מעשה חושב – גליון פברואר 1987, כרך י"ד גליון 1

ו ! | תאימות: איפיונים: אופציות: ה | 1 שיא ₪ 0 (ק ש ע/|ם8 אי אי.א . / | ₪ עו הד שו ₪ ( 6 ( חדיש ביותר גאשעווונ 32/0 [ % וס ו ₪ |69 ! | | : מתוצרת ישראל תאימות מלאה למסוף החדש 3191-ו8ו כולל עברית/ אנגלית. קומפקטי ומודרני, מסך "14 וברזולוציה גבוהה (!םעושצ5 8 דווד), תמיכה ב-פססוש פעודהא ,סקא ,86% ץצ ופה 60שה, תצוגה סיפרתית של הסמן, מקלדת 2 מקשים מתוכם שק-24 ו-פגק 6ומפואעט. הדפסת מסך בלחיצת כפתור, חיבור קורא בררקוד, חיבור קורא כרטיסים מגנטיים, חיבור וג ספ דפוצוד. ולכם המשתמשים שעדיין מעונינים במסופי 15-378 תואמי י.ב.מ, 3178/3278 אנו מציעים את ה (0861ו60) 5-378-0ו, באותו מארז חדיש ובמחיר מפתיע. אי.אי.אס. היא החברה הישראלית המובילה בתחום הפיתוח, הייצור והשיווק של ציוד תואם יבמ. מעל 20,000 מסופים, מדפסות ובקרי תקשורת מותקנים בכ-500 אתרים ברחבי הארץ ובעולם. אי.אי.אס. היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסת "מעבר לדלפק" בניו יורק. לאי.אי.אס. חברות בנות באנגליה ובארצות הברית, כולל מפעל הרכבה בניו ג'רסי ומשרדי מכירה ושרות ברחבי ארה"ב ואירופה. החברה סיפקה אלפי מסופים ומדפסות לחברות יוקרה בארה"ב. הנהלת החברה והמפעל: קרית הטכניון ת.דד 1640 חיפה 31015 0ל. 221558, 230548, 04-226170 פקסימיליה 04-225851 משרד מכירות: רח' בן יוסף 26, גבעת שמואל 51905 טל. 03-5322470 פקסימיליה 03-5321349 רק ו ₪ ] ( ו כ | ו םא ם ] ₪ 1 ל םר ]| ₪ ₪ יב | ץוג | כל = 7 | ןח | ה ו תו א דבוי מעבדים 'מתמחים" ה בר 2 ל [ וי ( לק =ציםם כתחנות עבודה. לתקשורת + מערכת הפעלה *ט-אואט עבוזרת. א עאות החונות עבודה. תו = י.א. מיטווך ובניו בע"מז אין צורך במחוב כדי לחעוב כמה יתרום ימעשה חושב" לקידום נזוצריך. מעשה חושב ברך ויד גליון 1 8 פברואר 1987 8 שבט תשמ"ז 6 5 עס אסזדג455001 6א0651תק אסודגזאתס?א 6 האוגוד הושראלי לעיבוד אינפורמציה -- תוכן העניינים: אכ: רשת סיפרתית מרוין מינסקי : ה לשירותים משולבים הגדרה של בינה מלאכותית המיוחסת לך מ. סוליבאן - טריינור 9 גורסת: "בינה מלאכותית הינה המדע הגורם בחירת שפת תשאול עבור בסיס אס8! עשויה להיות קונספצית הבזק החדשה | למכונות לבצע דברים שהיו דורשים בינה אם נתונים המשמעותית ביותר אשר נוצרה בעשרות | היו מבוצעים ע"י בני תמותה". האם הינך השנים האחרונות וסביר להניח שהיא תשנה | מסכים עדיין להגדרתך? מ. ג'רקה וי. וסולו פּ לחלוטין את המבנה הכללי של המערכות | מינסקי: ובכן: איני מאמין בהגדרות, אולם הכינוס השנתי השלישי של בינה שנבנו לאספקת שירותי בזק ציבוריים בכל | נראה שאנשים רוצים בהן. בינה מלאכותית ל 9 רחבי העולם. אולם, חשוב להבין שהצלחתה | היא לגרום למכונות לבצע דברים שהן טרם 6 לא תימדר במונחים של הישגיות טכנית - | מסוגלות לבצע. ובני האדם משתמשים במי- נחמן גבעולי 5 | ולא משנה עד כמה זו מרשימה. המבחן | לה בינה לשם כך. נראה לי שבינה היא בסך 8 האמיתי יהא בדרגת מימושן של ההבטחות | הכל אוסף הדברים שאנשים עושים אך אינם 8 ו הפעלה מבוזרת השמנות בתחום טכנולוגית הבזק המתקדמת. | מסוגלים להסבירם, כך שהיא אינה עצם. זוהי למחשב רב-מעבדים לרווחתו של המשתמש. דרך לפתור בעיות. אמנון ברק ועמי ליטמן 27 %א8!: רשת ספרתית לשירותים משולבים 5: מערכת הפעלה לשכת המסחר הצרפתית 33 , 3 ע שיטות לתיאור תיזמון תוכנה מבוזרת מחשב רב ד"ר דוד קלינסקו 39 מעבדים תכנית תקינה רב-שנתית בנושאי מערכות הפעלה למחשבים רב-מעבדים ניתן תקשוב לסווג כמערכות רשת או כמערכות מבוזרות. ה + | בחירת שפת תשאול ‏ | ינילק לה עבור בסיס נתונים כות הפעלה אלו מתחברות להתקני תקשורת --- על מנת לאפשר אינטראקציה עם המערכות 6 המחברים סבורים ששפות התשאול העתוד- | האחרות. מערכות ההפעלה הרשתיות יות יעסיקו אופני אינטראקציה רבים, כדי משמשות בדרך-כלל לתקשורת בין מערכות ל להשיג כיסוי ושימושיות רחבים יותר. לצורך- | הטרגוניות הפזורות גאוגרפית. ו השגת עקביות נתונים ויעילות מערכתית, ו חייבים מימשקי משתמש כאלו להשתלב ו | בתוך תשאול פורמלי מובן היטב או בשפות | 1 תכנות לבסיסי נתונים ולספק התקנים המתי- רים למשתמשים לתפור את האינטראקציה ו הדר מטמון לצרכיהם ולהעדפותיהם האישיות. עורבת: אלינער רבין מזכירת המערכת: רותי קופרמן מתרגם: יעקב מיטב בו הליצ 0 הו -- 0 כתובת המערכת: איל"א, ת.ד. 13009 ורושלים, טל. 02-420257 02-415032 5 סוד אדאצ ד , סוט לי דוה באל . א החישוב שלך פשוט: "מעשה חושב" - היוצא לאור ע"י אילי'א - הוא כתב עת מקצועי בנושאי מיחשוב. מובן מאליו כי כל מודעה המתפרסמת ביימעשה חושב'' מגיעה הישר למקבלי ההחלטות בענף. והרי אלה הם בדיוק קהל תמצא בו מאמרים, ניתוחים ומחקרים עדכניים המטרה שלך. החישוב שלך נכון. / משרדי איל"א בכפר המכביה ה על המתרחש בארץ ובעולם. תוצאות פרסום מודעתך ב''מעשה חושביי ל בל ו יוכיחו. | : מי שחושבים מחשבים קוראים בו. -, . ן לקבלת מידע על אפשרויות הפרסום שלך ן מודעות: פרסום אמיר כהן, ויצמן 55 ת"א ו ב''מעשה חושב" פנה אל: פרסום אמיר כהן | 0 טל' 03-253192 תל-אביב | א[אש דפוס "חרקל" בע"מ, ת"< "ימעטה חוטב ל יי ל רל המפרסמים בלבד המעשה הנכון אם אתה חושב פרסום | 4.4642 1--- ₪ ציוד הקפי של "קונקודה." פתרון מקיף לכל בעיה. בבל שעולים היקף ורמת המיחשוב של המשרד וְאָמין. ל"קו נקודה" ציוד עזר מגוון התואם את המודרני, גוברת הדרישה לציוד הקפי מעולה התחכום והיעילות של המחשבים ש?ך ה | מרוין מינסקו דעת יחיד פרופסור מרוין מינסקו מהמכון הגדרה של בונה מלאכותית המיוחסת לך גורסת: "בינה מלאכותית הטכנולוגי של מסצ'וסטס סייע הונה המדע הגורם למכונות לבצע דברים שהיו דורשים בינה אם היו מבוצעים ע"י בני תמותה". האם הינך מסכים עדיין להגדרתך? בארגונו של בנס דרתמות ב"1956, שם מינסקי: ובכן, איני מאמין בהגדרות, אולם נראה שאנשים רוצים הניתנות לגידול מודול רטסת ומיק תאם לצרכי המשרד. | לאחסןגם כ רופילם ₪1 להתקנה -. ורמו ה לב יצ ה נטבע לראשונה המונח "בינה 1 כ ראה ד וכדומה -- במגירות במגוון צבע הי ניצוב מיוחד עס משטח -: מלאכותית". בד1960, הוא יסד את לי שבינה היא בסך הכל אוסף הדברים שאנשים עושים אך אינם לל 22 0-2 בטוח קרו ונתת למדפסת : פרוייקט הבינה המלאכותית ב-111א מסוגלים להסבירם. זוהי דרך לפתור בעיות. | 7 רציף, מנשא - ו : יחד עם ג'והן מקרתי. מהו ההבדל בון בינה אנושית לבינת מכונה? שונים ועוד. כמו יו למפעילי בין מאמריו וש אחד שראה אור מינסקי: לא יכול להיות כל הבדל אם אתה מאמין שהיצור האנושי הוא סוג מורכב במיוחד של מכונה. אך סיווג המכוטות רחב ביותר. ב-1975 הנקרא "מסגרת עבודה לייצוג אנו עשויים מטריליון חיבורים המקשרים תאים, ויבוא יום וניצור ודע" אשר וצק את היסודות עליהם סוגים אחרים של מכונות בעלי מיליארדי חיבורים והן עשויות לבצע דברים שונים. כך שפסיבולוגיה הינה חלק מבינה מלאכותית. מונחת קונספצית השימוש במסגרות לארגונו ששל ודע בשפה טבעית ה מכונות כלשהן שניתן לאמר עליהן כעת שהן "חוש" ובמערכות ראייה. כתבו של מינסקי: חשיבה היא ענין של דרגה. מכונות מסוימות פותרות כקומפיוטרוורלד, מיכאל סוליבאן- בעיות שאנשים מוצאים אותן כקשות. יש המון דברים שמכונות לא , . מסוגלות לבצע עדיין. אף מכונה לא יכולה לזהות כלב או חתול / 0% טריינור ראיין את מינסקי במשרדו מתוך הסתכלות בו ולמעשה אף אחד לא יודע כמה קשה הדבר. שווץד 4 ו ב-דזוא אודות הפוטנציאל הנוכחי בשזה ייעשה לבסוף, יתכן וזה ייראה קל יותר ממה שחשבו האנשים. מי שמתיעל-גךל. 958 | חל אניב: רח' אבן גבירול 55 03-257286-9..?0 יש ה ל ה שַ . , חיפה: רח' שרה 8, טל. 04-524029 תורגם מתוך כ ןסאואמדטתואס6, 5 בנובמבר 1966 באדיבות מערכת ‏ | | מינסקי: אין. זה כמו לאמר, כיצד אתה יבול להגיד שמשהו חי? "אנשים ומחשבים". אתה מסתכל בשרשרת של א - מספר אנשים יאמרו שזה חי, 2 "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז | "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז 5 4 להגדרה חדה. לא תהא אחרים יאמרו משהו אחר. הדבר אינו ניתן תאומי. הן תידמנה יותר נקודה בה יתחילו המכונות לחשוב באופן פ ויותר למוח האדם. ללא הגדרות, כיצד תוכל להציב פרמטרים בבינה המלאכותית? מינסקי: אתה פשוט מסתכל על בעיות קשות כגון לימוד מכונה לקרוא מספר ולהסביר את הכתוב, או להבדיל בין כלב וחתול או לחשוב ביצד לתקן משהו שהתקלקל. יש בעיות רבות שיש לעבוד עליהן. אינך טרוד ביצירת כללים בנושא זה. עד שלא הבנת במה מדובר, אינך ובול ליצור כללים טובים למדי. מהי המכונה הנבונה המתקדמת ביותר הקיומת כעת? מינסקי: אין סקאלה בלשהי. יש מכונות המבצעות דברים המדהיד מים אנשים. לפני שנים רבות כתבנו תכנית שפתרה בעיות חשבון מתקדם ובאותה תקופה היא קיבלה ציון 4 בבחינות החשבון של דז]א. הדבר היה מפתיע ביותר משום שאנשים ראו בחשבון המת- קדם את אחד ההישגים הגדולים ביותר של מוח האדם ולבסוף התברר שמערכת מסוגלת להתמודר היטב עם תחום זה; המערכת היתה למעשה אחת ממערכות המומחה הראשונות והתבססה על במה מאות כללים. היה זה גילוי מפתיע כאשר התברר שמה שאנשים מוכשרים חשבו למתקדם ביותר וצורך בינה רבה, היה בעצם כה פשוט. הדבר היה קל יותר מלכתוב תכנית המסוגלת לבצע הרכבות פשוטות של חלקים. ולבנות מכונה המסוגלת לראות כפי שכל ילד מסוגל נמצא עדיין מעבר להישג ידינו. שיפוטנו אודות מה קל או קשה תלוי ביכולתנו העצמית לבצע דברים. דברים הנראים קלים עבורנו, כגון זיהוי עצמים, דורשים עשרות מיליארדי עצבים במוחותינו; ולעשות דברים כמו חשבון מתקדם דורש קרוב לודאי חלקים זעירים ביותר של מוחותינו. קשה יותר לגרום למכונות לבצע דברים שאנו עושים ללא ידיעה כיצד אנו מבצעים אותם. אני חושב שבמרוצת מאה השנים הבאות, אנו נפריד בין הדברים הנראים פשוטים, והם אכן כאלו, לבין הדברים הנראים פשוטים משום שרתמנו מחשבים עצומים בראשינו, המיועד דים לבצע דברים אלו. אם תוכל לחזות את חמש או עשר השנים הבאות בהתפתחותה של הבינה המלאכותית, מה הן מקצת הבעיות שתיפתרנה? מינסקי: קשה מאוד לנבא כמה זמן יארך כל דבר, משום שאם היית יודע במה זמן תימשך פעולה כלשהי הרי שהיית מצויד בתכנית כיצד לבצעה. הקניית ידע למכונות כיצר להשתמש בשפה היא משהו | להתקדם בדור הבא, וקשה לנבא באילו בעיות התהליך 2 אנשים מנסים רעיונות אחרים כיצד להקנות למכונות יכולת לדעת, בגון אי-התרכזות במבנה השפה עצמה אלא בדרך הלמידה שלנו. תנועה זו, הקרויה חיבוריות, הפכה למושכת ביותר משום שהיא קשורה ללימוד יותר מאשר לתיכנות. זה רעיון מזהיר שאם אנו מסוגלים ליצר מכונה בעלת יכולת לימודית רחבה אנו לא נזרקק יותר למלאכת התיכנות הקטנונית. מהי התאוריה שלך כיצד ניתן לפתור בעיות אלו? מינסקי: היא נקראת תאורית "חברת המוח". התאוריה גורסת שיש כמה חלקים של המוח המתמחים בביצוע דברים מסוימים כגון לזהות את פאותיהם של עצמים ולהכיר תבניות גלים מסוימות, קולות וכיו"ב. אלו הם המרכיבים מהרמה הנמוכה ביותר שאתה זקוק להם במערכות ראייה ודיבור. אולם אחר-כך תזדקק לחלקים אחרים של המוח. להם אני קורא סוכנים, הלומדים מתוך נסיון אלו מתוך אותם חלקים יעודיים הינם יעילים ויש למקד את תשומת הלב עליהם. ועדיין תצטרך ללמוד מי - הסוכנים האחרים הלומדים כיצד להשתמש בהם בהתאם לנסי-" בוצד הדבר ישים למבנה מערכת מחשב? מינסקי: פירוש הדבר שבמקום תכנותו של כל אחד מהחלקים "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז מתחרותינו או שמא יש להתייחס אליהן במו אל עצמנו. לפתור מעשית את בעייתך, תתכנת את מרביתם שיתורו מסביב א חלקים אחרים המבצעים תת-מטלות קטנות אלו. חר מה שאנשים מנסים לעשות כעת הוא לנסות להטמיע ידע במחשבים אודות הדרך ביצד לפתור בעיה. הדבר החשוב הוא הידע אודות ידע, תוך ודיעת אילו סוגים של ידע שימושיים לסוגים שונים של עבודות. כמובן, אתה צריך מעט ידע על מנת לדעת כיצד לבצע עבודות מסוימות אך מרביתו מנהלתי, לדעת כיצד לרסן את הדבר ידע רב הינו שלילי - יש לשים ללב שתבניות מסוימות אינן פוריות ולהוציאן. בתאוריה זו, מחצית התכניות הן כיצד לא לבצע, בעוד שהתיכנות דהיום מורכב מקודים המציינים אלו דברים יש לבצע, בכלל, אין קטעי קוד המסתכלים על יתר חלקי המכונה ובוחנים מה הם עושים וקובעים זה לא יעבוד, הפסק את פעולתה". מה תהא מבונה כזו מסוגלת לעשות? מינסקי; היא תהא מסוגלת לקרוא ספרים וללמוד כיצד לעשות דברים. איני מעונין ביישומים ספציפיים. אולם זוהי התשובה לשאלה כיצד תוכל לקבל מבונה המסוגלת לבצע דברים רבים ולתאם ביניהם. כיום וש לנו מערכות מומחה למשחק שחמט ולתכנון שנאים ולקרי- את מונים של בארות נפט. אולם אם אתה מסיט יישום אחד למשנהו, אתה צריך להתחיל שוב מהתחלה. מה שדרוש לנו הם חלקים מנהלתיים, המבינים כיצד להתאים מומחים ליישומים אחרים. זו תהא דרך ארוכה, יתכן ותהיינה גם גישות אחרות. בכמה מהצהרותיך בעבר דיברת פחות על השימוש במכונה ככלו ווותר על מיזוגם של מחשבים ואנשים. האם זה דבר שעדיין יתכן, לדעתך? מינסקי: קיים הרעיון של העברת המבנה שלך למכונה שלא תתקלקל לעיתים קרובות. כמובן שזו אפשרות. אולם בודאי שזה אינו דבר שאתה יבול לבצע מיד. זה כרוך בתאוריה רבה. זוהי מסקנה של הרעיון שמה שמכונה יודעת מבוסס על סט של יחסים הקיימים בין חלקיה, ומהות החלקים אינה משנה. רעיון זה ברור לגמרי עבורי ועבור אנשים אחרים. החלקים מהם אנו עשויים אינם משמעותיים, ואילו היחסים ביניהם הם העושים אותנו. יש אנשים אחרים הסבורים שזה חשוב מאוד שחלקים אלו ימומשו מפחמן וחנקן ולא מצורן וזרחן. אני סבור שהם טפשים, והם סבורים שאני טיפש ושתי השקפות אלו תיוותרנה נוגדות לעולם. נראה שנקודת המבט שהחלקים חשובים מיוחסת לרעיון שאנו עשווים בדמות אלוהים ואל לך להשתמש בזה לרעה. מינסקי: הדבר טמון ברעיון הדתי שמעולם לא הבנתיו, שאם אלוהים רוצה שתעשה משהו, עליך לעשותו, או אם אין הוא חפץ בכך לא תעשה אותו. מה הקשר בין מקור האדם לבין הדברים שעליו לעשות? אין הדבר נהיר לי. אם השימפנזות היו פקחיות יותר והן ראו את בוא האדם, הן בודאי היו אומרות: "זה גדול; אנו עומדים להשתפר", ואחרות היו טוענות: "זה איום; אנו עלולות להיות מוחלפות". אבחנה זו נטולת משמעות אם אתה בוחן את זרימת האוולוציה. כל דבר נגזר מדבר אחר וזהו רק מינוח לאמר, "הוחלפתי". אז העתיד וכול לנוע בדרך אחת - אם קיום מוזוג זה בין אדם ומכונה, או לנוע בדרך אחרת - כאשר המכונות הן נפרדות ומהוות כלים בלבד? מינסקי: או שהוא יכול לנוע בדרך שלישית - כאשר אנו מתיחסים אליהן כאל צאצאינו. איזק אסימוב הסביר, בהרצאה שנתן לאחרונה ב-דזוא, שהדבר ההגיוני יהא ללכת בנתיב של הפיכת המכונות לבלים. מרבית האנשים חייבים לבצע מטלות שאינן תואמות למוח האדם. תפקידן הנכון של המכונות, לפחות בעתיד הקרוב, הוא לאפשר לאנשים להיות נבונים שוב, במקום לבצע סוגי מטלות שמכונות מסוגלות לעשות. כ הוא בורר לעצמו זוית ראיה צרה אודות יכולתן ואי-יכולתן של מכונות לבצע. בשהן תשתכללנה, תכבד בעית הקביעה האם הן 855110 / פומחה ל 6ת3. 13786 11115 ער הייו 8 בחורת שפת תשאול עבור בסיס נתונים וו מבוא פת תשאול (הַטפַח1.8 עז6טכ) - ,01) מוגדרת כשפת ש מחשב עילית המיועדת לאיחזור ולשינוי נתונים האגורים בבסיסי נתונים או בקבצים. היא בדרך כלל אינטראקטי- בית, מקוונת ומסוגלת לתמוך בתשאולי אד-הוק (כאלו שלא הוגדרו מקודם). מקובל להניח שהמשתמשים העיקריים ב-015 מוגבלים בנסיונם הטכני כך שהאינטראקציה עם המשתמש נוטה להיות בעלת מורכבות מוגבלת והתשובה המוצגת בדרך-כלל קצרה יחסית. ניתן לבנות מימשקים שונים רבים לשפות תשאול על גבי השפות הסטנדרטיות המוצעות ע"י יצרן מערכת ניהול בסיס הנתונים (פָאַפכ). למעשה, מספר ומגוון מימשקי שפות התשאול הזמין או הנמצא בפיתוח עלה כה מהר עד שנדרשת מסגרת עבודה לשם הערכתן של שפות תשאול במונחי תפקודיות ושימושיות ע"י סוגים שונים של משתמשים. מטרתו של מאמר זה להציע מתודולוגיה לבחירת סוג מימשק שפת התשאול בהתבסס על תפקודיותה ועל האופיינים ה"ידידותיים למשתמש" שלה, מטרה שלא הוצבה ביעד מחקרי במסקרים ובאיפיונים קודמים של שפות תשאול. כדי להימנע מהתישנות המאמר בטרם שראה אור, מתמקד מאמר זה בסוגים כלליים של מימשקי תשאול ולא במערכות שפה ספציפיות המצויות ביום בשוק. כדי להגשים מטרה זו, פותחו טקסוטמיות בנויות היטב של שפות תשאול ושל משתמשים בשפה. המתודולוגיה המוצעת לבחירת סוג שפת התשאול מספקת מסגרת עבודה להשוואה בין הטקסונומיות וצירופן למחקרים קיימים הלוקחים בחשבון גורמים טכניים ואנוש- יים, על מנת להמליץ על הסוגים המתאימים ביותר של שפות עבור קבוצה ורועה של משתמשים. אולם, עקב העובדה שמחקרים קיימים הדנים בגורמי אנוש - הממוקדים באורח מסורתי במערכות ספציפ" וות - אינם מספיקים להסקת מסקנות כלליות, הרי תרומתו העיקרית של מאמר זה היא במסגרת העבודה המוצעת, אותה ניתן לבחון בראיה של סט מוּבְנָה של היפותזות, אשר ישמש בסיס למחקרים עתידיים. יעילותה של המתודולוגיה המוצעת הופגנה ביישומה בפיתוח שיטות הערכה לסט מחקרים אמפיריים המשווה שפות תשאול טבעיות מול פורמליות. נוהל לבחירת שפת תשאול ישתנו להערכת שפת תשאול ניתנת להבנה כשיטת ניתוח 3 עלות"יתרון (8פחסט-603) = יחודית. הגישה מהווה ניתוח עלות-יתרון במובן זה שקריטריוני הערכה רבים מבוססים על מודל כלבלי פשוט של ניצול שפת תשאול ושל הפשרות בין העלויות ליתרונות בתלות בסוג המשתמש. השיטה מיועדת למטלה הספצי- פית של הערכת שפות תשאול מנקודת מבטו של משתמש יחיד. יתרונה של גישה זו הוא במתן אפשרות להמלצות ספציפיות לגבי הי קתווקה 0 זס) ח0ו0ה455001/ 6 0 ם0ו9פןתות6ק עמ 518166ת8זי 5 566 ,3 .סא ,17 .01 ,טפ שווקס , לס תוח1130 מרבית קריטריוני נתונים הזמינים ממחקרים טכניים ואנושיים. מנגד, שה מאוד למדור העלות והיתרון אינם ניתנים לכימות, או לפחות ק אותם בדייקנות. מכאן שניתן לצפות רק לתהליך בחירה ראשוני סוגי שפות "שימושי". באשר מתעמתת קהילת המשתמשים בבעית בחירת השפה המעשית, היא חייבת לשקול עדיין את העלויות, זמינות החומרה, תאימות עם מערכות תוכנה קיימות, סוג שפות התיכנות של ה"מארח" והשימוש המשותף בין סוגים שונים ש משתמשים. במלים אחרות, לא תמיד עומדת בפני המשתמש הבחי- רה באיזו שפת תשאול להשתמש, או שטווח הבחירה מועט של חלופות שנקבעו מראש. אולם, מימשקים יחודיים מתאימים יותר לשפות יימות באמצעות תכניות יישומיות, על מנת לספק משתמשים שונות בו-זמנית. המתודו רתם של מימשקי תשאול אלו עבור ה גיש שפות תיכנות. אולם, העובדה ששפת התשאול הינה רק חלק, מרכזי אומנם, מהמי- המשתמש למערכת המחשב דורשת התייחסות מתעוררת בעיה אצל משתמשי התיכנות אשר להיות משובץ בתוך שפת תיכנות של המארח. ורשים תאימות ומעבר נתונים חלק בין שתי 0 מבחינים בין ארבעה סוגים של שיבוץ ר עולה של שילוב בין המארח לשפת התשאול: ה, 1/1 (1975 א18) ו-07141-10ד הרחבה פשוטה, (5) נוהלי הפעלה, לדוגמה, 6) ו-471/5085 (ע1.000%5% לרוגמה, 245641/8? תשאול על גבן של אלו שירות לקבוצות ת חותרת לבחי- משתמש הסופי במקום להד- משק הכולל בין מיוחדת. לדוגמה, ה-.01 שלהם עשוי משתמשים כאלו ד השפות. 06זוק ו-או המפורטים להלן בסד (1) קריאות לתת-שגרה, לדוגמ (מערכות 00%8א01, ואס 80 סס (1971 5צ00045); 0 (ז51006018%6 וחבריו, ודוזמטופד, -1977); /ו-(4) | שילוב מלא, (01תח86, 7 ו-אם.1ק 40 (תוווח5 וחבריו, 1981). לאחר שהגדרנו את מגבלותיה של הגישה, נציג כע השיטה לבחירת שפות תשאול. איור הבעיה הכללית של בחירת שפת תשאול מאופיינת ע"י ומתרבה במהירות של חלופות (שפות תשאול) וד יותר של מקבלי החלטות (המשתמשים הפו בהערכת השיטה הוא לפתח מנגנון הפשטה להשיג זאת, מפותחות בפרקים הבאים נויות היטב של שפות תשאול ומשתמשים וכן האחרונים בגורמי הנדסת אנוש בשטח שפות התשאול המשתמש בטקסונומיות אלו. הצעד הבא בשיטת ההערכה הוא פיתוחו של מדרג מדדי הערכה. היעדים לפיתוח קריטריוני הערכה טובים הם: > מדידת כל העלויות והיתרונות החשובים של שימוש ב--00, = אבחנה ברורה בין סוגי משתמשים ושפות, > הפקת מדרים פשוטים ברמה הנמוכה ביותר של מדרג הקריטר" השיטה המוצעת בציור 1. הצעד הראשון מספר מוגבל של קבוצות. כדי טקסונומיות ב יעדים אלו מושגים ע"י יחוס מדרג מדרי ההערכה לכישורים והשימושיות (עלות) של טקסונומית ה"01. של .01 ספציפי אינם בני-כימות בדרך כלל. ניתן לאמר בהכללה שה"עלויות" נקבעות ע"י מאמץ ההדרכה הראשוני התפקודיים (יתרון) העלויות והיתרונות "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז צהפסף יי צתשטס סאמועואססעת 0 4055ט6א1 (השקעת המשתמש) והמאמצים של עבודה מתמשכת עם השפה (עלויות הייצור). ה"יתרונות" נגזרים מפונקציות השפה, שיטת הצגת התוצאות וגמישות האינטראקציה. לאחר יצירתם של מדרי ההערכה, מתקדמת השיטה ליישומם, הן על משתמשים (קובעת פרופילי דרישות עבור כל סוג של משתמש) ושפות (מאפיינת את השמישות והכישורים התפקודיים של כל קבוצת שפות). ע"י התאמת פרופילי המשתמשים עם פרופילי הש" פות, מתקבל השלב הסופי, ממנו נגזרות המלצות לבחירת שפות התשאול. שים לב שניתן יהא, מנקורת מבט מעשית, לבחור מספר מימשקים של שפות תשאול עבור מספר קבוצות של משתמשים, משום שמצד אחד יגשו משתמשים רבים בעלי צרכים שונים לאותה אמ ומאידך, 15א8 רבות מציעות שפות תשאול ו/או תכנות המאפשרות בניה קלה של מגוון מימשקים. לכן, ניתן ליישם את הניתוח המוזכר לעיל לכל קבוצת משתמשים גדולה. התוצאות של "שלב האופטימיזציה" הסופי נתמכות ע"י התוצאות שהתקבלו ממחקרים בנושאי הגורמים האנושיים וע"י הכרתם של האילוצים הטכניים, אולם יש להתייחס אליהן כאל תוצאות ראשוניות בלבד, עקב המחקר האמפירי הבלתי מספיק בשטח זה. בקצרה, המתודולוגיה המוצעת לבחירה ראשונית כוללת שלושה תהליכים עיקריים, המתיחסים לרמות המוצגות בציור 1: (א) סיווג המשתמשים והשפות ויצירתם של קריטריוני הערכה (התהליך הטכני, מוצג בשתי הרמות העליונות של ציור 1); (ב) הערכת סוגי השפות וקביעת דרישות המשתמש (תהליך ההערכה ברמה השלי- שית); (ג) התאמת דרישות המשתמש להערכות שפת התשאול (תהליך הבחירה הסופי). במצב החלטה מעשי, חייבים לבוא מחקרים נוספים בעקבות הבחירה ההקדמית של סוגי השפות. במיוחד, יש לקחת בחשבון את איסטרטגיות החומרה והתוכנה של הארגון (לדוגמה, בחירת היצרן, החומרה, שפות התכנות וחבילות התוכנה). הערכתן של סוגי שפות מרוכזת סביב מספר טבלאות. על מנת ליצור ולמלא טבלאות אלו יושמה שיטה פשוטה הדומה לדלפי, אשר משרתת גם כבדיקת אימות. פרמטרי ההערכה בטבלאות (כותרות העמודות) נקבעו בהסכמה לאחר שבוצעה סקירה של הספרות השוטפת, חילוץ והכללה של התרומות החשובות וישוב ההבדלים לצורך קבלת הגדרות מדויקות. הטבלאות מולאו בצורה עצמאית בתוצאות ישירות או עקיפות של המחקרים הזמינים המיישמים גורמים אנושיים. במקרים בהם נתונים אמפיריים לא היו זמינים. הסתמכנו על ניסיון והגיון. גישת ההגיון עלולה להטעות. היא תמיד 6 "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז ציור 1. מתודולוגית ההערכה לשפות תשאול ו 1 ג מצוטטת ב"פסיכולוגית הכורסה". לכן, יש להתיחס להערכות, במק- רש אלו, באל היפותזות ברות"בדיקה. ו מגמות בהתפתחותן של שפות תשאול מטרה לפתח מוּדעוּת של מספר מגמות המאפיינות את פיתוחן של ה-015 וליישם הבנה זו לבניתה של שיטת טיווג ו באורינטציה של הערכה עבור שפות תשאול. מודל לפותוחה של שפת תשאול סקירה של שפות התשאול הקיימות מגלה שהתפתחותן נבעה משני מקורות שונים: מהצורך במימשקי משתמש קצה פשוטים ומהתפי- שות התאורטיות של שפות התיכנות או המחקרים בתחום בסיטי הנתונים. היחס בין שטחים אלו אינו מובן עדיין דיו אך הוא מהווה נושא למספר הולך וגדל של עבודות מחקר. פיתוחן של שפות תשאול ניתן לאיור בהצגה דודמימדית כאשר הצירים מציינים את היכולת הפונקציונאלית של המערכת ואת שימושיותה. בהכללה, היכולת הפונקציונאלית מתייחסת למה ניתן לעשות עם המערכת בעוד שימושיותה קשורה במאמץ המעשי הנדרש לבצע זאת. ברור, שימושיות ניתנת להערכה רק ביחס לקבוצת משתמשים ספציפית. ציור 2 מסכם את ניתוח המגמות בהתפתחותן של שפות תשאול. קבוצה אחת של מפתחי .01, שיצאה מתוך עקרונותיהן של שפות התיכנות ותאורית בסיסי הנתונים, מתרכזת בתצורה התחבירית ובמשמעות המינוחית של האינטראקציות עם בסיס הנתונים. שפות שפותחו במגזרים אלו מאופיינות במפרט מלא של פעולה ע"י פקודה או סידרה של פקודות. קבוצה זו של מפתחים, שהחלה דרכה מתפישה של שפות בעלות אורינטציה מתמטית פורמלית, נעה לעבר שפות עם אוצר מילים "כמו אנגלית" ולבסוף נחתה באיזור השפות הטבעיות. המגמה הכללית אופיינה בנטיה לעבר יותר "ידידותיות למשתמש" תוך שימור היכולת הפונקציונלית הכללית. הקבוצה השניה של מפתחי שפות החלה מניתוח ארגונומי של האינטראקציה בין משתמשי קצה בעלי ידיעה נאיבית במחשבים לבין מערכות המחשבים. בעוד מערכות פשוטות משתמשות במקשי פונקציות או בקידום של שורה אחרי שורה, מערכות מורכבות יותר מתנדושץ ו 5 שפא אסודותפאטס צתמטף פאז צם פאז אסא שאזינקואסתץ? הפקו 00 בוול (י צנ ד מסגט6א .1 פאהטדאא צתמטס ו צידו וט טר מתאאיסתגוו אד פדאמוא0 וצפק ספונק? 1 אסודא !םודא סא וס סו ודא א סותא נ ו פדאפטם פאוד א דא פהסספת ודו ואס שאאסודסאט? 1/0005 צמפטף צוור 2. מגמות ההתפתחות בשפות תשאול משלבות את השימוש בבחירת תפריט או באינטראקציה גרפית עם בסיס הנתונים. פיתוחים אלו מייצגים מגמה שכיוונה מצביע על הגדלת היכולת הפונקציונלית בד בבד עם שימור האורינטציה לחד-" שנות. שתי גישות אלו לפיתוח שפות תשאול התפתחו במידה רבה בצורה עצמאית, באשר האחת משרתת את המשתמש המתוחכם יותר ואילו השניה את המתוחכם פחות. השפות אשר פותחו בעבר מכונות במאמר שפות התשאול מהדור הקודם. אולם, ההתפתחויות האחרו- נות מובילות לחפיפה בשטח השימוש עבור שתי קבוצות השפות. האתגר הוא לשלב את שתי הגישות לשפות תשאול חזקות מבחינת תיפקודיותן, המיועדות למשתמשים הלא-מתוחכמים באופן יחסי; אלו הן שפות התשאול מהדור החדש. הופעתן של שפות תשאול מהדור החדש אינו מקרי. יתר-על-כן, הוא בא בעקבות (ובמונחים של עלות פיתוח יורדת, נעזר במידה רבה ע'יי) התפתחויות בשטחים רבים קרובים: (א) התפתחויות בטכנולוגית החומרה. טכנולוגית המיקרו"מעבדים וההתקנים החדשים דוגמת תקליטי הוידאו, הזכרונות ההולוגראפיים והתקני האיחסון האופטיים, איפשרו העשרת קיבולת האגירה והנגי. שות לנתונים. במספר צורות. נוסף לכך, התקנים לזיהוי וליצירת קול והתקני מעקב אחר עיניים הביאו לגידול השימוש באינטראקציות בתווכים רבים (₪60:8זו1טות). (ב) התפתחויות בגראפיקה ובבינה מלאכותית. היכולת להציג מידע בצורה הטבעית והרחוסה ביותר, זו של תמונה, יחד עם התקני התצוגה החדשים המצטיינים ברזולוציה גבוהה והשימוש בצבע, תרמו רבות להרחבתה המיידית של שפת התשאול ושל ההצגה והטיפול בפריטים ובעצמים בעלי ענין. המחקר בבינה מלאכותית - במיוחד בעיבוד שפות טבעיות, מערכות מומחה ורובוטיקה - סייע לבינוייה של שפת התשאול וכן העשיר את משוב המשתמש. (ג) התפתחויות בפסיכולוגיה יישומית ובמדעים הנלווים. יש ענין חדש ב"גישור הפער" בין החוקרים המתענינים בגורמי הנדסת אנוש של שפות תשאול לבין עמיתיהם המעונינים בעיקר בתכנון טכנולו- גיה לשפות תשאול. עקב האפשרויות הבלתי-נדלות הטמונות באינטראקציה של שפות תשאול מהדור החדש, ברור הצורך בשיר טות מדעיות שתטפלנה בשיקולים המורכבים של "נוחות" "ידידות- ות" וייעילות" של שפות תשאול. מספר מחקרים פסיכולוגיים בת- חום שפות התשאול התפרסם לאחרונה ותשומת הלב שזוכה לה היבט זה בכנסים בינלאומיים ובפרסמים מדעיים מעידה על חשיבו- תו. (ד) הצלחתם של משחקי המחשב. האינטראקציה הנעימה והפשו- טה של משחקי מחשב גרמה למהפכה בדרך בה בוחנים אנשים את המימשקים למערכות מחשב וסייעה לסלק מחסומים פטיכולוגיים רבים בהם נתקלו אנשים בבואם במגע עם מערכת מחשב. באופן טבעי, הצלחתם של משחקי המחשב השפיעה על מתכנניהן של שפות תשאול. מערכות עתידיות של שפות תשאול צפויות לעשות שימוש מתוחכם הולך וגובר בפיתוחים אלה. טקסונומיה של שפת תשאול ניתוחן של מגמות ההתפתחות בשפות התשאול מוביל לטקסונומיה בעלת שתי רמות בתחום שפות התשאול (ציור 3). שתי הרמות הן 15 1 1808 וו וו ציור 3. רמות הטקסונומיה של שפות התשאול - 9 0 886נַת1.8 קתננתותהזקסז כל / 4 8 81 66010 [8זנטצן ז8סתון | אורתוגונאליות כאשר הרמה האופקית מתמקדת בשיטות המשמ- שות בשפות תשאול ואילו האנבית משקפת את ההבדלים בין שפות הדור הקודם והחדש. האחרונה נקראת רמת החושים משום שהשי- מוש במספר רב יותר של חושים באינטראקציה הינו אחד הגורמים המבדילים העיקריים בין שתי הקבוצות. שפות תשאול מהדור הקודם: רמת השיטות שפות התישאול מהדור הקודם מסווגות לשתי קבוצות (שפות בעלות אורינטציה ארגונומית ושפות בעלות אורינטציה של שפת תכנות) המכילות. כ"א ארבע מחלקות: (1) מקשים פונקציונאליים, קידום של שורה אחרי שורה, בחירת תפריט, גרפיקה או תמונות וד(2) רשומה אחת בו-זמנית, שפה מתמטית, מילים לינאריות ושפות טבעיות מוגבלות. שלוש המחלקות הראשונות מודגמות בדרך כלל ע"י שפות התפורות ליושומים יעודיים. השימוש במקשי פונקציות מוגבל אך מהווה שיטה יעילה לאינטראק- ציה עבור משתמשים בלתי-מנוסים. ע"י לחיצה ע"ג מקש מיוחד בלוח המקשים, מעובדת טרנזקציה או דוח שהוכן מראש. קידום שורה אחר שורה, המכונה גם אינטראקציה פרמטרית, הינו דו-שיח פשוט המובל ע"י המערכת. במקרה האופייני, נדרש המשר תמש להכניס (שורה אחת בו-זמנית) את שם העצם בו הוא מתענין, שם השדה, ערך השוואה וכו'. התשאול נבנה מתוך תגובות המש- תמש. דו-שיח מתוחכם יותר הוא בחירת התפריט. כאן, נדרשים המשתמ- שים להצביע על בחירתם מתוך תפריט של אופציות המוצע ע"י המערכת. התפריטים בנויים מדרגית, בחירת אופציה עשויה לגרום להצגתו של תפריט חדש. בשפות תשאול גרפיות או ציוריות יכול המשתמש לטפל בסימנים ויזואליים על מנת ליצור שאילתות. הישויות והיחסים בבסיס הנתו- נים מיוצגים ע'יי צורות גאומטריות מיוחדות. ניתן להחשיב קבוצה זו כגירסה מוקדמת של השפות מהדור החדש אשר לא הצליחה במלואה משום שהחומרה וההבנה ההכרחית של צרכי המשתמש לא היו עדיין זמינות. מערכות קונבנציונליות לניהול קבצים ומערכות מוקדמות רבות של בסיסי נתונים משתמשות בלוגיקת רשומה-אחתרבו-זמנית לצורך איחזור נתונים. גישה זו מוזכרת לצורך שלמות הריון משום שמרבית שפות התשאול עדיין משתמשות בה בפעולות עידכון. 5 עמעט ת0ן)6:8ת26) ש6צ1 8פת 3[ ו 1 ו ו ו ו ו 1 ו |[ 1 1 1 ו ו ו ו 1ת6ק:![6ה1 ת8)10ז6ת26) פטסוטסזכ 8 זו תסגז18טקות 1/3 2 6 ע![68וומסתסקזכ [8וז1600 א תסג!סתטץ תס 6-ו ת0ג!6[0 קתוזקותסז "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז 7 זור נתונים באורינטציה של ולות רבות-עוצמה עליירי המתמטי. הדוגמאות כול" ות אלו מתאימות במיוחד מה גבוהה ביותר. שפות והאופרנרים כדי להגדיר הופעתו של המודל הטבלאי הוביל לאיח סט. מספר שפות תשאול מבצעות פע שימוש בביטויים מדויקים של הפורמליזם לות את 412114 4561/08 ר-.1581. שפ כשפות מטרה עבור מימשקי משתמש בר המשתמשות במיקומם של מפעילי הפקודה משמעות נכללות אף הן בקבוצה זו. מרבית שפות התשאול הזמינות ביום נופלת בקטגוריה של מילות מפתח לינאריות. שפות אלו עושות שימוש במשפטים הדומים לשפת תכנות, כגון קובול, אך הן וותר דומות לאנגלית. לפקודות מבנה תחבירי מוגדר ורק מילים מתוך רשימה שמורה מופיעות בטקסט. מספר דוגמאות אופייניות של שפות עם מילות מפתח לינאריות כוללות את ה-.501 וה-00051. השפות הטבעיות המוגבלות משכו את העין בשנים האחרונות. הכוונה היא שהמשתמש יוכל לירשם שפות טבעיות נאיביות (לדוג" מה, אנגלית, גרמנית צרפתית) לצורך אינטראקציה עם בטיס הנתו- נים. לפחות מערכת .01 אחת כזו זמינה מסחרית ואחרות נמצאות בפיתוח במעבדות המחקר. מספר מערכות בשפה טבעית תשולבנה בדו"שיח עם המשתמש על מנת לפתור אי-בהירויות בלשהן בדרישות. אף-על"פי-כן, התקשורת בשפה טבעית בבל מערכות .01 המתקדמות הללו עדיין רחוקה מתקשורת קרובה של אדם לחברו; זוהי הסיבה לשימוש בסיפא "מוגבלות". מגבלותיהן של מערכות שפות התשאול הנוכחיות העוב" דות בשפה טבעית הינן לפחות כפולות. מצד אחד, מרבית המערכות אינן מבינות תחום מספיק של מבנים דקדוקיים מורכבים. מאידך, כל מערכות השפה הטבעית המצליחות עד עתה, הוגבלו לתחומים סמנטיים צרים ביותר של שיחה ולעיתים תכופות לא הגיבו בצורה חיננית אם המשתמש חרג מיכולתן. לסיכום, שפות התשאול מהדור הקודם מספקות סביבה אינטראקטי- בית מוגבלת בלבד. בידי המשתמש מימשק חומרה מוגבל (מסוף, מקלדת) ומודל קונספטואלי מלאבותי יחסית של נתונים. למשתמש יש שליטה גם על תחביר פורמאלי של שפת תשאול (כללי המשחק) והוא משתמש בנסיונה ובעליונוותה של המערכת על מנת להשלים מטלה (כיצד לשחק ולנצח במשחק). היכולת הויזואלית של המשתמש - בעודו מבצע אינטראקציה עם בסיס הנתונים - מוגבלת; העצמים בעלי הענין מוצגים רק לעיתים רחוקות בצורה ישירה. יתרה מזאת, הם מיוצגים ע"י טקסט ולכן לא מספקים למשתמש רמזים סימבוליים כלשהם (כיצד נראים הנתונים) או רמזים מרחביים (היכן ממוקמים הנתונים) על מנת לסייע בתהליך התשאול. נוסף לכך, המשתמש לא מנצל את מלוא חושיו ואת הבנתו; לדוגמה, בנית התשאול אינה עושה שימוש בקול, מגע, שמיעה או מחווה. לבסוף, האינטראקציה הינה "סטאטית". מערכת תשאול מהדור הקודם מגלה חוסר או מעט "בינה" בהסקת תשובות מתוך הצגות לא שלמות אך ברורות של כוונות המשתמש. המש- תמש יבול עדיין לבצע את המטלה אך בפריון מוגבל ותוך תשלום אפשרי של מאמץ-יתר, פחות ענין ופחות תענוג. שפות תשאול מהדור החדש: התקדמווות ברמת החושים מערכות .01 מהדור החדש מנסות להשתמש בצורה אינקרמנטלית באינסטינקטים ובחושים של האדם. תת-מחלקה אחת של מערכות .1 אלו נקראת "מערכות לטיפול ישיר". תת-מחלקה אחרת היא זו של מערכות ה-.001) ה"נבונות", המשתמשות בטכניקות בינה מלאכו- תית (למשל, בסיסי ידע) על מנת להביא את אינטראקצית האדם- מכונה קרוב יותר לתקשורת הבין-אישית. שניידרמן (1984) מזהה את המאפיינים הבסיסיים של מערכות .01 בטיפול ישיר: (א) עצם מענין במראהו; (ב) פעולות הפיכות מהירות וד(ג) החלפת תחביר של פקודות השפה בטיפול ישיר בעצמים. הדוגמאות הבאות מציינות את הכיוונים הננקטים בפיתוח שפות בטיפול ישיר. מערכת אב-טיפוס המבוססת על עקרון ניהול בסיס הנתונים המרח- בי, הנקראת 18א50, פותחה ויושמה ב-064. יתרונותיה של מערכת התשאול כוללים את היכולת למקם עצמים בעלי ענין ע"י מיקוד "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז והדגשה וכן שימוש בסמלים, צבע, הארה מודגשת וסידור טבעי של עצמים בבסיס הנתונים. הסביבה של ז66090 (5 מהדור החדש. השפה פ בנגזרת למשפחת ה-א!8 ובוחנת נתונים בעיקר דו עות בחלונות דינמיים. מ במערכות מחשב קטנות רבות" וצפוי שחלונות יהוו רכיב עיקרי בשפות תשאול עתידיות. קבוצת יימכונת הארכיטקטורה" ב-11/א (1982) בוחנת בעזרת מער- כת אינטראקטיבית המשלבת קול ומחווה, המכונה "שים זאת שם", שאול באלו. התרחיש קורא למשתמש את ישימותן של שפות ת בבסיס הנתונים להפיק פקודות ע"י שילוב של קול, מחווה (לדוגמה, הצבעה) ומיקום העין על העצם הרצוי 8) מציעה דוגמה אחרת לשפת תשאול ותחה במרכז המחקר של אסז6א בפאלו אלטן [וגוח5. היא בנויה באורינטציה של עצמים רך מדריך המבוסס על ישויות, תוך הסתוי- נהלי חלונות, במיוחד, הופכים לסטנדרטיים עצמה (המכונות גם תחנות עבודה) מס וגא עם ץְזט0) הינה .01 הזמינה מסחרית הפועלת בשיטת הטיפול הישיר והמבוססת על מודל הנתונים הטבלאי. בניגוד לשפות מילות מפתח כגון .501 ,0288 מבצעת יחסים הנראים ישירות בעצמים (סכמות טבלאיות) הניתנים לטיפול ע"ג המסך, והמשתמש מניע את הסמן בצורה חופשית לאורך שורותיהן ועמודותיהן של הטבלאות. בינוי השאילתה מבוצע באמצעות השימוש בדוגמאות, תהליך הנחשב לעיתים קרובות כדרך הוראה טבעית. מספר הרחבות של 085 הוצעו, לדוגמה 0875 ( 000 | ץ8 | שש 6וקוחגאט) ומערכות דומות ל-088) פותחו בשטחים קרובים, כמו מערכות משרדיות. המחלקה החשובה האחרת בשפות התשאול מהדור החדש היא זו של מערכות ה-01 הנבונות. מרבית מערכות .01 אלו נוגעות באספקטים חשובים של אינטראקציות אדם-מחשב, כגון (א) העידון ה(חצי)אוטומטי של תשאולים המבוססים על משוב, (ב) יכולתו של המשתמש לשאול שאלות אודות המבנה הלוגי של בסיס הנתונים ואודות השימוש בשפה, (ג) יכולתה של המערכת להסביר תקלות בתשאול ולהבין (עד דרגה מסוימת) את קונטקסט האינטראקציה וד(ד) השינוי האוטומטי בתשאולים, המיועד להשגת תוצאות משמעותיות. הדוגמאות הבאות מתארות נקודות אלו. וח6ו9ע5 ץז0פי0ג, תומכות במימשק משתמש לשפה טבעית ע"י יישומו של ידע אגור הנרכש תוך כדי נסיון. לדוגמה, מערכת הבנת הנקרא ?1 (ליבוביץ, 1980) רוכשת את נסיונה ע"י קריאת סיפורים בתחום הבנתה. נוסף לכך, מערכות כאלו גם מנסות להסיק את כוונותיו של המשתמש. במובנים אלו מגיעות המערכות הייעודיות אל מעבר לטווח קיומן של השפות הטבעיות הקונבנצינאליות ולכן ניתן לכנותן דור חדש. לימוד מתוך ניסיון ולא על סמך סט נתון של כללים אגורים מבדיל מערכות אלו מיחידות קצה דדוקטיביות פשו- טות יותר, אשר בהן יש צורך לתכנת את הידע בבסיס הנתונים. הינה מערכת .01 שפותחה במרכז המחקר של אסוזטא בפאלו אלטו, מסייעת למשתמש לבנות שאילתות. העקרון הבסיסי המנחה את פילוסופית התכנון של 48817 הוא "האיחזור ע"י בניה מחדש", מונח הגזור מתאוריה פסיכולוגית בתחום הזכרון לטווח ארוך. על אף שהן סוטות מעט מתחומי המימשקים של שפות תשאול, יש להציג סקירה קצרה אודות השפות לתכנון קונספטואלי של מערכות מידע עתירות נתונים כדוגמאות לשפות בסיסי נתונים נבונות המשתמשות במנגנוני הצגת ידע. המשתמשים בשפות כאלו הינם מתכנתים ולא משתמשי קצה חדשים. שפה מוקדמת מסוג זה הינה 5 גז, אשר כדי לתמוך במבנה פיתוח של תוכנה לבסיסי נתונים ע"י איפיון יחודי של נתונים ונוהלים (בניגוד לפירוק בשלבים המש- מש בתכנות מובנה), נשענת בצורה חזקה על המנגנונים האינהרנט" יים המסופקים ע"י היררכיות הכללה של נתונים ומבני טרנזקציות. שפת תכנון חדשה יותר היא גלילאו, המציעה גם היא אינהרנטיות אך נוסף לכך, מספקת סביבה אינטראקטיבית לאבי טיפוס עבור יישומים של בסיטי נתונים המשולבים במחולל למימשקים לשפות תשאול, המבוסס על תצורה והתלוי ביישום. מנגד, השפה .אס ות ביודעין מלהיות קרובה ליישום מערכת, אך במקום זאת מרחיבה את רעיונות ה-14%18 ע"י שימוש בקונספציות מהעולם האמיתי, כגון עצמים, זמן או דיוק, בהצגת הידע. גישה זו מכירה בצורך במימשקים מרובים עבור עיצוב הדרישות, תכנון בטיס הנתר- נים וניצול בסיס הנתונים ומנסה לבקר את האינטראקציה בין שפות אלו באמצעות מערכת מבוססתדידע. בטבלה 1 מתוארות מספר תכונות של שפות הדור החדש הדנות בדוגמאות דלעיל והן מושוות לשפות הדור הקודם. הטבלה מגלה שהסט הדליל של אמצעי קלט ופלט הזמינים ב-013 מהדור הקודם התרחב בצורה משמעותית בסוגי המימשק החדשים ושתווך מורחב זה גם מניב מספר סוגי שיטות חדשים אשר היו מתגלים כחסרי משמעות ללא התווך הנוסף. ההבדל העיקרי הנוסף בין שני דורות ה0157, התבונה הנרכשת ממערכת דדוקציה מודגשת, גלוי פחות מצד המימשק החיצוני המוצג בטבלה, אך בהחלט לא פחות חשוב. השוואה מפורטת יותר והערכה של שני סוגי השפה נתונות במאד מרם של וסיליו וג'ארק (1984). מילת אזהרה דרושה כאן. 45 מהדור החדש מספקות נטל חדש של אחריות המונח על כתפי מפתח היישום. למשל, הסמלים המתאימים להצגת עצמים, השימוש בצבע ובהדגשה והסידורים ה"טבעיים" של העצמים בבסיס הנתונים משפיעים במידה רבה על הצלחת המע- רכת. מתכנני יושומים יידרשו לכישורים נוספים, אשר לא יימצאו במערכות המסורתיות. סיווג המשתמשים ריטריונים רבים לסיווג משתמשים הוצעו. על אף שלסיווגים ס מספר נקודות דמיון, הרי היחסים ביניהם נחקרו אך בקושי. ן שניידרמן (1980) משתמש בסכמה דודמימדית המסווגת ע,, ידע תחבירי וסמנטי. הניתוח כאן מתיחס לרעיון זה אך כולל קריטריונים אחרים אשר הוצעו במקומות אחרים. הקריטריונים נחלקים לארבע קבוצות: הכרתן של קונסצפציות תכנות, תדירות השימוש בשפת התשאול, ירע אודות היישום וטווח הפעולות הנדרש. הכרתן של קונספצוות תכנות, הינה קונספציה כללית יותר מהאב- חנה המצויה בין מתכנתים ולא-מתכנתים, העלולה להוביל לפירו- שים שונים ולעיתים אף בלתי-עקביים. הכרה "גבוהה" עם קונספציות תכנות מאפיינת משתמש אשר אינו חושש ממגע עם מחשבים ואשר רכש יבולת פתרון בעיות לוגית או אלגוריתמית. המימד תדורות השימוש במערכת הינו אחד המימדים החשובים ביותר, רבים מהמימדים האחרים המופיעים בספרות נגזרים ממנו. תדירות השימוש קובעת ישירות את הכמות הקבילה של ההדרכה; ככל שפלוני ירצה להשתמש במערכת, כן תוצדק כמות גדולה יותר של השקעה התחלתית. כמות ההדרכה קובעת את רמת הכישורים האופיינית בתום תקופת ההדרכה. לדעת המחברים המעברים בין רמות הכישורים במהלך שלב ההדר- כה של .01 הם בעלי ענין אך ורק אם תדירות השימוש היא כה נמוכה עד שכל שימוש במערכת דורש לימוד חוזר או אם קצב תחלופת המשתמשים גבוה במיוחד. מכאן שההבחנה בין משתמש יחדש" (מטלה: לימוד) לבין "מומחה" (מטלה: כישורים שגרתיים) שבוצעה ע"י מורן (1981) ושניידרמן (1984) יכולה להצטמצם לתדירותו של מימד השימוש. לכן נשתמש במונח "חדש" לא רק עבור משתמשים חדשים אלא גם למשתמשים אחרים העושים שימוש נדיר במערכת, אשר להם ידע מוגבל בתכנות. שני מימדים אלו קובעים יחדיו את יכולתו של המשתמש לבצע אינטראקציה טבנית עם המערכת או "הבנה דקדוקית". היחס בין שני המימדים הבסיסיים ורמת כישורי האינטראקציה מוצגים בטבלה 2א. שלושה סוגי משתמש נגזרים. שים לב שמשתמש "מוכשר" הינו זה אשר זכה לציון "וזח" באחד משני המימדים, ולציון "שס!* באחר, המימדים הסמנטיים קשורים לידיעת היישום ולטווח הפעולות של המשתמש. בקונטקסט בסיס הנתונים, מתיחסת ידיעת היישום, לריוק במודל הקונספטואלי של המשתמש בנוגע למבנה ולתכולת בסיס הנתונים. המימד האחר, טווח הפעולות, מתאר כמה סוגים שונים של שאילתות דורש המשתמש. שני מימדים אלו נותנים תמונה על מבנה המטלה (ידע סמנטי) של המשתמש (טבלה 2ב). ע"י צירוף של ציוני קז אד אוסן בשני המימדים, ניתן לגזור ארבעה סוגי משתמש מסיווג זה: (1) משתמשים הניגשים למערכת בלא ענין אמיתי, על מנת להשיג סט צר ומוגדר של פונקציות. (2) משתמשים פקידותיים המבצעים סט צר ומוגדר של מטלות אך יש להם ידע מפורט ביישום. (3) משתמשים מדרג ההנהלה אשר מגלים ענין מועט בפרטים אך דורשים תפקודיות רחבה ו-(4) מומחי יישומים בעלי ידיעה מעולה של היישום ואשר צריכים למלא אחר תחום רחב למדי של מטלות. טבלה 1: אופווניהן של שפות תשאול מהדור הקודם ומהדור החדש ת0ו30)ת656זק 6טק)ט ה8110!טתזזס] 61 1 1001 | ותגו1/1901 חן עזסצוף חסנ)םיזסתע פגוסוטסז 8 606 6 86 תסנססתטן 0 78 זססתוזק 6תון-על-6תו.1 5 תסו)סמטק מס קתוז)קמזסזק 7% מ561600 גום1/16 6 00 זסאוע6 14 ות 690710000 6גַתן 8 לזסגוף חסו)םז6 חס עוסו 8 0 60 סע 14 0 8 006 68 5 מסנסמטץ פוזסי 8 0 פססתו ו 8 שתואסוק 8 8 71660 6 8 ת טס 8 זסזהוזק קתותסגוופסק 156 00 0 ץוק קֶתות200 8 שחןא80ז1 6 קתו וקו 6 קת80%1ז) קַת1ת0ו0810ק-6ע2 8 קתופשסז3 (00106) 005 6 ע הזז ה סט 6 "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז פ טבלה 2א': כפונקציה של במערכת ורות השי ההיכרות עם קונספציות תכנותיות ותדירו יְ הש עז1ז1118נ בנזה קז ויו 08 1 עו 006 ו 160 4 ₪ 7 (ז180ו 106 (ז0ט 11160 - ו (זספנו [4ת0169510זק) = (ז6פט 5%11166) הקוז נקציה טבלה 2ב': סוגו משתמשים: מבנה המטלה (ידע סמנטי) כפונקציה של ידיעת הוישום וטווח הפעולות ת 11080 ה תת 5 0 [ 6 זפ |28508) [68ת6[) 5 זספגו [וזסקהת8וא תסוז08ו!קק ג זפ 8060181155 6 מחקרי הגורמים האנושיים בשפות תשאול חד ממקורות המידע החשובים ביותר לקביע דרישות ה א .01 של המשתמשים הינם הניסויים בגורמי האנוש. בהמשך נסקרים בקצרה מחקרים 8 ו ל הרלבנטיים לקונטקסט זה. התוצאות ה ה אין בכוונת מאמר זה לבקר ניסויים אלו, אולם, ה שמחקרים רבים לא היו בבחינת ניסויים "מבוקרים" אשר הניבו תוצאות בעלות משמעות סטטיסטית או הביאו לתוצאות כלליות. מאז ניסוייהם הקלאסיים של רייזנר ועמיתיו (ב-1975) ושל תומס וגולד (ב-1975), דווח על מספר מחקרים מעבדתיים בנושא שפות התשאול מהאספקט של גורמי אנוש. מבחינת מטרותיו של מאמר זה, מסווגים מחקרים אלו כהשוואות בין שפות המשתמשות בשיטות שונות או כמחקרים של שימושיותן של תכונות מסוימות בתוך סוג של שפה. קבוצת המחקרים הראשונה מורכבת מהשוואות של מילות מפתח מול שפות מהדור החדש, מילות מפתח מול שפות מיקומיות ומילות מפתח מול שפות טבעיות מוגבלות. אולם, הקורא מוזהר שמרביתם של מחקרים אלו לא בוונו להשוואה כללית של שיטות אלא להשוו- אה ספציפית של שפות. הקבוצה השניה של ניסויים מתרכזת בשימושיותן של שפות מסוי- מות או תכונות שפה בתוך שיטה נתונה. נקורת מוקד אחת של הניסויים המעבדתיים היתה שפת מילות המפתח .501, והאחרת היתה השפעתם של מודלי נתונים קונספטואליים. נוסף לכך, יש מספר מחקרי שדה הדנים בשימושיותן של שפות טבעיות מוגבלות במספר הערכויות. במה שנוגע לסוגי המשתמשים, מרבית המחקרים (יכולת האינטראקציה) מתמקדים במשתמש החדש. למעשה כל הניסויים המעבדתיים הם מבחני למידה וזכרון ולבן ישימים בעיקר למשתמ- שים העושים שימוש בלתי-תכוף במערכת. וכן, מרבית הניסויים בוחרים בצורה ברורה נושאים הקשורים לידע מועט בקונספציות תכנות ומשווים אותם בדרך כלל לקבוצה אחרת המאופיינת ברקע תכנותי חזק יותר. כמה מהתוצאות של ניסויים אלו לגבי משתמשים חדשים מצביעות על האבחנות הבאות: > נתקלים בקשיים בבואם לבָמַת, > מגלים רמת ביצועים טובה יותר במו דל טבלאי של נתונים מאשר במודל רשת או מדרג כאשר הם מש תמשים בשפת מילות מפתח, 10 "מעשה חושב" פברואר 7 שבט תשמ"ז ל כקצוה (ודועה תחביו ית) ה ר ל (י סוגי משתמשים: יכולת נאונטראקצי ), , שפת דור חדש (085) מהר יותר מאשר שפה עם מילות ם . לומדי ,,זֶספ) בעלת אותה עוצמה, / פה רמת ביצועים גבוהה יותר בתשאולים קשים בעלו 6 מגלים יד מול .501) בפתרון בעיות מאש הלית (81.51 יותר נו ח. מילות 7 - -. הנשאלים בניסויים ברור פחות. על אף שהנשא- הסיווג 7 המחקרים המעבדתיים הם סטודנטים, אשר ודוע לים 0% טעה הרי כיוונם של מחקרי 7 נוטה לעיתים הסמנטי יישומים יותר מאשר מומחה ה עבר המשתמש רובות לעב ק הניהולי. 9%0- זֶה להציע סיווגים של שפות לסוגים ידועים של 0 הטקר הנדון מפגין את העובדה שהמחקר הקיים בנושאי משתמשים. ה אנושיים בשפות תשאול אינו מספיק לפתור את הבעיה הגורמים 9 בחירת שפה. הניסויים בוקרו בשל חוסר המובהקות ו הישנות המועטה והכיסוי המוגבל של הנושאים. חשובק ₪ יה של מאמר זה הינה העובדה שניתן דגש מועט בלבך טל (סיווגי) השפות בהתייחס לסוגי המשתמשים. גישה רעם שפת כֶרוטרווני הערכה לשפות תשאול - מתודולוגיה המוצעת לבחירת (המוצגת בציור 1), : מתקדמת עם התפתחותם של קריטריוני הערכה עבור ה ברומה לטקסונומית ה-.01, קשורה סכמת ההער- לניתוח המגמות של התפתחות ה01 בכך שהיא נשענת על - שנו מימדים: שימושיות ותפקודיות. אך מימדים בסיסיים אלו חייבים לעבור עידון נוסף כדי להניב קריטריוני הערכה מעשיים, יבולת התפקודית, קובעת במידה רבה את ערך המידע ("היתרון") תו יבול המשתמש להפיק מהמערכת. בקונטקסט של .01, ניתן לתאר זאת ע"י עוצמת השפה והחלופות העומדות בפני המשתמש לצורך הצגת התוצאות. מאידך, שימושיות המערכת (המאמץ או "העלות" לעבוד איתה) מיוחסת בדרך-כלל לתהליך בנית השאילתה, צוור 4 מצביע על מדרג הקריטריונים הנגזר משיקולים אלו. קריטריוני השומושיות מאמץ בנית התשאול, מתאר את המאמץ הכולל הנדרש מהמש" תמש על מנת לעבוד עם המערכת. המאמץ הכולל הינו סכום מאמץ ההדרכה ההתחלתי ללמוד את מערכת ה-.01) והמאמצים הנישנים לבצע מטלות פרודוקטיביות בעזרתה. החשיבות היחסית של שני חלקים אלו נקבעת ע"י תדירות השימוש במערכת, במובן זה שתיז א|תשדוה6 מסטטא-ן צתפטף אנאנודןה6 צד.|אאסודסאט -- ו יי 0 צח] אנתדדוה6 צד וומאפט צתפט אסא דא אסודא.וטואהס? ודאפופהת .₪ לד א / ש | אסודאסווקל צדחטודסט ופט דאפסאטקטפ ד דאפפאפקטס אס 0 5 זט שאואאוווד וס אס /ותגצ 6אואואתד אסודספה 0 | לה/|ומאמסתת % סאוופא אוו ו ביר צדו אפ ואס אסופו 0 " כל הנ ו שפט מפצך א0ו5סקאסט | מפצפן ודואספ סוזסאדאצ8 ציור 4. פרמטרו ה הערכה של שפת תשאול טבלה 3: ניסויים בגורמים אנושיים עם שפות תשאול ומאפיוניהם ו יו הד צסןפוא מו 4 אפ נבון 1 סע מב סוט 08 תות זקצס 6 89 18 019 תג ת8)10!וותזס ב סוס ₪ף 0 ע1וטתז 16 8000088 זסקות 88 ,361 + 688 סאַנוקַת8ן [הזט)פת 106 סגו 876 68 חתנ זקסזק תו 06000 15 ,961 8 סקס זס) 15 (901 -01ת0ק ז150ו 181886 [8זנו)הצך 8 1816 6זסות 8160 ]18 ,501 ת1 מ18010נותתזסיד .1 6תת ספפנת8] [פזטטה8צך זז תו [8גוס6 )נוססה 89 8 ססהַּגַפַת8! [הזט)האך 6 ;10086 80806 הוקת 8[ חס :06100 816 618 ההזה זקסזקן -0זכתסת תח 61801008 86 תמדק -1[ק8 1166 [8זנטוגת זס) 2006 08 ץוא6[קתזסס 188% 01 66ת6טהת1 עזוגוקוסותה חה 6 סיק זס] 0650 00061 1618110381 8 הסיסת -801020 188760 60060 ו 1600 4 86 010 זס) זגו זט 0808 וט [58ז6טוחד 8 מס 110016 500095001 6006 67 קתותן8ז) +80 6 סז זט 010 18 יד 1 היד פוזטף 6זפת 46 %ח00זפכ 65 8 68 סק 80-90 8 -8006 +ת06ז6כ 90 ת108 6זסון ת0ן)018ק809 807 [6688 וט ]0 6פט תס 9180180108 פמסווסתגת עס 1916 5000088 3000 0-ו 016-508 סז 8 עזסטף וס 26018110 עזסנו) ב00[6זכ 67801106+ת1 שַתוצ|50 מו תס 6510 6ז וס 0128110 8 וט|50 הת6[טסזקן ה וס פטס ה - 0 60 תת 108ז הי 8 1206 וס ה 6060 אַתוט[50 מז6!ססז קתגט!80 ות6[טסזק שת1ט[80 ות6[ססזקן קתוט[50 הז6|ססזק שַתוט[80 הת6!טסזכ .יצ -81ת 01 ע16ט1ו0ט0 סז -5צ 6הַ8נקַת8] [8זט 2 ז ע1 8 5 .פ 1 עווטוסט0 סז 1 .פע [8זט)פת וגוט 1 עוטוו0 סק .1 .פע [8זטופת 0% -+8ת 01 ע8011:6תז1,08 .5 886 ת8] [8זט 1 -+8ח ]0 עו8011תז08 1 .3 886וקַתג] [8זט 1 1161801008[ 8. 101- 008 0ז)8[טתזזס! זט (107) 0688סזכן 06 0 8 1 תנ 660060 68016 881818 1 00 8טף ]0 56( ₪ז0 ע 80 1 ע וז[ .יט דיה (81109ז0ו0660זק) טסט סז 0/7 1 עונטווסט0סזק ידסמסת סק 1 )0 פתסנ)6תטי 581 1 15 -800[108 140106 8 תסוץ (5ז80150) רקס תס בי טס -108[קק8 106טסצן 8 תס (80015019) סוסא 5 דאקס סקס סא סק סקסא 8 זקסזק קת סצך ץצ וצ זקסז יק סק תסצן -108[קק8 106טסן 89 תסו מסוז8סו[קק 8 -68ו[קקה 8611160 8 תסל -1168קקה 8811160 8 תסו -08ו1ק80 6סוטסצן 8 תסו 0 8 661811 [1978] תמוא / וג [1985] .81 61 %6ז48 18000 | [1975] .81 66 זסתפוסת עזס 1,300 [1978] ת8מה6106ח9 וטו צז8)0זסס 8 1 מ6[00/ל 6ת8 [[8ת9 טופ [1983] 1/3000 | [1984] .81 6% ז6מזטיד 00 .1 6 00ו885111 / ]1983[ 140018101 -:66ו6תת3 0₪ח8 ע6בסז3ן [1978] תאתז [ ו 50 0ת4 200[0) (1975] צעזס 8 זסס 8 ]1 4 16088 [1977] 7516101218 טס 1 [1977] ז6ת8ו36 ו [1976] פפמזסתיך 14007800 | 6[ט20) תה פהתסתיד [1975] 180080 | 16קןת5)6 התה עז[6/ץ [1981] 86 [1979] טבזסתז8 6 [1977] 8וזז118 ו [1982] 1478086 6 .1 0 תאמ 16 [1978] 8 [(1972] .81 ז6 0008 5300 (אגאט) דרש הדרכה חוזרת עבור משתמשים בלתי-ת עבור אחוז גבוה של המאמץ הכולל ניתוחה של התאמת השפה לשם ביצוע מטלות מבוסס על מודל האינטראקציה הפשוט של 1 המוצג בציור 5. ניתן נקבע ע"י זמן החשיבה, מאמץ הקלט שמודל זה מבטא במידה די טובה את לא משקף במלוא העוצמה את הפריון הכולל בביצוע מטלה; הפריון גם משתפר דרך יכולת תפקודית מוגדלת אשר מפחיתה את מספר השאילתות הנדרשות על מנת לפתור בעיה. מאמץ החשיבה כולל את הדרישה שהמשתמשים יזכרו מבנים תחביריים. נושאים המשפיעים עי וקיצוריהם, מספר המבנים השוני כופים וזמן הדרכה עבור אותה קבוצה. לראות שהפריון וזמן הטיפול בשגיאות. על אף המאמץ של בנית תשאול, הוא ל גורם זה הם שמות הפקודות ם והתחביר הדרוש ליצירתן של עלויר העומדת בפני המי לבטא את בקשתו. מורכבו ממאמץ החשיבה. קלט מתיחס לכמות המאמץ הפקידותי הנדרשת כדי לבטא את הבקשה. כאשר האינטראקציה מבוצעת דרך לוח מקשים, ניתן למדוד זאת במספר ההקשות על המקלדת. כאשר משתמשים בהת" קני הצבעה, מספר העצמים פקודות מורכבות. נוסף לתכונות סטאטיות אלו של מימשק שפת תשאול, משפיעה על מאמץ החשיבה גם הדינמיקה של דרך הבחירה שתמש בבואו לבנות שאילתה. רייזנר (1981) המציא את המונח "מודל לתהליך כתיבת התשאול", אותו מפתחים המשתמשים. הדבר מתיחס לאסטרטגיה אותה מאמץ המשתמש כדי תו של מודל זה מהווה אף היא חלק הנבחרים יהיה מדד טוב לקלט. ת השימוש העיקריות במערכת נגרמות כתוצאה מהמאמצים "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמיז וו הדטקאו) ץק 0000 אאדאצ5 הסתתם צוור 5. מודל האינטראקציה של שפת תשאול לגלות ולטפל בשגיאות. המאמץ הכולל ניתן לתיאור כצירוף של ההסתברות לשגיאה ומאמץ הטיפול בתיקונה, הנדרש לגילויה ולתי- קונה של שגיאה שארעה. כפי שניתן לראות מציור 5, יכולים להתרחש שלושה סוגי שגיאות במהלך בנית התשאול: פקודותית (לדוגמה, הדפסה), תחבירית (אי עמידה בדרישות התחביר התקין של השפה) וסמנטית (בניה של תשאול נכון מבחינה תחבירית אך אינו פותר את המטלה הנתונה). כמות ההדרכה ההכרחית עבור המשתמש לבצע מטלות יעילות מהווה שיקול חשוב בבחירת השפה. הררכה תלויה במי לומד (רמת סוג המשתמש) ומה יש ללמד (חיבור והשלמה של תשאולים). רמת סוג המשתמש מתיחסת לדרגת הניסיון הנדרשת לפני שהמשתמש יכול לנצל את השפה. רמה נמוכה מתיחסת למשתמש חדש, רמה בינונית למשתמש מוכשר ורמה גבוהה למשתמש מקצועני. חיבור מתאר את דרגת הקושי בלימוד דרך בנייתס של תשאולים. התקן נוח ללימוד (חיבור) אינו בהכרח קל לשימוש (מאמץ חשיבה). דוגמה ברת-השוואה משטח התיכנות היא שפת הבייסיק; דרוש זמן מועט בלבד ללמוד אותה אך כתיבת תכנית מורכבת בבייסיק אינה מטלה קלה. לבסוף, השלמה מתייחסת לבמות ההדרכה הדרושה להבין תשאול בנוי על ידי משתמש אחר. קריטריונים ליכולת תפקודית פרט לשימושיות, יש שתי קבוצות קריטריונים להערכתן של שפות תשאול: עוצמת השפה (ער כמה יכול המשתמש להפיק ביצועום מהשפה) והחלופות העומדות בפני המשתמש בבואו להציג את הפלט. קריטריונים אלו קשורים עם קלט ופלט מהמערכת. פרמטר היכולת התפקודית הראשון להערכתה של שפת תשאול הינו עוצמת השפה הניתנת לתיאור במונחים של ארבעה פרמטרים: תלות הזי- שום, תלות בסיס הנתונים, הבחירה והתפקודיות. תלות היישום היא רגישותה של .01 לתחום היישום: הדר צריכה השפה להשתנות כאשר היא משמשת ביישו היישום משותפת ל-015 רבות בעלות או גה אלוה ום שונה. תלות ב שהתשאול יהא לפחות פריק לסט ש + ארגונומית, צירופיים. תשאולים מסדר ראשון (זס, שווהדערך. שלם טבלאי, 2ו "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמיז של המשתמש למרוווז צר של מט? "1 ספציפיות. וסות המפתח או התויות על גבי המקשים הפונקציונאלוים לרוגמה 5 5 התשאול עלול להיות תלוי ביישום, כפי שתל של מימשק ים. גם זרימת ל הנתונים, מתיחסת לדרגת תלות השפהה בצוה דיה הנתונים (לדוגמה: רשת,טבלאי). בדיונים מוקדמים בממדל ב 0 לשפות תשאול מנחות בעוד המודל הטבלאו ה נגישות לא נוהליים. 0 ו ל הנתונים הינה הצוע של מוצרי 08/5 ספציפיים ולא של מגבלות עקרוניות במודל שאלה בסיס ו על תכנון מימשק המשתמש אינה קשורה לבחו- בעיקרון, ה וס הנתונים. לדוגמה, קוד (1972) ופירוט (1978) הראן רת מודל ה של שפות תשאול טבלאיות (מיפוי, חישובים ל אלגברה טבלאית) הינן שוות-ערך בעוצמתן במרחב ל גם אלגוריתמים לתרגום ממוטב המאפשרים הבוטו . ומשקי הנחיה יעילים במערכות טבלאיות ושל שפות ה סבלאיות על בסיסי נתונים מרושתים. אולם, יתכן ומוצר ל ספציפי לא יציע התקנים אלו ועי"כ תיגרם תלות של המש- תמש בבסיס הנתונים. הממטבות את מימ ולים בו טנ הקריטריונים האחרים (תפקודיות וסלקטיביות), פיתחה 7 0% הנתונים שיטות יותר פורמליות להערכה בהתבסס על ב במובן הרחב שלה לתחום המטלות השונות ניתן להשתמש בשפה (לדוגמה, תשאולים, מיקוד, יצירת - שיבוצים, השמטות עדכונים). לקטיביות הינה זמינות האופרטורים, המאפשרת למשתמש לפרט -. האפשרי את רצונו באיחזור נתונים. קוד (1972) הציג את ל של שלמות טבלאית אשר שרתה כאמת מידה לסלקטיביות. 0 נקראת שלמה טבלאית אם היא מאפשרת את ביטויו של כל תשאל הניתן לביטוי במשפט יחיד בתורת החישוב הטבלאי, שפת תשאול המבוססת על לוגיקה מסדר ראשון. זלוף (1977) ואהו ואולמן (1979) היו בין הראשונים שהצביעו על תשאולים פשוטים אשר לא היו ניתנים לביטוי בשפות שלמות טבלאיות והם הציעו הרחבות לשפות אלו. לדוגמ ה-טעווחגז* "שזטצטו6 של טבלה אינו ניתן לביטוי בחישוב טבלאי; בין יתר הדב- רים, הוא מונע מתן תשובות לתשאולים מהסוג "האם יש קשר רכבות בין שתי הערים?" מתוך בסיס נתונים המכיל את חיבורי הרכבות הישירים. צ'נדרה והארל (1982) פיתחו מידרג מושלם של כושר הביטוי של שפת תשאול (טבלה 4). תשאולים ברמת ה697ו6₪₪0 | [אמסוווצסקט? מאפשרים רק נגישות לקובץ יחיד. חיבורים בין קבצים שונים יש ליישם בסביבה של שפת תיכנות או להקים ידנית ע"י המשתמש. תשאולי 102/00 הם אותם תשאולים הניתנם להצגה בהצגה טבולרית מיוחדת הנקראת פטג6!ט); הודות לתכונותיחהם המתמטיות הם מיקדו את ענינה של קהילת החוקרים בתחום תאורית בסיסי הנתונים והניחו את היסודות ל"בסיסי נתונים טבלאיים אוניברסאליים" המאופיינים ע"י התבונה שהמשתמשים לא צריכים לדעת את חלוקתו הפנימית של בסיס הנתונים לטבלאות השונות. במקום זאת, מימשק המשתמש של בסיט נתונים טבלאי אוניברסאלי הינו טבלה גדולה יחידה אשר מתוכה נבנות תוצאות התשאול ע"י הטלה של עמודות מסוימות. תשאולים צירופוום חייבים את שמם לעובדה שפעולות "זט" איון מותרות במפרטן. לדוגמה, התשאול "ספק לי את שמות המנהלים שגילפ מתחת 35 והמשתכרים למעלה מ-%80,000" הינו צירופי, בעוד "הנפק רשימת הסטודנטים שגילם מעל 30 ואת רשימת הסטודנטים לדוקטורטיי אינו צירופי; הוא שווה ערך לתשאול "הנפק את רשימת הסטודנטים שגילם מעל 30 אר כאלו הלומדים במסלול דוקטורט': ₪ תשאולים אקסוסטנצואלים מרשים תנאים של תשאולים - צירופיים אך דורשים ל תשאו הדבר הטוב ביותר גויכול להתחולל ב-אע ולך- מסדנתונים טבלאי מבוזר ומחולל ישומים שיפרין אם יש לך אהצ, או שאתה עומד לרכוש מחשב כזה, 5חבאו הוא הצעד הבא שלך. 5םח סא הוא מסד נתונים טבלאי מבוזר ומחולל ישומים המתקדם מסוגו בעולם. בתוך שנים אחדות הפך למוצר המוביל בשוק ה-אע ומערכות אואש, עם למעלה מ-3500 התקנות בארה"ב אירופה והמזרח הרחוק. מה עושה את ₪5 אוו לסיפור הצלחה? עבודה על מגוון רחב ומבוזר של מחשבים ומערכות הפעלה ארכיטקטורה פתוחה ומלאה למערכות הפעלה שונות מ-8/₪6ו דרך משפחת אחט ועד םוהחזאומו שפו. המשתמש אינו צריך לדעת היכן יושבים הנתונים, איך לגשת אליהם, או את סוג המחשב ומערכות ההפעלה. סביבת פיתוח שלמה ומתקדמת - הכוללת מחולל ישומים מקיף, שפה מהדור הרביעי, 50 עם ממשק לשפות תוכנה אחרות, כלי ליצירת מסכים, מחולל דוחות, כלי ליצירת גרפים, קדם מהדרים ומילון נתונים אינטגרטיבי ובו כל הגדרות המידע והישומים. פשטות הפעלה למשתמשים כלי תוכנה מיוחדים למשתמשי קצה מאפשרים ביצוע פשוט ואינטרקטיבי של שאילתות, דוחות וסטטיסטיקות, תוך גמישות מירבית לשינויים. כלים אלה ניתנים לשימוש לאחר הדרכה מזערית ואינם מצריכים הכשרה קודמת בעבוד נתונים. הדבר הטוב ביותר יכול להתחולל ב-%פצ שלך כבר היום. פנה אל אגף שיווק ומכירות, יעל תוכנה ומערכות. רח' בן גוריון 22, גבעת שמואל, טלפון 03-5323173 5 תכנה ומערכות בית התוכנה העצכזאי הגדול בישראל. לים צירופיים הנקראת 0 של תשאו ן תשאולי ע ותת"קבוצה בוטוי פולינומיאלית. ? ניתנת ביות ז 6: ה ה ַ ים טבלה 4: מודרג ומולת הביטוי של שפת תשאול לעיבוד כסיבו הערכה של שפת תשאול טבלה 6: הדרישות המינימליות לפי סוג המשתמשי + הביצוע - במקרה הגרוע בי מעבר לגבולות אלו, זמנר ה 3 מק ור על מפרט טכני של שפה קובע את הערכים בטבלה 5 המתיחסים לוכולת | ----- הו == 0 ננציאלית עם העליה הביטוי או א : ב 8 סט[ טכ 0 לגרול אקספו הנדו ור של הדאל 9 בטוס התפקודית. בטבלה זו, השורה המסומנת כ-""[פוחוזקסי* מציינת אילו ו , 8 - 00 הנתונום. ותר-על-כן/ הרמות ה ז . 7 אולים וכן הצגת ערכים של קריטריון נחשבים "טובים" ואילו "רעים" מנקודת השקפתו - 8 1 הנתונים/ירע (לדוגמה, לוגיקה מסדר ראשון מלאה), המשתמשות של המשתמש. עבור קריטריונו השימושיות, נעשה מאמץ ליישם ו 6פפת] | תסנה|טמתס] | 785% 186000 ו בתאורמות הובחה ולא במחקר סופי למתן מענה לשאלה, רצות על תוצאות מתוך מחקרים בגורמים אנושיים. יישומן של תוצאות כאלר | ת0פותספפתק | | זסאסק או | =וטה | שההטאקוט : וטק || סק | || 6106 | =6תטטסנתום | א זא אסודא זטה) מז (שידס 001 בעיות החלטת העלולות למנוע את בניתה הכוללת של התשובה. היה במרבית המקרים עקיף. לדוגמה, תומס וגולד (1975) מציינים | מט:66מ10-1 .10| :10-60 [808) 6 (68(זסגו) 6180056 מז110) פסתסטוף ו דרישות להדרכה קצרה עבור חיבור נכון של תשאולי מ08. הכללה | פפות- 160 0 / 8 א (שס1) . ו וס ז66זס-5זת |1נו של תוצאה זו מקבלת ציון "נמוך" עבור חיבור בשפות תשאל | 10-60 :10-00 | מתטנססות-שי 6 0 קת / 6110 תטן015 0תה 0806 זי [ש /ָ 1 . . : - ב 5 0 הערכת סוגי השפות ודרישות מהדור החדש (הדור אליו שייכת 085). ו 0 ל 0 (640801[11169 קתומזמזה זקסזק [[נ) 68נז6טף 16ס13טקתת שת מש קיימות סכנות אינהרנטיות של פירוש מוטעה, הכללת-יתר והישענות המ על ניסויים בעלי תְקָפּוּת המוטלת בספק. באיטרציה מחודשת יש | טנחסם-א100 | מתטוססות-ש10 1-00 8 0 ע אשר אינם אקסיסטנציאליים ל לי - -. אוניברסלי בתנאי התשאול 1 5 = 0 הסטודנטים אשר לקחו 0 ה 2 ו הרמות מעבר לשלמות טבלאית בטבלה הל ונת זה בדיוק לבם של מתכנני השפות. למשל, רמת הת לרמת התשאולים הזמינה. בשפות התשאול הדרוקטיביות של הורן, בגון 8. מעבר לרמה זו, מאפשרת לוגיקה בסדר ראשון מלאה את הצגתו של ידע בלתי-מושלם; זה מאפשר משפטים ותשאולים אודות מידע לא צירופי, כגון "ג'והן נמצא בניודיורק או בטורונטר" (אך לא ידוע באיזו מן השתיים). לוגיקה מסדר שני מאפשרת תשאולים אודות הטבלאות, בגון: "אילו טבלאות מכילות מידע אודות ג'והן?" על אף העובדה שאף שפת תשאול אינה מציעה יכולת זו באופן בללי, יכולות מערכות רבות לאפשר נגישות: למטהד נתונים אגורים על מנת לסייע במתן מענה לתשאולים מסוימים מסוג זה. לבסוף, סט התשאולים החישובוום יספק יבולת מלאה של שפת תכנות בשפת התשאול ולכן הוא ממוקם בגבול העליון של הסלקטיביות. מסיבות של סיבוכיות, מערכות קיימות של מסדי נתונים יכולות להציע כישורים אלה באופן הטוב ביותר בסביבת תיכנות המארח שלהן. רק סט קטן של פונקציות חישוביות יעילות נבנה באורח מסורתי בשפות התשאול (לדוגמה, מִנָה, טַבֶּם, מַצַע). יכולת רחבה יותר (אשר בה מרבית האחריות נחה על כתפי המש- תמש) מסופקת ע"י מה שמכונה שפות תכנות מהדור הרביעי, אשר בהן מפעילים של שפות תיכנות עיליות מבצעים יותר פונקציות כלליות על נתוני בסיס הנתונים. קריטריון התפקודיות העיקרי האחר להשוואת .01 הינו איכות הצגת הפלט. קריטריון זה נחלק לבקרה (יכולת המשתמש לבקר את הקצב וצאות יישומם של 18 קריטריוני הערכה בעלי המידרג לתשעה סוגים של שפות המוגדרות בפרק "נוהל לבחירת שפות תשאול" מוצגות בטבלה 5. נוסף לכך, סוגי המשתמ- שים הנוצרים עייי צירוף יכולת האינטראקציה ומבגה המטלה מיוח- סים לקריטריוני ההערכה בטבלה 6. במילוי הטבלה בקריטריוןו שימושיות, נוצלו נתונים אמפיריים (אם היו זמינים) משטח הגורמים האנושיים. הערכות קריטריוני התפקודיות התבססו על מגבלות טכניות של סוגי השפות. כפי שניתן לראות, הטבלאות משתמשות בסולם פשוט תלת-דערכי (נמוך, בינוני, גבוה) עבור כל הקריטריונים. אבחנות מעטות, ברורות יותר, בוצעו תוך שימוש בערכי ביניים (נמוך-בינוני, בינוני"גבוה). יש מספר סיבות להגביל את הדיון למבנה כה פשוט. מצד אחד, סולט עדין יותר היה הופך לבעייתי עבור מספר קריטריוני שימושיות אשר בהם הנתונים האמפיריים לתמיכה בקלטים חסרים או שניתן ליישמם רק בעקיפין. מאידך, כל שיטת ציון דומה לזו דורשת הצגה אחידה של ערכי הקריטריונים. לכן, נראה נבון לבחור בתחום ערכים אחיר ופשוט עבור כל הקריטריונים על אף שמידע מפורט יותר מתוך נתונים אמפיריים או מניתוח פורמלי היה זמין עבור כמה מהם. טבלה 5: הערכתן של שפות תשאול ברמת השיטות וז .1 בש בש ל שש בשש וש ,יב ב ב ב ו לש לקחת ערכים אלו כהיפותזות בדיקות בתוך מסגרת עבודה הומוגנית, מקום שם משתני ההערכה נבדקו בקפדנות. הקלטים בטבלה 5 מספקים תיאור מובנה ומדויק יותר של טיווגי השפות שהוצגו בפרק "מגמות בהתפתחותן של שפות תשאול". לדוגמה, ניתן לראות שהיתרונות העיקריים של שפות התשאול מהדור החדש ממוקמים בשטחי הצגת הפלט, ההדרכה ובינוי התש- אול. מנגד, השפות המתמטיות חזקות בעוצמת השפה אך חלשות בבינוי התשאול וחלשות בדרך-כלל בהצגת הפלט. לשתי קבוצות שפה אלו ניתן להתיחס כאל כלים משלימים עבור מטלות שונות. קביעת פרופילי דרישות המשתמש הפשטה של קריטריוני ההערכה לקטגוריות הבסיסיות של שימושיות ותפקודיות מוצגת בטבלה 6. ברמה זו של הפשטה, דרישות המש- תמש אינהרנטיות במרבית המקרים בהגדרה של סוג המשתמש, כמשתמע מתוך המאמר. למשל, תחום הפעילות קובע את הסלקטיב- יות והתפקודיות ההכרחיות. באורח דומה, קריטריון "רמת סוג המשתמש" קובע את הדרישות ההקדמיות לעבודה עם שפה באופן ישיר במונחים של יכולת האינטראקציה. במקרים אחרים היחס יותר עקיף אך עדיין ברור. לדוגמה, משתמ- שים בעלי ידיעה כללית בלבד של חיישום ידרשו איכות גבוהה של תצוגת הפלט על מנת להבין את התשובות שיקבלו מבסיס הנתונים. אפשרות שלישית היא שסיווג המשתמש רק קובע את החשיבות היחסית של קריטריון ההערכה. הפשרה שהוצגה קודם בין מאמץ ההדרכה והפריון היומיומי היא מקרה אופייני לכך. הקַ11 תפות-נמט:1]60 100% [4זַזַקַ8ת18 | (ממתט!ו60גמ) במטג160[ | גמטן60נת-ש1,00 | מנגן60מנ-ש1/0 [108) תשות-נמטנ160 מקו11 מזטנהסתת-ש0₪ס,1 מסוזהסו![פק 4 נמטו60נת-1,0 | תתט601מ-ס/1 םקו1] תקות-םנ160)[ ממט:60נ-1,09 [826118ת118 (תקות) 160 תקַו11 | תקות-ממטנ1/60 [608 0 מקודן בקו11 תקום-םנטו160 ת0ו)68ו1קק 0% המלצות על בחירת שפת תשאול לפי סוגי משתמש פרק זה, מיוחסות שפות לפי סוגי משתמשים והמלצות | ראשוניות ניתנות לשם הקצאת סוגי הקבוצות לסוגי משתמ- שים. כדי לשפר את הקריאות, נדונים יחדיו פרופילי הדרי- שות המינימליות של המשתמשים עם המלצות. סיכום המלצות אלו נתון בטבלה 7, המהווה צירוף של טבלאות 5 ו67. כהסבר להכנתה, שווה בנפשך שהקלטים של טבלה 7 מתיחסים למשתמש חדש, מקרי. מטבלה 6 נקבעות הדרישות המינימליות לסוג זה של משתמשים. עיון בטבלה 5 מורה שדרישות אלו מסופקות במספר רמות, ע"י בחירת תפריט, קידום של שורה-אחר-שורה, שפות תשאול מהדור החדש ומקשים פונקציונאליים; כל אלו מהווים את הקלטים לטבלה 7 1 מסוז8[גותתזס] עזסטו קתנאתות בזגונ60]/ ]8 8ת010590ז זס סכ 6קאנתקחה. 1 פזסזזלן בו מוצג הפלט), שונות התצורה (הגמישות בבחירת תצורת הצגת 5-0" 0 צר הפלט ו/או ניתוב מחדש של התפוקה להתקנים חלופיים), תגובתיות 0ג9)ת686זק 6גוסזט 0 -סחטק 6 סז ו תסו זסצזט 01 עגו[ול8טסז ו 16 (באיזו מהירות ועקביות מגיבה המערכת) ו"תפירהיי -חסו -5616 -0ה0606 | -0ת6ק06 -6תקנת20) -0קןות00) %- 800 7-7 -ותסס -ת0ס / תפורה" (היכולת להצי ו % . ל . , : ּ: את הפלט בצורה שתהלום את היישום בצורה הטובה ביותר). וציג י | - 0 - עווןם עוטנ 6 6 תסופמ6ת | תסגום [168 ₪1 ססוותבנםת56 0116פותע5 |הסת6[) קת[ עוגצטוק 5 שוב, פרמטרים אלו נוטים להיות תלויים במערכת ולא בסוג השפה 8 תסנום 8 הסג | 00010 | 1/0 םט1/6000 106 100 עסא-תסווסתג לדוגמה, גישה 4 0 : 56| ה ז להידור תשאול תוביל בדרך-כלל לזמני תגובה קצרים קת חקו ה 10% רו - - 3" 0 -6 . יותר ולתפירה טובה יותר מאשר גישה אי 0 / : 2 : ; הק במיוחד במקרה של 6 ז אינטרפרטיבית טהורה, 1:0 ות 19 ' ןת ד המטן60מת בתטו60ות התט1ו66גת המתט0ו64מ וי . .0% תבניות תשאול נישנות, שם עיבוד התשאול יכול תת 2 - תפוך הפו 106 = -ש10 -ש1 10 הקו1] תתט:66!) התט60:0) ממטו60 תאו -10 שסע1 ותט:1)64 טסו 10 התנט:60וא | 6חו[-עס-6ת/1 להיתמך ע"י מסלולי נגישות. אולם, הפילוסופיה הטמונה מאחור . "7 תפות | תט:60תד ד זכר סוגים מסוימים של שפות מובילה ליצירה טבעית יותר של ₪ 66 = -ת9160:0 1 0 -10 -ותט600) | -תטוב6ו ש10 ממשט(:60) -תנטו60) םט:164א ממטנ60 -100 מתטנ160 -10 -א10 ובט:66) | מםמט:160 זס סקאז מתאים מאשר אחרים. של פלט סןקנז % תקות תקות "0 ות תקות חקות חפות 60 נםט0סות | מנטן60תד [8וזסוסוק יתר-על-כן, מתברר שמידרג התגובתיות . 6 טא האוצ -אס1 5 8 ומטו60 | תטו66וא 10 -מצטו160 ו -10 -10 חקו תקוון -1ן חקו תקוון 10 -א10 | בטב ה 4 קשור למידרג ונת חפ תקות מטן60ת התטו60ות ב תקות [8זטות סיבוכיות התשאול. סיבוכיות התשאול קוב 1 92 : 8 הגרוע ביותר ביחס לתגובתיות נותן -. חסם תחתון למ רה 8 ותטו60) 10 שס] א מו תשקו תפות 10 -10 שרי מזג1/16 חקו יי ו קוצ םקו -תט:60 חקו תו 0 דה כסיבוכיות הנתונו 60 שו 1 18 תקות 6 (פונקציה של גודל האופרנר) או כסיבוכיות הביטוי (פו - נום ו 1 10 תטו0סות וו תקודץ חקו מק 10 -מזטנ160 11 -התג160 קוד האג תקוון הקו11 -מנט1601 מקוּן קוצ [8ת0ו0511ק אורך התשאול). ורדי (1982) מצא שסיבוכיות הביטוי ב קציה של אסא םת הקול הקול תשות יי אול נוטה להיות ברמה אקספוננציאלית אחת גבו שפות תש" כ אמ1 1 | ₪ סע ו השונ קונ קוו ש10 -מנט:160 -מזו160 מקודן בק:11 -תזטו66ו1 קוצ קז ששו הפו קו11 | [81168נת6ת:1//8 סיבוכיות הנתונים. חה יותר מאשר / תאות | הקות תפות שןן . ו ₪ -- הציע דרך לשימוש בשפות התשאול של הו 8 . = מ 45 -1% | -תטו60ות שס1 משש) | ג/א | אס] | -אס] -מ60))( -תטשאש - - -10 תזטו60ות 60 שש פרולוג) עי"ב שהוכיח שתשאולי )סקא ניתנים לחיש יורן (כגו ות תקות 6 חקות תקות תטג6נת ממטנ6סמת הסו8ז6 6 נתונים פולינומיאלית. באופן דומה, תת"קבוצה של וב בסיבוכיות ופ תק ' 7" ו , הנקראת תשאולים פשוטים, ניתנת לפישוט - תשאולי טפטוס9ץ, וד חקו הפו השוזדי קוצ א 10 - 108 ג/א | *] | אס 1 188 1% גופס בומן פולינומיאלי, 6 14 "מעשה חושב" פברואר 7 שבט תשמ"ז תקד הפוצ הקודז | "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז 15 | טבלה 7: יחוס שיטות השפה לסוגי המשתמשים ת0ןז08ו[קק , 2% 0 זט זר 58 מסנסתט ת8110ז6 26 אוסצך 86160110 טטת1/16 גת 00000 86166105 טת1/16 1-6 1 שהוזקמתסז 1 ת0ו56160 ות1//6 [זטזת 165010060 1 הרד מסוז6מטץ קז / ו קז 1 60 ת0ו80ז6ת26 ש6צ1 6 | 58 מסגוסתט טופס התוצאות נדונות עבור כל טוג משתמש ומטוכמות אחר-כך ע"י סוג השפה. המשתמש המקרי מאופיין כבעל מושג כללי בלבד אודות מבנה ותכולת בסיס הנתונים; טווח הפעולות הנדרשות מוגבל אף הוא כך שהמשתמשים אינם זקוקים, כנראה, למלוא עוצמתה של שפת התשאול. דוגמאות אופייניות הן משתמשיהם של בסיסי נתונים חיצוניים, ‏ דוגמת הוידאוטקס או מערכות הכספומטים האלקטרו- ניים. מרבית המשתמשים המקריים אינם מכירים את קונטפציות התיכנות (זו הסיבה מדוע חלקה השמאלי התחתון של טבלה 7 כמעט ריק), אך שכיחות שימושם במערכת עשויה להשתנות. המע- רכת חייבת להדריך את המשתמש המקרי (החדש), היוצר קשר בלתי-תכוף עם המערכת, ע"י הצעת בחירות תפריט פשוטות או קידומים של שורה-אחר-שורה, בעוד המשתמש התכוף יותר (המו- כשר) ירצה, קרוב לודאי, לאמץ לעצמו תפקיד פעיל יותר (שפות מהדור החדש) או לפחות סידרה מהירה יותר של פעולות (שימוש במקשים פונקציונאליים). המשתמש מהדרג הניהולו הינו קרוב לודאי סוג המשתמש התובעני ביותר. ברצונו לא "לבזבז" זמן על מנת לרבוש ידיעה מפורטת של בסיס הנתונים. הוא חפץ לבצע מטלות די מורכבות ומשתנות. לדוגמה, יצירת מידע תמציתי. כיום, ניתן להשתמש במערכות תפ" ריט רבות לביצוע מטלות פשוטות ואילו המתווכים חייבים לטפל במורכבות, אלא אם למנהל יש רקע תכנותי ושימוש שגרתי בבסיסו נתונים (המשתמש הניהולי המקצועני). מסלול ישיר יותר לבסיס הנתונים טמון בהבט קונספציות השפות המתקדמות, כמו שפות תשאול השפות הטבעיות המוגבלות. אולם, מחקרים טבעיות מוכיחים שלמשתמשים חדשים בעיות עם האולוצים הרקדוקיים של השפה או עם האילוצים חס מנטיים של בסיט הנתו- נים. מסיבה זו, ממוקמת שפה טבעית מוגבלת במקום השלישי 0 משתמשים ניהוליים חדשים. כמה מחקרו שדה הראו שהמשתמשים [ התבופים יותר מסוג זה יכולים להתסגל למגבלות אלו חה הגדולה של מהדור החדש אן אודות השימוש בשפות בדומה למשתמש המקרי, על המשתמש הפקודותי ( הפרמטרי) לבצע רק מספר מוגבל של פעולות על יתכן ויש לו ידיעה מפורטת אודות הנתונים או המשתמש בסיס הנתונים, אך הזמינים. השימוש "מעשה חושב" פברואר 7 שבט תשמי"ז (16080אי0ת% 86 6זנגגת 81 788% םוז חק 146 ת0ו)56160 ו [8זנג)8ת 3650710006 26610 146 גת 6110166 5616610 טטת116 [/ 3 ת0ו)8ז6ת26 סא ות 165110466 106800 ג[ 0 6 [8 113 זט (16086סת% זר ת0ו56[600 ות1/16 זג 06וטסצןך 6תו[-ע6-0ת1/1 שתג)קמזסז 146 266810 3 תסוסתט מ5016610 טת116 7 11166 680 תק אוסצך 5 מסנסתטי 16-08 אָת1)קמנסזק 05908 זג 10 (ת618110ה26 שוסצ1) במקשים פונקציונאליים או בתפריטים עם מעט הנחיה מצד המע- רכת, משפר את הפריון במטלות יומיומית. עבור המשתמשים שלהם יותר אורינטציה למחשבים או המשתמ- שים הפקירותיים הבאים במגע תכוף יותר עם מערכות מחשב, מאפשרות שפות מילות המפתח או אף השפות המתמטיות יותר פעולות רבות עוצמה. מחקרים רבים בוצעו עבור סוג זה של משתמשים באופן כללי, אך מעט פורסם אודות תפירת שפת תשאול למשתמשים פקידותיים. בכל שמתרחב טווח הפעולות, הופך המשתמש הפקידותי למשתמש המתמחה ביישום (המילה הנררפת "משתמש מקצועני" שמורה לקטגוריה אחרת). לסוג זה של משתמשים יתכן ויש ידיעה בבסיסי נתונים והוא דורש פעולות רבות (ניתוח נתונים, תמיכה בהחלטות) אך סובל לעיתים קרובות מחוסר רקע תכנותי. בעוד שפות התכנות הקונבנציונאליות ושפות התשאול תומכות בעיקר במומחים המקצועניים ביישום (משתמשים תכופים בעלי רקע תכנותי), מתמקדת מרביתו של המחקר האחרון במומחים הישומיים החרשים והמוכשרים, מהם מצפים להיות קבוצה דומיננטית של משתמשים במחשבים. מחקרים בדבר השימוש במימשקי שפות טבעיות, עד כה, לא הביאו למסקנות חותכות. המחברים משערים ששפה טבעית הינה בת- תחרות אם היא מוגבלת לתחום צר, ויחסית פשוט, אל מבני בסיסי נתונים או למבנים תפורים, או למשתמשים תכופים המסתגלים למגבלות. נראה שיותר ויותר משתמשים חדשים ייתקלו בבעיות אם ו המימשק הכללי (לדוגמה, שפת הפקודות של מערכת ההפע- לה) לא "אי עצמה לאיכותה של שפת התשאול עצמה. בכל ות ומשתפרות, הרי ההעדפה האופטימית-משהו מוגבלות על פני שפות מילות מפתח בשדה העליון ויותר מציאותית. עבור משתמשים מוכשרים, בינוי קצר וקולע של מספר תשאולים, אך מפתח או שפה מתמטית. עם אופרטורים ד"פה: הכללתן של שפות מהדור החדש, בקצה ת מפעולותיהן ההפיכות המהירות, התומבות בסיס הנתונים. נתיב מחקר מבטיח למערכות שהמערכות הולכ של שפות טבעיות הימנו תהא יותר מציעה השפה הטבעית בדרך כלל שפת מילת חזקים יותר - ע התחתון הימני, נובע בשימוש תגליתי של שפה טבעית הוא שימי | מה פרק זה מחחוי7"? מחדור החדש, ישן המשולב עם תווכים אחרים, כגון ו אותן מטלות בהן השפה הטבעית מעורפ - ' העשרה זו מסיטה את מימשקי השפה הטבע סיכום ההמלצות לפי סוג השפה. מענין, תבנית פיתוח שפת התשאול שהותוותה קודם חוזרת על עצמה בפילוג השימוש בשיטות. שפות תשאול פורמליות (מילות מפתח ומתמטיות) מתרכזות בחלק הימני התחתון של טבלה 7, כלומר, סביב המשתמשים המוכשרים או המקצוענים בעלי ידיעה מפורטת בבסיסי נתונים. לשפות מילות- מפתח יש טווח כללי יותר מאשר שפות מתמטיות העשויות לחיות יעילות יותר עבור מבני מטלות יחודיים, כמו תכנות יישומי. שפה טבעית יכולה להיחשב כהרחבה של סוג זה של שפות מהדור הקודם, המיועדות למשתמשים הפחות מתוחכמים. קו אחר בפיתוח מתחיל עם בחירה מתוך סט מוגבל של פונקציות המופקות ע"י המערכת ואח"כ העשרה הדרגתית של סט זה, כך שיאכלס משתמשים מקצועיים יותר או שאפתניים יותר. מתוך טבלה 7 ניתן לראות שהרמות הגבוהות יותר של שתי ההתפתחויות, שפות מהדור החדש, שפות טבעיות מוגבלות ובדרגה פחותה יותר, שפות מילות מפתח ובחירת תפריט מתוחכמת, חופפות זו עם זו מבחינת שימושיותן. כיום, יש תחרות ולא שיתוף פעולה, אך המגמה לטווח הארוך תהא בכיוון של אינטגרציה. סיכום ומסקנות מאמר זה פותחה מתודולוגיה לבחירת סוג של שפת תשאול | עבור בסיס נתונים לשם מילוי צרכיהם של סוגים יחודיים של משתמשים, תוך ציון יישומיותה. מסגרת העבודה המוצעת מבוססת על מודל אינטרפרטציה חדש של פיתוח שפות תשאול עבור בסיסי נתונים כפי שהוא מתפתח לאורך שני קווים, האחד מושפע מתחומי שפות התכנות ותאורית בסיסי הנתונים, בעוד השני מושפע מגורמים של הנדסת אנוש. תצפית זו מובילה מיידית לסיווג בעל שתי רמות של שפות תשאול: לפי חושי המשתמש המועסקים בבואו במגע עם המחשב ולפי שיטות השפות. הוכח שסיווג זה יכול לשרת ככלי להערכתן של שפות תשאול בצורה מובנית. ניתן גם לייחס את המודל לשיטת טיווג מקיפה של המשתמשים בשפות תשאול, אשר מתוכה ניתן לגזור את מרבית קטגוריות המשתמשים הקיימים. לבסוף, מודל הפיתוח של שפת התשאול יוצר את הבסיס למידרג קריטריונים המשמשים להערכתם של סוגי השפות ולשם קביעת דרישות המשתמשים. הערכות השפה והמשתמשים, הנלקחות יחדיו, מובילות להמלצות להקצאת שיטות שפה הולמות לסוגי משתמשים ויישומים. אך, ההמלצות אינן ניתנות להכללה כרגע, משום - כפי שמציג המאמר - יש פערים משמעותיים במחקר הערכתי אמפירי של שפות תשאול. מחקרים המבוססים מדעית בנושא גורמי הנדסת אנוש נדירים, 1 ,ספ ,אזסץ שסא ,401 .(1 עפוא 6 הט 6צו)00(פט9 .1979 .3 (ופאסמה אס וט .8/8008 261161 ]0 1006[8 )טק 0 6 506006 זט 00 ,ה0ו586191: .כ חק .התס?) ,ת6ש118 ש6צ ,שוח( 6זנוסנת)5 .1982 .כ ,13 פאא ,. ,אפאאווס 0 .68ו61טוף 761841008 ]0 166 00 0.8 -0סוק-עפ- 6 .1979 .5 .4 ,טל סאא ,.5 .א ,סאאווס 4 6 ]0 5אַח/00000ז2[ 02/₪]] מ[ .6|קתזהצ+6 |8וך ןוקק שזסטו ]50 )חס [מסן!וםמז6וח] -אזס ץצ אסא ,15 .חס חס תו תזזס)ה] [פוס1 ,1978 .0א1 ,פאמדפצ5 ואססאוס 506 ]0 ה0ו0781ת06) 10646 תה .2 5 .0 ,מאפהום) שאג 7 ./% ,אופאססוס אסא הסט .1201/00 חו מח תח תזסזפס [פחוק 1 000 אפגך 8488 אדא 08 00 1 שופ חס 60ת6ס]ח00 ח] .60% .%זסצ שסא ,₪01 .(-זםה) זט 18 1 [006 |[התסוו9ו6ז 8 .1970 מ מפסס 6 ,13 40% מו 0 .פאתכ 0818 508160 6קזמן .7 , (6תנו1) טס 6 8 08 .7.1971 .₪ ,0 וס 5 תן .0810108 [8מ6!8110ז 16 תס 50 6 חס שטוו יד 51610 40% אסא .0811 ,121680 מ58) ]סז חס מ 400055 8 .פס ,אזסצ 8 08 הסופת .1972 .5 פס ,1366808 [0ט6זו/ חסווסחזזס)ח1 חו וחשתזקסוסטט .6 .קת ,%זסץ ש6אן ,4081 .(6-8 6חט! ,פוא סאא ,.3 ,08.וט0קס,ו]א ,.5 ,אאתפאפפה0 ,. ,אפוסתסם -6 6066[שוסח) 8 05זהשס1 .1986 .ץצ ,טסופ -ח0) 2056 0086]עוסח4! ת0) חן .6קַפגוקַת18 תסנוקוז 96 -20 .1 .1 8 05[טסקסןע .8 550005 חספ .(88סתכן ת1) %זסצ ופצ ,88|ז0/-זסקתוזק5 .068 ,616 .1984 .3 .11 מ800סצ10 פאא ,- ,אאאווסאתם שו6[ץ / 600680[67|וסתא 856 6086[אוסתא 8 4668 -סת]. ה[ ,6961 0]6086ת% 176 ממסז] 480808868 ]0 חס טס [מחס)!םחז6)ח1 156 6ם] ]0 5קַהו0660 ,0 ,0ת18[8 הפאוםן14) 05ח58/6 20105056 סק + .9 .סק .60 ,467900018 .1 ,(24-27 .061 פאא ,> .א ,6אזא .כ .כ ,אועתפפוא 6 ,.₪ .₪ ,מסצסם 8 668 שחוע)וסטק5 .1975 .]א .וא ,תש אואאנן -50 0818 5610485 116 :008ן685תקא6 [8ת618)10ז .12 ,00 פסאמסוופדא] םגוסוקוזה ה .אזסצ 8 (טסא1) 11 ,18 40 .מטוו 00 .6קַפטַח18 אתו .1982 .08 ,א .2 ידפוואוו50 סאא ,]א ,מופסהם -6[8ז 85-50 1/3/70 16 ]0 תסקסת -6ת 510002 40 .קטסזק 188% 68080886 [התסנט -+6 סא[ .1978 .3 ,אאואהפפופאוו5 פאא ,.1א ,צפפסה -ז6ו 6ת8 [8ת618)10ז ]0 8ת180זהק 60 |הות6תזוזסק .ה06-ח0) .0 .)ת] .1200618 48180856 |08ות0ז8 .א ,ואטלטפ פאא .6 .0 זמדדא0 ,א .₪ ,אאסהם +0ק6ז ענצתוותו[6זק 4 :121108 ז0608 6מ'ד ‏ .1981 ]חס [חסו)םתז6)ח1 0 ]0 5עַהו06600ז ת1 -29 .זכ ,. 16167 ,זסטז תת ) 12010 0 שחו יתר-על-כן, מחקר מקיף לתמיכה בפרופילי המשתמשים ובהמלצות לבחירת השפות עריין אינו זמין. אולם, עד שיצטברו נתונים אמפיר- יים קובעת דעת המחברים שעבודה זו תהא כלי יעיל עבור מפתחי שפות התשאול והמשתמשים בהן. עבור איש המעשה המתענין בפתרונות מהירים, יכולות המסקנות הראשוניות לשרת כבחירה מוקדמת של סוגים שונים של שפות תשאול, עבורן ניתן להמשיך את תהליך בחירת התוכנה. הבחירה המעשית של שפת תשאול חייבת גם לכלול (ויתכן שאף ישתלטו עליה) שיקולים מימוניים וארגוניים. איש מעשה המתכנן השקעה גדולה המבוססת על טכנולוגית .01 ירצה בודאי לעקוב אחר המתודולוגיה שהותוותה במאמר זה על מנת לבצע ניתוח, יתכן בעל שימושיות יחודית, שימוש בקריטריוני תפקודיות או יתר-עידון של סוגי המשתמשים. לבסוף, אף חוקרים יכולים להשתמש במסגרת העבודה המוצעת כאן לצורך הגדרת מחקרים אמפיריים או תאורטיים על מנת להבהיר נושאים שנותרו פתוחים במאמר זה עקב החוסר בנתונים או במדדים מדויקים. קרוב לודאי שהתרומה החשובה ביותר של מאמר זה, היא לכן, זיהויה של מסגרת עבודה מובנית היטב לצורך בדיקת ההמלצות המוצגות בפרק "ההמלצות על בחירת שפת תשאול לפי סוגי המש- תמש" כהיפותזות מחקר. מספר מועט של דוגמאות להיפותזות חשובות, הדורשות מחקר עמוק יותר, נתון אף הוא. כפי שכבר צוין, רק ניסויים מעטים בשטח זה הופנו כלפי ההשוואה, ברמה של השיטות הכלליות, והניסויים עם מערכות שפה טבעית לא היו חותכים. לכן המסקנות, המבוססות על ניסויים קיימים עם שפות ספציפיות, ניתנות להכללה. באורח דומה, פיתוחם של "מודלים פסיכולוגיים עמוקים" בנושא בינוי התשאול נמצא רק בשלב ההתחלתי. נראה שמתבצע מחקר צנוע בלבר בנושא השימוש בבסיסי נתונים עבור משתמשים פקידותיים וכן עבור משתמשים מוכשרים בנושא רמת ביצועיהם לטווח הארוך. לבסוף, שפות מהדור החרש נמצאות בשלב מוקדם מדי של פיתוח בכדי לאפשר אבחנה בין שיטות המשמשות בקבוצה זו, כך שהיא תהיה מובנת לחלוטין. יש תקווה שמסגרת העבודה שפותחה במאמר זה תתרום לעידון השאלות הניצבות בפני המחקרים העתידיים בשטח זה. כל סוג שפה ייתקל בבעיות בבואו לתת מענה למגוון סוגי המשתמ- שים שנדונו במאמר זה. המחברים סבורים ששפות התשאול העתיר- יות יעסיקו אופני אינטראקציה רבים, כדי להשיג כיסוי ושימושיות רחבים יותר. לצורך השגת עקביות נתונים ויעילות מערכתית, חייבים מימשקי משתמש כאלו להשתלב בתוך תשאול פורמלי מובן היטב או בשפות תכנות לבסיסי נתונים ולספק התקנים המתירים למשתמשים לתפור את האינטראקציה לצרכיהם ולהערפותיהם האישיות. 5א היטה ונת 1979 .כ .3 ,אאואוו פאא ,1 .א ,410 ו 5 חן .פסְקַנקת8! 161716981 0818 ]סה -חסזקָסז?] ]0 65וקןשחוז?]. חס תזופסקחזל5 40% 6 .(.א16 ,0וחס)ת ח58 1 .מ18) 5סְפָסגפח1/0 קוח .0 .,.פקק ,6זסץ אסא ,06 .9 .0 .39 ,אאאווט פאא ב וסאפ ל .8 ,0 [8ת0ו6[81ד 1 01858 8 ]0 תסוו20וממוזקס |תשוסח/ע 4 4 .556 100056 סז 400 .8ת09900זקא6 .4 ,1060) .5 . אופה 0 פאא ,1 ,וטפתא6 .4 ,סאאפוה [8 00 6 60 8:01 4 :60[ג281) 2 5510 00080 .75 46000 אנתה[ .0 , (6תט0) .תו 6 ,586 ז6גו6 61!60%ת1 ,אועהמפו ו ,א .וא ,אפספא.ום ,א .1 ,אאווגד5 ה דוקקוא ס.א .חס ,.2 .4 ,אאתגאפם ,.ם.2 או מוחס] ית .לו ,סאוא , םע .4 וס ,תפסוה ,.ת .0 ,טשס2דטק ).2 פוא .םק .ץצ ,אספזא) פאג .% .8 מפגלו 12 ם -48 0 חס8סזקקה [את0ז8 ופ :0- 599 .1976 ו ,7 4000 .61 6ק התמו 886 0 ו .7 ,(6תט1) 2 -018 8 2 .4 .ת ‏ 208808 סאג ,6 ,פפדאם תות זס)תג זס] 806]זסוה: 6קפגקת8| [מזטופת 6!ע -ז0)ח1 ]ומח ו ]0 2706000085 ה[ .|698זו6ז 4 0 סז הס0) 400-5101 [במסקונת "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז .1 ,(18) 1 ,13 .טז8 166 4 :הסנ 23[מז6ח6ק עזסנ 6‏ .1984 .4 ,80ד0וא ]0 בפָת/2706660 ת] .6זטן81] עזפגוף קת:|0ת8 זס! 1זסצ. חס ספת זס/ ל ]מת00!בהז0)ח] 156 ,(24-27 .061 .5.0 ,6ת3[8] 018088) 505 6 .סק ,4 ,סז 1 .06 פאא .4 .7 ,אופדפאהפה .1 ,0005ק0.וצוא קתותקו069 זס) ע80!|:1] 6אַבּנַתַתג] ג | .1980 7 0 4 401 .11081:005קק8 5196ה00ה:-68130856 167861196ת1 .7 ,;6חט1.) 2 ,5 .556 20105056] .5ח6זך .9 - 0 מעט5?80 פאג .5 .₪ .אאאשפא 00 6טו)6םז06ת] ]0 65)קוסחוזע .אזס ץצ א6א ,111[1- 1600186 -ח8] קשנו 081208 [6%6[-מש ]11‏ .1978 .ג מדדסתות 34 6זוג|241) .11 ,20/000565] שחם 106 ח[ 5 .6 ,יכ ,018 46 הזטח6] .45 ,זסאחווא .2 36| [4זטזח ג : דש שת .1.1976 . ,דוק .20 060 .065 .1. /%/8] .בז5506 קחוזסאופתה חס!651גוף -וז6קא6 |000|00008ע25 ]0 056 .1977 .2 ,תפאפופת עזטו ]0 זת6מזקס|6ל86 0] 816 ת8 85 תסוז8זה6ות 4 .9 ]50 .5מ170 50] .6אַגנתַח8! .229 -13 ]0 5100065 5ז8010] ההמתט1] .1981 .0 ,תפאפופת .זח855655006 888 ק6שזנו5 / :65קַהגקַת3| עז6טף 856 .1 .סק .(.%181) 1 ,13 .טזגו6 .]צוקוחס6 461 .2 אז1תפפוא 0 סאג .7 .ה ,פסצ0ם ,= הפאפופת זג סאם ]0 חסוזהט|698 5ז0ז6ב] תגחט1] .1975 ת] .|5606 306 6זהטף5--655קַהגַקַת3] עז6טף 56ב ]0 סוחס חנז שח [0 הז 5 .44 .]0 ,(19-22 עב1א ,28118 וסח3ה ה ) 2 .סק ,8 .ה6510 ,635זק קחוס6ט6 .1985 .0 ,תפאופת סאג .4 .אאדאספסת 120665588 זט( ח1 .5אז0א60ת 01 פאוסוש [16[811008 6 זסתופת .כ] ,הו .) ,18ה525/6 20100046 חן -קק .אזס אשא ,61188 ז6פַתוזס5 .₪05 ,סופ .ם .1-56 4 2--655קַנתתה! עזפנוף .1981 ₪4 .1 פוא 50 זסטוקת 0-0 8018 16 01 סק .ב86סזסקה עזופזסטות/) ה60ע16] .קטסז2) פסְקַבַַה13 עסו .תת ,081011086 ,1655 55 ספוא | .1984 .5 ,5106 סאג ..0 .3 .אאג504 0 5חסו)66ו1ק 66ח0פי60)ח] 01ו/ו1ז ת] .5ח16 א .0000 ,16% .₪6 ,תפחזז1ו6ת .א צפשחוצטת .5 -חו 186 .1982 .4 .₪ ,אשפדוט1] פאא ,.6 ,דפאג סט > ח] .161866ה1 167801146ה166-1סט זח6ק)[[16 תו 100005 המתזט1] ה0 סשה6זט]ה00 שת) ]0 קתו -(-16 ,28110650078)) 55005 זס קוח -60 6 הנקת 3] [6%0|-ת18ת 506 .1977 .1 דסוואו96 5 406 -ח0וזב!6ז 6סע1 ]0 0362 זס] 5זשנתש5 ,)3 ,2 .556 0100050 חן 005וז8ז5106ח00 6נתוסהס8זם ‏ .1983 .41 תפסופאאספ -1 חםת10] ם] .130018265 |0ז1ח60 01 תק0651 6ת1 -85 535060 ןוק חס סט6)1זט)ח] חם פזס) 1 .סק ,1 א ,006אתסא ,416% .06 ,511006 00 זוא ]] זאג1ם 1977 ₪ א בסאאפפ -סז] ה1 -ח6ק זת8ו] 8 ה זוא 65וזסטף 66ותוסק קחואהוא -זס]ח] ]0 ח0100ז00 [מחסו)מחזטוח1 שת ]0 ִאַחו66> -תחסא .(0 גת ,0זהסזס 1 שתופפקססת2 מ10]וח .40 ,יס ,ה5160481ח1ה ,1161!800 וב בו [החסוזסתנת 6 .1981 .א .כ ,אאאקוחפ םד ]462 .01.0% 6הְגנהַה8] בוג 6ת1 תב 4 ,;ז8]א) 1 ,6 .5951 0108050 -86) תה8מנטח 106 קָתטסזקות1 .8 .8 ,אאאתפפופאטפ .170 460/01 .1678011005ח1 8 61 850001 1075 9 , 1206) 4 ,3 .554 056ם/ם. -ת'א . ר00ת6עב שזסז]50 .0 . ,אאגואאפפופאאט -1855 ,63011086 ,קסתת+ 16 ]1 אנט 106 .1984 .2 ,אגואאפפופאחם -ה[טק!תפות 60%ז01 ]0 66 106 חב בות6זבצפ קוח ט) סטן)06ש)ח] חס צזס)0ם] תסחוג1] ה[ .הסנו א ,סא .916 .6 טסו85501/ . 55008 . ל-1.פם -ז6צ6 תג .1983 .1.1 .אסםזפ \ פאא ,. \ .כ ,85אואט 6תטטסגת51 0ת3 |אזטזהת הספתבקות60 |4)הסתו 4 )סמ הח 1 .86| צזטנוף .1 ד .>תפסאא] סאא .5 ,0% .31 1 ואפ ספת .66 .21.8% זט [הטותפו 6סחשזסופת ]0 הסוס 0 ז6 0 ,06-81-02 -5 106 וח פאא ,ץצ ,ה 1 תפאאט] .ג .₪ ,הדפ -ת8] [פזנטהת מו ת6ז8פפת .1982 .11 .א ,פדוגוצ 150 188 ]0 צאַחוססט6סז ח1 .55165 61716981 סק הנ | )53 חס טסתט9]ח00 | |סחסו!םחז6)ה] -(1188811 ,ט1וסחס11) .7 .4 1-2 מאסת סאא .8 3 ,הפאאהפטאסזט | ה110ה[טקותהת 6818 חס פת0ו81 050 סז 56סכהגו 6781 חק הז קת10001ה6 זו6ת1 חב -ס)ח] 31 16 ]0 5מחו0סס6ס ח] .65קַַת8] קחווח 18 "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז ,08 א מאאול 6 16 חן 5106/68 .19868 תה[ [הזנגואת 0 ח] 0) ₪668]ז10ח1 706106 - זג א 46 (689ז ח1) א ,1 מאחא ,ץ ,55100 .ץצ 800ו%498 סאא -מ081ח00 8 01 ת8|08100 -ק000 ח1 .(ת5986 ₪886 6 ,5565 חסו) סמ ,0% 6 ,88|ז6/'-ז6קתת שו .1 ,דפוואוו56 ,.4 ,0508 ספ 00 05815 19860 ו חס אאָ] ת1 ו ו .1 86 0.08 ככ א ' (689זק מ1) ז0 אש 6 - - 1 סל סאא .1 .3 ,2 -60 קַחו[וק 60 ו ליא 5 1 ]80 9 תו 1 53 100100 :1705 - 00 .1.1978 08 ---7- 44 זח6ותק6|0ש6 8 080 תו 0 ב -19 , (.ז8]א) 1 ,10 .טזגום .00 400 1 זט תו 0 466088 6קהטקַת8| [8זטזא ‏ .1980 .1 מפטאהא -₪6 8 01 ע8100 ח0וזט[6%8 ח4 :5516105 הסוופות ו - ו חטותתחזס)]-6ח105%1(-ת5ה6]/ .1982 .8 + וסנ זוא .זכ זמ 6ו[זסטוו סח תו חס , .עח8ז6) 651 / ,תק -מז0-תופ חס .1977 .ג ,פדדסאוץ סאא ,.1א ,אז0א6א/1 ]0 5פַח:06000ז ח] .8265 ח3| [8ח16[8110 6 1/6 לרְזס/ חס 06מ6ז9]ח00) |מחסו!מתזט)ח] 370 2 2 8 סק ,אזסץ אא ,85 .(6-8 .06 ל 8 .6 .4.1980 ,מידדסאו סאא, 1א ,או0א6א1 .ח166 .קתוותות8זקסזק ת00זהסו|קק 08180856 זס] -5נת8 ,7ז2001810.] ה6ז2598ה 81.5 וא 0 .ותטוק(0 ,3015 -76[8 ה66שוז6ל ק8ק 6ח1 קַחוקוזם ‏ .1983 .4 .1 .א1/4850 ,6 .סח 00 155 .081208565 %ז0ז6ת ו 2 חה .1974 .1 ,דפואואא5 פאג ,א .8 0 אאפצא 1 -27060660] ח] .1378865 [8זטו0660זקחסת 01 ןשס -תם] ]12 הקו1] זט חס תזגוופסקות ול 0 ]0 גקַחו 2 זפ ה) 4 ,9 .)א א.31021. קט הו קזסוח6וח 6ח8 ת0ו 0160678!1230‏ .1980 .1א ,2דו 1/6809 -סטקת() .55068 קהה8ו9ז06הט 8160זק6ותו תה 6 ז6זטקוה00 ,ח00ו8/556881 כ.ת2 15060 -חח00 ,ת6ש18] א6א ,.אוח!) 816 .606 -חג] קט .1979 .ה ,תס5ג.ו סאג ,11 .אאאאוום, אם]ן 1 1% .55165 0856 0818 ח: פסקאנתן 600 5066 11610616 -צת 0 8 9 ,2דו208?8 סאג ,.א ,דז0 ,11 ,אאאאחם 1 8 זז 18886 ה 1 5 ח6ז סקאס ז6ש שח 7 שו ]0 85ַחו00ט%ת/] ח] .806688 56מט [ח10 וק חס חס ט6תטז6]ח00 [שחסו) -(צ 8‏ ח6קז6) סו 01 סקסו 6 198 1000 מט0פטשסן 0 ח() ה[ .28565 6076|אסחא וח .\ .1 חב 5סוטסססןצוא .3 ,סז .1 .וא -6 ,פס ,0:8 ששאן תק 68 8806 856 818 6 אפ 100 - .9.0 .880165+ 5 ופפ -76 ]0 .צוח( ,אפ 0 000 ה 0 יי 5 ו 5 . בו פאא .4 צאפצסווססן -8160 0 סק 156 60 ]סז תזט)ח] וס 0000 ת] תסו 0 ו ]סז 10 חס סח 4 -פ .אזס אסא ,61 5-5% .קט +64 .2 ,218 : וד אא 1000 ו גו חן 5 [8 6 תולפט - ה 5 שטוו זטוח] 8חם . = 117-140 .ספ ..1.א ו 6 11 1 065 זס] 116151105 2 הז 65 60 וס חן = תסותטןן חפ ל -פק .א 816 ) 5 טוקס חן 7 -68 ו 0 3.1975 .א פואאספסוג . 0 טפ זט צו86] ,95610 .ס.פק : 1 6 8 תוא 1 זו )0 וח . ו היו סוס [6 , :ּ 1 2 9 אאא פאא ,4 א ְ 0 עס כ 6 0 06006 0 זפ ו | 8 וח וד 4-אגחאס .176 ב כ -5עאזק זסן 106 6 לוספ ה 6 5 אפסו גו וי ו א ,35ונת | 1.אאאסוא 001009 עפ 8 תה :חס 0 ו 0 .זפ ו ו .ו .5 ,53/0705 030 2000 ה[ 8 56 5% ,1 ,0118 16006שת5 ,1160-118[1ח6ז 4 חט -8 וו 6629008ת6 0ל 80605 ת3606 4 ש ,1 חסות6פ0 10 3050 20/0 ח1 .ז6פט 685081 "ם -[110- תד 0 .1208 ,ה8ות40/6] .1 .6 תה וא .9 .פס ,אזסצ *6צ ,60ח8[ :65 ת!] 16061197 801 110% 8 3 סק 6 ע50/) = אַהוטסזקוזן 6 .18 ,02118000 ,171088 6800010 ו כ -ה0 .0 ]18 09685 [08508 ת0 .1980 .צן .₪ פטס .1.7 00 .הסשת -065 [8ת08110ז808]0ז! 76 .1979 .4ק אתטואאת סקס הת57516 (0 1) קתוזס/יפחה תסו1 050 .1 התסה 91 18 ,7739 30 ,.ק6א .6 ואמו ץ א ,85חק1160 הסוס 180010 ה6זם650תן -ז0תו 07866 .1980 .0 .02 ידט סאא 8 .6 פווע ]40 .8016066 ז6)טקתז60 804 581685 תסג)פות .0 1 1 ,12 .טזגוש ‏ ]גוקתח 60 [אזסוטפת6 .1981 .0 ,צסגא פאא ער כ ,פוא 1 .זו .+וקח00 4000 0 0 ז/א) ששח אָתו29) .1976 ,א ,668020878 פאא .0 ,פס,ופוק 26 86] ]0 5אַחו7700000] ת] .0818 התה 10 פשש|0 ו >6ז0] לזס/ חס 66ח66/ת00 |בחסו)םחזט)ח] 10095 מ | 1982 ₪ ,אא אא פאא .כ .1 צטוסץ -ח 460150‏ .07000005 | ז0) תס 1 ]0 8 ,30801 , ל05|6/ ]0 56 6 1980 .0.0 פא פאא ,3 ומא 68 ז 60 חו 16610065 66ת6קו]161תו 6181 -259 ,3 ,12 5000 .ה0106-חם) .7 ]ח] .תסוו6נתופתו 50 חס 5506 [6018ק5 .1981 ,0850 סאג ,4 ,0108880 (שטה) 811 .א58[|181 סט זי | .1982 .0 ,נעש 0 אוופ פאא ,א אאואפסס) 101 .8וז6טף |8חסו)6!8ז 01 61855 6[קותופ ה 7 ,) 4 ,7 550 100)00050 -?0 ת ]0 1056 1975 .₪ ,45058 פאא ,.0 .1 ,פוטס .160 .שת וזה זקסזק הסח עס 6ק4נקַח8! עזסטף 6און 66 ה80זה / .[. פהוהסת' 131 ,05279 .קפ א ,1108 תאז וח 1 ו 3 .1978 .1 ,אאאאג א פאא ,כ ודד ופא :00000508 ת] .פסְקְַהנקַח8| קזסטף 08)80896 66זת1 .2 05055 בח ]15001 | קחוטסזקח] .18 ,8000!ז2) ,1658 46806016 .150 ,ה08זז06ו6 חפ 7 סס קט 0814088 בסות6וזס ז1056 1977 ₪ 2] |פואאאת .5756 קז6טף 6אְהנַקַה8] |אזטטופת 4003007 16 ת זוא ,6 ,9 .5100 .ה100-ח10 2 )ח] 0" ,1ד0ס אסא .5 .02 ,אואפאטתת ות 8 קַתוקסן2696 .1978 .8 א5:000 פאא 5 0 .8 א16קו 00 10 1671866ח1 6קהנקח18 7 , (6חט1.) 2 ,3 .]56 0/0056 6 ת6קההפות |הווהק 9‏ .1980" .0 (דסאפו .3 (266) 4 ,5 .556 120/05050 .5חסז'ך 401 ה[ 107]8008ת1 ז6פט |8סותקאז )0‏ .1984 7 .02 ,דסאטות 5 0 06ו/06ז6)ת] 00 פ5זס)0ם] תבתזו1 סא ,06 .50 ,ט0ו]8551 - ,65) 4 .יפ הטמה .1 .1 ןוהו .0 ,תפאקקפס סאא ,]א (מחאמ0'1 . ,ושפתא א ,אותסוא -00ח1- הוה חזס0 6תסע 6‏ .1983 .א ,אשדפ נוא צ 8 ]0 !₪090 6+ ת]ואו 66ת616קא :666 עקות 0 )לט 800658 86 נקתה| 060 ו סשת ]0 1200000085 ת] .881605 6תטסזשא%סגט ווה חס ס6תשזט]ח0) 6ח201 |םחסו)םחזסוח1 4 (עמ 008 651 , 6תנת 18 163) 6060פו! / הלקה ת18 תסווההתסות1 181 .1975 ,181 חסו וז ה[ .(1015/95) 5107886 [הטוזו :00 1881 ,20-1260-3 66 ,[8טח18א ופוסת .1989 .א ,א אאתסואוא1 הו ]0 85ה7000001] ח] .6ות11 [הוהמסהץוסק תו ח58) אַח1)גוקוחס ]0 זסט1. מס תתגווצסקוחע5 401 אצ אסא ,4006 .(5-7 עה]א :081 ,560ו6החזת .0 סקס סט .1984 .3 ,00 אא ,1 מאחא 15 5 .סוחס 4001 .5500808 08180856 הו .2 ,(0ת) ו .1984 ,ל טסוופפא ל סאא 6 אחא תפות 68180880 910 580618 וזסק ופ 0ו0ווסס ה 66ח86ן!ו46ח] 441/01 ח1 657% .2 ...100006 ,8016 ,150 תהתז610א .א ,5108 ,4 .1 ,תטאתטיד .1 מאחא 965 א אפפ ופוזוסווא סא ,11 .א מדווש ,ץצ 8 זס 86| [8זגט0פת 01 תסטפט|מט6 66 .88-11 פחם 1 -%4 4 [8ז0660זק ם ]0 תספוזה הסט 3 .1979 .5 מצד ופ צר -61 5180110 י6קהנתתה! עזסטף [זט660סזק- תסת ב -ה00 ,ה01550718110 .כ .8ז860] ההותטה 0ת8 65וז ]0 .טוח( 6 506066 זסזטם .18 ,51 וח -6 תמותט11 | 1981 \ כ ,ם,קואפד5 סאג ,0 דופ צר -06 חח 8 800 [8ז 210660 8 ]0 ה8180 קת 60 פזסז 120100050 705 40/21 6פַפנקחם! עזסטוף [זטם 9 64 -08ו תרתוח 60 6ק8נח8| [הזטזהא ‏ .1984 4 .\ ,פפססער חן .₪081 קַהוסקחס ח8 :65תות6חות ת זוי תסו ווה .% ,30910055 זס] פחסו)00ו!סק ה 6סחסעוווט)ח] .9 .כ .א ,006אתסצ ,416% .₪6 ,הפו ,אפפמם\-זופ אא סאא ,.1א .3 ,אא.זפאא .א א ,פפססע 86| [הזטזהת 5000668 זהתט| 76 .1972 .1 6%ת8ז20 %|20 ,.80] .166 הת6ו58 תסוזהוחזס!םו .5 ,0006 הפוצ חב //3א/ופאא 7 1977 .2 ,אתגאתסצ 76 ה[ .6זט60ות6זה 96015 , [פט 6ת110118-ת סא .4 ,6הוסזם. ,066ועת 815 1 ככ , ת08ז6זפחז ג 6 08 4 :!קותהאם ץע עזסטל .1977 .א 200 3 1 59 18101 6פַהנהַח8! -צל-7ז66 6ת) ]0 8506015 תאו069כ ‏ .1978 )א ,7.009 -06 1 .1886 תק ח8ות 0856 0818 6![קנת פא ,0050₪51000088 000 15001107 שַהוטסזקז] .1000505 ,00 ,17658 46866016 20 ,מפוז06ו6תת5 13 הוץ 96 6חה אהו ₪ 1512 = .1976 .06 .1 ,פולדואאסופיד -חס) וח וס 1060001085 ה[ .6פַנַח18 הו /) 00 ]0 10080 חס שסתסזט] 4 סק ,אזס ץצ איסא ,4081 .(2-4 סתט ,6 יו 5 ,57088 .1 ,פאתג4.,2 .3 ,הפאפטיך תחופ .4 .1 .א מדווא פאא ,ץצ זס) ח8|ק --16081ז101 8 זס) סקַבנתנְת3| [זטזפת -676)ח] תת )06 ח0חג1] ה[ הסנופט[8ש0 616 .א16ל 4 .4 ,טסו[8591 505 זס) טק חס 6טץ 0 .סק ,. א ,6ססאתסא צזסטוף [הת0וז6!8ז ]0 סוס ה .1982 .וא ,מפהגצ חח 140 שת ]0 5 תן .65קהטקת18 ח58) אַחוזגוקח 0 ]0 לזסטת'1 חס תזגוופסקחע5 301 אזסצ אסא (5-7 18 ,.8ו[08 ,61560חמזק 6 . 0078 תסחוגו .4.1984 רצ בטסווופפאש 1 ,תס .5 חט]5ע5 ]טוק חס 01006 -תג! לסו 4 .א מאאא סאא ץצ ,טסועופפגצ -ח] חס 5זס)106 מסחזגון ת] ‏ צוסתסאה] 4 --65קַהגתן .6 859110080 5 סוחס 06ו600] 1 .פס , [- א ,0060שתסצ ,416% ,תפאאטך 5 91048 .1 ,פאהג2 ,ץצ ,טסוווצפגש טואא .1983 11.א,פדוא פאא, .א .1 6 עפ 1800810 4 :65וזסגוף 0818856 זס1 1+ ,(7,4006 6 55 ]חז חסוזפ6טף ס6קַהטקַח18 תפו|קח תה .1978 1 .כ ,2דואש 6 1681081 זה 8 זס] הז506ע5 קחוזספחה -59 , צ) 7 ,21 401 .חוחזמזס 05 1016 קז חס 60ת6ת6] חס [סחסווטת -4 . ,אס אופא ,15 .(6-8 .001 ,סעאסיד) ,1810 פאא ,.? ,5קפה4 ,₪ ,סאס/ל ,א , מפאגהתפאסדס 1 מס10ז18ת6ות6|קוזו 88 תקו069 16 .1976 .00 13 5955 20/0006 -פת770 40601 .פמת6אן .2 ,561) -ת0ו650ט שתה8 פז6התהט) .1976 .0 .1 ,פאאסאך מספום / .2 .1 ,5866 00 .קת .6 ]18% .קתואפם .א ,1265 האס)אזסץ ,1200810 66816 -סח6עפק 3 .1975 .2 .3 ,םוט00 סאא ,-5 .1 ,פאאסאיד 105 ה[ .6[קמז8אם על עזסטך) 01 ע0טז5 [68ושס1 8 ח/) 66 ]חס זס!צוקוחס 6 |במסוזטון ספת ]0 ,910 ,21656 15 .44 .[סצ, (19-22 18 ,08115 .439-445 .קק ,.8 הת .1 ,דאאאאפד ,א .א 05% ,ב .6 ,א50קאסיד -טחסות 8016פט שַתו16וטם ‏ .1983 .]1 .8 ,2אפא5 פאא -65 0 16118065ת1 6קהנתת8! [8ז810ח 8560 ]חס 1 תסו תזש!ח] 91 1 ]0 06000105 ת1 ((06 ל[ ,66חזס1) 30565 2010 6מָזב/1 זט חס .43-55 .סק ,.]ו[028) ,58181088 , 1ת6ותי60ת0 1.0 1 [|0008ו6|81ל 2616166 6ת1 .1976 .שק .2 .5 .ספסיד 4 1 .551 186 .אסןז6טס תז916ע5 4 --6[6ומ6/י .08 -מפפאא1],.ם .ת ,פפאוץ ,כ .א ,פאגוטווצ,. א .ם,טסד ולמ .1982 ./ .7 ,מאס)וא!א פאא ,.4 .2 ,א50 5 תן .1ת8551518 08185836 1ת6ק:![16ה: ח ג -6[1)ח1 ו תס 66ת6ז6] הס [םמסווםאת תו ]0 אזג? תא ,41 .08118 ,אזם סו|ת6וא) 66ח6ק 8 .יס .08118 המחשבה הדיגיסילית מעניסה לד את חופש הדיבור גם עם א ₪ 006 6' ))6000(( אס אא 600 "18% 170 .210111 ,1 סו ת דיגיטל מעמידה לרשותך משפחת מוצרי תוכנה חדישים המאפשרים דודשיח בין מחשבי דיגיטל ומחשבי .וא.1.8 בפרוטוקולים 886 ר"גאפ. מ ו כל מוצר במשפחה נועד לפתרון צורך ספציפי כגון: אסודגזג.וטוצם .]גאוואטד ממחשב למחשב ועוד. 0 (דימוי מסוף 3270), העברת קבצים עכשיו יש לך גם את החומרה וגם את התוכנה כדי לחבר את שני העולמות יחד. יום עיוו בנושא קישור בין מחשבי דיגיטל ]0 %ז1ה)0גז! 6ז:ו:ו1):ז :ןוא 5 ן חן 600 65הות126/ 655מ2051 |ההס!!בתז6|ה1 במחשבה שניה. . . ריגיטול מחשבים ו "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז | ו שרוּת רום א א א א אד ן הכינוס הישראלי השני -- 2 0 תל אביב למחטובים חשובים מא ד |היויאוווווו יו פיתוח תצוגת כלי ל כלי תוכנה באולמות הזית, ו והשקמה ייבת ניתוח, תכנון ! בזמן הכינוס תער ו ידושים אחרונים בתחום כלי הנדסת 7 ו התוכנה, הכלכלה של מלון הילטון. בתצוגה יוצגו חירו משולבים של היבטי החומרה, התק הר ו צוגה: יום ג' 19:00-12:00 ו ועות הביקור בתצוגה: ינוס הישראלי הראשון להנדסת שעות הביקור 0 יי ק דסת תוכנה הוכיחה שהענין ומו, מתבקשות לפנות למזכירות 2 ו -- מספר העבודות שהוגשו חברות המעונינות להציג ועדיין לא נרשמו, מתבק | ים א : 2 - עולה על זה שהוגש לכינוס הראשון. וס נה במסגרת הכינוס ינתנו הרצאות מוזמנות על ) , מושבים מסחריים רצאות עלידי נציגי החברות המשתתפות של מלחמת הכוכבים, תכנון ובוטים ו העבודות - ו ל נוספות המתמחות בהנדסת מערכות ל מערכות מקביליות. ה בתצוגת כלי התוכנה , ש ן . נוס. 5 . ו השונים של הנדסת מערכות ממוחשבות והנדסת תוכנה פרטים יפורסמו בכינו 2 0 כולל נושאים ארכיטקטוניים, ₪ - ממוחשבות והנדס . יבות תתפות בכינ . : שו י של תוכנה, סב דמי הש ש"ח + מע"מ - : 'תום'י / ל חי אלא 5 מ שרות-כולל: האגף לשרותים טכניים ב'תים' מעניק את ו . תִ - המגוון הרחב ביותר של שרותים טכניים החל מתכנון האתר, רכות ממוחשבו סת מע ו - מאדסת תוכנה ויר בתסות ליא הסנ ילל > > למשלמם ער בסי לוט ו התקנה, תחזוקה, ייעוץ, הדרכה, פיתוח וייצור-- הן בחומרה ה ---] כ 0 ש"ח + מע"מ הן בתוכנה. ל 7 אחרים + מע"מ / י הכינוס מיועד הן למהנדסי מערכות ממוחשבות ולמהנדסי סטונטיס הלמדם לתואר ראשו -- שרות חיש: זמן תגובה מהיר ביותר ללקוח. החל בתגובה תוכנה והן לחוקרים וסטודנטים במוסדות האקדמיים (לא כולל ארוחות) תוך 1 שעה, 24 שעות ביממה, 364 יום בשנה. ידי "ו המתענינים בתחום חשוב זה. המחיר כולל | שרות רחח: מערך תמיכה בתקשורת לסיוע מיידי ע מטרות הכינוס: 7-6 התחברות למחשב הלקוח דרך קוי הטלפון, לביצוע דיאגנוזה : . - א הרים / ל | 0 | ועדכונים, ללא הפרעה לפעולת המערכת. גבוהה בכל ה בישראל המחירים צמודים לשער של 1.61 ש"ח ל-% שרות עדכן: עדכון מתמיד וגישה ישירה לחידושים, שינויים והנדסת תוכנה, שתקדמנה את ה ! , : ה " היצרן - םא הד - כולל דגש מיוחד ניתן להיבט וסטנדרטים , רכות ממוחשבות. : | ו מהדווות חדשות בתוכנת המערכת %- 0/0 ממוחשבות והנדסת תוכנה. שרות עזר: לאספקת אביזרי מחשב, חלק 8 - / 3 הידוק שיתוף הפעולה בין המוסדות האקדמיים לבין מלאי, רכש, מעבדת תיקונים משוכללת לסיוע כולל ו * וו לחברה ולקוחותיה. 6 ו יום רביעי, 6 במאי 1987 יום חמישי, 7 במאי 1987 ו א ץז 0 | התכנסות והרשמה 0 | מושב 5 = מליאה ] ₪ : | מושב 1 - פתיחה 0-ו הפסקת קפה 145 שה | 8 | הפסקת קפה 0 | מושב 6.1 תיכון מערכות מושב 6.2 0 לתיכון ום. ער ממוחשבות ן ; =-ן | 08 מושב 2 - מליאה ₪ - 0 | הפסקת צהריים 8 0 | הפסקת צהריים ר- 0" | מושב 7.1 שיטות וסביבות מושב 7.2 פיתוח תוכנה . 2 :0-3 | מושב 3.1 ארכיטקטורות מושב 3.2 גישה מונחית לפיתוח מער = יישומים 7 0 [ תוח מערכות מחשבים לתיכון ותכנות [ ומערכות מבוזרות 0 | הפסקת ק 1 [ת קפה -1 ו 0 פל | הערכות טכנולוגיות וארגוניות לשילוב מערכות משובצות מחשב 6 בה ש מושב 4.1 שיטות תיכון מושב 4.2 נסוי מערכות למערכות תוכנה וניפוייה 00-ו מושב מסחרי בי מקביליות תים חבש תים מחשבים ומערכות בע"מ מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת שמואל 905 - %-/ טל: 3340962 % ארטרא בע"מ רחוב קאופמן 2, ת.ד. 2 תל אביב 00 סניף חיפה: 04338205 5, טלפון: %), טלפון להרשמה: 03(660951) | 20 "מעשה חושב" פברואר 7 שבט תשמ"ז | המאמץ כדאי, התוצאות נראות סג ) 3+ ?6 תיםחס תים מחשבים ומערכות בע"מ מרכז מסחרי רמת אילן, גבעת שמואל 51905 טל: 037340962 סטיף חיפה: 04-338205 פסימיליה: 0343917 טלקס: 341491 (בינ"ל) ל יתים' עשה זאת, ויותר... אגף השרות ש : בסקר שערך האגף על רמת שביעות רצון ו תִ מרמת השרות שמעניק האגף, התקבלה התמונה הבאה: סקר 865 - ציון 7.9. סקר 86'- ציון 8.75. 0 הקיף את כל תחומי הפעילות של האגף -- הטיפול, מהירות תגובה, הדרכה, עדכון, רמת אספק רכיבים, מגוון שרותים, רמת טיפול מונע וכו". ים, מחשבים רבים . "תים' מעניק שרותים למאות לקוחות ואלפי מחשבים מסוגים שונים - החל במיקרו מחשבים (חסדא8םס) וכלה בסופררמיני מחשבים רבי עוצמה. 0 טכנאים, 40 ניידות שרות, שרותי מעבדה מתקדמים - כל אלה עושים במלאכה. אגף השרות מודה ללקוחות שביטאו הערכתם לביצועיו. הערכה זו משמשת תמריץ להגברת המאמצים לשיפור השרות. ה טנא אלי זה 5החד-0 ₪זהד5 | אין מלים, רק מראה עיניים 0, תחנת העבודה הגראפית המתקדמת של דה סואם ושסהסא מציעה אופקים חדשים. תוך התבססות על דה/0 ואפו ותואמיו, מציעה 0 תכונות ועוצמה ללא תחרות. בין התכונות: > רזולוציה 12801024 42 60 05 ומשדאו אסא. % 8א2048%1024 סגו דום. > תצוגת 256 צבעים בוזזמנית (200%, 50011, אגם - לכל חלון בנפרד). > 6003508 הסחמה * מימשק - 064 אפו להרצת כל תוכנה קיימת ברזולציה 200 ארוציםט ר. אילן, גבעת שמואל 51905 טל. 037340962 מישהו הפסיק את הזרם בסניף המרכזי סש בפעולה מתמדת, המעוסקוווו6. אל-פסק ייחודי למחשב האישי הםשספואווס היא מערכת אלל-פסק ייעודית למחשב אישי 5007 = וסםג /ספאותח ועוד... קטנה במימדים ובמחיר, אמינה ובעלת מצברים לגיבוי - כך פותרת הם=עשססואווס את כל בעיות המתח - במקרה הפסקת חשסמל או הפרעות רשת. טכנולוגיה מתקדמת. הנדסת אנוש משופרת שימוש בטכנולוגיה חדישה של מיתוג איפשר את ייצור 'חם/שספואווסי במארז שגבהו 7 ס*מ(!) המשתלב בקלות בין המחשב לצג. המארז כולל גם סוללות גיבוי להמשך פעולה במקרה הפסקת חשמל ממושכת. יותר מיסתםי מערכת אל-פסק הם/שסקואווס היא יותר ממערכת אליפסק, היא גם מערכת מיתוג ושליטה ללסם ולציודו ההיקפי. בצידה האחורי 4 שקעים אליהם מחברים את כבלי המתח של המחשב - במקום למקור המתח. כבל אחד מתחבר למקורזרם. השליטה בכיבוי והדלקת ה-0ש נעשית באמצעות מפסקים מוארים בחזית ה"סם. שים לב למחיר- וגם לגיבוי! במחיר ללא תחרות - 870 5 - אתה מקבל לא רק את מכשיר האל פסק המתאים ביותר 67 שלך, אלא גם את השרות והגיבוי של "אומניטק' מקבוצת 'תים' - קבוצת המיחשוב המצליחה בישראל. עשרות טכנאים וניידות שרות, מעבדה וסניפים ברחבי הארץ כל אלה לרשותך בכל גג בג אנניטץ אומניטק בע"מ מערכות חומרה ותוכנה רח' אורנים 1 ר. אילן, גבעת שמואל 51905 טל. 037340962 טלקס: 341491 פקסימיליה: 3-343917ס טנא אלי | נחמן גבעולי הכינוס השנתי השלושי מהו "שבל ישר"? איך ובול המחשב לזהות צורות-מזויות-ראיה שונות? איך משיגים שיתוף-פעולה בין רובוטים? (חידת "הילדים המלוכלביםיי ובעית "ההתקפה המתואמת") בינה מלאכותית היום איננה מה שהיתה פעם: היומרות נעשו צנועות יותר, ואפילו התקוות לעתיד, לפחות מבחינת לוח הזמנים, כבר אינן כה ורודות. המלה "בינה", בהקשר זה, מתחילה לקבל משמעות מצומצמת, רחו- קה ממה שאנו מבינים בה לגבי אדם. הדבר מזכיר את התקופה, לפני כעשר שנים, כאשר כל מסוף המצוייד במיקרו מחשב כונה "מסוף נבון". אין זאת אומרת שהמחקר בתחום זה אינו ממשיך להעמיק ולהתרחב.. פיתוחים של שנים קודמות הופכים ליישומים שגרתיים, ומופיעים אתגרים חדשים המוכתבים ע"י ענפי התעשיה והמשק. הדבר מורגש גם בכ- נסים השנתיים, כאשר נושאים חדשים לגמרי, שלא היה להם זכר בכנסים הקודמים, מוע- לים מפעם לפעם. מי זכאי לתמובה בפתיחת הכנט, שהתקיים בבית ציוני אמרי- קה עם צאת השנה האזרחית, דיבר דר יגאל ארליך, המדען הראשי במשרד המסחר 'ותעשיה, על מדיניות הממשלה בנושא התמיכה בתעשיה. הדגש הוא על עידוד הו צור של מוצרים ליצוא, ולא על הפיתוח של טכנולוגיות. מדיניות זו, אגב, שונה מזו הנהו- גה במדינות המערב וביפן, שבהן עיקר התמיכה הממשלתית היא דוקא בפיתוח טכנולוגיות חדשות. במסגרת התקציבים בינה מלאכותית המקוצצים שלנו התמיכה חייבת להצטמצם באותם התחומים הנותנים פירות מיידיים. משום כך יש הכרח לתמוך גם בשיווק, למ- רות שההשקעות הדרושות לנושא זה הן כפולות מאלו הדרושות למחקר ולפיתוח. בנוסף על בעית המימון, הזכיר המרצה שני קשיים אחרים של התעשיה הישראלית: חוסר באנשי מקצוע טכניים, וחוסר בכשרו- נות ניהוליים. אין ברירה אלא לברור מגוון ההרצאות בכנס היה רחב, ומספרן היה 7 כפול מזה שבשנה שעברה, מה שחייב את פיצולן לשני מושבים מקבילים. המשתתפים נאלצו אפוא לוותר על שמיעת חלק מההרצ- אות, ולהסתפק בקריאת תקציריהן, שהיו לרוב לקוניים ביותר. הברירה היתה, לדוגמה, בין הרצאות על מערכות מומחיות בהוראה, לבין תיאור ה"דקדוק" של פרמטרים בשרטוט תעשייתי; בין שיטות נוטאציה במוסיקה לבין תכנית למשחק "דיפלומטי" של שבעה משתתפים; בין פתרון חידות הרכבה ("פאזל") לבין זמן "לא-מונוטוני" וחוק הסיבתיות; וכן הלאה. - "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז 25 התרגום הנכון ל-55א55 600% פיליפ עין-דור, מאוניברסיטת תל"אביב, דיבר על הקושי העצום בהקניית "קומון סנס" למחשב. הוא ציין, אגב, כי התרגום "שבל ישר", שהופיע בשם ההרצאה בתכנית הכנס, אינו מדוייק כלל. אין הכוונה לתכונה ערכית בלשהי, להבדיל מ"שכל עקום", אלא לידע שגור, הנהיר לכל אדם מן חיישוב. הכוונה לפרטים מן הסוג שבשיחת בני-אדם אין צורך בלל להזכירם. המשפט, "הלכתי עם אשתי למסעדה ושילמתי מאה שקל," לרוגמה, אינו מפרט אם שילמתי לאשתי או למישהו אחר, בעד מה שילמתי, ומה עשינו במסערה. על- מנת שהמחשב יבין את כל המרומז במשפט זה, יש להקנות לו הרבה "ידע שגור", שהוא התרגום הנכון לקומון סנס. אדם רוכש ידע כזה במשך עשרות שנים, וקשה לצפות שנוכל להקנות אותו למחשב תוך זמן סביר. זוהי אפוא אחת הבעיות הקשות ביותר במח- קר של בינה מלאכותית, וכל עוד לא נפתרה, אין לצפות להתקדמות ממשית בנושאים כמו איחזור מידע, תרגום שפות אנוש, או כל צורה של עיבוד סמאנטי. אחת הדרכים לנסות להתגבר על הבעיה היא ע"י הצטמצ- מות בתחום מוגדר ומוגבל, כפי שהדבר נעשה בתיכנות של מערכות מומחיות. גם בנושא מצומצם כזה, כגון התחום העיסקי, קשה יותר להקנות למחשבה ידע שגור, הכו- לל אין-ספור קשרים אסוציאטיביים, מאשר את ידע המומחה, המורכב ממספר מוגבל של כללים ונוסחאות. ראיה ממוחשבת שמואל פלג מהאוניברסיטה העברית ואליהו וסרשטרום מהתעשיה האוירית דיברו על שני שלבים של עיבוד תמונות. בשני המקרים ההתחלה היא במטריצה של מספרים, המבטאים את מידת הכהות של נקודות שדה הראיה. ככל שרשת הנקודות צפופה יותר, וככל שהמערכת רגישה יותר לדרגות שונות של כהות, התמונה היא מרוייקת יותר, אך העיבוד הוא קשה ואיטי יותר. הפעולות המתמטיות המתבצעות על האלמנטים של המטריצה בשלב הפשוט יותר של העיבור, מאפשרות הגברת הקונטראסט של התמונה, סילוק "רעשים", הבלטת אזורים בעלי תכונות נתונות, הבלטת גבולות בין אזורים ועוד. בשלב המתוחכם יותר, המבונה עיבוד פירמיראלי, נבחנת אותה תמונה בדרגות שונות של פירוט, ומחושבים "מומנטים" מתמטיים שונים שהם בלתי-תלויים במרחק מן האובייקט, בזוית הראיה, בזוית שבה נופל האור וכו'. חישובים אלה, המאפשרים לקבוע את הזהות של שני אובייקטים בתנאי ראיה שונים, הם מסובכים ואיטיים מאד, והשאלה היא איך עושה זאת המוח האנושי ללא מאמץ מורגש. נראה שהסוד טמון, כמו בהר- בה פונקציות אחרות של המוח, בעיבוד המרובב של מיליארדי תאי-עצב. מהו 80065 1אוסאא א0זאואסס למילה האנגלית חסוחוזסס יש שתי משמעויות: שגור ומשותף. קומון סנס, כאמור, הוא ידע 26 "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז וורם מוזס ממכון אתו של שגור, ואילו בהרצ הבוונה לידיעה וודצמן דובר על ידע משותףי ל משותפת במערכת מבוזרת, כמו 0 אין להעלות על הרעת את - 0 ות "מלחמת הכוכבים", למש - תוף פעולה בין שני רובוטים - ביחו - הפעולה הנדרשת חייבת להתבצע 2 -- של שבריר-שניה. "ידע משותף", לענויננ, אונו מוגדר רק כמצב שבו כל רכיבי המערבת וודעים אותם הנתונים. זה עדיין אינו מאפשר שיתוף פעולה במצבים המחייבים ביטחון מלא ותימון מדוייק. כפי שהמרצה הוכית בשתי דוגמאות משעשעות, מה שדרוש הואא, לא רק ש-א' ודב' ידעו אותם הנתונים, אלא גם ש-א' ידע ש"ב' יודע, ולהיפך, וגם ש-א' ודע שיב' יודע ש-א' יודע, ובן הלאה עד אינסוף רמות. הדוגמה הראשונה שהביא המרצה הצביעה על ההבדל בין ידע משותף במובן הרגיל, ובין זה הררוש למערכת מבו" זרת: הילדום המלוכלכום חידה מפורסמת מספרת על שלושה ילדים ששיחקו בבוץ וליבלכו את מצחם. כל אחד מהם ראה את מצחם המלוכלך של השניים האחרים, אך לא ידע שגם מצחו שלו מלו- כלך. בשמשקיף מן הצר אמר להם שלפחות אחד מהם מלוכלך, הצליח כל אחד, לאחר כמה שלבי ניתוח, להגיע למסקנה שגם הוא עצמו חייב להיות מלוכלך. החידה שואלת כיצד ידעו (וזאת נשאיר לקוראים לפתור), ואילו המרצה שאל, מהו בעצם ההבדל בין מצב ה"מערכת" לפני ואחרי הודעת המש- קיף. הרי גם לפני"כן ידעו שלושתם שלפחות אחד מהם מלוכלך! מה אפוא חידש להם המשקיף? התשובה היא שעבשיו ידעו כולם שכולם יודעים, ונוצר "ידע משותף". ההתקפה המתואמת הרוגמה השניה שהביא המרצה באה להו- כיח שידע משותף, לפי הגדרתנו, הוא בלתו אפשרי עקרונית, אלא-אמ"כן יש ביטחון מלא, מראש, בתקינותה המוחלטת של התקשורת: שתי פלוגות של חיילום "כחולים" חונות משני עבריו של הר, שבראשו נמצאת פלוגת אדומים. מפקדי הכחולים יודעום שאם יתקיפו שניהם בבת"אחת, יוכלו לנצח את האדומים, אבל אם תתקוף פלוגה אחת לבדה, היא תינגף. שניהם מחליטים, בנפרד, שבדאי להתקיף ביחד מחר עם שחר, אבל איך מתאמים זאת? אחד מהם שולח שליח עם פתק אל השני. למרות שהשליחות הזו ו מאד, השליח מצליח להגיע ליעדר. ו ה מקבל את הפתק ומסבים עקרו- ₪ אלא שהוא חושש שמפקד א' יימנע ה אם לא ידע לבטח שהוא קיבל את זהודעה. הוא שולח אפוא אישור קבלה, ה מפקד א' חושש שמפקד ב' וימנע 8 - ה אם לא "דע שמפקר א' קובל את 0 שור, וחוזר חלילה. השליח ירוץ הלו ו - ב תלך ותעלה, אך לעולם 5 "ה זה ידע משותף במלו בינתיים יעלה -- * לומ המוה. קול קורא למאמרים ₪ "וזו סק אסזד תססטץ אתמדאן 9 - 76 80א[55מ6סאץ אד אסא -ע]א60 אממודםם <זתפאסודא, ומת צז500 סאג פאפד 50018 116 חס 06ה6ז16ח60 קתואזסאו |ההס1)התזסוהן -1000051 86/88660 80 0000105 ]0 לוחו חסוזג והסוטג [18ז 15801, 01, 13-17 60 107 לקבלת פרטים נוספים נא לפנות אל: מזכירות כנס 1:12 חברת אינטרנציונל בע"מ שדרות רוטשילד 10 ת.ד. 29313 תל-אביב 65121 טלפון 654541 (03) נושאים עיקריים: -07קח6 , השח ץסקות6 חס וסהקותו 'פוסטסת 7.ן .6061 00[ 6ח8 6זט)סטזז5 וח6וח 5 ,5ח0וחגו 11806 חס 61הקוחו 'פוסטסת .2 .1681005 [18ז651חו חב .06076 :116 16הטוזק חס |ס8קוחו ‏ פוסטסת .3 -16786חו 500181 806 סוח11 16506 , 8ח01ח506 .חס 6 מו הסווסחט] 6ח8 פהותוהזו זסאוסקהגו ‏ .4 .160065 20980060 018/01 -ח6 |74ו605הו 106 חס זסאקותו פוסטסת ‏ .5 .1001910081 106 חס מה והסותתסזוצ 5 806 טסטוף 106 תס וסהקחחו ‏ פוסטסם ‏ .6 6 500 5 אס 0חה 00018ז ,הוזהותסוטה ‏ .7 אסא |008ו0ו6ה1 186 תס וסהקוחו זוסתו - זכ [18)פטחו חב -46 06 1 וטק זהסוחהזסצ0 0 .8 16005 4060 תו זט זוסת] - [4, 6תה פוסססת .9 000 6 ח! פַהותחג!ק והט!גוס!זזטס חס .הח6וץ5 | חופת 10 1018106 1010 וההטס[6 זסח!וס עֶח ג 00 ]11או 6וחשח! מועד אחרון להגשת תקצירים: 8 אפריל 1987 סג זס) [6<31) אמנון ברק ועמי ליטמן, המח' למדעי המחשב, האוניברסוטה העברות בורושלום י מערכת הפעלה מבוזרת 5% י למחשב רב-מעבדים טימטרית מיועדת לתצורה המכילה מאגר של מחשבים עצמאיים (שכל אחד מהם מצויד בהתקני חומרה ותוכנה מלאים) הקשורים ביניהם בצורה רופפת ע"י רשת תקשורת מקומית. מערכת ההפעלה במקרה זה משלבת את המכונות העצמאיות למכונה מדומה יחידה אשר מספקת נגישות שקופה ושיתופיות משאבים. יתרונותיה של המערכת הסימטרית הם באפשרות להשיג רמת ביצועים גבוהה, זמינות ואמינות גדולים יותר וכן אפשרות לגידול בשלבים. מאמר זה מתאר את יעדיה ומבנה הפנימי של מערכת הפעלה סימטרית מבוזרת רבת-מחשבים (05/א), אשר פותחה באוניברסיטה העברית בירושלים. 105א הינה מערכת לשימוש כללי בשיתוף זמנים אשר תוכננה מראש עבור מערכת רבת-מחשבים המכילה קבוצה של מכונות עצמאיות הומוגניות. המערכת מאופיינת ע"י ריבוי המשא- בים; שקיפות הרשת: הרשת אינה נגישה למשתמש; בקרה מבוזרת: כל אחד מהמחשבים מקבל את כל החלטות הבקרה שלו בצורה עצמאית; אוטונומיה: כל מחשב מסוגל לפעול כמערכת עצמאית; זמינות הודות לשכפול קבצים; שיתוף"פעולה: מחשבים משתפים פעולה ביניהם על מנת לספק שירותים החורגים מגבולות המכונה הבודדת; ותצורה דינמית: ניתן להוסיף או לגרוע מחשבים מהמע- מאמר זה מתאר את יעדיה ומבנה הפנימי של 105א, מערכת הפעלה מבוזרת למחשב רב-מעבדים. 105 הינה מערכת הפעלה לשימוש בללו בשיתוף זמנים הגורמת לאשבול מחשבים עצמאיים, שהקשר ביניהם רופף, להתנהג כאילו היו מערכת צזאט על מחשב בודד. יעדיה העיקריים של המערכת כוללים שקיפות רשת התקשורת, בקרה מבוזרת, אוטונומיה של כל אחד ו ּ = מל ותחזוקת המערכת, מאדת כל מכונה בעותק זהה של גרעין -- ה ו מורכבות יותר ממערכות למכונה יחידה המערכת, תוך , המספקת אותם שירותים, חשובה ביותר בקרתה של מורכבות זו ביצועים טובה. המבנה הפנימי של כדי שהמערכת המבוזרת תהיה אטרקטיבית. צעד עיקרי בתכנון המערכת מאופיין ע'ו מודולריות, מערכת 1/05א היה להפחית מורכבות זו. על מנת להשיג יעד זה, דרגה גבוהה של הסתרת מידע, מבנה מדרגי וקריאות-נהלים מרוחקות. נקטנו בעקרון "הפרד ומשול". כלומר, גרעין המערכת בנוי כמבנה של מודולים הקשורים ביניהם בצורה רופפת, כאשר המימשקים הבין-מודולריים הינם מינימליים ומוגדרים היטב. כל מודול מסתיר את מירב המירע מיתר המערכת. לדוגמה, פרוטוקולי מערכת התקשורת ופרטיה של חומרת התקשורת ידועים רק למספר קטן של מודוּלים בגרעין המערכת. מודולים אלו מספקים התקנים לקריאת נוהלים המטפלים בנגישות מרוחקת ושקופה אל מחוץ לגבולותיה הפיזיקאליים של המכונה. יעד מרכזי אחר של מבנה המערכת היה רמת ביצועים גבוהה. שיקול בסיסי בתכנון 05!א היה הימנעות מהתקורה המקובלת הגבוהה הנגרמת ע"י הסתרת מידע. שיקול נוסף היה לאפשר ניפוי שגיאות מלא של המערכת במכונה אחת תוך שימוש בהיזון לולאתי (-קטסו 0%). משמעות הדבר היא שבעת הצורך, ניתן ליישם כל אחת מהטכניקות הירועות לשם ניפוים של כל היבטי המערכת. התצורה הרב"מחשבית עבורה פותחה 105א מורכבת מארבעה מחש- בי 1ן-ס?, אשר כל אחד מהם מצויד בזכרון ראשי גדול, כונן דיסק והתקני 1/0 מקומיים. אולם, 05!א לא נתפרה אך ורק לתצורה זו והיא מסוגלת לטפל בקבוצה גדולה של מחשבים. המכונות מקושרות בינן לבין עצמן ברשת תקשורת מקומית מסוג 1מאסזע שמהירותה 66 10 המאופיינת בהשהייה נמוכה, רמת שגיאות נמוכה, אסימון במעגל, ותמיכה בפרוטוקול שיתוף פעולה דו-צדדי. המכו- נות חייבות להיות הומוגניות כדי לאפשר העברת תהליכים, שקיפות מבוא מערכות הפעלה למחשב רב-מעבדים ניתן לסווג כמערכות רשת או כמערכות מבוזרות. במערכת רשת, מריצה כל מכונה את מערכת ההפעלה (הלא-רשתית) שלה. מערכות הפעלה אלו מתחב" רות להתקני תקשורת על מנת לאפשר אינטראקציה עם המערכות האחרות. מערכות ההפעלה הרשתיות משמשות בדרך-בלל לתקשו רת בין מערכות הטרגוניות הפזורות גאוגראפית. 47451 היא הדוגמה המובהקת ביותר למערכת רשת. ות מושמות למס במערכות מבוזרות, מערכת הפעלה יחידה הומוגנ חרשת. מערכות אלו מתאימות למערכת רבת-מעבדים הקשורים ביניהם בקשר רופף או אמיץ. בין מערכות ההפעלה המבוזרות ניתן להבחין בין מערכות שרתים ומערכות סימטריות (משולבות). במע- "כת שרת, מיעדים מכונות מסוימות לביצוע פונקציות השירות בעוד מכונות אחרות מנוצלות לביצוען של משימות המשתמש. מערכת "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז 217 ע תרת, רשת וחילופיות הדרית. ואולם, אם העברת תהליבים = ניתן להשתמש במכונות הטרוגניות המשתמשות ו נתונים. כמו"כן, אין חובה להשתמש בבונני דיסקים ע 2 מכונות נטולות-דיסקים משמשות לשיפור ביצועי א - כדי לפשט את פיתוחה של 08/א ולהקטין את ההשקעה ה לפיתוח מערכת הפעלה מלאה מ ו 5 מתוך א1א!1 (גירסה 7). החלפנו את כ ד של אנת המהווה גרעין שווה-ערך התומך בכל קריאות המע -- לכן, 05/א היא מערכת תואמת א]אש, עבור תוכנת ה ל לעבודה הנוכחית קווי דמיון רבים למערכת 1.0608. אולם, ששתי המערכות מספקות שקיפות רשת, הן מיועדות להשגת רמת ביצועים גבוהה ולקוד יישום התואם ל-א1א החד-מעבדית, הרי מבנן הפנימי שונה לחלוטין. פיתוחה של היעדים הפונקציונאליים של 105 הדרישה היסודית שהכתיבה את תכנונה של מערכת 105א היתה לשמר את מימשק התהליך ל-א1א!). המערבת מתובננת לתת למש- תמש ולתוכניותיו את האשליה כאילו הוא עובד על מכונת אזאט יחידה. כל הקוד ברמת היישום נשאר תקף והרשת הינה בלתי- נראית. במאמר זה, "משתמש" פירושו המשתמש האינטראקטיבי והתוכנה ברמה היישומית. היעדים התפקודיים של גרעין ה-105א כוללים שקיפות רשת, זמינות והעברה דינמית של תהליכים, שקיפות רשת מאפיין אחד של 5ס1א הוא שהרשת הינה בלתי נראית. למשתמש האינטראקטיבי ולתכנת ברמה היישומית ניתנת מכונה מדומה הנר- אית במכונה יחידה. אין צורך ואין אמצעי בו יכול המשתמש להתייחס לאתר ספציפי או לרשת עצמה. כאשר תהליך מייצר קריאת מערכת אזי אחריותו של הגרעין, במכונה בה נמצא התהליך, לבצע פעולות בכל רחבי הרשת על מנת לבצע את הקריאה. משתמ- שים יכולים לגשת למשאבים הממוקמים במכונות אחרות (מרוח- קות) ברשת, לגשת ולעדכן קבצים ובסיסי נתונים מרוחקים בצורה אינטראקטיבית ולהתחלק בהתקנים על גבי מכונות מרוחקות באותה דרך בה יעשו זאת במכונה יחידה. יתרונותיה של שקיפות הרשת כוללים מימשק משתמש פשוט. במק- רה שלנו, מימשק אזא סטנדרטי, וכן אפשרות להעברת תהלו- כים בין האתרים השונים. זמינות ואמינות ב-05)א, מנצלת התוכנה את כפילות החומרה על מנת להגיע לדרגה גבוהה של זמינות. עקרונות התכנון להשגת יעד זה הם אוטונומיה, מידע ובקרה מבוזרים, בידוד, תצורה דינמית ושכפול נתונים. נושאים אלו יידונו להלן, פרט לשבפול הקבצים, המושג ב-105א ע"י תוכנה מחוץ לגרעין. היות ויעדה של 5 הינו לספק שירותים לשימ זמנים, נררשת רק דרגה מוגבלת של אמינות. תומכת באמצעים לגילוי או תיקון תקלות אלא מסתפקת בבידודן של התקלות. גבולות הבידוד נבחרו באורח טבעי להיות בין המכונות הבודדות. כמו-כן, 105א אינה תומכת בעסקות אטומיות על קבצי משום שתכונה זו אינה נתמכת ע"י אזאט ל וש כללו בשיתוף לכן, המערכת לא מיה אוטונו - בל מחשב לפעול במערכת עצמאית ושלמה; -05)א, מ -- אוטונומיה מקומית, מצוירת כל מכונה בגרעון 05א מל., . ריעצו הללו זהים. יתר-על"כן, מאחר ו"פסו הטלא 5 נון 08 מספק את הסביבה הסטנדרטית המקומית של א -- מתוכננת למגוע תקשורת בין-מעבדית בלתי-נחוצן; ₪ 0 גישה לעצמים מקומיים. לדוגמה, כל מכונה מספקת לתכנית ו תמש המקומית את כל שירותי מערכת הקבצים ללא תקשור ‏ במובן בתנאי שהמדריבים והקבצים שוכנים באותה מכונה, בודוד על אף שיתוף הפעולה ב-105א, משתפים המחשבים פעולה על מנת לספק שירותים למש- תמש תוך הסתרת הרשת. למרות זאת, מבודדים המחשבים אחך מהשני בכל שניתן. כל עצם, כגון, קובץ, מדריך וכו', שוכן במחע אחר בדיוק. כל מחשב אחראי לשימור שלמות העצמים השוכנים ב' ויש לו בקרה מלאה על משאביו. כל מחשב חושר בבקשות שירות נכנסות (מרוחקות). המגיעות מהמחשבים האחרים ומאמת כל בקשה בטרם ייענה לה. בל או הסכמה באימות זה גורמת לסירוב שירותה של הבקשה המרוחקת, מידה נוספת לשיפור הבידוד היא הגרעיניות הגדולה של הפעולות המרוחקות. גרעיניות זו נבחרה כך שעצם לא יכול להיוותר בלתי- עקבי או נעול. שיקול מיוחד ניתן למערכת הקבצים. כל הפעולות המרוחקות במע- רכת הקבצים מבוקרות כך שמובטח שפעולה מרוחקת לא יכולה להרוס את המבנה הרגיש של מערכת הקבצים. החריגים היחידים לנוהל זה הם ה"חורים" הקיימים והידועים במערכת הקבצים של אזא, אותם לא ניסינו לתקן. מודע ובקרה מבוזרים ב-105א, כל המכונות שוות. אין יחסי שליט/נשלט. ארגון בסיסו הנתונים מבוזר לחלוטין וכעקרון, אין מכונה האוצרת מידע על כל עצמי המערכת מכל סוג שהוא. לרוגמה, אף מכונה אינה מספקת שירותי אשרור גלובליים עבור כל המערכת. הבקרה אף היא מבוזרת. כל מכונה מבצעת את כל החלטות הבקרה שלה בצורה עצמאית והיא אחראית למשק הבית של עצמה. למשל, כל אתר אחראי לאספקת שירות וַאָס! במסופיו.* סוג זה של קבלת החלטות עצמאיות הינו רק נקודה אחת בלבד במרחב ביזור הבקרה. פרטים נוטפים על בקרה מבוזרת ב-[8]. תצורה דינמית המערכת תומכת בתצורה דינמית. מאחר ואין בקרה או מירע מרכזיים, יכולים המחשבים להצטרף למערכת בצורה דינמית ללא כל אמצעים מיוחדים, כאשר מנהל המערכת חפץ לנתק מחשב מסוים, ש בידיו הכלים להוציא ממכונה זו את כל התהלינים א מהמערבת. כאשר מחשב מסוים נופל, נגרם ליתרת המערכת : מ חודות למנגנון "סולוק אשפה" המשמש לניקוי כל אותם = עים (ושומוסק) עקרים הקשורים למחשב שנפל. העברת תהלוכים המערכת תומכת בא יזך , בדי השתמש במוטאביר, ן עומסים דינמי ע"י העברת תהליכים, א בצורה יעילה וכדי למזער את זמן התגובה. ד בנדידת תהליך, חייבים כל המעבדים ברשת להיות ישניות כגון, גדלי זכרון, התקנים היקפיים מ "של לתמוך בהעברת תהליכים כוללת את "בידו" דו" של ה 0 ותהליך האר בו הוא נמצא, ובניית מנגנון להעברת במויות מרחב השמות של מערכת הקבצים שיטת כינוי הקבצים ב-105א הינה תוצאה של התחשבות במטפר שיקולים נוגדים. : מערכת 05/א צריכה לחיראות במערכת אא סטנדרטית. לכן, על מערכת הקבצים להיות עץ בעל שורש יחיד, תוך שימור שיטת הכינויים הסטנדרטית של אזאש. 2 בל עצם במערכת חייב לשבון בדיוק במכונה אחת וגרעינה של מכונה זו אחראי לשימור שלמותו של עצם זה. 3 על כל מכונה להיות מטוגלת לתפקד באופן עצמאי כאשר הרשת מנותקת. 4 על המערכת להיות סימטרית, כלומר, לכל המכונות חייב להיות אותו תפקיד במערכת. 5 למערכת לא תהא נקודת כשל יחידה. על מנת לבחון אחד מהקונפליקטים יש לזכור שמערכת הקבצים של אואט היא עץ בעל שורש יחיד. שורש זה הינו מדריך, המהווה עצם. מתוך הדרישה השניה, על עצם זה לשכון בדיוק במכונה אחת, עובדה הסותרת את כל אחת מהדרישות 5, 4 ו57. קונפליקט זה נפתר ע"י הקלת"מה בדרישה הראשונה, משום שאז הפגיעה ביעדינו חא מזערית. את מערכת הקבצים ב-105/ ניתן לראות כיער; כלומר, מספר עצים שאינם קשורים בינם לבין עצמם. כל עץ ביער הינו מערכת קבצים מלאה של א1א. הוא מכיל את כל קבצי המערכת הדרושים לתפקודה של מערכת א1או, כולל השימוש בכינויים הסטנדרטיים ב-אזאנו. ב-05/א, כל משתמש מוצב לאחד העצים הללו, למעשה לעץ המכיל את "מדריך הבית" של המשתמש. שורש עץ זה מכונה :/' ע"י המשתמש ובדרך-כלל המשתמש יגש אך ורק לעץ זה. נציין שעץ כזה עשוי לכלול מספר משתמשים. מכאן ש"'/' אינו מחווה יותר שם מוחלט, אלא, הוא מתייחס לשורש של עץ המשתמש. ראוי לציין שהצבתו של משתמש לעץ הינו סטאטי; כלומר, הוא אינו תלוי במכונה המארחת את תהליך המשתמש או המכונה אליה מחובר מסוף המשתמש. כל עוד אין המשתמש זקוק לתקשורת עם משתמ- שים אחרים, ניתן להתייחס לעץ המשתמש כאל מערכת קבצים מלאה. ברמת הגרעין, נתמך סידור זה ע"י שימורה, עבור כל תהליך, של קונספצית "מדריך השורש". מדריך זה הינו נקודת ההתחלה לחיפושי המטלולים של שמות המסלולים המתחילים ב-'/'. בזמן ביצוע ה- סו "מדריך השורש" של תהליך המשתמש נקבע כך שיתייחס לשורש העץ שלו. חיות והתהליכים יורשים את "מדריך השורש" מתהליך האב שלהם, יהיו כל תהליכי המשתמש מצוידים באותו שורש עץ המשתמש ב"מדריך השורש" שלהם. מערכת הקבצים הבודדת מחוברת ע"י הגדרתו של מילון "שורש- על", ישירות מעל כל שורשי העצים שביער. שמו של "שורש-על" זה הינור "..." והוא משמש כמדריך המקצה שמות סימבוליים (אשר בחרו ע"י מתכנת המערכת) לכל אחד משורשים אלו. שורש העל מאפשר תקשורת בין משתמשים והוא מתיר כינוי מוחלט של הקב- צים (כלומר שמות שהינם בלתי-תלויים בקונטקסט). לדוגמה, גניח שמשתמש מוצב לעץ בעל השם הסימבולי "0ט3/..." ומדריך העבודה הנוכחי של המשתמש הינו "זט /". יתרה מזאת, נניח שהמשתמש רוצה לגשת לקובץ ששמו "" במדריך העבודה שלו, ב-105א, כמו ב-א1א(, ניתן לגשת לקובץ זה ע"י השם "1" א "050/1ז/זפט/", ארלם בעוד שב-א1א(), השם האחרון הינו שם מוחלט, הרי ב-05)א אף אחד מהשמות אינו כזה. לעומת זאת 105"2/, "/9/₪00909ט/300/..." הינר שם מוחלט עבור קובץ זה. היישום המעשי של תכנון זה גורר שכל אחד מהעצים ביער שוכן בדיוק במכונה אחת וכל מכונה מכילה בדיוק עץ אחד, כולל עותק פרטי של שורש העל ומערכת קבצי השורש. לכן, כל מכונה מסוגלת מבנה הגרעין כדי שמערכות מבוזרות תהינה אטרקטיביות, יש לראוג שמורכבותן א תחרוג בהרבה מזו של מערכת חד-מכונתית. שיטה אחת להפ- חית את מורכבותה של מערכת גדולה הינה לבנות אותה כמודולים הקשורים ביניהם בצורה רופפת, בעוד המימשקים הבין-מודולריים הינם מינימליים ומוגדרים היטב. המערכת במנהל עצמים אחת הדרכים החדישות לתאר מערכת הפעלה היא באמצעות מודל העצמים. במודל זה, מערכת ההפעלה הינה מנהל של עצמים מופש- טים, כאשר עצם הוא ישות בעלת קיום עצמאי. דוגמאות לעצמים אפשריים הם תהליכים, קבצים, מדריכים, ערוצי תקשורת, מסופים, מטופים וירטואליים, פלחי זכרון, דיסקים, בלוקים שעל הדיסק וכדו- מה. מערכת ההפעלה, במהלך הזמן, יוצרת עצמים, משגה את מצבם ובדרך-כלל גם הורסת אותם. בדרך-כלל, העצמים ערוכים במארג; כך שעצם אחד מכיל שמות של עצמים אחרים. במודל העצמים חשובה ההפרדה בין העצם המופשט ורמת ייצוגו הנמוכה (בדרך כלל כסידרה של סיביות). לכל אחד מסוגי העצמים יש תכנית נפרדת הנקראת "מודול סוג" שהינו המודול היחידי המטפל ישירות בייצוג הפנימי והוא אחראי לשלמותם של עצמים אלו. מודול זה מספק לשאר המערכת פעולות מופשטות על עצמים שבשליטתו. פרטי הייצוג והאלגוריתמים של מודול הסוג נסתרים בתוך מודול הסוג. להלן, נשתמש במושג "הפעולה על" ("909זסקס") עבור פעולה ברמה המופשטת, בעוד המושג "לטפל" ("6ו8!וקותגות"') משמשת ליישום ברמה הנמוכה של הפעולות. העצמים הינם פעילים או פסיביים. העצמים הפעילים היחידים ב- 5 (כמו גם ב-א1א0) הם תהליכים. אלו הם העצמים היחידים המסוגלים לשנות את מצבם של עצמים אחרים (כולל עצמם) ולכן כדאי לציין, שתהליך יכול לשנות את מצבו של תהליך אחר, אם כי בדרך מוגבלת ביותר. ע"י שגרת הדיבור, אנו מתיחסים לעיתים לתכניות כאל גופים פעילים (לדוגמה, "מודול הסוג מטפל ב-", "המקשר מעביר בקשות", וכו'). למעשה אלו תכניות הפעילות רק. כאשר הן מוּרְצוּת ע"י תהליך. ב-05/א, כל אחד מהעצמים שוכן בדיוק במכונה אחת (להוציא חריג אחד - ראה בהמשך). כלומר, ייצוג העצם שוכן בזכרון הראשי או המשני של מכונה אחת ורק הגרעין של אותה מכונה יכול לטפל ישירות באותו עצם. עצמים שוכנים קרוב לתדמיתם הפיזית, כלומר עצם מסוג מסוף שוכן במכונה אליה מחובר פיזית אותו מסוף ועצם מסוג ערוץ תקשורת שוכן במכונה בה אגור חוצץ התקשורת. יוצא הדופן לשיטה זו הוא עצם מסוג תהליך; עצם מסוג זה יכול להתפרס על פני מספר מכונות תוך כדי פעולתו (כפי שיתואר להלן). ב-105א כל העצמים מוסתרים או שהם שייכים למרחב הרשת. עצמים מוסתרים הם עצמים אשר מענינים רק את המכונה בה הם נמצאים (לדוגמה, בלוקים בדיסק או פלחי זכרון). מאידך, עצמים השייכים למרחב הרשת מוכרים מעבר לגבולותיה של מכונה אחת וניתן להפעילם ע"י תהליכים מרוחקים. מאחר וב-05)א הרשת שקופה הן למשתמשים והן לתוכנה שלהם והיות והמערכת תומכת בהעברת תהליכים, אזי כל העצמים הנראים למשתמש שוכנים למעשה בכל מרחב הרשת. עצמים אלו כוללים תהליכים, קבצים, מדריכים, ערוצי תקשורת ומסופים. על מנת שגרעין מכונה אחת יפעל על עצם מרוחק, יש צורך להקצות לאותו עצם שם בעל משמעות יחידה. לכן, כל עצם (הנמצא בשי- מוש) השוכן במרחב הרשת של המערכת מאופיין בשם אוניברסאלי המזהה אותו בצורה יחודית ברשת. שמות אלו חסויים מהמשתמש והם נוצרים ומושמדים בדרך בלל ע"י המערכת בצורה שוטפת. כל העצמים השוכנים במרחב הרשת, פרט לתהליכים, הינם סטאטיים כלומר הם אינם נודרים בין המכונות. עבור עצמים סטטיים אלו, גדול י שורות זה מסתנק עדי חוור עשת שת רה | ות של נתונ + שירות זה מסופק ע"י תהליך מערכבת אשר אינו מהווה חלק מהגרע [מדיניות איזון ה - המכונות. שנו מנגנונים אלו יתוארו להלן. לתפקר כמערכת א1א שלמה ועצמאית. נציין, שעל אף שעותקיהם ה - 4 זגרעין. הביצועום זעומטים והתוצאות ההתחלתיות המשתקפות ברמת של כל שורשי העל חייבים להיות זהים, אין זו אחריותו של הגרעין אחר המאפשר את שליפתו של העצם ואת האימות שהחיבור אכן 28 "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז 9] לורא זאת. נעשה לעצם מסוים. "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז 29 שריו | | 8 . 0 4 - 4 ,0 שא מבנה הפנימי של גרעון 11087 . א מורכב משלוש תת-מערכות עיקריות: הגרעין התחתון גרעין הרעה העליון (ראה ציור 1 המתאר מבט כללי של 8 חלוקה זו מהווה את הרמה העליונה של הפירוק 0% / ה הגחען ולבן היא החלוקה המבנית החשובה ביותר בגרעין, - השממ המונח "מבנה הגרעין" לציון הפירוק הנזכר לעיל של שו וחד עם חלוקת תחומי האחריות המתאימים וכן הודע | 2 . שלוש תת-המערבות והמימשקים ביניהן. 0 רעין הינו מסגרת העבודה בה נבנים אלגוריתמים ספציפיום מבנה הג אלגוריתמים אלו אינם נחשבים כחלק : מה שונים עבור הגרעין. - העולו, לכן הם מוצגים רק כדוגמאות במאמר זה. הגרעין התחתון תת-מערכת זו מ זהו החלק היחיד המקומיים והוא א את היבולת לבצע יישמת את העצמים השוכנים בכל אחת מהמכונות. בגרעין המביל את מלוא הידע אודות העצמים חראי לשלמותם. הגרעין התחתון מטפק למקשר פעולות 7 עצמים מקומיים, אך הוא : יוזם של פעולות אלו. 0 - מל שירותים "חיוניים" לתהליכים השוכנים במ- - ש הוא נמצא. שירותים אלו קשורים למשאבי המיחשוב ו בגון: מחזורי המעבד והזכרון הראשי. הוא מרבב את המעבד והזברון בין התהליכים הפעילים והוא מספק לתהלי- 5 בגרעון העליון פעולות המאפשרות להם לשנות את מרחב בתובותיהם הוירטואלי וכן לסינכרונם עם אירועים אסינכרוניים. הגרעין התחתון הינו בלתידרגיש לזהותה של המכונה. הוא יודע את מספר זהותה אך משתמש בו אך ורק כדי לייצר שמות אוניברסאליים 5| שא[‎ המקשר המקשר קושר את הגרעינים העליונים עם התחתונים עי"ב שהוא מספק לגרעין העליון את היכולת לקריאת נוהלים (6411 [8זו0סטסזק) בגרעונו התחתון של כל מחשב במערכת. למרות שהגרעין העליון יודע היכן שוכנים העצמים, הוא אינו חייב (ואינו מסוגל) להבדיל בין פעולה מקומית (באותה מכונה) לפעולה מרוחקת. על מנת לבצע קריאה לגרעין התחתון, קורא הגרעין העליון למקשר ונותן לו את מספר הזהות של מכונת היעד בה שוכן העצם המבוקש וכן כל פרמטר אחר הקשור לפעולה. המקשר מעביר בקשה זו למקשר במכונת היעד בה שוכן העצם הנדון (יתכן וזו אותה מכונה). מקשר א [אש אחרון זה יוזם את ביצועה של הפעולה ע"י הגרעין התחתון 8 היעד. ב-05!א, משרת המקשר כשליח. הוא אחראי להעברתן ש אזאשט בקשות לפעולה, אך הוא בלתי-תלוי במינוח הפעולות. המקשר הינו תת המערכת היחידה הרגישה לשינוי במספר הזהות של המכונה, משום שהוא מבדיל בין פעולות מקומיות לפעולות אואע מרוחקות. המקשר הינו גם תת המערכת היחידה הניגשת לחומרת ; 0 התקשורת. פרוטוקולי התקשורת ויחודיות החומרה מוסתרים בתוכ ... תכניות המשתמש... ... הגרעין העליון... מקשר פכונה פיזיקאלית (יעזמ + זכרון + תקליטים + מסופים) מכונה פיזיקאלות (יע"מ + זכרון + תקליטים + מסופים) רשת תקשורת מקומית צוור 1: מבנה המערכת 0ב "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז בי המקשר. המקשר הינו היחיד הכולל ידע עד בלומר מי מהמכונות ברשת פעילה ברגע זה. המקשר אחראי לשירות אמין. אמנם פעולות מרוחקות לא תמיד תגענה ליעדן, אך כשלונות ייוותרו בגדר חזיון נדיר (למשל, במקרה של בשלון מכונה מרוחקת), לכן הגרעין העליון לעולם לא מנסה שנות לבצע פעולה שפּשלה. כני של תצורת הרשת, המכונה המופשטת השוכנת במרחב הרשת ניתן לראות את הגרעין התחתון והמקשר כתלויים האחד בשני. אם נשלב את כל הגרעינים התחתונים והמקשרים לשלמות אחת נקבל רמת תוכנה רב-מעבדית התלויה רק בחומרה. רמת תוכנה זו מספקת התקנים ומסתירה מידע מהגרעין העליון וכזו היא מהווה מבונה מופשטת, שנקראת "מכונת מרחב הרשת". תהליכים הרצים במכונה מופשטת זו (כלומר, ברמת תוכנה הגבוהה יותר ממכונת מרחב הרשת)שוכנים במרחב הרשת. במרחב זה, מכונה מטוימת המארחת למעשה את התהליך מאבדת את זהותה, התהליכים מבודרים לחלו- טין מהמכונה המארחת הנוכחית והמכונה השוכנת במרחב הרשת מספקת לתהליכים את היכולת לבצע פעולות על עצמי המערכת בדרך שאינה תלויה במיקומם. הגרעין העליון רמת תוכנה זו הינה הרחבה לוגית של תכנית המשתמש. כמו ב-אזא, תהליכים המבצעים תכניות משתמש רצים מידי פעם בגרעין העליון. בזמן שהתהליך נמצא בגרעין העליון, הוא משרת למעשה את תכנית המשתמש ומרחב הכתובות של התהליך הינו הרחבה של מרחב הכתובות של המשתמש, תפקירה העיקרי של רמה זו הוא לנהל את קריאות המערכת ולשמר את סביבת התהליך תוך הסתרה מוחלטת של הרשת מתכנית המש- תמש. בדרך-כלל, קריאת מערכת קשורה לעצמים השוכנים במרחב הרשת (לדוגמה, קבצים); הגרעין העליון קורא לתכנית המקשר על מנת שתפעל על עצמים אלו. אולם במספר נדיר של מקרים (רק בשירותי חרום) קורא הגרעין העליון לגרעין התחתון ישירות באו- תה מכונה. מרחב הכתובות של התהליך הרץ בגרעין העליון מכיל את הנתונים השייכים לוגית לתהליך. מכאן שתהליך ברמה זו יכול לשנות את עצמו בצורה חופשית. אולם, הוא חייב לקרוא למקשר על מנת שיפעל על עצם השוכן במרחב המערכת, גם אם עצם זה נמצא באותה מכונה. יתר-על-כן, תהליך לא יכול לגשת לנתונים כלשהם המיוחדים למכונה המארחת, כלומר, הוא בלתי תלוי במספר הזהות של המכונה המארחת ובמיקומו הפיזי של מרחב כתובותיה. לסיכום, תהליך הינו מבודד לחלוטין מהמכונה המארחת. למעשה, אם "במעשה קסם" ייבחר תהליך, בכל רגע שהוא רץ, וועבור למחשב אחר להמשך ריצתו מבלי שייערך בו כל שינוי, אזי התהליך לא יחוש בשינוי המיקום. חשיבות הבידוד הוא בפישוטה של מערכת העברת התהליכים. קוצורו דרך בשל מבנה הגרעין, לא יכולים הגרעין העליון והגרעין התחתון הבחין בין פעולה מרוחקת לפעולה מקומית. בסביבה זו קיצורי חדרך היחידים האפשריים כאשר פועלים על עצמים מקומיים הם ברמת המקשר. קיצורי דרך, המונעים את השימוש בפרוטוקול הרשת המלא כאשר הגרעין העליון קורא לגרעין התחתון של אותו מחשב, נדרשים על מנת לשפר את ביצועי התהליבים הנוטים להש- תמש במשאביו של מחשב בודר ולאפשר את תחזוקתו וניצולו של כל אחד מהמחשבים כמכונה חד"מעבדית כאשר הרשת אינה פועלת % כשהיא מנותקת. המקשר, בהיותו בלתי-תלוי במינוח הפעולות, מיישם את קיצורי הדרך בצורה שאינה מפלה. המערכת תוכננה על מנת לאפשר לקיצורי דרך כאלו להיות יעילים ביותר. למעשה ביצועיו של מחשב עצמאי המריץ 105א שווים לביצועי אותו מחשב המריץ את אזאט. המימשקים הפנימיים מנגנון "הרחב וקרא" (|691 תג מ308) מערכות תוכנה, בין אם הן ריכוזיות או מבוזרות, מורכבות מרכיבים ו זה עם זה. שני סגנונות התקשורת הנפוצים הם מסרים קריאות נוהל (כולל מרוחקות). מנגנון המבוסס על מסרים מעביר את הנתונים מתהליך אחד למשנהו, בעוד קריאה לנוהל מעבירה הן את הבקרה (תרשים הביצוע) והן את הנתונים מנוהל אחד לאחר במסגרת אותו תהליך. (במאמר [12] ניתנת סקירה של שני הנוהלים הנ"ל). במערכת 105 נעשה שימוש בקריאות נוהל מהסיבות הבאות: 1 פשטות. אנו מעדיפים שלמערכת יהיה מספר קטן ככל האפשר של קונספציות; קונספצית הקריאה לנוהל הינה חיונית בבל מקרה. 2. בקרת זרימה. באמצעות מנגנון הפועל באורינטציה של מסרים, תהליך יכול לאתחל פעילויות בו-זמניות רבות ע"י שיגורם של מטפר מטרים. שיקולי בקרת הזרימה הופכים התנהגות זו לבלתי אטרקטיבית. יש גם שימוש מועט בתכונה זו משום שכל קריאות המערכת ב-א1א הינן סינכרוניות. בגרעין ה-05!א, מספק המקשר לגרעין העליון מנגנון מורחב לקרי- את נוהלים המכונה |5681 ([631 6ח8 ח8ק5), לדוגמה (צווזזק חוון) 06זק5 גורם לתהליך הקריאה להרחיב עצמו לעבר הגרעין התחתון במכונת היער אוו (מכונה זו יכולה להיות אותה מכונה בה רץ התהליך העליון). במכונת היעד התהליך קורא לנוהל 6זק עם הפרמטרים צוזוזק ומחזיר את הערך המחושב ע"י 6סזק. שים לב שהגבולות בין המכונות עצמן נטשטשו מנקודת מבטו של תהליך הגרעין העליון, משום שהוא אינו מסוגל להבחין בין פעולות מקומיות למרוחקות. מנגנון הקריאה, [|603, מיועד להבטחת יעילות ובטחון, לדוגמה, אסור להשתמש בפרמטרי ייחוס ולא כל שגרת גרעין יכולה להשתמש במנגנון זה. לשימוש בסגנון קריאת נוהל יש השפעה ניכרת על המיטוב (האופטימיזציה) הזמין למיישם במקרה של קריאת נוהל מקומית. תקורתה של !5681 מקומית משתווה לקריאת נוהל רגילה. עצמי תהליך חוצים את גבולות המכונה המופשטים והפיזיקאליים בצורה דינמית. למעשה לאותו עצם מסוג תהליך יש שלושה שמות: כאשר הוא מריץ את תכנית המשתמש, הוא נקרא תהליך המשתמש; כאשר הוא מריץ את הגרעין העליון, הוא נקרא התהליך העליון, וכאשר הוא מריץ את הגרעין התחתון הוא נקרא התהליך התחתון. על אף שהתהליך רץ רק ברמת תוכנה אחת בכל זמן נתון, הוא יכול (כלומר הזכרון השייך לו בלברית) להתרחב לעבר שלוש הרמות. כמו-כן, על אף שגופו של התהליך העליון (הכולל את מרחב הכתובות של המשתמש) אינו ניתן לחלוקה ב-05/א, הרי גופו של התהליך התחתון יכול להתרחב מעבר לגבולות המכונה. לדוגמה, נניח שהמשתמש רושם את קריאת מערכת א1א הבאה: ;(קס ,ץוא) תשקס מטרת אשקט היא להקים מסלול בין תכנית המשתמש לבין הקובץ הנקרא ע/א (יחסית למדריך העבודה של המשתש) עם סט נתון של תכונות 640 (קריאה, כתיבה או שניהם). ראשית, מועברת הבקרה לגרעין העליון והתהליך הופך לתהליך עליון ומבצע את שלוש ה-508|8 הבאות: ;א ,601 ,ססוח.ז001) 0וקו561 = 40 ;(ץ ,0 00ז.ת6) 900 = םת[ ;(קםס ,₪] ,סטמ ח]) [מ6ק50 = ]0 באן, 64 הינו משתנה פרטי של התהליך המכיל את השם האוניברסאלי של מדריך העבודה של התהליך 66.00(71 הינו רביב בשם אוניברסאלי זה המזהה את המכונה בה נמצא מדריך העבודה. הברזת ה-56/785. מתפעלת את שגרת 5אק/6 במכונה 60.00 עם הפרמטרים 64 ו"א. ‏ 6/5 מחפש במדריך הנתון ע"י הפרמטר הראשון (₪48) את הכניסה א ומחזיר את השם האוניברסאלי של צ. שם זה מוקצה למשתנה א4. "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמיז ו "> ד-- הוא מחפש במדריך 4% בצעד השני, 6/5 מופעל במכונה 48.00. ל המוקצה את הקובץ המכונה ע ומחזיר את ל וצר עצם ליו בצול הלוע ב המבוקש, כפוף לפרמטרים המאפשר פעולות קלט/פלט על הקובץ בל של עצם זה. לבסוף, הנתונים ב6627, ומחזיר את השם האוניברס ה לצורך שימוש רושם התהליך העליון את השם ]0 במשתניו הפר בעתיד, ומחזיר שם מקומי המובל אל /6. אל המשתמש. סביבת התהליך התחתון: משפכים כדי למזער את זרימת הנתונים בין המכונות, הדרושה 0 התרחבותו של התהליך, יש ל להקטין 9 0 ה התהליך התחתון. ב"105א, תהליך תחתון ה קה מי. התכונה המתוחכמת ביותר של סביבת התהליך ה 0 ום להעברתן של כמויות נתונים מנגנון ה"ו%1 בעצמו אינו מתאים להעב 7 ה גדולות בין הגרעין התחתון ומרחב הכתובות של ה ,ב באשר כמויות אלו נקבעות דינמית. מעבר כזה נחוץ בגלל מספר סיבות, לדוגמה, כאשר מבצעים קריאת מערכת 6גטז אשר בה קובע המשתמש את כמויות הנתונים שייקראו (בזמן הריצה). התהליך התחתון לא יבול להניח שמרחב הכתובות של המשתמש שוכן בתוך מרחב הכתובות שלו עצמו, משום שיש גבול פיזי החוצץ בין מכונותיהם. על מנת לפתור בעיה זו, מספק המקשר מגנוז הנקרא משפך, שהוא "חלון" הפונה לעבר מרחב הכתובות של המשתמש ומסלול חד-סטרי המוביל לעבר אותו חלון. ב-105א יש משפך לקלט ומשפך לפלט. אלו משמשים להסטת נתונים אל וממרחב כתובות המשתמש. בכל זמן נתון, יכול תהליך להשתמש במשפך אחר לכל היותר. משפכים הם חלק מסביבת התהליך. הם נקבעים ע"י הגרעין העליון והם זמינים לגרעין התחתון בצורה שאינה תלויה במיקום. המקשר מספק חמש פעולות מופשטות על המשפבים. שתי פעולות לקלט: :וב .ז00) ]ןוט ו .106 כ וטול הראשונה יוצרת משפך קלט המצויד בחלון בגודל :א במרחב הכתו- בות של המשתמש *40. הפעולה השניה מעבירה ;ו בתים מכתובת 6 (במרחב הכתובות של הגרעין) לעבר המשפך. הנתונים נוצרים ע"י קריאות !א]כאוושוזו עוקבות הזורמות דרך המשפך ומגיעות לחלון בסדר עוקב. הפרימיטיבים המתאימים עבור משפך הפלט הם: 3 0 ]ןוט :06 משוזבן ו באשר מסתיימת פעילות המשפך, הוא נסגר ע"י ₪0 שצטוה. נדגים כעת את שרשרת הפעולות בביצועה של קריאת מערכת 4 ע"י המשתמש. (בג זט מטרתה של קריאה זו לקרוא 3 בתים מקובץ 4/ אל תוך מרחב הבתובות של המשתמש המתחיל במקום 4 ראשית, התהליך העליון מיצר משפך קלט, ע"י ביצועה של הפעולה :בא 6 ) ]וו ואחריה :]ו וזו.ון]) 5000 באשר ו₪] הוא השם האוניברסאלי של קובץ ₪ 007 במכונה בה ממוקם 4. פקודת ה-/57990 מתפעלת את השגרה ₪041/ במכונה ו 1 קוראת בתים מקובץ :5 א] ושולחת את הנתונים למשפך ללא ידיעה כלשהי על מיקומו של ה"חלון". רק המקשר יכול לבצע (ואבן עושה) קיצורי דרך במשפך כאשר התהליך ל ממרחבן הפיזי של המכונות. א חותג ב-105א, מיושמים המשפכים במקשר ע"י תוכנה. קונספציה דומה ו , רוקוד. "מוזטק", קיימת בטבעת קיימברידג' והיא מיושמת שם במיק [13]. 1 "מעשה חושב" פברואר 7 שבט תשמ"ז מסקנות קנה העיקרית של פרויקט 05/א היא שמערכת הפעלה מ . 5 שקופת רשת והמשתמשת באיזון עומס דינמי ומ , לתכנון וליישום. גורסת 11-?? מאז 1985. שלב לביצוע הפרויק והתקשורת, פות עומס דינמי של כלי פית בגרעין המערכת בדיקה מקיפות. התיבון ארך כשנה ומרבית היישום הושלם הארה: העבודה מומנה חלקית ע"ל זס)חט0) |]תטותקס|טטסכ זו שוחסת סנ (4786) בהתאם לחוזה 49620-82-6-0023 =, ספרות: חפוט סח 07/4 טו717 .הט0]ג 0 -).כ] שמג חה!!וטףסוא .זא [ 0 ,(1977) 243-280 .1 .אאזסיווזשא ]קת 6 ספוט חסוזב2וזג1001א" 600 1 שת הסן] .1 בההותזטטג1] .צן. 7 ומוחס 6 . וח96ץ% טהוזוזטקס ]0 !]3 הו עה סזווטוג חב (1976) 206-272 , (3) .19 6001 חו 66פט של 10 טוזטווז6 ו 62" באהחזגץ .כ 1972 8 | (12) .15 .]0% .וח 6 .אט|סר סוחו זס) 100081 טסתהחט1ח/10 ה תסוזזטקכ) -טח] אטוואוסספפ/ הס6וסזק .2 וצפטטט א .אזסו] טא הש [שס.1 17 סז שחו ]| 10 מטוושט0סזוחו ת/י .₪666 .כ] שה תהזפסץ .א .אזגן ככ .(1978) 1497-1517 (11) .06 .1200 6סתק > פאס וושה השזה שחוזהתא-טוחוו א]א/) טג1" .מטיקוחסוך .| שהג טרשטום .]א.₪ ו -(1973) .305-375 (7) .17 .07 ונמ 6 ב תופצר שך' .שו .00 6תה שחו|א .6 .האו[טח .₪ .אטקסץ .602 מטא|ג/ט .8 קחז5% 61 ג, תזחוא! טסזק . ומטופצא טחוווטקס סשוטטתזפוט 1.0025 .0 .קק .1983 ז260000) .אש!קוטחוז?] אוח5%)6. שתווהזטקכ) תס 4 טהל .הספקות18 תו [סזוהסש ששזטטתופוכ' בהטפחטן ית -טוקוח] 406 שזווסטו סז - אווש]ט5 שוכ (פ6ט) תסשטופ .0 .כ .1981 .שָה!זט/-זטםהוזכן5 .חנז )תטוח זט וק 00-01 טסוה" , חס5 .4 טג %פזה - 0 .שסחטותטקם ‏ שמ שטווזסזק - 80/1076 = , זסןטקוחסטוו!טות א זט פחוזטו זז זס] [100 00 8 :טסב וסט(טס טוך1* .אטתס! .א.א > צט וו .60 ,סא 36 זס]טקוחס 6 חו 08 6זוו]סט] סז 30 טא -זטעהוזק5 ,פוהב1זג11 .1 6חה 000% .0 פוטס טוח" עדיי ] פטזטוסטזוג טודי .אוצאןוס .א > (1968) 341-346 , (3) 11 .01 ונמס ) ,396 וס שד חכ" ומפמסטטאן 5.1 6 זסטה 1 10 9 (2) 13 ,אשת חש מחו)זטקכ) . פטזט)וסטז31 5305 (1979) 0 וח שח ]0 זשטקפה הוטופע5* המטסא א טכ -טוקוטהוזק וחטע5 מחוזמזטקכ) חס .קוחע5 מ]זחטייטפ 1979. | 5 מצשו .1.9 א . 1 צופוט אמש > ו 16 1 טטווטו56 זטוטוקוחס) הק ו ו 651008 - ו ופט ]ןס וטג 3 0 ] טוח < טס 6 .666 שסוטוק 6 | חטווה שסזטט ]1 )וו 15 / וטופ פחוזה ט , ₪5 -וח אוטזטט]] > 1 זטזטקוחס ן 6 שת וי 6 ]0 והטותוזהק - : 3 לג , וחס81טזס 01 וול בוזרת ניתנת של 05וא פועלת באוניברסיטה העברית בירושלים . בשנתיים, ט נדרשו כ-14 שנות-אדם. נוסף למנגנוני הגרעו חה גם מערכת קבצים מבוזרת [15] ומנגנון לאיזון [16]. מערכת הפיתוח כוללת מנפה סימבולו,. טע וח תובנה המאפשר למספר תוכניתנים לערוך שינויים בו-זמנית, בלא להפריע האחד לשני וכן שגרות 7 כ ו 6000 1005 טמ" זטהזסד1 3 > קט -מנטוך .15א ומשןפץ5 פחוות 5 שחידי .מז .3 5 1086 סופ -8* 106 מה 1666 ות20) 01 ת6גהו[) הזוח א50]:רשת ספרתית לשירותום משולבום מבוא מהו א82]? אס8! הינה פיתוח חרש בעל משמעות גדולה הנמצא כיום בשלבי תכנון ויישום מתקדם ע"י רשויות הבזק ברחבי העולם. השם א80! (אזסאו%61 12101181 56791605 116078160 ) נובע מתוך הקונטפציה שהר- שת תציע נגישות משולבת למערך של שירותים, המשתמש בטכנולו- גיה ספרתית ברשת גלובאלית. נגישות משולבת תיתכן היות ואותה רשת תהא מסוגלת לשרר קול, נתונים, טקסט ותמונה בתצורה ספרתית. כל שיידרש הוא שכל ציוד תואם שיחובר ישתמש במימשק תקני וחרשת תחליט אודות הדרך היעילה ביותר להעביר את השיחות. יהא אפשר להעביר בו-זמנית סוגי תעבורה שונים כך, שלדוגמה, לקוח יוכל לקבל באמצעות עורק יחיר לרשת קשר של קול ונתונים לסוכן נסיעות ולצפות במידע מבסיס הנתונים של הלה, תוך כדי ביצוע הזמנת המקומות. במשך השיחה יכול כל צד לקבל גם איתותים אודות שיחות נכנסות הממתינות למענה. טבנולוגיה ספרתית ושילוב אמורות להעלות את דרגת חיעילות ולהפחית עלויות. הקמת קשר ברשת תהא מהירה יותר, ואיבות ואמינות ההעברה תהיינה גבוחות יותר, עם מספר קטן יותר של טעויות חיוג או של "עליית" מספר שיחות על אותו קו תקשורת. שירותים ויישומים חדשים יתאפשרו, כמה מהם אף אינם חזויים כיום. א50! אמורה לפתוח צוהר להזדמנויות חשובות לרשויות הבזק ולספקי השירותים בעלי הערך המוסף על מנת להציע מגוון רחב של שירותים חדשניים וייחודיים, התפורים לצרכי המשתמש, עבור המשתמש העסקי והפרטי. פיתוחה של אכןפ! נובע מתוך צורך כלל-עולמי למודרניזציה במע- רכת המיתוג ובציוד התמסורת, להרחבת זמינותן של רשתות ציבור- יות ולניצול מלוא היתרון הטמון בקירמה הטכנולוגית, במיוחד בטכניקות ספרתיות, תקשורת לווינים וסיבים אופטיים. אולם, החדר- תה של ה"אפ! אינה כרוכה, בהכרח, בהנחת כבלים חרשים בבל מקרה; אין ספק שהיא תאפשר, לעיתים קרובות, שימוש טוב יותר בחיוט הקיים. המעבר לתמסורת ספרתית מלאה ולשילוב גלובאלי עשוי להימשך כעשרים שנה עד השלמתו, אך כבר היום חלק ניכר של העבודה בוצע. במספר ארצות הושגה התקדמות משמעותית כלפי מימושן של הרשתות הספרתיות המשולבות (א15) אשר מהן תתפתח ה"150%. רשויות בזק פרטיות עורכות פרוייקטי ניסוי על מנת לבחון את ההזדמנויות והבעיות העלולות לצוץ עם המימוש ה עקב הצורך במיחבורן של רשתות א150, מוקדש מאמץ ל עו ארגוני התקינה הבינלאומיים העיקריים הפועלים בשדה, לגו 60117 ,1580 16 ה אם נבחן את ה"א152 בקונטקסט ההיסטורי של התפתחות . פוניה, משום שנפח התעבורה הקולית עולה בהתמדה, אף "רצות המתועשות. בחלקה הראשון של המאה ה"ו2. על אף תור : ₪ מתוך וט כרך 4, מס' 2-5, 1986. המאמר מהווה ניר"עמדה של המטחר הצרפתית 6166 תוקשוב התפתחותם של שירותי נתונים, וידאו ושירותים לא-קוליים אחרים, ה ששירותי הטלפון יהוו למעלה ממחצית תעבורת ה- מקוד מורס ל-א18 תקשורת אלקטרונית בוצעה לראשונה בטלגרף באמצעות שידורם של אותות חשמליים לאורך כבל מוליך תוך שימוש בקודים, כגון אלו שפותחו ע"י סמואל מורס, כך שייצגו אותיות, מילים ומסרים שלמים. תצורה ספרתית ראשונית זו של שידור איפשרה שילוחו של מירע במהירות איטית יחסית (מספר תווים בשניה) אך דרשה מפעילים מיומנים. שירות הטלגרף הפסיד את מקומו כאמצעי העיקרי בבזק כאשר התברר שניתן לשלוח אותות קול אנלוגיים על פני חוטים דומים, תוך שימוש במתקן שפותח ע"י אלכסנדר בל ב-1876. ברגע שהוקמה רשת של מעגלים, אשר איפשרה את מיחבורן של קבוצות גדולות של "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 5 מינויים, נוסדה למעשה ועוצבו מאפייניה הבסיסיים של רשת הטלפו- נים הכלל-עולמית הנוכחית. המשתמשים נדרשו למיומנות מזערית והתקשרו ביניהם ללא צורך במתווכים, פרט להקמת הקשר. מאז, היו התקדמויות מתמידות בטווח, בהיקף ובאיכות שירות הטלפון. יושמו יתרונות שהופקו מפיתוחים טכנולוגיים על מנת למכן ולהגדיל את מהירות ביצוע הקריאות, על מנת לשפר את איכות החיבורים, להגדיל את יכולת השידור (כלומר, את נפח התעבורה המטופל) ולהפחית, במונחים ריאליים, את עלויות השימוש בשירות. כיום, העלות הנמוכה וההתקדמות המואצת בטכנולוגית המיקור- שבבים השיבו לחיים את הטכניקות הספרתיות לתמסורת ולמיתוג, אך בתצורה מתוחכמת הרבה יותר. בין היתרונות המשמעותיים יותר שהביאו טכנולוגיות אלו לעולם רשתות הבזק ניתן למצוא איכות אות גבוהה יותר ע"י בקרה טובה יותר של הרעש והעיוותים. שימוש יעיל יותר בהתקנים קיימים, אמינות גבוהה, החלפת מידע מחיר יותר ובקרה רבה יותר של המשתמש. כתוצאה מהתבנית ההיסטורית של התפתחות הבזק, קיימות במר- בית המדינות רשתות נפרדות המטפלות בקול ובשירותים לא-קוליים איטיים ולאחרונה, בתעבורת נתונים מהירה. לכל סוג של רשת יש צורך בהתקני מסופים נפרדים ובעורקי נגישות-משתמש שונים, כל אחד עם המימשק הייחודי שלו ואופייני הפרוטוקול. ההתפתחות הנוכחית של רשתות מיתוג ציבוריות כאלו לעבר תפעול ספרתי תאפשר התפתחות טבעית לעבר הקמתו של סט יחיד אחיד, יעיל יותר מבחינה כלכלית, של משאבי רשתות אשר דרכן יסופק המיגוון הרחב של השירותים הנדרשים ע"י העסקים המודרניים, החל מטלפוניה וכלה בועידות וידאו. תוך שימוש במימשקים ופרוטוקולים פשוטים ואוניברסאליים. האופיינים הטכניים של א150 בתפיסתה הבסיסית מציעה 150 למשתמש סידור סטנדרטי של שני ערוצי תמסורת בקצב של 82%א64 (64,000 ביט בשניה) יחד עם ערוץ עזר של 168805 (ראה נספח). סידור זה נקרא "המימשק הבסיסי". קצב שידור של 648895 מספיק על מנת להעביר אותות קול באיכות גבוהה, פקסימיליה, טקסט, נתונים מהירים או אותות טלויזיה במהי- רות סקירה נמוכה. על מנת לתת לקורא מושג"מה על המשמעות נוכל לומר שמהירות זו הינה שוות-ערך לשידור טקסט בקצב של 0 תווים בשניה או 4 או 5 עמודים מודפסים בשניה: שידורי הפקסימיליה ישתוו במהירותם למכונות שיכפול מסמכים משרדיות ובהירות המסמך המתקבל תשתפר במידה רבה. הערוצים המכונים "ערוצי 8" יבולים לשמש, כולם או מקצתם, ליישומים שונים: לדוג- מה, אחד או שניהם יכולים להיות מנותבים בקביעות דרך הרשת ולהיות מוקצים לשימושו הבלעדי של מעגל יעודי, כלומר "קו חכור". ערוץ העזר בן 895א16 מיועד בעיקר להעברת הוראות בקרה בין "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז מנוי והרשת לשם ניהול ערוצי השידור הבסיסיים; אולם, יש לו בוטל נוסף לשאת ולספק שירותים אחרים. הסידור הבסיסי עשוי שלא להתאים למשתמשים בעלי רמת דרישות גבוהה וותר. עבורם, יהא זמין "מימשק עיקרי" אשר יהא מסוגל לשדר בקצב של 1805א2. [מאמצי תיקנון עתידיים צפויים להתמקד בקיבולת הגבוהה וותר של השידור "רחב הסרט", כלומר, מעל תחום המגבייט]. הציוד שב הקרוי זא (והשחקוטס= 5 הלקוח. א''א תהיה דומה ב אחד או סט של מימשקים כ הלקוח. רשות המשתמש יחובר לרשת ה-א150% באמצעות מיתקן חוזההווחזט 1 אזסא60!) אשר ימוקם באתר מספר מובנים למודם, בכך שמימשק תקני אלו יסופקו לצורך חיבורו לרשת של ציוד הרשת האוניברסאלית על אף שעקבות שורשיה של ה-א150 נעוצים ברשת הטלפון, אמורה הרשת החדשה להביא את "כל הרשתות לכל המסופים" בכך שהיא תספק אוטומטית את השירות המתאים לכל בקשת שירות למיגוון סוגי מסופים המתוכננים לשירותים יחודיים אשר בעבר נקשרו לרשתות נפרדות יעודיות כמו הטלקס, טלטקסט, מיתוג המנות או שידור נתונים בקצב גבוה. שיתוף פעולה עם רשתות ציבוריות או פרטיות-יעודיות קיימות יאפשר הרחבתה של קיבולת ה-80%], ונרקמות תכניות לספק נגישות קלה לשירותי העברת נתונים במיתוג מנות ארציים ובינלאומיים וכן שירותים במיתוג מעגלים. 180 עשויה להיות קונספצית הבזק החדשה המשמעותית ביותר אשר נוצרה בעשרות השנים האחרונות וסביר להניח שהיא תשנה לחלוטין את המבנה הכללי של המערכות שנבנו לאספקת שירותי בזק ציבוריים בכל רחבי העולם. אולם, חשוב להבין שהצלחתה לא תימדד במונחים של הישגיות טכנית - ולא משנה עד כמה זו מרשימה. המבחן האמיתי יהא בדרגת מימושן של ההבטחות בתחום טכנולוגית הבזק המתקדמת לרווחתו של המשתמש. מדוע צריכים משתמשים עסקיים להתענין? בזק הפך להיות חלק אינטגרלי וחיוני של מבנה העל של הפעילות הכלכלית המודרנית והחיים החברתיים. מצב זה נכפה בשנים האחרונות כתוצאה מהתפתחויות בטכנולוגיה האלקטרונית, וההשלכות המלאות לכך מתחילות לבצבץ רק עתה. המהירות, הגמישות והאמינות של המיתוג מבוקר המחשב, קיבולת התמסורת הגבוהה של הסיבים האופטיים, הלוויינים והחידושים בטכניקות המוליכים למחצה מדרבנים את התפתחותם של שירותים חדשים אשר היו עד כה לא כלכליים או אף בלתי"אפשריים. כתוצאה מכך, ההוצאה העסקית על בזק ציבורי ופרטי מהווה נתח נכבד לעסק הפרטי. עסקים תורמים הרבה מעבר למחצית סך התקבולים של רשויות הבזק (על אף העובדה שהם מהווים חלק קטן הרבה יותר מסך המינויים). תוך מספר מועט של שנים עשויה ההשקעה ברשתות פרטיות המחוברות ל-א185 לעלות על סך ההוצאה של המגזר הציבורי. הדרך בה מתפתחים שירותי הבזק, ובמיוחד ה- אספ!, הינה בעלת חשיבות רבה לעסקים. יהא זה מוטעה לשרטט תמונה מוגזמת של ההוצאה הציבורית ה בכך. מודרניזציה יחד עם גירול בביקוש יהפכו את ההשק- 4 הכרחית. נוסף לכך, ייעשה שימוש נרחב בקווי המינויים הקיי" . ם, זוג חוטי הנחושת המקשרים משתמשים למרכזיותיהם האיזור- - בפועל, אלו מייצגים נתח רציני מסך ההשקעה במערכות התמסורת הנוכחיות אך קיבולת נשיאתם לא מוצתה עד תום. ניצולם 0% משמעותית ליישומה של ה"א80! בעלות מציאותית. יי משתמשים עסקיים מספר הסתייגויות רציניות ביחס ל-א185. . - 2-5 שנראה ברור שההשקעה הפרטית והציבורית תהא - 7 הרי היתרונות למשתמשים ולקהילה, בגדול, עדיין לו- ו פל מסוים. יש דאגה רבה שכמה שירותים קיימים בעלי יי ם, הנחשבים גבוהים, יינטשו או יהפכו בלתי-מושכים, על -- את המשתמשים לעבור לשירותים החדשים, בלא תלות המהירת של; אד בצרכיהם. חששות קיימים גם ביחס להתיישנות לצ וד קיים ועתידי באתר הלקוח, אשר עלול שלא ליישר / עם התקנים החדשים. מעל הכל, המשתמשים חוששים שמספר ן רשויות בזק ינצלו את ה-א180 על מנת להאדיר את עמדותיהן המונופוליסטיות גם במגזרי שוק חדשים מתפתחים. משתמשים רבים מאמינים שהם יפיקו יתרון מסביבה תחרותית אשר בה יתורגלו בהרחבה בישורים יזמיים. ברור, המשתמשים המתענינים בטווח המיידי ב"א150 יהיו אלו המטפלים בנפחי מידע גדולים או אלה אשר עסקיהם משלבים בזק בתלל אינטגראלי מהשירותים אותם הם מציעים. אולם, נראה בבי- רור שלקראת סוף העשור יימצאו רק מעטים, אם בכלל, אשר יעמדו בצך ויחרישו נוכח התפתחויות אלו, על אף שהשירותים הקיימים וישארו זמינים. מענין לציין שמשרד התקשורת הצרפתי מציג את ה-א180 בחבל בריטני והוא מתועל בראש ובראשונה לעסקים קטנים ולמשתמשים מקצועיים. מתוך נסיון העבר, חשים המשתמשים העסקיים שרשויות הבזק והגופים התחיקתיים אינם מקנים משקל מתאים לצרכים ולבעיות של המגזר העסקי.. באופן טבעי, תפישתם וועדיהם אינם תמיד זהים. אולם, יש סימנים מעודדים ששיתוף מוגבר יותר של משתמשים בתהליך קביעת המדיניות בנושא אס8ז יתקבל בברכה ע"י רשויות הבזק והארגונים הבינלאומיים המעורבים בשטח זה. אי-לכך, הכרחי עתה שמשתמשים עסקיים ינסחו ויציגו את דרישותיהם וציפיותיהם בשלב רשמי זה של פיתוח ה-א180. שיקולי המשתמש חופש הבחירה של המשתמש ואופציות עתידיות בחירת השירותים בעוד משתמשים יוכלו למצוא ב-150 רבות מדרישות הבזק שלהם, הם לא יוכלו, בכל מקרה ומקרה, לצפות כיצד מתמלאים צרכיהם במונחים של ביצועים, אבטחה, זמינות ואמינות. למשתמשים אלו צריכה להישמר זכות חופש הבחירה בין חלופות שונות של שירותי תמסורת. לדוגמה, ה-1667 מאמין שהחדרתה של ה-א80! לא תבטל את הצורך בשירותים המתאימים מבחינת תפקודן ומבנה התעריפים למעגלים החכורים הפרטיים הבינלאומיים המסופקים כיום (171.6%) ושירות זה חייב להמשיך ולהיות זמין. נוסף לשירות ה-1?1.6 המוצע לרשתות פרטיות, קיימות רשתות המשותפות לתעשיה, כגון 5118 ו17ש]/5. מערכות קווים פרטיות משותפות אלו תיפקדו ביעילות משך שנים רבות ועד שלא יתברר שיש יתרונות ברורים למשתמשים, יהא זה בניגוד לדעתם ולענינם לדרוש החלפתן של רשתות אלו ב-א80!. 66 [הועדה המיעצת הבינלאומית לטלגרף ולטלפון, חלק קבוע של טז1 (איגוד הבזק הבינלאומי), אשר פיתחה תקנים, כהמלצות לא מחייבות, בטיפול בשאלות טכניות, תפעוליות ותעריפיות] עשתה צעד חשוב בתקופת המחקר הארבע-שנתית האחרונה בהפקת המל" צות בנושא ה-א150 אך נותרה עדיין עבורה רבה. הסכמה בינלאו- מית מהירה על סט מתאים בתקווה שיהיה מזערי, של תקנים ל-א180 תאפשר את אספקתו המוקדמת של ציוד מנויים 678 (שווסוצ) הטותקוטף פספווחסזץ) תואם ויעיל כלכלית. חיוני שבעבודה זו יוכר הצורך בגמישות ותינתן לו עדיפות גבוהה, לא רק במשך תהליך התיקנון החיוני, אלא גם בשלב התכנון של יישומים ארציים של ה-א80!. הצורך בגמישות נובע ממספר סיבות, אשר הברורה שבהן היא השינויים העתידיים הן בטכנולוגיה והן בדרישות המשתמש אשר עדיין אינם ניתנים לחיזוי, אך הנסיון מורה לנו שהם בלתי-נמנעים. נוסף לכך, קיימת דרישה חשובה והמשתנה בקביעות, של עבודה במשותף בין ה-80! ומיגוון הרשתות האחרות, בין אם הן ציבוו , "ות, משותפות לתעשיה או פרטיות. שיטות למיספור מדריכים 6% חייבות, לדוגמה, לקחת בחשבון את ל ש 0 ות ה"א150 בסביבה תחיקתית משתנה ואת ו ו בטווח הקצר, לאכלס רשתות יעודיות קיימות, בגון ציבוריות. ציכה ג להתאפץ במושות אש וצ וט רתי הוולת רות כל ימת ל המקר צריבים לנצל את ה-א150 בצורה כזו שתמלא אחר צרכיהם העליו יים המיוחדים בכל זמן נתון. הגדרת הרשתות צריכה גם לאכלס את הטווח הרחב ביותר האפשרי של יישומים העשויים לכלול דרישות המשתנות בצורה קיצונית של נפחי נתונים, קצבי שידור וזמני תגובה. עקב אופיו של נוהל התקינה ב-66111, הצורך זמן ניכר, ורמת המומחיות הגבוהה הנדרשת, ברור שלא יהא זה מציאותי למשתמ- שים פרטיים ואף לגופים מייצגים של משתמשים להשתלב בעבודה הפרטנית. אף-על-פי-כן, יש להציץ בקצרה מפעם לפעם למתרחש בעולם זה. הצלחתה של ה-א80! מותנית בצורה חזקה בהגדרה הראשונית וביישום הנרחב של התקנים. ללא תקנים יעילים, יסבלו ביצועי הרשתות, ללא ספק, ו"קופסאות שחורות" המיועדות להמרת הפרוטוקולים תיתווספנה לעלות המערכות והיישום ההנדסי יהא קשה יותר. הסכנה גם קיימת שסידורים שיתאימו לרשויות הבזק לא יקחו בחשבון, במידה מספקת, את שיקולי המשתמשים. בחירת המימשקים ד6, בעבודתה על א180, הכירה בנקודות פיזיות מסוימות אשר בהן חיבורו של ציוד הלקוח לרשת עשוי להתרחש; אלו ידועות בשם "נקודות ייחוס" ומצוינות באותיות (₪ .8 .1 .0). תהליך התיקנון מבקש להגדיר סט של אופיינים עבור כל נקודת ייחוס בה עשוי להתרחש החיבור הפיזי. פרסומה של המלצה (או תקן) ע"י 66/11 אינו מאלץ רשות בזק נתונה לאפשר נגישות לנקודת הייחוס הספציפית - אלא רק, שאם היא מקצה אפשרות לנגישות, יתרחש החיבור בהתאם לכללים מסוימים. גם אז, הפירוש הפיזי של כללים אלו הינו ענין של תהליך קבלת החלטות ארצי. היות ובטבעה, א50! הינה קונספציה גלובאלית, צריכות ממשלות ליישם את תקני ה-א180 מנקודת מבט בינלאומית. בעוד שלמשתמשים רבים וכן לספקים, הנגישות לנקודות הייחוס. 5 ד תהא הולמת, יהיו אחרים סבורים שהשימוש ב-675 בעל תכונות המתאימות לחיבור ב- הינו עדיף. אולם, סביר להניח שהחופש לבצע זאת יוגבל ע"י מספר רשויות בזק. ה-160 מכיר בזכותה של מדינה לקבל החלטה כזו, במיוחד עם קדמה לה התייע- צות הולמת עם המשתמשים הפוטנציאליים. אולם, יש מקום להקנות למשתמשים גמישות מירבית, תוך לקיחה בחשבון של מיגוון ההזדמנויות שיצוצו מההתפתחות הטכנולוגית. תקנים כאלו יסייעו למשתמשים ביישומן של מערכות פרטיות בהיקף ומה. יקלו את אספקת המוצרים המתוזמנת על בסיס כלל-עולמי ווקנו למשתמשים את ההזדמנות לבחור ציוד מתוך תחום רחב של 0 ברמת בטחון גבוהה לחיבור ותפעול מוצלחים על פני רשתות א יתר-על-כך, יצרנים ירורבנו לספק למשתמשים מיגוון רחב של ציוד במועד המוקדם ביותר האפשרי. דבר זה יכול לאפשר גידול בלבלי אשר יפחית את עלויות הציוד למשתמשים ויאפשר ניצול מוגבר של הציוד במערכות המשתמש וברשת. "מעשה חושב" רצמבר 1986 כסלו תשמ"ז 5 16 נוסף לבך, הניצולת המוגברת של א80!, הנובעת מתחרות בציוד, תוביל לעלות פחותה יותר למשתמשים הפרטיים ב-א180. בחירת הציוד מאמינה שהמשתמשים יפיקו יתרון מזמינותו של המיגוון הרחב של 605 לצורך חיבורו ל-א180, תוך מילוי סט מזערי של דרישות חיבור לרשת. ההיצע התחרותי של מסופים, בקרי אשכולות, בקרי תקשורת, 248%8 ר-675 אחרים ע"י מיגוון רחב של ספקים הינו הדרך היעילה ביותר להבטיח שדרישות המשתמש תמולאנה בצורה מתוזמנת ויעילה מבחינה כלכלית. מצב זה תואם לקו הנקוט ע"י 0560 הגורס ש"תחרות ממריצה את החדשנות, מרחיבה את אפשרויות הבחירה של הצרכן וממתנת את עליות מחירי הציוד". ודאי, דרישה מינימלית לאישור וחיבור כלל הציוד המוצע למשתמש ל-א50] ציבורית היא שהציוד לא יגרום נזק למשתמשים, לצוות התפעול של הרשת ולרשת עצמה. פרוטוקולים תקניים המגדירים את השירות למנוי יהיו חייבים לעמוד, נוסף לכך, בדרישות תאימות לאותו שירות. קריטריונים אחרים ייקבעו ע"י כוחות השוק. דרישות מהן יש להימנע הן אלו המתייחסות, שלא לצורך, לביצועי המוצר (לא לנזק לרשת) ולמפרט המוצר (לרוגמה, נפח האחסון) המתייח- סים לניצולת המסוף ולא לדרישות התקשורת. כפי שמנסח זאת סספס: "...יש לאפשר הקלה בדרישות הסמכתו של ציוד מסופי חדש האמור להתחבר לרשה, תוך כדי מילוי הצורך החוקי אשר יבטיח תאימותו של הציוד המחובר לרשת ואשר יגן על ציוד המשתמשים, הטכנאים והרשת עצמה". עמדתה של 166 בדבר אישור/הסמכה של ציוד הקצה מנוסחת בצורה מפורטת יותר בניר עמדה הניתן להשגה מהמנהלה הבינלאו- מית או מהועדות הארציות. בחירה באופציות עתידיות מבין הדרכים הרבות ליישומו של תכנון כלשהו, נוטות כמה מהן להותיר את האופציות העתידיות פתוחות בעוד אחרות נוטות לסגור אותן. עם מימושה של א180, חשוב ביותר לקהילת המשתמשים שמתכנניה ובמיוחד אלה העוסקים ביישומים יפעלו בדרך כזו שת- תיר ובודאי תקל על שימושים יצירתיים במשאב הבסיסי אותו מייצגת א150. אם לפרט: בהנחה שהשימוש הפיזי של ה-א80! יהיה מאגר של קיבולות תמסורת בטיטיות, מנגנוני ניתוב, מימשקי משתמש ומשא- בים דומים אחרים, מבקשים המשתמשים שאופיינו הרשת כפי שמומשו למעשה יאפשרו לכל משתמש לבנות על בסיס 150 זה, בקלות ובעלות נמוכה, מיגוון רחב של יישומים נגזרים. הדגש המושם ע"י משתמשים בקונספציה של כלליות, גמישות וקצה פתוח ביישום 50 הינו קרוב לודאי תגובה לאנטיתיזה של תכונות אלו, המאפיינות כעת חלק גדול ממיתקני הבזק הקיימים בעולם. ברור שהרשתות הקוליות הקיימות תַעלו את עצמן במשך השנים "מעשח חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז לתעבורת קול אנלוגית ממותגת מעגלים וכתוצאה מכך מוגבלת שימושיותן לשירותים אחרים. אבחנה בין שירותים מונופוליסטיים ותחרותיים התפתחותו של הבזק, במיוחד ה-א180, מעלה על המדוכה את השאלה מי מספק טוב יותר את המיגוון ההולך ומתרחב של מוצרים ושירותים בשטח זה: מונופול או ספקים מתחרים. זהו נושא חשוב ביותר לדיון אם התפתחות זו הופכת לדינמית ומסודרת מיד והאם המגזרים הפרטי והציבורי מרכזים את פעילויותיהם במקומות בהם יעילותם מירבית. על מנת להיות מעשי, יש לקבוע אבני-בוחן מוגדרות ורלבנטיות בעלות יישום כללי, פרגמטי ועקבי. הן צריבות לספק אמצעי אובייקטיבי להגדרת גבולות מוכרים בקלות לטווח הפעילויות של הספק המונופוליסטי ועי"ב למנוע שימוש לא הוגן בלשהו של עמדה שלטת אשר תחתור להחזיק את התחרותיות ולהרחיב את המונופול הקיים שלה לשווקים המשורתים טוב יותר ע"י תחרות חופשית. אל לאבחנה כזו להיות מבוססת על טכנולוגיה, משום שזו כפופה לשינויים דינמיים וכן אל לה להתבסס על סוג המידע בו היא מטפלת משום שכל עוד 150% מתפתחות, הרי כל סוגי ותצורות המירע יטופלו חד-משמעית בצורה ספרתית. היא צריכה, מחד, לאפשר הגנה מונופוליסטית כאשר האופיינים המונופוליסטיים הטבעיים ברורים ומאידך, לקדם את התפתחותם של שירותים המאופיינים בכך שהם מטופלים בצורה הטובה ביותר בסביבה תחרותית. מונופולים טבעיים משלבים בדרך כלל השקעות בעלות משך חיים כלכלי ארוך, סיכון נמוך ואספקת שירותים בסיסיים סטנדרטיים לציבור הרחב. בהשוואה, מוצרים או שירותים תחרותיים כפופים בדרך הטבע להגדרה מחורשת בצורה קבועה בשוק, צורך להציע מיגוון יתרונות ולעיתים קרובות כתגובה לביקוש מגזרי או יחודי ודורשים שיווק ופיתוח כבירים. כמסקנה, השקעות באלו מיועדות בדרך-כלל לטווח הקצר וכרוכים בהם סיכונים גבוהים יותר. ההפר- דה המבוססת על שיקולים כאלו מבוססת על בסיס כלכלי מוצק ולכן ניתן לרתום אותה ככלי מנחה בקביעת מדיניות. לא מן הנמנע שייווצרו איזורים אפורים ככל שהשילוב מטשטש את התפקידים המסורתיים והנפרדים של מפעילי הרשת וספקי השירות. שם צריכות ההחלטות להתבסס על ניתוח איזו מדיניות תביא למשתמש את היתרון הגדול ביותר. למשל, ע"י ביצוע השקעה התחלתית נוספת קטנה, יוכל ספק ה-א50! המונופוליסטי למצוא עצמו בעמדה שיציע שירותים מסויימים בעלות נמוכה יותר מאשר הספק העצמאי. אין בכך כדי לסווג את השירות בתחום המונופוליס- טי. מנקודת מבטו של המשתמש, נראים גורמים אחרים כגון נוחות או יעילות חשובים יותר ושווים התייחסות. שאלה אחרת השנויה במחלוקת תצוץ אם מדינה מסוימת תחליט שיש ענין ציבורי ששירות מסוים, בעל מאפיינים תחרותיים ברורים, יהא זמין באמצעות ספק מונופוליסטי. אנומליות מסוג זה צריכות להיות מזוהות בבירור תוך יידוע הציבור הרחב. יש לצפות שבבואה לקבוע את מדיניות ה"א150 שלה, תביט כל מדינה, בהתאם לסביבה הייחודית שלה, מנקודות מבט שונות על האיזון העדין בין יעדיה הכלכליים, החברתיים והפוליטיים. מבחינתו מעודר ה-1606 חופשיות מירבית באספקת שירותים בעלי אופיינים תחרותיים. במדינות בהן אומצה הגישה הליברלית, יכלו ספקי השי- רות להציע למשתמשים פתרונות כלכליים לתחום רחב של דרישות יישומיות. כמה משתמשים בארצות אלו חוו יתרונות ביצועיים ותפקודיים משמעותיים בנושא המחיר כתוצאה מתחרות זו. יתרה מזאת, הגידול בביקוש לשירותים אלה עודד את החדשנות הטכנית, יצירתם של עסקים חדשים וגידול ברמת התעסוקה. ע"י תרומה לפריון בתעשיות היצרניות, ע'י דירבונו של הגידול המהיר בתעשיות השירותים וע"י עידוד יצירתם של עסקים חדשים, יתרום שוק ם ליברלי לג'דול כלכלי, ובאופן כללי יותר לרמת חיים גבוהה ר. סודורי מעבר נאמר לעיתים, ביאוש-מה, שהוקדשה רק תשומת לב מועטה לבעיות שהמשתמש העסקי עלול לעמוד בפניהן ולפותרן במהלך המעבר ל-180. השינוי יהיה כרוך במימשקים חדשים ובפרוטוקולי איתות אשר ייושמו ב-078. 678 הממותקנים כיום ייאלצו להתחבר למתא- מי מסופים, להיות מוחלפים ע'י יחידות חדשות או לעבור שינוי בשרה. הדבר ישים הן למימשק הנגישות הבסיסי בן 648875 והן למימשק "הקצב העיקרי" בעל הקיבולת הגדולה יותר. היות והשינוי דורש תכנון קפדני, חשוב שמועדי זמינות השירות ייוודעו למשתמ- שים זמן רב מראש ובכל מקרה שתוקצה תקופה מתאימה למעבר. קיומם של שירותי ביניים ושירותים נסיוניים יכול לגשר בין השירו- תים הקיימים לבין ה-א150 העתידית. אולם, שירותי ביניים עלולים ליצור דור חדש של חיבורים אשר יהיו שונים הן מהמימשקים והפרוטוקולים הקיימים והן ממימשקיה ופרוטוקוליה המתוכננים שפ ה-א180. הדבר יכביד על הקושי בקבלת החלטות להשקעה בציוך וביישומים חדשים. מספר רשויות בזק מספקות בסיס ניסויי או ביניים למימשק רשת פשוט יותר מאשר תקן הנגישות "הבסיסי". שיקולים הנוגעים להתפתחות זו הם קיבולת מתקני הרשת וקיבולתם של כמה קווי מנויים לטפל בקצב שידור גבוה יותר. הזמינות הרצופה של מימשק ביניים כזה עשוייה לענין משתמשים וספקי רשתות מעבר לתקופת הביניים. ויתכנו יישומים רבים שאינם דורשים את יכולתה של הנגישות "הבסיסית" של ה-א150 ואינם מסוגלים להצדיק הגירה. תכנון מעמיק ועשיר יותר מזה הנדרש ע"י המשתמשים עלול להכניט מורכבות בלתי-נחוצה ולהטיל עלות כספית על המשתמש ועי"ב לדכא את ניצול הרשת. מימשק חלופי פשוט יותר עשוי להקל על תנועה מוקדמת יותר ורחבה יותר בהיקפה לעבר ה-א8!. מומלץ שהיתרון הבלכלי של מימשק כזה ינותח ע"י 601177, משתמשים יעברו, קרוב לודאי, לד150 כאשר מיתקני הרשת יהיו מושכים מספיק וכאשר הם יהיו זמינים במספר משמעותי של את- רים. היות והיישום אמור להתבצע בשלבים, תהא התנועה לעבר א80! בעלת אופי מדורג. אולם, שיקולים אחרים עלולים להופיע. עסקים רבים השקיעו כסף רב ביישומים התלויים בזמינות הרציפה של השירותים הקיימים. אי לבך הם מודאגים וחפצים לקבל הבטחות מפורשות מהמינהלים המתאימים במדינותיהם, שלא תהא נטישה של שירותים אלו או הפיכתם בצורה מלאכותית לאי-כלבליים כדי להאיץ את הנדידה ל-182. חייו המעשיים והכלכליים של הציוד הנמצא ברשות המשתמש נעים בין חמש לעשר שנים. קיימת דעה שרשתות ציבוריות כלליות מאופינות במשך חיים ארוך יותר ולבן לא יהא כל קושי במתן חופש בחירה למשתמשים בהחלטתם הנוגעת למועד הנדידה. מקובל שעם התקדמות הנדידה, עלול להיווצר מצב בו העלויות הקבועות תיפולנה על נפח תעבורה הולך וקטן. אולם, חישוב התעריפים צריך לקחת בחשבון את הגורם המאזן, הנובע מתוך בלאי מוחלט או מתקדם של השקעתן של רשויות הבזק. 166 אינו, כמובן, דוגל בהמשך קיומם של שירותים שביסודם הם בלתי-כלכליים. נראה שבלתי נמנע ש-150% תשפיע על האספקה הטכנית של 71.6 (מעגלים חכורים פרטיים). עסקים רבים ביצעו השקעות כבירות ברשתות פרטיות המבוססות על 71.6 כאבני בנין. נייר עמדה אחר של 6 זיחה כבר את האופיינים הרצויים של 716% וחשיבותם לקהילת העסקים, במיוחד בתחום הבזק הבינלאומי. בקונטקסט הנוכ- חי זוכים המשתמשים העיסקיים להבטחות מספקות ממספר רשויות בזק ש"שירותים לא ממותגים" כגון 71% יימשכו גם בסביבת ה- אספן, אולם החששות עדיין קיימים. הד6,וק הנוכחי זוכה להערכה הודות למיגוון התכונות אותן הוא מציע למשתמש כאשר הוא זקוק להן. המשתמשים חפצים בהמשכיותו של מצב זה. במודכן, משתמשים נוכחיים רבים רואים לתעריף. הקבוע של ה-1.6%ע מרכיב בעל חשיבות עליונה וחלק אינטגרלי מהשירות החייב להישמר בלא תלות בצורת פיתוחן הטבני של הפונקציות. השיקולים דלעיל ישימים לכל השירותים הקיימים, הן צרי הסרט והן רחבי הסרט, שיקולו עלות כ ל שראונו מקודם, למשתמשים העסקיים נתח חשוב בסך ההוצאה שתיפול על שכמם עם התחברותם לשירותים שתציע א1]500, בין אם הספק ישתייך למגזר הפרטי או הציבורי. עסקים פועלים בסביבה המאופיינת בדרגת תחרותיות גבוהה הן במישור הארצי והן הבינלאומי. רווחיותם, יעילותם המתמשכת ואף הישרדותם מותנית בדחף קבוע להגברת היעילות והפריון. ביחס לפיתוחה של טכנולוגית עיבוד הנתונים והמיכון המשרדי, מהוות האפשרויות המוצעות ע"י שירות הבזק החדש והעתידי גורמי מפתח במגמת השיפור בפריון וברמת השירות. בזק הוא ענף ההולך וגדל ובמספר מקרים הוא תופס פלח נכבד מהוצאות התפעול ומתקציב ההשקעות של החברה. גורמים מימו- ניים אלו, כמו גם שיקולי בזק אחרים, משפיעים על מספר גדל והולך של החלטות קריטיות לטווח הארוך בתוך העסקים. אם נשלבן יחדיו, דורשות נסיבות אלו שהתעריפים יציגו אופיינים בסיסיים מסוימים; כלומר, הם צריכים להיות יציבים, מובילים לחד- שנות ושקופים. 6 מאמינה שעל מנת להשיג יערים אלו, צריך כיוון המדיניות העיקרית בקביעת תעריפי 15 לשקף את עלותו ומבנה יעילותו של ספק ה-א150, יחד עם החזר השקעה סביר. בעקרון, תעריפים צריכים להתייחט למשאב הרשת הנצרך בלא תלות בסוג היישום המשתמש ברשת. לדוגמה, אין סיבה הגיונית מדוע ערוץ ה- 645 יחויב בתעריף נפרד עבור נתונים ועבור קול. וציבות התעריפים ההוצאה על שירותי בזק עלולה להוות נתח משמעותי בעלות הכללית של מערכת לטיפול במידע. עם התרחבות השימוש בשירותי הבזק, יעלה אחוז זה מדי שנה. הוצאות התקשורת עלולות להפוך גורם עיקרי בהחלטתה של חברה על המבנה הארגוני שלה ועל המיקום הגאוגרפי של אתרי פעילותה. באותו עניין, החלטות השקעה הנוגעות למבנה מערכת המירע הכוללת של חברה צריכות לקחת בחשבון את הוצאות התקשורת כמו גם גורמים דוגמת ארגון החברה והמיקום הגאוגרפי. החלטות בעלות חשיבות בסיסית כזו לחברות ניתן יהיה לקבל ביתר קלות על רקע של תעריפים יציבים. עם סיומה של תקופת ההרצה, כאשר יהא צורך לקבוע את צורת המחיר על בסיס צרכני, הקשר הישיר בין עלויות אספקתו של שירות נתון לבין תעריפו יתן את הסיכויים הטובים ביותר להשגת היציבות הנדרשת: הוא ממזער את אי-הודאויות חקיימות כאשר החלטות התעריף מושפעות משיקולים סוציו-פוליטיים. אלו עלולות להאיץ תנודות חריפות ועיוותים כלכליים ויש להימנע מהן כל אימת שניתן. וצורתה של סביבה המובילה לחדשנות החשדנות ויישומן של טכנולוגיות מתקדמות, מהווים גורמי מפתח בארגון ובחיפוש אחר שיפור הפריון. בהתאם לאופיים, מסוגלים "מעשה חושב" דצמבר 1986 כסלו תשמ"ז מבני התעריף לספק תמריץ משמעותי או, במידה שווה, בולם. לדוגמה, בעוד מרחק, איכות רוחב הסרט וזמן החיבור, קשורים ישירות לעלות אספקתו של ערוץ בזק קבוע, הרי דרך השימוש בשירות והנפח המשודר אינם משפיעים על עלות האספקה. מרבבים סטטיסטיים לא היו מפותחים מעולם אם התעריפים במעגלים הפרט- יים היו רגישים לנפח. בדוגמה זו, הקשר הישיר בין עלות אספקתו של שירות נתון ותעריפו מספק את ההזרמנות הטובה ביותר להשגת סביבת החדשנות הנדרשת. שיקולי תעריף אחרים בהמלצה על קשר ישיר בין העלות לתעריף ככיוון מדיניות בללי בקביעת תעריפי א50], אין 166 מתעלמת מהקשיים הכרוכים בזיהוי ברור של כל הגורמים הקשורים לשירות נתון כלשהו. אולם, יישומה של א50], נוסף לכלכליות ולגמישות שהיא מספקת, מציע הזדמנות לקבלת יחסי עלות/מבנה/תעריף קלים יותר לזיהוי. רשויות הבזק וגופי התחיקה חייבים לעשות כל נסיון להשתבץ בקו מדיניות זה ועי"ב להקל על ביטולן של סובסידיות צולבות לא הכרחיות בי השירותים. 6 מודע לבך שעקב תפקידם כספקי שירות ציבורי, לא נתונים מינהלי הבזק בעמדה שתאפשר להם ליישם במלואה מדיניות כזו. חשוב גם לציין כאן, שבאשר מבוצעות סטיות הכרחיות עקב סיבות סוציו"חברתיות, יש לזהותן בבירור ולהגדיר את גבולותיהן ועי"ב לאפשר את פיתוחן של אסטרטגיות השקעה יותר קוהרנטיות, יעי- לות וטכניות שתינקטה ע"י משתמשים ויצרנים ותספקנה את הבסיס לדו"שיח מוקדם בין המשתמשים ורשויות הבזק. יישום זהיר של ישה זו הופך חשוב עוד יותר כאשר צצים שירותים משותפים מהשילוב בין 150% לטלויזיה בכבלים. החדרתה של ה"א50] תאיץ ותספק הזדמנויות לבדיקתם, לפישוטם ולהגברת מידת הרציונליזציה של העקרונות עליהם מבוססים התעריפים. בין יעדיה הרצויים של עבודה כזו יהיו התחזוקה או שיפור של המשתמשים בתעריף לאור דרישותיהם העסקיות. מחדו- רות חדשות תופקנה, קרוב לודאי, ותשקפנה את השינויים ביחס התעריפים בין השירותים הקיימים. למשתמשים עסקיים ממוסדים יהא זה חיוני שכאשר עליות תעריפים רציניות הן חיוניות, הן תתוכננה ותבוצענה על פני תקופה ארוכה דייה על מנת למזער את ההשפעות המזיקות. ₪ 15% בארצות המתפתחות במבט ראשון, א150 היא בעלת ענין בעיקר לעולם המתועש - אכן, היות והשווקים העיקריים נמצאים בארצות המפותחות אך טבעי ש-א50] תניב בהן את יבולה הראשון. אולם, במרכזים עירוניים ברחבי העולם השלישי, זקוקים כבר עתה מספר משתמשים לאותם שירותי בזק מתוחכמים כדוגמת עמיתיהם בארצות המפותחות יותר. אף הם יביטו קדימה לעבר היתרונות וההזדמנויות המוצעות ע"י אם8פ]. ניתן לצפות שדרישות אלו תגדלנה עם התפשטות הבזק לאיזורי הספר וע"י זה תדרבנה את הפיתוח הכלכלי והחברתי "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז ותספקנה מבנה-על להגדלת זמינותם של שירותי קול ואחרים. 180 ניתנת לזיהוי ודאי כיעד לטווח ארוך של המדינות הפחות מפותחות, אף על פי שעבורן לוח הזמנים ליישום יהא ארוך יותר. שיקולים טכנולוגיים מהווים גורם פחות חשוב ממה שניתן לתאר. מספרם המועט של מבני העל בתחום הבזק במרבית העולם חמת- פתח עשוי לאפשר למדינות אלו לעקוף שלבים בפיתוח הטכנולוגיה, אותה סללו המדינות המתועשות, ולנצל את מלוא היתרון של החידושים הטכנולוגיים האחרונים. הטכניקות החדשות כגון מיתוג ספרתי, מערכות לווינים וסיבים אופטיים עשויות להתגבר על מרבית הקשיים הגאוגרפיים והאקלימיים אשר עיכבו את התפתחותו של הבזק ב-1.06%. אם תיצמדנה הארצות המתפתחות להמלצותיה של 6117, תוקל דרגת נגישותן לשירותים המוצעים ע"י רשתות אחרות ויתבן אף שתיפעלנה כספקיות של שירותים בעלי ערך מוסף דוגמת בטיסי נתונים איזוריים. בהקשר זה, מקבלת 166 בברכה את דו"ח הועדה העצמאית לפיתוח הבזק הבלל-עולמי. הוא יוצר קרקע פוריה לשיפור והרחבה מהירים של הבזק בארצות המתפתחות, תוך ניצול היתרונות הגלומים בטכנולוגיות החדשות עד תום, בכפיפות להתאמתן לדרישות המ- דינה הספציפית. הועדה מיקדה בצורה נכונה את הדגש על אספקת שירותי טלפון לאיזורים מרוחקים והציעה שהדבר ייעשה בקונטקסט של תכנית לאומית. 166 ממליצה שבפיתוחן של תכניות כאלו יובאו בחשבון צרכיהם וסולם עדיפויותיהם של המשתמשים העיסקיים. מסקנה מנקודת מבט טכנית, א50! הינה, ללא ספק, מושכת, אך היא אינה יכולה להוות יעד בפני עצמה אלא רק אמצעי לסיפוק צרכיהם העכשוויים והעתידיים של המשתמשים. עיצובן של דרישות אלו יהא קשה; לא המשתמשים ולא רשויות הבזק יכולים לבצע זאת בנפרד בצורה משביעת רצון. 166 מציינת שפרוייקטים נסיוניים בתחום ה-א50! מפותחים במספר מדינות והיא ממליצה שהם ייושמו תוך שילוב אפשרי מירבי של המשתמשים העתידיים. יתרה מזו, מומלץ שנוסף להשתתפות בפרוייקטים נסיוניים כאלו, צריכים העסקים לשקול יצירה של סביבה ניסויית משלהן על מנת להשיג נסיון "מיד"ראשונה" אודות יעילותה ומגבלותיה של הטכנולוגיה. נספח תיאור טכני של א180 אבן הבנייה היסודית של ה"א50! תהא ערוץ 1א6/ (כלומר, ספרתי) בקצב של 5 הערוץ, הידוע בכינוי "ערוץ-8" מתוכנן לשאת קול ברשתות ממות- גות, וכן נתונים במיתוג מנות או מעגלים בקצב 648808 או פחות. ערוצי 8 יעבדו בצמוד לערוצים המכונים "ערוצי 0". אלו ממותגים מנות ומספקים איתות לערוץ 8, או כאשר אין הם עמוסים במלואם, ניתן להשתמש בהם לשידורי נתונים במהירות נמוכה כמו טלקס. המימשק "הבסיסי" מספק קו למשתמש יחיד עם נגישות לשני ערוצי ₪ בני 5 וערוץ כ אחר בן 168835, תוך מתן אפשרות לנגישות בו-זמנית. הן לקול והן לתשדורת נתונים. למעשה ניתן למלא אחר כל דרישות הקול והנתונים באמצעות ערוץ ה- 5 ויהא זה לא בלכלי לספק רוחבי סרט נוספים הנדרשים ע"י ועירות וידאו ושירותים נתונים מטוימים המאופיינים בנפח גבוה. עבור מינויים הדורשים קיבולת רשת גבוהה יותר, יסופק מימשק "קצב עיקרי". בארח"ב, ביפן ובקנדה הוא יחיה בעל קצב של 1548188 ובארצות רבות אחרות הוא יעמור על פִ6ְמ8ו1א2, ב 9 ה רשת ממותגת, יועבר מידע האיתות בערוץ ₪ באמצעות פרוטוקולי שורת נתונים בהתאם להמלצות 7 7 668 הדנות במערכת לאיתות בערוץ משותף בין מתגי הרשת, ו תפיק את גמישותה מהבחירה של איתות מחוץ לפס אשר יטופל ע"י שר ערוצי ם. ב"אס8ן, האיתות לא נישא ע"י ערוצי ₪, במקום זאת, הוא מועבר בערוצי פ בתצורה של חבילו ל שו ו איתות או מסכים הנושאים את בקשות החיבור -- -- כין המשתמשים והרשתות. הפררה זו של מידע האיתות + המשתמש מאפשרת להשתמש בערוצי ₪ לסירוגין על מנת להשיג נגישות לשירותי רשת שונים על ו 2 ם על בסיס קריאה אחר קריאה. הו ה דיר דוד קלינסקי אחת הבעיות המרכזיות כיום בתחום תיעוד תיכון התוכנה היא בעית בחירת שיטה לתי- אור התיזמון בין מרכיבי התוכנה. כיום קוי- מות שיטות מעטות המאפשרות הכנת תיאו- רי תיכון המפרטים תכונות, כמו ביצוע לפי סדר, ביצוע מקבילי אפשרי, וקשרים בין מרכיבי תוכנה המופעלים בזמנים לא קבועים מראש. מתוך שיטות אלו רק כמה נתמכות ביום ע"י כלים ממוחשבים בעלי איכות תעשייתית ונוחות הפעלה. השיטות שבשימוש כיום כוללות: א. הצגה היררכית של מרכיבי תוכנה בהת- חשב ביחסי התיזמון שלהם. ב. הרחבת שפות לתכנון תוכנה (.01?) כדי לתאר גם מקביליות. ג. דיאגרמות מצבים ("מיצוב"). ד. רשתות "פטרי" (פושח וזו6). קובל כיום לנתח מערכות ולהציג את תכנונן באמצעות תרשימי בועות. (סטס), תרשימי מבנדד (65ז8ו6 6פטוסטזז5) או תרשימי שליטה. בתרשימי בועות, פונקציות מוצגות כבועות ותנועות נתונים הם חיצים הקושרים בין הבועות, כפי שמוצג בציור מס' 1. ניתן לפעמים להסיק סדר של הפעלת בועות ע"י מעקב אחרי העברות הנתונים. כל העב- רת נתון (חץ) מתבססת על הפעלת הבועה שבמקור החץ לפני מעבר הנתון, והפעלת הבועה שאליו מכוון ראש החץ לאחר מעבר הנתון. אך לעתים קרובות תרשים הבועות הוא למעשה רשת מפותלת שקשה להסיק ממנה סדר הפעלה. לעומת תרשימי בועות, קל יחסית לתאר סדר הפעלה ומקביליות הפעלה בתרשימי שליטה. בהכנת תרשימי שליטה ניתן לבטא סדר הפעלה ע"י סידור קוביות (בנים) משמאל לימין (בשפה האנגלית). לכל קוביה ניתן לר- שום קלטים ופלטים. הפיבת סדר או בלבול יתגלו ע"י בדיקות פשוטות כ"משוב" (₪06000%) של זרימת נתונים הפוכה. ניתן להראות מקביליות 6 טזזנוטהס6) או מקביליות-בכוח ע"י הצגת שתי קוביות - בנים שאין ביניהן קשרי קלטים ופלטים, ביר מס' 2, קוביה 1 חייבת להתבצע לפני ק בה 2 היות ונתון 1 המופק ע"י 1, דרוש כקלט פ- 2 ל"2: ואילר 83 רו עשויים להתבצע. וביל, חיות ואין קשר נתונים ביניהם. פונקציה צוור 1: תרשים בועות ו כן ₪ פ 8 צוור 2: תרשים שליטה הסטסאם צוור 3: .זע? לאלגוריתם ס הנדסת תוכנה שיטות לתיאור תיזמון תוכנה נתון נתון פונקציה פונקציה 6 8 "90 05 מטעתהצ מחך =ת1 4 סכ פאא ₪3 ספ אפחטד ₪1 סכ 5 2 0 פוסאם דרתו "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז 39 שפות לתכנון תוכנה (,91?) מורחבות ניתן לפרט את התמונה הכללית של סרר הפעלה ומקביליות, המופיעה בתרשימי שלי- טה, ע"י הענקת תיאור מדוקדק של סת. 1 קלאסיים מסוגלים לתאר הפעלת תוכנה סדרתית על"ידי ביטויים המשלבים מילות- מפתח של התכנות המבני עם ביטויים באנג- לית חופשית. דוגמה בציור מס' 3. כיום קיימות הרחבות של .₪1? המאפשרות גם תיאורים של מקביליות, כמו בציור מס' 4. תיאור מצבים שיטת ה"מיצוב" מתאימה לתיאור מערכות הפועלות במשטרי עבודה או מצבים (1025א) שונים. המעבר בין מצבים נגרם ע"י התרחשות אירוע או צירוף לוגי של אירועים. מצבים והמעברים ביניהם ניתן לתאר ע"י טבלאות או ע"י דיאגרמות. הדיאגרמות דו" מות חזותית לתרשימי בועות, אך מייצגות דברים שונים לחלוטין: בכל עת המערכת המתוארת נמצאת במצב אחד בלבד. מצב זה מירצג ע"י עיגול, בתוכו מתואר המצב במי- לים. מצבים שונים (עיגולים) מחוברים ע"י קשתות, כאשר כל קשת מסמנת אירוע שגו- רם למעבר בין מצב למשנהו. ליד כל קשת מצויין הגורם לאירוע המעבר (בדרך-כלל ביטוי לוגי המתאר תנאים לאירוע) ובנפרד מצויינות תוצאות האירוע מבחינת שנוי פרמטרים. ראה ציור מס' 5. שיטה זו אינטואיטיבית ונהיית היום פופול- רית יותר, אך תרשימים כאלה לא ניתנים לבדיקה מקיפה עקב החופש הרב הניתן למנתח בתיאור המעברים בין מצבים. כלים ממוחשבים לטיפול בדיאגרמות כאלה נמצ- אים כיום בפיתוח. רשתות פטרי (866 61ק) רשתות פטרי משמשות גם הן לתיאור מעב- רים עקב אירועים, אך עוסקות בתנאים במ- קום במצבים - כך שיכולים להיות תנאים רבים המתקיימים בכל עת. כל התנאים המתקיימים יחד מהווים "מצב". המעבר בין תנאי לתנאי הוא ע"י התרחשות אירוע. האי- רוע יתרחש אך ורק כאשר כל התנאים הדרו- שים לבך מתקיימים. התרחשות אירוע עשו- יה להביא לקיום מספר תנאים חדשים. ניתן לשרטט רשת פטרי ע"י סימון תנאי בעי- גול ואירוע במלבן צר. הסימנים האלה מחוברים ע"י חצים המסמנים את הקשרים בין תנאים לאירועים, כבציור מס" 6. היות ומספר "תנאים" יכולים להתקיים בו- זמנית, שיטה זו יכולה לייצג תוכנה מקבילה. ניתן אף לערוך סימולציה להתנהגות תוכנה מקבילה ע"י רשתות פטרי. הסימולציה מתבצעת ע"י ציון כל תנאי המתקיים ע"י "אסימון" (10860). מספר אסימונים יכולים להיות על רשת פטרי בו- זמנית. האסימונים נעים בין תנאים לבין אירועים על חצי הקשרים. אירוע מתרחש אך ורק באשר כל האסימונים האמורים להיבנס אליו אכן מופיעים בכניסות. בהתרחש האי- רוע, האסימונים בכניסות "נאכלים" ע"י האי- "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז ציור 5: דיאגרמת מצבים רוע ואסימון חדש מופיע ב מהאירוע. התנאים ה להשהות אסימונים ל הסתכלו צוור 4: .]חק המבטא מקבוליות צוור 6: רשת פטרו א 1 מקץך ץס דאמעם אספטס מדטסטאם 2 מקצד פס דאפשם אספט 4 דסא ייזום שיחה / מנוי מרים שפורפרת מנוי מוריד שפופרת / ניתוק שיחהח התחלת הפעלת תכנית. כל קו יציאה שונים (עיגולים) יכולים תקופות שונות; כך, עייי ות על תנועות של 4 האסימונים האלה, ניתן ללמוד את התנהגותה של מערכת תוכנה בעלת תכניות מקב יליות. טוכום קיימות כיום מספר שיטות לתיאור סדר הפע" לה ומקביליות בתוכנה. מפתחים כיום כלים ממוחשבים לתמיכה בשיטות אלה, כך שנוכל לבחור בשיטה המתאימה ביותר לבעיות התוכנה הספציפיות באפליקציה המפותחת. בעולם המערבי מתפתחת בימינו מהפכה חדשה - חשובה לא פחות מהמהפכה התעשיתית במאה הקודמת. זו מהפכת המי- רע. ותקופתנו היא המעבר מהעידן העבר-" תעשיתי ( 886 |051713ת! ז05ק) לעידן המידע ( 880 ה110הוחזס*ח ), מהפכה זו מוצאת את ביטויה המובהק בטכנולוגיות | התקשוב | (6608806)) | - הטכנולוגיה של המידע - שילוב טכנולוגיות התקשורת וטכנולוגיות ‏ המיחשוב. ‏ בין הטכנולוגיות הבולטות בתחום זה ניתן למנות את התפתחות הארכיטקטורה של המערכות הפתוחות (-ח00ז6)ם] 5160ץ5 ח6ק0 - 051 ח0ו!60ח), רשת התקשורת המשולבת (- א15 אזסוזסצ [218118] 50101005 8160ז68וח1) והרש- תות המקומיות (-או6א 4168 |1/009 - 1.4% 0% ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות התק- שוב וחדירתן המהירה למשק ולחברה בעו- לם ובארץ יוצרת צורך חריף לתקינה בינלאו- מית ומקומית - תקינה שמטרתה העיקרית לאפשר את זרימת המידע בין מחשבים שונים, של חברות שונות, הפרוסים במקומות שונים, המעבדים מידע בעל אופי שונה ובש- פות שונות. אופי תקינה זו שונה מהתקינה השמרנית של העבר - שכן מדובר בתהליכי תקינה מהירים, החייבים ללוות ולסייע ביי- שום חידושים ואמצעים הנמצאים בקידמת הטבנולוגיה. התקינה בתחום התקשוב היא בעלת חשיבות מיוחדת למשק ולחברה בארץ: א יישום השפה העברית - התקנים הבינלאומיים בתחום התקשוב אינם מגדירים כיצד ליישם את השפה העברית. כדי ליצור מערכות תקשוב עבריות שניתן לקשר ביניהן, למניעת תקופה של "מגדל בבל" בתחום התקשוב, נדרשת תקינה מסודרת, תואמת לתקינה הבינלאומית, שתתבטס על הטכמה מקצועית רחבה ותיושם בפועל בציוד ובמערכות במדינה, בכל מגזרי המשק. יש להדגיש כי המשק הישראלי למעשה רב-לשוני ומערכות תקשוב מקומיות כוללות מערכות משול- בות - עברית ולועזית. מצב זה מציג קושי מתמיד בהתאמת מוצרי תקשוב חדשים ומתעדכנים לשימוש במשק הישראלי. התאמה לתקונה בונלאומית - קיים צורך "רצון ליהנות בארץ מהחידושים בתחום התקשוב בעולם. הדבר ניתן רק במידה נ תבנית תקינה רב- שנתית בנושאו תקשוב ואמצעים ומערכות שיותקנו ויפותחו במ- דינה יענו על התקנים הבינלאומיים = הנמצאים כיום בתהליכי התהוות. התנאי לניצול החידושים הצפויים בתחום המחשבים והתקשוב במשק הישראלי הוא פיתוח מערכות התקשוב בארץ ובנייתן בהתאם לתקינה הבינלאומית המתפתחת. ג. מאמצו יצוא - המדינות המפותחות בעו- לם החלו לאכוף את יישום תקני התקשוב הבינלאומיים כתטני ליבוא ויישום מער- כות תקשוב. המפתח ליצוא טכנולוגיות תקשוב (חומרה, קושחה, תוכנה, מער- כות) לשווקי היעד הבינלאומיים הוא שי- לוב התעשיה בפעילות התקינה הבינלאו- מית, כך שהיא תוכל לחזות מראש התפתחויות ולהופיע עם מוצרים תקניים בעיתוי מוקדם - כפי שעושות התעשיות המתחרות. מטרת מסמך זה להציג תכנית רב-שנתית לתקינה בתחום התקשוב, במגמה לענות על צרכי התפתחות התקשוב במדינת ישראל, כולל השתתפות בתקינה בינלאומית ותקינה ישראלית. פעילות בארץ בנושאי תקינה לתקשוב בשנים האחרונות חדר הצורך בתקינה לתו" דעת אנשי המקצוע בארץ ובעולם. ועדות טכניות של ארגון התקינה הבינלאומי (180) פיתחו את הארביטקטורה של המערכות הפתוחות (051) והתחילו בתהליך של עיצוב תקנים לשכבות השונות של המודל, בתיאום עם גופי תקינה בינלאומיים נוספים (בעיקר דדן0ס). כל חברות המחשבים הגדולות בעולם הצהירו על מחויבות לתמיכה בארביטקטורה ובתקני 051. ב-1984 הקימה איל"א צוות טכני לתקינה בינלאומית לתקשורת, בהשתתפות מיטב בעלי המקצוע, במגמה ללמוד את הפעילות בעולם, להשתלב בה ולכוון את הפעילות בארץ. במקביל מונתה ועדת היגוי משותפת למכון התקנים ולאילי"א, במטרה לקבוע מדי- ניות ישראלית במישור הבינלאומי ולהמליץ לוערות תקינה על אימוץ תקנים בינלאומיים רִ ינה ישראלית. בר 7 פעילות כיום מספר ועדות תקינה בנושאי תקשוב. ביניהן יש לציין את ועדת תקינה. 1101, שהחלה פעולתה רק המסמך שלהלן מהווה ניר עמדה ותכנות פעולה של הצוות הטכני לתקשורת של אול"א. בונואר 1987 הוחלט להעביר את הפעולות מאול"א למסגרת מכון התקנים. לאחרונה ואמורה להתרכז בתקנים לתקשו- רת נתונים, וועדת תקינה 1109, העוסקת בת- קנים להתאמת מחשבים לעבודה בעברית. מומחים של הצוות הטכני השתתפו בשתי הישיבות הכלליות האחרונות של ועדת הת- קינה לנושאי תקשוב 10-97/80-21 של ארגון התקינה הבינלאומי. השתתפות זאת הניחה את היסוד לשותפות מקיפה יותר בפעילות זו, החשובה מאוד לעיצוב התפתחות משק וטכנולוגיות התקשוב בארץ. הנסיון שנרכש עד עתה בפעילות בארץ הד- גיש בפני העוסקים בנושא את היקף הבעיה - נושאים מקצועיים מורכבים, מחסור בבעלי מקצוע המוכנים ומסוגלים לתרום למאמץ התקינה, כמויות גדולות מאוד של חומר המופץ על ידי הגופים הבינלאומיים העוסקים בתקינה (ומחייב מאמץ גדול של הפצה ועי- בוד). מאידך - הובהר מעל לכל ספק כי שותפות במאמץ התקינה הבינלאומית ויצי- רה מהירה של תקנים ישראליים בנושאים החשובים לנו חיונית כדי להבטיח התפתחות נכונה של משק התקשוב במדינת ישראל. כדי לעמוד במשימה יש לבצע מאמץ לאומי מתואם במסגרת תכנית רב-שנתית, מותאמת לפעילות הבינלאומית המתוכננת. יש לרכז את המשאבים האנושיים והפעילות בנושא תחת קורת גג ארגונית אחת, להעמיד לרשות הפעילות כלים ואמצעים ולהתרכז בתקינה באותם הנושאים בהם יש למשק הישראלי ענין מיוחד. משימה זו מחייבת השתתפות פעילה של בעלי מקצוע בתחום התקשוב מהתעשיה, המוסדות האקדמיים והמערכת הממשלתית, ולצורך זה נדרשת תמיכה מלאה ופעילות מתואמת של גופים אלה. ועדי התקינה בארץ תקינה ישראלית בנושאי תקשוב משלימה את התקינה הבינלאומית, הן כשיטה לאימוץ התקנים הבינלאומיים ויישומט במדינה והן כדרך לקבוע אותם נושאים שאינם מכוסים בתקינה הבינלאומית וחשובים להתפתחות מערכות התקשוב בארץ. הנושאים העיקריים בהם צריכה התקינה הישראלית להתרכז: א. אומוץ ויישום התקנים הבינלאומיים לתקשוב - יצירת מערך תקנים ישראליים המאמצים את התקנים הבינלאומיים לשירותים ופרוטוקולים של מודל המער- כות הפתוחות (051), במגמה ליצור תש- "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז |41 תית להתפתחות מערכות תקשוב תקניות במדינה. התאמת מחשבים ומערכות תקשוב לעבודה רב-לשונית (עברית ושפות לועזיות) - השלמת התקינה בנושא מערד כת סימנים בעברית לסביבה של 8 סיביות, תקינה של 500060668 60206 לטיפול בנושאי עברית במערכות רב-לשוניות, תקינה בנושאי כתובות בעברית במער- כות תקשוב וטיפול בנושאים נוספים שיתחייבו מהתקינה הבינלאומית. ג. תקני תקשוב יחודיים למדינת ישראל - תקינה ‏ להגדרת מימשקים וביצועים למערכות ואמצעי תקשורת המשרתים ט זה חשוב ביותר, ומבטיח כי התפתחויות בת- קינה הבינלאומית יתחשבו בתקינה הישרא- לית. לפעילות נכונה מול 150 יש לחזק את הצוות הטכני ולהכניסו למסגרת פעילות דומה לזו של ועדת תקינה. תכנית עבודה ולוח זמנים תכנית עבודה רב-שנתית, המדגישה את היעדים העיקריים לכל שנת עבודה משנת 7 עד שנת 1989, מפורטת בנספח א'. התכנית היא המשך ישיר לפעילות הנוכחית ומחייבת. הגדלת היקף הפעילות מתחילת סיכום השנים הקרובות צפויות להיות תקופת שיא בפעילות התקינה הבינלאומית בנושאי תק- שוב. תועלת המשק הישראלי מחייבת מאמץ תקינה מקביל גם במדינת ישראל - ליישום ועיל של השפה העברית, לניצול החידושים הבינלאומיים במערכות התקשוב בארץ, לקי- דום יצוא בתחום התקשוב. פעילות התקינה בארץ צריכה להתרכז בשני מישורים: א. תקינה ישראלית - אימוץ ויישום תקנים בינלאומיים, התאמת מחשבים ומערכות תקשוב לעבודה בעברית, פתרון בעיות המחשב כאמן - היתכן? עודר פרויליך, בר-אילן ברצוני להתייחס לדבריו של פנחס שדה ברב"שיח "המחשב כאמן - היתכן?" שנערך כשהוא יוצר מכשיר מחשב, ופותח בראשית של יצירה מדעית וטכנולוגית. הוא מבחין בהתפתחות המדעית והטכנית שהושגה, ביכולת הטכנית לעשות הרבה, בתחושת הכח וההעזה שהיא מעניקה, אבל גם בחוסר הטעם המהותי ברוב המעשה. העוסקים בתחומים שונים של שימושי המח- שב עדים להתפתחות העצומה שחלה בת- חום זה. בתוך קלחת העשייה הטכנית הזו אין נותנים את הדעת להערכה מאוזנת יותר של הלך החיים הטכנולוגי והמחיר שיש לשלם בשל כך. והמחשב הוא אולי סמל וביטוי בולט של חיים אלו. הרוב, נדמה, פשוט מתע- לם מהענין מכל וכל, ובודאי היו הדברים תו ומחשבתו. מאישיות עצמאית יהפוך לה- יות פרודה חסרת ערך במסת ההמון. בחקר דעת קהל ועיצובו הם הופכים להיות גורם מכריע בכלכלה ובפוליטיקה. גם הם עצמם אובייקט לטיפולם. זה את זה הם מחנכים להיות "לא-איש". הם סובבים זה אחר זה, שוקעים בטישטוש הגדול, וסוחבים אחריהם את הכלל. בסופו של דבר באה החברה לידי ריקנות וקלקול. השילוש של "מדעי החברה", סטטיסטיקה ועיבוד נתונים ממוחשב, בא כאן כדוגמה בלבד, לאותו חוסר מידה נכונה בשימוש שעושים אנשים בכלים העומדים לרשותם. זו אותה יכולת עשייה רבת הכמות שיש לה לעדי תקשוב, בחירת אופציות יישום | שנת 1987. יחודיות. 0 בכנס איל"א האחרון ("מעשה חושב", דצמד -- משום קוריוז שנשכח, וחבל. מעט של ממש לומר. ובאמת, מה יש לאותם בארץ מתוך התקינה הבינלאומית, תקינה ב. השתתפות בקנה ו אומית - = א בר 1986). ם 0 אנ מרבה לשוחח עם | טכנוקרטים להגיד בענינן של אותן שאלות להגררת ביצועים של מערכות תקשוב תקציב לבך שבעיותינו היחודיות (השפה, כיוון סטודנטים ובוגרים שענינם במה שקרוי היום המיועדות לשימוש המוני (משיקולים של הגנת הצרכן). פעילות התקינה בישראל מתבצעת בועדות תקינה במכון התקנים. תכנית השתתפות בתקונה הבינלאומית שותפות פעילה של מדינת ישראל בתקינה הבינלאומית בתחום התקשוב חשובה כדי להביא לכך שהבעיות היחודיות לנו (בעיקר - השפה העברית) יזכו לטיפול הולם בתקינה, ולהבטיח כי לגופים המקצועיים בתחום התקשוב בארץ תהיה נגישות למידע ממקור ראשון על המגמות וההתפתחויות בתקינה הבינלאומית. עיקר פעילות התקינה הבינלאומית בנושאי תקשוב מתבצעת כיום בועדת התקינה הבינלאומית 16-97/50-21 של 150 (-גוחזס!וח] זס] זת6וח396ח3ג]% 6 ז6פתבז1 ,[טטחוטת הס 1). פעילות נוספת מתבצעת בועדת התד קינה 6 (6ח3 100%ז68ח טוח וחססטוטך 5 חטטצוזט 0 >פַה4ח6א= הסוזבוחזס!ה]). מדינת ישראל חברה כיום בועדת התקינה 1 במעמד של משקיפה (-חטוח 0 זטט). תנאי להשתתפות פעילה של מומחים טכניים מהתעשיה ומוסדות המחקר בארץ בפעילות התקינה הבינלאומית הוא הפיכת פעילות מדינת ישראל בועדת התקינה הבינלאומית 1/6-97/80-21 ממעמד של משקי- בשנתיים האחרונות היה תקציב הפעילות לנושאי תקינה לתקשוב. כ"10,000 דולר בשנה. מקורות המימון היו דמי חבר של חברות תעשייתיות בצוות הטכני של איל"א (ב"50%), משרד התקשורת (כ25%"7) ומש- רד המדע (כ-25%). מסגרת תקציבית זו לא איפשרה פעילות בהיקף הנדרש. הוצעה תכנית תקציבית, המציגה מקורות ושימושים על בסיס שנתי ומבוססת (בשלב זה) על תקציב של 55,000 דולר בכל שנה. מקורות התקציב המוצעים - 70% השתת" פות התעשיה, המשתמשים וספקי שירותי התקשוב, 30% השתתפות הממשלה (משרד התקשורת, משרד המדע ומשרד התעשיה והמסחר). הכתיבה ועוד) יזכו לטיפול נכון בתקינה הבינלאומית ולקדם את הירע והיכולת בתחום התקשוב בארץ. ההיקף והקושי בבעית התקינה מחייב ריכוז פעילות הפוטנציאל האנושי המסוגל לבצע פעילות זו במאמץ לאומי מתואם ולהעמיד לרשותו כלים ואמצעים. יש צורך לנקוט בצעדים להרחבת מעגל המומחים העוסק בתקינה ולתמיכת הגופים המעסיקים מומחים אלה - התעשיה, המערכת הממשלתית, המוסרות האקדמאיים. מסמך זה מציג הגדרת יעדים והצעה לתכנית עבודה רב-שנתית בתחום התקינה ‏ - ומשמעויות תקציביות וארגוניות. נספח א' - תכנית עבודה שנה תכנית עבודה לתקינה ב 1 7 עברית * סיבום פעילות תקינה לקידור מערכות תוים בסביבה של 7 ו-8 סיביות. תכנית עבודה להשתתפות בתקונה בינלאומית + העברת מדינת ישראל למעמד של זטטווטוח-? ב-697 ו580217, + הרחבת הצוות הטכני וגיבושו. * תקינת בנושאי כיווניות ליישומים דו-לשוניים + פעילות מואצת בנושאי ]7. (עברית ולועזית). תקשורת * אימוץ תקנים בינלאומיים. + תקינה במערכות תקשורת אנלוגיות. *+ השתתפות משלחת ישראלית בדיוני 5621 (ירגי). * רישום מערכות תוים עבריות ב-180. פה (זטלוחטתז 0) למעמד של חברה מלאה (? 8 עברית * הקמת עווזסחוטג חסווגזופוטט ישראלי במכון זטטוחטוח). לפיבך יש לפעול בהקדם לשינוי אתקינת אהוחצ5 גזוצט ג: תקני לעברית ב- התקנים ורישומו ב-150. מעמד מדינת ישראל בועדה זו. ]אפ * פעילות מואצת בנושאי 01.4. הנושאים שזוהו עד היום כיעדים עיקריים ללימוד והשפעה (מתוך תכנית העבודה של 1 לחמש השנים הבאות, מסמך /180 4 .א 10-97/80-21): * תקינה ל"אחוצצטז4060/ 06ב קחווחהא ליישומים דודלשוניים (עברית ולועזית). תקשורת + אימוץ תקנים בינלאומיים - המשך. * תקינה להגדרת ביצועים ומימשקים במערכות * השתתפות משלחת ישראלית בדיוני 5621 (מרס). * רישום אגוחצ5 40511801 צוטז160] בד1500. *+ השתתפות משלחת ישראלית בדיוני 5021 (נובמבר). ענינו של הנאמר במידה הנכונה שצריך למ- דוד בה את תפקידו של המחשב בעולמם של הפרט והחברה. הכותב רחוק מתחום המחשבים וזר להם, אבל גם הוא נתון להשפעתם. הוא מציין את הביורוקרטיה הנעזרת באמצעי מיכון ופולשת יותר מדי לתחומו הפרטי. אולם עיקר דברו מכוון אל המפגש שבינו לבין חברה טכנולוגית באופיה, בעיסוקה, בהלך מחשבתה. הוא שואל על טיבה של חברה זו, על המהות הפנימית שלח לעומת עולמו שלו. כזר הצופה מן הצד הוא מציין את פסקל כמגלה אפיק מחשבה חדש ו 'מדעי החברה', ומנסה לתהות מעט על עיסו- קם. כבמעט שאיני מוצא ביניהם מי שיש לו איזו דעה רחבה או השקפה בתחומו. במעט תמיד הם עוסקים בחיבור שאלון או בניתוח סטטיסטי של תוצאותיו. על פי תשובות שניתנו כלאחר"יד לשאלות שחוברו באופן דומה, הם מנסים לחבר איזו סכמה שלתוכה ינסו לשבץ את הכל, ועל פיה יקבעו דעה ונורמה של מעשה. תמצא אותם בכל מקום. הפרט יהיה אוביקט לטיפולם. הם ישפיעו על חינוכו, עבודתו, בריאותו, כלכלתו, אופן חייו, הרגליו, תרבו- ביוצשרגראצט | / חצור בפט ופ'צד' ו. - וק 515 | א הציב המבה ו 9% מלצוות חלצ פא לו במברז המעסיקות כל אדם: אלו שבין אדם לחברו, ובין אדם למקום, כבוד אב ואם, עזרה לזולת, המשטר הראוי, דת ומדינה, חינוך, רפואה... נראה שיבטלו אותם כלא שייכים, זרים ומיו- שנים, במידה שבה אינם מתאימים לסכמה שעלה בידם לשרטט. אבל כל אותם משתת- פים בכנס איל"א הם גם אזרחים במדינתם, ולפיכך נושא זה הוא מענינם, ועליהם לתת את דעתם עליו. אפשר לכנותו בכותרת 'על המידה הנכונה' או 'על הטכנוקרטיה' או 'הסופיסטים החדשיםי. גם אם אין הוא מענינו הישיר של הכנס, ראוי שימשיכו לע- סוק בו לפחות כמבוא. א. ([4חוהח6ך |בטחזו) דצ תקשורת ספרתיות. ב. (ט6זשוסטווחטז. זטץ1.3 זטסק) ה ג. 5108 3 2 ע רת * פעילות מואצת בנושאי ץווזטסטפ. ד 965 צזסוסטזום ה פחוצפטז00 .פחווחבא = תקינה ליישומי משרד ממוחשב דו-לשוני * רישום מרכיבי 1.4 ב-180 , 67 : או / (עברית ולועזית). . 2 , * השתתפות משל : רן2 בו תקשורת ב חת ישראלית בדיוני 8021 ה. 500 * אימוץ תקנים בינלאומיים - המשך. ןו צב]זחץ5 זסבז51ס/) [-א5% חב חסוזהזחטבטזק 1 , * תקינה בנושאי ץוז5060 ₪ (חסוזגּזסא יי יי ל ו צ יי קיים צורך לרישום בינלאומי של תקנים ישראליים. לאחר סיכום על תקנים ישראליים עלינו להעביר חלק מהם לרישום (- ופטח חסוז3ז1) בגופי התקינה הבינלאומיים. רישום 0 * אימוץ תקנים בינלאומיים בנושאי א80], + תקינה ליישומי 150 בארץ. * פעילות בנושאי א 8ַחוצפטז400/ , פחווחבאת צססן 5 ץזסוסטזו. * השתתפות משלחת ישראלית בדיוני 5021 (מאי). ריווהטרגוטה חוגורים חוור יי ריל הלב \ ו"ט מייטר ה 6780 דר רסל 0 5-267953ס - | כ חחח 2 "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז - 45 יניהן איל 7% מאגדת בתוכה אגודות לאומיות מ-21 ארצות העוסקות בנושא זיהוי צורות, וביניהן האגודה הבינ"ל לזיהוי צורות (04?8 - התכנסה בפריס ב-29.10.86, ומספר מהחלטותיה מדווחות: 1. הכינוס התשיעי של האגודה (91078) יתקיים בפקינג מה"17 עד ה207 באוק מצורף. התקבלה החלטה כי לבינוסי 1078 תהיה גישה לכל צעדים מעשיים לוודא קיום החלטה זו. נשתדל לעדכן את הנסיעה לסין. 2. מידע על בינוסים אחרים של האגודה: ו .7 ש6חט1 8-11 .6חג[פַח ח00ת1.0 (1160) חסופו/ זסוטקות ש6חט1-ץג]א זג ...1-5 .ע1686 ששא יץ ג 5. תזבורת, העיתון "10165 חסוווחפסס6 חזסווגק", המוצא לאור ע"י 11018306 מוזסא, הינו פרסום של 1478. חבר איל"א זכאים להנחה של 25% בחתימה אישית על העיתון. 4. אנו מנצלים הזדמנות זו לעדכון רשימת הכתובות שלנו. אנא שלחו אלינו את הספח המצ מעונינים לקבל בעתיד פרסומים של קבוצת ההתמחות בעיבוד תמונות, גרפיקה וזיהוי צורות. נפסי לאנשים שלא יבקשו להיכלל ברשימת התפוצה. לשה מזכירות איל"א ת.ד. 13009 ירושלים 91130 ט דו'"ח מפגישת המועצה חבר באגודה שותפה (בלומר מי שיחזיר את הטופס המצורף בנושאי ויזה וארגון "א. המועצה טובר 1988, קול קורא למאמרים - גם לישראלים) ונעשו 0 חס 06 [1670811008ה1 זו ו 6ו1ח1!3 ה חן 616 6ט | .101078 "ב במידה והנכם ק לשלוח הודעות בברכה, שמואל פלג נציג איל"א ב-1878 אני מתכוון להשתתף בכינוס 91678 שייערך בפלינג באוקטובר 1988, ומבקש לעדכן אותי בנושאי ויזה ונסיעה. כ אנ מעונין לקבל בעתיד פרסומים של קבוצות ההתמחות בעיבוד תמונות, גרפיקה וזיהוי צורות. שם: כתובת למשלוח דואר: 73/1 הזפחטן-]!] ב 01 פסוקס6 0128 ווח ץ[צטסוטטזק 01 -פזטקגק [בחופוזס ע[חכ) :פאוט!וט] זטקבק הסג .ב6והותסטפ של צגוח .סטתמו!סטק -61ח 306 30517801 ₪זסא-75 3 חובזהס6 6|טסת5 6 0ז 8 ]1 זטת]טם א טשָבק זטטסס 18 חס 6זם0 -זואטקץז 86 זפטוח מטקגת .5171087 זס 06 0 בח6ז זצוצחס6 6[טסת% פחסוצפט5 זטוצסק זס] צחסופפווחסטפ 6 10 אזטא טת ]0 אזהוחותטא 6זטאו-600/ 84 ]0 -וח66ש2] 2 18 חטוצפווחסט5 211 זס] 6חו[86ט₪ 6הך .7 זסט ו ססחטזט]הסס טתז ]0 טפהטטַהג| |06]ס שה חפו[פחם :0 טא 06 10 טזג פזטקבק 91075 חסוזגוחטזט; ]0 ח0וזםו5500, טפטחות> 78 צסם .0.ק אחוח 6 .פַחו[1טם 4 (פחון301) :סחסחקטוטך אדא א 60345871 20035 :אט|ך ,968 16 זטסטה חסוזטווחס]תו זטתחט) זסת .200108 שטס0ה טח] 10 סזותצו "מעשה חושב" פברואר 1987 שבט תשמ"ז טלפון: חסוזהותזס] הסוקטז 6חה חסוזהזהטוחקט8 טטהוח1 ח0ו01859/031 טזט681] 6חה פוצץ[החה החזטזוגק חסופוצ זטזטקותט6 6חה 8ַהוחג51זטסחט טפהח] חסוזג)טזקזט1חו שפהוחו [הוחטה שחה 6וו!!ט1ה5 חסופוטסטזט)5 6חה אוס]) 6ו1קכ) ץחה 0חג חסווםוחטפטזקטז חסווסוא %וחת180111ו [הטפוצ [ט]!הזגק פטז 1011061 זטזטקוחס6 טפסקווק-]הוסטק5 חסוזהזתטפטזקטז 6קהח5 3 6חג 20 שחוצפטטסזק 518031 806 הסשטק5 חסוזקטסזטק הבוחגות ]0 ַחו[00ס1א חסוצוצ סחזט]א חסוצו טחוו|6הוח ]0 פחסוזבסו!קקה [ההזפט0ה1 חסוזטו!קקג הסוזהוחסוטה טסו טחוסו שוח שחה עְטָס!סוט הו פחסווה6ווקק ה פטסחטוסא [הסופעחק טח הו 5חסווהטווקק א 610.5 זס טסט 6ם1 חס בטווווחטטפ טס עו פזסקהק -500 6|טסח3 פזסת1ט/4/ .צוסש[סט5 66זהוטז ץ[שפסוס זאשזאת)אססאאא דפאז חזטזזק תס טסחטזט]ת60 |החסוזההזשוה] הו9 טהך הוח . פַחוןו0 תו 6[ט| 6 ]]וא טסוו 600 הפטסזו! צְ68הס1א .1988 זטטסו0כ) 17-20 פהוחט [הומחטוס טם! אן שסתטזט]תסס 76 .אְה0אזטהך הסוו45500, [החסו]התזטוה] 16 ]0 66תשזט!חה60 6 ₪ 6חב (1478) מסוווהפסס0 תזטוזג זס] שך .00 8ותז חו וחשטש |החסוזהתזסומו זסןגות 6 ||ו 1678 הז9 116 זס) וס 0 זטלותהפזס חסוזםוחס1טג ]0 5800/00 טפסתוו[0) טמ )688( ]א ה6סחץ 5 פזטקהקן 1100צחו ]0 ופופחסס 11וצו וחזטסזק טמ -5ז6קהק 106]והטט5 וזסת8 0חה קמס וסט ה [וטצו 5 90005 [טתהק טט ]!ואו טפטו!ן ‏ ח00ו300 חז שטוו סו .8ח0ו)ם1חטפטזק זסזפסק 38 ]טאו סוה סט הזטווהק"" טס [[1או טסחסוט!]חס6 16 וו 1 טוחס5 ב שתואחה]א ]0 ססושזט5 שגו תו :שו |!וצו ח0ןצ5ו0150 ז0] סוקסז זס[הות סיבות טובות מדוע כדאי לרכוש דוקא עתה מחשב אישי מקורי של יבנ בשאתה שוקל איזה מחשב אישי לרכוש, אל תתן להבטחות "תואמות" לחסכון כספי לטווח קצר ולמראה חיצוני דומה, להטעות אותך. שכן, אף "תואם" אינו יבמ. כדי להבטיח את פעילותו התקינה של עסקך ולוודא שנתונים חיוניים יהיו בהישג ידך בשתדרש להם - דרוש רק מחשב אישי של יבמ עם האיפיונים הבלעדיים שאינם ניתנים לחיקוי. שרות ואחריות יב כשאתה רוכש מחשב אישי של יבמ מובטחים לך שרות מערכת מקיפה לממיפה מקצשית משתישל ינעה יעוץ אישי וסיוע בכל עת עברית מא'-ת' ספריית תוכנה גדולה ורבגונית מחשב מתחדש ומתפתח איכות ותקנים הכנס עוד היום אל אחד המשווקים המורשים של יבמ, והוא ישמח להציג בפניך את המחשב של יבמ ופרטים על המבצעים וההצעות המיוחדות שלו. לפרטים על המשווקים המורשים טל' 03-618500. אפשרויות שימוש כשאתה רוכש מחשב אישי של יבמ תהנה מכך שעוצמתו 5 נרחבות -- ואחריות יבמ. פירוש הדכר זמינות מירבית של הציוד ואספקת חלפים מקוריים בעת הצורך. כך מובטחת פעילות רצופה ורמת ביצועים מקורית של המחשב לאורך זמן והפסד זמן מינימלי במקרה של תקלה, כשאתה רוכש מחשב אישי של יבמ גם אתה נהנה ממערך התמיכה המקיף שניתן למשווקים המ ְ שו שלר ביותר על הנעשה בתחום זה בארן ובחן" כשאתה רוכש מחשב אי הדרכה ויעחן בכל בעיה ה שורה למחשב האיש מטיפול בחומרה וכלה באיתורן של בעיות תוכנז ז וסיוע לפתרונן. כתובת זאת תהיה כאן גם בעוד שנים רבות, כשאתה רוכש מחשב אישי של יבמ אתה נהנה מא עבודה מלאה בעברית הודות לתמיכה מקיפה ותוא כל חלקי המערכת - פיתוח ישראלי מקורי שו בע"מ. ה ריז תוכל לגדול כאשר תזרקק לכך וכאשר יפותחו רכיז ותוכנות חדשות עכורו. מגוון עצו הרחבה כבר מיוצר ע"י יבמ וע" המחשב האישי של יבמ, והם מאפשרים ניצול מכסימלי של פוטנצ אל ההרחבה הטמון בתכנונו המיוחד. כשאתה רוכש מחשב אישי של יבמ תווכח מיד כי פותח עבורו מגוון התוכנה הגדול ביותר. אלפי חברות בעולם מפתחות תוכנה למחשב האישי של יבמ. כך תוכל ליהנות משימושים רבים ומיישומים מגוונים כמו: הדפסה, טלקס, שרטוט, חישוב, תיוק, ניהול מלאי, שיגור דואר ועוד. כשאתה רוכש מחשב אישי של יבמ אתה זוכה בכלי עבודה לשנים רכות ולישומים רבים ומתחדשים ללא הרף החידושים והפיתוחים ההנדסיים נעשים קודם כל עבורו וקובעים סטאנדרטים בתחום המחשב. כבעל מחשב אישי של יבמ אתה תהיה, לכן הראשון לקצור את הפירות של חידושים אלה. כשאתה רוכש מחשב אישי של יבמ אתה מקבל מוצר באיכות ללא פשרות. מוצר שעמד במבדקי איכות ועמידות מסוגים שונים בתהליך בדיקה קפרני. יתרה מזאת, המחשבים האישיים של יכמ עומדים בתקנים בינלאומיים מקובלים לבטיחות, למניעת הפרעות לציוד אלקטרוני וכו" ורשבסקי פריליך דובר דרוש מחשב אישי מקנרי של יב 8 111 ת 5 5 "כן, היא של משודסחם... לא, היא לא עולה 62000.. כן, 1709 הםוץד0ה8... כן, גם ל"סק... אני בטוח!" באיזה מחיר, לדעתך, תוכל לקנות מדפסת מהירה (240 סימנים לשניה), שהיא גם חכמה (א24 זיכרון פנימי), גם יפה ומעוצבת, גם איכותית (10 סוגי כתב איכות 0 1א), גם תקשורתית (מתחברת למחשבי 50 וכל מחשב אחר). גם אמינה וגם = זסחם? שאל על 1709 החדשה של חש דסח - לא תאמין!! העתיד בקצה אצבעותיך נציגים בלעדיים: אמפיסל ישראל בע'"מ בית אמפיסל רח' אפעל 3, קרית אריה פ'"ת 49511 טל. 03-9225921, סניף ת"א ואולם תצוגה: המלך ג'ורג' 62, ת''א טל. 3, פסניף חיפה ואולם תצוגה: הבנקים 16, פינת המגינים חיפה, 04-523812, סניף באר שבע ואולם תצוגה: פסג' אוניקו טל. 057-36633 ניתן להשיג את מדפסות 8801158 אצל כל משווקי ₪0 |וא8! ומחשבים עסקיים אחרים