- שנה: 2000
- מחבר: אביבה משמרי צפריר בשן רוני גלבפיש
- מו"ל: גלובס
- פורמט: עיתון
- נמסר ע"י: רן בר-יעקב
- תגיות:
OCR (הסבר)
גביון נזסי 197 2 5 בינואר 2000
0 = 8
של
- 2
ו
.חו ב וווסוו 65816
| .וו 0 186 6חוזוו500
2 שטק 0 56 ה" 100/00 55 5 05 סנס נ4מככ טס תסספנסנלי כ שלססשט צנסס 60 םונהיג רו
וח 0 60 ה ו0 36| ב 6 86| 386 ז5!-816 5 6
הו :צַה8ותז686 ,600₪.ה|54|856₪5.6|800.ק5גו :68|ז6ה תוזס)
ו זו. 00 10| :8860ז] ,ק[.00.ח5816568|8001 :ח138 ,00.0%.ה5816568!0 :א
0.0 00.חו1008!300חו :878211 טז.ה63|8001הו3|300 :865518 ,1ה.58165665816 :86618
4 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 180 מליון אנשים ב-171 מדינות
משתמשים באינטרנט, גולשים ב-57 מליון אתרים, ומייצרים
מסחר אלקטרוני ביותר מ-20 מיליארד דולרים.
בכל מקום בכפר הגלובאלי תמצא את אלדין, שומרת על הרשת
שלך בטוחה ואת המידע שלך מוגן.
אלדין גאה להציג את 65816 - פתרונות הגנה מושלמים
מה-ש8/ו0910 ועד ל-0656000.
6 מגן על הרשת שלך מפני ונדלים, האקרים, יישומי
אסַטוְזְס1/הּע3. עויינים, תוכן בלתי הולם וחשיפת מידע חסוי.
הורד את "עותק הערכה" 41 חסואט|פעם) חינם עוד היום, וצלצל
לקבלת פרטים נוספים.
ו |
יע ₪( ₪ שרי -
.-.----6
אוסטה |האי
86 |00!₪ 106 סחוזט500 --
: | 6 8 ז 5 |
נעגועים
לחיבוקים
רגע אחרי ששנת 2000 התפרצה אל הדלת המרהיבה שפתח
בפניה עולם ומלואו, החלטנו להגיר כמה דברים על המאפיין
הבולט ביותר של העשור האחרון. מאפיין מטורף, תזזיתי, נשכני,
חינני, מופלא ומיותר. מאפיין אופייני.
לי קשה לעתים לחשוב על החיים לפני האינטרנט, ולא כי אני
חושב שהיא מביאה לי תועלת יוצאת דופן (היא כן. קשה לתאר
את הצורך במוסף "היי"טק" בעולם ללא רשת, ועוד יותר קשה
לתאר את הצורך בעורך למוסף כזה). אני פשוט תוהה לא פעם
על מה היו מדברים אלמלא האינטרנט. על מה היו כותבים?
האינטרנט פתחה בפנינו אינסוף דלתות. היא ריסקה את
החסמים הגבוהים אל המירע שניבטו לנגד כל אחר ואחד
מאיתנו, האנשים הפשוטים - ושמה אותנו בנקודת זינוק חדשה,
שממנה קל בהרבה לפרוץ דרך בעולם הקשה של סוף האלף.
רבים עשו שימוש בנקודת הזינוק הזו, וכעת כותבים עליהם
במוספים כגון זה. אחרים הפכו אותה לכלי העבודה העיקרי
שלהם. הרוב המכריע פשוט הפך את האינטרנט לחלק אינטגרלי
מחיי הפנאי שלו.
המוסף הזה מנסה לצייר איך התרחשה עלינו מהפכת המידע
הזו: איזה גורמים התאספו להם יחריו ובראו את השררה שמחברת
את כל נקודות הקצה שלנו זו לזו, מי האנשים שתרמו למהפכה
הזו, אילו גופים היכו זה בזה עד זוב הכרעה משפטית בשרה
הקרב הסייברנטי ומה יקרה בו מעתה ואילך.
המוסף הזה מגלגל גם את קורות האינטרנט במקומותנו, על
שלל תהיותיה, מחאותיה, נאקותיה ושאר צירי גדילתה. גם פה
יש אינטרנט, ועם קצת עזרה מסך כל אבריה, היא עוד עלולה
להתגלות כנווה מדבר עסקי ותרבותי במזרח התיכון החרש.
הפוטנציאל הוכח זה מכבר.
ולבסוף, לא יכולנו להתאפק, וצירפנו דברי חכמים, התוהים
מי לעזאזל צריך את הרשת הזו מחד, וזועקים חמאס לנוכח
תלאותיו הקפקאיות של האיש הקטן הנופל קורבן לחסדי הרשת.
ככה, חומר למחשבה.
וזהו, אזל לנו המילניום. נותרנו להתמודר עם השטף הקרב של
אביזרי גישה אלחוטיים, נקודות קצה סלולריות, סיב אופטי
בנעל ווידאו בסטרימינג למוח. זה, כנראה, הרגע להתרפק קצת
על האינטרנט הישנה והטובה.
צפריר בשן
22
206
26
27
29
30
2
4
1-1
42
44
46
וד ההוגוניבו הטובות : שרוולט |
קיצור תולדות האינטרנט : .
בראנויה. ו "
מה היה פה לפני כל ה- שאו ה הזה
| מזב'חנזות : ,
| כולם נגר כולם, ובמיוחד נגד מיקרוסופט | א
אנטוים
הכוכבים הנוצצים ביותר של העירן המרושת
4.
שחר אנ'הטדרוני
השינוי הגורף ביותר בעשור האחרון
הרשוהו בציון פרויקט מיוחר
האינטרנט מפריח השממות
הנ שברים
כמה מחוברים? למה מחוברים? למי מחוברים?
הוותיםים
קשישים בני עשרים ו.. מדברים על מה שהיה פעם
הצנזורה
| גם בישראל מנסות הרשויות לצנזר מעט - ונכשלות
התובן
| ממדבר ציה אינטלקטואלי לגן תרבות עולה ופורח (כמעט)
| ההבטטן
מחיה התרבות הריגיטלית בראיון חושפני במירה
האם שונמוו, ועאבור?
אילן שלום רוצה שנדבר עם המכונה
בא גבים גדונ (א)
כפר אנגלי שלם תוהה מי צריך את הרשת הזו
בזרווט בות
אפלטון היה מחייך למשמע המונח "אמת וירטואלית"
בא גביםה גדוב (ב)
הרשת לא תמיד מסבירה פניה לעסק הקטן
מה יהיה
גם מחר יהיה אינטרנט. איך הוא יראה?
עורך: צפריר בשן. עיצוב: ניצן מלכית
הפקה: סולי מור
מנהל פרסום: גיא סעד, טלפון: 03-9538659, דואר אלקטרוני: [006%.00.1]ע 6 8880
כתובת המערכת: רחוב האצ"ל 53, ראשל"צ. אתר האינטרנט: ג[טטו/[1006%.00.1ש./ו וצו
טלפון: 03-9538888, פקס: 03-9517419, דואר אלקטרוני: [8[000%.00.1 6 ו[סטווט וו
היי-טם, יוס רביע 5 בינואר טס ,₪66
ב שי ףח 9%
נגווד הנונים הטובותת
דוני ג'בטי
ו ו ו ו ו הלות תקופת 0
ספ
הוא ספק האלנטרנט
אשוך
ו
2בכבצקנא מב בגב כ הנמנ / 0
ו
שמוח תות
ו
4060 0[6665ז2] 6566760 40987080 676056 חוד | |
]ח6חק0696|6 0ח8 656870 |08ח66 608 85| (השההס) | ה
6 0 הרק 6 זס) הסו286והשסזס | | ..
806 8516 6 6/6655 806 1808066 16 ,(כוסכ) | ור
6 8605[ +ה06ק68/8|0 806 6568760 8160 | = 2 7
שזפרואו 66070100 800 ה6ז76568 פספזוום סח8 ,כוסס | | 0
סופחאו 80 הוה עזסש הס 8ז8 ]]סץהכ 800 אפ |, .
זז 80987605 ₪8008616 66!עסזכ 8 5066855 | :
-|₪8 800 פחס!58ורח 6ח8 0165 שזם6| !וח |8חס|5ו80 ₪ | , ו
.5חס|+68||כס8 6פו | |
5 ]ו / ו
ו
אופ. | טר ו
החמורה שהצ'
סַחוסחט1 שפח 3 680חטסחחה ה 0ח ג ,2370 087 08טכ חס =
5פ 8+ שפוש .הסז8563ז |3!הפתזהסחט זס? ץ+והט+זסטקס
וח 950876 8ח+ זם 1610856
חסזווו חס 2000 ,25-27 עזהטח23 סופח 5ם וו 2000 180% =
.56 ,15/]500 4880
60 ד קה , הוטופסקוח ץ5 [63וח660+ 55! 80 0ט|6ח0ם 4 חס <
חס ,חפטם 103% חוס₪ 511185 901000 החד .פחטכ חו ,99
0 8/8/3016 פזם 5חַח פחט פה] וחס₪ 185סח 8זבוזקסזטקב )ואי
. אופוש
חב )ווח 6570 בה החד = ו 6 1 יה רו -
הר וו
ב-1988 הוצג עוד אחד ממאפייני הרשת של היום. בנובמבר פגעה תולעת
האינטרנט. וירוס עתיק, ב-6000 מתוך 60 אלף השרתים המחובריס לרשת באותה
עת. כתגובה מיידית הוקמה "627, צוות תגובות חירוס למחשביס המהווה עד
היום את אחד הגורמים החשובים באבטחת מידע ברשת.
שאה 94-כ בשאאשור- :ותה
ש ל
ארה"ב את .2
במו רוב הדברים המובים. גם האינטרנט יסודה בפחד. החעועו מעליונות
צבאית סוביימית הניע את ממעולח ארה"ב להקים את הסוכנות עוהוכלידה
== את הרעות, שממנה נולדה רעות אחרת - זו שמניעה את העולם
בראשית בראה ממשלת ארצות הברית את 85ג, הסוכנות
לפרוייקטים של מחקרים מתקדמים. השנה היתה 1957, והרשות הוקמה
כתגובה על השקת הספוטניק הראשון של ברית המועצות. מטרת
הסוכנות: שמירה על עליונות טכנולוגית של צבא ארה"ב.
כמה מוזר לחשוב היום על האינטרנט במונחים של רשת צבאית או
אקדמית, אבל במשך כעשרים שנה זו היתה הרשת. הרבה דואר
אלקטרוני, מעט אחזור מסמכים בדרכים שנראות היום מסורבלות ולא
יעילות, קצת קבוצות ריון מסובכות לשימוש ואיטיות להחריר וזהו.
תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום.
הסיפור מוכר: ב"1969 השיקה ג את דא שח , האמא הגדולה
של האינטרנט. המטרה היתה שמירה על קשר בין חלקיה השונים של
ארצות הברית במקרה של מתקפת מצד ברית המועצות האימתנית.
בשלב הראשון הוקמו ממה
מצמתי השרתים
ד מ רוב ורי ם
באוניברסיטאות ברחבי
ארה"ב. באוקטובר אותה
שנה נשלחו בפעם הראשונה פאקטים של מירע. הרשת קרסה מיד,
באות 0 של המילה חזפס.1.
ב-"1972 רצה מישהו לנהל תקשורת קוהורנטית יותר, והמציא את
מערכת הדואר האלקטרוני הראשונה, שזכתה להצלחה מיירית. סימן
ה- 6% נבחר מפני שהוא מבוטא וג באנגלית.
ב-1973 הוקמו הקישורים הראשונים לחו"ל. אנגליה ונורווגיה היו
המרינות הראשונות שחוברו לרשת. באותה שנה השתלט משלוח דואר
אלקטרוני על 75% מהתעבורה ברשת, והפרוטוקולים הראשונים
עליהם התבססה התקשורת החלו להיווצר.
שנה אחרי כן נולד הזוטוווטו, הכלי הראשון לשימוש מרחוק במחשב
מארח. עור שנה חלפה עד קבוצת הדואר האלקטרוני הראשונה. הקבוצה
הפופולרית ביותר של הימים ההם היתה אזשצט!-:51 לחובבי מרע בדיוני.
4 בשנה הזו קיבל הרואר האלקטרוני את רוב התכונות המוכרות לנו היום:
= מענה, קידום דואר למשתמש אחר ותיוק הודעות דואר.
הסלבריטי הראשון על עגלת האינטרנט היתה, לא להאמין, המלכה
טרויבהנ נזיוחד
וי הר פיי
]|.010085.00 6 ףוחסז
אליזבת, ששלחה דואר אלקטרוני ראשון בפברואר 1976. שלוש שנים
נוספות עברו ער להקמת 6ו6), קבוצות הדיון מבוססות השרתים
של הרשת. באותה שנה הציע קווין מקנזי להוסיף סימני הבעה לטקסט.
הוא הותקף קשות על ידי רבים מהמשתמשים, אבל האמוטיקונים תפסו
והפכו לאחד הכלים הנפוצים ברשת כמעט מיר.
ב-1982 היתה ההתבססות האירופית המשמעותית ביותר כשהוקמה
ושטם, רשת היוניקס האירופית, שקישרה בין הולנד, דנמרק, שוודיה
ואנגליה. עור שנתיים חלפו עד שהומצאה שיטת ניהול השמות הנהוגה
היום (5אס). בינתיים התחיל כבר הבלגן המקובל בקבוצות הריון
והומצאה הקבוצה המבוקרת על ידי מנהל מרכזי. במקביל יצא לאור
ספרו של וויליאם גיבסון, נוירומנסר, ספר יסור בתרבות הריגיטלית
שהוסיף את המילה "סייבר" לחיי הרשת.
במרץ 1985 נרשם הדומיין
הראשון באינטרנט,
ותס6.צטו!סטותץ5, ומעט אחריו
התווספו גם צסש.8אס, 0ו4.60]סט
והסיומת הבריטית אט. רשת
מחשבים סגורה וקטנה בשם אמריקה און-ליין הוקמה באותה שנה.
ב-1986 הוקם בסיס השרתים החזקים המקובל היום: פרינסטון,
פיטסבורג וקורנל היו בין האוניברסיטאות שזכו לארח את השרתים
החזקים, שהעבירו מידע על התשתית המרכזית של האינטרנט במהירות
שיא של 56 קילוביט, המהירות הממוצעת של מודם ביתי של ימינו.
אותה שנה זכתה לארח גם את נפילת השרתים הראשונה של הרשת,
כשסיב אופטי של 48 נפגע באיזור ניו יורק. שעה אחת חלפה ער
שחובר מחרש האזור. היום זה לוקח הרבה יותר זמן ברוב המקרים.
סיסקו, חברת נתבים שתהיה בסיס חשוב לקיומו של האינטרנט,
מוקמת ב-1987, ובאותה שנה הסתמנה תחילת המהפכה המסחרית עם
הקמת ז₪אט!, ספק האינטרנט הראשון שהעביר רק דואר אלקטרוני
וקבוצות דיון. כל העניין החל כניסוי שהפך בדיעבד למפלצת שבלעה
את הרשת הישנה. באותה שנה הגיע מספר השרתים המהוברים לרשת
לשיא של 10,000.
ב-1988 הוצג עור אחר ממאפייני הרשת של היום. בנובמבר פגעה
תולעת האינטרנט, וירוס עתיק, ב-6000 מתוך 60 אלף השרתים
המחוברים לרשת באותה עת. כתגובה מיירית הוקמה דַא6₪, צוות
תגובות חירום למחשבים המהווה עד היום את אחד הגורמים החשובים
באבטחת מידע ברשת.
באותה שנה הוצג גם קו ה-1'ד הראשון, והתחברו לרשת קנדה, רנמרק,
צרפת, איסלנד, נורווגיה, שווריה ופינלנר. סטודנט פיני אחד שרצה
לקשקש קצת המציא את ה-180, מערכת הצ'אט הראשונה, והביא בפעם
הראשונה את האפשרות לשוחח בזמן אמת עם כמה משתמשים בו זמנית.
ותיקי הרשת התרגזו גם הפעם, ושוב ניצחו המשתמשים את התיאוריה
- והצ'אט הפך גם הוא לאחד מנכסי צאן הברזל של האינטרנט.
סוף שנות השמונים נתנו את האות לזינוק הגדול. מאה אלף שרתים
מחוברים לאינטרנט ברחבי העולם, שני ספקים מסחריים ראשונים
של דואר אלקטרוני (קומפיוסרב ו"וסוא) והקמת אא0₪, אותו מכון
מחקר שהביא לעולם את קישורי ההייפרטקסט. בין המדינות שחוברו
בשנה הזו לאינטרנט היתה גם ישראל.
התהליכים האלה הפכו את הרשת למה שהיא היום. במשך עשרים
שנה ארוכות הונחו היסודות באיטיות, זהירות ויסודיות אקדמיות.
המסר היה שיפור הקשר בין אנשים בעולם ושימוש מסחרי לא עלה
על רעתו של איש.
אבל לא הכל השתנה. האינטרנט הוקמה ככלי לשמירה על קשר
בין אנשים. העובדה שמדובר היה בעיתות מלחמה דווקא או במחקר
אקדמי אינה משנה את העקרון. סוג התקשורת עבר שינויים רבים,
ובעיקר התרחב באופן ניכר, אבל עדיין מדובר בעיקר בקשר. היום
מדברים על עסקים ומכירות, אבל השירות הפופולרי מכולם הוא עריין
ה"(16. סתם שני אנשים או יותר המדברים זה עם זה.
כבר אז, בסוף שנות ה-80, אמר ג'ואל פור "האינטרנט מלא, לכו
מכאן". זה לא עבר. יותר ויותר לקוחות מסחריים גילו את נפלאות
הרשת דאז, שהיו מוגבלות למדי, למען האמת.
בינתיים שקד איש אחר, שכחן ומבולכל בשם טים ברנרס לי על
הנחת היסורות לעתיד, ואיש אחר, ממוקד ומכוון בשם מארק אנדרסן
החל במסעו להצתת המהפכה. כששני אלה גמרו את הסיבוב הראשון
שלהם, האינטרנט היתה כבר עולם חדש ומופלא.
היי"טם. יום רביעי, 5 בינואר 2000
בהלה
מלחמות
ו
| < 4-4
וצר הוונים הנוובות | א ףּ
גם ה-07ק, הכל?ל הראשון בתפוצה
גבוהה לאבטחת דואר אלקטרובל,
מופץ, אבל מורכבותו גורמת לכך שרק
קבוצה מצומצמת ?חס?ת ובעלת בטליה
טכנית בוחרת בו.
באוגוסט השרת?ם המסחרללם
(6 הם לותר ממחצלת אתר?ל הרשת,
וללנוס טורוולדס משחרר את הגרסה
הראשונה (0.01) של מערכת ההפעלה
ללנוקס, שתהפוך פלטפורמה פופולרית
של שרת? רשת בעוד שנים ספורות.
(6 מספר השרתים מגזע למלליוך
עגול. חברת האינטרנט (1506)
מוקמת, ושלדור" הקול והווידאו
הראשונלם מועברלם על פנ? הקווים
העמוסים. המונח המוכר לעללפה
"גלישה באלנטרנט" מוטבע על ?דל
רנשט
בעעוור האינמרנם הראעוון נולדו לאוויר העולם לא מעם
מימאנים. והם נומים לא לאהוב זה את זה, כמו גם את
הענקים מן העבר. החוצאה: מפועוים נטולי אגרופים מנענעי
יבעוות, עשעוים לתאגידים רע - וללקוחות מוב
המלחמה הגדולה הראשונה פרצה ב-1979: משתמשי הרשת
הצעירה נגד האמוטיקון, אותו סמיילי חביב המוצמר לטקסט בכל כך
הרבה טקסטים ברשת. ותיקי הרשת ממש לא אהבו את "הוזלת
המריום" שהציע קווין מקנזי, והפגיזו אותו בדואר נזעם. במלחמה הזו
ניצח מקנזי. מיליוניימשתמשים נעזרים היום באמוטיקונים להעצמת
הכתיבה ברגש אנושי.
עוד כמה מלחמות מאסף גדולות ניהלו הוותיקים. שחלקם שונאים
ער היום את הווב מפני שהוא מעז להציג תמונות ומתמסחר ללא
כניעה באופן רציף, ונצמדים באדיקות לקבוצות הדיון הטקסטואליות
של יוזנט. רוב המלחמות שלהם הסתיימו בכניעה מוחלטת. רוב
מלחמות האינטרנט התבססו על התמסחרות הרשת - הכסף שמשנה
ליין תמורת 4.2 מיליארד דולר והתפוגגה בשקט אל קרבי התאגיד.
השנה גם פורסם המחקר שסגר את הגולל על נטסקייפ. אקספלורר
הוא הרפרפן השליט בשוק המסחרי.
בב 'רונזרת הנזטג 'ינג
מלחמה נוספת מתנהלת בין מיקרוסופט לאמריקה און-ליין, והיא
בעצם נמצאת כעת בהקפאה. הסוף מי ישורנו.
אמריקה און-ליין היא מונופול בתחום ה-!א1 (68%89108)/ וחגופת]).
באמצעות הרכישה של 160 נצכרו
בידי ספקית האינטרנט הגדולה
0/1
ז'אך 8 פגל?, ו"זן ואמנות : לגולשים את המציאות הווירטואלית החביבה עליהם. בעולם כ-80% ממשתמשי תוכנות
1 ל ה-וא! בעולם. הערכות זהירות |
של ברנדן קאהר יוצא לאור. מזמלחמתהת הדפדפנים מרברות על 38 מיליוני משתמשים 02-94
, ל-160 (רובם מחוץ לארה"ב) ועוד 2 2 .
%6 > המלחמה שעשתה יותר כותרות מכל אחת אחרת היתה מלחמת 5 מיליון משתמשי וחגופחז .401 ץ לי
[ הדפדפנים. נטסקייפ, חביבת הרשת, היתה בצד של הטובים, זח65א, הפיתוח המקורי של שאו 6 8
[% מיקרוסופט, כרגיל, הרעה. אמריקה און-ליין. , 8
ב" | : "זו היתה תחילתו של העתיד" תיאר אנדרסן את רגע לידתה של מיקרוסופט נשארה לגמרי בחוץ,
9
הנוכחות הממשלתלת הרשמלת
(6 הראשונה באינטרנט הלא אתר
הבית הלבן. גם האומות המאוחדות
מצטרפות בהמשך השנה. החקיקה
הראשונה לע?לדן האלבטרנט, חוק
תשתית המידע הלאומלת, ?רצאת לדרך.
(6 אינטרניק, מרכז רישום
הדומללנים, מתחיל לפעול
ונטוורק סולושנס זוכה להפוך למשרד
הרלשום ה?חלד והשנו? מאוד
במחלוקת. גם שלדור? רד?ו ראשונילם
הופכים ללהלט ענק, אבל כל אלה הם
רק ההקדמה לבואו של הדבר האמיתל.
(6 מוזאלק, דפדפן הווב הראשון
: לוצא לדרך. שיעור גידול
השלמוש בגופר הוא כמעט אלף
אחוזילם. שיעור הגידול בשלמוש
במוזאיק בשנה הראשונה: 381,637%.
((6 השחרור של מוזאלק הוא תחללת
/ הבום הגדול. המדיה ועולם
העסקים מתחילים מרחרחים בעקב?
האלנטרנט, וכותבי המאמרים והספרים
מצביעים על הרשת כ"דבר הגדול
הבא". 2,300 מאמרלם על האלנטרנט
בכתבים בתשעת החודשים הראשונלם
של השנה, אפשר לקרוא ברשת החלטות
של בית המשפט העללון בתוך פחות מ-
8 שעות מפגלרת הדזון.
לוראק ידדה לוקה וודידה----%06
2 היי"ש, יוס רביעי, 5 בינואר 2000
נטסקייפ. הצוות של אנדרסן היה יעיל
להפליא, ובאוקטובר 94', שישה חודשים
בלבד לאחר הקמת החברה, יצאה הגרסה
הראשונה של נטסקייפ לשוק. הרפדפן הציג
גישה מהפכנית בתעשיית התוכנה: תוכנה
: , ₪ וא+ שימושית וטובה, גרסאות חדשות עם המון
א אפשרויות חדשניות באמת, והכל בזמן. אחוזי
הגידול של השימוש בדפדפן החרש היו מאות אלפים. כולם התמכרו.
תוך זמן קצר עשו מרבית משתמשי הרשת החדשים את צעריהם
הראשונים בעזרת התוכנה החרשה.
שישה עשר חורשים בלבר לאחר הקמתה, הונפקה נטסקייפ בהצלחה
יתירה, והסבה את תשומת ליבו של ביל גייטס לרשת, אותה פטר ער
כה כזניחה. גייטס טען עד אז שמרפרפנים אף אחד לא יראה כסף.
הגרסה השלישית של נטסקייפ פגשה בררכה לשוק את אקספלורר
3
הרפרפן של מיקרוסופט התבסס אף הוא על קוד המקור של מוזאיק,
אותו רפדפן אקדמי היסטורי, אבל לא חידש דבר. הוא היה בעייתי,
עתיר באגים, לא
מתהרה אמיתי
לנטסקייפ. אבל
הוא היווה חלק
אינטגרלי, ללא
תשלום נוסף, של
מערכת ההפעלה
חלונות 95.
נטסקייפ הפכה
לחור החנית
במאבק נגר המונופול הוותיק של מיקרוסופט. משתמשיה נשבעו לא
לחצות לעולם את הקווים. דוד זכה לקהל אוהרים קנאי במלחמתו
נגד גוליית. אבל כמו תמיד עם מיקרוסופט, לנטסקייפ לא היה סיכוי
של ממש. המשאבים הכלכליים שהטביעה מיקרוסופט לתוך הרפרפן
ונכונותה לעשות כל צעד שיידרש כדי לקדם את הכלי שלה עשו את
שלהם לבסוף. אקספלורר הפך לכלי שווה ערך באיכותו לנטסקייפ
תוך שנים ספורות. רוב המשתמשים החרשים לא שקלו אפילו
להשתמש בדפרפן שהיה עד לא מזמן נושא החזון של הרשת החופשית.
בינואר 1998 הודיעה נטסקייפ על גל פיטורי עובדים, וסימנה בכך
את רגע ההכרעה. בשנת 1999 נרכשה החברה על ידי אמריקה און-
מפגרת שוב אחרי התפתחויות עולם האינטרנט. הכלי שלה ל-וא
שוחרר רק ב-1999, שנתיים אחרי השוק. אבל מיקרוסופט לא מרימה
ידיים כל כך מהר.
מיקרוסופט משתמשת במלחמה הזו בהסבר לפיו ההפרדה בין
משתמשי התוכנות השונות משולה למצב בו משתמשי טלפון יוכלו
לדבר רק עם מי שרכש את מכשיר הטלפון שלו מאותו יצרן, או
שמשתמשי דואר אלקטרוני יוכלו להתכתב רק עם מי שמשתמש
בתוכנת דואר אלקטרוני זהה. מצב אבסוררי לחלוטין.
את אמריקה און-ליין זה לא מעניין. מרי מיקר, אנליסטית
האינטרנט החשובה ממורגן סטנלי רין ויטר, אמרה השנה כי 160 היא
החברה בעלת הערך הגדול בעולם בשל מאגר המשתמשים שלה.
אמריקה און-ליין לא מתכוונת לשמוט מידה את הנכס הזה. כשניסתה
מיקרוסופט לפרוץ את השערים ולקשר בין משתמשי המסנג'ר שלה
לאלה של אמריקה און-ליין, הושיבה השניה גדוד של מתכנתים שסגרו
שוב ושוב את השער. החברה טענה כי הקישור מסכן את בטיחות
המירע של משתמשי המסנג'ר שלה. מיקרוסופט, חובבת מלחמות לא
קטנה בזכות עצמה, שינסה מוחניים ושחררה שוב ושוב גירסאות
עוקפות-מחסומים.
מסמני הזמן הזה: כל המלחמה הזו היא על תוכנות חינם. הפעם
היחידה בה כומת ערכה של אחת התוכנות האלה היה במכירת 1]60,
מיראביליס דאז, לאמריקה און-ליין. המחיר היה 400 מיליון דולר.
הערכת השווי של החברה כיום, על פי מיקר: בערך פי עשר ממחיר
המכירה ההיא. איש עוד לא גילה לנו כיצר ניתן למצות את הערך
הכלכלי הזה.
אמריקה און-ליין מסרבת בינתיים לשתף פעולה עם ועדות
הסטנדרטים ושומרת את הקלפים קרוב לחזה. מיקרוסופט נכנעה,
בשלב זה. המלחמה הזו עדיין לא נגמרה.
המלחמה הזו היא על מותגים, יותר מכל דבר אחר. רוב אנדרלה
מגיגה אינפורמיישן אומר ש"אנשים משתמשים בתוכנה כדי לשמור
על קשר, והמותג נמצא לעיניהם כל הזמן". גם ללא פרסומות
בתשלום, מדובר בעניין כלכלי ביותר.
"עצם זיהוי המותג והפיכתו לחלק אינטגרלי מעבודת היום"יום,
יש לו ערך ממשי בעידן שבו מותגים שווים יותר מסחורות" מוסיף
אנדרלה. הוא מעריך, עם זאת, כי אמריקה און-ליין תתקפל לבסוף.
"הם יאמצו את הסטנדרטים", הוא אומר, "לא תהיה להם ברירה".
ו
ג
0-6 1600010 .101 6 > רקיוס רת
1/6 116125 +1 .1.6305 66ה1/
ל-יחיח יחה החדה חח הלחה הלקה החל החההחדה, ההק חק החדהה לחה
9141,450,000 | -, 0
.0 שס 1.16 66תגת 1 2311 )סקר גוס
[ : 0 ו 3 0 -
| 557500000 | 554000000 | 88100000 | 856925000 00 | 0000 |
4 | ן ו | | | | |
| שאאפר | 607 | | 0
דאס | | ה 9% .ב - .-%. 0 | % | |
8 | | |
5 הת | 5 תו 5 לתוכ 5 קז תות | 5סתהח5 עזהתובתכ) 8 הת כ) | [וחסת] 1016 6טתס) | | 5>חהופ /ההתו1הכ) ן
9 פתטן | 9 קט 9 )50 9 20)000) 9 261000 9 שטט26)0) 9 חזסלוחסטסא] | | | 1999 ז6ט 2000 |
1 : 5 הדוה
0 | 2,000 | 0 000 | 0" 0 | 70" 000 ן
| | 2 | ₪ | | - ב |
2 | 0 | | 4 = |
ב 6 | 55 ה וטוחס | 6 | 1616600 ₪ | היק | ₪] |
| ]06000560 ותקו0גזגק ו וסקס תה6וזסוח ג | זו | ו א ן
5 תותכ 5 תותכ 8 תות ב | 508055 קהַהתו1אכ) 5 תו זהתו כ | שחה50 ץזגתנגתס |
8 חגא | 8 סתט 8 סתטן 8 סחט[ | 9 שזהוחטט 9 ות 10 ן 9 וחק 9 גוא |
0 ול ו 000 0 טבביהנבר- וה ףירח '
20" 2,000 | 000 0 ,/-| 9105,138750 0 - | | 841,908750 200 |
2 : ₪ |
6 | [ לת הפיטש 1% 5 = | | | | |
)| ₪8 00| 05| |1 6
אסאס ו ן זר וס 0 6 ב דצ ו | 47071842 | 22 ו
8 | ן 6זטטת0) 60% | > | וופסקטכ! ההסחסוה/ | ן | |
ב | 5 קגתוותס | 2 5 תוהכ 5 | 58605 הַגּתו1תכ) | 5זה5 תותכ | 5אגה5 קזגתונחס |
6 תק | 6 6 חס 7 עו 7 עגא 7 וט 7 עוטן | 7 זט 56 7 וח ן
3 ו ן 2 דד
200(" | 0 |-"| 9119,887,200 000 2,000 00" | 549/950/000/ | 814,375,000
| 1 ו | |
| | ₪ | 5 | >סון |
ה | 3 א ₪5 ₪ | ₪ ₪ס
| | 260510 תגסתסות/ | עגוופסקט 1 | 1ג051ק26] תהסחסות ג | |
0% חסותותס | 5 גווס | ב 06% תסותותס) גו 506% תסותותס) | | 55 | 50865 קזהתוזכ) |
5 פוט | 5 00 | 5 זסותטסאן | | | 1995 ז6ט 600 6 גוחה[ 6 וחק | 6 סתטן. | 6 עוטון |
עמ קשוה הו ה ההסמקן ה הרל הכש מסט-הה דהה הק קה הלחה החד ה הההההדהחהההההד לדה הדו דה "ה הק ההההדןהה החדהה הח הקיו דדיה ז וח - 15 ל 2 - -. , ו ב שש -
00 | 0 || 941,112,500 0 | 0 | 928000000 | 0 "| 944,505,000 ן
- | | | | | |
יש | | | | |
9 | ממא 35 | 70 | הסש | מש
> | . | | | כ ן .16 ,5ת1610תטום וםס2) ספ | !]+ 01 שתג50 40 שח | .6ח] ,5ת6310ותוותום 6 5 |
5 גת | 6% תסותותס6 | | 5/0006 תסותותס!) 506% תסומות סי | | 5)00% תסותותס) 6% תסוחותס") | | 8/006 הסותוחס") | | | 5/0606 הסותותס-)
3 וחק | = 1993 זסטותט)קס 3 ז261006) 014 4 6 5 הסזה!/1 5 שג ן 5 טסחט[
551300,000 2000 | 953,820000 "| 0 2 0 1 | 0 | 8937/,788,000 000
| 0 ן | |
| 65 1/6007 ₪ ן | שסו שמת ד
| -- | מז ן | | דפאאה | = | ו 606 (:4 68 ן
0 | ת00015110 | =סז) 85דטק60 | ה | = 0 ו אחגו סאד
ץ 0 ת' 8 | 0 % | | 1 | 6).] 50/85 הסופחסוח . |
.60 1006 1 , 0 : | שהת5 קהתוותכ) | 6תהח5 ץזהתווהכ) | 6תגה5 ץזהתוםזכ) 00% הסותוחט-) זו /זהת11תכ) 5 החוכ
טא | 7 ן את | | 0000019 92 וחק 2 עו 2 זססטוס0) - ו
> ----------------ה--]ה-ה--ההההההההההה ה החדה החדה החד היה אוה - : ---
| 5 | 000" 200 | 00 0 ,/" 9675,000,000
תססות | | ן 2% | | |
ה 8, אהתפק? 603 76068 התאש | 5 שש |
קט 3601100 ח6סכ 8הו | | 4סתנטף6ה פה ו 85 |עט 0 הסט הת | ה 1185 טסה 1185 188 | עט 66תוטףסה חטטט הו |
וטו ]13 6ססקותסס | | 0 | הגוס .6ת] ,5000816 לד היו |.6ח1 ,5000/16 16 |
30008)ותטותותס6 | גו6סותטוט] | | 5 |60163/ | ות ס<) | |
] 4 ופנק 5 זט ותסטסא1 6 טוח | | = 1998 ץזהוהטס 8 |חק, 8 ופטקט/ 8 זטטהווטטסצ 9 וחק |
תותג )תסות)65טת]
43 (972-3) הזגוהט!6ככן/ .8 865[ :שוג 161 > 667-5020 (212) ח'7ז6ו5 .9 5/3016 :אס עוסצ1
זה65 ץווטסת
5 (212) ת8הק6ז9 זס1.] :זס/ שוסצ1
106 1378615 ס[זסע 61865 2 0% .702 ,.5 )0קח6קוכ] 50 106 קסד
)6 ) [ו6תהתג" ה1זסע 6 (972-3) ,61231 187861 שוע/ 61
0 (212(3) ,10281 %זס/ שש6צ1 ,%זסצ' עוסצ .
6 .
-1
6ב 16זס/
[גדהאןזזז] תהק חור ) ]0 מספפטודופגו שו הזוו0פ וזח פולב נודגת [וזטוזד|מטסוז1 11:6 ]0 שוזוםוד קוד11ק:|דהטוד 01001 15 ₪5 פוטדג ה 1 |תס -)18-)
אהוס 51006 זט 1 דלוזוטוז ,0 זה ]זט 186 קוההגו[סוזו 6וקז[זסטד 013115 115 וז טסדטוזוחחכ-) ]0 וז11
5ז 0 -0186 601999 .50 [וזשודשק והוז 1![מססד ט[וטטתקן 150ם ונוכ 8015/ג סו -)18)
וצר הצונים הטובות
טוקאוס הוא אתר התוכנות
(65 המסודר הראשון ברשת.
הגולשים נהנים מאספקת
תוכנות חינם ושותפות בערוץ
מסודר. פעם, הם עוד ?תרגלו
לעניין הזה של הכל חיבם.
(6 בשנלים במארס שולח נש?א
ארצות הברלת, בלל קללבטון,
דואר אלקטרונ? בפעם הראשונה, שבע
שנים אחר? המלכה האנגללת. מסתבר
שלא תמלד לש למנהלגים צעלרלם
?<תרון על הוות?קים.
(6 גואם, קזחסטן ואלבדונזיה
מתחברות לאלנטרנט, וב-137
מדינות כבר אפשר לקבל ולשלוח
דואר אלקטרונל, אם כל רק 60 מהך
מחוברות לאלנטרנע.
"עוד לא ביקרת? באנטרקטלקה
אבל זה רק ענלין של זמן עד
שיוקם שם שרת!" כותבת ז'אן ארמור
פול? בהתפעלות. בספטמבר מפרסם
סטפן קינג סיפור קצר פר? עטו ברשת
לפנל פרסומו בדפוס, אבל וולל?אם
גיבסון הוא הכהן הגדול של הסליבר
פאנקס, שייסדו את התרבות
הדיגיטלית והפכו בהמשך לזרם שולל
אם גם נחשב למדי בתוכה.
(6 מענילך לצללך שהתרבות
הדיגיטלית הצומחת לא הצליחה
להגדיר את עצמה לחלוטין גם ב-
9 הרחוקה. שיטוט בין פורומים
ואתרלם בתחום מעלה שטווח הדיונים
בע בספקטרום רחב עד כאב של
טכנולוגיה, התנהגות נאותה ברשת,
תכנלם באלנטרנט ובע?קר על השאלה
מה? תרבות דלגלטלית. ואול? זו בדיוק
ההגדרה של תרבות דלגיטללת, גיבוב
אינסופ? של נושאים המתקשרים
לאינטרנט ולמחשבים.
(6 בעלות אבטחת המחשבים ברשת
מחמלרות מאוד, וחברה
לשראלית בשם צ'קפוינט מוצ?אה
לשוק פיירוול שכובש את מרכז הזירה.
צ'קפויבט עתידה לככב זמן מה בתור
הגאווה הלשראללת הגדולה. אחחח..
איזה נחת שגיל שוולד עשה לאמא.:
(69 כל עשר דקות מחוברת רשת
-.* מחשבים נוספת לאינטרנט.
קמס הנתה -רר-2-0-ר-+מקלה + חוד וקל --- 1308
היי"נטם. יוס רביעי, 5 בינואר 2000
בזכ'רונזרז נזוודצוהו ההפיטעלה
עוד מלחמה שסופה עדיין רחוק מתנהלת בתחום השרתים המביאים
אלינו את תכני האינטרנט. השרתים הראשונים היו, רובם ככולם,
מחשכבי יוניקס גרולים וחזקים. כל הפלטפורמה של האינטרנט והווב
מתבססת על יכולת היוניקס לשרת משתמשים רבים בו זמנית
במהירות וביעילות.
כשהגיע לינוקס לשוק השרתים הוא כבש לבבות רבים. מדובר
במערכת מבוססת יוניקס שרצה על מחשב אישי, ומצליחה לבצע לא
מעט ממשימות היוניקס הוותיקות באיכות מצויינת. אפאצ'י, שרת
הווב ללינוקס, הפך ללהיט ענק, ושרתים רבים ברשת התבססו על
השילוב המנצח לינוקס-אפאצ'י.
מיקרוסופט מציעה לשוק הזה את ז'אז, מערכת הפעלה החזקה ביותר
שלה. 4 זא היה מפלצת עתירת באגים, אבל היא היכתה את לינוקס
בשני בוחני ביצועים (₪זגוומטווטט) שוק על ירך, בפערים של 41%-
% במהירות התגובה וכמות ההתקשרויות. תגובתה של קהילת
הלינוקס ושל לינוס טורוולדס, הכהן הגדול שלה, היתה היסטרית
בתחילה. מאז, מספרים לנו, שופרו הביצועים פי כמה.
השאלה הגדולה הבאה במלחמה הזו היא זמן היציאה ורמת השירות
שתציע הגירסה הבאה ל-ז1א. ללינוקס, בינתיים, צופים האנליסטים
שיעור צמיחה של יותר מ-25% בשנה, גבוה מכל מערכת הפעלה
אחרת.
הנפילות התכופות של אתרי רשת מוכיחות שתחום הבטיחות
והאמינות יקבעו במירה רבה את הבחירה שיעשו החכרות. בתחום
הזה, אין ויכוח, לינוקס מובילה על זא בגדול. נוסף על כך, הבחירה
של אמריקה און-ליין להתקשר רק עם חברות המשתמשות במערכות
מבוססות יוניקס ולינוקס עשויה להתוות את הדרך לחלקים גדולים
של התעשייה. ההתמסחרות של לינוקס ושיפור התמיכה יתנו לה
נקודות נוספות במאבק. לינוס עדיין משוכנע שלינוקס תנצח בסוף,
אבל עם הרקורר של ביל גייטס, קשה לרעת.
החצר האחודיה: שנ' יאהו
גם יאהו, מספר אחת ברשימת האתרים המועדפים של מדיה-
מטריקס, ניהלה כמה מלחמות מאסף משלה בשנים האחרונות. הקשה
שבהן מתנהלת עריין בחזית הפורטלים, מילת הבאז
7 השחוקה ביותר בתולדות האינטרנט.
יאהו לא המציאה את הפורטל. במקור היה שם פשוט
מנגנון חיפוש, מצויין מסוגו. כשהחל המודל להתעצב
זיהו ביאהו את השינוי והתאימו את עצמם. היום יאהו
היא אתר מפלצתי בגודלו המספק שירותי חרשות,
דואר אלקטרוני, תכנים כלכליים ואחרים, קהילות
ואפילו מגזין המופץ על נייר כרומו בוהק לרחבי
העולם.
במלחמת המאסף של יאהו נגד שאר הפורטלים נהגה
החברה בהגינות ומקצועיות וניצחה את מתחרותיה
בגדול. אפילו אמריקה און-ליין ומיליוני המשתמשים
המורגלים בפורטל שלה לא שינו את התמונה, יאהו
היא מספר אחת.
חזית לא צפויה פתחה יאהו רווקא נגר קהילת
משתמשי גיאוסיטיז. בינואר 1999 רכשה יאהו את
גיאוסיטיז, קהילת משתמשים הגדולה ברשת. כחמישה
מיליארר דולר שילמה יאהו במניות תמורת הנכס
היקר, ואז עשתה טעות גורלית.
בסוף יוני יצאה לאור הגרסה המחודשת של האתר,
ובמסגרתה נכתב מחרש הסכם תנאי השירות של
הקהילה. על פי ההסכם הזה ניתנו ליאהו זכויות
"נצחיות ובלתי ניתנות לשינוי" על כל החומרים
המופיעים בכל אתרי גיאוסיטיס. המשמעות היא, שכל
הרכוש האינטלקטואלי והיצירתי של המשתמשים הפך
בן לילה לרכושה של יאהו.
המשתמשים זעמו. עצומות נחתמו, אתרי שנאה
והחרמת יאהו הוקמו וחלק מהמשתמשים החלו בודקים
אפשרות להעברת האתר שלהם לקהילות אחרות.
בסופו של דבר נכנעה יאהו וההסכם שונה מעט. אף
אחד מהצררים לא זכה, אבל יאהו הפסידה בגדול, בפעם
הראשונה, בקרב יחסי הציבור. האתר האהוב בעולם
הושמץ במאות אלפי מאמרים ואתרים, וקלון התאגיריות
של יאהו נחשף ברבים. בריעבר כל זה לא שינה את
השורה התחתונה. יאהו נשאר האתר האהוב באינטרנט.
כ בנ
טק 1.2 נה
% ל
90 ]
, 1 9
זידי נגד סינט
אחת המלחמות החשובות ברשת מתנהלת ברממה יחסית. שני ענקי
חרשות הרשת לא מעזים לכתוב על מלחמתם זה בזה, אבל משתמשי
הרשת יכולים לזהות את התפתחות המלחמה ממעקב אחרי השינויים
העוברים על שני המגה-אתרים.
זידי היא הוצאה לאור של עיתונות מחשבים שקמה הרבה לפני
היות הרשת. המגזינים שלה הם הנמכרים ביותר בתחום המחשבים
בעולם כולו. סינט, לעומתה, היא חברת מדיה חרשה, שהחלה את
פעילות ב-95', וכל פרסומיה מבוססים על הרשת ומיועדים
לפרסום בה בלבד.
בשני האתרים ניתן לראות היום מודל דומה של אזור עתיר
אינפורמציה עיתונאית בנושאי מחשוב ואינטרנט, ומולו אזור מסחרי
לכל עניין. ידי מובילה בטורי המומחים הוותיקים ועמוסי הפרסטיז'ה
שלה, סינט לעומתה מציעה מספר שירותים רב יותר ובולטת במיוחד
בתחום מכירות ציוד המחשבים.
בשני המקרים מדובר בגיוס תכני אינטרנט, ובראשם חרשות,
לשיפור וקידום המכירות של מוצרי צריכה.
ברשימה של מדיה מטריקס מופיעה סינט במקום ה-22, זידי במקום
ה-24. לזכות זירי ייאמר כי מדוכר בחברה ותיקה שהסתגלה טוב
מהמקובל למדיה החדשה, וכי מקום 24 בדירוג הזה הוא יותר ממכובר.
אבל בינתיים, מסתבר, מנצח סגנון המכירה והשיווק האגרסיבי של
סינט, המותאם יותר לקצב של הגולשים.
הנונ'חנזה התרבותית
אמזון, מקום שישי ברשימת מדיה-מטריקס, היא הכוהנת הגדולה
של המסחר באינטרנט. ג'ף
בזוס ניחש את המסחר
האלקטרוני עוד לפני
שמישהו העז לחשוב על
היקפי מסחר בסררי הגודל
המקובלים היום, וגרף חלק גדול מהקופה.
מי שראתה עצמה כנפגעת עיקרית מהפריחה של אמזון היתה
בארנס אנד נובל. זמן מה השמיצו ראשיה את אמזון ואת חווית הקנייה
ברשת בכל פורום אפשרי. תומכיהם טענו, כי אי אפשר להשוות את
חוויית המישוש והדפדוף מחנות הספרים לעמוד הקר והמנוכר של
הווב.
הם צרקו, אי אפשר להשוות, אבל היו ברשת לא מעט אנשים
שהעניין הזה לא היה מספיק חשוב עבורם. המחיר כן היה חשוב, ואמזון
שמרה על רף מחירים אטרקטיבי במשך
זמן ארוך יחסית.
בסופו של דבר, סתמו אנשי בארנס אנד
את האף בשתי אצבעות עדינות
ותרבותיות ופסעו מערנות לתוך מערת
האוייב. הם התאימו את עצמם מצויין,
0 ולמרות שבארנס אנד נובל משתרכת 22
מקומות מאחורי אמזון ברירוג המבקרים, החברה מצליחה לעשות
עסקים מצויינים ברשת. כמו אמזון החלה גם המתחרה למכור מוצרי
צריכה נוספים, אם כי לא בהיקף המטורף של אמזון ובווראי לא בקצב
הגדילה שלה.
בארנס אנד נובל גם נזהרה מלהטיל יותר מדי ביצים בביצת
האינטרנט, ובחרה להנפיק את עסקי האינטרנט בנפרר מרשת החנויות
שלהם, ששמרה על נוכחות בורסאית מכובדת ומסורתית.
החודש עבר המאבק בין אמזון לבארנס אנד נובל לפסים מכוערים
במיוחד כשאמזון ניצחה את מתחרתה בבית המשפט, בתביעה על
שיטת הקנייה המונגת בשתי החנויות. מערכת הקניות של אמזון,
המכונה ;6ו1-61, מוגנת בפטנט. לבארנס אנד נובל מערכת משלה,
אך מאפייני המערכות דומים בנסיונן לספק חוויית קניה פשוטה יותר
למשתמשי הרשת.
השופט החליט שאמזון צורקת ועורר גלי זעם ברשת. ריצ'רר
סטולמן, מהרמויות הצבעוניות יותר של קהילת הקור הפתוח ומפתחי
לינוקס בפרט, פרסם קריאה פומבית להחרמת אמזון. סטולמן טוען,
ורבים מבעלי הטורים ברשת מסכימים עימו, כי הנצחון של אמזון
וסוג הפטנט שרשמה מפריעים לחופש המסחר ברשת. הרעיון עליו
מבוסס הפטנט, לטענתו, הוא ברור מאליו.
באמזון טוענים שגם אם הרעיון ברור מאליו הם אלה שחשבו עליו
קודם ורשמו פטנט, ואיש אינו רשאי להשתמש בו ללא רשותם. הבעיה
העמוקה יותר היא חוסר ההבנה שהיה הנפוץ במשרר הפטנטים
%
סז ₪6 60)פש
0
ואט טיאוי וקור
הס 6008 01 8/1116 5 סה ות
ו
1/7
2
ההוס6.וס וס
]100 6ווהסהץ |0ה50ז76 זטסצ
שו /
=
יש 0
וד
140601 416 וק 8 6016160 1185
5 0
ה6הז1406כן 6והשתכן 3 6160!קווס6 1185
59 0
6 ווס6ה[כן 16הוזכן 3 16160הס6 1185
95 0
:ץע 860הההח ץ|סטופוווטא
=
1 .0 ₪ 611018 -126₪ 10ה 6-1
:ץע ₪66 הגח ץ[טטופטו1א5!
וום
6-10 260-603 62 020. 1.
260 הוח 617ש1051ס א
רקוק לוקו המק האהקקויאט קרקרי זזנושטןרתקרדחוקהקודעקקקייהשלטרהטיהרילקילהותורלרקודיויהירדרית,
0 6-8 6
5 0
ההלדל רקו ליל הק יחף האר הכל הפה קהל היצר=לאברור רדה הלה ההתפח הזח הקול הליש
2
ו
ו
ש₪
6.61 ד0/ וד|ט
ילראק"
65 6 861015100 3 6016160 1195
:]0 1ה16ח1866כ 816שוזק 0חג
5 0
140661 16 כ 3 6016160 1185
9% 0
0 ו % - .
:ץכ 860המהוח ע[6ו5ט[6א5 באל 5
כורד. =
8 חס 6-0 | - 2 2 > 5 :
:ץכ 8660חגות ע[6ע61051א5
5
6-ה סוה א-6 |
ול הרק אלה 5 אי
2
ה
|.
5 678616 וח[ /] תוס-)
ות 6
5 86
|
1 -
8160 45 שק | |
0 8א |
0 פ8זא |
ה השעתו 5016
ּ כ . ל 5 |
/ % . | |
4 2
0% ו 1-0
:תה 1ה6וח51סשם1 5016
ו
.106 .00 8 68מ6צ-ח6
- ל
10 . 0 ₪ גו ל- 126 0 , -
6.1 6150 6% :811ות-5 88:77 03(696-8668) :101 הר רה
צוצה-161 .816 11361602 [880 37 100%6 6קסזטם..
(6 ב-94' האלנטרנט כבר בת 25, ורק
עכשלר מתחללה לפרוח באמת.
קנלוגי הרשת הראשונים צצים בכל
פּינה. מוזאלק אפשרה את קלומם והם
מחרלדלם למד?: אפורים, עמוס? עמוד?
טקסט ארוכלם לע?לפה, מעט תמונות
באיכות א?ומה'מוצמדות לשמאל
הדפדפן ומהוות חלדוש מהמם
לגולשים.
((6 אפור, תאמלנו אר לא, נבחר כצבע
הרקע של מוזאלק מפנ? שצוות
הפלתוח מאמלן שהוא מאפשר להצלג
את השחור והלבן כאחד במלטבם. הם
מתכנתים מצוללנילם החבר'ה ממוזאיק,
אלן ספק, אִבל מעצבים אלומילם
ונוראלם..
הבּכל זאת, 1,600 אנשלם מורלדלם
את מוזאלק למחשב שלהם בכל ?ום,
ולכוללם לגשת בעזרתו לכ-4 מיללוך
אתרים. רק 1,047 משמות האתרלם
הללר מתחלללם ב-ששושי ונגמרלם ב-
00 7
(6 קהילות מקומ?ות שלמות
מתחברות בלקסיבטון
וקלימברלדג' מסצ'וסטס, וזופות לקבל
את הספאם הראשון מקאנטר אנד
סיגל, משרד עורכי דין באר?זונה.
התגובה הנזעמת של הגולשלם
מכביסה את החברה להלסטורלה - אבל
למרבה הצער לא מכחלדה את הספאם
מהעולם.
(6 השנה גם ניחן לראשוגה להזמיך
פיצה ברשת (מפלצה האט), לנהל
חשבון בנק בבנק המקוון הראשוך
(פירסט ולרטואל), לקבל מידע
ממשלת? (מאתר בית הנבחרלם אר
- מאתר ראשל הממשלות של יפן או בלו
זילנד) ולהאזין לכמה וכמה תחנות
רדלו, רובן אוניברסיטאלות, בכל רחבל
העולם. א?כות השלדור, אגב, איומה
ונוראה למ? שאלנו מצול בקמפוס בו
נמצא השרת.
(6 באותו הזמן בערך מבקש מארק
אנדרסן, מראש? צוות הפלתוח של
מוזאיק, להתקבל אצל ג'ים קלארק,
הבשיא האגד? של שלליקון גרפיקס,
לשיחה. אנדרסן מספר לקלארק על
התוכניות הגדולות שלש לו עבור
מוזאלק ועל התסכול החרלף שמסבה
לו האוניברסיטה בשל משאבים
מצומצמים מדל. הוא רוצה להרלם
פרוייקט ענק וקלארק מצטרף אללו
להקמת נטסקייפ, שתצא לשוק בתוך
שישה חודשים בלבד, באוקטובר 1998.
מלח
ואינ
האמריקאי בעת רישום הפטנט לגבי פטנטים מבוססי אינטרנט. היטיב
לבטא זאת אחד המתנגדים שאמר: "אני חושב שארשום פטנט על עט
ונייר. השוטים במשרד הפטנטים וודאי יעניקו לי אותו".
בזב'רונזרו ההיוטרדות
ושנ' אניטה-ויטםטה
אחד מסממני הזמן הזה באינטרנט הוא סבב התהפוכות שעברה
אלטה-זויסטה מאז ייסודה כמנגנון החיפוש מבוסס הטקסט הראשון
ברשת, ועד למתיחת הפנים שעברה לאחרונה.
אלטה-ויסטה היתה בימיה הטובים מנוע חיפוש ותיק ומכובד בעל
תכונות ייחוריות ומאגר משתמשים נאמנים ענִק, מוערכת בשווי של
שני מיליארד דולר, בהתבסס על הנפקות לייקוס ואקסייט ועל
הנכסים האינטלקטואליים שברשותה.
ב"1998 רכשה קומפאק את אלטה-ויסטה כחלק מרכישת הענק של
דיגיטל, ומאז נחסמה כל הפעילות סביב האתר. קומפאק רכשה אמנם
"גולשים"היא בעצם מילה מכוערת במיוחר לאנשים. כאלה
עם עכבר ומקלדת. ואנשים אוהבים סקס. כך אירע שבאופן
בלתי מפתיע בעליל, הפך הסקס לאחד הנושאים המרכזיים
והמדוברים ביותר באינטרנט, אולי המדובר מכולם.
לפני המסחור, מדובר קורם כל במיליוני אנשים שמדברים
על סקס. בכל צ'אט, פורום או קבוצה ביוזנט עולה הנושא
בדרך כזו או אחרת, ומן הסתם נמצא מיד מי שיספק את
הריגושים המבוקשים לקהילת הענק הזו.
הראשונה שקפצה על העגלה היתה פלייבוי. כריסטי הפנר,
בתו של הבוס הגדול ומנכ"לית פלייבוי היום, יצרה קשר עם
חברת נטסקייפ הצעירה, והקימה את אחד
האתרים המבוקשים והאהובים ביותר ברשת
ער היום. האתר של פלייבוי הפך מיד ליצרן
כסף, והיום הוא מספק שירות לחמישה
מיליון גולשים ביום ממוצע.
אחרי פלייבוי הצטרף כל מי שרכש לו
דיסק עם תמונות של ערומות, וכולם עשו
מזה כסף, כך שכל הזמן נוספו עוד ועור.
את הלגיטימיות סיפקו כמעט כל אתרי
האינטרנט החשובים, שטרהו לפרסם
באנרים באתרים האלה. ההתנהלות הזו
היתה בריאה ומציאותית להדהים.
שתי בעיות מרכזיות עמדו בפני
שגשוג הסקס ברשת. הראשונה היא
חשיפת ילרים לתכנים לא מתאימים
לגילם, והשניה היא יחסי הציבור
" האיומים. בתקשורת מודפסת והמשודרת
נוטים לכתוב על סקס ברשת בעיקר
בהקשר הלא נעים שלו: פדופיליה, בעלי חיים ושאר מיני
גועל נפש. בארץ עלה לכותרות הסייבר סקס כשרצה אמנון
כהן את אשתו ושני ילדיו על רקע קשר שניהלה זוגתו עם
אדם ברשת. מעטים זכרו שהסיפור הזה הוא על אלימות, לא
על סקס, לא על אהבה ובטח לא על אינטרנט.
הרשת היא "הדבר הנכון" לכתוב עליו, והמריה מחפשת
בהרגלה את הקיצוני, הסנסציוני. שני מבוגרים שמנהלים
רומן סקסי במילים ותמונות ברשת הם לא נושא חרשותי,
ובצרק. התוצאה: מי שלא הגיע לרשת חושב עליה במונחים
של מאורת חטאים מסוכנת.
אבל העניין הזה משתנה. לאט לאט מבשילים כלי ההגנה
על ילדים ברשת, ומרגע שניתן יהיה להפריד בין ילדים
לתכנים המיוערים למבוגרים בלבד, אין שום מניעה
מהתפתחות בריאה וטובה של תחום הסקס ברשת. הסקס
הממוסחר זוכה להשקעות גדולות בגלל הביקוש הרב,
בעיניים
עבור אלטה-ויסטה את האתר הנודע לשמצה ווסט.אוווקקטווי, הבטיחה
למקד את פעילות המסחר האלקטרוני באלטהזויסטה סביבו ודיברה
אפילו על הנפקת האתר - אך כל אלה לא התממשו, ואלטה הלכה
והתנוונה במחסניה המאובקים של קומפאק.
הפורטלים האחרים לא ישבו בחיבוק ידיים כל העת הזו. לייקוס,
אקסייט ויאהו הנפיקו, ובענק. כל אחד מהאתרים פיתח "עסקים
צרריים" שחלקם מניבים דולרים ממשיים וחלקם מיוערים אך ורק
למכר את המשתמשים הקבועים.
התוצאה: המשתמשים החדשים הרירו רגליהם מאלטהזויסטה, ורק
המכורים הוותיקים של הרשת, אלה שידעו להשתמש ביכולות המורכבות
שמציע מנוע החיפוש החכם הזה, קפצו לפעמים לביקור נוסטלגי.
בסופו של דבר, לאחר אינספור שמועות, נרכשה אלטה ויסטה ביוני
על ירי חברת ההשקעות 101א6 תמורת שני מיליארר דולר,
כשקומפאק נשארת בעסק כבעלת מניות מיעוט. תוך זמן קצר להדהים
עברה אלטה ויסטה שינוי, כולל תוספת אזור מסחרי עם השוואות
מחירים, מכירות פומביות, מידע מניות וכל הבלה בלה הרגיל של
פורטלי האינטרנט.
ובכל זאת נותרת אלטה גבוהת מצח משהו. מתוך חמשת המילים
שחיפשו בה יותר מכל בערב חג המולד לא היתה אף אחת קשורה
לסקס. שתיים מהן היו מקבת ובטהובן.
ומשתמש בו גם כרי לקדם את הפיתוח של כלי המסחר
האלקטרוני.
כדי לעשות המון כסף ממסחר בסקט משתלם במיוחד
לייצר אתרים המדרגים את "עשרת הטובים" (או מאח או
אלף) בתחום מסויים של החוויה המינית. כמות הקישורים
והדירוג הנוח, על פי איכות התוכן או מספר המבקרים,
מציגים בפני הגולש החרמן אופציה שפויה למצוא את האתר
המתאים לו ביותר.
כדי לייצר הכנסות רציפות פונים מרבית האתרים
הגדולים ללקוחות לטווח ארוך. הזמן הממוצע למנוי הוא כיום
שלושה וחצי חודשים, ומירב המאמצים מושקעים בהארכתו.
לשמה הרע זכתה התעשייה בגלל
מנהלי אתרים שהאריכו את תקופת
המנוי ללא אישור הלקוח וגרמו לגל
תביעות נגד חברות האשראי. המבקרים
היום זהירים הרבה יותר לאור כמות
התביעות הללו והתרמית הגנגסטרית
שיצאה לאתרים הקטנים. מנוי לפלייבוי
מבטיח שכרטיס האשראי שלך לא יהפוך
לסחורה בין מנהלי אתרים, וגורם ליותר
ויותר גולשים לפנות לאתרים הממוסרים.
מרבית הלקוחות האלו הם עדיין גברים,
אבל זה הולך ומשתנה. מסתבר שהשילוב
המבורך של גישה קלה, מחיר נמוך
ואנונימיות, מושך יותר נשים לתחום
הנשלט ומבוקש באופן היסטורי על יִךִי בני
המין השני. מרבית הנשים המחפשות אתרי
פורנו ברשת נוטות לוותר על התמונות
ולפנות לחדרי השיחות דווקא. מסתבר שלא
תמיר מדובר בשני כני נוער עתירי חצ'קונים המתחזים לנשים
בלונדיניות בעלות חזה ענק. שוק אתרי המין הופך לגיטימי
ומבוסס יותר ומציע יותר שירותים אינטראקטיביים,
אטרקציה מסורתית לנשים.
נתח השוק של תעשיית אתרי המין הולך וקטן באופן יחטי
עם כניסתן של חברות רבות יותר לתחום המסחר האלקטהוני
והוא צפוי להוות כ-7% מהשוק המסחר האלקטרוני השנה,
לעומת 11% בשנה שעברה והרבה יותר בשנים שקדמו לה,
אבל לא מדובר בסכומים פעוטים. מתוך 160 מיליון משתמשים
ברשת, מבקרים 32 מיליון ביום באתרי המין ברשת. בסיס
ההכנסות של האתרים האלה אינו בסכנה בעתיר הגראה לעין.
ועדיין, עם כל הכבור לפלייבוי, מרבית האנשים עם
העכבר והמקלרת יעדיפו שיחה בצ'אט או פורום עם אישה
אמיתית. כמו בחיים.
] ו .
03 ₪ ₪604
ו ו 920010 4%
סאשחה? | <6> |
ורד רו גי
כמי שעומדים
מאחורי הרשת העולמית, אנו מאפשרים
לאנשים לרכוש מליוני ספרים בדרך חדשה לגמרי.
(אם הם גם קוראים אותם או לא... זה כבר סיפור אחר).
היום כולם רוצים הכל מהר, כהרף עין ובלחיצת עכבר - ספרים, תקליטורים,
כרטיסי טיסה... כל דבר העולה בדעתכם. המסחר כפי שהיכרנו אותו הולך ומשתנה
לנגד עינינו ממש. כי הטכנולוגיה משתנה ומתפתחת. אנחנו מובילים את השינויים
הטכנולוגיים הללו ומתגאים בכך ש-75% מהתנועה באוטוסטרדת המידע זורמת בכבישים
הטכנולוגיים של ח5₪. החל מהשרתים רבי העוצמה שלנו, דרך מערכת ההפעלה *8וז08,
וכלה בטכנולוגיית '*8:/87(. האוניברסלית, המאפשרת הפעלת יישומים בכל סביבות המיחשוב
הקיימות. הפלטפורמה של חט5 היא הפלטפורמה שנבחרה עבור אתרי פורטל מובילים
דוגמת החס6.6זוסא6 והיא גם עומדת מאחורי למעלה ממחצית אתרי ה-66זסרחו 6-00
הגדולים בעולם (בודאי שמעתם על וחסס. חסקפות4..). מספר החברות והעסקים
שבוחרים ב-חט5 להיות המנוע הטכנולוגי של פעילותם המסחרית והעיסקית
הולך וגדל מדי יום (לא נציין כאן את כולם, כי הרי יש לכם ערימה
של ספרים לקרוא). לא פלא... הם פשוט מוכרים יותר
ומרוויחים יותר בעזרתנו. גם אתם יכולים.
₪0
אא
סאן מיקרוסיסטמס ישראל, טל: 09-9710500 פהס: 7, מפיצים בישראל: א.מ.ת ממיחשוב, טל: 03-5766999, פנן
וח60. חו 001 106 6ז3ּ 6/
16705565
ס: 03-7513626 תים, טל: 03-927444, פקס: 7-06
רב
8
: 7
ו
מק
2 דיע 6ב
2 "קוו
שנריקונט >
מ
ן
6
ו
1
(6 מארק אנדרסן הוא הסמן הבולט
של מעבר הרשת מלד? האקדמלה
לאצבעות השמגמנות של עולם
העסקים. האקדמאים המתוסכללם
לקימו בהמשך את אינטרנט 2, הרשת
האלטרבטיב?ת וגבוהת המצח, אולם רק
השינוי שהובלל אנדרסן הוא שאלפשר
לרשת להפוך לכל? נפוץ בכל בלת.
(6 באותה שנה עולה לרשת גם
מנגנון החיפוש של דליולד פילו
וג'ר? ?אנג, שנ? דוקטורנטלם
באונ?לברסלטת סטנפורד. המחשבים
שלהם קרויים על שם אקבונו
וקונישקי, שני מתאבק? סומו מהוואל.
הם קוראים זה לזה בבילטול אמרלקא?
נפוץ של המילה "בהמה", ועל שמו
קוראלם גם למנגנון החיפוש שלהם,
?אהו! בתח?לת השנה הבאה ?עבלרו את
מנגנון החיפוש, שנבנה כד? לשמש
ספרללת ט?מנלות פרטית של האתרלם
המועדפלם על?הם ברשת, לשרתים של
נטסקייפ. מארק אנדרסן האדיב הזמין
אותם, והעבלר עוד שנ? חוקרים
מבטלחלם משדות ה?דע למרעה הכסף.
לאמרלקה און-ליין יש כבר 900
אלף משתמשים רשומים. 15 אלף
ארגונים מסחרלים כבר מופלעלם
באלבטרבט, אחד הפופולריים בהם מוקם
בשיתוף עם ג'ים קלארק מנטסקליפ:
פלללבול, שעולה לאוולר באוגוסט. 100
אלף מבקרלם מגיעלם לאתר בלומו
הראשון ללא פרסום אחד בע<תונות או
ברשת. הבאנרים עדייך לא בשטח.
(6 מצלמת הוולדאו הראשונה
משדרת לרשת דלווחי תנועה
בזמן אמת, ובסיאטל מצ?עה ספרלה
אחת להלט חדש: שלרותי גישה
לאינטרנט בחלנם.
בחג המולד עושה קווין מלטביק,
((6 האקר, טעות גורלית: הוא פורץ
למחשבו הפרט? של טסוטומו
שלמ?מורה. חודשלים לאחר מכן מצללח
שלמלמורה לאתר את מיטנלק ומביא
למעצרו. חמש שנות מאסר נגזרות על
מלטנלק, והוא עתיד להשתחרר בינואר
0. תנאל? השחרור שלו כולללם
הרחקה מוחלטת ממחשבים.
הרשת כבר מתפקדת כמרכז מסחרל
לכל עניין ודבר. מעטים מעזים
לערוך קניות בגלל בעיות חמורות של
אבטחת מלדע, אבל אתרי הסקס המתחללים
לצוץ בכל פּיָנה משכנעים אותם לפעמים
להזין מספר כרטיס אשרא? ולהתפלל,
תפילת חוטאלם, שלא ליגנב.
2 ללה היהי--היהה/ההקדקהההחההדהיה הוה הקיהרה-הה 66
זהיי"ט, יוס רביעי, 5 בינואר 200
רש
המו אנווים חרמו להפיכת הרעות למה
שמהיא, אבל מעם אנעוים החרמו יותר
רשימת האנשים שהפכו את האינטרנט למה שהיא היום היא
אינסופית. כל אחד מהמיליונים שבנו את האתרים הראשונים, עשו
ניסויים בתוכנות מכירה פשוטות או ניהלו את הצ'אטים הראשונים
ב-86], יש לו חלק באופי המיוחד של הרשת כפי שאנחנו מכירים
אותה.
אולם התהליך החשוב והמרכזי ביותר שעברה הרשת ב-30 השנים
האחרונות הוא המעבר ההררגתי, אם גם המהיר, מרשת אקדמית
לרשת מסחרית: אלה שהשפיעו יותר-מכל על המעבר הזה הם אלה
שעיצבו את הירע האקדמי המשמש עד היום תשתית לרשת, האחרים
שעשו בו מנוף להתפתחות עסקית, ואלה שאפשרו את התהליך בסיוע
במימון, ייעוץ וניהול.
טים ברנרס לי המציא את הווב. מארק אנדרסן הבטיח שהוא יהיה
נגיש לאמו האהובה, ולכולנו בעקבותיה, פילו ויאנג מיאהו עוזרים
לנו עד היום להתמצא בבלגן, סקוט מקנילי מסאן מספק את השרתים
העצומים, ביל גייטס ולינוס טורוולדס את מערכות ההפעלה
הפופולריות ביותר ברשת, סטיב קייס הביא יותר משתמשים חדשים
טים ברנרס לי הוא האיש שאיפשר את קיום האינטרנט כפי שאנו
מכירים אותה היום. המון כבוד עשתה הרשת לאנשים שפיתחו את
מוזאיק או בנו את יאהו, אבל מעט מאוד כבוד הגיע לסף פתחו של לי.
עוד פחות מזה כסף.
ברנרס לי מעיד על עצמו שהוא שכחן איום ונורא. עיתונאים שפגשו
אותו מעידים שהאיש לא מסוגל לזכור את
שם המראיין אפילו למשכו הקצר של הראיון.
אי לכך, הוא התחיל בסוף שנות ה807 לפתח
לעצמו מערכת קישורים פנימיים של ספר
כתובות; תזכירים ודואר אלקטרוני.
מערכות מבוססות קישורים כבר היו
קיימות, אבל הן היו מכוססות תמיד על שרת
יחיר ששמר על ערכון כל הקישורים. ברנרס
לי עלה על הרעיון, שמרגיז כל כך הרבה
גולשים, של ביזור הקישוריות. הוא החליט
שהעובדה שמרי פעם קישורים לא יעבדו היא מחיר סביר לכך שאפשר
יהיה להגדיל את המערכת ללא הגבלה ולנהל אותו ממיליוני מוקדים
בו זמנית בלי תלות הדרית.
הגישה הלא אקדמית הזו הקימה עליו מתנגדים לא מעטים, אבל
ב-1991 כתב ברנרס לי את שרת הווב הראשון ואת הרפרפן ועורך הז
.1171 הראשון. כל העסק היה פרימיטיבי, אבל על אותם עקרונות
בדיוק עובדים הדפדפנים של ימינו. זה הצליח.
התמסחרות הרשת הותירה את ברנרס לי ספון במגרל השן של
האקרמיה, נוהג עדיין בחיפושית מרוטה ושמח בחלקו על תפקידו
בבריאת עולם האינטרנט. הוא אחד מהחוקרים הבודרים שלא הת פתו
לפיתויי החברות המסחריות, והוא ממשיך לשקור על פיתוחים חרשים
לעולם שכל כך סייע בהקמתו. יש לו מעט תהיות על הכיווניס שהרשת
לרשת מכל אדם אחר, לארי אליסון מנהל את חברת מאגרי המידע
הגדולה בעולם אבל טרוד גם בפיתוח חזון חדש שהולך ומתממש, ג'ף
בזוס, פייר אומידיאר ואחרים הביאו לעולם מודלים עסקיים חדשים
המאפשרים את השימוש המושכל בייחודה של הרשת להעצמת חווית
הקניה והמסחר, מסיושי סאן, יוסי ורדי, מג וויטמן ואחרים הם אנשי
העסקים שמאחורי הסטרט"אפים, אלה שהופכים חזון לעסק, מרי מיקר
מפרידה את המוץ מהתבן ומסבירה למשקיעים את השוק הלא פשוט
ולא אינטואיטיבי הזה ודייויד סמית' מנסה לפגוע בכמה שיותר
מאיתנו בו זמנית.
לרוב הגולשים יש חזון וחלום לגבי חרשת שהם היו רוצים להיות
חלק ממנה. האנשים האלה ממשים את החזון שלהם. חלקם היו אנשי
עסקים עוד בטרם ימי הרשת, הלקם זכו להיוולד בדור בו יכלו לממש
את הפוטנציאל שלהם טוב יותר מבכל זמן אחר בהיסטוריה. יש ביניה
קשרים של שיתוף פעולה, חכרות, כעס, יריבות עסקית ולפעמים
שנאה, אבל רק השילוב המיוחד הזה הוא שמביא את האינטרנט שאנחנו
מכירים היום.
פנתה אליהם, ולאתמיר הוא מאושר לראות את סוג השימוש שעושים
אנשים בהמצאה שלו, אבל הוא טוען שהוא אחד האנשים שוכו ליותר
נחת מההישגים המקצועיים שלהם בחיים. בצרק.
ארק אנדרשן - בה 11
מארק אנדרסן היה חוקר צעיר באוניברסיטה של מישיגן כשהתחיל
הפיתוח של מוזאיק, הדפרפן הראשון של הרשת. הוא היה ממובילי
הפרוייקט והאמין בו, אבל קצב הפיתוח לא השביע את רצונו.
אנדרסן פנה לג'ים קלארק, הבוס הגדול של סיליקון גרפיקס, והציע
לו לקחת את הפיתוח שלו ולעשות ממנו קצת כסף בחוץ. קלארק קנה
את הרעיון, ואנדרסן קנה את עולמו. הוא היה בוס כריזמטי ואהוב
והוביל את החברה במסלול פיתוח מהיר ומקצועני. משהו מהאקרמיה
דבק בו. אנדרסן רצה לעשות עבורה טובה באמת.
מעט שנים חלפו ער שהפכה נטסקייפ לתאגיד שאנדרסן הוביל
בשיתוף עם מנהלים מקצועיים. הוא עשה המון כסף בהנפקה ונשאר
עם החברה לאורך כל הדרך, כשהוא נתפס בעין הציבור כאחר
הגורואים הגדולים של האינטרנט. בשלהי ימי נטסקייפ כחברה
עצמאית הציעה לו אחת מחברות הבירה להיות הרובר הרשמי שלה
בקמפיין פרסומי מחוף לחוף, גיבור תרבותי ממש.
אנדרסן הצטרף ל-.01. יחד עם החברה שהקים והפך שם למנהל
טכנולוגיות ראשי, תפקיד מלא פרסטיז'ה באחת החברות הכי חשובות
של עידן הרשת, אולי החשובה מכולן. למרות התפקיר, הכסף והכבור
נראה שלאחרונה הוא מתברבר מעט. הוא פרש מהתפקיד לאחר זמן
קצר והביע תהיות לגבי עתידו. קצת נמאס לו להיות גורו לעיתונאים.
חברים שעבדו איתו בנטסקייפ מספרים שיש לאיש עדיין את היכולת
>
דרעת שאתה בידיים טובות
המערכות הרגישות בישראר בחרו בתכשורת נתונים
הכמה:סיסהקו סיסטמס עם התמיכה שר מוטורורה
ישראר מערכות מידע
בתקשורת נתונים, אתה לא יכול להתפשר על ייבערך'י. הפתרון המוצע חייב
להתאים לך וחייב לפעול עם אפס תקלות. וו הסיבה שרוב הגופים בעלי
המערכות הקריטיות בישראל מעדיפים לסמוך על מוצרי טיטקו טיטטמט
עם הגיבוי של מוטורולה ישראל מערכות מידע. סיסקו מספקת את
הטכנולוגיה ואת המוצרים החדשניים ביותר, ומוטורולה מיישמת בעזרתם
את הפתרונות החכמים המתאימים בדיוק לצרכי העסק שלך.
מוטורולה ישראל מערכות מידע, מציעה לך פתרונות מושלמים בעזרת מערך
תמיכה עצמאי, המבטיח לך מענה מהיר המותאס בדיוק לצרכים שלך. לכן,
כשמדובר על תקשורת מחשבים, אל תתפשר על פחות מהשילוב המושלס.
טיטקו סיטסטמט - עם התמיכה של מוטורולה ישראל מערכות מידע.
טלי 03-9274441/2 [110107018.60.1. וש
65660 65
וג
מוטורולה ישראל מערכות מידע בע"מ
]< 6
ו קה רה ירוט חה", - הרשה
ל 7 ?שש סקיה לטק
(6 ברבעון הראשון משקלעות קרנות
הון סיכון 47 מיללון דולר בעסק?
אינטרנט, לעומת 42 מלליון דולר בשנה
הקודמת כולה.
פילך אומ?ד?אר מילסד את ג68,
(6 מודל עסק? חדש לחלוטלן של
אתר מכלרות פומבלות, ומאפשר
לראשונה סחר חופשי ומגוון ביך
הגולשים.
בהונג קונג עוד לא מפנימים את
(6 משמעות האלנטרנט, והמשטרה
מנבתקת את כל ספק? האלבטרנט מלבד
אחד במצוד אחר? האקר סורר. עשרת
אלפים משתמשים זועמלם ומתוסכללם
בשארלם וחצ? חלבורם בידם, ללא
ג:שה לרשת.
הטכנולוגלה, בלנתללם, ממשלכה
לדהור קדלמה. ג'אווה, ג'אווה
סקריפט 11-1א8/' (סטנדרט ולרטראל
רלאללט?) ?וצאלם לאור, ורלל
משדרת לרְאשונה אודלר
בזמן אמת. גם מנגנונ?
חיפוש נוספלם מבוספ? וזב
קמים השנה והופכלם לכל?
בסלס? של משתמש? הרשת.
ל מנול? הרשתות הפרטלות הגדולות
. באמרלקה: קומפיוסרב, אמרץקה און-
= לללן, פרודיג'י וג'יבי. 50% מנהג?
המונלות השוודילם כבר מחוברים
לרשת.
- ((6 לגולשים הוותיקים מצטרפים גם
. ((6 ההערכות אומרות, שב-2004 כל
: אוכלוסיית העולם תהלה מחוברת
לאלנטרנט. ב?נתלים הערכות מספר
המתחברלים לרשת עומדות על 30-20
מיליון בני אדם ברחבי העולם,
מחציתם רווקים, וגילם הממוצע הוא
5. 1,400 ספק? אלנטרנט ברחב?
העולם מאפשרים להם לחפש בני זוג
וסקס מזדמן ברשת.
(6 רישום דומ?ללן עולה מעתה 50
דולר לשנה, מלבד רישום אתר?
מוסדות חלנוך ואתרלם ממשלתלים.
ובכל זאת, בכל חמש דקות נרשם
דומיין חדש.
גם הות?קאן עולה לרשת השנה
((69 באתר מרשלם במלוחד במונח?
הלמים ההם. כנראה שמעו שם על
כמות החטאים ההולכת וגדלה ברשת.
החטאלם האלה הופכלם משתלמלם
במלוחד - ההנפקות הראשונות של
חברות האלנטרנט ?וצאות לדרך.
ציתות האלנטרנט הראשון מוכתר
((6 בהצלחה ומסללע ללכוד סוחרים
בציוד לשכפול מכשיר? טלפוך
סלולריים, ורלצ'רד וויט הוא
היי"שם, יום רביעי, 5 בינואר 2000
לחדש שאפיינה אותו בתחילת הקריירה שלו וכי הוא עוד יפתיע.
בינתיים, בגיל שלושים ומשהו, הוא חי בעיקר על תהילת עברו.
ג'ף בזוס - מייסד אמזון
כשהטיים בחר להעניק לג'ף בזוס את תואר איש השנה שפשפו
רבים מוותיקי הרשת את עיניהם בתדהמה. נדיר למדי שהמדיה
הוותיקה מצליחה לברור בצורה כל כך מדוייקת את המוץ מתוך האסם
הגדול של הרשת - ולשים את האצבע על האיש הנכון. הזמן הנכון
היה לפני שנתיים בערך, אבל מי סופר.
בזוס הוא אחד מהבודדים ברשת שהצליחו לפלח את המדיה החרשה
בדיוק מצמרר, לשים את האצבע על הנקודה הכי חשובה, לפנ" כולם,
ולברוא מודל עסקי אטרקטיבי. זה נראה כמעט טריוויאלי, בדיעבד,
למכור ברשת, אבל כשבזוס הרים את אמזון, חנויות הרשת היו מעטות
וגרועות, השתמשו באסטרטגיות מכירה ופרטוט לא ממוקרות וכחרו
במוצרים הלא נכוגים לעת ההיא.
אמזון לא היתה חנות הספרים הראשונה ברשת, אבל היא היתה
הכי נחמדה, הכי יעילה והיו לה הכי הרבה ספרים. כאז גם היום שאף
בזוס לספק את רצונם של קוניו בכל מחיר. השירות היה טוב,
המשלוחים פחות או יותר בזמן והמצאי נפלא.
המודל של אמזון הוא הבסיס לרוב המטחר ברשת היום. בזוט, שעריין
לא הכניס אגורה אחת, הוא מיליאררר, והשם אמזון מוכר גם למי
שלא ביקרו ברשת מעודם. לפעמים נדמה למי שפוגש את כלכלת
הרשת בפעם הראשונה שקל נורא לעשות שם כסף, אבל אמזון היא
דוגמה ייחודית למדי. יש עוד המון ריטיילרים שעושים כסף ברשת,
אבל אף אחד עור לא ניצח את בזוס בחזית המיצוב והמיתוג, שם הוא
עדיין המלך. וכמעט שכחנו, גם בבורסה.:
צייך אוליריאר ונג ווישמן - מלי'קד' 908
---- רשה
פייר אומידיאר הוא עוד אחר ממתי המעט המופלאים שהשכילו
להמציא מודלים עסקיים חדשים לפלטפורמה שסיפקה הרשת. בעמוד
המידע על הבכירים של 604 כתובה תרומתו הייחודית של אומידיאר
להצלחה המסחררת: "היה לו רעיון ממש טוב".
הרעיון של אומיריאר נולד, כמו הרבה הרעיונות הגדולים, ביום
סתמיב-1995 (שנה מצויינת לרעיונות גדולים). אשתו של אומידיאר,
אספנית פז דיספנסרס (מיכלים צבעוניים לסוכריות פז), אמרה לו
שהיה נחמר אילו היה מקום ברשת בו יכלה למכור ולקנות את
הריספנסרים היקרים מפז שלה. אומידיאר בנה לה מקום כזה. המערכת
הראשונה היתה פרימיטיבית אבל עוררה התלהבות גדולה.
אומידיאר הוא אחד מהיזמים החכמים, אלה שיודעים מתי לררת
מהבמה ולהביא מנהל מקצועי. אחרי תקופה של ניהול משותף עם
חבר שעזר לו להקים את האתר, הביא את מג וויטמן לנהל את צג98.
וויטמן, זן נדיר בזכות עצמו, היתה מנהלת מקצוענית בחברות
מסורתיות שהשכילה להבין את האינטרנט ולתעל את הרשת
במהירות לצרכיהן המסחריים של החברות בהן עבדה.
ביחד הם הפכו את 684 לאחד האתרים המוכרים והאהובים ברשת.
המודל של 683 שוכפל במאות אתרים אחרים וחלקים ממנו מיושמים
באזורי המכירות הפומביות של מרבית הפורטלים בהצלחה משתנה.
אף אחד לא הצליח לנגוס בבסיס הלקוחות הענק של האתר באופן
משמעותי, ותחת הנהגת אומידיאר וויטמן הצליח 683 להתגבר על
סדרת נפילות שרתים וכשלים קשים ביותר. מדובר באחד הצוותים
המיומנים והמשופשפים ביותר ברשת, שמנהל את העסק ויחסי הציבור
שלו בקפרנות יתרה ובהמון אהבה. זה עובד.
ללינוס טורוואלדס יש שם של בחור
טוב, וכנראה שבצרק. את כתובת הדואר
האתר שלו מציג את תמונותיהן של
בנותיו הקטנות והוא ידידותי אפילו כלפי
התקשורת העוינת.
לינוס כתב את לינוקס מתוך תשוקה
אמיתית. הוא כותב במסמכי הייסוד על
"מערכת הפעלה לגברים אמיתיים",
ובמשך זמן רב השקיע את כל מרצו
בפיתוח המערכת ללא תמורה כספית. כשהתגלו התוצאות המאכזבות
של לינוקס בבוחני הביצועים מול 1א, דחק טורוולדס בגדוד
האלקטרוני שלו ניתן למצוא ברשת,.
המתכנתים הבינלאומי של המערכת לתקן את הטעון שיפור והוכיח
שוב את גדולתו, אבל חשיבות המערכת שפיתח לא ניפחה ללינוס
את האגו, ומתכנת ישראלי שביקש מלינוס את חתימתו מספר שהאיש,
אחד המוכרים והחשובים בעולם המחשבים, הסמיק כמו ילד קטן.
בתוקף מעמדו כנביא הלינוקס תקף לינוס את מיקרוסופט פעמים
רבות. הסגנון המעורן שלו, ויכולתו להתמקר בביקורת על תוכנות
ומערכות הפעלה ולא בביקורת על אישיותו של מייסד מיקרוסופט
או כל אחד מבכיריה, מוכיחים כי תרבות עסקית היא עניין אפשרי
בהחלט.
מערכת ההפעלה שלו ומעריציה אינם שומרים על צחות
הלשון הזו, ואחד הדברים המקסימים ביותר שעשה העוף המוזר הוא
להטיף לקהילת המתכנתים להצטרף אליו ולהיות אנשים טובים יותר.
דעו מה אתם עושים, אמר בהרצאה, ומה התוכנה שלכם אמורה לעשות.
אל תתרכזו בפינה הקטנה שלכם. אתם יכולים לעשות את העולם
מקום טוב יותר.
אבל לא כראי להניח למתק השפתיים של לינו להסיח את הרעת.
לינוס, שהיה אך סטודנט בפינלנד כשהחל את מסעו לכיבוש עולם
מערכות ההפעלה, לקח על עצמו ככל הנראה משימה גדולה - לנתץ
את כל המונופולים הגדולים של תעשיית המחשוב.
לאחר שקיבל הצעות עבודה מכל יצרניות הלינוקס המסחרי החליט
האיש הטהור הזה לסרב לכולן. במעמדו המרכזי, אבי הלינוקס, לא
רצה לתת חותמת כשרות לאחד המתחרים בשוק. במקום זה הוא הלך
לעבוד אצל טראנסמטא, חברה שעיסוקה בניית מעבר ₪186 מהיר
וחדיש. בסוף ינואר תפרסם טראנסמטא לראשונה את המירע על
המוצר החדש שלה, ואולי אף תשחרר אותו לשוק.
לינוס טיפח את המסתורין והבטיח משהו גדול. אם יתקיימו
ההבטחות, הוא יהיה אחד האנשים הבודדים בתבל שתרמו שתי
תרומות מכריעות כל כך לעולם המחשוב.
בין כל הממציאים החשובים
והגדולים ברשת נמצאים גם נערי
הזהב של מירביליס, אבל האיש החשוב
לא פחות מהם הוא רווקא מי שנכנס
לעסק בתפקיר הראשוני של "אבא של
אריק". יוסי ורדי היה האיש שהביא את
ההצלחה הכלכלית לפתחם של בנו
וחבר מרעיו, והוא גם האיש שזוכה לתהילה הנלווית להצלחה הזו.
בעוד שבארץ ריברו על נערי מירביליס בהערצה, בעולם העסקי
ערכו התגודדויות מסביב לאבא הגדול של מירביליס בעשרות
תערוכות והקשיבו לדבריו בצמא. מישהו שראה פעם את הנהירה
לפתחו של ורדי כינה אותו בחיבה "יודה של האינטרנט". כמו הגמר
הקטן והחכם ממלחמת הכוכבים, ורדי זוכה למעמר של אורקל. יכולת |
הניתוח, ההומור והאינטיליגנציה המופלגים של האיש כובשים את
שומעיו, והוא מרצה מבוקש בארץ ובעולם בהתווערויות עסקיות, הן
בתעשיית האינטרנט והן מחוצה לה.
רבים מהמתפעלים אינם יודעים שווררי לא "נולד" עם מירביליס.
הקריירה שלו כאיש עסקים מחונן נמשכת שנים רבות, והוא היה
מעורב בעסקים מסחריים וממשלתיים הרבה בטרם צימח שערו הפרוע
של הבן המוכשר. :
ורדי אינו משתרע על זרי הרפנה של מירביליס. הוא השיק לאחרונה
את 6ו05)ז, שירות מחירים השוואתי לקניות ברשת (שבין מוביליו
בן אחר שלו), ומעורב בעור לא מעט פרוייקטים נוספים כמשקיע
ויועץ. סטיב קייס, נשיא אמריקה אונליין, דיבר עליו בוועידת ישראל
לעסקים שנערכה לאחרונה בכבור ובהערכה, והתייחס אליו כנציג
הישראלי של אמריקה אונליין לענייני השקעות מקומיות.
אדם שעובר עם ורדי רבות אומר, כי בשנתיים הקרובות ייצאו מבית
מדרשו עור שתיים או שלוש חברות מהפכניות לפחות. עניין מצויין
ומבטיח גם למשפחת ורדי וענפיה השונים וגם לתעשיית האינטרנט.
טוט מקנירי - "טר 0
סקוט מקנילי מתנגד. כמעט כל כתבה שניה על סקוט מקנילי
מתרכזת באופן כזה או אחר במלחמתו במיקרוסופט. האיש שמנה
את אחת מחברות המחשבים הגדולות בעולם מנהל מזה מספר שנים
קרב מאסף עיקש כנגד מובילת השוק. בכל תחום בו יש למקנילי מ
4
זר
קורס חדשני להקמה וניהול טטארט-אפ
יזמים, אנשי היי-טק, משקיעים ומנהלי חברות סטארט-אפ, המעוניינים להצליח בעולס המחר,
למענכם פיתחנו מסלול הכשרה מיוחד להקמה וניהול סטארט אפ.
המחזור השביעי יפתח בחודש פברואר 2000 בת"א.
הקבלה לקורס מותנת בועדת הקבלה.
, על 50
2 2 %
| 2 "קז | ג
6 2 9
| יג |ג * 9%
| , 7
יראל מסולה טי היי-טק בניהול טי רענה
מסילה מ.ט. היי-טק בניהול מ.ט.י רעננה
ליווי יומי הי טק - משלב הרעיון ועד ל- ץט זא גיז8 מנצח.
מ.ט.י רעננה, רח' תל-חי 3 רעננה 43405 ישראל טל: 09-7602716 פקס: 09-7602285 11 הס 65518110 13-11-0118
ו
למל|גלזר בר
16
7 000907 "70
ל 076על 106
ו
00
| 1 סקל ל ]יוטע 6 סו ו וט 0
| 020 09 1777770077 100720
| ו 2
4 א0:]. 00
[6הז5] ,20 461 1167118
0 958 9 972+:161"
6 958 9 972+:אג']
הכה אוו
8ה0ו)ה6ות תו 0 6]66] 56791668 61/]10 ת67+ת1 63!)6376]ן
לומר על סאן מיקרוסיסטמס, אותה הוא מנהל, יש לו גם כמה מילים
להגיד על מיקרוסופט.
המלחמה של מקנילי מתרכזת בעיקר בחזית הג'אווה, מערכת
הפיתוח מבית סאן שלא הצליחה ער היום להביא את התוצאות
שהבטיחה - ווב אחיד שיפעל באותה צורה על כל מחשב. מורכבותה
של ג'אווה מחר וכוחה של מיקרוסופט מאירך לא אפשרו לג'אווה
להמריא.
אבל מקנילי מאמין שזה עוד יקרה. לאחרונה הוא יצא במסע תמיכה
אדיר למערכת ההפעלה לינוקס, שהולדתה ביוניקס. יוניקס זה העסק
של מקנילי, אבל הוא מבין שתחנת סאן ספארק חזקה היא מעט מעל
התקציב למשק הבית הממוצע. לינוקס מחולקת חינם, והיא מביאה
את המשתמשים לפתח היוניקס והופכת אותם צרכנים של מוצרי
התוכנה שמספקת סאן. למקנילי זה מספיק.
חלק ממסעו מכוון נגד הקור של חלונות, שהוא סגור ומסוגר וסודי
בהחלט. מקנילי טוען שהתחרות לא תהיה שלמה עד שמיקרוסופט
תפתח קצת יותר קוד ותאפשר למתכנתים לעהמיק לתוך קרבי
מערכת חלונות ולעשות בה שימוש מושכל וטוב יותר.
הסתירה הפנימית במלחמתו של מקנילי היא הצהרתו כי מבלי
לעשות את השינויים הללו חלונות תשקע ממילא אל תוך האפלה.
אם כך הדבר, מדוע לא יתיר לה לשקוע ברממה, מעשה ואםו, לרקע
תעשיית המחשוב?
או. התשובה פשוטה. מקנילי מאמין כנראה, באמת ובתמים, שביל
גייטס, שטן שכמוהו, ינצח אפילו את הסתירות הפנימיות של עצמו,
וימשיך לשלוט בשוק שליטה ללא מצרים. החשש הזה מחזיק אותו
על בריקדות כבר המון זמן. הוא חבר ללארי אליסון במאבק על מחשב
הרשת ומקרם איתו את תפיסת השימוש בתוכנה ומרחוק, והוא מתייצב
באופן רציף בכל מאבק אנטי-מיקרוסופטי בצר התוקף.
חמש שנים לקח לסאן מאז הקמתה ב-1982 ועד שהגיע למעמד
כשיצא לאור המגזין האחרון של טינה בראון, טוק, דיברו לא
מעט על העיצוב שכחרה העורכת האגדית: משהו שמזכיר
בעיקר מגזינים גרמניים, פופוליסטי, נמוך, קשה עד כרי
אלימות. אף אחד, כולל בראון עצמה, לא טען שהיא המציאה
משהו חדש בתחום הזה. אף אחד גם לא ציפה ממנה לכך. כשגמרו
עם העטיפה ועשרות עמודי המורעות עברו לתוכן והוא היה
מרכז הדיון.
בראשית ימי האינטרנט דווקא היה צורך להמציא את הגלגל,
והניסויים שערכו בוני האתרים במשתמשים היו לעיתים
אכזריים. נסו לקרוא אתר שלם בכתום על שחור, ואל תשכחו
לקבוע תור אצל האופטומטריסט לשבוע הבא. הפונטים בגדלים
לא סבירים, עמורים ארוכים עד בחילה, תמונות עם ריבוע כחול
מסביבן ומיני אתרים כבדים עד כדי געגוע חריף לחיבור מהיר,
לפחות 11, עד הבית.
העולם המסחרי גילה מהר מאוד שמראה מיוחר מחזיק את
עינו של המבקר באתר ומעכב אותו לכמה רקות לפחות,
והתרשמויות ראשונות יש להן מן הסתם השפעה לא מעטה על
מוחו המוגכל של האדם. כמה רגעים אחרי כן גילו שאם העיצוב
מסובך, הניווט לא ברור והפונטים קטנים או גדולים מדי -
המבקרים יתייאשו ויברחו במהירות.
מישהו מצא אז את הנוסחה, בעצם כמה נוסחאות, למראה
אפקטיבי לאתר, הבן של השכנה כבר מצא הרבה פחות לקוחות
לאתרים שהוא בונה ב-99 דולר לעמוד, ולאט לאט קיבלו את
אל תסתכל בקנק
מזל עשהרעות מתבגרת, אחרת עוד היינו צריכים לקרוא
אתרים עם רקע כחום, שומו עמיים. עיצוב, כבר ברור
לכוכלם, חעווב - אבל הרבה פחות מהתוכן
המובילה בתחום השרתים. עוד שנה והחברה הגיעה לרווחיות של
מיליארד דולר. לא ממש חכורה של מקופחים. למקנילי כראי לשמר
את מעמר המתאבק שלו היום בעיקר בשביל ג'אווה הזנוחה, והוא
משקיע שם את כל כוחותיו. נצחון שלו יהיה, במידה רבה, נצחון
משתמשי האינטרנט, שכן העמדה שהוא מקדם, למרות מערכות
ההפעלה המסובכות לתפעול ושפת הפיתוח הלא פשוטה, מייצגת
אינטרנט זהה על כל מחשב. חזון ראוי בהחלט.
לאר' אליטון - י"שר אורקל
לארי אליסון, מנכ"ל אורקל, הוא איש בעל
חזון. התסכול הגדול שלו הוא שמחוץ
לתעשייה, היחיד שזוכה למעמר הזה הוא ביל
גייטס. אותו אלוהים של ההמונים מאכזב
באופן קבוע את תעשיית המחשוב,
והאלטרנטיבה החזקה ביותר בשטח היא
אליסון. מאז 1996 מקדם אליסון בעקשות
והתמדה את מחשב הרשת שלו, הקופסא
הטפשה שתתחבר לאינטרנט ותחבר אותנו
לטובין של הרשת - מתוכנות ועד הקבצים
הפרטיים שלנו. מערכת שיש לה ערכון ושדרוג אוטומטיים ועצמאיים
והכי חשוב, זולה מאוד. המחיר שדובר עליו אי שם באמצע שנות ה-
0 היה 500 דולר.
כמה רברים עומדים מאז בררך למימוש החזון של אליסון. הראשון
הוא הנפילה המהירה במחירי המחשבים, מחשב ב-500 דולר הוא כבר
לא כזה גליק גדול. השני הוא המחסור הגדול בתוכנות שישרתו את
מחשב הרשת. מקומות אחסון חינם לקבצים דווקא יש לא מעט, אבל
ו ו
העניין שבניית אתרים היא עניין למקצוענים. והילד? שבינתיים
יבנה אתר לעצמו ולחברה שלו.
איפשהו באמצע הדרך נדמה היה לאנשים שאפשר לעשות
הון מבניית אתרים. העניין הזה, למרבה הצער, נתגלה כלא
מדוייק. אפשר להתפרנס מזה, אבל בניית אתרים היא לא סטרט-
אפ להנפקה במיליונים בנאסר"ק, והמעצבים עדיין מרוויחים
משכורות מעליבות, כמו שהתרגלו כבר בעיתונות ובפרסום.
מראה האתרים ברשת השתנה מאור מאז הקמתה, אבל
המסקנה של רוב בוני האתרים רהיום קרובה מאוד לזו של עולם
המגזינים: אל תמציאו מחרש את הלוק, תנו משהו נוח, קריא
ויעיל שיעשה את העבודה. אם העבודה היא תכנים אז שיהיה
רקע נוח לקריאה (לבן, לבן ושוב לבן. זה לא מקרי שעולם הרפוס
לא כותב לבן על שחור), רוצים למכור משהו? כדאי לספק
תהליך אינטואיטיבי ופשוט, אם יש תמונות אז שייראו במיטבן
על הרקע. הרקע כשמו כן הוא, אין שום סיבה להפוך אותו למרכז
הדיון.
היום, אחרי כמה שבועות של גלישה ברשת, מכיר המשתמש
את רוב הסכמות הטובות. האתרים המקצועיים לא מעמיסים
על המחשב שלו מעבר ליכולתו, ומזהירים לפני כניסה לאזורים
כבדים. הסיכוי היחיד לשינוי אמיתי בתחום הוא מאגף התלת
מימר שטרם סיים להגדיר את נקורות היעילות שלו, והוא עתיד
להתגלות רק לאחר שהאינטרנט תהפוך מדרך משובשת
לאוטוסטרדה שהבטיחו לנו בשנות השמונים.
-
ור
ב םושרלו העדל הלכ לוי שד הסני מ הי שו
|
שנים הטובות.
התיה האלהחרזה" ה החוההההל ההק תההחל הקקדורההויד החדה למיות
האמריקא? הראשון המוכרז כתחמושת
על פי חוקי הבקרה על ילצוא נשק,
לאחר שקעקע על זרועו תוכגילת
הצפנה של קבצים שבבעלות ממשלת
ארצות הברלת.
(6 ביולי מקים ג'ף בזוס במוסך
קטן בסיאטל את אמאזון, חנות
הספרלם הקטנה שלו בפלבת הרשת.
השם עובר מפה לאוזן במהירות הבזק
ואמאזון ה?א להלע מללדל.
(6 בדצמבר מוקם מנגנון החלפוש
מבוסס הטקסט הראשון, אלטה
ויסטה. ב-1997 תובלל אלטה ולסטה
את השוק הזה.
(6 תוכן עדיין עולה כסף, 14.95
דולר תמורת 10098 58, למשל.
מודעות באילנטרנט מתחללות לתפוס
ומחלר מודעה ב-א?₪8 מגלע ל-822
דולר.
(6 בסוף השנה מציגה ווקלטק
הלשראללת את האלבטרנט פוך,
התוכנה הראשונה שבאמת מאפשרת
לשוחח עם משתמשים אחרלם ש?חה
קולית בזמן אמת. האיכות אלומה, אבל
העסק תופס במהירות.
(6 ב:1996 מגלות חברות
הטלקומוניקצלה את האלנטרנט
פון ומבקשות מהממשל לאסור את
השימוש בטכנולוגיה בחוק. למרבה
המזל, הן בכשלות. העת?ד צופן בחובו
שלתופ? פעולה בין ווקלטק
ומתחרות?ה לחברות הטלקומונלקציה,
שקיבלו את הדין והכ?רו בעתלד
הטמון בשלחות דרך הרשת. הם לא
נהנים מזה, וה?ום גם אנחנו לא ממש,
אבל בקרוב בקרוב, אחר? מהפכת הפס
הרחב המובטחת, ?שתגר המחלרים. או
כך לפחות מבטלחים לנו כּבר חמש
שנים.
(6 ?אסר עראפת מגלה את הרשת
השנה ומנהל צ'אט בן עשר דקות
עם פידל ראמוס, נשלא הפלללפינים
ומומחמד מאהטלר, ראש הממשלה
המלזיל.
היי-טם. יוס רביעי, 5 בינואר 2000
אנעוי
הרשת
שער הששנים הטובות
לי
ג
6
8
22 ענללן הצ'אטים הוא טכנולוגיה
ישבה שאלש אלנר מטרלד את
עצמר בקשר אליה, אבל ארבעה
לשראללם צעירים מלאל חזוך עוללם
על רעלון חדש ומשחררלם את (160,
ובכך פותחים עידן חדש לחלוטיך של
שלחה ברשת. המשתמשים מתאהבים
בתוכנה וה?א הופכת ללהלט הגדול
ביותר מאז הקמת הרשת. מ? ?כול
לדמלין את החלים לפניה?
ממשלת ארצות הברלת מנסה
להשתלט על הברדק החוגג
<< באלנטרנט, וחוק הצניעות בתקשורת
- . נבכנס לתוקף. החוק אוסר הפצה של
חומרלם "לא מהוגנים" באינטרבט.
הרשת סוערת, החזלת האלקטרונלת
- = מובילה את מאבק "הפרט הכחול" -
וביום כניסת החוק לתוקף מואפללם
בשחור מאות אלפ? אתרלם, 37 מלללובל
הגולשים האמרלקאלים והקנדיים
מתאבלים על אובדן חופש הדלבור
שלהם.
ית חודשלם ספורים לאחר מכן אוסר
פאבל של שלושה שופטלם את
:= אכיפת החוק. ב-1997 *קבע בית
המשפט העללון פה אחד שחלקלם
| נרחבים מהחוק הזה פותרים את חוקת
ארצות הברלת - ו?בטל אותו.
: ₪ קלינטון מציע להוציא 500
2 מיליון דולר על שדרוג חלבור
האונלברסלטאות לרשת.
₪ אינטרניק עושה שרלרלם, ולותר
מ-9,000 ארגונים מגללם
שהרלשום שלהם בוטל מפנ? ששכחו את
התשלום השנתל. סינט שוברת את כל
השיאלם דאז, ומשלמת 15 אלף דולר
= עבור הדומלין מסט.צו. 37 דומילנים
חדשים נרשמים בכל שעת עבודה.
(6 העסק כבר די משתלם: מכזרות
האינטרנט מסתכמות השבה ב-
6 מלליון דולר, המתחלקים בין כז
0 אלף אתרלם מסחרלים. 60%
מהגולשלם באתרים האלה מצהלרלם
שהם מעדיפים להלשאר אנונלמילם
ברשת. ,
1 משדרגת את עמוד השדרה
של האלנטרנט למהירות של 622
מגהביט בשניה, בעלות של כז60
מלללון דולר. עדיין ניתן לראות
ברחב עולם מדינות המתקשות לעכל
את חופש הדלבור שמספקת האלנטרבט:
= בפין נדרשים כל ספק אלבטרבט וכל
משתמש להלרשם במשטרה (100 אלף
= גולשים כבר נרשמו), בגרמניה לא
= מאפשרים גישה לכמה מקבוצות הדלון
של קומפלוסרב ובערב הסעודית רק
אונלברסיטאות ובת? חולים מורשים
התחבר לרשת.
יי
ש ה""שם. יום רביעי, 5 בינואר 1000
תוכנות טובות לשימוש מרחוק הרבה פחות.
תרומתם של אליסון ושל אורקל שבהנהגתו
אינה דלה. מערכות שלמות הסבה החברה
לשפת ג'אווה כרי לאפשר שימוש בהן דרך
הרשת, רובן מערכות כבדות ויקרות
המבוססות, מן הסתם, על מסרי הנתונים של
אורקל. השליטה של אורקל ב-80% משוק
מסדי הנתונים מאפשרת לה לרחוף את
מיליוני לקוחותיה בעולם, רובם ארגוניים,
לכיוון הרשת כפלטפורמת מחשוב, ומחזקת את המגמה שמנהיג
אליסון.
כשמה של החברה שלו, אליסון הוא אורקל. יחר עם סקוט מקנילי
הוא מנהיג מערכה שזוכה ליותר ויותר אוהרים. הרגש שהושם על
מחשבי כף יד ושימוש בהם כבסיס צורכי המחשוב של האנושות
בקומדקס השנה הוא סימן נוסף להצלחה, שכן מחשבי כף יד מתבססים
על כוח חישוב מרוחק כדי לשמר את גודלם הפיסי המצומצם.
מחשב הרשת עריין לא מצא את הנישה שלו, אולם המפתח
להצלחתו, כפי שאמר אליסון כבר ב-96', היא מהפכת הפס הרחב. את
מירת הצלחתו אפשר יהיה למדור רק אחרי שזו תתרחש.
מסיושי סאן - יו"ד פובטבנק
סופטבאנק הוא אחר מבנקאי ההשקעות
החזקים ברשת, אם לא החזק בהם. עם השקעות
בסיס כמו יאהו, גיאוסיטיז ואי-טרייד, רואה
החברה ברכה רבה בעמלה ומהווה בסיס
משמעותי לגרסה היפאנית של נאסר"ק.
סופטבנק גרלה במהירות באמצעות רצף של
השקעות אגרסיביות והתנהגות מלאה אמון
כלפי החברות בהן היא משקיעה. "מאסה הוא מאסטר של יקום
האינטרנט" אמר קריסטוס קוטסאקוס, מייסר אי-טרייר, על המשקיע
האהוב עליו, "יש לו חזון ברור באשר לדרך בה הטכנולוגיה תקשר
את העולם בחמישים השנים הבאות והוא לא נותן לתנודות יומיות,
שבועיות או חודשיות להפריע לו בדרכו".
סאן מעריך כי סופטבאנק שלו מחזיקה ברשותה כשבעה ער תשעה
אחוזים מהחלק המסחרי של האינטרנט, הערכה ההופכת אותו לבעלים
של יותר אינטרנט מכל ארם אחר ביקום. כן, זה כולל את ביל גייטס.
החשיבות של מסיושי סאן בתחום היא מעבר לאחוזי הבעלות
הגבוהים שלו ברשת, אם כי היא שואבת את מרבית הכוח שלה מכל
הכסף הזה. מסיושי סאן מאמין באינטרנט, בעומק ליבו, יותר מכל
אדם אחר בעולם. בגיל 42 הלא תמים הוא מרשה לעצמו להצהיר
מעל כל במה אפשרית שיש לו תכנית עסקית ל-300 השנה הבאות,
וכולה מבוססת על הרשת.
בפרופיל על סאן שערך פורבס בשנה שעברה נשאלה השאלה
הגדולה - האם האיש הזה באמת חכם יותר מכולנו, או שהוא פשוט
בר מזל? ובכן, מאז היה בן 10 יורע האיש הזה שהוא יהיה איש העסקים
מסיושי סאן הוא צוק איתן של אמונה.
האינטרנט לא מוערכת יתר על המידה, טוען
האיש בשכנוע עמוק. אס כבר, היא מוערכת
פחות מדי.
גירי יאנג כמעט נחנק על הפיצה הקרה שלו
כשמסיושי שס על השולחן את ההצעה לזרוק
0 מיליון דולר לתוך יאהו
קייס הוא מאז מופת ניהולי. שרשרת
הרכישות שלו, קומפיוסרב, (160, נטסקייפ
ואחרות, היא תמיד דוגמה לקנייה במחיר
נמוך של עסק בעל ערך גבוה
החשוב ביותר ביפאן. תוכניותיו המרוקדקות להגיע לעמדה הזו עברו
ער כה, אין שום סיבה שלא ימשיכו לפעול באותה יעילות בהמשך,
או כך לפחות הוא סבור.
במסגרת הוויכוח המתמשך על ערכן המטורף של מניות האינטרנט
מסיושי סאן הוא צוק איתן של אמונה. האינטרנט לא מוערכת יתר
על המירה, טוען האיש בשכנוע עמוק. אם כבר, היא מוערכת פחות
מדי.
ההשקעות שלו בתחום האינטרנט לא נראות כמזל אקראי. את
ההשקעה הראשונה הכניס ליאהו, אחד העסקים הטובים בעולם. היו
כמה כשלונות בדרך, אבל ההצלחות היו למופת ומודל לאיך משקיעים
ברשת: להיכנס מוקדם, לשים המון כסף, ולתת ליזמים ומנהלים
מקצועיים לנהל את העסק, בלי התערבות המשקיע. את הסיסמאות
האלה תשמעו בכל קרן הון סיכון בתחום היום. מסיושי סאן המציא
אותן.
דיויד בילו וג'די יאנג - ידי יאהו
פילו ויאנג, כמו טים ברנרס לי, היו שני
בלגניסטים לא קטנים. בתור שני
דוקטורנטים עם יותר מדי שעות פנויות הם
נהנו מאוד להסתובב שעות ארוכות
באינטרנט, צעצוע החרש שמצאו באולם
המחשבים של האוניברסיטה.
הם היו חברים כבר אז, עליזים, מלאי הומור
ומבריקים. התחביב שלהם היה סומו, עם הערפה בולטת למתאבקים
מהוואי שהיגרו ליפאן, והתפיסה העצמית של שני שלומפרים שנהנים
מהחיים.
כשבנו לעצמם מדריך אתרים קטן ופרטי הם לא חשבו על תעשייה,
כסף או הפצה. הם פשוט רצו לסדר את קובץ הבוקמרקס המפלצתי
שצברו בגודל מתקבל על הרעת. העסק הפך לתחביב כשיותר ויותר
אנשים התחילו להשתמש בקובץ הבוקמרקס המורחב הזה, והפך בסופו
של דבר לאחר העסקים הכי מצליחים באינטרנט.
כמו תמיר אצל חלוצים, פילו ויאנג נתקלו בררך ברוב האנשים
שעשו את הווב של היום: האכסניה המסחרית הראשונה שלהם ניתנה
להם באדיבות מארק אנדרסן בנטסקייפ וההשקעה הגדולה שהביאה
לפריצתם נעשתה על ידי מסיושי סאן מסופטבנק. ג'רי יאנג כמעט
נחנק על הפיצה הקרה שלו כשמסיושי שם על השולחן את ההצעה
לזרוק 100 מיליון דולר לתוך יאהו, סכום אגדתי במונחי הימים ההם,
אבל הביא הרבה נחת למשקיע הממולח בהמשך הררך.
יאהו היא מאז ועד היום אחת ממניות האינטרנט הבולטות
והמובילות. שיעורי צמיחה של אלפי אחוזים ותשואת אדירה
למשקיעים הביאו אותה למעמר של מניה יציבה ואהובה. פילו ויאנג
משמרים את נעוריהם העולצים ומסתובבים בקהילה עם הכינוי "צ'יף
יאהו". לאף אחר אחר לא היו עוברים בשקט על הכינוי המטופש.
במעמרם, הם יכולים להרשות לעצמם.
סטיב קייט - מנכ"ל אזריקה און"ליין
אמריקה און"ליין היתה רשת קטנה, סגורה
ולא ממש מרגשת ער לא מזמן. סטיב קייס,
ממקימי החברה, ראה את התפתחות האינטרנט
והתאים את עצמו במהירות יחסית. הוא קנה
את המתחרה הגדולה, קומפיוסרב, חיבר את
הרשת שלו לאינטרנט וייצר את ריסק החיבור
הפשוט והאינטואיטיבי ביותר שהופץ מעולם.
את כוחה האגדתי צברה אמריקה אונליין
מהריסק הזה בדיוק. מיליוני אמריקאים נטולי
ירע טכני מצאו בו את הפתח האידילי שלהם לרשת, וסיפקו לאמריקה
און-ליין את בסיס המשתמשים המשלמים הגדול בעולם. המניה של
החברה זכתה לכינוי "מניית הבלו צ'יפ הראשונה של האינטרנט",
עם אחוזי הצמיחה הגדולים ביותר מאז ומעולם, עשרות אלפי אחוזים
מאז ההנפקה.
קייס הוא מאז מופת ניהולי. שרשרת הרכישות שלו, קומפיוסרב,
60, נטסקייפ ואחרות, היא תמיר דוגמה לקנייה במחיר נמוך של
עסק בעל ערך גבוה. קייס משכיל להפוך את מנהלי החכרות האלה
ועובריהן לשותפים עסקיים, ולרתום אותם לטובת אמריקה אונליין
תוך שמירה על כבורם המקצועי וליטוף אגו מתמיד.
ההוכחה החשובה ביותר להצלחתו של קייס היא מידת האיום
שמייחסת מיקרוסופט לאמריקה און-ליין. שתי החברות מצויות בשנים
6
]מ 6נסט] עטסץ 8[1 מה 65 זס-]
סמס ץ1[תס 10768 ,66058 פמואתהט
1 ונ 08% 1ת65)36שת1ו
9 וגו
1 --/-/]00
שווהםקחו אאחם
.1 113001 33%
קתר0))6 ק10גו6 הס-ששס!!ס
5 00160 קשודזם 0 51111 הסוחזס501
20-1101067
9 ,תס
1-00
ו ד
1
שת0/)61 ץזוגו60 חס-שס!!ס
5 00060 קשודזם3 %ווח5 חסוחס501
0-0
8 ,6תגון.
1-0
ו
הזוח 620 60%
01618 601 הס-עוס!!ס
5 00161 ק6ודז30 ?1וח5 וזסוחס501
טח 0-10
8 וט
0 .1
30 סכךזס-) 5160036 150861
5 טג010 80005 7%%
5 0060 קטודזם3 5118 הסוחס!50
0-0
09
000
סוסל 6:0 15160016 [151-86
9 טג סוסצ1 8%
5 0060 ע6ודזם3 ]511 הסוחס501
10 1000
9 ,הגוא
1-0
)89(
8 ו 61600 301
זוט 66קמטו
1301791 1616008 10
5 00100 ק6ודזם ])1וח5. זסוחס/50
4 10100 13001 10 ז150ט40/ ]הנחו
8 :וטא ,,
1-0
מ
.6 168105תגורתנ רודס ) 16[608+8
עט 6:וגוף6ה פע
.10 163105תגווווה 61660 כ
5 0060 ודד ו[11ח5. הסוחזס501
.8 000 גוהזוחס:) 16100010 10 זספתי0// [סההוסחו
9 תס
00
15801 5160016 602030
9 סט) 65זסצ] 7%
0105 קטודז30 [11וח5. הסוחס501
0פז1/10 1000
9 ,זט וחטזכן8
0,]-]-1
אצ)\ר
ב
קַהר2106) סו[סגו [הגרוך
5 000 ק6ודזם3 זזוח5. הסוחס/50
זטחוז1/10 1900
( ו
1-00
)580 1601010165 6.
50510 5ז1 זבה
קט 56ת1גו46 הער
.10 5751615 12318 6ז8גונ)תגו5
5 0660 ק6ודזם3 ת)1וח5 תסוזס501
8 8ט1ף010ח 160 ק2500) סז 050 [סהווסחו-0)
9 ,וק
1.00
-
60ז6תטי
0/6 קזוטף6 מס-עוס|[סץ
5 00100 קטודזם3 1ווז5. חסוח50/0
טט0ח10 1.600 זתזטן,
8 מסוח60כ
0
51816 + 1
7%% 0008 006 8
5 00160 ק6ודז30 51111 הסוחס501
טח 1/1010 1000
בג אוב03 +ת6507116ע11 ש02-16+ 8 01 032801[10165 56106 [[ג 116 165תהקנמסס 15786[1 0/1695 ק6וד031 51161 תסוחס[53
13 עזוטוף6 זו מסג[[1ס 92 3+ 6עסחוז 131560 1306 סע 6חזגז 11115 קתדזגוכ] .[1586 ג 1606זסכןא0 תס 1305[ 685 6+
16'5צסט 16ף 04 +זהכן סיה 006 .603105 1536[1 10 135301105 1181 תו תסו[[1ט 52 עסטס תס 3001560 המב
סטג עס .6808011165 קמזו0ביז 0תה מסוזטסב015 [1008ק 5560הכנט5תט ז1עט ,008158110 561065 [הוסמבמת
.0316 511 תסנוס[58 18 [[63 0+ 6הונהו 1116 [15:46 חן קהואתהט
אה דאס אסא הס
סוס 0 זרת 6
.+ גן16עש661כ) 388
3 צצ ,אס עשו6צך
0 816 212 .161
הזס[3 ץצ [1203
|
0 613 03 .61
.16 ע6וד831 51110 ח10ז53[0 01 א גח 106/ר1ס5 8 15 עשזב13 זוות5 חטתכ(53 .517%2 -6מחוש%1 .106 ע76וג 8 הז1וה5 חטותט[53 65 .ץ1חוס [תקטית 01 זאזזגות ה 35 תבשק 15תשהחזט הט התג שצסטב שר"
י'"-י הה וו ור תו ה הק ךב מ הת יי
₪ מנל ד ה 2 2 7 4 המישמ ל ב 00-37 0-7 הארת .הק התן "לער הק ב שו וק הד ב וג ב = ₪
ו
וצור העונים הטובות
הנושא החם של השנה: מחשב
(6 הרשח, מין קופסה טלפשה שתדע
רק להתחבר לאלנטרנט. התוכנות
והקבצים ??שמרר ברשת ו?הפעלר
מרחוק. חברה קטנה בשם ורלר מבט?חה
לחברות שתוכל להעביר את כל
תוכנות ניהול העסק לאלנטרנט
ולחסוך להן עלולות עתק, הבפעם
הראשוגה מנוהללם עסקים באופן
מוחלט על גבל האיבטרבט. מנוע
החיפוש אקסללט הוא אחד הלקוחות
הראשונלם.
ב-1997 גדלה המחאה נגד
(6 מוסדות רלשום הדומלינים
והאתר של אינטרניק בפרץ. מ" שמנסה
להג?ע לשם מוצא את עצמר
באלטרנלק, חברה המגסה לשבור את
המונופול. שלא התשלומלם עבור
דומללנים נשבר שוב כשהדומייך
(ח10638.00טט במכר תמורת 150 אלף
דולר. 85 אלף דומלינים חדשים
ברשמים מד? חודש.
טכנולוגיות הדחיפה מוצגות
לראשונה - רק תתחבר לרשת
והתכנלם ?ג?עו אללך. פולבקאסט
נכנסת לשוק ראשונה ובקווב |
הלשראללת נושפת בעקביה. דחיפה
הפכה מאז לכל? בסיסי של עשרות
אתרים ותוכנות, פולנבטקאסט נמכרה
במחלר עלוב עד כאב של חמישה
מיללוך דולר, בקווב העבירה חלק
גדול מעסקלה לשללוב טכנולוגיות
דחלפה בתוכנות ₪87 ורואה מאז
ברכה בעמלה.
גם טכנולוגיות אינטרנט אחרות
(6 הופכות מבוקשות, ו1707 בקשות
לפטנטלם שהמ?לה אלנטרנט מופיעה
בהן מוגשות.
ביאהו נחשפים 38 מ?ללובל
עמודים בלום לעינ? הגולשים.
מחצלתם מאמלנים שהאלנטרנט העלתה
את רמת הפרלון שלהם בעבודה. 20
מיללון אמריקאים סבורים
שהאלנטרנט חשובה במידה יוצאת
מהרגלל. פורטלים הם מילה חדשה
שהופכת לאחד השלרותים הכ? פחות
מוגדרלם ברשת.
% מהארגונים מתכננים
להעלות את שיעור ההוצאות
השנת? שלהן על האינטרנט באופן
משמעות?. ?ותר מ-4,000 ספק?
א?נטרנט רשומ?ם בארה"ב ובקנדה.
היי"טם. *וס רביעי. 5 בינואר 200
האחרונות בתחרות ישירה, פנים אל פנים, בכל השווקים. מיקרוסופט
עושה כבוד רק לאויבים ראויים, וסטיב קייס הוא הראשון שהצליח
לאיים באמת על ההגמוניה התאגידית ההיסטורית שלה.
עִם בסיס הכנסות קבוע ויציב של מיליוני משתמשים, קייס מעז
לחרור יותר עמוק בכל פעם לתוך לועה של מיקרוסופט, ולהכות
בריוק איפה שכואב. אם מרי מיקר צודקת, והנכס הגדול בעולם הוא
מאגר המשתמשים של 60!, קייס כבר ניצח את המלחמה הזו.
מר' מ'קר - אנליטטית מניות אי
מרי מיקר מכונה תכופות "האנליסטית החשובה ביותר באינטרנט".
מיקר, ראש מחקר האינטרנט במורגן סטנלי דין וויטר, מאמינה בשוק
שהיא מסקרת ומספקת תמיכה מקצועית בתהליכי קבלת ההחלטות
של גדולי המשקיעים בנאסר"ק. כשאמרה ש-60! היא הנכס הגדול
בתולדות האינטרנט, שוכפל הביטוי במיליוני מהדורות חדשות ברחבי
העולם, והסטטוס הכלכלי הנפלא של 160 עלה בעוד מדרגה.
מיקר מאמינה כי פס רחב ושימוש בתוכנה מרחוק הם הרברים
הבאים. היא לא יוצאת רופן או חרשנית באמונה הזו, אבל למילה שלה
יש משקל גדול יותר מזו של אנליסטים אחרים, ויש מי שמאמין שמילה
שלה יכולה לשנות את ערך השוק של חברה במידה קיצונית, לטוב
ולרע.
ספקית הגישה אקסודוס, חברת הפס הרחב אקאמאי והברת התוכנה
ברשת וריו הם המקומות בהם כראי לשים את הכטף היום, אם תשאלו
את מיקר. כדאי לכם, זה שווה המון כסף.
ג'ח' ברחו - .
ג'סי ברסט הוא עור אחד מכותבי הטורים
באינטרנט. האיש מתמצא בשוק, מכיר את
האנשים הנכונים ויודע לכתוב לא רע. די
דומה לרייף נירלמן מרד הרינג או ג'ון
דבוז'אק, עמיתו מזידי ועוד לא מעטים
מכותבי הטורים ברשת. הייחוד של ברסט הוא
ביכולתו לכתוב להמונים ולתעשייה
לחילופין, ולעיתים בו זמנית, בלי לאבד
קוראים מהזן הטכנולוגי או מהסוג המתעניין-
אך-לא-ממש-מתמצא. הוא מאתר מגמות ראשיות וחברות מבטיחות
באותה רמת עניין ומקצועיות בה הוא עוסק במקום הטוב ביותר
לקניות לקריסמס או הבאגים החדשים של דא.
הטור שלו נקרא על ירי מיליונים ברחבי העולם ונודעת לו השפעה
לא מעטה על הצרכנים. בתעשייה מכברים אותו, עד כמה שהתעשייה
הזו מסוגלת לכבר את הירע המצומצם"לטעמה של העיתונות כולה.
על מידת החדירה שלו לשוק העסקי מעידה רשימת המפרסמים
המכובדת העומדת בתור להציג באנר בראש העמוד. ממיקרוסופט
ומטה, החברות הגדולות והחשובות ברשת טורחות להציג שם נוכחות
לעיתים תכופות. הפרסום מעל ברסט הוא מוכוון לקוחות קצה. הפילוח
מדוייק, וניתן לבחינה באזור התגובות האקטיבי בתחתית הטור.
השפעתו האמיתית של כותב טורים היא עניין קשה לבחינה, אבל
ההערכה שרוכשת התעשייה לברסט כמייצג נאמנה של "ווקס
פופולי", קול העם הווירטואלי, מעמירה אותו במקום הנכון להיות
הכותב המשפיע, אחד מיני בודרים.
ביל ג'ישם - "0 "ו
הכל כבר נאמר על ביל גייטס, אבל קשה שלא
להיות מופתעים בכל פעם מחרש מהפער בין
תרמיתו בציבור לאיש העסקים המצטייר
מהמדיה ומטיוטת פסק הדין במשפט
מיקרוסופט.
מי שנתפס בתעשייה ובבית המשפט כאיש
עסקים אכזרי, נוקשה, יהיר והפכפך רגשית,
נתפס בציבור כ"מותק של בחור שקלט את .
הקטע והביא אותה בהפוכה". לא משנה כמה פעמים אומרים שביל
גייטס פספס לחלוטין את מהפכת האינטרנט והוא נמצא מאז במירוץ
מטורף להשתלט על תחומים שפיתחו ושכללו אחרים, תדמיתו הנקייה
והמלוקקת מצליחה להשתמר באורח פלא, וההערצה אליו בציבור
האמריקאי לא רק שאינה פוחתת, אלא עולה בקנה אחר עם זינוק
ערך מניותיו במיקרוסופט מדי שנה.
אבל גייטס נמצא צער אחר מאחורי התעשייה, וזה נמשך כבר כעשר
שנים. מיקרוסופט מוכת איבה מכל עבר, סובלת מיחסי ציבור גרועים
באופן רציף, נחבטת מעזיבה רציפה של בכירים שהפכו אותה לחברת
הקסם של המילניום הזה, ובאופן כללי בוטשת בעקביה וחופרת
לעצמה בור פרטי בהחלט.
לא צריך לרחם עליה עדיין, אבל אם לא ייערך שינוי במיקרוסופט
היא תדעך. זה נשמע בלתי אפשרי, בסכומי הכסף המדוברים, אבל
שילוב של נפילת מניות מחשבים וחבילת מזומנים שמנה בידיים של
חברה שעוסקת בכסף, לא בערך מניות וירטואלי, עשוי לשנות את
התמונה. מיקרוסופט אמנם מייצרת רווח בשטרות אמיתיים, אולם
הודאתו של סטיב באלמר כי מניית החברה שהוא עומר כבראשה נסחרת
בערך גבוה מדי אינה משחק מוחות עם השוק. זוהי עובדה פשוטה למדי.
וכדי להפוך את התמונה לאפשרית יותר, צריך רק לפתוח את
עיתוני התקופה, שנות השבעים פחות או יותר, ולעקוב אחרי
ההיסטוריה של 1א18. כל התשובות כבר נמצאות שם, ואיש אינו מכיר
אותן טוב יותר מביל גייטס. את המלחמה ההיא הוא ניצח. הפעם האיש
העשיר בעולם כבר לא נמצא בעמדת האנדרדוג האהוב. החושים שלו
כבר אינם מחודדים כמו פעם, והעתיד לא לגמרי בהיר.
כדי שמיקרוסופט תעבור אדפטציה ותשמור על מקומה כמובילת
השוק, היא צריכה לזנוח את קרנות המזבח של הקונספציות הישנות,
ולהעז שוב, אם להשתמש במילה החביבה על בכירי רדמונד, סו
שושסחהו, לחדש. ביל גייטס מן הסתם מבין זאת יותר מכולם. המהלכים
הבאים שלו לא ישנו את איכות חייו, אבל בהחלט עשויים להשפיע
על השוק כולו.
כל מה שצריך הוא להקשיב למנטרות הנוכחיות של השוק: תוכנה
בהשכרה, מערכות הפעלה בסיסיות שיורעות בעיקר להתחבר לרשת,
שירותים פשטניים, אינטואיטיביים, תנו לנו פחות אופציות ושיהיה
פשוט פשוט פשוט.
את מה שהבינו פאלם, אורקל, וריוואחרים, שכיום מצטרפים לשוק
מיליונים שמחשב הוא רק כלי עבורם, ביל גייטס מסרב להפנים. אולי
הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים, ואולי זוהי תחילת שקיעתה של
שמש עולם המחשבים. דקה דומיה.
דיויד ר. פווית -
דיוויד סמית אינו מנהל חכרות וגם לא קרנות הון סיכון, הוא לא
כותב ברשת ואינו תורם לה דבר, ובכל זאת הוא השפיע יותר מכל
אלה על השימוש שעשו משתמשי הרשת השנה באינטרנט ובמחשב
הפרטי שלהם.
כי את הפחד שחשים רוב המשתמשים בכל פעם שהם מסתננים
בזחילה אינדיאנית לפינה הווירטואלית שלהם, התהייה באם מישהו
מציץ להם בקבצים, תחושת הקור המחלחלת בעמור השדרה באזור
הפורומים האהוב ויותר מכל החרדה חסרת האונים אפילו מול הרואר
האלקטרוני הפשוט ביותר - את כל אלה הם חייבים לרייויד ל. סמית,
האיש שכתב את מליסה.
באפריל התפוצצה הווירוסית בעלת השם המתוק לתוך קרבי הרשת
ועשתה בהם שמות יותר מכל וירוס אחר שיצא לבלות שם אי פעם.
בתחילת ימי הרשת היו וירוסים שפגעו באחוז גבוה יותר מהמחשבים
המחוברים, אבל במספרים אבסולוטיים מליסה היא מלכת הכיתה.
יותר מחשבים נפגעו ממנה, יותר מערכות דואר נפלו למשך שעות
ויותר ארגונים הפסירדו מיליונים מכל מה שהיכרנו.
מליסה טבעה את חותמה בררכים נוספות, משמעותיות לא פחות
מהיקף הפגיעה. לראשונה ניתן היה לקבל דואר "בטוח" מאנשים
מוכרים וליפול חזק, ער אובדן הריסק כולו. מליסה משכפלת את עצמה
מתא דואר לתא דואר במהירות שלא נראו רבות כמוה. מאז לידתה
צצו מאות וירוסים מצאצאיה של מליסה, שעושים שימוש בקור מקור
דומה ומנצלים היטב את חולשת מערכות מיקרוסופט ושפת
המקרואים שלהן.
סמית ידע שזה יקרה, וזה לא הפריע לו. הוא הורה באשמה בבית
המשפט ברדצמבר, לאחר שהואשם בהפרעה לתקשורת ציבורית. אם
יורשע הוא עומד בפני קנסות בין 150 ל-480 אלף דולר ותקופת מאסר
של 4075 שנים. התקווה הגדולה היא שהרשעה של סמית תגרום
לירידה מסויימת במוטיבציה של יצרני הווירוסים. השפעה דומה תהיה
לחקיקה נוקשה יותר ברחבי העולם, אם כי אין לצפות להיעלמות
הווירוסים מחיינו בעתיר הנראה לעין.
בינתיים נחשפה ערוותן של תוכנות האנטי הווירוס, שנכשלו
במאבק נגר מליסה וצאצאיה, ותעשיית שני מיליארד הדולרים הזו,
שזוכה לצמיחה של יותר מ-80% בשנה, טרם מצאה מענה מספק
לבטחון האישי של הגולשים ובעלי השרתים כאחד. במאבק בין סמית
לעולם, הוא מוביל 1:0.
>הַמעמד של אירופה כמעצמת-על כלכלית התחזק עם איחוד המטבע והצטרפות
מדינות נילוות נוספות לאיחוד האירופי.
האיחוד האירופי מקדם את המחקר והפיתוח באמצעות תוכנית מוייפ, ומקצה לשם
כך תקציבים גדולים.
>תכנית המסגרת החמישית היא תוכנית המו'"פ של האיחוד האירופי. החברות
הגדולות באירופה נוטלות בה חלק. לתוכנית אוריינטציה שיווקית, ופיתוח
טכנולוגיות שימושיות.
>התקציב של תוכנית המסגרת החמישית עומד על 14 מיליארד יורו.
אשראל הצטרפה כחברה נלווית לאיחוד האירופי. חברות ישראליות העוסקות במחקר
ופיתוח מישראל משתתפות בתוכנית המסגרת החמישית וזוכות למענקי מוייפ של
האיחוד האירופי, ללא תשלום תמלוגים, וגישה ישירה לענקי התעשייה באירופה.
>חברות ישראליות כמו .8.61 ואופטיבייס כבר הצטרפו להצלחה וקיבלו כרטיס כניסה
לקשרים עסקיים עס חברות מובילות באירופה.
שיתוף פעולה בינלאומי
כ - המינהלת הישראלית לתוכנית המסגרת החמישית של האיחוד האירופי,
עוזרת לך להגיע לאירופה. אתה מוזמן להתקשר אלינו ולהצטרף להצלחה.
יי * א. בית התעשיה, רח' המרד 29
₪
' א ת.ד. 50436, תל אביב 61500
4 | המינהלת הישראלית
[? || לתוכנית המטגרת החמישית | " טלי 03-5118118, פקס 03-5170020
[5ק00] ₪ האיחוד האורופי " 1806 :6-11
פרטים נוספים על 15880 באתר האינטרנט [6.1ז18670.0.ששטעש
תחשוב גּדול. תחשוב קרוב. תחשוב אירופה.
ומה איתך?
2
7 4 5
4 = / 4 1 |
שא . 4
עסקים קטנים בינוניים אנרגיה וסביבה חומרים וייצור מדעי החיים
פע
,2-ו ר=, "05-77 = שמ טיע שש ליבשל 2 וע רש ל
0
[
ו
1 מלללון מקומות עבודה
חדשים תלול? אלנטרנט כבר
נרצרר, ו"88 אבשים זכר להלות
למלללונרלם הראשונים של המסחר
באלבטרנט, אבל בסטטיסטיקות לשכת
העבודה האמרלקאלת עדללן לא מופלע
אף מקצוע הקשור לרשת.
בינואר מתח?ל בנטסקלים גל של
((6 פיטור? עובדים שמסמן את
תחללת הסוף של מלחמת הדפדפנים.
אקספלורר של מ?קרוסופט מנצח.
ב-1998 מצטרפת טורקמנלסטן
לרשת וזוכה לנהלרת מספר אדלר
של חבּרְות רשומות בגלל הסלומות
= המקסימה חז, הקלצור המקובל לסימן
הלכר (אז8וח806זו). בארה"ב רשומלם
כבר שנ? מלליון דומללנלם,
(6 בספטמבר מגלע לרשת הדו"ח
השלם של החוקר המלוחד סטאר.
כל מי שעוד לא שמע על האלבטרנט
פוגש אותה כעת, ולאו דווקא את הצד
הנעים ?ותר שלה.
השנה, מגיעה לבשלות תנועת
(6 הקוד הפתוח והמוצהלם שה?א
מספקת, מערכת ההפעלה ללינוקס, שפת
הסקרלפטים פרל ושרת האלבטרבט
אפאצ'י, זוכים לקהל משתמשים מתרחב
ואדוק באמונתו. במיקרוסופט ?וצאים
לאור "מסמכ? ההאלוולן" בהם מובעת
דאגה מפנ? עלליתה של לינוקס
ומותווים כלוונ? פעללות לחסלמת
הגילדול בשלמוש במערכת ההפעלה
האהובה.
(6 ההכנסות מעסקי האלנטרנט
מזנקות ב-25% מדי חודש.
ההערכות מדברות על 57 מלללון
גולשים בארה"ב בלבד, ועל 320
מלליון דפ? ווב, רובם המכר?ע נטול
כל ערך ממשל.
(6 כמו האתרים, גם הדואר
האלקטרונ? סובל מכמולות
גדולות של זבל: בברלטניה ואלרלנד,
למשל, מוציאות חברות שמונה
מלליארד דולר על עניינים שונים
הקשורים לספאם.
9 -- ל
ש | הי'הט1ן, יום רביעי, 5 בינואר 2000
מעולם לא הציח רעיון כלבלי בערה עובזו במערכים
המסורתיים. מעולם לא הוקם מן האין קונספט זבמעמ
מבמל את כל מתחריו. והנה הגיע המסחר האלקטרוני
לזירה - והוא מאיים לעשות את בל אלה
מסחר אלקטרוני הוא, נכון להיום, ההשקעה הטובה ביותר בתבל.
האקסיומה הזו מוכיחה את עצמה מרבעון לרבעון במהלך השנים
האחרונות. מי שמאתר את החברה הנכונה יכול לקבל תשואות
מטורפות. נו, אז לא חידשנו שום רבר, אבל המסחר האלקטרוני השלם
הוא הרבה יותר מסכום חלקיו.
הנושא המעניין ביותר בתהליך ההיווצרות של המסחר האלקטרוני
היא מירת הראשוניות והיצירתיות המאפשרים את קיומו ושגשוגו.
כל זה כל כך מעניין בעיקר מפני שבתוך שנים ספורות, קצת פחות
מעשור, נולדה תעשייה שאומדנה מגיע ל-102 מיליארד דולר לשנה,
נכון ל-98', בתוך מערך כלכלי שלם ששוויו 301 מיליארד דולר.
כשפורסם המחקר של אוניברסיטת טקסט וחברת סיסקו ובראשו
המספרים האלה, אף אחר לא נפל מהכסא. כמה טבעי זה נראה,
שהאינטרנט מייצרת הון. כמה טבעי שנוצרו מיליוני מקומות עבורה
ומקצועות חדשים, כמה טבעי שמאות ואלפים הפכו מיליונרים
בהשקעה של כמה חודשי חשיבה ועבודה, שמיליוני אנשים מרוויחים
משכורות של עשירון עליון בגיל עשרים ומשהו. אבל, אם נחשוב על
עוד רגע, זה לא באמת כל כך טבעי וברור מאליו.
עד לפני עשר שנים, מיליון רולר היה סכום יפה שאנשים הגיעו
אליו בזיעת אפיים, בעבורה של שנים. מיליונרים בני עשרה היו בנים
של מיליונרים אחרים, וכניסה לעולם העסקים היתה כרוכה בקשרים
וערבויות וכל מיניימכשולים שררשו חזון ועיקשות אדירים ממי שהיה
נחוש ברעתו להרוויח המון כסף. היו אנשים שעשו את זה, אבל הרבה
הרבה פחות מאלה שעושים את זה היום.
כי היום בנקים מכובדים להשקעות כמו ג'רוזלם גלובל הישראלי
מבטיחים תשובה למשקיע בתוך שבוע מהפגישה הראשונה,
ומשקיעים מאשרים מיליונים של השקעות המשך בשיחת טלפון. כל
זב חוטם עם רעיון מצויין יכול לעשות את זה.
קצת נחישות, הרבה אמונה עצמית, ואתה שם.
יהיה מי שישים את הכסף על השולחן אפילו
למודלים הכלכליים המופרכים ביותר, לא כל
שכן לטובים שבהם.
ההיסטוריונים של הכלכלה ימצאו ששנים
0 באו לעולם אינספור מודלים עסקיים
חרשים לחלוטין, חלקם הגדול נכשל, חלקם עור
נמצא כאן. כבר היום ברור כי אמאזון, איביי,
פרייסליין ואמריקה און-ליין בנו מודלים
עסקיים יציבים וחזקים שישררו לאורך זמן. הם
לא יהיו היחידים, גם לא בהכרח הבולטים שבהם.
אם ניתן ללמוד משהו מהתפתחות המסחר
האלקטרוני עד היום, הרי הוא שהאפשרויות
והמורלים העסקיים של האינטרנט עדיין לא
מוצו.
מיליוני חברות ואנשים ברחבי העולם עוסקים
היום בסקירה רקדקנית של הרשת, ניתוח
ההצלחות והכשלונות וחיפוש מאומץ אחרי
הדבר הבא. כשהם ימצאו אותו, נתהה איך לא
חשבנו על זה קודם. הרווח שלהם יימדד גם
הפעם במיליונים.
בינתיים סובל העולם העסקי מרצף אנומליות
כלכליות מסחרר. שוק מניות הרשת דוהר קדימה, עם נפילות תכופות
וקיצוניות ובמקביל שמירה על מגמת עלייה מתמשכת, עם הכפלה
שנתית של היקף המכירות ותצפיות מטורפות בהיקפן לשנים הבאות.
אינספור מקומות עבודה נוצרים, במין שוק עבודה כאוטי בו שנתיים
במקום אחר נחשבים ותק מכובר. כל אלה מרכיבים שינוי מהיר של
כללי המשחק.
ובשורה התחתונה: בשנת 98' היה היקף המכירות לחגים ברשת
3 מיליארד רולר. שנה אחת בלבר אחר כך מרברות ההערכות
השמרניות על היקף מכירות כפול. מעטים השווקים שיכולים
להתנאות בגירולים כאלה.
למרות השמחה וה פארת, מרבית המודלים העסקיים החרשים של
העירן הזה, גם המצליחים שבהם, עריין אינם יצרני מזומנים. חברות
האינטרנט הן בור שחור למיליוני דולרים שכולם כולם מאמינים
שיחזרו, ובגדול, אבל מעטים הצליחו להוכיח שזה נכון ואפשרי.
המודלים העסקיים כוללים בדרך כלל ערוצי מזומנים שונים. הנפוץ
והאהוב מכולם הוא המודעות והפרסום. "כמו 160" אומרים ושוכחים
ש-100 לא הגניבה פרסומות וגם לא הכניסה כסף ישירות מעסקיה
מעולם. "כמו אמאזון" מזכירים ושוכחים את ההפסרים המתמשכים. רק
השנה, ארבע שנים לאחר הקמתו, יתחיל אגף הספרים באמזון להיות |
רווחי, ככל הנראה. כרי לספק אורך נשימה כזה לעסקים זקוקה הת עשייה
לעירוי מזומנים מתמיר. כדי שימשיך להגיע, חייבות חלק מהחברות
להתחיל להראות הכנסות. ולא שוב אמריקה און-ליין, אם אפשר.
המודלים מבוססי המודעות סובלים מפיחות סריר במעמדם
בחודשים האחרונים. עם כל הכבוד למודעות, זה לא מספיק. רוב
מכריע של הגולשים למד כבר לסנן את הבאנרים משרה הראייה שלו
באופן תת הכרתי. מומחים טוענים שלמודעות הרלוונטיות להם
המשתמשים דווקא כן שמים לב, אבל קשה להוכיח את הטענה הזו.
מודל אלטרנטיבי שיצמח בזמן הקרוב עשוי לשמח מאוד את
המשקיעים הוותיקים והמבינים יותר.
ויש עור כמה דרכים לעשות כסף שעריין לא מוצו עד תום. אחת
המעניינות בהן היא אספקת שימוש בתוכנה מקוונת. התחום הולך
ומתפתח, אבל התלות שלו בפס הרחב עומדת בעוכריו. יש לצפות
שזה יהיה אחד השירותים שיזכו לתזרים מזומנים מיירי כמעט, שכן
אצל חברות רבות התשתיות כבר מוכנות.
חיזוק נוסף לתחום תהווה מערכת חיוב יעילה, שחסרה במיוחר
בתחום התוכנות הזולות יותר (שותפות בעיקר), ושתאפשר חיוב
לסכומים פעוטים בלחיצת כפתור. כמה סנטים ל-160 בסיום הגלישה
או ליצרן הדפדפן החביב על הגולש עשויים להיות אפשריים. מערכת
שתאפשר חיוב קבוע ופשוט לסכומים כאלה גם היא תכבוש שווקי
ענק ותשפר את מאזן ההכנסות של חברות הרשת.
תחום אחר הנמצא עדיין בחיתוליו אבל כולם, בלי יוצא מן הכלל,
צופים לו גדולות, הוא המסחר בין עסקים. ככל שעולים יותר ויותר
ארגונים לרשת כך מתבררת שוב הכדאיות והנוחיות שברכישה
המוסרית המקוונת. גם כאן יש ענייני בילינג שונים שעור מחכים
לפתרונות טובים יותר, אבל אלה נמצאים על סף הבשלה ממילא.
כאן זה כנראה רק עניין של זמן קצר יחסית, ובשנת 2000 צופים
מרבית האנליסטים את הזינוק הגדול.
באיזשהו מקום על הטווח שבין האופטימיות המתפרצת של מסויושי
סאן מסופטבנק, שממליץ למשקיעים פחות או יותר להכניס את כל
כספי הפנסיה לחברות רשת, לבין כמה מהאנליסטים הקוררים
והפסימיסטיים יותר (הם קוראים לעצמם ריאליסטים) נמצאת כנראה
התשובה. הזינוק אינו מופרך. הומצא פה משהו חדש והוא כובש את
הנתח שלו, אבל אין לצפות מכלכלת הרשת להמשיך בעלייה בקצב
הנוכחי לנצח. אחרי שתגיע קצת מעל לערכה האמיתי, תרר, תיכנס
לישורת, ותשתלב בעולם העסקי, כאילו לא מקרוב באה, ומאז ומעולם
שמחה מערכת כלכלית קרה אנשים רבים כל כך.
זאמ ואס א דאן] 5 א
ה"לב" שלנו פועם במוצרי התקשורת העתידיים
סח ורות
ט ק ס ס
אנסטרומנטס
(הנסהות
בבורסת 58צא)
מדורגת כמספר 1
בעולס בתחוס ה-פ5כ
וה-4106א3. ופועלת ביותר
מ-25 מדינות בעולם. לחברה
שני מרכזי פיתוח בישראל בהם
מפותחת הטכנולוגיה שתאפשר למגוון נרחב
של מוצרי תקשורת לעמוד בקצב ובמשימות שידרשו
מהם בדור הבא. למעשה - כל 10 שניות נולד בעולס מוצר המיישם את הטכנולוגיה של טקסס אינסטרומנטס והביקוש הולך וגובר.
במרכז פיהו הרהס וטספ הנפ ביהרצילקק
מגדירים סטנדרטים חדשים לתקשורת רחבת סרט על גבי כבלי הטלויזיה ומפתחים את טכנולוגית התקשורת שתוביל
את העולם קדימה אל הדור הבא של שירותי אינטרנט, טלויזיה וטלפוניה על גבי רשתות הכבלים. טכנולוגיה זאת מבוססת
על אלגוריתמים מתקדמים, רכיבי קזו!0 חס וחטוצץ8 חדשניים, פתרונות ₪ מתוחכמים ופתרונות תוכנה מערכתיים.
4
במוכז פיו בר ואי בכמר סי
מפתחים רכיבים לתקשורת אלחוטית הכוללים רכיבי זח ,8 ₪458 ותוכנה ייחודיים. רכיבים מהפכניים אלה תומכים
בתקשורת אלחוטית בין מחשבים, טלפונים ומערכות משובצות מחשב בסביבת הבית והמשרד (80110) ומאפשרים יישומים
חדשים בכל תחומי החיים.
4
החדמעות למהנדסי תוכנה ואלקטלוניקה משטיינים
עפייי הפילוסופיה של החברה שכונתה בתקשורת האמריקאית 'ימגנט לכשרונות" (ו6ת88!א וחטוגיד' ג/), עליה לקלוט את המהנדסים
הטובים ביותר, להעניק להם את התנאים והכלים הטובים ביותר ולעודד אותם לחלום וליצור, ובכך להרחיב את גבולות הטכנולוגיה
ולנגוס עוד ועוד בעוגת ה-057 העולמית.
פנו אלינו בצירוף קורות חיים: טקסס אינסטרומנטס - 686 , ת.ד. 12670 הרצליה 46766, או לפקס: 09-9706500,
או (650[008601151.11.00₪ :811וח-6
טקסס אינטטרומנטס ישראל (881858]/), ת.ד. 5133 כפר-סבא 44150, או לפקס: 09-7430951,
או 15[005)011.00₪ :6-11
לפדטים (וספים על בעילותנו בקדו באתר החברה |
3 58
אדא
"
פעפצזדסהתתעאן צתטס6סתתחא
הוול מיו ת " שב ד יו ק
= אס בוצונץ להצטרף אלעו, שלח/ קו"ח למחלקת משאבי אנוט, ת.1. 170 רח" שבזי 15, יהוד 56100,
| פקס. 972-3-5399436 [0070017.60.1ם 05560 :811וז-8 = 1.60ה6-1תטנם. אראראו//:ק11ו1
וה ה-6ניין !
: 0
/מרקורי אנטראקטיב , החברה המובילה בעולם בפיתוח כלי 6א1ד5ד1,
פורצת קדימה לפיתוח מוצרים לתחום ה- מא(%ד51006 תחאו פטעו
העשת )
השוק בו פועלת מרקורי אעטראקטיב, מוגדר ע'יי האנליסטיס כשוק
יילוהטיי בעל פוטנציאל צמיחה מדהים של 50% ומעלה בשנה למשך
5 השנים הבאות.
במרקורי אנטראקטיב, יש לך הודמנות לחבור לצוות פיתוח איכותי
ולהשות במרכז הענלינים. במרקורי אינטראקטיב תעבוד בתחוס אתגרי
ביותר ותיהנה מודאות ומבטחון כלכלי במסגרת חברה מבוססת
הפועלת בתחומים שבהם היא תכפיל ותשלש את עצמה בטווח קצר.
/ במרקורי אעטראקטיב, תעבוד בצוותים קטנים, באוירה קצבית
המבטיחה התפתחות אישית ומקצועית, קידוס מהיר ויכולת
השפעה על מוצר שלם משלב הרעיון ועד גמר הפיתוח.
במרקורי אנטראקטיב תקבל תנאי שכר מעולים ואופציות לרכישת
מניות בחברה.
הקדש רגע למחשבה ותפוט את ההודמנות של מרקורי אעטראקטיב.
ראשי צוותים, מהנדטי/ות תוכנה, בוגרים/ות
וסטודנטים/ת מצט'ינים/ות, מוזמנים/ות לפנות אלינו.
מרקורי אינטראקטיב.
פריצה לתחומים חדשים
המה
פורצ'"ן גזיך 2.9.99
ו ו
ור תחליף אה
הנבחך 8 0
מריל 5 כ .
לע
הרשות בציון - טרויהט נזיוחד
יה
עו מסריח
ל שאלת התם "מה היקפה של פעילות האינטרנט
בארץ?" אין תשובה אחרת מלבר "תלוי מה סופרים".
מספר הדפים הנצפים מנופח, מספר הגולשים אינו
משקף את מספר המנויים, ואין ספקית אינטרנט הששה
: למסור נתונים לגבי מספר המנויים שלה.
= בינתיים התגלה שאם רוצים מאוד, חוק מור יכול להיות תקף גם
לגבי מספר המנויים בכל חברה נתונה. אחרת אי אפשר להסביר את
ההצהרות על הכפלת. מספר המנויים, הנשלפות מדי שנה וחצי בערך.
יש גם להבדיל בין מספר המנויים הרשומים ובין הגולשים בפועל,
שכן היחס בין נתון אחר למשנהו הוא 1:1.5.
= אבל כמה יש כאלה, גולשים שהכפילו את עצמם? כמה מנויים כאלה
יש, שיושבים עכשיו וממתינים לטעינת עמוד? כמה עמודים נצפים
כאלה יש, שעד שהם נטענים כבר התבצע ה-ח616% וספר אותם שוב?
| כמה עסקים יש, שפתחו אתר הנמצא בבנייה לפחות עד אחרי הבאג?
הערכות ( א מדברות על 500 אלף גולשים ביולי 99', דו"ח 16
ישראל נוקב במספר 600 אלף בינואר 99', או 360 אלף כולל גולשים
מזרמנים במאי 98', כלומר 15% מהבתים הפרטיים ו"63% מהחברות
המסחריות. באוקטובר 99' זה נותן 480 אלף.
ביולי 98 הוגש לממשלה דו"ח שריבר על חצי מיליון משתמשים.
לעומת זאת, באוקטובר 99 מסרה אינטרנט זהב כי 162 אלף גולשיה הם
40% מהגולשים בכלל - כלומר נספרו כ-385 אלף גולשים כסך הכל.
אז בא סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה ומודיע, כי באוקטובר 99' גלש
אחד מכל חמישה ישראלים לפחות שעה בשבוע, כלומר יש כבר 750
1 | אלף. ואם התבלבלתם, היאחזו נא בחוזקה בתחזית של 6 לשנת 2000
- 640 אלף גולשים, או לשנת 2002 - מיליון ורבע עד מיליון וחצי.
אם כך, נפנה אל נתון ברור וידוע כמו מספר הדומיינים הרשומים
בישראל, שהיה ללא כל ספק 12,914 בסוף 98', על פי איגור האינטרנט
הישראלי. ביוני 99' כבר גדל המספר ל-13,232, לעומת 6,330 בלבד
נסוף 97'. גם לגבי המסחר האלקטרוני בישראל יש נתונים בדוקים
חות או יותר - 15 מיליון שקל היה היקף הרכישות בחנויות
ירטואליות ישראליות בחודש נובמבר השנה, מספר שעליו אמר כבר
ו
|. יום רביעי, 5 בינואר 200
יה ]
הצמיחה במספרםי
יזם אחד: "נכון שזה גידול מאפס לכלום, אבל זה מראה שאנשים
מפחדים פחות".
ואולי אפשר לקבל מושג על היקף השימוש מתוך מספר הרפים
הנצפים. כאן מתהדרים בוואלה ב-14.7 מיליון דפים נצפים (בהם יש
באנר) בחודש בממוצע. ב-.101 מספרים על 19 מיליון רפים נצפים
בשנה, ובתפוז על 5 מיליון בחודש. אז מה המסקנה? המסקנה היא,
שגם על הנתון הזה אי אפשר לסמוך, כי כל אחר מהם סופר את ילדיו
שלו, ותקן הדיווח אינו אחיד. "אחד מודר באינצ'ים והשני מודר
במטרים", אמר פעם גורם בענף.
נתקוף את השאלה מזווית אחרת - כמה מרוויחות החברות? אומנם,
בשוק הזה מביטים על שווי חברה ועל פוטנציאל ולא על דו"חות רווח
והפסר, אבל בכל מקרה התמונה מעורפלת, ובכלל נראה שהמילה
'מרוויחות' אינה מתאימה כאן. אינטרנט זהב, חכרה ציבורית שנסחרת
בנאסר"ק, גייסה במאי השנה 54 מיליון רולר על פי שווי חברה של כ-
0 מיליון דולר. ברבעון השלישי של 99' היא רשמה הכנסות של 27
מיליון שקל ורווח נקי של 1.5 מיליון שקל. אבל הצגת הרווח הזו
התאפשרה בגלל סעיף ההכנסות מימון - תמורת ההנפקה הניבה
לחברה ארבעה מיליון שקל בהכנסות מריבית.
אם כך, גם הרווח של החברה הגדולה ביותר בענף הוא תוצאה של
שקלולים מאזניים. נטוויז'ן, מספר שתיים, היתה רוצה ללכת במסלול
ההנפקה, ואף תכננה לעשות זאת ביולי השנה, אך העניין מתעכב.
והשלישית והרביעית בגודלן, בזק בינלאומי וברק, צוברות הפסדים
בגלל מבצעי החינם למיניהם.
גם בשוק אספקת התכנים אין בשורה גדולה. על פי הדו"חות
שמציגה וואלה, מפעילת הפורטל הפופולרי ביותר, בתשעת החודשים
הראשונים של 99' היא הפסירה 1.6 מיליון שקל. שאר החברות, ספקיות
ומפעילות פורטלים כאחת, נהנות מן המותרות של דיווח על
הכנסותיהן בלבר (101 למשל, מיליון דולר ב-98'). בינתיים, הדבר
היחיד שתופח הוא רשימות מנויים, שהרי מאלו תבוא הישועה.
ער ינואר 98' היה שוק אספקת שירותי האינטרנט הישראלי רווי
הפסרים אף יותר. לפני כן עוד נהנתה נטוויז'ן מ-45% מכלל מנויי
החוכן? מתי
השאכלות האל
החיוג, ואינטרנט זהב מ"35%, כשהשאר התחלק בין 10 ספקיות נוספות
- קו מנחה, יבמ, אקטקום, סטארנט המנוחה, ישראקום, לאקינט,
אינפולינק, שני טכנולוגיות, אקוונט וקווי זהב - ועוד רבות וזעירות.
בינואר 98' נכנסה לשוק הישראלי ז₪א50!, שהציעה קווי אפ
מהירים, דמי מנוי קבועים ללא הגבלת זמן שימושושירות ללא תמיכה.
עוד לפני שנכנסה - רכשה תבל 30% ממניות השליטה בנטוויז'ן וקווי
זהב החלה לספק שירותי אינטרנט ללקוחות עסקיים הקשורים ליבמ,
החברה הנהיגה תשלום קבוע ללא הגבלת זמן שימוש, ובכך פתחה את
התחרות בין הספקיות. אחריה הציעו גם ספקיות נוספות קווי א80!
חינם וחכילות התחברות מפתות.
באותה תקופה נכנס גם שירות 135 של בזק, שהפך את ישראל
למדינה היחידה בעולם בה ניתן להיכנס לאינטרנט באופן מזרמן
ולשלם רק על זמן השימוש, ללא חבילת שירות. בזק בינלאומי רכשה
את פעילויות האינטרנט של ז₪א180 ושל קו מנחה בספטמבר 98',
בשתי עסקאות נפררות בהיקף של כ-6 מיליון דולר, ובכך התבססה
כמספר שלוש בענף.
מבצעים, תחרויות, מחשב חינם, וידאו חינם, גלישה ללא הגבלה,
מנוי מתנה עם פתיחת חשבון בנק - התחרות פורחת והמחירים יורדים,
ער כמה שאפשר להוריד את מחירי התשתית הקיימת של בזק. אם רק
נתאזר בסבלנות עוד מעט קט, נזכה לראות בימינו את הוויכוח הילדותי
בנושא זיכיונות הכבלים והלוויין מגיע אל קיצו, ואז תהיה פה גלישה
ביתית של ממש.
עם זאת, הכניסה העסקית לתחום האינטרנט כבר מזמן אינה בגדר
מותרות, אבל היא גובה מחיר מלא, ולספקית האינטרנט או לחברת
התוכן יש מושג מעורפל בלבד מתי ואיך בדיוק יחולקו הדיבידנדים,
מצר הגולש היחיד, גם ההתחברות לקו ה-אכ181 כבר אינה נותנת תמורה
מלאה לדמי המנוי הגבוהים, ובעניין הככלים והלוויין לא בוער לאף
אחד. המצב, אם כך, הוא זמני, והוא ימשיך להיות זמני עוד הרבה זמן.
אבל למה לעסוק בשאלות קטנוניות כאלו, כשעדיין לא נרפא
ההאנג-אובר שלאחר מסיבת המילניום? עדיף להתרכז בינתיים במה
שכבר הושג, הווה אומר, בתקומת האינטרנט העברית בארצנו.
שושי פורבס. מהעבודה של אבא
תחזיות הארכיאולוגים
עלועוה מווחיקי האינטרנט בישראל מספרים מה
היה פה פעם. ומנסים להחנבא מה צופן הוחיד
יש אנשים שהקריירה האישית שלהם מקבילה לתולרות הרשת
הישראלית. שארזו הכל ועלו לרשת עם מה שהיה להם לומר, גם כשעור
היה אפשר לומר זאת באנגלית בלבר. רובם הספיקו מאז לבנות להם
בתים נאים ובריכות שחייה, ומצד שני ספגו בררך עקיצות יתושים לא
מעטות.
עידו אמין, חלוץ אינטרנט, ישב על הגורן כבר בשנת 84', עור לפני
שנקראה אינטהנט. השם נכנס לשימוש בערך באותו זמן שבו הוריעו
לאמין כי שם המשתמש שלו יכיל מעתה את הסימן 6₪. אמין התחבר
מהארץ (אם כי אינו מסגיר מהיכן בדיוק), והמודם הראשון שלו העביר
0 ביט בשנייה בהלוך ר1207 ביט בערוץ החזור. הוא "שמח נורא" בעת
שהתאפשר לו לשררג ל-1,200 ביט.
אתרים כלל לא היו אז חלק אינטגרלי מהרשת, השירותים חיו בעיקר
איזמייל ו18677. עכבר לא היה וגם היכולות הגרפיות צלעו. גם ספקיות
גישה לא נמצאו אז: "היינו עד לא מזמן במצב שבו סוריה נמצאה עד
היום, רק שכבה מאוד רקה של מיוחסים יכלה להתחבר. אגב,
באוניברסיטאות יכלו לקבל חיבור, רק שאף אחד לא אמר להם את זה.
פשוט לא היתה מורעות", הוא מספר.
כבר בימי הגלישה של אז, באותיות ירוקות על מסך שחור, אומר אמין,
היתה לו תחושה ש"הולך לצאת מזה משהו מאור מעניין. לא ראיתי את
עצמי אז יושב ומבצע רכישות אלקטרוניות, או מעביר תמונות ואנימציה
ברשת, אבל כבר אז זה היה ממכר בדיוק באותה מידה". גם תחושת הכוח
היתה שם מהרגע הראשון: "הרבה קינאו בי על החיבור הזה".
האתרים של 'אז', בני שלוש"ארבע שנים בלבד, הם כבר בגדר ממצאים
ארכיאולוגיים. האתר הראשון של אמין, שהכיל איורים שלו, נבנה לפני
4 שנים, בתקופה שבה עוד לא ירע בריוק "בשביל מה אנחנו עושים
את זה או איזה צורה זה הולך לקבל.
אלה היו ניסיונות". חלק מהאתרים
החלוציים מאוחסנים כיום בגיבוי,
חלק נטמעו לתוך אתרים מאוחרים
יותר.
וכך נשלח אלי, לפי בקשה
מיוחדת, האתר של שושי פורבס
משנת 96', שנשלף מן הארכיון
הפרטי, ומגיע בפורמט טולוואו, כל
גיף וגיף בנפרד. פורבס מוכרת יותר
בשם המשתמשט,51א, מנהלת פורום
בוני אתרים בנענע, ואת הרזומה שלה
ניתן לקרוא כסקירה של האינטרנט
בארץ.
המפגש הראשון של אופא עם
הסייברספייס התרחש ב-94,
"מהעבודה של אבא שעבר בסטרט אפ
והיה לו חיבור לקומפיוסרב, ממחשב
סאן סולאריס, במערכת הפעלה של
יוניקס, עַם עכבר אופטי. קראו
למחשב הזה פיצה-בוקס, וככה הוא גם
נראה".
שנת 96' מוצאת אותה במחלקת
התמיכה הטכנית של חכרת נטמדיה
ז"ל, בלילות עבורה ארוכים
שבמהלכט למרה בניית אתרים. בתחילה הפעילה אתר באנגלית במסגרת
אנג'לפייר, ולאחר הנפילה ההיסטורית של האתרים שם ("לי היה גיבוי")
העבירה אותו לגיאוסיטיז.
האתר עלה במקורו ברשימת תפוצה פנימית של אנשי נטמדיה, ונועד
"לשחרר קיטור" בסיפורים על לקוחות מעצבנים שהתקשרו למרכז
התמיכה. :.51א לא לבר כשהיא אומרת "לא היה לי רעיון טוב יותר מה
לעשות באתר, אז זה מה שהעליתי". הערך המוסף כבאתר שלה כלל מדור
תמיכה טכנית ותוכנות גרפיקה להורדה. היא גם ניסתה להנהיג שירות
של עיצוב באנרים בחינם תמורת קישור לאתר שלה, "אבל כשהתחלתי
לקבל 30 בקשות ליום לעיצוב באנר, ויתרתי".
אחרי מכירת נטמריה לנטוויז'ן עברה אקס לסטארנט, עד שיום בהיר
אחד, באמצע 98', הבעלים נטשו והשאירו את העובדים ללא משכורות.
ביום עיון של מיקרוסופט שנערך בארץ היא קיבלה מהחברה הצעת עבורה
בארה"ב, שם נשארה ער יוני 99'. אקס מעירה כי לא אהבה אתרים
ישראליים באותה תקופה, "אבל בעבורה במיקרוסופט הייתי צריכה
לאתר לינקים שבורים, שזו בעיה נפוצה באתרים ישראליים, והתחלתי
לבקר בהם בקביעות". אז גם התחילה לנהל מארה"ב את פורום בוני
אתרים של .101, וזה נמשך עד שגדי שמשון פנה אליה בזמן הקמת נענע
והציע שתעבור לשם.
ראית הרבח שינויים מקרוב.
"אפשר להגיד, בתקופה של נטמריה לא ידעו בארץ מה זה אינטרנט.
זה היה חלוצי, עם כל מיני מוזרויות. היו מתקשרים לקוחות ואומרים
'קיבלתי אינטרנט, וזה לא עובד'. אנחנו בכלל עברנו ב-3.11. היוס הרשת
היא מיינסטרים, היא בכל מקום, לכל
אחד יש כתובת (ַאטע, גם על
הכרטיסייה של אגר מורפסת
כתובת, ובכל עיתון יש מדור כזה".
מה את מחפשת היום ברשת?
"כבר עברתי את השלב של 'וואו,
איזה כייף לגלוש', או של התלהבות
מאיזה פלאש שרוקר מול העיניים.
מה שחשוב לי עכשיו זה עהוופגצש,
וקהילות | און-ליין, | היחסים
המורכבים שבין המסחר האלקטרוני
והקהילות".
ארכיאולוג אחר, ירדן לוינסקי,
התחיל את הקריירה הממוהשבת
שלו במהלקת התמיכה הטכנית של ,
, בזמן שעוד עבדו שם על ה"
5. הוא קיבל כתובת אי-מייל ירדן לוינסקי. לאמזון חיו
מהאוניברסיטה "בימים שלאמזון היו עשרה משתמשים
0 משתמשים", ולפני 3.5 שנים בנה
את האתר הראשון שלו. האתר הזה,
אגב, "עדיין קיים, אי שם בערבות גיאוסיטיז".
ברבות הימים גדל האתר ותפח, עד שלוינסקי החליט לכלול אותו
באתר אקסטופיה החרדש. גם הוא למד בכוחות עצמו את מלאכת בניית
האתרים, בעיקר מצפייה באתריהם של אחרים.
על המגמה העכשווית, כניסת האינטרנט למיינסטרים, אומר לוינסקי
"מצד אחר, זה מביא את האינטרנט לתודעת הציבור. חברה גדולה יכולה
להביא גם את מי שלא ידע את האינטרנט. מצר שני, הכל ביזנס. הרבה
דברים יפים שאיחרו את האינטרנט, שבה כל אחד היה יכול לומר מה
שהוא רוצה וגם שמעו אותו - ייעלמו. ישלטו, כרגיל, חברות המדיה
הגדולות, וקולו של האיש הקטן לא יישמע בהמון.
"אבל טוצ ג! 66. כל החכרה נשלטת על ירי גופים גדולים, ובצד יש
כמה בודדים שמנסים לעשות משהו. עד שיבוא הדבר הבא, וחוזר חלילה".
"ופא, איך ייראה העתיד?
"קודם כל, יתפתח הנושא של סחר אלקטרוני, שנית, האינטרנט תהפוך
עוד יותר למיינסטרים. זה יקרה כשיגיעו לארץ הווב-טי.וי של
מיקרוסופט, שהוא להיט אצל הרודות והסבתות, ובעיקר כשתהיה תמיכה
עברית מלאה בנטסקייפ 5, עם עברית לוגית. אז העלות של בניית אתר
תרר משמעותית, וכל אחד יוכל לבנות אתר בלי ללמוד .זואזוז. יהיה
אפשר להעלות לרשת קובץ וורר. זה יעודר כניסה מסיבית ושימוש נרחב
ברואר אלקטרוני בעברית. גם ה-.0581/ יזרז את התהליך הזה. זה חזון
שנמצא כבר בטווח ראייה".
את מזהה גם שינויים תרבותיים?
"מבחינה תרבותית, יש ברשת אמריקניזציה מאוד חזקה, אבל העוברה
שאני און-ליין לא עושה אותי פחות ישראלית. כרגע, החברה הישראלית
בכלל נמצאת בדיון 'מי אנחנו, מה אנחנו, עד כמה אנחנו רוצים להיות
דומים לאמריקנים'. האינטרנט תחרד את הוויכוחים הפנימיים האלה
בגלל ההיחשפות הקרובה למשהו שונה, לערכים אמריקניים. אני מקוות
שלא תהיה השפעה עיוורת של האמריקניזציה, אלא דודשיח והשפעות
הרדיות בין החברה שלנו לאינטרנט".
היי"טק, יוס רביעי, 5 בינואר 2000
|
|
[
|
/
תא
רה
ל
הל עו
לקול הל דיאל,7 | דד "לשל"< חולה הלהל" הזור רד
6 לאט אורק 1%%:
ל
השפלמפא קרי ד
0
הכיה
יי
דר הררה 7% | הוול
ה הטו "חפט כ
לש ל לח הל שרי ליל ל הרד אע
5 תש )הפצ
5 4 וש 7 = ל . ן
5 ₪ 4 4 2 :וו - ו | | |
= 0 8 פָתו|[6ק5 | >ח00ו%ק0 | ת8%%30 | 8007055 | %6סטה ₪8 | 3|. |
5 | |
ה1668.60-ז סע ח6ז 66 :|| .1
ו ₪
> || | |
>|| |
עבר --- ִ 5 | | |
/ ||
0-00 ₪ ן
| | |
| | |
אהלן, | |
כולנו פה הגענו למסקנה שהרעיון שלך הוא ממש 6001 (טוב, חוץ מרועי, הוא | | |
כבר 48 שעות חסרות שינה מקשקש על הלוח הלבן כל מיני נוסחאות וגרפים | .ו |
בנסיון נואש להוכיח שזה בלתי אפשרי), ושבאמת הצוות שהרכבת הכי מתאים | |
לרצע אותו. כמו שדסקסנו בפגישה, כסף הוא לא רק מספר וסימן %, והרעיון שלך | |
הוא לא רק תוכנית עסקית עם סימן 9). לרעיון פיצוץ חייבים לשדך כסף שיגיע |
עם שותפים בעלי ניסיון בתעשיה, בקיצור, כסף חכם. ]
: |
נשמח להיות איתך בקשר כדי שנוכל להתקדם לת'כלס. |
| |
צוות קן-טק. | /
ו ן
בתור חברת השקעות שמקימה סטארט-אפים, תמצא בקן-טק שותף |
לכל דבר. חברות שאנחנו משסיצים בהן זוכות לליווי צמוד של צוות |
מקצועי שמבין את המורכבות הכרוכה בהבאת מוצרי היי טק לשוק ן
ביבלאומי. בק|-טנק מצורבים אגשי מפתח בתעשייה, שיביאו את החברה ן
שלך לעצמדת המראה, כמה שיותר מהר, ובדרך הטובה ביותר. המטרהי ן |
שלנו היא לעזור לך ליצור חברה צצמאית, חזקה ובעלת נכסים, בטווח |
הזמן הקצר ביותר האפשרי. ו |
מש -] 5
[ | אא 7 -
חם-][ה-> :
5 5 |
=
הקופ שש | [2ו972.3.6121 :
ב | [ .
|
3ווו2ו972:3.6 | ן
|
צנזורה? לא פה
הרשת בציון
הנסיונות עול רעויות כאלה ואחרות בישראל לצנזר תכנים באינמרנט נועדו לכעולון.
לנו כל זה בבר ברור, אבל סביר להניח שהידיעה הזו כא תמנע מעוד ח"כ לנסות
למנוע את עשומף המידע. ולהיכעול אחר כבוד
פעם אחר פעם יוצאות הרשויות והשלטון בישראל למלחמה בעצי
הבאובב הפרטיים שלהן - סרבני הצנזורה באינטרנט. פעם אחר פעם
הן נכשלות, ועד עתה הכישלון לא היה הרואי במיוחד. הוא בעיקר
שיקף חוסר התאמה בין הכללים המסורתיים ובין כללי הרשת, מה
שלרוב פגע דווקא בעניין שעליו ביקשו להגן. במקרים של לינור
אברג'יל ועופר נמרודי, צו איסור הפרסום יצר דווקא גל שמועות
ברשת, חלקן לא מבוססות.
על מקרה מעורפל אחר דיווח באוגוסט 97' השבועון האמריקאי
"₪60 0116 הג צצוסא! 125" -- ממשלת ישראל ניסתה להציף את
אתר האינטרנט של החיזבאללה במסרים אלקטרוניים במטרה להביא
לקריסתו, אך נכשלה. יתר על כן, על פי גירסת השבועון, החיזבאללה
הצליה להחזיר את המסרים לשולחת, בצירוף קבצים שורצי וירוסים.
לנוכח העובדה שכמעט כל הניסיונות האמורים לשליטה על מירע
ברשת עלו בתוהו ער עתה, אפשר להיזכר כמעט בחיוך כי בפברואר
8 החליטה הווערה לענייני מחקר ופיתוח מרעי וטכנולוגי להקים
ועדת משנה מיוחדת שתברוק את האפשרות להטיל צנזורה על מירע
המופץ ברשת "מבלי שתהיה פגיעה בעיקרון חופש הביטוי".
הקלחת הזו נתרגשה לאחר שנמצא אתר ובו פרטים סודיים ביותר
על מצב כוח האדם והמטוסים של חיל האוויר. באתרים אחרים נמצאו
רשימת האתרים הגרעיניים של ישראל, מיקום טילי קרקע קרקע,
פירוט טייסות חיל האוויר ומיקומן, מספר מטוסים ושדות תעופה.
עם או בלי קשר לריון על צנזורה צבאית, הוצגו לחברי הוועדה גם
תמונות פורנוגרפיות שמקורן ברשת, מה שלא תרם לתחושת נוחות
אצל הרתיים שביניהם. אחד המשתתפים אף סיפר למשתתפים
המזועזעים כי הגיע באקראי לאתרי סקס, בעת שחיפש ברשת מירע
על מכוניות. על היוזמה האמורה לחקיקה לא שמענו מאז, אך המלחמה
בצנזורה לא נעצרה כאן.
אחד האירועים הבולטים השנה היה פרסום "מסמך אבישי רביב",
שלמרות צווי איסור הפרסום שהוציא בית המשפט התעקש להעלות
עצמו לרשת שוב ושוב. לפניו צונזרו מסמכים נוספים, כמו פרסומים
של מייק אלדר, והספר "סרק" שעסק ברצח יצחק רבין, אך במקרה של
רביב ניצחה הרשת.
עירו אמין, עיתונאי אינטרנט ועורך הפורטל הוותיק "דפי רשת",
לא חושב שזה מקרי: "לא סתם המסמך הזה פורסם שוב ושוב בווב.
התנהל שם מאבק באיזה גורם מסתורי, שניסה להוריר אותו טכנית,
על ירי הפלת אתרים בארה"ב וברוסיה, בין היתר גם את אתרה של
ספקית אינטרנט ברוסיה שאירחה את המסמך.
"כאן לא היה מדובר בשמועות, אלא במסמך רשמי חתום, והעוברה
שהמסמך פורסם לבסוף היא נקודת ציון של המאבק בניסיון לכפות
חוקי צנזורה בישראל. המאבק הזה התנהל ברשת, במקביל למאבק
המשפטי, כשהעיתונות הכתובה עמדה מהצר וחיכתה שמישהו אחר
יוציא בשבילה את הערמונים מהאש".
אמין מזהה מגמה חדשה, שלפיה מי שמעוניין להדליף אינפורמציה,
מעריף להעלות אותה לרשת, מה שמבטיח לו אלמוניות יחסית, במקום
לרבר עם עיתונאי ולבקש ממנו לשמור את זהותו בסוד. "לעצור
תהליכים כאלה באמצעים משפטיים זה חסר תכלית", הוא אומר,
"רעיון הצנזורה ייתקל תמיד בבעיות טכנולוגיות, שמצליחות לעקוף
אותו".
לפני נפילת חומת ברלין, הוא מספר, דרשו כמה מדינות סובייטיות
קבלת רישוי למכונות צילום ולמורם. גם בישראל זה קרה. אמין: "היתה
בזמנו חברה ישראלית שנכנסה לתחום של הפצת מודמים. בזק טענה
אז שהמורמים גוזלים רוחב פס מהרשת הציבורית, ועלה הרעיון של
רישוי למודם. כיום, לאחר שעברנו ככרת דרך בתחום, זה נשמע כבר
כבריחה לא טובה. בישראל היה צריך לשבור כמה מחסומים, שבמדינות
אחרות לא היו קיימים.
"חופש הדיבור הוא לא דבר שאסור למנוע - אלא דבר שאי אפשר
למנוע. אפשר מקסימום לדרוש התנהגות נאותה. אבל עצם ההפת עה
של הרשויות מכך שאנשים מדברים על כל העולה על רוחם, פשוט
מעלה אנחה. אנשים מדברים גם על מה שח"כים כלל לא מעלים
ברעתם, וזה צר אופקים לחשוב אחרת".
מצד שני, הפיקוח על תכנים אינו 'רשמי' בלבד - פעמים רבות
מתבצעת צנזורה מרצון' של נושאים רגישים, גם כשאין לדבר היבט
משפטי. דוגמה אחת היא הספר "מי רצח את רבין" של ברי חמיש.
הספר הוצג בשעתו בחנויות סטימצקי, אך בעקבות מכתב בקשה של
ח"כ אופיר פינס, הורר מן המרפים. "הבקשה נראתה תמוהה מאור,
לנוכח העובדה שלא נשמעו שום טענות לגבי נכונות הטענות בספר",
אומר אמין, "וכיווז שהורדת ספר ממדפי סטימצקי בעצם גוזרת עליו
שיכחה - דפי רשת שיתף פעולה עם ההוצאה - והתחלנו לשווק את
הספר ברשת.
מדיניות אי*הצנזורה של דפי רשת מורגמת במקרה נוסף, שבו שלח
עורך ערוץ 7 מכתב לאמין, בבקשה להוריר רישום של אתר מן
האינדקס שלו. "באתר היו דגימות קול של שידורי הערוץ מן התקופה
שלפני רצח רבין, ונטען בו כביכול כי היתה שם הסתה". אמין סירב,
ואחר כך גילה להפתעתו, כי האתר האמור רשום אך ורק בדפי רשת.
אף פורטל אחר לא אירח אותו.
זה לא הנושא היחיד שלא מארחים בפורטלים ישראליים. נסו
להקליר במנועי חיפוש מקומיים מילה מעוררת מחלוקת כמו 'סמים',
כפי שעשו בעיתון "אנשים" השנה במנועי החיפוש וואלה, תפוז, דפי
רשת, נענע וזהו זה.
בנענע מקבלים אפס תוצאות. בתפוז רק את אתר הרשות למלחמה
בסמים, וואלה, אחלה ודפי רשת דווקא יקשרו אתכם לאתרים
'חינוכיים' ו"לא חינוכיים' כאחת. אומר אמין: "נכון שיש נושאים
שיכולים להגיע לילדים, אבל זו לא סיבה להשתיק לגמרי את הדיון
בהם. אני לא פוסל צנזורה על הסף, אבל הייתי רוצה הוכחות קשות
לפני שאני מונע פרסום כלשהו.
"במצבים שבהם הפרסום פוגע במישהו, אני מצפה שיבוא ויתלונן,
שיתעמת עם הכותבים. אבל ודאי לא אוותר על הפרסום מראש, על
פתיחת דיון בנושא, רק בגלל הסיכוי לפגיעה. אני לא השוטר של
האינטרנט, ומי שיש לו שיקולים נוספים מעבר לזה, שיחזור לבית
הספר לעיתונות".
אבל חופש הריבור, על פי אמין, הוא לא רק בנאדם שעומר על
ארגז וצורח. זה גם עיתונות ורדיו, ואתרים פרטיים. לכן, אחד
המחסומים לחופש המירע הוא לא ממשלתי, אלא טמון במנגנוני
התשלום. "ברגע שנמצא דרך שתאפשר לשלם, ללא כרטיס אשראי,
0 סנט לדף מירע, לכל המידע מאתרים שאנשים העלו בלי לדעת
למה - זה ייפתח. זה יכול לשנות את צורת העולם.
"הכישלון של ויזהזכ.א.ל הוכיה את הצרדים הבלתי ריאליים של
תשלום בכרטיסי אשראי ברשת. כל מה שנעשה בתחום הזה היום רק
מגרד את הקצה, כי הוא מבטא רק אותו חלק של הצורך במסחר
אלקטרוני שלא נרתע מקשיים. אבל זה עריין מפחיר, וקשה, ולא נעים.
אפשר רק לתאר איך התחום ייראה כשהתשלום יהיה קל ונעים".
הפתרון לעניין לא יימצא בחברות הענק, אומר אמין, אלא
בפתרונות של יחידים - חיוב בודר בסכומים נמוכים עם כל כניסה
לאתר, בדומה למה שנעשה בארכיוני עיתונים, "וכמה יותר קטן, ככה
יותר טוב".
אמין, מסתבר, עובר בדיוק כרגע על שני פרוייקטים ברוח לזו,
הצפויים להיחשף בשבועות הקרובים. על האחר אינו יכול עדיין
להרחיב את הדיבור, ורק אומר כי הוא קשור בתחום המוזיקה ברשת,
וכי "בטוח שעוד ישמעו עליו". השני הוא פרוייקט שנקרא
[אס6./וסאקוא, אתר שישווק קבצי 1₪3א בתשלום, לא בכרטיס אשראי
אלא דרך שיטת חיוג, ויפעל החל מהשבוע הקרוב. שני הפרוייקטים
ישכנו ברומיינים עם הסיומת חחסט..
עובדים בעוביל כל העולם
במה וכמה חוכנות אינטרנט לוהמות [חוץ
מד60] בבר יצאו מישראל. מדינה דביקה
באפריל 1998 הצהיר סטיב באלמר, האיש מספר 2
במיקרוסופט: "מוקרם מדי לדבר על ישראל כעל מעצמת
אינטרנט". נכון שהיקף השוק והאתרים עצמם אינם
מצריקים תואר כזה, אך תוכנות המשתמשים הישראליות
שיצאו בינתיים לשוק העולמי בהחלט טוענות לו. רובן
גם מצטיינות במתן מענה נאה לצורכי הגולשים, בעיקר
בתחומים של קשר עם גולשים אחרים וקבלה מהירה של
מירע.
0 מיליון משתמשים צברה עד עתה 160, התוכנה
הישראלית הרביקה מבית מירביליס ומשפחת ורדי, ועל
פי נתונים שמוסרים שם, כשליש מהמשתמשים עושים בה
שימוש מדי יום ומחוברים אליה יותר משעתיים ביום,
לאחר שנצרבה במוחותינו אגדת 407 מיליון הדולר, הפך
וררי עצמו בינתיים לקולומבוס של אמריקה און-ליין, וככר
הספיק להוציא לאוויר העולם את תוכנת שוטפשא,
המאפשרת למבצעי רכישות ברשת להשוות מחירים בין
חנויות שונות.
לבר מ-00!, יש תוכנות ישראליות נוספות שנקלטו
בחרווה אצל משתמשי כל העולם בבילון (מילון
אלקטרוני), גורו"נט (לקסיקון אלקטרוני) וגואי (צ'אט בין
גולשים באותו אתר). בקטגורייה סמוכה, מסחרית, ניתן
להזכיר את הייפרבאנר, מוצר של אקורדנט המאפשר
ניהול גמיש של סחר חליפין בבאנרים, ותוך כך גם התאמה
של הבאגר לגולש הצופה בו.
היי"טום, יום רביעי, 5 בינואר 2000
9
|
|
|
|
ל עה
6 ה*י"טם, יוס רביעי, 5 בינואר 1000 ,
,
:
ש
הרשת בציון
נבר יש מה לקרוא
לאימו ובזמנו החופעוי נע החוכן המקורי אל האינטרנם הציוני, וממלא את האין
הגדול עוהיה פה לפנים. ולמרות האופטימיות - עוד ארוכה הדרך אל הסימ
הדיונים הוותיקים "תוכן עברי באינטרנט - אייכה?", "פני הכתיבה
העצמאית ברשת - לאן?" ו"איך זה שאין מה לקרוא באתרים
ישראליים?" מאבדים מעוקצם בחודשים האחרונים, כשיותר ויותר
אתרים מובילים מגלים סוף סוף שכראי להם להקריש משאבים לגיוס
כותבים איכותיים. המגזינים של הפורטלים השונים, שבהם כתבות
מתורגמות ומאמרים של מומחים בתחומים שונים, הולכים וצוכרים
תאוצה, בסיוע שמות מוכרים.
דוגמאות לא חסרות: גדי סוקניק עורך בנטקינג, עוזי וייל כותב
לנענע, אריאנה מלמד תורמת לוואלה. גם מגזיני רשת עצמאיים
ומרתקים כמו "האייל הקורא", "במקום", "פרו פרוזה", "במה חרשה"
ו"הקבינט של דוקטור קליגארי" קיימים כבר מזה זמן מה. נזכיר כי
ראשון היה שם המגזין "מוניטור", שגדי שמשון מנענע היה בין מקימיו,
ומהדורת אפריל 97' שלו עדיין נמצאת ברשת.
כתבי עת של נייר שעלו לרשת הם, בין היתר, "אלפיים", "הליקון",
"מסע אחר" ו"טבע הדברים". יש גם פורטלים יעודיים - השער
הישראלי לרפואה, סיוון, רשת רפואה, כותרות, וואן, מנזה, ס6או-ט6-6,
וישנו כמובן גם "סנונית" המעולה ולמוד השבחים.
בין העיתונים היומיים הגדולים "מעריב", שנמצא ברשת
כחודשיים, לוקח בנקורות. "הארץ" ו"גלובס" קיימים שם מזמן,
וב"יריעות אחרונות" כנראה נרדמו בשמירה.
מתוך המציאות הנעימה הזו אפשר כבר למצוא את הכוחות
הדרושים להחוויית קידונת קלה לעבר מיודענו יררן לוינסקי, שאינו
נלאה מלהעלות לרשת אתרי תוכן עצמאיים. הכוונה היא ל"חושבים",
"קונספציה"ו"אופטימום", שבעבר הלא רחוק עוד היוו אחוזים נכבדים
,
אומרים שיש רווחים בהפעלת אתרי אינטרנט, ושהם
נמצאים במסחר האלקטרוני המותאם אישית. ישכמה דרכים
ליצירת ההתאמה האישית הזו. אחת היא גביית כמה שיותר
פרטים מן הגולש הנרשם לאתר לגבי מיקומו החברתי
והפיננסי והרגלי הצריכה שלו, כשבתמורה הוא זוכה
לפרסונליזציה של האתר:
דרך שנייה היא פנייה לקבוצות קיימות בעלות תחומי
עניין משותפים, קרי קהילות וירטואליות, אלה שנקראו
פעם פורומים או קבוצות דיון. לדנים בהורות יחולקו מוצרי
| תינוקות בהנחה, למתעניינים בספורט יוצעו אביזרים שונים
2 ולקוראי הספרים תהיה גישה נוחה לאתר של דיבוק.
| = באוקטובר 1999 מסרה .101 על תוכניותיה בתחום זה,
12 ומנכ"ל החברה, אבי טננבאום, אמר לגלובס: "אנחנו לא
= | רוצים להעלות עור קניון וירטואלי, אלא לתת מענה עם
= החהרבהמאוד כוח, תוך שימוש במורלים של מסחר אלקטרוני
+ נראו בישראל".
5% ברצמבר, כמתוכנן, פרצה לרשת מערכת הקהילות
מהייצוג הדל של האינטליגנציה האינטרנטית הישראלית, ולאתר
החרש, "אקסטופיה". כל הנזכרים לעיל משלבים כתיבה אישית והנאה
ויזואלית. אופטימום הוא, כהגדרת בוראו, "פורטלון שבניתי בשביל
עצמי, כרי לזכור את כל הלינקים בעל פה".
האתרים של לוינסקי נבנים בזמנו הפרטי, "בלילה בלילה,
כשהחברה שלי מתעצבנת", וזה עוד בסופו של יום לימודים (רפואה,
שנה חמישית) ועבודה (ב".ז10). לא נותר לו אלא לומר "אני לא יושב
כל היום ומתכנת. לשיטתי, צריך גם לחיות לפעמים. פעם הייתי עושה
הכל בעצמי, היום אני גם עובר מהר יותר וגם מגייס לכל פרוייקט
כמה אנשים, שכל אחד מהם מסייע בתחומו".
בחו"ל, אומר לוינסקי, מקובל יותר שאנשים פרטיים כותבים באופן
קבוע ומעדכנים את החומר. בארץ פחות. גם באתרים המסחריים, רוב
התוכן לא נכתב במקור לאינטרנט. על סימני השינוי שנראים עכשיו
הוא מברך. כך עושה גם שושי פורבס, המוסיפה "אבל זו עדיין לא
ממש פריחה של תוכן עצמאי. כרגע נכנסים כל הכוחות המסחריים
הגדולים, והאתרים האישיים נשארים בינתיים בצר".
פורבס מזכירה גם את התופעה שהיא קוראת 'ילדי הפורטלים',
"כל בני ה"15 שמקימים פורטל, עם כל השמוּת המשונים האלו. וזה
כולל גם את וואלה ונענע. כששמעתי את השם שבחרו לנענע, שלחתי
לגדי שמשון 160 נזעם ביותר: מה זה השם הזה?"
ובאמת, מה זה השמות האלה? וואלה, נענע, סבבה, אחלה, זולו,
פיסטוק - אלו הן כנראה קריאות נרגשות, שתפקידן להזכיר
לגולש(ת) שהוא חי במזרח התיכון, ולמה לו לרעות בשדות זרים
ולערוך חיפושים באנגלית, אם יש לו כאן הכל, בשפת אמו ועל שרת
= חנטה קהילתית
לנשות כסף מפורומים זה יופי של רעיון, אבל כדאי
להעווב קודם איך עושים את זה. תשאלו את הנהלת 01!
הווירטואליות של הפורטל, שהוקמה על בסיס הפורומים
הקיימים והמצוינים שלו. הצעד לווח בתגובות נזעמות מצד
גולשים רבים, עד כרי כך שפורומים שלמים עקרו ממקום
מושבם אל המערכת של אורט. את רוב הזעם עוררו הבאגים
הרבים שנתגלו במערכת, האיטית ממילא, אך השגיאות של
.101 היו בעיקר טקטיות: השקת המערכת מוקדם מדי
ובהפתעה, אי מתן מירע לגולשים ולמנהלי הפורומים
והתעלמות מוחלטת מן התלוגות שהגיעו בשבוע הראשון
להפעלת המערכת.
0 נמצאת כעת בשלב חבישת התחבושות, כשאנשי
התחזוקה מתקנים באגים תוך קבלת משוב תמידי מן
המשתמשים. אלו, בחלקם רק מחכים שהכל כבר ייפתר,
ובחלקם יושבים בגלות ומצהירים שלא ישובו לעולם. את
מנהלי הפורומים כבר מפצים בנופש באילת. אבל לקחים
מן הסיפור הזה, שעדיין רחוק מלהסתיים, כבר יש, לגבי כל
פורטל אחר שמתכנן צעד דומה: כדאי להיות שקופים, צריך
לקבל פירבק וחובה להתייחס לאי-מיילים.
/
מקומי. פיסטוק וזהו זה הולכים צעד נוסף ומזכירים לגולש שהוא בן
לדור שגדל על סמלי תרבות טלוויזיוניים כאלו ואחרים, והנה מצויה
לו התרפקות נוסטלגית במחיר של הקלקת עכבר בודרת וכניסה
אליהם (אם כי, מבריקה של נתוני התעבורה, השיטה הזו לא תמיד
עוברת).
לוינסקי לא מתעמק בשמות, אבל יש לו ביקורת על המחפפים
למיניהם: "זה לא קורה רק אצל פורטלים של ילדים. אנשים חושבים
שאפשר למרוח את כולם ולמכור בקלות, שיהיה שוס גדול אחרי חמש
דקות עבודה, שמכמה עמודים שהם מעלים הם יהפכו למצליחים
ונפלאים. בעידן הרשת זה היה יכול להיות נכון, אבל הישראלים לא
יקנו את השטויות האלה.
"הרשת תהיה חלק מהעתיד של כולנו - לא גימיק, אלא חלק מחיי
היומיום. רק מה שנותן שירות או עניין מיוחד ישרוד. לא כל מי
שמתחשק לו לעשות, ועשה משהו, ושכח מזה. זה לא עובד ככה לאורך
זמן. עכשיו אנחנו בפאזה של התרגשות, האינטרנט זה הייפ, אבל
הייפ נגמר באיזשהו שלב, והיום הזה לא רחוק".
אז מה מביא אנשים לוואלה, למשל?
"בטח לא הפורומים. רק מנוע החיפוש".
ל העוביתה
גום בישראל נעעוה ניסיון
לעוביחת אינמרנמ. ונכעול
כוח צרכני הוא מושג שבישראל מצא עצמו נדחק מפני
האדישות והנוחות. ייתכן שקהל הגולשים הישראלי, על
היקפו הבלתי ברור, הולך וצובר לו כוח כזה, אם כי בפעם
האחרונה שבה נדרש להוכיח את כוחו היו הרעות חלוקות
לגבי מידת האפקטיביות של העניין.
באוגוסט 1999 הודיעה חברת בזק על העלאה חרה, עד
כדי 60%, בתעריפי החיוב שלה לשיחות ארוכות, הגדרה
שבה נכללים גם סשנים של גלישה. מכתב שרשרת של
גולש בגיל בית הספר היה תחילתו של תהליך, שבסופו
חתמו 15 אלף גולשים על עצומה הקוראת לשבות
מגלישה ב-13 באוגוסט, בתמיכת הפורטלים וואלה,
נטקינג ר/101. אך תוך כד" משא ומתן בין מטה המאבק
לבזק, הציעה החכרה לסבסר שיחות שייערכו למספרים
מועדפים, ביניהם זה של ספק האינטרנט.
מטה המאבק החליט לדחות את השביתה ולערוך
הצבעה על הצעת בזק, אך מספר ימים לאחר מכן חזרה
בה החברה מן ההצעה. לשביתה נקבע מוער חרש, 27
באוגוסט. כאן כבר החלו הגולשים להתבלבל ונתגלעו
ביניהם חילוקי רעות באשר לנחיצות הצעד. נראה
שהמכורים באמת לא התאפקו והתחכרו בכל זאת, ועדיין
נרשמה ירירה של עד 30% בהיקף התעבורה באתרים
ישראליים באותו היום,
העלאת התעריפים נדחתה לשנה הבאה, בלחץ משרד
התקשורת. בזק, מצידה, מעולם לא התקפלה רשמית.
החברה אף הזררזה לצאת בקמפיין המבשר בשמחה על
הוררת התעריפים ב-20%, אותו צעד שכפה עליה משרד
התקשורת.
חיום. לא מספיק להיות חריף
מדדי מניות =
מדדי אגרות חוב
> סנוי > ש
מרר שם מדר % שינוי מתתילת רו
בנקודות = י העוף גנקנהת ימי | ה
1 02 1 . אנ"ה כללי
ללי קתצתי
18 / לי
05 6 : 6 |צמודות ככלי
העדות קינצרגי.
עלתי
40|< ₪
"525 56
1 5
= אופציות
הטובות
אפ השבי | ג
אג"ח להמרה
הטובות.
= יכוז תוצאה
צריך. כהיות חריף מאד
%
+ האוניברסיטה העברית בירושלים בית הספר למנהל עסקים
מיסודה של קרן בנק דיסקונט לישראל
מודיעה על פתיחת ההרשמה למחזור השלישי של
תופנית .₪8 5666 במהמת איפות
2
06
₪
1
8
.
מחזור זז1 > מאי 2000
לקבלת חוברת הקורס ו/או פרטים נוספים ניתן להתקשר:
02-5883448, 052-608120 5ק0. 02-5881547 1.36.11[ טח.16!6900566ז53 :!/3 6
הלש לצ ילט 1 שו א ה - וי
| הרסשת בציו
דרור פויר, הוא קפמן אינמרנם, מספר מה היה, מבהיר מה
קורה, צופה לעתיד - ועונה על כמה עואלות מעעועות
שיחה עם ההוא
0
| /
| /
/ הגיליון הראשון של "קפטן אינטרנט", מוסף המולטימדיה של "מעצכן אותי שאנשים בפורומים בישראל כותבים בשגיאות מה קנית דרך הרשת והתחרטת?
| | "הארץ", יצא ב-11.3.97. כתבת השער, אגב, עדיין נראית אקטואלית: כתיב". "הזמנתי כמה ספרים מאמזון, לפני שלושה חודשים, והם עדיין לא || |
שַ 6 "סכנת האקספלורר של ביל גייטס". אבל הקפטן התחיל עור קודם, לאיזה אתר לא היית נכנס לעולם? הגיעו. על זה אני כבר מתחרט". |
9 > לפני ב-4 שנים, כשהיה רק עמוד במוסף סוף השבוע של העיתון. אחרי "אין דבר כזה". מה היית משנה באתר של הקפטן? |
1 קצת פחות משנה קלטו ב"הארץ" שיש גם קוראים לעניין הזה, והפכו מה האתר הבי אזוטרי שגילית? "אולי את הרקע הירקרק הזה. הייתי גם משפר את הארכיון, מוציא || |
1 אותו למוסף. "אין לי תשובה על זה. תמיד יש יותר אזוטרי". גרסה אנגלית של האתר ומציע סוטוו שיפעל כל הזמן, דרך צ'אט".
1 דרור פויר מנסה להגדיר את המוסף החלוצי שלו: "זה מגזין על האם עשית פעם את הדבר הנורא מכל, ונתת שם למחשב שלך? מה השאלה שהקפטן היה הכי רוצה שישאלו אותו, ולא שאלו?
, תרבות אינטרנט, שגם מנסה להיות שימושי, ורוצה להציע משהו "לא". "רוצה העלאה?"
+ / לכולם, גם למשתמשים חרשים. אנחנו רוצים למשוך גם את קוראי מתי יצאת בפעם האחרונה לחיק הטבע? ולסיכום, מה היה קפטן אינטרנט אילו לא היה קפטן אינטרנט?
/ "הארץ" וגם את הילדים שלהם". "זה היה מזמן, וזה עדיין קרוב מדי". "אני לא יודע... אולי... אני צריך לחשוב".
1 כשה"קפטן" קם, היו לא יותר מ-100 אתרים בעברית, ולא יותר מ- אם היית פוגש במאהיר, גיבור האִינטרנט התורכי, מה היית אז מה רצה הקפטן להיות בשיהיה גדול?
1 0 אלף גולשים בארץ, בעיקר סטודנטים ואנשי מחשבים. באותה אומר לו? "כבאי".
4 תקופה, אומר פויר, "היינו מנותקים, הרגשנו קצת תמהוניים, פעלנו "סחתיין".
1. < | בחלל ריק. לא ירענו בדיוק מה אנחנו רוצים. היה לנו את "ואו"
. 4 שגם זה נחשב אן ביזארי, למביני דבר. לא היה שוק אינטרנט ישראלי,
1 ולכן כתבנו רק על מה שקורה בעולם".
: "מאז קרה הרבה, מעבר לזה שהאינטרנט הפכה למריום הרבה יותר
| עממי. היום, הקפטן הוא כבר עיתון ישראלי, כבר לא מרחף בשומקום.
+ יש נושאים מקומיים כמו השביתה נגד בזק, שתמכנו בה בזמנו. אפשר
ו לכתוב על השוק המקומי, על האנשים שבונים את הרשת בארץ, וגם
: במדור האתרים החדשים יש יותר ויותר אתרים ישראליים, גם של
אנשים פרטיים.
"אומנם גם היום, הרבה אתרי תוכן בעצם רק אוספים תוכן מאתרי
תוכן אחרים, וכמעט שלא מפעילים מערכת משלהם. אבל יש כבר
כותבים מקצועיים לאתרים כמו וואלה ונטקינג, המבחר עולה והאיכות
משתפרת כל הזמן".
"בעצם, כל מה שקרה בעולם הגיע לארץ שנה אחרי, כמו למשל
הנושא של צווי איסור פרסום. כל מה שכתבנו עליו מבחוץ בשנה "האר היה הראשון,
הראשונה, פתאום הגיע הנה". פויר צופה שההתרחשויות ברשת בארץ
> = ימשיכו לעקוב אחר אלו שבארה"ב, גם בתכנים וגם בטכנולוגיות ולכן המתחרים מאוד
+5
2
ל 0070 15% 60ב
כמו אינטרנט בסלולר (פ/ו) ושימוש בקבצי סאונד. מושפעיס ממנו, גם
1' מה אתה חושב על הקולגות שקמו לך לאחרונה, בדמות המוסף
1 0
. של יימעריביי והמדור ב"ידיעות"? ב
3 "הארץ היה הראשון, ולכן הם מאוד מושפעים ממנו, גם במדורים בעיצוב. אני לא מת
+ וגם בעיצוב. אני לא מת עליהם, הם יכולים להפוך שם כל האקר זב
+ יכולי
4 חוטם לגיבור ישראל. הם גם מוריעים על כל מיני וירוסים שלא היו עליהם, הם יכולים
0 ולא נבראו, אבל הם משתפרים. לנו היה מזל, היה לנו את עידו אמין, להפוך שם כל האקר
שהציל אותנו מנפילות בעניינים כאלה".
2 וב חו יבור
+ ארבע שנים - לא נמאם לך? ב חוטם לגיב
. "לא, לא נמאס לי, בכלל בכלל לא נמאס לי. האינטרנט משתנה, 0 ישראל. הם גם
0 והעיתון משתנה יחד איתה. עכשיו אני אחראי גם על האתר של מודיעים על כל מיני
'הארץ', וזה כיף גם לעשות אינטרנט, לא רק לכתוב עליו".
וירוסים שלא היו
הכהבטן נחפהר ולא נבראו, אבל הם
משתפרים. לנו היה
2
המיר ור וי
-
3
₪
לבקשה מיוחדת של גלוכס, ניאות דרור פויר להעביר רשימת
שאלות אל קפטן אינטרנט, שער עתה העדיף להישאר בצל, רחוק מזל, היה לנו את : ו :
מחשיפה תקשורתית. למרות שאת הגיגיו הוא חולק עם הציבור כבר - 7 רה ו ו
, | /
שנים, נחשפים כאן לראשונה פרטים מרעישים למדי. נקדים ונאמר עידו אמין, שהציל | לולבת הצוב הוור טואל הח הראנ
רק, כי את הלפ"טופ שריבר עליו כל כך הרבה, הוא לא קנה לבסוף. אותנו מנפילות :
ה הכי עיצבן רונה ברשת?
מה הכי עיצבן אותך לאחרונה ברשת בעניגנים כאלהי
ב
ראשו של
היידטוק, יוס רביעי, 5 בינואר 2000
הזנונה לארוע המזילניום - 2000 סקאם 61560
מלון דוד אינטר-קונטיננטל, תיא
ינָזִים שלישי ורכיעי, 11-12 בינואר 2000
| סיסקו סיסטמס, המוכילה העולמית בפתרונות תקשורת
. | לאינטרנט, מזמינה אותך להערך לחידושים בארוע
| 2000 00א= 01500.
ארוע 2000 0מא= 6560 ידון בטכנולוגיות החדישות ביותר
כדוגמת קול על בבי =! (ש!סש), מדיניות קישוריות, אכטחה,
רשתות וירטואלית פרטיות (1%5ש/), מבמות עתידיות ועוד.
בארוע ישתתפו מומחים ככירים מחכרת סיסקו סיסטמס
ושותפיה האסטרטביים, וביניהם טטא החאוווועצ .זא -
בשיא סיסקו לאזור אירופה, המזה"ת ואפריקה.
תוכנית הארוע כנויה משלושה מושכים שונים, מהם תוכל לכחור
את ההרצאה המתאימה ביותר עבורך.
האהוע מיועד למנמ"רים, מנהלי רשתות ופרוייקטים
ולמקכלי החלטות.
בקרוכ תופץ חוכרת מפורטת של כל ארוע 2000 סקאם 01560.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאתר סיפקז: |ו/הח01500.60./שעטע
או לפקחים 03-6164231, 03-6182999 או כטל. 09-9700000
ההשתתפות בארוע אינה נכתשלום. אך מספר המקומות מוגכל ומותנה כהרשמה ראש עד יום שלישי, 84.1.2000
9
05600 8
שיד ש6אזאע ווסעואין
אסזד%) עמאתמדא]
מ
4. לי ->. 6 -
אהאח נווזד 15 .זמ אא הנס מזזד
|
|
1
לרד
= 6
/
.
== צמל שה
רכז הד'רכה והסמכה הזזוגיל למקצועות התקשורת.
דא ₪
ה ה | |צ ו 9ה.אא*
.||6צסא
מקבוצת פורנטלו? ו
וי *ש/ל. ,בל נ- 5 :
ו
לקהל ול הי ב
החדל הרוה הדחה ה וקד קוקף :הרקי נהרה-4. הלקן | שיי--.: שש
7 הח רה:- החד
בקרוב נתחיל לדבר אל המהעוב. הוידאו והמקרר
שלנו. 56א מחכוונת לעעוות מהדיאלוג הזה בסף
אפי לנדאו
90116 |08 5.00.11
עם, בימי קדם, התקשורת בין אנשים נעשתה
באמצעות דיבור בלבד. לימים הומצא הכתב,
והעים מעט את זוהרו של הדיבור. אחרי הכתב
בא הרפוס, ואותו זוהר הלך ונעלם. המצאות
הטלפון, האלחוט, הרריו והטלוויזיה החזירו
את הדיבור למרכז הזירה, אלא שתמיד עם
תיווך מכני, כדי לשמוע את הרדיו יש לפתוח את המכשיר. כך
גם עִם הטלוויזיה והווידאו. בטלפון יש להקליד מספר, ואילו
במחשב יש להקליר את ההוראות או להקיש באמצעות העכבר.
בשנים אלה ייסגר המעגל, כשנחזור לדיבור כאמצעי
המתווך בינינו לבין המכשירים השונים שמנהלים את חיינו
ואת התקשורת שלנו עם אחרים. בספרי המדע הבריוני אלמנט
זיהוי הקול שגור מזה שנים רבות, לכותכים וליוצרים היה מובן
מאליו שהתיווך המכני מיותר וסביר להניח שיבוא היום שהוא
יוחלף בטכנולוגיה מתקדמת יותר, המפעילה מחשבים ומוצרי
תקשורת שונים באמצעות דיבור.
אבל היום, התקשורת כבר אינה מתקיימת לבדה. לא בלי
האינטרנט. מטבע הדברים, גם זיהוי דיבור ימצא את מקומו
באינטרנט, וכפי שהיום מוקמים אתרי גו לשימוש בטלפונים
ניידים, השם החדש הוא אתרי קול או ספיץ' פורטל (0טטק5
[חס) - אתרים שהתקשורת ביניהם לבין המשתמש תתבצע
בקול, לאו דווקא מול המחשב אלא גם באמצעות הטלפון
והטלפון הסלולרי. העידן בו נתקשר בטלפון לאתר קול ונשאב
ממנו מירע באמצעות תקשורת קולית, אינו רחוק. הוא בפתח.
6 (חטםבטותטומותסס מסטטס5 ותטוגא) הוקמה על ידי אילן
שלום (נשיא ומנכ"ל) וזאב רנון (0ד0) - יוצאי 0570 - בתחילת
- 94'. טלרד השקיעה בחברה בתחילת 97' 2.5 מיליון דולר.
בתקופה זו, לא היו לחברה משררים. כל אחד עבד בביתו
והעוברים נפגשו פעם בשבוע לחצי יום בביתו של אילן. הם
התקיימו מפרויקטים ששימשו מנוף לפיתוח הטכנולוגיה של
החברה:.
= לטכנולוגיה של 56א יש שתי כותרות: זיהוי ריבור בסביבה
רועשת ועוינת - אקט שעל פי שלום אחרים כשלו כו - ודחיסה
היי"שם, יום רביעי, 5 בינואר 2000
0
מהותית של הטכנולוגיה, המקנה לה יתרון גדול. שלום:
"ההערכה שלנו היא, שהרגולציה תחייב בסופו של דבר חיוג
על ירי ריבור בעת נהיגה. היום מחייב החוק בישראל ידיים
פנויות. העולם הולך לקראת עיניים חופשיות".
הטכנולוגיה של 56א מסחרית מזה 4.5 חורשים. היא נברקה
בתחילת 99' על ידי טלקום איטליה, ולדברי שלום זכתה
בשבחים. בישראל יש לחברה שני לקוחות. הראשון הוא אלקטל
ישראל, שבעזרתה מיישמת 86א עבור בזק בינלאומי אופרציה
של חיוג בדיבור בשימוש בכרטיסי חיוג. השנייה היא בעלת
המניות טלרד, שמתקינה אותה במתגים של נורטל בסלקום.
טלרד פיתחה לצורך זה כרטיס מיוחד. עד כה, הסתכמו
המכירות בכחצי מיליון דולר.
ההתמקדות העכשווית של החברה היא בפיתוח הטכנולוגיה
לרמה של פורטלי ריבור. "המוצר מאור מתאים לזה. מאור
מתאים למי שעובד עם בוקמרקס. יש פניות ואולי לפני תום
הרבעון הראשון של 2000 נראה פיילוט", אומר שלום.
וכאן, אומרת האסטרטגיה של 6פא, אנו נמצאים בתחילתה
של מהפכה. המהפכה השלישית של האינטרנט. המהפכה
הראשונה, מפרט שלום, היתה החלונות. לאו דווקא מדובר כאן
באינטרנט, אך היתה לכך השפעה מכרעת על התפתחות
. הרשת. המהפכה השנייה היתה מהפכת הרפרדפנים - היכולת
לגלוש הפכה את האינטרנט למוצר להמונים. המהפכה
השלישית היא מהפכת הדיבור.
שלום: "לאורך זמן רב, זיהוי דיבור היה הבטחה. עכשיו
הטכנולוגיה בשלה ויש לה ערך. יש סיבה. עד כה היה רק ה-
כ (פחו131כ 40113160 סטוס). בשיטה הזו, משאב זיהוי הדיבור
נוצל רק בזמן ההתקשרות. אם ב-מגצ היו צריכים אלפי
ערוצים, הרי בספיץ' פורטל צריך מאות אלפי ערוצים. כאן,
לטכנולוגיה רחוסה יש יתרון עצום. גם יתרון החיסיון לרעש
ועיוותי ערוץ בא בספיץ' פורטל לידי ביטוי גדול. הן סביבת
הסלולר והן סביבת האינטרנט הן סביבות רועשות מאור".
איך מתחלק השוק?
"השוק מתחלק בין הרוב הגדול לקצה העליון, הכולל 10%
מהעסקים. אנחנו תוקפים את השוק מלמעלה. אני אומר, תן
את השירות להמונים, לא רק לפלח העליון.
מה באן חשירות להמונים?
"השירות להמונים הוא ה" /ש. זה מתחלק בין שירותים
קוליים כמו עקוב אחרי ושיחת ועידה, לבין ניווט בדיבור בתוך
תא של מענה קולי".
ואיפה החידוש? את זה יש כבר בסלקום.
"אנחנו מכירים את המוצר של סלקום היטב. זה מוצר של
נורטל ואנחנו עשינו לו את ההסבה לעברית. בניגוד למה
שקורה שם, התפריט שלנו שטוח. אתה נכנס ונותן הוראה. אתה
יכול לומר דברים ברצף. למשל, לתת הוראה של שיחת ועידה
עם אפי ושלמה. זו מערכת גמישה המסוגלת להבין דיבור
טבעי".
שוק תעשיית הזיהוי הקולי מתחלק, כאמור, בין החברות
המטפלות בשוק העליון לבין אלה הפונות להמונים. בקבוצה
הראשונה ניתן למצוא את טטתגטא, פיליפס, צאזסוו|טטטק5 "במ
ולוסנט. בקבוצה השנייה נמצאת 56א, יחד עם 65/, שנרכשה
על ירי פיליפס, 1.814 הבלגית ו"טומוטד הגרמנית.
ארט הישראלית מצויה גם היא בשוק הזיהוי הקולי, והולכת
לצרכן הנמוך ביותר - מכשיר הקצה. בנקודה זו, כאשר מזכירים
את ארט, הנחשבת למתחרה הישראלית המצויה בשוק לפנל
6א, אומר שלום: "יש שאלה לאן העולם הולך. אני מאמין
במשרר המרכזי. בארט מאמינים במכשיר הקצה".
ל-56א יש פתרונות לשתי רמות - צ'יפ לרמת הרשת
(המוצר נקרא 86וקַח565א) וכרטיס 6 לרמת ציוד הערך המוסף
של הרשת (המוצר נקרא 808א00זג). בפרויקט בבזק בינלאומי,
המבוצע על יד אלקטל, מדובר בכמה מחשבים, שבכל אחד יש
כמה כרטיסי 868א600זג. כל כרטיס מסוגל לתמוך בער 32
ערוצי זיהוי. זה אומר ש"32 משתמשים יכולים לנהל שיחה עם
המערכת על כרטיס 6 אחד. כל משתמש מחזיק בכרטיס חיוג
ומפעיל אותו על ידי דיבור במקום להקיש עשרות מספרים.
בפרויקט של טלרר בסלקום, הטמיעו את הצי'פ טתוקח0פאן
בתוך המתג של נורטל.
שלום: "אני חושב שהעולם, בטופו של רבר, יילך לכיוון
המרכזיה. זה לא אומר שאין שוק של צרכנים. זה לא חד ביזנס,
אבל אני לא מאמין בו. אני משווה את זה למעבר משימוש
, 4 77
המשך בטת' 38 - 1
אלקטל טלקום ישראל. לשיתוף פעולה עימנו, רק 3 יתרונות:
+ פתרונות תקשורת כוללים ומערכתיים מן המתקדמים בעולם, תפורים במיוחד עבורך.
| +מרכז מקומי עתיר נסיון, מספק לך תמיכה, פיתוח, שירות ואינטגרציה מלאים.
| + הגלובליות של אלקטל, הפרוסה ב- 130 מדינות ברחבי תבל, נותנת לך גב חזק גם בישראל.
><
0.
6 |
1
-) המשך מעמ' 34
במשיבונים למענה קולי במרכזיה, כמו שירות התא הקולי של
בזק היום".
אותם מוצרים משמשים גם לססיץ' פורטל?
"כן. מדובר באותם מוצרים. לא צריך מוצרים חרשים".
היקף שוק הזיהוי הקולי עמר ב-99/, על 100 מיליון דולר
בסך הכל. ממש בתולי. לפי התחזית (מקור: ויליאם מיסל
מחברת 1א), בשנת 2000 יגדל השוק ל-300 מיליון דולר, ב-
1 ל-600 מיליון דולר, ב"2002 למיליארד דולר וב-2003
ל-1.7 מיליארר דולר. זה אומר גידול של פי 17 בארבע שנים,
וכל זה עדיין ללא תחום הספיץ' פורטל. התחום הזה כל כך
חדש, שעריין אינו כלול בתחזיות.
במו לכל מנכ"ל, גם לאילן שלום יש חזון, והוא נשמע בערר
כך: "המקלדות - גם במחשב וגם בטלפון - לא טופלו במשך
שנים. אני רואה את זה קורה עכשיו, במעכר לתקשורת עם
מכונה בריבור. בשנות ה20007 נפעיל מערכות בדיכור ונקבל
שירותים בדיבור. לי יש חלום של שליטה מהבית: אתה תתקשר
הביתה ותגיד: 'אני מגיע בשש לפנות ערב ורוצה לעשות
אמבטיה'. המערכת תחמם לך את האמבטיה. באותה שיחה תוכל
גם לתת הוראה להדליק תנור או מזגן. זהו עולם של מרע
בדיוני, של אודיסאה בחלל. אני לא רוצה את העונש לתכנת
וידאו טייפ. אני רוצה לתת הוראות בדיבור. לכיוון הזה הולך
העולם. הררך הטבעית שלנו להפעיל ולתקשר היא בדיבור",
זו לא שגיאה שיווקית לא ללכת לצרכן הסופי, אלא רק
למפעילים? הרי בסופו של דבר, בעולם התקשורת של ימינו,
המסה הגדולה היא שם.
"א לא הולכת לצרכן כי עור לא עברנו את הרף. קודם
כל צריכים לראות את זה בטלפון. ברגע שזה יהיה בטלפון זה
- ללקוח הסופי. ברגע זה, אנו נהיה שם עם הטכנולוגיה
שלנו".
לאחרונה הודיעה פועלים תקשורת, במסגרת תשקיף טרום
הנפקה, על השקעה של 1.5 מיליון דולר ב"56א תמורת 8%
לדבר על זה
מהמניות. ההשקעה היא למעשה ראשיתו של סבב גיוס הון,
והיא נעשתה לפי שווי חכרה של 12 מיליון דולר אחרי הכסף.
לפי אותו שווי צפויים להיכנס משקיעים נוספים. טלרד
השקיעה בסך הכל (לאחר מימוש אופציה) 3.6 מיליון דולר,
ומחזיקה ב-38% מהחברה. כל אחד משני היזמים מחזיק היום
כ23%7, ואילו עוברים מחזיקים ב"8%.
שלום מדבר על גיוס הון נוסף, ברבעון הראשון של 2000,
בהיקף של 6-5 מיליון רולר, שיתמקר בנושא הספיץ' פורטל.
ער כה, הגיוסים נעשו על ירי היזמים, אולם בגיוס הבא תטפל
כבר חברת השקעות. כבר מתנהלות שיחות עם שני גורמים
בעניין.
איך משטיעה עליכם המעורבות של טלרדל
"זה לא מזיק. לראובן אבי-טל, מנכ"ל טלרד, יש הסתכלות
מאוד מוטת עסקים. הוא מאור ענייני. כאשר הוא יושב
בדירקטוריון טובת החברה לנגד עיניו. זה מאור טוב לחברה.
כאשר התחלף המנכ"ל ראגתי, אבל ראובן פשוט מדהים".
אילן שלום הוא גנדיסט, הסמנכ"ל שלו בוכב פרסומות. עסק מטניין
יש משהו מאוד מיוחד באופן בו אילן שלום נראה
ובאופן בו הוא מדבר. ב"נראה" הכוונה לאדם רזה וגבוה,
שחור שיער ושחור זקן, לא המראה הרגיל של מנכ"ל ויו"ר
חברת היי-טק. שלום, 43, נולד בקיבוץ תל יוסף, אך הוריו
ילידי הודו. וזה מסביר הכל, אפילו את צורת הדיבור
המיוחדת.
"אני גנדיסט", מסביר אילן. מהאטאמה גנדי היה
המנהיג שהוביל את הודו לעצמאות משלטון האימפריה
הבריטית. למרות שהמאבק לעצמאות הודו היה רווי
באלימות, גנדי היה זה שהטיף לאי אלימות. זו היתה
התורה שלו ובשלה גם נרצח על ידי בן עמו.
שלום: "אני לא אלים במלל. אני מאוד נחוש במה שאני
עושה. כאשר אני אומר ש'אני חושב שכדאי לשקול את
הדבר', אני בפירוש מתכוון שלא צריך לעשות את זה. כך
אני אומר 'לא' בצורה עדינה".
ספר לי יותר. מה זה להיות גנדיסט?
"עשיתי את ההישגים שלי לא בדרך של אלימות
מילולית, אלא בדרך של אחד לאחד. בינתיים, קשה לומר
שנכשלתי. בדרך כלל, הישראלי המצ'ואיסט והבריון
רואה זאת כחולשה וטועה. חלקם באים ואומרים 'טעיתי"".
במה הוא טועה?
"אני מנומס ומדבר יפה. ישראלים רואים זאת
כחולשה".
הוריך עלו לישראל בגנדיסטים?
"זה החינוך שקיבלתי. זה מה שספגתי בבית".
אתה מתכוון בקיבוץ.
"לכן אני הודי מזויף, כי לקיבוץ בטח היתה תרומה
שקצת קלקלה אותי".
נסעת להודו?
לא
למה?
"לא רציתי לראות את העוני שם. לאורך השנים למדתי
על העוני הקשה שם. ההורים שלנו היו בקלאסה יותר
גבוהה. אנחנו בני ישראל, לא קוצ'ינים. אנחנו היהודים
העירונים".
ואחרי הקיבוץ?
"באנו לאשדוד. אחרי כן עזבתי ל-20 שנה לפנימיית
היי"טק, יוס רביעי, 5 בינואר 2000
כרמית בירושלים, שירות צבאי ועשר שנות לימודים.
היום אני באשדור, נשוי עם חמישה ילדים".
עושה רושם שהמוצא משחק אצלך תפקיד חשוב.
"לא. פשוט לא. שאלת עלי, ויש לרקע ולשורשים
שקיבלתי השפעה על איך אני רואה את החיים, את החברה
מסביב ואת 6פא".
בפגישה משתתף גם שמוליק ארן, סמנכ"ל שיווק
ומכירות של 86א, וכאן הוא מת ערב: "אם יורשה לי לומר
משהו, הרוח של אילן שורה בחברה. האופן שבו מתקבלות
החלטות, האווירה. מצד אחר מנהיג עם נוכחות כריזמטית
ש ומצד שני מישהו שאפשר להגיע אליו. יש לו יכולת
למידה מדהימה".
שלום: "המציאות העסקית רינמית ומשתנה. כל הזמן
צריך ללמוד".
אילן שלום.
אוכל כדי לחיות
שמוליק ארן.
פתיחות ואודישנים
"אס אחד האנשים שעובדים את:י
נהנה מפעס לפעס לעשות אודישן,
וה טוב, למרות שהוא סגן נשיא
לשיווק. זה מה שנותן את המנוע
לחברה. וכי מה אני: כלום"
מה הרוח של אילן עושה לחברה?
ארן: "אנשים יודעים שהם יכולים לבוא ולהציע דברים
שונים. יש פתיחות".
שלום: "אני בפירוש לא יודע הכל. אנחנו לא תמיד
מסכימים, אך דברים נעשים בהסכמה. אני משיג הישגים
יפים עם החברה ועם הצוות הנפלא שלה. חלקם עברו אתי
בעבר, חלקם היו סטודנטים שלי. את שמוליק, שהיה תשע
שנים בקומברס, הכרתי בצבא, בפרויקט תלפיות. ד"ר
פליקס פלומן, סגן נשיא לפיתוח מוצר, הוא אחר העילויים
בתחום של עיבור הריבור. הוא היה באודיוקוד. אני יכול
להתגאות בזה שאחד העוברים שלי הוא מיליונר. יש לנו
שני דוקטורים מומחים בבלשנות ופונטיקה. עופרה גולני
היתה בתלפיות לאחר שמוליק. זאת אומרת, אני אילן
שלום מאשדור ואלה האנשים".
כל מנכ"ל שמתראיין לעיתון, יודע שהוא צריך להזכיר
ולשבח את עובריו, ביחוד את הבכירים שבהם. שלא יגירו
שהוא לוקח לעצמו את כל הקרריט. רבים מהם נזכרים
בזה כבדרך אגב, עם סיום הראיון. אצל אילן שלום, לעומת
זאת, ניכרת האהבה לצוות שלו, באופן בו הוא מרבר,
במבע של עיניו.
ומעבר לכך, הוא כמעט לא אוכל, גם בפגישה שאמורה
היתה להיות ארוחת צהרים, הוא בקושי הביא דבר אל פיו.
כאשר נשאל על כך ענה ברצינות תהומית: "אני אוכל
רק בשביל לחיות, כאשר אין ברירה. להבדיל ממני, אחרים
חיים בשביל לאכול".
פן גוסף שעולה בשיחה הוא הסובלנות. מי שמעלה את
העניין הוא שמוליק ארן, שחוץ מתפקירו כסמנכ"ל הוא
גם כוכב פרסומות בטלוויזיה. החיבור בין סמנכ"ל חברת
היייטק לבין משחק בפרסמות הוא מוזר. "הסובלנות של
אילן מאפשרת לי את זה", קובע שמוליק.
שלום מתייחס גם לזה: "אם אחר האנשים שעובדים
אתי נהנה מפעם לפעם לעשות אורישן, זה טוב, למרות
שהוא סגן נשיא לשיווק. זה מה שנותן את המנוע לחברה.
וכי מה אני? כלום, יש את האנשים הנפלאים האלה שהם
החברה".
אפי לנדאו
לא שאיננו מסוגליס להפטיק לעבוד על בעיה של לקוח.
אלא שאנו שונאים להניח אותה בצד כאשר אנו מתגלגלים קדימה.
בוול סטריט, מהירות התנועה היא חזות הכל. וו הסיבה מדוע עזרנו לתכנן ולהריץ מבחן ביצועים
שהוכיח שהשרתים שלנו, מבוסס: "ד פאוסטחו// !ספסזסוו/!, מסוגליס להבטיח כי שוק המניות
של |850860! ימשיך לפעול, אפילו בתוך נחשול של תנועות. מיליארד מניות אחר כך, הוא עדיין
התגלגל כיאות. למעשה, הוכחנו שהוא מסוגל לטפל בשני מיליארד מניות נסחרות ולטפס עד
ארבעה מיליארד ליוס. כעת, 88086 מתקינה שרת: *'18ח8וף 5ע8וח/ יציבים ואמינים, -
המבוססים על מעבד "זח660א |!! "החזטוזח6ק "|פזח!. כאשר שוק המניות המהיר ביותר בגידולו
בארה"ב מתגלגל, מוטב לא לעמוד בדרכו וחסס.5ץ8וחט.עצעצשו.
₪
]] |
ונווז הס
".ח60א
46 מתקינה שרתי
0 65 ה)חהטף4 פץפוחש
המבוססיס על מעברי
*זח60א |!] " הוטווח6 -[6וח!
/ ר ט
% וו אנחנו אוכלים, ישנים, ושותיס את זה.
.הסוז8זסט?60 פץפוח/ 1999
1 ימני ש 9 1 ו- הזטו1ה0 הס
8 הוא סימן מסחרי של חברת יוניסיס. )/050ז6ו₪ ו- זא פשס0חו הם סימנים מסחריים רשומיס של חברת מיקרוסופט. [זח!, הסמל 06ופח! 81זח! 7 5%
סימנים מסחריים רשומים ו- ח80) !|! החטוזח6 הוא סימן מסחרי של חברת אינטל. 48086 הוא סימן מסחרי רשום של .סח! ,זפאזב1 5100% 855080 סווד
הל הדל %
0 ללה הר רשבל 0 ה
5
הד לש לשה לשה = קם'לעל דצ" קש
שליה
6 - ה"י"שק, <וס רביעי, 5 בינואר 2000
יי
ב
ריצ'ארד טומקינס. פייענשל טייםס
ה אולי לא סייברספייס. אבל אם אתם רוצים לדעת
מה אנשים אמיתיים חושבים על האינטרנט, מדוע
+ שלא תבקרו בגרימזבי, עיירת דייג לשעבר, ששוכנת
לחופה המזרחי של אנגליה,
"אל תשאל אותי על זה כי אנ'לא מתעניין", אומר
דרק סמית', נהג משאית, שבריוק יצא ממסעדת פיש אנד צ'יפס
במעלה הרחוב שמוביל למזח. "נמאס לי כבר לשמוע על זה. אתר פה,
דוט.קום שם - אני כבר מתחיל לטפס על הקירות".
= חייבים להודות, גרימזבי רחוקה מאד מעמק הסיליקון, בעצם היא
רחוקה מאד מכל מקום, במירה שאתם לא סופרים את קלית'ורפס
(כפר שכן) כמקום אמיתי. אבל העניין בכפר טמון בכך שתאגיר הענק
פרוקטר אנר גמבל, משתמש בעיירה כשוק מבחן עבור"מוצרים
חדשים. זה מעניק למקום מידה של אמינות כחלון תצפית למתרחש
יטניה. >
כך שכשאריק מרסר, תושב גרימזבי, אומר שמהפכת האינטרנט
י),דו: הצ4ידיו,ו1עלה,ו+,דקו'<רירכרוורירדיירר רלידדיקרטקר'ודיזדהדי-
סובלת מעודף רעש תקשורתי, כדאי לכל השאר להקשיב.
"זה כמו הרבה דברים אחרים שהיתה אמורה להיות להם השפעה
גדולה, ובסוף לא השפיעו בכלל", אומר מרסר. "אם חוזרים לשנות הז
0, כולם אמרו שעד סוף המאה נעבוד יומיים בשבוע ובשאר הזמן
נבלה. כולנו היינו אמורים להסתובב על מדרכות נעות ודברים כאלו.
זה לא קרה, נכון?"
לפעמים אתה צריך ללכת לגרימזבי כרי לקבל קצת שכל. כי מרסר
צורק. איש לא יודע מה עומר להתרחש בעתיר, אבל דבר אחד שהיינו
צריכים ללמוד כבר הוא, שלחובבי טכנולוגיה יש את הטיכוי הגדול
ביותר לטעות. וככל שהחזון שלהם מפואר יותר, ככה מסתבר בסוף
שהם טעו יותר.
זוכרים איך רובוטים היו אמורים להשתלט על כל עבודות הבית,
בבתים בהם הכל נשלט על-ידי מחשבים, ואיך כוח גרעיני אמור היה
לספק לנו חשמל בכמויות בלתי נדלות? זוכרים את "המשרר חסר
הנייר"? את המושבות על המאדים? את הקונקורר?
פעם אחר פעם, טכנולוגיה לא עמדה בציפיות שלנו ממנה. אבל
מתוך השתוקקות מתמדת להרחיב את הכוחות והיכולות שלנו, אנחנו
לא מצליחים לנער את עצמנו מהתקווה שיום אחד, מרע ביריוני יהפוך
למרע, ויתיר לנו להשתחרר ממגבלות חיינו היום יומיים.
: /
התשך בעת" 41 6
-.\ בגר
₪ 1
יויים
בה קר ה
החדה
7
|
|
ן
|
|
|
.-
0 פחסוחט | |05!ה 00
מקון חד-קון למצגות בתאורה מלאה עם אפשרות 6זטזסוק ח! זטוסוק
להקונה באוו '[ם!
טכנולוגיית 100
רזולוציה: 1024%768
עוצמת הארה: 2300 פתפוחט] 5
פורמט: טס דסון ,560% ,50דא, וא
כניסת וידאו: 090/(/-8 ,1060
כניסת מחשב: 20808
גודל תמונה מוקרנת: *000-*87
עדשת /ח5, זום פוקוס חשמלי,
שליטה על עכבר המתשב מהשלט,
תואם גס למחשב מקינטוש.
משקל: 1668.
0
המקרן המקצועי לקולנוע ביתי ולמצגות מחשב - קל משקל ובעוצמה גבוהה!
טכנולוגיית 100
רזולוציה: 1024768
עוצמת הארה: פחסוחוג) 35 1400
פורמט: סטס ,דפ ,550% ,86דא, וגק
כניסת וידא!: 660/-5 ,690
כניסת מחשב: 28068
גודל תמונה מוקרנת: "20%300
פוקוס חטמלי, זום דיגיטלי,
שליטה על עכבר המחשב מהשלט, , : : |
תואם גם למחשב מקינטוש.
משקל: חַא6.9.
0 :
המקון המקצוע' לקולנוע ביתי ולמצגות מחשב, בעל עוצמת הארה וקונטרסט גבוה במיותד!
7 טכנולוגיית 1.00
רזולוציה: 10240768 ק
עוצמת הארה: 1000 פחסוחט! ופא
מורמט: סטם עסו ,(0,5604פדא , וק /
כניסת וידא: 5-4/060 ,060ו/
כניסת מחשב: 24808
גודל תמונה מוקרנת: *300-'20
פוקוס חשמלי, זום דיגיטלי,
שליטה על עכבר המחשב מהשלט,
תואם גם למחשב מקינטוש.
משקל: חַ6.9%.
אשי אוב / ל כָא! 0₪4200|
המקון המקצועי לקולנוע ביתי ולמצגות מחשב, בעל עוצמת הארה וקונטרסט גבוה,
המעניק שילוב אופטימלי של ביצועים מול עלות.
טכנולוגיית 10
רזולוציה: 1024%768
עוצמת הארה: 650 פחטוחט פא
פורמט: סטס ,שזסה ,660% ,0פזא , ואס
כניסת וידאו: 060ו-5 ,סססו
כניסת מחשב: ₪08
גודל תמונה מוקרנת: *300-20%
פוקוס חשמלי, זום דיגיטלי,
שליטה על עכבר המחשב מהשלט,
תואם גם למחשב מקינטוש.
משקל: 6.664.
כ 5 הפה ול הדל ג ונדו | -- לד -0ע יש 5 .
הסופוטהוחפגוק
הקונצרן שהמציא את מסכי הפלסמה - גאה להציג את מסכי הפלסמה הדקים
ביותר בעולם! הפתוון למצגות וידאו ברמה המקצועית הגבוהה ביותר.
מסך פלסמה ענק '42
רזולוציה: 1024768
עובי: 85 ס"מ
עומק צבעים: 16 מליון
פורמט: פטס ,8608% ,80זא , ווק
כניסת |*דאו: 060ו8-0 ,60טו
כניסת מחשב: 24008
מתאים ל: קולנוע ביתי, חדרי בקרה,
בנקים, שדות תעופה, חנויות ענק,
בורסה ומצגות איכות.
בשש נציגות בישראל: יניר
דוד נבון 39 מושב מגשימים 56910
פקס: 03-9331204 [60.1.זוח8 65 8161108רת
שיווק והפצה -לפנות למיקי
4 צוקשוגץ4 זוחג
המיה האחרונה |
בקרים ובמסב' פרסמר - |
ולו ביתי, /
תצוגות ה
'דאו, מחוב,
חדר' בקרה ואולפנים
6 |] 0 "> 8
פ) ל - וה) לת| 1184140 סהץ9וווטו
מק
שיווק והפצה, חברת גירית:
המלאכה 67 א.ת. פולג, נתניה
[1711.00.1 6 000015תכ :11הות-5
פקס: 09-8633968 (לפנות לערן)
1-8400 - 0
8 | 0ס ץ כ
ן איטי נישא תזק וקל ביותו - וק 2.5 ק"ג
טכנולוגיית סואס
רזולוציה: 1024768 |
עוצמת הארה: 800 פחפוחט! ופא ו
עומק צבעים: 16 מליון
פורמט: סטס ,א56,5504דא . ואי
כניסת וידא(: 060//-6 ,0000
כניסת מחשב: 22808
גודל תמונה מוקרנת: "84
60 ₪0 לאפשרות הקרנה לל
מחשב (למצגת זחוסם זפאוסם)
שליטה על עכבר המחשב מהשלג
תואם גס למחשב מקינטוש.
= משקל: 2568.
ו ו | +1035/+1030/+1830 סחץ9 וו
מקוני 00! בומה הגנוהה ביותו, עוצמות אוו תזקות במיות
טכנולוגיית 100
רזולוציה: 1024768
עוצמת הארה: 1400-1100 פחסוחט | ופא
עומק צבעים: 16 מליון
פורמט: סו ,/(5504 ,80זא , וש
כניסת וידא!: 060ו-5 ,090
כניסת מחשב: 2.868
גודל תמונה מוקרנת: עד "300
60 00 לאפשרות הקרנה ללא מחשב
(למצגת וחוסם ז6ווסש).
שליטה על עכבר המחשב מהשלט,
תואם גם למחשב מקינטוש,
משקל: פָא.7.
0 אל ו 0 סתחץ8חוטף--<:
המקון המקצועי לתתנות עבודה בתדוים גבוה'
וזולוציה מלאה: 1280%1024
רזולוציה בדחיסה: 1600%1200
עוצמת הארה: 750 פחפוחט 5
פורמט: סשס ,/56,5500זא , וש
כניסת [ידא!: 000/-8 ,060 10
כניסת מחשב: 20868
גודל תמונה מוקרנת: עד "800
פוקוס חשמלי, זום דיגיטלי, 0380 ₪0
לאפשרות הקרנה ללא מחשב (למצגת /
וחוס זסווסש), שליטה על עכבר המחש
מהשלט, תואם גם למחשב מקינטוש.
משקל: 7.868
/4205 6חץ85785!י
פלסמה בגודל ענק - "42 - שטרם נראה כמותו /
יחס קונטוסט גבוה במיותז [
מסך פלסמה ענק *42 ב" א) 0
רזולוציה מלאה: 10248768
יחס קונטרסט גבוה: 1:400 1
עובי: 107 ס"מ /
עומק צבעים: 16 מליון /
פורמט: סטפ שדסו 80,550%דא ,)אי /]
כניסת וידא!: 060/-5 ,ספטוצ .
כניסת מחשב: 008א2 /
מתאים ל: קולנוע ביתי, חדרי בקרו :
בנקים, שדות תעופה, חנויות ענל /
בורסה ומצגות איכות. /
))
הג'רית
אמנות השילוב של מערכות טכנולוגיות
2%
"7" / 2 7 = ב 2
% ג ה ויו ו
₪
..אושש-ה
ו
כשאנו אומרים ש- 5ז19ח66וח( מסוגלת לנהל כל ולנהל באמצעות 7146 ז9זח6סוחנ.
דבר, בכל מקום, אנו מתכוונים לכך. תוך התבוננות במידע בדרך חדשה לחלוטין,
כשמכונית הפורמולה אחת 14/14 מגיעה נבחרת המירוציס 167606085 ח6זה ]סו +65
מסוגלת כעת לקבל החלטות חכמות יותר בפחות
למהירות של 340 קמ"ש, ופועלים עליה כוחות 6
|
| 2 1
ו זמן. בעסק שבו מאית שנייה משמעותה עולם ומלו- |
:| ודצצד
של מטוס קרב, היא משדרת מאות 8!/ של מידע
יי לצוות שברחבת הטיפולים. הס משתמשים בו כדי או, 6ד ז16ח106ח/ עושה את ההבדל.
לקבל החלטות תוך חלקיקי שנייה, החלטות זו רק דוגמה אחת כיצד 1106 ז6זחפסוח( מנהלת
, לא ול ממשק -1866ז6פח! ₪!זס// ₪681 מנתח את המידה בה נתונים חיוניים, , , , ,
שלעת םס תכופות משמעותן היא ניצחון או תבוטה. דוגמת הלחץ של נוול הבלמים מלפנים ומאחור, משפיעים על הביצועים. התקנים שאינס בתחוס המסורתי של טכנולוגיות
לד זזח וח מסייעת לנבחרת המירוציס המידע, עבור סוגים שונים של ארגוניס.
58 חפזה 101 85%//ש - אחת הקבוצות המנצחות ביותר בהיסטוריה התקשר אלו ונספר לך כיצד 6 ד ז16ח66וח( תסייע גם לך להיות יותר תחרותי.
של מירוצי פורמולה אחת - לפרש את המידע החיוני באמצעות הטכנולוגיה ֶּ
למידע נוסף חייג עכשיו ל-08 ישראל |081זפ: 16081.0 יו 15
ימדי
המתוחכמת של מנהל/סוכן, וממשק תלת מימדי מתקדם. כל דבר שקורה, טלפון 03-7661313, פקס 03-7661414
מהלח) ברפידת הבלמים האחורית-שמאלית ועד כיוונוני השילדה, אפשר לבקר בקרו באתרנו: [151'86 0111685 81.60 6. וזו
9
/ 1 ₪ ז -
.095 על זס!ז6סט3 8זסשיו/50 % /
כ זו 01 3007185 0זה הושזסם טסהסזטשז פסהוהו זשטסוכן זסתוס ווה .11749 צא 0 סו חס הזו 453-0165 זט!טקודוס) 21997-1998> |
יי |
0 ' /
+ ָ ,
+ המעוך מעמ' 38
כשמישהו מצליח לחשוב על ררך לחיבור מחשבים באמצעות
הטלפון, זה לא מפתיע שאנשים מתחילים לקרוא לזה "סייברספייס",
כרי לבטא האמונה באפשרויות הבלתי מוגבלות של המערכת. ויש
ביננו שרוצים להאמין לנביאי הסייבר הללו, כשהם אומרים לנו
שחיינו עומדים להשתנות לתמיר.
אין ספק שהאינטרנט תשנה כמה דברים. למעשה, היא כבר שינתה
אותם. בעולם העסקים, האינטרנט מוכיחה את עצמה כמכשיר
להגברת היעילות ולקיצוץ בעלויות. חברות יכולות להפוך כל אבן
כדי למצוא את הספק המתאים, וכך להשתחרר מהצורך במתווכים
ולצמצם את מלאי החומרים והחלקים, לעבוד זו ו ו5ט1. כיום עסקים
רוכשים כמעט הכל בצורה מקוונת, מסיכות ועד משאיות, והם מקבלים
תמורה טובה יותר עבור כספם כחלק מהתהליך.
לאינטרנט יש גם את הכוח לשנות באופן יסודי את ההולכה של
כל דבר שהוא במהותו ספרתי, כמו מידע, טקסט או עסקאות פיננסיות.
כך ראינו את האינטרנט תופסת את מקומם של בנקים ומוסדות
פיננסיים אחרים בתחומים מסוימים; האינטרנט שינתה, למשל, את
עסקי האנציקלופריות: היא הכריחה את אנציקלופדיה בריטניקה
להציע את התכנים שלה און-ליין ובחינם! הרשת גם מכרסמת
במכירות הקמעונאיות של מוסיקה מוקלטת.
אבל מחוץ למקרים הללו יש סיבה טובה לכך שהאינטרנט לא
תשפיע באופן משמעותי על חייהם של אנשים רגילים. האינטרנט
היא בעיקרה מריום מבוסס מירע, והעוברה היא, שהחיים הביתיים
שלנו לא רוויים במירע.
נכון, יכול להיות שנמצא עצמנו מזמינים טיסות ומלונות ררך
הרשת, מנהלים את חשבון הבנק או רוכשים ספר. והילדים אולי ירצו
לשלוח קצת אי-מייל, לבקר בצ'טים או לשחק משחקים מקוונים, אבל
לעת עתה שלוש הפעילויות הפופולריות ביותר באינטרנט הן צפייה
בפורנוגרפיה, מסחר במניות והתחקות אחר עצים משפחתיים. אף אחד
מהתחומים האלו לא יוביל למהפך בחיינו.
מעניין, אם כך, למצוא את ביל גייטס מסתכך עם המציאות העתירית
הזו בספרו האחרון, "עסקים במהירות המחשבה". בפרק אחר משתמש
גייטס בסגנון הרגיל של נביאי הטכנולוגיה כרי לספר לנו שסגנון חיי
הווב עומד לעצב מחרש את הציביליזציה כמו שאנחנו מכירים אותה.
אבל הוא לא מצליח להסביר איך יתרחש השינוי ובמה הוא יתבטא.
הניסיון הטוב ביותר שלו מתמצה בדוגמא הבאה שהוא מציג:
בעוד ארוחת הערב מתבשלת, אתה הולך לבקר באתר פרטי של
המשפחה המורחכת, ומגלה שכל בני המשפחה ביקרו בצ'אט של האתר
ודנו בתוכניות למפגש המשפחתי הבא של השבט. המשפחה השתמשה
באמצעי הצבעה אלקטרוני כרי לצמצם את מספר הפעילויות
הנבחרות לשש. סוכן תוכנה שיורע שכבר הזמנת מלונות וכרטיסים
לאתר מסוים מציע לך כמה אופציות תיירות מתאימות באזור,
שנמצאו ברשימה המשפחתית המוסכמת: ראפטינג, למשל. הסוכן גם
מתריע בפניך על קיומם של כרטיסי טיסה זולים יותר ליעד. אז, בעצה
אחת עם המחשב, אתה מזמין את הכרטיס הזול ומבטיח למשפחה מקום
אצל חברת הראפטינג הקרובה.
מאוחר יותר בעוד אתה צופה בטלוויזיה, אתה נעזר בסוכן תוכנה
אחר, שמכיר את הערפות הצפייה שלך, והוא מציע לך כמה אופציות
צפייה מתאימות. אתה מחליט לצפות ברודיאו. על ידי שימוש בתפריט
האינטראקטיבי של הטלוויזיה, אתה מגלה שבעיירה בה נפגשת
המשפחה יתקיים רודיאו, ואתה מזמין כרטיסים גם לאירוע הזה. לוח
הזמנים המתוקן נשלח לכל בני המשפחה.
בהתעלם מהערפות הפנאי הביזאריות של גייטס, ההיבט המעניין
ביותר של הרוגמא שהוא מביא הוא לא המידה העצומה בה האינטרנט
תשפיע על חיינו, אלא עד כמה השפעתה טריוויאלית. נדמה שלמרות
השינויים היסודיים בחיינו, עדיין יהיו משפחות שיחיו בבתים
ובעיירות. אנשים עדיין יחזרו הביתה מיום עבודה, יבשלו ארוחת ערב,
ויתמוטטו מול הטלוויזיה. הם עדיין יצפו לחופשה השנתית שלהם,
יסעו לשדה התעופה ויטוסו ליעד הנבחר.
זו ודאי הנקודה המרכזית בכל הקשור לעידן המירע. ב-30 השנים
האחרונות טכנלוגיות המירע הביאו לשינוי יסודי בדרך בה אנחנו
עושים עסקים. אך מכיוון שאין לטכנולוגיה הזו רלוונטיות לחיינו
האישיים, השינויים העסקיים המדהימים לא נגעו בחיים שלנו.
המכוניות שבהן אנחנו נוהגים מונעות עדיין על ירי מנוע בעירה
פנימית, טכנולוגיה בת יותר ממאה. רבים מאיתנו גרים בבתים בני
= יותר ממאה. אנחנו עריין לובשים בגרים, ישנים במיטות, שוטפים
>" |
ה
4.
בהתעלס מהעדפות הפנאי הביזאריות של גייטס, ההיבט המעניין ביותר של
הדוגמא שהוא מביא הוא לא המידה העצומה בה האינטרנט תשפיע על חיינו,
-
אלא עד כמה השפעתה טריוויאלית. נדמה שלמרות השינויים היסודיים בחיינו,
עדיין יהיו משפחות שיחיו בבתיס ובעיירות. אנשים עדיין יחזרו הביתה מיוס
עבודה, יבשלו ארוחת ערב, ויתמוטטו מול הטלוויויה
7-0
האם אנשים כה בוטחים בטכנולוגיה! האם הס יתנו למקרר המטורף
שלהם, שסובל מבאגיס בתוכנה, את מספר כרטיס האשראי שלהס!
והאס חיינו כה עצובים וריקים, שאנחנו חשים בצורך לקיים שיחות
טלפון עם מכשירי חשמל ביתיים!
רצפות, מבשלים אוכל ואוכלים אותו מצלחת, מתרחצים עם מים וסבון
ומשתמשים בשירותים.
ההמצאות האחרונות שהשפיעו באופן מהותי על חיינו - הטלוויזיה
ומטוס הסילון - הופיעו לפני חצי מאה, הרבה לפני שעירן המירע
התחיל. וצריך ללכת עוד הרכה אחורה כדי לצפות בשינויים גרולים
אמיתיים בחיינו.
אם אנחנו עוסקים בטרנספורמציות מהותיות, מה יכול להשתוות
עם השינויים החברתיים האדירים שליוו את המהפכה התעשייתית?
או ההאצה האדירה כיכולת התקשורת שלנו בעקבות הופעת הרכבת
והטלגרף? מה בדבר "נס" החשמל הביתי? מה על המכונית הממונעת?
הרבה המצאות אחרות השפיעו על החיים שלנו: מכונת הרפוס, השעון,
המקרר, מוצרי הפלסטיק ומכשיר הרריו, אם למנות רק מספר מצומצם.
אבל לאחרונה נדמה שהמצאות מרחיבות או משכללות טכנולוגיות
קיימות ולא מוליכות אותנו לכיוונים חדשים. נכון, חלק מאיתנו קנו
מחשבים אישיים (ואז תהו מה לעשות איתם): אבל הרבה יותר אנשים
קנו מכשירי ויראו שהרחיבו את השימוש בטלוויזיה; רבים משתמשים
בטלפונים סלולריים, אבל זו הרחכה של טכנולוגיה קיימת, גם כן.
נדמה כאילו החלטנו שיש לנו את כל הטכנולוגיה לה אנחנו נזקקים,
ואנחנו לא מעוניינים בעור שינויים. אחרי ככלות הכל, חלק גדול
מההמצאות שחובבי הטכנולוגיה חוזים - הבית האוטומטי, מזון
בטבליות, נסיעה במהירות על-קולית, טלפוני-ויראו - ישימים
מבחינה טכנולוגית. אבל הם לא אומצו כי אין להם דרישה.
ועכשיו, במין שידור הוזר של התחזיות הישנות על הבית האוטומטי,
מספרים לנו שבקרוב המקררים שלנו יוכלו להזמין אספקה טרייה
באופן עצמאי, ומריחי הכלים ישלחו הורעה לטלפון הסלולרי שלנו,
כשהם יסיימו מחזור ניקוי.
אבל האם אנשים כה בוטחים בטכנולוגיה? האם הם יתנו למקרר
המטורף שלהם, שסובל מבאגים בתוכנה, את מספר כרטיס האשראל
שלהם? והאם חיינו כה עצובים וריקים, שאנחנו חשים בצורך לקיים
שיחות טלפון עם מכשירי חשמל ביתיים?
הגורואים שחוזים התפתחויות כאלו דומים לחברות שפשטו את
הרגל, אחרי שהפסיקו להקשיב ללקוחות שלהן. הם מובלים על ידי
יכולות הייצור. הם חושבים שרק משום שרבר מסוים ישים מבחינה
טכנולוגית, אנשים ירצו בו. אבל ההיסטוריה מלמרת שהם טועים.
בחברה בה דברים שווים את מה שאנשים מוכנים לשלם עבורם,
עלינו לשים לב לכך, שבעוד אנשים כמעט שאינם ממצמצים לפני
שהם משלמים עור כמה אלפי דולרים כשביל מסך טלוויזיה רחב יותר,
הם כלל לא מתלהבים מהצורך לשלם כרי להתחבר לאינטרנט או
לצפות בתכנים שהרשת מעבירה.
אנשים יוציאו כסף על טכנולוגיות חדשות רק אם מישהו ימציא
משהו טוב יותר מהאינטרנט. הטכנולוגיה תצטרך לספק מרע ביריוני
אמיתי: מכונה להעברת חומר ררך המרחב, או אפילו יותר טוב, דרך ...
זמן.
בינתיים, עם האינטרנט או בלעדיה, חיינו ימשיכו להתנהל כמו
שהתנהלו בעבר. אם אתם מטילים בכך ספק, לכו תשאלו את תושבי
גרימזבי - ולא רק את הדור הוותיק של נהגי המשאיות ואנשי תעשיית
הדייג.
אוליבר קול, תלמיד בן 14, אמר לי כשחיכה לחבר על יר מרכז
הקניות המקומי, שהאינטרנט לא מעניינת אותו. "זה לא נראה לי
כמו משהו שהולך להמריא, וזה מה שהם חושבים שהולך לקרות".
בשוק העירוני אמרה לי סטורנטית בת 17 רברים דומים: "אני
הולכת לקולג', ואפילו אני לא משתמשת בזה". והיא וראי מכטאת
את המחשבות של רבים מאיתנו כשהיא מוסיפה: "זה אולי ישנה את
החיים של חלק מהאנשים, אבל פשוט לא את החיים שלי".
היי"טם, יוס רביעי, 5 בינואר 4000
שור
.
-
ו בכר ב כו
22
היי"טק. יום רביעי, 5 בינואר 200
סי קףי- לחז בוח הור ששר-לרה-חדי חכשש פפת מעוה חחח קקח תי חר -כח- לול חס וי טעה רדר קטה הור .לחי של ל ישש ב ו
יי
פני אלפיים וחמש מאות שנה שרטט האיש שהיתה
לחשיבה שלו השפעה מכרעת על התרבות המערבית,
את התמונה הקשה הבאה על המצב האנושי: אנחנו חיים,
הוא אמר, בעולם שנראה - אבל למעשה איננו - עולם
העשוי מהמחשבות הסובייקטיביות שלנו, ואנחנו כל כך מורגלים
לכך, שאף פעם איננו רואים שהוא אינו אמיתי. אנחנו, גברים
ונשים, כלואים בתוך מערה. בגבינו האש, ובינינו לבין האש
הולכים ובאים אנשים עם מטרות נעלות. כולנו כבולים, כך
שביכולתנו לראות רק את הצללים הנזרקים על ירי אור האש על
קיר המערה לפנינו. איננו יכולים לא לראות את הדברים כפי
שהם, ולא לקלוט שמעלינו יש עולם אמיתי המואר לא על ירי
אש הבוערת במערה חשוכה, אלא על ידי השמש שמאירה
ומחממת את הארץ עצמה וכל דבר החי על הארץ.
האיש היה אפלטון, תלמידו של סוקרטס הגדול. אותו סוקרטס
שסיפר לאלה שהיו מוכנים להקשיב, שההתלכדות החשובה
ביותר היא זו שיכולה להתרחש בתוך עצמנו. כדי לראות את
העולם האמיתי, הוא חשב, אנחנו עצמנו צריכים להפוך
לאמיתיים, כיוון שגם אנחנו, כמו צללים על הקיר, השתקפויות
מוצללות של בני ארם אותנטיים. בתוכנו שלושה מקורות של
נגישות למציאות: מוח, רגש וגוף - ושלושתם צריכים להתלכד
ולפעול בשבילנו כדי שנרע את האמת, נשאף לטוב ונפעל ביושר
בעולם.
אפלטון היה מחייך בתוגה לשמע הביטוי "מציאות
וירטואלית". אפשר כמעט לשמוע אותו אומר: "כן, ודאי, אבל
הצרה היא שאיננו יכולים עוד אפילו לראות את ההבדל בין
הווירטואלי לאמיתי, בעיקר בתוך עצמנו. גם במערה אנחנו חיים
במציאות וירטואלית, ובה אנחנו מרגישים ויודעים רק בעזרת
המוח הווירטואלי".
החיפוש המואץ אחר טכנולוגיית מחשוב יכול לכלוא אותנו
בחלק מבודר אחר של המוח. הפלאים שהטכנולוגיה הזאת מביאה
יכולים לתת מענה לצרכים ולתשוקות של החלק הזה בלבר של
הנפש. בינתיים, אנחנו הופכים מנוכרים יותר ויותר למקורות
החוכמה והאהבה בתוכנו, שיש בכוחם לפתוח אותנו לעולם
משמעותי ושלם יותר. היה זה אפלטון, שציטט את סוקרטס,
שניסח לתרבות המערבית בפסקנות את הרעיון שמוסריות וירע
הן יכולות של המוח שחייבות להתלכד. כאלפיים וחמש מאות
שנה לאחר מכן, התפישה הזאת היא עדיין מהפכנית, לכאורה
מחשבות על זמן
וו נידלמן + ל 5
הערה של אפלטון כמש
בלתי נתפשת, וחסרה לנו אפילו השפה לנסח אותה: האמת לא
יכולה להיות ידועה לאדם בלתי מוסרי, המציאות לא יכולה
להיראות לאנשים לא צודקים.
איך אפשר להסביר זאת? האם אין לנו די מדענים גדולים
ואנשי טכנולוגיה שיוכלו להבין את מהות הדברים לעומק (גם אם
ההמצאות שלהם יביאו לתוצאות לא מוסריות?) הדברים הם די
פשוטים: אדם לא מוסרי הוא מישהו שאין בו התלכדות אמיתית
בין מרכיבי הנפש האנושית: מחשבות, רגשות ותחושות. ולכן,
אדם מפותח מבחינה אינטלקטואלית שאינו מסוגל להרגיש או
לקלוט, יכול לראות את העולם רק דרך עדשה מעוותת, לא חשוב
באיזו רמת תחכום הוא יכול למנפל את הנתונים שמגיעים דרך
העדשות האלה. אם אנשים היו מקכלים פרס נובל במערה, הזוכים
היו כנראה אלה עם הדמיון וכושר ההמצאה הבולטים ביותר.
הן היכולת לדעת והן לשאוף לטוב, תלויות בהתלכדות
הממשית בין המחשבה, הרגש והקליטה. אם העולם הפוסט-
מודרני שלנו פורץ גבולות ישנים ומגבלות, ומחבר למשל בין
עולם המדע, הדת והאמנות - שהיו מופררים במשך שנים - או
מבטל הבדלים מהותיים בין האדם והמכונה, ביולוגיה
וטכנולוגיה, ההתלכדות הזאת יכולה לא להיות כלל מה שהיא
נראית. ייתכן שכל מה שמופיע תחת הכותרת של התלכרות, הוא
קצת יותר ממה שהמוח המבודר רואה כידע מדעי, אמונה רתית
ואמנות יצירתית, או מה שהוא מדמיין כטבעה של התודעה
האנושית, בהשוואה למחשב. ייתכן שההתלכדות של צללים
במערה היא האשליה הגדולה מכולן, שכן כאשר צללים
מתלכרים, מהי התוצאה? חשכה מוחלטת.
איך להתחיל להתרחק מהצללים - ראשית לעבר האש ואחר
כך לעבר השמש? איך להשתחרר מהחשיבה המבורדדת, ולנגוע
בעצמנו, בעצב החבוי של הרגשות האמיתיים ובנפש המלאה, כרי
שהעולם האמיתי יוכל להיראות לנו? אולי בעזרת התמודרות עם
מצבינו כפי שהוא באמת, בכך שנהפוך להיות מודעים לאשליות
שלנו שתקווה ואור מופיעים בכלל. השיעור הראשון והאחרון של
סוקרטס לאנושות היה שהמורעות לאי-היריעה היא תחילתה של
החוכמה.
ג'ייקוב נידלמן הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה של
סן פרנסיסקו. שניים מספריו: "הזמן והנפש" ו"ספר קטן על
אהבה"
היי-טם, יוס רביעי, 5 בינואר טסט ,4
דונאלד אזארס הוא הבעלים של עסק קטן לייצור
סרטי וידיאו בשם 45500186 ד ג/ס, והוא מחשיב את
עצמו בול עץ בכל הקשור לרחבת הריקודים. אזארס
זיהה שהעולם עמוס באנשים מאותגרים קצבית, והחל
להפיק סרט וידאו להדרכה ביסודות הריקוד בומופיעים
שני כוכבי טלוויזיה אמריקנים ותיקים. הם מבטיחים
ש"אם אתה יכול ללכת, אתה יכול לרקור".
כדי להפיץ את השמועה אודות הסרט החרש החליט
היזם מלוס אנג'לס להתחבר לאינטרנט. הוא נרשם
בבאנר-אקסצ'יינג.קום, אחת מעשרות החברות
שמציעות לעסקים קטנים נוכחות באינטרנט במחיר
נמוך (ובמקרה הזה חינם). באנר-אקסצ'"יינג' פיזרה את
הפרסומות של אזארס בין האתרים של כל הלקוחות
האחרים שלה, כשהיא שומרת על מספר מקומות עבור
לקוחות משלמים.
במקרה של אזארס, אף לא נפש אחת הקליקה על
הפרסומות שפורסמו בשמו, וזה לא מפתיע בהתחשב
בכך שהחברה שמריצה את באנר-אקסצ'יינג' מיקמה
באתר של אזארס פרסומות לציוד מחשבים ולביגוד -
לא בדיוק רלוונטי לעסק של אזארס. התלונות ששלח
באיזמייל לא זכו לתגובה. אזארס החליט לבטל את
השירות ולרכוש זמן אוויר להצגת מידע פרסומי
(אינפומרשל), והלקוחות החלו לנהור בהמוניהם אל
עסקיו בעולם "האמיתי".
האינטרנט היתה אמורה להעניק לעסקים קטנים
דחיפה מהירה וזולה קדימה. במקום זה, להרבה מאר
עסקים קטנים חוויית האינטרנט היא אכזבה קשה. ניהול
עסקים מקוונים יכול ליצוך עבור עסק בעיות טכניות
יקרות, למשוך לקוחות לא אמינים או לבלוע שעות אין
ספור, שעריף להשקיע אותן בתכנון אסטרטגי או
בקידום מכירות.
אולי זו הסיבה מדוע עסקים קטנים לא מזנקים לתוך
האינטרנט בהתלהבות בלתי נשלטת. לפי סקר שערכה
ביולי סייג' סופטוור, חברה שמוכרת תוכנות לניהול
חשבונות, 80% מהחברות הקטנות אומרות שלאינטרנט
השפעה מעטה או בלתי קיימת על הפעילות שלהם,
ולכשני שלישים אין כלל תוכניות לעשות עסקים
ברשת.
ברור שלא צריך להיסחף, האינטרנט מעניקה תועלת
רבה לחברות קטנות מסוימות. אווסו גראפיק ארטס
ממישיגן (סגצסאס), יוצרת הרפסי צבע להרבקה על
משאיות, מכוניות, קסדות פוטבול ומוצרים נוספים. על-
ידי קבלה של הדמות באופן דיגיטלי דרך האינטרנט,
אווסו יכולה לשחזר את הדוגמא באמצעות פיסת פילם
אחת במקום ארבע פיסות, וכך לקצץ את עלויות הפילם
ב-75%.
הרשת הגבירה את נפח העסקים גם בחברה קטנה
נוספת. טרנר ניו זילנד, יצואן בשר כבש ופירות ים ניו
זילנדי, המשתמש במערכת ממוחשבת חרשה, שבעזרת
מידע בזמן אמיתי, מאפשרת לעוברים להתחקות אחר
כל פריט משווק ער למכירתו. במקביל, הלקוחות
יכולים לבדוק טפסי הזמנה, ולהתעדכן ביחס למצב
האשראי שלהם. אבל עלות המערכת גבוהה ממיליון
דולר, והיא רורשת העסקתם של חמישה עובדים
במשרה מלאה במשך חמש שנים.
"הוספה של דוט.קום לשם החברה זה עניין פשוט",
אומר המייסד, נואל טרנט. "אבל מי שחושב שיש ררך
פשוטה ומהירה להתאים את האינטרנט לדרך בה אתה
מנהל את העסק, חולם".
וייתכן שהוא לא רק יחלום אלא יסבול מחלום בלהות
מתמשך: כריס קלם הוא אחד מהבעלים והמפעילים של
גרייט לייקס פאבריקס ביחר עם שתי אחיותיו. החברה,
יגון אלקטרוני
עבור עסקים קמנים, האינמרנם היא לא בהכרח מכפיל כבוח. לקמנים
עוביננו הרעות פעוום גדולה מדי והנפילה ממנה קלה. קלה מאד
שהוקמה ב-78', מוכרת מבחר של 10,000 פריטים שונים
לרפרים מקצועיים. הוא היה נלהב להעלות את העסק
על האינטרנט, ולשם כך הקצה 50 אלף דולר. זה היה
סכום גדול יותר מזה שהחכרה, שמכירותיה הסתכמו
בפחות ממיליון דולר, יכלה להרשות לעצמה. קלם שכר
פרי לאנסר שלא שם לב לפרטים ומילא את האתר
בשגיאות כתיב, והצהיר על 300 שעות עבודה לפני
שקלם החליט להביא את מערכת היחסים של החברה
עם הברנש לסיומה.
קלם לקח על עצמו את הפרויקט, והקדיש מאז חמש
שעות עבודה מדי יום. הוא נלחם באופן יומיומי על
מיקום בולט במנועי חיפוש, כדי שאנשים שיחפשו
עסקים בתחום הבדים יגיעו לאתר שלו.
המאמצים שלו נשאו פרי. הוא החל לקבל באתר מעל
0 שאלות מידי יום. אבל עלות המשלוח של
קטלוגים חרשים נטרלה במהירות את תזרים ההכנסות
החלוש שיצר האתר. קלם החל לדרוש 15 דולר עבור
קטלוג, והגיע בנובמבר לאיזון. ואז. אלטה"ויסטה
שינתה את עמוד הבית שלה, וכחלק מהתהליך מחקה,
לא במתכוון, את העסק של קלם ועסקים אחרים
מרשימותיה.
"אנחנו נפלנו מהרי אלטה-ויסטה לתהום", נאנח קלם.
"הגשתי את הכתובת שוב, אבל סביר שאנחנו עומדים
בפני שישה שבועות ללא כל נוכחות ברשת".
בעוד אתר יכול למשוך לקוחות מכל העולם, יש
עריין אתגר באיסוף לקוחות זרים. אומהה לון ספרינקלר
(חברה למוצרי השקייה וגינון), שיושבת בנברסקה,
קיבלה שאילתות מאנשים באוסטרליה ואפילו בסין.
ג'פרי מאנגולד (32), מייסר העסק, נאלץ לדחות את
כל המתעניינים האקזוטיים. "אם אני מתעסק עם
לקוחות מסין, איך אני מבטיח שישלמו לי?" הוא תוהה.
אספקת מוצרים יכולה להיות יקרה ער לרמה בה לא
יהיה כדאי לקשור עם לקוחות רחוקים קשרי מסחר.
קלם, מגרייט לייקס, החליט לא להתעסק עם חברה
אינדונזית אחרי שגילה שעלות המשלוח לאינדונזיה
של מאות גרמים ספורים היא 100 דולר.
חכרות רבות כלל לא מגיעות לשלב אליו הגיעו לון
ספקינקלר וגרייט לייקס. בי אנר אר אלקטרוניקס,
חברה למכירת ציוד תשתית חשמלי, שכרה בשנה
האינטרנט היתה אמורה להעניק לעסקים קטנים דחיפה מהירה וזולה
קדימה. במקום זה, להרבה מאד עסקים קטנים חוויית האינטרנט היא
אכזבה קשה. ניהול עסקים מקוונים יכול ליצור עבור עסק בעיות טכניות
יקרות, למשוך לקוחות לא אמינים או לבלוע שעות אין ספור, שעדיף
להשקיע אותן בתכנון אסטרטגי או בקידום מכירות
החברות הקטנות אומרות שלאינטרנט השפעה |
מעטה או בלתי קיימת על הפעילות שלהם, ולכשני |
|
שלישים מהן אין כלל תוכניות לעשות עסקיס ברשת | |
|
ו
|
1
1
|
|
ש
נב לוקו בסו הבונ
1
|
|
[
שעברה את שירותיה של פי.קיי ראטה כדי לבנות אתר.
2 חודשים לאחר מכן ממתינה עדיין החברה למבקר
הראשון באתר. כשבעל החברה קיבל הורעה על הצורך
בחירוש השירות הוא התלונן על העדר התנועה. פי.קיי
הגיבה על-ידי יצירת קישורים שניתבו גולשים רגילים | |
לאתר - לא בדיוק קהל היער של החברה. המייסר סגר
את האתר. |
"רצינו קישורים ליצרנים כמו וא3, אבל לפי,קיי לא |
היה מושג איזו מין חברה אנחנו ומיהם הלקוחות שלנו", |
הוא אומר. (בפי.קיי טוענים שהם הציעו לחברה לבנות
קישורים ספציפיים, אך עובדי החברה מעולם לא סיפקו
את המירע הנדרש).
ולא נשכח את אחר החסרונות הידועים של הרשת,
איטיות זרימת המידע והצגת העמודים. מבקרים באתר
של אטקינס ניוטרישינל, חברה למכירת עזרי ריאטה,
נאלצו לחכות בסבלנות 40 שניות ער שעמודים יעלו
על המחשב. חיפושי מוצרים היו עשויים לארוך 5 דקות.
מאז צמצמה החברה את גורלו של האתר והחליפה את
השרתים והתוכנה שמניעים אותו.
ליצרנים מסוימים ה-67 ב"6סז6ותו6-600 מייצג
טקאט - כעס ואכזבה. דל לאבורטוריס, חברה שו
לייצור מוצרי טיפוח אישיים, שנהנתה מרווחים בסך | |
5 מיליון דולר בשנת 98', החליטה לא לפתוח חנות |
מקוונת ופנתה לקמעונאים אלקטרוניים שימכרו את
הסחורה שלה. צעד מסוכן. כשמנהלת המסחר
האלקטרוני בדל, גוון קאראס, נפגשה עם מנהלים
בכירים של אתר קמעונאית הקוסמטיקה, היא גילתה |
ששישה שבועות לפני ההשקה האלקטרונית של
המוצרים הם עדיין לא חתמו על הסכמי ההפצה. אתר
אחר ניסה "לסחוט" את קאראס. הוא הבטיח להזרים
יותר תנועה למוצרי החברה אם דל תרכוש פרסומות
בעלות של 40-30 אלף דולר.
"הם מעניקים את המקום הבולט ביותר לחברה |
שמשלמת הכי הרבה, ללא קשר לאיכות המוצר",
אומרת קאראס.
הרשת היא אולי מכשיר רב עוצמה אבל קל מאר
להיתפס בקוריה, במיוחד אם אתה רק עכביש קטן ולא
פרפר גדול ויפה תואר.
פורבס
!ווה -עו6ף.הוטוא
הצטרף עכשיו לעשרות לקוחותינו המובילים שלא לוקחים
שום סיכונים ובחרו במקצוענים של קומרס.נס.
רק מקצועני קומרס.נט מספקים את התשובה המושלמת
למכירות באינטרנט, עם מגוון פתרונות "+6אז3!! ח6קס"
החברה המובילה בעולם למסחר באינטונט.
רק איתנו תוכל להוציא את "השפנים הנכונים" בכל שלב
ושלב במכירות באינטרנט.
הצטרף לגדולים 77 7 6455 03
- 80990 |!.0006%.00ז0וה 00 .וצצ
< הקמת חנות וירטואלית
> מכרזים באינטונט
< פתוונות לניהול מסהר אלקטרוני
> כלי שווק עתקדמים
> אבטחה מקסיטלית
.60606
הצק צוע נים במסחתר באינטרנש
מקבוצת בינת, כלל ישראל וזאבי אחזקות
צר
=== --7-שצלקטהמספחקב טי מסהנקב הפה הריט -לבשיענ תעם קמ- לגר -נצי ₪52
4 א" + = ו
||
/
ו
ו
(6 המשך מעח' 22
(69 כולם כולם באלבטרנט.
מלללונ? אתרלם של תינוקות
שזה עתה נולדו צצים ברשת,
לחלקם לש אפילו דומיין משלהם.
(6 0 מלללוך משתמשלם
בארה"ב, שעורכים קנלות
בסכומים של 8-6 מלל?ארד דולר
בעונת החגים בלבד. תשתלת
האלנטרנט משודרגת, ומהלרות
עמוד השדרה תג?ע במהרה ל-2.5
ג'?גהבלט לשבלה. אפילו ערב
הפעודלת נכנעת ופותחת את
הגישה לרשת לכל תושבלה.
6 הלהלט הגדול: הכל חלנם.
מחשבלם חלנם למ? שמוכך
לצפות בפרסומות בון-סטופ, תוכנה
חלנם, אלפל מתנות, והכל בתבא?
אחד: שהגולשלם ישימו לב סוף סוף
לפרסומות.
ההפפקה הגדולה: ולרוס
(6 מליסה פוגע באפרלל במלללוב?
מחשבלם בעולם ומוליד אלנספור
ולרוסלם נוספלם המתבססים על
הקוד שלו. הנזקים נאמדים
במלל?ארד? דולרים.
(6 אמרלקה אונבללין הלא ענקית
הספקים העולמית, עם 20
מ?ללון משתמשים ושרשרת רכישות
מרשלמה.
מלחמה חדשה נפתחת בחזילת
69 האינטנט מסג'ינג שהמציאה
0 מילקרוסופט בתפקלד
המקופחת, אמרלקה אובלייך
בתפקיד הענק הרשע. בינתלים אין
מנצחלם במלחמה הזו.
הנפקות ושוב הנפקות. כל
בית מפחר מליגה ז' ומעלה מנפיק
במיללונלם, והמדיה מתבוננת
בהשתאות בשוק השורים המטורף,
ראשון מסוגו בהלסטורלה - ולא
מצללחה להג?לע לדיעה אחידה לאך
כל זה הולך. דוטקום הוא מונח
שגור גם בפ? מ? שלא ביקר עדיין
באינטרנט.
(6 הטרנד?לם הגדולים: הנפקות,
עוד כמה נושאי מפתח של
השנה: בנקים להשקעות ברשת
(שנופל?לם לע?תים קרובות מד?
בשעות המסחר הסוערות ביותר),
פורטלים ורטיקליים, מכשירים
נישאים לחיבור לאינטרנט, רוחב
פס, מלחמת דא וללנוקס.
ילד הרויה מק וריה==<->->ורזיה= -נ------506:
/ היי"טם, יוס רביעי. 5 בינואר 2000
בעצם. יהיה אותו דבר, רק שתוך עשר או עשרים עונה נפסיק לדבר על
האינטרנמ: נפסיק כנסות בהגדיר אוחה - ונתחיל להעותמעו בה לצרביו
כשג'ון צ'יימברס מסיסקו שם את כל הביצים בסל של האינטרנט
לפני כמה שנים היה מי שהרים גבה בתמיהה. כשביל גייטס לא טבל
רגל במים היו מי שהאמינו שהוא רואה את האופק כתמיר ולא מבזבז
משאבים במקומות לא חשובים.
צ'יימברס הוא מהמיליארדרים הגדולים של האינטרנט. גייטס
הפסיר הזרמנות להגדיל את הונו. זה כואב לו, לאור חשבון הבנק
שלו, בעיקר באזור האגו.
האינטרנט, היום כבר ברור, לא הולכת לשום מקום. מה הכיוונים
הבאים של הרשת אפשר לנחש לפי הטרנדים הנוכחיים, אבל רק
לנחש. הדבר הברור ביותר שניתן ללמוד מההיסטוריה הקצרצרה של
הרשת הוא שהיא בלתי צפויה, בלתי יציבה, כאוטית,
מפתיעה ומקסימה תמיד.
מה שכבר ידוע, הוא הממשלה תתערב
יותר בנעשה ברשת, המסחר יחוייב במס,
השאלה רק כמה. אם ימשיך יורשו של
קלינטון את דרכו, ההצבעה לנשיאות
בעוד ארבע ער שתים עשרה שנה
תבוצע באמצעות האינטרנט. אין
שום ספק שמרבית השירותים
המוסריים יאפשרו תשלום, הגשת
טפסים וקבלת שירותים נוספים
באמצעות הרשת מרגע שיסוכם
סטנדרט סופי לחתימה
ריגיטלית. הבנקאות, המסהר
והביטוח יאפשרו את ביצוע כל
סוגי הפעולות ברשת.
המסחר ברשת עוד יצמח, כבר
ברור. בין הכיוונים העתידיים
המרכזיים ניתן למנות את רוחב הפס
המשתפר, שיביא שירותים חדשים
לגמרי ושכלול משמעותי של השירותים
הקיימים, את התפתחות המסחר האלקטרוני
לכיוונים של קנייה מרוכזת של ארגונים
ובוררים ואת התחזקותה של הקהילה.
רוב המודלים הכלכליים הגדולים של היום מבוססים על הקהילה.
בין אם זו הברורה והפשוטה יחסית של גיאוסיטיז, קהילות עניין
מבוססות פורומים או צ'אט הנפוצות בפורטלים וביוזנט וקהילות
משתמשי תוכנה כמו אלה של 160
האנשים והקשר ביניהם הם אלה שעושים את הרשת חשובה כל
כך. ככל שרבים יותר מתושבי כדור הארץ מצטרפים, כך מצטמצמים
המרחקים והצרכנים הופכים להיות מוקד המערכות הכלכליות.
התבונה הצרכנית, בגדול, משתפרת מאוד בעידן הרשת. כבר לא צריך
לכתת רגליים מחנות לחנות ולקנות עיתונים כדי לדעת מה קורה.
כל חוויות הצריכה נמצאות באותו המקום. כלי ההשוואה זמינים,
בחינם, לכל קונה מודע, ויש לא מעטים כאלה.
כוחן של הקהילות עתיד להתחזק עוד יותר בהיבט הכלכלי. ההיבט
כלכלת הרשת תבוא על מקומה,
והבחירה בין חנות הרשת לקניון
תיעשה על בסיס ענייני. הקטלוגיס
לא העבירו מן העולס את החנויות
וסביר להניח שגם הרשת לא תכחיד
אותן, גם אם רק בשל הצורך העצום
של אנשיס להיפגש ולפעמיס רק
לראות אנשיס אחריס.
התוכני והחברתי הוא קצת מעבר לטווח הריון של הרשימה הזו, אולם
בתחום הזה יהיו לא פחות שינויים. המחקר האקדמי נמצא בראשיתו
בתחום התרבות הדיגיטלית, אבל מה שכבר ידוע הוא שלמרבית
משתמשי הרשת אין שום בעיה שיתייחסו אליהם כצרכנים, כל עור
מיידעים אותם בכנות על כוונות המוכר.
המטרה המוצהרת של מאות אלפי חברות היום, היא יצירת קהילות.
תמורת אותם מוצרים שהתרגלנו לשלם עבורם אנחנו נדרשים רק
להיות משתתפים, לא בהכרח פעילים, של מערכת או תוכנה. ברשת
כבר ייתנו לנו הכל בחינם, רק שנמשיך להגיע. הדעות חלוקות בין
חוקרי כלכלת הרשת לגבי עתירה של גישת החינם. האפקטיביות
שלה לא מוכחת ככלי קידום מכירות, וספק גדול אם חברות
יוכלו להמשיך ולחלק מוצרים לנצח. מישהו צריך
לשלם לפחות עבור הברזלים מהם מיוצרים
המחשבים, והפרסומות לא יממנו את כולם
לנצח כל עוד הכל מחולק חינם.
מבחינה פילוסופית הולכת הרשת
ותופסת מקום טבעי ופשוט יותר
בתורעת המשתמשים. המגמה הזו
תעמיק בדור ההמשך, עבור
הילדים של היום הרשת היא
עובדה קיימת "מאז ומעולם",
מרגע שהתפתחה בהם ראשית
התורעה. התפתחות והתרחבות
חוויית השימוש ברשת והקנייה
בה בפרט תיעשה ברובה במקביל
להתבגרותם. שינויים תכופים
במערכות יהיו להם לחם חוק,
וההסתגלות של דור המשתמשים
העתירי לשינויים תהיה טובה
מהרבה מזו של כל חלוצי האינטרנט
של ימינו, כולם. הם יקבלו את הרשת
ככלי טבעי כמו הטלוויזיה והרדיו, ולא
יתעסקו כל כך הרבה בהגדרת המריום, אלא
פשוט ישתמשו בו לצרכיהם.
כל זה נמצא במרחק של עשר עד חמש עשרה שנים קדימה,
לא יותר. כלכלת הרשת תבוא על מקומה, והבחירה בין חנות הרשת
לקניון תיעשה על בסיס ענייני. הקטלוגים לא העבירו מן העולם את
החנויות וסביר להניח שגם הרשת לא תכחיד אותן, גם אם רק בשל
הצורך העצום של אנשים להיפגש ולפעמים רק לראות אנשים אחרים.
הרשת תשנה רבות את העולם כפי שאנו מכירים אותו, היא לא
תברא עולם חדש מהיסוד. אם זה יקרה, אנשים יעשו את זה, או מחשבים
שהונחו על ירי אנשים. המכונה עדיין לא פיתחה תודעה, וביגתיים
עתיר האנושות נתון עדיין בירי האנושות. אינטרנט, נזכיר שוב, היא
המון מחשבים. יש בהם עניין רק כאשר אנשים עושים בהם שימוש
מושכל ונבון. בינתיים.
רוני גלבסיש
|
|
|
ב אומן ברד ריבנאי
תגיד לנן מה אתה צריך -
ונדאג לך באופן אישי. 3
אפ
ול של כל צי הרכבז ליסינג תיפעוליז אלבר ציי רכב, לשירותך. /
4
ו מובילה בישראל, ערוכה להתאים לכל עסק, בכל גודל, = שלך), ועד טיפול ברכישת מספר מכוניות או מכונית אחת (בליסינג תפעולי).
הוּל מלא של כל צי הרכב (טיפול בניירת, בביטוחים, = הודות למומחיות, הנסיון והגב הכלכלי החוק של אלבר ציי רכב, אתה יכול להיות
פת), דרך איבזור המכוניות (לפי הצרכים = בטוח שהמכוניות שלך נמצאות בידיים המקצועיות והאמינות ביותר.
0 -"608,כ' הר3ב שקף זה העסיק שלנו.
| ששמ /20710) וב
4/6 ד
ב-ז6)ם66 [[8/) של ביפר
המל לא משחק תפקיד
אנו מאמינים במקצוענות וידע
המשולבים בטכנולוגיה מתקדמת
ה- 167ח6") ]131 של ביפר, המאוייש עייי מאות נציגי שירות בו-ומנית,
מציע מגוון שירותי 8ת101ט150ט0), ומתמחה בהקמה וביצוע של פרוייקטיס
בתחומי הטלמרקטינג, שירותי מידע, סקרים, 6% כ]16] ,1אא:). גביה ועוד.
הכל תחת קורת גג אחת, 24 שעות ביממה, במהירות ובאיכות הגבוהה ביותר.
לקבלת פרטים ייעוץ מקצועי: 03-610-6222
עושים את העבודה כמו שצדיר כבר במעם הראעונה.
וינברג . קרסו. שמיר ...3
1
ו
|
ו
ו
