תפילת אשכבה?

נאורה (חז60.זסטח. שש9//:ק01:/). בסוף שנות הששים פותחה מערכת הפעלה יוניקס בשני מקומות במקביל. המטרה היתה לפתח מערכת הפעלה פתוחה, רבת משתמשים, אשר אינה תלויה בחומרה עליה היא מופעלת כפי שהיו אז כל מערכות ההפעלה, תוך שימת דגש על ביצועים גבוהים ותקשו- רת משובחת. גירסה אחת, 850, פותחה באוניברסיטת ברקלי, חולקה חינם ושימשה כבסיס למערכות יוניקס רבות, אקדמאיות ומסחריות. הגירסה השניה ידועה בשם 5 5צ8. היא פותחה בחברת דאיז ושימשה כב" סיס למערכות יוניקס אחרות. = בניגוד ל-1א, ניתן = | להשיג אותה גםבחינם, דבר המעודד סטרע- = אפים ומוסדות אקדמאים להמשיך ולפתח ביוניקס. אךבעיני רבים = יתרונה העיקריאחר: ה הא אלטרנטייבה. ענק המוביל רבים נפלו שבי אחר יופייה ופתיחותה של היוני- קס, וכבר בסוף שנות ה-70 נראה היה שהיא תהיה המד ערכת הנפוצה באירגונים ומוסדות גדולים, בהם כמו- בן שרתי האינטרנט שהתרבו בשנות השמונים. חברות כמו דיגיטל, יבמ וסאן פיתחו גירסאות יוניקס לחומ- רה שלהן, ויצרו בכך גירסאות יוניקס רבות, בניגוד לחזון המקורי. בכך גם נחלש מעמרם של שרתי היוני- קס כאשר נפתחה המערכה מול מערכת חלונות זא של מיקרוסופט. ביל המוביל היו זמנים בהם גם ביל גייטס חשב שמערכת יוניקס תרוץ על השרתים, בעוד ה-05פ וחלונות יוגבלו למ- חשבים אישיים. כבר בשנת 1986 היתה לגייטס מער- כת יוניקס משלו, שרצה על מחשבי 26 ונקראה אוחטא. היא היתה ירועה במספר חסרונות קריטיים, כמו ניהול זיכרון לקוי, אך הבטיחה למיקרוסופט שליטה גם בת- חום זה. זכויות ההפצה נמסרו לחברת 800 כדי שתש- ווק ותספק תמיכה לקהל הלקוחות שנוצר ער אז. בתחילת שנות התשעים הוציאה מיקרוסופט את מערכת חלונות זא וגילתה שההתנגדות זעומה מהצ" פוי. ה0517, ארגון החברות הגדולות שניסו לפתח מע- רכת סטגדרטית, לא הצליח לאחר את כל חברות היוני- קס. היצרנים העדיפו לשמור על מערכותיהם הפרט- יות, והמשך הסיפור ידוע. ב-1993 מכרה 418 את גירסת היוניקס שלה לנר- באינטר₪ "שיגי | | 7 = | ואו דואר אלקטרוני: |61.00.1ח 0[ 1106 | פקס: 02-5661186 תפילת אשכבה? בכל יום כורע מאחז יוניקס נוסף בפני מהלומות המחץ של זא. אך גם תנופ מיקרוסופט לא מצליחה לחסל את איי הנאמנות למערכת ההפעלה הא : : מס 7 אפ.סי.או מחמרת על מחשביפרשת בוונוקס: בל, וזו מכרה אותה ב-95' לחברת 860 מסנטהיקרוז, שכבר אז היתה המובילה בשוק היוניקס למחשבי 6ק. לרגעים נדמה היה שהיא תהיה האלטרנטיבה האמיתית ל"דא, אלא שכנראה היה כבר מאוחר מדי, המשתמשים איבדו את אמונם ביוניקס וה"זא הלכה מחיל אל חיל. כיום גדול, עדיין, מספר שרתי היוניקס משרתי זא, אולם מספרם קטן במהירות. היוניקס עדיין נהנית מי- תרונות מסוימים, כמו למשל בדרישות המינימום לחו- מרה (סוג המעבר, ומשאבי דיסק וזיכרון). היוניקס רצה גם על מחשבי ₪186 בניגור ל"זא שנתמכת רק על-ידי מעברי אינטל - וניתן להשיגה בחינם - דבר המעורר סטרט"אפים ומוסרות אקרמאים להמשיך ולפתח ביוני- קס. אך בעיני רבים יתרונה העיקרי הוא אחר: היא מע- ניקה אלטרנטיבה לענק המוביל. ריקוד הטרנטלה חברת 560 (המיוצגת בארץ ע"י קומ מקבוצת סי- נטק) היא כיום ספק עולמי מוביל של מערכות הפעלה לשרתי יוניקס, וספק מוביל של תוכנת שילוב-לקוח (חטווגזקטוחו-זחטו61) המשלבת מחשבי סע העובדים תחת חלונות עם לקוחות בעלי שרתי יוניקס. שרתי יוניקס למשימות עסקיות קריטיות מתוצרת 500 מבצעים את התפעול היומיומי הקריטי של אירגו- נים בעלי סניפים גדולים בתחומי הקמעונאות, הפיננסים, טלקומוניקציה ומימשל, בנוסף למחלקות של חברות ועסקים מסוגים שונים בסדר גודל קטן ער בינוני. באפריל השנה סיפרה לי תמר נוי- ברגר, מנהלת מוצרים ב5607 ומומחית יוניקס עוד מימיה בנובל, על ההכרזה של גירסת "ג'מיני ו" - מערכת ההפע- לה ליוניקס של הדור הבא, ועל תוכנת ה"טרנטלה", המאפשרת להריץ יישו- מים מסורתיים בסביבות ג'אווה. / / עמוד 26 ₪ גל₪11 היישק יום שלישי, ד' בחשון תשני'ח ; 4 בנובמבר 1997 עת ויעילה - והעיקר, כזו שתעניק תשובה למיקרוסופט השנואה עליהם כל כך. מספר לקוחות לינוקס כיום נאמר בכ-5 מיליון, בתפזורת כלל עולמית. המערכת מופצת חינם על גבי תקליטור אחר. היא קלה להתקנה ולהפעלה, ונתמכת בחינס (כמובן) על ידי מתכנתים בכל העולם, הסיפור מזכיר במשהו את פיתוח הרפרפז לנחש, אפילו אם זה יהיה בצער עמוק, שגם סי הקמת נטסקייפ. מעצם הגדרתה ואופן פיתוחה של לינוקס, ו לאתר דוקומנטציה ב"כ. 6/1 סחט. והאי צוא וט קוקח ו אודה ולא אבוש, הסימפטיה שלי ג כת ה"אזפזעוט (יוניקס של ריגיטל) הרא במ ישתלבו בזרם זה, ותסחופנה אולי את הכיבוש המהירה של משלבת את מערכת ההפעלה ליוניקס פוואוס יחך עם מערכת ההפעלה שוג'אואוחט, שנרכ- שה מחברת נובל ב-1995. היא מיועדת להפעיל יותר הלמר ₪ ואוו בפלטפורמת 60, ומבוססת על אר יטקטורת 3 המפותחת עם היולט פקרר. הטרנטלה : כרוה בתערוכת "אינטרנט וורלד". זו טכנולוגיה הדי ה המאפשרת ליישומי יוניקס קריטיים להריץ גם יי שמוני ג'אווה מבלי לשכתב שורות קוד כלשהן ביישו 0 הטרנטלה ₪ 60.0 ה רואו ניתן לה" טב השומי יוניקס קיימים או עתידיים בכל מקום באינטרנט, מתוך התקני מיחשוב רשת, טלפונים ניי רים, מחשבים אישיים או מחשבי מקינטוש המריצים י אינטרנט תואמי ג'אווה. : ול שת"לקה מעל 0 רשיונות חינם למער כת ההפעלה השק 500 לסטורנטים ולמוסרות חינוך ברחבי העולם, החלה 360 גם בחלוקת רשיונות חינם לגירסה החרשה של מערכת ההפעלה הארגונית לפלטפורמת אינטל, טוגואוחט 860. ₪ ₪ ₪ "מערכת ההפעלה 6ג\אוחש הניחה את הבסיס לאי- נטרנט, וממשיכה להריץ את מרבית הסביבות הקריט יות-עסקיות בעולם" אמר סקוט מקרגור, סגן נשיא ג'מיני , בכיר. למוצרים ב"560. "עלדירי שילוב טכנולוגיות האינטרנט החרישות ביותר במערכת ההפעלה, אנו מקווים להרחיב את ההתעניינות במיחשוב אינטרנט. אנו מעוררים משתמשים לנסות, לפתח וללמור. את היוניקס - מערכת ההפעלה המובילה כיום בעולם - ולהבין טוב יותר את תופעת האינטרנט". בארץ, קבוצת סינטק הקימה מרכז בשיתוף עם חב" רת 560 העולמית, ומתכננת להשקיע בו כמיליון דו- לר לשנה בכוח-ארם ובמשאבים. רון שמחון, מנהל השיווק, העריך שמערכות 560 משרתות כיום כ-15 מיליון משתמשים אירגוניים בכל רחבי העולם. היקף המכירות החברה מסתכם ביותר מ-200 מיליון דולר לשנה, ומערכות ההפעלה שלה תומכות ביותר מ- 0 יישומים עסקיים הפועלים בלמעלה מ-400 פלטפורמות חומרה שונות. אלה ניתנות לקישור ולה- פעלה עם פלטפורמות תוכנה כמו %ספ-פוא, חלונות, 2 ועוד. המערכות נגישות ליותר מ-1,000 כלי פי- תוח של חברות צר-שלישי. מי שלא אוהב את אטהגג1, שיקום סיפורה של מערכת ההפעלה "ליגוקס" הוא סיפור אינטרנטי יפחפה קלאסי. עיקרו: פיתוח שהתבסס על המון אנשים צעירים ברחבי העולם, השוקרים ומוסיפים ומרבגים מערכת הפעלה מעולה, דרך האיטנטרנט. לא לחינם היא נחשבת למערכת המועדפת ב'ה"הידי- עה" על האקרים בכל העולם. סיפור המעשה החל לפני שש שגים, כאשר לינוס טורבלרס, תו- כניתן מבריק וסימפטי מהלסינקי, פינלנד, הגיע למסקנה שהוא לא מרוצה ממערכת היוניקס שלו, והחליט לפתח מערכת יוניקס חד- שה. הוא הגדיר את נקודת הפתיחה למערכת חדשה ומצויגת, אך המשך תהליך הפיתוח היה הדרגתי, ובוצע על"ירי מאות האקרים מ-120 מדינות שתרמו מזמגם ורעיונותיהם וביצעו עכורת תיכנות ורוקומנטציה. עיקר עניינם הוא לבנות מערכת אלגנטית, מהוקצ- "מוזאיק" בעולם האקדמי בימים הראשונים של הזמטאו. אפשר פורה של לינוקס יסתיים בטרם עת, כמו שקרה למוזאיק לאחר לא ניתן למצוא את כל מפתחיה בכתובת אחת. המתעניינים יו" קרנלים היסטוריים (קרנל-לב מערכת ההפעלה) אפשר למ" תוכנות נילוות במצאות ב"ט64וח.41 טח אואואוץ והאתר הנחשב למרכזי הוא עריין תונה כולה ללינוקס, המזכירה לי את הריגוש שנילווה להתקנת מער- שונה בארץ לפני כעשר שנים. אז נראה היה שחברות כמו דיגיטל וי- החברות התומכות באינטל. זה קרח רק בחלקו.