור בעד שורת הכבשים. לצורך זה הוא מבצע כמה סדרות רצופות של מהלכים נסיוניים, המופי- עים על הלוח לשבריר שנייה ונעלמים מיד. שמירת היסטוריה נשארה בכל-זאת הדילמה של מחשב הדיוט או חכם. כמו בהרבה מקרים בחיים, הפיתרון הטוב ביותר הוא פשרה בין שתי האפשרויות הקיצוניות: תן לכבשים מראש כללי התנה" גות מינימליים בלבד, והיתר יבוא מן הניסיון. הסתפק, למשל, בכללים האומרים שכדאי לשמור על חזית ללא פרצות, ובמקרה שהד- בר בלתי אפשרי, יש לצמצם ככל האפשר את פיזור הכבשים על-פני הלוח. מתברר שאפילו שני כללים בסיסיים אלה מאיטים במקצת את מהלך המשחק. מה שמטריד במיוחד היא העובדה, שבכל משחק חדש, כשהכבשים חוזרות שוב על עשרת או עשרים המהלכים הראשונים, הן מקדישות שוב אותו זמן "להרהורים", שהוקדש למהלכים האלה במשחק הקודם. רצוי אפוא שהן תזכורנה גם את כל המשחק הקודם, עד למהלך השגוי, כדי שלא יהיה צורך לחשוב שוב על אותם המהלכים. מתברר שזה בעצם כל מה שדרוש: אם הבב- שים משחקות, משחק אחרי משחק, לפי סדר הגיוני מסויים, אזי מספיק לוכור את המשחק האחרון ואין צורך בצבירת מצבי ההפסר. המשחק הבא יהיה דומה לקודמו, פרט למה- לך האחרון שהכניס את הכבשים למצב הפסד. במקומו ינסו הכבשים מהלך אחר, וכן הלאה. בשיטה זו המשחקים לפעמים מתאר- כים, כאשר המהלך האחרון הוא מוצלה יותר מזה שבמשחק הקודם. אך לפעמים המשחקים מתקצרים, כשמתברר שכל המהלכים במצב האחרון הם גרועים, ויש צורך לבטל גם את המהלך שלפני האחרון. כך מתקדמות הכבשים ממשחק למשחק, עד שבסופו של דבר הן משחקות משחק מושלם המביא לנצחונן. זהו הפיתרון שננקט בתכנית. לבאורה התגב" רנו על כל הבעיות, ואפשר לומר, במונחים של תורת המשחקים, שהמחשב "פתר" את המשחק. למעשה נשארה בעייה קטנה: בל זה עובד יפה כאשר הזאב משחק ללא שגיאות ועושה את המצופה ממנו. אך מספיק מהלך אוילי כלשהו של הזאב, כדי שהכבשים "יתבלבלו" ולא יוכלו להסתמך על ההיסטו- ריה של המשחק הקודם. אומרים שגם בין שחקנים חיים, בשחמט למשל, קורים מצבים באלה... רא וקר, 0 עדיין אינך חבר באיל"א, אנחנו מזמינים אותך להצטרף בחבר אישי. חבר אושו באול"א זכאו: לם חור ולהיבחר למו האוגוד. לרות לקבל את פרטומי אול"א, כולל "מעשה חושב", לכתובתו האישית. להיות מעורב ופעיל בהצבעות, בהחלטות ובעשיה. לכבוד האיגור הישראלי לעיבוד אינפורמציה בפר המכביה ת"ד 919 רמת גן 52109 הנדון: טופס בקשה לחברות אישית לשנת הכספים 87/88 הריני מבקש/ת להיות חבר/ה אישי/ת באיל"א - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה. רצ"ב המחאה ע"ס 18 שקלים. שם פרטי ושם משפחה בתהבת/פן ות ה 0 כתובת מקום העבודה תפקיד גיל חבר באיגוד אחר, ציין/י איזה----------- דהה הההההן.|7=7=<7|7 7 סמן/י א בכתובת שבה הינך מעונין/ת לקבל דברי דואר. המלצה בהתאם לתקנון איל"א, בקשה לחברות צריכה להיות נתמכת בהמלצת שני חברי האיגוד כחברים ממליצים: . = - בתובת-=--- - ו ו 2 וו תתו *יי-....ר ררוררההוהתכההוו-ה תאריך חתימה מספר הטלפון בכפר המכביה מספר הטלפון בירושלים 0,; 03-7715772 027415032 ;;7 "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 0 ₪ ּ תוכנה מפתחים ב- 6 ל , עובדה: 6ו6וא מעמיד לרשות מפתח היישומים את כל הכליס הדרושים לפתח מערכות מורכבות ומתוחכמות אך ידידותיות למשתמש, מבלי לעסוק ב'עבודה שחורה''. תוכנה מפתחים.ב- 1 1 1 ו 1 | 1 1 1 1 ו ו 1 ו 1 עוב דה :+ | סוסאגא תומך בהנדסת אנוש מתקדמת ו ביותר: , תפריטים > חלונות 5 דפדוף אפקי ואנכי ס : עריכת מלל (סאודוסם דאםז) 6 שאילתות ו בלחיצת כפתור 5 ו200% לכל רמה מכל ] מקוס > הודעות שגיאה ועזרה (ם וםח) 9 ו תמיכה מלאה בעברית ובצבע 6 הגדרה : דינמית של שאילתות, חתכי שליפה, מיון . וניתוב פלט ועוד... 1 ו ו 1 1 ו ו 1 1 ו 1 ו 1 1 ו ו ו | 1 תוכנה מפתחים ב- ‏ ) [) , ]/1 עובדהת: עשרות ארגונים באר (בחו'יל כבר בחרו ב- סו6אוו ביניהם: צה''ל 5% משרד העבודה והרווחה פבי''ח תל-השומר 6 חב' א.א.א. 5 אלקטרה דיסקונט השקעות 5 חברת הנפט הצרפתית "51 פחברת התמרוקים *% משוד ראש הממשלה הצרפתי * מפעלי ים המלח > פוספטים : בנגב 5 משוד החינוך > אסואט ו ועוד.... ה נקודה! 5 = = 2 ₪ = 7 ץד גיחם נוערכות חדמית אס אתה מחפש מחשב שיהיה מהיר ואמין, בעל ביצועים מעוליס, מחשב שיתאים בדיוק למטרות שלך ו. במחיר שתוכל לעמוד בו, אתה מחפש פתרון טוב יותר: אוליבטכ. אוללבטי, החברה הגדולה ביותר באירופה במחשבי 66, מתמחה במתן כתרונות מעולים, הן למערכות עסקיות קטנות והן למערכות גדולות ומורכבות: כל מחשבי אוליבטי העם מקוריים, תואמים ומצט:נים בביצועיס מעולים: מאוליבטי 9 הקומפקטי והנוח, דרך אוליבטי 24 הנודע, ועד לאוליבטי 2450!, 0 מתקדם המצטיןן במהירות שיא ובביצועים מעולים. | - מצטרף אל מאות האלפים, בכל העולם, שבחרן באוליבטי - אתה נהנת, ה אחריות של חברה בינלאומית גדולה ומשרות אמין ומהיר. ₪ לבט שוקדים ללא הרף על פלתוח ושכלול פתרונות נוספים, מדוייקים ואמיניס. עבורך. וווטטוום דלתה חברה למסחר בעיימ, טל 03-7516879, 04-66420. 5 מורשיס: לרושלים: ייפלרון" - 02-245630 9 ת'/א: ייעלגליי - 03-335914; - 03-204651; "קומפיוטרלנדיי - 03-202525; לכות מחשבים" - 963-2049123 חלפת: ייאליסופטיי- 04-719937; ללד" - 04-535636 5 אזילת: יילרנר מחשביםי - 059-7163 "לנמאר" - 065-7055 = רמאללה: ייסודתיי - 02-954578. לא תמצא תשובה טובה ותר. אינטגדציה", ל פתרונותו * שש 6 4 < 0 / שיווק'ח 56 - לניהול פיננפי, מלאי וייצור : ו וו 0 לוו זר קיו יו כו ד | להשלמת מערכת מחעשב ה-י.ב.מ. 356 שלך למערכת ידידותית | ו