מוסף האינטרנט של זומביט – גיליון מספר 29 – מרץ 1997

OCR (הסבר)
= מצודף לגליון 29 6 מרץ 4997 טכנוירשת - לחץ כאן אם המלל ]וסח - פינג הרשע סייבר-רע | - הרגלים רעים ברשת - זה בדוק - בלי ניג'ס פרנזים - חידושים ברשת, לינקים מדליקים.. וי יו ו 2 0 2 6 ו ל ה 1 0 " 4 ו 0 5 : - של-<- ,> - בר / " | נפתח בבדיחה: ביל גייטס, לאחר עינוי מממושך של תושבי הפלנטה שלנו, מת. כשהוא מגיע לשערי גן-עדן קשה לאלוהים להחליט אם צריך לתת לו להכנס בשערי גן-עדן או לשלוח אותו לגיהינום. בסוף אלוהים מחליט לתת לביל לבחור. "בסדר" אומר ביל, "אבל הייתי רוצה לראות את שניהם קודם". "אין בעיה," עונה אלוהים. לפתע רואה ביל את גן עדן: יושבים אנשים עם כיפות ובגדים שחורים ומתפללים כל היום וכל הליל, חוץ מהפסקות קצרות לאכילה מבשר הלוויתן. ואז מגיע גיהינום: אי בודד באמצע האוקיינוס, אקלים חמים, הרבה בחורות עם ביקיני מינימלי, וביל הוא הגבר (?) היחיד באי. "אני אלך על גיהינום", אומר ביל. "מייד מגיע" עונה אדוני אלוהינו. פתאום מוצא את עצמו ביל בתוך סיר של לבה רותחת, עם הרבה שדים מרושעים שדוקרים אותו בישבנו. "הי!" הוא צועק, "זה לא פייר, זה לא הגיהינום שהבטחת לי:". "אה", עונה אלוהים, "זה היה הדמו". את הבדיחה הזו ורבות אחרות אפשר למצוא באתר המאגד מבחר מרשים של בדיחות על מיקרוסופט ועל מנהלה החביב עלינו כל-כך: /מ₪ס0 [40.חספט//:פו) מס תמל /5ס הסט 3/15//15- 0 : הרבה אתרים באנטרנט קוראים לעצמם "הומוריסטיים", אבל גם הרבה אתרים קוראים לעצמם "מעניינים", וכולנו יודעים כמה מהאתרים באינטרנט ] לא שווים אפילו את הלחיצה על הלינק שהוביל אותנו + אליהם. פה בא זומביט לעזרתכם, ונתחיל, ברשותכם, 5 עם האתרים הישראליים: 05 הגוי סי 0+ ₪ אתר מפורסם יחסית (יש בו כבר פרסומות), של בחור בשם אדי סולומון (001,00.4-הז00. ושט). = מרמלץ במיוחד לקרוא את "כשל נקודתי", מעין "דבר אחר" של ידיעות אחרונות אבל הרבה יותר נועז. אתר נוסף שיש לו ניחוח הומוריסטי הוא "אתר השבועי >הרשת מתפקעת מצחוק של מיודעינו עידו אמין. אפשר למצוא בו ביקורת על אתרים אחרים, ולהבדיל מאלפי אתרים אחרים ברשת שעושים אותו דבר, אפשר למצוא שם דברים מעניינים באמת: /904757/20:0/ת05001.00.11/08101ח. שרע //:קחת) (התזח. א66ח65/1מו1. וש את האתר של קפטן אקטרנט (0ו1/03012. 101.00 שתערש//:קטו]).. למי מאתנו שלא קורא "הארץ", זהו טור אינטרנט שמופיע כל שבוע בעיתון "הארץ" וברשת. את הטור כותב זקן טרחן ומעצבן, שמתעקש שוב ושוב לספר לקוראיו על חוויותלו המיניות של נכדו, תומר. בכל זאת, מגיע לו קצת קרדיט, משום שהוא בברור יודע דבר או שניים על הרשת. דרך אגב, תופעה מעניינת, נראה שכל תוכנית טלווזיה ישראלית-הומוריסטית שנייה מקימה לעצמה אתר באינטרנט. החרצופים - ₪ 6 קחא)6ת. שישיש//:קחם), שעושה שימוש מושכל ב"0ו0ט8-[69ז ו"6צו[60ע, גידי גוב פתח אף הוא אתר מרשים במיוחד בסרבר של 0פ-11/1118 00 101 תת ]]; ([סו), ואפילו ערוץ 1 הישנוני הקים אתר שווה לחמישייה הקאמרית, עם טוחגח הוהוח60 משלו, אפילו (00.1. 30805>. ששטט). אבל, האתר הישראלי הראוי ביותר לציון בתחום ההומור הוא אתר של סטודנט ישראלי לפסיכולוגיה שמרכז אלפי הפניות לאתרים אחרים שקשורים להומור (01.18ת20-0/100--/סם.11101סקנו5. פתמרם//:קו) - | ופ'50 || עוסוסש וט וש |. גם בחו"ל ודעים לצחוק אם אתם מעדיפים פורמט קצת יותר נוח לתפיסה מאשר שורות על גבי שורות של טקסט רק בשביל איזה צחוק עלוב שלא בטוח בכלל שיבוא בסוף, אני ממליץ על דילברט (10018.6081/0081103/011008ח106וחנ. ראת ), קומיקס קטנצ'יק שלוקח בערך 7 שניות לקרוא אותו, והוא ממש מצחיק. דילברט, למי שעוד לא יודע, הוא קומיקאי שאוהב לצחוק על הפועל השחור של המאה ה-21, מעין שילוב בין פקיד עלוב למתכנת פתטי. הקומיקס מספר (כל יום מחדש) על תלאותיו של דילברט המסכן עם הבוסים האטומים שלו, וכאמור, בד"כ בדרך מצחיקה. ישנם כל מיני סוגים שונים ומשונים של הומור, ואחד המינים הפופולאריים ברשת הוא פארודיות, בעיקר על אתרים. כרגיל, נפתח בתוצרת הארץ: כולנו מכירים את "וואלה", האינדקס הישראלי המסחרי הראשון, ועכשיו יש "יאללה" (918ע/1 קז וטוטחוג. ששש//:כזו). הפארודיה על "וואלה". לא מדובר באתר נרחב במיוחד, אבל המעט שיש מעניין. גם קמפיין חופש הדיבור של החבר'ה הנחמדים מ-]]6 לא יוצא בזול בלי אתר פארודייה נחמד מאוד, כולל סמל מיוחד שכל אחד יכול לקחת לאתר שלו - הסרט הכתום, לאנשים שחושבים שלכולם, בלי הבדלי גזע, מין, דת ו"(671 מגיעה גישה חופשית לאפרסקים. ישנם עוד המו[ מסוּ0ַסזהק-ס6א, כמו שהן נקראות, וכמה מהיותר נחמדות אפשר למצוא ביאהו. בכלל, ליאהו יש מבחר אדיר של אתרים כמעט ,ה בכל נושא הומוריסטי, ואפילו קטגוריה ייחודית למיטב ידעתי: (ילדים בני פחות מ-18 שנים נא לא לקרוא את המילה הבאה! 00% /) /מסט.ססמרץ, שתותט) תעץ 06ם8 10865 ז0מַ170/]ת6תם:614וםת 6 ₪ 6|658 מאגר בדיחות שכולל בדיחות מכל הסוגים ולכל המינים אפשר למצוא ב"מסס.עסתזסותטם//:קטם, ‏ מאגר מאוד נחמד, למרות שבגלל העושר הגדול בחומר קשה לברור את הבדיחות המצחיקות. גם בדיחות פוליטיות אפשר למצוא ברשת, ואפילו בישראל | /טמגעתו 8/. שרשט /]; (4100ע'ם'161 | שילוב בין 00ם8? .6ק04פו6ה, וראש ממשלתנו, הוא אתר שכולל בתוכו מבחר ירידות על חשבון ביבי וצעדיו הפוליטיים, רק חבל שהדף לא ממש מעודכן. ובכן, אני חייב להודות שלחלקנו לא מדובר ממש בבדיחה... אבל, אם אתם מעונינים דווקא בבדיחות שיישארו לכם בהארד-דיסק אחרי שתלחצו על "התנתק', נסו את זטקהק[1 א 0%6[ | (תסס.זסקבק66211סן.שואיש//:קזת). באתר, כמו שאפשר להבין משמו, נמצאים טפטים הומוריסטיים לווינדוס. יש דברים ממש מצחיקים, מביל גייטס כנערת פלייבוי, ועד לשילוב בין ארנולד שוורצנגר לדפדפן של מיקרוסופט. לסיום, גבירותיי ורבותיי, אתר האינטרנט האולטימטיבי, הסיבה האמיתית היחידה להיווצרות האינטרנט, פיסגת היצירה האנושית במאה האחרונה ובהיסטוריה בכלל, חברים וחברות, כל זאת ועוד נמצא במרחק של כמה הקשות מקלדת: [במ. [61007/0181ת-/רתסס.61 תשרתמזק. שתאע'//:קום ‏ ו מאת: יוני שדמי ימעפ- תיח תיברעב םירמוא רָיא וליג , תוקוניתל טירצומ תוקוושמה תורבחה חעש * יברעה רזגמב יקווישה לאיצנטופה תא ללכמ %30-ל עיגמ יברעה רזגמב הדוליה עדימ תרבוח האיצומ בליש * לארשיב תודילה למה יש כל כך הרבה בעיות עם עברית ברשת? אולי בגלל שלכל שני יהודים יש שלושה סטנדרטים שונים לעברית מה בעצם הבעיה? שברית, כידוע, היא שפה קשה. זהו התירוץ הנפוץ להעדר תמיכה עברית מספקת במערכות מחשבים. העבודה בעברית מעולם לא היתה נוחה במיוחד, כי צריך להשקיע זמן ב"עיברות" יישומים ובהתאמה של מספר תוכניות שירות בסיסיות שונות, לכן נוצר מעגל סגור: אין תמיכה מספקת ולכן לא עובדים כמעט בעברית, ומצד שני, אין פיתוח כי כמעט לא עובדים... ננסה לבחון את הבעייתיות בעברית ואת היישומים הבסיסיים הדורשים עיברות. לעברית שתי בעיות (או "תוספות") מעבר לאנגלית, שגורמות לכל הבעיות: צורת הצגת התווים (ויש מספר צורות, מה שמגביר את הבלבול) והכיוון ההפוך (ליתר דיוק, דוזכיווניות, כי אנו רוצים לערב עברית עם אנגלית ועם תיברעב תומסרפמ הנרטמו הידמר ,תיברעב. ‏ | מספרים). בורקב תופרטצמ רק-רדאמו קאלימים סוגי תווים קיים מספר רב של מערכות תווים עבריות שהתפתחו עם הזמן, לרוב ללא מחשבה מעמיקה לעתיד. נסקור כאן את הסוגים העיקריים בלבד. רוב המחשבים הנמצאים כיום בשימוש (פרט למחשבי 1א18 גדולים) שומרים את כל קובצי הטקסט (וגם התקשורת) בתקן הנקרא 5011ג. לפי תקן זה, לכל תו יצוג מספרי הנע בין אפס ל-255 (2 בחזקת 8). בתחילת שנות השישים והשבעים נוצלו למעשה רק מספרים בין אפס ל-127, כלומר רק שבע סיביות מתוך השמונה האפשריות בכל תו. רבות מהמערכות ניצלו עובדה זו והתעלמו מהסיבית העליונה לחלוטין (או איפסו אותה). כדי להוסיף עברית היה כדאי לנצל את התווים הפנויים מעל 127, אולם כל המערכות שהתעלמו מהסיבית השמינית באותה תקופה מנעו זאת. בתור פתרון הוחלט שהתווים העבריים יבואו במקום האותיות האנגליות הקטנות. היו לכך שני חסרונות: אין אפשרות לערב עברית וגם אותיות לטיניות קטנות, ואין אפשרות להבדיל בין קובץ באנגלית לבין קובץ בעברית (רק אדם יבחין שאחד קריא והשני הוא רצף אותיות חסר משמעות). לשיטה פרימיטיבית זאת קוראים כיום 6 6ו0, והיא כמעט אינה בשימוש. בעיית הסיבית השמינית החסרה נפתרה רק כשמכון התקנים הבינלאומי (150) יצא עם סידרת תקנים (סידרה 9) המנצלת את כל התווים ומגדירה לכל שפה את מיקום האותיות המיוחדות שלה (התווים הראשונים זהים לכל הסידרה). התקן העברי נקרא 8859-8 180 או 6 אוסא. התווים העבריים ממוקמים החל מהמקום ה" 4. בדרך כלל נקרא קוד זה בשם 6066-א6א 180. מדוע התוספת? מכיון שכשחברת ]18% הוציאה לשוק את * א ]7 | המחשבים האישיים הראשונים, היא החליטה להתעלם מתקני 8859 150, שהיו אז בשלבי התהוות, וקבעה את העברית מהמקום ה-128 והלאה. התקן הזה נקרא בשפת היומיום 0006 א6א ]א8]. בתקן העברי של 150 משתמשים במערכות חלונות, חלונות 5 ומקינטוש. מידע נוסף אפשר למצוא ב: וח 16ת90100/ם0. 150 שועת9//:קות 1 211/00 1 א ]ותנום5. 6 שתאוש//:קות 6.5 שאר /]; כיום אושר תקן בינלאומי חדש הנקרא 2 םספס6ואש, הבנוי על 16 ביט ומקצה לכל תו יצוג מספרי הנע בין אפס ל-65535. ניתן למצוא בו גם את האותיות העברית, ניקוד עברי, ובעתיד גם טעמי מקרא. בדרך זו ניתן לייצג מספר סוגי תווים בו בזמן, ולכתוב מסמכים בשפות שונות בו בזמן. תקן זה עדיין לא מיושם ברוב מערכות המחשב, אך הוא עתיד להיות התקן המחייב בשנים הקרובות (מידע נוסף ב"/שזס.6סטוחט//:קוזון). ובכן, יש לנו לפחות ארבעה סוגי תווים עבריים. מה נעשה? נכון להיום אנו משתמשים במערכת תווים אחת, של 150, ובעתיד יהפוך השימוש בתקן ה-מסססזאש לנפוץ יותר ויותר. ּ כיוון הכתיבה בעיה חריפה יותר היא כיוון הכתיבה. על המסך עלינו להכניס ולהציג את החומר הכתוב בצורה שבה אנו רגילים לראותו בחיים. אולם כיצד נציגו במחשב בצורה שבה יהיה לנו נוח לטפל בו? קיימות שלוש אפשרויות לשמור את החומר בקובץ: השיטה החזותית ([צטפו/'), בה החומר נשמר בדיוק כפי שהוא נראה על המסך בסריקה משמאל לימין (כאילו היה טקסט אנגלי). חסרונה הגדול טמון בקושי בעיבוד ממוכן של החומר הכתוב, כי כיוונו בקובץ הפוך לכיוון שבו ניתנת משמעות לחומר הכתוב. השיטה השניה, "המשתמעת" (1.081031), קובעת שהחומר יישמר בכיוון הקריאה - וזהו גם הכיוון הטבעי לעיבוד החומר. נכון שלאנגלית ולמספרים כיוון הפוך, אבל בגלל שניתן להבדיל בקלות בינם לבין העברית, אין כאן בעיה. בשיטה השלישית מצוינים חילופי הכיוון על ידי סמני בקרה מיוחדים. תקן 150 מאפשר את שלוש השיטות, וכל יישום יכול לבחור את הנוחה לו. דבר זה גורם ללא מעט בעיות בהעברת קבצים מיישום אחד לאחר. ₪ מאת: דודו רשתי הלשממה תושארל יקיזב תא םיצירמ! טיקילדמ םיסרפב םיכוזו (135) טנקזב תשר םתאו טנרטניאל גויח תנכות הז , םיכירצ םתאש המ לכ םתסמ יקיזב תא ךופהל איה קחשמה תרטמ !!!הלרגהב. תאז תושעל ידכ .דבוכמ הלשממ שארל - תרייוצמ תומד + םירתאל תורושקה תודיח 10 רותפל ול רוזעל וכרטצת יקיוב תא סדקי הדיח |ורתפ לכ .(135) טנקזבב םינוש הלרגהל םכתאו "הלשממה תושאר"ל רדב ףסונ דחא בלש הלודגה!!! |ושארה סרפה: הפוריאב השפוח יושה סרפה: טרכקזב + וגנמ [ופלט ירישכמ 50 טרכקזב יסיטרכ 150 דועו םיכוז ...ו הז תא םישוע םכתא הארנ ,ונ זא| ו 1 זמן האחרון התפרסמו באינטרנט ידיעות על סוג חדש של התקפת 6166 ]0 |ג1ח06 (התקפה המונעת שימוש במערכת, בלי למחוק קבצים או לגנוב אינפורמציה). התקפה זו קלה במיוחד לביצוע - כל מחשב המריץ את מערכת ההפעלה 95 8א60חו/ יכול לבצע אותה על ידי הרצה פקודה פשוטה. בגלל שטכניקה זאת משתמשת בפרוטוקול פַחוק, היא קיבלה את השם פחוק [61. בשנות השבעים, כשהגדירו את פרוטוקול התקשורת שבו משתמשת האינטרנט (1, ראשי תיבות של [00060ז וטוחשוח1), הגדירו כחלק ממנו גם פרוטוקול של בדיקות והודעות שגיאה שניתן להשתמש בו כדי לבדוק אם מחשב מסוים מחובר, או כדי לשלוח הודעה האומרת שאי אפשר להגיע למחשב היעד של תשדורת (ו%6טגק) מסוימת. לפרוטוקול הזה קוראים ?]10 ([101000] 1655286 [10זחס 6 זטוחטזת1). מה זה פרוטוקול פעג? כחלק מ-ק16(1 הגדירו גם ₪610-850₪51, בקשה שמחשב אחד מבקש ממחשב אחר, שיחזיר לו תשובה שתכיל אינפורמציה מסוימת (הנשלחת כחלק מה-8000857.-0₪0ם) |- ץ וקםא-800, שעונה המחשב שקיבל את הבקשה עם האינפורמציה הזאת. לפרוטוקול זה קוראים גם פָחוּס על שם מיקרוסופט לא חשבה שחשוב לצייד את חלונות 95 במערכת שמוודאת שלא יישלחו אליה קבצים באורך לא חוקי, ולכן כל זב חוטם שיש לו חלונות 95 יכול כבר עכשיו להפיל את המחשב שלנו האיתות (הקולי במקור) המשמש צוללות לתקשורת בינן לבין עצמן. המטרה של פחו היא לבדוק שמחשב מסוים עובד ועונה לבקשות ("למעלה" בשפה המקצועית) ושקו התקשורת אליו אינו משבש את האינפורמציה שהוא מעביר (לכן לא מספיק להעביר בקשה ולקבל תשובה, אלא צריכים גם את האעפורמציה ה"מיותרת" הנשלחת כחלק מה ₪610-8500₪57 ומוחזרת על ידי ה צ[קםת-010ם). כיום כבר יש כמעט על כל קווי התקשורת קודים לזיהוי שגיאות, ולכן אין צורך בבדיקה השניה, אבל הפרוטוקול הוגדר יחד איתה, ויהיה קשה מדי לשנות אותו על כל המחשבים בעולם, לכן היא נשארה. תקיפה באדיבות חלונות 95 כדי לתקוף מחשב מסוים ששמו 8זס וחווסוץ.וח6ססחהו. צריך להריץ על מחשב שעובד תחת מערכת ההפעלה חלונות 95 (ואפשר גם ]ו פיוס6חו) את הפקודה הבאה: תוטש 1הססחמו 65526 [- פחוק אם הקורבן מריץ אחת ממערכות ההפעלה הפגיעות, כמו למשל חלונות 95 או אטחוג1 שלא התקינו עליו את ה"וסופק שפורסם כדי לפתור את הבעיה הזאת, המחשב שלו יתקרש (ייתקע ויהיה צורך ללחוץ על כפתור ה-166) או יעבור וססט (יתנהג כאילו לחצו על ה"6%6ז שלו). הגורם לבעיה זו הוא ש"ו6טגק של ;] מוגדר כך שהאורך שלו חייב להיות עד 16-12 בייטים (בייט הוא יחידת אינפורמציה, היכולה להכיל מספר בין 0 ל-255). הסיבה להגבלה זו היא שצריך לשמור את אורך ה"וטאסגק באיזשהו מקום. ההגבלה של 16-12 מאפשרת להחזיק את האורך הזה בשני בייטים. כל ;1 ז6אטגק מורכב משני חלקים: ז6406 17 שהוא כמעט תמיד באורך 20 בייטים, 00971 ק]. ה-ז6006ו] ק[ מחזיק את מה שצריך כדי לשלוח את ה"ו6אטגק, כגון כתובת השולח, כתובת הנמען ואורך ה"ו6אסוק. ה"גו68 1 מכיל את האינפורמציה שצריך לשלות. בו6אסגק של 15א10, חלק ה-ק] גו מורכב גם הוא משני חלקים: ז6966ון 1017 ו"18ג6 ק161. ה"ז6366ון ק1א0] כולל את סוג הודעת ה-ק]א16 (למשל, האם זה 080-8000887 או ץ ןק -610ת), מספר ההודעה (בהודעות 0080) וכו'. ה" , זו 167 הוא באורך שמונה בייטים. ב"ו6אסגק שהוא 0010-0057 קוא16, יש ב"גוג0 קואסן את האינפורמציה שאנחנו מבקשים שתישלח אלינו. אם האורך של ה-19ג6 הוא מעל 2/16-28, נניח 2%16-20,, האורך הכולל של ה- יהיה: .|-6 < 2/16+8 = (ז06ג6ו| ק1) 20 + (ז666] 101/17) 8 + (0918) 2%16-20 המחשב שמקבל את ה"וטאסגק מקצה מקום של 216-1 בייטים בשבילו, ומה שמעבר לזה נכתב על אינפורמציה אחרת שהמחשב זקוק לה - ולכן מערכת ההפעלה מפסיקה לעבוד. קלט באורך לא צפוי זוהי דוגמה נוספת לכך שתוכנית המקבלת קלט ממקור אחה, שעלול להיות עוין, חייבת תמיד לבדוק שהאורך שלו חוקי. מספר עצום של חורים לאורך השנים הגיעו ממקור זה - קלט באורך גדול מהאורך שהיה אמור להיות בו. ברוב מערכות ההפעלה, פקודת ה-פחוק בודקת שלא מבקשים ממנה לשלוח ו6אסאק לא חוקי, אבל ידידינו הטובים במיקרוסופט לא חשבו שיש צורך בבדיקה כזאת, לכן כל זב חוטם עם 5 00%%חו מסוגל ליצר ולשלוח 66סגק לא חוקיים כאלה ולהפיל מחשבים עוד היום. ₪ מאת: אורי פולרצ בטוח מול פתוח השיטה של ג'אווה לוודא שתוכנות שהורדנו מהרשת לא יזיקו למחשב שלנו דומה לשוטר שבודק אותנו במבצע "הכן רכבך לחורף". השיטה של 8%טו461 מזכירה יותר את פקחי הכשרות של הרבנות 1 שחר הפרה-היסטוריה, לפני לפחות שלוש שנים, כל מה שהיה אפשר לשים בדפים של אתרי מת/ היה טקסט, גראפיקה וטפסים למילוי. הסכנה למבקר באתר כזה היתה נמוכה יחסית: אם מסר מידע רגיש, כמו מספר כרטיס האשראי שלו, הוא ידע שהמידע יכול להגיע לידי רשעים. אם הוריד תוכנה והפעיל אותה, היה חשוף לתוכנות עוינות או סתם לא מוצלחות. שתי הפעולות, מילוי טפסים והורדת תוכנה, הן פעולות ידניות, ויש לקוות שהמשתמש מודע לסיכונים שבהן. כיום המצב אחר. דפי רשת כוללים לעיתים תוכנה שיורדת אוטומטית למחשב שלך ומופעלת שם, ללא ידיעתך. בדרך כלל תוכנה זו היא ידידותית: היא מספקת ממשק טוב יותר מממשק הטפסים הסטנדרטי, מפגר בכמה דורות אחרי הממשק המקובל לתוכנות גראפיות; היא תומכת בסוגים נוספים של קבצים או מולטימדיה או תקשורת, 7- וכללית עושה את השימוש ברשת יותר שקוף, אוטומטי ומובן. הפעולח האוטומטית היא חשובה, כי היא מתבצעת בלי לדרוש מהמשתמש להוריד ידנית תוכנות, להתקין אותן ולנהל את אכסונן בדיסק, וכך מורידה את הדרישות מהגולש ברשת. יותר כוה, ייתר סכנה אבל עם יותר כוח באה יותר סכנה: אם ארשה לכל תוכנה להגיע למחשב שלי ולהתבצע בה בלי פיקוח ובלי שאפילו אדע על כך, אני חושף את עצמי לנזקים מתוכנות בעלות כוונות טובות אך כתובות רע, וגם לתוכנות עוינות. הנזק יכול להיות כל דבר, החל ממחיקת הדיסק, דרך גרימת בעיות פה ושם (מה דעתכם על תוכנה שתגרום לכל צ'ק. עשירי שהמחשב מדפיס להיות מוגדל ב-10%? כשהנזק יתגלה אולי יהיה כבר מאוחר מדי), עד לחיפוש מידע סודי ומשלוח אל המחשב של התוקף - הנזק עשוי להיות ענק, אך מקורו אולי לא יתגלה לעולם. יש המזלזלים בבעיה, כי בניגוד להפצת וירוס תוכנה, שבו קשה למצוא את המקור הראשוני, לא ידועה דרך "להדביק" אתר אנטרנט על ידי גלישה מקרית אליו. ‏ אם הורדת תוכנה עונת מאתר אינטרנט, כנראה שמנהל האתר שם אותה שם, וקל יחסית למצוא אותו. למרות זאת, התעשיה מודאגת מאוד מהסכנה, ובצדק: זו רק שאלה של זמן עד שיפותחו תוכנות עוינות כאלו (ואולי יוחדרו לאתר תמים דרך פריצה אליו, כמו הפריצה לאתר ה-ג61), וכבר כיום, עצם קיום הסכנה יוצר אי אמון ומפריע לחדירת הטכנולוגיות. לכן מחפשים דרכים להבטית שתוכנה היורדת אוטומטית אל מחשב המשתמש תיבדק לפני שתופעל. מחלוקות פילוטופיות ומעשיות איך בודקים תוכנה כדי לראות אם היא עשויה לגרום נזק? מי שלמד מדעי המחשב יודע שזו דרישה קשה מאוד. הפתרונות המיושמים כרגע, לכן, מבוססים על פשרות. שני המובילים הם הפתרון של יישומוני ג'אווה, שפותח על ידי חברת סאן, והפתרון של אובייקטי אטטוו6, שפותח על ידי מיקרוסופט. שני הפתרונות - ושתי החברות - מתחרים במספר תחומים, כמו ביצועים (עדיפות ל"א6טוו0/) ויכולת לפעול על מגוון של סוגי חומרה ומערכות הפעלה (עדיפות לג'אווה). בתחום הבטיחות, הגישות הפילוסופיות הן כל כך שונות עד שנראה לי שהמחלוקות ביניהן יישארו הרבה אחרי שנשכח מה היו ג'אווה ו"א6צווס. שיטת הבטיחות של ג'אווה מורכבת מכמה שלבי הגנה: כל תוכנה נבדקת בשלב ההידור - ההפיכה כ || א | )ה משפת התכנות לקוד בינארי. הבדיקה, יחד עם התכנון החדשני של השפה (המונע טעויות תכנות שכיחות וגם טריקים זדוניים שכיחים), מאפשרת לתפוס טעויות תמימות או נסיונות מכוונים לעקוף את מגבלות השפה. לאחר שהתוכנה מגיעה למחשב המשתמש, היא נבדקת שוב, בין השאר כדי למנוע התקפה דרך שינוי הקוד הבינארי לאחד ההידור. המחסום השלישי הוא רמות ההרשאה שקובע המשתמש, המשמשות לפיקוח על היישומון תוך כדי ריצתו. למשל, אפשר למנוע מהתוכנה לגשת לקבצים, או להגבילה רק לקבצים באיזור מסוים, או לאסור עליה ליזום תקשורת למחשב אחר. נשמע טוב, אבל יש ביקורת קשה על גישה זו משני כיוונים: ראשית, שלבי ההגנה האלה לא מושלמים, וכבר נמצאו בהם פרצות. בעדכוני התוכנה האחרונים, סאן ונטסקייפ סתמו את הפרצות שהתגלו, אבל החוקרים שגילו את הפרצות משוכנעים שמסתתרות עוד כאלו. שנית, כל המגבלות שג'אווה מטילה על פיתות והרצת תוכנה מפריעות לפיתוח ולשימוש בתוכנה ידידותית. השוטרים שעוצרים מכוניות לצורך בדיקת "הכן רכבך לחורף" אולי מצילים חלק מאיתנו מצרות גדולות, אבל הם ודאי מפריעים קצת גם לאלה שרכביהם תקינים ומוכנים. אם אין ברירה, זוהי פשרה סבירה, אבל אולי אפשר למצוא פתרון שיתפוס את המכוניות הלא תקינות בלי להפריע כלל לתקינות? על מי אתה סומך? שיטת הבטיחות של א6שטוז46 מנסה לעשות בדיוק את זה. הרעיון פשוט: אין שום מנגנון לבדיקת התוכנה עצמה או לפיקוח עליה בזמן ריצתה. לכן אין מגבלות על היכולת של התוכנה ועל הכלים המשמשים לפיתוחה. המחסום הוא אחר לגמרי: המשתמש מחליט על איזה מפתחי תוכנה הוא סומך. כל מפתח הרוצה להשתמש במנגנוני הבטיחות המוטיבציה שלו לחפש באגים מזיקים. שיטת החתימה דומה למצב שבו השוטר לא יעצור את הרכב אם יראה עליו מדבקה, ובה מאשר מוסך מורשה שהרכב אכן נבדק, אבל יעצור לבדיקה רכב שאין לו מוסיף חתימה מוצפנת לתוך התוכנה שלו. החתימה מדבקה. ניתנת לייצור רק על ידי אותו מפתח, אבל ניתנת לבדיקה על ידי כל משתמש. מה התוצאה? כשהדפדפן שלי נתקל בדף 88/ ובו אובייקט א6שוו6 שיש להוריד מהרשת ולהריץ, הוא בודק האם האובייקט חתום. אם כן, הדפדפן שלי בודק שהחתימה לא זויפה (למשל, על ידי שינוי האובייקט לאחר החתימה) ובודק האם מפתת התוכנה שחתם נמצא ברשימת אלה שהחליט לסמוך עליהם. אם כן, לא תהיה שום הפרעה - האובייקט יופעל על המחשב שלי בצורה אוטומטית ושקופה. רק אם לאובייקט אין חתימה, או יש חתימה לא מוכרת, יזהיר אותי הדפדפן ויבקש החלטה. אם אותו אובייקט מי ינצת? כאן יש למיקרוסופט שני יתרונות: ראשית, היא חזקה; ושנית, היא - לדעתי - צודקת (מי שרוצה לצעוק עלי - נא לקחת מספר ולחכות בשקט בתור). כאוהד של ג'אווה, נותר לי לקוות שבגירסה הבאה של ג'אווה תיכלל שיטת חתימות דומה. ₪]ן מאזת: ישרוזל כנימיני מ ע ל לכל ספק מי פיתח אותו - כי רק הוא יכול היה לחתום - ועובדה זו ודאי תוריד מאוד את המוטיבציה של המפתח להזיק, ותעלה את צושא המסחריות ברשת עדיין נשאר שנוי במחלוקת, ואף אחד עוד לא ממש מבטיח איך/כמה כסף אפשר לעשות בסייבר-ספייס. הדבר המופלא שעדיין מדליק את רוב משתמשי ההשת (ולאו דווקא את העניים מביניהם), הינה האפשרות למצוא ולהוריד בחינם, כל כך הרבה אפליקציות, תוכנות ומשחקים, הן בגירסאות ספגשומפח או פתגפפג5₪ והן במצבי צבירה 87 לניסוי ובחינה, של מוצרים מתומחרים היטב. הבעיות העלולות לצוץ ולהטריד כל אחד מאיתנו בכל פעולת הורדה (1.046חאוסכ) מהרשת מוכרות לכולנו: 8 התוכנה לא עובדת על מערכת ההפעלה שלנו, או בכלל בקונפיגורציה הנוכחית. 8 התקנת התוכנה ממש דופקת את המערכת שלנו (קובצי .11, רזולוציות משונות וכדומה). [ 6 פמ 8 התוכנה רצה, אבל מסתבר שזוהי סתם פרסומת לחברה קיקיונית שפיתחה כמה שטויות. 8 התוכנה מבטיחה הרבה, אבל מוגבלת לשבוע ניסוי בלבד (עם או בלי אזהרה מראש). 8 התוכנה בסדר, אבל כשמורידים אותה מהמערכת נשארים תקועים עם עשרות קבצים בספריות שונות. 8 התוכנה יפה ושימושית, אבל כל שתי שניות היא מציגה למסך הודעות ניג'ס מעצבנות (של החברה המייצרת או כמנגנון פרסומי לחברות אחרות). באתר אסא מקלים על ח'ינו. 068.000/000808.תת//:ק100 1 כל פיסת תוכנה שתמצאו שם, חזקה עליה שעברה בדיקות והיא אכן נקיה מהצרות הנ"ל. אכן, האתר הזה אינו מתהדר בעיצוב מדהים, גם לא במוצר או מודל עסקי חסרי תקדים. אבל הוא יכול לחסוך לכם הרבה עוגמת נפש ובזבוז זמן, בהיותו בעל היתרונות הבאים: 8 כל תוכנה נבדקה שאינה מפציצה את המשתמש בנדנודים/ פרסומות/ הרשמות מייגעות. 8 כל תוכנה מלווה בהסבר קצר לגבי פעילותה וקהל היעד שלה (כולל המלצות/השמצות), גם ממויינת לפי 16 או 32 ביט. 8 לאתר יש "אתרי-מראה" רבים, והפניות ישירות לאיזורי הורדה של החברות היצרניות, כך אפשר למצוא תמיד את הנתיב המהיר ביותר להורדת התוכנה אליכם, ובאותה הזדמנות לקבל עוד פרטים על המוצר והחברה. 0 האתר הזה מתעדכן כמעט יום ביומו. החבר'ה שמנהלים את האתר הזה פשוט טוענים שהם מתייחסים בכבוד לבני"אדם ולכן מצאו לנכון למיין ולסנן את הזבל'ה שמסתובבת בסייבר-ספייס. זה מוצא חן בעיני. ₪ן מאת: גאורה | מחקוזצ | 8 פמט | סו | | | | | 10 | פזסשתאקפטנה ב | וו - | בשש" | )גפ | יי ו - וער | ןווס ן עצפו | ססטסחזד.ת.זם 5 פווחה!)ם - 1 | | 50.0008 פסחומטווווום מווזופווה סו הש | . זו ]8] א ]| > המשוגעים לדבר, או בעצם, לכל דבר ברשת, ימצאו ים של צ'ופרים במקום המוטרף הזה: מ80.001וחהות-60ע, אתותו//:ק10 . > אשליות. בעיקר אילוזיות ויזואליות. כדאי שיהיו לכם 6 500% וג'אווה כדי לזכות במיטב הדוגמאות. מי בעצם אומר למוח שלנו מה הוא רואה? מסס.01מ91[שתאת//:ק110. 4 לשוחרי המדע, אתרים קצת אחרים. נקודת מבט מעניינת אל המתימטיקה, דרך ההיסטוריה שלה:0ם064.518.פקטסוק. שתות9//:קוום עספם-/3008. ולמי שמכיר או לא מכיר, בוודאי תשמחו לפגוש את הפיזיקאי פיינמן, אש אשכולות מצחיק, מופלא ומרתק: 6 4 ווח שור 4 מכון יופי וירטואלי לצעירים, ולא רק. עצות לטיפוח החן והיופי, כולל הסברים מעמיקים, ומבצעי ענק (בעיקר בארה"ב): 00 6מ:0800/1. שישש//:קום. ‏ אבל אם דווקא דעתם של סלבריטאים נחשבת בעיניכם, בנושאי יופי ובנושאים אחרים: ב1007.00ח81חח. תוחפ //:קטם . כאן תמצאו את טעמיו של ספר צמרת מניו יורק, את הדיאטות שעברו שחקניות הוליווד, איך נפטרו שחקני מלרוז"פלייס מפצעי הבגרות שלהם, ועוד. אם גם בנושאי מזון אתם מעוניינים לעקוב אחרי גדולי האומה, בכתובת הזו תמצאו מתכונים ממטבחם של מוזיקאים מפורסמים: > פה לא תמצאו בדיחות. יש כאן חידות בהמוניהן, חינם, ולא סתם, נושאות פרסים; [₪₪ם.16ת0ם/000.ז0010ם. עושיש//:ק. > באופן מוזר, הדף הרשמי של "עדי יהוה" ממש ריק מתוכן. הם עדיין עוברים מדלת לדלת ומפיצים את ספרות המיסיון שלהם באופן פיזי, לפי המסורת. ואילו "עדי יהוה" לשעבר, או סתם ידידי הכת, מנדבים אינפורמציה היסטורית וקישורים. לעניין: 00/9110055.00/נתס0. 6מז[תג0 לצ//:קטם . אא בכתות עסקינן, הרי שהסיינטולוגיים, שמשנתם אמורה "לדעת איך לדעת", משופעים במידע ויזואלי וקולי, | בנוסף | לשפע ההסברים: > חובבי צילום מדברים היום על מעבר לטכנולוגיות דיגיטליות. כבר קיימים בשוק כמה מוצרים מפתים, אבל אף אחד לא מרתיב את הדיבור על המינוסים והפלוסים, כולל פתרון בעיות, במעבר מצילום אנלוגי לדיגיטלי. את זה תמצאו ב-82580א20%, מעניין גם לחובבים וגם למקצוענים: 20062610.00₪ שושתט//: קט . > שלוש נקודות מבט מיוחדות על אוכל ובישול: 1. מידע "סיטונאי" וטריוויה לרעבים: (מסס [8086מ10060 שאתש//נקום ) 2. מיתוסים, אגדות, סיפורים מדעיים, שאלות ותשובות: ((מ6000%.00ע11פטחתו. שתירט//:קו .)‏ 3 אוספי מתכונים, בדוקים ולא בדוקים, מסע מרהיב בלוויית השף האינטרנטי האולטימטיבי (/ב01.00ה10. אתצתו//:קצו ) מה הלך בעולם הזה בשנות ה-80? מישהו זוכר? מייקל ג'קסון ומדונה, פאקמן וטטריס, קולנוע ווידאו. אולי אם רק נזכור ששנות התשעים נגזרו משנות השמונים, נבין משהו על מה שקורה לנו עכשיו? ב805.008. שאתט//:קוו11 . > לאיבלינק, חברה ישראלית, הכריזה על תוכנת פתוחו[סט* 6פלתטוחם. זהו פתרון המרה אוטומטית של עיתונים ל".א111, המיועד לתקליטורים, ארכיונים ויישומי רשת. > עיקר החדשות - שבועון בעברית לקהיליית תעשיית המידע ולמתעניינים במיחשוב (בעצם זהו אוסף תקצירי החדשות בתחומי חומרה, תוכנה, תקשורת, ושאר ענייני היידטק שהיה מגיע | אליכם | בפקסעיתון = השבועי המסורתי: רבח ז11/163. 00. מ003. רשוע%//: 1 ) > "שמע ישראל - תורה נטוורק" - רשת המיועדת לציבור החרדי, מחוברת לארץ דרך נטוויז'ן. ברשת פועלת תוכנת |סזוגת ז6טץ6 המונעת ממבקריה להגיע למקומות בלתי רצויים, פויה, ואיזור "השגחה פרטית" לפירוט המצוות שעשיתם או רציתם לעשות. "אשת חייל" הוא איזור לנשים בעלות קוד סודי (המזהה את יהדותן), וכמובן, "מורה נבוכים" בענייני מקוואות, בתי כנסת, חברה קדישא, רפואה ועוד. 4 זוכרים שלפני כחודשיים נפתח אתר לכנסת ישראל? ובכן, נטוויז'ן כבר ממהרת ומספקת מידע סטטיסטי על נתוני ההתחברות אליו. כ"50% מהכניסות הן של ישראלים. כ"20% של תושבים אמריקאים, והשאר של תושבי ערהב, אירופה ודרום אמריקה. נואו לראות עולם = 1גי) בעברית ח'נם ב"זוּלא". 1296 11016 חינם לכל מנול. ה"6ג 11086 היפה ביותר 3%