מעשה חושב – גליון דצמבר 1987, כרך י"ד גליון 6

תוכן הענינים: בנס אול"א ה227 נחמן גבעולי ל התאוששות ממצבי אסון: מי מודאג? דיוויד סטמפס 5 שבע דרכים לקצץ בהוצאות אחזקת תוכנה ראנד פ. הול 7 ששה צעדים לבניה מבוססת 41 של אבי טיפוס פונקציונליים רנדי וויסמן 10 השימוש במחשבים לניהול המשאב האנושי בארגונים בושראל ₪ אמנון בספו 13 אבטחת אוכות תוכנה בסביבת פיתוח משתנה הארי קאלמבך 17 תמ"י - תוכנה מחוללת יישומים כחול לבן ירוק ממכ"א - מרכז מיכון כבח-אדם 24 הבנת המשרד: נקודת מבט סוציו- | אנליטית ר.אי. הירשהיים 27 030-142% 155 עורכת ראשית: בת-עמי סדן מערכת: אליהו הכהן מיכאל חגני שאול לביא הדר מטמון עורכת: אלונער רבין מזכירת המערכת: רותי קופרמן מתרגמים: יעקב מיטב, תמר אלמוג כתובת המערכת: איל"א, ת.ד. 13009 'רושלום, טל. 02-4202597 02-415032 משרדי אול'א בכפר המכביה 03-7157722 דפוס "חדקל" בע"מ, ת"א 2 הזכווות שמורות ודעות על אחרוות המפרסמים בלבד כמה מלים של פרידה משאולה שניווטה העריכה בהצלחה, איכות ודינמיות. כמה מלים של העורכת החדשה המצפה שעתוננו יהיה תוסס, דינמי ועדכני. כמה מלים של איחולים ל"מעשה חושב" שיהווה במה פתוחה לדיון והבעת דעות חופשית ומקצועית. כמה מלים לכותבים הפעילים שמשכו בעט הסופרים ואני משוכנעת כי ימשיכו גם להבא. כמה מלים לכותבים הפוטנציאליים שהסתפקו בקריאה ומוזמנים להפוך שותפים פעילים בעשיה. כמה מלים של יהונתן גפן לסיום. ַּמָּה מָלִים. מה לי לְָנִ ְאָנִי כ לָעָסְקים. מה מִלִים לִפְנִי אי מחַלִיף אֶת חַלוּמוַתי בְּמִסְפְרִי ֶלֶפן. ַּמָה מִלִים לָפָּנִי שִלְחִיצַת הַיָד שָלִי הָיָה חגִעִית, כַּמָה מָלִים לָפנִי שלְגְמְרִי אָשְכָּח. רק כַּמָה מִלִים. בת-עמי סדן "מעשה חושב" דצמבר 1987 כסלו תשמיח 1 הפשה וה | | | == בנסאול'א ה227 77 נחמן גבעולי יראלייםי, להבדיל מצו- | שברובם הינם הדיוטות בענייני חוק ומש המתמטי במטוסים "ר ) לצורך זה הוקמה גם ועדה במסגר-= = *9ע הינָו האומה כמקובל, ו ה הפעם ב בהיבל התרבות בתל- ערב-פתיחה תגיג . אביב. בתכנית הערב דובר על "מפגש חב. רים", ואכן, באכסררה נראו, בנוסף להרבה פנים חדשות, גם רבים מהותיקים שליוו את ה שב 0 מכן נכנסו לאולם מטעמים וביין, ולאחר מכן נכנ להקשיב לבמה נאומים קצרים של העומדים בראש הכנס והאיגוד, ולהרצאת השר גד ועקובי. הושמעו גם דברים על הענקת מילגת איל"א ע"ש דב חביון וחולקו פרסי איל"א, והטקס הסתיים בתכנית מוסיקלית בביצוע התזמורת הפילהרמונית הצעירה, בניצוחו של שלום רונלי"ריקליס. הכנס עצמו נאלץ להתחרות לא רק במזגד האויר הכמו-אביבי של סוף אוקטובר בירוש" לים, אלא גם במשפט דמיאניוק שהתקיים במקביל ובשכנות. למרות שביתת הטלויזיה, המשפט לא משך צופים רבים. קהל רב שוטט ברחבה שלפני בנייני האומה ונהנה מהשמש ומהרוח הקלילה, אך גם אולמי ההרצאות ותערוכת הציוד היו מלאים ער אפס מקום. הכנס נערך הפעם בסיסמה "המיחשוב כמנוף לצמיחה כלכלית", ובמעט כל ההרצאות עסקו בבעיות השעה של המיחשוב במשק הישראלי - בתעשיה, ביצוא, במערכות הפיננסיות, בשרות הציבורי ובמו"פ. ההרצ- אות התקיימו בשלושה אולמות במקביל, ורק במושב שעסק במו"פ שמענו מעט על פיתו- חים חדשניים בנושאים טכנולוגיים. כאלו היו, למשל, שתי הרצאות של אנשו רפא"ל. רימון אריאלי דיבר על השיקולים האוירודינמיים הכרוכים בעיצוב צורתו של מטוס. ישנן שתי גישות עיקריות לנושא זה: הגישה החישובית, המחייבת פיתרון משוו- אות דיפרנציאליות, והגישה הניסויית, הנעז- רת בניקבת"רוח. שתי השיטות הן יקרות וכרוכות בבעיות. ניקבת"רוח בינונית צורכת אנרגיה בכמות של מיליון ואט. בניקבה משתמשים במודל קטן ונייח של המטוס ובז- רם אויר נע, בעוד שבמציאות המטוס הוא גדול בהרבה והוא נע במהירות באויך הנמצא במצב של מנוחה יחסית. לכאורה מה -. הוא רק יחסי המידות והמהירויות, אף-על פי-בן שיטה זו אונה יבולה להיות מדויזקת: בניקבה ישנה השפעה, שאינה קוו- מת במציאות, של הקירות והמיתלה המחז את המודל על זרימת האויר; במציאות, לעו מת זאת, משפיע " הטול) על חום הגוף (המטוס אן זטול) ע התנהגות האויר סביבו, ואפ אינו מודמה בניקבה. קט זה גם הגישה החישובית היא יקרה. ההדמייה במחשב אמנם אינה סובלת מהמגבלות ל ההדמייה בניקבת הרוח, אבל גם לה מגבלות 3 גודל הזיכרון וזמן העיבוד. הטיפול השב" דצמבר 7 בסלו תשמ"ח* מגופים גיאומטריים פשוד דיפרנציאליות ה ל שימוש ל ה-א 68, בעלי זיברון ד המודו עובוד מירבית. במכוני מחקר 6 -- - לאחרונה לתוצאות 2 ו אך עדיין רחוקה הדרך לשי- -. שוגרתי. במחשבים כאלה בתעשיה. המרצה דיבר גם על בעייה בתחום זה המיוד חדת לנו: בעודר שבמדינות אחרות באירופה ובאמריקה. קיימים מרכזי מחקר גדולים שבהם מתרכזים כח-אדם, ציוד ועוצמה מיחשובית. רבה לטיפול בבעיות באלו, - ומדובר בבר אפילו על הקמת מרכז בלל- אירופי - אצלנו המחקר בנושא מבוזר בין גופים שונים קטנים יחסית, והדבר גורם לבז" בוז משאבים, כפילויות ומגבלות תקציביות. גדעון הראל, אף הוא מרפא"ל, דיבר על ציוד לתירגול תותחני טנקים. גם כאן מדובר בהד- מייה, שמטרתה לחסוך בפגזים, בדלק ובש- עות מנוע, אלא שאמצעי ההדמייה לקוחים משדה המערכה עצמו. מפקד הטנק והתו- תחן, שהשיתוף ביניהם הוא נושא התירגול, יושבים בטנק ממש, ומבחינה זו ההדמייה היא מושלמת. מפקד הטנק מזהה את המט- רה על פני מסך, שעליו מוקרן צילום של נוף מציאותי. לאחר קביעת הטווח והצידוד ע"י המט"ק או התותחן נותן המפקד את פקודת הירי, והיריה מופיעה על המסך ביחד עם כל האפקטים המלווים יריה ממש: הבזק אור, קול הירי, מסלול הפגז, קול הפיצוץ ומקום הפגיעה. שני המתאמנים מזהים את התוצ- אות ומתקנים את כיוון התותח בהתאם לצו- רך. התמונה על המסך אינה פרי הנפשה גרפית אן ציורי מחשב, אלא זהו סרט שצולם 8 אימונים בשדה באש חיה. בשיטה זו = למתאמנים תחושה ריאלית של מהלך הירי. ההדמייה נשלטת ע"י מאמן היושב ה שבה נמצא ציוד הבקרה , כונן דוסק-וידאו עם סרטי זרו 0 7 צג למדריך ועוד. ב קביעת הכיון ה כגון הפעלת מד"הטוות, - מועברים ה ב על ההדק ריך. ה / תיגול נקלט ברשמחז 2 וניתן להקרינו שנית לצו ת רך רות דודממדיות או של הכנס, דן משפטיים: או ת 45 / / המורכבת מאנשי מיחשוב ומשפטנים . . , העו- סקת בהכנת מסמך הבהרה. החוק כולל סה פים רבים שעדיין אינם מיושמים בפועל א משום שטרם נקבעו כללים ברורים ליישומם ואם משום שהאנשים המופקדים על מרב מיחשוב ומאגרי מידע עדיין אינם מתורגלים בנושא אבטחת הפרטיות. החוק קובע, לדון- מה, כי כל אדם רשאי לדעת את פרטי המידע המתייחס אליו הכלול במאגר, ובמקרה שהאדם מושא המידע מצביע על טעות באחד הפרטים, חייב בעל המאגר לתקן אותה. שתי התקנות האלו עדיין אינן מיוש- מות, כיוון שלא נקבעו הנהלים ליישומן. מכת גניבות התוכנה היא רעה חולה, חפו- געת בבתי התוכנה ועימם במיחשוב בכלל ובצמיחה הכלכלית. כפי שהעיר אליחו הבהן, יו"ר המושב, זו הסיבה שאנו מכנים את התופעה בשם הגנאי הגרוע ביותר: גניבה, ולא "סחיבה" או סתם העתק. שלמה לזר סיפר על מחקר שנערך בנושא זה (שר- ווח גם בחוברת "מעשה חושב" האחרונה) ע"י מתמחים באוניברסיטה העברית. אין אפשרות להעניק לתוכנה הגנה מוחלטת מפני העתקה. כל שיטה של הגנה פיסית מהווה אתגר בפני אלה האוהבים לעסוק ב"פיצוח" ההגנה, ובמוקדם או במאוחר הם מצליחים בכך. כל עוד המדובר בהעתקה לצורך שימוש אישי, אין הנזק גדול כל כן, אבל קיימים גם סוחרים המוכרים תוכנה גנובה, או מעניקים אותה חינם כבונוס למי שרוכש אצלם מחשב. קשה לאתר את אלה הסוחרים בתוכנה גנובה, משום 4 - נוהגים להחזיק מלאי של דיסקטים ו : אלא מעתיקים את התוכנה רק בעת ללקוח. לא התערוכה שליוותה את הכנס סי הצטיינה הפעם בחידושים מרע לד, והספר את העין במיוחד "האולפן המוסיק רייה התורנית הממוחשבת. 0 לשרויות היא למעשה סינתסייזר ה ורסאטילי בקרה ותיכנות, המהווה כלי -- א לוותה מאד למלחין. חבל רק שתצוגה של ממ בחומר בכתב. הספרייה > את התנ"ן. אוצר התורה הממוחשב מכי - חן ערוה התלמוד הבבלי והירושלמי, אפשרות לר. היד החזקה לרמב"ם ועוד, עם למחשב כוש חלקים ממנה. התוכנה כתובה ך של 6 ואמ" יקה ואיחזו ץ וא18, והיא מאפשרת סר בחובום שוניל מילים וביטויים, כולל מילה -- וסיומות ובהטיות למיניהן, עם ו % וכדומה. מערכת זו יבולה לה וגם לוק בידי חוקרי התפתחות ה ש בקביעת אומדנים כגון מוש. .ן ובהבחנל ספרי התנ"ך השונים או חלקיהם, בין מחברי החלקים. סח ץ' יס חסזוםזזטון! התאוששות ממצבי אסון: היערכות לשעת חירום מי מודאג? .17 .1 טסט ,אסדד )אד חס מסופפותזסק עָט 3518166 עלוהם מדברים היועצים לנושאי התאוש- : שות ממצבי אסון וכל המוכרים שירותים למקרים כאלה - אינם מטרידים בדרך בלל מנהל 118א. נראה שברוב החברות, תכניות אמיתיות, עובדות לכל קטסטרופה אפשרית, הן עדיון היוצא מן הבלל ולא הכלל. החב- רות המודעות ביותר למקרי אסון הן המוס- דות הכלכליים. רבים פנו, לצרכי גיבוי, לספ- קי שירותי "אתרים חמים" (51/6 80), המצי- עים לשמור עבור חברה מחשב וכונני דיס- קים וסרטים מוכנים למצבי חירום. אפשרו- יות אחרות להתאוששות כוללות "אתרים קרים" (ללא מחשב), הסכמים הדדיים בין משתמשים ושיטות עשה-זאת-בעצמך, תוך שימוש במרכז נתונום משוכפל. אולם אין תכנית המטפלת בכל מקרה אסון, כך שהער- בה זהירה של הסיכונים - חשובה. 5." "מעשה חושב" דצמבר 1987 כסלו תשמ"ח 3 -פ₪- 0 צבי אסון? בוודאד את ה -- האחרונות השירותים למיניהם שמנו בשנ מרעידות ימה ארוכה של קטסטרופות, 2 ת ושטפונות - היכולות אדמה ועד שריפו ה תרים הממוחשבים. אולם בעוד לרדוף את הא סו דור העומור הממו שאותם נביאים של קץ 0 לצורך חשב הצליחו להעלות את המודע בתכנון לקראת מצב של אסון, 8 - גל" להתגבר על המשה "מה ל ב טת עדיין בחלק נכבד מתעשיית . יות אמיתיות ועובדות לבל נראה שתכניות ו -. ל מקרהדצרה, המאפשרות לום הפסקה ארוכה בעיבוד הנתונים, הן עדיין יוצאות מן הכלל ולא הבלל. סיבה אחת לכך היא העובדה הפשוטה שפיתוח תוכנת התאוששות ממצבי אסון היא משימה בקנה מידה גדול - משימה הדורשת לא רק תמיכה של הדרג הגבוה של ההנהלה, אלא גם מעורבות של כל אחת מהמחלקות בחברה. לעתים קרובות חסר מנהל ?₪ את הכות המניע הדרוש להשלים משימה תובענית בל בך נסיון, נסיון, ועוד יותר נסיון - זהו המחיר שיש לשלם כדי שתכנית התאוששות תעבוד, אבל הרצות ניסוי של תכנית גיבוי הן באב ראש, כך שאפילו התכניות הטובות ביותר המוצעות, אינן זוכות לעתים להתקבל. כמו כן קיימת הגישה השאננה, אותה מאמ- צים מנחלי ץע רבים הנתקלים ברי בעיות יומיומיות גם בלי להתייחס לאיזו חבלה היפוטתית. משפט המפתח בז'רגון הקטסט- רופות של תעשיית שירותי ההתאוששות ממצבי אסון הוא. "עשן וחצץ". הרעיון מאחוריו הוא שמוטב שיהיה לך אתר גיבוי אליו תוכבל לעבור במצב בו כל מה שנשאר ממרכז הנתונים שלך הוא עשן וחצץ וכמות כזו או אחרת של פלסטיק נמס. העשן והחצץ שהשאירה אחריה שריפה במונטריאול באוקטובר 6 סיפקו אולי סוף סוף לתעשיית שירותי ההתאוששות ממצבי 9 את הראיה לה היתה תעשייה זו זקוקה על מנת לשבנע משתמשי מחשב העומדים במְריָם שהאיום באסונות מחשב הוא אמיתו גמרי. חנזק שגרמו שטפי המים שנגרמו עפ ידי השריפה שלחו את חברה קמעונית קנרית ששוויה 4.5 בילין דולר, לשרך דרכה אל מעבר לגבול עם המחשב שלה לאתר גיבוי בנין שות ממצבי אסון (6095) - חברת הבת לענין זה של 5 י של חברת ההחכרה רוזמונט, או- 5 מנהלת פעולות באתרים חם הוא המקום בו שומר מ ההתאוששות, תמורת ת דיסקים וכונני סרטים מוכנים וממתינים עב חברה למקרי חירום. המטפרים בת ו רים שנראה שיותר ויותר חב ה לפנות לשירותי אתרים חמים חמים. אתר שלום, מחשב, כונני "מעשה ש י חושב" דצמבר 7 כסלו תשמ"ח שהיה להם שירות גיבוי ותכנית מסביר מנהל השיווק של 5 ה ! מא ל יים כיום על שירותים רות - אפשר שהם הנתונים הגדולים מ אלה; לפי במה מקו , מ20%"7. חות נשיית ל דרוה בסטייוברג חסרה היתה תעשיית נד השריפה ממצבי אסון את רא שות שירותי ההתאוש האושה על מנת לתמוך ות "העשן והחצץ" ה וזת ו %-- ביותר שלה. במקום זאת, וה בסצנרי התעשייה שוב ושוב על מחקר קשה להשיג סטטיסטיקות היו אסונות אחרים, מדגיש מא הלקוחות הצליחו למנוע כל ו אל פי כן במקום שיש עשן, לא 8 ָ *ף על אסונות "עשן וחצץיי הם אכן נדור ה אש - גד 7 ות פַדְפוּ על ידי מרכז המחקר | עוד יותר היא סטטיסטיקה *ותה קשה 0 שנערך - . מערבות מידע באוניברסיטת | צוא 3 הטיפול החסוי במקרים של - - : ור ועס- מיניסוטה. במחקר ה שכשקורות צרות, סביר יותר ש 0 ו ימחקר פשיטת הרגל", נשאלו חברות מ יק מעמד אם במה זמן לדעתן יוכלו להחזיק נתונים שלהן יצא מכלל פעולה. בנק, עיבור ה -. לדוגמה, דיווח שיוכל להחזיק מעמ בלבד, בעוד שחברת ביטוח אופטימית יותר אמרה שהיא תוכל להחזיק מעמד שישה ימים. עבשיו זו השריפה אצל סטיינברג, ולא המח קר ממיניסוטה, שמספקת את הדלק לתעש- ו יית שירותי ההתאוששות ממצבי אסון. "השריפה אצל סטיינברג היא בעצם המקרה הראשון שזבה לפרסום רחב עליו אנחנו יכו- לים להצביע בפני המנויים שלנו ולומר, 'הם עברו את האסון בשלום והם עשו זאת מפני ל / רִ מקורן : דולף מאשר בשחיפה מררנה המנרר. 0 0 המוביל של שירותי אתרם חמים, מדווח על חמישה מקרים בלבד ב- הצהירו לקוחות על אסון והעבירו ‏ פעילותם לאתר החם. החברה, לה קרוב / 0 מנויים, בעסקי גיבוי מאז 5 מוכר שירותי האתרים החמים השני בגודלו, שור- תי 816פחגו5 מד.ג28 מע או, המתפאר ב"160 מנויו, אומר שמעולם לא היה לו אסון "עשן וחצץ". לא בל מנהל לכ יעז להסתמך על סיכויים מעודדים אלה בכעל סיבה לא לחפש איזשהו גיבוי. | רעיונות אופטימיים כאלה עשוים. אולם, לעלות על פני השטח באותו שברוך שניה חולף לפני שנחתם חוזה לקבלת שירותי התאוששות מסחריים. חוזים אלה יכולם להיות הצעות יקרות. מחלקת השירותים היקרה ביותר המוצעת על ידי 8008876 למשל, חיא עיסקה לפיה החברה מסנימה לגבות מחשבי 3090 רבים. בעוד שההסכם יכול להגיע עד מחיר של 270,000 דולרים בשנה, ההוצאה השנתית הממוצעת למנוי קרובה יותר ל72,0007 דולרים, לפי 016חו5. זה אינו כולל את ההוצאות הכרוכות בברי- קת התכנית. כמה חברות המספקות אתרים חמים מחיי" בות, עבור בדיקות, לפי שעות. 6פי שהיא היוצאת מן הכלל, מחייבת את לקוחו תיה בהוצאות העברת עובדים לאתר נמ יש להוסוף לכך גם הוצאות ב או שבדיקה יסודית יכולה להימשך -- או יותר. בדיקות גדולות יכולות ל -- להיות יותר עובדים, כך שההוצאות יכו - רחול ניכרות, במיוחד אם מיקום אתר 7 לחסוך מרחק ססס1 מילין. אפשר להלטין וָרים אם גמרי את הוצאות הנסיעה ו חמים נרשמים אצל מוכר שירותי --. 0 איזורי כמו 6סזטסצטקח0 ב ב" 6 בסו 6ווא; | .קז 806 מ 600 1505008 יי סו 00 |7ץז660%6 %0 5 ב-.88/ ,50808סיד. 8 ללי יר - בהילקחו כאחוז מהתקציב הבו גיבוי באתר חם אינו כל כך - קונטי 5% חברת המחקר בסטמפור 5 ה לט, מעריכה שמשתמש של מחלקת ולוס בשנה עבור גיבוי באתר חם. זה כו הוצאות נסיעה והוצאות נילוות כ ופיתוח התכנית. "יהוצאה זו מהווה בין 0.5% ל1997 בלבד מתקציב כולל של 118א," מדגיש פול שפינדל. סגן נשיא ומנהל ייעוץ כללי בקבוצת -71ג0 זה שפינדל צופה שבעתיד, יותר חברות ובללו שירותי גיבוי באתר חם בתכניותיהם להתאוששות ממצבי אסון. אם אינך דלוק על אתרים חמים, תרצה אולו לנסות אפשרויות התאוששות אחרות. המב- חר כולל אתרים קרים, מעטפות מחשב, הסכמים הדדיים ומשרדי שירותים. אפשרות נוספת היא גיבוי עצמי תוך שימוש במרכז נתונים משוכפל. למעשה, מסכימים משתמ- שים אחדים שהקמת מרכז נתונים שני, המש- בפל את החומרה וקונפיגורציות התוכנה של מרכז יישום, היא הגישה האמינה ביותר להתאוששות ממצבי אסון. היא גם השיטה היקרה ביותר. אתר קר או מעטפת הוא בעיקרו של דבר מקום ללכת אליו במקרה של אסון. שירותים אלה מצויידים ברצפה צפה, מערכת חוטים וכבלים, אספקת חשמל ומיזוג, אולם אין בהם מחשב. מנויים פונים לספקי החומרה שלהם על מנת להתקין באתר מחשבים. ברגע שמתחילה מערכת חדשה לעבוד, מספק האתר הקר גיבוי לטווח ארוך בעלות הנמוכה באופן משמעותי משירות הגיבוי האופטימלו אך היקר יותר - האתר החם. האפשרות שהתקנת מחשב הגיבוי תתעכב וחוסר האפשרות לבדוק באופן מלא את תכנית ההתאוששות הם כמה מהחסרונות בשיטת האתר הקר. הדרך שמצוע משרד שירות - יקרה משרדי שירותים, מן הצד השני, מציעים גי- בוי זמין לטווח קצר, אולם דרך זו עלולה להוכיח עצמה כיקרה בשמדובר בגיבוי לט- ווח ארוך. בסופו של דבר האפשרות הפחות יקרה היא מן הסתם הסכם הדדי עם חברה אחרת, אולם משתמשי כ רבים מטילים ספק במעשיות של הטכמים כאלה. "הסכמים הדדיים אינם עובדים היטב, לדע- תי." מצהיר ג'ק באנון, מנהל בטיחות ונהלים ב"/6א, צ'רי היל, ניוהג'רסי. "לעולם אינך יכול להיות בטוח שהצד השני ימצא את הזמן הדרוש לעריכת העיבודים שלך." באנון הוא נשיא הקבוצה להחלפת מידע בנושאי התאוששות ממצבי אסון בעמק דלוור, ארגון המורכב מכ"500 חברות המקיימות בקביעות פגישות על מנת לדון בנושאים הקשורים לתכנון דרכי התאוששות ממצבי אסון. אצל רוב חברי הקבוצה קיימות תכניות התאוש- שות כאלה, למרות שחלק מהן נמצאות עדיין בתהליכי פיתוח. סקר חברות מן התקופה האחרונה | מורה שכמחצית מהחברות משתמשות בשירותי אתרים חמים מסחריים, בוד שהשאר סומכות על תערובת של שי- טות, כולל הסכמים הדדיים, אתרים קרים וגיבוי עצמי. ככלל, ככל שהמשתמש גדול יותר, כך סביר חר שיסמוך על שירותי גיבוי של אתר חס מטורה קבוצת ז6חוז63 מעריכה של-41% ממשתמשי מחלקת היא 308 יש חוזים עם חברות המוכרות שירותי אתרים חמים בעוד שרק 9% ממשתמשי מחלקת ה43007 חתמו על חוזים המספקים להם שירותי גיבוי מטי- פוס כזה. אולם מספרים אלה אינם תואמים את המימצאים של 0 ושל 6זבפחטפ, שתיהן מדווחות שסך כל המנויים על שירותי אתרים חמים נמוך הרבה יותר. לפי 6זגפחוף רק 7 מ18,000-140007 מרכזי הנתר- נים הגדולים המשתמשים במחשבים של לפ- חות 25 חתמו על שירותי אתר חם. 00 מוסרת סטטיסטיקות דומות. אין זה מפתיע איש שמוסרות כלכליים נמצ- אים בראש רשימת לקוחות האתרים החמים. רבים מהבנקים מיהרו לחתום על חוזה עם ספקי שירותי אתרים חמים לאחר שמחקר פשיטת הרגל המפורסם גילה עד כמה אין המוסדות הכלכליים עמידים בפני הפסקות בפעילות מחשב. ב-1983 הסעיר המפקח על המטבע את הרוחות בכך שדרש שחבר המנהלים של כל בנק יקבל סקירה שנתית של תכניות גיבוי פעילויות עיבוד הנתונים. חב- רות ייצור, שהפכו תלויות יותר במיכון בשנים האחרונות, נמצאות במקום השני ברשימת הלקוחות המשתמשים בשירותי אתרים חמים. לא בל חברה בעלת מחשב מרכז נתונים של נא או יותר היא מועמדת להשתמש בשירותי גיבוי של אתר חם מסחרי. ואכן, כמה חברות עיבוד נתונים הן כל כך גדולות עד שלגיבוין יידרשו שירותי כל האתרים החמים המסחריים מן הקרוליינות ועד קליפורניה. בקטגוריה זו נמצאות הסוכנויות הפדרליות. סוכנויות אלה, אשר אינן ממה- רות בררך כלל להראות עניין בשירותי התאוששות מסחריים, גילו לאחרונה עניין רב יותר בשירותים אלה. הביטוח הלאומי, למשל, שעיבודי הנתונים שלו מבוצעים במר- כז נתונים עם מחשב של 12588 בבלטימור, מסתמך עתה על שירותי גיבוי של אתר חם מסחרי לגיבוי חלק מעיבודיו. גישת עשה-זאת-בעצמך במיגזר הפרטי, מעדיפות חברות אחדות את הגישה של "עשה-זזאת-בעצמך". גישה כזו מאמצות כמה חברות תעופה, בנקים ואתרים כמו מוטורולה, אשר מצאה, שמורכבות ההתקשרויות שלה והיישומים שלה מספיקה כדי להצדיק עלותו של בניית מרכז נתונים שני למטרות גיבוי. "ביקרו אצלנו מוכרי שירותים אשר ניסו למ- כור לנו ביטחון מעתה ועד יום הדין, אולם היגענו להחלטה להקים שני מרכזי מידע, בשאומבורג, אילינוי ובפניקס," מסביר ארל גומרסל, סגן נשיא לשעבר לעניני תמיכה בפעולות ובמערכות במחלקת 18וא של מוטורולה בשאומבורג. "עבדנו עם תוכנה וחומרה מאוד מורכבות - המון 5א1, המון עיבוד מרוחק, המון תיב"מ," אומר גומרסל, המנהל עכשיו את הפיתוח הטכני ב".60 מטצוטואן .4.6 בנורת'ברוק, אי- לינוי. "לשמור שכל פריט ציוד היקפי ידבר עם כל פריט ציוד היקפי אחר אינו עניין טריביאלי. נתקלנו בבעיות אפילו בנושאים פשוטים כמו תקשורות אסינכרוניות וסינכרו- ניות. זה נבזי. יש אינסוף פרטים... אין ספק שהדרך הזולה ביותר היא למצוא הר ולבנות בתוכו מרכז מידע ענקי. החלטנו שמרכזי מידע דואליים הוא המחיר אותו אנחנו מו- כנים לשלם עבור ביטחון." גומרסל הוא הראשון להודות שהכפילות דורשת את מחירה. חברה יכולה למשל להי- שען על מרכז הנתונים הגיבויי שלה במקרים לא חמורים כמו הפסקת חשמל בת שעתיים, סרט שנהרס או צינור שנשבר. "זה יכול לה- יות אסון מסוג מסויים אם אין רואים דבר על נייר ההדפסה." אלה אינם סוגי הקטסטרופות המצדיקים הכרזה על אסון כפי שהוא מוגדר בחוזה שירותי האתר החם. (ההערכה היא ששכר הכרזה כזו, עבור העברת פעולות 2 לאתר המסחרי, נע בין 15,000 ל-25,000 דולרים). אף על פי כן אלה הם אותם סוגי הפרעות מרגיזות בפעילות הקורים לעתים תכופות הרבה יותר מאשר דליקות, רעידות אדמה וסופות טורנדו - הנושאים האהובים על יוע- צים לעניני התאוששות מאסון. "אנחנו מקלקלים מספיק ובאופן שגרתי, בלי שיקרו "מעשה חושב" דצמבר 1987 כסלו תשמ"ח -- ממשא %* אדם או טבע, ואדם ד ם על הרגליים בשצריך, אסונות מעשי ידי להיות מסוגל לקו . ות ההתאו 5 פרגמטי אחד. % ה + 0 אה ה | מה יזה היה שיקול בו לא טיפלה ה 0 - גיבוי זמני למרות | רוזנאו. "זה ים ללקוחותיה ; | . שמות רבים. לקוחות ו ש שים בשירותים לבל מקרה של ה מש באתר החם משך 2 .-/ יי להשת - / = א ות לס הוא קצת במו פוקר, בלי האחוזים ר לך שלא יבטח אותך אם בת מטפי כיבוי, אולם הוא במה תקטין התקנתו של סובוניך. שלא כמו ביטוח בית או מבונות, לביטוח ?2 אין נוסחאות סטנדרטיות. ‏ המבטח שוקל כמה גורמים ואחר כך קובע לאיזה משתי קבוצות סיכון, גבוהה או נמוכה, שייך הלקוח. הנה כמה מגורמים אלה: = בניין שהוא כולו מרכז נתונים; בניין חדיש - עריף. בנייץ המשותף גס לפעולות אחרות, במיוחד לייצור, הוא בעל סיבון גבוה. אם מרכז עיבוד הנתונים הוא בקומת הקרקע, עדיף שלא יהיה מוּעד להצפות. בניינים ישנים, ללא מטפי כיבוי או קירות חסיני אש, אינם מוצאים חן בעיני המבטחים. המבטח עשוי לומ לא תהיה לך מער לא יאמר לך ער גלאי עשן נוסף את עוזרת ללקוחותיה על ידי שהיא מרשה להם להשתמש ב-48 השעות המוקצות לבדיקה כגיבוי לטווח קצר בזמן חירום. הימנעות מבעיות גיבוי , מצבים כאלה, בהם נדרש הגיבוי לטווח קצר, בוודאי שכיחים יותר מאסון "עשן וחצץ" בגודל מלא. אולם, המעבר לאתר חס במצב שהוא פחות מאסון בקנה מידה גדול יכול גם הוא לעורר בעיות. הימנעות מבעיות גיבוי אלה היא מטרתו של הבנק הלאומי ראנייר - מנוי בשירותי האתר החם של 0006060. תכניות הגיבוי של הבנק מסיאטל מתוכננות בך שבמצב של גיבוי נעשית כל עבודת הייד שום המקובלת ובאותו תיזמון בקירוב. "המצב בעבר היה כזה שלא יכולת לגבות יותר מאשר שניים או שלושה יישומים קריטד יים," מסביר לן סנדרסון, מנהל תכנית ההתאושששות בכל מקרה בראנייר, "אולם עכשיו יש לנו כל כך הרבה יישומים תלויים זה בזה... שאם היינו מנסים להריץ יישום א' בלי יישום ב', היה קורה לנו אסון נוסף." גישה זו חוסכת זמן מה בפיתוח מערכות, מכיון שהבנק אינו צריך לדאוג להרצות מיב- לול מיוחדות, בהן משתמשים רק במצב גי- בוי. סנדרסון חושב שייקח לפחות 48 שעות לע- בור למערכת הגיבוי שלו - מעבר גוזל זמן שיבלול מיסלול מחדש של כל רשת תיקשורת הנתונים המקוונת לאתר החם של 0810800 בשיקגו. "לבל מקרה חירום, כמו הפסקת חשמל זמנית, נישאר במקומנו אם נחשוב שהתקלה ניתנת לתיקון בפחות מיומיים * אומר סנדרסון. ראנייר אינו מתבוון לשבת זמז ר מידע מואפל ל סמות - שתתחדש. בשנה שעברה פתח הבנק הזהיר מרכז מידע חדש שתוכנן להיות עמיד בבל האפשר בפני אסון. "המרכז החדש," לו פיטר רוזנאר, סגן נשיא לשירותי מידע ב- ראנייר, "בנוי לעמוד בפני רעידות אדמה ו יש לו אספקת זרם חשמל משלו ניתן להפסיקה, 8 טש פס וגנר- טור חשמל המתוכננים להיכנס לפעולה תוך , זיהינו מל הת ורק איים שיש פצצה 6 איסור מוחלט על עישון במ "זה יכול להיראות מישני, לים להחליט שלא לבטח חברה ד עישון במרכז הנתונים," אומר מנהל השיווק של הקבוצה הט > מערכת מיוחדת לחימום ולקירור. לד מבטחים, שריפות בחדר המחשב ד - אולם נזקים הנגרמים על ידי הע 7 "ית משריפות אחרות הם שכיחים, 2 * מטפים או מערכות גז הָלוּן (הלון הוא הגז מדכא האש שפותח על יךי חברת דופונט) "איננו מחייבים חברה להשתמש באמצעו מסויים דווקא," אומר מארק סקופילד, מנחל הדרכה ב--36 8ת66תופח [הטטא 7 [5636, חברה שמרכזה בנורווד, , מסצ'וסטט המספקת שירותי ייעוץ ומניעת אובדן לחב- רות ביטוח וללקוחותיהן. "מטפים הם זולים. הָלוּן טוב אם אפשר להבטיח שדלתות וחלו- נות לא יושארו פתוחים או שבורים. המע- רכת הטובה ביותר היא זו המשתמשת בהֶלון במכשיר עיקרי ובמטפים כגיבוי". הקיום בשלעצמו של תכנית לכל מקרה אסון לא יקטין את סיכויי האסון. אולם תכנית טובה מטפלת בדרך כלל בפריטים רנים ברשימתו של המבטח ובכך מקטינה סיכונים. אם אתה שייך לקבוצת הסיכון הנמוך, כמה יעלה כיסוי ביטוחי? התשובה אינה פשוטה. ישנם ארבעה סוגים של ביטוח ?פ: + חומרה הרוסה או פגועה. זה נשמע חד- משמעי, אולם מהי בדיוק חומרה פגועה ינול להיות נושא מחלוקת בין מבטחים ללקוחות. * נתונים שאבדו, כולל תכניות, נתונים ומדיה ריקה. "רוב האנשים מגבים סרטים, אבל תופי תע לשמוע עד כמה שביח איבוד מידע חיוני," אומר האאק. המבטח מכסה את ל שיחזור המידע. זה יבול בהחלט לכלול כת בה מחדש של תכנית. לל בל הוצאה * כיסוי הוצאות נוספות, הכו לת מעבר לעלות הנורמלית של ניהו - עיבוד נתונים - תשלום עבור אתר ו אתר קר, העברת חומר לאתר גיבוי, ה טלקומוניקציה וכו". ם > כיסוי בגין הפסקות פעילות. הפ טו. ה שניתן ליחס אותו ישירות לאובדן *%' ן וע כיסוי ביטוחי של אובד ה הנר בין 20 ל-30 סנטים לכל סס1 4 למרבז חים, או 30,000-20,000 דו 4 בהנחה נתונים ששוויו 10 מיליון בשומה 0 שההשתתפות העצמית היא 0 : דולרים. כיסוי הוצאות מ בוסוי ב'1 ל"30 סנטים נוספים לבל 100 1? שב תננת הפסקת פעולות יקר יותר, או מקרה זה התאוששות בדוקה. חיטב בול בוסוי לחסוך הוצאות. זול יותר * 7 ך עבור ל' חמישה ימים של הפללה, ה החדִים אף 9 ימים ללא פעילות. מבטו יפות אס ; | יבטחו אותך מפני הפסקת פע תהיה לך תכנית התאוששות. אנד פ. הול שבע דרכום ללצ = בהוצאות אחזק חלק נכבד ממשתמשי החברות כיום מקדיש זמן רב מדי לאחזקת תוכנה וזמן מועט מדי לתכנון דרכים להקטין את היקף האחזקה הנדרש. הערכות אחדות מייחסות, באופן ישיר או עקיף, עד חצי מסך כל הוצאות המיחשוב - כולל חומרה, תוכנה וצוות עוב- דים - לתהליך האחזקה. האחזקה צורכת עד שלושה רבעים מעלות מעגל החיים השלם של התוכנה, וכך דורשת משאבים ניכרים אשר יכלו לשמש טוב יותר בפיתוח יישומי תוכנה. השלמתה של רשימת המשימות הטיפוסית לפיתוח יישום משולב יכולה לקחת עד כדי ארבע שנים. פירושן של הוצאות גבוהות אלה הוא שאפ- שר להשיג חסכון עצום על ידי קיצוץ בזמן המוקדש לאחזקה. אם אכן צורכת האחזקה שלושה רבעים ממאמץ מיחשוב משולב, הרי שהקטנת האחזקה בשליש תכפיל את הזמן הפנוי לפיתוח. אפשר להקטין את משימת האחזקה על ידי יישום איסטרטגיות המתמק- דות בדרכים לקצץ בכמות האחזקה הכוללת המתבצעת. תהליך אחזקת התוכנה משנה תוכנה אופרטיבית קיימת מבלי לגעת בפונקציות העיקריות. אחזקה זו יכולה לל- בוש צורות רבות. אחזקה מתקנת (-601866 וו מרפאה כשלים ביישום של עיצוב המערכת. אחזקה משפרת (60006/ז6ק) מחז- קת את התוכנה על ידי הפיכתה ליעילה יותר או לנוחה יותר לאחזקה. אחזקה התאמתית (9וק04) מתאימה את התוכנה לשינויים סביבתיים כמו חומרה חדשה או טיפוסי נתונים חדשים. לבסוף, אחזקה פונקציונלית (המכונה לעתים אחזקת שינויים) משנה את פונקצית התוכנה על ידי הוספה או ביטול של מאפיינים, באחזקת תוכנה ישנם שלושה שלבים. ראד שית, על המתכנת להבין את השינוי המבוקש יאת התוכנה שיש לשנות. שנית, על המתכנת 0 את השינויים הדרושים. לבסוף, יש בדוק שוב את תקיפות התוכנה על מנת בטיה שהיא עובדת בצפוי. ל "יע המזל, קשה לתחזק תוכנה משום ד סז ה0ופפ !ומסק ע 8100!פהדד .7 ל אחזקת תוכנה תוכנח דאשתקד. כשהקוד אינו מבני, קשה למתחזק לשזור בו את שינוייו. בדיקה מחדש של תקיפות התוכנה הינה כמעט בלתי אפש- רית אם אינך יכול להבין מה חיא חיתה אמורה לבצע מלכתחילה. שבע האיסטרטגיות המתוארות למטה מקוב- צות לארבעה תחומים שונים: איסטרטגיות לאחזקת מערְכות קיימות, איסטרטגיות לפי- תוח מערכות עתידיות, איסטרטגיה לניהול סגל אחזקה ואיסטרטגיה לניהול תוכנה. המ- קום המובן מאליו להתחיל בקיצוצים באחז- קה הוא במערכות קיימות. מערכות קיימות אינן תמיד כמובן מועמדות להחלפה בטווח קרוב, ופירושו של זה הוא שהן תחיינה בפעולה לפחות בעתיד הקרוב ותזדקקנה לאחזקה שוטפת. המפתח לאחזקת מערכות קיימות נעוץ בעריכת שינויי איכות שיובילו לאחזקה קלה יותר בעתיד. אוסטרטגיה 1: שפר תועוד קיים למער- כות קיומות. לפי מספר הערכות מב- לים מתכנתי אחזקה בין 47 ל"62 אחוזים מזמנם בנסיון לה" בין את התיעוד ואת הלוגיקה של תכניות. זוהי בעיה מבריעה כל כך עד של-80 אחוזים מ5007 תאגידי הממון (01811005קז60 500 6תגטזסי1) וישומים הנתמכים על ידי מומחים, מכיון שרק הם מבינים את לוגיקת היישום. תיעוד הוא אחד הכלים החשובים ביותר לעזור למתכנתים להבין מערכת, אולם מקו- מו בסרר העדיפויות של מתכנתי אחזקה כמו גם בקרב המפתחים - היה נמוך. גם כשנכתב תיעוד, הוא היה, לעתים קרובות ביותר, במר- נחום של מה שנעשה ולא מדוע או כיצר נעשו הדברים. לכן היתה תגובת שרשרת. מתחזק עורך שינוי ואינו מתער אותו, ואז בא ת תוכנה המתכנת הבא ועליו להבין מה עשה השינוי הזה. מכיון שאינם בוטחים בתיעוד, מנסים המתכנתים לפענח את קוד המקור המקו- שקש על מנת להבין את המערכת, ולו רק מכיון שקוד אינו משקר. אפשר להרוויח רבות פשוט על ידי מאמץ לשפר את תיעוד המערכת. תיעוד מערכות יכול לספק מידע שיהיה רב ערך מאוחר יותר בקביעה איזה מבנה ביישום נשחק דיו ומצ- דיק כתיבה. ואולם, החשוב ביותר - תיעוד מערכות יספק למתחזקים בעתיד את הכלים הדרושים ליישום שינויי איכות. הם יוכלו להבין במהירות כיצד לערוך שינויים ויוכלו לצפות השפעות לוואי של שינויים אלה לפני שהם עורכים אותם. איסטרטגיה 2 כשאתה | מתחזק מערכות ‏ קיימות, מזער שינויים מת- קנום ומשפרים על ודי עריכת תיקוני איכות. התיקון המ- היר| הוא דרך הפעולה המקובלת כיום, שהחיא ההר- סנית ביותר מבחינה מבנית. המתקנים המהי- רים הפוריים ביותר הם המפתחים שרוצים לפתור כל בעיה מהר ככל האפשר על מנת שיוכלו לחזור לפיתוח. אולם, טלאים, במיוחד כשהם נערמים על-גבי טלאים אחרים, יוצרים מערכות לא יציבות שלא תוכלנה לעולם לה- יות בסיס להתקדמות. צריך שתהיה אקסיומה תחזקותית: תיקוני בגים מולידים בגים. כל פעם שאתה עורך שינוי בתוכנה, ישנו סיכוי גדול שתגרום לב- גים נוספים. לעתים קרובות ביותר זוהי תוצ- אה של עריכת שינויים מתקנים במהירות ]| וללא סדר מסוים. חייב להיעשות מאמץ לע- רוך תיקוני איכות. שינויים המיושמים תוך מחשבה מן ההכרח שיהיו בהם פחות טעו- יות. "מעשה חושב" דצמבר 1987 בסלו תשמ"ח 7 1 | ממש > שתיקון הבעיות נע בעיות רבות ט נוספות בעתיד. לדעת אחדים מן המנתחים, תיקון של 20 האחוזים הגרועים ו הקוד יתקן גם 80 אחוזים מן הבעיות הע יות. ישנה הסכמה רחבה על כך המציקות ביותר תחילה ימ תיקוני אובות יכולים כמו כן לשפר את היה - עם המשתמשים. משתמשים יודעים למה לצפות מהמערבות שלהם, לטוב ולרע. הכנסת טלאי שהבנתו לקויה למערכת עלולה לעורר חוסר מנוחה אצל המשתמש. את השינוים הנדרשים תוך כרי אחזקת תוכנה וש להעביר בקבוצות. צירוף בקשות אחזקה לקבוצות לצורך העברתם מאפשר לשינוי להיות מיושם באופן מסודר ובאותו זמן מאפשר פירוט רב יותר בניתוח הבעיה, בקר דוד ובבדיקות. קבוצות אלה יסבו לעתים קרובות את תשר מת לבם של המתכנתים להשפעה הגלובלית שיכולה להיות לבעיות על המערכת במקום להשפעה על חלק מסוים ממנה. זמן הבדיקות יקטן בהרבה מכיון שכל השינויים יוכלו להי" ברק ביחר. התהליך צריך, עם הזמן, לשפר את אמינות המערכת. אוסטרטגוה ‏ - 33 תבנן, בקר ומזער אחזקת | שונו"ם במערכות קיימות. הנתח הגדול ביותר של תקציב האחזקה מוקדש | לאחזקת שינויים, | המשנה את פונקצית המע- רכת. אחזקת שינו- יזם הינה לעתים קרובות תוצר של דמיונם הפעיל מדי של משתמשים והתוצאה הזנה המשתמשים תופשים את ההשפעה הכלב- 4 של בקשותיהם לשינוי. חדרך הטובה תר להקטין את אחזקת הששינויים הזנה לתבנן ולבקר את השיפורים יומים. 0 הררך הטובה ביותר לבקר שז שום על ידי השרמ ו תק שים לשקול את העלות לעומת היתרון שיו מכל שינוי. רוב המשתמשים חופשיים לה = בקשות לשינויים כרצונם, ללא 4 להשפעה הכלבלית. מערכת מערכת חיובים יכולה לג וותר ועריכת אותם הּ חזקה נמוכ 5 המשתמשים. ות א על ם אכן זקוק שונויים לה ישנות, ש ו או בבלל, הן מועמדות עיקריות ו לאחזקת שינויים. המפתח לקיצוץ עתירי באחזקה לטווח ארוך ל תוכנה נעוץ בפיתוח של אמצעים מונעים יי בהם. ועם המחשבה הזו ברקע, - עתה באיסטרטגיות לפיתוח מערכות עתידיות. אוסטרטגיה | 4 בשאתה | מפתח מערכות עתידיות, בחר והכרח עיצוב ושיטות | תיכנות מבניים. | ההערכה השמרנית | אמרה שפיתוח המשתמש במתורולוגיות | עי- צוב מבניות ייצור תוכנה הקלה לאחזקה פי שתיים מאשר זו של היום. תחומי המפתח המעורבים בשיפור תחזוקתיות התוכנה הם עיצוב לשינוי בעתיד ו של העיצוב ושל תהליך התי- עיצוב מערכות תוך מחשבה על שיויים יספק למתכנת האחזקה את האמצעים לה- - שינוזי איכות במינימום זמן. מאמץ ו ו ההתאמתית יכול להיות מקוצץ אם - 8 מעברים עתידיים אפשריים, -. . ידד בידוד רוטינות התלויות בסבי- מרה, תוכנה) תהיה לך רק קבוצת מוד ולים אחת ‏ שתזדקק לשינל היישום לטביבהה ו טי, אם יועבר 0 אופן אפשר חיה ואחזקה המתקנת והמשפרת על ידי הליבה ו בות מזערית של מערכת ושל תכ שיוביל לטעויות תיכנות מעטות רה" מה איסטרטגיה 5 אמץ אל חיקך את מצילו אחזקת התוד בנה - שפות הדור הרביעי | ומחוללו וושומים. האיסטר- טגיה הבאה המומ- לצת ‏ - פשוטה. נראה שיש מציל אחזקה באופק. בא- שר שימוש במחוללי יישומים ובשפות הדור הרביעי הופך שכיח יותר, | תקטנה הוצאות האחזקה בצורה דרמטית. יתכן שמחוללי יישומים/שפות דור רביעי יקלו על האחזקה בכמה תחומים ויעשו הכל מלבד לבטל שינויים מתקנים, מכיון שמחוללי הקוד שלהם אמורים ליצור קוד חופשי משגיאות. שינויים מחזקים (0ם6מ06ת03ח6) קל יותר לבצע במערכות שנוצרו על ירי מחוללי יישומים או נכתבו בשפת דור רביעי. המערבות ניתנות להרחבה בקלות ממכיון שחיזוק מערב רק שינוי בספסיפיקציות המע" רכת ולא בקוד המקור. באחזקה התאמתית יחיה בוודאי יתרון לשימוש במחוללי יישור מים/ש.ד.ר. ‏ כיון שכל הרוטינות התלויות בסביבה נמצאות בתוך מחוללי היישומים/ ש.ד.ר., אפשר להעביר ספסיפיקציות ל לסביבות אחרות אשר גם בהן יושמו מח היישומים/ש.ד.ר., שלא שונו. למחוללי יישומים/ש.ד.ר. ישנם עוד מאפיניפ ש מעניינים | הקשורים לאחזקה. ו במחוללי יישומים/ש.ד.ר. מחייב לוגה ומתכנתים להתאים עצמם . ה ולו סטנדרטית. לכן, מחוללי 0 מווצר על אימות מפרטים. תיעוד יוכ וום/ש רה אוטומטית על ידי מחוללי ו של וזה יספק עזרה נוספת בחיזוק המתחזק להבין את המערכת. מחוללי יישומים/ש.ד.ר. יכולים = ₪ למפתח לשפר את חקשר. ל המַפַתח אה מחוללי יישומים/ש.ד.ר. ות ה,שור ש החזדמנות לספק אב טיפוס מה ואמותייל לשמש להפקת מפרטים מ קישומ זה יותר של דרישות המשתמש רקוס ב יקטין את כמות השינויים המחז עול פיקוה אזהרה אחת: חיוני שההנהלה ת . והשומיל/ על פיתוח היישום בעזרת מחו ש.ד.ר. מכיון שבה קל ליצור ייש לים על ודי פיתוח "לפי חוש"י אוסטרטגיה 6 ספק לצוות | האחזקה אור בקצה המנה- רה על ידי מתן הב" לְום | המתאימים ותמריצים להישאר בעבודה. רוב בות ‏ מידע רואים אחזקה | בדרכים הבאות: לא הוגנת (חסר מידע הדרוש לבי- צוע העבודה); אי הצלחה מובטחת (אנשים רק יחזרו עם בעיות נוספות); עבודה ללא מוצא (אין התקדמות ניכרת); ולא בחזית הטכנולוגית. נקודות ראות שליליות אלה, המוצדקות במקרים מסויימים, משחקות תפ- קיד אינטגרלי בקצב התחלופה הגבוה של אנשי אחזקה. קצב תחלופה גבוה, מקטין, במובן, את יכולת הצוות לייצר, וכך מקטין ריווחיות. על מנת לשמור על אנשי האחזקה, צריכה ההנהלה לספק אור בקצה המנהרה - בלומר, היא חייבת לנטוע במתכנתי האחזקה את התמריץ להישאר במחלקה. דרך אחת לשכנוע מתכנתים להישאר היא לספק להם את הכלים לעשות את עבודתם. רוב המתכנתים מבלים מחצית מהקריירה שלהם בפעולות אחזקה או בניהולה. למרות זאת, מעטים מהם מאומנים לכך. יש ללמד את מתכנת האחזקה כיצד לתחזק מערכות. כן יש לאמנו בטכנולוגיה המשמשת לפיתוח מערכות חדשות על מנת לאפשר למערכות אלה להיות מתוחזקות לאחר שהוחל בייצו- 8 דרך אחרת להילחם בקצב התחלופה הגבוה היא להכניט שינוי לפונקנצית התחזוקה. ישנו קול קורא למאמרים זכ 806 ם41128110 ות ות ] - מסט[1650 [108ת8 60ב 115 6ת8 עזונוקוטו ג - 6 קתסוו8 86 518ע81ח8 8011910 - 5 6חה 118105וחו] 1801811081 - "ו 6000760005 0008 :10015 630070 = תה 01008 5068 1א16-][טי - תג 0826קת3] [הזטופא - [10111008 806 00055(08ז2 16% - ב (ני ודוא עס דאתואידת הלטס א פמד אס סאג צ'דןפתםץזאט אא.ז-848 0 ,1 ,א 6-דה ואת :]א 6זא0ס דט אד ,א11.4 ה 70016%ת 8 גבוה בין נסיון במערכת לבין היכולת . זקה. לבן, הררך הטובה ביותר לתחזק ערכת היא להעטיק בקביעות מומחה למער- בת זו. ניתן להשיג זאת על ידי שימוש באזו שהיא מדיניות "ליווי אחזקה". מדיניות הלו- ווי כרוכה בזה שחבר בצוות הפיתוח "ילווה. את המערכת אל האחזקה. המפתח המלווה = עם המערכת עד שצוות האחזקה מר- ג ש נוח איתה. בזמן הביניים (בתקוה שמח- זור זה יהיה ארוך, עם מעורבות של רוב הצוות), חבר בצוות האחזקה יוכל להשת- חרר ולעבוד בתחום הפיתוח. שינוי זה אמור לספק את התמריץ הדרוש כדי להחזיק מתחזקים. איסטרטגיה 7 התיוחס | לתוכנה כאל רכוש משותף. מנחלי | מערכות- מירע-ניהולי/עיבו- ד-נתונים (85א/) מקדישים אחוז אחד בלבד מזמנם לטיפול | בדרישות אחזקה, אולם הם מבלים 30 אחוזים מזמנם בטיפול בדרישות של יישומים חדשים. מנהלי 818א/2 מעוניד ינים בדרך כלל יותר בשילוח היישומים שלהם ובקבלת טפיחות על השכם מאשר בראיה לטווח של שנתיים או שלוש קדימה 1 ,80615ק ,5זסקהק 0010160 6זטס 6 10115 6% ,0150185 005101 ,56551005 אוס1ש10 -הת60 80 8100816/] 51800810 .511811005חסות6 -ח06110 6ת:[-חס 107 )ת6ותקוטף6 >תסנ81סוחטות 6 |[ 01601495 9780-501060] 886 5ח0ו81ז91 .16 חס 2118016 סא 116 התסז] 5זסקגק 50160160 זט 65ממו[סץ 56081816 סשז הג 66תפו[סטק 6 |11או .ןז מ על 8600128016 6 |!1 16:60065ח60 6וך 360 000%8 ,50/0816 ,476816 01 תסגווטותא6 םג , : גו -16-ת1-תו1 קת 60 6 0 ,0606781 .0 טוט [ג11ח518טגו5 מס 1166ח! זג פזסק8 -6006 6 ]0 165ת106 הנהו 106 מס ת0ז16568 51 [סנו5 31685 1618106 זג!ווחו5 0מ8 6סתסז זַסח |4ת910)טקות 20 - גזמ ,ץקס!סמק ו . בו 8 [0ק וס - 0 60260 - וז ץפ00!0וא! ₪6 עחקו 4 0055ואס[ 105 1 86 060068זק ‏ ז6ם01 וצפייה של בעיות אחזקה. אם ההנהלה לא היתה כל כך קצרת רואי, היתה יכולה לחסוך כסף רב. מעריכים תוכנה בין 56 ל-50% לשורת קוד. אולם רק לאחרונה הבינה ההנהלה שתוכנה הינה רכוש משותף. עד עכשיו, נחשבה תוכנה סעיף הוצאות, ואחזקה נחשבה לרוב שלילית במאזן החברה. אולם אחזקה אינה תמיד שלילית. בעוד שהיא אינה יכולה לשמש לייצור רווח, יכולה אחזקה להיות חיונית לשימור רווחים. אפשר להשתמש בה באופן איסטרטגי למנוע הפס- דים גדולים על ידי הימנעות מהסיכון שבכישלון מאמצי פיתוח ועל ידי דחיית פיתוח-מחדש יקר. אחזקה מתחילה עכשיו להתבגר רק מכיון שחברות הכירו בתוכנה כברכוש. הכרה זו מצריכה שינוי בניהול תוכנה. כמו בכל רכוש אחר, עליך לדעת מה יש לך, איפה הוא נמצא, כיצד הוא מבצע, ועליך להעריך את הביצועים שלו ולקבוע סדר עדיפויות לשינו- יים בהתאמה להחזר ההשקעה. ההשלכה של זה היא שעל מנהלי התוכנה לתכנן, לאר- גן ולפקח על מצאי הרכוש על מנת להשיג רווח מירבי לחברה. אם על החברות להישאר ריווחיות ותחרות- יות, עליחן לנחל תוכנה באופן רווחי. האיסטרטגיות שתוארו יוצרות את הבסיס לניהול רווחי של התוכנה כרכוש. הן מוסי- פות מבניות ואמינות לתחליך העיצוב ומע- לות את האחזקה למקומה הראוי כמגנה על ערך התוכנה. 5אתת אס | דאנסנ | 116-181 את 51 תת ,1988 שאונ כעאג צתהתפדון תסת אסד 550 צהדאתדן. סאד ואס 151716 סא - ת6אםתםתא 00‏ האס אתתדאז 8 ,5-9 שאנ 1 36 ץזבז0ז 1 זס1 ת455001810/ 6מך -ח] ם0ג4550018/ 186 חב (41.1.0/) פתווטקות 00) ([18/) 6טף את זס)]ה1 61 21016 46ח8100ת167 -ח20) |811008ת167מ1 זו6ת) 311606 10 טסץ 6)וטתו -160 חן 1988 6תט[ מו 16|0 06 10 065ה616] ]1 1676006ת20) [8טתח/ ה1ת7-1166 7716 .1מ58|6 6 ,1988 ,5-9 6מג1 מס 06ג1ק 886 |[ואו 16 1 56000 186 עט ע[1661816חמזו 60עוס1011 06 [[ואו זג .8 ,9-13 6חט1 חס 4181 01 06ח6זס)ת20) 1 20501068 16) ז06םט 476 068ת6ז0]מסס 6 360 ,151861 ,065ח5016 01 /1ת40886/ [8תסנוגצן 6חז 6 50016110 01 זססנתטת 3 עס 60ז50תסק5 6ז8 וט מו 15006 06 |!1א ]19 5ת2800ההקזס סז 106 מ66שו261 מסוז4תו6זססס 1116 .85חו[81וח מק |[506018 ג ע0 3550160 06 [!1א פוחג8זקסזק .אסוו05 .4.7 0ם8 2200688 .ץצ 01 8חוופופחסס -6] 160ןשח1 01 5151ת60 ]או 065ת6ז6]ם60 וס "מעשה חושב" דצמבר 1987 כסלו תשמ"ח | | | מערכות מידע ניהולו (9זא) משולבות יבולות לקצור רווחים מקיצוץ בזמן ובהוצאות המוקדשים לאחזקת תובנה. קיצוץ באחזקה פירושו משאבים נוספים פנויים לפיתוח. אפשר להפחית במאמץ האחזקה ע"י יושום סדרה של איסטרטגיות ספציפיות בכל רמות הפעולה של התוכנה: מערכות קיומות, מערכות עתודיות, סגל ותהליך הפותוח עצמו. איסטרטגיות אלה, המקלות מהנטל הכלבלו שעל החברה, מנסות בראש ובראשונה לקצץ בכמות הכוללת של אחזקה שעל מערכות המידע הניהולו לבצע. הן מוסיפות מבנה ואמונות לתהליך העוצוב ומעלות את האחזקה למקומה הראוו במגנה על נכסו התוכנה. .או דגק 0 חסן [פוהזטק צט תד .17 פה מעשה חושב" דצמבר 1987 כטלו תשמ"ח הנדסת תוכנה שושה צערום לבניה מבוססת - 1 של אבי טופוס פונקציונליים בפותוח אפליקציות מורכבות - כמו מערכות תומכות החלטה - יכול להחיות יתרון לשומוע בטבנוקות ששימשו לראשונה את המחקר בתחום האונטיליגנציה המלאכותית (31), במקוחר בניות 9" טופוס פונקציונליים. בניגוד לבניה המסורתית של אבי טיפוס, המתמקדת בהובטום חיצוניים של המערכת, כמו מסבים ורוחות, מציג אב הטיפוס מבוסס.41 את לוגיקת ההחלעה הפגימית של מערכת המטרה. מחקר המקרה (5000% 6% הבא מפרק לשישה צעדים תהלוך פותוח המתרכז סביב בניה מבוססת-41 של אבי טיפוס פונקציונליים. הטכניקה הוביחה עצמה ועולה ואפקטיבית ביותר, הן במונחים של הזמן המוקדש להשלמת עיצוב המערכת והן במונחי אוכות העיצוב המוגמר. הטכניקה מתאימה ביותר לפרוייקטי פיתוח מורכבום במידת-מה, הניתנים בקלות למודולריזציה. הא6אסא רוא שיטות | הנלקחות | מהמחקר בתחום האינטיליגנציה המלאכותית יכולות לשמש לבנית אב-טיפוס המציג את תהליכי המפתח במערכות תומכות החלטה של הום. בניה מבוססת-1 של אב טיפוס פונקציונלי יכולה לשמש להצגת הדרישות מאפליקציה מורכבת באופן כזה, שלא זו בלבד שקל להעבירו למשתמשים, אלא אף עוזר למפת- חים להעריך בדיוק את מאמץ היישום. שתי נקודות אלה עוזרות להבטיח הצלחה בכך שהן מקטינות את אי הוודאות סביב פיתוח מערכות המבוססות על לוגיקה מורכבת. מחקר המקרה הבא מבוסס על נסיוני עם ארתור אנדרסן ושות', שיקגו, בפיתוח מער- כת מלאי נפט ובנזין מבוססת-מחשב-מרנזי עבור חברת נפט גדולה. ראינו את הפרוייקט כמועמד מצוין לפיתוח בעזרת בניה של אב- טיפוס פונקציונלי מכמה סיבות. ראשית, לחלקים מהיישום, במיוחד לפונקצית ניהול החומרים, היתה לוגיקה פנימית מור- כבת. פונקצית ניהול החומרים חייבת לעקוב אחר תנועת ציוד ממקום מוחכר (6086!) או ממחסן נפט אחד לשני. המעקב אחר תנועות אלה נעשה מורכב כשנכסים הם בבעלות משותפת של יותר מאשר חברת נפט אחת. בסך הכל היו כ-55 סוגים שונים של תנועות ומספר נוסף של תמורות של תנאים יוצאי דופן. הסיבה השניה בעטיה נראתה בנית אב- טיפוס פונקציונלי מתאימה למאמץ הפיתוח שלנו חיתה העובדה שהמערכת החרשה עשתה יותר מאשר מיכון פעילות ידנית בלבד, ולכן אפילו המומחים לא ניסחו עדיין וח פורמלי מלא את העיבודים החדשים. ב''נתן הסיכונים ביישום מערכת כזו, נזקל ציות הפיתוח לביטחון כלשהו שהתהליך "יבן חיטב לפני שיוחל בתיכנות כלשהו. 5 אב-טיפוס פונקציונלי הובחה בשימו- שות הן בניסוח מיפרטי התהליך של המע- לת וח[ בהעברת תהליכים מורכבים אלה מתכנתים שיישמו אותם. השתמשנו בגישה שישה צעדים לפיתוח אב-הטיפוס "פונקציונלי, ראוונות. המומחה הפונקציונלי של חברת הנפט עסק יום אחד בדיון על היישום עם צוות הפותוח ובסקירת מצבים אמיתיום בהם בוצע התהליך המוושם. המומחה נתן לצוות 10 מקרים שווצגו מיגוון של מצבי העברת חומרים ואת רשימות התוצאה שלהם ביומן. ובמעטפת מערכת מבוסטת-חוקים ופיתח בפחות משבוע מערכת שעיבדה בהצלחה את בל עשרה המקרים. תוצאות מיידיות אלה נתנו אמינות לתהליך בעיני המומחה הפונקציונלי שהפך נלהב להמשיך בפיתוח המודל. 2 יושום ראשוני. הצוות השתמש במקרים חומרים היסטוריות יותר שימש לזיהוי מקרים אחרים יוצאי דופן. מקרים נוספים אחרים נוצרו עבור מצבים עבורם לא נמצא תיעוד. 5 ניתוח מקרים. תיעוד אמיתי של העברות עידון הידע. מודל אביהטיפוס המשיך להתעדן עם שזוהו מצבים חדשים. לאחר חמישה שבועות עיבד המודל נכונה את כל 5 הקטגוריות הכלליות של העברות חומרים. 95 מקרים שימשו לבדיקת המצבים השונים. הטבעת חותמת המשתמש. הפלט של מערכת אב הטופוס היה דו"ח בן עמוד אחד ששיקף את הפרמטרים של מקרה הבדיקה ואת רישום התוצאה ביומן. המומחה הפונקציונלי בחן את דיוקנה של בל חבילה. תיעוד. כשאישר המומחה את המקרים ושובנע שהמודל שלם ועובד כיאות, תורגמה ודנות הלוגיקה הפנימית, או מאגר הידע, של אב הטיפוס לדרישות פונקציונליות. טופס טבלת 0ז גוו מקובל שימש לתיעוד לוגיקת קבלת ההחלטות של המודל. תיעוד זה הופק ב-4 ימים. "מעשה חושב" רצמבר 1987 כסלו תשמ"ח 1 12 נוסף למודל עובד מבוסס-6? שעיבד נכונה את המרחב השלם של ה ודצרה בנית אב הטיפוס הפו עברות חומרים, נקציונלי קבוצה של מיפרטי עיצוב יחד עם 100 עמודי 0 אות, 12 תיאורי מודולים ותיאורי רכיבים תומכי נתונים; כמו כן הופק תיעוד בדיקות שאושר על ידי המומחה הפונקציונלי ואשר כלל תנאים, מקרים ותוצאות צפויות. תוצרים אלה ישמשו גם הם לבריקת תכנית הד 7 שתיבתב והמודל יוכל לשמש ליי" צור תוצאות צפויות למקרים נוספים שיזוהו בעת בדיקת התכנית. גישת אב הטיפוס הפונקציונלי היתה יעילה לא פחות במונחים של זמן. נדרשו 60 ימי עבודה - ממוצע של 5 ימי עבורה למודול. זמנו של המומחה הפונקציונלי היה רק 5% מהמאמץ הכולל. היתרון החשוב ביותר בשימוש באב טיפוס היה האיכות המשופרת של העיצוב הפונקציונלי, שהיה טוב יותר מכזה המפותח באמצעים מקובלים. מודל ממוכן איפשר כמו 52 "מעשה חושב" דצמבר 7 ופ דשח 58 כסלו תשמ"ח תוך ימים מסבי דמה שמסתירים ע 1 'ים הם במובן הזה שהם אינם היישום ושהם הידמו א או שבועות. העריך את בנות והבדילות. בנוגוד לקבוצה של יבוד ריק, אבי טיפוס אפליקציות עובדות. הם אבי טיפוס או לתכניות אחרות. מקיפים את כל תחום ולי מימשקים לנתונים גרשה ]4 ית זו לבנית אבי טיפוס הינה הטכניר קה המתאימה ביותר ליישומים בעלי לוגיקה מורכבת ומספקת את הבסיס לגישת אב הטי- פוס הפונקציונלי שהוזכרה במחקר המקרה. השתמשנו במיוחד בשלוש טכניקות אינטי- ליגנציה מלאכותית. ראשית, השתמשנו בשפות עיליות (תכניות מעטפת). תכניות מעטפת של מערכות מומ- חה 1ג'יות נותנות למִפָתח שפה להגדיר את החוקים הלוגיים בלבד ובמקרים מסויימים גם את זרם הבקרה. שפות עיליות אלה מאפש- רות למפתח להציג במפורש את הידע של דרך פיתרון הבעיה. הידע ולוגיקת ההחלטה, אותם קל לפתח ולשנות בקלות, ניתנים להצ- גה באופן טבעי למדי. שנית, בנייתנו את אב הטיפוס התבססה על תהליך פיתוח אינקרמנטלי. מכיון שהמידע מוצג במפורש ותוכנת המעטפת מספקת ארכיטקטורת מערכת כ דורש הרבה פחות עבוד מאשר תי להיחשב שלם כשלעצמו, להוסיף חדשים. זה מגדול תחום היישום מבלי ל רכת. טבען של תוכנות קה אינקרמנטלית של יך קלט המערכות יכול להין בי יחסית ובמשך הז שיהפכו אן שלישית, מוכוונת"מ מורכבילוגיק קרובות על כנות מסורתי. השתמשנו במתו רים, מאפיין ה הוא ש מן אפשר לת ותו למידע עובדתי יותר. דולוגית של ללית, תיכנות ]4 *י ת עיצוב התחלתית כל ביטזידע יכול וכך אפשר בקלות אינקרמנטלית את פגום בשלמות המע- מעטפת מאפשר גם העמ- ע היישום. למשל, ת תחילה סובייקטי- כנן חוקים פיתוח יישומים הם מבוצעים לעיתים ם בעלי הגישה מוכוונת-המקרים המשמש 1 מתייחסת לבעיה זו. במקום בפותוח בטכניקות ראיון סטנדרטיות לזיך השתמש היישום, נדרש המומחה הפונקצ . שת את תהליך קבלת ההחלטוה' - ' לתא מקרים (₪1810116 6856). על ידו 6 ניתוח מצבים אמיתיים יכול המפתח 4 מיגוון הידע" במינוח של אינטיליגנציה - מהנדט לזהות את חוקי האצבע בהם אכותית) מ המומחה ואת הגישה הבללות ב תמש : לוגיקת היישום מעודגת לאחר 0 יותר מקרים על ידי מודל המערכת, ב אקראית של מיגוון מקרים תעזוך שרודה טיפול בכל היבטי הבעיה. א אב טיפוס פונקציונלי מתאים בשלושה תנאים: ראשית, על תהליך קבלת ההחלטות להיות מורכב, תנאי המתקיים כשקיימת כמות גדולה של עיבוד יוצא דופן או לוגיקת תקיפות מורכבת. שנית, צריכה להיות אפש- רית חלוקה של תהליך קבלת ההחלטות לחן- קים הניתנים להגדרה ולניסוח פורמלי, שלו- שית, הבעיה אינה יכולה להיות מורכבת מדי. אב טיפוס פונקציונלי לא יחליף את האונטיליגנציה המלאכותית נקודה אחרונה זו חשובה ביותר. אב טיפוס פונקציונלי לא יתפוס את מקומה של טכנולו- גית 1 אמיתית. יישומים מסויימים יכולים להיות מעבר לגבולות הכלים מבוססי-0? וחיישום המקובל, מכיון שהם דורשים ארכיטקטורות מתוחכמות במיוחד. על קו המציב את עיבוד הנתונים המקובל בקצה אחד ואת העיבוד ה-41י בקצה השני, אב טיפוס פונקציונלי מתאים ביותר לאותם יישו" מים הנמצאים היכן שהוא בין זה לזה. אב טיפוס פונקציונלי מטפל אך ורק באותם מרכיבי היישום שענינם לוגיקת קבלת ההחלי טות. שיקולים חשובים כמו ארביטקטורה טכנית, זרימת נתונים ובקרה כללית יש עדיין לעצב באמצעים מקובלים ולשלב בר הנגזרות מאב הטיפוס הפונקציונלי. הדר שות הפונקציונליות מטפלות. בד בור בלוגיקת חיישום שתופעל בשיושלם העיב הנדרש על מנת לקבל את הנתונים. לבסוף, חשוב לראות את בנית אב ה הפונקציונלי כטכניקה להפקת ו - זרת לכלול את הדרישות הפונקציונ על יוי יישום מורכב. היא יבולה להתבצע מנתחים פונקציונליים קונבנציונלייס, ת על על ידי שילמדו להשתמש בכלי מעטפ מערכות מומחה מבוססות 0?. ל למעשה, מכיון ששינויים עלולים עדי 4 בין העיצוב ליישום, השימוש . דט פונקציונליים במקום במ המרי הירע" בנית אב טיפוס מבטיח ₪ לו באש האמיתיים יישארו מעורבים בפיתו האפליקציה מתקדמת לעבר יישומהי ד"ר אמנון כספי, אוניברסיטת בר-אילן, עבודה זו מיועדת לבחון בחינה ראשונית וטנטטיבית את היקפי ועומק השימוש במיח- שוב לסוגיו, בתחום ניהול המשאב האנושי בארגונים בישראל בתחילת שנת 1987. החומר האמפורי מתבסס על שאלונים שנאספו בתחילת 1987. השיטה היתה מש- לוח השאלון בדאר, ללא מעטפה להחזרה. במו כן נערכו מספר ראיונות רקע עם מנהלי משאבי אנוש במספר ארגונים וכן עם מנהלי לשכות שורות המספקות שירותי מיחשוב בתחום ניהול המשאב האנושי. איפיון הארגונים שעליהם מתבססת העבודה 2 שאלוני המחקר נשלחו לקבוצה של ארגו- נים שלהם קשר עם המחבר, ועל סמך הער" כה שיפוטית הוחלט לבקש תגובתם. שיעור ההחזרה היה לכן גבוה מאד - למעלה מ" בשי טה"כ מעובדים, ומהווים בסיס לחישובים השונים, ‏ 32 שאלונים המתחלקים ליו2 מהתעשיה (659) 1171 (35%) מהשירותים. כלומר הטיה חזקה לכיוון התעשיה. בחלוקה סקטוריאלית נמצא 16 (52%) ארגו- נם מהסקטור הפרטי, 4 (13%) מהסקטור ההסתדרותי 1271 (35%) מהציבורי. 5 ללא ספק הטיה לכיוון של ארגונים "מנוהלים יחסית בטכניקות ניהול מתקדמות 'ר - חברות מחשבים, חברות עתירות ידע, 0 גדולים מבחינת מספר עובדיהם, 0 הקשורות הדוקות עם גורמים בחו"ל חול ות מלאה, שליטה או הסכמי ידע וני 7 וארגונים ה"מקובלים" להיות בעלי תפי- ולית מתקדמת. (במרבית המקרים ד הארגון ליותר מקטגוריה אחת). המחלקה לכלבלה ולמינהל עסקים: בכפוף לאיפיונים אלה ולדרך בחירת הארגו- נים אליהם נשלחו השאלונים, יש לראות את הנתונים והניתוח כמוטים בלפו מעלה. כלו- מר התמונה המוצגת להלן הרבה יותר חיו- בית הן בהיקפי השימוש והן בעומקו. אני נוטה לחשוב כי חתך המשק כולו יראה שי- מוש פחות בכמותו ומצומצם באיכותו בהשוואה לנתונים שנאספו מהארגונים ששאלוניהם מנותחים בעבודה זו. המימצאים טבלה 1 מציגה, בסדר יורד, את שכיחות השימוש לצרכים שונים שבתחום ניהול המשאב האנושי בארגון. נמצא בטבלה את מספר הארגונים המפעילים יישום ספציפי נתון, את האחוז שהם מהווים מכלל הארגונים הנחקרים, את השנה הרא- שונה בה הופעל היישום באיזה שהוא ארגון ואת השכיח של תקופת ההפעלה. ה"שכיח" פירושו העשור בו נמצא את המספר הגדול ביותר של ארגונים שהחלו בהפעלת היישום אצלם מכלל אלה שהיישום שבו מדובר, קיים אצלם. טבלה 1 הוושום שכר נוכחות תקן ומצבה דוחות בלתי שגרתיים שאילתות מעקבים שונים הערכת עובדים נורמות ופרמיות ספר עיסוקים הררכת עובדים מיון עובדים תכנון משמרות הצבת עובדים * ₪ ₪ ₪ 2 ₪ ₪ - 4 -- ₪ ₪ 005085 2 א ש המכללה למונהל, המסלול האקדמו השימוש במחשבים לנוהול המשאב האנושי בארגונים בושראל - 1987 המסקנות הבולטות מהטבלה הן: א. נותן לאתר מספר קבוצות יישום על פי תכיפות היישום: הראשונה הבולטת ביותר - השכר, למעשה בכל הארגונים. השניה שענינה נוכחות תקן ומצבה - בערך בשני שליש מכלל הארגונים הנלמדים. השלישית דוחות, שאילתות, מעק- בים, הערכת עובדים ונורמות ופרמיות - שימושים ששכיחותם בין 28% ל-47% מכלל הארגונים. הרביעית הכוללת ספר עיסוקים, הדרבה, מיון, תכנון משמרות והצבת עובדים - בתחום שבין 10% ל-25%7 מכלל הארגונים. ב. מעט (2) התחלות בשנות ה-60 (שכר והערכת עובדים) הרבה בשנות ה-70 (9 מ- 3 השימושים המוצגים) ושוב מעט (2) התחלות בשנות ה-80. ג. פרט לשכר, שמרבית הארגונים מפעילים באמצעות מיחשוב כבר משנות ה-70, במירב המקרים המסה העיקרית של התחלת היישום היא בשנות ה807. על סמך הנתונים שנאספו ניסיתי לאמוד שני היבטים: האחד היקפו של המיחשוב בתחום ניהול המשאב האנושי ואילו השני קצב החדורה וההתפשטות של המיחשוב. במירב הארגונים "השכיח" בשנות ה-70 10 |20 20 20 20 00 10 20 20 "מעשה חושב" דצמבר 1987 כסלו תשמ"ח 13 - רים בעד עצמם". נזקקנו לבן גם כאן עדין יותר, ואפילו יש בו מעט מן ה טבלה 2 פ ל ומ שטנות, היקף המיחשוב מוצג פר הארגונים מספר היישו המדד בו השתמשנו הוא ממוצע השנו בעבודתם של אחיטוב ורגובסקי - - ו רייו שחלפו מאז היישום לראשונה .- לבט יפ ו 8 . 1 נים שדיווחו בשאלון על קיומו של ה 0 8 0 /, 2 האמור". (מכאן ברור שאותם מקרון 5% נראה לי כי מודל מקב - . - קיימים, ב 0 פורטה שנת ה / ר : , / ב ל בעבודתי 2 / נכללו בחישוב). א. העובדה שה | הנסק ב 8 ב : בת גם מתעשיה וגם מארגונים אחרים 4 : טבלה 3 מציגה את משכי הזמן הממוצע לגבי ה משקל שווה ליישומים 6 כל יישום - מסודר בסדר יורד - מהיישו אינה מאפשרת מתן משלל שווה 8 . 8 שונים שללא ספק משקלם ומשמעותם שונים 9 בעלי קצב הכניסה האיטי ועד לאלה בעלל בשני הסקטורים הללו. . 1 הקצב המהיר. ב. לא נותן, בניגוד למצב המתואר בעבודתם | ור //- , / נז ליישומים השונים הנ"ל, לתת משקל מוחלט ליישומים השו מוצע השימושים לארגון נגיע שבתחום ניהול משאבי האנוש. אם נחשב - מ הש לאמשו -- ממל משך ממועע 2 לממוצע של 3.9 50 שנים שחלף : ד אפשריים; באחוזים - 52.5%. היישום ו יה עלי לחפש מדד אחר. המדד : מהיישום לראשונה - 2 4 ברורה נותן תמונה | נרחיק לבת ולא נחשב את הארגונים בהם לא -. 6 . -- | נמצא אפילו שימוש אחר - והמדר "קופץ - מע 1 ש 1 5 טריים, ראה | ל-4.5 או ל"37.5%. השאלון כלל 13 יישומים אפשריים, ראה ישו ו - טבלה , בה פורטו. לאחר שננכה את היישום | עיון מדוקדק בשאלונים מאה - - -. 0 . הקונבנציונלי דהיום - בלומר שבר, אנו נות" ‏ | הארגונים שבהם נמצאו 7 יישומ ל דר | 4 = דוחות בלתי שגרתיים - רים עם 12 שימושים. נניח איפה בי שיעור | מאופיינים בהיותם עתירי ידע או בע 5 מעקבים שונים , השימוש, לגבי בלל 32 הארגונים העונים יכו- ‏ | טין של ניהול מתקדם (למיטב שיפוטו ש? | 6 תקן ומצבה / לים לנוע בין 0 ל-384 (32 כפול 12). הכותב). 7 נורמות ופרמיות .- לגבי כל ארגון ניתן לקבל ציון שינוע בין 0 8 הדרבת עובדים / | 9 שאילתות . ל-12. נקודה לכל שימוש. המדר יהיה לבן המספר המסמן את כמות היישומים מכלל היישומים האפשריים - בלד שניתן משקל שונה ליישומים השונים (שקלול בז1). טבלה 1 כוללת נתונים על השנה בה הונהג ובכן הציון לכלל 52 הארגונים הוא 126, או | לראשונה בקרב הארגונים הנסקרים יישום באחוזים מהציון האפשרי 533%. ציון שאינו | מסוים, ועל העשור בו אימצו מרבית הארגו- ב מצו ל - --- ו של כל ארגון מיושם לשנה בה הופעל היישום -- וג 1 מצ גה את התפלגות השימו נתונים אלה, הגם שהם מעידים על קצב לא לראשונה , מחולק במספר הארגונים המיישז שים. מהיר באימוץ יישומים חדשים, אינם "מדב- מים. 1 ס ספר עיסוקים מיון עובדים תכנון משמרות הצבת עובדים קצב חדירתו של מיחשוב תחום המשאב האנושי בארגונים 41 וש -- 2 2 וש * דרך החישוב: סכום ההפרשים בין שנת היישום , 0% ל "+ ה ן ו 0 2 ו לק 2 5 "מעשה חושב" דצמבר 7 כסלו תשמ"ח לצורך ההמחשה נחשב ממוצע** כללו א 9 הוושומים נקבל 9.5 שנים. 9 ורה מופשטת ביותר, וכאמור אולי גם בנצות מעט, מספר זה מייצג את משך הזמן רוד הפעם הראשונה של יישום כלשהו ב ו א עד ל"הגעתו" לארגונים נוספים שנכללו במחקר. המסקנה המתבקשת לכן היא כי גם היקף הוושומים וגם קצבם נמוכים. ההפושך הדיון ננסה להציע הסברים למימצא וה = סיבות שאינן נובעות בהברח ממימצאי הסקר אלא מבוססות על היכרות המחבר את התחום ועל הראיונות שנוהלו לצורך עבודה זו. מחשבים ועיבודים 3 מהארגונים (72%) משתמשים במחשבים שלהם. 16 ארגונים משתמשים במחשבים גדולים. 7 - במחשבים אישיים. ל-10 מאלה המשתמשים במחשבים גדולים - מערכת של מסופים. ל-7 ממסוף אחד עד 8; לאחד 14 מסופים; לאחד 175 מסופים ולאחד 600. 7 ארגונים (53%) נעזרים בלשכות שירות חיצוניות. ‏ אי ההתאמה במספרים נובעת מעובדת קיומם של 8 ארגונים (25%) שיש להם מחשבים גדולים ואחרים שלהם, ונוסף לכך משתמשים גם בלשכות שירות. מאלה המשתמשים בלשכות שירות - 11 מכינים רק יי סבום המשך הממוצע של השנים (123) כמוצג בטבלח 3, מחולק ב-13 היישומים. את השכר בלשכות השיר ות ואו בלשכות גם ליישו ואילו 6 נעזרים מים אחרים. העברת נתונים ללשכות -- בלשכת שירות (17 ארגונים בסך - 16 9% מעבירים את החומר בסר- 2 דיסקטים וכו". 4 (249) בקו נל"ן. 2 (12%) משתמשים במודם. (גם כאן אי ההתאמה נובע מהעובדה שחלק מהארגו- נים משתמש ביותר משיטה אחת). השירות: מאלה שולוב מערכת משאבי האנוש במיחשוב הכולל של הארגון עד במה משולבת מערכת מיחשוב משאבי האנוש במערכות המיחשוב האחרות באר- גון? 41 לא משולבת כלל 2 משולבת באופן חלקי (בעיקר עם כספים: תמחיר, תקציב, % 5% ארגונים הנ"ח; או עם ייצור) %6 וו ארגונים 3 משולבת במלואה % 2 ארגונים איפיון התוכנה שבשימוש להלן מקורה של התוכנה בה משתמשים הארגונים בנושאי המשאב האנושי: ו משתמשים בתוכנה שפותחה בארגון וע"י עובדיו 50% 6 ארגונים 2 משתמשים בתוכנה שפותחה עבור הארגון ע"י גורמי חוץ 14% 3 ארגונים 3 משתמשים בתוכנת מדף 2000 9 ארגונים 4 משתמשים בתוכנת מדף מותאמת במיוחד לארגון 2% 2 ארגונים העסקת מתכננים/מתכנתים 8 ארגונים (56%) אינם מעסיקים מתכננים/ מתכנתים, אלה כוללים 4 ארגונים שעובדים רק עם לשכות שירות, 9 ארגונים המעבדים חומר במחשבים שלהם. ביתר 14 (449) הארגונים מועסקים 2-7 עובדים, פרט לשני חריגים (הכלולים ב-14), מקום אחד בו מוע- סק עובד חלקי ומקום אחד בו מועסקים כ"30 אך לא בהכרח בתחום משאבי האנוש. 4 (4 מקרים כוללים גם 3 גם 4) מסדי נתונים ל"19 ארגונים (59% מכלל הארגונים) בסיסי נתונים מעבר למה שמתבקש לצורך הכנת שכר בלבד. שמירה היסטורית של נתוני משאבי אנוש ארגונים נשמרים נתונים ב-20 | (635%) "מעשה חושב" דצמבר 1987 כסלו תשמ"ח 155 ..---- ₪ היסטוריים של משאבי אנוש במידה שונה של עומק. = יה - ה / לישי המהירות. רד | ואילו השלישי ה מי מהמנהלים ואנשי המטה משתמש פמע . ד ד זה בות? בהובטום של השפע שאלה מיוחדת נשאלה לגבי השימוש במער" | דה כות מיחשוב משאבי האנוש ותפוקתן על 7 המנהלים הישירים - מנהלי הלו, וזאת במו חום - שעיקרו חסבון בחן ממנהלי משאבי האנוש שהם לבאורה. | בחישוב כולל. "צרכני המערכת". להלן פילוג התשובות: ל 0 0 1. מנהלי קו לא משתמשים, לא מקבלים כלל דוחות -% - 2 מנהלי קו מקבלים דוחות ממשאבי אנוש, בכתב; לעתים דוחות מוזמנים, לעתים שגרתיים 3 מנהלי קו משתמשים במסוף וגם מקבלים דוחות בכתב סיבות לשימוש במחשב בשאלון נכללה גם שאלה שעניינה היה הסי- בות שהביאו את הארגון להחלטה על השי- מוש ביישום מסוים, דווקא במחשב. יחוס | 1. הסיבה נעשה לגבי בל שימוש בנפרד, כאשר אפשרי היה ליחס יותר מסיבה אחת לכל יישום. לפני הניתוח הספציפי של כל יישום בנפרד | 2. מוצגות התוצאות בהיבט הכללי, משמע מספר הפעמים בסה"כ שהוזכר נימוק מסוים בין הגו 2% 7 ארגונים רמים קטנים. מכלל הפעמים שהוזכרו. נימוקי שימוש | 3. תקן ומצבה - דיוק. במחשב: 4. דוחות, שאילתות ומעקבים - חסכון טבלה 4 הנימוקים השכיחים ביותר להכנסת יישומים ספציפיים היו: שבר - חסכון בזמן; דיוק: מהירות (בל השלושה באותה תכיפות); חסכון בעלו- יות. (כדי מחצית מהאיזכורים של שלו- שת הגורמים הקודמים). נובחות - דיוק: חסכון בזמן; מהירות; חסכון בעלויות. בסדר יורד כשההבדלים 7-7 הנומוק מספר האיזבורים ה" 3 דוק 00 31 2 חסבון בזמן 2 22 3 מהירות 6 18 4 חסכון בעלויות 17 14 5 אחר: בלי ניהולי; הצורך במידע 16 8 4 עצם קיומה של מערכת המיחשוב 8 16 "מעשה חושב" דצמבר 1987 בסלו תשמ"ח 14 בזמן; דיוק: מהירות; קיומה של מער המיחשוב; ‏ חסכון בעלויות. ה ו הראשונים באותה עוצמה והיתך 4 יורד בהבדלים קטנים. בהל ותר השימושים הנימוקים היו פזורים חמשת הנימוקים שהוצגו בשאלון (חש - בזמן, חסכון בעלויות, דיוק, קיומה על מ כת המיחשוב, מהירות ואחר). סיכום ודיון סיכום תמציתי של המימצאים מורה על. שיעורי שימוש נמוכים של מיחשוב בתחום ניהול המשאב האנושי; התחלות מעטות שפ יישומים בשנות ה607, עליה רבה בשנות ה- 0ל והתמתנות במחצית הראשונה של שנות ה"80; הנמקות של דיוק, חסכון בזמן, מהי- רות וחסכון בעלויות כסיבות להכנסת היישו- מים; קצב חדירה איטי; יותר שימוש במחש- בים עצמיים מאשר בלשכות שירות; פיתוח תוכנה עצמי והיעזרות בגורמי חוץ - במעט בשיעורים דומים; שילוב מועט של מערכות ניהול משאבי האנוש במערכות מיחשוב אח- רות בארגון; קיומם של מסדי נתונים לצרכים שמעבר לשכר; שמירה היסטורית של נתונים; שימוש מועט במיחשוב משאבי האנוש על ידי דרגי הניהול השונים שאינם חלק מהמערך הארגוני הישיר של כוח האדם בארגון. מה ההסברים שניתן להציע למימצאים שהוצגו עד כה? הסיבות המרכזיות שניתן למנות הן: א. היעדר מודעות ברמת הניהול הבכיר לחשיבות השימוש במיחשוב בדרך כלל ובת- חום ניהול המשאב האנושי בפרט. ב. התפיסה ש"אנשים אינם מספרים", בשילו- בה בהנחה הישנה והלא נכונה כיום, כי המחשב "מוריד" את הפרט העובד לדרגת "מספר". תפיסה זו גורמת לחשש משימוש במחשב לצורך ניהול המשאב האנושי באר גון. 8 ג. היעדר ידע בתחומי המיחשוב אצל מנה המשאב האנושי בארגונים. - ד. היעדר נכונות של מנהלי המשאב האר בארגונים להשתמש בסיועם של יועצים לצו רך החדרת מיחשוב לארגונם. רשומת המקורות תעשיה ו אחיטוב נ., רגובסקי א. המיחשוב ב הישראלית. מעשה חושב, אוקטובר 986 - 2 כספי א. שיקולים ארגוניים כוללניים 5 מערכות ממוחשבות לניהול תל . (מממ"א) בספר הכנס בניהול 0 למערי הכנס השנתי ה-2. האגודה 0 אנוש 7 כות מידע ממוחשבות בניהול מש והיצור: 6. הוצאת המכון לפריון העבודה עמודים 67-58. ממא > 11% תודשו .כ.! 041 4 .4.0 0 -ווסן לפ סְחָטומז5 0 פססזווספסת 8 4 | .סמות ח0ו5500181 0 6 > )חטוחסקהתג] חב ₪3 ( .ה 4-כ סא למב הארי קאלמבך ו אבטחת אוכות תוכנה בסביבת פותוח משתנד במהלך העשור האחרון הופנתה תשומת לב רבה לטכני קות ולמתודולוגיות להבטחת פיתוח מערכות עיבוד נתונים איכותיות. על מנת להקל תהליך זה, התפתח תחום הודוע ב"אבט חת איכות תוכנה (504). 504 ממלא תפקיד הולך וגדל בתהלוך פותוח התובנה אולם, בזמן בו רבות מטכניקות ה-50 נמצאות עדיון בשלבי פיתוח ועידון, עבר תהליך פיתוח התוכנה עצמו כמה שונווים קוצונוים. שינויים אלה מורים על: (1) מגמה ההולכת ממעגל החיום הסיררתי המקורי לעבר כזה הכולל בניה מהירה של אב מעבר משפות תיכנות מסורתיות לשפות הדור הרבועו; לשלב יותר ויותר אינטליגנציה במערכות המחשב. בתוך סביבה משתנה זו, על תחום ה507 להשתנות גם להקל על וישום תקנום ונהלים חזקים יותר, עלוו לדאוג לחלק מחדש "טופוס; (2) (3) מגמה הוא. עלין את משאביו בין השלבים השונים של תהלוך פיתוח התוכנה ועליו לשנות את תכניות ההבטחה שלו עצמו. מאמר זה מצוע תכנית 58% שמשתמשת בקבוצה של תקני תוכנה אפקטיביים, אליהם על התוכנה להתאים. בכך, מבטיחה שתהלוך הפיתוח יישאר פעילות מסודרת. הקדמה במצב דינאמי. נראה שהטכנולוגיות החדשות, הכלים החד- שים והדרישות, ההולכות וגדלות ללא הרף, מפונקציות התוכנה - בל אלה דורשים שינויים בדרך בה אנו מפתחים תוכנה ומתחזקים אותה. יותר ויותר מהמערכות הממוכנות שלנו הופכות בות-סיכון. קודם, היו רוב המערכות רבות הסיכון בבעלות ה תהליכים הקשורים בפיתוח תוכנה ובאחזקתה נמצאים מערכות ר משרד ההגנה האמריקני וארגונים כלכליים בארה"ב. = השיטות להבטחת איכות תוכנה זו אינן מדביקות את הקצב. היכולת לבצע בדיקות הבטחת איכות ובקרת איכות בזמן הנכון נוטה מאיתנו. שני גורמים תורמים לפיגור: (1) מחסור בתקנים ו מספקים, בהם אפשר להשתמש בקרש קפיצה להסתגלות הפיתוח החדשות; (2) המחסור בתכנית הבטחת איכות 5) המתפרשת על פני כל מעגל החיים של מוצר תוכנה. - מתמקד בשני גורמים אלה. ראשית, מזהה המאמר פיתוח תוכנה כללית משותפת אשר, לדעתי, מספי . הסתגל לפילוסופיות הפיתוח החדשות. כמו כן מזוהים הקשורים לאיכות התוכנה שיש לטפל בהם וכן כמה מגמות חמוק לפילוסופירת תוכנה (08 מתודולוגיית על מנת ל חך לות בפיתוח תוכנה. המטר יישום בו ות התאמה של התוכנה לקבוצה זו. הת מן ה ו בגודל בינוני במקדונל-דאגלאס. דרך ת התכנית מחויבות משולבת ת הפרויילט, זבתה מעגל חיים כללו של תוכנה וב סביבות פיתוח התוכנה מנסות להשתמש במתודולוגית פיתוח כזו או אחרת העשויה להיות מתועדת באופן פורמלי או לא פורמלי. חוסר אימון במתודולוגיה בה משתמשים גורם לפרוייקטים לקצץ בקצוות כדי לעמוד באילוצי זמן ותקציב; הקצוות אותם מקצצים כוללים אותם פריטים שהיו תורמים בסופו של דבר ליצירתה של תוכנת איכות. מעגל חיי תוכנה כללי מתבסס על איתחול, הגדרת דרישות, עיצוב, פיתוח, בדיקות, אחזקה ופרישה. מתודולוגיות אחדות מציבות את הגבולות בין השלבים בנקודות שונות והתוצאה היא שלבים נפרדים יותר או פחות זה מזה. אין חשיבות למספר המדויק של החלוקות. אולם, עבודה בהתאמה מדויקת למתודולוגיה תגרום, בין השאר, להבטיח, לפני תחילת הפרוייקט, שאילוצי הזמן והתקציב מציאות- יים, מתודולוגיה מוגדרת היטב חיונית להבטחת גישה מסודרת לפיתוח התוכנה. על כל שלב להפיק תוצרים ברי-מסירה מוגדרים בבהירות. מכניזם המבטיח שהמתודולוגיה מיושמת לפי הגדרתה מגדיל עוד יותר את ההסתברות להצלחה. הפיסקאות הבאות מתארות את שמונה השלבים במעגל חיי תוכנה בללי. ימעשה חושב" דצמבר 1987 כסלו תשמ"ח - בל הנתונים והפרוצדורות הדרושים לשימוש בתכנ - התיכנות. מקרי בדיקה ספציפיים לא ב י ים גם הם. ה זה הם: (1) ספריה של קוד מקור; (2) ; 6 לשימוש במערכת; (4) קבוצה של תכניות בדיקה מפורטן ו רכת ומבוצ" מע שלב האיתחול נלמדים הצרכים המקוריים ב עים המחקרים ההכרחיים להצרקת ו פרוייקט המיישם דרכים אלה מאושר 0% ומאויש. פרוייקט יבול להיות מוגדר ה שיפורים למערכת קיימת; מבחינה 0 פלט השלב הזה הוא מסמך המכ ב אילוצי זמן ותקציב צפויים וסביבת המטרה מתובנן, מתוקצב ה או כקבוצה ש את צרבי המערכת, מטרתו של שלב הבדיקות בפרוייקט היא לאמת שביצו במערכת תואם את העיצוב ומספק את דרישות המ הבדיקות חופף את הגדרת הדרישות, את העיצוב ו הבדיקה הכלליות יש לייצר כחלק משלב הגדר תכניות הבדיקה המפורטות ומקרי הבדיקה מוגדרים העיצוב והתיכנות. הנסיון הראשון לשלב את החלקים השונום על המערכת ולבדוק אותה מבוצע בזמן התיכנות, לאחר השלמת היחידה הלוגית הראשונה. שלב הבדיקות מסתיים כאשר: (1) כל החל שונה של התוכנה שולבו יחד ונבדקו בצירוף עם סביבת החומרה וההפעלה בהם על המערכת לפעול; (2) קבוצה הפיתוח בדקה ואישרה את המערכת. פלטי שלב זה: (1) קבוצה של תכניות בדיק בדיקה המאמתות שהרצת כל מקרה בדיק ספריה של תכניות מחשב ראויות ליישום. ְ סה בי המערכת שלב הגדרת הדרישות ב 5 -. %- לקבוצה של דרישות. השלמתו עשו ה ה ו לקבוע מה הם התנאים כמות שהם (8 4) ומז / - 0 לפני השלמת שלב זה, נבחרת גישת עיצוב. אן ב ה בשלב זה של הפרוייקט את הגירסה הראשונה של תכנית הבדיק : גת קריטריוני הקבלה הקשורים אליה. ו 2 הבוללת: דרישות מערכת, תוכנה וחומרה; (2) העיצוב שנבחר; (3) תכנית בדיקות מערכת במהלך שלב העיצוג מתורגמים הדרישות מהמערכת המוצעת והעיצוב שנבחר לעיצוב הפיזי של המערכת. מוגדרים מפרטי תוכנה מוגדרים קבצי הנתונים, מוגדרים מימשקי התו- כנה והחומרה ומוגדרים הדיאלוגים אדם-מכונה. עיצוב המערכת אז, מפורקת עור כל תת"מערכת תהליך זה נמשך עד שמוגדרת לפרטיה בשלב זה נוצרים גם השלבים בתכנית מפורטים, מזוהים 1 מחולק לתת-מערכות לוגיות. למרכיביה ולמודולים שלה. הלוגיקה של כל תת"מ בדיקות המערכת, המתאימים פלטי שלב זה הם: (1) מסמך עיצו הדיאגרמות והלוגיקה הדרושים ימולאו הררישות; ב מפורט הכולל את כל הטבלאות, על מנת להגדיר בשלמות כיצד (2) תכנית בדיקות מערכת מעודנת יותר. מתורגם עיצוב המע וגיקה המפורטת חר כך יבדקו או התכנית המרכיבות לביצוע. בדרך כלל עבור כל יחידת תכנית, שו גם הנסיונות חצרו המתכנתים את הל יקדרו את היחידות וא הראשונים לשלב את במהלך שלב ה רה ערכת ראויה לשימוש. זה יכול לכלול שינויים בחומרה הפעלה, ניפוי התוכנ ל אחזקה מונעת. לול הוא מערכת תוכנה ששונתה. המערכת ל - - ה ששונתה ותוכנה חדשה, בהתאם למידת ה פלט השלב הזה שילוב של תוכנ שלב הפרישה מ משימוש ותוחלף מנת לתמוך בהוצ אינה עוד בשימו ש אופרטיבי. הסבה כוללת את כל המשימות הדרושות על מנת להוציא קיימת משימוש ולהחליפה במערכת כוללת גם הסבה של בסיסי נתונים ו מנת להתאימם לדריש והנתונים הדרושים ל רכת החדשה החליפ ב ההסבה: (1) תכנית הסב רכת המוכנה לשימ ה לגמרי את הישנה. וש משתמשי קצה. אחזקה מבוצעות כל הפעילויות הדרושות על מנת צא תחיל כשההנהלה מחליטה שמערכת ו באחרת. הוא כולל את כל הפעולות, . בשהמערכ את המערכת. שלב הפרישה מסתיים ל מערב משך הזמן בו יש לשמור ע רות היסטוריות משתנה מהתקנה להתקנה. הזה הינו הודעה רישמית שמערכת קיימ יותר. קשר ל-50 יארו למעלה, תוארו בפשטות אולם טרתו של מאמר זה. אלמנט מפתח | : וכנה הוא שסופו של כל שלב הוא נל צ מת את הדרישות רה צ נקו אם לא ה 0 ג'ות לביצוע, וְלוזום פע ע בל משימדד שתמש. שלב ואת התיכנות. א ת הדרישות; במשך שלב קים של הגירסה הרא- , בלתי תלויה בצוות ה; (2) קבוצה של תוצאות ה הסתיימה בהצלחה; (5) חדשה. אם יש צורך בכך, היא מערכות ניהול נתונים קיימים על ות התוכנה החדשה, והכנת הפרוצדורות מערכת החדשה. שלב זה מושלם באשר המע- ח; (2) גירסה חדשה של המע- ה, תוספות, שיפורים בביצוע ופעו" 'ש בכוונתי בקרת איכו שמטרתן מ ת אונה עוד מגמות זמן בו ומעודנו קרצרנרר 7 קודם של אב"טד נושאים באיכות תובנה עבר, נמנו בעיות רבות בהקשר לאיכות התוכנה תהליבי פיתוח התוכנה (1). כמה מבעיות אלה הן: פשוט ניהלו א אינטנסיביות יו המכון לה נות. קבוצות 08 לבוצות אלה (הכולל בה אפשר לבצע פעולות הבטחת איכות ובקרת איב רובים היו להיות מיוצרים אחד או יותר מוצרו ופלו המוצרים האלה, יכולה ההנהלה להתע ולת תיקון. רב אפקטיבית ולאיכות חוסר במתודולוגית פיתוח מסודרת. חוסר פרוייקטים בקבוצה משולבת של תקנים ונהלים. דרישות שלא הוגדרו עד הסוף. תיעוד לא מספיק. הערכות עלות לא מציאותיות. שלבי בדיקות ארוכים. לא מספיק בדיקות של תנאי טעות. עלויות מופרזות של אחזקה לטווח ארוך. חוסר אחידות בין פרוייקטי פיתוח. מספר לא מספיק של פעולות בקרת איכות. חוסר במיומנויות ניהול פרוייקט מספיקות. בל מתודולוגיה המתאימה לשלבי מעגל החיים הכללי שתואר קודם תטפל, ובמידה מסוימת תפתור, בעיות אלה. רבות מהבעיות נפתרו במקדונל"ראגלאס. יש באלה שנפתרו יותר מדי; במקרים אחדים היבן שקודם היה תיעוד מועט, יש עכשיו יותר ממה שיכול לשמש אפקטובית פרוייקט. היכן שקודם היו מעט כלים ושיטות מיבניים, יש לנו עתה רבים, מהם אפשר לבחור. ולעתים קרובות לא נבחר אף לפני זמן מה הבינו משרד ההגנה של ארה"ב (0טפ) יחד עם סקטורים תעשייתיים אחרים, שאפשר לפתור את נושאי האיכות ביעילות אם אלה יטופלו על ידי גורם בלתי תלוי. גורם זה נקרא פונקצית הבטחת איכות תוכנה (504). כל ה את מטרתה של הפונקציה. כתוצאה מכך, ישנם - . פונקציות /50 אולם תקן תעשייתי לא קיים. מח ב וד 6 לפני מספר שנים מורה -. -- -. ת הפרוייקט ו/או ביצעו פעולות / ה תר. מחקר מן העת האחרונה יותר, .. ד = בטחת איכות (3), מראה שמעט השתנה ב -. 5 מתמקדות עדיין בעיקר באיבחון ש . ות כמה במקדונל"דאגלאס) ה חאה א, בבדיקות, בסקירות עיצוב וביצירת אלמנ , לכוון את פעילות קבוצות ה-804 .. בקרת איכות ת שענינן איתור ולהובילן לעבר פונקצ ל לפתח ניעה. נוכל להשיג זאת על ידי שנגדיל את נה. מאמצים ו קבוצה מינימלית של תקנים אפקטיביים של תוכנה. ייב ח' שפיתוח תוכנה יישאר תחום מבני. חדשות במערכות תוכנה מפותחות דוו טכניקות רבות להבטחת איכות - - שינווים ת, עובר תהליך פיתוח התוכנה עצ ם. שינויים אלה כוללים: מתרחקת ממתודולוגית מ מאמר זה, לעבר מתוד וס. ואד עגל החיים המסורתי, ו ולוגיה הכוללת בניה פות תיכנות של הד נות כמה שיותר אינטליגנציה. עבר טכנולוגית רובוטים ברת- מגמה לשלב במע אולם קבועה ל יכולות להיות השפעו ת עמוקות על איכות המערכת מהירה של אב-טיפ ת כלי אפקטיבי רכת, או אפשר ור את מסמכי העיצוב ר הרביעי יכולה להיות כלו ום או של אב-טיפוס לצורך ודל המודגם מיועד לשימוש א מספיק בשפות אלה יכול תה מידה כמו בשפות אחרות. יגנציה המלאכותית הופכת את אפשרית והשאלה העולה: כמה וס יכולה לחיו גמת פונקציות המע . שפת תיכנות מהדו פיתוח מהיר של ייש ם, אם אב הטיפוס או המ אפקטיבי ביותר ל ור בעיות איכות תוכ ורכבת בתחום האינטיל בדיקת כל התנאים כמעט בלתי לבדוק בנטיבות אלה קה יכול להוסיף עוד גורם רב סיכו ת פני השטח של טכנול אוטומציה וההת לפני שנים אחדות. תימחור מ כנות של כספים בבנק בסאן-פרנציסקו המ ייצור ורובוטים נוש הממוכנות הקיימ ן לזירה. אנחנו כיום וגיות ממוכנות. רובנו מכירים קדמות בשטח זה החלו באיטיות רק מוכן בחנויות מכולת, העברות ממו- ם אחרים, מערכת המטרו ות רובוטיות פשוטות בקו הן אך מעט מהפעולות ור עד שיהיה לנו ביח"ר לא טייס, או מערכת בניית ים ובמוסדות כלכליי מוכנת לחלוטין, פעול אי דואר בבניני משרדים ות. אולם, כמה זמן יעב ממוכן לחלוטין, מכונית ללא נהג, מטוס ל בתים ממוכנת לחלוטין? מגמות בטכנולוגיה ממוכנת מורות שתחום ה-50 חי עם הזמן. יש לפתח ולוושם טכניק המבטיחים את איכות התוכנה. ות חדשות ותקנים משופרים מעגל חיי תובנה חדרש? בור אחדים, מצביעות מגמות אלה על קיומו של מעגל חיי תוכנה שונה. נראה ששלב הגדרת הדרישות ושלב העיצוב מוחלפים בטכניקות איטרטיביות, המשלבות את שני השל- בים לאחד המכונה הדגמה (חטווגזוצחסות06). נראה שבניה מהירה ל אבי טיפוס מדגישה מגמה זו. נראה שמערכות רבות ייבנו על ידי . יליות המשתמשים בעזרת כלים, מערכות ניהול תוכנה ושפות - נות מהדור הרביעי שיסופקו על ידי המוכר. נראה שנבנה מער- - 0 החוצה; ניצור גרעין בסיס ואז נוסיף לו, עד שנאהב את "מעשה חושב" רצמבר 1987 כסלו תשמ"ח . ; הוולת 2 ל בר למגמות אלה. סורתי אני מאמין שניתן להתאים את מעגל החיים המ איבות. גורם וע תכנית תקנים ונהלים מחייבת יכולה לפתור -] ו מיוחד שיבטיח התאמה לתקנים ולנהלים 0 - הקשורים תכנית שלמה על מנת לטפל באופן מספק בכל ה לפיתוח מודרני של תוכנה. נושאי איכות תוכנה בפיתוח תוכנה מודרני וב נושאי האיכות הקשורים לפיתוח מודרני של תוכנה אינם ר שונים מבעבר. במקרים רביס בעבר הם לא טופלו מלכתחילה באופן מספק. על מנת לפתרם עבשיו, ולהסתגל למגמות הפיתוח המודרניות, הכרחי לשים דגש רב יותר על השימוש בתקנים ובנהלים. נושאי איכות רבים הפכו קריטיים יותר מפאת הסיבונים הרבים יותר המעורבים. מובאת כאן רשימה של שאלות המאירות במה מנושאים אלה: 3 האם קיימת מתודולוגית פיתוח פורמלית? 2 האם הדרישות מובנות? 3 האם זוהו התחומים רבי הסיבון? > האם סופו של אב הטיפוס להיות מערכת בשימוש? 5 כיצד ייעשה השימוש בשפות חדור הרביעי? > כמה תיעוד נדרש? 7 כמה מהתוכנה תיבדק או יבולה לחיברק? 8 האם אנו בודקים מה שאינו אמור לקרות? 9 האם המערכת תהיה ברת-מעקב? 0 האם קיימת מערכת דיווח"בעיה/פעולת-תיקון? 11 האם קיימת מערכת ניהול קונפיגורצית תובנח? 2. האם ניתן ליישם שינויים באופן אפקטיבי? 35 מהו זמן החיים המצופה של המערכת? 4. האם קיימת קבוצה מספיקה של תקנים ושל נהלים? 5 האם ההנהלה תומכת או משתתפת? נושאים אלה, כשהם מטופלים באופן מספק, ימנעו מראש פגמים במערכת. איתור פגמים חיוני גם הוא אולם איתור הוא פעולת בקרת איכות לאחר מעשה - בשמאתרים אותם, נמצאים כבר הפגמים 20 "מעשה חושב" דצמבר 1987 כסלו תשמ"ח וש להשקיע משאבים רבים כדי להוציאם ממנה במערכת ו ויות להקטי ' פעולות מונעות מספקות את מירב האפשר יקטין בהרבה את עלויות הפיתוח והאחזקה. תקנים קנים ונהלים הם המפתחות לפיתוח מערכות איכותיות; הם תּ מספקים את האמצעים בעזרתם יכולים מהנדטי תוכנה למקד את רוב האנרגיות שלהם בפיתרון בעיות הקשורוהה לעיבוד הנתונים ולמוצר. תכנית /50 אפקטיבית יכולה להיות הזרן ליישום אפקטיבי של תקנים ונהלים מכיון שהיא ממקדת את מאמציק בהבטחת ההתאמה לתקנים. מובאת כאן רשימה של תקנים ונהלים מינימליים הדרושים לפיתוח אפקטיבי של תוכנה: תקן לתכניות הבטחת איכות תוכנה. תקן לרישום בעת פיתוח תוכנה. נוהל למעקב אחר הרישום בעת פיתוח תוכנה. תקן לתכניות פיתוח תוכנה. נוהל לסקירת תכנית פיתוח תוכנה. תקן לסקירות תוכנה ולמעקבים. נוחל לעריכת סקירות תוכנה. נוהל לעריכת מעקבי תוכנה. תקן לדרישות תוכנה. נוהל לסקירת דרישות תוכנה. תקן לתיעוד עיצוב תוכנה. נוהל לסקירת מסמכי עיצוב תוכנה. תקן לתכניות בדיקת תוכנה. נוהל לסקירת תכניות בדיקת תוכנה. נוהל למעקב אחר תהליך בדיקת התוכנה. תקן לסקירות הבטחת איכות תוכנה. נוהל לעריכת סקירות 80 תקן לניהול קונפיגורצית תוכנה. נוהל לניהול קונפיגורצית תוכנה. נוהל למעקב אחר מערכות ניהול קונפיגורצית תובנה. תקן לדיווח"על-בעיה/פעולת"תיקון. נוהל לדיווח"על-בעיה/פעולת"תיקון. נוהל למעקב אחר מערכות דיווח"על-בעיה/פעולת-תיקון. תקן לתיעוד תוכנה. גוחל לסקירת תיעוד תוכנה. 8 4 2 0 02 שאל בש ב 8% א של ₪ ₪ ₪ ם ב ם 5 שי ₪ = תעש ₪ 2 2 ₪ ₪ ₪ ₪ ₪00 ב טרס ₪ ₪ =כת ישנם תקנים ונהלים אחרים שניתן להוסיף לרשימה אולם הם אינם ניתנים ליישום ברוב הפרוייקטים, ברשימה, ניהול קונפיגורצית תוכנה כולל בקרת ספריות, בקרת שונויים, זיהוי קונפיגורציה ושיח" דור גירסה לשימוש. התקנים ברשימה זו מגדירים מה צריך להיות מופק על ירי צוות -- ועל פי אילן קריטריונים יש להעריך אלמנט תוכנה. הנהלים רים כוצד יש ליישם את התקן, לסקור את המופק ולעקוב אחריו. כמה מהתקנים תקנים כמו ץ ארה"ב. ר או כאן נכתבו ופורסמו כבר על ידי גופים עורבי . זו 8 ומשרד התקנים הלאומי - 7 קיימים היכן שהוא בתחומי חברה. את התק יש עדיין לכתוב. משתמי - רך אלא אם כן חברי צוות פרוייקט ו דרך אחת ליישם אפקטיבית ו הינה להפוך אותם - מתכנית 50 הגורם המפעיל את תכנית ה-.804 יבטית ואם לדרישות. ום והנהלים שהובאו ברשימה יש להחשיב ות התקב אישורם והפצתם הינם באחריות הגורם או ה- ס. קבוצת זו של תקנים תשמש כבטיט א - ספציפיים. בהתחשב בפילוסופיה זה חייב גורם 607 לפרוייל ורות מירבית ולקבל אך ורק אותם תקנים ו או מועילים בתהליך הפיתוח. ִבָנות אבטחת איכות תוכנה מאמר זה נקבע שתכנית 504 המנוחלת על ידי גורם 50 הינה שיטה בעזרתה ניתן ליישם, לבדוק ולחזק תקנו תוכנה. - יישום פילוסופיה שיוביל לפיתוח יצרני יותר של תוכד. נת שזה יקרה, על תכנית 504 להיות שלמה ומוגדרת היטב. .. אבטחת איכות תוכנה (50/2) מוגדרת היטב הינה כלי רב 2 הן עבור ההנהלה והן עבור צוות הפיתוח. זהו אמצעי להבטיח ל שתהליך הפיתוח מתנהל בהתאם לתקנים מאושרים ולאמן 9 צוות הפיתוח בשימוש אפקטיבי בתקנים. התכנית מאפשרת ל להתערב בזמן בו היא יכולה להשפיע בצורה הטוב ביותר " איבותו של המוצר המוגמר. 50 מיושמת על ידי גורם 504, ועדיף שהוא יהיה בלתי תלוי בצוות הפיתוח. הפעולות העיקריות של גורם ה5087 כוללות התייעצות עם צוות הפרוייקט, מעקב אחר הפרוייקט וסקירתו, דיווח להנהלה על סטיות מהתקנים ועל פגמים בתוכנה על מנת לפעול לתיקון. ל-50/7 אפקטיבית צריך שיהיו: (1) צורך מוצדק; (2) פילוסופיה מבוססת; (3) תכנית /50; (4) מכניזם לפירסום התכנית; (5) מכניזם להדרכת הצוות המעורב; (6) מכניזם ליישום תכנית ה-808; (7) מכניזם להערכת אפקטיביות התכנית. חלקו הנותר של פרק זה מתאר תכנית .504 המיישמת מאפיינים אלה ומאפשרת פיתרון של נושאי האיכות שזוהו קודם. התכנית כוללת שמונה צעדים המבוצעים באופן סידרתי פחות או יותר; בפועל, כמה מהצעדים חופפים. צעד 1: וזום תכנית 508 יזוס תכנית 8% הינו הצעד הראשון בתכנית. צעד זה, למרות שאינו גוזל זמן, הוא קריטי מאוד. מטרתו להביא את ההנהלה למעורבות ולמחויבות לפעילות בתכנית. הפעילות הראשונה הינה הגדרת תפקיד ההנהלה במסגרת התכנית ואותן נקודות בהן תצופה השתתפותה. צעד זה מבוצע במשולב על ידי הנהלת הפרוייקט וגורם ה/80. מתמנה מנהל לתכנית זו ומוש- גות מחוייבויות למימון ולאיוש מספקים. חפל של צעד זה הוא מסמך המזהה את: (1) תפקיד ההנהלה בתכנית; (2) המנחל האחראי לפיתוח וליישום שאר התכנית. עד 2 זהה נושאו 504 - מ*פשר לצוות /50, יחד עם הנהלת הפרוייקט, לוהות ו המטרה ואת נושאי האיכות הספציפיים הקשורים. | " 2 "בצע ניתוח סיכונים. אם משימה זו מבוצעת ל חרי יש להזין את התוצאות לתבנית ה"504 לז * הסיבוו ת נוספים בחם יש לטפל. כך יזוהו גם החלקים רבי ה ח ל הפיתוח, גורם . - זה יזוהו התקנים והנהלים הקיימים 1 ו ספקו קר את התקנים ואת הנהלים על מנת להחליט " ושגת לט מטרתם המיועדת. שיש לפתור ואת . צעד זה הוא מסמך המזהה את נושאי האיכות סיכונים הכרוכים בהם. 1 ב 27 תכנות 50 תכנות . 0" המידע שהושג בשלב הקודם, מפותח ל את הפעילויות ההכרחיות לבקרת א יבות ולהבטחת איכות, תיזמון פעילויות הבעיות שזוהו בצעד 2. תכנית ה- 0 תזהה היכן דרושים תקנים ונהלים. גורם ה5047 ה מאלה הקיימים כבר בסביבת המטרה או ן נקני 508 הנמצאים אצלו. אם לא קיימים תקנים באחד משני | אלה, אזי על גורם ה50-7 למצוא תקנים מתאימים או לכתוב אלה צריך להיות כזה שימנע או יפתור את נו - סף לכך, על תכנית ה507 לטפל לפחות בנושאים הבאים: (1) - | (2) ניחול שינויים; (3) ניהוע קונפיגורציות תוכנה; (4) 6 / ומעקבי תוכנה; (5) בריקות וטכניקות אימות אחרות (5). ותה 'ר האחרון בצעד זה הוא שילוב תכנית ה5047 בתכנית פיתוח התוכנה של הפרוייקט. גורם ה/50 יתעד את כל מקרי חוסר ההתאמה בין התכניות וידווח עליהם להנהלת הפרוייקט, שתחליט עד כמה חמורות אי התאמות אלה. הפלט של צעד זה חינו תכנית 508 מאושרת. צעד 4: זהה תקנום ברגע שזוהה הצורך בתקנים ובנהלים מסוימים, יש לוהות את התקנים. אבן נגף בדרכם של גורמי 50 רבים הינההחוסר בתקני תוכנה. אם לא קיים תקן, חיוני להקצות במיוחד מאמץ רב ליצור את התקנים לפני שאפשר יהיה להתקדם בתכנית. ברגע שקיימת קבוצה של תקנים ונהלים כלליים, יש אך ורק להתאים אותה לפרוייקט הספציפי. התפירה נעשית בדרך כלל אך ורק לנהלים הדורשים זיחוי חומרה ותוכנה ספציפיות. הפלט של צעד זה הוא קבוצה של תקנים ונהלים כלליים בהם יכולה תכנית ה50(7 להשתמש ישירות או אחרי תפירה קלה. צעד 5: קבע גורם 580 הצעד החמישי הוא בתיבת תיאור מפורט של הגוף המפעיל את תכנית ה50/7. יש ליצור תכנית יישום המתבססת על תכנית ה-ג/80 המאושרת ועל תיאור הגוף המפעיל אותה. תכנית יישום תזהה את גודל הצוות ואת מידת המומחיות הנדרשת לביצוע הפעילויות. לבסוף, נבחר הצוות שיפעיל את תכנית ה5047 ומשימות התחלת- יות ניתנות לכל חבר בצוות. תכנית /50 מיושמת באופן האפקטיבי ביותר כשניתנת אחריות לצוות בלתי תלוי נטול משוא-פנים, שאין לו מעורבות ישירה בפיתוח הפרוייקט. הפלט של צעד זה הוא צוות 504 מספק לביצוע המשימות המוגד- רות בתכנית ה80/7. דגש את חשובותה של תכנית ה5037 : הדרך וה -- 4 בדרכם של צוותי 504 רבים היא חוסר ההדרכה של "מעשה חושב" דצמבר 1987 כסלו תשמ"ח - 21 וח לוושם תכנית האנשים המעורבים. לעתים ו בסביבות 50 מייד לאחר שנוצרה. בדרך כלל, הת ו בהן מעורבות של גורם 508 היא חדשה ל והדגשת חשיבותה של 5 / קריטיות ויימשכו ב מעגל החיים של הפיתוח כולו. .. במהלך צער זה, תוצג תכנית ה-50 בפני, -. בדבר. אם יש צורך ייערבו, על ידי צוות ה 0 ל 8 מוסמך אחר, פגישות ייעוץ והדרכה הנוגעות תק --. המיושמים. אם נדרשת הדרכה מיוחרת של צוות ה-./50 תינתן הדרכה זו במהלך צעד זה. .. /. הדגשת ה של תכנית ה50-7 כוללת ות 0 את חשיבותו של נושא איכות התוכנה על ידי שה ו הצוות שאיפה לפעול לפי התכנית. היצמדות לתכנית תעזור ולפתור כמה מהבעיות ומנושאי האיכות שזוהו קודם. -- חיוני שההנהלה תשתתף בפגישות ההדרכה ובפגישות . ן וצוות פרוייקט מאומן. הפלט של צעד זה הוא צוות 50 מאומן וצוות ְ צעד 7: ישם תכנית 50 על תכנית ה"ג/50 להיות מסמך הבקרה של הפרוייקט. יש לכבד את נקודות הבקרה לפעילויות הבטחת האיבות ובקרת האיבות. הרגשת ההיצמדות לתכנית ה7ג50 הינה תחום מפתח בו חיונית מחויבות ההנהלה לתכנית ומעורבותה. ללא מחויבות כזו, יתעלם צוות חפי- תוח מנקורות הבקרה לעתים קרובות ככל האפשר. במהלך צער זה, תיושם תכנית ה-50. יש להתייחס ליישום באילו היה פרוייקט בפני עצמו. ככזה, מתבסס היישום על פוקנציות הניהול הבאות (1) לגבי כל פעילות 50 יבחר איש הסגל שיבצע אותה: (2) תיזמון המשימות; (3) ניטור המשימות: (4) פיתרון בעיות המתעוררות בקשר עם ביצוע המשימות. 22 משימות 504377 המוגדרות בתכנית ה-%/50 כוללות סקירת אלמנטי התוכנה ומעקב אחר תהליכים שנבחרו, על מנת להבטיח התאמה לתקנים ולנהלים. יש לרשום את כל הסטיות ולדווח לרמת ההנהלה המתאימה. באחריות ההנהלה לקבוע את חומרת הסטיות וליזום פעולות תיקון כלשהן. מרכיבי התוכנה אותם יש לסקור כוללים, אך אינם מוגבלים ל: (1) הרישום בעת הפיתוח; (2) מיפרטי דרישות תוכנה: (3) תכניות פיתוח תוכנה; (4) מסמכי עיצוב תוכנה: (5) תכניות בדיקת תוכנה; (6) תכניות מחשב; (7) תכניות יישום. התהליכים אחריהם יש לעקוב כוללים ניהול קונפיגורציה ופעולת תיקון. גורם ה-/50 יעקוב אחר פעילויות בקרת תוכנה שייבחרו על מנת להבטיח שהן נעשות בהתאם לתקן. פעילויות בקרת איכות כאלה כוללות זר |גאי, בדיקות וטכניקות אימות אחרות. | "מעשה חושב" דצמבר 7 בסלו תשמ"ח ל של צעד זה הוא סידרה של דוחות /(50 המכילים הפלט את כל הסטיות מתקנים ומנהלים. את תכנית ה50(47 : הער - - הצעדים הראשונים, מזוהים ומיושמים תקנים ונהלום 1 לפיתוח תוכנה, נסקרים ונעקבים מרכיבי תוכנה התליכ פיתוה פַ נדות סטיות. במהלך שלב הערכת התכנית יש להערי 5 תכנית ה-/50 על מנת לקבוע האם להמשיכה א ד על גורם ה-/50 לערוך את הערכתו ואת המלצותיו ולר ל" גם בפני ההנהלה. הצגת השאלות הבאות תעזור לקבוע את מידת אפקטיביות התכנות, ו ₪2 ₪ 5 ₪ 5 ב ₪ האם נעשה נסיון ליישם את התקנים ואת הנהלים? האמ השתתפה ההנהלה בכל שלבי התכנית? האם כיבד צוות הפרוייקט את תכנית ח-804? האם פגישות ההדרכה והייעוץ היו אפקטיביות? האם זמן ההדרכה הספיק לסגל הפרוייקט? האם נמצא מספר משמעותי של סטיות מהתקנים? האם סגל הפרוייקט היה מנוסה מאוד בתכנית ה-/%0ל האם יזמו פעולת תיקון לסטיות? לטו ההערכה הם: (1) הערכה והמלצות של גורם ח-/50 בדבך תכנית ה8037; (2) החלטות ההנהלה הרלוונטיות לעתיד התכנית. סיבום תכנית 504 א ת התכנית שהוגדרה למעלה קל ליזום וליישם. היא דורשת שני מרכיבים בלבד: (1) סגל %/50 שיבצע את הפונקציות כפי שהוגדרו על ידי התכנית: (2) מחויבות ההנהלה. האחרון הוא הקשה ביותר להשגה והוא נשאר המבשול מספר אחד העומד בפני קבוצות % (5). אולם, ברגע ששני קריטריונים אלה מולאו, שאר התכנית תתבצע באופן טבעי והגיונר. ותרונותיה של תכנית 504 , תרונות של תכנית 50% קשה לפעמים להצדיק. מדוע? מכיון שעגינה בקביעת התאמה, דרך השימוש בתקנים, לגישת פיתוח מסודרת. כבזו, היא מרוחקת רמה אחת מטבעה של התוכנה. אולם, השימוש האפקטיבי בתקנים ימנע פגמים רבים במשך השלבים המוקדמים של תהליך הפיתוח. היתרון העיקרי הנגזר מתכנית 580 הוא שהיא מבטיחה תהליך פיתוח תוכנה איכותית. נוסף לכך מבטיחה תכנית .50 בי. 1 וו. 2. קיימת מתודולוגית פיתוח. הפרוייקט משתמש בתקנים ובנהלים למרכיבי התובנה ולתהלו בים. הפרוייקט נסקר ונעקב על ידי גורם בלתי תלוי. יופק תיעוד עבור אחזקה אפקטיבית ופעולות שיפור. "ופק תיעוד בזמן הנכון כך שיועיל גם לתהליך הפיתוח. קיים מכניזם לעריכת שינוי. שלב הבדיקות מגלה תחומים רבי סיכון. . 7 לפני ההתקדמות לשלב הבא, שמרכיבי התוכנה מספ 1 הסטיות מהתקנים ומהנהלים נחשפות מוקדם ככל האפשר. 0 זב על ידי גורם חיצונר פעילויות בקרת האיכות מבוצעות בהתאם לתקן כלשהו: תכנית ה"50 ותכנית פיתוח התוכנה תואמות. קשה ושה 5 בכסף יתרונות אלה. לבן, על ההנהלה להעריך אה מצעים וה המתוארים אחרים. אס ההנהלה בטוחה שכל פריטי ה ות ל ידי צוות הפיתוח ושנושאי רו יו קודם כמאמר אינם רלוונטיים לסביבה, הרי שב עט תכנית 80 המטפלת בנושאי איכות יהיה ערך מועטי מובום במקדונל"דאגל שנבחרו. בזמ ם הנדסת התובנה עובר כמה ונווום קיצוניים. נראה שהמגמה היא תח מערכות מהר יותר בעזרת פות הדור הרביעי ותכנוות לבניה הרה של אבי טיפוס. אנחנו רוצום סהשיג דברים רבים יותר, מהר וותר ובאיכות גבוהה יותר. בון כל אלה, ראה שחסר מרכיב אחד: כוצד להשוג וָאת? תבנית ה50/7 שהוגדרה במאמר זה אונה פותרון סופי. הוא מהווה, אולם, צעד בנסיון לשמור על מידה מסוימת של סדר בתהלוך פיתוח התוכנה. זהו נסוון לשמור על קיומם של תקנים 0 בתקווה שזה יאפשר לתהלוך הפיתוח לשמור על דרגה מסוימת של לוגיקה כללות. 50 100 ,פחגוק ועדת ה"בזל" של אול"א לחברי איל"א בי משרר 5 משיכה בפעילותה בנושאים הקשו- | הועדה 0 0 א " , יב זו ו ח"בזק" והתקנות, ובהמצאת עמדות ‏ | התקשורת ק > תיקון חוק הבזק: הצעת החוק ו ו נמצאת בדיון בפני ועדת הבלכלה של ו מסכם את הסתייגו הבנסת. הוגשניירעמדה ה . וות איליא מהצעת החוק, ויו"רועדת זבזק, א הבוק לשר התקשורת, למנכ"ל הת תקשורת, למועצה המייעצת לשר ₪ תולועדת הכלכלה של הכנסת. ו שלות ךל ה מעמר תנו בפני הועדה. 0 ₪ אלה בתחומ. לת הבול ו ה קביעת ו - י כמתחייב ממעמדה של אילייא בגוף בין היתר, עומדת ע ו בפיקוח משרר ש קצוער "ישראלו המי : ליו וח- | בין ציוד תקשורת = ה שבים, באשר דריש" 2 ה התקשורת לב[ בר של העורת להחיל את כ תנו הינה למנוע ממשרר ה ולשחרר את | ה ל ציוד מח , זר עסק נותיו גם על צ למשל, מהצורך ; בנושאים הבאים: תק סות, , 7 רעונלו א תעריפי קוי | כונני הדיסקים 7 ה "ה - ר קביעת תעריפים על פי איכות | ברשיונות יבוא 0-9 1 5 שמ 0% לתקנים בְּינלאומיים מקובלים ורשת לחייב גם את - ותחרות שה הילא על פדרכ ים- | ועדת הבזק ד רלמנוע אפליה שאון פי קצב העברת הנתונים וודהקצה, כד עוקה.. לוגה בשוםו מדינה מתקרמת ‏ | ברישויצ 2 מיושמת תכנית ג | כתיבת המאמר, נראה ש סרר, חיונית ומקבל מגמה זו בברבה, א 5 ]סז 50 חס סז אוגך 5 וחוסן מס ו ]0 חסקשת .1 .2 .30 שוגו ,66ח60ס חזהק6כן וו ₪ פוואוזשקחן 10 6106 4 . חהההחסטם .וא 138 .2 2 . .1980 .2 ,.5ת0ו1ה6;[טנתן 5 ץלוטס ו ופוס ]ס 5 1984 (.60) .= .א שז ,23 4 .סק ,105111016 ג ו סק זז ,וא .1 חב בזסווטם .6.7 .7 ,0ז8שס1ן ,4 5 0010 8 .סצן 5 .ל ,זמשוחקסוסשוק קופס קחחסתק] זס) 56 לוו[בטכ) 6זהש)50 זס 5036916 שמת .5 .94 5 בכמח פרוייקטר פיילוט סגל פרוייקט מחשיב מגמה נושא נוסף הינו מפרטי הציוד, כאשר אנו דורשיםמפרטיםבינלאומיים מקובליםאשרלא יחייבו את התאמת הציוד המיובא מחו"ל או המיוצר בארץ לדרישות שאינן מקובלות באר- צות אחרות. > שימוש בצנרת הבזק לתקשורת נתונים: איל"א דורשת ממשרד התקשורת ומחברת "בזק" לאפשר, בצורה מבוקרת ובתנאים שייקבעו, שימוש בצנרת הבזק לצרכי תקשורת נתוטם. כולל שימוש בסיבים אופטיים ובכבלי תקשורת נתונים. היגשנו נייר עמדה מפורט בטשא, וסוכם כי הוא יועבר לדיון במועצה ייעצת לשר התקשורת. - סדרת 5 עם הנהלת משרד התקשורת דלעיל ובנושאים אחרים. הטיפול בנושא נהלי רישוי מודמים נמשר ה הוול = ובהקלת הנהלים ליבוא ציוד מחשבים. "מעשח חושב" דצמבג' 1987 כסלו תשמ"ת 23 = . - הותונים בצורה טובה יותר ומפשטים אול"א ש התהליכים. לוש שמוור / זבה בפרס - ו את מופנה למאמר הנושא את הכותרת, | | 97 ים *""''"( 12" לאתר ְ סו 6 ה ה 41 01 טטההותגוו שץ' 5 ביצוע ההע ₪ גרות וחלונו : .0 ץשטצב ממכ"א - מרכז מיכון כח"אדם | = מחוברת פמרט 1987 של הפ א כדי תג | "ערכת אונטך וו לת ביצר מציע מחברו שמערכות ה- 0 ית החל "בי המע קוק 0 - של העתיד תכלינה מנגנוני השלכות וח ט ב | ף % לה המיושמים בתמ"י כין כ 2 רות יּ ל . ונות המק - פשטות ה ו הט מלא ומעמיק יותר של מושג ההשלר | | "שופ תודות לאו 7 את זמ פיה | 25 על דמ בהה שק שהושגה מסת- הורש מאמר מיוחד. כאן נפרט מספר תכונות 8 מקצרת המערב קים גדולום 8 היא תהליך מ - שגרות וחלונות: מום המייחדים את ההשלכות בתמ"י. ות וה ות אחה | וושו 0 | | | )) ושומי השלכות בבסיס ו מבוזר: ושומים המבוססים על ב . ושנם סיס נתונים ת . יותר ל ות מער תמ י הוא תוכנה המהווה * תי משלבת פשטות בשימוש, מהירות | 7) שפת הרשאות - | | מרנזי ובסיסי נתונים מבוזרים. בסיס הנתונים ‏ | ש שו לעדכן את תכנית ₪ משימה מ עבודה לצורך ביצוע סביבה פוה ועוצמה בפיתוח וגמישות בתחזוקה עם א) שפה שבאמצעותה ניתז ל המבוזר מכיל מידע מקומי וחלק רלוונטי מב- | השנוי % המשיך לחרץ אות זמקור על המסך א צר מתוך חלון אחר. מסזוץת6) יעילות רבה בביצוע. החוקים שנועדו 0 בטא את סוס הנתונים המרכזי. ניתן ליצור מצב בו | מת לפ מבלי לאבד את הטביבה - לאחר מטויים אבל רל 2 חלונות שנראים ברגע ח רד 1 - ד % מתוחכמת לפותוח ועומוף | * מרכיביה המרכזיים של המערכת: למסד הנתונים. את הגישה המערכת המבוזרת מעדכנת את הנתונים ו ל תכונות דומות אלה ---, | ב או חלונות הבי- | מיחשוב מתקדמים. ) משלבת כתת שפה את שפת אמית הפרטיים שלה ועדכונים אלה גורמים ג | נוטף לחיות שו - החלטה קשור חלון לעגרה ב 4 2 שהוום:. : | לערכון בסיס הנתונים המרכזי. טה זו מהירה ונו גרה וכולה להכיל ל ז באופ תמ"י מאפשרת גמו נתונום היא חוסכת ממנו יצו חח למתכנת | וחלון המר כל היותר חלון אחד מישות א) הגדרה מרכזית של מבנה מסד חנתו- שימוש במנגנון ההשלכות מפשט בנית מער". | הבדיקה ה צירה מחודשת של טביבת | מו | תמיד שייך לעגרה. מירבית בפיתוח ישומים נים במילון הנתונים. | נות באלה. לדוגמה, במערכת כ"א מבוזרת, ה המתאימה בכל מחזור ניפוי. 0 לשגרות ומנגנון ציור החלו- ; החל מעיבוד ו , ב) רשומות בעלות מבנה פשוט (טבלא. פירוט התכונות המיחד = | באשר ישנו מסד נתונים מרכזי לארגון כולו / תונים ג) תמיכה מלאה בנגררות (מבנה היררכי. | ער הנביי ות | | ומסר נתונים פרטי לכל מחלקה, ניתן להגדיר | מקובל, ררך עובוד נתונים | . ברמה אה + | השלבה שהקלט שלה הוא כתובתו של העו- | הגדרות של בדיקות סבירות לרע ה מב רשומות | הגדרת בריקות ה וידה לשמור על תאימות המיד מחזור פיתוח קונבנצוונלו ו ובלח בבנית ושדות מהוות מרכיב בהגדרת הרשו- | ממילון הנתונום: ו והסבירות בחלק הכתובת במערכת המרכזית ו | | רו וד ו מות והשדות. 1 / המבוזרת. סביבת בדי ה ע ושימושיהם. ה) מסד הנתונים מורכב מאוסף של קב- י 2 של שרה או רשומה ניתן לשלב פלט ההשלכה הוא דיווח על 2 ותוכנה מממשת הלכה צים אינוקס סדרתיים ישן | | > בדיקות התקינות והסבירות שיש | | העוב למערכת המרבו 2 עדכון כתובת | | ל------| אא 6-1 בצע כאשר ערכם משתנה. | | . בצורה כזו, עדכו ל לט ל--- א מעשה רעיונות יחודיום | 2) ההגדרה מתבצעת באמעעות משפט לוגי הכתובת יכול להיעשות במספר מ סְ > ל רבים וטובים. 2) מילון נתונים - 6 -. בשפת תמ"י או קישור לטבלה - | א ו רג ₪ בתיעוד המלא שפ /- מערכת קבצי תמ'י המכולים את תואורי -. -. תשולב הבדיקה באופן תלות בתהליך היוצר אותם. י קבצים, | השרות וחוקת <ך הביצוע. של התכניות . הרשומות המשנו ניתן למצוא את בל תפורת להלן) ומתוחזקים בשו | | רייה את הנתון שלגביו הוגדרה | | 5 לוב האדם ב"חלק" מבטוס הנתונים: ל תבונותיה, כולל במחולל הישומים. עפורן את קליטתם של ערכים שגויים | חי השלכות המיושם במערכת אינטראק- : | ת מאפשר 5 חוק 64 הגד ופשר שילוב נוח ומושכל של אדם : ו שבהן: מבוא 0 . ה 0 - ו התקינות והסבירות שחי- ו י קֶיום קשרי השלכות הדדיים בין ה יפרט רס %- של בריקות טבירות והשל- . ק מן התוכנה המיישמת וש את התבונות ת נשאבות" המו זשי תה יכים, הופכת ו השלב : | ו פעלות באו : , אם כן, להיות חלק ות אלה ני -> 6 04| טי ע'י פן אוטומ מה [ תנות למימוש ב י הכיוונים: | המתקדמות והוחודיות, = | המק תמ כל שמשעת את | מ בכ אנ ושעי | שק א ה ה ימהווה קלט לחישוב גבוהה יותר של המערכת אשר רו . ה | צים שאירועים מסויימי - מערכת תמ"י זבתה בפרס אוליי 6 שפח - ב) ה רכת "וודעו לאדם מס -.. ו במינהל, על פיתוח כלי המת אול"א לושומים ) שפה פרוצ 0 ות בהגדרת הבדיקות. מתרחשים, ניתן להגדי הפ םש גוה חרשנות המאפשה, זבסט על טבנולו- ב) משלבת 0 מודולרית מבנית ב בכמות הקידוד והזמן הדרו" מכתב המדווח - ה המשתמש בו, אשר הוב שיפור תפוקת ומילו שר חל למסד הנתונים | 5) שים להקמת המערכת. | מים, הם לגורמים המתאי. | בלו נופוו הפעלת שגרה גורמת לציור החלון שלה יוכחה באופן מעשו. ג) ו הנתונים. מ דוגמה לשימוש יכולה להיות מניעת עד- > | * השלכות תמי מספקת שני כלים נוחים לניפוי שגיאות | ויציאה משגרה גורמת לסגירת החלון שלה. . ב של מסכים וחלונות כ'! מספר הילדים ברשומות המתארות כאשר ו מן האדם: בזמן - מערכת חלונות כזו, בה בל חלון נמצא על . ה) מש 7 ₪7 קצר וגוח. | *נשים רווקים ע"י שילוב הבריקה "לא מסום +" יר חישובר של נתון מושלך | = 00080: חלון אחר ורק החלון העליון פעיל, דומה תיאור בללו ת כתת שפה מצב משפחתי נדרשים נתוני ה מאוד למנגנון קריאה לשגרות אך היא אינה תפר אק --- צב משפחתי רווק" בתיאור. השרה - "שומים במערן ונים נוספים שאינם | | בלי זה מאפשר ביצוע התבנית פקורה | מארת 7 של קורי צם הת חאל | * תמ" שתיאך צרורלות מ | דים, הגתו . ניתן, בתהליך חישוב ה. התבונגות במשתניה והשמת | מע . , ה | תמ"י היא תוכנה ש ה מובא ב תקדמת [' לתחקר אחר פקודה, ה למימוש ואינה דורשת משאבי מחשב | לפיתוח מערכות. ו תשתית | | 0% מסכי עורה 7 "המש השלבות "ודע החר 1 את המפעל ולהשלים *ת | = ערבים לתוכם. כל זאת מתבצע על גי 7 לקיומה,. דבר המאפשר שימוש | מערכות ההפעלה ל 7 5 מחול השלכה היא שיג ית | חלון מיוחד ומבלי לפגוע בתמונת המטך בטבנולוגיה מתקדמת כזאת בסביבה שעד ר-אזאט. 5 א) - דוחות - כאשר אחד ב וו : שלכות באצ המתקבלת. היום לא נהנתה ממנה. שיפורים ל * השימוש בתמ"י אי ת דור ה ש י ו ןז ווה - תהליבי קל ; : נסו במערכת מאפשרים לשגרה לסיים אינו מוגבל 9 ב ביעי לחג דות מחו 4 כאשר וליבוי קלוטה וער 6 806 שהוכ בתחום המחשב. גם בעלו ה 7 חדוק למילון ב כות. באמצעות ו -- 0 - = | לט שפרו צורך בביצוע השלכות בזמן מ ל ב מבלי שחלונה יימחק, או להסתפק בחלון תוח מערכות יכולו 9 בב : : ו ו 7 | אע ? משתנ - בלים פיקוח, ק יי השגרה שקראה לה. ם להקים בא ה את כים המייצרי : | זה ה, אלא ניתן לדחות בי שאינם מק ופור יעולותם | שנבנה ע / ישומי מצעותה שפת אמיי רים נתונים : ות שינו | זמו וע בשי | ם מורכבים ביותך. | | 5 מחולל תכנוות *מ"ת. = | נתונים קיימים. ג 8 - ו יותר (למשל באשר | | במיוחד שבראי להשקיע .- מחולל " החידוש כאן ה צם | ורן ממערכת מקוונת למערבת | = ועוד. דים על כל | אמ"ת 9 מעשה חושב" דצמבר 1987 בסל תכניות בעלות מ שינוי ה 1 הוא בקשורת ההשלבה לע ו לחסוך במשאבים ולייעל את | יש לזבור ששני הבלים הללו עור לבות ו) תמי משלבת בתובו ב מ ורות ו תשמ"ח בנה שכיח. לער ינתונים ולא לתהליבים העשוים ו המערכת המק : התבניות של הישום, כולל ההשלב ביטויים פונקציונלית בלתי פרוצדורלית ת אותם. בצורה כזו אנו מבטיחים את את ( נותן לומר- ימקוונת ע'ח מערכת ה טווח 0 באופן אוטומטי. כך שהמנפה הנקראת אמ"ת 9 התכונות המייחדות גיצן זאת למערכת והיא תדחה ה - ן מה שקורה במערכת גם אם - ליה ובול להב 0 25 כ ע ה 0 ההש השלכות לזמן הרצוי. לצורך כו : תשתמש המערכת ב"380ח1 חושב" דצמבר 1987 בסלו תשמ"ת "מעשה > בשלב זה נתמך רק האיחזור מקמצום א באשר הם בזכרון ופעולות העדכון מנוה. בות לתקליט ומשפיעות רק לאחר טעינתו המחודשת של הקובץ לזכרון. * תמיכה חזקה מאד במבנה נתונים בעל מוחשב היררכיה של רמה אחת (נגררות). *+ רקורסיביות מלאה בהגדרה של נתונים תנאים. 2) כתוצאה משתי התכונות הנ"ל ניתן למ- צוא בשפה זו: א) נתון מותנה: <נתון א> כאשר <תנאי> לעומת <נתון ב> אחרת זהו נתון חדש המקבל את ערכו של נתון א אם התנאי מתקיים ואת ערכו של נתון ב אחרת. כמובן שנתון א ונתון ב יכולים להיות נתונים מותנים בעצמם. כמו כן ברור שבהגדרת התנאי יכולים להשתתף נתונים מו- תנים נוספים. תנאים מכומתים: 1. לכל <נגררת> מתקיים <תנאי> ]. קיימת <נגררת> שבה <תנאי> מאפשרים בדיקת קיומו של תנאי בבל הנגררות מסוג מסויים או באחת מהן לפחות. ג) נתון מנגררת הנבחרת על פי תנאו: ב 2- <נתון תון מנגו (עבורה)<תנאי> לאחרונה (עבורו) " (לראשונה) תאריך-תחילה (קורס) עבורו ציון- קורס גש 80 לאחרונה. נתון המחושב ע"י הפעלה מחזורית של פונקציה על מופעים נבחרים של נגררת: <פונקציה על נתוני נגררת> לכל <נגררת> שבה <תנאי> למשל: סיכום (ימי-מילואים לכל תקופת- מילואים שבה תאריך-תחילה> ‏ = 180 | 5) מובן שיחסים לוגיים רגילים (לא, ו, או) סוגריים, חישובים, יחסי גודל, ומיסור ער- כים נתמכים אף הם באופן מלא. ד - תמיכה בניהול בסיס ידע * בכל רגע במהלך התכנית ניתן להסתעף למהדיר של שפת אמ"ת 9 עם קטע מקור שרוצים לנתח ו/או לבצע (ניתן לשמור את התוצאה לביצוע מאוחר יותר). * קטעי המקור יכולים להיווצר בכל אופן שהוא. במיוחד ניתן לשמור אותם בתוך קבצים כחלק מבסיס ידע המתאר חוקה שרוצים שתישמר באופן ממוכן. ניתן, למשל, לבנות קובץ מקצועות שבתו- כו, כאחד מן הנתונים המתארים את המק- צוע, שמור קטע אמ"ת 9 המתאר את התנאים בהם מתאים מועמד למקצוע זה. תכנית המשבצת מועמדים למקצועות ובו- לה להשתמש בנתון זה ולבדוק? את המועמדים. מערכת הרשאות מעבר לתמיבה. המקובלת בהגדרת משתמ- שים, ישויות ואופני גישה מותרים, מעניקה מערכת ההרשאות של תמ"י שלושה כלים חשובים: "מעשה חושב" דצמבר 1987 כסלו תשמ"ח ד הי אצמא % * הגדרה חיררכית של מ * שולוב תנאים שתמשים וישויות. תפ לבדיקה של * שפה נוחה להגדר והגבלות עיו הג לל. * יש לציין ששפת אמ"ת משרתת אותנו מערכת .1161 תמ"י תומכת בבניית הישום גם בהקמת חלו- נות סיוע המופעלים בלחיצה על מקש קבוע ומספקים את המידע הרלוונטי לשלב העבו- דה בו נמצא המשתמש. קישור לשפות וכלים נוספים למרות שעוצמת הביטוי העצמאית של תמיי היא רבה, נעשה כל הדרוש לצורך שילובה עם כלים נוספים בבנית המערכת. לבן נמצא בתמ"י, בין השאר: = יצירה אוטומטית של מילון נתונים במבנה פכפ6 של אצ כדי לאפשר לכלים המשתמשים במילון זה גישה לנתוני תמ"י. * אפשרות פניה לשגרות הכתובות בשפה כלשהי, מתוך תכנית הכתובה בתמ"י. הקרנת חומר זהה על מספר מסכים המערכת תומכת בהפעלת ישום שנבנה בה באופן שבו רק צג אחד משמש להפעלתו אך התצוגה המוקרנת על צג זה משוכפלת לצ- גים נוספים. כך מתאפשרת הדגמת חישום בפני כיתה. תיעוד הישום מעבר לדוחות ממילון הנתונים (אותם ניתן למצוא גם בכלים אחרים) מאפשרת תמיי למשתמש להדפיס על מדפסת את מבנה המסכים שיצר (יש תמיכה גם במדפסת -%ץ5 6 וגם במדפסת 6צג51). שומוש במדפסת 6צג51 משתמש בתמ"י יכול לנתב פלט דוח שהגדיר גם למדפסת ה"6וג51 הצמודה לצג שלו. כך ניתן לבצע הדפסות מקומיות (כמו אישור ביצוע פעולה בבנק). השימוש בתמ"י * תמ"י הינה כיום כלי התשתית המרכזי בכל מערכות ה-א וה"סץ של יחידתנו. פרויקטים גדולים מאד מבוססים עליה ושני החשובים שבהם - פרויקט האוגדות ופרויקט לשכות הגיוס, הוצגו השנה בכנס מנתחי המערכות. * השימוש בהשלבות לצורך קישור בין מאגר הנתונים המרכזי למאגרים ה רים מיושם במערכות אלה הלבה למעשה. * במערכות אחרות נעשה שימוש בתמיכת תמ"י בניהול בסיס ידע המנוסח בצורה ש חוקים בשפת אמיית. במסגרות רבות נוספות, מעבר 4 עובדה זו חוסכת, בין השאר, התמש משתמשי תמ"י שבד"ב כבר ה הלות בשפת אמ"ת במערכות התקשורת . הורשהיים, אוניברסיטת אוקספורד או ו הבנת המשרד: נקודת מבט סוצוןד אנלוטות מבוא יצד ניתן ליישם בהצלחה מיכו א המה מפורטת של המל משררי ( בה בה הוא מיושם, כלומר, המשרד. החוק- רים תרוּ אחר הבנה זו באמצעות פיתוחם של שני סוגי טקסונומיות: האחד קשור לסוגי המשרדים הקיימים; השני, קשור לפעילויות המשרריות השונות. הראשונה מנסה לסווג את המשרר לסוגים מוגדרים ושונים; השניה מנסה לסווג יחודית את פעילויות או מטלות המשרד. רוגמאות לגישה הראשונה ניתן למ- צוא במשרדים מסוג 1 ו-11 של פנקו וספראג (59), ובסיווגו של גונטון (27). סוג זה של טקסונומיה לא סיפק עדיין מידע רב אודות העבודות הפנימיות המבוצעות במשרדים. סיווג המשרדים, על אף היותו מענין, מתגלה כפשטני למדי מכדי להיות בעל ערך כלשהו. מאמר זה יתרכז לכן בטקטונומיות המתמק- ות בפונקציות המבוצעות ע"י הפרטים במשרד, מטפר טקסונומיות רב הוצע בספרות המקצועית, כל אחת עם המינוח שלה, המג- דיר ומסווג את הפעילויות במשרד (11, 17, 255 1 45, 4; 62, 68 ו757). על אף שכל אחת מסווגת את הפעילויות בדרכה שלה, 0 מודת השקפה גלובאלית רוב סיווגים 5 זהים ביסודם. זוהי נקודה שהוצעה ע"י , ; גס וספאייןי (32) והיא חוזקה ע"י דודס- (22) אשר התלבט מעט בהרכבת שישה שונים שכל אחד מהם היה מאופיין שונה. סוגי טקסונומיה אלה להבן הלא כלומר, קל לתפוס אותם וקל הנצפות ד ניתן לסווג את פעילויות המשרד בסס על אותה שיטה. אולם, טקסונומיות אלה מעוררת ספ- 5 וספאייןו (52), למשל, ציינן פעוט 0 הכרוכות בטקסונומיות כאלה: משמעורר ות משרד אינן ניתנות לסיווג בדרך המתבט - אמיתית; (2) רעיון הקטגוריות לשקם 4% הדוו (ט68010519 ע8[1טטח) אלנר למפות ה את המציאות; ו-(5) לא ניתן שגות 4 משרד על גבי טכנולוגיות לשקפות כמן 1 מזהיר שטקסונומיות אלה נקודת מבט בה מתפרטות פעילויות , היגינס "ופ א הסופפוותז6קן עס 06ז8|פתגזך )ותו 6 תס 5861005ת8זד .4 .סא ,4 .01 ,1986 לה חברתית. מנקודת-מבט סוציו"אנליטית, הפעילויות (או הנהלים, הפונקציות וחמט- לות, כפי שמתייחסים אליהן בצורה רופפת בספרות) המבוצעות במשרד הן בעיקר חברתיות באופיין. משרד, למ הינו סביבה חברתית המשלבת פעולה חברתית. ההתנה- גות המופגנת, בסיסן של כל הטקסונומיות שצוטטו למעלה, מספקת רק נקודת השקפה אחת ממנה ניתן לצפות בפעילויות המשרד. קיימות אחרות. מטרתו של מאמר זה לנתח בצורה ביקורתית את יסודותיהן של הדרכים השונות בהן נסקר המשרד, תוך הדגשת הה- נחות המשתמעות בכל אחת מהן. נקודות מבט למשרד בנסיוננו לפתח הבנה של פעולות המשרד, חיוני להבהיר תחילה את המונת "משרד". אולם, כאן טמון שורש הבעיה. דודסונל, לרוגמה, כותב: "קשה ביותר לספק הגדרה מלאה וברורה (של המשרד)" (22). בחינת המשרד כמקום בו מבוצעת עבודת צוארון לבן או בסט של פונקציות ופעילויות אשר תפו- קתן הינה תקשורת בבתב ובע"פ עלולה להו- ביל למולד צר באורח בלתי מתקבל על הדעת. המבט הראשון מתמקד באילוצים גיאוגרפיים, בעוד השני ממקד עצמו רק במה שנראה שאנשים עושים במשרד. אף אחר לא לוקח בחשבון, במידה מספקת, את - המשרדים אינם ישויות מבודרות העובדה שה אלא, להיפך, גופים התלויים הדרית, ה לים וקיימים בתוך ב - - ים משר ה -רשמיות ולא מובנות ₪0 רות, רבות מהן בלת במצב תמידי של שָטֶף ותר-על-כן, הם ותר-על-כן, ּ 0 התפתחותה של העבודה המרוחק אטו: גרפי. מכאן א ה בלתי-מספקת עבור עבורה חברת המירע ו ומה ב , ביצד, מת במיוחד צעת 6 בומינו. זה; במובן; 0 0 ל בחשבון את התפקיד אם המשרד כתוצאה מתהליך מתמשך העומד מאחורי עבודת המשרר ולא כתוצאה מפעו- קת טכנולוגית המידע בהתפתחות המשרד. אף"על-פי-כן, כפי שמציין דלאגו (ו2), קונספצית "המשרד" טבועה עמוק בתרבו- תנו. הוא כותב: "קונספצות המשרד ניתנת לאיתור מוחשי ברוב התרבויות משום שמערכות ממשלת- יות ויצוריות יכולות להשתנות ללא הכר. אך בכל ארגון של בני אדם החורג מהקבוצה הקטנה בוותר, מופועום המילה ‏ משרדי והרעיונות שהיא מייצגת כרכיבים קבועים של השפה". על אף שהקונספציה "משרד" מציבה קושו משמעותי במובן הגדרתה, הרי שיש מספר תחומים או רמות מהן ניתן לבחון את המו- שג. לדוגמה, למשרדים יש מימד גיאוגרפי (מיקום פיזי), מימד זמני (שעות עבודה), מימד פעילותי (המטלות המבוצעות), מימד מבני (יחסי עובדְמְדְוַוח), מימד מרחבי (השטח בו עבודת האנשים מתייחסת לעמיתיהם), מימד כלכלי (קנה"מידה בלכלי הדוחף את הארגון ולפיו נקבעים העובדים) ומימד חברתי (הסיבות החברתיות והנפשיות המניעות אנשים לעבודה במשרדים). רשימה זו אינה באה ליגע את הקורא; היא באה לבטא את המורכבות הכרוכה בנסיון לרכוש הבנה בנושא המשרד. אולם, ראיית המשר- דים במונחי מימדים אלה נוטה לטשטש את התפיסה הבסיסית של המשרד. כלומר, הדג- שת המימדים היא ציון בסיסי יותר, במלים אחרות, נקודת"מבט תיאורטית. ההשערה המוצעת כאן היא שיש שתי נקו- רות מבט תיאורטיות שונות אודות המשרד: נקורת מבט אנליטית ונקודת מבט .פרשנית (וץז6זקזטוהג). נקודות מבט אלה מייצגות שתי גישות השונות משמעותית זו מזו אודות המתרחש במשרד. הראשונה רואה במשרד סביבה בה אנשים מבצעים מגוון של תפקי- דים על מנת לתמוך בניהולו המוצלח של הארגון. הפונקציות נסקרות במונחים של פעולות או פעילויות רשמיות ומובנות בקנה מידה גרול. השניה צופה במשרד במונחים של פעולת אנוש בלתי-מובנית ובלתי רשמית לחלוטין. במספר מובנים אין נקודות-מבט אלה שונות משתי נקודות המבט של קלינג בנוגע להשפעה החברתית של המיחשוב (43), בלומר, רציונליזם של מערכות (-%ע9 "מעשה חושב" דצמבר 1987 כסלו תשמח 8 ח5ו[1911008 5נח6!) ומיסוד מפולח (160ה8086 * גת51/00201004115ת1). הוא מגדיר את הרציונליזם של המערכות בהניחו שיש קונצנזוס סביב היעדים החברתיים והארגוניים העיקריים. נקודת מבט זו מניחה משקל כבד על מאזני היעילות הארגונית והכלכלית. מיסוד מפולח, מנגד, רואה עימות בין-קבוצתי כנורמה ולכן אינו נוטה להאמין בקונצנזוס כלשהו סביב יעדים ארגוניים. התנהגות חברתית הינה די" נמית, קשה להבנה והגדרה ועם זאת רכיב מפתח של החיים הארגוניים. הסוברניות של פרטים וקבוצות חברתיות בתחומים קריטיים של חייהם נחשבת לנושא דומיננטי במקום היעילות הכלכלית. נקודות המבט האנליטית והפרשנית שונות במספר תחומים. לדוגמה, האנליטית רואה בפונקציות (פעילויות) המשרד פעילוית דטרמיניסטיות, רציונליות וגלויות בקנה מידה רחב, בעוד השניה רואה בהן פעילויות שהן בעיקר לא-דטרמיניסטיות פוליטיות וסמויות. נקודת"המבט האנליטית רואה בארגון, מבחינה מטפורית, מבנה; נקודת המבט הפרשנית רואה בארגון סוכן או תר" בות. הבדל זה [מבוסס על תיאוריות הלימוד הארגוני של ארגיריס ושון(3)] משקף את שתי חלופות המבט אודות ארגונים. מבט המבנה רואה בארגונים "מערך מסודר של קוביות משחק הקשורות ביניהן בקוים המייצגים את זרימת המידע, העבודה והסמכות". מבט הסוכן או התרבות מציין שהארגונים הינם מכשירים להשגת מטרות חברתיות והם בעצם חברות קטנות ומוגבלות שבהן "אנשים יוצרים עבור עצמם משמעויות, סמלים, מנהד גים משותפים המאפשרים להם ליצור ולשמר אינטראקציות משמעותיות בינם לבין עצמם ועם העולם שמעבר לחברתם הקטנה". נקודת המבט האנליטית רואה את פעולת המשרד במונחים של התנהגות מוחצנת; נקודת המבט הפרשנית רואה אותה במונחים של פגישה חברתית משותפת של השחקנים. הראשונה נצפית ואמפירית; השניה סימבו- לית וברובה לא-אמפירית. מכאן משתמע, לכן, שמכשירי המדידה ותבניות המחקר המתאימים חייבים אף הם להיות שונים. נקודת המבט האנליטית מאמצת את המוד- לים הרשמיים המשתמשים בשיטות אמפיר- יות כמכשיר מדידה תקני, בעוד נקודת המבט הפרשנית משתמשת בחקר תופעות. הרא- שונה מצדדת בתבנית מחקר כמותית; האח- רונה, בתבנית איכותית יותר. הדבר דומה לדיכוטומיה | של "אובייקטיביזם" ‏ מול "סובייקטיביזם" של בורל ומורגן (8). לבסוף, שתי נקודות המבט שונות במיקודן: באנלי- טית, המוקד נמצא בניתוח; בפרשנית המוקד נמצא בהבנה. הראשונה שואפת לנתח את פעולות ופונקציות המשרד ע"י פירוקן למרכיביהן הבסיסיים. הידע נרכש תוך מאמץ מדעי של הפחתה (רדוקציוניזם). האחרונה מוטרדת פחות מניתוח ומתמקדת יותר בהבנה. ידע זמין רק באמצעות הבנה של הפעולות והמשמעויות החברתיות של השחקנים המשתתפים במערך החברתי. המוקד מופנה לעבר הבנתן של פעולות ומשמעויות חברתיות אלה. טבלה 1 מסכמת "מעשה חושב" דצמבר 1987 בסלו תשמ"ח את ההבדלים בין שתי נקודות המבט ו לה רחבות ביותר, ות מבט א ו ות וחדות כפי שתואר, ובוראי שהן אינן ברור יש ב מייצגות נאמנה את הגישה הכללית של משרד, הקיימת בספרות הכתו ו בה. נקודות המבט מתופעלות דרך 7 לעבר המשרד, המהווים גישות או -] ספציפיות וותר של המשרד (ו/או פעולות המשרד). תצפוות לעבר המשרד תצפית לעבר המשרד מתייחסת לדרך המיו- חדת בה פרט רואה את המשרד. קל לייחס אותה לנקודת השקפתו של האדם לעבר העולם או ה-2חטט5004ח3ז61/ (9), המהווה לבשעצמה את תוצאת חינוכו, סביבתו, הרקע התרבותי, הנסיון וכדומה של אותו אדם. השקפת המשרד משקפת את האספק- טים של המשרד הנחשבים לחשובים בעיניו של הצופה. ההשקפות חופפות לעיתים ואינן מוגדרות היטב כפי שמתברר. אף על פי כן, סוגי טיפוסי האב המוצגים להלן משקפים, כך נראה, את המבנים הכלליים שהוצגו בספ- רות. הם גם מתחלקים בדיקנות לשתי נקודות המבט התאורטיות שהוצגו לעיל. נקודת"מבט אנליטית משתקפת בשלוש נקו- דות מבט אודות המשרד: פעילויות המשרר, מינוחי המשרד ופונקצוות המשרד. הרא- שונה רואה במשרד מקום בו מבוצע מגוון של פעילויות על מנת לתמוך בפעולתו המוצלחת של הארגון. השניה מתרכזת בהתנהגות המשרד כשיקוף של היעדים הארגוניים. השלישית רואה את העיקר בפונקציות המתרחשות במשרד. הפונקציות מנותחות דרך נהלי המשרד. נוהל, בקונטקסט זה, הוא יחידת הניתוח המאפשרת לחקור פעולות בסיסיות במשרד. כל שלוש ההשק- פות מתמקדות בהתנהגות הפרט כגורם המפתח או כיסודו של המשרד. כלומר, הדרך היעילה ביותר להבנתו של המשרד היא לראותו במונחים של התנהגות נצפית. היות והמשרד נתפס כמובנה ודטרמיניסטי בקנה מידה גדול, נראית כמתאימה מתודולו- טבלה 1: ה פונקציות המשרד בקנה מידה גדול מטפור ארגון כמבנה פעולת המשרד התנהגות הצהרתית כלי מדידה מתאים | מודלים רשמיים תבנית המחקר כמותית מוקד ניתוח שוואה בין נקודות המבט האנליטות והפרשנית דטרמיניסטיות, רציונאליות וגלויות גיה בעלת אופי יותר רשמי. לכן, מתודולוג- יות המבוססות על גישות ניתוח למערכות מוכרות, לדוגמה, הפורמליזם של יחסי יעות- מתאר (8105016-ע111ה6), תרשימי זרומת נתונים וטכניקות ניתוח נתונים אחרות מאומ- צות במקרה זה. דוגמאות למתודולוגיות משרדיות אלה הן !0% (66), וא הס (075, הפסא (25) 017115 (44). הן תואמות למערכת/מודל משרדית רשמית למדי [8000 (83), א10 (24), 0804 ), םס (84), 0745 (49), 5 (7) ורקס (10)]. נקודת המבט הפרשנית נצפית בארבע חלופות-השקפות של המשרד: תפקיד העבו- דה, קבלת החלטות, טרנסאקציונלית ופעולת השפה. ההשקפה הראשונה מתבטאת במו- נחים של סדרת פונקציות-עבודה המבוצעת ע"י השחקנים הארגוניים. המוקד העיקרי שלה מופנה לעבר תפקידי השחקנים. השניה רואה את המשרדים במונחים של החלטות הצריכות להתקבל ע"י מקבלי החלטות שונים, אשר לכל אחד סגנון קוגניטיבי המיו- חד לו. המוקד כאן הוא בידיעה. השלישית רואה במשרדים זירות בהן מתרחשות טרנסאקציות מידע. עובדי המשרד נצפים במחליפי-מידע המתנהגים בצורה אופור- טוניסטית בעודם נושאים ונותנים בינם לבין עצמם ב"סחורת" המידע. המוקד מכוון, אם כן, לחילופי המידע. הרביעית מתבוננת במשרד במונחים של פעולה חברתית המוע- ברת באמצעות השפה. השחקנים הארגוניים מעורבים בדו"שיח או בפעולת-שפה הקשו" רה לעבודתם. היות ויש צורך להבין את משמעותה של פעולת שפה כזו על מנת שהמשרד יובן באמת, המוקד מונח על השפה. היות והמשרד נתפס כלא דטרמיניס- טי בקנה מידה גדול, הרי מתודולוגיות משרדיות רשמיות הן יותר בעייתיות. שיטות לניתוח קלאסי של מערכות אינן תואמות לנסיבות אלו. במקומן, שיטות המבוססות על עקרונות-מערכת סוציו-טכניים ושיתוף מתג" לות כמתאימות יותר. מתודולוגיות כמו וטוא ו111087ד של וויר (55), הגישה הסוציו-טכנית של פאווה (60), המערכות הרכות של צ'קלנד (9) ו-0א54 של לטינן ולייטינן (46) מציעות אפשרויות שאותן יש לא דטרמיניסטיות, פוליטיות וסמויות בקנה מידה גדול ארגון כסוכן או תרבות משמעות חברתית מחקר פנומנולוגי איכותית הבנה נטקט המשרד. נראה בבירור שמו- ור בקו הנוצר תוך שימוש בסוגי שיטות ל לרומה בלל ועיקר למודל הרשמי של א אנליטיות. בל מודל יתגלה כרופף - וותר מאשר מבנה או מסגרת ל מ בה ניתן לבחון משרדים. בפועל, השקפה פרטנית גורסת שאין זה ₪ תח מודל רשמי של המשרד, משום לט למודל רשמי, מובנה. ציור !1 - לתאר את ההבדלים בין ההשקפות מנס זַ רה תרשימית. קודת תצפית אנליטית הת על פעילויות המשרד התצפות השלטת. ביותר ובפער ניכר היא המות על הפעילות. היא רואה במשרד לא הל מקום אלא סביבה בה מבוצעות פעילויות סמות שנועדו לתמוך בפעולה מוצלחת על הארגון. הקונספציה החשובה בהשקפה ו היא אולו פעילויות מבוצעות וע"י מי. הזמן הנררש לבצע פעילות והנהלים הנלווים לה הם בעלי אופי מכריע. תפיסתו של טיילור (ז) את הרציונליזציה של העבודה מספקת את המניע והבסיס התומכים בהשקפה זו. התצפית | המתמקדת בפעילות המשרד מפולרית משתי סיבות: (א) היא מספקת את | הזרך הפשוטה ביותר של מדידה אמפירית אודות המתרחש במשרדים, משום שהיא תח רק בהתנהגות חיצונית; (ב) קל יותר לאות כיצד נותן ליישם את טכנולוגית ומשר כאשר נושא המחקר דן במטלות עפות. הביקורת העיקרית נגד השקפה זו "*י שעל אף שהיא מתבוננת בפעילויות | בוצעות, היא אינה מנסה להבין מדוע הן | ממוצעות, כלומר, מה הן הסיבות. דוגמאות ו אמצים השקפה זו הן (11), 5 (41) ר62(7). מחקרים המ 7 9 ו תפקידים הכרה חילופי מידע שפה התנהגות הצהרתית "ת על מו ] להתגבר הפעילות ל המגבלות של פי ברבר | ק בתצפית מינו תוי על בהבנת כו 8 המוקד העיקה לי פעולת חמש אל דוע מבוצ 4 סתם בו רד מורככת הרכה 9 מטלה ל 1 של פעילויות ומ ' 'ותר מאשך משדה ת. היא מעתמש לת בנהלום הו יח על מנת הררד המכחו נלווים לביצוען של מטלות 7 את הכללים רון בעיות (עבודת מ משרדיות. פת- אחר נוחל (סדרת פעול רו 8 מסוימת, הדבר יבול ל כ .. דרכים: (א) "עדום יכולים להיות "7 רים ע'י המשתמש, או (ב) הי] ו של פעולות ( 7. לצערנו, כפי שנדוז שי היים (40), דון ע'י קליין והירש- לויכוחים מינוח המשרד של אטרדי (4), ברבר 6) וחוויט ועמיתוו (51). תצפות על פונקציות המשרד בתצפית זו מתייחסים למשרדים במונחים של נחלים ופונקציות. על מנת להבין מה הולך במשרד הכרחי לנתח את הנהלים והפונקצ יות הגורמים למשרד לפעול. ניתן לצרף נהלים לרמה גבוהה יותר של פונקציה אותה ניתן להגדיר כ"מִצְרֶם של כל הפעילויות המפורטות המנהלות ומשמרות בצורה מקו- בצת משאב מסוים המתיחס למטרות העסק של הארגון הרחב יותר" (66). פונקציות עיל- יות אלה אינן ניתנות לניתוח ולכן אלה הס הנהלים ההופכים - מ ו יבול להיחשב כת היסטוריים אשר עצם או פעולה משרדית מתקדמת דרבה על מנת להשיג את יערה הרצוי. מימוש יער זה, יחד עס השלמת הנה 8% האחרים, מוביל לפעולתן המוצלחת של פונקציה ברמה גבוהה יותר וכן של העסקי מתודולוגיות דוגמאות להע למצוא ב- ות פנקע א ב (1), (9), = לש 4 - קידים מתיחסים ₪ מובנים ע'י אלה יים באותה סיטואציה. יתרזעל-כן ו - את ההתנהגות הנצפית של אדם כלשהו ערך החברתי. הזכווות והחובות הנן מבנים חברתיים המבוצעים בזירה חברתית ושולטים על התנהגותו של הפרט. במקום לראות את עבודת המשרד במונחים של פעילויות פשוטות, חש מינצברג שהבנת תפקידי העבודה של מנהלים תספק תמונה עשירה יותר של המשרד ופעולתו. הוא מציע את קיומם של שלושה תפקידים בון"אושיים אשר מתוכם נובעים שלושה תפקידים מידע- וום, אשר יחר יוצרים ארבעה תפקידים החלטתיים. תפקידים בין אישים צומחים ישד- רות מהסמכות הרשמית של המנהל כדמות ראשית, מובילה ובקיום המגעים עם העולם החיצון. תפקידים מידעיים נגזרים מהעובדה שמנהלים מהווים את מרכזי העצבים של יחידותיהם הארגוניות; הם מנטרים, מפיצים ומשררים מירע. תפקידים החלטתיים מבוס" סום על סמבותו הרשמית והבלתי"רשמית של המנהל וכוללים את תפקידי האנטרפר- נטור, המטפל בהפרעות, מקצה המשאבים והמתווך. ורה ניתן למצוא על ההחלטות החלטות (37), סקירתו של ספואג 8 אודות גישות לקבלת החלטות (67) וא תפקידי קבלת ההחלטות של מינצברג 6 ניתן למצוא מסגרות אחרות לקבלת החלט ב-(2), (19), (48), (56), (67) ר78(7). השקפת הטרנסאקציה 1 ז השקפה זו רואה את המשרדים כזירות לחילופי מידע הפועלים על בסיס של חוזים (79). ארגונים נתפסים כרשתות טרנסאקציה לציבות המווסתות, באמצעות תהליבי התי- אום והבקרה, ע"י סט של חוזים. אלה שול" טים בטרנסאקציות המתרחשות בין יחידות ארגוניות. אווצ'י (57) מגדיר שלושה סוגים של יחידות: שווקים, מדרגים (היררכיות) וקבוצות, היוצרים את הסידורים החוזיים הבסיסיים. ווילאמסון (80) מציין את השי- מוש בחוזי "ספוט" בשוק חוזי "יחסי סמכות" וחוזי "יחסי העסקה" בביורוקרטיות (היררב- יות), וחוזים לא רשמיים המבוססים על אמון בתוך הקבוצות. אבן היסוד להשקפה כזו היא באמונה שהיעדים הארגוניים (והמשרדיים) הם מבנים חברתיים מורכבים ולא פונקציות פשוטות באוריינטציה של נהלים אשר אומר צו, למשל, בהשקפת המינוח המשרדי. קלג ודונקרלי קובעים ש"היעדים האמיתיים הם תוצאה של משא ומתן ועימות בין פרטים וקבוצות ברמות ארגוניות שונות; תוצאת תהליך יותר מאשר פונקציה רשמית" (16). בהשקפת הטרנסאקציה, מתנהגים השחקנים בצורה אופורטיוניסטית ומתמקחים בכל משאב הנתון לרשותם. ציבורה מגדיר התנה- גות כזו כ"תכונה של הסוכן האנושי המיו- חסת לכשרונו/ה לטפל... במידע, ביעדים שהוצגו באורח לא נבון ובכוננות בקונטקסט שבו הבטחות ושכנוע-עצמי אינן ניתנות להגנה" (14). משרדים נצפים לכן כ"סדרים מנוהלי-מו"מ" וכמוצר של הסכמים חוזיים רצופים. דוגמאות לסדר מנוהל-מו"מ ו/או להשקפת הטרנסאקציה ניתן למצוא ב-(13), (15), (20) ו69(7). השקפת פעולת השפה (ג.1) או שיחזור הכלל השקפת פעולת השפה רואה את המשרדים במונחים של פעולת-אנוש בה השפה היא אמצעי התווך. גולדקוהל ולייטינן מציינים שפעולת האנוש נתמכת באמצעות מערכות מידע המוגדרות כ"מערכות לשוניות רשמ- יות לצורך תקשורת בין אנשים התומכים בפעולותיהם" (26). השיקול העיקרי טמון בשיפור ה"רציונאליות" של פעולת האנוש דרך תקשורת משופרת, המושגת באמצעות ניתוח תקין של צרכי המידע במונחים של שפת עובדי המשרד. השקפת פעולת השפה שואפת לבנות תיאוריה כללית של פעולת אנוש תקשורתית אשר בסיסה הוא תיאורית הפעולה המדוברת. היא גורסת שמידול המשרד ידון בשיחזור הרציונאלי (או הכלל) של השפה המקצועית המשמשת לשידוך המשמעויות ההכרחיות לפעולת אנוש יעו- 10 "מעשה חושב" דצמבר 1987 בסלו תשמ"ח (47), (50) ו"(52). דיון החלופות המשרדיו זאת הדגש ל שונות זו מזו 5 דלים אלה היא נושא בסיסי: ה האינטרינזית לת" דרגת הדטרמיניזם ו א - 8 ל והסיבה השורשית הבסיסי ביותר של ה רד השונות. , ה רואה את המשרדים ו ודטרמיניסטים ביותר. אנשים מבצ- עים מטלות מסוימות בדרכים ספציפיות משום שזו הדרך בה הם משלימים את עבודותיהם ו 0 ה לבצע פונקציות רצ . שדרוש לעשות הוא לנתח פונקציות אלה על מנת לגלות את המטלות והפעילויות אותן צריך לבצע עובר/ת המשרד בבצעו/ה את מטלתו/ה. משרדים הם, אם כך, גופים רציו" נאליים, ארגוניים ומחפשי-יעדים, ‏ העוב- דים לפי סט דטרמיניסטי ביותר של כללים. יש הבדל מסוים בפירוש האם הכללים מהווים מנשר או שיש צורך להוציאם מעובדי המש- רד. במקרה הראשון, הכללים מפורשים וכתובים במסמכים הארגוניים. בשני, יש לגלותם. ניתן לבצע זאת ע"י ראיון הצוות הארגוני המתאים, מעקב אחר האחראויות הארגוניות (כפי שמציעה השקפת פונקציות המשרד), או ע"י הליכה לאחור בעקבות התנהגויות העובד המשרדי על מנת לקבוע את הכללים (כפי שמומלץ ב-186ַא0). מספר חוקרים ציינו את חקשיים האינהרנט- יים בגילוי כללי המשרד.. חם לא מתגלים בפשטות מתוך תשאול של אנשים או התבר. ננות בתרשימים ארגוניים. פנקו, לדוגמה מציע שהדרך היחידה להבין את פעולה המשרד היא להסתכל עליו במונחים שפ מערך ארגוני רחב יותר, כ"חלק מתהליכים ארגוניים רחבים יותר" (58). תפקידו של מנתח המיכון המשרדי הוא להגדיר, אם כך, את התהליכים הארגוניים הרחבים יותר עי חשיפת המבנה המונח בבסיסו של המשרך. האמונה היסודית לכן, טמונה בקיומו של מבנה יציב ומתמשך של המשרד. אולם, אמונה כזו רק מנציחה את המושג המופשט והרציונאלי של המשרד. במקום להבין את אופיו החברתי של המשרד, היא מנסה להסביר התנהגות ע"י פניה לאופי גלובלי יותר, כלומר, כחלק מתהליך רחב יותר (הארגון) ויש לראותה בצורה כזו. עיי ניתוח פעולת הארגון, ניתן להבין את מערך ההתנהגויות במשרד. מנקודת המבט הפר- שנית, תפיסה כזו היא תמימה לחלוטין. משרדים אינם "רציונאליים" ואינם עוקבים אחר כללים מוצהרים; הם זירות חברתיות בהן שולטים כוח, מסורת ומיתוסים. סט הכללים או הנהלים הנהוג במשרד אינו מצי- אות אמפירית פשוטה הקיימת "אי"שם" ושיש לחושפה באמצעים אמפיריים קלאס- יים, להיפך, היא קיימת במוחם של השחקנים החברתיים ונקבעת בצורה הדדית. שְאִיל מציג נקודה זו בצורה משכנעת. הוא כותב: "ניגשתי למשרדים אלה בהיותי משוכנע.. שנהלי המשרד היו, לפחות עקרונית, שיטות המוגדרות בצורה בהירה לעיבוד מירע. הנחתי שהן קיימות, בצורה ו טין. וזוהי פנטזיה. עובד ו ₪ במקסם-שוא כזה. יתרה-מזאת, מנסה לצייר את הנהלים לפיהם פועל עובד המשרד, דרך אמצעים רגילים, לדוגמה, דרך אחספה , 1 6 ]0 פַתו60טססתק 1 -=מג| 8ת1881נם 66--ע001918גו00נק 01866--ת810ממספגוה 6 7 0 1 10 417105 . (-181 , 800גו110) 6סמסיק/ 00 40007000 6 9 6 סנכ זספפ .1810 0 5 40 .מ808000 אזסא [קמזו 1 1 1 0006 .50 סקמ 86 069188 8נ900ע5 מ0ו)8מזסת 106 06 8/פ ,11817 ,5089858 ,5809208 ת0ג!המזס)מ1 01806) תס 0 ו - מתאידד 5 י . גא .א ,59095 חסווםוחזס]ח1 6 חן .ם10זה9זסאי 8 הו 16086אי0ת 8ת606מ תפר ו 82 80 הפה 6 8 1 קתו80[9 גת6[מסזק [8ת28!10ותהקזס קתו+זסקקט 1 = / .7 ,1983 .ה08) 1 ה 7 4 59 ]1 0 .גת 40% 1 ,6ת18קח 0 ד 8 טס [נגותם 5 םס ת1 0 תת 16 5500 קחומ תד 00708 7 טסו א ל 075 108 .0 ,ואפאסדגאת0> סאא שחש 3 .0 -ז8]/ ,080808 ,.4ת0) ,60תסזסי1 ,0)תסזסי 0 ל 7 | 18 4 תוס פוולן 60 סב / 0 8 הקפסה 6מ'ך' .3 ,נסואאטת פאא "ל זק) .1 ,הקחמ ,91 ראיונות, שאלונים וכדומה, תהא התוצאה לא יותר מאשר תמונה מעוותת של המשרד. .1 ,אזסצ אסא ,30018 8810 505 פתוזגן 5 59% .]10 .עמח4, עשעוסת 1 מז ]0 הפסכ פךי .6 ,אאאווסהטווס ,19 6 מסנ)המחס/ם] ,0 שאיל קובע, "עובדי המשרד יוצרים תיאורים - ,הפו .13 שונים אודות עיסוקם סביב גרעין עובדות = 0 08 8 :9800108 ה0ג)8מדזסות1 )המוסקה תות 7 משותף, לצריכה ע"י קבוצות שונות של 06 1 5 וספת זס] פתשוחקמוטטכך ו - אנשים חיצוניים. ע"י בקרת אמונותיהן של קבוצות אלה סביב עבודתו יכול עובד המש- רד לגרום להם לבצע אינטראקציה איתו ל 7 00 8 8800 ת8ז) 6מיך .6 ,0180884 .15 תפ 0 שת 5 סנו דזס 1 תו 155005 ]0 תן .15/0108 שמ זז 08 קה ג[086810ד 1 < ןג .08 בו 11 ,ית 4 0 בדרך המעניקה לו יתרון" (65). בהתבסס על ,גו 6 1086 0185 מ תק .12 צפמתפאאט 7 0 66 ניתוח זה, נראה שרק צורה מסוימת של -/--,,. יי נקורת המבט הפרשנית מציעה תקווה כלש- וטואו פאא 0 וא צתאאאפווסאוך .₪ ,פאוססוז1 ,כ ,4 .1 4 ,(1981) 6 ,6 פזסעו)1)6 -+ווקוח0) .8001010108 ונ - סט םע ו / ב0ס) ס סו ]0 פַאָת6068סת ם] .88818 0006 תה ו 18.6 , .11 ,008000 ,תק ןק (. 8 מ 108-1811 .הזו 6 ]0 לזסט'1 [סזסוטסת6 4 .1 ו 0 9 וקה ת :60 ז0ס 6 01 86805 עזג 6 וסוס 8 .1 ,צאש ל .. 9% .(1977) 8 .סגו .500001 .6גוט01וז6 תה .9 ,100 זגו .16 הדות 16 .א ,0 א6עטכ .21 0% 4 ,תוקחל 0 6 ה 400 .4 ופ אפפסכ .22 :6 .0 דה פאג .כ אתא 0 .0 טאל 0.,‏ מהטסת טפ ,.ק ,געט .23 10- םסא .קת ,פא .א ,9075 חסווותזס/ה1 0006 ב .6זנוג 6+ ז10 6018קסזק .2 ם] .אס תו סגו 6 ]6 [1000 | :08 000 סונמ זס)ח1 .02 ,18 וק .24 וס ]0 שתווו6 סו ,סי 100 , הסגוםןגנוחו 0 1979 6 ]0 5אַתו0000 0/9 .0 .כ ,1979 ,אזסץצי אסא ,₪01 .(13-15 .קט -200) ,ז13011146) 5800708 .8800 1080108 תנמ 0 6 תג .וטא פאא,ת אדא 0 ,7 ,0022080 ופסא .25 (1979) 3 ,18 .0 .55 ]18% -12700000 ת1 .8/8608 ת8)10 מוזס)ת1 תס סוט מ80010 6קפנקַת1 4 .א ,אפאזדרה1 פאא .0 ,וטא 00 .26 .0 תה קזס2ת1) .11 ,5800708 הסנו תזזס]ח1 חס 6 חטז6]חס?) [םחסו!םחזס)ח1 בתנחי שו ]0 פפַתן .2 .1260 ,.110 ,זסטז תת4) .1048 תס +10 [6018ק₪ ,(ת00ת1/0) שחזונוקוחס) ה1 -6וזנוס קַת1ת1681 106 קנ 1886 קמוטסו .1 ,אסדאט .27 , 4 ס6תט ,ת60118)10נו4 01006 [ ות 6 0 6050 ,1 .סז :תסו 0 ]0 סט 1 106 .1 ,פאאתספג1ן .28 .4 ,130800 ,121088 מ136800 .15001607 400 00/06 6 ]0 פַמַח66001סתכ1 ת* 80080 00806 5 ומת .א ,טמחופ שאא ,.1 ,11 .29 .0 .78 ,ת1%0800 ,688 18 (.ז18 ,.28) ,101848 ) 6תסזל] חס הז .88098 ה8110ז0)ת1 01806 ]0 מ9010)ת6נתס!קונ1 בת הקו69כ .1 ,אאואפו? פאא ,.1 ,תפועוא1ן .30 .9 .(ע18 ,1015 116%) 88ז55/6 4100 חס תתגהפסקותע5 ]1 46 ]0 5פַתו0סטסס 8 מ000ק1ז0090 6+ תו 8ת06001 61 6026[אוסת :1 .זא ,או5 פאג ,0 מפתאדד 0 ואמןן .31 1 ,11898 ,106זב082) ,1111 ,זסקהק הזה יזוא .ואס קַם1ע800 זס) [600 8 88 0108ת8100)% 8% ]0 [8188זקקה [011)108 4 מאמצהץא9 פאא ,.0 ,8א111001 .32 .9 ,19840 .0206) 4 ,2 .5986 .]1 .//0 .5תםת1 ]4020 .8001010168 01006 6500 /ת1 .6780600106 10 תג :618000108 8נמ66פע8 מס1)המוזס)ה1 .ל ,אוםזס5הוזן .בב -06 .1 6מ ,01816קשו .2) ,ות ם90זו11 .תת ,0זס)מנט!א .5 ,5500705 הסו!םחזזס]ת1 תו ו .6 ,80608מנ/ ,0ת1101[8-ם)זס11 .1968 ,11861 10080 10 10006 1200 ת0קזכ) ה 50001 4 :מ0ו0 4000 10/06 אופווווספהוז] .34 .985 ,6ת18קחל .4 ,תס0ת0 1 ,181 ת8ק46] ₪ 16086)ו1 .165 [םסוקסוסת6 | .2 ,סאט3 .35 ית[ .מסן)8זק0ותן ז0) 6180600106 4 :(68810ז 80/16 6ע1ווהק0) .2) ,אואמפאסתם סאא ,> ,אפטא .36 הי ללכידת עושרו של המשרד. עם זאת, כפי שקלינג מצביע, נקודת מבט כזו נמצאת בספ- רות רק לעיתים נדירות. הוא כותב: "על אף שהסוציולוגים פסקו להאמין שהתיאוריה הקלאסית מספקת דין וחשבון אמין אודות דרכים בהם ארגונים גדולים מתנהלים או יכולים להתנהל, היא מאומצת כעמדה אנלו- טית בספרות המיחשוב" (42). תפיסות חלופ- יות, כגון תפקיד העבודה, ההשקפה הטרנסאקציונאלית ופעולת השפה, טומנות בחובן פוטנציאל להשגת תמונה חברתית עשירה בהרבה של המשרד ועבודת המשרד. אך נראה שאף אחת מהן, בתצורתה הנוב- חית, לא תספק תמונה מושלמת. השקפות אלה נמצאות בדרגות צורניות. דרוש מאמץ ניכר לעדן אותן ואח"כ לבחון את תקפותן בתחום המשרד. נוסף לכך, יש למקם דגש חזק יותר על המחקרים האנתרופולוגיים והסוציולוגיים. לשטחים אלה מסורת ארוכה בחקר האנוש ויחד עם זאת, למעט מספר חריגים, (71), (72) וְ-(82) התעלמו מהם חוקרי המיכון המשרדי. יתר-על-כן, שיטות התחקיר (למשל, אתנומתודולוגיה ופנומנו-. לוגיה) המשמשות בשדות אלה צריכות להישקל בבואנו להבין את המשרד. בהווה, רק שיטות אורתודוקסיות המבוססות על תפיסה פוזיטיביסטית של הרכשת ידע שימ- שו ככלי מחקר (53). השלכות לפיתוח מודלים 7 1 06 41ת0ווםחזק)ח1 20 ₪6 ]0 85ַח060601ז ומתודולוג יוות של ,ת110800) .150 ,15088 .02 ,05ז5/506. הסלוסתזזס]ח1 חס 6סמשזס]חסי 10 ה 2 1 קז( 4 :5506008 1 8 חסוו60 | .]א ,אסד10 5601 מאא ,7 ,אפפ .ד מערכות משרדיות ו 90-7777777 108 שא( מתמאאתעט/א 0 מ00₪/ .8 ת10)ת6ש0)ת1/קת1)[טפתסט 6+ תה קַת[תח66 ממ6!טסזע .1 ,מקסתדוו( פאא ,תת ,אאאואווא .8 .5 ,1979 קתוזס5) 3 ,21 .ע6ת .6ַעָת1/0 ה " מ0ו800 [80018 [1)108ז0 8 10₪8:08' :הַמַ6ע8 01806 01 8מ810סו[קומו ו . 0 . 1014-1108 .1208 ,11190101 .ל[ 86 +ז8ט50-ה(זז6/ .ג ,506715 אש 5 ל 40 תו 6קת0[18 [460[120100108 קת8181זקק 60 68ת080זקקה 0ח8 108068 ית ו 8 2 .2 ,(1988) 2 160016 .01תת106 :00/00 .630000106 0086918118 ₪ : / אא ,₪ ,ואו וא .41 2 .ווח 00 .7 .קחגז8ס1מטומנת60 +מ806 6גמ1? 01 6מסמז6זט1/1685 | .7 ,תמסאצ5 פאא , (1972) 0 [פתסו)םתפקזס 76 .8 ,טאווא .42 ,0 ,1977 .260]) 4 היות והמשרד נתפס יותר במונחים של ישוּ- יות חברתיות, הרי שמודלים ומתודולוגיות לפיתוח מערכות רשמיות ודטרמיניסטיות נראות כבעיתיות יותר. למרות שמודלים כמו 007 אס1, ו 0ם!אס ומתודולוגיות כמו אהפס ן-ם ]סא מצטיינים ביתרונות בסביבות מובנות ודטרמיניסטיות, הם אינם נחשבים כמתאימים לפיתוח מרבית המער- כות המשרדיות. מתודולוגיות ומודלים רשמ- "יפ פחות ושיתופיים יותר באופיים [מתודולוגית המערכות הרכות של צ'קלנד (9), הגישה הסוציו-טכנית של פאווה (60) 1057 המבוססת על 51% של מומפורד ווויר (55)] נראים מתאימים יותר משום שיש הם יכולת גדולה יותוּ בתפיסת האספקטים החברתיים של תחום המשרד. יתר-על-כן, ,1 .זסגו6 2115 .6681008 6ת80/008 0:00)ת06-ז6פט ]0 616)ת 6זנפת 16[+ ]0 ת810ת06צ6 6ת8 אמט 7 ות ) 8 ,29 .96 .0086 .8זסא 8861181 הת )ןא ע6)[100010₪מז / 14 8860 806 סק 4 :סז 8 4 ,ץע .ץ1ת1 ,561600 ז6)גועת 00 ]0 .1266 , 8 תסו)הנמז0)ת: 01 מ6)8010זכ6)מ1 [108 0+ [006ם 3 "מעשה חושב" דצמבר 1987 בסלו תשמ"ת דד 2 "מעשה חושב" דצמבר 1987 בסלו תשמ"ח הר ממ ייוו יי יתכן וצירוף מסוים של הגישות יתגלה כטוב יותר מאשר שימוש בגישה יחידה העומדת בפני עצמה. לדוגמה, המתודולוגיה של צ'קלנד חזקה במיוחד בניסוח בעיות ובהשגת קונצנזוס אודות מה שנעשה (למשל - החד" רת עיבוד תמלילים וכדומה). היא חלשה יותר בשלבי התיכון והפיתוח. גישותיהם של פאווה ומומפורד ווויר, מאידך, חזקות יותר בשלבים אלה, אך קרוב לודאי חלשות יותר בשלבים ההקדמיים. אם כן, השימוש במתודולוגית המערכות הרכות לצורך הבה" רת הבעיות וההזדמנויות, כשאחריה מיו- שמת הגישה הסוציו-טכנית של פאווה או 5 במהלך שלבי תיכון ופיתוח המע- רכת המשרדית, עשוי לספק כלי עשיר וטוב יותר לפיתוח מערכות מוצלחות. גישתם המצרפית של ווד-הארפר ועמיתיהם, הנקר- את המתודולוגיה הרב-השקפתית, מספקת תמיכת-מה לטיעון זה. [ראה (34) לניתוח מפורט יותר של המודלים והמתודולוגיות]. ברור שנררש מחקר נוסף על מנת לפתח מודלים ומתודולוגיות אשר יתפסו את עושרו של המשרד. ניסיון אחד בכיוון זה ניתן למ- צוא ב-(51), שם מאומצת "נקודת המבט של הפעולה החברתית". שם, המשרד נתפס כחלק מ"מערכת הפעילות האנושית" וכחלק מ"הקהילה החברתית". הראשונה מתארת את התכנון הבהיר של סט הפעילויות האנושיות היעודיות והקשורות ביניהן. האחרונה משקפת את האופי האקראי יותר, הלאדיעודי והמתפתח של אגדים חברתיים המתפתחים אורגנית והקשורים זה לזה במסורת וברגש. שתי התשקופות מופיעות תמיד במערכות חברתיות המציגות כפילות חשובה זו (9, 76). המשרד מאופיין כמערכת יעודית, כמו ביצוע מטלות ע"י יחידים, על מנת להשיג מטרות מסוימות (למשל, לעמוד באילוצי תקציב) ומערכת לא-יעודית כמו התבנית המתפתחת של החברויות. זוהי אם כן דוגמה למערכת חברתית. מתודולוגיות קונבנציונאליות לפיתוח מערכות משרדיות מטפלות במשרדים כמערכות יעודיות, תוך השמטת האלמנט הלאריעודי שלהן והתוצ- אה היא מערכת משרדית צרת אופק, הגדרה ומוקד. לייטינן ועמיתיו (51) מציינים ארבעה סוגים של פעולה חברתית: מכשירנית, אסטרטגית, תקשורתית וצובורית. | מתודולוגיות קונבנציונאליות תופסות את המשרד רק במונחים של פעולה מכשירנית, משלושת סוגי הפעולה האחרים - מתעלמים. עם זאת, רק דרך לקיחה בחשבון של פעולות אסטרטגיות, תקשורתיות וציבוריות ניתן לנתח את אופי המערכות החברתיות האמיתיות של המשרד. מנקודת"מבט כזו, מתקדם פיתוח המערכות המשרדיות דר הבנה וניתוח של ארבע צורות של פעולה חברתית. לפרטים נוספים אודות נקודת המבט של הפעולה החברתית ובסיסה התאורטי, במיוחד הקשר הפילוסופי שלה עם "התאוריה הקריטית" (28) של הברמט ראה (39) וד (51). ָ ,צ6מהק קתוזס/ .10קס1 וס שתופט '/ 14 עו ,ו קטסזם+ קה:061נו 01 8010306 פתי1 .60 7 ". 9 .60 .הז40 (1959 קַתוּזק5) 2 , : : , 006 (82 ]586 ]18% .3900 810108600 6זג , ן 40 826נקת9[ 01 13601105 00 8ת8)10סו!קות 1‏ -16 ,אמאוי 1 ,9 הפו 318 .עס תסג!התחסומו 0 86 .1-4 ,(1985 5 6 ד א וספתו סאג 1 ,אוק ו 5 .אפאודרו] ,81 מ108110[סטוקן זס] 066)ומזטט 06 008 , : 006[|1מ1 וזא מוז0/תו ת0 .15 ,אפאזדווט] פא .4 ,אפאודדו] , ם] .106 בש ה חס 50 11650070 ת0010ח11 500 31 6) ]0 008 0 ונת 8ח2000917 מס .4 .(0 8 1 סקסב 0ז6868ז ז0] מזמזקסזק א -] ,עעסתדווא פאא ,.ת ,ספוא % .7 ,,(1973) 5 ,19 + .100086 ,סע סא סל 8 118 .לזס/ ספת 1 -) כ דוו .54 ימר אלל /ץ חן 590005 זס)גוקותס2) .01 ,הט שאה 5 ,פהסקועטו , 6 11105 מ :תופס אזס 9 ,1/0060 ,17088 100810088 0018000 . 0 המ ,100-111 הסנ .50/18 מקשוססת! הממח?] 11 50040 סאת יא ".. 2 16 זס) 0 ד [8 0006 3 .סט 7 1979468 .56%) 9 ,25 .501 .ִפָחם)/1 10 4001 .01008 [הנו0ןטו0ת: תו 6608ת קהו2ע[אתה :018008 38 . ,סאאגק ,58 4 ,19840 עֶוְ1) 8 100001 מ[ .)זסקקטט 6 זט %ז60נמ8ז) שסת 8 68ז8חס" .םת ,00₪.ה52 פאא ,-ה ,סאאגץ .59 1 שריי ששו ,401 .(21-23 6תו4 1 0 4" ו ,צזס + 16% ,177088 166 ,5/0468 1200 ת20זכ) 4 :סוס 160 06ו])0) וס[ פַזאָם הטוע .0 7 : 60 -חשוח6!קוח1 1תם הק63 ה .הק4681 8)196ק1סואזהכן זס] 28818 4 --5סקַהנַת18 [166 םקו11 .כ ,סק .61 6 508 .0 ,06[8ז) .ןת על .א 5065 סח 08 -ז)ווקוח 00 ]0 חסוום) .9 ,מן[ו מ06 תה ה6מק41 ,000ת6זססאן ,(1982 .260-./0א1) 6 ,60 .060 130818688 ['זסטז10] ?6זגוזגת 66 01 01006 66 6608ת סב א .11 ,קפסת .62 8% מו 11016 .אַת000591ז1 מס1זסחדזס]ת1 משתו1] | .8 דתמקטטדס סאג ,.1א ,ממצוהכ ,.11 ,הפפסתוז90 .63 .7 ,0 שפצ[ וסשת 0306 .10 ,86116 .5 106 ]0 11050 16 מ[ .806 50600 8 18 ).7 מתגמם .64 .1 ,0ת18קתמ] ,070)א00 ,688זק (1983) 2 1200016 .100001 :00/06 .ע0וא6!קותסס ם16ש קַתוק0 0 .3 תזפו .65 .6011000100 פופע[התה 0806 םג :זא 0 וא ,תאז סאג ,. ,אזאטא ,.5 ,50010 ,זא ,טפתו5 .66 2 .4 ,קט 0ז2) 810 ומסטטו4/ 0011106 "117 ,00101-016) סנמ6וא הסקסט5 מ8ס6ע מן .8750088 ז0קקטפ מ60018(0 מס 096810 ז0] %ז0סגתהז) 4 .ל] (מטסאת9 .67 000 הת .1005 6 1 ה 10 .3 00005 0 155005 :595068 .10 7 ,100 ,118113 .1005 1 001 פזספַסחם) .3 יד שופ .68 - 0 ל ו ,אזופז5 פאא ,2 ,אסועאוום .,‏ מפאסטם ,1 ,אאא2ד50 ,.4 ,8פטאתזט .69 , 6 .190 ת16050ז 5005 00007 מז 110507001 16 ת1 זססזס 600118100 105 134 0 : 0 לי 1 2810 צסז0א .ספת .6די 5000 0880 8 :80110 001081 ץק 85 105ו000זכן 01806 .1 ,א אואוסטפ .70 . .9 ,-2811) ,4160 2810 ,601ת20) ת690810 ]40%. : . 0 : 0698 5500 6ת8 אזסאי ]0 80 [801108זק 85 26ו0060זכ 01806 = .1 אאאאסטט .71 ' .8 ,(1988 .0000) 4 ,1 .5956 .//00 .חס 002 .601 : ' , . 7 1 :0000 .00006 סמ מו 5 ס001זקן 836 2006000765 .18 ,אאצ/ל פאא ...1 ,אאואאוסטפ .75 .(1984) - 160060108 8 6 198 תה 0/0006 תג .1 0 % 4 הג 60 ,.1858/[ ,1026זסחזה 1, , - ן 3 יי - יו 2 0 ]0 6וסוסמזזם = ₪ ,תס וצא ד - זו 6 0 176 .1 ,זא סאג ,2 מפפתגל .ת שרי , 154 (1983) 10 5 : .05 6 0 0 5% !סק .1 .10/0704 6 95008 תהמתטז .03 האס - - :תם) ]0 065 .1( ,אזפדפאומש פאא .₪ ה . .2 ,11 ,11150816 8 106 . 8 101000 200 תס 1 צאפאט וא . זחא תח הפוח 118 0 לסו .0 ,וזו : 05 0 00086 המיד .0 1180 | .(1979 .06) 22,2 81 -100 -. 2 16ט-161גותד 6 .כ ,טספסאפועם סאג -י' ,מפפחא1-ססס ה * ו הזת :וטזוסגוססיזן שמסע6 מז 110808 וק 1 0 או / -. ג תסנזפתזזס)ת1 מה 88 מ8)10פז6טתס6 01806 5 0 | ל ו 1077 0310/0008 01 אנת ,עסמ תת 01-ה . 0 ות סתקסת ושרד סנק ו - יו 1 .אמ ,86001 מס6זפמ 0 % גת 085ת1 : 9% ו[ 00-0-0 0 .(1985) 3 ,21 .7 .586 182 .מז והזו :0 ה0ן) תמ זס)ת1 6 )688 8 810 תז0]תו +מ6ו6קהההום מס .תות 6001 [8ת28110!תהקזס ]0 תק ,5 5% /חז 0/6 ו טח .7 ,סע אסא ,30095 510 06עק חן 129 עו 7 .101811038 0 1 800 -זו 4 18 גווס 6 ותמש | היום העסק שלך זקוק למחשב משוכלל יותר ו וו ל . ל ו גי | את הפתרון: למחשבי 80| 38-8/36 ₪ = רקיס ונתי ו[ לךְל לה ו הלטמ ה דיגיטל. פנה לחברת דיגיטל שתציג בפניך את 2 לדיגיטל ינ פת\ . מערכת אסודאהסוש וו 6ח. מהתוכנה הקיימת תוכל להפיק )0 \ )אס = מהתוכנה הקי | / [ ו כ ש בו בל | (8800 8%)) ללא צורך בהסבת תוכנה. לטימוש בתכג סְיימת 2. אפשרויות תקשורת נרחבות ביותר החל 1 | מרמהשל העברת קבצים ממחשב למחשב על , וכלה בתקשורת בין אפליקציות. מחשבי "יגיט . 3. מגוון רחב של ציוד פריפריאלי סטנדרטי, מדפסות, טרמינלים, דיסקים וכו'. 4. סביבה נוחה ביותר עם אפשרויות רחבות להמשך פיתוח תוכנה. לפרטים נוספיס נא להתקשר לטלפון: 052-548452‏ | 0 וה ו 055 08רפותו 0 6 לי (|וסששח.) | שה במחשבה שניח... ה סא א פ | האתחוחי 8 / 0% השבי 5