- שנה: 1996
- מו"ל: איל"א
- פורמט: כתב עת
- נמסר ע"י: שאולה הייטנר
- תגיות:
OCR (הסבר)
ו 0 5 4 6
/ טננולוג'ות ידע |אינטרננם
| בתוך הארגון ומחוצה לו
. 2 עלק
7
/ 2 .
7 דָ/ם ק/יץ אק
ה ארכיון האופטי 0/
. היב ט מ שפ טי
/ 7 | 0/0'3 שיש 3"/2 =3' 2/0/26 =
: "ל 06 שיל// 0
7 0/יס/4//ייסץ 625 6/26/60 6 2/6 62 6/26/69
7 2 3 62
| ות עעלה וס |
ו עורכת: אלינוער רבין |
-- | לה ר. -נך קשה לכחוב בעבד'ח+: 1 0
אוד גונדר, דייר יששכר גלעד, אליהו הכהן, | ,
דייר נורית זהבי, דייר מיכה חנני, | /ע 2/7/ ,
דייר יונה לביא, שאול לביא, הדר מטמון = | 6
תרגוס: אורית פרידלנד |
ו מזכירת המערכת: חנה ירון |
כתובת המערכת: /
. בית יהודי בסרביה, תיא ורו ו /
מען למכתבים: ת.ד. 3 תייא 61530 - | ה ך בח עוחבר . את. ט
טל: 03-6473023 פקס. 03-6473683 ?1-0 7 4-ה
דואר אלקטרונל:
]א60 .ואדמא ₪ 51.4
איור השער: דנה ברנע רשתי
[12.1א .)וחטת5 .411 69 8ת69
80.1/088 . ו[טת .שושוא//:קוות
180 9000/28.
4 מייצג את מיטב התקינה
6362 2
גרפיקה: אזיטה בוחר
|
ו
|
|
ן
עיצוב: רוני רבין |
|
סדר, לוחות והדפסה: טכנו סדר בעיימ = |
|
ן
ו
2 "מעשה חושב", ולי 1996
ח'ריבה עותנריע
האם בכוחה של שפת בצג1, של
תטפ להכשיל את שאיפות
האינטרנט של )60501ו1ו?
חלפו קצת יותר מחמש שנים מאז
החל ג'יימס גוזלינג, טכנולוג תוכנה
ב-15ח1169057516 הוטפ, לעבוד על
פיתוח שפת התכנות הצה[, וקצת
יותר משנה מאז פורסמה השפה
בשוק בגירסת ביתא גולמית, אבל
כבר עתה מדברים על השפה
החדשה של תט5 כעל אחת
ההתפתחויות החשובות ביותר
בתולדות עסקי המחשב בשנים
האחרונות. זה הלהיט הכי לוהט
בעולם, אומר מנכ"ל מט5 סקוט
ממק'נילי.
מומחים רביס מסכימים איתו. חלקס
סבוריס כי אין מדובר בשפת תכנות
חדשה וחשובה בלבד, ואף לא רק בשיטה
להפיכת הדפיס היימתים" של האינטרנט
ליישומים חיים ואינטראקטיביים, אלא
בקטליוטור פוטנציאלי, שבכוחו לנסח
מחדש את החוקים הכלכליים המניעים
את ענף התוכנה; פיתוח העשוי להתברר
כי'קליע הכסף" שיחדור את שריונה של
01 ויביא לק ההגמוניה שלה
בתחום תוכנות כניסה וביניים. מאמר
מפורט זה מנתח את השוק של 18/8
ואת מה שהיא טוענת להיות.
כשסקוט מק'נילי, מנכ"ל חט5
%וווט81ץ08ז110א, ראה בפעם הראשונה
הדגמת אבטיפוס למה שהתפתח מאוחר
יותר לשפת התכנות המדוברת הצג1,
היתה התרשמותו עמוקה כל-כך, עד
שהוציא את ההודעה הבאה בדואר
האלקטרוני: "לתקוף! לחסל את <11,
את יבמ, את מיקרוסופט ואת אפל ביחד
ומיד!" לדבריו זה היה הדבר הטוב
ביותר שראה מימיו.
ל אופטרתטת 1'8ו080זטו1 :13%
ו00חס. ]1 אוטושט6] פאטהו8ט3] זטוווקוחס-)"
5 .טטין . "4200 0(171-208)
שנה או שנתייס אחר-כך עמד הפרוייקט
בפני חיסול. מקינילי ומנהליס אחרים
בסאן, הטרודיס בשיקולי עלות, היו
מודאגיס מכך שהשוק לטלוויויה
אינטראקטיבית, שהיה היעד העיקרי
לאבטיפוס, לא הצליח להמריא, ולא
היו סימניס שיעידו על מוכנות לסביבת
תוכנה מתקדמת ניידת בשוק מוצרי
הצריכה האלקטרוניים. התוכנית
העסקית התמוטטה, ולתוכנה היה צפוי
מוות בדמי ימיה
אבל כל וה שייך להיסטוריה. כיום,
אחרי שינוי המודל העסקי, הופעתה של
הרשת העולמית ט6צ 166 16זסצ,
ושנה של יחסי ציבור רעשניים, הפכה
שפת התכנות בג[ ליילהיט הכי לוהט
בעולסיי, במיליס של מקינילי משקיפים
רואיס ב-ה8צ18 דרך להפיכת הדפים
היימתיסיי של ה- ש וצ באינטרנט
לסביבה חיה, דו-סטרית ותלת-מימדית.
מנהלי סאן מקווים גם כי היא תוכל
לשמש כורז שיאיים על שליטתו הנוכחית
של המחשב השולחני, ואולי אפילו
כתרופת הפלא, "קליע הכסףיי שיכריע
את מיקרוסופט בשיא כוחה.
אפילו ביל גייטס, יוייר מיקרוסופט,
נאלץ להודות בחשיבותה של 8שג1:
לדבריו היא עתידה להיות אחת משלוש
שפות התכנות החשובות ביותר בכל
הזמניס, יחד עם קובול ועם 18041
0 של מיקרוסופט. אות כבוד
מרשיס ביותר למוצר שרק באוגוסט
5 יצא רשמית לשוק.
גיבור הסיפור אינו מק'נילי, אלא אחד
ממייסדי סאן, ביל ג וי, שתמך בפרוייקט
מראשיתו, ומומחה.התוכנה ג'יימס
גוזלינג, שכתב את התוכנה של גצג1.
אפילו גוזלינג, איש צנוע וטכני בדרך-כלל,
נזקק לניסוחיס נבואייס כשהוא מדבר
על חשיבותה המסחרית של השפה
החדשה: "אס בסופו של דבר כל
המרכיבים באינטרנט יהיו בבעלות
מיקרוסופט, אז סאן, ?1, סיליקון
גראפיקס - כולנו בצרות גדולות." ה+ג1
היא לדעתו מרכיב מכריע באסטרטגיה
המיועדת להגביל את עוצמתה של
מיקרוסופט.
המאמצ היחצני
הגלגול שעברה 88[ משפת תכנות
למוצרי צריכה אלקטרוניים למה שהיא
כיוס - תקן דה-פקטו אפשרי לכל
התכנות המתקדס באינטרנט - נבע
לדברי גוזלינג מהחלטה שיווקית, ולאו
דווקא טכנית. כשהתברר שאין ביקוש
מיידי לשפת 08%, שפותחה להפעלת
מכשיריס אלקטרונייס פשוטיס וקישור
ביניהם, הוחלט לשנות את השס, לשכתב
את הקוד, ולהחליף את שיטת ההפצה
ממכירת רשיונות בלעדיים לחלוקה
חינס בכל רחבי העולס.
בסוף 1994 הציעה סאן את 8ּצג1 על
שרת אינטרנט, חינס לכל המעוניין. לפי
חישוביו של גוזלינג, עד סוף 1995 היה
קצב ההעתקה משרתי אינטרנט בכל
רחבי העולס לפחות 5,000 עותקים
ביוס. אבל מאחר שתנאי הרשיון של
סאן לא אסרו על העתקה
בלתי-מסחרית, ההערכה היא שהמספר
הכולל של משתמשיס חדשיס היה קרוב
יותר ל-10,000 ביוס
בקצב כזה היתה אצוג:1 יכולה לסגור את
הפער עם 6ו34% |גטאו/ של מיקרוסופט,
שבסיס התקנותיה מגיע לשני מיליון,
תוך שנה. אלא ש-18/4 מסופקת כיוס
על-ידי מספר משווקים מסחריים
מורשים גדולים, כגון טעגשפושצ!, יצרנית
תוכנות עיון (זטפשוטזט), המספקיס אותה
חינס כחלק מחבילת המוצר שלהס.
במונחי עותקיס מותקנים, עשויה %8ג1
להשיג את 8 צ תוך חודשיס (גם אס
בדומה ל-8/, לא תמיד תוכה לשימוש).
נשיא החטיבה העסקית זסוטקוחטי)
כזס?) שבבעלות סאן, אד ונדר, מתאר
את עלייתה של בצג1 כ"תופעה
מדהימה... תנועה המונית שצמחה
מלמטה." והוא מוסיף: "188 היא היוס
שס גדול עוד יותר מסאן עצמה. זה יצא
מכלל שליטה." בנובמבר שעבר נמצא
כי הּג1 היא שס המותג המוכר ביותר
"מעשה חושב", יולי 1996 3
של סאן, למרות שלא זכתה לשום
פרסום.
מדברים אלה אפשר להסיק כי סאן
עצמה הופתעה לחלוטין מעלייתה של
88], ואף כי אין לה כמובן התנגדות
להתפתחות זו, הרי שלא היא הדוחפת
אותה. זה נכון רק בחלקו. בתחילת 1995
החלו מנהלי סאן לדחוף את 1898 בלהט
משיחי כמעט, שמאחוריו אסטרטגיה
מתואמת בקפידה שנועדה להעלות אותה
על מפת מפתחי התוכנה לאינטרנט.
כל המנהליס מדבריס בהתלהבות על
צוות עובדיהס ועל מוצריהם, אך רק
מעטים יכוליס להשתוות ללהט המופגן
של מנהלי סאן ביחס ל-18/8. מקינילי,
לדוגמה, מתאר את גוזלינג כייתכנת הטוב
ביותר בעולם", וג'יוי אומר כי ייבמשך
עשרים שנה שאפתי להגיע לשפה כמו
8. זו טכנולוגיה שלא תיאמן."
מנהל נוסף, ביל רדושל, סגן נשיא סאן
לתכנון ופיתוח עסקי, אמר לאחרונה
בכנס: "יאני מאמין בכנות כי תוך שלוש
שניס אפשר יהיה להפעיל 90% מיישומי
אינטרנט דרך 8ש18. לו הייתי מנהל מידע
ראשי (010) בארגון, הדבר האחד שהייתי
נלחם עבורו היה השקעה בטכנולוגיה
הזו"
המהומה אודות 18/8 מזמינה ספקנות.
נתן מיירוולד ממיקרוסופט מציין: י"הבוהן
שלהם נתקלה בגוש של חול, והם חושבים
שגילו יבשת חדשה." אחרים סבורים
שסאן השכילה ליצור ביקוש מנופח
4 "מעשה חושב", יולי 1996
ל-18%8 (י"מסע מובהק של יחסי ציבור
מראשיתו," לדברי נועצ ליחסי ציבור),
בעזרת 9 ההלל והייפרסום"י המחתרתל
בחרושת השמועות של האינטרנט.
כל זה אינו סותר את העובדה שהשפה
החדשה אינה עוד טכנולוגיה חדשנית
גרידא. הביקוש אמיתי וההערכה גבוהה.
זוהי ייחתיכת עבודה אלגנטית", אומר
גיון סילי בראון, מנהל מרכז המחקר
הנחשב של זירוקס בפאלו אלטו. "יוה
כרגע הדבר החס ביותר ברשת," אומר
לארי סמרט, מנהל המרכז הלאומי
ליישומי מחשבי-על. השבחיס שחלק
מנהל הטכנולוגיה הראשי של 16180806,
מרק אנדריסן, ל-18%8 בכנס אינטרנט
בתחילת 1995 היו כה נלהבים, עד
שגרמו להסתערות רבתי על התוכנה.
זנדר מסכם את התמונה: ייהפרדיגמה
של 138 היא אכן פרדיגמה. המפתחים
שואפים לכתוב תוכנה לעידן הרשת."
מדוע החשיבות הרבה1
מדוע 18/8 חשובה כל-כך! אחרי הכל,
היא בסך-הכל שפת תכנות - וכאלו כבר
היו לנו מאות רבות. מרביתן זכו לשימוש
נרחב, אך רק אחת או שתיים מתוכן
שינו את עולס התכנות.
ביל גיויי אמר לאחרונה לכתב-העת 30
שחלקים גדולים מ-18%8 אפילו אינם
חדשים, אלא לקוחים משפות אחרות,
ובעיקר ++6 שעליה היא מתבססת:
"לקהנו בהשאלה. יכול להיות
שהחידושים הגדולים ביותר שלנו הס
הדבריס שהשמטנו" (ראו תיבה: ייאיך
8 עובדת"). ואת ועוד, 188 מחקה
תכונות רבות של שפות חדשות
ומרשימות, כגון 16163007 של [360088)
סופ, המתקדמות ממנה בהרבה.
ומיקרוסופט טוענת, גם אם אינה
מצליחה לשכנע, כי את מרבית הדברים
שאפשר לעשות ב-8צ18 ניתן להשיג
באמצעות צירוף של טכנולוגיית 01.8
(קישור והטבעה של אובייקטים)
ו-8510 1 מתוצרתה.
גוזלינג אומר כי ל-הָּצ18 תפקיך
עבור ספקים רבים - היא עוו
הגנתי
רת להס
להדוף את מיקרוסופט ולמנוע שליטה
מוחלטת של תקני מיקרוסופט על
האינטרנט - ותפקיד התקפי - היא
תיצור ביקוש לחומרה ותוכנת אינטרנט
(ראו תיבה: ייאיך תרוויח סאן מ-הצ18"),
בשתי הדרכים, לדבריו, יש בכך תועלת
לא רק לסאן, אלא לספקים רבים
אחריס של חומרה ותוכנה.
למרות שהוא מדוייק, אין בהסבר זה
כדי להבהיר את חשיבותה הסמלית
העצומה של 188, ואת המומנטוס
שנוצר סביבה. אף ש-18%8 אינה סביבת
תוכנה נהוגת-אובייקטים (0-0-00[600
6ס6ס) טהורה, רביס אומריס שהיא
תביא עימה את כל השינויים שחסידיה
המתוסכלים של טכנולוגיית 0-0
מבטיחים כבר זמן רב. שינוייס אלה
אינם טכנייס בעיקרם, אלא שיווקיים.
משמעותס האפשרית היא נפילתם של
יישומים מונוליתיים גדולים כגון
6 )116705066 - ועלייתו של משק
תוכנה מסוג חדש, שבו מסופקים רכיבי
תוכנה קטנים ברחבי הרשת לפי דרישה.
"פרדיגמה" חדשה זו הובטחה בעבר
על-ידי קבוצת ניהול אובייקטים ((0[660
קְטסז0 |ה6ה86תג1א) - הסידי
טכנולוגיית אובייקטיס ותומכי מערכות
ז6א0זס ו00[66; על-ידי יבמ, אפל
ואחרים, באמצעות טכנולוגיית
0 ויימסגרת האובייקטים"
ו|19; ועל-ידי מספר ספקים של
שפות 0-0 (כגון א1411)91ת5) וכלים
(כגוןן 020605067 של חברת 'דא6א). בכל
אחד מן המקריס הללו היתה אחיותה
הבלתי מעורערת של מיקרוסופט בזירת
המחשבים האישיים ורשתות התקשורת
במגור העסקי מכשול בלתי-עביר
להצלחה מסחרית. 8ַצ8[ העניקה
למאמיני 00-0) תנופה חדשה, שכן היא
מאפשרת למשתמשים להטעין
למערכותיהם יישומים קטנים ויעילים,
"יישומונים" (1609ק80) או אובייקטיס
המאפשרים טעינה מתוך הרשת
(10808016 60018 00[6018).
ליישומונים חשיבות מכרעת ב-18%8,
משום שהם יכולים לפעול כמו יסוכני
תוכנהי, הנעיס ברחבי האינטרנט
ומתעורריס לחייסם במקוס שבו מפעילים
אותם.
גוולינג אומר ש-גַצ8! תעיר את
האינטרנט לחיים: "הרשת היום
סטאטית... היא כמו ספריי. בעזרת 188
אפשר לשלוח יישומים ממקום למקוס
כמו ששולחים נתונים, ללא מגבלות של
סביבה, ארכיטקטורת מעבד או בעיות
של אמון.
סטיב מילונוביץ מחברת 88₪זסוא
5816 אומר כי "הָצה1 עשויה לבשר
את שחרורס המוחלט של יישומי
התוכנה משיקולי מצע [חומרה]," ואריק
שמיט, מנהל טכנולוגיה ראשי בסאן,
אומר כי הג[ תוליד גל חדש של
יישומיס יעודיים לרשת.
אחת הדוגמאות המפתיעות, המעידות
על התפשטותה המהירה של הבשורה
של גצה[ היא חברת המשחקיס 5088.
טוס קלינסקי, נשיא ומנכ"ל סגה
אמריקה, אמר לאחרונה כי חברתו
מתכוונת לפתח משחקי אינטרנט
הכתוביס בשפת 8שג1.
גם יצרני מוצרי צריכה נוספים מגלים
עניין, בעיקר משוס שמעתה פתוחה
בפניהס הדרך לשיווק התקניס
אלקטרוניים מכל הסוגים בעלי שפה
וסביבה משותפת. "שפה אוניברסלית
לכל התקני הצריכה היא כיוס אפשרות.
אס צ8! היא שפה זו - עדיין מוקדם
להתנבא," אומר פול קירני, חוקר
במעבדות האלקטרוניקה של שארפ
באירופה, שס בודקים כעת את הַּג1.
אבל המשימה של סאן, והתקוות
שתולים ב-8ע18, נשענות על שתי הנחות:
שמיקרוסופט לא תהרוס אותה, וש-צג1
אכן תפעל כפי שסאן מבטיחה,
בּצה], נגד מיקרוסופט
בחשיבותה של 8צג! בקרב נגד
מיקרוסופט מכירות גם סאן וגס
מיקרוסופט, הספקית המובילה בשוק
למערכי תוכנה יישומית גדולים. ייכל
תוכנה נהוגת-אובייקטים מהווה איוס
איך גוג עובדת!
הצ[ היא שפת מחשב רבת-פנים. יש הרואים בה שפת דור רביעי מהירה עם
אוריינטציה גרפית; לאחרים היא מהווה זן פשוט יותר אך עס מודעות גבוהה
לשיקולי אבטחה של שפת התכנות ++6; ויש הרואים בה שפת יסוכןי
נהוגת-אובייקטים.
הלב של גצה1 הוא מה שקרוי ייהמכונה המדומה" ([בטזזו/ הצ18 - ואצז
סחווטה1א). הוא כולל פרשן, רכיב תוכנה המתרגם קוד 4צג[ לקוד מכונה תוך
כדי הרצה (ץ1] 16 חס). במשך הזמן צפויה וא/! לרוץ על מגוון רחב של מכונות
- לא רק מחשבים, אלא כמעט כל התקן אלקטרוני מיתכנת, כגון קופסאות
שליטה בטלוויוּיות ומסופי אינטרנט זולים.
העצה פותחה מראשיתה ליישומי רשת דינמיים ולעבודה מהירה מאוד בכמות
אכרון קטנה (אם יש עדיין שאלות לגבי מהירותה - ראו בגוף הכתבה). הפרשן
והכלים יודקקו ל-255 ק"ב בלבד, אס כי בהרצת תוכניות מומלצ להקצות
כ-3 מייב זכרון פנוי.
לדברי סאן, 188 אידיאלית ליישומי ומן-אמת. תמיכתה במה שקרוי -נו!וו
והוז - היכולת לבצע בו-זמנית מספר פעילויות תוך קביעת סדר העדיפות
ביניהן - מתאימה אותה לתוכניות עתירות זכרון ועיבודים, כגון אנימציה,
שמע וחוצי.
אף ש-18/8 מבוססת על ++6, מה שמקל על תכנתי ++6 ללמוד אותה, הוצאו
ממנה מספר תכונות. בצד העובדה שתוכניות 48[ קשורות קשר הדוק לנתונים
בצורת אובייקטים, ולכן לתוכנות בדיקה נוספות ב-18%8, הדבר מקשה - אס
כי אינו מונע לחלוטין - שימוש ב-18+4 לעבריינות מחשבים או להפצת וירוסים.
18 מתוארת כ-++6 אבל בלי רובים, סכינים ואלות.
מרגע שה-ואצ! מותקן, יכולה כל תוכנית 18/8 לרוץ ללא שינוייס או הדרה
מחדש. את ה-1אצ1 אפשר לטעון ללא תשלוס למערכות 1%ז5018, גירסת אוחש
של סאן, ולמערכות א 8שס)חו/ ו-95 אא60חו/ של מיקרוסופט. בקרוב
ייבאו גרסאות למקינטוש של אפל. 051 מפתחת מספר גרסאות אוח, ויבמ
מפתחת מערכות 8צ18 להרצה על מערכות ההפעלה העיקריות שלה.
תוכניות 18/4 יכולות לעבור בין מכונות או רשתות, בין פרשנים שונים - ומכאן
מיצובה על-ידי טאן כשפת הרשת האמיתית הראשונה. בדומה לסוכניס (או
וירוסים), התוכניות, או אפילו חלקים מתוכניות (יישומונים) יכולים להגיע
למכונה, או שניתן לּמן אותס מרחבי הרשת, ולהריצם ללא שינוי וללא צורך
בהתקנה ממושכת.
נוסף על מהדר 88צג1 (לכתיבת תוכניות), ופרשן הּצג1, מספקת סאן ערכות
מפתחים; כלי דפדוף ברשת (וטאשסזט-סטצו) בשם %8ג[1]101, המאפשר תמיכה
בנתוניס חיים במערכות דפדוף; וכלי קל לשימוש לכתיבת תסריטים בשס
ג החברה גס מעודדת פיתוח "יישומונים" ל-18+8, או מעין אובייקטיס
הניתניס לטעינה מתוך הרשת (גם באמצעות הענקת פרסים למפתחיס עצמאיים).
אלו הן תוכניות קטנות, שמרביתן מיועדות לשימוש בתוכנת הדפדוף, שתאפשר
פריקה וטעינה מן הרשת להרצה על המכונה המדומה. סאן מקווה שיישומוני
188 יתרבו ברחבי האינטרנט ובמקרים רבים יהיו זמינים לשימוש חינם.
"מעשה חושב", יולי 1996 = 5 "
2 /-///ְ/=₪
על יישומים מונוליתיים, ו-18%9 מרחיבה
את האיוס הזה לרמות נוספות,"י אומר
רדושל מסאן.
למרות שמיקרוסופט החליטה לרכוש
רשיון ל-18%8 באי-רצון בולט (ראו
בהמשך), ביל גייטס רואה את האיום
בבירור. בתשובה לשאלה מעצבנת
בארוחה שהתקיימה לקידום ספרו
האחרון, אמר גייטס כי ההתרגשות
סביב 184 מתרחשת לכבוד משהו
יישנראה כאילו הוא עומד להפיל את
הענקים השליטים. 1848 יוצאת להחריב
את מה שאנחנו עשינו," אמר גייטס,
"אבל אנו סמוכיס ובטוחים כי הדברים
שאנו עושים כעת יציבו אותנו אפילו
לפני הדבריס הטוביס ש-8ש18 מציעה.י
88[ מאיימת כמעט על כל פעילויותיה
של מיקרוסופט: היא מאפשרת
ליישומונים קטנים להחליף יישומי 26
גדולים; היא משנה את אופי הוויכוח
על תקני 0-0, ובכך מפחיתה את
חשיבותה של מערכת 02 של
מיקרוסופט; היא מציבה אתגר ישיר
ל-38516 [1508/ של מיקרוטופט; ואולי
חשוב מכל, היא מציגה את האפשרות
של התקני אינטרנט חדשים, יילקוחות
רזים" (זמ6116 חו!ו), העשויים במקרים
רבים להחליף מחשבים אישיים (ואת
מערכת ההפעלה 5שס6חו))).
התקנים אלה, שתוארו אשתקד
בהתלהבות על-ידי מקעילי מסאן ולארי
אליסון, מנכייל יצרנית מסדי הנתונים
6), ישלפו רכיבי תוכנה - שייכתבו,
קרוב לוודאי, ב-8צ18 - מתוך רחבי
הרשת. מספר חברות בונות כעת התקנים
מסוג זה: טושיבה, המחזיקה ברשיון
ל-18%8, מפתחת מסוף אינטרנט עבור
סאן; 18016ז2) עובדת עם אפל; יצרנים
אחרים המתכננים התקנים דומים
כוללים את יבמ, שעברה לאחרונה גיורי
ל-18/8 (ראו בהמשך), ו-ו00, ספקית
המיקרו-מעבד 8156 ]א
התקנים כאלה לא יריצו את 8ו60םו.
סאן מתכננת גם מערכת הפעלה
ליילקוחות רזים'י. שמיט מתאר אותה
6 "מעשה חושב", יולי 1996
כייניידת במיוחדיי, והיא עתידה לפעול
על מגוון התקנים. היא תהיה מבוססת
על טכנולוגיית 18/4 ותכלול את המנוע
של 18/8 (ראו תיבה). יילדעתנו יש צורך
במערכת הפעלה להתקן טיפש מאוד.
הוא כל-כך טיפש, עד שהדבר היחיד
שהוא יודע הוא לאן לגשת כדי להביא
את הרכיבים הדרושים לו."
מיקרוסופט מחזירה מלחמה
השבוע הראשון של דצמבר 1995, כמעט
שנה בדיוק מאז הופיעה 18%8
באינטרנט, נראה נהדר מבחינת סאן.
מנהליה זרחו עדיין מהצלחת ההשקה
של תחנת העבודה החדשה 508:0גש11),
ושל כלי הכתיבה החדש ]ק1ז18/850,
שהיה מיועד לפיתוח בשיתוף עם חברת
6 המייצרת תוכנות לאינטרנט
(אפשר להשוות אותו לשפות האצוות -
ח96ם - ששימשו מיליוני משתמשים
במחשב האישי להרצת רצף של תוכניות
5
אלא שמיקרוסופט טרס חשפה את
אסטרטגיית האינטרנט שלה, ועמדה
לעשות זאת ב-7 בדצמבר, במסגרת יוס
שלם של תדריך לאנליסטים ומסיבת
עיתונאים שתועבר בשידור ישיר
באמצעות לוויינים לכל רחבי העולס.
ואז, ערב ההכרזה, קיבל ביל גיוי פקס
מרוגיר היינן, סגן נשיא בכיר
במיקרוסופט. קשה להאמין, אך
מיקרוסופט היתה מעוניינת לרכוש
רשיון ל-18%8 - בתנאים של סאן.
החדשות נראו כמסמנות את כניעתה
של מיקרוסופט: גּי18 הוכתרה כשפת
האינטרנט. ההחלטה התקבלה כל-כך
מאוחר, עד שכאשר עלה ביל גייטס
לדוכן הנואמים כדי להציג את
אסטרטגיית האינטרנט של מיקרוסופט,
רוב החומר שהודפס מראש וחולק
לעיתונאים לא התייחס כלל ל- 188.
וול סטריט הגיב במהירות: שווי השוק
של סאן עלה ב-336 מיליון דולר.
אבל לדעת כמה אנליסטים לא היה
הזינוק בשווי מניית טאן אלא דוגמה
לנאיביות ולקוצר הראיה של וול סטריט
מיקרוסופט, יצרנית התוכנה הגדולה
בעולם, הכריזה זה עתה על אסטרטגיית
אינטרנט מגובשת ואגרסיבית (כפי
שתוארה ב-68%ת2081 ז6)טקת1 00
ש16ש6 בגיליון ינואר 1995), בגיבוי
מערך נרחב של מוצרים חזקים. ההכרזה
היתה לא פחות מהכרזת מלחמה על
שותפתה של סאן, 6)50806צ1, ועל כל
הספקים שהאמינו כי אינטרנט תתבסט
בעתיד על טכנולוגיות חדשות, פתוחות,
שאינן תומכות-מיקרוסופט.
האסטרטגיה של מיקרוסופט נוסחה
בבהירות על-ידי גייטס. למיליוני
המשתמשים במוצרי מיקרוסופט תהיה
הזדמנות להיכנס בצורה הלקה
לאינטרנט באמצעות תוספות והשבחת
תכונות למוצרים קיימים של
מיקרוסופט. על פי החזון של מיקרוסופט
עתידיס היו מוצרים כמו ]6ז16מ1
זוגא[ של 1101808 1465086 של
סאן, ו-1קת13/856 מפיתוחן המשותף,
להפוך למיותרים. מיקרוסופט כללה
את 1808 בהכרזתה כאופציה של הרגע
האחרון, אבל בעיקר כייעוד כוכבית
ברשימת התכונות". 184 לא אומצה
כשפה העיקרית ל-אואואו. למעשה,
הגישה של מיקרוסופט מדברת על
אספקת מגוון רחב של כלי פיתוח
לאינטרנט (לכשיהיו מוכניס במהלך
6), כגון 501610 )6וח6זת1 מתוצרתה,
שבהם אפשר להשתמש להפקת תוכניות
במספר שפות, ביניהן 88816 [1508/י
ו-18/8.
טוען זנדר מסאן: ייעד שמיקרוסופט
תצא עם המוצר שלה, זה יהיה מאוחר
מדי.יי ובמיוחד, ההפצה ללא תשלום
של 1ק1ז850צ18 לשימוש ייתכנתיס
מזדמניםיי, עשויה להרחיב את השימוש
ב-18%8 לפני שמיקרוסופט תשלים את
פיתוח הכלים שלה.
אן יש גם דעה אחרת: שהמוני
המשתמשים בכלים ובמוצריס של
מיקרוסופט ייצמדו למה שהם מכירים.
6 1081 תמשיך למלא תפקיד
מכריע; כלי חדש, 50110 38516 [1808,
לדוגמה, יאפשר לתכנתים יילעשות
דבריס מדליקים ברשת באמצעות
הכלים הקיימים שלהסי, בניסוח של
6560 00507
חברת מחקר אחרת, הסבורה ש-88צ18
לא תדיח את הצרוף של ם.01 ו-8/,
היא 146564101 2008. יימי שמעלה בדעתו
כי 88[ תערער את שליטת מיקרוסופט
טועה בגדול. 01.8 מבוזאר מאפשר לעשות
כל מה ש-18/8 עושה. מיקרוסופט תטרוף
את 8צ18," אומר סטיב אודיטורה,
אנליסט בחברה.
הוא טוען שלמרות אי-התלות במצע
לכאורה, שורשי התמיכה ב-18/8 טמונים
עמוק בקהיליית אוח(ז. בסופו של דבר,
הוא אומר, תהיה הצלחת האינטרנט
תלויה בתקנים שולחניים, שבהם יש
למיקרוסופט הגמוניה בלתי-מעורערת.
לדעתו אין בדברי המנהלים של סאן,
יבמ ואוראקל (שאימצו את 18/8 -ראו
בהמשך), אלא משאלת לב. ייהדבר היחיד
המשותף לסקוט מקינילי, לארי אליסון
ולו גרסטנר הוא שכולם רוציס לעשות
הרבה כסף. וכדי שהם יצליחו בכך, ביל
גייטס צריך למות וללכת לגהינום.
על-5י ניתוח זה, כוחה של 18/8 אינו
העניין. הנקודה האמיתית היא צבירת
מסה קריטית בשווקים הנכונים.
סטיוארט וולש, מנכייל 50/0/8916 561601
העוסקת בפיתוח כלי תוכנה ושילוב
מערכות, אומר דברים דומים: "18/9
אינה הולכת להיות שפת התכנות
הפשוטה ביותר בעולם. אפילו שפת
התסריט לא תהיה פשוטה כל-כך.
ל-38516 18081/ יש רקורד מוכח בשטח
ובסיס משתמשים גדול.
תשובת סאן היא כי 188 הרבה יותר
חזקה, פתוחה, קלה לשימוש ובטוחה,
וכי הפרדיגמה הנוכחית תפנה את
מקומה. אבל האס 18/8 היא אמנם כל
מה שסאן טוענת שהיא?
טענות הטוענת לכתר
עד כה היתה תרומתה של 18/8 למחשוב
המסחרי זניחה. סאן הדגימה בכנסים
ובאתרים שלה ברשת צואואו יישומים
מרשימים ואינטראקטיביים, אבל למרות
העניין שגילו כמה מוסדות פיננסיים,
לדוגמה, יש רק מעט יישומים שימושיים
אמיתייס. כדי לתקן את המצב יזמה
סאן סדרות תחרותיות, נושאות פרסים
כספיים, כדי לעודד מפתחי תוכנה לנטוש
את ארגזי הכלים ל-%8 ול- ++0
ולהתחיל לשחק ב-18/8.
אחד הארגוניס שהחלו לבדוק באופן
9
א
רשמי את הפוטנציאל הטמון ב-18%/8
הוא הקרן לתוכנה פתוחה (ת6ק0
"07 - תסוזה0חטסי 6ז8/ש)501), גוף
לעידוד תקינה הפועל מטעם חבריו,
ספקי תוכנה ולקוחות גדולים. 051
מבצעת ל-8%8[ הסבה להרצה על
גירסאות אות[1 של 15 ושל דיגיטל.
ואניה גיולובוף, האחראי ב-055 על
פיתוח טכנולוגיות, אומר כי 0057 בודקת
את בוג[ על-פ5י שלושה תבתינים
עיקריים: ניידות, אבטחה והתאמה
למערכות פתוחות. למרות שגם התיפקוד
עצמו נבדק, זוהי בעיה פחותה, שכן
88 קרובה דיה ל-++6 כדי להבטיח
הבנה טובה של הסוגיות התיפקודיות.
למעשה, אומר גיולובוף, *אנחנו מגלים
כי היא טובה משמעותית מ-++6.י מאחר
ש-18/8 מועשרת בטכנולוגיית כתיבת
תסריט (שַחווק1זס5) והרחבות חדשות
לעבודה במולטי-מדיה ובשלושה
מימדים, סביר להניח שתכנתים רבים
ליישומי רשת עולמית (ס6/)
המשתמשים כיום ב-++6 יעברו ל-18/84.
057 מסרבת לדווח על מימצאיה, אבל
גיולובוף אומר כי יש הצדקה ליומרותיה
של סאן. הניידות, באורח בלתי-מפתיע,
הוכחה כפשוטה ביותר, ומדיניות הרישוי
הפתוח של סאן תומכת בטענתה כי יש
לראות ב-3צ18 מערכת פתוחה. יחד עם
86 אימצה סאן את שפת
המציאות המדומה .1ואא/ ([8חו
6 פמו!1006/א צ468[11) של
סיליקון גראפיקס, ושתי החברות הציעו
את זקוזספה8ע8! לשני גופי תקינה
בינלאומיים, טט\ 166/ 6|זס/ - 36/
נתטווזס5ת 00 ו-1₪17 - 61ם167ת1
6 18% פתת66תופתם, כתקן לשפת
תסריט פתוחה לאינטרנט.
אבטחה היא בעיה סבוכה יותר, בעיקר
משוס ש-18%8 מאפשרת לתוכניות
לשוטט בחופשיות, כמו וירוסים, בתוך
הרשת. גוזלינג טוען שהשקיע מאמציםס
רבים בתחוס זה: ייהבעיה הגדולה באמת
- הכי קשה - היא כיצד לטפל באבטחה.
% מן הטכנולוגיה [של 18/8] מיועדיס
לטיפול באבטחה."
הגישה של 18/8 (ראו תיבה - איך 18/8
עובדת) היא למנוע מן התוכניות גישה
למחשב, ולהגבילן לתחוס המכונה
המדומה של המערכת ([אטזז1/ 188
6חות80]/א). "רצינו להימנע לגמרי
מקידוד והצפנה 'אקזוטייםי. אבל כמו
תמיד כשמדובר באבטחה, אין דבר
בטוח באופן מוחלט. אנשיס יכולים
לזרוק סלעים מתוך מטוסים."
כמה משתמשים גדולים כבר הבהירו
שלא יאמצו את 188 בטרם תוכח
הצלחתה במבחני שטח בזירה המסחרית.
גיולובוף מ-005₪ מזהיר: "188 אינה
מספקת אבטחה. היא מספקת אביזרי
בטיחות. אבטחה צריך לבנות."
כוונתו היא ש-18/8 אינה כוללת אמצעי
אימות משתמשים או תנועות
(ח1168110ה6מ1טג), לצורך הרשאה או
מניעת גישה למשאבים או נתונים, או
לטיפול בבעיות כגון פרטיות. אבל
לדבריו, "18/8 בטוחהיי - משוס שאי
אפשר להשתמש בה לבניית תוכניות
שיעשו יותר ממה שהן מתיימרות לעשות.
"עד כה לא מצאנו שוס טענה של סאן
שהוכחה ככוזבת.
עם זאת, הוא מזהיר, סאן לא טיפלה
בבעיה אחת: אין ב-8צ18 דבר שיכול
"מעשה חושב", יולי 1996 7
הת
איך תרוויח סאן מ-8ש13?
המודל העסקי של סאן לניצול 18%3, בניסוחו של ממציא השפה ג
"מוזר במקצת". החברה מנסה לאזן בין היעדים הסותרים של השגת אימו
נרחב של 1848 שפירושו חלוקה חופשית של חלק מן הטכנולוגיה, והשגת
תשואה על ההשקעה ושמירה על שליטה מסויימת, שפירושה חיוב בתשלוס
יומס גוזלינג,
תמורת חלקים ממנה.
כתוצאה מכך, סאן מאפשרת לכל המעוניין לפרוק למערכת האישית את רכיב
"זמן הריצה" של 13/8 מתוך אתר שו/וצ שלה באינטרנט, ללא תשלום. אבל
מי שמעוניין למכור לאחרים מוצר המתבסס על 8י18, חייב לשלם תמורת
רשיון הפעלה. הסכום פתוח למשא ומתן, אך השמועה אומרת שסאן גבתה
ממורשיה הגדולים עד 125,0005 לשימוש - סכוס זעוס בהתחשב בהיקף
מכירות של 5 מיליארד דולר. המורשים עד כה כולליס את 1%6/30806 ו-50/9185%,
המפתחות כלים ותוכנות דפדוף לאינטרנט, מפתחת הכלים 8071806, חטיבת
התוכנה ל-06 ביבמ, ספקית כלי המולטימדיה 8ו0%160ז36], ספקית מסדי
הנתונים 8616ז0), המעוניינת להשתמש ב-18/8 להתקני הרשת החדשים שלה,
המיועדים לצאת לשוק בשנה הבאה (688, אוקטובר 1995), וכמובן מיקרוסופט
(ראו גוף הכתבה). ספקיס אלה רשאים לעשות ב-18%8 כרצונם, אך עליהם
להיצמד למימשקי תכנות היישומיס של סאן, והמוצרים שיפתחו חייביס
לעמוד בבדיקות התאמה שסאן תבצע.
סאן מתכוונת גם לספק כלים, כגון מערכת הדפדוף בזמן אמת, 4צ10118]. גם
מוצר זה מאפשר שימוש ללא תשלום, אך כל מי שיהיה מעוניין לבנות סביבו
מוצר או שרות יהיה חייב לשלס עד 50,0005. סאן מתכוונת גם לפתח כלים
נוספים - כגון ערכות ושרותים לפיתוח תוכנה המבוססת על הצג1. בשיתוף
עם טקגסטזטא פיתחה החברה כלי לפיתוח תסריטיס בשם ]18/85670, המופ
חינם.
גם אם נצרף את כל אלה יחד, אין סיכוי גדול ש-8ו18 תהיה אי-פעם מקור
לרווחים עצומיס עבור סאן (אף שזו הקימה רק לאחרונה חטיבה עסקית
יעודית ל-ה18). לא ברור אם בוול סטריט מבינים זאת. כפי שגוולינג אומר.
"חלק מן ההתלהבות סביב שג[ משתקף במחיר המניה."
לדברי קים פולזי, מנהלת מוצר בַצב1 בסאן, מטרת סאן אינה "להקים עסק
שמתבסס על רישוי טכנולוגיה". היעד העיקרי, היא אומרת, הוא "ש-א188
תגיע לכל מקום". לטענתה, זה מה שיביא לגידול השוק הכולל של סאן למוצרי
חומרה ותוכנה. ביל ג'וי, אחד ממייסדי סאן, מסכים לכך: "ג+18 תכבוש עבור
סאן עמדת הובלה בתוכנה. אנחנו רואים ב-הצ18 דרך למינוף ית
לאסטרטגיה זו היבט הגנתי והיבט התקפי. ההיב
רוננו בחומרה."
ט ההתקפי הוא הגדלת השוק
שבו סאן היא השחקן המוביל. אבל
הסיבה שמנהלי סאן אוהבים את 8צ13 היא שהיא עשויה למנוע ממיקר
לשרתי אינטרנט והתקני רשת אחרים,
וסופט,
ה במחשוב
על סביבת החלונות, השרות המקוון וכלי הפיתוח שלה, את השליכי
ברשתות.
"מעשה חושב", יולי 19%
למנוע מתוכנית בלתי-רצויה, אך לא
ודונית, מלהגיע למערכת ולנצל את
משאביה.
בעיה טכנית נוספת שעל סאן לפתור
היא מהירות. מנהלי סאן תיארו את
הצג8] כשפה מהירה, אבל משתמשים
ומפתחיס רבים אומריס שהיישומיםס
שנכתבו בה איטיים. הדבר נובע בחלקו
מכך שהתוכניות מפורשות תוך כדי
ריצתן (ח0ו91וסזכך6חו ער סו מס), ואינן
עוברות הדרה מראש (0101!66ס -6זקן),
ובחלקו מכך שהתוכניות נאלצות לעבור
מנגנוני אבטחה כה רבים. אין ספק
שהיא איטית בהרבה מ-++6.
סאן שוקדת על מספר פתרונות לבעיית
המהירות, אבל יש גבול למה שניתן
לעשות על-ידי שיפור תוכנית הפרשנות
(וסוסוכהטוהו) של 3צג1. אם השפה אמורה
להיות שפתם של התקני צריכה
אלקטרונייס והתקני גישה לאינטרנט
- הרי שלפחות חלק מתוכנית הפרשנות
אמור להיצרב בשכבת הצורן של
המעגליס המשולביס. סאן כבר רמזה
כי יתכן שתעשה ואת על שבבי
זו( מתוצרתה.
והיא אינה היחידה. חברת מיצובישי
אלקטרוניקה כבר הודיעה כי תשתמש
ב-8/ג1 לבניית מוצרי רשת זולים בייצור
המוני ליישומיס תעשייתיים ומסחריים.
שפת הצג] ותוכנת הדפדוף
108 (ז0%6ז600ש) גם יחד
מיועדות לצריבה בשבבי צורן מהירים
וזולים. סטיבן הסטר, סגן הנשיא לשיווק
מערכות בחטיבת ההתקנים
האלקטרוניים של מיצובישי (500),
אמר לאחרונה בכנס: יינתכנן ונמכור
מעגליסם משולבים מבוססי-צורן ליצרני
ציוד מקורי (וא08) וגם נציע לשוק
מוצרים מוגמרים."
יש לסאן סיבה טובה לקוות כי בעיות
הביצועים יפחתו על-ידי שיפורים
בתוכנה, מעבדים רב- תכליתיים טוביס
יותר, ואופי תוכנת היישוס. יישומיס
כבדים אפשר יהיה לכתוב בשפה עס
הדרה, כמו ++:6 או א11181רו5, הדומות
ל-הצ18.
ההשפעה על השוק
את השפעת גשג1 על השוק יש לבחון
במספר רמות: ראשית, כשפה ומערך
כלים חדשיס; שנית, כאמצעי להגבלת
השפעתה וכוחה של מיקרוסופט;
ושלישית, כסמל וכזרז לעלייתה של
ייפרדיגמת הרשת החדשה"
על-פי התבחין הראשון, 184 כבר צברה
השפעה: תוך שניס-עשר חודשיס ביססה
את מעמדה כאחת משפות התכנות
המובילות בעולס. כמעט כל יצרני
החומרה והתוכנה הצהירו על תמיכתס
בה.
השפעתה על עסקי התוכנה משמעותית
כבר עתה. הופעתה הפתאומית כבר
אילצה מספר יצרני תוכנה גדולים לשנות
את תוכניותיהס. אחת הדוגמאות היא
יבמ, אשר במשך שניס רבות שקדה על
פיתוח שפת תסריט, אאטא-02), כשפת-סוכן
להעברת תוכניות קטנות לאזורים
בטוחים, מעין "תאים מרופדים"
(688ז0 [661 280066) במחשביס
מרוחקיס.
תוכניות אלו עוברות עתה שינוי, הן
משוס שיבמ אינה מעוניינת להיתפס
כשהיא מקדמת מוצר שייראה בסופו
של דבר כסביבה קניינית, והן משוס
שהיא רואה ב-184 תועלת כה רבה
כסביבה רב-מצעית.
לדברי איאן בראקנברי, הטכנולוג הראשי
של יבמ בהרסלי שבבריטניה, שס
עוסקים ב-גצג1 ובתוכנות סוכן, "18/8
אינה מגלמת חידושיס כלשהם, אבל
היא מתאימה בדיוק למשימה." והוא
ממשיך: 'יכשהגל מגיע, אתה רוכב עליו."
לטענתו, למרות שליבמ יש טכנולוגיה
טובה לא פחות, קליטתה המהירה של
הצג! והיכולות הרב-מצעיות שלה
הופכות אותה לטסביבה האידיאלית.
באמצעות חברת-הבת לוטוס מקווה
יבמ להפיק את 184 בעזרת כלי פיתוח
כגון 86/ !הטאו/. עתידה של אא6א-0
נראה כעת מעורפל.
גם תוכניותיה של 14816 [0000794)
סובלות עתה. בשנה שעברה נטשה
החברה, הנאבקת להטמעת שפת הסוכן
!10 מתוצרתה בזירה המסחרית,
את מדיניות ההגנה הקפדנית על
הטכנולוגיה שלה ומסירתה ברשיון
לחברות טלקומוניקציה ולקוחות גדולים
בלבד. כעת היא מפיצה את מערכת
ההפעלה 0 טופַג]א חינס ברחבי
האינטרנט, בתקווה שספקי שרותים
ייאלצו לרכוש רשיונות 1ק6]6%01ך
להפעלת השרתים שלהם.
גוזלינג מסכיס כי יש דמיון רב בין 18
ל-זק801ט161, אך אינו סבור ש-8צ18
לבדה אחראית לשינוי האסטרטגיה של
טוטָה]א [678ח06. הוא מציין כי
"זקהוסצט|טך שימושית רק על שרתים.
אין לה צד לקוח." ההבדל העיקרי הוא
שתוכניות הַצג[ מגיעות לאזורים
מאובטחים במחשבי הלקוחות, בעוד
ששרתי )16169010 מספקים אזורים
מאובטחיס שבהם יכולות תוכניות
הסוכן של הלקוחות לפעול. אף
ש-901170ט|1 נחשבת לשפת סוכן חזקה
ומאובטחת יותר, מודאגיס אנליסטיס
רביס מן הסיכוי ש-8צג1 תעכב את
התפתחותה של וקוז6%0]ט]', לפחות עד
שיתברר המיצוב בשוק.
ויש נפגעיס נוספים: .161, שפת "סוכן"
המופצת חינס, שכתב גוזלינג, תחיה
כנראה אחת מקורבנותיה של הּטג1.
חברת אפל ביטלה את חץא, פרוייקט
פיתוח שפת אינטרנט נהוגת-אובייקטיס,
בגלל החפיפה עס %8ג1.
ומה על ++6 ויריבתה הראשית
%[!!וו5? ספקי כלים אומרים כי הן
ישרדו בגלל המגבלות ש-4ש18 הטילה
על עצמה. למעשה, אומר ניק קופינג,
סגן הנשיא לאסטרטגיה בחברת
שטג]ק6זה/א!הוופוכ, נקודות הדמיון
בין א[41114מ51 לבין גג[ רבות כמעט
כמו בין ++6 לבין 18%8. לדעתו עתידים
יצרני כלים ל-א]5114118 להפיק תועלת
רבה מן העניין הגובר ב-4צג1.
כל זה אינו מבטיח ל-18%8 הצלחה
ארוכת-טווח כשפת תכנות. כפי שמציין
סטיוארט וולש, מנכ"ל חברת כלי
התוכנה ש6זבצו50/1 ז50160, "היא עלולה
ליפול בין שני הכסאות - לא מספיק
מתוחכמת בשביל חלק מן המשתמשים,
ומסובכת מדי בשביל משתמשי הקצה."
למרות זאת רואים מרבית האנליסטיס
ב-גצג8! שפת תכנות השובה
ורבת-השפעה - אף שסביר כי ליישומים
פנימייסם ברשת, שבהם אין בעיית
אבטחה, עשוייס המשתמשים להעדיף
שפות ממוסדות יותר, בעלות ביצועים
עדיפים.
האס תשנה %4ג1 את הדינמיקה בענף
טכנולוגיית המידע, או תדיח את
מיקרוסופט מכס המלוכה! לא ברור,
כפי שאמר לאחרונה ברכרד גוידון, סגן
הנשיא בקבוצת מערכות מחשב של <ן]:
"לפני אצ8! היתה תוכנה
נהוגת-אובייקטים; לפני כן היה תיכון
תוכנה ממוחשב. התחושה שלי היא ש-
הצג! תזכה לשימוש מוגבל, אך לא די
בכך כדי לחולל מהפכה בתוכנה."
השקפה קיצונית יותר מבטא ג'יורג
גילדר, מחשובי ההוגיס בענף המחשב:
"אני מאמין שהמחשב האישי הנפו
ביותר בעשור הבא יהיה טלפון סלולרי
ספרתי שיריץ את 84צג1."
אף אחת מהשקפות אלו, וגם לא
דעותיהס של מקינילי ושל גייטס, אינה
בהכרח סותרת את חברתה. מספר
המשתמשים, הרשיונות והיישומיס
ב-1%9% ילך ויגדל, בתחומים מסויימים
על חשבון ++6, באחרים על חשבון
6ו%ג8 !גטפו. אבל חשיבותה העיקרית
תהיה ביישומים חדשים, למכשיריס
חדשיס. צמיחתם ועליונותס של
מיקרוסופט, ₪4%16 [4ט18/ והמחשב
האישי מובטחות למשך זמן מה. אבל
אין זה אומר שמתחת לפני השטח לא
התרחשה רעידת אדמה.
"מעשה חושב", יולי 1996 9
טפשמ
10 "מעשה חושב", יולי 1996
הקושיה המשפטית
המתעוררת בהקשה
לארכיון האופטי היא
שאלת קבילותם בבית
המשפט של המסמכים
המופקים מן הארכיון
האופטי. במלים אחרות,
האם יקבלו בתי המשפט
מסמכים המודפטסים
מתוך הארכיון כראיה
לכל דבר וענין והאם
ייחשבו אלה כמסמכים
מקוריים
עקרון הארכיון האופטי
בעשור האחרון התפתחו והתקדמו מאוד
הטכנולוגיה והיישוס של הארכיון
האופטי. בעוד שבטכנולוגיות המיחשוב
הקונבנציונליות העיבוד מבוסס טקסט
(כל תו באלפא בית וכל מספר מיוצגים
על ידי ערך קבוע סטנדרטי) והמחשב
מפיק מסמכים חדשים אשר נוצרו
במהלך עיבוד הנתוניס, הרי שהעקרון
בארכיון האופטי הוא שונה. כאן סורק
המחשב מסמך קיים כתמונה שלמה
(ולא כאותיות וספרות) והוא מאוחסן
בדיסק כרשת של נקודות. רשת זו
מייצגת במחשב את האימגי של המסמך
המקורי. מבחינה לוגית בלבד מדובר
בתהליך הדומה לצילוס. מבחינת היישום
הארכיון האופטי משמש לניהול מסמכים
קיימיס בעוד במיחשוב הקונבנציונלי
המחשב מייצר ומפיק כפלט מסמכים
חדשיס במתכונת שונה מנתוני המקור.
יש לציין כי למרות ההבדל העקרוני
שבין מיחשוב קונבנציונלי לבין ארכיון
אופטי, הרי שגם ביישומי הארכיון
האופטי יש מרכיביס רבים של תוכנה
ועיבוד נתוניס ולכן לא ניתן להתייחס
מבחינה משפטית אל תהליך יצירת
הארכיון האופטי כאל תהליך צילומי
רגיל.
למערכת ארכיון אופטי יתרונות רבים
המאפשרים שליטה יעילה ומהירה
בארכיוניס גדולים, לרבות שליפה לפי
מילות מפתח, אחזור מהיר, אחסון
המסמך במחשב מרכזי ושליפתו על ידי
יחידות שונות ומרוחקות של הארגון
וכיוייב. אולס אחד היתרונות הגדולים
(אם לא הגדול מכולס) הוא האפשרות
להשמיד את מסמכי המקור שכן אין
בהם יותר כל צורך מעשי. גופים רבים
מחזיקים מחסנים עצומיס לצורך שמירת
מסמכי מקור, בין אם המדובר בתיקים
רפואיים של בתי חולים, מסמכים של
בנקיס, חברות ביטוח, משרדים
ממשלתיים, תיקי בתי משפט ועוד. עלות
האחסון היא עצומה וישנם גופים
שתקציבס לנושא מסתכם במליוני
דולרים לשנה.
הסוגיה המשפטית
הקושיה המשפטית המתעוררת בהקשר
לארכיון האופטי היא שאלת קבילותם
בבית המשפט של המסמכים המופקים
מן הארכיון האופטי. במלים אחרות,
האס יקבלו בתי המשפט מסמכים
המודפסים מתוך הארכיון כראיה לכל
דבר וענין והאס ייחשבו אלה כמסמכים
מקוריים. אס אכן יתקבלו המסמכים,
הרי יכול בעל הארכיון להשמיד או לבער
את מסמכי המקור, דבר אשר יחסוך
עלויות רבות. מאידך אם לא יהיה
למסמכים המופקים מן הארכיון האופטי
מעמד דומה למסמכי מקור, אי יחיה
על הארגון להמשיך ולהחזיק גם במסמכי
המקור, למקרה בו יהיה עליו להציג את
המסמכיס בהליך משפטי כלשהו.
המצב המשפטי עד חקיקת חוק
המחשבים
נושא העדויות ותהליכי הוכחת האמת
בבית המשפט מוסדרים בענף המשפטי
של דיני הראיות. אחד מכללי היסוד
בדיני הראיות הוא כלל הראיה הטובה
ביותר. הרעיון העומד בבסיס כלל הראיה
הטובה ביותר הוא כי רק המסמך
המקורי יכול להיות מוגש כאמצעי
הוכחה בכל הליך משפטי. הטעם לכך
הוא החשש כי כל תהליך של יצירת
העתק של מסמך יוצר פתח נוסף
ואפשרות לזיוף המסמך ושינוי תוכנו.
המצב המשפטי טרס חקיקת חוק
המחשביס היה חד-משמעי. מכח כלל
הראיה הטובה ביותר, תדפיס של מסמך
מתוך דיסק אופטי לא יכול היה בשוס
פנים ואופן לשמש כמקור ולא יכול היה
להיות מוגש בשוס הליך משפטי כראיה
לתוכנו. האמצעים הטכנולוגיים
המתקדמים ביותר אשר הוכרו הס
העתק צילומי בתנאים מסויימים וכן
מיקרופיש (מכח תקנות העדות). במליס
אחרות, שוס ארגון המנהל ארכיון אופטי
ואשר מסמכיו עשוייס להידרש בהליך
משפטי לא יכול היה להרשות לעצמו
להסתכן בהשמדת המסמכים המקוריים.
חוק המחשבים החדש
ב-25 ביולי 1995 התקבל בכנסת חוק
המחשבים, התשנ"ה-1995. חוק
המחשבים עוסק במספר תחומים כגון
חדירה למחשב, פגיעה בתוכנה, פגיעה
במידע, נזיקין ועוד. התחום הרלוונטי
לעניננו הוא הפרק הדן בדיני ראיות.
פרק זה נועד להסדיר את אופן הגשת
פלט מחשב בהליכים משפטיים. הצורך
בפרק זה נבע בעיקר מהקושי העצוס
בהגשת פלט מחשב לבית משפט, קושי
הנובע מכח כלל יסודי אחר בדיני
הראיות המסורתייס והוא הכלל האוסר
עדות שמיעה. מכח הכלל האוסר עדות
שמיעה ניתן להוכיח את תוכנו של מסמך
במקרה של מחלוקת רק על ידי מתן
עדות של כותב המסמך. הבעייתיות
במסמכיס הנוצרים על ידי המחשב
נובעת מכך שבהכנת מסמך שהוא פלט
מחשב משתתפת שרשרת של גורמים
החל ממקלידי הנתוניס, ספקי או מפתחי
מערכת התוכנה המעבדת את הנתונים
(מנתחי מערכות, תוכניתנים וכדו'),
האנשיס המפעילים את המערכת, אנשי
תקשורת וכיוייב. מיותר לציין כי באופן
מעשי לא ניתן לנהל מערכת משפטית
אשר תצריך מתן עדות של גורמיס כה
רביס בקשר לכל פלט מחשב. בעיה זו
באה על פתרונה בחוק המחשבים הקובע
חזקת אמיתות תוכן הפלט בתנאים
מסויימים. יודגש כי כוונת המחוקק
היתה להתייחט למסמכים הנוצרים
לראשונה על ידי מחשב וזאת בשונה מן
הארכיון האופטי בו מאוחסניס בדרך
כלל מסמכים קיימים.
לפני כשנתייס השתתפתי בישיבה
בלשכת שר המשפטים פרופי דוד ליבאי
בה נדונה הטיוטה הראשונית של חוק
המחשביס. באותו מעמד העליתי את
הצורך כי החוק החדש יטפל באופן
ספציפי גם בנושא הארכיון האופטי
אולס שר המשפטיס העריך כי הדבר
עלול לגרוס לעיכוב בהשלמת החוק ועל
כן לא טופל הנושא בשעתו.
אחד הנושאים עליו הוקפד בחקיקת
"מעשה חושב", יולי 1996 1 1
חוק המחשביםס הוא שימוש בלשון
כללית שאינה מתייחסת מפורשות
לטכנולוגיה זו או אחרת. ההגדרות ולשון
החוק הס כלליים ככל שניתן וזאת
במגמה למנוע את הצורך בתיקוני
חקיקה חדשות לבקרים בעקבות כל
התפתחות וחידוש טכנולוגיים. אולס
כתוצאה מכך מקריאת הוראות
מסויימות בחוק המחשבים כלשונן ניתן
להגיע למסקנה כי החוק פותר גם את
נושא הארכיון האופטי ולכן ניתן
להשמיד את מסמכי המקור ולהציג
בבית המשפט את המסמך שהופק על
ידי המחשב מתוך הדיסק האופטי.
ההוראות מהן ניתן להגיע למסקנה זו
הן:
סעיף 10 בחוק המחשבים המתקן את
סעיף 36 בפקודת הראיות וקובע:
"רשומה מוסדית תהיה ראיה קבילה
להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך
משפטי" (כפוף למילוי התנאים
המפורטים בהמשך הסעיף, לרבות
התנאי של קיוס אמצעי אבטחת מידע
נאותים).
סעיף 10 בחוק המחשבים המוסיף לסימן
וי בפקודת הראיות את סעיף 41ב
הקובע:
2 "מעשה חושב", יולי 19%
יילענין סימן זה לא ייחשב פלט שהוא
רשומה מוסדית כהעתק המסמך שעל
בסיסו הופק, אלא כמקור".
מאידך, יש בחוק המחשבים שני סעיפים
מתוכם ניתן להגיע למסקנה הפוכה:
ההוראה הראשונה היא בסעיף 10 לחוק
המחשבים המוסיפה לפקודת הראיות
את סעיף 9: י"הוראות סימן זה לא
יהיה בהן כדי להכשיר ראיה שאינה
קבילה מחמת טעם אחר, שאינו הכלל
האוסר עדות שמיעהיי. המסקנה היא כי
חוק המחשבים אינו משנה את כלל
הראיה הטובה ביותר ולכן עדיין יש
צורך לשמור את המסמכים המקוריים.
ההוראה השניה היא הגדרת. היפלטיי
בסעיף 1 לחוק המחשבים יכנתונים,
סימנים, מושגים או הוראות, המופקים
בכל דרך שהיא, על ידי מחשב". לפיכך
תיתכן טענה כי אין בסריקת המסמך
ואחסונו על הדיסק בגדר הפקה שכן
מדובר מבחינה רעיונית בתהליך הדומה
לצילום. כמו כן, אפשרית טענה שהאימגי
אינו בגדר "נתוניס, סימנים, מושגים או
הוראות" ולכן אין לראות בר ייפלטיי
כהגדרתו בחוק.
המצב המשפטי הוא איפוא כדלקמן:
חוק המחשבים לא התייחס במפורש
לטכנולוגיית הארכיון האופטי. מאידך,
יש בחוק מספר הוראות מהן ניתן להסיק
כי מסמך המופק מתוך הארכיון האופטי
יכול להיחשב כמקור ולכן ניתן יהיה
להגישו כראיה לתוכנו בכל הליך משפטי.
מצד שלישי, יש בחוק הוראות מהן ניתן
להגיע למסקנה הפוכה.
מצב משפטי מעורפל זה מעורר שאלות
ויוצר התלבטויות אצל גופים גדוליס
במגזרים שוניסם של המשק, לרבות
בנקים, קופות חולים, חברות ביטוח,
משרדיס ממשלתיים שונים ועוד. הכל
מתחבטים באותה בעיה ואי הוודאות
רבה.
מסקנות
אין מדובר כאן רק בשאלה משפטית
תאורטית ומעניינת אשר תיפתר במועד
כלשהו בבית המשפט במסגרת סכסוך
עתידי כלשהו. עד אשר יגיע הנושא
להכרעה מחייבת בבית משפט העליון
עלולות לחלוף שניס רבות. להערכתי יש
צורך להבהיר בהקדס את המצב בצורה
מפורשת וברורה בדרך של תיקוני
חקיקה כדי שהמשק ידע לכלכל את
צעדיו בהתאם.
כל עוד לא יוכרע הנושא (לכאן או לכאן)
בדרך של התייחסות מפורשת בחקיקה
אינני יכול בשוס פנים ואופן להמליצ
לארגון זה או אחר לקחת את הסיכון
באופן גורף ולבער מסמכים מקוריים
שכן הסיכון גדול מדי. אומנס ביטול
הצורך בארכיונים גדולים לאחסון
מסמכי המקור יביא לחסכון של סכומיס
גדולים ביותר, אולם הארגון עלול
להפסיד סכומים גדולים הרבה יותר
אס יסתבר בעתיד כי מסמכי הארכיון
האופטי אינס קבילים. די בהפסד תיק
גדול או שנייסם בבית משפט אשר עלול
לגרום כי שכר הארגון יצא בהפסדו וכל
החטכון בשמירת ותיוק מסמכי המקור
ירד לטמיון.
אם יקבע בית המשפט בעתיד כי לא
ניתן היה להשמיד את מסמכי המקור
לא תהיה כבר דרך חזרה שכן המסמכים
כבר אינס. אני חוזר ומדגיש כי לאור
המצב המשפטי הקייס אין ארגון יכול
להתעלס מן הסיכון ולקבל החלטה
כוללנית על ביעור מסמכי המקור.
אס בעתיד תהיה חקיקה שתבהיר את
המצב, קשה לצפות באיזה כיוון היא
תבוצע. האס יוכר הארכיון האופטי
כמכיל מסמכי מקור או שמא ייקבע כי
אין אלה בגדר מסמכי מקור ולכן יימשך
הצורך בניהול הארכיוניס הידניים
לשמירת מסמכי המקור. מצד אחד,
הטכנולוגיה של ארכיון אופטי התקדמה
מאוד ומן הראוי כי מסמך האגור בה
יוכר כמקור. השמדת מסמכי המקור
תביא לחסכון כלכלי עצום לגורמים
רביס במשק הישראלי.
יש לציין כי בשניס האחרונות התפתחו
גם אמצעיס המקטינים את סכנת
הזיופים, כמו דיסקים מסוג %1א08/
ץח 680 - 06ה2) 6זוזא (תהליך של
הטבעה על גבי הדיסק) המאפשרים
כתיבה חד-פעמית ללא אפשרות לשינוי
הנתוניס לאחר מכן. אמצעי זה ואמצעים
נוספיסם מפחיתים במידה ניכרת את
סיכון הזיוף. מאידך יש הטוענים כי
הטכנולוגיה של הארכיון האופטי עדיין
אינה בוגרת, בשלה וסטנדרטית דיה,
ונוספות לכך גם ספקות בקשר לאורך
חיי המדיה המגנטית. פרמטר נוסף הוא
השמרנות הרבה בקרב אנשי הארכיוניס
והגנזכיס הרגיליס למסמך כתוב על גבי
נייר הניתן למישוש ואשר עשוי לשרוד
גם מאות שנים.
שאלת מעמדו המשפטי של הארכיון
האופטי היא בעיה כלל עולמית ומטרידה
את כלל המדינות המתקדמות. לכן אני
משוכנע כי אחד הקריטריוניס
המשמעותיים ביותר לצורך קבלת
החלטה על ידי המחוקק היא מחקר
השוואתי עדכני על הנעשה בתחוס זה
בעולם. מכיוון שהבעיה אוניברסלית
ניתן ורצוי ללמוד מהנסיון במדינות
אחרות.
הפעס האחרונה בה בדקתי את המצב
המשפטי בנדון בעולס היתה לפני כ-5
שנים. באותה תקופה הארכיון האופטי
לא הוכר כראיה קבילה כמעט בשוסם
מדינה, אולס כבר אז היה לח רב
במדינות שונות להכשיר את קבילות
הארכיון האופטי. בינתייסם הטכנולוגיה
התקדמה מאוד ונודע לי באקראי כי
פה ושס הוכרה הקבילות של הארכיון
האופטי. לצערי אין בידי כיום ידע
מעודכן על המצב הנוכחי במדינות
אחרות.
כל עוד לא קיימת חקיקה מפורשת
המאפשרת השמדת מסמכי מקור ניתן
לשקול דרכי ביניים בשני כיוונים:
שכירות של מקומות אחסון זולים יותר
(למשל בנגב, באזורי פיתוח או במקומות
אחרים בהם ניתן לאתר שטחי שכירות
זוליס) לצורך ניהול ארכיון מרכזי של
ארגון זה או אחר אשר עשוי לחסוך את
הוצאות האחסון היקרות במרכזי
הערים. בהנחה שבתי משפט יאותו בדרך
כלל לקבל מסמכים מן הארכיון האופטי
יש להניח כי מספר המקריס בהס אכן
תידרש הצגת מסמכי מקור יהיו בודדיס
ורק לעתיס רחוקות תידרש שליפת
מסמך המקור מן הארכיון המרוחק, יחד
עס ואת, במקרה הצורך עדיין ניתן
יהיה לאתרס למרות הריחוק הגיאוגרפי.
ניתן גס לקחת סיכון מחושב, דהיינו,
לקבל החלטה נפרדת לגבי כל סוג של
חומר. אפשר למשל להגיע למסקנה
שבתחומיס מסויימים כדאי מבחינה
כלכלית לקחת את הסיכון, דהיינו,
להשמיד את מסמכי המקור ולהסתכן
בכך כי במקרה הגרוע ביותר אחת
לתקופה ייגרס הפסד של תיק זה או
אחר. לצורך כך יש לסווג ולמיין את
החומר המועלה לארכיון אופטי לפי
תוכנו, לבדוק את ההסתברות כי מסמך
מסוג זה יידרש להוכחה במסגרת הליך
משפטי, ולהעריך את גודל הסיכון,
כלומר, הסכוס המקסימלי אותו עלול
הארגון להפסיד כתוצאה מאי קבילות
מסמך כזה בבית משפט. בדיקה כזו יש
לערוך באמצעות אנשי מקצוע (כגון
כלכלניס הקרובים לענף הרלוונטי
ונסיונסם בסקר סיכוניס) אשר יציגו מצד
אחד את הרווח הכלכלי הנובע מוויתור
על שטחי אחסון והעסקת ארכיבאים,
למול הסיכון בהפסד תביעה. ההחלטה
הסופית צריכה כמובן להינתן על ידי
מנהלי הארגון בהתאם לנסיבות
הספציפיות של כל מקרה.
מה צופן העתיד!
ב-17 בינואר 1996 מינה שר המשפטים
פרופ' דוד ליבאי ועדה בת 7 חבריס
בראשות עו"ד יורס הכהן לבדיקת
הנושא. בין חברי הוועדה נציג בנק
ישראל, נציג משרד האוצר, נציגי משטרת
ישראל (מז"פ - מחלקה לזיהוי פלילי
ומענ"א - מרכו עיבוד נתוניס
אוטומטייס), וכן החתום מטה. הוועדה
החלה את פעילותה בימיס אלה במגמה
לגבש המלצות לתיקון החקיקה. בכוונת
חברי הוועדה למצוא את הדרך שתאפשר
קבילות מסמכיס שהופקו מן הארכיון
האופטי וזאת תוך הבטחת מירב
האמצעים למניעת זיופים. אני תקווה
כי תוך חודשיס ספורים תימצא הדרך
לפתרון הבעיה.
גדי אופנהיימר הוא עורך-דין העוסק בדיני
מחשבים ותוכנה וחבר מועצת אילא.
"מעשה חושב", יולי 1996 3 1
4 "מעשה חושב", יולי 1996
צ'רלס סימוני
עיבוד ותרגום דייר אסף מרון
בחברת מיקרוסופט מקווים לשנות את הדרך בה נכתבת תוכנה, בעזרת השפה
החדשה *(15)" פחומוזנתה יקסיו 1. טכנולוגיה זו מאפשרת למפתח
התוכנה לשלב פונקציות ותכונות מו
כדי להשיג
מקשר בין הכוונות או הצמ
בכתיבת שורו
חדות ממגוון של שפות תכנות שונות,
את המטרה המדויקת במשימה נתונה. המרכיב המרכזי ב-1 הוא
הכוונה הקובעת את הסמנטיקה, תצוגה
כוונה יכולה להיות מיוחדת לתחום ספצ
י
שומים על ידי איסוף כוונות בתוך מה שנקרא עץ-המקור-של-12. המתכנת
ומקווה לסיים את הגרטה הסופית של ץ
במערכת זו
אבן פינה ב-שתות66ת1קח6
הערה: הסיכום
ב-6!זס\0]ח].
7 מיליון צמתי 1. מיקרוסו
להלן מסתמך על המאמר המקורי, על
והתנהגות של אובייקט כלשהו. כל
יפי, ובידי המפתח האפשרות לפתח
2 תים בע ע''י מתיחת קווים על המסך, ואין צורך
תכנות רגילות. חברת מיקרוסופט הגישה בקשה לפטנטים
1 שנת 2000. עד עתה כבר פותחו
פט מקווה גם כי טכנולוגיה זו תהווה
6 של יישומים ותיקים.
תקציר מורחב של חברת אסוועטא, ועל פרסום
רקע
בוועידה בנושא עתיד התוכנה, שנערכה
באוניברסיטת ניוקסל בספטמבר 1995,
הציג לראשונה צירלס סימוני (6[זבוןי)
ועתהסחו5), הארכיטקט הראשי
לטכנולוגיה מתקדמת במיקרוסופט, את
נושא ה-ק1. ההרצאה (שהיתה אישית,
ולא מצגת רשמית של מיקרוסופט),
כונתה יימותן של שפות המחשב, לידתה
של תכנות על פי כוונותיי. בהרצאה ניתנו
גס הדגמות בפועל של המערכת, שהגיעה
לשלב שבו הפיתוח הנוסף מתבצע כבר
ב-19. גרסת ביתא מתוכננת לתחילת
7, והמוצר המוגמר לשנת 2000. בזמן
כתיבת המאמר נוצרו כבר 1.7 מיליון
צמתי 1. אלו נקודות חשובות, שכן
קיימיס נסיונות רבים למצוא פתרון
קסם לבעיית פיתוח התוכנה, ואילו
במקרה זה עומדת מאחורי המאמצ
חברת מיקרוסופט, המפורסמת ביכולת
ההשפעה האדירה שיש לה על השוק,
ובשיקוליה העסקיים הפרגמטיים,
ולפיכך אין למהר ולפטור פרוייקט זה
כתרגיל אקדמי גרידא.
מבוא לתכנות על פי כוונות (?1)
על פי סימוני, ?1 היא מערכת לקידוד
תרומתו של מפתח התוכנה בקטעים
שכל אחד מהם מייצג את כוונתו של
המתכנת. המערכת מאפשרת תכנות ללא
התייחסות לשפת תכנות או פלטפורמה
ספציפית.
כללית, הכוונות לעיל נשמרות כצמתים
בעץ, ובמידה מסויימת מזכירים ספריה
של מחלקות בתכנות מונחה עצמים
(הוותות זפ סז 160מ6וזכ) ו0[60כ)). כל
צומת כזה מגדיר כוונה אבסטרקטית,
ומקשר אליה הגדרות מפורטות של
התנהגות וסמנטיקה, תצוגה וכוי. הגדרות
אלה נכתבות במונחים של שפות תכנות
מקובלות, אולסם בזמן פיתוח האפליקציה
4808 ט8חה.1 זסזטקות00) ]0 ה1ה6 6מיך
ות זט סז [ההסו41ה6ות1] 1ס הוחו 6מיד
.עחסוחו5 0008105 ₪
חברת מיקרוסופט , 01ק6א [69ו1ח60ך
2, ספטמבר 1995
המתכנת עובד ישירות על עצ הכוונות
ומפריד בין הכוונה הלוגית, ובין
האימפלמנטציה התלויה בשפה ובמכונה.
כל כוונה יכולה להיות מושג פשוט כגון
"בכוונתי לחבר שני מספריס ולשמור
את התוצאהיי, או מורכבת ועשירה כגון
פונקציה מתמטית, תכנית מיון, קשרי
8, גישה למסדי נתונים, גרפיקה וכו
הכוונות הרשומות בע מקושרות זו לאו
על ידי מצביעים. תוכניות נוצרות כאשר
המתכנת מקשר בין כוונות תוך שימוש
במימשק הגרפי (0111) של מערכת ;1
עצמה. אל כל כוונה ניתן לקשר תת-עצים
המתארים את פרטי היישום,
ואופציונלית ניתן לבנות מספר יישומים
אלטרנטיבייס לאותה הכוונה
אחד היתרונות החשובים שמדגיש
סימוני הוא שתוכניות קיימות יכולות
לשמש כמקור לגזירת "כוונות"
אבסטרקטיות, שיישומן בפועל קל
יחסית. התוכנית שנוצרת עקב זאת ב-ק]
יכולה להיות מורכבת ממספר שפות.
הדבר חוסך מאמצי הסבה רבים מחד,
ומאידך, מאפשר למתכנת לצאת את
גבולות שפת התכנות הספציפית בה
"כלואה" המערכת הקיימת.
"כיוון שכל תכונה ויכולת של כל שפת
תכנות קיימת יכולה להיות מיוצגת בתור
כוונה, ולהתקיים בצד כוונות אחרות
(בעץ פ]), כל שפת תכנות אשר התחביר
והסמנטיקה שלה מוגדריסם וקבועיס,
תוחלף בעתיד (ומקומה ייתפס על ידי
טכנולוגיה כללית), כפי שמעבדי
תמלילים יעודיים הוחלפו על ידי
מחשבים אישיים", אומר סימוני.
תן דומה לתכנות מונחה עצמים
בהסתמכות על אוספים של 3860588016
5%)). ייק] אינה מתחרה בתכנות
מונחה עצמים," אומר סימוני. זוהי רמת
הפשטה אחת מעל 00. תכנות מונחה
עצמים הוא כלי תכנותי הקיים כחלק
משפה, ולפיכך הוא יכול להיכלל בתוך
שן, כמו תכונות רבות אחרות של שפות
אחרות, קיימות ועתידיות. אחד
מיתרונותיה של 1 הוא בכך שהמערכת
כולה אינה חייבת להיות 00[601
6 0). נוסף לכך, בכך ?1 מאפשרת
יישומיס אלטרנטיבייס לא רק ברמת
העצם, בעזרת 1610006%, אלא ברמת
השדה הבודד.
מבנה פנימי של טן
המתכנת מגדיר את הכוונה המופשטת
בעצץ ה-?! בספקו רשימה של יחידות
מידע ופרמטרים המאפיינים את הכוונה
הספציפית. למשל, בהגדרת אס שסוגוכ
יסופקו גודל ומיקוס, כותרת, קטע קוד
לערכי ברירת מחדל, קטע קוד לקריאה
לאחר השמת ערכים, שדות ייחודיים,
כפתוריס / לחיצים, ועוד.
"מעשה חושב", יולי 1996 5 1
לאחר מכן המתכנת מספק את
החישוביס הנדרשים לצורך שתי פעולות
עיקריות: תצוגה (8חו8אוח]) של הכוונה,
וצמצום / גזירה (מ0ו860061). בתהליך
הצמצוס מתבצעת סדרת טרנספורמציות
על עץ המקור עד אשר מתקבל קטע
תוכנית בשפת מכונה המבצע בפועל את
הנדרש. בתהליך הצמצוס, הנשלט על
ידי פרמטרים, מתבצעת בין היתר בחירה
של יישוס ספציפי. זהו מאפיין חשוב
של תוכנות על פי כוונות, המאפשר
תליית מספר אלטרנטיבות ליישום על
כל צומת בע המקור.
גס התהליכים השונים אותם עובר עצ
המקור יכוליס להיכתב ב-ק] ולהכיל
בתוכם כוונות.
ץ! מספקת סביבת פיתוח משולבת
(₪ס]) שלטענת סימוני מסירה כמה מן
המגבלות ב-164 קיימים.
ב-5ס] של 1 קיים גרעין משותף,
המספק את ברירות המחדל לטיפול
ברוב הכוונות בתחומיס הבאיס:
1. סימון - חסוזגזסא, תצוגה והצבעה.
2 עריכה, מימשק משתמש, עיון
(פחופאוסז3).
3 בקרת מהדורות.
4 צמצום, קומפילציה, הפצת שינויים.
5 ניהול הספריה.
6. ניפוי ועוד.
גרעין זה ניתן להרחבה על ידי תרומתה
של כל כוונה (כאשר ברירת המחדל אינה
מספקת). היינו, סביבת הפיתוח עצמה
מתפתחת ומתעשרת ככל שהיא מטפלת
באוספים גדלים והולכים של כוונות.
תכונות מערכת פן:
סימוני מונה מספר תכונות חשובות של
מערכת ץ1:
1. כלליות.
2 מודולריות.
3. 66חהוזה/ה]
4 יכולת הרחבה של תכונות ומאפיינים
של המערכת עצמה.
חופש בבחירת סימונים.
6. כוח וגמישות רבה ביישום.
סימוני ציטט את ד. מקילרוי שצפה
בשנת 8 את פיתוחן של ספריות של
רכיבי תוכנה. הוא נתן כדוגמה את
התוכנה לחישוב פונקציית הסינוס וחזה
שיידרשו כ-100 גרסאות שלה. בדיעבד,
אומר סימוני, המספר הנדרש רב מזה
בהרבה, והוא כה גדול (עקב ריבוי
פלטפורמות, סוגי משתנים וכוי) עד כי
אינו בר-יישום באופן קונבנציונלי על
ידי תוכניות בודדות. הפתרון לדעתו
הוא כוונת ?1 אחת, אשר בעזרת מספר
סביר של פרמטרים ותהליך צמצום /
גזירה הולם, תוכל לייצר את המגוון
האדיר של יישומיס נדרשים.
ץ] והתפתחות שפות התכנות
סימוני מחלק את תכונותיהן של שפות
התכנות הקיימות לשלוש רמות:
1. בעלות ערך עליון.
2 בעלות ערך מסופק.
3 בעלות ערך שלילי (איומות).
בין התכונות בעלות ערך עליון כולל
סימוני את העובדה שהשפה מספקת
גישה לאימפלמנטציה - היינו תוכנית
הכתובה ב-6 יכולה לרוץ על מספר
פלטפורמות, ובד כ פוטרת את המתכנת
מן הצורך "לעבור לאסמבלר".
מפתיעה במידת-מה היא העובדה
שהתחביר של השפה או המימשק אליה
(כולל מימשק גרפי - שהוא כינה "ממתיק
תחבירייי), ואספקטים שוניס של אכיפת
תקניס הם לדעתו בבחינת אביזרי נוחות
בעלי ערך מן הדרגה השניה.
בדרגה השלישית ציין סימוני את אי
התאימות בין שפות, את ההתנגשויות
בין ובתוך שפות (למשל שמות), ואת
העובדה שמידע-על לגבי התחוס או
התוכנית (כגון זה הנמצא בהערות, או
בראשו של המתכנת) אינו משתקף בסופו
של דבר במוצר המוגמר. תכונה אחרת
בקבוצה זו היא קיומם, עדיין, של
מגבלות שפה בייצוג מושגים
שמשמעותם ברורה לכל, כגון נוסחאות
מתמטיות עס סימני חזקה, קו שבר וכוי.
לדבריו - ?! תנצל את התכונות הטובות
של השפות הקיימות ותתבסס עליהן -
כך למשל מאפשרת 1 צמצוס ע המקור
לאימפלמנטציה בת ביצוע. את הפעולות
הקשורות בתכונות המוטלות בספק
תאציל ץ] למשתמש ותאפשר לו להגדירן
לפי הצורך - לדוגמה - כל כוונה מגדירה
את עצמה, והתחביר ניתן לשינוי על ידי
המפתח. ואילו לתכונות האיומות, טוען
סימוני, ?! תציע פתרונות. למשל בעיית
הקונפליקטיס בין שמות תיפטר בכך
ששמות אלמנטים ב-1 ישמשו רק לקשר
אל המשתמש, ואילו בתוך :1 ייעשה
שימוש בייצוג פנימי.
עיקרה של ט] הוא בהפרדה בין ארגון
הכוונות המופשטות, לבין היישוס בפועל.
פעולת התכנות - קישורן וארגונן של
כוונות בעץ המקור לאפליקציה
מסויימת, נפרדת מפעולת הגדרתן
ופיתוחן של הכוונות עצמן - ניתן להרחיב
או לשנות את היישום, התחביר, סוגי
המשתנים וכוי, כל עוד נשמרת תאימות
בין הכוונות.
אנלוגיה - ?1 והאבולוציה
האס 15 אינה אך שפת תכנות נוספת?
מדוע לחזות את מותן של שפות התכנות?
סימוני עונה בהשוואה לעולם הביולוגיה.
ריצירד דוקינס (מחבר הספר 76
66) 56118) טוען כי המיניס השוניס
לא הס מרכז העניין באבולוציה, אלא
הגניס עצמם. המיניס השונים של בעלי
חיים וצמחים אינס אלא יימכונות קיום"
אשר הגנים מנצלים כדי לקיים ולשכפל
את עצמם.
סימוני משווה כוונות לגנים, ושפות
תכנות למיניס של בעלי חייס או צמחים:
ייש] מייצגת מעבר משימת דגש על השפה,
לדגש על יחידות התוכן, הנקראות כאן
יכוונות'. כאמור - כל יחידה כזו נושאת
עמה את הגדרות הסימון התחבירי שלה
ואת היישום שלה בתור 16]₪800%/א.
התוכנית קיימת כע של צמתים שכל
אחד מהם הוא מופע אחד של כוונה
שפות תכנות עדיין קיימות, אך רק
כאוסף (כמעט) בן-חלוף של יחידות
תוכן. שפות לא תפותחנה ולא תקבלנה
שמות בפני עצמן - עתידן לגווע כמושג
פני עצמו".
|-1מ5506 1/6080
סימוני טוען כי ?1 יכולה לשמש נדבך
חשוב בפתרון הבעיות הקשורות
במערכות ישנות (8וח%16ע5 עץ1.6980).
למשל, כיום, אומר סימוני - אם חברה
המשתמשת ב-++6 רואה כי מתחרתה
משיגה יתרונות בשל שימוש ב-
א[8ז[81וו51, אין החברה יכולה להחליט
על הסבה כללית - זהו מעבר קשה
הדורש שכתוב כל התוכנה הקיימת.
בעתיד, הוא טוען, תוכל אותה חברה
לרכוש את הרכיבים הרצוייס כחלק
מספריית כוונות. לדעתו, ל-ק] יש
הפוטנציאל להסיר את העיכובים
מפריחתו האמיתית של שוק רכיבי
התוכנה. כאשר מפתחים יודקקו לכלים
חדשיס בנושא תחביר, תצוגה וכדומה,
הס יוכלו לפתחסם תוך בטחון שבעזרת
קן ניתן לשלבם במערכות קיימות
ועת ידיות.
כדי להסב (ז60תו9ת866) מערכות
ותיקות ל-ק! נדרשים הצעדים הבאיס:
1. זיהוי הכוונות הקיימות בשפה ממנה
מסבים (), עס כוונות קיימות, או
חדשות. ְ
2 כתיבת/התאמת מנתח טקסט
(%6זה/) לתוכניות הכתובות בשפה ,].
כלי זה ישמש לבניית עץ המקור של ק]
על סמך תוכניות קיימות
3 בחירת יישומיס ספציפיים לכוונות
החדשות תוך שמירה על תאימות עם
כוונות קיימות.
4. כתיבת כלים לתצוגה של הכוונות
החדשות בצורה תואמת את השפה .]
זהו מרכיב חשוב לבדיקת נכונות ה-
ץזה, וכדי למשוך אל התהליך את
משתמשי מערכת ה-ש6940 [.
לדברי סימוני שלב 3 הוא גדול ואולי
מרתיע לגבי שפות "גדולות" כמו
4, אולס המניעים הכלכליים
לביצועו אף הס גדולים. הוא ציין כי
צוות הפיתוח כבר הסב מערכת וו/ן?
שלמה ל-ק1, והעניק לה בכך חיים
חדשים, ואף איפשר לה לרוץ על
פלטפורמה מודרנית.
נקודה נוספת שציין סימוני היא שכאשר
מסבים תוכנית משפה קיימת (י"יישנה")
ל-פן, הדבר פותת אופקיס חדשים
ואפשרויות להמשך פיתוח שלא היו
אפשריות במסגרת הקודמת. קטעי
תוכנית (כוונות) בעייתיים יכולים להיות
מוחלפים או מאוחדים בהדרגה, בעוד
ששאר התוכנית נשארת זמינה להרצה
וניסויים. הקטעים הישנים יכולים להיות
מטופלים עדיין בשפת המקור ;, או
ב-6. הדרכה מחדש של מתכנתים
המכירים את .1, אף היא יכולה להימשך
במקביל לפיתוח התוכנה ב-קן.
היבטיס עסקיים
אין לצפות מפרוייקט של חברת
מיקרוסופט לצאת לדרך ללא הצדקה
עסקית הולמת, וסימוני אכן הציג את
המניעים הכלכלייס מאחורי ץ].
לדעתו, חלק מספקי התוכנה יתמקדו
ביצירת חבילות של כוונות ;]. הס ישתפו
פעולה לקביעת תקניס שיאפשרו
תאימות בין הכוונות השונות. לדעתו,
כיוון שמספר המשתמשים של חבילות
הכוונות יהיה גדול, יופעל לחץ על בתי
התוכנה להמשיך לפתח את החבילות
ולהגדיר את הסטנדרטים הנחוצים. יחס
העלות/תועלת הנדרש להצדקת
הפרוייקטים יושג, ובשל ריבוי מספר
המשתמשים ומיעוט הסטנדרטים
הדרושים, ילך ויגדל מספר הכוונות
המסופקות לשוק.
סיכום
סימוני רואה ב-![4מס:!תשוה1]
קתווומהז08ז] מרכיב אפשרי במהפך
המקווה בפיתוח תוכנה. זהו שילוב של
6 של רכיבי תוכנה, עם מערכת
לייצורס, קליטתם ותחזוקתם של
רכיבים נוספים. בכך שהרכיביס עצמם
מכילים את הגדרותיהם ואת התוכנה
הסופית ליישומם, יוצרת מערכת זו רמה
חדשה של חופש מפרטי היישוסם.
6 1 "מעשה חושב", יולי 19%
"מעשה חושב", יולי 1996 / 1
למה כל כך
שאל ש
למערכת. התשובה קלה: זה פשוט ק
יונתן רוזן
רזה לנן 7
8 "מעשה חושב', יולי 1996
ה לכתוב בעברית! כמעט כל מי שהשתמש במחשב לכתיבה בעברית 4
את. קשה להתרגל למעבד התמלילים, קשה
ביר טקסט ממערכת
1
2 בנברית
2
3
תִּ
מ
ה
ה
8
2
5
ב
5
=
2
8
5
6
ה
,
-
%
ו
לו היינו מסתפקים, כאבות אבותינו,
באותיות העבריות בלבד היה יותר פשוט,
אולס אנו מתעקשים לציין מספרים
בספרות ולא בגימטריה ולשב בכתיבתנו
מונחיס ושמות בלשונות זרות. אין ה
נכון שאנו כותבים מימין לשמאל - אנו
כותביס בכיוון מעורב, רוב הטקסט
מימין לשמאל אך מיעוט מכובד משמאל
לימין.
יתר על כן, אין אחידות בקידוד.
קצת היסטוריה: כאשר התחלנו ליישם
עברית במחשביס טיפלנו בעצמנו בעברית.
התוכנה התעסקה בלי סוף בהפיכת שדות
עברייס. היו שתי אפשרויות: או לשמור
את הטקסט העברי הפוך, משמאל לימין,
צורת אחסון המאפשרת מיונים והשוואות,
ולהפוך את העברית בהדפסה, או לשמור
את העברית ישר ולהפוך את השדות
לצורך השוואה. כך או כך, קיימנו מצוות
ייהפוך בה והפוך בהי'י.
גם על הקידוד לא יכולנו להסכים. בעברית
כידוע 27 אותיות, כולל הסופיות, לעומת
6 באנגלית. כולנו מיפינו את האותיות
ב-ת על האותיות 7-4 או 2-8, אולס לא
הצלחנו להסכים על מיקוס האות א.
במשך הזמן נוצרו מצביס שאפילו באותו
מתקן השתמשו בקודים שוניס ובצורות
אחסון שונות.
כאשר התפשט השימוש בקודים בני 8
סיביות זכתה העברית למקום נפרד,
שלא על חשבון האותיות האנגליות,
אולס גם כאן נוצרו שלושה קודים
בשימוש רחב: קוד המחשב האישי, בו
האות א במקום 128, קוד יבמ (חוז1!6ש0),
בו ה-א במקוס 65, וקוד אייס"ו
(8859-8 18)02), בו ה-א במקום 224. בעיה
זו אינה ייחודית לעברית ומפתחי
שחו / החליטו לנטוש את קודי
המחשב האישי בכל השפות ולעבור
לקודים תקנייס מסדרת 8859 150.
הכיווניות
עם הופעת המחשב האישי החל מעבד
התמליליס להחליף את מכונת הכתיבה
ובעיית הכיווניות צצה מחדש. במכונות
הכתיבה העבריות בעיית הכיווניות נפתרה
בצורה פשוטה: מספרים ואנגלית מקישים
הפוך. מי שלא יכול לעשות את ההיפוך
בראש רושם על פתק ומקיש מהפתק.
כבר מעבדי התמלילים הראשונים הציעו
היפוך אוטומטי בצורה זו או אחרת.
עד מהרה התברר כי אין די בכך. בומן
הקשת המסמך היה טוב, אולס כאשר
היגענו לשלב ההגהה והעריכה התבלבל
הכל. זוג מיליס לועזיות שהיו באותה
שורה נאלצות להיפרד והסדר מתהפך.
מילים שהיו נפרדות נפגשות, והסדר שוב
מתהפך.
לדוגמה, ניקח את השורה הבאה, ומבנה
העימוד שלה:
"על השלט התנוססו המילים 15
בצבפ".
לאחר עריכה קלה ושינוי העימוד:
"על השלט התנוססו המיליס שוג
שתו".
ואם נבקש לשוב ולחזור למצב הראשון
נקבל עתה:
"על השלט התנוססו המילים 6וטג.
וא
הבעיה נעוצה בצורת אחסון הטקסט
העברי. בשיטה החזותית, הנפוצה גם
היוס, הטקסט מאוחסן כמו שהוא נראה.
קשה לתוכנה לנחש מה היתה הכוונה
המקורית - האם הכוונה לרצף המילים
8 פחוא, ואז יש לשנות את הסדר
באיחוד השורות, או שאלו שתי מיליס
נפרדות ואז אין להפוך:
ייעל השלט התנוססו המילים , 6וצ8.
פוא"
תסלחו לי אם הדוגמה קצת מאולצת,
ניתן היה לפתור אותה במעבד תמלילים
לגבי רוב המקריס אולס רוב המעבדים
לא עשו זאת.
אין זה הקושי היחיד בשיטה החזותית.
היוס משתמשים במימשק משתמש גרפי,
בו גורריס עס העכבר קטעי טקסט
מיישוס ליישום. כאשר הטקסט עובר
משורה לשורה נוצר שוב בלבול.
יישומים אחרים נותניס למשתמש לבחור
את גודל האות ואת רוחב החלון, ואז
יש צורך לעמד מחדש את הטקסט.
הפתרון הנדרש לקשיים אלה הוא אחסון
הטקסט העברי בסדר לוגי ובכיווניות
משתמעת. העברית מאוחסנת כמו
האנגלית, משמאל לימין בסדר הלוגי
של האותיות, ומערכת ההפעלה יודעת
להפוך את הטקסט העברי בזמן ההצגה.
הטיפול הבסיסי בעברית עובר מהיישוס
למערכת ההפעלה.
שיטה זו פורסמה לראשונה במאמר של
גיו בקר ביולי 1987 אשר תיאר מעבד
תמלילים רב-לשוני המיישם אותה לערבית
ולעברית. לשפה הערבית דרישות נוספות
שלא כאן המקוסם לדון בהם, אולס בנושא
הכיווניות אנחנו בסירה אחת.
בסוף שנות השמוניס יזמה אילא פעילות
לגיבוש תקינה ליישוס העברית במחשבים.
פעילות זו, המתבצעת במסגרת מכון
התקניס, מתרכות במאמצ ליישם את
העברית בצורה אחידה בתקנים
הבינלאומייס והישראלייס. כתוצאה
מהתפתחויות בטכנולוגיית המחשביס
יותר ויותר חברות מפתחות את התמיכה
בעברית במרכזי הפיתוח שלהס בחו"ל
ועל פי התקניס הבינלאומייס.
היה ברור כי התקנים חייבים להתבסס
על הסדר הלוגי, והכיווניות החזותית
עבר זמנה. יש להעביר את הטיפול
בכיווניות מהיישוס למערכת ההפעלה.
אלגוריתם הכיווניות המשתמעת
הכיווניות המשתמעת פירושה למעשה
כי אנו מזיניס את המערכת ברצף של
תוויס והמערכת יימנחשת'י למה התכוונו.
הייניחושיי מתבצע על ידי אלוגריתס אשר
קובע את הכיווניות של כל תו ומסדר
כנדרש את השורה. האלוגריתס חייב
להיות אחיד ומוסכם, אחרת לא יהיה
ניתן להעביר טקסט בין מערכות.
"מעשה חושב", יולי 1996 19
בהתחלה הוצעו אלוגריתמים פשטנליס
שלא עמדו במבחן. בסופו של דבר הוסכס
על אלוגריתם אחיד, משותף לעברית
ולערבית, במסגרת התקן הבינלאומי
6 תקן זה, שפורסס ב- 1991,
מבוסס על קידוד התוויס בקוד בן 16
סיביות, כך שניתן לקודד את כל השפות
הנפוצות בצורה אחידה וללא צורך
במעברים משפה לשפה. התקן כולל
עברית וניקוד, ובמהדורה הבאה יכלול
גם את טעמי המקרא.
מה קובע התקן!
קודם כל, רצף של אותיות עבריות או
ערביות יוצג, כמובן, מימין לשמאל, ורצף
של אותיות בשפות אחרות יוצג משמאל
לימין. תווים חסרי כיוון (סימניס מיוחדים)
המופיעים בתוך רצף של אותיות בעלות
נכון את כוונתנו: 100, 100.00, 1507+,
0, 17%, 686, 0 - כל
אלה מתאימים לרצוי. יש מקרים
שמתקבלת תוצאה מפתיעה: כאשר נקיש
מ, מינוס, 1, 0 נקבל מ 10- ולא מ-10
שכנראה רצעו, אולס מקרים אלה מועטים,
ברוב המקריס הניחוש טוב.
תווים בלתי נראים
הכיווניות המשתמעת מגדירה מספר
תווי עזר שאינס נראים. החשובים הס
ואת ו-זא 1 חקו ,פא וחפות 16
%זג]/ 6 1). ה-[א.81 הוא תו בלתי נראה
שכיוונו ימין לשמאל, וה-1אא 1 תו בלתי
נראה שכיוונו שמאל לימין. כאשר קטע
טקסט מתחיל או מסתיים בתוויס חסרי
כיוון, ניתן להוסיף תוויס אלה על מנת
שהתווים חסרי הכיוון יהיו מוקפים
כיוון אחיד ייחשבו כחלק מהרצף. תווים
חסרי כיוון המופיעים בין תווים בעלי.
כיווניס שונים יקבלו את כיוון הפסקה.
מספרים יוצגו משמאל לימין. הסימנים
המיוחדים המקובלים בין הספרות, כגון
פסיק, נקודה, נקודותיים וקו נטוי, אס
הס נמצאים בין הספרות נחשבים כחלק
מהמספר. באותו אופן, הסימנים המיוחדים
המקובלים לפני ואחרי מספרים, כגון
פלוס, מינוס, אחוז ומעלה גם הם נחשבים
כחלק מהמספר אליו הס צמודים.
במקרים הנפוצים האלוגריתס מנחש
20 "מעשה חושב", יולי 1996
תוויס בעלי כיוון ויקבלו את הכיוון
הרצוי על פי הכללים שמנינו.
העברית באינטרנט
האינטרנט מעצס טבעו מקשר בין מערכות
שונות, כאשר למשתמש אין מידע על
המערכת אתה הוא מתקשר. הבעיות
הכרוכות ביישוס העברית ברורות. למזלנו
רוב המערכות מבוססות על ו
או על אוח(1 ולכן ניתן ללא קושי להסכים
על שיטת הקידוד של התווים (קוד
אייס"ו, א= 224). ליישומי דואר אלקטרונל
באינטרנט מקובלת שיטת הכיווניות
החזווזית, אולס היא אינה מתאימה
ליישומי ה-66/ 166 16וס א (ואדו).
בשלב זּה, כאשר אין עדיין יישוס תקני
של שפות מלבד אנגלית ב-אאוא, אנו
נאלצים להשתמש בעברית חאותית למרות
הקשיים, אולס התקינה המתגבשת
בגופים האחראיס לתקינה באינטרנט,
שךם] ו-36/, מבוססת על כיווניות
משתמעת.
יישום הכיווניות המשתמעת
מכון התקנים אימף בזמנו את עקרונות
הכיווניות המשתמעת, ותוכנית העבודה
כוללת את אימוצ האלוגריתס המלא.
במספר מערכות מיושמת הכיווניות
המשתמעת על פי העקרונות שאומצו,
הנפוצות ביותר הן: %ש60מןו/ש
ו-ו[105ה61ג]/1.
הכיווניות המשתמעת אינה דורשת כי
המשתמש יקיש את הטקסט בצורה בה
הוא מאוחסן, מותר ליישום או למעבד
התמלילים לעזור לו באמצעיס שונים.
הנדסת האנוש של ההקלדה בכיווניות
המשתמעת עודנה בחיתוליה ויש לצפות
לשיפורים בעתיד.
נראה כי האלוגריתס יאומצ בקרוב כתקן
ישראלי והמערכות השונות ומעבדי
התמלילים יתמכו בו בצורה מלאה
ואחידה. כאשר נגיע לזה תהיה זו
התקדמות גדולה לפישוט השימוש בעברית
במחשבים ובעיקר להעברת מידע עברי
בין מערכות שונות.
המחבר
יונתן (גיוני) רוזן הוא נציג אילא בוועדת
תקינה 1109, התאמת מחשבים לעבודה
בעברית. במסגרת הוועדה השתתף בוועדות
תקינה בינלאומיות שעסקו בעברית. יונתן,
שהיה מראשוני ממריימ, פרש לפני שנה מיבמ,
שבה מילא תפקידים שונים בתחומי הבנקאות
והתקשורת, והוא כעת יועץ עצמאי בתחום
מחשביס ותקשורת נתונים.
יריף
, /,
נ ְּ
'
/ ו
!+
, 6
ו
1
,
ו
,
/
0%
:תו זטוסצ
סז [1600100 8 6ז6או 56055 .זכ זז
.ץ18ק 10 586 685 ח3 116768
.58 10 שתות1 685 תג 11616'8
,סק 8 תס 50061 8 חס 0061 8 פוות 46%61כ 8 +1
.00 1881 67 8 85 60זקגרה16ת1 15 5טט 106 6ח/
סטג 015% ץקק10 זטסץ 4%65רת ץזסות6ות 116 01 4007655 116 6
!הסק6ז 10 זסית6 ח8 185 61אססק 61אס8ק 500861 106 תשמיך
,851 8 עס 1011060 ת116 טתסנת 8 11005 זספזטס זגוסץ 11
,ו[1185 16 חן ש00מנאי זטסץ פוטק חססג פַחואסו1ס-40016 16 40
.1851 1'ת0065 א66ח! 16 68056 60וקט הסט 15 6818 זנוסץ 6ח/
!07851 8הח80 8'גת5516 זטסץ 300 6!655קסת 5'הס1811ט51 זטסץ מ6מיך
7 588 1'ת08 טסעצי
ן ןפ ,36ת508 8 ופתש
טוסץ 6ח 1[יס/
!5 ,0006 ז6ה01ח3
6 זטסץ 81 18016 1116 תס 68016 106 תס 18061 6ח1 +1
,טסו 16 חס תסזוטל 106 10 60100תחסס 18 אזסשו6ח 116 5ץ58
0 016 תס [6תתנו 0ז זת8 או %615סגק זטסץ וום
1 16 ת 600 ז6זתוזק 106 עפ 6(60160ז 60681601 פיז הרך
יט 0 8116018 5106 106 עס 01510860 [[8 15 ת66זס5 זטוסץ 6ח4/
86 85 8 50 816 5אוס0תואי 106 חו 5חססו זטסץ 50
, ,05 8 זנ זטס 80 6ח8 65001 [[ס 85 8ות וסץ משתיך
ין 88 ה הח20 7'8ז500%0 116 ,01סק 8 בת'] 85 6זט5 85 28056)
/ 5% 116 חס עקקסן5 פתוזוס8 פיעקקס!! זטסץ 01 עקס6 16 מסת/צ
/ .11562 6065581 תת 08086 פחסו]סטת51ח1 066ססזסוות 16 46
, .א זטסץ א סז ותהאו |[ טס 6ת8/ ה סנת6ות זטסץ 185 סז שגה וסץ מסחיד
!הסוח זטסץ [[16 0ז/6ת5 06 0ח8 ז6זטקותסס 6מ1 011 הזז ע[אסגטכ)
תשסתאת!1 זסהוט ה
9 ]טק טב ומס .ע151רת . אואר א )
- > "יי
ממ //
"מעשה חושב'", יולי 1996 1 2
הסנדק של תיכון ניתוח מובנה
(005100 515ע1הה 061060ז51)
ממשיך להטיף לניהול שיעודד את
תפוקת התכנתים - ולא איכפת לו
אם אמריקה העסקית מוכנה
להקשיב או לא
צו האופנה בשנות התשעים הוא
להיות רזה ואכזר (36 תפטו
מובסות). האם אני היחיד שחושב
שזה דבילי!
כך שואל טום דה-מרקו, האיש
שאין דבר האהוב עליו יותר
מלראות דרך האריג הדקיק של
המוסכמות המקובלות ולקבוע כי
המלך ערום.
]טכ וס !ואו הסו91זטטתס)
הא טרה ץ101 חסט!ווהא ע
5 .1206 4 , 10זסשוזטוטק וס )
דה-מרקו איננו איזה עושה צרות חצוף
הנהנה לשחוט פרות קדושות בתחום
פיתוח תוכנה בשביל הספורט. אדרבא,
הוא "גורו" פיתוח אמיתי בעל נסיון
עשיר כתכנת מצטיין במעבדות 17%
|ו80 וב-טטףובווחוס]ח1 06808 1.4, חברה
צרפתית למערכות זמן-אמת על מחשבים
מרכזיים. הוא ניהל חברת תוכנה אחת
ומספר רב של פרוייקטים לפיתוח. עבודתו
החלוצית בניתוח מובנה הגיעה לשיאה
בפיתוח שיטת דה-מרקו, המתוארת
בספר והטזפע5 6חה אופץ1גהוג, 6סוווסור5
60 וססק5 שיצא לאור בשנת 1978.
אבל אל תתנו לרקע הטכני הזה להטעות
אתכם. דה-מרקו שולט לא פחות טוב
בהיבטים האנושייס של פיתוח תוכנה.
ולכן הדחיפה לקו הרזה והאכזרי פשוט
משגעת אותו. בספרו האחרון צגְעצ
?הסט א 50 0081 6זם/ו/50 206%] (שיצא
בהוצאות טפטס11 961וסכ] ב-1995), הוא
טוען כי יעד זה אינו רק מטופש, אלא
גם מרושע. '"המילה נוגטוחז מתארת אוסף
של תכונות, שאף אחת מהן אינה חיובית
במיוחד." הוא אומר שדיבור מרושע הוא
לעתים קרובות הקדמה למעשיס מרושעים.
בספר אחר שלו, טעון210106 :טנ צוט1קס6ן
.110886 120861) 1088 שה אוסטןספק
7), אומר דה-מרקו שמנהלי מערכות
מידע הולכים תכופות שולל אחרי ייפולקלור
ניהוליי" שגוי לחלוטין, כגון "אל תרפה
את הלח>", "קח את הערכת העובד
והכפל אותה", או "אל תרשה לאנשים
לעבוד בבית; הס רק יתבטלו."
בסיס הבית הנוכחי של דה-מרקו הוא
וטל) 59 סווה1!8א, שותפות רופפת
בין כמה יועציס ניהוליים, שבסיסה בניו
יורק ובלונדון, ושכה הוא אחד המנהלים.
"ואת לא בדיוק חברה," הוא אומר.
"אנחנו חושביס עליה כעל גילדה של
אשפים מקצועיים."
דה-מרקו אומר שהמעמד של אשף מקצועי
מעניק לו את החרות להצביע על כמה
מן הדבריס שאנחנו מקבלים כמובנים
מאליהם ולקבוע שאין בהם כל הגיון.
לאחרונה העניק דה-מרקו ראיון חושפנל
לכתבת 6[וסאתשזטוקוחס) קתלין מלימוקה
מביתו שבקמדן, מיין.
ש: איזה סוג של סביבה עוזר למפתחים
לתפקד בתפוקתם המירבית!
ת: כשמדבריס על תפוקה, קל מאוד
לדבר על פועל ייצור, שמייצר מספר מדוד
של ישמיצייקיסי. עבודת ידע שונה
במהותה. כשאנשים נמצאים תחת לח
לבצע עבודת ידע, הם לא חושבים מהר
יותר; הס חושביס רק בקצב שבו הס
יודעיס לחשוב. זה איננו תהליך שאפשר
להאלצ.
הדבר העיקרי שצריך להבין אינו מה
מגביר את התפוקה שלנו, אלא מה לא
מגביר אותה. בשוס דבר מהדברים
שאפשר לעשות לשיפור התפוקה של
פועל ייצור אין הגיון כשמיישמים אותו
על עובד ידע.
לכן יש לנו שורה שלמה של מודלים
גרועיס לקבלת תפוקה.
ש: מהו מודל טוב יותר!
ת: מודל טוב יותר קשור בהשקעה. למה
בפרוייקט יש רק תקציב הוצאות ולא
תקציב הון?
אנחנו מתייחסיס לכל דבר כאל הוצאה,
קורס שעולה אלף דולר הוא הוצאה -
משהו שצריך לקזז. אבל כשחושביס על
הקורס כעל השקעת הון, ולא כעל הוצאה,
מקבליס אלף דולר בסעיף השקעות.
צריך להציב למנהל אתגר - להשקיע
כספים; להראות לו מה השקעתם ואיך
החזרתם את ההשקעה ואף יותר.
זו גישה בריאה. פילוסופיה של השקעות
מייחסת חשיבות עצומה למאמא שלא
לאבד אנשים. זה דבר חשוב מאוד.
ש: מיהו מנהל 15 טוב:
ת: עבדתי כל חיי עס מנהלים שהם
כוכבים. הדבר החשוב שמבדיל אותס
מאחרים הוא שהס תמיד הוקסמו דווקא
מהתכונות הכי מעצבנות של עובדיהס
כפרטים. המנהל הדגול הוא זה ששואב
"מעשה חושב", יולי 1996 23
את ההנאה הגדולה ביותר מטיפול
בפרימדונות. פעם היכרתי מנהל שאמר
למישהו: ייאתה כל-כך עקשן; אני מת
על זה!יי והוא התכוון לכך.
היה משהו בכל אותם מנהלים גדולים,
שגרס להם לעלוצ בטרוף הייחודי שאיפיין
את עובדיהס. אצלם לא יכולת להיות
משוגע מדי או מוזר מדי. מוזרות נחשבה
לנכס, כי אנשים מוזרים אינם עותקים
משוכפלים; הם אלה שמעניקים לנו את
היתרון בתחרות. המנהלים הטובים ידעו
להעריך מוזרות.
ש: אתה מדבר על הלחץ העצום המופעל
על תכנתנים לעמוד בתאריבי יעד, כפוגם
בתפוקה ברמות רבות. אך מה באשר
לטענה כי כל עבודה מתפשטת ותופסת
כל זמן שיוקצב להשלמתה?
ת: הרעיון הוא יחוק פרקינסון, ופרקינסון
היה הומוריסט, לא מדען. הוא לא אמר
את זה כי זה נכון; הוא אמר את זה כל
זה מצחיק.
ברור שיש גרעין של אמת בכל דבר מצחיק.
גרעין האמת בחוק פרקינסון הוא שכשאתה
שונא את עבודתך, העבודה מתפשטת
ומתאימה את עצמה לזמן שהוקצב לה.
התצפיות שלי מלמדות שחוק פרקינסון
לא חל על סוג העבודה שעושים מפתחל
תוכנה.
כשאתה מציב תאריך יעד, אתה בעצס
אומר לעובדים להתפשר על מה שהם
תופסים כאיכות.
כשמדובר באיכות, אתה לא יכול לשאוף
להתפשרות כללית. אתה חייב להציע
משהו ספציפי, ואתה חייב לשוחח עליו
עם התכנתיס. אולי בתוכנית הזאת
ישתמשו רק פעם אחת, כך שנושא
התחזוקתיות לגביה פחות חשוב מאשר
במקריס אחרים. בדרך זו אפשר להגדיר
מחדש את מושג האיכות, ואז התכנתים
יתמודדו עס הפרוייקט באופן שונה.
ש: אני מתרשמת שלדעתך מפתחי
תוכנה יצליחו יותר אם יעזבו אותם
לנפשם.
ת: לא! אני ממש לא חושב כך! הנהלה
4 "מעשה חושב", ולי 1996
היה משהו בכל אותם מנהלים
גדולים, שגרם להם לעלוץ בטרוף
הייחודי שאיפיין את עובדיהם.
אצלם לא יבולת להיות משוגע מדי
או מוזר מדי. מוזרות נחשבה לנכס,
בי אנשים מוזרים אינם עותקים
משוכפלים; הם אלה שמעניקים
לנו את היתרון בתחרות. המנהלים
הטובים ידעו להעריך מוזרות.
היא פונקציה לגיטימית ביותר - היא
הזרז המאפשר לעבודה להתנהל ביעילות,
היא איננה תקורה שיש לקזו.
לא מספיק להיעלם מעיניו של מפתת
תוכנה, אבל דברים רבים שאנשים עושים
במסווה של ניהול הס מתכון לצרות.
ש: כיצד!
ת: נגיד שמישהו מבצע היטב מערך
מסויים של פעילויות פיתוח, אז עושים
ממנו מנהל. למעשה הוא עושה את אותם
הדברים שעשה קודם, רק שכעת הוא
אומר שהוא עושה אותם כדי להסביר
ולשמש דוגמה לאחרים. אבל ככה הוא
בורח מן הדבר המפחיד ביותר: מהעסק
העדין הזה של החדרת מוטיבציה, הדרכה,
סיוע לאנשים בפתרון חילוקי דעות.
ש: האם אפשר לייצר מנהלי 15 טובים,
או שהם נולדיס כאלה!
ת: ברוב המקרים מנהל טוב נולד כזה,
לא נעשה. מדובר בעיקר בכריומה.
אני הייתי בעיקר מנהל מכניסטי. העתקתי
כמה מהדברים הטובים ביותר, ולא רק
את הקלים ביותר להעתקה. אבל מעולם
לא הייתי מנהל גדול,
אני לא חושב שאפשר לרכוש את
המיומנויות הללו אם אינך מנהיג מטבעך,
איש של אנשיס. הדבר הזה של הנאה
ממוזרויות - את זה אי אפשר לזייף.
ש: השורשים של חלק מהתפיטסות
השגויות לגבי מנהלים טובים נעוצים
בפרשנות מוטעית של דמוקרטיה:
הרעיון שמנהל שאינו יורד לשוחות עם
החיילים הוא אליטיסט.
ת: ישנה גישה מוזרה כזו שאומרת
שבעבודה שחורה יש משהו אצילי במהותו,
ובניהול לא. לכן אם צריך לקצצ בעלויות,
הולכים על האמצע.
אבל האמצע הוא המקוסם שבו אנחנו
ממציאים את החברה ומאפשרים לה
להמשיך בעתיד. בתחתית, אין מספיק
כוח, ולמעלה, הם איבדו את הקשר עם
מה שקשור בעבודה בפועל. באמצע אפשר
לעשות שינויים שגורמים לחברה לצמוח.
ש: אתה מדבר על כך שאפילו שיטות
מדידה טובות עלולות להוביל אנשים
לעשות דברים מיותרים או אפילו
מזיקים. האם יש מקום למדידות
בסביבת פיתוח תוכנה?
ת: למדידה יש בהחלט מקוס בפיתוח
תוכנה, בדיוק כפי שיש לה מקוס ברפואה.
שיטות מדידה שוות-ערך ללחץ דס ומשקל
גוף. חשוב לפקח על הדברים כדי לנהל
פרוייקט בצורה הגיונית.
כשאני מתלונן על ההשפעות הרעות
המצטברות לעתים כתוצאה משימוש
בשיטות מדידה לפיקוח על עבודת הפיתוח,
אני רוצה לעשות הבחנה. שלושה דברים
נחוצים כדי למדוד: להבין, לחאות מראש,
ולשלוט בהתנהגות או לשנותה.
אם אני משתמש במדידה לצורך פיקות
- מדידה של אנשים - אני למעשה מנסה
להעביר להם מסר, שכדאי להם מאוד
להשתפר.
כשמשתמשים במדידה כדי לשלוט
בהתנהגות נכנסים לצרות. זה מוביל
אותנו במדרון החלקלק של ניהול באמצעות
יעדים, שהוא רעיון דפוק מיסודו.
ש: אני יודעת שיש לך בעיה עם האנלוגיה
שעושים בין קבוצות עבודה לבין צוות
(במובן של ו68)). נדמה לי שיש למונח
הזה קונוטציות /מאצ'ואיות' מסויימות,
שקוטמות לתרבויות ארגוניות רבות.
ת: כן. וה בהחלט מאציו, של וכרים. זה
חלק מהעניין. אחד הדבריס הגרועים
ביותר שקרו לניהול באמריקה היה וינס
לומברדי [מאמן כדורגל אגדי בעל אמרות
כנף, ביניהן יינצחון אִינו הדבר החשוב
ביותר. הוא הדבר היחיד.יי]. הוא מסמל
את כל מה שדפוק בניהול האמריקני.
בחנויות שמוכרות גביעים ופרסי הצטיינות
לארגוניסם אפשר לקנות 20 או 30 שלטיות
למנהלים, שכל אחת מהן מצטטת דברים
שלו, שמהוויס פגיעה חמורה בכבוד
האדסם.
ש: כיצדו
ת: הוא השתמש באנשים וניצל אותם
לרעה. וה מה שקורה כּשמנהל רומס את
כבוד עובדיו והופך אותס לחלק מן
המכונה שהוא בונה.
ש: לא חשוב כיצד אתה קורא להם,
איזה שינויים יחולו בעתיד באופיים
של צוותי עבודה! האם תפיסת קבוצת
העבודה תהפוך למשהו אחר לגמרי!
ת: יש דבר שקורה כבר עכשיו, והוא
שהדברים שאנחנו מכנים צוותיס החלו
למלא את התפקיד שמילאו ערים במאה
התשע-עשרה.
אנחנו יצוריס קהילתיים. העיר במאה
התשע-עשרה הגיבה למשהו עמוק בתוך
הקושחה של היצור האנושי. אנשיס חיו
במקום שבו חיו אבותיהס
ואבות-אבותיהס. הכירו את השכנים
ואת ילדיהם. קנו בהקפה. כולס הכירו
את כולס. היו שורשיס.
יש משהו בתוכנו שוּקוק לקהילתיות
הזו, אבל כיוס בייערי השינהיי יש רק
חדרי-שינה, אין בהן קהילה. הצורך הזה
חייב להתמלא במקום אחר.
קבוצות העבודה הולכות והופכות לקהילות
- ממלאות את הצורך שמילאו פעם
הערים. החברות הולכות עם זה כי זה
עור להן לשמור על העובדים. אפשר
למנוע אובדן עובדי ידע על-ידי בניית
קהילה. כך, כשמישהו חושב לעזוב, הוא
עוזב את חבריו. אלו החדשות הטובות.
החדשות הרעות הן שזה מחייב בגרות,
המתבטאת ביכולת להעריך אנשיס
כנכסים הוניים: השקענו המון באיש
הזה; זה לא יהיה אותו דבר בלעדיו.
אנחנו צריכים לחשוב שלאף אחד אין
תחליף, במקוס לחשוב שלכל אחד יש
תחליף.
ש: איך נכנסות קבוצות עבודה המפוזרות
גיאוגרפית לתוך תמונת הקהילה
שציירת! האם יכולה להיות קהילה
כשאנשים לא רואים זה את זה!
ת: לא. צוותים צריכים להיות יחד. ריחוק
אינו מאפשר את ההיבטים החיוביים
של הקהילתיות. לעתים תכופות מדי
אנו נוטיסם לקרוא לקבוצת אנשים צוות.
הס לא בוניס אווירת-צוות; מצמידים
להם אותה.
כיום אנחנו משלמים מס-שפתיים לרעיון
הצוות, אבל לעתים קרובות אין זה אלא
שס-קוד לצייתנות - להיות מוכן
שייילמברדויי אותך ((561זטסץ 8חזו161
1 06ת1/ 26).
ש: כשאתה דן בפתולוגיה של תפיסת
''הרזה והאכזרי', יש הגיון רב בטיעוניס
שלך שאנשים מצליחים יותר בגישת
של כבוד ואמון, מאשר בתרבות של
ניצול ופחד. אבל באקלים הפוליטי
כיום, אסור לדבר כך. עס מסר כזה,
איך בכלל מזמינים אותך לנאום!
ת: אני אישיות בלתי-רצויה במקומות
רבים - אפילו במקומות טוביס. אחד
מלקוחותי הטוביס היתה מיקרוסופט,
אבל אחרי שיצא ספרי 916ש60016ק,
הס לא הזמינו אותי שוב. הס היו מאוד
מוטרדיס. הס לקחו אותי הצידה ואמרו
לי "אל תדבר מילה על הקטע
האנטי-וורקוהולי הזה.יי
במאמר ייפוליטיקה והשפה והאנגליתיי,
אמר ג'ורגי אורוול שלחלק גדול מן
הדבריס שנעשים בפוליטיקה, קודמיס
דברים שנעשים בשפה, ואשר הופכים
למקובל דבר-מה שלא היה יכול להתקבל
בדרך אחרת. כשמפציצים כפריים ומגרשים
אותס מן המקוס שבו חיו עשרות דורות,
קוראים לוה ייהרגעת האטוריי. כשמדבריס
על וה כך, יוצריס את האפשרות לדברים
שקודם לכן לא היו יכולים להתקייס.
מאפשריסם עשיית דברים נוראים בעתיד.
אני מנסה להפוך את השימוש בצרוף
יירזה ואכזריי לבלתי אפשרי, ולהקשות
על ביצוע דברים איומים שנעשיס בשס
השימוש בצרוף הזה.
ש: מה היה המסר שלך למנהלי 18, לו
היית צריך לסכם אותו בכמה מילים!
ת: ניהול הוא דבר אצילי במהותו. ניהול
אינו איה תקורה שצריך לקזז אותה.
מה שעושה מנהל הוא הדבר החיונל
ביותר שנעשה בחברה. מנהלים מאפשרים
ביצוע עבודה נפלאה. אין עבודה מכובדת
יותר מזו שעושה מנהל דגול.
ויש פוטנציאל לניהול טוב ברוב האנשים
הממוניס לתפקידם. אפילו אס לא נולדת
מנהל, אתה יכול לעשות עבודה טובה.
ראיתי אנשיס שלא היו מנהלים גדולים
מלידה, שבכל זאת שימשו זרזים לביצוע
עבודה טובה, וזה מה שחשוב.
ברוב המקרים מנהל טוב נולד כזה,
לא נעשה. מדובר בעיקר בכריזמה.
ניהול הוא דבר אצילי במהותו. ניהול
אינו איזה תקורה שצריך לקזז אותה.
מה שעושה מנהל הוא הדבר החיוני
ביותר שנעשה בחברה. מנהלים
מאפשרים ביצוע עבודה נפלאה.
אין עבודה מכובדת *ותר מזו שעושה
מנהל דגול.
"מעשה חושב", יולי 1996 25
זז
א
ו
אוצוי התישכות ההורש ),
ליריטע קולוגיצל- באנס
.
| דא ו
>
ופ 6 סא טס ססו 8
55 עא א וס הס סספפ
622% 18 05 יכ/זה זמ וז .
1
ו
שר |
השום כספפר החבדות על מי תסררים. גיד התכרות
מש 90 עה פנת 5% הק הלפת לאפרל ודה
4
000
ו 6 65ח ופ יאוס הס 00
?סוד
י :
/ 7
6 ו 1/7
" | ,
ּ 2 0
.ב ₪
ו 2%
| ' 77
אוצר התישבות החודם == +> | יָ 0 "| ,42 לשמ
פיריסע קולוגיאל- באנ > א כונ ינר / / .
בו ל
5% פהשסאטסא 00 15 + פטתטזם 1
ל ב וס 999000 7ב 0
/
%
3 0 1
ל
/ ₪
/ 7 ו
כו הד
מממיר גה ב וק
ו
18 60
8
40/7/00 0% ל
5% 0 7
בחתם ₪ 0 0 , 200%
/ / 0 7 7/7 ל
1 - 00/0 020 0
1
- 00/0000 =
06477 77 שי פטו
2% 2-2
20 /
27 -
אס
- וכריס את קופסת הפח הכחולה-
לבנה של ימי ילדותנו, עס מפת
ארצ ישראל המצויירת עליה.
והפרוטות המשקשקות בתוכה:
זוכרים את המורה העוברת בין
טורי ספסלי העץ בכתה, ואת היד
הקופאת בכיס בחיפוש אחר
המטבעז מדי יוס ששי, עמדנו
בפני ההתלבטות הגורלית -
מסטיק, ארטיק, או הקרן הקיימת
- ובדרך כלל השיקול הלאומי
הוא שניצח. עוד אדמות שצריך
לגאול, עוד פעולות שצריך
לפעול הקופה הכחולה-לבנה
ניבבה על שולחן המורה לאורך
כל השבוע, כל כך קטנה בשטח
שהיא תופסת שם, כל כך גדולה
בתאבונה הבלתי ניתן להשבעה
לעוד ועוד מעות.
כרתי בקופסה הזאת לא מכבר,
שעה שהתקנתי במחשב האישי שלי
מודס תקשורת חדש ומהיר יותר
(אינטרנט, אתס יודעים), וקצת
אחר כך, כאשר הלח הסביבתי
שבר אותי, ועברתי לשימוש
בחלונות 95. לפתע תפסתי,
שהמחשב האישי הוא-הוא קופסת
קרן קיימת החדשה.
וא אינו תופס
מקוס רב מדי על
שולחנך, הוא מבטיח לפעול,
לגאול אותך מאי-הסדר שבחייך,
לייעל כל דבר. ובעיקר, הוא
מבקש הזנה מתמדת בעוד ועוד
מעות. עוד קצת זיכרון, עוד
קצת דיסק, עוד שידרוג למעבד -
והמעות הפכו וה מכבר למאות.
והכל בדולרים, לא בפרוטות
חלילה.
וסישקין, הרמן שפירא
ובודנהיימר, שהנהיגו את הקרן
הקיימת, לא ראו בוודאי את
עצמס כמשמרי הקפיטליום, אלא
שקופסת קרן קיימת החדשה היא
היא תמצית הקפיטליום של סוף
המאה העשרים.
רל מרקס ידע לחזות בדיוק מתי
תתמוטט השיטה הקפיטליסטית.
אשר השיפור המתמיד ביעילות
הפירמות יחייב פיטורי כוח
אדם, כאשר כושר הקניה של
הציבור יקטן כתוצאה מן
הפיטורים האלה וכושר הייצור
יגדל ללא הפסקה בזכות מכונות
יעילות יותר - חייב המשבר
להגיע. בפועל, אנו עדים
להתמוטטות הקומוניזם ולפריחת
המערכת הקפיטליסטית - מה
שמציב כמובן את השאלה היכן
טעה מרקס.
נקודה אותה לא הביא מרקס
בחשבון, היא יכולתה של המערכת
הקפיטליסטית להמציא באורח
שוטף מוצריס חדשים, ליצור
ביקוש - ולספק אותו במערכת
מחזורית אין סופית. אחרי
יימכונית לכל משפחהיי, המציאה
תעשיית הרכב האמריקאית את
יישתי מכוניות בכל מוסך".
ולאחרונה את יירכב הפנאי
הנוסףיי. אחרי שמכרו לכולנו
תנורי בישול ומכונות כביסה-
עברו לייצר מכשירי מיקרו-גל
ומייבשי כביסה. אחרי
הטלוויויה בשחור לבן באה זו
הצבעונית, ומכשיר הווידיאו,
ובקרוב גס הטלוויזיה בהפרדה
גבוהה (11%). אחרי הפטיפון-
המערכת הסטריאופונית, ואחריה
התקליטור.
לא שבשיווק כל הפיתוחיס
האלה, יש מגבלה אחת ברורה,
מעבר לאלה שנחזו על ידי מרקס:
זו של בעיית הנפח הפיסי. מה
שעוצר את תעשיית המכוניות.
למשל, הוא גסם המחסור ההולך
ומסתמן במקומות חניה. בתחרות
מול יצרני המכוניות היפאנייס
למדו בדטרויט - בדרך הקשה-
כי לא לעולם ייגדול יותר הוא
טוב יותריי. משטח העבודה ברוב
המטבחיס איגו מסוגל לקלוט
מכשיר חשמלי נוסף על אלה
הנמצאים כבר שס.
עשיית המחשבים - הענף
התעשייתי הצעיר ביותר בעולם
הקפיטליסטי - שיננה היטב את
לקחי התעשיות המסורתיות,
שקדמו לה. משום כך, היא מאמצת
את הגישה של ייחדש ומשופר,י
תוך הקפדה על המצאה מתמדת של
מונחים, אופנות וחלומות.
משום כך, חרטה על דגלה את
הסיסמא "קטן הוא יפהיי.
ניגוד מוחלט לתעשיות המסורתיות,
שס התמורה לכסף נמדדת ביחידות
נפח, מתנהל עולס המחשבים
במירוץ אחר המזעור. ככל שקופת
הקרן הקיימת החדשה קטנה יותר
- היא רעבה יותר. רק כך, אפשר
להבטיח שאיש לא יסרב לרכוש
"מעשה חושב", יולי 1996 27
מחשב חדש בנימוק של חוסר מקוס
על שולחן העבודה שלו.
2
כנס עוד קצת כסף
למחשב החדש
שלך, וראה את שולחן העובדה
פורחיי, אומרים לי אנשי
מיקרוסופט וקוניס את לבי
במסך צבעוני משובב עין ולב.
ממש כמו שאיש הקרן הקיימת בא
אל סבי, והבטיח לו אר ירוקה
ופורחת, יבשה מביצות, הכל
בוכות תרומתו לקופסה הקטנה
והרעבה.
--- הקרן הקיימת, יודעיס אנשי
יבמ, דיגיטל ואינטל לשרטט מטרה
נעלה, חלוס חדש כל אימת שהחלום
הישן כמעט והוגשם. תחילה
מכרו לנו בקקייל את גאולת
הארץ, אחר כך את ייבוש הביצות,
אחר כך את יעור השטח, ואת
הכשרת הקרקע, ופריצת הדרכים,
והקמת החניונים. וכך גס בעולם
המחשוב. תחילה מכרו לנו את
המחשב המרכזי, אחר כך את
המיני - וזה 15 שנה ויותר את
המחשב האישי. בכל פעס עם
תוכן חדש, עוצמה נוספת, מימשק
טוב יותר, ריבוי משימות
אמיתי, ועוד חבילת תוכנה, ועוד
אחרת שפשוט אי אפשר בלעדיה.
1 8מחשב האישי הפך להיות תמצית
האנטי-מרקסיום. כל עוד מוכן
השוק לקלוט את עוצמת הסיליקון
המוכפלת מדי שנתייס-שלוש, אין
כל חשש מפני משבר עודף כושר
ייצור, שימוטט את השיטה
הקפיטליסטית כולה, על פי
שיטתו ומשנתו של מרקס.
יש מי שמשוכנעים בקיומו,
התאורטי לפחות, של חסם עליון
8 "מעשה חושביי, יולי 19%
לספירלה האין-סופית, של חומרה
משופרת ותוכנה חדשה, המנצלת
את השיפורים האלה, זועקת ברעב
לעוצמה נוספת, וחוזר חלילה.
אלא ששני העשורים האחרוניס
מוכיחים לנו כי החסס הזה הוא
בחזקת אופק, ההולך ומתרחק
מאיתנו ככל שאנו מתקרביס
אליו.
- מעת לעת מסתמן שפל
במכירות - אלא שזהו, בדיוק,
הרגע לבוא עם פתרונות סיליקון
או תוכנה חדשים: כריית מידע
במחסני נתונים, למשל, מבטיחה
השקעה נוספת במחשוב מקבילי
מאסיבי, שישמש, אולי, להגדלת
המכירות של מחשוב אישי מתקדם.
הדפסה בצבע על פי דרישה,
בסדרות קטנות של חומר שיווקי
ממוקד, תמכור עוד כמה חבילות
תוכנה - ודורות חדשים של
מערכות דפוס דיגיטלי.
מדגט על טכנולוגיות מימשק אדס-
מכונה ופריצת המולטימדיה
מבטיח לנו שניס ארוכות של
השקעה מתמדת בקופסת קרן קיימת
החדשה, ועוד לא אמרנו דבר על
סוגיות התקשורת רחבת הפס עד
שולחן העבודה, עליו ניצבת
הקופסה שאינה יודעת שובע.
ק בתחום אחד נוסף, כמדומני,
נכון הכלל הזה לפיו קטן זה
יפה, ופחות עולה יותר. עולס
בגדי הים, כמובן. ככל
שהביקיני קטן יותר - עולה גם
מחירו, וקטנה התמורה במונחים
של בד לכסף. ברוח זאת, כנראה,
מצטיינת ישראל ביצוא היי-טק
ובתעשיית בגדי היס שלה. מה
שמחזק, כמובן, את ההקבלה בין
עולס המחשוב ובין עולס האופנה
- ופותח מקום לדיון נרחב נוסף.
יס 3 2722 62
ייש/שיסץ//ייס, 675 0/76/7 % 2/6 62 1/7
3 627 07072///60ק סיקכלי כיל/0/יס, כןט 6/6, //94 996/
במקביל ובהשראת המהפכה המתרחשת בעולם, מתפתחת בישראל הוויה חדשה שבסיסה היא רשת האינטרנט.
הוויה זאת אולי מבשרת על ראשיתה של חברה ישראלית חדשה שבין השאר תאפשר הפצת התרבות
הישראלית, תקשור ישראלים/יהודים בתוך הארץ ומכל רחבי העולם, תקטין את המרחקים והשונות ביניהם
ותגדיל את שותפותם וחתירתם למטרות משותפות. תאפשר הזדמנות לישראל להפוך למובילה בכל הקשור
לפיתוח טכנולוגיה והפצתה בעולם ותאפשר התפתחות משמעותית בתחום החינוך.
"מעשה חושב", יולי 1996 29
בשנתיים האחרונות מתרחשת
בעולס המערבי מהפכה חברתית
ותרבותית שבסיסה רשת האקטרנט.
מהפכה זאת טומנת בתוכה פוטנציאל
אדיר לשינוי, שישפיע על כל אדם
בחברה המערבית וייגע בתרבות
הפנאי ביצרנות ("הזמן הכפוי"),
במסחר ובשרותים וכן ישפיע במיוחד
על אוכלוסיות מוגדרות כמו ילדים
ופנסיונריס. במקביל ובהשראת
המהפכה המתרחשת בעולם,
מתפתחת בישראל הוויה חדשה
שבסיסה היא רשת האינטרנט.
הוויה זאת אולי מבשרת על ראשיתה
של חברה ישראלית חדשה שבין
השאר תאפשר הפצת התרבות
הישראלית, תקשור ישראלים/יהודים
בתוך האר ומכל רחבי העולם,
תקטין את המרחקים והשונות
ביניהס ותגדיל את שותפותם
וחתירתם למטרות משותפות. תאפשר
הזדמנות לישראל להפוך למובילה
בכל הקשור לפיתוח טכנולוגיה
והפצתה בעולם ותאפשר התפתחות
משמעותית בתחוס החינוך.
הוויה זאת עדיין נמצאת בשלבי
התפתחות וניתן לאפיינה בסממנים
הבאיס:
שפה וכתב - בבסיסה של כל חברה
עומדים השפה והכתב. ברשת
האינטרנט שלטת כיום השפה
האנגלית והכתב הלטיני ורוב
ההתכתבויות בין אנשים, בין אם
במישרין האחד-לשני, או בעקיפין
באמצעות קבוצות דיון, מתבצעות
בשפה וכתב אלו. הצורך להתכתב
בשפה המקומית קיים בכל מדינה
וגם בישראל. עם צמיחתה של
"החברה הישראלית ברשת
האינטרנט" והצורך בייחודיות
ונוחות מתעורר הצורך לתקשורת
20 "מעשה חושב", יולי 19%
בשפה ובכתב עברי. צורך זה הופך
להיות לכוח הכלכלי, הדוחף חברות
מסחריות רבות לפתח כלים לעבודה
בעברית ברשת האינטרנט. כיוס
קיים עדיין בלבול לגבי "סוג הכתבי"
בו משתמשים ברשת האינטרנט,
ולעתים רבות אנו עדים לקשיי
תקשורת שבאים לידי ביטוי בכך
שהאחד אינו יכול לקרוא את שכתב
השני. חשוב מאוד לתקנן במהירות
האפשרית תקן מתאיס לכתב העברי
ברשת האינטרנט, דבר שיאפשר
את פיתוחה המהיר של ההוויה
החדשה.
תרבות - התרבות כוללת בתוכה
את סך ההישגים הרוחניים של
האדם, הבאים לידי ביטוי בשפה,
בכתב, באומנות, בספרות ובמדע
(גם בדת ומדינה). ההוויה החדשה
המתפתחת ברשת האינטרנט עתידה
לקדם את התרבות האנושית
במהירות רבה ביותר. היכולת
להחליף מידע במהירות, לקיים
דיוניס חוצי יבשות וימים, ליצור
ולפרסס ללא צורך בבמה ממוסדת
ויזומה, תאפשר אבולוציה מהירה
יותר של התרבות האנושית בכללה
וכן של התרבות המקומית של
המדינה. היכולת להכיר תרבות של
מדינה אחרת באמצעות הרשת,
יכולה לתרוס רבות למדינה קטנה
אך בעלת עושר תרבותי רב כמו
ישראל, מציאות זו יכולה לזמן לה
חלון ראווה חשוב לעולם.
ממשל - צמיחתה של חברה מלווה
בהקמתם של מוסדות שלטון
ותרבות. בארהייב, שס התפתחות
הרשת היא הגבוהה ביותר, הוקמו
מספר רב של נציגויות ממשל ברשת
(אתריס) המאפשרות לאזרח
האמריקאי באשר הוא (בארהייב
ומחוצה לה) לקבל שרותים ומידע.
נציגויות אלה מהוות נקודת מפנה
חשובה בהתפתחותה של ההוויה,
היות והן מעודדות חבריס חדשים
רבים להצטרף אליה. בישראל
נציגויות השלטון עדיין אינן שותפות
לתהליך והצטרפותם יכולה להשפיע
רבות על מהירות התפתחותה של
ההוויה החדשה וכמובן גם על מספר
השותפים לה בישראל.
יהדות ותפוצות - ישראל מהווה
כיוס את המוקד הרוחני ואולי גם
התרבותי של יהודים וישראליס
בכל רחבי העולם. עם תחילתה של
ההוויה החדשה החלו לצו בכל
העולס קהילות יהודיות קטנות
"מעשה חושב", יולי 1996
|
אשר רשת האינטרנט העמידה
בפניהם את ההזדמנות לספר על
עצמן ולהחליף מידע עם קהילות
אחרות בעולס. בהמשך נוצרו ארגוני
גג שחיברו בין קהילות אלה וגישרו
על המרחק ביניהן. היבט מאוד
חשוב של פעילות זו הוא הקשר
לישראל שהולך ומתפתח, והופך
את ישראל לבסיס לאותם ארגוניס.
כוחה העיקרי של רשת האינטרנט
הוא ביכולתה לגשר על מרחקים
(הכפר הגלובלי), לפיכך היא נותנת
סיכוי אדיר לשמירת הקשר והצביון
היהודי באשר הוא ולמניעת
התבוללות. זוהי משימה קשה
שדורשת חזון ותקציבים שיאפשרו
את המשכיות וחיווק הקשר. היבט
חשוב ועיקרי הוא הקשר לתלמידים
יהודיס וישראלים ברחבי העולס.
קשר זה יכול לבוא לידי ביטוי
במערכת חינוך מיוחדת שתפעל
באמצעות הרשת ותאפשר לאותם
תלמידים ללמוד ולהכיר את התרבות
הישראלית.
מסחר וטכנולוגיה - חוקי המשחק
המוכרים לנו בעולם המסהר
הקונבנציונלי עומדיס להשתנות
עס התהוותה של החברה החדשה.
בעולם הקונבנציונלי איכות המוצר
ובעיקר פרסומו מהווים את
המרכיבים העיקריים בהצלחתו
המסחרית. פרסום עולה כסף רב,
ויכולתה של חברה קטנה, בעלת
מקורות כספיים מעטיס למכור
מוצר טוב קטן משל חברה גדולה,
בעלת מקורות כספיים רבים אך
עם מוצר פחות טוב. ברשת האינטרנט
הגודל הפיזי/היכולת הכלכלית
מאבדים מחשיבותם היחטית ומאזן
הכוחות שתואר עתיד להשתנות
לטובתה של החברה הקטנה בעלת
2 "מעשה חושב", יולי 19%
המוצר הטוב יותר. מכאן קל להשליך
למדינה קטנה כמו ישראל, עם
מקורות מימון מועטים אך יכולת
טכנולוגית גבוהה, להצליח למכור
מספר רב של מוצרים ברחבי העולס.
דבר ה דורש כמובן עידוד והכוונה
ממשלתיים, וכן בניית תשתיות
מתאימות להובלת המידע ברשת.
חינוך - מוסדות החינוך הס
הראשונים ליישום וללימוד ההוויה
החדשה. חדירתה של ההוויה תלוי
בהצלחתה אצל הדור הצעיר. בארהייב
ובישראל האוניברסיטאות היו
הראשונות להשתתף בהוויה החדשה
ולהצעידה קדימה. בתי הספר
(12-) הס הבאים בתור ליישומה,
אך היות והם נסמכיסם על תקציבי
המדינה, לא מתאפשר הדבר
במהירות הרצויה. חדירת הוויית
הרשת בבתי הספר בארהייב (מתוך
5 266 צץ17008 /115) מוערכת
בכ-5% בלבד! באר האחוזיס
נמוכים עוד יותר.
מוסדות החינוך עתידים להיות
אלה שיושפעו במידה הרבה ביותר
מהוויה זו, שתשנה את אופן הלימוד
והעברת המידע בתוכם. לפיכך יש
חשיבות רבה להשקעה ולעידוד
ממשלתי של יישוס הוויה זו בקרבן
במהירות המרבית.
תוכנית המחשוב, המונהגת כיוס
בבתי הספר בישראל, צריכה לכלול
בראש ובראשונה את הטמעת רשת
האינטרנט בבתי הספר.
(נלקח מאתר האינטרנט
טס ווח .גר ו )
מליסביבות
כדסביבות
4 "מעשה חושב", יולי 1996
טרו הינוגרד
למרות ההתקדמות בתכנות
למשתמשי-קצה*, ליישומים מורכבים
עדיין דרושים מפתחים מקצועיים.
מאמר זה בוחן את עתיד הפיתוח של
תוכנה מורכבת, ואת המעבר מסביבות
תכנות לסביבות עיצוב, תוך דיון
בסביבות המסייעות למפתחים לספק
את הצרכים הקוגניטיביים של
משתמשי-הקצה, וכן מסייעות בטיפול
בבעיות קונטקסטואליות, כגון ההיבטים
האסתטיים, המעשיים והחברת*ים
של היישום ושל משתמשיו. אין ספק
שסביבות העיצוב יצטרכו לספק
תמיכה איתנה בתקשורת ביץ המפתחים
לבין משתמשי-הקצה.
עס התפתחות תחוס התכנות במרוצת השנים, נע מוקד תשומת-הלב
מו התוכנית אל התכנת - מן המבנה הלוגי והחישובי של
האלגוריתמיס, אל המבנים הקוגניטיביים של האנשים המייצרים
אותם. חידושים כגון טביבות תכנות אינטראקטיביות, תכנות
מונהג-אובייקטים, ותכנות חזותי, לא הונעו על-ידי שיקולים
של יעילות האלגוריתם או אימות תוכנית פורמלי, אלא על-ידי
הדחף הנמשך להגברת האפקטיביות של התכנת בהבנה, בכתיבה
ובשינוי תוכנה.
מדור מיוחד זה של ה-1א46 משקף בבירור את התזוזה ממכונות
לאנשים, ובוחן את ההיבטים הקוגניטביים של שפות וסביבות
תכנות. מאמר זה שואף להרחיב עוד את זווית הראיה: מן
התכנות אל העיצוב. הוא אינו מתמקד בקוגניציה ולא בתכנות,
אלא בתמונה הרחבה יותר של עיצוב תוכנה, ובסביבה הרחבה
יותר, הכוללת יותר מן הכלים המקצועיים המקובלים של מקצוע
התכנת.
החלק הראשון במאמר זה מתאר את התחום המשתנה של
עיצוב תוכנה, ואת הקשריס בינו לבין מסורות התכנות, הניתוח
והעיצוב, אשר שרתו את ענף המחשבים מראשיתו.
החלק השני מקשר בין בעיות עיקריות בעיצוב תוכנה לבין
גישות מסורתיות בתכנות ובסביבות תכנות. הוא מוצא הקבלות
בין ארבעה היבטים ספציפיים של סביבות התכנות הנוכחיות,
לבין ארבעה היבטים מקבילים בסביבות לעיצוב תוכנה. כמו
במרבית ההקבלות, התוצאות נועדו להצביע על כיוון, אף שאינן
מחייבות. אס נתחיל בהיבטיס הקוגניטיביים של כלי תכנות
מוכרים היטב, נוכל לגבש תובנות באשר לדרישה לסביבה אשר
תתמוך בפיתוח מתמיד של תוכנת מחשבים בענף המשתנה
במהירות.
בשלות טכנולוגית
בפרסום הידוע 130116510 ח0818כ] 5010876 (גילוי דעת בעניין
עיצוב תוכנה), ביכה מיטציל קאפור את העובדה כי י"למרות
הצלחתם האדירה לכאורה של המחשבים האישיים, ההתנסות
היומיומית בשימוש במחשבים עדיין כרוכה לעתיס קרובות
מדי בקשיים, סבל ומחסומים למרבית האנשים... היעדר שימושיות
של התוכנה ועיצוב תוכניות גרוע הן חרפת הענף."
אלו מילים קשות להטחה בפני ענף המגלגל מיליארדי דולרים,
ואשר על-פי כל אמות המידה המקובלות עושה את הדברים
הנכוניסם. אבל קאפור זוכה לכבוד רב כמייסד 50/0916 1.0105
ואבי 1-2-3 1.0108, אותו "יישום טורף" שהעניק לתעשיית
סול עדו 3 .8חוח20518 זס] פוחסותהסזוצתת
.5 סהט1 .4001 106 01 1681105תוותוחס>)
* עיין :קה ווחזה8זקסז? 01 ז6ווג1א |[8וח5 ג , ו0תבא .3
חקו 00 ז1150- 60 תס 68ש6011ז6ק + ,>688זק 117
126051 עס קחוותוחבזפסזק :20] 1 ופה מטזגא
6 ז6קץ0 .4 .1993 ,שק דוו
המיקרו-מחשבים כולה תנופה אדירה. הדבריס המדאיגים אותו
גוכיס לתהודה בקרב רבים אחרים העוסקיסם בתוכנה. אף
שעוצמתן חסרת התקדיס של מערכות המחשוב עושה אותן
שימושיות ביותר, עדיין קיים פער עצוס בין מה שאנו רואים
במרבית המוצרים כיום, לבין מה שאפשר היה לעשות כדי
להפוך אותס לשימושיים באמת. הדחיפות בכך גוברת ככל
שאנו מרחיקים אל מעבר לתחוס היישומים הקיימים ומגיעים
לציבורים חדשיס ולדרכיס חדשות לניצול המחשוב בחיי האדס.
בעשוריס האחרוניס הבשיל מקצוע המחשוב והגיע לבגרות,
בניגוד לימיס הראשוניס, שבהס נדרשה גאונות כדי לכתוב
תוכניות שיעבדו בכלל. כיוס אנחנו חלק מתעשיה גדולה, שבה
הציפיות לתכנות מוצלח גוברות בהתמדה. למתכנני תוכנה כיום
יש הזדמנות (וגם צורך) לאמ ראיה רחבה יותר באשר למה
שעליהס להשיג, בגלל ההצלחה האדירה של המחשוב.
אנו עומדיס כיוסם על סף שלב חדש בפיתוח מוצרי מחשב, שאפשר
לראות בו צעד נוסף בתולדותיה של הבשלה טכנולוגית, שפקד
שוב ושוב טכנולוגיות חדשות רבות, כגון הרדיו, המכונית והטלפון.
שלב א) מונהג-טכנולוגיה: בשלב הראשון הטכנולוגיה החדשה
קשה לניצול, יתרונותיה אינס ברורים עדיין, והיא מושכת בעיקר
את אלה המוקסמים ממנה בגלל מה שהיא - "המאמצים
הראשוניס"". כך נוצרים מועדוני חסידים, הנהנים לחלוק חוויות
כיצד לחמו בקשיים והתגברו עליהם. כלל הציבור נתפס כחסר
הבנה או יכולת מספקת לשימוש בהמצאות החדשות. קשר רדיו
הוא דוגמה טובה לטכנולוגיה שאומצה על-ידי קבוצה קטנה
אך נאמנה בשלב המונהג-טכנולוגיה. גם אגדות עמק הסיליקון
כוללות סיפוריס רבים על ימי המחשב הראשונים ועל החלוצים
האמיצים שלחמו במערכות זוגז| או 6ו25007) הראשונות.
שלב ב) מונהג-תפוקה: בשלב השני מתפתחות התועלות
הכלכליות שבשימוש בטכנולוגיה עד לנקודה שבה אנשים
בתעשיה ובעסקיס יאמצו אותה לשימושיס מעשיים. המדד
הוא השורה התחתונה - לא אס הטכנולוגיה מרתקת או קלה
לשימוש, אלא אם ניתן להוכיח (או לפחות להאמין) שהיא
מניבה יעילות, תפוקה ורווחים גדולים יותר. השימוש במכשירי
רדיו לשילוח משאיות ומוניות, קשר משטרתי וצבאי, שייך
לקטגוריה זו, כמו גס מרבית היישומים העיקריים הנמכרים
כיום למיקרו-מחשבים. גליונות עבודה, מעבדי תמלילים, מסדי
נתונים, הוצאה לאור שולחנית ושורה ארוכה של יישומיס
נוספים נמכרים ככלים להגברת התפוקה והתחרותיות של
החברות הרוכשות ומפעילות אותם. שיקולי עיצוב נמדדיס
בעיקר על-פי יחסי עלות/תועלת. אס עיצוב משופר עשוי להגביר
את השימוש, לקצר את זמן ההדרכה, או להוסיף ליעילות בדרך
דומה אחרת, אז יש לו חשיבות. אס אין הוא יכול להניב הבדל
בר-מדידה באחד ממימדיס אלה, רואים בו "קישוטיי.
"מעשה חושב", יולי 1996 5
שלב ג) מונהג-משיכה: בשלב השלישי מגיעה הטכנולוגיה
הבשלה לקהל נרחב של יימשתמשים מביני-דבריי, הבוחריס בה
משוס שהיא מספקת צורך או דחף כלשהו. הדגש אינו על ניתוחי
עלות /תועלת הניתנים למדידה, אלא האם זה נחמד, יפה, מספק
או מלהיב. כוח המשיכה השיווקי של מוצר נשען על תערובת
של תפקודיותו, קסמו הרגשי, מגמות אופנתיות וטעם אישי.
קשר רדיו (68) וטלפונים סלולאריים לשימוש אישי הס דוגמה
לטכנולוגיית רדיו בשלב השלישי. משחקי מחשב היו בשטת
מבראשית, ונתח ניכר מן השימוש במחשבים עובר כיוס לקצה
הצרכני של הקשת. השווקים החדשים העצומים של העתיד -
יורשיהס של שוקי התפוקה שנכבשו על-ידי יבמ ומיקרוסופט
בעבר - יהיו בזירת הצרכנות החדשה, ויגיבו לביטויים שונים
של הצורך האנושי.
עיצוב תוכנה המתמקד במשתמש, ולא במנגנונים, נע עתה אל
מרכז הבמה.
התזוזה לעבר עיצוב תוכנה
ייעיצוב תוכנה" הפך לסיסמת התזואה המסתמנת בנקודת
ההשקפה, המתרחקת ממה שעושה המחשב, אל עבר החוויות
העוברות על האנשיס המשתמשים בו. מנקודת ראות זו, המשימה
המוטלת על אלה היוצריס תוכנה חדשה היא לתכנן את
האינטראקציה, ולא את התוכנית. אף שההבדל עשוי להיות
דק מאוד (תכנתי יישומים טובים הקדישו מאז ומתמיד תשומת-לב
גם לעיצוב האינטראקציה), רביס חשים בצורך שבהבתנה זו,
על-ידי יצירת זהויות מקצועיות והשתייכויות חדשות. והנה
כמה דוגמאות עדכניות:
₪ ב-1993 נוסד ארגון מקצועי בשם ""יהאגודה לעיצוב תוכנה"
(ח6518כ] 5010816 זס] מ10ו4550018/ סוד - כ45), שמטרתו
יילשנות ולרומס את מעמדו ואיכותו של עיצוב התוכנה
כפעילות."י הארגון כבר הקיס סניפים במספר מקומות ברחבי
ארה"ב, ויוזם תוכנית פעילויות חינוכיות.
₪ ב-1994 הקימה האגודה למיכון מחשוב (1א6), בשיתוף
עם א ו-510670 -(זשזטקנחס:) מס קטסזכ) 67651וח1 560181
הסנזסגזטזח1 ה3וחט11) - קבוצת העניין בנושא אינטראקצית
אדס-מכונה של 1א0ג, כתב-עת בשם 801008ז16ח1. בגליון
היסוד הצהירו עורכיו: י"נראה כי הרחקנו הרבה מעבר לרעיון
שבניית מחשב ישימושיי פירושה עיצוב מימשק טוב בין
יאדס ומכונהי. תפיסותינו התפתחו לנקודה שבה עושרה
של החוויה האנושית תופס את קדמת הבמה בעוד המחשוב
יושב ברקע, לשרות אותן חוויות."
מה זה בכלל עיצוב תוכנה! במה הוא שונה מתכנות,
הנדסת תוכנה, אדריכלות תוכנה, גורמי אנוש, או כל
אחת מאותן תוויות אחרות שהוצמדו לפעילויות הכרוכות
ביצירת מחשבים ותוכניות שאנשיט מפעילים:
6 "מעשה חושב", יולי 1996
₪ כל הגליון הראשון בשנת 1994 של כתב-העת תגחוטות
11780110 167 קת 0 ) (הפרסוס האקדמי העיקרי בתחוס)
הוקדש לדו-שיח סביב מאמר מאת גיון סילי בראון ופול
דוגויד על תפקיד ההקשר בעיצוב. לדברי העורך, "אפשר
לראות את התפתחות תחוס האינטראקציה אדס-מחשב
כאבולוציה של מה שאנו בתחום 1101 רואיס כהיבטים
המשמעותיים של הקשר ליצירים ממוחשבים (-זסזטקח 60
.)08566 68
בכנס 611194 של [5100684 נשא מיטציל קאפור את הרצאת
הפתיחה, בה טען לעליונות העיצוב כגישה לאינטראקציית
אדם-מחשב. הכנס הציג מספר חסר תקדים של מאמרים
ומושבים שהוקדשו לנושאי עיצוב. בכנס ב-1995 הוגדר
נושא חדש בשס ייתדריכי עיצוב" (ח06518 85חח6חס), יישנועדו
לספק חשיפה מוגברת לעיצוב מימשקי משתמש ולעבודה
המעשית בעיצוב מימשקיס כאלה. התדריכים כוללים הצגת
תיכונים ראויים לציון ודיון בדרך שבה נוצרו".
₪ באוגוסט 1995 התקיים הסימפוזיון הראשון לעיצוב מערכות
אינטראקטיביות, בחסות 461 1555 ,51061 ו-50.
בקריאה להשתתפות נאמר: י"העת כשרה לטיפול בעיצוב
כפעילות קוהרנטית - טכנית, קוגניטיבית, חברתית, ארגונית
ותרבותית. היעד הוא להגיע להבנה משופרת מה עושה
העיצוב בפועל, וכיצד נוכל לשפרו".
מהו עיצוב תוכנה!
ברור שעיצוב תוכנה תופס מקום נכבד. אבל כאן עלינו לעצור
לרגע. מה וה בכלל עיצוב תוכנה!: במה הוא שונה מתכנות,
הנדסת תוכנה, אדריכלות תוכנה, גורמי אנוש, או כל אחת מאותן
תוויות אחרות שהוצמדו לפעילויות הכרוכות ביצירת מחשבים
ותוכניות שאנשים מפעילים! כיצד הוא מתקשר לתחומים
אחריס, המתקראים ייעיצוביי, כגון עיצוב תעשלייתי, עיצוב גראפי,
עיצוב עירוני, ואפילו עיצוב אופנה! קל מאוד להמציא תווית
חדשה. העבודה האמיתית היא ליצור שינוי בנקודת הראות,
המספק כיוונים ורעיונות חדשים.
הכשרת אנשי מקצוע במחשוב התרכזה בדרך-כלל בהבנת טבעם
של ההתקנים החישוביים ושל ההנדסה הגורמת להס להתנהג
כפי שהתכוון מי שבנה אותם. המוקד הוא הדברים שמעצבים
- ההתקנים והתוכניות והחלקים המרכיבים אותם. היעד הוא
לממש פונקציונליות מוגדרת בדרך שתהיה יסודית, אמינה
ויעילה. כאשר מהנדס תוכנה אומר שקטע תוכנה ייעובדיי, הוא
מתכוון לכך שהוא יסודי, אמין, ועומד במפרטי התפקוד שלו.
ואלה אכן שיקוליס כבדי-משקל. מעצב המתעלם מהם מסתכן
באסון.
אלא שנקודת ראות צרה זו, המדגישה את התפקוד והמבנה,
היא חד-צדדית. כדי לעצב תוכנה שעובדת באמת, עלינו לנוע
מזווית הראיה של בונה התוכנה, לאו של מעצב, זווית המתייחסת
למערכת, למשתמשים ולמצב השימוש גס יחד, כנקודת מוצא
כאשר מעצב אומר שמשהו "עובד" (למשל, סקיצה לטות
ספר, או תוכנית לשכונת מגוריס חדשה), יש לכך מובן רחב
בהרבה - זה עובד בשביל אנשים, בהקשר של ערכים ושל צרכים
כדי לייצר תוצאות איכותיות וחוויה מספקת. המפתח לשונוו
זה בנקודת הראות טמון בהפניית תשומת-לבנו להקשר הרחב
יותר שבו שוכן מושא העיצוב.
הנדסת תוכנה מסורתית טיפלה בהקשר במובן התפעולי, דהיינו
קישור תוכנית למערכות הפעלה, רשתות, מימשקי תכנות וכיוצא
באלה, אשר יקיפו את פעולתה. טכניקות הנדסת תוכנה מכוונות
להרחבת האפשרויות לשינוי התוכנית, לניודה למערכות אחרות,
תוספת פונקציות חדשות ואימוצה על-ידי ציבור המשתמשים
למשך כל מחזור חייה. אך המוקד הוא תמיד על המנגנונים
ולא על המצבים האנושיים שבהס הם מיועדים להשתבצ. |
נקודת הראות בעיצוב תוכנה נעה מהתמקדות במנגנונים, "מבחו
פנימהיי אל התמקדות יימפניס החוצהיי על אנשים ועל מצביהם.
איך אנשיס חווים תוכנה; מה הס עושים בה; והמצב הרחב
יותר שבו הס פוגשיס אותה.
סביבות לעיצוב תוכנת
התפתחות סביבות התכנות היתה צעד חשוב קדימה בהנדסת
תוכנה. סביבה טובה יכולה לגלס בתוכה את העקרונות ודפוסי
העבודה המייעלים את התכנות, ובכך לפשט אותו. סביבה כזו
מקרבת את פעילויות התכנת לפעילות התוכנית שהוא מייצר.
על דרך ההקבלה, אפשר להבין טוב יותר את זווית המשתמש
בעיצוב תוכנה אם בוחנים ממה מורכבת ייסביבת עיצוב תוכנהיי.
בסביבת תכנות מסורתית, מושא העניין הוא התוכניות, והכלים
העומדים לרשות התכנת נועדו לפעול על מצגיס שוניס של
תוכניות אלו. סביבת עיצוב התוכנה מתעניינת בעיצוב
האינטראקציות, ופועלת על מערך נרחב יותר של מצגים, ביניהס
סוגיס שונים של מודלים קונצפטואליים, תוכניות-דמה, תרחישים,
תסריטים ואבטיפוסים. שיטות העיצוב חורגות מתחנת העבודה,
וכוללות גם את התנאים ואת דרכי החשיבה של האנשים
המיועדיס להשתמש בתוכנה.
פעילויותיו של מעצב תוכנה כוללות את הפעילויות המסורתיות
של הנדסת תוכנה ותכנות, כגון כתיבת מפרטים, קידוד וניפוי,
בצד פעילויות עיצוב המתמקדות במשתמש, המודגשות במאמר
זה. האזכור המקוצר של פעילויות תכנות מסורתיות בהמשך
המאמר אין משמעו כי הן מיותרות או כי הסביבות המטפלות
בהן אינן חיוניות. הדגש כאן הוא על פיתוח הבנתנו את הפעילויות
הנוספות, המתנהלות סביב פעילויות אלו ובתוכן.
כדי להדגיש את זווית עיצוב התוכנה, נבחן ארבעה נושאים
העומדים כיום במוקד העניין בסביבות תכנות. הסוגיות המקבילות
מנקודת המבט של עיצוב תוכנה מפורטות בטבלה 1 ומוסברות
בהמשך ה
. 0" ד זמאמר. כבכל ההקבלות, גם כאן אין ההתאמה מושלמת,
[, אך המקבילות עשויות לסייע בהבהרת המניעים והתבחינים
הנוגעיס לסביבות עיצוב חדשות.
כדי לעצב תוכנה שעובדת באמת, עלינו לנוע מזווית
הראיה של בונה התוכנה, לזו של מעצב, צווית המתייחטסת
למערכת, למשתמשים ולמצב השימוש גם יחד, כנקודת
מוצא.
"מעשה חושב", יולי 1996 1 4
טבלה 1. בהתרחבות מסביבות תכנות לסביבות לעיצוב, עולות
הקבלות מעניינות בין הטכניקות הקיימות לבין מה שדרוש לעיצוב
תוכנה עם הפנים למשתמש
סביבות לעיצוב תוכנה
סביבות תכנות
אמצעים ליצירת אבטיפוס עם אפשרות תגובה
(16618/ 8ח1ק 0406 6500₪5176)
תכנות אינטראקטיבי
סביבות תכנות אינטראקטיביות מודרניות שמות דגש על ייצור
מהיר - האפשרות שיש לתכנת לנסות דבר-מה, לראות מה הוא
עושה, להכניס שינויים, ולנסות שוב, במחזור פעילות הדוק
וצפוף. בפעילות זו, ההבדלים בין שפות וסביבות תכנות מכריעים
בחשיבותם - ממש כמו ההבדל בין פיסול בחומר לבין פיסול
באבן. האפשרות לעצב ולשנות במהירות מחייבת יכולת להפוך
רעיון לא מגובש לאובייקט פועל במהירות שדי בה כדי לשנות
8 "מעשה חושביי, יולי 1996
אותו, להקשיב לו, ואפילו לפסול אותו ולהתקדם בלי לבטים
,
לרעיון אחר.
לסוג ה של יישיחה מהורהרת עס החומרים"י יש חשיבות מכרעת
לעיצוב יעיל, והוא חשוב אף יותר בתוכניות עתירות-אינטראקציה
השולטות בשוק התוכנה כיוס. הן המימשק והן הפונקציונליות
שביסוד האשום מעוצבים באורח מצטבר, באמצעות אינטראקציה
עס המשתמשיסם המיועדים. על המשתמש והמעצב גס יחד
להיות מסוגלים לדמיין את התוכנית ומה שאפשר יהיה לעשות
בה, אפילו לפני שנכתבה.
מצגים מופשטים, כגון תאוריס כתובים, תרשימי זרימה, ומדרגים
של מעמדות אובייקטים, אינם יכולים לספק הבנה מעמיקה.
בשנים האחרונות פותחו מספר טכניקות לפתיחת דו-שיח עם
המשתמש (ועם מעצבים) לפני כתיבת קוד התוכנית, באמצעות
תוכניות-דמה, תסריטים, תרחישים ואבטיפוסים. בעבודת
הנדסה קלאסית, שימש אבטיפוס כמעין מבחן בתנאי מעבדה,
שבו נוטלים את הרעיון להתקן מסויים ומדגימיס את עקרון
הפעולה שלו באמצעות גרסה פשוטה. בעבודת עיצוב כיום,
שימוש באבטיפוס מהווה בעיקר אמצעי לבדיקה ותקשורת.
אבטיפוסים לא רק מספקיס משוב למעצבים, אלא גס משמשים
כאמצעי חיוני למידע, אינטראקציה, שילוב ושיתוף פעולה.
הדגש הוא על ייצור מהיר של יציר-תוכנה (11801ז8) היכול
לשמש כלי מוחשי שדרכו יוכלו המשתמשים (והמעצבים) לראות
את האפשרויות ואת הבעיות הגלומות בעיצוב המוצע.
העניין המרכזי אינו הדיוק או היסודיות שבהכנת האבטיפוס,
אלא התפקיד התקשורתי שהוא ממלא, הן באינטראקציה בין
המעצב לבין חומריו, והן באינטראקציה בין המשתמש לבין
המעצב. סביבת תכנות מסורתית שמה דגש על יכולת האבטיפוס
לבצע את הדברים הנכונים, בעוד השקפת העיצוב מדגישה את
יכולתו לתקשר. סביבת עיצוב תוכנה צריכה לתמוך במגוון
רמות אבטיפוס, שיתאימו לפרוייקטיס שונים ולשלבים שונים
בפרוייקט, כשכל אחת מהן משתמשת בכלים שונים.
סקיצות ותרחישים ביד חופשית. הצעד הראשון בהחצייה
(ַ10ו124ט15) הוא להגיע למשהו שיש בו די לספק מבט כללי
על הפונקציונליות והאינטראקציה, לאלה הרואים אותו ומדברים
עליו. לשם כך תספיק טכנולוגיה בסיסית ביותר. אפשר להסתפק
בלוח ניירות ועטי סימון, והכישורים הדרושים הם יכולת לשרטט
במהירות רעיון גס, לא יצירת אומנות מלוטשת. על-ידי עבודה
עס סדרת סקיצות, יכול המעצב לבדוק מספר אפשרויות לתוכנית
- לא רק איך תיראה, אלא מה תעשה. הסקיצות משמשות
כאמצעי תקשורת למשתמשים לדמיין שימושים חדשים לתוכנה,
ולקבלת תובנה באשר לדרך בה תפעל התוכנה במצבים שלהם
כמשתמשים.
אבטיפוסים באיכות נמוכה (הקוסם מאר עוץ). מעל לסקיצות
הדוממות נמצאות טכניקות שפותחו כדי להעניק למשתמש את
תחושת הדינמיות של התוכנית, מבלי לבנות גרסה פונקציונלית
מלאה שלה. בטכניקות הפשוטות ביותר משתמשים בנייר, כגון
מדבקות 1₪-)פסנ ושקפים המונחים זה על גבי זה, ואת ההפעלה
הממוחשבת מדמיס באמצעות אדם, שמעלה ושולף תפריטים,
מחליף את תוכן החלונות וכדומה. אפילו נסיון גס לחקות את
הדינמיקה של התוכנית המוצעת יכול להעניק כמות מפתיעה
של תובנות חדשות באשר למה שיעבוד ומה שיגמגם.
העובדה שאבטיפוסים אלה אינס משדריס תחושה של מוצר
אמיתי אינה מהווה בעיה. למעשה, במצבי עיצוב רבים חשוב
לעתים לוודא שהאבטיפוסים ברמות שונות ישדרו תחושה של
ראשוניות וחספוס - אפילו עד כדי שימוש ברישומים בעפרון
במקום בביצועי קגומ)וט מלוטשים יותר. משתמש העומד בפני
דבר שנראה כסקיצה גסה מרגיש חופשי להעלות הצעות ממשיות.
המעצב עשוי לראות אפשרויות חדשות לגמרי. אבטיפוס מלוטש
מדי - גם אם אינו אלא נסיון ראשון להדגמת תפקוד ומבנה
המימשק - יוצר תחושה של סופיות, הנוטה לאפשר העלאת
הצעות לשיפוריס קליס בלבד או לקישוטים חיצוניים.
'יחזית'' מתוכנתת. אפשר להקים במחשב אבטיפוסים בסגנון
ייכפרי פוטיומקין'' באמצעות כלים כגון 50061086 ,6זהסוסקע1
6ח1וה860] או אססט]100. מימשק שנוצר בשפות
אלו יכול להציג חזית הנראית על פניה כתוכנית אמיתית, ומחקה
כמה מן ההיבטים המדגימיס את תפקוד התוכנית המיועדת.
אבל חזית זו נשענת במקריס רבים על אשליה בלבד. הלוגיקה
שביסוד האבטיפוס מחקה רק שבריר זעיר של מה שמיועד
לעיצוב הסופי, והוא יעבוד רק בסדרת רצפי אינטראקציה
אפשרייס שנבחרו מראש בקפידה.
אף שהתכנתים יודעים שמתחת חסר עוד הרבה, האפקט העובר
לאחרים עשוי להיות מדהים. בדרך זו הס מקבליס תחושה של
התוכנית, שאי אפשר לקבל מצפיה במסכים סטטיים, ויכולים
לראות רביס מפגמיה ואפשרויותיה החדשות. למעשה, מעצבים
גילו כי כשהס מציגים למשתמשים או למנהלים אבטיפוסים
כאלה, הס יוצרים ציפיות מוטעות - זה נראה כל-כך טוב, עד
שנראה כי הדבר האמיתי נמצא ממש מעבר לפינה. אך בדרך-כלל
יש עוד המון עבודה!
שפות לפיתוח אבטיפוסים (060ה16ש00/26-0)סק). אין קו
מפריד ברור בין שפות לבניית ייחזית- דמהיי לבין שפות תכנות
לכל דבר, המיועדות לתמיכה בתהליך פיתוח האבטיפוס (תכופות
על חשבון שיקולים המאפיינים שפות מחשב מסורתיות, כגון
מהירות הביצוע וניצול יעיל של נפחי אחסון). סביבות כגון
א9ז50811 , 816סזסקע11 או 88516 [88ו/' כוללים בוני מימשקים
המקלים מאוד על עיצוב המסכים שיראו המשתמשים והצמדת
קוד עובד לאלמנטים החזותיים. אף ששפות אלו נתפסות לעתים
כבסיט לאבטיפוסים המשתמשים להדגמה ונזרקים לפח, התברר
כי לעתים קרובות, תוכנית שנכתבה באחת משפות אלו עשויה
להתאים לשימוש הספציפי המיועד, ואין צורך לתכנת אותה
מחדש בשפת תכנות "אמיתית". כשהמעצב מחליט איזה מאמא
תכנותי להשקיע בפיתוח אבטיפוס, חשוב שיבחן שיקולים אלה
ויבחן אס להתייחס לאבטיפוס כמיועד לזריקה, או לכתוב אותו
מראש מתוך ציפיה שיוכל להוות בסיס למימוש הסופי.
סביבת העיצוב המלאה היא תערובת של כל אותן רמות אבטיפוס.
יש פרוייקטים המתאימיס לרמה אחת בלבד. יש שיוצאיס
נשכרים מתמהיל כלשהו של כל הרמות. היעד הוא להשתמש
ברמה, או ברמות, שיאפשרו את שתי האינטראקציות החשובות
ביותר - המעצב עס העיצוב והמשתמש עס המעצב.
מאמצף רב הושקע בעיצוב מערכות אבטיפוס המסוגלות להגביר
את זרימת העיצוב החוזר-על-עצמו (065180 6עו!גזסזו 01 עווםוטח)
של מעצב התוכנה. סוג דומה של האצת היצירתיות מושג בתחומי
עיצוב אחרים במה שמייקל שראג מכנה "תרבות של יצירת
אבטיפוסיסי. הוא מציין כי ארגוניס שוניס מפתחיס אבטיפוסים
ומשתמשים בהס בצורות שונות. במקריסם מסויימיס האבטיפוס
הוא סקיצה ראשונית המועברת בין אנשיס לקבלת הערות
מהירות והכנסת שינוייס. במקריס אחרים זהו עזר מכירה
המיוצר בקפידה, ומיועד להשגת אישור מנהל, לקוח או ועדה,
המחליטים על עתיד הפרוייקט. אמצעים מסויימים (כגון דגמי
החומר המשמשים בעיצוב מכוניות) מניבים אבטיפוסים
עתירי- משאבים, שבהס המראה המלוטש המוגמר מוביל לגיבוש
הערכות לגבי איכותם הסופית. אחרים, כגון דגמי קלקר, מולידים
אבטיפוסיס ראשוניים וגסים, שאיכויותיהס החזותיות והחומריות
משדרות מעמד זמני בלבד ופתיחות לשינויים.
ככל שתחום עיצוב התוכנה מתפתח, כן
גנוו מפתחים
:ות אחת של יצירת אבטיפוסים, וטביבות
יכה בהן. אנו לומדים מי מהן מתאימה ביותר
מודלים קונצפטואליים למשתמשים
מפרטים
וסוד מרכזי בשיטות רבות של הנדסת תוכנה הוא יצירת מפרטים
מופשטים. אלה מאפיינים את המערכת הרצויה ברמה גבוהה
יותר מקוד ההפעלה, ולכן קל יותר להבין, לתאר ולשנות אותם.
קיימים כמובן חילוקי דעות רביס באשר לערכם ומגבלותיהם
של מיני פורמליומים ומתודולוגיות בכתיבת מפרטים, אך לא
נתייחס אליהם כאן.
ימעשה חושבי, יולי 19% = 39
ההקבלה המתבקשת לעיצוב תוכנה היא ייהמודל הקונצפטואליי
או "וירטואליות", המציאות המדומה המסתתרת מאחורי
המימשק שהמשתמש רואה ומפעיל. אחד ההבדלים העיקריים
בין תוכנה לבין מרבית סוגי היצירים האחרים שאנשים מעצבים,
הוא החופש של המעצב ליצור עולם של אובייקטים, תכונות
ופעולות המתקיימים כולס בתוך העולם שיצר. ביטויה המיידי
ביותר של העקביות הניתנת להבנה, אך שרירותית לחלוטין,
של המציאות המדומה, מצוי במשחקי המחשב, הצוברים
פופולריות עצומה הודות ליכולתו של המשחק לשקוע ברצינות
בעולס המדומה, תוך שהוא חוקר את מרחבי החלל הענקיים,
נלחם ברשעים, מוצא את האוצרות, או מתמודד עם כל דבר
שהמציא המעצב. אבל עולם מדומה נוצר גם בכל מימשק שולחני,
גליון עבודה, או רשת מידע. כיום אנו מכירים היטב את המציאות
המדומה של מימשק המשתמש הגראפי על חלונותיו, צלמיותיו,
ספריותיו וכדומה. למרות שהם קשוריס קשר רופף עם אובייקטים
מקבילים בעולמנו הפיזי היומיומי, הם מתקיימים בעולם ייחודי
משלהם, עס חוקי פיזיקה מיוחדים ופוטנציאל להפעלה בידי
המשתמש.
הספרות העוסקת בעיצוב מימשקים משתמשת במספר מונחים
לתאור העולם הנוצר על-ידי התוכנה, כגון יימודל קונצפטואלי",
"מודל קוגניטיבי", יימודל נתונים למשתמשיי, "מודל משתמש",
"מימשק מטאפורי", ייאשליית משתמש", "וירטואליות"
וייאונטולוגיהיי. המשותף לכולס הוא ההכרה כי המעצב והמשתמש
עסוקים ביצירת עולם, ולא רק בהכנסה למחשב של דברים
שהתקיימו מחוצה לו.
בימים הראשונים של פיתוח תוכניות מחשב, לא היה העולם
המדומה אלא תוצר-לוואי של מימוש התוכנית. משתמשי אנמ),
לדוגמה, עובדים בעולם של קבצים, מחיצות וקשרים (סמליים
וישירים) משוס שאלה היו האלמנטים של מימוש המערכת
עצמה. מיפוי ישיר זה מן המערכת אל מודל המימוש פועל היטב
בסוגי יישומים מסויימים ולסוגי משתמשים מסויימים, אבל
ככלל, הדרך הטובה ביותר לחלוקת העולם עבור המחשב, אינה
זהה לדרך הטובה ביותר להבנה והפעלה של האדם.
בפיתוח 518 אסז%6 בשנות השבעיסם המוקדמות, החלו
המעצבים בעימות ישיר עס השאלה של בניית מודל קונצפטואלי
ברור ומובן. אף שה-5148 לא זכה להצלחה המסחרית של
נגזרותיו המאוחרות, הוא היה המודל המקורי לשילוב אחיד
ועקבי של המנגנוניס המוכרים לנו כיוס כחלונות, צלמים, תיבות
דו-שיח, שרטוטים, וטקסט מפורמט על המסך. חידושי המימשק
שלו היוו את הבסיס לדור שלם של מערכות, כולל המקינטוש,
חלונות של מיקרוסופט ו-1011/.
במקום להחליט קודם מה תעשה המערכת, ואחר-כך לחשוב
איך לייצר מימשקים, העסיקו המפתחים פסיכולוגים ומעצבים
20 יימעשה חושבי, יולי 1996
בבדיקת תסריטים, דגמי-דמה, אבטיפוסים
ד לראות מה עובד, וכיצד. בעשותם כן הבינו
יותר בעיצוב נכון הוא המודל הקונצפטואלי
כל דבר אחר צריך להיות כפוף לבניית מודל
משמעותי. המשתמשים יוכלו לטפל במסמכים
ות המופיעות על המסך והפעלתן. אך ברור
סמך. באותה מידה יכול המימשק להופיע
כגלגלי שיניים קטנים או קטעי טקסט, והמשתמש יכול להפעילו
בעזרת התקניס פטיים, פקודות ואפקטים חזותיים שונים
לחלוטין. התלק העיקרי בעיצוב היה יצירת עולם לכיד ועקבי,
או וירטואליות, שבבסיסו מבנה או מודל ניתן להבנה.
מתחילת התהליך,
ומבחני משתמש, כ
כי הדבר החשוב ב
של המשתמש, וכי
ברור, מובן מאליו ו
על-ידי הזזת הצלמ
שהצלמית אינה המ
הכלים לעיצוב עולמות מדומים התבססו ברוב המקרים על
מודלים מונחי-אובייקטים, שבהם מעמד האובייקטים השונים
משקף את זווית הראיה של המשתמש, ואינו נובע משיקולים
תכנוניים. למעשה, התכנות מונחה-האובייקטיס החל בשפת
ההדמייה 101.4א81, שיצאה מנקודת פתיחה של ייצוג והדמיית
אובייקטים בעולם האמיתי. בפיתוחים מאוחרים יותר, כגון
%[8[!09וַת5 וצאצאיה, הבינו המעצבים כי רביס מן האובייקטיס
שיצרו אינס משקפים קיום שמחוץ למחשב, ולעומת זאת יש
להם חיים משל עצמם בעולם המדומה שבו פועליס המשתמשים.
מן הראוי לציין כי המתודולוגיות הקיימות מדברות על עיצוב
מונחה-אובייקטים, ולא על תכנות מונחה-אובייקטים. אין זה
אומר שהשיטות היחידות לעיצוב קונצפטואלי הן מונחות-אובייקטים,
אך המשותף להן הוא העיסוק בהגדרה ובתאור של האובייקטים,
התכונות והפעולות שהמשתמש מפעיל באינטראקציה, ולא
באלגוריתמים או במצגיס המשמשים את המחשב.
שפות עיצוב
קוד לשימוש חוזר
אחד המאמצים העיקרייס בהנדסת תוכנה כיום מכוון למציאת
כלים טובים יותר לשימוש חוזר. תוכנה נהוגת-אובייקטים,
תוכנת רכיבים, ספריות מקושרות ומנגנוניס רבים נוספיס
נחקריס כדי לאפשר סידור מחדש ושימוש חוזר באלמנטים
החשובים מתוכנית אחת בתוכניות אחרות. בעולס העיצוב,
ישאילהי כזו היתה תמיד מקובלת וקלה יותר לביצוע. רעיון
למתקן כמו סרגל כלים, או סגנון אינטראקציה בבחירה מתוך
מספר אפשרויות, אפשר להעתיק מיישום אחד למשנהו ללא
קושי טכני.
חלק משמעותי בסביבת העיצוב המורחבת הוא אוסף אלמנטים
עיצוביים שנעשה בהם שימוש בעבר והם נחשביס תקניים
בתרבות התוכנה. אין צורך בניתוח מעמיק כדי לראות שכל
מימשקי המשתמש הגראפיים (801) הקיימים שאובים מאוצר
מילים וסגנון אינטראקציה בסיסיים, שה-818 היה חלוצם,
ובעקבותיו המקינטוש. למעשה, את הצלחתו הגדולה של
המקינטוש אפשר במידה רבה לייחס למאמציהם של יינביאיי
אפל הראשונים, לעודד מפתחי יישומים להשתמש במונחי עיצוב
משותפים. הס עשו זאת על-ידי פרסוס הנחיות מפורטות, אספקת
כלים לכל האלמנטים התקניים (תפריטים, תיבות דו-שיח, ניהול
חלונות וכדומה), ועבודה ישירה עם המפתחים. הם שכנעו את
המפתחים כי ירוויחו יותר מקידום הפופולריות של מצע ה"מקיי
אם יצליחו להציגו כפשוט לשימוש באמצעות אחידות המימשקים,
מאשר אס יכניסו שינויים פעוטיס (שיפורים) ייחודיים למימשק
שלהם.
תפקידן של שפות עיצוב. המקינטוש היה מצע המחשוב הפתות
הראשון שפרסס שפת עיצוב לשימוש בעיצוב אינטראקציית
תוכנה (ל-5118 היתה שפת עיצוב
מגובשת היטב, אלא שכל יישומיו
פותחו בידי אסז6א עצמה). כמה
חוקרי עיצוב עמדו על כך
שהשימוש בשפה אחידה ומובנת
מאפשר למעצב להעביר
למשתמשיס את תחושת
הפונקציונליות של התוכנית בדרך
טבעית ולא פולשנית.
כשאנשים בונים אובייקטים, הס
שואבים מרקע של שפת עיצוב
משותפת לקהילה ולתרבות שלהם.
אפילו דבר פשוט לכאורה כמו
דלת, נבנה בדרך שמשדרת
למשתמש באמצעות מוסכמות.
דלת עס לוחית שטוחה בגובה
הכתף אומרת: יידחוף אותיי'י דלת
עס ידית מעוגלת אומרת ייסובב
כאן", ודלת עם ידית אחיזה קבועה אומרת "משוך'י. אף ששדרים
אלה מתייחסים ליכולת המשתמש לבצע את הפעולות, הס
מהוויס גם מוסכמות נלמדות, כפי שמגלה כל תייר המנסה
לטפל באובייקטים יומיומייס בתרבות זרה. אנו לומדיס שפות
כאלה מתוך ההתנסות היומיומית, וכשמעצב מתעלם מהן,
התוצאה היא בלבול.
שפות עיצוב יכולות להיות טבעיות פחות או יותר, אינטואיטיביות
פחות או יותר (מובנות למשתמש על בסיס ציפיות קודמות).
כדוגמה פשוטה, זחלן הנע בכיוון אופקי יכול לשמש לשליטה
בעמעס תאורה. אם החיווט היה גורס להתחזקות האור בהווה
שמאלה ולעמעומו בהווה ימינה, היו רוב המשתמשיס בתרבות
האירופית מתבלבלים. ויש מטאפורות ומיפויים קונצפטואליים
מסויימים כגון 'ילמעלה זה יותריי החוצים את כל סוגי התופעות
ואפילו שפות ותרבויות. מעצב תוכנית אינטראקטיבית חייב
לרתוס את המשאבים הקוגניטיבייס והשפות הללו לשרות
המימשק המסויים שהוא מפתח.
בדיוק כפי שסביבת תכנות מודרנית מספקת למתכנת שפת
בסיס וספריות של אלמנטים נפוצים לתכנות, סביבת העיצוב
מאכלסת אוסף של שפות עיצוב, מהן יכול המעצב לשאוב
כשהוא יוצר דבר-מה חדש. וזאת למרות כל התביעות המשפטיות
והדאגות עקב הפרת זכויות "מראה ותחושה" ([66] 800 100%).
על המעצב להיות בקיא בכל שפות העיצוב הנפוצות ובאלמנטים
שיפגשו המשתמשים, אם כדי לנצל אותם, ואס כדי להימנע
מהם במקרה ששיקולים כלכליים ומשפטיים מחייבים זאת.
סוגות/סגנונות (05/547165ת26)). חשוב להכיר בכך שאין שפת
עיצוב הטובה ביותר לאינטראקציה
עס מחשבים, בדיוק כפי שאין
בניין הכי טוב, או ספרות הכי
טובה. כל פיסת תוכנה מייצגת
"סוגה" (6זת86), על השפה
המיוחדת לה של ציפיות ופרשנויות.
אנו מכיריס סוגות ספרותיות
(טרגדיה יוונית, רומן ויקטוריאני,
ספרות זולה), וארכיטקטוניות
(מקדש יווני, קתדרלה גותית,
מבנה משרדים פוסט-מודרני).
התפיסה מתאימה באותה מידה
לתוכנת מחשב, שיש בה גליונות
עבודה, משחקי וידאו, ומעבדי
תמלילים. מעצב בעל רקע ונסיון
בסוגות אלו יכול לנצל ביעילות
את הציפיות הנלוות להס כדי
להציב את המשתמש בחוויות
קודמות ולהתקדסם מעבר להן.
כוחן של הסוגות מובן אם ננסה לתאר גליון עבודה עם ידית
הילוכים ואפקטים קוליים של פיצוצים בכל פעס שמכניסים
נוסחה לתוך תא, או מעבד תמליליס הדורש מהמשתמש להרכיב
מילים על-ידי רדיפה אחרי האותיות על המסך.
ברור שלעולם אין לראות בסוגה את הגבול למה שאפשר לעצב.
בדיוק כפי שמשוררים (ואפילו כתבים טכניים) מכופפים באופן
יצירתי את השפה למטרות חדשות, כך המעצב היצירתי מערבב,
מעוות, ולפעמיס שובר לגמרי את מוסכמות השפה ליצירת
האפקט הרצוי. אג100, תוכנת שרטוט, מתקרבת לדוגמאות
המנוגדות שלעיל, שכן היא מביאה אלמנטים משפת העיצוב
של משחקי וידאו (כגון אפקטים קוליים מטורפים וצלמיות
מסרטים מצויירים) לתוכנית שרטוט. אבל לקהל היעד של
ילדים, זוהי תערובת מושכת למדי. למעשה, או8167 הציגה
שפה חדשה, המועתקת כיום במוצרים אחרים.
"מעשה חושב", יולי 1996 21
עיצוב שתפני
ניפוי אינטראקטיבי
כל הגישות להנדסת תוכנה מחייבות צורה -- -
יש מתודולוגיות הדורשות מבדקיס שפותחו בק
מחמירה של הרכיבים לפני ואחרי 2 -.
כמו בנושאים אחרים שנדונו כאן, לבדיקה
ורחבה יותר בתוכניות שאינן מסתפקות בחישוב תוצאה מתוך
מספר קלטים, אלא נכנסות לרצף דינמי (ובלתי-צפוי) של
אינטראקציות עם משתמשים. בתעשיית התוכנה קיימים נוהלים
תקניים לבדיקה תוך כדי שימוש מבחני אלפא, מבחני ביתא,
מעבדות שימושיות וכדומה.
סביבה לעיצוב תוכנה כוללת את כלי הבדיקה: הן הכליס
הטכניים (כגון שיטת התצפית במעבדות השימושיות), והן
הכליס החברתיים (האנשים והנוהלים הדרושים לזיהוי, גיוס
ואינטראקציה עם הנבחנים ברמות ובנקודות שונות בתהליך
העיצוב). אם נרחיק עוד יותר, הרי שתהליך האינטראקציה
אינו תואם את הכלל הקלאסי של ייכתוב ובדוק", על-פיו המעצב
מפתח תוכנית עובדת, ואחר-כך שולח אותה למשתמשים לבדיקה.
הדו-שיח עם המשתמשים יכול להתחיל כבר בסקיצה הראשונה
של הרעיון, ולהימשך דרך כל השלבים שבהם מחליטים על
הפונקציונליות ועל המימשק גם יחד. הניפוי מתחיל כבר ברעיונות
ולא בקוד. הסביבה לדו-שיח כזה מרחיקה הרבה מעבר לתחנות
העבודה והקבצים של סביבת התכנות המסורתית.
הרחבת סביבת הניפוי. יש גבול למה שאפשר ללמוד על תוכנה
מתוך העבודה במשרד התכנות או במעבדת הבדיקה. היבטים
מסויימים, כגון מהירותם ונוחות הפעלתם של מנגנוני מימשק
שונים, מאפשרים בדיקה במידה רבה של דיוק. אבל אחרים,
במרבית המקרים חשובים בהרבה, אינם מופיעים כלל אלא
כאשר המשתמש נמצא בהקשר הטבעי שבו תופעל המערכת.
מה קורה כשטלפון מצלצל באמצע פעילות במערכת! מה אם
האדם בשולחן השכן משתמש במעבד תמלילים שונה ואתה
צריך שיתוף מסמכים: מעצב שבונה מערכת הפועלת בתנאים
אידיאליים עלול להאשים את המשתמש (וליצור ביניהם ניכור)
כאשר תנאים אידיאליים אלה אינם מתקיימים במציאויות
הכאוטיות של חייו. מעצב המסוגל להבין ולצפות מראש את
המציאויות הכאוטיות, יכול ליצור רמה חדשה של שימושיות.
כדי שאנשים (מעצבים ומשתמשים כאחד) יחשבו על האינטראקציות
הללו כבר בשלב מוקדס בתהליך העיצוב, בומן שניתן בקלות
להתחשב בהן, יש חשיבות לאינטראקציה מעשית בסביבה שבה
יוצב המוצר הסופי בפועל. עיקר הצלחתה של תוכנית חפאסוו()
לניהול פיננסי אישי מיוחס למדיניות מפורשת של יילך עם
המשתמש הביתהיי, שבה עבדו המעצבים עס אנשים שרכשו
את העותקים הראשונים, כדי לראות מה באמת קורה כשהם
מנסים להתקין, להפעיל ולשלב את התוכנית בהרגלי היומיום.
יימעשה חושב", יולי 1996 12
1 התוכנה המשרדית, נעשה הטיפול בבעיה זו בשיטה
הנואת ייתישאול הקשרייי (עזוטףחו 0041אסוחסס), שבה המעצב
- להקשר בו פועל המשתמש, כדי ללמוד את האפשרויות.
סביבה לפיתות אבטיפוסים וכלי עיצוב קונצפטואלי אמורה
לחרוג מקירות משרדי בית התוכנה ולערב משתמשים בתהליך.
רגונים. בחושבנו על תוכנית במחשב אישי, אנו נוטים
לדמיין את ייהמשתמש" כאדם - מישהו יושב מול מכונה. מצד
שני, כשאנו חושבים על מערכת מסורתית על מחשב מרכפי, כגון
מערכת הזמנת טיסות, מערכת בקרת מלאי, או מערכת שכר,
אין משתמש וחד אבטיפוסי אחד, אלא משתמש ארגוני, המורכב
מהמון אנשים בעלי תפקידים ותפקודים שונים. הבחנה זו בין
תוכנה אישית ומרכזית הולכת ומיטשטשת בעידן של תוכנת
שרת-לקות מבוזרת, רשתות מידע מקושרות ותוכנות קבוצתיות.
עיצובו של שום ממוחשב, בלי קשר לפרטיו הספציפיים, משולב
בעיצוב האינטראקציות הארגוניות הכרוכות בהפעלתו.
שימוש בא
בשנים האחרונות הופיעו מספר גישות לבחינת האינטרקציה
בין עיצוב מערכת מחשב לבין עיצוב ארגוני ופעילויות ארגוניות.
נש שפע של כנסים, כתבי-עת וספרים העוסקים בעבודה שיתופית
בתמיכת מחשב (/656), תוכנה קבוצתית ומחשוב ארגוני.
ברור שמאז ימי המחשוב הראשוניס השתמשו במחשבים בקבוצות
ובארגוניס. התמורה היא בתביעה מן המעצב להתמקד בדרך
שבה ישפיע העיצוב על האנשים בקבוצות ובארגוניס אלה.
אחד האותות המענייניס הוא השינוי במינוח המשמש את אנשי
המקצוע במערכות מידע. פעם דיברו על חשיבות ייניתוח המערכות"
- גיבוש מודל המערכת הארגונית לפני עיצוב מבנה המידע
בשבילה. כיום אנו שומעים בעיתונות הניהול וטכנולוגיית המידע
יותר על ייהנדסה מחדש של תהליכים עסקיים.יי המבנים והנוהלים
העסקיים שוב אעם נתפסים כסביבה קבועה שאותה יש לנתח
ואליה יש להתאים את המערכת, אלא כשטח פתוח לשינויים
פוטנציאליים ועיצוב מחדש.
בצד תמורה זו גבר גם העניין בלקחים שניתן להפיק מלימוד
שיטתי של אופי ומבנה העבודה וליישמם בעיצוב תוכנה ומערכות.
אנתרופולוגים, אתנוגרפים, סוציולוגים, חוקרים ארגוניים
ומדענים בתחומים אחרים יצרו צוותים בין-תחומיים הניגשים
לעיצוב מערכות מזווית העבודה.
אמלוציה בו-זמנית של דפוסי עבודה, כלים ומערכות חברתיות.
ההרחבה הסופית של הדו-שיח עם המשתמשים היא שמחזור
העיצוב אינו מתחיל ונגמר במוצר. הסביבה הכוללת של שימוש
במחשבים היא תהליך אבולוציוני מתמיד שבו כלים חדשיס
מולידים דפוטים והרגלים חדשים ודרכים חדשות לעשלית
עסקים, אשר בתורם יוצרים בעיות ואפשרויות לחידושיס
טכנולוגייס. אנו נוטיס לחשוב על מעצבים ותכנתים במעבדת
הפיתוח כחלק העיקרי בסביבת העיצוב, אבל בתמונה המורחבת
האנשים במחלקת שרות לקוחות הס משתתפים מרכזיים ל י
פחות בדו-שיח. חברות רבות מתחילות כיום לשלב מקור שוב
מכריע זה באופן מכוון בתהליך העיצוב; חלקן אפילו דורשות
שמעצבי המערכת יבלו זמן ניכר באיוש דלפקי סיוע, כדי ל
את תוצאות עבודתם בשימוש בפועל.
ראות
הסביבות הארגוניות של המעצבים. רבות מפעילויות העיצוב
שפורטו לעיל מומלצות זה עשור לפחות, ובכל זאת הן רחוקות
מלהוות נוהל תקני בענף. התמונה של מעצב או צוות עיצוב
הפועלים ביחד לייצור תוכנה, לוקה בפשטנות-יתר. למעשה,
בית תוכנה מכיל חלקים רבים ומקוטעים, העוסקים בעיצוב
תוכנה, החל בשיווק וכלה בעיצוב ופיתוח מימשקים, דרך תמיכת
לקוחות, הדרכה ותעוד. התאום בין קבוצות אלה, המרוחקות
לעתים זו מזו ובעלות אינטרסים ותחומי אחריות מגווניס,
מקשה מאוד על יישוס אמיתי של הנוהלים התאורטיים השולטים
בסביבת העיצוב שלנו. במקרים רבים, האלמנטים החשובים
ביותר ביצירת סביבה פרודוקטיבית לעיצוב תוכנה הם המבנים
הארגוניים, והשינויים המתחייביס בהם כדי לתמוך בתקשורת
ובתזריס הפעילויות המהווה עיצוב תוכנה.
סיכום
הסביבה למעצב חורגת בהרבה מגבולותיה המסורתיים של
סביבת התכנות. למעשה, קוראיס רבים עשויים לקבל מן
התאוריס דלעיל את התחושה שמדובר בהרחבה חסרת גבולות
- פתיחת מעייניו של המעצב לבעיות ולשיטות רבות כל-כך, עד
שלא יוכל לעשות דבר. ברור שלא כל סביבה ולא כל פיסת
תוכנה מחייבות תשומת-לב מפורשת לכל היבטי העיצוב. פרוייקט
המיועד לניוד מימשק דואר אלקטרוני ממערכת חלונות אחת
לאחרת עשוי לחייב תשומת-לב קפדנית לשפות עיצוב, אך
מאידך ניתן לדלג על מרבית הניתות הראשוני של סביבת היישוס
ודפוסי השימוש. נסיון ליצור יישוסם מסוג חדש לחלוטין עשוי
לחייב תצפית בשטח של מה עושים האנשים וכיצד תשנה
= הטכנולוגיה החדשה את חייהם, אך אפשר שזהו יישום מן הסוג
שאינו מחייב מחקר מדוקדק בשאלת שינויי דפוסי העבודה
בקבוצה כתוצאה מן התוכנה החדשה.
נקיטת השקפה רחבה מעודדת מודעות - מודעות מצד מעצבי
התוכנה לבעיות שעליהם להביא בחשבון, ומודעות מצד אלה
היוצרים סביבות (חישוביות, פיזיות וחברתיות) עבור אותם
מעצבים, לאובייקטים ולשיטות שבהם עליהם לתמוך. כבכל
הכלים, אין כאן קסם - הסביבה אינה מייצרת את התוצאה.
אבל סביבה מקיפה שנבנתה בקפידה עשויה לתרום ליצירתיות
האנושית, שהיא תמיד לב ליבו של העיצוב.
"מעשה חושב", יולי 1996 3|
אדריכל נכבד,
אנא תכנן ובנה לי בית. אני לא ממש בטוח מה אני צריך, או תפעיל
הבית שלי צריך להיות בן שנייס עד ארבעים וחמישה חדרי שינה. א
או מחיקה פשוטה של חדרי שינה. כשתביא לי את התוכניות, אקבל
העלויות לכל תצורה, כך שאוכל לבחור מתוכן מה שיתחשק לי
₪ ָָ
ה -- . . בסופו של דבר חייב לעלות פחות מזה שאני גר בו כעת. אבל אתה חייב לתקן את כל
החסרונות הקיימיס בביתי הנוכחי (הרצפה במטבח רועדת כשאני דורך עליה ובקירות אין מספיק בידוד)
/ | .
את שיקול הדעת שלך.
תה פשוט צריך לוודא שהתוכניות יאפשרו הוספה
החלטה טופית מה אני רוצה. ותביא לי גם את פירוט
בעת התכנון זכור גם כי אני מעוניין לשמור על עלויות תחזוקה שנתיו
בחומרים יקרים יותר כמו אלומיניום, ויניל או חיפוי מחומרים
להיות מוכן לפרט את נימוקיך להחלטה). אנא הקפד על נוהלי תכנון עדכניים ושימוש בחומרים החדישים ביותר בבניית
הבית, שכן אני מעוניין שהוא ישמש מופת למימוש השיטות והתפישות המתקדמות ביותר בתחום. עס זאת, אל תשכח
שהמטבח צריך להיות מתוכנן כדי שיכיל, בין היתר, את המקרר שלי משנת 1952.
כדי לוודא שתבנה את הבית הנכון לכל משפחתי, הקפד להתקשר עם כל אחד מילדינו, וגם עס החותנים. לחותנת שלי
יהיה הרבה מאוד מה לומר על הדרך הנכונה לתכנון ביתנו, שכן היא באה להתארח אצלנו לפחות פעם בשנה. עליך לשקול
בקפידה את כל האופציות ולהגיע להחלטה הנכונה. עם זאת, אני כמובן שומר לעצמי את הזכות לדחות כל אחת מן
ההחלטות שתקבל.
ת נמוכות ככל האפשר. וזה אומר שעליך להשתמש
מורכבים (ואם תחליט לא להשתמש באלומיניום, עליך
אנא אל תטריד אותי בשלב זה בפרטיס קטנים. תפקידך הוא לפתח את התוכניות הכוללות לבית: להגיע לתמונה בגדול.
לדוגמה, אין טעס לבחור כרגע את צבע השטיח, עס זאת כדאי שתזכור שאשתי אוהבת כחול.
כרגע אין גם מקום לדאגה בעניין השגת המשאבים לבניית הבית עצמו. העדיפות הראשונה שלך היא לפתח תוכניות
מפורטות ולגבש מפרטיס. אבל ברגע שאאשר תוכניות אלו, אצפה כמובן שהבית, כולל הגג, יהיה מוכן תוך 48 שעות.
כשאתה מתכנן את הבית הזה במיוחד בשבילי, קח בחשבון שבמוקדם או במאוחר יהיה עלי למכור אותו למישהו אחר.
לכן הבית צריך לקסום למגוון רחב של קוניס פוטנציאליים. לפני סיום התוכניות דאג בבקשה להשגת קונסנזוס אוהד
לגבי הבית בקרב אוכלוסיית האזור.
אני מציע לך לגשת להציצ בבית של השכן שלי, שנבנה אשתקד. אנחנו מאוד אוהבים אותו. יש בו הרבה מן התכונות
שהיינו רוצים בביתנו החדש, ובעיקר בריכת השחיה, שאורכה 25 מטרים. לדעתי תוכל לכלול בריכה כזאת בתכנון הבית
החדש שלנו, מבלי שהדבר ישפיע על העלות הסופית.
אנא הכן סט מלא של תוכניות הגשה. את התכנון המפורט האמיתי אין צורך לעשות כרגע, כי התוכניות ישמשו לצורך
קבלת הצעות מחיר בלבד. עם ואת הריני להודיעך כי אתה תישא בתוצאות של כל גידול בעלויות הבניה כתוצאה משינויי
תכנון בהמשך.
אתה בטח נלהב מן האפשרות לעבוד על פרוייקט מרתק כל-כך: אני בטוח שההזדמנות להשתמש בטכניקות ובחומרים
החדישים ביותר, תוך מתן חרות מלאה בתכנון, נופלת לידיך רק לעתים רחוקות, אס בכלל. צור עמי קשר בהקדס האפשרי
כשהרעיונות והתוכניות יהיו גמורים.
ר
נב. אשתי אמרה לי כרגע שהיא לא מסכימה עם חלק גדול מן ההנחיות שנתתי לך במכתבי זה. ל -- -
לפתור חילוקי דעות אלה. אני ניסיתי לעשות זאת פעמים רבות בעבר ולא הצלחתי. אס אינך יכול להתמודד עס אחריות
וו, איאלץ למצוא אדריכל אחר.
רי אם זה נכון.
כב.ד. יכול לחיות שמה שאני צריך אנו בית בכלל, אלא קרונוע. אנא הודע לי בהקדם האפש + נכון
(נלקח מאתר האינטרנט /סט6צוו1קט9!/וחסס . עזפגות . או א /)
"מעשה חושב", יולי 1996 15
התקן השולט בתחוס הניהול
הוא התקן הבינלאומי לניהול
איכות, 9000 180 תקנים אלה
חשובים <ותר להצלחת הארגון
מאשר תקנים טכניים, אבל
רובם המוח של תקני 150
(ארגון התקינה הבינלאומ?)
אינס עוסקים בניהול.
0 150 מספק מסגרת
לניהול איכות בארגוני ייצור.
האתגר לארגון הוא כיצד
להשקיע בניטור האיכות בדרך
שתשפר את רווחיותו.
תקניס חדשים לניהול איכות
נחוצים גם למגזרים שאינס
עוסקים בייצור. כך למשל
שוקדות כיום האוניברסיטאות
על שיפור מעמדן התחרותי
על-ידי ניצול מערכות מידע,
אך הן זקוקות לניהול איכות
משופר. גם ענף הסיעוד
והבריאות נמצא במצב דומה.
]150( 0
מייצג את מיטב התקינה
רוי ראדא
מהו 9000 180?
0 150 החל את דרכו ב-1979, כאשר
מכון התקנים הבריטי החל לגבש תקן :
לעקרונות איכות כלליים בייצור. במרוצת
הזמן התגבש 9000 150, שפורסס בסופו
של דבר ב-1987. הוא התקן הידוע ביותר,
הנמכר ביותר ואשר אכה לאימו הנרחב
ביותר, בהשוואה לתקני 150 אחרים.
ניסוח התקן והנחותיו פונים ליצרן,
למרות זאת מיישמים את התקן למערכות
בגופיסם רבים אחרים, לא בהכרח יצרניים.
המונח "9000 150" מת ייחס למערך
תקניס שיש ביניהס קשר הדוק, הכוללים
את הפרקים 9000, 9003, 9002, 9001
ו-9008. תקנים אלה מכסים תכנון איכות,
ניהול איכות ואבטחת איכות לסוגים
שוניס של חברות ייצור. אחד התקנים
מתייחס לסיכונים, עלויות ותועלות,
אחריות ניהולית, עקרונות למערכת
איכות, וייקוביות בניה'י נוספות המסייעות
למשתמשים להתאים את תקני האיכות
למצביס אמיתייס. בהמשך המאמר
נתייחס למונח 9000 150 כמקפל בתוכו
את כל מערך התקנים הנוגעיס לאיכות.
אחת הדרכיס למידול טווח הכיסוי של
התקן היא לחשוב על התהליך התפעולי,
רשומות האיכות ובקרת האיכות של
הארגון. תהליך התפעול יוצר את המוצר
או השרות הסופי (ראו איור 1). רשומות
האיכות מנוהלות ביחס לתהליך זה,
ומערכת הבקרה מתקנת סטיות מתקני
האיכות. בקרת האיכות נתמכת בספר
נוהלים המספק הנחיות למימוש מערכת
האיכות על בסיס יומיומי. מערכת האיכות
חייבת לכלול אמצעים לזיהוי, איסוף,
מפתוח, אחסון, אחזור ותחזוקה של
רשומות איכות. על מערכת האיכות לסייע
לעובדים לעבוד היטב. וה מחייב כי
התעוד יהיה רלבנטי לתקן, וכי התנהגות
העובדים תהיה רלבנטית לתקן.
55 הו 3051 6 פוסטח₪6 9000 150
6 ןורוח 00 .5808 עס עם
.6 ו6ז1]/ , 07
מהי חשיבותו של 9000 1150
0000 מספק לארגוניס הנחיות בדבר
ניהול איכות. כמו כן, קיימים מנגנונים
שבאמצעותם יכול הארגון לקבל ייתו
תקן", המאשר שהוא פועל בהתאם
למפרטי 9000 0 ארגון המחזיק באישור
כוה משפר את יכולתו למכור את מוצרו
או שרותיו ללקוח. משמעות האישור
היא שהמוצר או השרות הס תוצר של
תהליך שאיכותו נבדקת באופן רצוף.
האיחוד האירופי קבע כי ייאסר יבוא
מוצרים מסויימים לאירופה אלא אם
הארגון המייצא עומד בתקני 9000 1180
גופיס, כגון הצבא, אשר באופן מסורתי
הנהיגו בדיקות איכות קפדניות ויקרות
מאוד אצל ספקיהם, יכולים מעתה
להסתפק בדרישה כי הספקים יציגו
אישור עמידה בתקן 9000 150.
החשיבות שבניהול איכות ובאחוקת
רשתות מידע מקיפות להשגת ניהול כזה
בארגונים בריאים, היא המעניקה לתקנים
מסוג 9000 150 את חשיבותם. ההנעה
העיקרית להשקעה בניהול איכות צריכה
להיות האמונה כי ניהול כזה חשוב
לתפעול שוטף אפקטיבי ויעיל של הארגון.
איור 1. הריבוע שבמרכז מייצג את התהליך
הבסיסי בארגון. רשומות האיכות שמימין
חייבות לשקף כל שלב בתהליך הבסיסי
בקרת האיכות שמשמאל מתייחסת לרשומות
האיכות, ביחס לתהליך השוטף בחברה.
תהליך
|
עיצוב
|
2
|
הפצה
בשנות השישים הלים סם וולטון אימפריה
של חנויות 13א-41/ במבנה ארגונל
שטוח, אבל עס רשתות מידע מקיפות.
כל העסקאות שעשו הלקוחות בחנויות
זכו לניטור קפדני ביותר, כדי לעמוד על
הצלחת החנות בהשבעת רצון הלקוח.
מתוך השאיפה לצמצום עלויות והצעת
יותר מוצריס קמעוניים ליותר לקוחות,
יצר וולטון ארגון של ניהול איכות.
אוניברסיטאות רבות נמצאות כיוס תחת
לח להשתנות, כפי שחנויות הכל-בו
הגדולות בארהייב נאלצו להשתנות באמצע
המאה הנוכחית. האוניברסיטה חייבת
לשפר את האיכויות לסטודנטים תחת
אילוצים רביס. מספר הנרשמים גדל
בגלל גודל השנתונים (מזססט /585).
השפל הכלכלי העולמי מחייב צמצום
עלויות. האוניברסיטה שואפת לשפר את
האיכות של כל שעת לימודיס לסטודנט,
להגדיל את מספר שעות הלימוד של כל
סטודנט, ולהפחית את העלויות
לאוניברסיטה ולסטודנט. טכנולוגיה
עשויה לסייע לאוניברסיטה בניהול
האיכות ולספק גישה מורחבת לסטודנטים.
אפשר להכליל משימה זו כך שתתאים
לארגונים רבים אחרים השואפים לשפר
איכות, להרחיב את בסיס הלקוחות
ולהפחית עלויות (ראו איור 2). אחת
הגישות להשגת יעדים אלה היא ניהול
איכות. ניהול כזה נשען על תקנים
המונהגים בארגון.
בדיקות עמידה
ארגון התקן העולמי אינו מבצע בעצמו
בדיקות עמידה בתקן 9000 150. עמידה
זו ניתנת לבדיקה:
₪ בידי הארגון הטוען לעמידה בתקן
ומעוניין לקבל הסמכה (אישור צד
א).
₪ בידי הארגון הרוכש מוצר או שרות
מן החברה הטוענת לעמידה בתקן
0 1500 (אישור צד בי).
₪ בידי גוף המתמחה במתן הסמכות
מסוג זה, שאיננו צד א' או צד ב
(אישור צד ג').
קיימים כללים בדבר ביצוע תהליך
הסמכה כזה, וגופיס המבצעיס הסמכות
לגופיס אחרים ומאשרים כי הס פועלים
בהתאם לתקן. בבריטניה ובאוסטרליה
"מעשה חושב", יולי 19% 27
איור 2. הטור הימני מפרט מדדי ביצועים.
הטור השמאלי מציג את הכיוון הרצוי לשינוי
בערכי מדדים אלה: חצ כלפי מעלה פירושו
ייהגדלה" וחץ כלפי מטה פירושו ייהקטנה".
משימת הארגון
כיוון השינוי
כמות לקוחות
איכות הלקותח
עלות ללקוח
מתקיימות ביקורות צד ג' אחת לשלוש
שנים, וחמש ביקורות-זוטא בתוך כל
תקופה של שלוש שנים.
כדי לזכות בהסמכה על החברה להוכיח
כי התעוד שלה עומד בתקן האיכות וכי
עובדיה פועלים על-פי התעוד (ראו איור
3). העובדיס חייבים לנהל תעוד מלא
של פעילויותיהם, בדרך המאפשרת
אבטחת איכות. הארגון חייב לפקח על
התעוד ולקבל החלטות שכר ועונש על
סמך התעוד. אס העובדים מייצרים
בהתאם ליעדי האיכות של הארגון, יש
לתגמלס בהתאם.
חברת 50836 פרסמה לאחרונה כי תוכנת
המולטימדיה שלה היא הראשונה העומדת
בתקן 9000 150, ובכך הפכה לספק
התוכנה העצמאי הראשון בארהייב שבידו
הסמכה. מפעלי ₪5 בארה"ב שוקדים
עתה, כל אחד בנפרד, על קבלת הסמכה
כזו. בארהייב זכו כבר כ-6,000 מפעליס
באישור עמידה בתקן 9000 150. חברת
המידע פטטוצזט5 חסוזגווחס]ח] פטפסונ)
מתמחה במכירות מידע על התקן. כך
למשל היא מוכרת כותר תקליטור בשם
סזטצותט 9000 150 (מהדורת
צפון-אמריקה), המכיל בין היתר רשימה
של כל החברות המוסמכות לתקן
בצפון-אמריקה. ברחבי העולם יש כיוס
כ-95,000 גופיס בעלי הסמכה.
פיתוח התקן
אף שהמונח ייתקן" משמש לעתים קרובות
8[ "מעשה חושב", יולי 19%
לתאור המוצרים של גופים העוסקים
בתקינה, פרושו המסורתי יותר הוא
פשוט מפרט, המוכר בתוך הארגון. המוצר
או התהליך נבחניס על-פי התאמתם
למפרט, כדי לקבוע אם הס עומדים
בתקן. ארגון כזה יכול להיות קבוצה של
0 אנשים, תעשיה של מיליון איש, או
עולם של מיליארדיס. התקנים החשובים
ביותר לכל ארגון שהוא הס אלה שהוא
מפתח בעצמו כדי לעמוד בתקן החיצוני.
0 150 מהווה למעשה מטא-תקן. כל
גוף המעוניין שאיכות תהליכיו ומוצריו
תהיה מוכרת, יוצר ואוכף את התקן
ברמה הפנימית. הדרך שבה פותח תקן-העל
הבינלאומי דומה בעקרון לדרך שבה
מפתחים הגופים השוניס את מערך
התקינה הפנימית שלהם.
אוניברסיטאות פועלות בדרך-כלל לפי
תקני האיכות שפותחו בידי פרופסורים
ואושרו בידי קבוצות פרופסורים, עד כה
לא שאפו להסמכה רשמית לתקן 150
0 עם זאת אפשר להשוות את יעדיהן
לאלה של גופים יצרניים הפועליס לקבלת
הסמכה כוו.
אוניברסיטה יכולה להקים כוח משימה
שמיוצגים בו אנשיס בעלי-השפעה. לאחר
שכוח המשימה משלים את עבודתו,
נקרא המנגנון הקבוע של האוניברסיטה
לאישור או תיקון המלצות כוח המשימה.
מימוש ההמלצות המאושרות מחייב את
תמיכתס של קבוצות קיימות, ואולי אף
קבוצות חדשות שיוקמו לשם כך בתוך
הארגון.
פיתוח תקן האיכות בתוך האוניברסיטה
מקביל לפיתוח 9000 150 עצמו. קבוצת
של אנשי עסקים וממשל באנגליה, שעסקה
בשאלות של ניהול איכות, התארגנה
כאגודה במסגרת מכון התקינה הבריטי
(851), לצורך פיתוח מפרט. קבוצות
אחרות ב-85%1 דנו במפרט ובסופו של
דבר אישרו אותו. פרי העבודה ב-851
כבר שיקף את המגמה להחלת התקן על
מדינה שלמה. המאמ המוצלח לשכנוע
העולס, באמצעות 150, בדבר חשיבותו
של התקן, ייצג רמה נוספת בתהליך
דומה לוה שהתחולל בתוך 851.
מימוש התקן נתמך בידי מספר גופים
אחרים. האגודה האמריקנית לבקרת
איכות (ס] 500101 4608 6מוך
[190מ60 צ1ו2091)) היא הגוף המוביל
לשיפור איכות בארהיב, ולה יותר
מ-130,000 חברים. האגודה מסייעת
לחבריה להבין את 9000 150 וליישמו.
חברות רבות מוכרות שרותים ומוצריס
המסייעיס לחברות אחרות ביישוס התקן.
איור 3. הטוריס בטבלה או מצייניס את איכות התעוד והשורות את התנהגות האנשיס
ביחס לתעוד.
התנהגות
ביחס
לתעוד
רע
מיפוי מטסמנים
!3 כיהס 0 /
התעוד עומד בתקן,
טוב והאנשים פועליט
בהתאס לתעוד
התעוד עומד בתקן
אך האנשים לא
0004 | > פועלים על פיו
והתנהגות
התעוד אינו עומד בתקן,
אך והאנשים פועלים
בהתאס לתעוד
התעוד אינו עומד בתקן
או חסר, והאנשים אינס
בך למשל מוכרת חברת טוּ8ס.0'1 תבניות
הגדרה מוכנות (18168קוח6)) לשימוש
במעבדי התמלילים 8צוס6מ1\ 10 6זסשצ
ו-0061166זס/\, שחברות אחרות יכולות
לנצל כדי לנהל רשומות ותעוד החיוניים
להשגת ההסמכה.
גופים שאינם יצרנים
הגנת הסביבה היא נושא פוליטי חשוב
ברבע המאה האחרון. ועידת ריו לסביבה,
שהתקיימה ב-1992, דרבנה פיתוח תקנים
חדשים המרחיביס את טווח הכיסוי של
0 150 לשמירה על איכות הסביבה.
התפתחויות חדשות אלה הניבו את תקן
0 150, העתיד להתפרסם השנה
ואשר יפרט דרישות לניהול איכות
הסביבה. תקני 14000 150 יכללו מפרטים
למימוש מערכות ניהול איכות סביבה,
ביקורות סביבתיות, והערכת ביצועים
סביבתיים. עקרונות התקן יהיו במידה
רבה והיס לאלה של 9000 180, אך
יישומס שונה.
המגמה בתחוס ההשכלה הגבוהה יכולה
לשמש להדגמת הצורך בתקני ניהול
איכות נוספים. גופים פרטיים חדשים
נכנטיסם לשוק ההשכלה הגבוהה. גופים
פרטייכ) אלה סבוריס שביכולתס להתחרות
בשווקים שנשלטו בעבר בידי
אוניברסייטאות במימון ממשלתי, משום
שהס מנצליס את אוטוסטרדת המידע
ומפעילים ניהול איכות. אחד המחסומים
להצלחתם של מוסדות השכלה גבוהה
חדשים אלה, הוא תהליך ההסמכה
המסורתי, המוטה לטובת האוניברסיטאות
הקיימות. תואר אוניברסיטאי מתקבל
באישור אגודות של פרופסורים
מאוניברסיטאות דומות. אם חברה פרטית
חדשה מעוניינת להציע השכלה
אוניברסיטאית, כיצד תשיג הסמכה
ממתחריה המסורתיים! או שמא יבחרו
מוסדות השכלה חדשיס אלה לתמוך
בפיתוח תקנים בינלאומיים חדשיס
להשכלה איכותית, ברוח 9000 150?
פ בענף שרותי הבריאות גברה חשיבותם
"ל תסני ניהול איכות. הגידול האימתני
בעלויות הבריאות נשלט באמצעות תקני
שרות איכותי המבוקרים בידי רשתות
מידע מקיפות. אחד היסודות בגישה זו
הוא הגדרת קטגוריות של מחלות וקביעת
החזרים כספיים לטיפול בחולים
בקטגוריות חולי מסויימות. באירופה
פועלים גופי תקינה פעילים ביותר ליישום
טכנולוגיית מידע בשרותי הבריאות. הם
מפתחים תקנים רבים לניהול מידע
בריאותי, כולל מודלים לניהול איכות
בתשתית המידע של ענף שרותי הבריאות.
אף ש-9000 150 עצמו מתעדכן באופן
שוטף, מופיעים במקביל תקנים חדשים
הקרובים אליו ברוחס. מאמר זה טוען
כי יש חשיבות לתקנים אלו, וכי עלינו
להעניק תמיכה להמשך פיתוחס בתחומי
יישוס חשובים.
תודות
תודה מיוחדת על הביקורת הבונה
שקיבלתי מ-טוסס]/ הזג[ ומ-60%] תבחם.
3 ץ0א הוא פרופסור להנדסת תוכנה
(ז0]6550זק ווק אַתו06)
באוניברסיטה של מדינת וושינגטון.
טננולוגיות מ'דע וא'נטרנט
בתוך הארגון ומחוצה לו
פיליפ שיימן, אסטרטגיה, שינוי ארגוני וניחול מידע
הגישה לשימוש אפקטיבי ולשילוב טכנולוגיית מידע ותקש
מתייחסת למספר מגמות בסביבת פעילותו של הארגון:
סביבת הפעילות של הארגון מתאפיינ
ורת בארגון,
ת בגלובליזציה וברמה גבוהה של אי
ודאות.
ענף המחשוב נמצא בתהליך מתמיד של אבולוציה ממחשוב מרוכז
(סחה-1ה131/) לרשתות של רשתות מחשבים (85ז60/0אן 0
השימוש באינטרנט מתרחב בהתמדה ומיושם אף בפעילות כלכלית. אינטרנט
מוגדרת כ''תעשייה של 0 ביליון דולר', כיוון שלשימוש בה יש אמנם, מחד,
יתרונות כלכליים רבים (הקטנת עלותן של עסקאות, גישה נוחה למאגרי
מידע, שימוש בתצורות מתקדמות של מידע, כמו היפרטקסט ומולטימדיה,
פוטנציאל לשיווק מוצרים באמצעות שרתים, פעילות בקבוצות עבודת
וכדומה), אך חסרונותיה, מאידך, מסכלים על פי רוב את האפשרות לניצול
הפוטנציאל הכלכלי בשל תחושת אנרכיה, פעילות של עברייני תוכנה
(1186%009) ברשת, וניצול לרעה של משאבי הארגון עקב השימוש הנפוץ
באינטרנט לצרכי בידור ולצרכים פרטיים.
בדומה לאינטרנט, "'קובצה' (86צוקטסי2)) היא אחת ממילות המפתח
האופנתיות בשנות התשעים. הקובצה היא כלי תוכנה רב-עוצמה שיש
ליישמו בארגון בתשומת לב ובזהירות.
במקביל למגמות אלה מתרחב השימוש בציוד תקשורת נייד, כמו מחשבים
נישאים, המחוברים למכשירי טלפון סלולאריים.
הגישה לשילוב טכנולוגיית המידע בארגון מתייחסת לארגון כאל רשת
ומתמקדת בכל עסקה שנעשית בארגון, ברמת אי הוודאות שבכל עסקה,
בטיב היחסים שבין הצדדים בעסקה (היררכיה, שוק וצוות) ובעלות האנושית
והטכנית של העסקה. כלי התקשורת בארגון, על פי גישה זו, תלויים במבנה
הארגוני, ושונים בכל ארגון: מ-₪01 ועד קובצה, מדואר אלקטרוני ועד -1א
06
על פי גישה זו יש ליצור בארגון מרכז מידע ומסד ידע לשימוש פנימי
(אינטראנט) וחיצוני בהסתמך על תפישות טכנולוגיית המידע, כפי שהן
מיושמות באינטרנט: תפישות כשרתי 60), היפרטקסט, קבוצות עבודה
וכדומה.
הצגת גישה זו כוללת מגוון דוגמאות מעשיות לאסטרטגיה, שבאמצעותה
גיתן לכונן ארגון בינלאומי באמצעות רשת אינטרנט ורשת וירטואלית
פרטיית, התומכת במיזמים משותפים של הארגון וביחסיו עם שותפים,
עובדים מרוחקים, ספקים, מפיצים, ובמידה מסויימת מסוגלת אף לתמוך
במגעי הארגון עם קהל לקוחות?ו.
מבוא
הארגוניסם והחברות המסחריות פועלים
כיום בכפר גלובלי ומשווקים את
מוצריהס בכל רחבי העולסם באמצעות
רשתות הפצה, חברות בנות, במיזמים
בין-לאומיים משותפים וכדומה. פעילותו
של הארגון במציאות התחרותית החדשה
היא פעילות מורכבת, ולא פעס היא
כרוכה בניגוד אינטרסים. דוגמה למגמה
זו ניתן למצוא בפעילותה של מחלקת
מחקר ופיתוח בארגון מקומי, המפתחת
מוצר חדש בשיתוף עם חברה אמריקנית
ומוצר אחר בשיתוף עם חברה מתחרה
מאירופה. ייצורס של המוצרים עשוי
להתבצע בדרוס מזרח אסיה בעוד שבעת
שיווקם הס מתחרים על ליבו של הצרכן
האוסטרלי.
במציאות שכזו יש להגדיר מחדש מהו
ארגון, ולהתייחס למגמות הכלכליות
החדשות (גלובליזציה, שיתוף פעולה
אסטרטגי ועוד), וכן להגדיר ביעילות
את מקומן של טכנולוגיית המידע (1)
ורשת אינטרנט ואת דרכי השתלבותן
בארגון ומחוצה לו.
מגמות
בדיוננו על שילוב טכנולוגיית המידע
בארגון ועל היבטיו העסקיים של שילוב
זה עלינו להתייחס למספר מגמות
חשובות בסביבת פעילותו של הארגון
כיום.
אי ודאות
סביבת פעילותו של הארגון מתאפיינת
כיום בגלובליוציה וברמה גבוהה של
אי-ודאות.
ניתן להבחין בשני סוגיס של אי-ודאות:
אי ודאות פנימית ואי ודאות התנהגותית.
אי ודאות פנימית במהלך ביצוע עסקה
נובעת מקשייס בהערכת מחירו של מוצר
או שירות, ממורכבותו של המוצר,
מליקויים בתקשורת בין הצדדיס
בעסקה וממורכבותה של העסקה (איפה,
כיצד ומתי מתבצעת העסקה).
אי ודאות התנהגותית של כל צד תלוייה
"מעשה חושב", יולי 1996 1 5
במספר גורמים: מי הוא הצד השני
לעסקה, האס לשני הצדדיס מטרות
משותפות או מנוגדות ומה היא רמת
המוטיבציה של כל צד מהצדדים לביצוע
העסקה.
הצדדיס בעסקה זקוקים למידע רב
יותר, כדי להשלים את ביצוע העסקה,
ככל שרמת אי-הוודאות משני הסוגים
גדולה יותר.
אבולוציית המחשוב
על פי דבריה של ורי ט. קואטס, מנהלת
בכירה בלשכה לאומדן טכנולוגי של
הקונגרס האמריקני, היו ארבעה שלבים
בקליטתס של המחשביס האלקטרוניים
בשירות ארגונים גדוליס: ראשית, נקלטו
בארגוניס מחשבי 6וח8ז!חו3]א גדוליס
ופעולת המחשוב בארגון התבססה על
תהליכים ריכוזיים סביב המחשב הגדול.
קליטת המחשבים האישיים בארגונים,
בשלב השני, הביאה לביזורס של תהליכי
עיבוד המידע בארגון. בשלב השלישי,
הותקנו בארגונים רשתות תקשוב
שקישרו בין המחשבים הזעירים. כיוס
אנו עדיס לשלב הרביעי בהטמעת
המחשוב בפעולת הארגון והוא מתאפיין
בהקמת רשתות של רשתות מחהשבים.
ראוי לציין את התמורות המהירות
בהתפתחות ציוד-התקשורת (א80!,
1א1א וכדומה) ואת הגידול המתמיד
ברוחב הפס, המסייעים ליישום תהליכים
אלה.
עם ואת, כשמנהלי מחלקות
מערכות-מידע מיישמים את התהליכים
הללו בארגוניהם, לא מתבצע כל שינוי
ארגוני במקביל, כיוון שבדרך-כלל הם
נצמדים לניתוח המקובל של זרימת
הנתוניס או לניתוח המבוסס על תהליכי
קבלת החלטות, שאינסם משקפים את
הזרימה האמיתית של מידע בארגון
הגידול בשימוש באינטרנט בעולם
ובתוך הארגונים
משערים שישנם כיום בין 20 ל-50 מיליון
משתמשי אינטרנט וראוי, על כן, לקבל
את דבריו של ברט רוברטס, יוייר 1.6.1א,
שאמר: "חישבו על כך. יש בידיכם גישה
2 "מעשה חושב", יולי 1996
למיליוני לקוחות. מוצרים ושירותיס
יכולים להימכר 24 שעות ביממה. כיוון
שביצוע העסקאות אלקטרוני, יחש
עלות-תועלת של מערכות השיווק
וההפצה משתפר לאין ערוך".
מעבר לכך, "אינטרנט היא חממה
למודלים ורעיונות עסקייםס. הרשת
מספקת הזדמנויות נפלאות לביטוי
יצירתיות של יזמיס".
הערה: יש צורך לחקור את יחסי הגומלין
בין אינטרנט לבין תעשיית שירותי
המידע המקוונים, שהיקפם, כיום, יותר
מביליון דולר בשנה, והם נשלטיס בידי
רשתות כמו אמריקה-און-ליין,
קומפיוסרב ופרודיגיי וגם ... +/050ז0ו1/.
על אף נתוניס מרשימים אלה, אינטרנט
היא עדיין תעשיה של 0 ביליון דולר
עבור מרבית החברות והארגוניס בעולס.
מתוך 30 מיליון המשתמשים המשוערים
של אינטרנט רק כ-10% יכולים להיחשב
לקוחות פוטנציאליים למוצרים
ושירותים. 26-27 מיליון המשתמשים
האחרים באינטרנט הינס משתמשים
מוסדיים מחברות וארגונים, מוסדות
השכלה וממשלות (נתון מלפני שנה).
מצד שני, לשני שליש מסך החברות
הגדולות בארה"ב יש אינטראנט, או
שהן חושבות על התקנת יחידה כזאת.
אנליסטים בסקטור התעשייתי מאמינים,
שמספר שרתי טסו פנימיים יגדל פי 10
ביחס למספר אותם שרתים כשהם
חיצוניים. חברת המחקר זונה העריכה
שהביקוש לשרתי האינטרנט, או
המחשביס המשמשים להריץ רשתות
כאלה, עתיד להגיע עד שנת 1999 ל-13
ביליון דולר, לעומת תחזית השקעות
בשרתים לאותה תקופה, העומדת על 2
ביליון דולר בלבד. כפי שנראה במאמר
שלהלן, שרתי אינטראנט פותרים בעיות
בסיסיות עבור מנהלי מערכות מידע
בתאגידים: הס מאפשרים חילופי מידע
חופשייס בין המשתמשים ברשת ללא
כל התייחסות אס במחשבים משתמשים
ב-186101050/, ב-20 או בתחנת עבודה.
נראה, שאלו שמשכילים להשתמש
באינטרנט למטרות רווח מוכרים עדיין
;ותר אריזה מאשר תוכן. בשנה האחרונה
הושקע ברחבי העולס הון סיכון בכל
דבר הנושא את התווית "אינטרנטיי,
והעסקיס המשגשגיס בתחום זה
עוסקים בעיקר בייעוץ לאלו הסבורים
שביכולתס להצליח בשיווק מקוון של
מוצרים. עס זאת, לא מעט יומים של
מערכי מכירות מקוונים שהופעלו
באחרונה נחלו אכזבה: "כיום וה כמו
ספריה ענקית בלי כרטסת. הלקוחות
בוחנים את הסחורה ועוזבים בלי
לקנות", אומר אחד מספקי הגישה
לאינטרנט. "אין דבר שהלקוחות
מעונייניס לשלם עבורו. אני מניח שזה
חלק מהתרבות", אומר יזס מאוכזב של
ספריה מקוונת.
הייעתידן", פול ספו, חוזה את ההתמרה
של ה-ס6ש במהלך 12 החודשים
הקרובים: "ה-60שש כפי שהוא מוכר לנו
כיום הינו מת. הוא מת משני סיבות:
הוא הולך לעבור מוטציה לדבר אחר,
שכלל לא מוכר, במהירות רבה, תוך 12
חודשיס. שנית, הוא מת בגלל שהוא
מכיל מידע מת... כמובן ישנס קשרים
אולם אותם קשרים מובילים למידע
מת נוסף. זהו מאוזוליאוס ענק של מידע,
אולם עס דברים כמו 18/8 אתה מקבל
אנימציה. ואו, האינפורמציה הינה חיה".
מספר חוקריס העירו ה מכבר שנדיר
למצוא תגובה אנושית לטכנולוגיה
התואמת את ציפיותיהם של
הטכנולוגים, וההצלחה המסחרית
מתעכבת, בדרך כלל, כעשור או שניים
לאחר פיתוח טכנולוגיה חדשה.
מכשול נוסף הוא הקושי לביצוען של
עסקאות מסחריות מושלמות באינטרנט.
מערכות החיוב עבור הרכישות המקוונות
עדיין אינן בטוחות לחלוטין. מספר
חברות (נטסקייפ, דיגיקש,
מיקרוסופט-ויזה ועוד) מפרסמות ידיעות
על שימוש בשרתים בטוחים, אבל גם
מערכות אלה עדיין בחיתוליהן.
בימיה הראשונים שירתה אינטרנט את
צרכי המחקר במוסדות השכלה שוניס
ושִימשה כאמצעי לחילוף נוח של מידע
בין חוקרים. בעת יצירתה של הרשת
הוקדשה מעט מאוד מחשבה לפתרונן
של בעיות הנוצרות כיוס, באמניס בהם
משתמשים אנונימיים, הנחבאים בסבך
קורים מתוקשב, מסוגלים לצותת
לסודות או לגנוב באמצעיס אלקטרוניים.
סגנון הפעילות החדש עשוי לגרום
לארגוניס רביסם לשפר את מערכות
המיגון ברשתות המחשבים, אך עס זאת
עלול לפגוע בנוחיות השימוש ברשת,
ייהיהאקריס' (עברייני התקשוב -
) מנתציס את בסיס האמון
שעליו מושתתת פעולתה של הרשת",
אומר מרקוס ראנום, חוקר בכיר בחברת
טראסטד אינפורמיישן סיסטמס
לאבטחת מחשבים.
לפני כשנה נלכד עבריין המחשבים קווין
מיטניק והפרטיס אודות מעלליו גורמיס
לרביסם לחשוב פעמיים לפני שהם
בוחרים לעשות עסקים באמצעות
אינטרנט. בין היתר, מיטניק גנב קבצי
מחשב מחברת מוטורולה, מחברת אפל
ומחברות נוספות, והעתיק 20,000
מספרי אשראי מחשבונותיהס של
משתמשיסם ברשת התקשוב המסחרית
נטקוס. כותב שורות אלה נאלצ לרענן
(בשיחת טלפון) את סיסמת המשתמש
שלו ברשת המסחרית [!6א 1116 , לאחר
שמיטניק חדר לחשבונות משתמשי
אותה רשת, לפני שנתפס. דרך הפעולה
של מיטניק איפשרה לו, במקרים רבים,
לפצח בקלות את מערכות המיגון
המקובלות ברשת, מערכות המכונות
"חומות אשיי,
לפי רפ''ק ליטוין ממשטרת ישראל, ישנה
לליה של כ-40 אחוזים במספר עבירות
המחשב המבוצעות בישראל ומגמת
הגידול רק נמשכת.
יאפ אין די בכך, גיין ספפורד מומחה
לאבטחת מידע ממוחשב באוניברסיטת
פורוד אומר שתוכנות חדשות מאפשרות
למשתמשים לא מיומניס לחדור
למחשבים.
קובצה
קובצה - כמו אינטרנט - היא אחת
ממילות המפתח האופנתיות בשנות
התשעים. הקובצה היא אוסף של כלי
תוכנה רבי עוצמה לתמיכה בעבודת
צוות ולעיצוב מחדש של ארגונים, שיש
ליישמס בזהירות ולנתח בתשומת-לב
רבה את התהליכים וההסדרים
הארגוניים לפני הטמעתם בארגון.
לדוגמה, חברת בואינג מצאה במבחנים
מחמירים, שערכה בשנת 1991, ששימוש
בכלי קובצה לתמיכה בישיבות ניהול
חוסך כ-90% ממשך הזמן שיש להקדיש
למיזמים מסויימים, אך למרות
המימצאים, ענק התעופה אינו עושה,
כיום, כל שימוש בכלים אלה. בהמשך
ניווכח בסיבה לכך ונראה באלו נסיבות
כדאי להשתמש בכלי הקובצה או בכלים
של אינטרנט ( 80/6 וכ סז ).
השימוש בציוד נייד לתקשורת
בשנים האחרונות ניכר גידול רב בשימוש
בתקשורת ניידת (מכשירי טלפון
סלולאריים, מחשבים נישאים
המחובריס למכשירי טלפון סלולאריים
וכדומה), ולמשתמשים בציוד התקשורת
הנייד הותווה אף כינוי מיוחד ואס
(1016 ווק כ) ע11ה816ס1סת 66
5 ראוי לתת את הדעת
לדבריו של תומס ו. מלון, פרופסור
למערכות מידע במכון .1.7 א
במסציוסטס, המזהיר מפני האפשרות
שהנירוונה הטכנולוגית, בה ניתן לעבוד
בכל מקום ובכל זמן, תהפוך לגהינום
אישי של עבודה בלתי פוסקת.
ניתוח עסקאות המתבצעות באמצעות
ציוד התקשורת הנייד ובחינת צרכי
המשתמשים בציוד זה יסייעו לתמיכה
בעבודה מרחוק וביצירת ארגוניס
וחברות "וירטואלייס".
מסקנות
מעבר לכל הקשיים, שהוזכרו לעיל,
ומתוך הכרה בפוטנציאל העצום של
טכנולוגיית המידע ושל אינטרנט, הרעיון
של מחבר המאמר הוא פשוט: שימוש
בטכנולוגיית המידע ובאינטרנט,
בתפישות וביישומיס שלהם, בתוך
הארגון ומחוצה לו כדי לתמוך בעיצוב
מחדש של הארגון ויצירתו של הארגון
הלומד.
בהמשך, נדון בהגדרה מחודשת של
הארגון בתוך הסביבה בה הוא פועל,
בשימוש בתפישות טכנולוגיית המידע
ואינטרנט בתוך הארגון ומחוצה לו
ובניתוח השפעתן של תפישות אלה על
המבנה הארגוני של הארגון.
הארגון
להלן תמצית של מתודולוגיית ה-5!אד
(05ת510ץ5 :8 878615]/ , פותהטד) שפותחה
על ידי פרופי צייבורה ממכון תזאוס
והוצגה על ידי בכנסים קודמים בארץ.
למרות הגידול במספרס של מועסקים
עצמאיים, פרטיים, חלקיים וזמניים
במשק, ולמרות השפעת מגמות כמו
גלובליזציה, עבודה מרחוק, הסתייעות
בקבלני משנה (פחוסזטספוטכ)), טשטוש
גבולות בין חברות וכדומה, רבים
מחציקיס עדיין בהשקפה הקונבנציונלית
אודות הארגון, ובמקרה הטוב נוטיס
להגדיר את הארגון כסוג מסויים של
רשת, אותה מתארים בדרך כלל
כהיררכיה מצומצמת, ברמת דיוק שאין
בה די.
הגדרת הארגון
מתודולוגיית ה-15אך מגדירה את הארגון
שי
"מעשה חושב", יולי 1996 3
כרשת מסועפת של חוזים המגדירים
עסקאות בין חברי הארגון, כאשר
למשתתפים יש מטרות החופפות באופן
חלקי בלבד. עסקאות הנעשות בין
הארגון לבין ארגוניס אחריס מטשטשות
את הגבולות בין הארגוניס. את היחסים
בין המשתתפים בעסקאות ניתן להגדיר
באמצעות שלושה דגמים: שוק, היררכיה
וצוות. נראה שדגס ההיררכיה הוא היחיד
שתואם את תמונת הפירמידה
המסורתית, בעוד שארגון אמיתי מורכב,
בדרך-כלל, מתערובת של דגם זה, עס
דגס השוק ודגם הצוות.
מעניין להקביל בין האבולוציה של
המחשוב (ממחשבי מיינפריים לרשתות
של רשתות מחשבים) ובין האבולוציה
של הארגון מפירמידה טהורה לתערובת
של היררכיה, שוק וצוות.
עסקה - תהליך
א. הגדרה:
בעסקה מועבר שירות או מוצר בין
יחידים, מחלקות או ארגונים. בכל עסקה
ישנו גורם אנושי חברתי והיא מהווה
חלק במערכת יחסיס חברתית בין
הצדדיס בעסקה. מתודולוגיית ה-5!אד
אינה מקבלת את טענתם של הגורסים
שייתכן קיומן של עסקאות ניטרליות
בין בדדיס.
הערה: השימוש במילה
עסקה (מסַס5מ3ט) הועדף כאן על פני
השימוש במילה תהליך כיוון שהמאמר
מבוסס על מתודולוגיית עלות-עסקה
ועל מתודולוגיית ה-ואד.
ב. תיאור:
ניתן לראות עסקה כחבילה או כמנה
של פריטים:
₪ האובייקט (שירות או מוצר) שמועבר
בעסקה;
₪ טיב ההסכס שבאמצעותו מוסדרת
העסקה (הסכם מובנה, הסכם מובנה
למחצה או הסכם בלתי מובנה);
₪ המבנה הארגוני (צוות, שוק ומערכת
היררכית של יחסים) שבאמצעותו
ההסכם מושלם ויוצא אל הפועל,
ושקובע אף את התנאים לשינוי
4 "מעשה חושביי, יולי 1996
ההסכם בעתיד ולחידושו;
₪ תשתית המידע (מערכות מידע, רשת
תקשורת);
₪ הצדדים המעורבים בעסקה,
מטרותיהם וכוונותיהם בעת יצירת
העסקה (אי ודאות התנהגותית);
₪ מורכבותו של המוצר או השירות
(אי ודאות פנימית);
₪ ההקשר הרחב שבמסגרתו מתרחשת
העסקה. (מספר המשתתפים
הנוטליס חלק בעסקה; מדיניותם
של גורמיס מסדירים בסביבה
העסקית, תקנות ונורמות; רמת
הטכנולוגיה).
דגמים של שוק, היררכיה וצוות
א. שוק - היד הסמויה
שוק הוא אוסף של יחידיס, מחלקות
או ארגוניסם המעוניינים לבצע
סחר-חליפין, כאשר המחירים של
המוצרים או השירותים משמשים תמריף
לקיוס העסקאות ומנחים את היצרנים
בקביעת כמויות הייצור.
המוצר, בעסקה המתבצעת בשוק, מוגדר
בבירור והמחיר נקבע על-ידי הכוחות
הסמויים של השוק, כל המידע נמצא
בשוק ולכן המשתתפים בעסקה אינם
זקוקים לכל מידע נוסף כדי שהעסקה
תצא אל הפועל.
כאשר מדובר במוצר או בשירות
סטנדרטיים, אין אי ודאות ואין בורך
בתיאוס אינטרסים מעבר לביצוע
העסקה עצמה. לארגון כדאי לבצע את
העסקה בשוק ולא 110086-ח1. לדוגמה-
יצרן הנזקק למוצר סטנדרטי כמו בורג
יכול לסמוך על מספר ספקים בשוק
מבלי לדאוג לרמת המחיר, לאספקה
ולאיכות.
דוגמה אחרת מתחום טכנולוגיית המידע:
כאשר מגע עס ספק כרוך במשלוח של
טפסי הזמנה סטנדרטיים ובקבלת
חשבונות באופן סדיר ניתן להתחבר
לשירותים אלקטרוניים לחילופי
מסמכים (זחסותט06כ 6ומ0יו66ו-[ס
6 0זוה]) שאפשר לבצע באמצעותם
הזמנות, לשלוח חשבוניות, לנהל מעקב
אחר פעילות עסקית ועוד - כל ואת
בדרך סטנדרטית, ללא ניירת ותוך חסכון
רב של משאבים.
ב. היררכיה - היד הגלויה
כאשר אין די ביד הסמויה מופעלת היד
הגלויה בדמות יוס-מתאס המהווה מקור
סמכות ומפקח על הפעילות העסקית.
נחזור לדוגמת היצרן הוקוק למוצר
מסויים: אם נוצר צורך במוצר באיכות
גבוהה ואם המוצר הינו חלק בלתי נפרד
מתהליך הייצור, כדאי שהעסקה תתבצע
על ידי עובד (או מחלקה) בארגון או על
ידי ספק הכפוף ישירות למזמין המוצר.
במצב של היררכיה, העסקה מבוטסת
על האצלת סמכות ועל מערכת בקרה
המונעת הונאה ואי הבנות.
ביטוי אחר לשימוש היררכי בטכנולוגיית
המידע הוא הקמתה של רשת מחשבים
בין היצרן לבין ספקיו. שימוש במערכת
כוו מאפשר לארגון לשלוט ולעקוב אחר
פעילות ספקיו. מעורבות כאו מטשטשת
במידת-מה את גבולות הארגון, אך
המבנה ההיררכי נשמר כי המעורבות
היא חד-כיוונית: ליצרן יש גישה למערכת
המידע של הספק, ואילו לספק אין גישה
לוו של היצרן.
ג. צוות - יד לוחצת יד
קשר מהסוג שתואר בין היצרן לבין
ספקיו יכול להיות גם דו-כיווני: ליצרן
יש גישה למאגרי המידע של הספק,
והספק מקבל גישה לאלו של היצרן.
והי דוגמה לדגם מהסוג השלישי - צוות.
באשר עסקאות מורכבות (אי ודאות
גבוהה), דורשות אמון רב בין הצדדים
והחלפת מידע בתדירות גבוהה, אין די
בדגמים של שוק ושל היררכיה כדי
לענות על צרכי הצדדיס. במקריס כאלה
נוצרות רשתות של עסקאות סחר-חליפין
הנשלטות על-ידי יחסי אמון בלתי
פורמליים.
הקמת צוות כרוכה בהשקעה של זמן
וכסף. כאשר יצרנית מכוניות, כמו חברת
רובר או חברת פיאט, מקימה את הצוות
העיקרי של ספקיה, לדוגמה, היא פועלת
בשלביס: חיפוש הספק, משא ומתן,
פיקוח על העסקה (לעתים נדרשות מטספר
שניס כדי להגיע לרמת אמון מספקת),
ליווי, אחוקה והשלמת העסקה. תוצאת
תהליך כזה היא, לדוגמה, מכונית הפיאט
"פונטויי החדשה שב-92% מהמקרים
חברת פיאט הצליחה לרכוש כל חלק
שבמכונית מספק אחד, ללא הודקקות
לספקי משנה לאותו חלק, ועלות
העסקאות הוקטנה.
יש לתת את הדעת לכך שהקמת צוות
אינה קלה כפי שנדמה לרבים, ומעבר
לכך יש לזכור שלא תמיד חייבים להקים
צוות על מנת לפתור בעיות בתהליך
ביצוע העסקאות. בהמשך ניווכח מתני
ובאילו נסיבות כדאי לאמ את דגס
הצוות.
יחסי גומלין בין מבנה ארגוני,
טכנולוגיית מידע, ואי ודאות
בכל עסקה פועלים, כאמור, גורמי אי
ודאות. ניתן להבחין בין שני סוגים של
אי ודאות: אי ודאות פנימית ואי ודאות
התנהגותית.
אי-ודאות פנימית במהלך ביצועה של
עסקה נובעת מהקושי בהערכת מחיר
המוצר או השירות, ממורכבותו,
מליקויים בתקשורת שבין המשתתפים
וממורכבות העסקה (איפה, כיצד ומתי
היא מתבצעת).
אי-ודאות התנהגותית של כל צד תלויה
במספר גורמים: מי הצד עימו מתבצעת
העסקה, האם יש לשני הצדדיס מטרות
משותפות או מנוגדות ומה היא רמת
המוטיבציה של כל אחד מהם לביצוע
העסקה.
ככל שרמת אי הוודאות משני הסוגים
גדולה יותר, המשתתפים בעסקה זקוקים
למידע רב יותר, כדי שהעסקה תתבצע.
כפי שנוכל לראות, האיכות קשורה
למורכבות וכן לרמת אי הוודאות של
העסקה. בשרטוט שלפנינו ניתן לראות
כיצד יש להתאים את מבנה הארגון
לרמות אי הוודאות הכרוכות בפעילותו
ולמידת ההתאמה בין המטרות שפ
המשתתפים.
עיצוב משותף גבוה
רסחו
/ אי-ודאות
מייצר התנהגותית
/ רמת אמון
6
נמוך
גבוה אי-ודאות נמוך
פנימית
כמות המידע שצריכה לעבור בין
המשתתפים בעסקה גדלה ככל
שהמשימה מורכבת יותר ואי-הוודאות
הכרוכה בה גבוהה יותר.
רמה גבוהה של התאמת מטרות בין
המשתתפים גוררת יחסי אמון,
המאפשריס התמודדות עם אי-ודאות
גבוהה. בקביעת מבנה הארגון יש
להתחשב בגורמים אלה כדי לבצע כל
פעילות על-פי דגם העסקה המתאים
לה.
המבנה של ארגון אמיתי הוא, לכן,
תערובת של צוותים, שווקים והיררכיות.
כדי לעצב מחדש את הארגון יש לפרק
את המבנה הקלאסי ולהרכיבו מחדש
כתרכובת בין השוק, ההיררכיה והצוות.
מבחינת אסטרטגית הדגס המסורתי של
אסטרטגיה עסקית הוא ייצור (היררכיה)
או קנייה (שוק) (עטם זס 18%6/). בדגם
החדשני מצטרף לשניים שהוזכרו גם
עיצוב משותף (צוות) (זס עו זס 66ג]
6
מהו תפקידה של טכנולוגיית המידע
בארגון?
כל עסקה כרוכה בעלויות, במונחים של
זמן ומשאבים. עלויות גדלות בדרך-כלל
ככל שאי-הוודאות גדלה. תפקידה של
טכנולוגיית המידע הוא לצמצם עלויות
אלה.
שימוש במודל ליישום טכנולוגיית
המידע בארגון
ניתוח העסקאות ורמת אי הוודאות
ישמש כקלט לצרכי המשתמש במונחי
טכנולוגיית המידע:
א. ₪51
מהמודל ברור שניתן ליישם שירותי זסם
כשאי הוודאות נמוכה: העסקה סטנדרטית
וניתן לבצעה באופן אוטומטי. אין צורך
במערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים.
כפי שניתן לראות לדוגמה בתעשיית
המכוניות, הדבר מתבצע כהלכה בעת
רכישת חלקיס סטנדרטיים. כשעיצובו
של החלק מסובך יותר נדרשת תקשורת
רחבה יותר בין הצדדים, ואין עוד דרך
ליישם שירותי ₪21 במגעים שביניהס.
ב. קובצה
ניתן ליישם כלי קובצה כשהעסקאות
מתבצעות במרכז ובצד הימני העליון
של המודל, על גבי הח "6ו8מחס)תזיי.
אין טעס לרכוש מוצר קובצה כזה
(0105צ1 1.0108 הפופולרי, לדוגמה)
ולהשתמש בו ללא מטרה ספציפית. יתר
על כן, שימוש כזה במוצר עלול לייצר
כמות עצומה של מידע חסר תועלת
(זבל), כפי שהדבר מתרחש כיום בעת
השימוש בדואר אלקטרוני.
דוגמה לשימוש נכון במוצר כזה היא
כשהארגון מגיש הצעות כדי להשתתף
במכרז, תחרות וכדומה, והמשתתפים
נמצאיס במרחק רב זה מזה. כאן יש
לציין כי שרת פסש פנימי בהיותו
מאובטח פחות, הינו זול יותר, פשוט
יימעשה חושב", יולי 19% 5
להתקנה, גמיש יותר ומצריך פחות
הדרכה מאשר קובצה כמו סא 0005 1.
אם נחזור לדוגמה שהובאה לעיל
בהתייחס לחברת בואינג, ניווכח באילו
נסיבות נכשלת הפעלת כלי הקובצה.
מנהלי חברת בואינג שהשתתפו בניסוי
לשימוש בקובצה לא בירכו על חשיפת
פעילותס לזרקור האלקטרוני של כלי
הקובצה ולחשיפתו של תהליך קבלת
ההחלטות שהיה בעבר נחלתס הבלעדית
והפך, במהלך הניסוי, לנחלתם של
מבקרים שוחרי רפורמות. ככל הנראה,
חברת בואינג ויתרה על הפעלת כלי
הקובצה כיוון שהעדיפה את תחושת
הנוחיות של המנהלים על פני האצתו
הדרמטית של תהליך קבלת ההחלטות.
ג. דואר אלקטרוני
דואר אלקטרוני הוא כלי רב עוצמה
לקידום תקשורת (טזגוחזס)ח1), לכיווץ
ולחיזוק רמות במערכות היררכיות
ולתמיכה בפעולת צוותים. הדואר
האלקטרוני משמש גם לקישור בין
יחידים, ארגוניס שמצויידים בדואר
אלקטרוני (חיצוני) או בין חוקרים
ומדענים, לשיווק מוצרים, שירותים
ולכל יתר הסוגים של חילופי המידע
שהתרבו ללא גבול עס השימוש
באינטרנט.
במודל שהובא לעיל דואר אלקטרוני
נמצא על הקו שבין 6זבחסוטג
ל-816ווחס)ח].
ישנן מספר דרכיס לשלוט בשימוש
בדואר אלקטרוני ולהגביל את נפחו כדי
לאכוף טדר היררכי על המשתתפים:
מספר ארגונים מנסים לאכוף "זמניס
שקטיסיי על עובדיהם, הפסקות שבהן
מועסקים בארגון אינס יכולים לקיים
קשרי דואר אלקטרוני בתוך הארגון
ומחוצה לו; שימוש במסנניס הקבועים
בתוכנת הדואר האלקטרוני מאפשר
למשתמשיס לקבל מסרים נכנסים
בדואר האלקטרוני בהתאס לסדר
עדיפות, אמות מידה וכללים שנקבעו
מראש. המסננים מתריעים על קבלת
מטר דחוף, ממיינים מסרים על פי סדר
עדיפותס ומשגריס למשתמש תזכורות
המאפשרות מעקב אחר מסרים
המחייבים טיפול בהמשך.
עס זאת, כדאי לזאכור שמספר רב של
אנשי שם ויושבי ראש בארגוניס גדולים
(למעט ביל גייטס, יו"ר חברת
מיקרוסופט, כמובן) הודיעו וגה מכבר כי
מבקשיהם ייאלצו לנסות להתקשר
אליהם בדרכים אחרות, מכיוון שאין
ביכולתס לטפל עוד בכמויות העצומות
של מסרי דואר אלקטרוני שנאגרו עבורם.
ד. 1-30₪6א
ניתן להשתמש ב-6ח0ם-1 במרכז המודל
ששורטט לעיל, ובחלקו הימני העליון.
כדי להשתמש בתוכנה מסוג 6ח1-80א
שפותחה במרכז המחקר של חברת
זירוקס שבפאלו אלטו, קליפורניה, יש
צורך בקווי תקשורת רחבי פס. התוכנה
מאפשרת לצופים ולמאזינים בעלי ציוד
מחשוב מיוחד להפוך למעין שדרנים,
ובשימוש נרחב תוכל תוכנת ה-6חסם-1א
7
2
לשמש כמערכת וידיאופון גלובלית
המאפשרת לקבוצות אנשים - לא רק
ליחידים - לשתף משאבי קול, תמונה
ונתונים בייזמן אמיתייי במסגרת אינטרנט
ובדרך זו לכונן תקשורת של רבים אל
רביס.
כבר כיוס ישנס מספר חוקרים שהתאגדו
והחלו להשתמש בתוכנה כתחליף לא
יקר למערכות ועידת וידיאו ואפילו
לנסיעות עסקיות.
1-6 מאפשר למהנדסים הפזוריס
סביב העולס להתאחד לביצועס של
פרוייקטיס מורכבים, תוך שימוש
בלוחות אלקטרוניים אינטרקטיביים
המאפשריס להם לשתף זה את וה
ברעיונות ובשרטוטיס המבהיריס
רעיונות אלה.
השימוש ב-1-006/ אינו הפיתרון
האידיאלי לקיוס כנסים וסמינריםס
בנושאים רגישיס וחסויים, מפני שה-
שחסם-]א אינו מוגן ובטוח יותר מאשר
אינטרנט.
ה. כלי תוכנה המתמודדים עם אי
ודאות התנהגותית
על פי המודל, הארגון חייב להבטיח
שהמבנה הארגוני החדש שנוצר במהלך
ביצוע עסקאות אינו מוביל להוצאות
מיותרות. אין להתעלס גס מנזקיהן של
תופעות כמו הונאה וניצול לרעה של
משאבי הארגון. לדוגמה, מעניין להבחין
בכך שיישומי תוכנה רבים מצויידים
כיוס במשחקי מחשב שניתן להפעילם
כשהבוס אינו מבחין בכך ולהחליפם
במהירות בגיליון אלקטרוני מהוגן
למראה באמצעות מקש ייבוס", בכל
פעם שהבוס אכן מופיע.
קבוצת גרטנר חישבה ומצאה ש-26
מיליון שעות עבודה (או כ-750 מיליון
דולר) בוובוו בדרך או במשך שנה אחת
בכלל הארגוניס והחברות העסקיות
בארצות הברית.
לחברת 916/ש)501 ככ מקליפורניה יש
מוצר חדש אשר אינו מאפשר משחקי
מחשב בזמן העבודה. המוצר נקרא
6ח0)ת1, התוכנה מאתרת ומונעת
משחקים על שרתים של הרשת
והדיסקיס הקשיחים. התוכנה מסוגלת
לוּהות 3,100 סוגי משחקיס אף ששמות
הקבציס שלהס הוסוו.
בעת האחרונה מתעוררת בעיה חדשה
עס ריבוי השימוש באינטרנט לצרכי
בידור ולצרכיס פרטייס במסגרת שעות
העבודה.
מחקר של 1100/52 מראה שעובדים
המשתמשים באינטרנט במקום העבודה
נוטיס להפוך אאת להרגל ומבלים 7.7
שעות שבועיות בממוצע - כמעט יוס
עבודה מלא - על קווי התקשורת.
לדוגמה, כוללת למעלה
מ-10,000 קבוצות דיון. מחצית מתוך
0 קבוצות הדיון הפופולריות ביוזנט
עוסקת בנושאיס הקשורים לסקס.
השימוש של עובדים באינטרנט שלא
למטרות עבודה נעשה מבוקר על יד
תוכנה הנקראת א5811/416.
מרכז מידע
מבוא
תפקיד הארכיון בארגון לא הוערך נכונה
בעבר. כיום אגו עדים להיפוך מגמה זו
ומאגר הנתוניס של הארגון נחשב בזמננו
לעושרו של הארגון. הארכיון מעניק
יתרון תחרותי: ניתן לאגור בו כל דבר
כמעט, למעט בני אדם, וכרונס
חסולקטיבי וכשרונותיהם.
מאגר המידע הוא מקוס להגדרת והפצת
האסטרטגיה והחזון של הארגון, כלומר
- את זהותו של הארגון. בהקשר לנושא
"זי מעניון לעיין בדבריו של לורנס
בוסידי, לוייר חברת אלייד סיגנל ב-
אוסןצס 5 16 בוסידי
מאמין שארגונים צריכים לאמף תיאורית
על שינוי ארגוני בשם ה"פלטפורמה
הבוערת'", תיאוריה הגורסת שבני אדם
לא ישנו את דרכיהם עד לרגע בו יבחינו
שהקומה עליה הם ניצבים עולה
בלהבות, ואין ברירה אלא לקפוף. בוסידי
אומר, שתפקיד ההנהלה הוא לספק
לארגון תובנה ברוטלית של המציאות
כדי שהמשתתפים ייווכחו שהפלטפורמה
אכן עולה באש, לפני שהם מבחינים
בלהבות.
הפלטפורמה שעליה אנו מדבריס קרובה
מאוד לתפישת מרכז המידע כפלטפורמה
משותפת של הארגון. ישנס ארגונים
שבהס האחריות למרכ המידע מוטלת,
כמעט באופן טבעי וללא מחשבה, על
כתפיו של מנהל מערכות המידע בארגון,
מכיוון שהוא אחראי על מחשב השרת.
עם זאת, תפקיד וה הופך להיות אחד
מתחומי האחריות המרכזיים ואחד
מהתפקידים החשובים בארגון.
הרעיון הוא להקיס מרכז מידע שישמש
כפלטפורמה לאיסוף מידע, עיבודו ולאחר
מכן הפצתו לצדדיס המעונייניס.
התפקיד האמיתי של מרכז המידע הוא
לעבד נתוניס ולהפכם למידע שימושי
ולאחר מכן לשמש כזרז בתהליך המרתו
של המידע לידע - לעושר של החברה.
ניתן לראות בידע הזה את הערך המוסף
של מערכת זו. אבל, יש לזכור שזוהי
מערכת הדדית של יחסי קח-תן:
משתתפים יספקו מידע במידה ויקבלו
מידע.
מעבר לכל אלה, מרכז המידע ישמש
כבסיס לפתרון בעיות קולקטיביות
באמצעות קבוצות דיון אלקטרוניות
וכדומה. עלינו לקחת בחשבון שהמטרה
של שיטה זו הינה להפחית את ההשקה
של מוצר לשווקים על ידי הקמת
פלטפורמה בה המוייפ, השיווק, הייצור
ושותפיס אחרים יכולים לעבוד במקביל
(הנדסה משולבת).
סיפורים משדה הקרב
ביטוי זה - בעל הקונוטציות השליליות,
במיוחד בישראל - נטבע על ידי ג';ס.
בראון (ממכון המחקר של חברת זירוקס
בקליפורניה) בכנס שנערך במכון תזאוס.
יכולתו ומיומנותו של הארגון נסמכת
בחלקה על זכרונס הקולקטיבי של
המשתתפים בו. לדוגמה, הדרך בה
התארגנו כדי לפתור בעיה או תקלה
מסויימת. משתתפים ותיקים בארגון
שופעים על פי רוב "סיפורים משדה
הקרב'י, עצות ו"טיפים". ארגון שאינו
משכיל לאגור את המידע שאצור בסיפורי
המשתתפים הוותיקים ערב פרישתם
מהארגון, נוחל הפסד ממשי.
שימוש בתפישות אינטרנט ובכלי
קובצה
לאחר ניתוח הארגון והגדרת צרכי
המשתמש, יש ליישם בארגון כמה
מהמאפיינים וכלי התוכנה (שברביס
מהס ניתן להשתמש ללא תשלוס)
המשמשים באינטרנט, כגון:
- תפישת ה-65\ ושפות ,1171 18086
ניתן להשתמש בכלים אלה על מנת לכונן
את מסד הידע של הארגון. באמצעות
כלים אלה ניתן, בין היתר, לאמן עובדיס
במשימותיהס במקוס העבודה (-6תו-ח
פתותוגע ססן). חברת לייבלינק מירושלים,
לדוגמה, מפעילה תוכנית המבוססת על
כליס אלה במספר ארגונים בישראל.
- תפישת ה-40 (60א45/ ע[זמסטף6ז
5). זהו קוב המכיל תשובות
לשאלות בסיסיות הנשאלות ברוב אתרי
אינטרנט. המשתמשים מרביס להשתמש
בו כדי להימנע מלהיראות מגוחכיס
ולהבעיר את חמתם של משתמשיס
ותיקיס ברשת (העלולים, בזעמס, לגדוש
את תיבת הדואר האלקטרונית של
המשתמש הטרי בייזבליי, שעיקרו מסרים
זועמיס הכתובים באותיות לטיניות
גדולות, פעולה המכונה "1886"
באינטרנט).
אימוץ תפישה זו בארגון יהווה הקדמה
נאותה להטמעת הזהות הארגונית בקרב
משתתפים חדשים, ושיטה להציג בפנל
יימעשה חושב", יולי 19% / 5
3
0"
2
העובד החדש פעללויות ארגוניות בעצס
התרחשותן.
₪ קבוצות דיון וקבוצות מידע.
₪ מישק לאמצעי תקשורת אחרים. ישנן
מספר אפשרויות למיזוג מגוון אמצעי
תקשורת: חברת אדיפיי קורפי, לדוגמה,
היא חברה שמשווקת תוכנת מישוג שניתן
לתכנת אותה לאיסוף מידע מכל סוג
של מחשב קיים ולהעבירו באמצעות
פקסימיליה, דואר אלקטרוני, טלפון, או
בעתיד הקרוב באמצעות ה-60/.
₪ מוצרי מולטימדיה. קיים מבחר גדול
של אפשרויות: ממחוללי מצגות קבועות
להצגת הארגון ומוצריו ועד כלי תוכנה
שניתן להתקינס ולעדכנס בתהליך
מתמשך.
למשל, חברת פאזסאוזס] 6ש6881ז08זע
מיישמת פיתוח חדיש לתוכנת
ה-010ט₪691 שמאפשרת לאינטראנט
להפיק קולות כגון הודעות החברה
והצגת תרגילי לימוד בכל תחנת עבודה
של העובדים.
מרכז מידע פנימי וחיצוני -
אינטראנט
על פי הגדרת הארגון, מרכז המידע
האמור יהיה מחד מסד הידע של הארגון
ומאידך הוא יורכב מרשת של שרתים,
אליהס תהיה גישה למגוון משתתפים:
לקוחות, ספקים, מפיצים, שותפים.
מרכז המידע יהווה גם חלון לעולם עם
חיבורו לאינטרנט.
ראוי לציין את הפיתוח של 1א18: החברה
פיתחה תוכנה חדשה שתהפוך את
ה-65גז] חוהוח, המיני-מחשביס ואת
תחנות העבודה לשרתי טסאו, תוך שהיא
מאפשרת לחברות ענק, שלהן הררי מידע
המאוחסן ב-סוה8ז!חווז, את האופציה
להפיכת המידע לנגיש עבור הלקוחות
שעל ה-פפשו.
מגמות בעיצוב תחנות עבודה
וחלל עבודה
מתודולוגיית ה-8וא7 מפרטת את
העסקאות של כל גורס המעורב בפיתוח
מוצר. השלב הבא חינו לעצב כלים
ומערכות המתאימים לדרישות השונות
של כל משתמש (טכנאים, מהנדסים,
מנהלים, ...). בצורה אידיאלית, המכתבה
(ק0ז065%) של תחנת עבודה תכלול
צורות שונות של מידע (16018ח1)[חזז)
מנתוני 6.2, דואר אלקטרוני, וו
תמונות, וידאו וועידות וידאו. נוסף לכך,
המכתבה מיידעת את המשתמש לא רק
בסדר הפעולות אלא גם במה שיש לבצע
בכל רגע נתון של העסקה ובדרך
המשתמש תופס את המציאות (וזאת
בעורת הרעיונות מהתחוס ה--0ז6אז
קתוותוהזפסזק 8018116הוו.1, כלומר: אם
המשתמש הינו הסוג השמיעתי יהחיה
במקביל הדגש למערכת קולית.
ראה תמצית
ב-/561 60/0 611 אי א או א //: קן)) ה )
[רחוה. 65 הק/5כן111 ו).
ומכאן השימוש במושג: 6טווהמוזס]
6%
אסטרטגיה להקמתו של ארגון
בינלאומי
חלקו האחרון של מאמר זה עוסק
באמצעיס שיש לנקוט על מנת להשתמש
במלוא הפוטנציאל שבטכנולוגיית המידע
ובאינטרנט. כפי שנוכחנו לעיל, הארגון
נחשב לרשת של חוזים בין מגוון
משתתפים. הגדרה זו מתאימה לכל
ארגון, מבית תוכנה קטן בתל אביב ועד
לקונצרן בינלאומי ענק.
בהמשך תיסקר קפיצת הדרך האפשרית
בארגון הקטן לקראת גדילה והתפרשות
בינלאומית, לאחר מכן ייבחן הקשר בין
מרכז המידע של הארגון לאינטרנט
ולבסוף תיבחן סוגיית מגעיהם של
הארגון ולקוחותיו באמצעות אינטרנט.
הארגון הקטן
מה הדרכיס בהס יכולה אינטרנט לסייע
לארגון הקטן בשיווק מוצריו ו/או
שירותיו בחוייל
הארגון הקטן יכול לאמ מספר דרכי
פעולה, אפילו לפני שהתקין מחשב שרת
באינטרנט:
א הארגון יכול לכונן צוות של מפיצים
בחוייל, תוך שימוש במודל ההסדרים
הארגונייס שתואר לעיל. מערכת היחסים
בין הארגון למפיציו יכולה להיות
מסוגים שוניס ותהיינה מספר רמות של
הרשאות וסיסמאות שתאפשרנה
למשתתפים שוניס אחזור מידע ברמות
שונות.
₪ להשתמש בשרת של ספק שירותי
אינטרנט כדי לאפשר למשתתפים
להשתמש בקבצי מצגות והדגמות, עלוני
מידע וקבצי 0.
₪ השתתפות בקבוצות דיון. באינטרנט
קיימת, לבטח, קבוצת דיון הדנה בסוג
מוצר אותו מייצר הארגון הקטן. אם
אין קבוצת דיון כזאת כדאי לארגון
למהר וליצור אותה.
₪ הפצת עלוני מידע אלקטרוניים.
תקשורת עם משתתפים מרוחקים
כדי לקיים תקשורת עם משתתפים
המרוחקים ממרכז פעילותו של הארגון
יש לנתח את צרכי כל משתתף ואת
מיקומו ההיררכי בארגון. ניתוח זה יסייע
לקבוע מה הס אמצעי ודרכי התקשורת
שבהם ישתמש כל משתתף. איש מכירות,
לדוגמה, חייב לבדוק את תיבת הדואר
האלקטרונית שלו בכל בוקר ולשגר
משוב למשרדי ההנהלה,
מרבית ספקי אינטרנט (מלבד וא8)
בישראל אינס מספקים כיום תמיכה
מלאה לצרכי התקשורת הבינלאומית
של משתתפים השוהים בחו"יל. פתרון
אפשרי לבעיה הוא שילוב בין אינטרנט
ובין שירותים מסחריים לאספקת מידע
מקוון (כגון קומפיוטרב).
טוגיית התקשורת בין מרכז המידע
לאינטרנט
ישנן מספר חלופות;
א. שימוש במשאבי ה-סט/ של ספק
האינטרנט.
ישנן מספר שאלות שעליך לשאול את
הספק;:
₪ מהו רוחב הפס האפשרי ובאילו
אמצעים שרתי ה-פ6/ץ הינם מחוברים
לאינטרנט:
₪ מהו המרווח לטעות המוון במערכת!
א מהו אופן הדיווח אות
מאפשרת, ו
* כיצד הוא מ
לאתרים ב-טסאל
ו החברה
עד כמה הוא מפורט!
טפל במתן שמות
היתרונות:
* אין צורך בבקיאות באינטרנט
ובשפות גצה הארגון מופקד
רק על המרת המידע לסדרה של גליו
נות
60ו,
א אין צורך בקווי תקשורת בעלי רוחב
פס מיוחך.
א אפשרויות לאבטחת תשלומים.
החסרונות:
₪ יתכן ניגוד אינטרסים משותף בין
מספר ארגונים ב-69/.
₪ תיתכן מעורבות רבה מדי עם ספק
האינטרנט לעדכון המידע.
₪ מרבית גליונות ה-60/ שמוצעים
למשתמשי אינטרנט כיוס הס באיכות
ירודה: אהו מדיוס חדש הפועל לפי כללים
משלו (ביסוס על מולטימדיה, קצבי
העברה וכדומה), וקייס מחסור באנשי
מקצוע בתחום. עס ואת יש סיכוי רב
לפעילותן של סוכנויות לשיווק
אינטראקטיבי הפועלות בשיטה זו, כמו,
לדוגמה, חברת מודס מדיה, שצמחה
מחברת סטרט-אפ בת שני עובדיס בשנת
7, לחברה בת 43 עובדים, המדווחת
על רווח של חמישה מיליון דולר בשנת
6. החברה מייצרת כלי תוכנה
שמסייעים למשתמשים בתקליטורי
מידע, בפקסימיליה לפי דרישה
ובאינטרנט.
₪ המחירים הגבוהים מאפשרים
למשתמשים רק נוכחות ב-60/, ללא
תמיכה ממשית בשיווק. (עייע י"ישיווק
באמצעות אינטרנטיי, בהמשך).
₪ מה יש למשתמש אוסטרלי לחפש
בשרת מסויים בישראל!
הערה: גם מחירי הרשתות הפרטיות
לאספקת מידע מקוון גבוהיס מאוד.
לדוגמה, מפרסמים מתלוננים שתעריפי
אמריקה און ליין גבוהים מדי למדיוס
שיש עדיין "להוכיחיי את יעילותו.
ב. אינטראנט
הסוגיות העיקריות הן:
₪ ביטחון המידע ומיגונו: עלות ייחומות
אש" גבוהה ואין בה די, כדי להגן על
הרשת מפני עברייני תקשוב מסוגו של
ההאקר קווין מיטניק. מספר ארגונים
מצאו דרך יעילה לפתרון הבעיה:
ארגון הסי.איי.אי. מוהיר מפצחי רשתות
בכוח שאתרי אינטרנט החדשים שלו
ינוטרו דרך קבע, והם כוללים אמצעי
התרעה להזעקת אנשי ביטחון בכל
מקרה של פעילות חשודה. השרת החדש
של סוכנות הביון מנותק לחלוטין מיתר
המחשביס בסוכנות.
₪ רוחב הפס של קווי התקשורת. יש
להתחבר לאינטרנט דרך ספק אינטרנט
או בחיבור ישיר.
היתרונות העיקריים:
₪ באמצעות רשת כזו ניתן לבצע
עבודות סימולטניות. כל מחלקה בארגון
וכל שותף חיצוני שותפים לפלטפורמת
המידע. בדרך זה ניתן להקטין את משך
הזמן הנדרש לפיתוח המוצר ולשווקו
מוקדס יותר.
. התקנת רשת אואואו קלה יותר
הודות למספר כלי תוכנה, ואפילו יחידים
מסוגלים להתקין אתרי פ6א פרטיים.
₪ לבסוף, הארגון יכול לשקול את
האפשרות להשתמש בשרת רק -הת[
6 ללא גישה (או בגישה מוגבלת)
לאינטרנט.
שיווק באמצעות אינטרנט
דולר לדולר, הפרסום ב-69/ הינו יקר.
בארהייב, בהשוואה לטלוויזיה, למגזיניס
ולעתונים, מודעה ב-ט6\ (המחיר
למודעה במגזין שעל קווי התקשורת
הינו 515,000) עולה יותר לכל 1,000
לקוחות.
זוהי סוגיה רגישה מאוד, קצב התמורות
בתחוסם מהיר מאוד. נכון להיום (מאי
6 הצעד שניתן לנקוט בו הוא הצעד
הראשון בתאוריית השיווק: מוּדעות.
מכל מקום, בעוד שמרבית העסקה יכולה
להתבצע באינטרנט, שלב התשלוס
"מעשה חושב", יולי 19% 99
ב
מחייב בדרך כלל שימוש במדיוס אחר
של תקשורת, תשלום באמצעות טלפון
או פקסימיליה, לדוגמה.
ישנן, אכן, חברות המצליחות לעשות
עסקים באינטרנט. כפי שניווכח,
הפעילות העסקית נוחה יותר ברשתות
פרטיות לאספקת מידע מקוון, כמו
קומפיוסרב, לדוגמה.
נוסף לחברות המספקות שירות: יעוץ
ותמיכה באינטרנט, מספר יזמים מצאו
דרך לשיווק מוצרים ייחודייס ודרכיס
מקוריות לשימוש באינטרנט. בשנה
האחרונה קבוצת מומחיס בחרה בשישה
ארגונים על חדשנותם והצלחותיהם
המשמעותיות בשדה השיווק באמצעות
האינטרנט. 848 ,655זא5% 13606181
[8 זו ,816.01 5011 , 057קו6צז
!800 58066 50326111 ,3105 6חו/
כל אחת מהחברות הללו הצטיינה בדרך
מסויימת או שפיתחה שטחי עבודה
חדשים.
דוגמאות:
א. רוברט א. אולסון, נשיא וירצואל
ויניארד אינק. מלוס אלטוס, קליפורניה
כתב תוכנה שנועדה לשקסם את יחסי
האמון של לקוחות וספקי היין שלהם.
המערכת של אולסון רושמת ומנתחת
נתונים אודות כל ביקור של לקוח בחנות
היינות ועוקבת אחר עניין כל לקוח,
איזה יין הוא רוכש וכדומה. בביקורו
הבא של הלקוח המחשב שבחנות
משתמש בנתוניס כדי להמליץ בפני
הלקוח על מוצרים מסויימים ומתאים
הצעות מיוחדות לאותו לקוח.
כשמתסיימים מבצעי מכירות, השרת
שולח באופן אוטומטי מסרי דואר
אלקטרוני אישיים לרשימה נבחרת של
לקוחות.
ב. חברת ₪15 מוציאה לאור מדריכי
תיירות ברוסיה ומחזור מכירותיה מגיע
למיליון דולר בשנה. החברה החלה
להשתמש בשירותי קומפיוסרב בדרך
מיוחדת:
המו"ל אינו משתמש ברשת קומפיוסרב
לפרסום קטלוג מקוון של ספרים
00 "מעשה חושבי", יולי 19%
ומחיריהם, מכיוון שקטלוג כזה היה
נתפש כמודעת פרסום. כל מה שנדרש
מנשיא ₪18 הוא בדיקה יומית של תיבת
הדואר האלקטרונית שלו, בדיקה שאינה
נמשכת למעלה מחמש עשרה דקות, בה
הוא קורא מסרי דואר ומשיב לשולחיהם.
חשבונו בקומפיוסרב מחוייב בכ-100
דולר בחודש; הדואר האלקטרוני מהווה
שני שליש מהחיוב החודשי, כך שרק
נתח זעיר נחשב להוצאת שיווק. הרעיון
הוא ליצור תודעת מוצר בקרב קהל
לקוחות אליו אינו יכול להגיע באמצעות
שירותי דיוור ישיר. חברת 815 למדה,
שמכירות מקוונות דומות למסיבת
קוקטייל. יש לדכא את הדחף לגרור כל
שיחה לזירת המכירות, ובמקום ואת
להסתובב בין הנוכחים, לענות לשאלות,
לדובב את האורחים ולחלק כרטיסי
ביקור אם חייבים. אין צורך לעשות
עסקים עד שמישהו מעלה את הנושא.
מכאן הדרך לביצוע העסקה קצרה
ביותר.
ג. מאז שסוכן של הארליי-דווידסון
מקונקטיקט הקים באפריל 1994 אתר
באינטרנט, מכירותיו גדלו ב-1,000
לשבוע בממוצע. מנהל המכירות אד
דומברובסקי, דיווח על הזמנות
ממקומות מרוחקים כמו סינגפור
ומדינות הגוש הסובייטי לשעבר.
לקוחות לא הראו כל היסוס בעת
שהשתמשו בכרטיס האשראי שלהם.
וזאת, הוא דיווח, על אף העובדה שהאתר
ממוקס בשרת אשר אינו מאובטח ושדאג
להודיע להם על כך. מכל מקום, על-מנת
להגן על המשתמשים בכרטיסי אשראי,
החברה מאפשרת להם לרשום את
כתובותיהם, את אופן החיובים הכספיים
ולבצע הזמנות עתידיות באמצעות
סיסמה דרך הדואר האלקטרוני.
סייכום
טכנולוגיית המידע ואינטרנט מציעות
לארגון המודרני כלים לשינוי ולעיצוב
מחדש, הפורצים בפניו את הדרך
לשווקים חדשים. מתודולוגיית ה-8ואיד
מאפשרת לארגון לבחון את דגם
הפעילות בו מתבצעות העסקאות, ולאמ
כלי תמיכה מתאימים לכל דגם.
ההתפתחויות בטכנולוגיית המידע
ובאינטרנט תכופות ומהירות מאוד וכדי
להיטיב ולהשתמש במגוון האפשרויות
יש לפתח מודעות לתמורות בתחום
ולאמצ את הטכנולוגיה בשעת הכושר,
על פי אסטרטגיה מתוכננת בקפידה
מרכז המידע הוא קרש הקפיצה של
הארגון לעידן המידע והוא כיום בסיס
העושר של הארגון.
יישומן של תפישות טכנולוגיית המידע
ואינטרנט בתוך הארגון מאפשר קיומה
של אבולוציה ארגונית המותאמת לקצב
המהיר של מהפכת המידע ומאפשרת
לארגון להשתלב כארגון לומד בחברת
הידע.
הערה:
מאמר זה פורסם בגרסה ראשונה בכנס
השנתי התשיעי למערכות מידע ניהולי (מכון
אדמס, מאי 95).
לפיליפ שיימן יש תואר שני במחשבים
ותקשורת ותואר במינהל עסקים (184א)
ממכון תזאוס שבצרפת. הוא עוסק ביעוצ
לאסטרטגיה, שינוי ארגוני וניהול מידע.
ומס [[6 ל111056ת1כ:811 רת
וק /ז6פט/הוזסס. [[עט ערש 9 //:1 תת
"האם לא היה
נחמד יותר
לו העולם
המופלא,
העתידי -
של האינטרנט
היה בעצם
קצת פחות
וירטואלי זי
משהו מופלא קורה לכדור האר שלנו. בכל יוס הוא נעשה קטן יותר
בכל יום, אנשים חדשים ומידע נוסף הופכים את האינטרנט למקוס
של התקשרויות והזדמנויות אינסופיות.
לפתע, לך ולאנשים כמוך יש גישה ללקוחות פוטנציאליים, לקשרים עסקיים, לשותפים
ולמתחרים בכל נקודה על-פני כדור האר.
איך תוכל להפיק את המקסימום מההודמנות הזו ובכן, כאן אנחנו נכנסים לתמונה.
יבמ ממקדת את כל המוחות ואת כל היכולות במחשוב מבוסט-רשת, ההולך ומתפתח בכל
העולם. בחודשים הבאים נציג אסטרטגיות וטכנולוגיות אשר יסייעו לך להגיע מהנקודה
שתהיה בה לנקודה שתרצה להיות בה.
בוא נתחיל לדבר על מה שקורה על פני כדור האר: מסחר אלקטרוני הופך למציאות -
הודות לאבטחת מידע משופרת ולטכניקות הצפנה חדישות כמו 1701010064:) החדשני של
יבמ, המבטיח שהמסרים שלך נקראים רק על-ידי אלה שאתה רוצה שיקראו אותם.
אתרי קניות ממוחשבים צצים בכל מקוס ומאפשרים לחברות לשווק מוצרים ושירותים למיליוני
צרכנים בכל העולם, ללא צורך בשטחי נדליץ יקרים. במקוס לצבור אבק במחסנים, מוצריס
מיוצרים ונשלחים ליעדיהם אך ורק על פי הזמנה.
המידע זורם, כמובן, בשנו הכיוונים. ככל שהמידע של העסק שלך זמין יותר, כך הרשת
םזהספסט
ירנוואני
כתוונות לעולם << יבר
פוגל לוין ואאס
שאתה פורש רחבה יותר.
עסקים מתרחבים, בין היתר, בזכות יכולתם לספק לצרכנים ולספקים את המידע העדכני
ביותר על מחירים, מלאי וזמני משלוח, מה שכמובן מגדיל את יתרונס היחסי. הרשת העולמית
של יבמ - אזסא)ט[ |הטסן3) 181 מסייעת לחברות להתקשר ביניהן. זוהי אחת מרשתות
המידע הפרטיות הגדולות ביותר בעולס, עם גישה מאובטחת מריו-דה-ז'נירו עד רקייאויק
ועוד 848 ערים נוספות ברחבי תבל.
זאת ועוד, באמצעות שימוש ב - 65וסא] 5 ברחבי האינטרנט, אנשים במקומות
מרוחקיס זה מזה יכולים לעבוד בו-זמנית על אותו פרוייקט, תוך הרחבת נגישותם.
אם אתה מעוניין לנצל ביעילות את האינטרנט, אינך חייב להיות מיליונר, או גאון. אתה
צריך רק לבקר ב - מוסט.ותפ1צוצוצ או לחייג 8, על מנת לקבל חינם את העלון,
המסביר כיצד יכולה יבמ לעוור לנסק שלך לשגשג בעולם מרושת.
זוהי רק ההתחלה ויש לנו עוד הרבה להראות לך. רק כדאי שתזכור: זה עולם קטן,
והוא שלך.
0 18% 01996 .זט .0501 10105 !0 19660815 1ף 5פוסו/ 804 1005 .וס 8%4ן 1 16ב [חבוק [החופ 3 ז0) 50/1005 206 5סקסוטוק 0 ,61014 הטסו 844 המר
