מעשה חושב – גליון אפריל 1989, כרך ט"ז גליון 2

עלון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה

OCR (הסבר)
₪ ; - 5 2 - ת =] =] 2 פּ 8 2 4 0 15 5 הג 5 5 -', ּ-ץ ה 4 - 2 5% דרי | ם 2 > = 5 ב תַ ט מננה חושב כרך ט"ז גלוון 2 > אפריל 1989 > נוסן תשמ"ט תוכן הענינים: להכיר בפוליטוקה של 118א גרובר, א. ל. לדרר, ר. סבהרוואל תכנון אסטרטגי למערכות מידע בחברת הרכבות הבריטית מ. ו. מיונלי, ד. ר. מילר הסיכונים לצובור ממערכות מיחשוב - ולהיפך אונג' קדיד לפר משתמשי קצה ומקצועני מערכות מידע ג'. ר. מרסדן, ד. א. פונגרו מה צופן העתוד? ל. מ. אפלגיוט, ג'. א. קש ג'וניור, ד.ק. מילס מדריך לניסוי תוכנה בוב סטאל שפות הדור הרביעי ופיתוח מערכות מרי סמנר, רוברט בנסון 155 0307142% עורכת ראשית: בת-עמי סדן עורכת: אלונער רבין מערכת: אליהו הכהן מיכאל חנני שאול לביא רוני בריזון צבי ינאו מזכירת המערכת: רותי קופרמן מתרגמים: תמר אלמוג, רלה מזלי, יעקב מיטב כתובת המערכת: אול"א ת.ד. 919 כפר המכביה 52109 טל. 037715770 037715772 משרדי אול"א בירושלים: ת.ד. 13009 טל. 027420257 027415032 פרסום: יהב 03-5561406 דפוס "חרקל" בע"מ, ת"א כל הזכויות שמורות המורעות על אחריות המפרסמים בלבד 13 21 25 29 17 21 שה חו 1 55000 6א806551ק אסזדגוא להכיר בפוליטיקה של 8זוא המאמר מחולק לשישה פרקים. הפרק הרא- שון סוקר פרספקטיבות שונות על הצלחת 5 וכשלונן. השני סוקר בקצרה את הספ- רות המנמקת מדוע מספק העיסוק במשחקים תיאור הגיוני של ההתנגדות. השלישי מציג את ארבע הקטגוריות המנחות את משחקיו המקוריים של בארדך. הפרק הרביעי משרטט בקווים כלליים את המחקר. הפרק החמישי דן במקרים אמיתיים של משחקים שדווחו על ידי המשתתפים במחקר; הדוגמאות מאורג- נות על פי הסיווג של בארדך. הפרק האחרון מציע מספר השלכות עבור אנשי מקצוע פעילים ועבור חוקרים. משתמשי קצה ומקצועני מערכות מידע - המחברים טוענים שהאינטראקציה בין משתמש הקצה לבין איש תכנון מערכות המידע המקצועי, משפיעה ישירות על רווחיות החברה. מוצגת איסטרטגיה מונעת- מטרה (הגדלה מירבית של הרווחים) לתכנון 85 בצד פירוט של השלכותיה בתחום האינטראקציה בין משתמש הקצה למתכנן ה-158 המקצועי. לדעתם יש הכרח בחילופי מידע מובנים בין שני הגורמים על מנת להש- לים את החיפושים הדרושים ולהשיג את מירב הרווחים. מדריך לניסוי תוכנה ניסוי תוכנה הוא תהליך שונה מאוד מכתיבת תוכנה ומהשימוש בה. אין זה מציאותי לצפות ממישהו לבדוק תוכנה בהצלחה בעזרת ניחושים כיצד לעשות זאת, המבוס- סים על נסיונו כבמתכנת או משתמש קצה. שמה הידוע לשמצה של התוכנה הוא בחלקו הגדול תוצאה של בריקה בלתי מספקת. שב--- א0;א! 8 האוגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה תכנון אסטרטגי למערכות מידע בחברת הרכבות הבריטית טכנולוגית ‏ מידע (011 מסוגלת להעניק לחברות יתרון תחרותי או לנתץ אותן. השימוש המוצלח ב-[1 מצריך תכנית אסטרטגית למידע המתיישרת עם קווי המט- רה של העסק, מזהה בבירור את צרכי המידע שלו, ומדרגת את הזדרמנויות ח-ד1 הפתוחות בפניו. המחברים מתארים גישה המתארת סיסטמטית את צרכי המירע של עסק נתון ואת סדר העדיפויות שלהם מבחי- נת תרומת המידע לתמיכה באיסטרטגיה הכללית של העסק. התהליך מייצר תכנית אסטרטגית למידע הבנויה באורח המאפשר את בחינתן מחדש ועדכונן של המסקנות, במרווחי זמן קבועים. הרביעי על פיתוח מערכות בספטמבר 1988 מינתה הנהלת איל"א הרכב חדש ומורחב לוועדת הבזק. ליו"ר הווערה נבחר אבי כהן, מנהל יחידת המחשב באוניברסיטת תל-אביב, וחברים בווערה מיקי ברקאי מבנק לאומי, יהודה אלון מדיגי- טל, יהודה זיסאפל מבינת, יונתן (ג'וני) רוזן מיבמ, רוממיה הלוי סגל מאגד, אוסי לאונר מתדיראן, בן-ציון שחר מ-6א ועו"ד זאב אוטנזוסר מיבמ. תיקון חוק הבזק ביולי 1988 התקבל בכנסת תיקון לחוק הבזק. ועדת הבזק - כמובן בהרכבה הקודם - פעלה רבות לייצוג ענייני תחום עיבוד הנתונים בתיקון החוק, ורבות מדרישותינו התקבלו. - הוגדר המושג "ציוד קצה", כלומר הציוד הזקוק לאישור משרד התקשורת, בגון מודמים, והובהר כי מסופים ורשתות תקשו- רת מקומיות אינם זקוקים לאישור זה. - הוגדרו מטרות תהליך האישור - בדיקת ההתאמה לרשת הבזק והבטחת בטיחות הציוד. בדיקת טיב הציוד ואיכותו אינם מוזכרים בחוק. - לא אושרה בקשת משרד התקשורת לאישור רטרואקטיבי של אגרות, והוחלט כי הן תיקבענה בתקנות. - הוספו שני נציגים מתחום עיבוד הנתונים למועצה המייעצת לשר התקשורת - יפורט להלן. - נקבע כי בעת קביעת מפרטים טכניים של ציוד קצה יתייעץ שר התקשורת עם גופים המייצגים את תחום עיבוד הנתונים. על פי התיקון, נדרש שר התקשורת להתקין תקנות למספר נושאים הנוגעים אלינו. אנו מצפים לקבל טיוטות של תקנות אלה להערו- תינו, כנהוג, והדבר יחייב עבודה רבה. המועצה המייעצת המועצה המייעצת לשר התקשורת פועלת מכח חוק הבזק ותפקידה לייעץ לשר בכל ענין הנוגע לשירותי בזק. היא מתכנסת בדרך כלל אחת לחודש ודנה בנושאים עקרוניים. בעבר נהגה הוועדה להזמין את נציגי אול"א כאשר היא דנה בנושאים הקשורים לעיבורד נתונים. כעת, לאחר תיקון החוק, הוזמנה איל"א להציע שני נציגים קבועים, אשר נתמנו על ידי השר, אבי כהן ואוסי לאונר. תעריפים קביעת תעריפי הבזק הינה תהליך מסובך, ומעורבים בה, נוסף לבזק ומשרד התקשורת, גם משרד האוצר וועדות הכלכלה והכספים של הכנסת. התעריפים נדונים באופן שוטף בפורומים שונים. ועדת הבזק תבעה בזמנו לבסס את תעריפי הבזק על עלויות השירות: שירותים שיש 2 "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ועדת הבזק להם עלות שווה, תעריפיהם צריכים להיות שווים; שירותים שעלותם גבוהה יותר, תעריפיהם צריכים להיות גבוהים יותר. המשך המצב הנוכחי מביא לבזבוז משאבים לאומיים. התעריפים אינם צריכים להיות קשורים לתועלת שמפיק המשתמש מהשי- רות. אנו שמחים לציין כי עקרונית עמדות אלו מקובלות על בזק ומשרד התקשורת, ולאח- רונה שונו התעריפים לקווי נתונים בינעירו- ניים - מעתה התשלום יהיה לפי איכות חקו ולא לפי קצב העברת הנתונים. איכות הקו נקבעת על פי תקנים בינלאומיים מקובלים - תקני 001177 - ויצרני המודמים יודעים לציין את איכות הקו הדרושה לכל סוג מודם. שר התקשורת מינה ועדה בראשות אהרון פוגל להגיש המלצות על מדיניות ועקרונות תעריפי בזק. איל"א מיוצגת בוועדה זו על ידי יונדב פרי. צנרת ועדת הבזק דרשה לאפשר להשתמש בצנרת הבזק שבחצרי הלקוח לצרכי נתונים, כגון סיבים אופטיים ורשתות תקשורת מקומיות, במידה ואין זה פוגע במערכות בזק. נושא זה עדיין בדיון. המגמה המסתמנת היא לאפשר למינוי גדול לטפל בעצמו ברשת הבזק שבחצריו, כלומר להתקין אותה ולתחזק אותה באמצעות קבלן מוסמך, בעל רישיון אוגוד מתמחה חדש בב באול"א - האיגוד הישראלי לארגונומיה נושאים בטופול איגוד מתמחה חדש הצטרף לאיל"א - ועדת הבזק מטפלת בנושאים הבאים: - טוב השירות. לאור הרגישות הרבה לתקלות. בקווי נתונים, הוועדה דורשת להבחין בין קווי טלפון לקווי העברת נתונים. - מידע לציבור. המשתמשים מקבלים החלטות בבדות-משקל בעת תכנון מער- כות ענ"א על פי המידע המצוי בידם על שירותי בזק ועלויותיהם. חשוב להפיץ חודשים רבים מראש מידע בדבר שינויים מתוכננים, כדי שיוכלו להחליט נבון להתאים את עצמם לשינויים. - מפרטי איכות השירות. יש לקבוע מפר- טים לאיכות השירותים הנתונים השונים. = איכות מחשבים. על פי פרסום בעתונות, משרד התקשורת פועל בנושא ביקורת איכות ביבוא מחשבים אישיים. הנושא בבירור, 1 - הפרעות בתדר רדיו. משרד התק- שורת החל לאחרונה לפעול בנושא [ש של מחשבים. לא ברור לוועדה למה דווקא מחשבים, שאינם נמנים על מקורות ההפרעות החשובים. כמו כן לא ברור הבסיס החוקי לפעילות זו. הוועדה פנתה למנב"ל משרד התקשורת. האיגוד הישראלי לארגונומיה. האיגוד הוקם ב-ו198 ומונה כיום כ-ססו איש. יו"ר האיגוד הוא ד"ר יוסף ריבק. האיגוד עוסק בחיבטים השונים של המימשק שבין אדם למחשב בתחומי הארגונומיה, הנדסה, רפואה, פסיכולוגיה ומערכות מירע. זהו האיגוד המתמחה החמישי במסגרת איל"א. רכז האיגורים המתמחים בהנהלת איל"א, אמנון בק, מסר כי הצטרפותו של האיגוד החדש מוסיפה נדבך בעל חשיבות רבה לפעילות אול"א. כיום מאוגדים במסגרת איל"א האיגוד לבינה מלאכותית, האיגור למחשבים בחינוך, איגוד משתמשי יוניקט בישראל והאיגוד לראיה ממוחשבת וזיהוי צורות. / בסוף מאי יקיים האיגוד הישראלי לארגונו מיה כינוס שנתי שיעסוק בשילוב הירע שנצבר ע"י מומחי ארגונומיה בתכגון - חומרי ותוכנה. לכינוס אמור להג המרל המומחים הידועים בעולם בתחום זה ות גבריאל סלוונרדי מארה"ב. יו"ר השאוטקט של הכינוס הוא ד"ר מיקי ברקת נוטרמן ויו"ר וערת הארגון הוא ד"ר מנח מבנק דיסקונט. פיתוחן ויישומן של מערכות מירע ניהולי הוא תהליך בעל אופי פוליטי מובהק שבו עלולים המשתמשים והמפתחים להיות מעוניינים יותר בקידום אינטרסים אישיים מאשר בתרומה לארגון. עם זאת, אנשי 5 הואשמו פעמים רבות באדישות לתה- ליך פוליטי זה ולחוסר מודעות למניעים האמיתיים וללוחות הזמנים הסמויים שעל פיהם פועלים המשתמשים. ניתן לתאר תהליך פוליטי זה במערכת משחקים. טיפו- לוגיה שאומצה מתוך עבודותיהם של בארדן וקין מתארת את המשחקים. ראיו- נות לעומק עם שמונה עשר אנשי 118א פעילים העלו דוגמאות רבות של אותם משחקים ובכך אישרו שאנשי המקצוע מסוגלים לזהות אותם במהלך פיתוחן ויישומן של מערכות מידע ניהולי. הראיו- נות סיפקו גם השלכות מעשיות עבור אנשי 5 המודעים לכך שהם חייבים להתמודד עם מהלכים פוליטיים בתוך הארגון שלהם, מבלי לרעת בהכרח כיצד לזהות אותם. הראיונות אף יצרו תשתית למחקרים עתידיים. וארון גרובר הוא מועמד לתואר .0.%? במערכות מידע ניהולי באוניברסיטת פיטסבורג. תחומי המחקר שלו כוללים מערכות תמיכה בהכרעות איסטרטגיות, תקשורת נתונים, פוליטיקת 18וא וטכנולוגית מידע להשגת יתרון תחרותי. אלברט ל. לדרר הוא פרופסור עוזר בבית הספר לעסקים ע"ש ג'וזף מ. כץ של אוניברסיטת פיטס- בורג. מכהן כעורך יועץ של כתב העת החרש, ]וסט תו פז6וווקו חס . רג'יב סבהרוואל מועמד לתואר .כ.א? במערכות מידע ניהולי באוניברסיטת פיטסבורג. תחומי המחקר שלו כוללים שימוש איסטרטגי במשאבי מידע ותהליכי קבלת החלטה בארגונים הקשורים בבך, תכנון מערכות מידע, פוליטיקת 115א, ומער- כות איסטרטגיות לתמיכה בקבלת החלטות. 5 010 16 תווח 660 100 .1 ה6פ41 ,זסשסזכ) הנחב [ את 50406 צון2 0ה8 ]תסות6קַהח3] 8 הסנוהותזס/ה1 6ת1101!2-מוזסאת 6 (1988) 14 . ח0ופפווחזסכן עס 19160פתמזיך וארון גרובר, אלברט ל. לדרר, רג'יב סבהרוואל להכיר בפולוטיקה של ₪118 מבוא התנגדות משתמשים למערכות מידע ניהולי היא תופעה רווחת. לעתים קרובות היא נובעת מתכנון המבוסט על תפיסה לקויה או על מימשק אנושי פגום. עם זאת, גם התכנון המושלם ביותר אינו מבטיח את הצלחתה של מערכת מידע. במקרים רבים יישומים מבוססי-מחשב יקרים ומתוכננים בתחכום נבשלים כשלון חרוץ. דייויס ואולסון תארו מצב ענינים קפריזי לכאורה זה: "בארגון אחד נכשלת מערכת מידע מתוכננת היטב; מערכת דומה אך מתוכננת רע מצליחה בארגון אחר." אולם, מחקרים קודמים הראו שאת כשלונן של מערכות רבות, מתוכננות היטב ובעלות פוטנציאל להשפעה, ניתן לייחס ליחידים או לקבוצות העושים נסיון פעיל למנוע את הפיתות והיישום. הם עושים זאת תוך שימוש בטקטיקות מכוונות של הצבת מכשולים כשפרויקט נתון מאיים על האינטרסים הצרים שלהם על ידי פלישה לטריטוריה שלהם, צמצום מידת האוטונומיה שלהם או הגדלת עומס העבודה שלהם. הטקטיקות שלהם משתרעות על טווח רחב החל בחוסר כנות וכלה בהטעיה ממש. קין יישם את מושג ה"משחקים". הוא תאר מגוון של משחקים ספציפיים, תוך הסתמכות מקיפה על עבודתו של בארדך, שהטיפולוגיה שלו מיינה משחקים מארבעה סוגים. מטפורת המשחקים בצד טיפולוגיה זו עשויים לשמש בסיס לדיון בקיומן של פעילויות פוליטיות אלה במהלך פיתוח ה-115א ויישומה. הטיפולוגיה עשויה לסייע לאנשי 15וא, מנהלי 15 משתמשים ומנהלי משתמשים להכיר בתמרונים פוליטיים במהלך נסיונם לפתח מערכות מאיכות גבוהה, התורמות משמעותית לארגון. עם זאת, לא נעשה עדיין מחקר כלשהו של הטיפולוגיה בתוך סביבת ה-118א. נוסף לכך, כוונת המאמר הזה לדווח על מחקר של משחקים אלה בתוך אותה טביבה. מטרתו הראשונית של המחקר היתה לקבוע האם אנשי 15 פעילים מסוגלים לאשר את קיומם. מטרה משנית היתה לספק נקודת מוצא שממנה יוכלו חוקרים עתידיים לצאת לבדוק את מניעתו ובקרתו של העיסוק במשחקים, תוך כדי יישום 15א. המאמר מחולק לשישה פרקים. הפרק הראשון סוקר פרספקטיבות שונות על הצלחת 15וא ובשלונן. השני סוקר בקצרה את הספרות המנמקת מדוע מספק העיסוק במשחקים תיאור הגיוני של ההתנגדות. השלישי מציג את ארבע הקטגוריות המנחות את משחקיו המקוריים של בארדך. הפרק הרביעי משרטט בקווים כלליים את המחקר. הפרק החמישי דן במקרים אמיתיים של משחקים שדווחו על ידי המשתתפים במחקר; הדוגמאות מאורגנות על פי הסיווג של בארדך. הפרק האחרון מציע מספר השלכות עבור אנשי מקצוע פעילים ועבור חוקרים. הצלחה וכשלון אינטואיטיבית, עשויים חוקרי ואנשי 15 להכיר במערכת מוצלחת וקלה לשימוש התורמת תרומה ממשית לעבודתם. כמו"כן, מערכת בלתי מוצלחת תהיה קשה לשימוש ומטפקת מידע חסר ערך. ואולם, חרף הערכה אינטואיטיבית זו, מרבים חוקרי ואנשי 15!א להשתמש בשלושה אמצעים לזהות הצלחות וכשלונות מעין אלה. ראשית, תמורה פיננסית חיובית עשויה להעיד על פרויקט מוצלח בעוד תמורה שלילית עשויה להעיד על כשלון; מרד זה משקף יעדי מערכת כמו צמצום עלויות או הגדלת הכנסות. שנית, שימוש אינטנסיבי במערכת עשוי להצביע על הצלחה בעוד היעדר שימוש עשוי להראות כשלון; זה הולם במיוחד מערכות שבהן השימוש הוא מתוך בחירה. לבסוף, "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 3 4 שביעות רצון רבה של המשתמשים עשויה לסמן הצלחה, וחוסר שביעות רצון משמעותי של המשתמשים עשוי לסמן כשלון: דבר זה הולם יותר מערכות שבהן השימוש הוא חובה. שלושה אמצעים אלה נוצלו כבר באורח נרחב כמדדי הצלחה ממשיים. אולם, הם מוסרים מידע משמעותי רק לאחר יישומה של המערכת. הם אינם מספקים כל סיוע למנהלים תוך כדי תהליך הפיתוח והיישום. היעדר סיוע זה במהלך הפיתוח והיישום מצביע על הצורך בגישה נוספת, מסייעת. קין הציע גישה כזאת. למרות שלא הפך את גישתו לביצועית (באמצעות כימות שלה), הוא העיר כי עיכובים מוגזמים בתהליך עשויים לנבא כשלון יישומי. הוא התמקד בפוטנציאל הטמון באינטרסים מקומיים של מנהלים ועובדים אחרים, לגרימת השפעות נגדיות שונות (המתוארות בפרק סיווג המשחקים) המובילות לעיכובים. עקב עיכובים מוגזמים עלול להתרחש בזבוז של משאבים והפרויקט עלול לחרוג מתקציבו. העלויות המוגזמות הנלוות עלולות להוביל לכשלונו. יתר על כן, העיכובים עלולים להביא לביטול הפרויקט, בי נוצלו משאבים ללא כל תמורה נראית לעין. פרויקט בעל פוטנציאל להשפעה נכשל אם כן. מקרה זה תמורה כספית, שביעות רצון המשתמש ומידת ניצול לא היו מזהים כשלון. בקיצור, עיכובים מוגזמים, בזבוז משאבים וביטול פרויקטים עשויים לסמן בשלון. ועל כן השלמת היישום עשויה, במידה מסויימת, לסמן הצלחה. עיסוק במשחקים כתיאור של מצב התנגדות השפעה של יישום 115א היא גורם מכריע בקביעת הצלחתה של מערכת מידע. אך על מנת להשיג השפעה, דרושה ביישום מחוייבות ארגונית משמעותית. כשלון בהשגת מחוייבות זו מוביל להתנגדות לפרויקט באמצעות תמרונים פוליטיים. היות שתמרונים מעין אלה עלולים לקבוע את גורל יישום ה-115א, הפוליטיקה היא גורם שחשוב להבינו. דרך אחת להבינה היא לראותה כמרכיבה מערכת משחקים. הטיעון הנוכחי יובהר עתה בקצרה. מחוייבות גינצברג זיהה שלושה נושאים מכריעים לצורך יישום 15וא מוצלח. שניים מהם קשורים במחוייבות. ראשית, הן המשתמשים והן ההנהלה חייבים לפתח מחוייבות כלפי הפרויקט. שנית, חייבת להיות מחוייבות ארגונית לתהליך התמורה. מחוייבות משקפת את הנכונות לשינויי התנהגות ונהלים באחד. שינויים מעין אלה הם הכרחיים על מנת שמערכת חדשה תעבוד. היעדר מחוייבות והיעדר נכונות לשינוי מבשרים אדישות ואף התנגדות מכוונת ליישום*. התנגדות על פי מרקוס ופפהפר התנגדות מכוונת ליישום מערכות מידע מתרחשת באשר חלוקת הכוחות המשתמעת ממערכת מוצעת אינה מתיישבת עם זו שנקבעה על ידי מקורות כוח אחרים. במילים אחרות, אלה המצפים לזכות בכוח תומכים ביישום בעוד מי שמצפים לאבד מכוחם מתנגדים לו. מרקוס טען עוד כי אנשים מתנגדים לעתים ליישום מערכת לא רק בגלל אפיוני תכנון מסויימים (למשל, איכות טכנית, הנדסת אנוש וכדו'). היא העירה בי, "כדי לתכנן מערכות שלא יעוררו התנגדות או למצוא דרכים לתקן מערכות שעוררו אותה כבר חייב להתווסף לניתוח המערכת הטבני ניתוח חברתי או פוליטו. .+ | פוליטיקה חשיבותה של הפרספקטיבה הפוליטית לנותוח של פיתוח ויישום 85 זוכה להכרה גוברת | מצדם של חוקרים בתחום. דרך אחת לבחון את הפוליטיקה היא לראות את תהליך הפיתוח והיישום ב ו מספר מחברים מאמצים השקפה זו. מינצברג קבע עוד כי הדרך הטובה ביותר לאפיין מערבת פוליטית היא כאוסף "התרחשויות" או בתור קבוצת משחקים ניתן להגדיר משחק כ"סדרה מתמשכת של פעולות סופיות מתואמות ביניהן, ה לקראת תוצאה מוגדרת היטב וניתנת לחיזוי., שהן לעתים קרובות ה 0 ה חוזרות על עצמן ובעלות מניעים סמויים". בנוגע ליישום ה ַּ . . ו הוא (א) תהליך של הרכבת אלמנטים הדרושים להפקת תוצאה ו 0 -. | מת, וז(ב) נראה שמתאימה כאן אימרה 5 בתקופה האחרונה: "אם אתה לא חלק מהפתרון, אתה חלק מהבעיה". "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ביצוע של מספר משחקים מקושרים ברפיון, שבאמצעותו נמסרים או נמנעים אלמנטים אלה מתהליך הרכבת התכנית בתנאים נתונים". הוא גם עמד על חשיבות הבנתם של אותם משחקים על מנת להגיב טוב יותר לפוליטיקה של היישום. משחק נחשב כרגיל בעל שחקנים, כללים, שיטת ניקוד, מנצחים ומפסידים. בהקשר ה1157א ניתן לראות במשתמשים, מנהלים, מנתחים ומתכנתים את השחקנים. הגישה המכתיבה ניהול מערכות שמשתמעת ממחזור חיי פיתוח המערכת יכולה להיחשב לכללים. בהקשר ה-118א תהליך הניקוד הוא חד-פעמי: המנצחים יהיו השחקנים שתומכים בהשלמת יישומו של פרויקט מוצלח או אלה המתנגדים לפרויקט שנכשל. המפטידים יהיו השחקנים התומכים בפרויקט שנכשל או אלה המתנגדים לפרויקט המיושם בהצלחה. ** רבות כבר נאמר וייאמר אודות ההשפעות השליליות של המשחקים. יש להכיר בכך שהעיטוק במשחקים הוא לא תמיד לקוי ובמקרים מסויימים הוא עשוי אף להוות גישה רצויה להשגת שנוי. מאמר זה מתמקד במצבי התיפקוד הלקוי שהם אולי חשובים יותר לאנשי פ11א. סיווג המשחקים בארדך סיווג את משחקי היישום שלו בארבע קטגוריות התלויות בגורמים השליליים המרכזיים של המשחק.** טבלה ו מתארת 12 משחקים בתמציתיות. להלן הקטגוריות בקצרה. טבלה 1: המשחקים פתוח להצעות גורמים שונים מנסים להשתלט על פרויקט שההחלטה ליזום אותו היתה דו"משמעית או מהוססת. קפוץ על העגלה הצלחה ראשונית ביישום מערכת גוררת צופים להשליך מטרות ויעדים משלהם על גבי הערימה הכללית. כתוצאה מכך עשוי להשתנות היקף הפרויקט עצמו והוא עלול להיכשל בהשגת יעדיו המקוריים. התנגדות מסיבית גורמים הרואים בפרויקט ה-115א איום על כוחם והשפעתם עלולים להכשיל את יישומו על ידי אי-מסירת מרכיבים מכריעים כלשהם. חיים קלים גורם המצוי בעמדת יתרון יחסית לגורמים האחרים מתנגד לשינויים על מנת לשמר את עמדתו הנוחה. תרומה סמלית גורמים שונים מנסים להיראות כלפי חוץ כתורמים לפרויקט, בעוד תרומתם למעשה סמלית בלבד. טריטוריה כאשר קיימות בפרויקט 115 חפיפות משמעותיות עם תחומי השיפוט של מספר גורמים שונים, גורמים אלה עלולים לנסות להרחיב את תחומי שליטתם וכוחם באמצעות השתלטות על הפרויקט. בונום שם השחקנים מחפשים דרך לשכנע קהל כי הם עושים יותר או מצליחים יותר מכפי שקורה במציאות, או מנסים ליצור שם של אמיצים, קשוחים או חדשנים. עומד על שלו הצדרים מעכבים את התקדמות הפרויקט עד שמקויימים תנאים מיוחדים שלהם. לא בעיה שלנו/אשמתם אם גורם כלשהו רואה בפרויקט מקור של עומס עבודה מוגזם או של מחלוקת, ועל כן חושב אותו לבלתי מושך, הוא עלול לנסות להעביר סמכויות ביצוע מסויימות לגורמים אחרים. משחק ה"לא בעיה שלנו" עלול להוביל גם לגירסה אגרסיבית יותר - "אשמתם". שבה מנסים השחקנים להסיט מעצמם כל אשמה עתידית בכשלון הפרויקט. וושב על הגדר במשחק זה השחקן יוצר אופצית נסיגה אם הפרויקט נקלע לצרות, בצד הזדמנות לומר "אמרתי לכם". בסף קל תוך ניצול של יעדים בלתי ברורים או מפרט רב-משמעי בפרויקט 118א, מצדדים גורמים כלשהם בפרויקט כי ניתן לעשות בו שימוש לתיקצוב פעילות נחוצה כלשהי בתחום הענין שלהם. משחקי תקציב השחקנים מנפחים את התקציב שלהם, את דרישותיהם המוצהרות לבח אדם, לחומרה או לתוכנה וכו', על מנת להגן על תחום שליטתם או להרחיב אותו. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 5 6 הטיית מטרות המטרות המוצהרות של פרויקט 5א עשויות להיות דו-משמעיות. מצב זה עלול לאפשר או לחייב הגדרה נוספת שלהן. ואולם, כיוון שמתנגדי הפרויקט בחרו אולי לשתוק באשר הושגה ההסכמה על תחילתו, הסכמה זו עלולה להיות פגיעה וזמנות. המתנגדים עלולים, במהלך הידשום, לנסות להגדיר מטרות אלה מחרש. הגדרה בזאת מחדש יבולה לגרום לצמצום המטרות, לשינויין או אפילו לתוספת, בדרך המובילה אולי לכשלון היישום עקב עומט-יתר על הפרויקט. הטיית מטרות כוללת שני משחקים, "פתוח להצעות" ו"קפו' על העגלה". דילמות בניהול תהליך יישום ה-15/א מחייב לכנס יחד מספר משאבים שמקורם במספר משתתפים. משאבים אלה עשויים להיות מוחשיים, למשל, חומרה, תוכנה, כספים, צוות וכדו'. הם יכולים גם להיות מופשטים, כמו מיומנויות, נבונות להשתתף, מחוייבות וכו'. המשתתפים עלולים לנצל לרעה את התלות הזו באמצעות איומים של אי-תמיכה, שייאלצו את המנהלים למלא את דרישותיהם או, לחילופין, להמשיך ללא המשאבים שלהם. קטגוריה זו של דילמות בניהול כוללת "התנגדות מסיבית", "חיים קלים" ו"תרומה סמלית". פיזור אנרגיות כאן מבזבזים, יחידים וקבוצות, כמות ניכרת של אנרגיה באחת משתי דרכים: התחמקות מאחריות או נסיון להשיג כוח ושליטה. הם מנסים להציב מצבים המממשים את איסטרטגיות המשחק שלהם ומגינים עליהם מפני נסיוגות דומים של משתתפים אחרים. משחקים אלה מובילים לעיכובים בפרויקט ולרמת ביצוע ירודה. פיזור אנרגיות מורכב מ"טריטוריה", "בונים שם", "עומד על שלו", "לא בעיה שלנו/אשמתם" ו"יושב על הגדר". הטיית משאבים פרויקטים ב-18 כרוכים במשאבים ארגוניים רבים, כמתואר לעיל. המשחקים בקטגוריה זו מובילים להטיית המשאבים הללו מנתיבי המטרות השימושיות לביוון השגת היעדים הצרים של יחידים, המעורבים במשחק. הסוג הטיית משאבים כולל "כסף קל" ו"משחקי תקציביי המחקר 0 ו כפי שהזכרנו קודם, היתה לקבוע האם אנשי 115 פעילים מסוגלים לאשר את י 0 ש ו בתחום פיתוח ויישום ה-18א. לבן, יש צורך במידע איכותי אודות ה ש : המשחקים שתוארו קודם לכן. נוסף לבך. המחקר והתיאוריה בתחום יק ומבוסס-נוהג" מצויים עדיין בשלב התהוותי, מוקדם. בן"בסט, גולדשטיין ומיד סוברים ששיטות מחקר איכו ְ תיות הולמות מצבים מעין אלה. על כן סו ל [ סיפקו ראיונות לשיטה מתאימה הראיונות ה קיבלו תיאור בן שני עמודים של 12 המשחקים, יומיים טב : + ו היוותה חלק חשוב מן התיאור. היות שהמשחקים מייצגים ד רך בלתי שגרתית שיבה ע / ק 1 יפ ל ל לחשיבז ל פיתוז ויישום 115א, קיבל המרואיינים חומ דבר צ בר זה אן שר לה 2 זם זרהר לפני הראיון בהתנסותם האישית במשחקים אלה, מבלי לבזבז זמן במהל אותם שני מראיינים ערכו את כל הראיונות. הם פתחו כל *לך הראיון. - ה 6 כל ראיון בהסבר קצר של מטרת כל המשחקים שפגשו בהם בבירור המחקר. הם ביקשו מן המרוא נים להצביע על , ניסו זמראיינים להשיג מידע על האירועים 1 ע בהתנסותם בעבודה. אחר-כך, עבור כל משחק שהובילו למשחק, המשתתפים, התמרונים שננקטו, השפעת המשחק עפ ל ניתנה הזרמנות מלאה לדחות את מודל המשחקים - ו ה שעוסקים במשחקים מעין אלה ולטעון כי הם משתמשים ומיישמים - יכולים להכחיש ולים ביושר ובכ האישוים. למרואיינום לא היתה 5 1 ז ומעניקים לענייני ארגונם קדימות על פני ענוונוהם "רד מחוייבות, בזמן הראיון או בעתיד, כלפו איש מהחוקרים. שליטת החוקרו ש בשאלון כתוב. ₪7 במרואיונים לא ער שלושה לפני חראיון. עלתה כלל על זו המצויה בידי חוקר המשתמי כל ראיון 8 כשעה. בפי שנאמר לעיל, המרואייני כמקרים ש 2 ם ו המשחקים. במהלך הראיון לא נעשה בל נסיון להתווכ 1 של המרואיין. תפקידם הפעיל של המרואיינים בתהליך הסיווג הוא -. - ו ו ני למסק ונות הנדונות ם עצמם סיווגו את *מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט בהמשך. לו לא הצליחו המרואיינים לזהות את המשחקים, לא היתה מתמלאת מטרתו הראשונית של המחקר. לאחר שהושלמו כל הראיונות, קושרו המקרים השונים של כל משחק, על מנת לשמש בסיס לדיון הבא. המרואיינים שמונה עשר אנשי ה-115א המקצועיים היו תלמידים או בוגרים חדשים של לימודי ‏ 184א. הם היו בעלי נסיון ב-115א שנע בין שנתיים לעשרים שנה, עם ממוצע של 7.6 שנים. טבלאות 2 ו-3 מציגות את התעשיות והגדרת המשרות שלהם. סיכום התוצאות הראיונות סיפקו 94 דוגמאות של משחקי פיתוח ויישום 118א, בערך 8 לכל משחק. טבלה 4 מציגה את מספר הדוגמאות שזוהו לכל משחק, אולם, יש לקרוא בזהירות את הטבלה. מספר מקרים גדול אינו מעיד בהכרח כי המשחק רווח יחסית. הוא עשוי לשקף את יכולת המרואיין לזכור משחק זה ולכן, לדון בו. המקרים מאשרים, עם זאת, את קיום המשחק לפי ראותם של המרואיינים. יתר על כן, הפיזור האחיד יחסית של מקרים על פני כל המשחקים עשוי להצביע על כך שהמרואיינים הבינו את המשחקים והיו מסוגלים להבחין ביניהם. טבלה 2: עוסוקי המרואוינים סוג העיסוק מספר המרואיינים המשחקים תעשיה 8 כנת מחשבים 5 0 . . פרק זה מיישם את תיאורית המשחקים של בארדך לנתוני הראיונות ומתאר דוגמה מייצגת בנקים 2 של כל משחק. כל תת-פרק מתחיל בדוגמת מניע.*** לאחר מכן מובאת הרחבה קצרה של הגדרות טבלה 1. דוגמה שנבחרה מתוך הראיונות היא השלב הבא. כל תת-פרק מסיים בדיו ן על השפעותיו השליליות של המשחק, המציע גם כיצד עלול היה לתרום לכשלון. כל משחק מוצג בתוך הקטגוריה שלו. טבלה 3 תפקידי המרואיונים תפקיד המרואיין מספר המרואיינים הטיית מטרות מע 1 פתוח להצעות: "אם הם לא יודעים מה הם רוצים, אנחנו נחליט בשבילם.- מנתח מערכות 6 מנתח-מתכנת 5 מומחה אחר בתחום המערכות 5 בְמקרים מסויימים ההחלטה המביאה לפיתוח מערכת מידע היא דו-משמעית או מלווה בספקות כבדים. כתוצאה מכך, מספר משתתפים נאבקים על מנת להשיג שליטה במספר קטן של רכיבי תכנית שיוערו במעורפל, מתוך כוונה להפוך אותם לאחר מכן למשאבים פוליטיים שימושיים. טבלה 4: מספר ההופעות של המשחקים השונים המשחקו ‏ - ב בארגון גדול, רב-מחלקתי, קבוצת יעוץ חיצונית המליצה על מערכת חיים קלים 10 מיכון משרדית (0/45), אולם, יעדי המערכת לא ננקבו בבירור. צוות פתוח להצעות 3 פיתוח משאבי האנוש (כ1180) היה אחראי על הכספים שהוקצו ו , למערכת זו. הם הבינו שניתן לפתח מערכת משאבי אנוש תוך בונים שם . שימוש במיקרו מחשבים ובכספי ה-0245. כיוון שכך, הם רצו תרומה סמלית 6 שליטה בפרויקט ה-04.5. מצד שני, לקבוצת ה-15וא היתה התנגדות מסיבית 8 המומחיות הדרושה לפיתוח מערכת המיכון המשרדית והיא חשה 7 : איום מצד קבוצת ה-1180. כך התפתח ניגוד אינטרסים בין יושב על הגדר 8 קבוצות ה-15]א וה-11%₪, שכל אחת מהן ביקשה להשיג שליטה כסף קל 7 מלאה בפרויקט. נוצר עיכוב משמעותי. במקום לקיים את יעדיה משחקי תקציב 7 המקוריים, נספגה בהדרגה מערכת המיכון המשרדי לתוך פרויקט של מערכת משאבי אנוש בדרגה כלל-תאגידית. סה"ב " - שני הצדדים המעורבים בדוגמה זו, קבוצת ה-15!א וקבוצת ה-180, היו בעלי אינטרסים *** דוגמת מניע הוא המונח של קין לתיאור טִ שַ טפחה קצחה הנשנמלות מל משמק. הלגמ שונים והתחרו על שליטה מלאה בפרויקט כבר בראשיתו. התוצאה היתה עיכוב משמעותי המניע של המשחקים ו, 2, 6, 7, 8, 9, סו בפרויקט ושינוי היקפו. לכן, ממחישה דוגמה זו מקרה של פרויקט שהוא "פתוח להצעות" ודו נוסחה על פי קין. מצד שני הגופים המעורבים. המשחק הוביל בסופו של דבר ל"הטיית מטרות". "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 7 בחברה לפיתוח תוכנה, המתכנתים מעולם לא הכינו תיעוד מספק. הם גם היססו להסגיר מידע אודות התוכנה שלהם. כתוצאה מכך, הם לבדם הכירו על בוריה את מערכת היישומים. לכן, כאשר הוצגו דרישות לתיעוד משופר ולשימוש בכלי תוכנה מתוחכמים יותר וקלים יותר ללימוד, המתכנתים חשו מאויימים. הם התנגדו נמרצות לתביעה לתיעוד משופר בטענה כי הדבר כרוך במאמץ חריג. הם התנגדו גם לדרישה נוספת לשימוש בכלים יותר מתוחכ- מים לפיתוח תוכנה, בטענה כי הדבר יהיה כרוך בשינויים רבים מאוד. שתי התביעות בוטלו לבסוף בעקבות ההתנגדות החזקה של המתכנתים. ים בפרויקט." קפוץ על העגלה: "בואו נעשה את זה טוב! - צריך לוודא שהאינטרסים שלנו כלול שונית, ישנם צדדים הרואים בו משאבים ות היערים והמטרות שלהם. המשחק הזה משנה בכך את טיב הפרויקט ומוביל כאשר זוכה פרויקט יישום ב-115א בהצלחה רא פוליטיים חדשים, הזדמגות לזרוק על הערימה גם א גורם ל"קפיצה על העגלה" של מספר יעדים נוספים, לבסוף לאי-קיומם של יעדיו המקוריים. לחברת ייצור 500 6חטזזס; היה מחשב מרכזי מתוצרת יבמ בסניף הראשי ומיקרו"מחשבי |61ץ6ח110 בשאר הסניפים. אולם, גם הסניפים השתמשו במחשב המרכזי וחוייבו עבור השימוש. פרויקט 5 חדש סיפק מערכת לניהול מלאי על המיקרו מחשבים בסניפים. בעקבות הצלחת הפרויקט הבחין מנהל של אחד הסניפים באפשרות השימוש במיקרו מחשב לצמצום עלויות, ואף חשוב מזה, לצמצום הצורך בשימוש במחשב המרכזי. צעד כזה היה מעלה את רמת הכוח והשליטה שלו על ידי צמצום התלות שלו במרכז החברה. מונע על ידי יעד זה, הוא העתיק את היישומים היותר מתוחכמים שלו (תכנון צרכי חומר גלם, תזמון עבודות, תכנון חלל העבודה וכו') אל המיקרו מחשב. הדרישות הנוספות גרמו לעומסייתר במחשב וביצועי מערכת ניהול המלאי התדרדרו. בדוגמה זו, המתכנתים התנגדו לשינויים בלשהם על מנת להחזיק בעמדת היתרון הנוחה שלהם. עמדת "החיים הקלים" שלהם הובילה ל"דילמות בניהול" עבור ההנהלה, שלא יכלה ליישם את תביעתה לתיעוד משופר ללא תמיכת המתכנתים. תרומה סמלית: "בוא נקיים את הסעיפים הקטנים ביותר, במקום לעבוד על הגדולים." יתכן מצב שבו צדדים מסויימים אינם תומכים באיסטרטגיה נתונה בפיתוח 115א. עם זאת, הם עשויים להבין כי הפרויקט נהנה מתמיכת ההנהלה הבכירה. הם עשויים, בהתאם לכך, לנסות להעמיד פנים של תרומה לפרויקט ובו בזמן להרים רק תרומה מזערית ("סמלית"). ואריאציות נוספות על "התרומה הסמלית" הן דחיה מתמשכת של התרומה או תרומה כאן השתמש מנהל הסניף במערכת ניהול המלאי כמקור בוח פוליטי לצורך צמצום תלותו במרכז החברה. העתקת יישומי הסניף המקומיים למיקרו מחשב הובילה לשינוי משמעותי מאיכות ירודה. בהיקפו המקורי של פרויקט ניהול המלאי. הדוגמה ממחישה, אם כן, כיצד גרמה "קפיצה על העגלה" ל"הטיית מטרות". בנק מסויים העסיק בית תוכנה כקבלן משנה לבנית מערכת לעיבוד הפקדות. הבנק הפעיל לחץ רב על בית התוכנה להגיש את עבודתו במהירות. בית התוכנה הגיב על ידי התמקדות בסעיפים שהצריכו מאמץ מועט, במקום בסעיפים החשובים יותר. הוא הצהיר, בעקבות זאת, על התקדמות מהותית ולחץ על המשתמ- שים לזרז את המשך המפרט. המערכת שהופקה לא עבדה ובסופו של דבר תבע הבנק את בית התוכנה. דולמות בניהול התנגדות מסיבית: "אנחנו לא מאמינים בזה ופשוט לא ניתן לזה לעבוד.* כאשר צדדים מסויימים רואים בפרויקט 115א איום על בוחם ומידת השפעתם, הם עלולים להכשיל את יישומו על ידי אי-מסירת אלמנטים מכריעים. התנגדות מסיבית עשויה להיות תוצאה של תיאום מודע או של מאמצים רבים, בלתי-מתואמים. ההתנגדות עשויה לנבוע מתוך אינרציה, אי-רצון ללמוד, סיפורים או שמועות אודות בעיות הקשורות במערכות החדשות, או פחד מפני טכנולוגיה חדשה, קבלני המשנה לפיתוח תוכנה שיחקו משחק זה היות שהם היו בלתי מרוצים מן הזריזות שנדרשה על ידי הלקוח. על ידי אספקת תרומה מאיכות ירודה לפרויקט, תוך הצהרה פומבית על התקדמות (במילים אחרות על ידי משחק ב"תרומה סמלית") הם גרמו לבנק "דילמות בניהול" שכן הוא לא היה מסוגל להעריך את מירת ההתקדמות שלהם. הוא היה חייב לקבל את עבודתם בהתבסס על המראה החיצוני שלה או לבטל כליל את הפרויקט. במחוז מסויים של דטרויט, דיווח! 15% עד 20% מן המורים על מחלה מדי יום. המפקח האיזורי יזם פרויקט מבוסס מחשב עם תכנית לשיבוץ מורים מחליפים. פרויקט זה דרש מן המזכירות להגיע לעבודה חצי שעה מוקדם יותר בכל בוקר והן היו, לכן, בלתי מרוצות. נוסף להן, מנהל באחד מבתי הספר המרכזיים במחוז לא שולב בפרויקט מראשיתו וחש התמרמרות על כך. הוא השתמש בסמכותו, יחד עם כוח איגוד המזכירות, כדי לתבוע למערכת מתקן עיבוד מרכזי. לעומתו תמכו מפקד המחוז וצוות עיבוד הנתונים שלו במערכת עיבוד מבוזרת. ההתנגדות המשותפת החזקה של המנהל והאיגוד גרמו לבסוף להחלטה על אי"ישימותו של הפרויקט. פיזור אנרגיות טריטוריה: "זאת העבודה שלנו." "אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לנהל את הפרויקט כי..." פרויקטים מסויימים ב"115א הם בעלי תחום חפיפה ניכר עם שטח שיפוטם של גופים שונים. כאשר נראה שפרויקט מעין זה נוחל הצלחה, הגופים עלולים להיאבק על השליטה בו בנסיון להרחיב את תחומי שליטתם וכוחם. המשחק הזה שונה מ"פתוח להצעות". משחקים בדרך כלל ב"טריטוריה" בשלבים המאוחרים יותר של הפרויקט, כאשר הוא נראה כבר מוצלח, בעוד עוסקים ב"פתוח להצעות" בשלבים המוקדמים שבהם ההצלחה אינה מובטחת. בדוגמה זו, המנהל התאים את מאמציו לאלה של איגוד המזכירות "התנגדות מסיבית" זו גרמה "דילמות בניהול" עבור מפקח המחוז, ש משתי אפשרויות - ביצוע הפרויקט לפי ראות עיני המתנגדים אן או-ן בהתנגדו לפרויקט. נאלץ לבחור באחת "ביצוע הפרויקט. בחברת ייצור גדולה השתמשה קבוצת ההנדסה במערכת ידנית להשגת נתוני תכנון. ההנהלה הבכירה החליטה להחליפה במערכת המנצלת קשרים אלקטרוניים ומיקרו מחשבים לצורך השגה והצגה של נתונים. אולם, האחריות והשליטה על המערכת החדשה לא הובהרו די צרכם. כאשר הסתבר שהפרויקט הוא הצלחה גדולה, נוצר מאבק כוחות בין קבוצות ההנדסה וה-15!א. קבוצת ההנדסה חשה שעליה לשלוט במערכת שכן היא זו שעסקה, עוד לפני המיכון, באיסוף ושימוש בנתונים. מצד שני, אנשי ה-115א דרשו שליטה בטענה שהמערכת ניצלה את הכלים והמומחיות שלהם. חיים קלים: "נוודא שאנחנו מנהלים א ת העסק ולא ניתן לכל גורם חי 0% חיצוני לעורר בעיות; נפעל במשחק זה עוסקים בררך כלל צדרים המצויים בעמרת עדי להחזיק בעמדה נוחה. הסיבות המוצגות בדרך-כלל נגד הפרויקט הן שה ַ מדי, מוביל לשינויים רבים ובלתי דרושים בדרבי ההפעלה, או אפיס ו עבור הארגון. *י" אפילו אונו טומן כל רווח פות. מתנגדים לשינויים בדו "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 9 8 "מעשה חושב" אפריל 9 ניסן תשמ"ט ב -. ו עו 2 .< . ל פרויקט מוצלח ולהרחיב את כוחן במשחק זה, שתי יחידות ארגוניות ניסו להשיג שליטה ע 2 ּ אמץ שהושקע במאבק הבוחות על במקום להפנות את תשומת ליבם למטרות ארגוניות. המ "הטריטוריה" הוביל ל"פיזור אנרגיות" משמעותי. 5 -אמית/'- בונים שם: "אני רוצה מערכת תכנון-עיבוד-מבוזרת-לניהול-מסד-נתונים-מקוונת בזמן-א אינטגרטיבית. המערכת שלי תבצע..." ר במשחק הזה מחפשים השחקנים דרבים לשכנע את הצופים שהם עושים הרבה יותר מכפ שהם עושים במציאות. ליתר דיוק, הם עשויים לנסות ליצור לעצמם שם של מעיזים, קשוחים או חדשנים. שחקני "בונים שם" מבצעים מהלבים הקשורים באופן הדוק לשם שהם מבקשים לבנות. מנהל ה-15/א של חברה יצרנית הציב חזות נוקשה וטיפל בקשיחות רבה בבקשות משתמשים. דימוי זה נחשב לעזר באילוץ המשתמ- שים להבין כי אין להתייחס לקבוצת ה-115א כאל מובן מאליו, כי יש למסור לה מפרטים מנוסחים כהלכה ולא לבקש תיקונים ושינויים רבים מדי. המשתמשים הגיבו בסופו של דבר בהפניית הבקשות שלהם למנהלים אחרים, שאיחדו את כולם ודנו בהם יחד עם מנהל ה-15]א. שמה של מחלקת ה-18]א סבל כתוצאה מן "החזית המאוחדת" שיצרו המשתמשים. בסופו של דבר פוטר מנהל ה-8]]א. השחקן הראשי במשחק זה, מנהל ה-118א, עיצב לעצמו דימוי קשוח. מערכת היחסים שלו עם המשתמשים התידשבה עם הדימוי. על מנת לאזן "שם" זה ולפעול נגדו, היה על המשתמשים לחפש דרך מתוחכמת להשגת תמיכה בבקשותיהם; הערוצים הנורמליים לא עבדו. מאמצי המשתמשים להתארגן ולהתאגד הובילו ל"פיזור (ניבר של) אנרגיות" (ארגוניות). עומד על שלו: "לא." "עוד פעם אחת." "אנחנו לא מאושרים מ...* במשחק זה לא קיימת בדרך בלל אי"הסכמה בצורך ליישם את פרויקט ה-18וא. עם זאת קיימת אי-הסבמה לגבי חלוקת האחריות על יישום הפרויקט. כל הצדדים דבקים מאוד בעמדתם ומעכבים את התקדמות הפרויקט עד שמתמלאים התנאים המיוחדים שלהם. בנק מסחרי פתח בפרויקט פיתוח תוכנה רחב היקף. נהלים רגילים דרשו ישיבות תקופתיות של מנהלי קבוצת תיכנות אצווה וקבוצת תיכנות מקוון לקבלת החלטות הנוגעות למיפרט הפרויקט. אף כי קוימו בקביעות ישיבות כאלה, לא הושג הרבה, עקב התנגדותו העקבית של מנהל קבוצת האצווה לכל הצעה שהועלתה על ידי מנהל קבוצת התיכנות המקוון. ביסוד ההתנגדויות היתה שאלת חלוקת הסמכויות בין שתי הקבוצות. קוימו פגישות חוזרות ונשנות בטרם ניתן היה להגיע לפשרות כלשהן. דבר זה הוביל לעיכ ניכרים ולרגשי עוינות קשים בין שני הצדדים. ובים בדוגמה זו עסקו שני הצדדים בויכוחים ובמו"מ על חלוקת סמכויות הפרויק ק אנרגיה ארגונית יקרה על יעדים נטולי ערך ארגוני. על כן, הוביל המשחק - ל"פיזור אנרגיות" ולעיכובים נוספים. | בזבזו בכך ב"עומד על שלוי לא בעיה שלנו/אשמתם: *"מחלקת השיווק צריכה בעצם לטפל בנושא הזה וזה.= במהלך יישומו של פרויקט 115 עשויים הצדדים האחראים שאחריות זו תוביל לעומס עבורה ניכר או למחלוקת פנימית כבלתי אטרקטיבי, הצדדים המעורבים עלולים לנסות להעתיק חלק מן ה נוספים. משחק ה"לא בעיה שלנו" עלול להוביל גם לגירסה אגרטובות ו לגורמים , "א 1 שמתם", שבה מבקשים השחקנים להסיט מעצמם כל אשמה עתידית אפשרית בכשלון ה זפרויקט. למרכיבים מסויימים להבין כ אשר הפרויקט נחשף כך, 0 "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט קבוצת ה-115א; התאגידית של יצרן גדול עמדה להתקין מערכת הזמנות רכש חדשה באחד מן המפעלים האיזוריים. היא ביקשה ממנהל המפעל לבצע הכנות מסויימות לקראת ההתקחנה, לפני הגעת צוות הענ"א. כאשר הצוות הגיע גילו שלא בוצעו כל הכנות. אף כי ניתן היה להשקיע מספר שעות נוספות ולהתקין את המערכת, הם סרבו לעשות זאת. תחת זאת, חזר הצוות למרכז התאגיד והאשים את מנהל המפעל בכשלונם בביצוע הפרויקט. במקרה זה התחמק צוות הענ"א מאחריותו והשקיע בהכפשת שמות. סירובם להתקין את המערכת ("לא בעיה שלנו") וחטלת האשמה על מנהל המפעל ("אשמתם"), גרמו בזבוז ניכר של אנרגיות ("פיזור אנרגיות"). יושב על הגדר: "אנחנו בהחלט מעוניינים ונשמח לספקק כמה מרכיבי קלט, אבל..." לעתים קיים חוסר ודאות משמעותי בדבר הצלחתו של פרויקט 115א. עם התקדמות הפרויקט, עלולה אי-הודאות לגדול או להצטמצם. שחקני "יושב על הגדר" מנסים ליצור או להמשיך לקיים אופציה של נסיגה וצמצום כמות הפגיעות, אם תסתמן לדעתם עליה בטיכויים לכשלון. בו בזמן, הם ממשיכים את מעורבותם בפרויקט על מנת להרוויח מהצלחה אפשרית שלו. בית תוכנה בעל מוניטין המליץ בפני אוניברסיטה גדולה על אחת מחבילות התוכנה של מיכון משרדי הנסיוניות שלו. בית התוכנה ביקש מהאוניברסיטה לבחון את חבילת התוכנה "בטה". תחילה הסכימה מחלקת משאבי המיחשוב (08₪) של האוניברסיטה אולם במהלך היישום חל גידול בחוסר הוודאות לגבי התאמת חבילת התוכנה. מחלקת ה-6₪ החלה להסס בהקצאת זמן ומשאבים אחרים לניסוי, לכן החלה למצוא פגמים בתוכנה. היא אף החלה לדרוש התקנת החבילה באוניברסיטה בתנאי שאפשר יהיה להחזיר אותה מבלי להשלים את הניסוי, אם היא לא תעמוד בציפיות. האוניברסיטה דחתה בסופו של דבר את החבילה והשיבה אותה לחברת התוכנה. בדוגמה זו התחילה מחלקת ה-68 לשחק "יושב על הגדר" כאשר היא הבחינה כי הצלחת הפרויקט מוטלת בספק. המניפולציות המתוחכמות שלה הובילו את חברת התוכנה לאפשר אופציה של נסיגה במקרה של כשלון, תוך שמירה על דרגת מחוייבות מסויימת לפרויקט. בקרה נרחבת מיותרת זו של הפרויקט ומשחק ה"יושב על הגדר" גרמו לא מעט "פיזור אנרגיות". הטיית משאבים כסף קל: "לקבל קצת יותר ממה שאנחנו מחזירים" שחקנים מיומנים של "כסף קל" מנצלים את המטרות הבלתי ברורות או את המיפרטים הרב- משמעיים הקיימים בחלק מן הפרויקטים ב-18א. הם תומכים בפרויקט משום שניתן לנצלו למימון פעילות אחרת הדרושה בתחום האינטרסים שלהם. גורמים אלה מחזיקים בסדר עדיפויות שונה ותומכים בפרויקט רק על מנת "להוציא מזה קצת יותר ממה שאנו מחזירים". בקולג' טכנולוגי גדול חולקה האחריות על מתקני ספריות ומשאבי מיחשוב בין שתי קבוצות שונות. הספרנית הראשית גילתה כי נתח גדול מתקציב המיחשוב של הקולג' הוקצה לקבוצת משאבי המיחשוב במקום לקבוצת מתקני הספריות, שאותה ביקשה להרחיב. לכן, כאשר הציע הדיקן את איחוד קבוצת הספריות והמיחשוב, היא תמכה בכך תמיכה נלהבת על מנת להשיג את המשאבים עבור תחום הענין שלה. הסיבה היחידה שגרמה לספרנית הראשית לתמוך בהצעה היתה רצונה לאפשר העתקת תקציבים לשיפור המתקנים שלה. כך, איפשר המשחק ב"כסף קל" ניצול של משאבים לצרכים מקומיים-מוגבלים והוא מדגים, אם כן, "הטיית משאבים". "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 11 משחקקי תקציב: "כסף אגחנו אף פעם לא דוחים.- זהו משחק התקציב המסורתי הכרוך בהעתקה מהירה ושקטה של כספים מתקציב אחך למשנהו, אפילו במחיר יעדי הפרויקט. השחקנים מגדילים את תקציבם למקסימום על מנת להגן על שליטה או להרחיב אותה. הם עלולים גם להגדיל למקסימום את דרישותיהם המוצהרות לכח אדם ולחומרה ותוכנה. בחברת ייצור גדולה נהגה מחלקת ה-15א לנפח תמיד את הצעת התקציב השנתית שלה ב-15% עד 20%. הדבר בוצע על ידי הפרזה בדרישות המוצהרות בתחום שבו ביקשה הנהלת ה-5ז]/1 להשיג גמישות (למשל כח אדם, מיקרו מחשבים, תוכנה ארוזה וכוי). עקב מה שנתפס ככוחה הרב של המחלקה, היא השיגה בדרך כלל את הקצאת המשאבים שהיא ביקשה. מאחר ששחקני "משחקי התקציב" מרפדים את תקציביהם, הם יכולים לנצל משאבים ארגוניים שימושיים לצרכיהם המיוחדים. משחק זה מדגים על כן "הטייה של משאבים". סיכום: ההשלכות עבור אנשי מקצוע וחוקרים מחקר זה הוביל למספר תרומות לעבודת ה-18א המקצועית ולחקר התחום. הוא מאשר, באמצעות מקרי המשחקים המדווחים, כי אנשי מקצוע ב-15א מסוגלים להבחין בקיומם. הוא אף מראה כי טיפולוגית המשחקים מהווה אמצעי לזיהוי מצבים שבהם מתרחשים תמרונים פוליטיים. לבסוף, המחקר משמש גרוי לחוקרים לבדוק תמרונים פוליטיים ולנסות להבין את השלכותיהם בפיתוח וביישום של 15א. עבור אנשי המקצוע: שימושוות הטיפולוגיה המרואיינים השיבו ללא קושי ניכר לבקשה לזיהוי המשחקים. כאשר הם נשאלו הם הרחיבו מאד את הדיבור אודות מניעיהם הסמויים של השחקנים והאיסטרטגיות החמקמקות שלהם, כשהם גולשים לעתים הרבה מעבר למסגרת הזמן הנקובה של שעה אחת. הטיפולוגיה שימשה, אם כן, אמצעי מצויין לזיהוי הפוליטיקה של פיתוח ויישום 15 וכן להשגת דיווחים מן המרואיינים. עם זאת, עשויים קוראים זהירים לחלוק על מסקנה זו. הם עשויים לטעון כי ברבים מהמקרים ה התמרונים היוו תגובה מוצדקת לאיכות ירודה (או לאיכות ירודה צפויה) ולא תגובה לאיומים על האינטרסים הפוליטיים של השחקנים. במקרים של איכות ירודה, חייבים המשתמשים לעבוד עם המיישמים באורח בונה לתיקון המערכת הלקויה. קין התייחס לשאלה האם נבעה ההתנגדות מאיכות ירודה או מאיומי פוליטיים, בקביעה שהמיישמים צופים מראש היקף מסויים של עיכובים. לאחר מכן, אם המיישמים משיבים על התנגדות מוצהרת כלשהי באיכות משופרת והעיכובים בבל זאת נמשכים וחורגים מן ההיקף הצפוי, יהיה מקום לחשר מוצדק מצד המיישמים בי או פוליטיים הם שמונחים בבסיס העיכובים, ולא ליקויים באיכות. 0 אם כן, רק במצבים נרירים ביותר התשובה לשאלה היא חד-משמעית (ה ההתנגדות מאיכות ירודה או מאינטרסים פוליטיים?). החוקרים אמנם מקבלי -. ופירושיהם של המרואיינים, אולם משתתפים שונים במקרים המצוטטים - 0 לתפוס באורח שונה מאוד את המצבים המתוארים. למרות זאת ה בהוראות של קין בדבר עיכוב צפוי, יוכלו אנשי מקצוע להגדיל 0 ו שהשיגו הפרדה נבונה בין בעיות איכות אמיתיות לבין מניעים של 7 ד זעיכוב מצביע על דרך ןז ל יק ק ח ה העי זפעןו ז ההולמת: תיקו הליקוי או - / [ן ה ו תגובה על זאינטרסים ם על אינטרסים בענין קרוב, תגובותיהם הצייתניות של המרואיינים סתרו באורח בולט החוקרים. לפני עריכת המחקר נטען כי אנשי 15וא נעדרי מודעות פוליטית 0% רן זיהו את העיסוק במשחקים, ועוד יותר מכך, אנשי 185 היו השחקנים ה ה משחקים מדווחים! משתמע מכך כי אנשי 85א אינם נאיביים לחלוטי ו ₪ זאת, השאלה עדיין עומדת: האם התמצאותם ומיומנוחם ב פוליטית, עם מתחזיות נופלות מאלה של עמיתיהם, עובדי המחלקות הפונקציונליות שפ ה 0 ₪ 1 12 "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט אם אינם (או אם הם חשים שאינם), אזו עשויה הטיפולוגיה לשמש אמצעי להגברת מודעותם הפוליטית. | למעשה, מספר מרואיינים העירו ספונטנית כי הטיפולוגית והראיון שלאחריו איפשרו לחם לראות באור חדש את פוליטיקת היישום. מכאן יתכן וראוי לאנשי 15!א ללמוד את הטיפולו- גיה ולנסות לזהות את ההתנסויות שלהם לאורה. זיהוי מניעים סמויים ואיסטרטגיות חמקמקות עשוי להוות צעד מקדים לוישום טכניקות למניעת משחקים עתידיים ולפתרו משחקים קיימים על הצד הטוב. שתי טכני" קות כאלה, כתיבת תסריטים ותיקון, הוצעו על ידי קין. עבור חוקרים: הצורך בטיפולוגיה עמידה יותר במחקר זה סיווגו המרואיינים את נסיונם האישי כמשחק כלשהו משנים עשר המשח- קים, על סמך תיאורים קצרים של המשח- קים. אף כי השימוש בראיונות לצורך הסיווג תאם את צרכיו המיוחדים של מחקר זה, מן הראוי לשאוף במחקר עתידי לשיטות יותר מדוייקות וקונבנציונליות. יכולתם של אנשי 5 לזהות במחקר הנוכחי את המשחקים השונים מצביעה על כך שניתן אולי להשת- מש בהצלחה בשיטות כאלה גם אם לא יפיקו דוגמאות כה עשירות כפי שהשיגו הראיונות. נושא אחר הקשור בסיווג התבהר במהירות לחוקרים במהלך בדיקת תוצאות הראיונות. המדובר במידת הסוביקטיביות של סיווג המשחק על ידי המרואיין. ניתן היה לסווג רבים מן המשחקים כדוגמאות של יותר מסוג אחד. ברור, אם כן, שהטיפולוגיה אינה גוטה לחסכנות וצמצום. נושאים אלה מצביעים על הצורך בטיפולו- גיה חדשה. הבסיס התיאורטי שלה יהיה בעל דרגת חשיבות עליונה. (למרות בהירו- תו של הבסיס התיאורטי של עיסוק במשחד קים, בסיסה של הטיפולוגיה הקיימת אינו ברור). על טיפולוגיה חדשה מעין זו יהיה להיגזר מתוך תיאוריה חדשה או קיימת ולהיות ברת אימות באמצעות נתונים אמפיריים. גורמים פוטנציאליים עשויים לחוות את בסיסה, במקום השפעות ותוצד אות שונות ומשונות. על הטיפולוגיה יהיה להתאים לגיוון ולעושר של התנהגות בין-אישית. יהיה עליה להתיי" שב עם העובדה כי משחקים ניתנים למשחק על ידי כל הגורמים, טימולטנית וכן בזה אחר זה. יתר על כן, היא עשויה לספק רמה גבוחה ביותר של שימושיות. היא עשויה לסייע לחוקרים להיטיב להבין את הפוליטיד קה של פיתוח ויישום. חשוב מכל, היא עשויה להצביע על דרכי מניעה ופתרון של משחקים. מייקל ר. מיינלי, דייויד ר. מילר תכנון אסטרטגי למערכות מידע בחברת הרכבות הבריטית טבנולוגית מידע (11) מסוגלת להעניק לחברות יתרון תחרותי או לנתץ אותן. השימוש המוצלח ב-11 מצריך תכנות אסטרטגית למודע המתיושרת עם קווי המטרה של העסק, מזהה בבירור את צרכי המידע שלו, ומדרגת את הזדמנויות ה-11 הפתוחות בפניו. המחברים מתארים גישה המתארת סיסטמטית את צרכי המירע של עסק נתון ואת סדר העדיפויות שלהם מבחינת תרומת המידע לתמוכה באיסטרטגיה הכללית של העסק. התהליך מייצר תכנית אסטרטגית למידע הבנויה באורח המאפשר את בחינתן מחדש ועדכונן של המסקנות, במרווחי זמן קבועים. מאמר זה מתאר מתודולוגיה פרגמטית ששימשה את המחברים להפקת תכניות אסטרטגית למידע לחמש מחלקות בחברת הרכבות הבריטית. התכונות המיחדות שיטה זו טמונות בכך שהיא מספקת: + דרך יעילה לזיהוי צרכי המידע של העסק בפרק זמן קצר, תוך עבודה עם ההנהלה הבכירה; + תוצאות מובנות, ניתנות לבחינה, המובָנות בנקל להנהלה; + יכולת להשתמש ביעילות בעובדים שעשויים להיות חסרי נטיון בתכנון אסטרטגי למידע. יישומי 11 הם בדרך-כלל מורכבים והשלכות היישום של 11 הן מרחיקות לכת. לעתים קרובות מזוהות הזדמנויות בהיקף רחב יותר מן המשאבים שהועמדו לרשות יישומן. נדרשת תכנית מידע על מנת להקטין למינימום את סיכוני הטכנולוגיה החדשה, לזהות הזדמנויות 11 התומכות בעסק, ולדרג את הזדמנויות ה-11 על פי הרווחים שיפיקו והמשאבים שבנמצא. רצוי שתכנון מידע יזהה את תחומי היישום העתידיים, תוך הצבעה עבור כל תחום על האמצעים, הארגון והצוות הדרושים ליישום ההזדמנויות באותו תחום. תכנון מידע צריך גם להאיר הזדמנויות חדשניות העשויות להפיק רווחים גבוהים במאמץ מצומצם, או לסייע בהתמחות העסקית. אם כן, תכנית מידע כוללת הזדמנויות 17 המדורגות על פי סדרי עדיפות עסקיים, בצד צעדים מוצעים למימוש ההזדמנויות. מתודולוגיה היא תהליך שיטתי להשגת מטרה כלשהי, במקרה זה, תכנית מידע. על המתודולוגיה לנצל קבוצה סטנדרטית של כלים וטכניקות. חשיבות המתודולוגיה מנקודת התצפית הניהולית הוא באספקת האמצעים המסייעים לתכנון, בחינה ובקרה של הפרוייקט. המתודולוגיה עוזרת לפרויקט להשיג את מטרתו בכך שהיא מציבה דרך אפשרית ברורה להתקדמות, מגלמת את עצתם של בעלי הנסיון, מיקל מיינלי הוא מנהל לטכנולוגית מידע בבינדר את המלין/ב.ד.או. דיזויד מילר הוא מנהל לאסטרטגיה, בענף מערכות מידע וטכנולוגיה, בחברת הרכבות הבריטית. .1 ת31118 41 5751615 תסווהחה0/ח1 זס] קתותחג[ 517910816 4 .סא 21 .| .קתוחחה|2 6קחג קחס.1 -זטווקוא .₪ טוצהכ] ,ג[טחוגוא .א [סגתסווא ע .ח0ו55וחז6ק על 5[8160ה 178‏ .1988 מירע המאורגן בשיטתיות עושה הרבה מאוד למען אלה שיכולתם מספקת ומציעה כלים לניתוח ובדיקה של מצבים שונים. פיטר פ. דרוקר מדגיש את חשיבות השימוש במתודולוגיה, בלבד; הוא מעניק להם יעילות מסויימת. הוא עושה הרבה יותר למען בעלד היכולת הטובה; הוא מעניק להם מצויינות. ואולם, יישומה של השיטה חייב להיעשות מתוך הבנה כי שום 'ספר בישול' לא יספק פתרון מלא, דהיינו, על היישום להיות גמיש ומעשי. כפי שדרוקר ציין גם, אף ספר לא יהפוך חמור לחכם או חסר-יכולת לגאון. חברת הרכבות הבריטית חברת הרכבות הבריטית היא ארגון גדול הנתון בתהליבי שינוי. במהלך השנים האחרונות, ההנהלה אורגנה מחדש כמטריצה של יחידות עסקיות. באחריותן של חמש המחלקות - מטענים, בין- עירוני, חבילות, ערי שדה ורשת דרום-מזרח, להגיב על דרישות השוק ולהשיג יעדי עלות/תועלת. התפקידים, למשל, הנדסה אזרחית, הנדסה מיכנית והנדסת חשמל, ביצועים, איתות ותקשורת, יחד עם חמשת האיזורים, אחראיים לאספקת השירותים הדרושים למילוי יעדי המחלקות. מטרת מחקרם של המחברים היתה להכין תכנית מידע המזהה את צרכי המידע החשובים ביותר של כל אחת מחמש המחלקות, על מנת לאפשר: + נקיטת פעולות מיידיות למילוי צרכי המידע של מחלקה שבה ניתן לחולל שיפורים תוך זמן קצר; + זיהוי הזדמנויות 11 וחיבור דירוגים ראשוניים לצורך הערכתם לאחר מכן; + בחינה של צרכי המידע של כל חמש המחלקות יחר, על רקע דומה, על מנת לקבוע את סדרי העדיפויות לפיתוח לטווח ארוך של מערכות מידע, תוך שימוש בבסיס משותף. הצורך בתכנית מידע זוהה בסקר שהושלם ב-1985 על ידי ענף מערכות מידע וטכנולוגיה. מנהל האיסטרטגיה מונה באוקטובר 5 וערך ניתוח ראשוני שהצביע על כך שהפוטנציאל הבלתי ממומש הגדול ביותר, בתוך חברת הרכבות הבריטית, למידע משופר מצוי במחלקות. בקצרה, המחלקות סברו שהן חסרות את המידע הנחוץ להן לצורך ניחול עסקיהן. היה צורך בהשגת תוצאות מהירות. בכך שיגדירו את צרכי המידע, יועדו מחקרי המחלקות לסייע בהאחדה של מאמצי מערכות המידע על פי סדרי העדיפויות וכיוון העסק. ששה אנשים נכללו בצוות המחקר; שלושה מארתור אנדרסן ושלושה מחברת הרכבות הבריטית. איש צוות אחד מארתור אנדרסן ואיש צוות אחד מחברת הרכבות היו חברי צוות בכירים שהשתתפו בפגישות מנחות שהותוו על ידי צוות המחקר, וקבעו את תקני האיכות. עבור שתי המחלקות הראשונות, שאר חברי הצוות עבדו בזוגות של יועץ ניהולי אחד ועובד אחד מחברת הרכבות, "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 13 וי השייך לצוות. כל זוג קיבל מחלקה וכן מטרה של הפקת תכנית מידע בשיתוף עם הנהלת המחלקה. חברי צוות חברת הרכבות הבריטית, שקיבלו זמן קצר לפני-בן תפקיד של שירות מנהל האיסטרטגיה, היו בעלי נסיון מועט בתכנון מידע. אחת המטרות של מערכות מידע וטכנולוגיה היה לפתח מיומנויות בתכנון מידע על מנת שניתן יהיה בעתיד לבחון מחדש ולעדכן את תוצאות המחקר. עבור שלוש המחלקות הנוספות, עבד הצוות של חברת הרכבות באופן עצמאי, וערך את המחקרים בני ששה השבועות עם סיוע מינימלי של יועץ ניהולד. הגושה והיעדים הדרישות מהמחקר היו: + שישקף תפיסה נבונה של העסק, המכסה מגוון רחב של ביצועים שנצפו במחלקות ביסודיות כזאת שתבטיח תוצאות הניתנות לשיחזור; + שיתעד את התוצאות באורח מובנה וניתן לבחינה, על מנת להבטיח את אפשרות עדכונן של תוצאות המחקר; + שינקוט בגישה פשוטה על מנת להשיג תוצאות בהירות הניתנות להבנה בנקל על ידי ההנהלה הדחוקה בזמן, והניתנות לשימוש מחדש על ידי חברי צוות פחות מנוסים. התוצאות הקבילות הוגדרו מראש: + תיאור יעדיה העסקיים של כל מחלקה, כולל גורמי הצלחה קריטיים וקבוצות קריטיות; + תיאור צרכי המידע, כולל מודל נתונים מדרגה גבוהה; + זיהוין ודירוגן של הזדמנויות ה-11; * זיהוים של איזורי מפתח שיש לטפל בהם בתוך המחלקות הנפרדות ועל פני כולן יחד. מתודולוגיה על מנת להקטין למינימום את הסיכונים הכרוכים בעבודה עם צוות בלתי מנוטה, התמקרה ראשית העבודה בפיתוח שיטת עבודה שתהלום את הסביבה של חברת הרכבות הבריטית. יש שני גורמי הצלחה מרכזיים בשימוש במתודולוגיה: יישום ההלוכים הנבונים והידיעה מתי להפסיק. כאשר נבחרים כלים בלתי הולמים, עלופ המחקר לבזבז זמן יקר ולהוביל אפילו לבלבול, אי-עצירה בנקודה ה עלולה לבזבז מאמצים וכן להטות את תוצאות המחקר כיוון מסוים. ידיעת רמת הפירוט והמאמץ הנדרשים להפקת תוצאה איכותית טמונה בעיקר בהכרתם וניהולם של האילוצים החלים על המחקר ובניצול נטיון קודם. ל ששימשה את המחקר הנדון פותחה במשותף על ידי יועצי ה ארתור אנדרסן ושות' וחברת הרכבות הבריטית. בסיטה ה אורטי של השיטה שאב משני מקורות. המקור הראשון היה שיטת -. של ארתור אנדרסן לתכנון מידע. ראוי לציון בי עבודתר ש מייקל א'. פורטר, במיוחד בנושא 'מידע לצורך יתרון תחרותי', היווה יסוד לחלק ניכר משיטת תכנון המידע של ארתור "מעשה חושב" אפריל 9 ניסן תשמ"ט אנדרסן. ג'ון סי. הנדרסון הציג לפני כן את עבודתם של הנדרסן ושות' בפני חברת הרכבות הבריטית, ועבודה זו סיפקה קלט שני חשוב בגישה שננקטה. שיטה משולבת נדרשה כדי למלא את יעדי המחקר בסביבה כשל חברת הרכבות, שבה קיימים ביצועים רבים ושונים, יחידות עסקיות מגוונות הנבדלות גם בסוג האקלים התחרו- תי, ובעיות של גודל ורוחב שאינן מאפשרות מחקרים יסודיים כוללים. 300/1וד5וא סיפקה את המבנה הפרוצדורלי הבסיסי וכן מבחר של כלים לניתוח עסקי הממוקדים ב-11. השיטה מתחילה מהבנה של העסק וצרכי המידע שלו, ומובילה ליישום מערכות מידע התומכות בצרכים אלה. השיטה מסווגת את עבודת ה-11 כראשונה מבין ארבעה פלחים, כשאחריה תכנון המערכות, התקנת המערכות והתמיכה במערכות הייצור. המתודולוגיה רחבת היקף וחובקת את בל עבודת טכנולוגית המידע, ומגלמת את נסיונו העשיר של גוף מייעץ גדול. היות שמוקד השיטה הוא יישומן של מערכות, הוא סיפק בסיס טוב לתחילת תכנונה של שיטת תכנון מידע עבור חברת הרכבות הבריטית. הנהלים שננקטו במהלך המחקר בחברה מוצגים בתכנית עבודה לדוגמה עבור מחלקה אחת (ראה תרשים 1). לסיכום, כל מחקר כלל שלושה חלקים עיקריים: * הבנת העסק; + זיהוי צרכי המידע; *+ דירוג הזדמנויות ח-ז1. ו בחר בכלים הולמים לכל חלק, כשהוא נזקק למיגוון רחב של כלים אפשריים לניתוח עסקי. השימוש בכלים סוכם (ראה תרשים 2) ויידון בהמשך. רמת הפירוט נקבעה בעיקר על פי משך המחקר, המשאבים העומדים לרשותו, הצורך בהשגת תוצאות מהירות, כמות המידע המיידי שבנמצא, וכן על סמך הנסיון. תרשום 1: תכנית העבודה ראיונות והערכת המצב הנוכחי ניתוח יעדים עסקיים (קברצות קריטיות) וצרכי מירע קבוצת מיקוד 1 - אישור עסק ראיונות עוקבים ואיסוף מידע ניתוח חזיהוי של. הזדמנויות טכנולוגית מידע קברצת מיקוד 2 7 הטכמה ודירוג דיווח ומסירה להנהלה ראיונות ניתוח - מודל חמשת הכוחות, שרשרות ערכים קבוצת מיקוד 1 - אישור עסק קבוצות קריטיות מודל נתונים ברמה גבוהה תרשים 2: התהליך והכלים = שו | ו מש ]1[ הזדמנויות טכטולוגית מידע פוטנציאליות קבוצת מיקוד 2 - הסכמה ודירוג הבנת העסק זיהוי צרכי מידע דירוג הזדמנויות טכנולוגית מידע בעיה מסורתית בתכנון מידע הוא הוצאת צרכי המידע ממנהלים עסקיים וקישור בין צרכים אלה לבין האיסטרטגיה העסקית. השיטה המשולבת המתוארת כאן השיגה זאת תוך זמן קצר. שיטות רבות נעצרות בנקודה שבה זוהתה האיסטרטגיה העסקית, הנתמכת על ידי יערי העסק וגורמי ההצלחה המכריעים, ואינן מגדירות את צרכי ה117 הנובעים מאיסטרטגיה זו. עבודתו של הנדרסון על קבוצות קריטיות סיפקה מסגרת תיאורטית לזיהוי ואימות צרכי מירע, המתחילה מבחינה של איסטרטגיה עסקית ומביטוי האיסטרטגיה במונחים שהם מובנים הן להנהלה והן למומחי ה-11. יתרונה העצום של גישת הנדרסון בכך שההנהלה מתבקשת לחשוב בלשון העסק שלה ולדרג את הגורמים העסקיים; תוצאות המידע של הגורמים הללו ניתנים לזיהוי על ידי צוות המחקר ולאחריו לבריקה ואשרור של ההנהלה. תוך שימוש בקבוצות קריטיות, מתבונן הנדרסון בהגיון המובלע באיסטרטגיה העסקית ובדרישות שיש למלאן על מנת להצליח. קבוצה קריטית כוללת שלוש תתדקבוצות, קבוצת גורמי הצלחה קריטיים, קבוצת הנחות קריטית וקבוצת החלטות קריטית. כל אלה, יחד עם צרכי המידע, קשורים ביניהם בקשרי גומלין (ראה תרשים 4). גורמי הצלחה קריטיים הם אותם דברים שחייבים להתפתח כהלכה על מנת שהעסק יצליח והם קשורים ישירות ליעדים האיסטרטגיים. הנחות קריטיות הן ההאמנות המשותפות שעליהן מבוססת האיסטרטגיה העסקית. החלטות קריטיות הן ההחלטות ההכרחיות להשגת גורמי ההצלחה הקריטיים. המידע דרוש לצורך בחינתן ואימותן של ההנחות. המידע הכרחי לצורך קבלת החלטות, ומידע טוב יותר צריך להוביל להחלטות טובות יותר. המידע דרוש גם לצורך מדידת הצלחת העסק. זיהוין של ההנחות הקריטיות, ההחלטות הקריטיות וכן גורמי ההצלחה הקריטיים מוביל הישר לזיהוי המידע הדרוש לאימות, הערכה ומדידה של כל אחד מן המרכיבים הללו, בהתאמה. יתרה מזו, דירוג ההנחות וההחלטות במונחי החשיבות שלהן לעסק מסייע לקבוע סדרי עדיפויות עבור הזרמנויות המידע התומכות בהן. תרשים 3: דוגמת שרשרת ערכים תשתית החברה שי 7 4 ]] / ניהול משאבי אנוש [ פעילויות --=--1, ---4-- + + בשויו תמ | פיתוח טכנולוגיה ו 0 , [ ו שוליים ומכירות | כלפי חרץ 1 | רכש | [ שירות | שיזוק | לוגיסטיקה | ביצועים | לוגיסטיקה בלפי פנים 4------- פעילויות ערכבים עיקריות "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 15 16 תרשים 4: קבוצות קריטיות 'מדד' גורמי הצלחה קריטיים צרכי מידע צרכי מידע צרכי מידע כלים וטכניקות לאחר שנקבעה מתודולוגיה כוללת, חשוב היה לבחור בכלים שיתמכו בגישה המשולבת. לרשות מתכנן המידע עומד מיגוון של כלי ניתוח. כמות הכלים המוצעים היא כה גרולה עד שאחת המיומנויות של מתכנן המידע היא בחירת הקבוצה המתאימה למטלה הנתונה. כלים אינם תחליף לחשיבה בהירה ואבחנה טובה, אך הם מסייעים בארגון הרעיונות שבנמצא באותו זמן. בכל שלב חייב מתכנן המידע להבין את הסיבות לשימוש בכלי הניתוח, להיות מודע לכך שמרבית הכלים שינצל הם איכותיים, ולעצב מחדש כלום אלה בעת הצורך לפי המצב המיוחד. שימוש"יתר בכלים הוא שגיאה נפוצה של מתכננים חסרי נסיון, הגורמת לבזבוז זמן ולהדגשים מוטעים. יש לבחור בכלים לתכנון מידע תוך התחשבות בשתי נקודות ראשית, על הכלים להבהיר. לעיתים קרובות מדי קורה שכלים מערפלים עוד יותר מצב שהוא מעורפל ממילא, תכנון מידע מצריך כלים המספקים תוצאות מובנות. מספר כלים ישמשו כל מחקר בתכנון מידע ובל אחד מהם יספק נקודת מבט שונה. כלי המספק תוצאות דו-משמעיות מסבך את המצב. בכלים פשוטים, אם כך, מגלים כוחות סמויים. שנית, על הכלים להיות קלים להבנה. על כלי תכנון המידע להיות מוסברים ללא הרף למשתתפי המחקר ולמקבלי תוצאותיו; בהיותם פשוטים הם מחייבים פחות מאמצי הסבר. תכנית מידע מוצלחת היא תכנית מידע שיושמה. על מנת להשיג יישום, נחוצה השתתפותם ותמיבתם המלאה של בל הצוות ואלה יינתנו רק לתכנית שחכל מבינים אותה. קבוצות קריטיות, למשל, הובנו בנקל על ידי משתתפי המחקר והסבירו בבהירות את הסיבות שמאחרי צרכי המידע. בין הכלים ששימשו לתכנון המידע בחברת הרכבות הבריטית, ושיתוא- "מעשה חושב" אפריל 9 ניסן תשמ"ט רו להלן היו: + ראיונות + קבוצות מיקוד + מודלים של חמשת הכוחות + שרשרות ערכים + קבוצות קריטיות + מודלים גבוהי רמה של נתונים (1066!5א 281 |שצטו 8₪פ:11) + הזדמנויות פוטנציאליות של טכנולוגיות המידע + דירוגים. ראיונות ראיונות הם נקודת המוצא ההכרחית לתכנון מידע. במחקר קצר, במעט כל המידע מושג באמצעות ראיונות ודיונים קבוצתיים. מיומנותו של מתכנן המידע טמונה בארגון ראיונות ודוחות של שיחות על מנת להגיע לתכנית. חשוב לתכנן ראיונות בתשומת לב, לערב מרואיינים בקבוצות מיקוד בעקבות הראיון, להתכונן לראיונות בזהירות ולקלוט את התוצאות באורח מובנה. במחקרים שלנו בני ששת השבועות, הוקדשו שבועיים לראיונות עם 8 עד 12 מנהלים בכירים. המרואיונים נבחרו על מנת להעניק תמונה כללית מקיפה של הארגון ולא על מנת לכסות את העסק כולו לעומק. אדם מתוך הארגון בעל התמצאות טובה בחר את המרואיינים ודאג לתיאומים. לפני הראיונות חברי הצוות קראו את כל הספרות הקיימת, כולל התכנית העסקית והדוחות השנתיים. המראיין הכין סדר יום, קבוצת שאלות יסוד, טיוטת מבנה של דוח ראיון ומספר נושאים מעוררי שיחה. רצוי שמתכנן המידע יזכור כי היעד הוא להגיע להבנת האיסטרטגיה העסקית ולא לבקר אותה. הדוח שנרשם בראיון היה מובנה ועותק אחד נמסר למרואיין לקבלת הערות. דוח זה סיכם יעדים עסקיים, גורמי הצלחה קריטיים, הנחות קריטיות, החלטות קריטיות, צרכי מידע ותיאור הסביבה העסקית. הדוח היה מובנה באורח שאיפשר שילוב נוח של המידע שנאסף בכלי הניתוח, שנוצלו לאחר מכן. הצוות חייב היה להכיר מראש את תפקידי הכלים בשיטה ולהיות מסוגל להסביר את השיטה למרואיי- נים. מיומנויות ראיון טובות היו הברח. הראיונות בנו את התשתית לקיומן של קבוצות מיקוד מוצלחות בכך שהסבירו למשתתפים את מטרות המחקרים ואת תפקידיהם. קבוצות מיקוד מטרת קבוצות המיקוד היא לנצל מידע משולב ולהגיע לתמימות דעים. מירע משולב מתבטא במהלך דיון או במהלך זריקת רעיונות 0 ניתן להציג ניתוחים ראשוניים על מנת לעודר - ההסכמה מושגת על ידי סקירת מיגוון הדעות ודיון בתוצאות ה דעה משותפת. הכנתן של קבוצות מיקוד היא גורם ע. על המסגרת לחיות גמישה, להציג לדיון נקודות מעניינות, ולעשו ת שימוש בהפעלה של המשתתפי אירועים, כמו משאלים ותרל ל פים באמצעות השיטה כוללת שתי קבוצו : אחרי הראיונות והנותן |בוצות מיקוד. הראשונה נערכת ח הראיוני, על מנת לאשר את תפיסת הצוות לגבי יעדי העסק, הקבוצות הקריטיות וצרכי המידע. בפועל נמשכת הפגישה הראשונה יום אחד. בין הפגישות מתקן הצוות את החומר שבידיו, לאור הדיון שהתקיים בפגישה הראשונה. ראיונות נוספים נקבעים להבהרת נקודות שבהן הצוות אינו מבין את בעיות עסק, או שדרוש בהן מידע נוסף על מנת להגיע להערכה ראשונית של הזדמנות 11. הפגישה השניה נמשכת בדרך כלל חצי יום. בפגישה זו הצוות מציג את הניתוח המתוקן שלו. כוונת הדיון להגיע להסכמה ולזהות את צרכי המידע שבעדיפות גבוהה. קבוצת המיקוד השניה מסתיימת בדירוג של הזדמנויות 11 ומגיעה לקבוצת מסקנות ראשונית של המחקר. מודלים של חמשת הכוחות פורטר מתמקד באופן בו משפיעה הסביבה התחרותית על חברה. עבודתו סיפקה לצוות כלים נוספים לניתוח עסקי, חומר עזר ורקע. כל מחלקה פועלת בסביבה השונה משל האחרות. לדוגמה, במחלקות מסויימות יתכן דגש על בקרת עלות, או לחילופין, רגש על הגדלת הכנסות. מחלקות עשויות לספק מוצרי צריכה או מוצרים "תפורים במיוחד" למספר מצומצם של לקוחות. מחלקות עשויות לפעול בתוך שווקים תחרותיים ביותר, או בתוך שווקים מבוקרים ומוסדרים מאוד. עבודתו של פורטר נתנה לצוות אמצעים למיון היחידות העסקיות בתוך חברת הרכבות הבריטית ולזהות את האיסטרטגיות שלהן, את יעדיהן ומטרותיהן, בהתבסס על איפיונים העולים מתוך ניתוח תחרותי וניתוח שרשרות ערכים. פורטר קובע כי סביבתה העסקית של תעשיה תלויה בחמישה כוחות יסוד: קונים, ספקים, יריבים ותחליפים אפשריים ומתחרים בתוך התעשיה. איסטרטגיות התחרות הן האמצעים שבעזרתם מכריע ארגון כלשהו את הכוחות המתחרים בו או מתגונן בפניהם. ניתוחי כונות מתחרים מאירים את כוחו של ארגון נתון ואת חולשותיו, מראים היכן מסוגל שינוי מסויים להפיק תוצאות משמעותיות, ולהצביע על נטיות המציעות הזדמנויות חשובות או מציבות איומים חשובים. מודל חמשת הכוחות הוא דרך טובה לתעל רבות מתוצאות המחקר מתוך הדוחות לתוך הנחות קריטיות מובנות. לדוגמה, כל צורך במידע ניתן לסיווג כמסייע בבקרה העסקית על אחד מחמשת הכוחות, או מערכות ה-11 הקיימות ניתנות לדירוג בהתבסס על יכולתן לסייע במאבק העסקי באחד מחמשת הכוחות. שרשרות ערכים שוב, בעיקר בהתבסס על עבודתו של פורטר, שרשרות ערכים מספקות אמצעי לזיהוי מקורות והזדמנויות ליתרון תחרותי. שרשרות ערכים מספקות אמצעי לבחינה שיטתית של העסק. הן מהוות, כנראה, את הכלי המורכב ביותר ששימש את השיטה וחשוב, במהלך השימוש בהן, להתמקד ביעד של השגת צרכי מידע. יש להשתמש בשרשרות ערכים (ראה תרשים 3 כדוגמה) על מנת להשיב על שאלות, פעילות אחר פעילות. האם קיימת הזרמנות להגדיל את הערך המוסף על ידי פעילות? האם קיימת הזדמנות לצמצם את עלותה של פעילות נתונה או לוותר עליה לגמרי? האם קיימת הזדמנות לנצל פעילות מסויימת לצורך דיפרנציאציה של ב 22 7 העסק (למשל, כרטיסי אשראי של לקוחות)? האם יש הזדמנויות 11 בתוך פעילות נתונה? יש דרכים רבות לבניית שרשרות ערכים. אלה שהיו שימושיות היו פעילויות בשרשרת הערכים בהשוואה לשיקולי הקניה של הקונה (למשל, אילו פעילויות מסייעות באספקה מהירה?); שרשרת הערכים כנגד שיקולי המכירה של הספק (למשל, האם יש פעילויות המיטיבות להתבצע על ידי הספקים שלנו, כגון בדיקת המוצר הסופי); שרשרת הערכים של העסק בזיהוי אחוזי עלויות (למשל, אילו פעילויות מראות את הפוטנציאל הגדול ביותר לחסכון?); ושרשרת הערכים המבדילה בבהירות בין פעילויות יסוד לפעילויות תמיכה. ניתוח בשרשרות ערכים מסייע בזיהוי המידע הדרוש לביצוע פעילויות ומסוגל לזהות פעילויות הסובלות ממחסור במידע, כגון מחלקת שיווק ללא מידע על הכנסות, הממוין על פי מוצרים. שרשרות ערכים ניתנות לתיבנות בעזרת מודל חמשת הכוחות של פורטר, לדוגמה, שיקולי קניה של הקונה משמשים לזיהוי פעילויות המסייעות לחברה להוסיף ערך ולטפל בכוחות הקניה. קבוצות קריטיות הדרך הטובה ביותר להמחשת קבוצת גורמי ההצלחה הקריטיים, ההנחות הקריטיות וההחלטות הקריטיות היא באמצעות דוגמה. לעסק עם יעד של הגדלת הכנסות עשויים להיות מספר גורמי הצלחה קריטיים, התומכים ביעד זה, כולל הגדלת מספר הלקוחות והשגת גידול בהוצאות של כל לקוח. יתכן שהונחו מספר הנחות כגון, ברשות הלקוחות יש כסף נוסף להוצאות, או הפרסום מגדיל את מספר הלקוחות. לבסוף, החלטות אפשריות עשויות להיות: אילו סכומי כסף יש להוציא על פרסום? או כיצד ניתן להשפיע על לקוחות להעדיף את שירותינו? דרוש מידע למדידת גורמי ההצלחה. יש כמות גדולה של מירע פוטנציאלי, לדוגמה, מספר הלקוחות בכל תקופה נתונה, הוצאותיהם הממוצעות וההכנסה לפריט. דרוש מידע לאימות הנחות. אם להמשיך בדוגמת ההכנסות, האימות עשוי להיות תלוי במידע, כגון ההכנסה הממוצעת של הלקוחות או הקשר בין מספרי הלקוחות ומסעות הפרסום. המידע מסייע בקבלת החלטות. החלטות עשויות להיות תלויות במידע כגון תקציב הפרסום או גודל המשרה הנוכחית של אנשי המכירות. קיימות כמויות עצומות של מידע העשוי לסייע במדידת גורמי ההצלחה, לאמת הנחות או לעזור בקבלת החלטות. בפועל, יש לשמור על גודלה המצומצם של כל קבוצה קריטית, ולהוציא מתוכה סעיפים רחבים מדי, כמו 'מירע הכנסות'. יעד מתקבל על הדעת הוא כתריסר סעיפים חשובים, שהוסכם עליהם בדיוק בקבוצת מיקוד. מודלים גבוהי-רמה של נתונים טכניקה סטנדרטית בניתוח מערכות, שביצועה היסודי עבור ארגון גדול נמשך זמן רב, מידול נתונים, מסוגל להוסיף למחקר אם הוא מבוצע ברמה גבוהה. יעדו של מידול הנתונים הוא זיהוי ישויות נתונים, לדוגמה, מידע עלויות קטרי רכבת, או מידע לוחות זמנים וקשריהם ההדדיים, במנותק ממערכות המידע הקיימות. מודלים כאלה מספקים תמונת נתונים המסייעת למתכנן המידע לתאר "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 17 88 תרשים 5: דוגמת מודל נתונים ברמה גבוחהה פונקציה מידע מחשבים הסדרים פרטיים מידע מכירות נוסעים מידע מכירות מטענים מכירות חבילות מטענים תחומים שבהן המונחים מעורפלים (לדוגמה, האם המילה "רכבת" פירושה קו שירות בין שתי נקודות, השירות המקושר לקטר בקטע בלשהו של המסע, השירות המקושר לתנועת הקרונות? וכו'). מודלים גבוהי רמה של נתונים מאפשרים למנהל העסקי מבט כולל, מובנה של צריכת המידע שלו ושל הקשרים ביניהם. היות שתוצאות תכנון המידע ישמשו את צוות המערכות, מודל הנתונים מציב שפה משותפת לרוחב הארגון, לתיאור ישויות נתונים. מודלים כאלה ניתנים לפיתוח במהלך דיון קבוצתי, אם בוצעה הכנה מספקת קודם להגדרת הישויות ובניית הקשרים הראשוניים. מוצאים ישויות באמצעות בדיקת הדוחות של הראיונות ומציאת סעיפים שאודותי- הם ההנהלה מבקשת מידע. יש לשמור על קיצורם של מודלים גבוהי רמה, בניגוד למודלים מסורתיים בניתוח מערכות. רצויות פחות מ-50 ישויות על מנת לעשות שימוש במודל בדיון קבוצתי. על הישויות במודלים גבוהי רמה לכסות את כל צרכי המידע שזוהו במהלך המחקר. בעת שילוב המודלים השונים, על מנת ליצור תמונה מאוגדת של יבולה למדוד מכירות לפי לקוח, תוך אימות ההנחות לגבי תקופות שיא וחיזוק ההחלטות בנושאי דרגות ציוות. גישה זו, ובפרט השימוש בדירוג, נועדה להוביל אותנו להתעלמות מהזדמנויות בסרר עדיפויות נמוך. הצלבה נרחבת (ראה תרשים 6) מאירה הזדמנויות חופפות, מבטלת את אלה שהן בסדר עדיפות נמוך או זניח, וממקדת תשומת לב בסעיפים שיוסיפו לעסק באורת משמעותי. היא גם מסבה תשומת לב לצרכי מידע או ליעדים עסקיים שנשכחו במהלך הדיונים בהזדמנויות מעניינות יותר אך בלתי חיוניות. השיטה נשענת על היכולת להראות כי הזדמנות 11 המופיעה בתכנית המידע תומכת ישירות בצרכי מידע וביעדים עסקיים. הצלבה מסייעת בהצגת מצב זה בבהירות הראויה. תרשום 6: הצלבה. 7 = דוגמת צרכו מידע כנגד הזדמנווות טכנולוגית מידע ישויות הנתונים, חשוב לא לאבד את הבהירות המושגת באמצעות מערכות ה ו ₪ טכניקה זו, עם השינוי בסדרי גודל. מודל הנתונים המאוגד עבור חשבונותיבינלאומים .‏ מערכת | של מש ות צרכי מידע חמשת המחלקות נבנה באמצעות הפשטה, תוך שימוש בטכניקת לת הזמנות | הנוכחי הקיבוץ שפותחה על ידי פלדמן ומילר. תחומי מידע, כגון מידע נוסעים או מידע משאבים (ראה תרשים 5), מורחבים כמודלים א חובות ואשראים המשכיים אך משמרים עדיין את ההקשר העסקי ואת הקשרים עם ל הישויות המרכזיות שבמודל מן הרמה הגבוהה. א מידע הכנסות עדכני והיסטורי הזדמנויות 11 אפשרוות ראיונות וקבוצות מיקוד יספקו רשימת הזדממויות ‏ 1]. ניתוח הזדמנויות ה-1! מתחיל בקביעת צרכי המידע המתמלאים על ידי אותה הזדמנות. לדוגמה, מערכת נקודת מבירה חדשה צריכה לספק מידע על לקוחות טוב יותר וכן יעילות מוגברת. צרכי מידע ניתנים, מצידם, להצלבה מול גורמי ההצלחה שנמדדו, ההנחות שאומתו וההחלטות ששופרו. אם להמשיך בדוגמה, מערכת נקודת המכירה מידע איכות ורמת שירות "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט דירוג על ידי אילוץ המשתתפים לדרג את טעיפי הקבוצות הקריטיות, את קנה המרה בשרשרות הערכים, את צרכי המידע ואת הזדמנויות ה-11, נעשה המחקר הממוקד יותר ותוצאות הניתוח מתחילות להתלכד. דירוג על פי גורמים עסקיים גם מסייע במספר דרכים לתהליך של זיהוי הזדמנויות בעדיפות גבוהה. + הדירוג מסייע בעידוד שיחה במהלך הראיונות וקבוצות המיקוד ומבטיח שתשומת לב ההנהלה מוסבת, גם אם קצרות, לכל הסעיפים. + הדירוג עוזר לפתח תמימות דעים תוך דיון פתוח בתוצאות. + הדירוג מספק אימות חיוני של תפיסת העסק ע"י הצוות, דהיינו הדירוגים שהם צופים חייבים להתאים די במדוייק עם הדירוגים המתקבלים בקבוצות מיקוד. כאשר קיים אימות מצומצם, הדבר מעיד כי הצוות חייב לאסוף יותר מידע או לשנות את מוקדי תשומת לבו. + הדירוג ממקד תשומת לב בנושאים בעדיפות עליונה, כלומר בנושאים שהם חיוניים באמת לעסק, והופך הזדמנויות מרשימת משאלות לרשימת פעולה. חלף כל זאת עלול הדירוג להיות גם כלי מסוכן. לא כל הדעות הן בעלות משקל שווה עקב מיגוון רחב של גורמים, כמו מעמד ארגוני או הבנת הנושאים הנדונים. לדירוג יש גם מראה מטעה של אמת מדעית. גדלי המדגמים הם קטנים, הנושאים לא תמיד מוגדרים בבירור והתשובות רק לעתים רחוקות ישירות ובהירות. במעט כל דבר ניתן לדירוג, החל מאומדני איומים תחרותיים וכלה בעלויות נצפות. פריטים מסויימים, כמו שיקולים נצפים ברכישות קונים או צרכי מידע, מרוויחים בדרך כלל מתרגיל דירוג קבוצתי בלתי פורמלי. מרכיב חשוב בהצלחת תכנון המידע הוא הבטחת השימוש הנכון בדירוג. בעזרת דירוג טוב מתרכז המחקר בנושאים הקריטיים; דירוג רע יטה מאמץ בלתי פרופורציונלי לכיוונים וסעיפים לא נכונים. בפועל, שלושה סעיפים ראויים לדירוג בכל מקרה עקב יחסי הגומלין הקיימים ביניהם - הנחות קריטיות, החלטות קריטיות, והזדמנויות דז. ניתן להטיל דירוג על עובדים נפרדים, לשלב את התוצאות, ולהזין אחר"כך את הקבוצה בשילוב לצרכי דיון, שאחריו ייכלל חדירוג המסוכם בדוח. ניתן לדרג הנחות על פי חשיבותן לאיסטרט- גיה העסקית ועל פי יציבותן (ראה תרשים 7). הנחה עלולה להיות בלתי יציבה עקב תלותה באירועים עתידיים שאינם ניתנים לחיזוי, או עקב ביסוסה על עדות ישירה מוטעה. יש שני סוגי הנחות, אלה המצדיקות בניית מערכת מידע ואלה הניתנות לאימות באמצעות מידע טוב יותר שיבול אולי להגיע ממערכת מידע. ניתן לדרג החלטות על פי חשיבותן לאיסטרטגיה העסקית ולפי היקף כר הפעולה המאפשר את שיפור המידע הקיים לתמיכה בהחלטות אלה (ראה תרשים 8). על דירוג זה להאיר תחומים שבהם תהיה מערכת המידע לתועלת. אם מערכות מידע קיימות תומכות כבר בהחלטות חשובות כלשהן, אזי מדד אחד של הצלחתן יהיה במציאת כר פעולה צר לשיפורן נגד החלטות אלה. הזדמנויות '11 ניתנות לדירוג במונחים של חשיבותם היחסית והערך שהן מוסיפות לעסק (ראה תרשים 9). בסביבה תחרותית חייב להיות קשר גומלין ישיר בין חשיבות יחסית וערך מוסף, כלומר לא צריכות תרשים 7: דירוג הנחות צידוק צידוק להשקעה נמוכה להשקעה גבוהה צידוק להיעדר השקעה או השקעה מועטה צידוק לעלות פיתוח נמוכה חשיבות 77770 תרשים 8: דירוג החלטות צידוק לעלות צידוק פיתוח גבוהה להשקעה נמוכה | מקום לשיפור צידוק להיעדר עלות או לעלות עלויות מוגדלות מועטה צירוק לעלות פיתוח נמוכה ו/או תרשים 9: דירוג הזדמנויות טכנולוגית מידע עם הנחות 28 והחלטות == 100000 ערך מוסף גבוה חשיבות יחסית נמוך "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 19 20 להיות מערכות חסרות חשיבות המספקות ערך גבוה. קושי אחד נוטה להיווצר בכך שמערכות חשובות חדשות הן עתירות עלות, עתירות סיבון וארוכות טווח. ההנהלה עלולה להיתקל בקשיים בהערכת מערכת חדשה מבלי לקחת בחשבון יישום בלתי מוצלח. כמה דירוגים נוספים עשויים לעזור בהבהרת נושא זה, לדוגמה, קצב ההחזר או דירוגים בפרקי זמן נתונים. הסיוע הגדול ביותר המופק מדירוגי הזרמנויות 11 הוא ביצירת דיון שיסכם את מסקנות המחקר על פי סדר חשיבותם. סדרי העדיפות המשתנים של עבודת מערכות המידע ניתנת לזיהוי ישיר על ידי בדיקת השינויים בדירוגים על פני זמן. על ידי הצלבה של דירוגי ההנחות, ההחלטות וההזדמנויות, מבטיחה השיטה שתהליבי 11 חשובים יושתתו מצידם על הנחות חשובות ויציבות (או יסייעו באימות הנחות חשובות, בלתי יציבות). התוצאות שיטה ישירת גישה זו עבדה היטב בחברת הרכבות הבריטית, תוך זיהוי ברור של הזדמנויות שהתאימו לתפיסות ההנהלה את צרכיה וסיפקו מבנה שטיפל בנוחות בכל רוחב הדרישות. המחקרים זיהו מספר שיפורים בטווח הקצר שיספקו צרכי מידע, החל מהמלצות פשוטות כמו הפצת עותקי דוחות נוספים וכלה בבניית מערכות קטנות מבוססות מיקרו מחשבים. על פני כל חמש המחלקות הפיקה הגישה דוחות סטנדרטיים ותמציתיים שהציבו בבהירות את המטרות שביקשה ההנהלה להשיג באמצעות מערכות מידע. הגישה היתה גמישה דיה על מנת לכלול מערכות קטנות וגדולות כאחד, מטרות ארוכות וקצרות-טווח, שינויים קטנים במערכות קיימות בצד מערכות חדשות גדולות. החשוב ביותר, הגישה עברה על פני חמש יחידות עסקיות גדולות, אוטונומיות ושונות מאוד זו מזו (המחזור הממוצע 600 מיליון ליש"ט). תוצאת לוואי בלתי צפויה מראש היתה הערכת ההנהלה כלפי הדיון והניתוח הדרושים להבנת העסק שלהם. מרביתם חשו שהם יצאו עם הבנה טובה יותר של יעדיהם העסקיים. נראה שיהיה הוגן לומר כי כמה מן הגישות האנליטיות מיושמות כיום לבעיות נוספות מלבד 11. ללא ספק הועלו במהלך הדיונים הצעות מרגשות רבות שלא היו קשורות ל-11. תוצאת לוואי נוספת היתה כי על פי רוב ננקטה פעילות מיידית להפקת רשימת מטלות עבור השיפורים קצרי הטווח שבנמצא. במקרים מסויימים, יועד עובד במשרה מלאה להשלמת רשימת המטלות לטווח קצר. ככלל, הגישה העדיפה דרכים לשיפור המערכות הקיימות על פני המלצות על מערכות חדשות לחלוטין, שכן המחקרים התמקדו בצרכי המידע שרבים מביניהם מולאו כבר חלקית באמצעות המערכות הקיימות. התוצאות העניקו הזדמנות לגיבוש דרישות המחלקה על מנת לאתר נושאים המשותפים למחלקות השונות ולהגיע לתמימות דעים בנושאים הנדונים לצורך עבודה ממוקדת יותר. הערכה חרף הצלחת השיטה בסביבה זו, חשוב להבין כי היא תלויה מעיק רה בהשקפות ההנהלה הבכירה. למרות שהשימוש בהשקפות אלה הוא "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ללא ספק הדרך המהירה ביותר להגיע לרשימה מוסכמת של הזדמנויות, ‏ הוא מתעלם בודאי מהזדמנויות העשויות לשנות משמעותית את האמצעים לעשיית עסקים. בהישענות כה רבה על המראה מן הפסגה, הגישה אינה מנצלת את כל המידע האפשרי. במאזן הבולל, עם זאת, ההנהלה הבכירה בדרך כלל מכירה היטב את העסק, וניתוח חיצוני עשוי לספק גרוי מספיק לחשיבה חדשנית. במו-כן, דרושה תמיכת ההנהלה הבכירה בכל החלטה חשובה, ומכאן שגישה שפותחה ללא השתתפות ההנהלה הבכירה והגיעה למסקנות מהפכניות, מעטים סיבוייה להתקבל על ידי הארגון. לבסוף, היות שנועצים רבות בהנהלה הבכירה, הם מוכנים לתמוך בתוצאות ולהבטיח את יישום התכנית. יתרונות הגישה: + נותנת להסבר ולהבנה בנקל; מעוררת את יישומו היצירתי של 11 על פני העסק כולו; + מטפלת בכל תחומי העסק במידה שווה, ואינה מעדיפה, למשל, צמצומי עלות על פני יצירת הכנסות, ומבטיחה שכל תחום ופעילות עסקיים ייבדקו שיטתית עבור הזדמנויות; + מסייעת בביטול כפילויות, מחסור וחוסר עקביות במידע; + מובילה להסכמה בתוך ההנהלה הבכירה שכן הגישה צומחת מתוך הצרכים העטקיים שלה וכן עקב מעורבותם בתהליך: + ניתנת לסקירה מחדש ולעדכון, במיוחד משום שהיא קובעת קוי יסוד ומאפשרת זיהוי מוקדם של נטיות, לדוגמה, הנחה העולה בחשיבותה עם הזמן עשויה להזדקק למידע תומך רב יותר לצורך אימותה; + מספקת בסיס משותף להערכת הזדמנויות על פני יחידות עסקיות נבדלות; + מתמקדת במהירות בנושאים שבעדיפות עליונה, תוך זיהוי ברור של חשיבותם ושל הסיבות מאחוריה. סיכום השיטה כוללת שלושה תחומים פרוצדורליים, דהיינו, הבנת העסק, זיהוי צרכי המידע ודירוג הזדמנויות ה-11. מנוצלים בה מיגוון של כלים הקשורים ביניהם. סוד יתרונה של גישה זו מצוי בעקביותה הפנימית. חיא מקיימת עקביות"קדימה; הבנה של העסק מובילה לזיהוי של צרכי מידע, שמוביל מצידו לזיהוי הזדמנויות 11.היא מקיימת עקביות לאחור; הזדמנויות המדורגות כחשובות צריכות לספק מידע התומך בהנחות והחלטות המדורגות בחשובות, שהן מצידן מבוססות על הבנה מאומתת של היעדים העסקיים. עקביות היא המקנה כוח לתכנית המידע. בחברת הרכבות הבריטית גישה זו היוותה דרך פרגמטית לבניית תכנית מידע מקיפה על פני המחלקות השונות. היא מנעה מצוות המחקר ליפול למלכודת של ניתוח מפורט מדי והיא הפיקה תוצאות ו מהירות על מנת לאפשר תכנון מידע איסטרטגי תקופתי. השיטה זיהתה ביעילות את צרכי המידע של העסק, הפיקה תוצאות מתובנתות המובנות להנהלה, ארגנה את התוצאות במבנים המתאי" מים ל בחינה עתידית וניצלה ביעיל ₪2 בתכנו אסטרטגי למודע. 7 ביעילות צוות בלתי-מנוסה ן א אונג' קדיד לפר למחשבה הסיכונים לציבור ממערכות מיחשוב - ולהיפ אחת ההנאות (המועטות?) של מי שעוסק בנושא מיחשוב היא הצפייה בקרבות הנער- כים מפעם לפעם בין מערכות מחשב לאנשים. למי שחונן בחוש הומור ציני ישנן הזדמנויות רבות לגחך בהנאה למראה מה שעושות מערכות מיחשוב לבני האדם ומה מעוללים להן אלה בתמורה. לנושא זה יש, אינני מכחיש, השלכות רציניות מן הפילוסופיה ועד הפרקטיקה היומית. ההנאה האמיתית טמונה לא בדיון הרציני בתופעות אלא בצפייה בהן מן הצד והעלאה בדמיון של תוספות והרחבות סדיסטיות למצבים שבהם מתקוטטים (או סתם מתגוששים) אדם ומכונה. אניני הטעם שוב אינם מחפשים את האירו- עים הקלסיים ("נא לשלם מייד המחאה ע"ס סס.ס ש"ח...) אלא את אלה שמורכבותם והשלכותיהם הבלתי צפויות מספקים הנאה והארה של הסימביוטיקה החדשה, ההולכת וצומחת לנגד עינינו. אני נחשפתי לנושא לראשונה לפני שנים ומאז אני אספן חובב של סיפורים אלה; כולם מהחיים, כולם אמיתיים ולכולם יש, אני מניח, מוסר השכל בלשהו... הטיפור הראשון, אשר לו אני חב את התעני- נותי בנושא, התרחש כאשר נשלחתי פעם לעבודה לעיר קטנה במערב התיכון בארה"ב. במפעל שבו עבדתי התפעלתי ממערך התרד אה נגד אש, ממוכן וממוחשב, שכלל חיוג אוטומטי לתחנת המשטרה המקומית (חייגד נים אוטומטיים היו אז חידוש גדול). באחד הלילות פרצה אומנם שריפה קטנה במפעל, אבל מתחנת המשטרה לא הגיע איש. בבוקר התברר כי החייגן האוטומטי חייג לתחנת המשטרה ושם הוקלטה הידיעה ע"י מזכירה אלקטרונית... הסיפור הזה מזכיר את הרעיון של דן בן-אמוץ להושיב שני מחשבי שח"מט לשחק אחד מול השני כדי שהוא יוכל ללכת לקולנוע. מאז אני אוסף. בענין זה אינני יחיד, כמובן, ובהזדמנות זו ברצוני להביא כמה אירועים באדיבותם של אנשי ה-40%1 ובמיוחד מר פטר ניומן, יו"ר הוועדה למחשבים ומדיניות ציבורית. האירועים שנאספו כאן הם ממאמר תחת הכותרת: -טקותסט תו סו[סטק 6ת1 סז פאפות 6 .א0) ות6וצץ5 701800 200 1688 (4 .סא ,13 .01 ,צסזסח 8ַהחססתוּפַת6) הכותרת, לדעתי, לא רק קצת כבדה אלא קצת לא מדויקת. כפי שנראה בהמשך, הסיכונים הם לעתים קרובות של המערכות ולא של הציבור... כיצד הפסידה אמריקן איירלינס הכנסות ב-50 מיליון דולר (מתוך עיתוני דאלאס ויוסטון, טקסס, בסבי- בות ה-10 בספטמבר 1988) חברת אמריקן איירלינס הפסידה כ-50 מיליון דולר בהכנסות פוטנציאליות משום שמערכת המיכון שלה הגבילה בטעות מכירתם של ברטיסי הנחה וכרטיסים במחיר מיוחד. בתוצאה מכך עברו נוסעים פוטנציאליים מחברה זו לחברות תעופה אחרות, בחיפו- שיהם אחר אפשרויות טיסה זולות יותר. מידע זה נמסר ע"י רוברט קרנדל, נשיא ומנכ"ל אמריקן איירלינס, בפגישה עם מומחי תעשיית התעופה בניודיורק. "הפסד ההכנד סות בא כתוצאה מפגם במערכת הקצאת המושבים החדשה של החברה, אשר הופע- לה בתחילת הרביע השני ואשר היתה מיוע- דת להביא לאופטימיזציה של מכירת מקומות. טיסה", מסר קרנדל, "המערכת פשוט לא עשתה מה שהיתה צריכה לעשות". ניהול מושבים אופטימלי משלב את השימוש בתכניות מחשב מתוחכמות הקובעות כמה מושבים בכל מטוס יימכרו בתעריפים שונים, תוך מיצוי מלוא התקבול האפשרי מכל כרטיס שנמכר. בטיסות בהן הביקוש גבוה, לדוגמה, תקצה התכנית מספר מועט של כרטיסים שיימכרו בתעריף מוזל. בטיסות פחות פופולריות תשחרר התוכנה יותר כרטיסים שיימכרו בתעריפים מוזלים, על מנת למלא את המושבים שהיו נותרים ריקים. אמריקן נחשבת למובילה (!) בתעשיה בתחום ניהול המושבים, אולם כשחברת התעופה שינתה את המערכת שלה השנה התברר שהתכנית החדשה מכילה פגם רציני. לפי דברי המומחים שנפגשו אתו, אמר קרנדל שהתכנית החדשה עצרה את מכירתם של הכרטיטים המוזלים בטיסותיה של אמרי- קן, וזאת למרות העובדה שניתן היה להציע יותר מושבים בתעריפים הנמוכים. נוסעים שביקשו לרכוש כרטיס בתעריף מוזל - טענו שבאמריקן לא היה אף כרטיס כזה זמין - הלכו למצוא אותו, קרוב לוודאי, בחברת תעופה אחרת. לוול דונקאן, סגן הנשיא לתקשורת בחברת אמריקן, אמר שהתקלה נמצאה במערכת בין 30 ל-60 יום לפני שנתגלתה, ותוקנה. התקלה התגלתה כאשר אובחנה סטיה גדולה במספר הכרטיסים המוזלים שנמכר במהלך הרבעון השני של 8 בהשוואה לרבעונים שקדמו לו... נקודות למחשבה: ו. מפעם לפעם מטרידים אותנו מומחי אבטחת-מידע בסיפורים אודות "נקמת התוכניתן", המוחק תכניות ומשמיד קבצים, וממליצים על נקיטת צעדים למיניהם. הנה תרומה צנועה למאגר אפשרויות הנקמה, בניגוד לשיטות הנקמה האחרות, במקרה זה אפילו כוונת זדון אי אפשר להוכיח... מסקנה: לעולם אל תרגיז תוכניתן העובד על מערכת לאופטימיזציה של כסף. 2< האם אפשרית מערכת בדיקה/בקרת איכות לתוכנה מהסוג הנזכר? ("בוודאי" מגחכים לעצמם ברגע זה עשרות מומחים פרועי-שיער ועיניים ‏ "צריך לבנות...") כנראה אפשרית מערכת כזו. כמה יעלה להקים אותה? האם לא יותר זול (ויעיל כמעט באותה מידה) לשלם למנין בחורי ישיבה שיאמרו תהילים? אם סיפור זה מבליט את חוסר הפרופור- ציה בין הטעות הקטנה והנזק הגדול, חכו לסיפור הבא. כיצד איבדו הסובייטים חללית (עיתוני סן-פרנציסקו, 0 בספטמבר 1988) הרוסים איבדו את החללית פובוס-ו לאחר שנטתה לכיוון שגוי תוך תנועה במסלולה לביוון כוכב מאדים. תאי השמש של פובוס-1 "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט 21 הפסיקו, כתוצאה מכך, לפעול ואיבדו את הספקם. הנטיה אירעה כתוצאה מפקודה לא נכונה ששיגר אליה אחד מבקרי הקרקע. החללית הרוסית, שנועדה לבחון את הכוכב מאדים, צוותה בטעות "להתאבד" כאשר בקר הקרקע שיגר מסר בן 20 ל-30 עמודים אשר בו תו בודד (!) הושמט בשגגה. השינוי בתכנית נדרש משום שתחנת הבקרה של פובוס-1 הוזזה ממרכז הפיקוד בקרים לאתר סמוך, למוסקבה. "השינויים לא היו דרושים אם הבקר היה עובד עם המחשב בקרים. הפקודות גרמו לפנלים הסולאריים להתמקם בזווית מוטעית, המונעת מהמצברים להיש- אר בטעינה ובעצם גורמת לחללית לאבד את כל אספקת החשמל" (מן העיתונות הנ"ל). נקודות למחשבה: 1. כמה וריאציות עוד אפשריות על נושא "הכל בגלל מסמר קטן"? 2. במה, בעצם, עולה שיגור חללית למאדים (בדולרים בבקשה, לא ברובלים)? 3. איפה נמצא היום בקר הקרקע הסובייטי? לכמה שנים? 4. ובנימה יותר רצינית: מותר להניח שתק- לות הן בלתי נמנעות וצריך להביא בחש- בון שיש תקלות המונעות את אפשרות תיקונן. מקרה זה שייך כנראה לקטגוריה זו, שכן בזמן שנדרש לאבחון התקלה התדרדר תפעול החללית במידה כזו (כתוצאה מאובדן מקור החשמל), שכא- שר נעשו נסיונות התיקון שוב לא היה "בכוחה" של החללית לבצע את הנדרש כדי "לשוב לאיתנה". כל מתכנן מערכת יודע שבמקרים כאלה צריכה השליטה לעבור, ובזמן, למערכת אוטונומית שתב- טיח קיום המערכות החיוניות עד קבלת הוראות נוספות ("עזרה ראשונה"). מה מנע מהסובייטים להעניק לחללית יכולת כזו? - קודם כל להפנות את הפנלים הסולאריים לכיוון הנבון! 5 אולי נביט לרגע בצידה השני של המשוו- אה. מה עושים אנשים למכונות? הסכיתו ושמעו... כוצד מפצחים מכונת הימורים הולנדית (הובא ע"יפ. קנופרס) בהולנד מותר, על פי החוק, לנצל בכל צורה מכונות הימורים אשר אושרו ע"י מכון בדיקה ממשלתי. חלק ממכונות המשחק בהולנד ניתן "לפיצוח" (באופן חוקי!) כתוצ- אה מתקלה בתוכנה המפעילה את המכונות. כדי לפצח את המכונות יש לבצע כדלקמן: השתמש במכונה עד שזכית זכיה משמעותית (נקרא לה "זכיה א'"). נתק את המכונה משקע החשמל לפני שהמכונה מתחילה לשלם את הזכיה. חבר את המכונה שוב לזרם החשמל. המכונה תבצע בדיקה עצמית ותשלם את סבום "זכיה א'". בכל זכיה נוספת 2 "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט תשלם מעתה המכונה את טכום "זכיה א'" ולא את סבום הזכיה האמיתי. על פי הנסיון ניתן בצורה כזו לרוקן את המכונה לחלוטין תוך שעה אחת! מקור התקלה בנסיון להגן על המהמרים במקרה של הפסקת חשמל ושגיאה בתוכנה שמסביב לאירוע כזה. נקורות למחשבה: 1. מה שמרענן ביריעה זו היא הגישה הפרגמטית: לא רק מדווחים על התופעה, גם מלמדים איך ליצור אותה. לא לרוץ. יש מקום לבולם על יד המכונות בהולנר. 2. המבונה היחידה המחלקת כסף בישראל היא הכספומט/בנקומט/בנקט. הסכום לא רציני וקשה להאמין שאפשר "לחלוב" את המכונה. לעומת זאת, נקודה מעניינת למחשבה היא ברישום הפעולה. על פי ההיגיון, מותר לרשום את הפעולה רק אם נסתיימה בהלכה (אסור לרשום פעולה אם הכסף "נתקע" בדרך). החיגיון גם אומר שמרגע שהכסף נכנס ל"מסלול ההיסע" סופו לצאת אל הלקוח הממתין. מה קורה באשר מתזמנים הפסקת חשמל (וחידוש זרם מיידית) לנקודת הזמן הנבו" נה, באשר הכסף כבר במסלול והפעולה עוד לא נרשמה?... אולי נשארים עם הכסף ביד ויתרת חשבון שלא נשתנתה?! את זאת כנראה לא נדע לעולם. ביצד מטלפנים לסנגל בלי לשלם (מתוך הוושינגטון פוסט, 6 באוקטובר, 8) "חברת. זוטוס אינטרנשיונל" קיבלה שני חשבונות טלפון על סך 75,000 דולר כל אחד. החשבונות נבעו משימוש בלתי חוקי (כנר- אה!), שנעשה אחרי שבוצעה פריצה לתוך מרכזת הטלפונים הממוחשבת של החברה! מרכזת הטלפונים של זוטוס מאפשרת ניתוב אוטומטי של שיחות נבנסות למחלקות השו- נות של החברה. הפורצים למערכת מצאו דרך לעקוף את המערכת וליצור מצב המאפ- שר לנתב שיחות נכנסות כך שתצאנה שוב בשיחות בין-לאומיות... בכמה מקרים המדו- בר בשיחות שיצאו לפקיסטן ולסנגל. מקורות השיחות אותרו בבתי עסק פקיסטניים בעיר ניו יורק... משטרת ניודיורק הבהירה לחברת זוטוט בי כדי לתבוע את הפורצים למרכזיה בתביעה פלילית יש לתפוס אותם בשעת מעשה!), הם המליצו לחברה לשלם את החשבונות ואח"כ לתבוע את "הפורצים" לדין אזרחי... קורות למחשבה: 41 בלי סוף. כולן נוגות. כולל בדבר חוכמתה של משטרת ניו"יורק. 2. האם כולנו משוכנעים לחלוטין שבמרכב- זיות החדשות והממוחשבות שהותקנו בעסק רק לאחרונה אין אפשרות לדיאג- נוסטיקה בחיוג? היתרון לוצרני המרב- זיות ומשווקיהן ברור: פחות נסיעות של טבנאים; הטכנולוגיה פשוטה וקיימת והמרכזיה יושבת ישר על קווי הטלפון. אולי יש אפשרות כזו? אולי יודעים עליה גם אחרים? אולי גם כאלח שיודעים לתכנת? מתי בדקתם לאחרונה את חשבונות הטלפון של הארגון באופן יסודי ממש? . ועכשיו לסיפור שפשטותו האלגנטית עושה אותו ליפה מכולם. כיצד מפעילים מאיץ חלקיקים? (מתוך הטן-פרנציסקו ברוניקל, 5 בספטמבר 8) מאיץ החלקיקים הלינארי, שהוקם באוניבר- סיטת סטנפורד בהשקעה של 115 מיליון דולר, נסגר סופית. המאיץ נסגר אחרי נסיונות כושלים להפעילו, שנמשכו מספר חודשים. למרות שבעצם לא אותרה כל תקלה ממשית במערכת, היה צורך להפסיק את הנסיונות להפעילה משום ש"המערכת פשוט מסובכת מדי". "על אף המאמצים הגדולים של יותר ממאה איש(!) אי אפשר היה להביא את כל החלקים המרכיבים את המערכת המסובכת הזו לפעול ביחד ולקבל איזה שהן תוצאות". מאז האביב שעבר נאבקו מפעילי המאיץ ב"סדרה אינטופית של תקלות וקלקולים באוסף האדיר של מגנטים, מחשבים, מער- כות בקרה והתקני מיקוד, עד שהתייאשו. נקודות למחשבה: 41 הוויכוח מסביב למערכות "מלחמת הכוכבים"? יש למישהו משהו להוסיף? 2. סיפור זה מחזק דעה שהשמעתי בעקבות הפלת מטוס הנוסעים האירני ע"י המשח" תת האמריקנית "וינסנס". לדעתי היה חוסר מזל כפול במערכת האירועים שהביאה להפלה האומללה, מערכת בקרת הקרב "אגיס" (המותקנת במשח- תת) מסובכת לא פחות ממאיץ החלקי- קים הנ"ל (ועולה הרבה יותר...). חוסר המזל הראשון היה שהמערכת בבלל עבדה (ראו נא הדוגמה לעיל). ענין חוסר המזל השני מתבסס על ההנחה שבדרך הטבע, כאשר מערכת מורכבת כל כך אומנם פועלת, היא פועלת באופנים בלתי צפויים. ע"פ כל הקריטריונים (ונסיוני האישי) היתה ה"אגיס" צריכה לנסות ולהפיל את המטוס על ידי ירי של טורפ" דו... ירי של טיל(!) היה חוסר המזל השני והגורלו. 5. עד כאן, קוראים יקרים, אך אל נא תתייא- שו. אם תציפו את המערכת בקריאות טלפון נרגשות או במכתבי מעריצים, אני מבטית לחזור.באחד הגליונות הבאים עם עוללות נוטפים. אוגודישראלילעיבוד אינפורמציה האגודה הישראלית לארגונומיה בינוס המנהלים הארצי מימשק אדם-מחשב ימים שלישי ורביעי כ"ה-ב"ו אייר תשמ"ט 0 במאי 1989 ההתפתחות הטכנולוגית המואצת לה אנו עדים בשנים האחרונות מעוררת את הדרי- שה למציאת דרכים לשילובם של המוצרים מדפסת לייזר יותר סוגי כתב יותר מהירות יותר תאימות לתוכנות חל דגם 1000-= מדפסת הדור השלישי 0 דפים בדקה, הדפסה חדה וברורה בשקט מוחלט, עשרות סוגי כתב בעברית אנגלית ובשפות אירופיות, הדפסת בריקוד, גרפיקה ועוד... צלצל ליעוץ חינם! הדגמה במשרדך ללא כל התחיבות מצדך. יזכזקו: רח' גאולה 12, ת"א 03-664701 הטכנולוגיים החדשניים ביעילות ובידידותיות בתהליכי עבודתנו ופעילותנו. הדרישה יצרה הכרה בתחום הנדסת האנוש אשר חשיבותו הולכת וגדלה, ובמיוחד בתחום -א] 0758א60 אגואטנ - 6 0% ד מימשק אדם-מחשב. חברו יחד קבוצת אנשי מקצוע מתחומי התעשיה, הבטחון, הבנקאות, הרפואה, מערכות המידע והאקדמיה, כדי להתחלק במידע עדכני ולהציג הישגים שהצטברו בתחום ה-1101. במהלך הכינוס תידון האפשרות לקידום הנושא של מימשק אדם-מחשב בישראל. מתכונת הבינוס הכינוס ישלב מפגש של העוסקים במקצוע והמתענינים בו, בהשתתפות מרצה אורח מחו"ל, פרופ' גבריאל סלוונדי, הנחשב לאחד המובילים בתחום ה-1161 בעולם, וכן הרצ- אות מקצועיות על ידי מומחים ישראליים. יום עיון ג 6 4 תכנון ארוך-טווח למערכות מידע באירגון 8 תכנון ארוך-טווח למערכות מידע בארגון "איים ממוחשבים", "מערכות שאינן מדברות זו עם זו", "תור עצום של עבודות פיתוח", "העדר תכנית-עבודה שנתית", "משתמשים לא מרוצים", "תוכניתנים מתוסכלים המועס- קים רוב הזמן באחזקה", "פיגור בלוחות זמנים", "חריגה מתקציב", "רכש בלתי פוסק של חומרה", "מגדל בבל של שפות תוכנה ובסיסי נתונים", "מערכות פרטיות אצל משתמשים" - כל אלה הינם סימפטומים בלבד לתופעה בולטת של העדר תכנון-אב למערכות מידע באירגון. המודעות לצורך בביצוע תכנון כוללני למערכות מידע באירגון ובהכנת תכנית-אב הולכת וגוברת בשנים האחרונות. אירגונים רבים ביצוע תכנית-אב או נמצאים כרגע בעיצומה של הכנת תכנית-אב. מטרת יום העיון להציג היבטים שונים של תכנון ארוך-טווח למערכות מירע בארגון. היבטים אלה כוללים הצגה עקרונית של הנושא, הצגת מתודולוגיות וגישות ע"י גופים שמתמחים במתן שרותי תכנון כוללני למער- כות מידע, והצגת נסיון של אירגון שחווה ביצוע ומימוש של תכנית-אב. סיום יום העיון יוקדש לרב-שיח בשיתוף הקהל. יום העיון מיועד למנהלים כלליים, מנהלי מיחשוב, מנהלים של מנהלי מיחשוב, ראשי צוות בכירים בענ"א, יועצים למיחשוב, ספקי חומרה ותוכנה, וכל מי שמעוניין/ת בגיבוש מדיניות כוללנית למערכות מידע בארגון. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 23 ימעשה חושב", לכתובתו האישית. להיות מעורב ופעיל בהצבעות, בהחלטות ובעשיה. קורא יקר, חבר אושי באיל"א זבאי: אם עדיין אינך חבר באולי"א, | | לבחור ולהיבחר למוסדות אנחנו מזמינים אותך להצטרף | האיגוד. ,"ו לל כחבר אישי. לקבל את פרסומי איל"א, כו לכבוד מזכירות איל"א ת.ד. 13009 ירושלים 91130 טופס בקשה להצטרף לאיל"א ו/או אוגוד מתמחה באיל"א כ ברצוני להתקבל בחבר אישי באיל"א (ראה הערה בסוף הטופס). ם ברצוני להתקבל כחבר אישי באיגוד מתמחה באיל"א כדלקמן: ם מו"ח - מחשבים וחינוך. ₪ איב"מ - איגור ישראלי לבינה מלאכותית. ₪ אמיא - משתמשי א1א( בישראל. ב איר"מ - ראיה ממוחשבת וזיהוי צורות. רצ"ב דמי חבר בסך שיח לשנת 1989. דמי החבר ישולמו לפי הטבלה הבאה: חברות באיל"א בלבד 30 ש"ח (כולל "מעשה חושב"). חברות באיגוד מתמחה בלבד 30 ש"ח. חברות משולבת באיל"א ובכל האיגודים המתמחים 45 ש"ח. חברות באיל"א או באיגוד מתמחה של איל"א מקנה אפשרות להשתתף בקבוצות העבורדה והדיון הבאות (נא לציין את בחירתך): ם הנדסת תוכנה כ בטיחות מערכות מידע ם היבטים משפטיים בענ"א םס שפת גא ם בסיסי נתונים ם יישומי המשרר הממוחשב ם תקשורת נתונים כ |א1)- מערכת ייצור אינטגרטיבית בעזרת מחשב ם בלשנות חישובית םס המחשב בשיקום ם ניהול פרוייקטים פרטום אישיים: שם המשפחה שם פרטי מס' ת"ז מקום עבודה כתובת. מיקור תפקיד/תואר. ו ק מחלקה טלפון כתובת פרטית. טלפון מיקוד ן נא סמן ב"א לאן לשלוח חומר) הערה: בהתאם לתקנון איל"א, בקשה לחברות אישית באיל"א צריכה להיות נתמכת בהמלצת שני חברי איל"א נא לציון את שמות הממלוצים: 4 "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט טכנוקות ג'ייומס ר. מרסד]ן, דיוויד א.פינגרו משתמשי קצה ומקצועני מערכות מידע חילופי מידע תורמים לרווחיות החברה או לשביעות רצון המשתמש? מבוא ילופי המידע בין ההנהלה של חברה נתונה לבין מפתחי 18 [ | מקצועיים מהווים גורם מכריע להפקת היתרון המירבי מהוצאות ה-15. ההתמקדות בתכנון 15 בעבר הדגישה בעיקר את שביעות רצונו של משתמש הקצה. לדעתנו דגש זה, גם אם נשמע אולי הולם, היה בעל השפעה מזיקה על איכות התפתחו- תה של איסטרטגית תכנון ה-18. גורם מרכזי כאן הוא ההשקפה כי אחת ממטרות החברה - הגדלה מירבית של הרווחים - צריכה לשמש תמרור מנחה בפעילותה. על מנת להשיג אופטימום זה, על האינטראקציה בין מרכיבים נפרדים במבנה החברה להתנהל בדרכים אופטימליות בכל המרכיבים, כולל מתכנני 15 ומשתמשי קצה. אנו טוענים לגישת מערכות הממזגת, במקום מפרידה, את פעילויות המרכיבים השונים של המערכת. שביעות רצונו של משתמש הקצה והשגת מירב הרווחים אשר מתכנן ה-18 מצליח, משתמש הקצה המרכזי, החברה, כ תהיה "שבעת רצון". אולם שביעות רצון זו צריכה לנבוע מן העובדה שתכנון ה-15 שנבחר משרת את מטרות החברה. עמדתנו היא כי יש להתייחס ל-18 כמו לכל קלט אחר המוזן לתוך תהליך הייצור של החברה. החלטות בנושאי תכנון ויישום של 18 צריכות להתקבל באותה דרך שבה מתקבלות כל החלטות ההשקעה האחרות של החברה, דהינו בהתבסס על התרומה להצלחת החברה. ו דיויד א'. פינגרי הוא פרופסור חבר לכלכלה ו-15וא באוניברסיטת אריזונה בטוסון, אריזונה. ג'יימס ר. מרסדן הוא פרופסור ויו"ר בפועל במחלקה למדעי ההחלטה ולמערכות מידע, ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת קנטקי, לקסינגטון, קנטקי. תחום המחקר העיקרי של שניהם כיום הוא התכנון האופטימלי של מערכות מידע ומערכת תומכות החלטה. זס 540986 חסוהתזס]ת1 - הסוסבזסוה] [התסופפט/סזק תקופטכ] 18 - ז050) 6 עזפחוץ .2 28906 , ת00פזג)א .5 5סחוג! ץע 7ח0ו531050001 זסא(] = זט סז הח תסופפווחזטק עט הז .1988 .14 וח6ותקבתגא 1/0310 ,6ח1101!8-תח סא ב המצב הרווח המתואר בספרות מציג את משתמש הקצה כמנהל בדרג הביניים, או כעובר מטה בחברה. מנקודת ראות זו ישנן שלוש סיבות לכך שהאינטראקציה בין משתמש הקצה למתכנן ה-15 עלולה לא להתיישב עם שאיפת החברה להשגת מירב הרווחים: ו. תקשורת גרועה וחילופי מידע לקויים הנובעים מתכנון גרוע; 2. מטרות האנשים שונות מאלה של החברה; 3 היעדר מידע או יכולת אצל עובדים מסויימים. הדרך היחידה לפתור את הבעיה השלישית היא פיתוח מיומנויות. הבעיה השניה היא למעשה מקרה פרטי של בעיה כללית יותר, בעית היחסים בין גורם מרכזי למבצע. הבעיה הראשונה היא למעשה מוקד הדיון הנוכחי. אנו מניחים כי המבצעים (משתמשי ה-15) מוכנים ומסוגלים לספק את המידע הדרוש, אולם לא נדרשים לכך עקב איסטרטגיית תכנון ה-15 שבשימוש. השימוש באיסטרטגיית תכנון 15 המתמקדת בשביעות רצון המשתמש נוטה לטשטש את מטרות הארגון לטובת רגש על פתרונות נסבלים או ברי-ביצוע. ניתן להציג מחזור חיים של תכנון מערכת (821.0 - 0766 14166 קופס חחטוץ5) המדגיש את שביעות רצון המשתמש, כגירסה זו או אחרת של הצעדים הבאים: 1. יש לקבוע מהו המוצר הסופי (המטלות שיש להשלימן) המבוקש. 2. יש להשתמש בכלים של ניתוח מערכות ותכנון (54.2) לתיאור המוצר. 3. יש לוודא קיום התיאור של שלימות, עקביות והיעדר כפילויות. 4. יש לבדוק את התיאור הלוגי עם משתמש הקצה. אם מולאו צרכי המשתמש (דהיינו, המשתמש שבע רצון), יש להמשיך; אם הצרכים לא מולאו (דהיינו, המשתמש אינו שבע רצון), יש לחזור ל"ז 5 יש לקבוע חלופה אחת או יותר לתכנון הפיזי שיפיק את המוצר הסופי. 6. יש לחשב את עלויות החלופות התכנוניות. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 25 56 7 יש לבדוק עם המשתמש את התכנון והעלויות הנלוות. אם מתמלאת דרישת עלות מול תועלת הפסר של המשתמש, יש להמשיך; אם אינה מתמלאת, יש לחזור ל"1. 8 יש להקים את המערכת. כאשר מתכנן ה-18 נצמד למהלך מעין זה, המערכת המוקפת עשויה בהחלט להשביע את רצון המשתמש, שכן היא עומדת בקנה המידה המצווה של עלות/תועלת. אולם, השלמת הצעדים המתוארים אינה מבטיחה כלל בחירה אופטימלית. היות שהתכנון נבחר מתוך תת- קבוצה מוגבלת של חלופות אפשריות, תיתכנה אפשרויות אחרות (בעלות דרגות רווח נקי גבוהות יותר) שאינן נבחנות. הדרך המהירה ביותר לערעור שביעות רצונו של משתמש היא התוודעותו למערכת חלופית הנושאת רווחים גבוהים יותר. מציאת תכנון 5! הממלא את דרישות השלימות, העקביות ומינימום העלות יחסית לתועלת, היא אולי הכרחית, אולם בשום אופן אין זה תנאי מספיק להבטחת מירב הרווחים. סוד תכנון ה-15 מצוי בעריכת חיפוש מונע מטרות על פני מרחב התכנונים ברי"הביצוע, תוך שימוש בהשגת מירב הרווחים כמטרת החברה. כיוון וחיפוש אינו עיסוק נטול עלויות, יש לקיימו רק כל עוד עולים רווחיו השוליים על עלותו. כאשר מתכנן ה-15 אינו סורק ביסודיות את קבוצת החלופות ברות" הביצוע, עלולה התוצאה להיות עגומה עבור משתמש הקצה. מרביתנו מכירים כבר את חווית "הכאב" של עשיית מה שחשבנו ל"קניה מצויינת" וראיית אותו מוצר הנמכר במקום אחר במחיר נמוך בהרבה. או של קניית "מודל מצומצם" שאחריה מתברר שהמודל המפואר (שאותו רצינו בעצם) אינו עולה הרבה יותר. על מנת להבטיח את הצלחת האינטראקציה בין משתמש הקצה למתכנן ה-18, חייב חילוף המידע המתרחש ביניהם לאפשר למתכנן לסרוק את כל המרחב בר-הביצוע. מתכנן ה-18 המקצועי הוא בעל הידע הטוב ביותר על עלויות של חומרה ותובנה וכשירותם. משתמש הקצה הוא בעל הידע הטוב ביותר אודות הערך (התרומה לרווחים) שתפיק השלמתן של המטלות השונות. יחסי הגומלין בין השניים מקבילים לאינטראקציה בין ביקוש והיצע בשוק, באשר משתמש הקצה הוא "המבקש". כמו בשוק, גם כאן נגישות מלאה למידע היא הכרחית על מנת להגיע לבחירה האופטימלית. אם המידע הזה הוא נטול עלות, אזי מתקרבים יותר למצב של מידע מלא וכן אל האופטימום; ככל שמוגבל יותר המידע הנגיש, כך פוחתים הסיכויים להגיע לאופטי- מום. כמה מבינינו היו בוחרים בחנות מכולת שבה אין אפשרות לראות את המבחר המוצע, אלא רק לתאר את רצוננו לזבן המבצע אחריכך את הבחירה? בעריכת קניות אנחנו נזקקים לעתים קרובות חס בההס!ח1 [הוחוזק0) חב קהוובזטת20)" יעְזעַהו? .ם.כ] שהה הטטמג]א .א.[ ‏ -* , 10] ₪‏ 63616 5 ]0 0611060 6ת) 6חב 01.0 8-5 1א :וחטזפץ5 .6 ,32-51 :(1) 3 ,55 סוס 1000 "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט : רכנות, בדיקת דעות של אחרים על ל ל ל של המומחה תלוי הן בעלות ה והן ביכולתנו לשאול את השאלות הנכונות ולספק את ד 0% רל ההחלטה. כל זה חל גם על סביבת ה-18 שבה ו ה בין משתמש הקצה למתכנן ה-18 חייבת לחרוג מעבר ל ל המתגלה בתהליך "שמונת הצעדים" הנהוג כיום בתכנון שתואר לעיל. 6 אק והשלכותיהם באינטראקציה המורחבת בין משתמש הקצה למתכנן ה-18 המקצועו מאמר שפורסם לאחרונה* היצגנו באורח רשמי איסטרט- גיית תכנון 5] חלופית, שמטרתה השגת מירב הרווחים. מסגרת מונעת מטרה זו היא בעלת מספר השלכות לגבי יחסי הגומלין בין משתמש הקצה למתכנן ה-15. מילוי דרישת ה-א/4/אק כרוכה בעיקר בנותוח מחדש של חילופי המידע לצרכי הערכת המשתנים ההכרחיים ועריכת הסריקות הדרושות. על פי גישת ה-501.0-14%א?, נעשה שימוש בנוסחת מודל תהליך (1אק - 01006 2700068) מתמטית. בחרנו במבנה זה תחת מודלים מתמטיים מקובלים וותר לתיכנות שכן אלה נוטים להיות "מוּנעי פתרון" ולא "מוּנעי בעיה"; דהיינו, המבנה המתמטי נבחר על מנת שניתן יהיה להשתמש באלגוריתם מסוים וניתן יהיה ליחס לפתרון תכונות מסוימות (התלכדות, אופטימליות גלובלית וכו'). בחירה מעין זו מיעדת לא אחת לדרגת הדיוק בייצוג תפקיד משנו בלבד. טענתנו היא בי הן דרגת הדיוק בייצוג והן הקשר הישיר למטרות החברה (כגון האדרת רווחים) כאחד, הם הכרחיים. אם המטרה היא תכנון 5 אופטימלי, אזי הכרחי להחזיק במדר כלשהו של הצלחה. לטענתנו, חייב תכנון ה-18 להיות מונע"מטרות, שאם לא כן, היוריסטיקת התכנון היא שרירותית וכך גם הבחירות הננקטות. השאלה היא, אם כן: האם קיימת קבוצה של מודלים הניתנים לשימוש בתכנון 15 שהם מונעידבעיה, ותוך כדי כך קשורים ישירות למטרת ה-א ואל המוצהרת? בעית ה-821.0-א4%/א? כלולה בקבוצת בעיות כללית יותר שניתנת לפתרון תוך שימוש במודלים של תהליבים הנדסיים. אלה הם ייצוגים מתמטיים מפורטים של תהליך הייצור. מודלים יחידים מעין אלה מאפיינים במלואם את יחסי המלאי והזרימה. כפי שמעידים שורשיהם ההנדסיים, מנסים המודלים לייצג את התהליכים הבסיסיים המובלעים ולא לספק קירוב פונציונלי כלשהו. מודלים אלה הוכנסו לשימוש בבעיות ניהול וכלכלה עקב חוסר שביעות הרצון מן הטכניקות הסטנדרטיות שננקטו קודם לכן. תוך שימוש במבנה /א? היצגנו את התיאור הפורמלי הבא של בעית תכנון ה-18: ((סצו) חוחז -(1571) משאפעפת) אהות 1 1 0< [/עפו , ספו]'1 0<[/טפ;...]/ כאשר 15% הוא הפרספקטיבה הלוגית ה-ודית של תכנון ה87!, קבוצת פעילויות המגדילות הכנסות או המצמצמות הוצאות שניתנות לביצוע בעזרת ה-18, לדוגמה יעוד פרסום, הבחנה בין מחירים, צמצום מלאי, תיב"ם/ניב"ם וכדו', המתוארת בדרך כלל תוך שימוש בתרשים זרימת נתונים. (180 הוא הפרספקטיבה הין"ית של תכנון ה-15, קבוצת ספציפיקציות המתארות כיצד יש לרשת קבוצה נתונה של אנשים, ציוד ותהליכים על מנת ליצור 15 מסוים, המתואד רת בדרך בלל באמצעות תרשים זרימה מערכתי. [...]1 הוא שינוי ה בין [פ8! ל-150; על פי האילוץ חייב התכנון הפיזי (180) היות בריביצוע עבור מוצר המידע הקשור אליו (ק8]. [...]/ הוא ייצוג הרשת המתמטית של ה-[80["ים וה-1871-ים המותרים; על פי אילוץ זה חייבים המוצרים והתכניות שייבדקו להשתייך לקבוצה המותרת; הטיעונים הפנימיים הייחודיים שאינם מפורטים כאן בוללים ככלל דברים כגון עדכוני ספרי חשבונות או קבצים או תחזיות, המרכיבים את מוצר המידע. (157) מטאפ/מא הוא ערך הגדלת ההכנסות או צמצום ההוצאות המושג על ידי מוצרי המידע השונים ב-:187. ((180) 6051 הוא עלות מרכיבי הקלט אדם"מכונה הדרושים ל-[180. בעית המיזעור הפנימית המוצגת כאן כרוכה בסריקת תכנונים פיזיים ברידביצוע (50!-ים) עבור כל מוצר מירע (180). בעית ההאדרה החיצונית כרוכה בסריקה של זוגות ה--187 0- הנפרדים, כבאשר ה-182 הוא שיטת ההקטנה למינימום של עלות השגת ה-152 הנלווה. למרות שייצוג זה נראה מורכב ומבהיל משדו, נוכל להזדקק לתוצאות רבות שקדמו לו על מנת לפשט את פתרונו. לדוגמה, בעית המיזעור הפנימית זהה להתמקדות בקרובי פונצקיות עלות !אק. עלויות חיפוש מהוות שיקול חשוב בפתרון ה-א שנבחר לבסוף. במפרט בעית ה-/א? המוצג כאן, עלויות החיפוש ייכללו בבל "([150) 00581" (כלומר, נזקקים לעלוּת בכל פעם ששוקלים פתרון) ובכל 187 מטאמ/יםא" (כלומר, נזקקים לעלוּת כל פעם ששוקלים קבוצת מטלות או קבוצת מוצרי מידע). מלבד הנוחיות והיכולת להשתמש בתוצאות קיימות חשובות, השימוש ב-א לאיפיון בעית תכנון ה-15 מדגיש את הצורך בהרחבת האיטראקציה הנוכחית בין משתמש הקצה למתכנן ה-19. המידע הדרוש לעריכת הסריקות ההכרחיות (הן לצורך המיזעור הפנימי והן לצורך ההאדרה החיצונית) חייב לבוא מאחד משני מקורות, משתמש הקצה או מתכנן ה-18. אנו רואים במידע ה- (ות15) טאמ/88 תחום של משתמש הקצה, בעוד מידע ח-((152) 601 שייך לתחום מתכנן ה-15 המקצועי. במקום שמתכנן ה-8] המקצועי יציע קבוצה של "מערכות מידע לדוגמה" המבוססות על תיאורי הרצוי שנותן משתמש הקצה, אנו טוענים שכל צד חייב למקד את מאמציו בניצול המומחיות האישית לצורך השגת חילופי מידע. האם הגישה המוצעת מורכבת מדי? האם היא מבקשת יותר מדי? תשובתנו היא: לא. עקיפת הדרישה לפיתוח מידע מעין זה הופכת את הבחירה ב-18 או את קביעת התכנון לפעולות אד-הוק. השאלות שיש להשיב עליהן אינן שונות במאומה מאלה הנשאלות בהתמדה בתהליכי קבלת ההחלטות של חברה כלשהי. נקח לרוגמה חברה שמנסה לקבל החלטה בנושא השקעת הון מכרעת. האם "מתכנני" החברה מסתפקים בדיון אודות מה ש"יספק" את משתמשי הקצה? האם היתה חברת ה-א4/א? בוחרת בהחלטת השקעה מספקת (העומדת במדדים מינימליים של עלות/תועלת ושביעות רצון משתמש) במקום לערוך סריקה יסודית של חלופות ההשקעה על מנת להגדיל למקסימום את יחס עלות/תועלת? לאחרונה היו מספר תרומות לספרות המאותתות על מודעות גדלה והולכת לחשיבות גישת שוק לבחירתה ויישומה של מערכת המידע של החברה. מידע אינו מצרך נטול מחיר שיש לספקו בכל מקרה ומצד שני הוא אינו מצרך כה יקר שהכנסותיו לחברה יעלו בכל מקרה על עלותו. ככל שאר מרכיבי הקלט, מידע הוא פריט שערכו לחברה טמון בגידול הנקי בהכנסות שהוא מאפשר. הכרה בסיסית זו, אף שאינה מפתיעה ביותר, היא לב לבו של השינוי הדרוש בתהליכי בחירתן והערכתן של מערכות מידע. המצב שבפניו אנו ניצבים כעת בתחום תכנון ה-18 הוא אופייני לתחומים הנתונים בתהליכי התחדשות מהירים. תחילה השאלה השלטת היא: "מה זה מסוגל לעשות?" נאבקים כדי לא להישאר מאחור. היישום נוטה להשתלט על ההערכה. השאלה כיצד להשתמש בטכנולוגיה דוחקת את השאלה מתי יש להשתמש בה. שאלת הרווח הנקי מונח זמנית בצד. ואולם, בהדרגה מתחילה להתבהר המציאות הכלכלית של החלטות החברה. כל בחירה היא בעלת השלכות כלכליות, אם נצפו ואם לא. הבחירה ב-15 מטעמי נוחות, מוסכמות, או שיקולים כלכליים בריאים, אכן תסתכם לבסוף בהשפעה "בשורה התחתונה". משתמש הקצה ומתכנן ה-15 - הצורך בחילוף מובנה ל פי גישתנו קיימת השפעה הדרית של משתמש הקצה והמתכנן, זה על זה; היא מתרחשת עקב חילופי ההכנסות והעלויות במסגרת ה-1א?. משתמש הקצה עשוי לדעת (או להיות מסוגל לנקוב באומדן קרוב) מהי התרומה להכנסה (או הצמצום בעלויות) של ביצוע מטלה מסויימת: הפקת תחזית נתונה או דוח מסוים. ואולם, יתכן שלאותו משתמש קצה אין כמעט מושג אודות עלויותיהם של כל אחד ממוצרי המידע. מתכנן ה-15 במפגש עם משתמש הקצה מסוגל להתוות את מרחב ה-180-?18 הטעון סריקה לצורך בחירתו של א 14אק. זוהי למעשה הרחבה טבעית של עבודת 15 חרשה ביותר. קריבל ורביב מציגים את יתרונות השימוש בפרדיגמה הכלכלית "על מנת לראות את הארגון כשוק לשירותי מידע מתחרים, הכולל בתוכו מרכיבים של היצע וביקוש". הצגתם מניחה הפעלה עצמאית של כל אתר מידע וקנה מידה חד-ערכי (מהירות) במקום הצרנת ה-ואץ השלמה (והמורכבת) יותר. אחיטוב וואנד מיישמים את גישת המודל הכלכלי לבעיה של הערכת מידע עם שני קנה מידה לרמת ביצוע עסקי: רווח צפוי וסיכון. למרות שהמחברים מערערים על מודל זה כצעד ראשוני בלבד, התלוי תלות ניכרת בהתייחסויות פרטיות לנושא הסיכון, דיונם בו מעלה נושאים חשובים בתחום הערכת ה-18. ביניהם היה הצורך בבחינת ה-15 במונחים של תרומה להשגת יעדי החברה. צמוד, בנתחו את השפעת ערוצי המידע על חדשנותן של קבוצות לפיתוח תוכנה, אינו מתמקד במפורש במושגי שוק, אולם, הדיון כולו שזור בהם. גריר וקרופ, דנים בבעיה שהגדרתה צרה יותר, הנוגעת לתזמונו המתאים של מידע ומתמקדים ישירות בקשרי גומלין כלכליים: עלות ההזדמנויות של הכרעות מידע. במחקר מערכת היחסים בין ביצוע לבין מיכון מוגבר (כולל כשירות מוגברת לתימרון של מידע, הנמדד באפיוני תוכנה), מעלים קרון וסובול את הנקודה הבאה: ..בסביבה העסקית התחרותית כל-כך של היום, יותר ויותר חשוב להנהלה לקשר את כל ההחלטות החשובות לביצוע בשורה התחתונה. כיום, בשהתפתחות הטכנולוגיה פותחת אפשרויות מיחשוב בפני עסקים רבים יותר, כולל אלה שנחשבים כרגיל עסקים קטנים, שאלת אימוצו וניצולו הנבונים של המחשב הופכת יותר ויותר מתאימה לקהיליית כלל העסקים. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 27 =8 הגישה שלנו מתיישבת במלואה עם ההצעות שהועלו בדיון 0 של אקוף, המדגיש את הבעיה המכרעת של צרכי מידע ש משתמשים (מנהלים): מרבית מתכנני ה-118/ "קובעים"איזה מידע נחוץ על ידי כך שהם שואלים מנהלים באיזה מידע הם מעוניינים. נוהג זה מתבסס על ההנחה שמנהלים ה : להם ובו הם מעוניינים. ה או מל נחוץ לו הוא חייב להיות מודע לכל סוגי ההחלטות שעליו לקבל (כולל אלה שהוא אכן 8 -- 0 לרשותו מודל הולם של כל סוג כזה. תנאים אלו מתמלאים רק : רחוקות. למרבית. המנהלים יש מושג כלשהו בחלק, לפחות, מסוגי ההחלטות שהם חייבים לבצע. הסיכוי הוא, עם זאת, שמושגים אלה לוקים בחסר באורח מכריע כלשהו, הטובע מעקרון חשוב בבלכלה מדעית: בכל שקטנה הבנת תופעה מסוימת, כך גדלים מספר המשתנים המשמשים להטברתה. מכאן שמנהל שאינו מבין את התופעה שבה הוא שולט, *הולך על בטוח" בהקשר של מידע ומעונין "בכל". מתכנן ה-15וא, המבין את התופעה הרלבנטית עוד פחות מן המנהל, מנסה לספק אפילו יותר מהכל. בכך הוא מוסיף למה שכבר מהווה עומס"יתר של מידע בלתי-רלבנטי. הלקח פשוט: אי-אפשר לפרט איזה מידע דרוש לקבלת החלטה עד שנבנה ונבדק מודל מסביר של תהליך ההחלטה והמערכת הכרוכה בו. מערכות מידע הן תת-מערכות של מערכות שליטה. אי-אפשר לתכנן אותן ביאות מבלי להתחשב בשליטה. אקוף הדגיש כי משתמשי הקצה אינם חייבים להבין את המורכבויות הפיזיות של 15, אך חייבים להבין כיצר להשתמש בהן וכיצר למזג את זרימות המידע לצורך האדרה של קידום הביצוע הארגוני. מאמצים ראשוניים להשלים את חילופי המידע בין משתמש הקצה למתכנן ה-15 יכללו ללא ספק אומדנים שונים שיתחדדו עם הזמן. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט נו חוזים בי התוצאות יתפשטו גם לתחומיהם של יישומים . וחול במיוחד בתעשיות בעלות "טכנולוגיות שבהן משתמשות החברות בטכנולוגיות ייצור למעשה, סמוכים. דבר זה מהודקות", דהיינו, דומות. משתמש ההכנסה הדרושים, העלות ומפרט ה"ע נתון. ביצוע הקצה הוא תמיר בעל היתרון בקביעת ערכי השפעות 5 בעוד מתכנן ה-5] נהנה מיתרון בקביעת ערכי 8! ברי-הביצוע להפקת מוצרי המידע של 185 פטימלי של תכנונה ומרידתה של מערכת, של שליטה ו בה ושל ניצולה הוא כיום נושא בעיתו. עם התהדקות ו חברות וארגונים אינם יכולים להמשיך ולהניח כי מערכות ב נוספות, המצמצמות עלויות מוחשיות, תמיד תורמות בהכרח לרווחיות הבוללת של החברה. עד היום היתה התקדמות מועטה פיתוח טכניקות למדריתם או שילובם של הערכים הדרושים בבעיה ו תכנון ה-15. למטרה זו היצענו את השימוש במבנה של מודל תהלוך ואת הצורך בבניה מחדש של שיתוף הפעולה בין משתמש הקצה למתכנן ה-15 המקצועי, על מנת לפרט במדויק את המידע הרוש לביצוע סריקות ה-157-180 הדרושות בנוסחת בעית ות בשביעות הרצון של משתמש הקצה חייבת להיבלל בהקשר של הרווח הנקי לחברה. החברה היא משתמש הקצה האמיתי שרצונו מושבע על ידי הרווח הנקי (גידול בהכנסות או צמצום בעלויות) המופק מאיסטרטגיות תכנון 15 אופטימליות. בעית תכנון ה-18 היא בעיה אינטגרטיבית המצריכה קלט ממשתמשי הקצה ומהמתכנן המקצועי באורח מובנה, המאפשר לבחירת ה-18 לחיעשות בהסתמך על אותו יסור שמנחה את כל שאר בחירות הקלט החשובות - התרומה לרווחיות נטו. ר- 2 לפני שלושים שנה לוויט וויסלר ניבאו את העתוד. ומה עכשיו? מה ניהול לינדה מ. אפלגווט, ג'יומס איו. קש ג'וניור, ד. קווין מילס השנה הוא 1958. הימום הם ומי שגשוג, יצרנות וגידול תעשייתי בתאגידים האמריקניים השולטים בכלכלה העולמות. מדי יום גדלים הארגונים בהיקפם ובמורכבותם. שירות כבלים טרנס-אטלנטו, שזה עתה נחנך, בצד ההתקדמות בשינוע מאפשרים לחברות התרחבות וכניסה לשווקים הבונלאומיים. לצורך התמודדות עם הגידול, עוברות חברות שונות לביזור בקבלת החלטות. הן מעסיקות "עדרים" שלמים של מנהלי בינוים על מנת לעקוב אחר הביצועים העולים ופורצים. למעשה, כעת בפעם הראשונה, עולה מספרם של עובדו הצווארון הלבן על זה של בעלו הצווארונים הכחולים. חברות גדולות מתקינות את המחשבים הראשונים שלהם למוכון מטלות ייצור ופקידות שגרתיות והסיסמה היא "ניהול מעורב (חסתק3חג1א סז ). העתיד שלהם, ההווה שלנו "ניהול בשנות השמונים," מאמרט של הרול ג'. לויט ותומס ל. וויסלר, הופיע ב-870/ג11 וסוס 5פטחופטם בנובמבר-דצמבר, 1958. באותו מאמר הציגו המחברים היפותיזות שונות על חזותו של ארגון העתיד. הם צפו שבשנות השמונים... ...ישתנה תפקידם והיקף סמכותם של מנהלי דרג הביניים. רבות מבין משרות ניהול הביניים הקיימות תהפוכנה מובנות יותר ותנוענה כלפי מטה במעמד ובדרגת פיצוי. מספר מנהלי הביניים יקטן, תוך יצירת ארגון שטוח יותר. עמדות ניהול הביניים שתיוותרנה תהינה טכניות יותר וכרוכות בהתמחות מיוחדת. תיווצרנה עמדות ביניים חדשות, בעלות כינויים כמו "מנתח". ...ההנהלה הבכירה תקח על עצמה חלק גדול יותר מן החידוש, התכנון והיצירה. קצב ההתיישנות והשינוי יגבר וההנהלה הבכירה תיאלץ להתמקד ללא הרף באופק. ...ארגונים גדולים ישובו להיות ריכוזיים. טכנולוגיות מידע חדשות יעניקו למנהלים בכירים יותר מידע וירחיבו את שליטתט בהחלטות הכפופים להם. מנהלים בכירים בחרו בביזור רק משום שלא עמדו בשינויי הגודל והמורכבות של ארגוניהם. כשתיווצר ההזרמנות לכך, הם ינצלו טכנולוגיות מידע על מנת לחזור לריכוזיות ולהגביר את שליטתם. לינרה מ. אפלגייט וג'יימס איי. קש ג'וניור הם, בהתאמה, פרופסור חבר ופרופסור לבקרה בבית הספר לעסקים של הרווארד. קש מסיים עתה הפקת וידאו עבור מחלקת הפרסומים של בית הספר לעסקים של הרווארד, הנקרא "להתחרות בטכנולו- גית המידע". ד. קווין מילס משמש פרופסור מתחיל באלברט ג'. וותרהד למינהל עסקים בהרווארד, שם הוא מלמד התנהגות ארגונית וניהול משאבי אנוש. 600 ד חסוזהותזס]מ1" 05 שוטנצס 655חופט2 113316 שמ תו ת8ו[ח הג ס6תפווסטק ע[[4הוקוזט פא סו6וזזם מותיך 5 מתוטל) .כ תב ,.ה088 .1 136 ,816ק16קק/ .1א 108 עס טקב חא ססות ד 0חם וז [41 ;20[!680) 1137/10 01 פאוס![6>] 6ח3 1ה65160זק 6 עס 1988 (6 ונקת ץקט0) .(1988 וסנת סצסאן) .0 215 811 ;0[!600?) 1181218 01 5אוס!!ט-1 30 ותט6ופטזק שת לט 1989 6 ה1780513110 אוטזס116 .1036906 "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 29 "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט בשנה זו אף הוצגה תחזית על טיב החיים התאגידיים כעבור 30 שנה, על ידי הרולד ג', לויט ותומס ל. וויסלר, מאמרם, "הניהול בשנות השמונים" (אִמ118 נובמבר-דצמבר 1958) על תחזיותיו עמד בניגוד למגמות הבולטות של אותה תקופה. לויט וויסלר טענו, לדוגמה, שעד שנות השמונים המאוחרות יביא השילוב בין מדע הניהול לטכנולוגית המידע לצמצום ניכר של דרגי ניהול הביניים, לאחריות ההנהלה הבבירה לחלק גדול יותר מן התפקידים היצירתיים, ולריכוזיות מחורשת בארגונים היותר גדולים. במהלך שנות הששים, השב- עים וראשית שנות השמונים, הופנתה נגד תחזיות אלה ביקורת חריפה. ואולם, לקראת סיום העשור, נראה כי הן אינן כה מופרכות. למעשה. הן נראות כיום נבואיות ממש. [ראה מסגרת: "העתיד שלהם, ההווה שלנו"]. צמצומים בהיקף ו"השטחה" הם תופעות רווחות מאוד בשנים האחרונות. על פי הער- כה אחת, השירו כלל הארגונים למעלה ממיליון מנהלים ואנשי צוות מקצועיים מאז 9. עם צמצום מספר מנהלי הביניים בקרב החברות, הרחיבו ההנהלות הבכירות את טווח השליטה שלהן ולקחו על עצמן תחומי אחריות חדשים. נתבונן בשתי דוגמאות: + תוך שבועות ספורים לאחר דילול ההנהלה בכ"409%, בעקבות רה-ארגון מקיף, ביקש נשיאה של חברת נפט גדולה מערכת בקרת ניהול משופרת עבור צוות ההנחלה הבכירה החדש. בתגובה, פותחה מערכת מידע ניהולי מקוונת מתוחכמת ביותר. היא ביצעה את עבודתם של עשרות מנתחים ומנהלי ביניים, שתחום האחריות שלהם היה הפקת תרשי- מים וגרפים, העברת מידע זה ותיאום ביצו- עים עם עמיתיהם בחברה. הנשיא אף אישר את השימוש בדואר אלקטרוני על מנת לזרז את תהליכי התקשורת ברחבי החברה. * חברת ייצור גדולה עברה לאחרונה רה- ארגון מסיבי על מנת לצמצם את העלויות ופרקי הזמן הדרושים להבאת מוצר חדש לשוק. | המאמץ כלל פיטורים, צמצום סמכויות ופרישות מוקדמות, שדיללו ב30%"7 את הנהלת הביניים. הוחל בהפעלת רשת תקשורת מתוחכמת שקישרה בין כל חלקיה של חברה רב-לאומית זו, תוך שימוש במסד נתונים תאגידי מרכזי, המאחד את כל האספקטים המגוונים של העסק שהיה מבוזר מאוד. מנהלים בכירים ניצלו את מסד הנתו- נים ואת הרשת לצורך הצגת נתונים מתוך החברה ומחוצה לה ולצורך הנחיית עובדים אל תחומי התמקדות רצויים. טכנולוגית המידע, שהיתה בעבר מכשיר להתרחבות עסקית, הפכה כעת מכשיר לצמ- צום ולרה-ארגון. שתי החברות הללו ניצלו את הטכנולוגיה לשיפור הבקרה המרכזית וליצירת ערוצי מידע חדשים. ואולם, בקרה מרכזית משופרת זו לא נוצרה על חשבון קבלת ההחלטות המבוזרת. החברות צמצמו את מספר מנהלי הביניים ועל מערכות המיחשוב הוטלו רבים מתפקידי התקשורת, התיאום והבקרה שביצעו קודם לכן מנהלי דרג הביניים. מנהלי המטה שנותרו שוחררו מחלק מן המטלות השגרתיות ואחריותם גדלה. ההשפעות דומות לאלה שלויט וויסלר חזר. תוך התבססות על מדע הניהול וחקר הטכנו- לוגיה של שנות החמישים, השניים שאלו כיצד תשפיע הטכנולוגיה על צורתו וטיבו של הארגון. הם הבינו כי הטכנולוגיה תאפ- שר להנהלה הבכירה לעקוב אחר ארגונים גדולים ולשלוט בהם ביעילות מוגברת, וכן כי יידרשו מנהלי ביניים מעטים יותר לצורך ניתוח המידע והעברתו. עם זאת, הם לא צפו שהמיקרו מחשבים יאפשרו תוך כדי כך גם שיפור בתהליך קבלת ההחלטות המבוזר. בעבר, היה על המנהל לבחור בין מבנה ריבו- זי למבוזר. כיום קיימת אפשרות שלישית: מערכות בקרה מונעות-טכנולוגיה התומכות בגמישות ובכושר התגובה של ארגון מבוזר, וכן באינטגרציה ובשליטה בארגון ריכוזי. ומה עכשיו? לאחר שהצליח גל טכנולוגית המידע הזה לחדור לתחום המעשה, הגיעה העת לחשוב על התחנה הבאה. כאשר פונים למחקר, בדומה ללויט וויסלר, על מנת ללמוד אילו פריצות דרך טכנולוגיות נראות באופק, מסתבר שהאופק עצמו השתנה. כיום הוא הרבה יותר קרוב. מאז שנות החמישים התקצרו זמני הפיתוח ב-50%. מעבר ממחקר טהור ליישום מסחרי שנמשך בעבר 30 שנה, עורך היום רק 10 עד 15 שנה. יתר על כן, כאשר מוסחרו דורות טכנולוגיים קודמים, נטו המנהלים לאמץ קודם את הטכ- נולוגיה ורק אז לנסות להחליט מה לעשות במידע החדש וכיצד להתמודר עם ההשל- כות הארגוניות. אך כעת, עבור חברות רבות זוהי גישה בלתי"הולמת לחלוטין. הטכנולו- גיה החדשה הרבה יותר חזקה, מגוונת ובעלת קשרים מתהדקים והולכים עם התה- ליכים העסקיים המכריעים של הארגון. מדיניות נמשכת של תגובה בלבד על הטכנו- לוגיה החדשה ועל השינוי הארגוני שהיא מעוררת, עשויה להטיל ארגון לסחרור חסר מוצא. באותה עת, הסביבה העסקית משתנה במהי- רות גדלה והולכת והארגון חייב להגיב על כך ברגישות מוגברת. אך עובדות חיים מסויימות מעכבות אותו. חברות שואפות לגמישות גדולה יותר, אך תיאורי התפקידים, תכניות הפיצויים ומנגנוני הבקרה הם נוקשים. הן מבקשות לנצל ביעילות את המשאבים שלהן, ואולם לא תמיד ברור מי מסוגל לתרום לפרויקט נתון, במיוחד מבין עובדים העוסקים בתחומים שונים. הן רוצות להיות יוצרות, אך בכל פעם שעובד עובר לחברה אחרת, מנה קטנה של נסיון והסטוריה תאגידיים יוצאים את השער. בעזרת הטכנולוגיה יוכלו המנהלים להתגבר על בעיות אלה ולהגביר מאוד את כשירות ארגונם להגיב. ניתן אף לצפות לעידן שבו יעשו המנהלים את עבודת העיצוב. בארגונים גדולים כקטנים, ריכוזיים כמבוזרים, יהנו המנהיגים העסקיים מאפשרויות שמעולם לא נפתחו בפניהם. הטכנולוגיה תעמוד להם לצורך הפיכת החזון למציאות ולשינוי המציאות בד בבד עם התפתחות התנאים, בהתחשב בכך, יהיה זה צעד פסיבי מדי להציג את שורת התחזיות הבאה ולהמתין לתוצאות. הגיוני יותר להתחיל לחשוב על סוג הארגון הרצוי ולהתחיל בצעדים הנחו- צים להכנתו. אנו כבר מבחינים בעתיד המבצבץ מבעד למספר חברות מתקדמות שעשו שימוש יצירתי בטכנולוגיה, אך אלה אינם מספקים תמונה שלמה של סוג הארגון שיתאפשר - שאולי אף יהיה הרווח ביותר - במאה העש- רים ואחת. מספר חברות יבחרו לאמץ מבנה ארגוני חדש שאנו קוראים לו "ארגון האש- כול". בחירה זו תאפשר להן לנהל את החב- רות הגדולות כאילו היו קטנות, תוך השגת היתרונות של שני סוגי הארגונים. בארגון האשכול, קבוצות אנשים יעבדו יחד על פתרון הבעיות העסקיות או הגדרות של תהליכים ויפורקו לאחר שהמלאכה הושל- מה. חברי הצוות עשויים להיות מפוזרים מבחינה גיאוגרפית ולא להכיר זה את זה, אך מערכות מידע ותקשורת יאפשרו עבודה משותפת של בעלי מיומנויות משלימות. המערכות יסייעו לצוותים לבצע את פעילו- תם ולעקוב אחר תוצאות ההחלטות שלהם. יחסי דיווח, מנגנוני בקרה, תכניות פיצוי - כולם יהיו שונים בארגון האשכול. הטכנולוגיה תציע אפשרויות חדשות אפילו לחברות שאינן מעוניינות בכל השי- נויים המשתמעים מבחירה בארגון אשכול. הצעד הראשון בהבנת אפשרויות אלה כרוך בהתבוננות כשל לויט וויסלר בטכנולוגיות העתידות שתאפשרנה את ייצורן. מכונות המחר חלק ניכר מן הטכנולוגיה שתעניק בסופו של דבר למנהל את החופש לעצב את ארגונו "מעשה חושב" אפריל 9 ניסן תשמ"ט 31 22 שיחות עם לויט וויסלר וגיה בבית הרולד ג'. לויט הוא פרופסור בוולטר קנת קילפטריק, אמריטוס, להתנהגות ארגונית ופסיכולוגיה הספר הגבוה לעסקים של אוניברסיטת סטנפורד. תומס ל. וויסלר מכהן כיום כפרופסור למדיניות ע אוניברסיטת שיקאגו. סקים ומנהל המחקר בבית הספר הגבוה לעסקים של 'יימס קש עם הפרופסורים ,וג בינואר 1988 נפגשו לינדה אפלגייט, מארק קנון (עמית מחקר) טוטים אחדים מן השיחות ר לויט וויסלר, וביקשר מהם להרהר במאמרם משנת 1958. להלן צ' שקיימו: מה הניע אתכם לכתוב את המאמר "ניהול בשנות ה ות מל בוטר לווט: כתלמיד מחקר ב-11וא בסוף שנות הארבעים, נחשפת ל למכונות שיוכלו אולי ללמוד או אפילו לחשוב. זאת היתה ה - ל שינוי טכנולוגי מהיר מאוד. גם תורת הניהול היתה בתהליך -- 2 א אנושית. הדגש הלך והוסט מפורמליזם היררכי לכיוון ביזור ונ / 8 לנער את האנשים ולגרום להם להסתכל לא רק בצד האנושי אלא ג והחברתיים. רצינו לעורר מחלוקת והצלחנו. חּ וויסלר: האל ואני היינו שותפים למשרד באוניברסיטת ב ובהשפעת הטכנולוגיה עליו. האל היה מדען חברתי שהתענ 1 0 ערכנו שיחות רבות וערות על הדרך בה מחשבים ישנו ארגונים. ה 0 היתה תגובה למורכבות הגדלה. היינו משוכנעים שבהינתן הכלים הנכונים במורכבות, יחזרו המנהלים לריכוזיות. ראינו במחשב את אחד הבלים לכך. איך הייתם מעריכים הוום את התחזיות שלכם? 6 דבר אחד שלא צפינו היה ההשפעה העצומה של המיועור. חשבנו על מ במכונות מסיביות, ריכוזיות. לא יכולנו אפילו לרמות לעצמנו מחשבים אישיים מודרניים, מונחים על שולחן העבודה. בל השאלה של ריכוז מול ביזור נעשית כמעט בלתי רלבנטית כשמתייחסים לפוטנציאל של ביזור עיבוד ממוחשב. וויסלר: בתחזיות שלנו מ-1958 התמקדנו בהשפעה של טכנולוגית מידע, אם כי ידענו שגורמים נוספים משפיעים גם הם על מבנה הארגון. התפתחות מרכזית, שלא הקדשנו לה תשומת לב מספקת, היתה התרחבותה המואצת של כלכלת שנות הששים והפיצוץ שנבע מכך בגודל החברות. חברות אלה היו זקוקות למנהלי ביניים רבים יותר כדי לשמור על שליטה והיתה לכך השפעה מבזרת. לתקופה מסוימת, דחק הגידול את הצמצומים המיוחדים שחזינו בהנהלת דרג הביניים. עם האטת הגידול, בשנות השבעים המאוחרות ובשנות השמונים, ולאור האינטנסיביות בתחרות, התחילה להתברר ההשפעה של טכנולוגית המידע. היה לנו מזל מבחינת תיזמון האירועים. היותם בין הראשונים, אם לא הראשונים, שעשו שומוש במונח טכנולוגית מידע. למה התבוונתם בדווק? לויט: היינו מושפעים מהמחקר המוקדם בנושאי בינה מלאבותית, תיכנות היוריסטי, ומידול כמותי, שנעשה על ידי אנשים כמו נורברט וינר והרברט סיימון. לבן היבטנו במחשב מנקודת תצפית אנושית וניהולית ולא מנקודת תצפית של עיבוד נתונים. חשבנו על מחשבים שעשויים להשפיע על הלימוד האנושי ועל קבלת החלטות - לא על מחשבים שימכנו עבודות שגרתיות. וויסלר: אמצע שנות החמישים היו שנים של ענין אינטנסיבי במדעי המינהל, המחשב נתפס במכשיר לתמיכה במידול מורכב, כמותי. חשו תמשנו במונח טכנולוגית מידע בי רצינן להדגיש את השימוש במחשב לתמיכה בקבלת החלטות ועיבוד מידע ארגוני. אנשים רבים טעו בקריאת הפרספקטיבה שלנו. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט מצוי כבר בתהליבי מיסחור - מערכות מומחה, מערכות עבודת צוות ועבודה שיתו- פית, מערכות מידע ניהולי. מערכות מומחה ומערכות מבוססות-ידע (תת-קבוצה של נובנולוגית אינטליגנציה מלאכותית) מופיעות בתדירות גדלה והולכת בהקשרים מסחריים. בל חברה גדולה שבדקנו צופה ער סוף 1989 את נוכחותה בארגון של לפחות מערכת ווצור אחת המנצלת טכנולוגיה זו. מערכות עבודת צוות ועבודה שיתופית צצו כבר במספר חברות, בעיקר לצרכיהם של צוותים בין-תחומיים. מערכות מידע ניהולו מאפשרות למנהלים בכירים בקרה ושליטה על ארגונים גדולים, מורכבים ומבוזרים גיאוגרפית. עד סוף המאה ניתן יהיה לרכוש בנקל טכנו- לוגיות אלה ואחרות. לחברות תהיה אפש- רות לבחור בקפידה את היישומים המתאי- מים בדיוק לצרכיהן. המחשבים יהיו מהירים יותר, קטנים יותר, אמינים יותר וקלים יותר לשימוש. הם יאחסנו כמויות עצומות של מידע וגמישותם הרבה תאפשר לחברות לשנות את מערכות המירע והתקשורת שלהן בד בבד עם השתנות הסביבה. במאה העשרים ואחת, יהיו מחשבי המכתבה בעלי עוצמה חדומה לזו של מחשבי העל של היום, בעוד מחשבי העל ירוצו במהירויות גדולות פי אלף ומעלה מאלה של היום. שבבי מחשב הכוללים כיום מיליון גורמי עיבוד יכללו למעלה ממיליארד. גורמים, ועיבוד מקביל (היכולת לשיתוף מספר יחידות עיבוד במטלה יחידה) יביא לעליה תלולה בעוצמה. אפשר יהיה לשדר למרחקים ארוכים כמויות עצומות של מידע במיגוון רחב של צורות, תוך שניות. קווי טלפון סטנדרטיים וטכנולו- גית רדיו צלולרית יספקו גישה לרשתות מואצות שיטיסו נתונים, טקסטים, גרפיקה, קולות ומידע וידיאו מחלק אחד של העולם למשנהו כהרף עין. אמינות ובטיחות משופ- רות ילוו את מהירויות הרשת הגבוהות משמעותית ואת הביצועים המשופרים. חיבור מחשבים מכל הסוגים והגדלים לרש- תות המחר ייעשה באותה קלות שבה מחב- רים כיום מכשיר טלפון. ולמעשה, הטלפון יוחלף על ידי מחשבים המסוגלים להפוך דיבור לטקסט נקרא-במכונה ובו בזמן לשדר דמויות ‏ וידיאו, | קולות ונתונים. | אחסון הודעות, העברת מסמכים, תשלום חשבונות ועריכת קניות מן הבית יוכלו להתבצע באמצעות אותו חיבור עצמו. מחשבים בגודלו של ספר קטן יהיו בעלי עוצמת עיבוד מידע ויכולת אחסון דומות לאלה של תחנות העבודה של היום, וניתן יהיה לשאת אותם בתיק מסמכים. הם יאפע* רו לנו ליצור ולערוך מסמכים, לעבור ולהשיב על דואר נכנס, ואפילו לקיים ישיבות ועידה בוידיאו מכל מקום שיש בו שפופרת טלפון. מסופים צלולריים אף יאפשרו מידת חופש גדולה מזו, שכן הם לא יצריכו חיבור טלפון חוטי. שוב לא נהיה עבדים למקלדת; טכנולו- גית זיהוי הקול תאפשר לנו להכתיב מסרים וליצור או לערוך טקסטים באותה קלות שבה מקליטים. בד בבד עם הגידול במהירות עיבוד המידע והעברתו במחשבים, נזדקק לדרכים משופ- רות לאחסון וניחול מידע. אמצעי אחסון אופטי, הדומים לטכנולוגית הת"קים המשמ- שת כיום לאחסון מוסיקה, יקלטו מידע בכמויות גדולות בהרבה מאלה המתאפשרות כיום ויאחזרו אותו הרבה יותר מהר. יאבד הבלח על הצורך לאחסן נתונים במסדי נתונים סטטיים הטעונים תיכנות מחדש בכל פעם שהעסק משתנה. רשתות מידע גמישות ודינמיות, המכונות רשתות אסוציאטיביות, יתפסו את מקומם של המערכות הנוקשות הללו. רשתות אסוציאטיביות יאפשרו לנו לאחסן ולתמרן מידע בדרכים הדומות לדרכי החשיבה שלנו. יאוחסנו בהן נתונים, קולות, וידיאו, טקסט וגרפיקה, אך מעבר לכך, יאוחסנו בהן הקשרים בין רכיבי מידע שונים. עם השתנות הצרכים והשתנות מבנה הרשת, יישמרו הקשרים בין הנתונים. מערכות מירע אסוציאטיביות פרימיטיביות, | המשמשות בעיקר לעיבוד מסדי נתונים של טקסטים גדולים (למשל, היפרטקסט), מוצעים כבר בשוק. ניתן לצפות להרחבות ושיפורים משמעותיים במערכות המידע האסוציאטי- ביות הללו בשנים הקרובות. מחשבי המחר יהיו באמת אינטלגנטיים יותר. המחשבים של ימינו מתוכננים לעבד מידע באורח סדרתי, פקודה אחר פקודה. כבשירות זו עובדת היטב כאשר הבעיה או המטלה מובנית וניתנת לפירוק לשורת צעדים עוקבים. היא אינה עובדת במטלות מורכבות, בלתי-מובנות הכרוכות ביכולת הבחנה, יצירתיות, כושר שיפוט. מחשבי "רשת עצבית" ישנו זאת. במקום לעבד פקודות בזו אחר זו, משתמש מחשב רשת עצבית בחשיבה אסוציאטיבית לאחסון מידע בצורת דגמי חיבורים בין מיליוני מעבדים זעירים, שכולם מקושרים ביניהם. מחשבים אלה מנסים לחקות את פעולות המוח האנושי. לנוכח דגם חדש מקיים מחשב כזה את חוקי הלוגיקה על מנת להציג שאלות המסייעות לו להחליט מה לעשות באותה אנומלדה. אבי-טיפוס של מחשבי רשת עצבית קיימים כבר כיום. קבוצת חוקרים אחת פיתחה מחשב רשת עצבית המכיל את הלוגיקה הדרושה להבנת הפונטיקה האנגלית. החוק- רים הציגו למחשב תעתיקים מודפסים שנלק- חו מילד בכתה א' והכילו 1,024 מילים, והוא קרא אותם בקול. מדריך אנושי "אמר" למח- שב כל פעם שהוא טעה, ותוך עשרה נסיונות חוזרים, המחשב הגיע לקריאה מובנת של הטקסט. תוך 50 נסיונות חוזרים הגיע המח- שב לקריאה ברמת דיוק של 95%. לא בוצע לצורך כך תיכנות תוכנה כלשהו. המחשב למד לקרוא בדרך די דומה לזו שבה לומדים זאת אנשים. אפשר גם לצפות שעד המאה העשרים ואחת חברות רבות תעשינה שימוש שגרתי במער- כות מומחה ויישומי בינה מלאכותית נוספים. מסדי ידע, שבהם מאוחסנת מומחיות בצד מידע, יזכו לשימוש שאינו פחות רווח מזה של מסרי מידע כיום. הטכנולוגיה תסייע יותר ויותר בביצוע מטלות הטעונות שיפוט ומומ- חיות. כבר כיום מתקדמת טכנולוגית מטוסי הקרב לעבר מצב בו המטוס מגיב על מחש- בות הטייס ולא על תנועות גופו. המחשב יהפוך אמצעי להשגת יצירתיות, גולויים ולמידה. טכנולוגיה אינטראקטיבית המבוססת על אחסון אופטי, משמשת כיום בסימולצית טיסה על מנת לסייע לטייסים לקבל החלטות. חברות אחדות עורכות נסיונות במערכות דומות, המתוארות כ--ת1 660 |שושום וזו | המיועדות לעזור למתכננים, מנתחים, חוקרים, מומחים פונקציונליים ומנהלים, ללמוד לקבל החלטות ללא הסיכו- נים והזמן הכרוכים בלימוד המסורתי מתוך נסיון. מערכות אלה אמורות לעזור למנהלים ללמוד להיות אפקטיביים במהירות הרבה יותר גדולה. הטכנולוגיות תהינה מפותחות דיין על מנת למלא את צרכיהם של מנהלים בכירים. כשירויות מתוחכמות בתחום הניתוח, הגרפיקה ומימשק המיחשוב תאפשרנה קיבוץ, מיזוג והצגת נתונים בפורמטים גמישים וקלים לשימוש. מחשבים ותוכנות מיוחדות יתמכו בתכנון ניהולי, בקבלת החל- טות, בתקשורת ובפעילויות בקרה. מספר מנהלים עושים כבר כיום שימוש ביישומים אלה לניהול העסק שלהם. בעוד שבעבר תמכו המחשבים בעיקר בעבו- דת הפרט, מערכות המחשב של העתיד יכוונגו גם אל קבוצות. המחקר בתחום "מעשה חושב" אפריל 9 ניסן תשמ"ט ‏ 33 תמיכת מחשב לעבודה שיתופית הואץ והור- חב בחמש השנים האחרונות וחברות רבות מפתחות כיום טכנולוגיות חדשות ומבטיחות. מספר חברות מתקינות חדרי ישיבות ממוכ- נים, ספקים אחדים עובדים על תוכנה לתמי- כה בפעילויות קבוצתיות. חוקרים כבר מנסים מערכות תמיכה אלקטרוניות להעלאת רעיו" נות. (קחווחזסופהוגזט), להשגת אחדות דעים קבוצתית, לניהול מו"מ ולתמיכה כללית בישיבות. על מנת לסייע לחברי צוות המפוזד רים גיאוגרפית לעבוד יחד, מפתחות מספר חברות תוכנת תקשורת אלקטרונית ויישומים המאיצים תקשורת והעברת מסמכים ורעיו" נות ומקלים עליהם. יישומים אלה מאפשרים הקצאה טובה יותר של מיומנויות. המבנה, התהליך והאנשים טכנולוגיות אלה וטכנולוגיות מתקדמות נוספות יתנו בידי המנהל סדרה חדשה לחלו- טי של אפשרויות להבניית העסק שלן ולהפעלתו. חלק מחברות המאה העשרים ואחת תהינה קטנות וחלק תהינה גדולות, כפי שקורה היום. חלקן תהינה מבוזרות וחלקן לא. אולם הטכנולוגיה תאפשר את התהוותם של מבנים ארגוניים ותהליכי ניהול חדשים בצד המוכרים, והעולם העסקי יהפוך למקום שונה מאוד כתוצאה מכך. כאן אנו מתארים את המבנים הארגוניים, את התהליכים הניהוליים ואת איסטרטגיות ניהול משאבי האנוש הקשורים בארגון האשבול, ומטבירים ביצד הטכנולוגיה תאפשר אותם בעתיד. מבנה ארגוני: חברות תהנינה בעת ובעונה אחת מיתרו- נות ההיקף המצומצם ויתרונות ההיקף הגדול. אפילו ארגונים גדולים יוכלו לאמץ מבנים יותר גמישים ודינמיים. ההבחנות בין שליטה מרכזית ושליטה מבוזרת ילכו ויטשטשו. ההתמקדות תהיה בפרויקטים ובתהליכים ולא במטלות ובפרוצדורות סטנדרטיות. ההיררכיה והמטריצה הם דגמי הארגון הפורמליים הרווחים ביותר כיום בחברות גדולות. הם מתבנתים את התקשורת, את חלוקת האחריות, ואת כללי הדיווח על מנת לצמצם מורכבות ולהבטיח יציבות. ואולם, כפי שהם מיושמים כיום, הם נוטים גם להח- ניק גילויים של חדשנות. בקצב השינוי הנוב- חי המהיר של הסביבה, האתגר הוא להפוך חברות גדולות, על חסכנותן בהיקף ושאר יתרונות הגודל שלהן, לבעלות כושר תגובה שאינו נופל מזה של חברות קטנות. חברות קטנות הן כמובן בעלות פחות רבדי הנהלה וביורוקרטיה קטנה יותר, ולכן האר" גון הוא פחות נוקשה. הן מסתגלות יותר בקלות לשינויים ומאפשרות יותר יצירתיות. 4 "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ההנהגה והבקרה קלות יותר לביצוע בררך בלל בעסק קטן, שכן ההנהלה הבכירה יכולה לתקשר ישירות עם העובדים ולעקוב בנקל אחר תרומתו של היחיד. גם המעקב אחר המידע הוא קל יותר. חלק גדול מן המידע מצוי במוחם של אנשים, וכולם יודעים אצל מי לבקש מומחיות בתחום מסויים. לאנשים מזדמן, לא אחת, לפתח מעורבות בטוות סמכויות רחב ומגוון ועל כן הם מבינים טוב יותר את העסק כולו. ארגונים קטנים אלה, ובמיוחד אלה שהם עתירי-מידע והכוללים אחוז גבוה של עובדים מקצועיים, נוטים להיות מובנים באורח שונה. הכינוי שלנו למבנים הנזילים והגמישים ביותר הוא "אשכול". מחברים אחרים מדברים על ארגון רשת, או על אד" הוקרטיה. בארגון הרשת מוחלפות ההירר- ביות הנוקשות ברשתות תקשורת פורמליות ובלתי-פורמליות המקשרות בין כל חלקי החברה. באד-הוקרטיה מחליפה סדרת קבוצות מכווננות-פרויקטים את ההיררכיה. שתי הצורות הללו ידועות בגמישות ובכושר ההסתגלות שהן מגלות. המרכז לטיסות חלל מאויישות בנאסא, המהווה דוגמה לאד" הוקרטיה, שינה את מבנהו הארגוני 17 פעמים במהלך שמונה שנות הקיום הראשו- נות שלן. בעולם שיהיה נתון בשינוי מהיר עוד יותר מזה המוכר לנו כיום, עסקים מכל הגדלים יהיו זקוקים לכשירות להסתגל לדינמיקה של הסביבה החיצונית. רשתות מירע ותקשורת ממוכנות תתמוכנה בשיתוף המידע לכל רוחבה של חברה גדולה, מורכבת ומפוזרת על פני אתרים רבים. המערכות תהווינה את תשתית הארגון ותשנינה את תפקיד תהליכי הדיווח הפורמליים. אפילו בתאגידים גדולים, כל פרט יוכל להתקשר עם כל פרט אחר - בדיוק כאילו הוא או היא עבדו בחברה קטנה. הטכנולוגיות שיאפשרו את המבנים הארגו- ניים הנזילים יותר הללו נכנסות כבר לשימוש בצורת דואר אלקטרוני, דואר קולי, פקסימי- ליה, רשתות נתונים וישיבות ועידה במחשב ובוידיאו. שיפורים במהירות ובביצוע יכווצו את הזמן והמרחק המפרידים כיום בין אנשים המסוגלים להרוויח מעבודה משותפת. ארגו- ני העתיד הגדולים יתאפיינו בקשרים לא פחות הדוקים מאלה של הקטנים. המחשבים יטייעו אף הם לזהות מיהו עובד החברה שמומחיותו דרושה לעבודה על בעיה מסוימת. מסדי נתונים, הכוללים מיומ- נויות ורקע של העובדים, יבטיחו אפשרות לתפור את תערובת הכשרונות המתאימה בדיוק לכל מטלה נוצרת. המערכות יאחסנו מידע על מי יודע מה, ואיך להכין עובד לפרויקט הבא. למנהלי החברות הגדולות תהיה גם עזרה טכנולוגית במעקב אחר מקום אחסונו של המידע והדרכים לניתוח שלו. רשתות מידע אסוציאטיביות ומחשבו רשת עצבית ישמרו את הקשרים בין רכיבי המידע ויאחסנו וינהלו מידע בדרך הדומה לאורח מחשבתנו. הם יספקו תצלומים מתומצתים של מרחב הפעילויות והמשאבים העצום של תאגיד גדול. בכך וומנע חוסר אונים של המנהל נוכח ההיקף והמורכבות. מנהלים ועובדים בכירים יהיו פחות מבודדים מרמת הביצועים, שכן מערכות מידע ניהולי תסייענה בקבלת המידע הדרוש להם לצורך בקשר, תיאום ושליטה של עסקיהם. במקום לצפות למנתחים ולמנהלי הביניים שיכינו דוחות בסיומה של תקופת דיווח ממושכת, תהיה למנהל גישה מיידית למידע. ניתוח המידע יסתייע בתוכנה שתעזור גם בהגשתו בפורמט בר-שימוש. בהינתן היזון חוזר מיידי מעין זה, יוכלו מנהלים להתאים את האיסטרטגיות והטקטיקות שלהם בד בבד עם התפתחות התנאים ולא רק במירווחי זמן קבועים. וכאשר אכן תהיה הצדקה לשינוי בטקטיקה או באיסטרטגיה, טכנולוגית התק- שורת המתקדמת תשגר על כך הודעה מהירה לעובדים. יכולתה של ההנהלה הבבירה להיוודע מה מתרחש ברחבי הארגון לא תוביל אוטומטית לריבוזיות. כאשר תינתן לפיסגה גישה מיידית להיזון חוזר בנושאים תפעוליים, ניתן יהיה לרכך את קווי המדיניות והתהליכים הנוקשים המכוונים כיום לשמירת צעדיהם של מנהלי המטה. המערכות תשחררנה גם את מנהלי העסק בכך שתענקנה להם את המידע והתמיכה הניתוחית הדרושה לצורך קבלת החלטות ושליטה בביצועים. יחידים וצוותי פרויקטים יוכלו לפעול באוטונומיה יחסית בעוד ההנהלה הבכירה מנהלת מעקב אחר ההשפעות הכוללות של פעילותם מדי שעה או מדי יום. מרבית הפעילות היומיומית תכוונן על פי פרויקטים. היות שהתנאים ישתנו במהירות, גדולה מזו המוכרת כעת, לא יימצאו שני מצבים זהים בדיוק זה לזה, הדורשים בדיוק אותה קבוצת מומחים או פרוצרדורות. מיומ" גויות העובדים והגישה תשתנינה על פי המטלה הספציפית, כך שצוותים יתהוו סביב פרויקטים נתונים ואחר-כך יפורקו. מרבית הסמכויות יועברו, אם כן, למנהלי הפרויק" טים. רשתות מידע אסוציאטיבי תעזורנה למנהלים הללו להקצות משאבים ותוכנה, המתוכננים במיוחד לתמיכה בעבודת צוות; לסיוע בקבלת החלטות, תקשורת והגעה לירי הסכמה. לרשותם של אנשים העובדים יחר לעתים רחוקות בלבד יעמדו הכלים הדרושים לְהם על מנת להיות לא פחות אפקטיביים מצוות ההנהלה הקבוע של חברה קטנה. תהליבי ניהול: תהיה הבנה טובה יותר של קבלת החל- טות. שליטה תופרד מיחסי דיווח. מחשבים יתמכו ביצירתיות בכל רמות הארגון. מערכות מידע ותקשורת ישמרו את ההיסטוריה, הנסיון והמומחיות הארגו- ניים. במרבית הארגונים לא קיומת הבנה טובה של תהליך קבלת ההחלטות. מנהלים מרבים לקבל החלטות המבוססות על תהליכים מחשבתיים שהם עצמם אינם מסוגלים להסביר. הם מלקטים מידע שהם חושבים אותו רלבנטי ומגיעים למה שנראה במסקנה הטובה ביותר. בעתיד יעזרו מערכות מומחה ומסדי ידע מתוחכמים להגדיר ולתאר את התהליכים הללו, וכך תוכלנה החברות לנתח ולשפר אותם. עם הפיכתו של תהליך קבלת ההחלטות ליותר ויותר מפורש ומוגדר, ועם הבנתה הגדלה והולכת של החברה העסקית איזה מידע בדיוק דרוש לכך, הופכת דרגת מקבל ההחלטה לפחות ופחות חשובה. עדיין יהיה חשוב לעקוב אחר התוצאה ולוודא כי התנאים סביב ההחלטה לא השתנו לחלוטין. השליטה הניהולית מתבצעת כיום באמצעות התרשים הארגוני הפורמלי. מנהל בדרגה נתונה בארגון אחראי על כל מה שמתרחש 8 לאותה דרגה. אותו אדם מתעל מידע כלפי מעלה דרך הארגון לאדם שאליו הוא או היא חייבים דיווח. כאשר הטכנולוגיה מאפשרת להנהלה הבכי- 7 לעקוב אחר נתונים בדרגה הארגונית "נמוכה ביותר, ללא עזרתם של מתוובים, - עובדים בכל הרמות ובכל התפקידים ולים להתקשר ישירות, לא חייבות מערכות השליטה הפורמליות להיות מוטבעות ביחסו הדיווח הארגוניים, היכולת להפריד פין שליטה. לבין יחסי דיווח מאפשרת את הטיפול היעיל ביותר בשתי המערכות. לדוג- מה, ההנהלה הבכירה תוכל לקיים שליטה ישירה על ידי מעקב אחר תוצאות בכל ה בעוד סדרה נפררת של יחסים קיימת רכי דיווח. יחסי דיווח אלה יתמקדו במוטיבציה של עובדים, ביצירתיות ובסו- ציאליזציה. מערכות מומחה וכלי בינה מלאכותית ישחררו עובדים מכל הרמות ליצירתיות מוגברת, בכך שיבצעו חלק ניכר מעבודת הניתוח. עד כה רק תפקירי ההנהלה הבכירה נבנו על מנת לאפשר זמן ארוך ככל האפשר לחשיבה יצירתית. עם גידול חלקה של הטכ- נולוגיה בתיאום, בקרה, שליטה וקבלת החל- טות, גם למנהלי הביניים יהיו הזמן ההעידוד לגילויים ולשימוש חדשני במשאבים החד- שים. ניידות עובדים, ואפילו זו של מומחים, לא תהווה במאה העשרים ואחת בעיה דומה לזו המוכרת כיום. מערכות מידע יחזיקו בהיס- טוריה התאגידית, בנסיון התאגידי ובמומ- חיות, המצויים כיום בידי עובדים ותיקים. מערכות המידע עצמן - לא האנשים - תוכלנה להפוך לתשתית המבנית היצובה של הארגון. אנשים יהיו חופשיים לבוא וללכת כרצונם, אך ערך הנסיון שלהם ישולב במערכות שיסייעו להם וליורשיהם לנהל את העסק. בסביבה זו תזדקק החברה לפחות מנהלים. עם זאת, למנהלים הלוקחים על עצמם תפקי- דים בכירים יחסר הלימוד"דרך-התנסות הנרכש תוך שנים של עבודה כמנהל ביניים. מסלולי הקריירה שלהם לא יעבירו אותם דרך עמדות של סמכויות גדלות והולכות ופיקוח על עבודת אחרים. מערכות מידע ניהולי תאפשרנה להם "להשיג את הרמה" במהירות בכל חלקי העסק. מודלים מתוחכ" מים לניתוח עסקי ולסימולציה יעזרו להם לנתח מצבים עסקיים ולזחות את ההשלכות, תוך הקטנת הסיכונים הניהוליים. משאבי אנוש: עובדים יהיו בעלי הכשרה טובה יותר, אוטונומיים יותר, ניידים יותר. סביבת העבודה תהיה מרגשת ומושכת. ההנהלה תהיה עבור חלק מהאנשים פעילות חלקית, המבוצעת תוך שיתוף ורוטציה. תיאור משרות הקשורות במטלות בעלות הגדרות צרות יעברו מן העולם. הפיצוי יהיה קשור באופן הדוק יותר לתרומה. בשנות החמישים והששים הוטלו על המחש- בים מטלות ביצועיות ושגרתיות רבות. בשנות השבעים והשמונים הוטלו עליהם מספר מטלות של הנהלת הביניים בתחומי קבלת ההחלטות, התיאום והבקרה. עם החלת ההשפעה של הטכנולוגיה על היבטים רבים יותר של העסק, העבודה עצמה תשת- נה ותצריך סדרת מיומנויות שונה. אנשים יצטרכו להיות בעלי תיחכום טכני ומלומדים יותר על מנת לעמוד בדרישות המופנות כלפיהם. העובדים יצטרכו להיות מסוגלים להנהיג את הטכולוגיה במקום להיות מובלים על ידה. הם יצטרכו להיות מסוגלים להשתמש בטכנולוגיה כמנוף נגד המורכבות הגדלה וקצב השינוי המואץ של סביבתם העסקית. בעוד ההנהלה הבכירה עטה על יכולתה לבקר מבלי להגביל את דרגת החופש, יקבלו העובדים שליטה מורחבת בעבודתם. יהיו פחות קווי מדיניות נוקשים, ממפקדה פחות נראית לעין. כמו-כן, בעוד טיב העבודה משתנה מיישום תהליכי התיפעול התקניים של חברה מסויימת להשתתפות בסדרת פרויקטים המנצלים את מומחיות היחיר, יהפכו העובדים פחות קשורים בארגון יחיד כלשהו, ויקשה יותר מהיום לבנות נאמנות לחברה מסויימת. בחברות מסויימות עשויה הנאמנות להיות פחות חשובה מן הגישה למיומנויות המצויות בידי עובד. בעוד החב- רות מקבצות את המשאביט הדרושים להם על בסיס של פרויקט יחיד ובעוד מערכות המידע והתקשורת מתרחבות מעבר לגבולות הארגון, יגדל הקושי בהגדרת גבולות החב- רה. ארגונים שונים עשויים לנצל מומחיות המצויה אצל ספק או אצל יועץ עצמאי, במידה שיהיה הולם. היות שהעובדים יהיו ברמת מיומנות גבוהה והארגון יציע מעט הזדמנויות לקידום, יצפו העוברים לפיצוי נאות מסביבת העבודה. אם לא יזכו בגירויים חיוביים, או אם יחושו איום על עצמאותם, הם יעברו למקום אחר. בדרכים אלה ידמו מאוד חברות העתיד לחברות השירות המקצועי של היום. החב- רות המצליחות ביותר מושכות ומחזיקות עובדים בכך שהן מציעות סביבה בעלת משיכה אינטלקטואלית. העבודה מהווה אתגר, הפרויקטים מגוונים, והקשרים עם הלקוחות הם עצמאיים יחסית. ישנם אנשי מקצוע העובדים עבור יותר מחברה אחת - כמו רופאים המקבלים חולים עבור מספר בתי חולים. ניהול יהפוך לעבודה חלקית, באשר חברי צוות שונים משתתפים באחריות ומחליפים ביניהם את עמדת המנהיגות. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 35 16 תהינה מעט משרות, להוציא את פסגת האר- גון, המורכבות רק מפיקוח על עבודת אחרים ואם תהינה כאלה, תפקידן יהיה בעיקר למט- רות מדידה ובקרה. לכל צוות עבודה עשוי להיות מנהיג אחר. נוסף לכך, הנהגתו של צוות נתון עשויה לעבור ברוטציה בין חברי הצוות, על פי דרישות העבודה. עובדים יקחו על עצמם תפקידי ניהול לתקופות קצרות, וכתוצאה מכך ירכשו הבנה טובה יותר של העסק כולו. תפחת חשיבותם של תיאורי משרות מפור- טים, מכוונני"מטלה, שכן העבודה תשתנה ללא הרף. במובן מסויים, כולם יעשו את אותה העבודה - השקעת המיומנויות והמומחיות המיוחדות להם לשורה של פרויקטים. במובן אחר, כל עבודה תהיה חד-" פעמית וייחודית - אנשים עם סוגי מומחיות שונים יעבדו על סדרות שונות של פרויקטים. מערכות המידע יוכלו לנהל מעקב אחר כמות העבודה שעושה כל אדם ואחר הנסיון והבישורים שברשותו. היכולת לעקוב אחר מיומנותו ותרומתו של כל פרט בחברה מחוץ למבנים המסורתיים יוצרת סוג חרש לחלוטין של חרות: היכולת לשלם לכל אדם על תרומתו או תרומתה הממשית לארגון, מבלי לערער סולם שכר או מבנה היררכי שלם. כרגע, חברה המבקשת ליצור תמריץ עבור אדם מסוים, מוגבלת לעתים קרובות על ידי אילוצי מערכת הפיצוי עצמה. העלאת שכרו של פרט אחד גוררת בהכרח העלאות מתאימות בשכרם של כל מי שמצוי מעליו בהיררכיה. חבילות פיצוי גמישות ודינמיות יאפשרו לחברות לטפל בפרט כתורם ייחודי ולפצות אותו תוך התבססות על הכישורים המיוחדים לו. בחברות מסויימות עשוי הפיצוי לעובד להתוות מסלול של עקומת פיזור נורמלי, התואמת את מבנה עבודתו ותרומתו הרצויה של העובד לחברה. שכר כזה היה עולה ומגיע לשיא בין הגילאים 40 ו507, ולאחר מכן יורד בהדרגה. היה יצורתו, אך זהיר הטכנולוגיות החרשות טומנות בחובן הבט- חה גדולה לכך שההיררכיות הגדולות והנוק- שות שלנו יהפכו סתגלניות יותר, יפתחו כושר תגובה מוגבר, ויתאימו יותר לקצבים המהירים של המאה העשרים ואחת. ואולם טכנולוגיות אלה אינן נטולות סיכון. עיבוד מהיר יותר של מידע עשוי להיראות ברעיון טוב, אבל אפשר לעבד מידע מהר מדי. עם הגידול במהירות, משתפרת יעילות התהליך רק עד נקודה מסוימת. נקודה זו מופיעה "מעשה חושב" אפריל 9 ניסן תשמ"ט ברגע שנעלמת האפשרות לקיים בקרה ושלי- טה על תוצאות העיבוד. מעבר לאותה נקודה, מתמוטט תהליך איסוף המידע, קבלת ההחלטות, בקרת היזון חוזר והערכת ביצו עים. נסיונן של חברות אחדות במהלך נפילת הבורסה של 19 באוקטובר 1987, מראה מה עלול להתרחש באשר המידע מעובד מהר יותר מכפי שמסוגלים לבקר אותו ולשלוט בו. קיימים גם סיבונים הקשורים במיזוג נתונים ממקורות שונים ומגוונים. ראשית, קיים סיכון של עומס"יתר בנתונים, ‏ העלול להבשיל אנשים שאינם מסוגלים להבין או לנצל את הנתונים או את הכלים הממירים נתונים למידע. כמו-כן, יצירתם של מסדי נתונים מאוחדים עלולה להוביל למוקדי פגיעות בלתי מכוונים. לדוגמה, באשר יצר יצרן מעליות שירות אחזקה ותיקונים מרכזי, הוא וצר גם מקור של חולשה משפטית. מסר נתונים גדול ומרכזי המכיל את רשומות התחזוקה והתיקונים של כל מעליות החברה בצפון אמריקה, סיפק יעד מושך להזמנות לדין מטעם כל בעל תביעה. מיחשוב של תהליבים עסקיים מכריעים עשוי אף ליצור ‏ סיבונים בטיחותיים. ‏ חבלות, רמאות, זיופי רשומות וגניבות נעשים עוד יותר מאיימים מתמיד. כמודכן, עם גידול היקף המידע המאוחסן אלקטרונית, נושאים של פרטיות מתחדדים מאוד. לויט וויסלר האמינו בתבונה רבה כי טכנולו- גית המידע תשפיע על מבנה הארגון, על תהליבי הניהול ועל טיב עבודת הניהול. ההיסטוריה בת 30 השנים של שימושי האר- גון בטכנולוגית מידע, מצביעה על כך בי בעתיד יהיה על המנהל להיות בעל מעורבות פעילה גדולה בהרבה בהכוונת הטכנולוגיה ובניהול השפעותיה על הארגון. הטכנולוגיה לא תהווה פתרון קל לבעיות רציניות והיא לא תבטיח יתרון תחרותו. היא תצרוך, כמו תמיד, תכנון מחושב וניהול אחראו. אך היא תנצל, כפי שלא עשתה מעולם, את כוחות היצירתיות של המנהיגים העסקיים שיצטרכו להחלוט מתי להשתמש בה ולאוזה צורך, קול קורא להגשת מאמרים הבינוס הארצי הששי לבינה מלאכותית ראייה ממוחשבת וזיהוי צורות בימים שלישי ורביעי כ"ח-ב"ט בבסלו תשיין 6 בדצמבר 1989 מקום הכינוס: מרכז הקונגרסים, כפר המכביה אילי'א, איר'י'מ, איב''מ הכינוס הישראלי לבינה מלאכותית וראייה ממוחשבת הינו הפגישה השנתית של האיגוד הישראלי לבינה | מלאכותית, והאיגוד הישראלי לראייה ממוחשבת וזיהוי צורות, שהינם איגודים במסגרת איל"א. מוזמנים מאמרים בנושאים הקשורים לתחומים אלו, והכוללים בין השאר: - בינה מלאכותית וחינוך - שפות בינה מלאכותית, תיכנות לוגי - הסקה אוטומטית - מודלים קוגניטיביים - מערכות מומחה - למידה, רכישת ידע והסקה אינדוקטיבית - תאוריה ולוגיקה של ידע - עיבוד תמונות וזיהוי תבניות - אנליזה של תמונות וראייה ממוחשבת - תפיסה ויזואלית - רובוטיקה - תכנון וחיפוש מאמרים שיוגשו ייבדקו ע"י ועדת התכנית. יש להגיש 4 העתקים של מאמר מלא, או תקציר מורחב (באנגלית). על המאמרים להגיע אל אחד מיושבי הראש המשותפים של הכינוס בכתובת הבאה, לא יאוחר מ1.6.897. | הודעה על קבלת המאמרים תישלח עד 1.8.89. בינה מלאכותית: ד"ר ג. רוזנשיין הכינוס ה-6 לבינה מלאכותית וראייה ממוחשבת . המחלקה למדעי המחשב האוניברסיטה העברית ירושלים 91904 ראויה ממוחשבת: ד"ר י. ישורון הבינוס ה-6 לבינה מלאכותית וראייה ממוחשבת המחלקה למדעי המחשב אוניברסיטת תל-אביב תל-אביב 69978 7-- 2-2 סטאל | בוב סט מדריך לניסוי תוכנד מבדק בשמונה צעדים עשוי להוביל את ה-118א לשיטות יעילות יותר אנשים אמידים בסין העתיקה השתמשו במקלות אכילה מכסף או משנהב מסיבה מעשית ביותר. הם האמינו שנוכחותו של רעל במזון תשחיר את מקלות הכסף ותנתץ את מקלות השנהב. כעת, כעבור כמה אלפי שנים, יתכן שב-15א נבדקות תוכנות מחשבים בשיטות בעלות דרגת מעשיות דומה. היות שמחיריה של תוכנה פגומה האמירו כבר לגבהים בלתי קבילים, ארגוני 15/א רבים החליטו לקחת ברצינות את נושא איכות התוכנה. ואולם, מה שקורה לעתים קרובות מדי הוא הנפת מטה קסמים מעל ראשם של מספר מתכנתים או משתמשי קצה והופ! - לפנינו עתה צוות בוחני תוכנה. ניסוי תוכנה הוא תהליך שונה מאוד מכתיבת תוכנה ומהשימוש בה. אין זה מציאותי צפות ממישהו לבדוק תוכנה בהצלחה בעזרת ניחושים כיצד לעשות זאת, המבוס- סים על נסיונו כמתכנת או משתמש קצה. שמה הידוע לשמצה של התוכנה הוא בחלקו ו תוצאה של בדיקה בלתי מספקת. מרבה המזל, עם זאת, ניסוי תוכנה איננו ו ניסוי התוכנה כולל כמה עקרונות - אות משלו - שמונה מהם מפורטים להלן וכשאלה מובנים, הם מסוגלים להוביל גישה נושאת תוצאות. 2 בוב ט טאל הוא נשיא ה- / ' חברה לניסור זהקטסזל) חקופטכ] 800]זסוח1, תוכנה, אוקלנד קליפורניה. וו 1 טס ,105108 501976 01 פונס 6חג תו סוד 248 06 ,01 ומד ופוס .תסןפווחזטק עס 4166!תגזך אבטחת איכות איזאפשר לנסות כל מקרה אפשרי. בתכנית עם 75 ענפים, מספר מקרי המבחן האפשריים עולה על מספר כפיות המים המצויות באוקינוס השקט. אפשר להבין מדוע באחת משתי דרכים. אם תביט בקוד שבתוך התכנית, גישת קופסת הזכובית, תראה שכל פקודה בענף יכולה לשנות את האופן שבו מתבצעת התכנית - לרוגמה בשתי דרכים עבור ענף דו-סטרי. כך, בתכנית בעלת א ענפים, קיימים 2 בחזקת א נתיבים אפשריים שונים למעבר דרך התכנית, ו-2 בחזקת א גדל מהר מאוד. היות שענף יכול להיות הצהרת ]1 (אילו) או בקרת לולאה - 11 מובלע - ברור כי כל דבר שאינו מערכת צעצוע הוא בעל אפשרויות רבות בהרבה אף מזה. דרך אחרת להתוודע למספרם הגדול של מקרי המבחן היא לחשב את מספר ההרכבים האפשריים של נתוני קלט - גישת הקופסה השחורה. גם זה מוביל לאותם סררי גודל אסטרונומיים, שכן ערכי נתונים שונים הם הגורמים לתכנית להתקדם בנתיבים שונים במהלך ביצועה. מספרם הבלתי ניתן לשליטה של מקרי המב- חן הוא עיקר הבעיה בניסוי תוכנה. הוא מסביר מדוע מערכות שעברו בדיקות אינטנ- סיביות כוללות עדיין שגיאות רבות המתג- לות בשלב הייצור. כמו-כן, הוא מבהיר את בעייתו המרכזית של ניסוי התוכנה, דהיינו העובדה שבוחני התוכנה חייבים להכין מספר קטן יחסית של סדרות ערכי קלט - מקרי מבחן - ולבדוק בכך את פלט המערכת - תוצאות הניסוי - למקרים אלה. ומתוך המירע הזה הם חייבים לגזור הכללות לגיבוי התנהגותם של המער- כת לכל סדרות הקלט האפשריות. זהו אתגר רציני, אך הוא מהווה תוצאה בלתי נמנעת של היעדר האפשרות לנסות עבור כל מקרה אפשרי. איסטרטגית הבחירה של מקרי המבחן היא, אם כן, מרכיב מכריע בניסוי תוכנה ועיל. על ניסוי התוכנה להיות מונע-סיבונים. מאחר שאי-אפשר לנסות עבור כל האפש- רויות, הגיוני להתרכז בתחומים המציבים את הסיכונים הגדולים ביותר. "מעשה חושב" אפריל 9 ניסן תשמ"ט ‏ 37 '68 דניס מרדית, יועץ ניסוי תוכנה עצמאי בטורנס, קליפורניה, מציע שיטה אלגנטית במיוחד להערכת סיכונים. הוא שוקל שני גורמי סיכון: השפעה ושכיחות יחסית. עבור מודול נתון, או חלק כלשהו של המער- כת, ההשפעה הינה התוצאות השליליות העלולות להיווצר כאשר אותו חלק מתפקד באורח שגוי. שכיחות יחסית הינה דרגת הסבירות של תקלה באותו חלק. הסיכון הוא שילוב של ההשפעה והשכיחות היחסית. באשר מעריבים את חלקיה השונים של מערד כת כלשהי, וממפים את השפעתם ואת שביחותם היחסית על צירי צ-א, המודולים בעלי דרגת הסיכון הגבוהה ביותר יופיעו ברבעון הימני העליון. מודולים אלה חייבים לשאת במירב מאמץ הניסוי, שכן הם בעלי השפעה גדולה ודרגת שכיחות יחסית כאחד. ההשפעה היא פועל יוצא של מה שהמערכת עושה. ההשפעה הגבוהה ביותר מקבילה לשגיאות שהן בעלות השלכות בעולם הממ- שי. לו פעל חלק מסויים מן המערכת שלא כשורה, מה עלול היה לקרות? האם מטוסים עלולים להתנגש? האם הסכום רשום בהמח- אות המשכורת עלול לכלול מספר אפסים נוספים? האם גורמים חיצוניים עלולים לקבל גישה בלתי מורשית? האם ההנהלה עלולה לבטל ערכו של דוח עקב מראה מרושל הנגרם על ידי יישור טורים לקוי? דרגה אחרת של השפעה נובעת מבעיות פנימיות - המערכת ננעלת, מסד נתונים מושחת, משתמשים מפסידים זמן עבודה וכדומה. המערכת עשויה לפעול באורח תקין, אך להיות קשה לשימוש [%, 7 בדצמבר, 1987]. השכיחות היחסית היא אומדן רמת ההסתב- רות של תקלה במודול. גורמים אחרים התורמים לשכיחות היחסית הם מורכבות הלוגיקה של המודול, מספר המודולים האחרים שאתם יש לו אינטראק- ציה, גודל המודול, האם מדובר בטכנולוגיה חדשה ממש או בטכנולוגיה שהיא חדשה באותו ארגון בלבד, דרגת נסיונם של המתכנ- תים וכיוב"ז. יש לשער שמפגש של מפתחי מערכות - בולל משתמשים, מתכננים ומתכנתים - יהיה מסוגל לקבוע ערכי השפעה ושכיחות יחסית יחסיים אם ייעשה שימוש בשלושת הכללים של מרדית: וי על שאלות ההערכה להיות קלות לפתרון. 2. על בל שאלה להיות נוגעת לענין בעליל. 3. על כל שאלה להבחין בין מודולים במער- כת. גורם כלשהו איננו שימושי כאשר מרבית המודולים מקבלים לגביו הערכה של 5 בסולם של 1 עד סו. על הערכות כגון גודל להיות יחסיות למודולים אחרים במערכת. לאחר שדורגו המודולים על פי רמת הסיכון היחסית, ניתן להקצות את רמות מאמץ הניסוי. על הקצאה זו להשפיע גם על סרר ייצורם של המודולים: יש ליצור קודם את המודולים המכריעים. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט אם יסופקו המודולים בעלי דרגת הטובון הגבוהה בשלב מאוחר בלוח הזמנים, הסוכוו הוא שהם לא יזכו לתקופת הנוסוי ההולמת. 5 יש הבדל גדול בין הרצת 0 בדוקות לבין הרצת בדיקה אחת 500 פעם. אם נבחרים ערכי הקלט באורח אקראי, בדיקות רבות יעברו את התוכנה באותו נתיב. בכך שוס מידע חדש אינו מופק. על מנת להגדיל מקסימום את יעילות הניסוי רצוי לנסות מושג בעל עוצמה רבה - קבוצות זהות. שני ערכי קלט הם באותה קבוצת זהות כאשר הם מטופלים באותה דרך על ידי התכנית. במונחי קופסת זכוכית, הם גורמים לביצועו של אותו הקוד. לדוגמה, נניח שקלט קביל עבור שדה נתונים מסויים הוא מספר בין ו ל"סס1. בדיקה של המספרים 47, 58, 3, ו-21 אינה אלא בזבוז מאמץ, שכן כל המספ- רים האלה שייכים לאותה קבוצת זהות. אם 7 עובד, ישנה סבירות גבוהה מאוד ש-58 והאחרים יעבדו גם הם. מוטב לבדוק מספר יחיד בין 1 ל-100 ולהתקדם אחר-כך לקבו- צות זהות אחרות, כגון ס, מספר שלילי או מספר הגדול מ1007. יש שני סוגי קבוצות זהות, תקפות ובלתי- תקפות. בדוגמה הקודמת, המספרים בין ו ל-סס1 מהווים קבוצת זהות תקפה. מספרים שליליים הם דוגמאות של קבוצות זהות בלתי-תקפות שכן הם תוויים לא-נומריים, הבחנה זו חשובה, היות שתהליך הניסוי שונה עבור שני הטיפוסים. לרוגמה, יש לבדוק קבוצות זהות בלתי- תקפות אחת לאחת. הסיבה נעוצה בכך שבאשר מבצעים ריצת מבחן, יש בדרך בלל מספר שדות קלט. ניתן לבדוק קבוצות זהות תקפות שונות לכל שדה באותה ריצת מבחן, אך יש לבצע ריצה נפרדת לכל קבוצה בלתי- תקפה, כי יש לצפות לכך שערכי קלט בלתי- תקפים יחוללו מצב שגיאה. כששדות קלט רבים מכילים ערכים בלתי-תקפים, הראשון שנקלט יסתיר בדרך כלל את השפעת שאר הערכים הבלתי-תקפים. קבוצות זהות הינן מכשיר מפתח בבניית מקרי מבחן בעלו משמעות. הן אמנם מהוות רק ניחושים מלומדים אודות התנהגותה של תכנית, אך בפועל הן בעלות השפעה מדחי- מה. 4 לעתים קרובות ניתן לנחש היכן מסתתרות בעיות. מאחר שאי-אפשר לנסות את כל המקרים, הגיוני להתמקד במקרי מבחן עתירי תוצאות. תהליך הזיהוי של המקרים הללו מכונה ניחוש שגיאות. אחד המקומות שקורים בו שיבושים הוא גבולות טווחי ערכים. כאשר, כפי שתואר לעיל, מספר אמור להיות בין 1 ל1007, המקרים של 1 ו"ססו צפויים יותר לגרום תקלות מן המקרים שביניהם. לרוגמה, שכיח מאוד למצוא מונה-לולאה שאינו מפרט במדויק את נקודות הקצה. מקרים אלה של ניחוש שגיאות נקראים ניתוח ערכי גבול. דוגמה אחרת של מקרה עתיר תוצאות הוא הערך אפס. יש לבדוק כל שדה נומרי עבור הערך אפס כי הוא גורם בעיות לעתים קרובות, במיוחד עבור חלוקה באפס. השימוש בעיבוד חריגים הוא דרך טובה וספת לנסות לאתר שגיאות. לדוגמה, במערכת המבצעת הזמנות, כדאי לנסות לבטל הזמנה, לבטל הזמנה בלתי-קיימת, לבצע אותה הזמנה פעמיים וכדומה. לעתים קרובות מקרים אלה לא זכו לאותה מידת תשומת לב שקיבל המקרה הנורמלי, ויתגלו בהם בעיות. לבסוף, יש לשים לב ששגיאות אינן קורות באורח אלראי. הן מתקצבות. כאשר נמצאו מספר שגיאות בחלק מסויים של המערכת, הסיבוי הוא שיש שגיאות נוספות בחלק זה. בבלל, הסבירות של מציאת שגיאה בחלק מסויים במערכת עומדת ביחס ישר למספר השגיאות הנמצאות כבר באותו חלק. רצוי לעמוד בפני הפיתוי להתקדם הלאה; כדאי להמשיך לברוק את החלק עד שיהיה נקי ביותר. וש להביר את הקלט ואת הפלט. בעת ניסויים במערכת או בחלק ממערכת, היעד הראשון חייב להיות הבאת מקרה מבחן אחד לפעולה תקינה. מפתיע כמה פעמים קורה שמקרה מבחן פשוט - העושה שימוש בערכים תקפים ממקום טוב באמצע - מסרב לעבוד. אין כל טעם בהתווית איסטרטגיות ניסוי מתוחכמות ומורכבות עד שהחלק הנבדק מספיק מכוונן על מנת לאפשר עבודה של מקרה אחד לפחות. הנקודה המכרעת בניסוי תוכנה חלה כאשר מקרה אחד עובד. מה הלאה? מספר קבוצות ערכי הקלט שאפשר לנסות הוא כמעט אינסופי. יש ניחוש שגיאות, כמובן, וזה יאתר בעיות נוספות. אבל מה עושים אחר-כך? חרף השי- מוש בקבוצות זהות לצמצום מספר מקרי המבחן האפשריים, המספר הוא עדיין גדול בהרבה מכדי לאפשר טיפול. קיימת טכניקה חדשה המכונה איי תלות המאפשרת טיפול בבעיה זו. דרך פעולתה: נניח שאתה בודק חלק מן המערכת, הכולל 6 דוגמת תרשים איי תלות עבור קבוצת רכיבי קלט פלט ו תלוי ברכיבי קלט 1 ,2 ו-3ז; פלט 2 תלוי ברכיבי קלט 4 ר-5:; ופלט 3 תלוי חלק התוכנה הנבדק ות קלט - נכנה אותם ₪1 עד 86. בהרצה מפיק חלק זה של המערכת שלושה רכיבו 5 - פלט 1, פלט 2. פלט 3. יחידות פלט ה מהוות את תוצאות הניסוי לקלט מקרי המבחן 1 ,2 ,3 ,4 ,5 ר6ק. כאשר כל יחידות הפלט תלויות בכל רכיבי 2% קיימות אפשרויות רבות מדי מכדי ב ה גם אם ייעשה שימוש בקבו- נניח שלבל אחד מששת רכיבי הקלט חמש קבוצות זהות תקפות. אזי מספר מקרי המב- חן האפשריים הוא חמש בחזקת שש אן 5 ואולם, על פי רוב תלויה כל יחידת פלט רק בחלק מרכיבי הקלט. במקרה זה מתאפשרת הפשטה עצומה בתהליך הניסוי. נניח, אם כן, שפלט 1 תלוי ברכיבי הקלט 1:, 2 ו37ש בלבד; פלט 2 תלוי ברכיבי הקלט 4 וד5ת בלבד; ופלט 3 תלוי ב"6= בלבד. ניתן לבצע ניסוי נפרד של כל יחידת פלט. היות שפלט ו תלוי אך ורק בד1 ,2 ודדם, די בכך ששדות הקלט הללו ייבדקו עבור 5 בחזקת 3 או 125 הרכבי קבוצות זהות. אפשר להשאיר את ערכי 4 ,85 ו-16 כפי שהם נקבעו במקרה המבחן הראשון שעבד. בדומה לכך, היות שפלט 2 תלוי ב-גש ו-5ק בלבד, ניתן לבדוק בנפרד את פלט 2 בעזרת 5 בחזקת 2 או 25 בדיקות. פלט 3, התלוי אך ורק ברכיב הקלט 6ת, ניתן לבדיקה בעזרת 5 בדיקות בלבד. יתר על כן, כיוון שיחידות הפלט עצמאיות ניתן לבדוק אותן אחת אחת לשמירה על דרגת פשטות מירבית, או, לחילופין, במקביל להשגת מספר ריצות הניסוי הקטן ביותר האפשרי. הטכניקה עוצבה על מנת לאמוד את תלותם של הפלטים ברכיבי הקלט. ככלל, כלים כמו טבלאות אינם טובים לכך, שכן סדר טורי הטבלה יקבע אם תבנית הקבצה נראית לעין בקלט %6 בלבד. כאשר בוחנים חלק תוכנה, ניתן לבדוק בנפרד את איי הקלט, באופן סדרתי או במקביל. תתגלה או לא. הדרך לעקיפת קושי זה היא שהעניקה לשיטה את השם איי תלות. על מנת ליצור איי תלות, יש לרשום כל רכיב קלט במקום כלשהו על דף ניר (ראה תרשים). יש לצייר כל יחידת פלט כאי המקיף את רכיבי הפלט שבהם הוא תלוי ואז ההקבצה ברורה לעין. מספר נסיונות יבהירו שאין כל חשיבות למיקומם של רכיבי הקלט על הדף; תמיד ניתן לשרטט את האיים. השימוש באיי תלות יצמצם בדרך כלל מאד את מספר ריצות המבחן. בדוגמה שלעיל הופחתו 15,625 ריצות המבחן האפשריות ל-155 (בניסוי סדרתי של האיים) או אפילו ל"125 (בניסוי במקביל). כמו כן אפשריים מספר שיפורים בשיטה, ביניחם הפעלה של קבוצות זהות בלבד בתוך האי, במקום ניסוי של כל צירופי הקבוצות האפשריים. גישה זו תצמצם עוד יותר את מספר ריצות המבחן, אם כי במחיר הסיכוי לדלג אולי על צירוף שהוא מחולל שגיאות מרכזי. איי תלות מספקים גם הרבה מאוד מידע נוסף. לדוגמה, קלט שנרשם בלבד ואינו משמש להפקת פלט לצרכי פונקציה ספציפית כלשהי, לא ייכלל באף אי. קלט כזה חייב בבדיקה יחירה בלבד כדי לקבוע שהוא אכן נרשם. מה המשמעות של איים מצטלבים או של איים המוכלים זה בזה? זו פשוט הוכחה שאפשר להגיע לצמצום גדול יותר של מספר ריצות המבחן. בפועל, עם זאת, צמצום גדול מדי עלול לגרום לבלבול. בדרך כלל מוטב להתעלם מחפיפה חלקית של איים ולהמשיך כאילו מדובר באיים נפרדים לחלוטין. שאלה חשובה מזו היא: כיצר קובעים את יחסי התלות בין יחידות הפלט והקלט? אחת הדרכים שאין לנקוט היא מעקב אחר הגיון התכנית ובדיקה כיצד תלויים הדברים זה בזה בקוד עצמו. גישה זו נקראת רישום סיבה ותוצאה והיא מפיקה דרגת מורכבות עצומה במהירות רבה. הסוד הוא להתמקד בשאלות באיזה רכובו קלט תלויה כל יחידת פלט וכיצד היא תלויה בהם. צריך לחזור למפרט ולמשתמשים. משתמשים שמכירים היטב את היישום יוכלו לומר מה תלוי במה. כדאי לאסוף מידע על יחסי תלות בשלב הניתוח בפיתוח המערכת ולאגור אותו במילון הנתונים. אז ניתן יהיה למכן את תהליכי שרטוט איי התלות ובניית מקרי המבחן. תפיסה זו של גישת איי התלות מניחה מבנה של קלט/עיבוד/פלט. דוגמאות כוללות עיבוד של יישומי ביטוח והנפקת תלושי משכורת. עם זאת, קיים סוג נוסף של מצב ניסוי שבו הפונקציה הנבדקת היא מונעת פעולה - מבנה של "עשה-זאתרלזה". בפורמט מסוג זה מבוצעות פעולות באוביק- טים שונים - לדוגמה: 475 11.8 מידם. ןמס" "2081 אן "16 זספט 10 קפוה כא55". ישנה דרך חלופית לשימוש באיים, המתחש- בת בפעולות וקבוצות אובייקטים מעין אלה. מושג באמצעותה רווח דומה בצמצום מספר הבדיקות. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 39 רווח נוסף המופק מגישת איז התלות הוא כי בוחני תוכנה תמיד יודעים מדוע נערכת ריצת מבחן ומה נבדק באותה ריצה. ההנה- לה יכולה להגיע עקב כך לדרגת אמינות גבוהה במעמד הניסויים. בעיות תוכנה רבות נובעות מן המפרט או מן הפירושים שהוענקו לו. מספר מחקרים שנערכו על ידי יבמ, קמיקל בנק וארגונים נוספים הראו ששני שליש מן השגיאות המתגלות במערכת מסתברות בסופו של דבר כתוצרים של המפרט או התכנון ולא של הקידוד. מימצאים אלה הם בעלי השלכות מרחיקות לכת בתחום ניסוי התוכנה. הסוד של מניעת מסירתן של שגיאות הלאה, לתוך הקוד עצמו, מצוי בעריכת סריקות קבועות, צעד אחר צעד, של הדרישות, התכנון והמפרט. רווח נוסף הטמון בגילוי שגיאות באמצעות סריקה הוא איתור השגיאות במקום היווצ- רותן. בכך נמנע בזבוז הזמן המתלווה לתה- ליך גילוי שגיאה על פי התופעות שלה המתגלות בעת ניסוי, ושל מעקב מייגע אחר הגורמים שלה. בכל ששגיאה מתגלה מוקדם יותר, כן זול יותר לתקן אותה. מדוד איך הולך לך. שאלה קשה שעולה תוך ניסוי תוכנה היא: "מתי הניסוי הסתיים?" התשובה ההיסטורית היא, כמובן, שהניסוי הסתיים כאשר אזלו הזמן ו/או הכסף. נטיה עגומה זו גרמה למונח "נקי לחלוטין משגיאות" לקבל משמ" עות חדשה של "המשתמשים יגלו כבר את השאר". הבעיות הברורות שגישה זו יוצרת הובילו לענין הגובר בשיטות ניסוי טובות יותר. בל תכנית ניסוי חיובת, על כן, לכלול סעיף המבונה "קנה מודה לסיום". קנה מידה אחד מעין זה מתמלא כאשר קבוצת מקרי מבחן שנבחרה בקפידה - נבנתה תוך שימוש בקבו- צות זהות, איי תלות וניחוש שגיאות - בוצעה במלואה. כאשר קיימים מקרי מבחן אפשריים רבים מכדי להשלים את כולם, גם אם שיטות אלה ננקטות, אזי ירידה משמעותית במספרן ובדרגת חומרתן של השגיאות המתגלות עשויה להצביע על כך שהניסוי מתקרב לנקו- דת התפוקה השולית הפוחתת. על מנת שקנה מידה זה יהיה תקף, יש להציב את מספר השגיאות המתגלות כנגד דרגה קבועה של מאמצי ניסוי, ולא כנגד זמן בלבד. אם, למשל, אחד מצוות של שני בוחנים נמצא בחופשה, ברור שמספר השגיאות המדווחות יקטן. השימוש בסיכון להנעת מאמץ הניסוי וסידור על פי עדיפות של מקרי המבחן, יגדיל בהר- "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט בה את הסיכויים לכך שמרבית השגיאות החמורות תתגלנה לפני סיום כפוי אפשרי של הניסוי. 8 יש להתחשב בפוליטיקה של תהליך ניסוי. באשר הסיכויים והסיכונים כה גבוהים, זה בלתי נמנע שהפוליטיקה תמצא בסופו שפ דבר דרך להתערב בתהליך הניסוי. הבעיה הפוליטית הרווחת ביותר היא תפיסת הניסוי כפעילות הרסנית. היות שכולם נכנסו להתחייבויות בדבר הכרזת המערכת החד- שה, קיימת נטיה חזקה לראות בתהליך הניסוי חותמת גומי. היא מקבלת תפקיד של ן אשרור המערכת בלבד והשימוש בה מסתכם בהתעלמות ממעידות קטנות שעשויות להימצא בשטח. אך באשר מתגלות בעיות חמורות, מספר אנשים יראו בכך איום מצד תהליך הניסוי. מתכנתים ומתכננים יחושו שמאמציהם הכנים והמירביים זוכים שלא בצדק לטיפול קטנוני ומקנטר. מנהלים יחזו דחיות בלוח הזמנים - התפתחות גרועה. כל שגיאה חדשה תזכה לתגובה של: "בסדר, צריך לתעד אותה. נתקן אותה בגירסה הבאד." התוצאה הסופית תהיה הכרזה של מערכת רעועה, שאחריה יהיה כבר די זמן להפניית אצבעות מאשימות. איך אפשר למנוע אסונות כאלה? יש להכין תכנית ניסוי טובה ומשכנעת ולקבל עבורה גיבוי ניהולי מספיק לפני תחילת הניסוי. למנהלי ניסויים בארגונים מסוימים יש סמכות לבטל הכרזה על מערכת שלדעתם אינה מוכנה. יש לוודא שכל תכנית ניסוי שתתקבל תכלול פרקי זמן לתיקון שגיאות המתגלות ולא רק לתיעוד שלהן. בעיה פוליטית שניה היא עצם הגדרת השגי- אה. מעקב אחרי התוצאות הוא הכרחי לקביעת סיום הניסוי, אבל הוא עלול גם לשמש מדד להשפעת המפתחים והבוחנים, תחום רגיש כמובן. מהי "שגיאה"? האם זוהי תופעה המאובחנת על ידי הבוחנים - דהיינו, דו"ח תקלה? או האם היא מהווה ליקוי בשורת קוד יחידה? היות ששגיאה יחידה בקוד מסוגלת לגרום ל"200 דוחות תקלה, הגדרות אלה מותירות מקום לבעיות. המפתחים מעוניינים כמובן לספור ליקויים, בעוד הבוחנים מעוניינים למנות את מספר דוחות התקלה שהם הפיקו. כמו-כן, האם יש משמעות במניית כל השגי- אות באילו כולן היו חשובות באותה מידה? האם אין מקום לדרג אחרת שגיאה חמורה, המשחיתה מסד נתוני לקוחות גדול, לעומת שגיאה בכותרות העמודים של דוח כלשהו? נניח ששוקלים כל שגיאה על פי זמן - או עלות - והשפעת התיקון. האם גישה כזאת אינה מפצה את המפתחים והבוחנים ומעוד- דת אותם להקדיש יותר תשומת לב למה שחשוב באמת? לא קיימות תשובות לשאלות אלה בניסוי תוכנה, הניתנות להחלה כללית. הפתרון הממשי תלוי בסוגי המערכות אותן מפתחים, בסדרי העדיפויות של הארגון, ובאפשרויות המוכתבות על ידי ההקשר הפוליטי שלו. בעבר נעשה כבר שימוש מוצלח בסוגים רבים של מדדים. קנה המידה האמיתיים הויחידים להצלחה הם הבנה ממשית של שאלות היסוד בהן כרוך תהליך הניסוי, ובן מחוייבות ממשית להפקת תוכנה אוכותית. | מרי סמנר, רוברט בנסון מ % 4 ] - מטרת המחקר הנוכחי היתה זיהוי טיבם והיקפם של הפרויקטים בפיתוח מערכות שבהם נעשה שימוש בשפות הדור הרביעי (401/'9), ולתאר את היתרונות והמגבלות של 401%%. מנהלי פרויקטום בעלי נסיון בניהול של פרויקטים מסורתיים ופרויקטים של % השובו לשאלונים המתארים את גודלם, עלותם, משכם, היקפם ומאפיוניהם של היישומים הללו. המימצאים העודו שהמנה" לים מבחינים בבירור בין סוגי הפרויקטים המתאימים לפיתוח תוך שימוש בשפות פרוצדורליות ואלה המתאימים ל-401,'8. הפרויקטים הפרוצדורליים הם בעלי נפחי תגועות גדולים יותר, יקרים יותר, מצריבום יותר שעות אדם וככלל בעלי קנה מידה גדול יותר. לעומת זאת, פרויקטים של %'.461 הם בעלי סוגי פלט גמישים יותר, עם פחות דרישות בטוחות, פחות סוכויים לביקורת ופחות מורכבים. הפרויקט המושלם ל-461/'8 היה מערכת מחקר ודיווח בעל יחידות פלט פחות מובנות מן הרגיל, דרישות תוזמון דינמיות ונפחי תנועות קטנים. אנשי מקצוע בתחום ה-115א מכירים ביתרונות שפות הדור הרבועי ו במגבלות שלהן, ומקבלים בדרך כלל החלטות טובות בדבר השומוש בהן. ב-א בי ₪ סמר היא פרופסור חבר במחלקה למערכות מידע ניהולי בבית הספר ה עסקים של אוניברסיטת דרום אילינוי באדוורסוויל. שו ו הוא דיקן בית הספר לטכנולוגיה וניהול מירע באוניברסיטת 1 סנט לואיס. תחומי הענין האקדמים שלו מתמקדים סביב הפרויקט הנתן מידע כלל"מפעלי, המתנהל במשולב על ידי המרכז לחקר עיבור ניס והמרכז המדעי של יבמ בלוס אנג'לס. 0 555 חס 05ק4טקח3 1 הסוב זשח26) ה זזטס= 01 6גקוח! שור 8 חסווגומזס1ה1 ,0ת1101!8-ת1זסצן .תספחטם 0 .זטוהמזט5 ץזבוא 3 חסןפפ!וחזטק עס 4 א198 ,14 , זחטות רבשמה אלו וו ו רקע כיום עומד הארגון בפני קבוצת בעיות קשות בפיתוח מערכות. הדרישה העצומה למערכות מידע מבוססות-מחשב יצרה תורי המתנה ליישומים הנמשכים לעתים בין שנתיים לשש שנים. המחסור במתכנתי יישומים ומערכות ממשיך להוות אילוץ. שיטות להגברת פריון בתהליך של פיתוח יישומים כוללות את השימוש בחבילות תוכנה, התמיכה בפיתוח יישומים בידי משתמשי קצה, והשימוש הרווח בשפות הדור הרביעי ((401). בעוד הכלים הללו הוכנסו כבר לשימוש נרחב לצרכי תמיכה במיחשוב משתמשי קצה, קיימת עדות מוגבלת לשימושם בפיתוח פרויקטים המנוהלים על ידי אנשי מקצוע מתחום ה-118א. ניתן להשתמש ב-401.'86 ליצירת תכניות ליישומים רבים, שמספר שורות הקוד שלהם קטן משמעותית מן הדרוש ב-.60801. איפיונים, כמו מילוני נתונים מקוונים, ספריות של מודולים הניתנים לשימוש חוזר, ופוּנקציות מתוכנתות-מראש, עשויים להאיץ את תהליך בניית היישומים. כלים אלה מסוגלים גם להעניק תמיכה משמעותית לגישה של בניית אב-טיפוס. ושנה עדות מסוימת לסוגי הגידול בפריון המושג באמצעות השימוש בכלי ,401. על פי מחקר שערך ד"ר אברהארד רודולף, משך הפיתוח עבור פרויקט בקנה מידה קטן (כמו 10,000 עד 20,000 שורות .60801) בדרגת מורכבות טיפוסית, היה קצת למעלה מ-10 ימי אדם כשנעשה שימוש ב-6א1.1 (כלי הדור הרביעי של בורוז) לעומת 200 ימי אדם בשימוש ב-.608801. ההבדל מייצג עליית פריון של 17 לד1. בפרויקטים של פיתוח בקנה מידה גדול (כמו 200,000 שורות .60801) יחס זה עמד על 45 ל"ו. בשני המקרים נעשה שימוש בניתוח נקודות פונקציה לצורך השוואת הקוד הפרוצדורלי והבלתי-פרוצדורלי. בחינת מקרים בפרסומים מקצועיים שראו אור לאחרונה מתארים אף הם עליות בפריון הנמדרות על פי אחוז השיפור בכלל חסכון הזמן והעבודה ובביצוע עבודה רבה יותר במספר עובדים קטן יותר. קלות הלימוד, באמצעות תפריטי עזרה ושיטות אבחון, והגישה של בנית אב-טיפוס הוזכרו לא אחת כהשפעות איכותיות של %'.401. ואולם, התנסויות עם ,461 הן לא תמיד מוצלחות. אחת מהן היתה כרוכה בתוצאות הרות-אסון כשנעשה שימוש בשפת דור רביעי לפיתוח מערכת המחשב החדשה של מחלקת הרכב הממוגע של ניו ג'רזו. המערכת היתה אמורה להיות בעלת למעלה מ-1,000 מסופים עם אלפי תנועות ביום, בעלות גישה למסר נתונים הכולל רשומות אודות כמה מיליוני נהגים מורשים, שישה מיליון כלי רכב רשומים ו207 מיליון מסמכי כותרת. חרף הופעתם של זמני תגובה בלתי- קבילים בניסוי מוקדם של המערכת, נעשה בפרויקט שימוש בשפת דור רביעי בלתי בדוקה, ובסופו של דבר המערכת קרסה. מאחר שהכלי לא הלם את העבודה של פיתוח מערכת מקוונת מורכבת, הדורשת זמני תגובה מהירים, המערכת פותחה מחדש תוך שימוש ב-.401 ובשפה פרוצרורלית כאחד. דאגה בדבר בעית השימוש במשאבי מכונה תוארה גם על ידי אטרה. מערכות שפת הדור הרביעי לעיבוד הייצור רצות בערך בשליש המהירות יחסית ל-.60801. בבדיקה אחרת, שפת דור רביעי הציגה שיפור של 3:1 בזמן הפיתוח, אך התכנית עבדה במהירות קטנה פי "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט |31 דאגות בדבר ניצול המכונה, היעדר אינטגרציה בין פרויקטים של .1 והתנגדות מתכנתים, מעכבים את השימוש האפקטיבי ב-%'.401 בפיתוח מערכות. אנשי 15 רבים אינם בטוחים כיצד ניתן להשתמש בהצלחה בכלי .401. מן הראוי שמנהלים יוכלו לזהות פרויקטים שבהם ניתן לעשות שימוש אפקטיבי ב-%'. 461 ויבינו את נהלי הניהול והארגון הדרושים לצורך שימוש כזה. יעדי המחקר מספר ארגונים צברו כבר נסיון בשימוש ב-461,5%5 במהלך ארבע ער חמש השנים האחרונות. מחקר זה נועד ללמוד את מאפייני הפרויק. טום שבהם נעשה שימוש ב-%'.401 ולספק קווים מנחים בדבר סוגי הפרויקטים בהם אפשרי שימוש אפקטיבי בשפות אלה. היעדים הספציפיים: (1) זוהוי טיבם והיקפם של פרויקטים בפיתוח מערכות שבהם נעשה שימוש ב-:'/.401. (2) השוואת מאפייני הפרויקטים המנצלים 401/5 עם מאפיוני הפרויקטים המנצלים שפות פרוצדורליות. (3) השוואת נהלו פותוח המערכות בפרויקטים המנצלום 461.8 לאלה הקיימים בפרויקטים המנצלים שפות פרוצדורלוות. (4) תואור זתרונותיהם ומגבלותיהם של 461.5 בפיתוח מערכות. נהלי המחקר הדגם ששימש את המחקר הזה כלל 300 ארגונים בארבע ערים, הרשומים ב"מדריך למנהלי מיחשוב בכירים". מנהלי ה-18וא בכל ארגון קיבלו תחילה מכתב שהסביר את מטרתו והיקפו של המחקר, בערך שבוע אחר-כך, כל מנהל קיבל שני שאלונים, אחד הכולל שאלות בדבר מאפיינים של פרויקט העושה שימוש בשפת דור רביעי, ושני הכולל שאלות דומות אודות מאפייני פרויקט המנצל שפה פרוצדורלית. הם נתבקשו להפיץ את השאלונים בין המנהלים האחראים לשני סוגי הפרויקטים. בכל שאלון היו שאלות על מאפייני הפרויקט, כמו עלות, משך, גודל וסוג. המשיבים נתבקשו לתאר את הרישומים שלהם, כולל היקף, נפח נתונים, משתמשים, שמירת נתונים, דרישות תיזמון, דרגת אבטחה, דרגת ביקורת, מורכבות המערכות ודרגת חשיבותה העסקית. השאלון טזפל גם בנהלי פיתוח היישום, כולל משך הזמן המוקרש לשלבי מחזור חיי פיתוח המערכת, חלוקת האחריות בין אנשי ה-15א והמשתמשים, ונהלי אבטחת האיכות הנהוגים. המשיבים נתבקשו גם לתאר את גורמי ההצלחה ואת הסיכונים שבשימוש ב-%/401 ולזהות את מאפייני הפרויקטים המתאימים לדעתם לשימוש זה. מימצאי המחקר 3 משיבים בעלי נסיון בפרויקטים של .401 ושל שפות פרוצדורליות באחד, החזירו את שני השאלונים. עשרה נוספים החזירו רק את שאלוני השפות הפרוצדורליות או העידו כי ארגונם נעדר נסיון בשימוש ב-%'.461 בפיתוח מערכות 115א. היקף התגובות עמד אם כך על 14%. אחוז מנהלי הפרויקטים הנמוך שהחזירו את שני השאלונים מעידה אולי כי רבות מן החברות לא עשו שימוש ב-:'.401 בפרוייק- טים לעיבוד נתוני ייצור. מאפיוני המשיבים המשיבים ייצגו ארגונים גדולים וקטנים בתחומי תעשיה שונים ומגוונים. בטבלה ו מוצג מיון של סוגי התעשיות שבהן עבדו המשיבים. מספר העובדים בחברות אלה נע מ-600 ל-50,000 והממוצע היה 2, נתונים מפורטים על כך מוצגים בטבלה 2. מספר אנשי עיבוד הנתונים המקצועיים המועסקים במשרה מלאה בחברה נע מ-15 ל-1,300 והממוצע היה 242. הפיזור מוצג בטבלה 3. תור ההמתנה לפיתוח יישומים היה 66 חודשים לכל החברות; תור התחזוקה הממוצע היה 27 חודשים. ב"72% מן החברות, נעשה "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט לות לפותוח מערכות. גדלי תורי ההמתנה ומצאים של מחקרים קודמים, כאשר קיימים באורך שמגיע עד 8 שנים, עבור פרויקטים שימוש בשיטה פורמ האלה מתיישבים עם מ גם תורי המתנה סמויים שלא אושרו עדיין. מאפייני הפרויקטים , לצרבי מיון הפרוייקטים לפי סוגים נעשה שימוש במבנה שפותח על ידי אלוויי וקיליארד. ההגדרות מוצגות בטבלה 4. בשני שליש, בערך, מן הפרויקטים של %/401 השתייכו לסוגים של חקירות וניתוחים. רביס מן הפרויקטים האלה כללו התקנה של מסדי נתונים מקוונים המאפשרים למשתמשים גישה לצרכי שאילתות ודיווח. הם בללו גישה מקוונת להוצאות פרויקטים בבניה, רשומות קודמות ומידע אודות מעמד ההזמנות של לקוחות, נתוני מכירות ק לקוחות. מסדי נתונים אחרים הוקמו לצרכי בקרה ומעקב. מערכות טבלה 1: אפיוני המשיבים סוג התעשוה מספר החברות חברות ביטוח ושירותים פיננסיים ייצור נפט, פלרה שירותים ציבוריים בנקאות שירותי בריאות מימשל וחינוך רוקחות קמעונאות תקשורת מוצרי מזון מוצרי מ 7 סה"ב 5 ו ו ₪8 ₪ ₪ ₪ א ל - - טבלה 2: מספר העובדים בחברות המשיבות מספר העובדים מספר החברות 0 ויותר 0 ער 9,999 0 ער 4,999 0 ער 3,999 0 ער 2,999 0 עד 1,999 פחות מ-00ס,1 ₪ 5 ₪ ₪46 טבלה 3 מספר אנשי עובוד הנתונים המקצועיים טווח מספר החברות ועד0ספ 12 ופ עד 200 וו מעל 200 סו ורוו ו טבלה 4: סוגי המערכות של אלוויו וקוליארד סוג פרויקט הגדרה בקרה מערכת המנהלת בקרה של פעילות משלוח יומית ומפיקה דוחות סטנדרטיים על פי לוח זמנים קבוע. חריגים מערכת המעבדת דוחות של פעילות משלוחים כאשר הגדרת תנאי החריגות היא קבועה. ש אילתות מערכת המספקת מסד נתונים בעל כשירות גישה גמישה, המאפשרת למנהלים לתכנן ולשנות את דוחות הבקרה והחריגים שלהם. ניתוח מערכת המספקת כשירויות ניתוח נתונים וכן את מסר הנתונים ההולם תמיכה בקבלת החלטות ניהוליות. טבלה ף; מספר היישומים וג המערבת בקרה חריגים שאילתות ניתוח סה"ב פרויקטים טבלה מספר היישומים מסוגים משולבים טוג המערכת בקרה/חריגים בקרה/שאילתה שאילתה/ניתוח סה"ב פרויקטים טבלה ; מספר הפרויקטים על פי סוגם סג המערכת מערכת חדשה תכנון מחדש של מערכת קיימת מערכת דיווח אד"הוק סה"כ פרויקטים טבלה 8: עלות הפרויקטים טווח העלות פחות מ1,0007 5 בין 10,000 5 ל"0סס,50 5 בין 50,001 8 ל"ססס,סס1 5 בין 100,001 % ל500,0007 5 מעל 500,000 % טבלה 9: ימי עבודה לפרויקט ימי עבודת אדם פחות מ-100 ימים 01 עד 500 ימים 1 עד 1000 ימים מעל 1000 ימים 201. פרוצדורלית פרוצדורלית וו פרוצדורלות 26 2 פרוצדורלית 5% 1% 1% 4% 2096 פרוצדורלית 0% 4% 1% 1% למעקב אחר עובדי האשראי של לקוחות 2 שכללו עיבוד תנועות עשו שימוש ב-401.'8. מת ז הש ב בשפות הפרוצדורליות היו מערכות ו פיננסיות. הן היו, בעיקרן, מערכות עיבוד ב חזוקת קבצים, עדכון ודיווח - הפקת חשבונות ו ספרי חשבונות כלליים בינלאומיים, חשבונאות ב , וניחול מחסנים ממוכן. 9 פרוייקטים כללו פיתוח של כ 0 ו שיועדו להחליף מערכות אצווה ישנות. בשלושה ב מקוונות חדשות להזנת הזמנות והפקת חשבונות היו ה [. במקרה נוסף תוכננה מערכת מקוונת חדשה לניהול ב 5 אישיות על מנת להחליף מערכת אצווה מיושנת. -- ויקטים מנצלי השפה הפרוצדורלית הללו, ארבעה היוו -- 0% ושניים מערכות ניתוח. מערכות הדוחות הפיננסיים ב תוכננו לספק למנהלים דוחות לצרכי בקרת ביצועי - : ופיתוח איסטרטגיות סימון יעדים. מלבד שני אלה, מרבית 3 ם המסורתיים תוכנו על מנת למכן עבודות ניירת קיימות. ה נתבקשו לסווג את הפרויקטים שלהם תוך שימוש במבנה . אלוויי וקיליארד; התוצאות מוצגות בטבלה 5. . ממערכות ה-.401 ו56%7 מן הפרויקטים בשפה פרוצדורלית ה של שאילתות. נוסף לכך, 50% מן הפרויקטים ב-.401 0 ערכות מטיפוס ניתוחי, בהשוואה ל34%7 מאלה שעשו שימוש ו ו לעומת זאת, ‏ 81% ממערכות השפה - | - ; מערכות בקרה מטיבן, בהשוואה ל54%7 רבים מבין המשיבים מיינו את הפרויקטים שלהם כמשתייכים למספר סוגים. השילובים השכיחים ביותר היו "בקרה ושאילתות" ו"שאיל- תות וניתוח". כאשר נערך ניתוח של מספר הפרויקטים המשולבים, מספר מערכות הבקרה והחריגים המנצלות לפיתוחן שפות פרוצדורליות היה גדול יותר, בעוד מספר מערכות השאילתות והניתוח שעשו שימוש ב-%.461 היה גדול יותר, כמפורט בטבלה 6. ואולם, מספר מערכות הבקרה והשאילתות שפותחו בעזרת שפות דור רביעי ושפות פרוצדורליות היה דומה, מה שמעיר כי מסדי נתונים שהותקנו למערכות .401 היו שימושיים לצרכי בקרה וכי מספר מערכות תנועות היו בעלות יכולת מוכללת לבנית שאילתות. איגוד, פטנטים, בקשות למשרות, מלאי ותולדות תוכננו כולם בעזרת 401./5. פרויקטים מעטים גודל הפרויקט, העלות, ומשך זמן הפיתוח כשלושה רבעים מן הפרויקטים היו בפיתוח מערכות חדשות, ו209%7 עד 25% נוספים היו כרוכים בעיצוב מחדש של מערכות קיימות, כמוצג בטבלה 7. משך הזמן הממוצע של הפרויקטים מנצלי השפות הפרוצדורליות עמד על 17.75 חודשים, בעוד הממוצע עבור פרויקטים של .401 היה 4 חודשים. ראה טבלה 8. גם ימי העבודה הדרושים להשלמת הפרויקטים המסורתיים היו רבים מאלה שנדרשו לפרויקטים של .401, כמוצג בטבלה 9. לסיבום, בפרויקטים שנשענו על שפות פרוצדורליות משך הזמן הדרוש היה ארוך יותר, העלות גבוהה יותר, נדרשו יותר ימי עבודה, וגודלם היה ממוצע או גדול ממנו. מימצאים אלה מעידים כי אנשי ה-115א הכירו בחוזקן ובמגבלותיהן של שפות הדור הרבועי הנוכחיות וקיבלו בכלל החלטות טובות בדבר השימוש בהן. הם השתמשו בכלים אלה לפרויקטים בעלי היקף קטן וחסות, כמו דיווחי אד"הוק ומערכות של שאילתות. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 43 סביבת הפיתוח של הדור הרביעו מיגוון רחב של כלי דור רביעי נוצל בידי מפתחי 18א. 0608=, שנוצל בערך בשליש מן הפרויקטים, היה הכלי שדווח ביותר. פגאסא ,5דדאג4/א ו-.41אעד4א נוצלו על ידי מספר משיבים, ושבע שפות נוספות הוזכרו על ידי משיב אחד לפחות. מספר מחקרים מצביעים על היעדר הכשרה ועל התנגדות מתכנתים כגורמים המונעים את קבלתם של כלי ה-401 ואת השימוש האפקטיבי בהם. ואולם, הכשרתם של צוותי הפרויקטים הוגדרה על ידי מרבית המשיבים כ"די מספקת". בנוסף לכך, גישתם של חברי צוות הפרויקט לשימוש ב-%'/401 נחשבה "תומכת". מאפיני יישומי .461 ויישומים מסורתיים בפיתוח גליון עבודה שנועד לסייע למפתחי יישומים בבחירת גישה הולמת, שומנטה, קמפ, הנסון וסימפסון העריכו מאפיינים של יישומים שונים שדרשו פיתוח מסורתי לעומת פיתוח ב-.401. הם המליצו על פיתוח מסורתי עבור פרויקטים בפיתוח מערכות כלל- ארגוניות בעלות נפחי נתונים גדולים, יחידות פלט מוגדרות היטב, ריבוי תחנות עבודה ומורכבות מערכתית בינונית עד גבוהה. פרויקטים שבהם הבטיחות חשובה, צפויות ביקורות ונדרש שיחזור נתונים ממוכן לתנועה שגויה, מהווים גם הם מועמדים טובים לפיתוח מסורתי. חלק מכוחו של פיתוח ב-.401 טמון ביכולתו לבנות אבי-טיפוס, או וישומים הניתנים לשיפור מתמיד עד שמתמלאות דרישות המשתמש. בנית אבי-טיפוס בעזרת %.461 פועלת כהלכה כאשר המשתמש אינו בטוח מה הם צרכיו האמיתיים. לטענתו של ג'נקינס, יש לבנות אב-טיפוס כאשר היישום הוא מעיקרו מערכת דיווח או תמיכת החלטות, או כאשר המערכת היא בלתי סדירה. הזדמנויות טובות לבנית אב-טיפוס קיימות גם במערכות שהלוגיקה שלהן היא פשוטה יחסית, שהן אינטראקטיביות ושהן מעוניינות במיוחד באופן הצגת הנתונים ובפורמט של הגשתם. עם זאת, בניית אבי-טיפוס בעזרת .461 אינה הולמת כל פרויקט. בפרויקט הכרוך במיכון של מערכת מוגדרת היטב, הכוללת נפחי נתונים גדולים ומורכבות יישומית מוגברת, ובמקרים של חישובים מורכבים, סביר שבניה של אב-טיפוס לא תפעל כהלכה. בנית אב- טיפוס לא תפעל היטב גם כאשר צוות מערכות המירע אינו מוכן להכשיר בוני אבי-טיפוס וכבאשר המשתמשים אינם מוכנים להשקיע זמן בפיתוח. במחקר זה, מנהלי פרויקטים נתבקשו לתאר את מספר המשתמשים, תחנות העבודה והאתרים; את היקף היישום; את נפח הנתונים; את חשיבות הנתונים; את שמירת הנתונים; את שגרות שיחזור הנתונים; ובן את תחזיות חיי המערכת של הפרויקטים שלהם. המשיבים נתבקשו גם לספק דרישות לוחות זמנים, שונות פלט, דרגת בטיחות, דרגת ביקורת, עדכנות נתונים, מורכבות לוגיקת התכניות, וחשיבות היישום. משתמשים, אתרים והיקף מספר המשתמשים בו-זמנית הממוצע, מספר האתרים הגיאוגרפיים ומספר התחנות, היו גדולים יותר עבור הפרויקטים של השפות הפרוצדורליות, כמוצג בטבלה סו. יש בכך הגיון: הפרויקטים הפרוצדורליים היו יישומים ותיקים יותר, מבוססים היטב. הפרויק- טים של .401 היו קצרי חיים יותר, כמוצג בטבלה 11. נפח נתונים, שיחזור, שמירה אחת ממגבלות שפות הדור הרביעי המוצאת ביטוי בספרות היא היעדר יכולתן לתמוך ביעילות במערכות בעלות נפחי תנועות גדולות. למרות שנפח נתונים שנתמך על ידי מערכות .401 ומערכות שפות פרוצדורליות היה דומה, נפח התנועות היה גדול יותר בפז רויקטים מסורתיים, כמוצג בטבלה 12. אחד מנושאי המחקר היה שמירה חוקית של נתונים. שמירה חוקית היוותה נושא לדיון ב"70% מן הפרויקטים שניצלו שפות פרוצדור- ליות, אך רק ב-29 מאלה שניצלו %'401. בעשרים הפרויקטים "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט טבלה 10: משתמשי המערכת אפווני המערכת 7 פרוצדורליות מספר משתמשים בו-זמנית 2 3 מספר האתרים הגיאוגרפיים 8 14 מספר תחנות העבודה 19 244 טבלה 11: תוחלת חיי המערכת חוו המערכת 4 פרוצדורלית מתחת לשנה 0% 0% משנה עד חמש שנים 4% 0% מעל חמש שנים 1% 0% טבלה 12: נפחי הנתונים והתנועות נפח נתונים .1 פרוצדורלית פחות מ-1000 רשומות 1% 10% 0 עד 10,000 רשומות 1% 20 מעל 10,000 רשומות 1% 5% בלתי ישים 0% 0% נפח תנועות 41 פרוצדורלי פחות מ-1000 4% 4% 0 עד 10,000 1% 50% מעל סס0,ס1 0% 6% בלתי ישים 1% 5% טבלה 13: נהלי שיחזור הנתונים סוג השיחזור 41 פרוצדורלית שיחזור ממוכן של נתונים לתנועה שגויה; 1% 5% שיחזור מיידי שיחזור ממוכן עד הגיבוי האחרון: שיחזור 5% 3% עד היום הקודם שיחזור נתונים ידני 1% 4% המסורתיים שבהם נדרשה חוקית שמירתם של נתונים, משך השמירה הממוצע היה 6.4 שנים. בניגוד לכך, שמירת נתונים היוותה נושא לדיון רק בשמונה מבין הפרויקטים של %'.401 וזמן השמירה הממוצע היה 3.1 שנים. אחת השאלות המרכזיות המשפיעה על מערכות רחבות היקף לעיבוד תנועות, היא שיחזור נתונים לאחר נפילת מחשב. לבעיה זו יוחס משקל רב יותר בפרויקטים המסורתיים, כמוצג בטבלה 13. אם כן. פיתוחן של מערכות לעיבוד תנועות בעלות נפחים גדולים המצריכות שיחזור נתונים, נעשה תוך שימוש בשפות פרוצדורליות. נפחי הנתונים הגבוהים של רבים מבין יישומי ה-.461 משמעותם כנראה כי עותקים של קבצים של נתוני ייצור שימשו לצרכי שאילתות ודיווח. אפיוני היושומים חלק מאפיוני היישומים וביניהם תזמון הפלט, גמישות הקלט, דרגת הבטיחות, חשיבות עדכניות הנתונים ומורכבות הלוגיקה בתכניות, דווחו תוך שימוש בסולם ליקרט של 1 עד 5; לדוגמה, המשיבים נתבקשו לציין את דרגת בטיחות המערכת, כש"5" מציין בטיחות מלאה "ו" מציין בטיחות מינימלית. חושב ממוצע התגובות ו- + וטו שימש לקביעה האם הפערים בין הממוצעים עבור הפרויקטים של שפות פרוצדורליות ואלה של 401% הם שונים בלה 14: אפווני היישום מורכבות לוגיקת התכניות טבלה 15: חשיבות היישום . משמעותי סטטיסטית בדרגת 0.05 אפווני הוישום ממוצעים 7 תוזמון פלט המערכת 3 תיבנות פלט המערכת 8 רגת ביקורת שנדרשת מן המערכת 0 דרגת בטיחות המערכת 02 חשיבות עדכניות הנתונים 12 2 חשיבות היישום ממוצעים .1 חשיבות עסקית 21 השפעה פיננסית 18|[ <- משמעותי סטטיסטית בדרגת 0.05 טבלה 16: חלוקת הזמן בפרויקטים של ,401 שלבים ניתוח דרישות תכנון כולל תכנון מפורט וישום שונות 8 ו ל שלבי הפרויקט אחריות פ11א פרוצדורליים | .401 הגדרת בעיות 5 סו חקר ישימות 22 16 ניתוח מערכות 10 29 תכנון כולל 17 6 תכנון מפורט 10 8 תיכנות 2 10 הפעלה 25 11 תחזוקה 29 27 סה"כ פרויקטים 2 3 פרוצדורליים 2.07 066 1-09 2.0 4 4 פרוצדורליים 4 5 אחוזי הזמן שהוקרש טבלה 17: חלוקת אחריות בנושאי פיתוח המערכת ערך. 1 1:95" 2.58* 5.80* [4 16 64 ערךך *וו.2 0-2 אחריות משתמשים פרוצדורליום | .461 25 6 12 4 4 פ 9 9 5 6 3 8 10 0 5 7 32 3 סטטיסטית בדרגה של 0.05. טבלה הממוצעים לשני סוגי הפרויקטים עבו המערב 4 מציגה את הפערים בין ור דרישות תזמון, גמישות פלט ת, ודרגת הביקורת הנדרשת מתהליכי המערכת. ו המערכת נוטה להיות מתוזמן ומוגדר היטב בפרויקטים שתוכננו עזרת שפות פרוצדורליות. באשר לוגיקת המערכת היתה מורכבת מאוד, נעשה שימוש בכלים פרוצדורליים. ביקורת ונהלי בטיחות ממוצעים נחשבו קבילים עבור יישומי .461. חשיבות היישום היות שיישומים הנכתבים בשיטות פיתוח מסורתיות כפופים לנהלי ביקורת ואבטחה נוקשים, ארגוני 15וא גורסים כי יש להשתמש בשיטות אלה לפיתוח מערכות נתונים תאגידיות בעלות חשיבות עסקית. מפתחי מערכות נתבקשו לציין את השפעתם העסקית והפיננסית של יישומי ה-%'.401 ושל יישומי השפות הפרוצדורליות, בסולם של 1 עד 5, שבו "5" פירושו מערכת בעלת השפעה משמעו- תית. המימצאים מוצגים בטבלה 15. מימצאים אלה מעידים על נטיה לפיתוח יישומים בעלי השפעה עסקית ופיננסית גדולים יותר בעזרת שיטות מסורתיות. בתחום החשיבות העסקית, ההבדל בין הממוצעים לפרויקטים של 401% לעומת פרויקטים של שפות פרוצדורליות היה משמעותי סטטיטטית בדרגה של 5. מימצא זה מחזק את ההשקפה על פיה מפתחי מערכות אינם מוכנום להסתכן בפיתוח מערכות עסקיות חשובות תוך שימוש בטכנולוגיה שהם המעיטו להתנסות בה. נהלי פותוח היישומים ניתן להשתמש בשפות הדור הרביעי לבנית אבי"טיפוס ואחריה ליישם את המערכות תוך שימוש בשפה פרוצדורלית; ניתן לחולל באמצעותן קור ליישום לאחר שפורטו הדרישות; ניתן להשתמש בהן לתמיכה בשאילתות ובדוחות לפיתוח מערכות אר-הוק: וניתן למזג אותן לכל אורכו של תהליך הנדסת מידע הכולל תכנון מידע, ניהול מידע ופיתוח. ישנה עדות מסוימת לכך שניתן להשתמש ב-%'.401 על מנת להאיץ את תהליך פיתוח היישום. אלאווי מדווח כי כאשר, במהלך הניתוח, נעשה שימוש בבנית אב-טיפוס, מתקצר תהליך הגדרת הדרישות. כאשר משתמשים ב-401.'8 במהלך שלב היישום עולה דרגת הפריון. המשיבים נתבקשו לרווח על אחוז הזמן שהוקדש, בערך, לשלבים השונים של מחזור חיי הפיתוח של מערכות ה-%'.401; אומדניהם מוצגים בטבלה 16. אחוזי זמן דומים הוקדשו לשלבים שונים במחזור החיים, דווחו גם עבור הפרויקטים הפרוצדורליים. משתמשי שפות הדור הרביעי לא העידו שהשימוש בהם חסך זמן, ובמיוחד בתכנון המפורט וביישום. מנהלי פרויקטים דיווחו כי הם חסכו 25% מהזמן שהוקדש בדרך כלל לתכנון המפורט 31971 מהזמן שהוקדש בדרך כלל ליישום. נראה שמימצאים אלה תומכים בהשקפה שעל פיה שפות הדור הרביעי משמשות פרויקטים של פיתוח מערכות, בעיקר לצרכי תמיכה בכתיבת הקוד ובניסוי. השפעה אחרת של פיתוח ה-.401 היא חלוקה מחדש של האחריות על פיתוח המערכת. משתמשים מסוגלים, כך סבורים כיום, לעבוד יחד עם בוני המערכת בבניה ושיור של אבי-טיפוס, תוך שימוש ב-%'.401. מנהלי ה-115א שהגיבו במחקר זה נתבקשו לזהות האם אנשי ה-118א או המשתמשים היו אחראים העיקריים לכל אחד מן השלבים בתהליך פיתוח המערכת בפרויקטים של .401 ובפרויקטים פרוצדורליים. המשתמשים היו אחראים להגדרת הבעיות ולאומדן אפשרות הביצוע במרבית הפרויקטים שדווחו, אך אנשי ה-15א היו אחראים למרבית השלבים האחרים בפרויקט. פרטים מלאים מוצגים בטבלה 7 בכל הנראה, תהליך פיתוח המערכת, ואנשי ה-15/א שבתוכו, אינם שונים באורח משמעותי בפרויקטים של %':401. שיטות הפיתוח לא שונו ישירות עקב השימוש בכלים חדשים. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 45 46 למרות שמספר מחקרים מורים כי משתמשי קצה המפתחים יישומים תוך שימוש ב-40128 אינם ממלאים תמיד אחר נהלי אבטחת האיכות, במחקר הטוכחי לא היתה כל עדות לכך שאנשי 88וא המבצעים פרויקט של .401 אינם מקיימים נהלים כמו אימות נתונים ותיעוד. טבלה 18 מדגימה נקודה זו. חרף ההבדלים בטיבם ובהיקפם של הפרויקטים מנצלי ה-%/401, נשמרו בהם נהלי אבטחת האיכות. אנשי 15א קיימו את הדרישות של שיטות פיתוח המערכות שלהם ללא קשר לסוג השפה ששימשה אותם. יתרונות ומגבלות בכלי הדור הרביעי הוכנה רשימה של השפעות הפריון והחסרונות שבשימוש ב-%'.401 והמשיבים נתבקשו לדרג השפעות אלה על פי חשיבותם. יתרונות כלי הדור הרבועו אחד היתרונות החשובים שצוין עבור 461.5 הוא הצמצום במשך פיתוח היישום. העליות בפריון יחסית לפיתוח ב-.60801 נעות מפי 5 ער פי 300. דווח גם על סמך חקירת מקרים בי 401% שימשו להאצת פיתוחן של מערכות שהצורך בהן דחוף. פיתוח אבי-טיפוס מאפשר מעורבות של המשתמשים בתכנון המערכת ומקל על התאמת אפיוני המערכת על ציפיות המשתמש בזמן קצר מזה שמתאפשר בשיטות המסורתיות. בנית אבי-טיפוס מסוגלת לצמצם את הזמן שמוקדש לניתוח ותכנון, שכן דרישות המשתמש מתמלאות מהר יותר. יתרון אחר המיוחד לשימוש ב-%.461 הוא צמצום הזמן המוקדש לשלבי הניפוי והתחזוקה. כתיבת הקוד, הניסוי והניפוי מהווים כמחצית מעלותה הכוללת של תכנית. על התחזוקה, שהיא עיסוק שוטף, ניתן להקל על ידי השימוש במחוללי תכניות לקריאה למודולים מקודדים המאוחסנים בספריות ולשילובם לפי הצורך כדי לידצר ולשפר יישומים. המשיבים התבקשו לדרג את ההשפעות המיוחסות לכלים של .401 על פי חשיבותן. הדרגה "ו" ציינה את ההשפעה החשובה ביותר. התוצאות שימשו לחישוב ציון דרגה ממוצע לכל קביעה. המימצאים מוצגים בטבלה 19. ההשפעות החיוביות העיקריות שצוינו התיישבו עם ההשפעות הרווחות בתיאורי הספרות והמחקר. מגבלות שפות הדור הרבועי אנשי 15וא ביטאו בעקביות את ההשקפה כי %'.461 אינן מסוגלות לספק את הביצועים הנחוצים להנעת מערכות תנועות גדולות מימדים. למרות ש-%'.461 חוסכות אולי זמן, הן דורשות משאבי 671 ודיסק גדולים ב50%"7 עד 150%. אחרים מזהירים כי %'.401 שתוארו כמתאימים לעיבוד נתוני ייצור רצים לעתים קרובות במהירות קטנה פי שלוש בערך מזו של 60801. נושאים אחרים הנוגעים לשימוש ב-%/401 קשורים בהיעדר האינטגרציה בין מוצרי ה-.401 להיעדר האינטגרציה בין שפות הדור הרביעי לשפות הפרוצדורליות. כלי .401 שונים, הכוללים שפות שאילתות, מחוללי יישומים ומחוללי דוחות, הם בעלי תכונות ייחודיות ודורשים לימוד של הוראות שונות. היות שכלים ייעודיים מחייבים לימוד לעתים קרובות, ניצבים המתכתנים בפני עקומת לימוד מתמשכת. טענה נוספת נגד 461% היא שהם גורמים לשיטות תכנון פגומות ומביאים לפיתוחן של מערכות שתיעודן לקוי. היות שמערכות המנצלות 461% הן בה קלות לבניה, לזריקה ולייצור מחרש, קל לעשות קיצורי דרך. נגישותם של :'.401 עלולה להצמיח התפתחות של "מערכות צללים" המעתיקות מערכות ייצור ומאפשרות למפתחים לעקוף את לוחות זמני הייצור. מערכות אלה עלולות לגרום בלבול בשאלת תקפות הדוחות, שכן הן עושות שימוש בתקצירי נתוני ייצור שאינם מעודכנים באותה תדירות כמו קבצי נתוני הייצור. קשה יותר לספק ציוני בקרה לאימות תכניות של .401 שכן הציונים מוסתרים לעתים קרובות. המשיבים התבקשו לדרג את החסרונות המיוחסים ל-%'.401 על פי חשיבותם. דירוג "ו" שימש לציון החסרון המשמעותי ביותר. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט טבלה 18: נהלי פיתוח המערכת נהלי פיתוח המערכת "0 פרוצדורלית אימות נתונים 27 56 ניסוי המערכת 8 50 תיעוד המערכת 6 29 תיעוד המשתמשים 22 30 הסדרי בטיחות נתונים 22 25 נהלי גיבוי רשיחזור פד 50 סה"כ פרויקטים 3 2 טבלה 19: יתרונות שפות הדור הרביעי* השפעה צוון דירוג ממוצע שיפור במשך פיתוח היישום 17 יכולת לטיפול מהיר בצרכי דיווח אד"הוק 0 יכולת שימוש באב-טיפוס בהגדרת דרישות 41 סלות מוגברת בטיפול בהשפעות תחזוקה 46 הבנה טובה יותר של דרישות משתמש 47 שיפור באיכות תכנון המערכת 3 חסכון בזמני תיעוד 9 - הסולם: "ו" = דרגת ההשפעה החשובה ביותר עד "8" = דרגת ההשפעה חסרת החשיבות ביותר. טבלה 20: חסרונות שפות הדור הרביעו* חסרון ציון דירוג ממוצע שימוש מוגבר במשאבי מכונה 26 עיבוד בלתי יעיל של נפחי תנועות גדולים 27 קושי ביישום לוגיקת תיכנות מורכבת 3 היעדר אינטגרציה בין %.401 ושפות פרוצדורליות 44 תדירות גבוהה של חיוב חוזר עבור שימוש ב-.401 49 נטיה לפיתוח מערכות שאינן מתועדות כהלכה 3 היעדר אינטגרציה בין מוצרי.401 4 היעדר אינטגרציה בין %.401 ומחזור החיים 5 * הסולם: "ו" = החסרון החשוב ביותר עד "8" = החסרון הפחות חשוב. התוצאות שימשו לחישוב ציוני הדירוג הממוצעים לכל חסרון; הם מוצגים בטבלה 20. מערכות שפות הדור הרביעי שפותחו בידי אנשי 15/א זכו לתיעוד מלא וכלים אלה מוזגו לחלוטין בשיטת מחזור החיים הקיימת. על כן נקודות אלה לא נחשבו לחסרונות. מרבית הביקורת על מערכות שאינן מתועדות כהלכה חלה על השימוש ב-%.401 על ידי משתמשי קצה, ולא על ידי אנשי 115 מקצועיים. היעדר האינטגרציה בין %'.461 ושפות פרוצדורליות לא היה אולי בעיה מרכזית עקב השימוש בכלי .401 לתמיכה בתת-מערכות שאילתות ודיווח. היעדר האינטגרציה בין מוצרי ה-.401 לא נחשב כנראה לבעיה משום שמרבית ארגוני ה-15/ החליטו על שימוש תקני ב-.401 אחד. גורמים להצלחת הפרויקט למרות דיווחים על הצלחות וכשלונות של פרויקטים בספרות המקצועית, יש מעט מאוד מאמרים המזהים את האפיונים של מערכות מתאימות לפיתוח ב-%/401. במאמר של קלם, מוצגת ההצעה שההנהלה חייבת להיות נכונה ליישם פרויקט בחלקים קטנים ולהשתמש בגישת תכנון איטרטיבית על מנת ליישם .401 בהצלחה. יתרה מזו, ההצלחה דורשת משאבי מכונה מספקים, צוות פיתוח בעל ירע מעמיק, ותיעוד מלא של הגירסה הסופית. כאשר המשיבים נשאלו האם השימוש ב-:'.401 הצליח בפרויקטים שלהם, 29 מתוך 33 השיבו כן, אחד השיב לא והשאר חסרו את הנסיון הדרוש למתן תשובה. 8 מבין 33 המנהלים דיווחו שהם הצליחו לסיים את הפרויקטים שלהם במסגרת זמן מצומצם יותר בעזרת %.401. מספר משיבים ציינו כסיבות להצלחת הפרויקט את בשירות השפות לביטוי דרישות היישום באבדטיפוס, את היכולת למלא דרישות משתמשים, לתמוך בצרכי דיווח אד-הוק, ולשנות את התכנון הראשוני. בשאלה האחרונה התבקשו המשיבים לציין שלושה אפיונים של פרויקט בפיתוח יישום שיהפכו אותו מתאים לפיתוח תוך שימוש ב-401. סיכום התשובות לשאלה זו העלה כי האפיונים המרכזיים היו מצבים בהם דיווח אד"הוק ושאילתות היו דרושים, בנית אבי- טיפוס היתה רצויה, היתה דחיפות מיוחדת, נפחי התנועות היו קטנים. בלי הדור הרביעי היו מסוגלים לתמוך בהצלחה בפיתוח של מערכות עצמאיות, העומדות לעצמן וכן של מערכות דינמיות הנתונות לשינויים ניכרים. כאשר משתמשים היו מעורבים מאוד באינטראקציה עם מערכת המידע, והיו מוכנים להשתתף גם בפיתוח שלה, ניתן היה להשתמש ביעילות בכלי של 401. ראה טבלה ו2. מספר משיבים הצביעו על כך שיישומים פשוטים בעלי מורכבות קטנה עד בינונית מהווים פרויקטים טובים ל-%.401. משיבים אחרים ציינו כי פרויקטים בהיקף קטן, התומכים במשתמש יחיד או במשתמ- שים בודדים, עשויים להיות מטופלים בהצלחה בכלים אלה. שני משיבים בלבד טענו כי מתכנתים מנוסים וצוות פיתוח הפתוח לרעיונות חדשים מהווים גורמים חשובים. טבלה 21: אפיוני פרויקטים "טובים" ל-.461 אפיוני הפרויקט מספר התגובות צורך בדיווח אד הוק ובחקירה צורך בבנית אבי-טיפוס דחיפות בפיתוח המערכת נפחי תנועות קטנים אינטראקציה מוגברת עם משתמשי קצה מערכת עצמאית, עומדת לעצמה מערכת גמישה, נתונה לשינויים רבים ₪ ₪ 0 444 0 סיכום תוצאות המחקר ממחישות את העובדה שמנהלי פרויקטים הבחינו הבחנה ברורה בין סוגי הפרויקטים המתאימים לפיתוח תוך שימוש בשפות פרוצדורליות ושימוש ב-%,461. פרויקטים פרוצדורליים עלו יותר, דרשו מאמץ רב יותר, היו בעלי נפחי תנועות גדולים יותר, משתמשים רבים יותר, והיו ככלל גדולים יותר. לעומת זאת, פרויקטים של ,461 היו עלי פלט גמיש יותר, פחות דרישות בטיחות, פחות סוכווי ביקורת ופחות מורכבות. פרויקט ה-/401 "המושלם" היה מערכת שאילתות ודיווח בעלת פלט פחות מובנה מן הרגיל, דרישות תזמון דינמיות, ומורכבות קטנה יחסות; יישומי 51880106 עם נפחי תנועות קטנים היו מועמדים "טובים". למרות שמרבית המשיבים העידו כו 401% סייעו בהאצת תהליך הפיתוח, השימוש בהם לא שינה את השוטה המסורתית של מחזור חיי פיתוח מערכת. נהלי תיעוד מלא ואבטחת איכות ננקטו בשני סוגי הפרויקטים. השתתפות משתמשים בפיתוח מערכות בלטה בעיקר בשלבי הגדרת הבעיה וחקר הישימות של מחזור החיים, הן בפרויקטים של ,461 והן באלה של השפות הפרוצדורליות. נושאים והמלצות התנסויות אלה מצביעות על מספר נושאים הנוגעים לפיתוח בשפות הדור הרביעי, הקשורים בעיקרם לבחירת הפרויקט ובחירת שיטת פיתוח המערכת. בחירת הפרויקט ליקוי חמור הניכר אצל אנשי ניהול 15/א הוא היעדר הכרתם בעוברה שפרויקטים שונים מצריכים גישות ניהוליות שונות. מנהלי ומשתמשי 5 חייבים לבדוק גישות פיתוח חלופיות ולבחור בשיטות המבוס- סות על אפיוני הפרויקט הנתון. התנסותם המוצלחת של מנהלי פרויקטים נובעת מבחירה של פרויקטים בעלי אפיונים כאלה שהפכו אותם מתאימים לפיתוח ב-,401. כאשר דרישות המערכת אינן מוגדרות בבירור, '.401 תמכו בהצלחה בגישה של בנית אב-טיפוס. השיטה של פיתוח המערכת למרות שאנשי ה-15וא הכירו בכך ששימוש ב-%/401 איפשר את האצת פעילויות פיתוח המערכת, אפיוני הפרויקטים האלה היו שונים מאוד מאלה של הפרויקטים הפרוצדורליים. ניתן היה לזקוף את השיפור במשך פיתוח היישום לטובת השונות בטיבם ובהיקפם של הפרויקטים של %/401. במלים אחרות, אם היו עושים שימוש ב-.401 בפרויקטים של פיתוח מערכות עתירות נפחי תנועות, ההשפעות על הפריון היו ככל הנראה פחות בולטות. היות ש-%/401 לא שימשו בפרויקטים גדולים עתירי נפחי תנועות, לא ניתן היה לקבוע את ההשפעה האפשרית של שימוש כזה על פרויקטים מסורתיים גדולים. המחזור הנוכחי של חיי פיתוח המערכת לא שונה במכוון עבור %. הם חוברו למחזור החיים הקיים על מנת להאיץ שלבים מסויימים, כגון בנית אבדטיפוס והפקת הקוד. כלי הדור הרביעי היו אולי משפיעים השפעה רבה יותר על פיתוח יישומים לו הוכנסה לארגוני 15/א שיטה לפיתוח המשלבת שימוש בהם. השימוש האפקטיבי ב-%.401 מצריך פיתוח סביבת תוכנה המשלבת טכנולוגיה חדשה עם הכשרה, נהלים ותמיכת הדרג הבכיר. הסביבה חייבת לתמוך בניסויים באמצעות מערכות חלוץ (66[סזק וסווק). כלים, תחנות עבודה ואנשי סיוע טכני חייבים לעמוד לרשות אותה סביבה. אם חייב מתכנת לעבור לתחנת עבודה חדשה ולבלות שעות בהשגת גישה למסדי נתונים הדרושים לפרויקטים של .40, אז הנהלת ה-118א אינה ניצבת במלואה מאחורי פיתוח .401, למרות שהשימוש ב->'.401 מסוגל להגביר את הפריון של פיתוח יישומים, השימוש בהם חייב להיעשות בד בבד עם איסטרטגיות נוספות לשיפור פריון, כגון תחנות עבודה לפיתוח, גישה צוותית לניסוי מערכות, שיתוף תת-שגרות. ניתן להשתמש ביעילות בספריות ניתנות לשיתוף רק כאשר המתכנתים הוכשרו כבר בשיטות מובנות לתכנון מערכות. מסקנה אם פרויקטים מתאימים נבחרים לפיתוח ב-.401, עשויים ארגוני 15 להצליח בשימוש בשפות אלה. העדויות מורות כי מנהלים בוחרים במכוון פרויקטים בעלי אפיונים ההופכים אותם מתאימים לפיתוח ב-%'.401. ואולם, שיפורים גדולים יותר בפריון עשויים להתרחש אם ארגון ה-15א משתמש בשיטות פיתוח מערכות התומכות בשימוש ב-.401 והמפתחות איסטרטגיות עסקיות אפקטיביות לתמיכה בשימוש זה. "מעשה חושב" אפריל 1989 ניסן תשמ"ט ‏ 47 אין צורך במחטב כדי לחשב כמה יתרום "מעשה חוטב" לקידום מוצריך. החישוב שלך פשוט: "מעשה חושב" - היוצא לאור ע'"י איל"א - הוא כתב עת מקצועי בנושאי מיחשוב. תמצא בו מאמרים, ניתוחים ומחקרים עדכניים על המתרחש בארץ ובעולם. כל מי שחושבים מחשבים קוראים בו. מובן מאליו כי כל מודעה המתפרסמת ב''מעשה חושב'' מגיעה הישר למקבלי ההחלטות בענף. והרי אלה הם בדיוק קהל המטרה שלך. החישוב שלך נכון. תוצאות פרסום מודעתך ב''מעשה חושביי יוכיתו. לקבלת מידע על אפשרויות הפרסום שלך ב"מעשה חושב" פנה אל מזכירות אול"א בכפר המכביה טל. 715772, 03-719770. "מעשה חושביי המעשוה הנכון אם אתה חוטב פרסום. "יניסל מאפשטרת לצו לטל במיליני מטלחים אויריים בלי לטסע בים של מסמכים" שרע להר, מנכ"ל ממ בּףוענב- זם "יש זרגונים בהם ההצלחה העיססית סמה ונופלת על יכות מערכות המידע. רוגמא מובהסת לכך היז ממן, מסופי מסען וניטול. הרך מסוף המסענים של ממץ בנמל התעופה ב"גוריוו עוברות כל הטחורות המיובאות לישראל והמיוצאזות ממנה בהרך האזוויר. מסוף ה, שהוא הגהול ביותר באר ומהמשוכללים והגדולים באירופה, משנע כ-200 אזלף סו סחורות בשנה. המפח להצלחת ממן האן סִיום מערכת מידע בה הכל משתלב. המערכת מטפלוד בהיקף אזריר של ארימוו מירע: שטרי מסען והוראות סיפול במסען, ביסוחים, מכסים, תשלומים, אישורים ומיע שוסף ללסוחות. מערכת המחשב חייבת לפעול בומץן אמיתי, בשילובמושלס בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה, ואינה יכולה להרשות לעצמה ופילחה" כלשחי. ה מה שררשנו - ווה מה טמערכת המחשב המשולבת של ריגיסטל, הכוללת ? מחשבי אא מרכויים, עושה עבורנו. ו גם.מחת הסיבות החשובו לכך שכיום ממן היא חברה מצליחה, נושאת רווחים, נהנית ממוניסיין בינלאמי טוב הנובע מביצוץ שוסף, חלס המי" טמיר כהן (יעקבסון)